אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה, באמצע המאה התשע עשרה החלו להתעצב נורמות מחייבות של ניהול סכסוכים מזוינים, מלחמות ומצבי כיבוש בין מדינות ובין קבוצות של אנשים. הנורמות הפכו להסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות, שמרכיבים את "המשפט ההומניטארי הבינלאומי", ומסדירים את התנהלות הצדדים המעורבים בלחימה. הן מבטיחות הגנה לאזרחים שאינם לוקחים חלק בפעולות הלחימה, טיפול ראוי בפצועים ושבויי מלחמה וצמצום מרבי של הפגיעה בזכויות אדם במהלך הלחימה.
אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה, באמצע המאה התשע עשרה החלו להתעצב נורמות מחייבות של ניהול סכסוכים מזוינים, מלחמות ומצבי כיבוש בין מדינות ובין קבוצות של אנשים. הנורמות הפכו להסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות, שמרכיבים את "המשפט ההומניטארי הבינלאומי", ומסדירים את התנהלות הצדדים המעורבים בלחימה. הן מבטיחות הגנה לאזרחים שאינם לוקחים חלק בפעולות הלחימה, טיפול ראוי בפצועים ושבויי מלחמה וצמצום מרבי של הפגיעה בזכויות אדם במהלך הלחימה.
אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה, באמצע המאה התשע עשרה החלו להתעצב נורמות מחייבות של ניהול סכסוכים מזוינים, מלחמות ומצבי כיבוש בין מדינות ובין קבוצות של אנשים. הנורמות הפכו להסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות, שמרכיבים את "המשפט ההומניטארי הבינלאומי", ומסדירים את התנהלות הצדדים המעורבים בלחימה. הן מבטיחות הגנה לאזרחים שאינם לוקחים חלק בפעולות הלחימה, טיפול ראוי בפצועים ושבויי מלחמה וצמצום מרבי של הפגיעה בזכויות אדם במהלך הלחימה.