‫משה אהרן אויש‬
‫עזרת‬
‫אבותינו‬
‫הגאון רבי פנחס פרידמן שליט"א‪,‬‬
‫ראש הכוללים דחסידי בעלזא ומח"ס 'פרי הדר' בשיחה מיוחדת‬
‫דים‬
‫לרגל ההתוועדות המרוממת של חסידי בעלזא לציון יום ההצלה‬
‫של האחים הקדושים מרן רשכבה"ג מהר"א מבעלזא זי"ע ואחיו‬
‫הגר"פ פרידמן שליט"א נושא דברים חוצבי להבות אש בהתוועדות‬
‫הגה"ק מבולגריא זי"ע‬
‫להקדיש מזמנו היקר לטובת קוראי 'המבשר' לבאר‬ ‫חדשים לבקרים על ראשיהם‪ ,‬אינם זעים ואינם נוטשים‬
‫חסי‬
‫עניינה של התוועדות‪ ,‬עניינה של חגיגת יום ההצלה‪,‬‬ ‫את משמרתם‪ ,‬ובשליחות קדוש ממלאים תפקידם‬
‫ומה השייכות לכל יהודי ויהודי למאורעות אלו‪.‬‬ ‫ביד רמה‪ ,‬ומקיימים את עולם התורה בזכות רבותה"ק‪,‬‬
‫בחדר הספרים שבחצר ביתו אשר בקרית מלך –‬ ‫בזכות הציבור‪ ,‬ובזכות מסירות נפשם לתורה ולומדיה‪.‬‬
‫קרית בעלזא ירושלים ת"ו יושב הגר"פ פרידמן‪ ,‬ובשפה‬ ‫את דרשתו הנלהבת של הגאון רבי פנחס פרידמן‬
‫ברורה ונעימה מבאר את מעמדו של כל חסיד וחסיד‬ ‫מח"ס 'פרי הדר' וראש כוללים בעלזא‪ ,‬אין מי שיהין‬
‫באשר הוא‪ ,‬של כל יהודי ויהודי באשר הוא‪ ,‬ובאותו‬ ‫להפסיד‪ .‬שפתותיו הנוטפות חן‪ ,‬קולו המזמר עריצים‪,‬‬
‫להב קודש כפי ששמענו בהתוועדות‪ ,‬יורד עימנו הגר"פ‬ ‫וידענותו בנגלה ובנסתר כל אלו מרתקים את מאזיניו‬
‫לפרטי פרטים להשכיל למבקשים בינה‪ ,‬מחבלי הדור‬ ‫בכל מקום ומקום‪ ,‬ובכל שעה ושעה‪.‬‬
‫ודרכי השמירה מתחלואיה‪.‬‬ ‫ברעיונותיו המופלאים קישר הוא את החורבן‬
‫תה‬
‫והתקומה‪ ,‬את ההתקשרות לצדיק ועניין הצלת‬
‫זכינו להיות בין הרבבה שהשתתפה בהתוועדות‬ ‫המוסדות‪ .‬בבהירות ברורה ונעימה ביטא את כל‬
‫"עזרת אבותינו" בשבוע שעבר‪ .‬זכינו לשמוע את דברי‬ ‫רחשי ליבם של חסידי בעלזא‪ ,‬בזכייה הגדולה‪ ,‬ובחסד‬
‫אלוקים חיים מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬כמובן שאי‬ ‫הנורא אשר עשה השם עם עמו בכלל ועם אנ"ש בפרט‪,‬‬
‫אפשר לתאר על גבי דפי עיתון את השעות העילאיות‬ ‫בהותירו מנהיג גדול אשר עומד בפרץ ומנווט את כלל‬
‫להן זכינו באותו הלילה‪ ,‬אך ברשותו נבקש לדעת מה‬ ‫ישראל מול כל הסכנות הרוחניות והגשמיות‪.‬‬
‫הוא העניין של התוועדות בכלל? מה הצורך לארגן‬ ‫קרוב לחצות הלילה אור לח' שבט‪ ,‬הוד והדר‪ ,‬כבוד‬
‫מעמד גדול וארוך כזה? ומה שונה התוועדות משאר‬ ‫ואור מילא את ההיכל הגדוש כאשר הופיע כ"ק מרן‬
‫מעמדים וטקסים?‬ ‫אדמו"ר מבעלזא שליט"א‪ ,‬ורגלי העם ניצבים על‬
‫מקומם מייחלים לקל חי בשירת כי אורך ימים ושנות‬
‫צרו‬
‫מי שזכה להיות בהתוועדות מבין שאין זה כשאר טקסים‪,‬‬
‫ואין זה עוד מעמד פומבי כשאר מעמדים‪ .‬אין מן הצורך‬ ‫חיים ושלום יוסיפו לך‪.‬‬
‫דממת קודש שררה בהיכל‪ ,‬ולב כל העם מרתת‬
‫להדגים את ההרגשה של האדם אחרי מעמד עילאי זה‪ ,‬ואם‬
‫בדחילו ורחימו‪ ,‬כשכ"ק מרן האדמו"ר שליט"א נעמד‬
‫כן‪ ,‬מה אכן מאפיין התוועדות יותר משאר מעמדים‪.‬‬
‫ליד הסטנדר ופתח פיו בקודשו בדברי חיזוק בעניינים‬
‫הנה‪ ,‬עצם התוועדות‪ ,‬לכנס את כל הקהילה כאיש אחד בלב‬ ‫כלליים ופרטיים לבני ישראל‪.‬‬
‫אחד‪ ,‬ישישים ואברכים‪ ,‬רבנים ובעלי בתים‪ ,‬עשירים ופשוטי‬ ‫כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א תיאר את האבידה‬
‫עמך הוא דבר נחוץ וחיוני ביותר‪ .‬וכדי שהמוטיב יתקבל אצל‬ ‫הגדולה בשואה האיומה‪ ,‬כאשר קדושים וטהורים‬
‫כל הקהל מגדול ועד קטן‪ ,‬אסור לכזה מעמד שיהיה כמין טקס‬ ‫הושלכו לאש‪ ,‬ושומר ישראל לא נטש עמו והציל את‬
‫ממלכתי‪ ,‬או אירוע יוקרתי‪ .‬כי אז‪ ,‬אין המסר עובר לקהל‪ .‬חסר‬
‫בח‬
‫האחים הקדושים‪ ,‬וכעמוד האש האיר כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫ה"הַארץ שפראך"‪ ,‬שבאופן כזה אין הקהל מקבל את הדברים‬ ‫מהר"א לארץ ולדרים עליה וליושביו‪ .‬ואחרי עבור כי"ג‬
‫כפשוטם‪ ,‬ואין הלב נמשך אחר המטרה שלשמה מתכנסים‪.‬‬ ‫שנים‪ ,‬שוב פרצה השריפה בעם ישראל‪ ,‬כאשר עלתה‬
‫ואין זה סוד שכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א סולד מכל הטקסים‬ ‫נשמתו הזכה לבוראה‪ ,‬מותיר דור יתום וערום‪ ,‬אך‬
‫המפוארים‪.‬‬ ‫ברחמיו ובחסדיו הגדולים‪ ,‬קול התורה מתחזק ועולה‪.‬‬
‫בדורנו סיבב‬
‫אך‪ ,‬מסבב כל הסיבות ורנו‬ ‫ישיבות וכוללים מתפתחים בסייעתא דשמיא באופן‬
‫למסגרת‬
‫שכל אחד יהיה קשור מסגרת‬ ‫נסי בכל העולם כולו‪ .‬רטט של קודש עבר על הקהל‬
‫מסוימת‪ .‬לחסידות‪ ,‬חצר‪ ,‬קהילה‬ ‫בעת אשר קרא כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א לדודו הק'‪,‬‬
‫חסד עשה‬‫וכדו'‪ ,‬וברצוני להדגיש‪ ,‬ד‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪" :‬הבט נא על הקהל הגדול אשר‬
‫במסגרת‬
‫רת‬ ‫השם שכל אחד נולד‬ ‫שמחים להיות מקושרים אליך בקשר קדוש לתמוך‬
‫כל‬
‫ונשאר במסגרת ההיא ל‬ ‫במוסדותיך‪ ,‬ולסייע במפעליך בדבקות ובמסירות“‪.‬‬
‫מסובבים‬
‫ם‬ ‫חייו‪ .‬כי משמים‬ ‫כשעה ומחצה נשא כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א‬
‫לכל אחד את מקומו הנכון‬ ‫דברות קודש‪ ,‬ואחר שירת 'וחסד השם מעולם ועד‬
‫והראוי‪ ,‬ורק שם יוכל‬ ‫עולם'‪ ,‬ננעלה ההתוועדות העילאית‪ ,‬ופרק חשוב וייחודי‬
‫למצוא את כל מבוקשו‬ ‫נרשם בספר ממלכת בעלזא לדורי דורות‪.‬‬
‫הרוחני‪.‬‬ ‫כשהרושם העז עדיין מפעפע בלב כל בעלזער חסיד‬
‫וזוהי לדעתי עניינה של‬ ‫אשר זכה לשעות עילאיות אלו‪ ,‬זכינו לשיחה מיוחדת‬
‫התוועדות על רגל אחת‪.‬‬ ‫מהגאון רבי פנחס פרידמן שליט"א‪ ,‬ראש הכוללים‬
‫דחסידי בעלזא ומח"ס 'פרי הדר' על פמ"ג‪ ,‬אשר הואיל‬
‫לכנס את כל השייכים‬
‫ה‬ ‫עש"ק פרשת יתרו | ט"ז בשבט תשע"א | תורני‬
‫מקובל שהגה"ק רבי יוסף שאול נטנזון זי"ע בעל‬
‫ה'שואל ומשיב' התבטא פעם‪ ,‬על המנהג של עריכת‬
‫ה"לדוד מזמור טיש" בליל ב' של ראש השנה בבעלזא‪,‬‬
‫וכך אמר‪ :‬אני מקנא בבעלזער רב‪ ,‬שאחרי יומיים של‬
‫עבודה מעלות השחר ועד הלילה‪ ,‬מצליח הוא להביא‬
‫את אנשי שלומו לאמר לדוד מזמור אחרי חצות הלילה‪.‬‬
‫לשבת בהיכל ה'גרויסע שטוב' אחרי חצות הלילה‬
‫ולראות רבבה של חסידים יושבים בקול דממה‪ ,‬מטים‬
‫אוזנם לדברי אלוקים חיים שיוצא מפי כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫מבעלזא שליט"א‪ ,‬אם תרצו לומר‪ ,‬זהו בעלזא‪.‬‬
‫התוועדות בבעלזא אין זה דבר של מה בכך‪ .‬לאו כל‬
‫יומא מתרחיש ליה עובדה זו‪ .‬הפעם הקודמת היתה‬
‫בשבט תשנ"ח‪ ,‬בו ציינו ח"י שנים לייסוד 'קהל מחזיקי‬
‫הדת'‪ .‬ואז נחשפו לראשונה מראות ההוד מהופעת‬
‫כ"ק מרן רשכבה"ג אדמו"ר מהר"א זי"ע בהפגנת גיוס‬
‫בנות‪ ,‬אז שמעו לראשונה חסידי בעלזא את כל סיפור‬
‫התגלגלות ההפגנה מהעסקן הוותיק הרב מנחם פרוש‬
‫זצ"ל‪ .‬בחשוון תשמ"ט התקיימה ההתוועדות שקדמה‬
‫לזה‪ ,‬בבנייני האומה‪ ,‬לציון יובל שנים לייסוד מוסדות‬
‫בעלזא בארה"ק‪.‬‬
‫יש אומרים‪ ,‬שאלו אשר זכו להשתתף בשתי‬
‫ההתוועדויות הנ"ל‪ ,‬ידעו כי התוועדות הוא מעמד‬
‫מיוחד‪ ,‬שעות נשגבות‪ ,‬מאורע היסטורי‪ .‬אך אלו ואלו‬
‫אשר נמנו בין עשרת אלפים החסידים שישבו בח'‬
‫שבט האי שתא‪ ,‬וגדשו את היכל ה'גרויסע שטוב' על‬
‫כל מבואותיה‪ ,‬חקקו בליבם ובמוחם את האי יומא‬
‫אריכתא לדורי דורות‪.‬‬
‫כאשר קולו של הרה"ח ר' שמעון וואלף קליין‪ ,‬אשר‬
‫ידיו רב לו בתקומת הממלכה‪ ,‬נשנק מבכי של הודיה‪,‬‬
‫עיניהם של רבים נמחו מדמעות‪ ,‬בהבינם במעט את‬
‫גודל ההצלה אשר ט' שבט מבטא‪ .‬לב כולם פיעם‬
‫מהתרגשות כשר' שמעון וואלף תיאר את החורבן‬
‫הנורא‪ ,‬ואת הבניין הנפלא‪.‬‬
‫וכאשר עלה העסקן הנודע הרה"ח ר' מרדכי וועבער‬
‫אשר זכה לשמש את קוה"ק‪ ,‬ואף הוא מגדולי בוני‬
‫הממלכה בארה"ק‪ ,‬והכניס את הקהל לתוך חדרו של‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬בהביאו עובדות מכלי ראשון‪,‬‬
‫מהם אשר ראה וחש‪ ,‬רגש עילאי נורא אפף את הציבור‪,‬‬
‫ואף כאשר האריך‪ ,‬לא אבה הקהל להפסיקו חלילה‬
‫מלספר שגב מדרגתו בקודש של בעל ההצלה‪ ,‬כ"ק מרן‬
‫אדמו"ר זי"ע‪.‬‬
‫ואם בחציו הראשון של המעמד נשמעה היסטוריית‬
‫החצר‪ ,‬מסירות נפשם של רבותינו הק'‪ ,‬והתמסרותם‬
‫של העסקנים משנות קדם‪ ,‬הרי בא הרה"ח ר' ראובן‬
‫ברייש ובתיאור מוחש ביותר‪ ,‬סיפר ממסירות נפשם‬
‫של העסקנים שבדורנו‪ .‬אלו מנהלי המוסדות ופעילי‬
‫מרכז מוסדות בעלזא‪ ,‬אשר על אף כל הגזירות הניתכים‬
‫בהותירו מלאכי עליון אלו‪ ,‬אשר בזכותם נבנה עוד ווינקל‬
‫לתורה וקדושה‪ .‬זהו יום הודיה להשי"ת שנתן מקום שיהיה‬
‫ליהודים היכן ובמה להתחזק בעקבתא דמשיחא‪ .‬ובווינקל הזה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬אין זה משנה בין בני תורה או בעלי בתים‪ ,‬או אפילו‬
‫בעלי בתים פשוטים‪ .‬כי כאמור‪ ,‬בהתקשרות כללית‪ ,‬הרי לכל‬
‫אחד המקום למצוא מזון רוחני לו ולבניו אחריו‪.‬‬
‫אמרתי בכנס בערב הימים הנוראים‪ ,‬משל נפלא‪ ,‬שכדאי‬
‫לשנן ולהפנים‪ .‬חיה רעה הרודפת אחר כבשה‪ ,‬כל זמן שהכבשה‬
‫בתוך העדר‪ ,‬היא לא תקרב לטורפה‪ .‬אך ברגע שהכבשה הולכת‬
‫בצדדים ועוזבת את כל העדר‪ ,‬ואפילו לרגע קטן‪ ,‬מיד קופצת‬
‫החיה וטורפת אותה‪ .‬כשהאדם שייך בתוך הקהילה שלו‪ ,‬אזי‬
‫הוא נשמר מכל הסכנות האורבות לו‪ .‬אך אם הוא יוצא לרגע‬
‫קט‪ ,‬מיד ממציא עצמו לכל החיות הטורפות ומכניס עצמו‬
‫לסכנה‪ .‬אלו שאינם שייכים למסגרת כל שהיא‪ ,‬הם בסכנה‬
‫מוחשית‪ .‬ואם לא הם‪ ,‬אז ילדיהם‪.‬‬
‫ונחזור לדברינו לעיל‪ .‬ההתוועדות ממחישה שכולנו שייכים‬
‫דים‬
‫למקום אחד‪ ,‬וכולנו במסגרת השומרת עלינו‪.‬‬
‫כאשר עשה השם נס עם כלל ישראל והוקמה ממלכה‬
‫מתחת אפר הכבשן‪ ,‬אין היצר אומר הרף‪ ,‬ומנסה לבלבל את‬
‫האדם במחשבות‪ ,‬שאינו מקבל את המעמד הראוי לו‪ ,‬ואת‬
‫הכבוד המגיע לו‪ ,‬ועוד כל מיני מחשבות וניסיונות האלו‪.‬‬
‫וכשמתוועדים יחדיו‪ ,‬המוטיב הוא‪ ,‬לדעת שכל אחד יש לו את‬
‫המגיע לו‪ ,‬ואין אדם או חפץ הלוקח ממנו את מעמדו ומקומו‪.‬‬
‫ועל האדם להיות שמח בחלקו‪ ,‬וללמוד איך להיות שמח בחלקו‬
‫חסי‬
‫בחצר ובחסידות שהוא שם‪ ,‬ואיך להוציא את השפע הרוחני‬
‫מהמקום אשר סיבב לו השם להיום שם‪ .‬כי כל ענייני הכבוד‬
‫אלו‪ ,‬כאמור‪ ,‬תכסיסי היצר להוציא את האדם מן העולם‪ .‬וזהו‬
‫עניינה של התוועדות‪.‬‬
‫כל זה אינו דווקא רק לאדם השייך לחסידות מסוימת‪,‬‬
‫כי בדורנו ישנם גם המתנגדים )הליטאים( ששייכים‬
‫לחצר מוגדרת‪ ,‬כעין חסידות‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬שחסידים תמיד למדו ועסקו בתורה‪ ,‬אך בדורנו‬
‫רואים כולם‪ ,‬שהחסידים למדו מהמתנגדים את העמקות‬
‫והלימוד בעיון‪ ,‬והם למדו מהחסידים את עניין ההתקשרות‬
‫לרבי‪ .‬גם בקהילות הליטאיות‪ ,‬נוסעים לרבי‪ ,‬ומזכירים‬
‫בבקשות אצל רבי‪ .‬נכון‪ ,‬ששם אין זה עובר מאב לבן‪ ,‬ואינם‬
‫שמים דגש על ההתקשרות כמו אצל החסידים‪ ,‬אך מכל מקום‬
‫רובם קשורים לצדיקים‪ ,‬כי זה קיום הדור‪ ,‬ובלי זה לא ניתן‬
‫לשרוד בסכנות העומדות על פתחו של כל יהודי ויהודי‪.‬‬
‫האם בדורות הקודמים לא היו חצרות? לא היה‬
‫המושג של תלמידים המקושרים בהתבטלות גמורה‬
‫לרבי?‬
‫בוודאי שבאופן עקרוני היה המושג של רבי ותלמיד‪ .‬אך עניין‬
‫השייכות היה חסר‪ .‬האב נסע לרבי‪ ,‬והחשיב עצמו לתלמיד של‬
‫גדול פלוני‪ ,‬אך בניו כבר לא השתייכו בכלל למקום ההוא‪ .‬ואם‬
‫האב כן עמד ביראתו מפני שהיה מקושר לרבי‪ ,‬אבל לבניו זה‬
‫כבר לא פעל‪.‬‬
‫ועלינו לזכור‪ ,‬כי מצד השני‪ ,‬מסטרא דטומאה קמו אז‬
‫אגודות וארגונים‪ ,‬כמו הציונות וכו'‪ ,‬אשר כל כוחם היה‬
‫במסגרות שייסדו‪ .‬והיה זה כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם‪,‬‬
‫הקהל הק' בעת ההתוועדות ההיסטורית בבנייני האומה בשנת תשמ"ט‬
‫ידועה הבטחת כ"ק מרן‬ ‫לחצר אחת‪ ,‬גדולים וקטנים‪ ,‬לאחד את כל החברים באגודה זו‬
‫וקשורים למנהיג אחד‪.‬‬
‫ה'שר שלום' שאמר‪ :‬בעלזא‬ ‫הזכרת בתחילת הדברים‪ ,‬כי חסד הוא שכל אחד נולד‬
‫וועט זיין א ווינקל פאר‬ ‫בחצר מסוימת ושם עליו להשאר לכל חייו‪ .‬הלא יתכן‬
‫ויש אדם אשר תכונות נפשו מתאימות יותר לנוסח‬
‫תורה און יראת שמים‬ ‫אחר‪ ,‬לחצר אשר הנהגותיה טובות יותר עבורו‪ .‬איך ניתן‬
‫ביז משיח וועט קומען‪,‬‬ ‫לפסוק בצורה חד משמעית שבמקום שהאדם נולד‪,‬‬
‫שם עליו להשאר‪.‬‬
‫וציטטתי את דברות הקודש‬ ‫כאמור‪ ,‬הקב"ה המנהיג עולמו בהשגחה פרטית לכל אדם‬
‫שאמר כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ואדם‪ ,‬כאשר סיבב שיהודי פלוני ייוולד להורים אשר שייכים‬
‫לחצר ולקהילה מסוימת‪ ,‬הרי כל מחשבה של לחפש מקום אחר‪,‬‬
‫שליט"א את משמעות‬ ‫הרי הוא עצת היצר‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬ואין הדברים נאמרים‬
‫המילה 'ווינקל'‪ .‬שכל אחד‬ ‫חלילה בפרטות לחסידי בעלזא‪ ,‬אלא כל אדם וכל חצר‪.‬‬
‫יש לי ידיד אשר שייך לחצר מסוימת‪ ,‬ולאחרונה החל להכנס‬
‫יוכל למצוא את הווינקעל‬ ‫לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא בשאלות והתייעצויות‪,‬‬
‫שלו בתוך החסידות של‬ ‫עד שיום אחד פניתי אליו ואמרתי לו‪ ,‬ל ּו תשמע בקולי‪ ,‬הכנס‬
‫לרבך עם קוויטל‪ ,‬ותיוושע‪ .‬כי במקום שאביך הסתופף וזקנך‬
‫בעלזא‪ .‬הן הלומד תורה‪,‬‬ ‫הסתופף‪ ,‬שם הוא מקומך‪ ,‬ושם גילגל הקב"ה את שורש נשמתך‪.‬‬
‫הן הכולל יונגערמאן‪,‬‬ ‫כשהיצר הרע מכניס לאדם כל מיני מחשבות סרק‪ ,‬שבמקום‬
‫שהוא שייך‪ ,‬אינו מקבל את התשומת לב שמגיע לו‪ ,‬ואינו נמצא‬
‫הבעקער‪ ,‬והשיסטער‬ ‫במעמד הראוי לו‪ ,‬כי היצר בתחבולותיו מבקש הוא קודם כל‬
‫להוציאו מהמקום שנולד בו‪ ,‬למקום אחר‪ ,‬ומשם הדרך קלה‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬אשר בנקודה מסוימת נקלעים לאיזה משבר‪.‬‬ ‫יותר להסירו מדרכו הטובה‪ .‬כי הגרסא דינקותא שכוחה‬
‫אני שואל אותם‪ ,‬מה יש לך עם הבורא ית"ש? הוא בעלזער‬ ‫עז אינה נמצאת במקום החדש‪ ,‬ששם חשב שיתעלה בתורה‬
‫חסיד או גערער חסיד‪ ,‬ובמקומו עובדים את השם באמת‬ ‫ויראה יותר מהמקום שבו נולד‪ ,‬ומניסיוני עם אנשים רבים‬
‫ובאמונה‪ ,‬אבל מה הקשר האישי שלך להקב"ה‪ ,‬מה השייכות‬ ‫ממגוון עדות וחוגים‪ ,‬אדם שהחליף את המסגרת שלו‪ ,‬לא היה‬
‫הפרטית שלך עם השי"ת? וכאן מגיעה התשובה כפי שהסברנו‬ ‫זה טוב עבורו בכלל‪ .‬האכזבה לא איחרה לבוא‪ ,‬והאדם נקלע‬
‫לעיל‪ .‬כשעובדים את השם ביחד‪ ,‬אז מה טוב ומה נעים‪ .‬אך‬ ‫למערבולת של ספיקות ולבטים חדשים וישנים‪.‬‬
‫כשנקלעים למשבר‪ ,‬אז זה כבר לא כללי‪ .‬זה משבר פרטי‪ .‬כי‬ ‫כי הרי אין דבר שהוא בתכלית השלמות‪ .‬מאז שאדם הראשון‬
‫כשלאותו אדם יש משבר‪ ,‬לחבריו אין את זה‪ ,‬והם ממשיכים‬ ‫אכל מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬אין טוב בשלמות‪ ,‬ובכל מקום ימצא‬
‫בעבודתם בקודש‪ .‬וזהו מה שהזכרתי בדרשה שלי בהתוועדות‬ ‫היצר הרע חסרונות וביקורות לבלבל את האדם‪ .‬ונקודה זו‬
‫כנ"ל‪ ,‬כל אחד יכול למצוא לעצמו א ווינקל בקהילתו‪ ,‬ואין זה‬ ‫העליתי בדרשה בהתוועדות‪ ,‬אך מפני הזמן לא הארכתי‪ .‬ידועה‬
‫משנה מה מדרגתו ומה מלאכתו‪.‬‬ ‫הבטחת כ"ק מרן ה'שר שלום' שאמר‪ :‬בעלזא וועט זיין א ווינקל‬
‫תה‬
‫כי חסידות לא ניתנה רק לבעלי השגה‪ .‬הבעל שם טוב ייסד‬ ‫פאר תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען‪ ,‬וציטטתי‬
‫את החסידות גם לבעלי השגה וגם לבעלי בתים‪ .‬הכל שייכים‬ ‫את דברות הקודש שאמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפני ‪25‬‬
‫לדבר זה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬הרי רואים אנו שיש בעלי בתים שבניהם בני‬ ‫שנים בחנוכת הבית של "בית אברהם" הראשון‪) ,‬נדבת אחד‬
‫תורה‪ ,‬ויש בני תורה שבניהם בעלי בתים‪ .‬וזהו יסוד הקהילה‬ ‫מגדולי חסידי בעלזא ר' סענדר פריעד שליט"א( את משמעות‬
‫– המסגרת‪ ,‬כולנו בדרגה אחת‪ .‬וכולנו שווים באותה מדרגה‪,‬‬ ‫המילה 'ווינקל'‪ .‬שכל אחד יוכל למצוא את הווינקעל שלו בתוך‬
‫וכאשר חנן ה' את האחד והוא בן תורה ובעל השגה‪ ,‬אין לו במה‬ ‫החסידות של בעלזא‪ .‬הן הלומד תורה‪ ,‬הן הכולל יונגערמאן‪,‬‬
‫להתגאות על חברו‪ ,‬עליו להשתמש עם המתנה הגדולה ליתן‬ ‫הבעקער‪ ,‬והשיסטער‪ ,‬כל אחד יש לו מקום מיוחד בעבודת ה'‪,‬‬
‫לבניו ולסובביו‪.‬‬ ‫והוא חלק בלתי נפרד מכל חצר וחסידות‪.‬‬
‫ומה שייך כל זה ליום ט' שבט‪ .‬איך מתקשר עניין‬ ‫הכל מובן באופן הנצרך‪ ,‬אך מה יש באמת לאדם‬
‫חשוב זה ליום ההצלה של האחים הק'?‬ ‫הפרטי אשר הוא כמס' בין אלפי חסידים‪ .‬מה נותנת לו‬
‫צרו‬
‫אחרי שהסברנו את נחיצות העניין של האחדות‪ ,‬של החצר‬ ‫עובדת שייכותו לחסידות או לקהילה?‬
‫המקשרת את הכלל והפרט‪ ,‬הרי כל עניינו של יום ההצלה‬ ‫כשאדם שייך למסגרת מסוימת‪ ,‬אינו מפסיד בשום אופן את‬
‫מקבל ביאור נפלא ביותר‪ ,‬באופן פרטי‪.‬‬ ‫הייחודיות שלו האישית‪ .‬תפקידו הוא רק לחפש מה הייחודיות‬
‫ביום ט' שבט‪ ,‬יום בו מצוין הצלתם הפלאית של האחים הק'‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬איך הוא משתמש עם מה שהחסידות והקהילה נותנים לו‪,‬‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א זי"ע‪ ,‬ואחיו כ"ק מהר"ם זי"ע‪ ,‬זהו יום‬ ‫ואיך הוא מפתח דרכה את האישיות שלו‪ .‬ודבר זה שייך גם‬
‫הצלה לכל כלל ישראל‪ .‬זהו יום הצלה לנו‪ ,‬ויום הצלה לבנינו‬ ‫לאברך וגם לבחור‪.‬‬
‫ולכל הדורות העתידים‪ .‬אחר החורבן הנורא‪ ,‬טובה עשה הקב"ה‬ ‫ישנו פשט נאה ביותר מה'חתם סופר' על דברי המשנה‬
‫באבות‪ ,‬אם אין אני לי מי לי‪ ,‬וכשאני לעצמי מה אני‪ .‬וכך‬
‫בח‬
‫אפתח‬‫מבאר החת"ס הק' זי"ע‪ .‬אם אין אני לי‪ ,‬אם אני לא ַ‬
‫את ה'אני' שלי‪ ,‬אף אחד לא יעשה זאת במקומי‪ ,‬אף דבר לא‬
‫יגרום ל'אני' שבקרבי להתפתח‪ .‬אך כשאני לעצמי מה אני‪.‬‬
‫עם כל הכישרונות והכלים‪ ,‬כשאני עוזב‬
‫מקומי‪ ,‬את מקום שייכותי‪,‬‬ ‫את מקומ‬
‫כבר בבעיה‪ ,‬ואז‪ ,‬מה אני‪..‬‬ ‫הוא כב‬
‫כי יש את החינוך‪ ,‬יש את גידול‬
‫הילדים‪ ,‬וההשתלבות במסגרת‬
‫של קהילה הוא דבר נחוץ‬ ‫ש‬
‫בביותר‪ .‬לדעתי‪ ,‬דברים‬
‫קקדושים אלו של החת"ס‬
‫יש לתלות בשלטי‬
‫חוצות‪ ,‬כי היא הנקודה‬
‫העיקרית בדורנו‪.‬‬
‫זיכני השי"ת לסייע‬
‫לאנשים במצבים שונים‪.‬‬
‫כאשר מוצאים אנו‬
‫לפעמים עובדי השם‪,‬‬
‫תורני | ט"ז בשבט תשע"א | עש"ק פרשת יתרו‬ ‫ו‬
‫מפורשים‪ ,‬מכל מקום יש העניין של שודא דדייני‪ ,‬שזה תלוי‬
‫בכל דיין ודיין‪ ,‬ומשתנה לפי פסקיו‪.‬‬
‫זכורני‪ ,‬כאשר עליתי להתגורר בארה"ק‪ ,‬ודעתי היתה שלא‬
‫לקבוע את מגורי כאן לתמיד‪ ,‬ובשנה הראשונה הלכתי לשאול‬
‫את הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל באם עלי לשמור‬
‫גם את יו"ט שני של גלויות‪ ,‬כי אמנם אני גר כאן יותר זמן‬
‫מכפי שרציתי‪ ,‬אך בדעתי עדיין לשוב לארה"ב‪ .‬שאל אותי‬
‫הגרש"ז איפה פרנסתי‪ .‬וכשהשבתי לו שכאן בארה"ק‪ ,‬פסק‬
‫שאיני צריך להחזיק שני ימים טובים‪ .‬ואמרתי לו‪ ,‬הלא ישנם‬
‫פוסקים המחמירים‪ .‬וענה לי "דאס איז חוקים לא טובים"‪ .‬אלו‬
‫הפוסקים שהחמירו שאסורה עלי המלאכה ביו"ט שני‪ ,‬להם‬
‫היה זה חוקים טובים‪ ,‬כי זהו השודא דדייני‪ .‬וזהו ביאור החתם‬
‫סופר‪ ,‬כל שבט ושבט יש לו תורה משלו‪ ,‬ועליו להקים בית דין‬
‫מיוחד עבור שבטו‪ ,‬כי רק כך יכולים לקיים הנאמר‪ ,‬ושפטו את‬
‫העם משפט צדק‪.‬‬
‫ונחזור לענייננו‪ ,‬כשהאדם שייך לשבט‪ ,‬וצועד על פי מנהגיו‪,‬‬
‫דים‬
‫ושומר על המסורת‪ ,‬וכפי שאומרים‪ ,‬זה אותו די‪ .‬אן‪ .‬איי‪,‬‬
‫)‪ ,( D.N.A‬זוהי נקודת הצלחתו בעבודת השם‪ ,‬וכמובן כשאדם‬
‫מרגיש שאין מקומו שם‪ ,‬עליו לבדוק עצמו אם אין הדבר‬
‫נובע מנגיעות של מעמד ושל כבוד וכו'‪ ,‬ואז כשבטוח בעצמו‬
‫שהמחשבות חפות מכל אלו עליו להתייעץ עם גדולי תורה‬
‫שהם יורו לו מה לעשות‪.‬‬
‫כמתעסק בענייני חינוך והדרכה‪ ,‬מכיר אני אישית אנשים‬
‫שעזבו את מקומם למקום אחר‪ ,‬ובניהם לא נשארו שם‪ ,‬אלא‬
‫חסי‬
‫הסתבכו והתבלבלו גם הם במקומם ובדרכם‪ ,‬והריני מדגיש‪,‬‬
‫אין שום קשר לבעלזא‪ ,‬אלא כך הוא בכל מקום ומקום‪ .‬המקום‬
‫שבו האדם נמצא ושם הוא מסתובב‪ ,‬שם הוא המקום הטוב‬
‫ביותר לו ולבניו‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬כדאי לגעת בעניין ההצלה גופא של האחים‬
‫הק' כ“ק מרן אדמו“ר מהר“א מבעלזא זי“ע ואחיו הק'‬
‫כ“ק הגה“ק מבילגורייא זי“ע‪ .‬האמת היא שאין מה‬
‫לשאול‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬כן כדאי לשמוע כמה נקודות‬
‫בנושא‪.‬‬
‫תה‬
‫זוהי בעצם התשובה‪ .‬אין מה לשאול‪ .‬אני נהנה שביטאת‬
‫זאת בצורה הכי נכונה ואמיתית‪ .‬כשרואים שנשארו מכל‬
‫העדה הקדושה שני אחים קדושים‪ ,‬וכפי שהגאון רבי חיים‬
‫ברים זצוק"ל היה אומר‪ ,‬לא צריך להיות בעלזער חסיד כדי‬
‫להבין שכ"ק מרן אדמו"ר מהר"א שלח לקרוא דווקא לאחיו‬
‫הגה"ק מבילגורייא‪ ,‬ורק הם ניצלו‪ ,‬ואחרי שנולד בן להגה"ק‬
‫מבילגורייא‪ ,‬הוא נסתלק‪ .‬מה עוד יש להבין‪ .‬הכל נשרף ונכחד‪,‬‬
‫קדושי עליון‪ ,‬היושבים השרפים נטבחו כולם ולא נשאר כלום‪.‬‬
‫אספר מה ששמעתי מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שר' גרשון‪,‬‬
‫המשמש של כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א זי"ע היה מתלונן בליל‬
‫שבת‪ ,‬שהזמזום של הפלורסנט מפריע לו‪ .‬כי לא היה מניין‬
‫יהודים‪ ,‬והיה שקט כל כך שפשוט שמעו את זמזום הפלורסנט‪.‬‬
‫ועכשיו כשב"ה וב"ש רואים קהל ענק כ"כ בלע"ה‪ ,‬אשר דבקים‬
‫במקום אחד ומקושרים לצדיק אחד ממשיך השושלת‪ ,‬וכל אלו‬
‫אשר גדלים במקום הזה ומחנכים את בניהם באותו החינוך‬
‫ובאותה המסורת‪ ,‬זהו הביטוי הברור להצלה הגדולה ולתקומת‬
‫הדור וקיומה‪.‬‬
‫ונסיים שוב בעיקר השורש‪ .‬כששייכים למקום מוגדר‪ ,‬אז‬
‫אפילו שהבנים אינם למדנים‪ ,‬אלא בעלי בתים וסוחרים‪ ,‬מכל‬
‫מקום יש להם את היראת שמים‪ ,‬ואת הגדרים‪ .‬וכשמישהו חפץ‬
‫ללכת למקום טוב יותר‪ ,‬חסרה לו הנוסטלגיה והגרסא דינקותא‬
‫ואלו דברים עקרוניים ביותר‪.‬‬
‫בליל חח' שבט‬
‫וכשישבנו כולנו ל‬
‫בהתוועדות‬
‫ועדות‬ ‫ערב ט' שבט‬
‫ישראל‪,‬‬
‫רבתית במעמד אלפי שראל‪,‬‬
‫לדבר ה'‪,‬‬
‫וראינו את התשוקה בר‬
‫המלך‪,‬‬
‫ואת הצמאון למאמר ך‪,‬‬
‫שצמח‬
‫ח‬ ‫בציבור גדול כ"כ‬
‫גורם‬
‫מעפר בלע"ה‪ ,‬זה ם‬
‫לכל אחד להיות שמח‬
‫בחלקו‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה‬
‫להתקשר לצדיקים‪,‬‬
‫ולזכות לכלים של שפע‬
‫קודש ורוחני לנו‬
‫ולבנינו עד עולם‪ .‬‬
‫ז‬ ‫עש"ק פרשת יתרו | ט"ז בשבט תשע"א | תורני‬
‫כי כינוס משפיע‪ ,‬וזה מה שאכן גרם לכל הבעיות הידועות לנו‬
‫מההיסטוריה‪.‬‬
‫כי כאמור‪ ,‬האב שהיה ירא שמים וניסה להחדיר לבניו יראת‬
‫שמים‪ ,‬אך היה חסרה עניין השייכות‪ ,‬לא היה עניין הנסיעות‬
‫לרבי‪ ,‬הקשר החזק לקהילה ולחצר היה חסר‪ ,‬וזה מה שרבנו‬
‫הבעל שם טוב הק' ייסד לקיום העולם בכל מצב שהוא‪.‬‬
‫ונחזור להיסטוריה‪ .‬הבה נסתכל על דורנו‪ ,‬שאיכשר דרא‬
‫וכל אחד ואחד משייך עצמו למסגרת מסוימת‪ .‬וגם אצל אלו‬
‫שאינם שייכים לחצרות החסידויות מקימים חניכי ישיבות‬
‫וכדו'‪ .‬כי בלי זה לא ניתן להתקיים בשום אופן‪.‬‬
‫וזהו גם העניין לבוא לרבי לראש השנה ולשאר ימים טובים‪.‬‬
‫כי בכל השנה שרוי האדם בטרדות פרנסתו‪ ,‬מסתובב הוא בין‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א במעמד המרומם‬ ‫הערלים‪ ,‬רחוק ממקור החיות‪ ,‬וכדי להישאר יהודי חייב הוא‬
‫קיומם בכל דור ודור‪ .‬בכל הזדמנות מזכירים לשבח את דורנו‪,‬‬ ‫לבוא להתחמם מהשלהבת ולחזק הקשר עם המקור‪.‬‬
‫שמבחינת כמות לא היה דור כזה של כל כך הרבה לומדי תורה‪.‬‬ ‫ואם כך‪ ,‬נחזור לשאלה בתחילת השיחה‪ .‬מה הבעיה‬
‫כי בדורות הקודמים‪ ,‬מי למד?! כולם יצאו לעבוד‪ ,‬ולא היו‬ ‫במי שמחליף מסגרת‪ ,‬ועדיין נמצא הוא בחצר ובקהילה‪,‬‬
‫כוללים וכל מסגרות שיעורי התורה‪.‬‬ ‫מקושר הוא לרבי ושייך לעדה קדושה?‬
‫ואם תאמר‪ ,‬האיכות של דורנו אינה כאיכות לומדי התורה‬ ‫ישנה ִא מרה מהרה"ק מקאמרנא זי"ע בספרו 'נוצר חסד' על‬
‫מבעבר‪ .‬קודם כל‪ ,‬לא חסר בדורנו רבנים גאונים‪ ,‬גדולי תורה‪.‬‬ ‫מס' אבות‪ ,‬בה הוא מבאר את המשנה‪ ,‬עשה לך רב והסתלק‬
‫ישנם ב"ה פוסקי הדור‪ ,‬רבנים‪ ,‬דיינים‪ ,‬מורי הוראה‪ .‬אין ברצוני‬ ‫מן הספק‪ .‬ותוכן דבריו הקדושים הוא‪ ,‬שהספק הוא קליפת‬
‫חלילה להכחיש העבר‪ ,‬הגם ששלמה המלך אמר על זה‪ ,‬אל‬ ‫עמלק‪ .‬כי עמל"ק בגימ' ספק‪ .‬דרוב רובן של הבעיות מתחילות‬
‫תאמר על הימים הטובים וגו'‪ ,‬כי לא בחכמה שאלת זאת‪ .‬אך‬ ‫עם ספקות‪ .‬אולי‪ .‬יתכן‪ .‬נכון‪ ,‬שאדם צריך לחפש חידושים‬
‫כשמסתכלים על הדור‪ ,‬בלי עין הרע הרבש"ע עומד ומכריז‪,‬‬ ‫בעבודת השם‪ ,‬ואל לו להשאר באותה דרגה כל הזמן‪ .‬הוא‬
‫ראו‪ ,‬מה בראתי בעולמי‪ .‬כל כך הרבה לומדי תורה‪ ,‬רבנים‪,‬‬ ‫צריך לרענן את לימוד התורה‪ ,‬לחדש עוד מנהג טוב ועוד‬
‫מחברי ספרים‪ ,‬בעלי בתים אשר קובעים עיתים בשיעור יומי‪.‬‬ ‫דרך בעבודת השם‪ .‬אבל כוח הספק‪ ,‬אולי זה?! ואפשר זה?!‬
‫נכון‪ ,‬שהיה דור של הרשב"א והריטב"א‪ .‬נכון שאין לנו את בעלי‬ ‫הביקורת והשאלות זוהי קליפת עמלק‪ .‬כי כאמור‪ ,‬אין מקום‬
‫ה'קצות'‪ ,‬בעלי ה'נתיבות'‪ ,‬אבל המוטיב שלנו צריך להיות‪ ,‬מה‬ ‫ודבר שהוא בתכלית השלמות‪ .‬עשה לך רב והסתלק מן הספק‪.‬‬
‫יש כן‪ .‬מה כן זכינו‪ .‬איננו ראויים ליתן משקל בין הדורות‪ ,‬אך‬ ‫כשהאדם מתחיל לחפש במקום אחר מה טוב לו שם‪ ,‬הרי הוא‬
‫זה ברור שלפני גאון שבר‪ ,‬והדר חשוכא נהורא‪.‬‬ ‫כאותו החסיד שנהג ה'כזיתים' כמו בעלזא‪ ,‬הפיוטים אמר כמו‬
‫ועל זה מתוועדים אנו בכלל‪ ,‬וחסידי בעלזא בפרט‪ ,‬שבאופן‬ ‫בגור וכו' וכו'‪ ,‬ומה נשאר ממנו?! כל מקום יש לו את הקפידות‬
‫אובייקטיבי ניתן לראות את הדור החשוב שקמה וגם ניצבה‬ ‫שלו ואת העניינים שיותר הקילו שם‪ .‬יש את הנקודות עליהם‬
‫בממלכת בעלזא‪ .‬מאות דיינים בעולם בלע"ה‪ ,‬מו"צים‪ ,‬מגידי‬ ‫שמו דגש חזק יותר‪ ,‬ויש את הסעיפים שעליהם שמו פחות‪.‬‬
‫שיעורים‪ ,‬למדנים‪ ,‬מחברי ספרים‪ ,‬כי אנו גדלים על האמונה‬ ‫וכשיש לאדם שני סוגי מאכלים טעימים וטובים‪ ,‬ומערבבם‬
‫שלא יטוש ה' עמו‪ ,‬וכפי שהבטיח רבן שמעון בר יוחאי‪ ,‬כי לא‬ ‫ביחד הרי קלקל את שניהם‪.‬‬
‫תשכח מפי זרעו‪.‬‬ ‫ומהו היה הגורם לעיתוי של ההתוועדות? מדוע‬
‫ומציאות מבורכת זו מחזקת את החסידים‪ ,‬ומחזקת אף את‬ ‫דווקא השנה ודווקא באותו יום?‬
‫הבעלי בתים בכל מקום שהם‪ .‬וזה מה שצריך לחזק את האדם‪,‬‬ ‫אין שום סיבה ספציפית לעיתוי‪ .‬התוועדות חשובה ונחוצה‬
‫בראותו שהבורא נותן‪ ,‬ויש לנו מה להראות‪ ,‬וכל זה הוא דבר‬ ‫מפעם לפעם‪ .‬צריכים לקבץ את כל הקהל‪ ,‬להתרענן‪ ,‬לחזק‬
‫ברור ואינו חידוש כלל‪.‬‬ ‫הרעיונות‪ .‬בעצם‪ ,‬לקרוא לקהל‪ ,‬רבותי! בואו נרענן את‬
‫ושוב אחזור על הנקודה העיקרית‪ .‬כמה מוחשי נחיצות‬ ‫העקרונות‪ ,‬נרענן את הנקודות‪ ,‬נרענן את השבח וההודיה‬
‫העניין‪ ,‬בראותנו את צאצאינו‪ ,‬וכשחושבים‪ ,‬באם לא היינו‬ ‫להשי"ת שהצילנו מהשואה האיומה ולחזק את נס ההצלה‬
‫שייכים למסגרת כלשהיא‪ ,‬הרי כמה סכנה הייתה להם רח"ל‪.‬‬ ‫הפלאית‪.‬‬
‫וכשהאדם שייך למקום מסוים‪ ,‬הרי יודע הוא שזה הדרך שלו‪,‬‬ ‫אבל‪ ,‬מה נשתנה שנה זו מבכל שנה?‬
‫צרו‬
‫ואלו מנהגיו‪ ,‬וזה המסגרת שלו ואינו צריך לחפש בארות‬ ‫התוועדות כזו‪ ,‬שתחדור בלב כל אחד ואחד‪ ,‬ותשאר חקוקה‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫בזיכרונו לשנים רבות‪ ,‬אי אפשר שתיעשה בכל שנה ושנה‪.‬‬
‫ידועה הקפידה בין חסידים‪ ,‬שלא לילך לרבי אחר‪ ,‬כי‬ ‫מאבדים את הייחודיות של הפרישקייט‪ .‬אין לשאול מדוע‬
‫זה נוגד ההתקשרות וכו'‪ .‬בדורנו המשופע במשפיעים‬ ‫עכשיו נעשתה ההתוועדות‪ .‬מדי כמה שנים חייבים לקבוע‬
‫ומגידים חסידים וישרים‪ ,‬האם גם זה נקרא לחפש‬ ‫מעמד זה‪ .‬הרי נמצאים אנו במלחמה תמידית‪ ,‬מדי יום ביום‪,‬‬
‫במסגרת אחרת?!‬ ‫מדי שבוע בשבוע‪ ,‬מדי חודש בחודש‪ ,‬ומדי שנה בשנה‪ .‬כל‬
‫זה נושא חשוב וכדאית למושב מיוחד‪ ,‬שאין כן המקום והזמן‬ ‫שנה יש ניסיונות חדשים‪ .‬מלחמות קשות ואיומות עומדות על‬
‫להאריך בזה‪ ,‬ואינני חלילה מתחמק מהשאלה החשובה הזו‪.‬‬ ‫הפרק‪ ,‬ומדי פעם צריך להתוועד‪ ,‬ולחזק איש את רעהו‪.‬‬
‫בח‬
‫אבל אם תתעמק בדבריי‪ ,‬תשכיל להבין שזוהי הנקודה‪ .‬לא‬ ‫ישנם קהילות חשובות המקיימים כל שנה התוועדות‪ ,‬הם‬
‫חלילה שיש כאן צרות עין‪ ,‬רק זהו העיקרון‪ ,‬שכשאדם שייך‬ ‫יוצאים לשבת התאחדות וכדו'‪ .‬והכל באותה הכוונה‪ .‬לחזק‬
‫למקום‪ ,‬אז הוא חזק ויציב‪ .‬ומקור עניין זה מצינו בשבטים‪ .‬מי‬ ‫התורה העבודה והיראת שמים של האברך‪ ,‬ומעבר לזה כפי‬
‫שהיה שייך לשבט אחד‪ ,‬הרי כל כולו מקושר היה אך ורק לשבט‬ ‫שהתחלנו את השיחה‪ ,‬אין מקום בכלל לטקסים ולאירועים‬
‫שלו‪ .‬הוא ישרת את שבטו והתנהג כמנהגי שבטו‪ .‬בעת המעמד‬ ‫מפוארים‪.‬‬
‫ההיסטורי ב' שבט תש"מ בהכתרת הביד"צ דקהל מחזיקי הדת‪,‬‬ ‫ברצוני לציין‪ ,‬מה ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מרן אדמו"ר‬
‫אמרתי אז את דברי החתם סופר‪ ,‬אשר נורא הוא עד מאוד‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬שאמר‪ ,‬יגיע זמן שכמו שיבכו על החורבן הנורא שלא‬
‫וכך הוא אומר‪ ,‬שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר‬ ‫קם על כלל ישראל מאז היה לעם‪ ,‬כך יפליאו את התקומה‬
‫ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך‪ ,‬ושפטו את העם משפט צדק‪ .‬כפי‬ ‫המופלאת של הדור‪.‬‬
‫שידוע ה'מגן אברהם' שמביא בשם האר"י הק'‪ ,‬שישנם י"ב‬ ‫ואגב‪ ,‬כפי שידוע לך‪ ,‬בכל פעם שכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬
‫שערים בשמים לי"ב השבטים‪ ,‬לכל שבט ושבט שער משלו‪,‬‬ ‫מזכיר את ההצלה של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬הוא אומר דודי‬
‫וכל שבט התפלל בנוסח מיוחד משלו‪ ,‬שזה עולה דרך השער‬ ‫ז"ל ועוד מנהיגי ישראל‪ .‬כי זהו התקומה הכללית‪ .‬נס ההצלה‬
‫שלו )האר"י הק' חיבר נוסח כללי(‪ .‬ואפילו שכולנו מתפללים‬ ‫של בעלזא‪ ,‬הוא נס ההצלה של כלל ישראל‪ ,‬כי כל הצדיקים‬
‫לבורא אחד‪ ,‬אך מכל מקום כל שבט תפילתו עולה דרך הנוסח‬ ‫קשורים לכלל‪ ,‬וכל כלל ישראל בכל מקומות שהם חיים‬
‫שלו והשער שלו‪ .‬אותו דבר‪ ,‬אומר החתם סופר‪ ,‬כל שבט יש‬ ‫וקיימים בזכות אותו יום שניצלו מנהיגי ישראל‪.‬‬
‫לו שער התורה משלו‪ .‬אפילו שזה אותה תורה מאותו בורא‪,‬‬ ‫מה הקשר בין הצלת האחים הק' לבית בעלזא לכל‬
‫אבל כל שבט ושבט יש לו שער התורה משלו‪ .‬וביארתי דבריו‬ ‫כלל ישראל?‬
‫הקדושים באופן של שודא דדייני‪ .‬הרי יש הלכות ויש פסקים‬ ‫בני ישראל כלולים מי"ב שבטים‪ ,‬וזהו יסוד בני ישראל וזהו‬