זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסאלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש סביבה והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.
משפט זכויות האדם הבינלאומי התגבש על בסיס הסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות,כשברקע מעשי האלימות הזוועתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. ההסכם הבסיסי שמהווה אחת מאבני היסוד של משפט זכויות האדם הבינלאומי הוא ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, עליה הסכימו כל המדינות בעצרת האומות המאוחדות בשנת 1948, ושאושררה בישראל ב-10.12.1948. בהכרזה ישנה הכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפגעות.
אף על פי שההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אינה מסמך בינלאומי מחייב, רוב מדינות העולם חתומות עליה, דבר שמוסיף לחשיבותה העקרונית והסמלית. בעקבות ההכרזה אומצו מספר אמנות מחייבות כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966) וכן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) המעגנת זכויות יסוד רבות מהזכויות המנויות בהכרזה. ישראל חתמה על שתי האמנות הללו.
זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסאלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש סביבה והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.
משפט זכויות האדם הבינלאומי התגבש על בסיס הסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות,כשברקע מעשי האלימות הזוועתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. ההסכם הבסיסי שמהווה אחת מאבני היסוד של משפט זכויות האדם הבינלאומי הוא ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, עליה הסכימו כל המדינות בעצרת האומות המאוחדות בשנת 1948, ושאושררה בישראל ב-10.12.1948. בהכרזה ישנה הכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפגעות.
אף על פי שההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אינה מסמך בינלאומי מחייב, רוב מדינות העולם חתומות עליה, דבר שמוסיף לחשיבותה העקרונית והסמלית. בעקבות ההכרזה אומצו מספר אמנות מחייבות כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966) וכן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) המעגנת זכויות יסוד רבות מהזכויות המנויות בהכרזה. ישראל חתמה על שתי האמנות הללו.
זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסאלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש סביבה והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.
משפט זכויות האדם הבינלאומי התגבש על בסיס הסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות,כשברקע מעשי האלימות הזוועתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. ההסכם הבסיסי שמהווה אחת מאבני היסוד של משפט זכויות האדם הבינלאומי הוא ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, עליה הסכימו כל המדינות בעצרת האומות המאוחדות בשנת 1948, ושאושררה בישראל ב-10.12.1948. בהכרזה ישנה הכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפגעות.
אף על פי שההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אינה מסמך בינלאומי מחייב, רוב מדינות העולם חתומות עליה, דבר שמוסיף לחשיבותה העקרונית והסמלית. בעקבות ההכרזה אומצו מספר אמנות מחייבות כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966) וכן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) המעגנת זכויות יסוד רבות מהזכויות המנויות בהכרזה. ישראל חתמה על שתי האמנות הללו.
זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסאלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש סביבה והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.
משפט זכויות האדם הבינלאומי התגבש על בסיס הסכמים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות,כשברקע מעשי האלימות הזוועתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. ההסכם הבסיסי שמהווה אחת מאבני היסוד של משפט זכויות האדם הבינלאומי הוא ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, עליה הסכימו כל המדינות בעצרת האומות המאוחדות בשנת 1948, ושאושררה בישראל ב-10.12.1948. בהכרזה ישנה הכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפגעות.
אף על פי שההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אינה מסמך בינלאומי מחייב, רוב מדינות העולם חתומות עליה, דבר שמוסיף לחשיבותה העקרונית והסמלית. בעקבות ההכרזה אומצו מספר אמנות מחייבות כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966) וכן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) המעגנת זכויות יסוד רבות מהזכויות המנויות בהכרזה. ישראל חתמה על שתי האמנות הללו.