‫שיעור ‪08/12/2008 - 10‬‬

‫מה"אני מאמין" הנוצרי אפשר לשאוב שני מחשבות על האמונה הנוצרית‪:‬‬

‫‪)1‬האמונה באב‪ ,‬בן ורוח הקודש‪ .‬אותה ישות שלמעשה מחליפה את פניה‪.‬‬
‫‪)2‬שני הטבעים של ישו‬
‫באחרית הימים ביום הדין האחרון‪ ,‬תהיה תחיית המתים‪ ,‬התאוריה של המוות בנצרות היא מסועפת‬
‫ביותר ומתוחכמת עם שטח הפקר ששם האדם יכול לבקש מחילה ושוב להתכונן לאחרית הימים‬
‫וכשישו יבוא הוא ישפוט את החיים ואת המתים‪.‬‬
‫האומנות שמושתת על המחשבה הנוצרית‪ :‬דמיאן הרסט‪ ,‬הפסל של מריה עם ישו התינוק – זאת‬
‫ההתממשות בבשר ‪ ,‬האינקרנציה‪ ,‬הבטן שלה חציה פתוחה לצופה ורואים את העובר בפנים‪ ,‬זהו ישו‬
‫העובר הרי הרעיון הוא בדיוק אותו הרעיון – חשוב לראות איך ומתי הושמו היסודות לאותה התפיסה‬
‫היסודית וכאן אולי בפעם הראשונה זאת אומנות קונצפטואלית‪ ..‬כל מה שאנחנו נראה באומנות ימי‬
‫הביניים זוהי אומנות מושגית‪ ,‬קונצפטואלית‪ ,‬שבנוייה על רעיון‪ .‬אנחנו נראה את זה גם בזרמים של‬
‫המודרניזם‪ -‬בתנועת הסוריאליזם‪ .‬ההבדל הוא שכאן הרעיון מאוד מחייב את האומן ואף כובל אותו‬
‫מפני שהאומן בדיוק כמו המאמין הצופה ‪ ,‬שניהם נתונים באותן כבלים של תבניות איקונוגרפיות‬
‫וצורניות ששומרות על עצמם לאורך כל הדרך‪.‬‬
‫ארבעה רבדים שאומנות ימי הביניים מתייחסת אליהם הם גם איקונוגרפיים וגם צורניים ואפשר לתת‬
‫להם את המקורות ששואבת מהם ‪:‬‬
‫‪)1‬המקורות הכתובים ‪ ,‬ובראש ובראשונה הברית החדשה שנאספה‪ ,‬התאגדה במאה ה‪2 -‬‬
‫לספירה משמשת אכן מקור למקורות למחשבות היצוגיות‪ ,‬הברית החדשה בנויה מ‪ 4 -‬ספרי בשורה‪,‬‬
‫ישו לא השאיר בכתובים שום דבר אבל הוא דרש את הדרשות שלו וארבעה מתלמידיו‪ -‬מתאוס‪,‬‬
‫מרקוס‪ ,‬לוקס ויוחנן רשמו מפיו את תורתו וכינסו אותה לאבנגליונים= ספרי הבשורה‪ ,‬והספורים של‬
‫הספרים הללו נקראים האבנגליסטים‪ .‬חוץ מספרי הבשורה יש לנו את מעשי השליחים ‪ ,‬לישו יש ‪12‬‬
‫אפוסטלים= ‪ 12‬שליחים ‪ ,‬תפקידם למעשה להפיץ ברבים את תורתו של ישו‪ .‬מה שעוד יש בברית‬
‫החדשה ישנן האיגרות של פאולוס‪ .‬פאולוס ופטרוס נחשבים למייסדי הכנסיה הנוצרית‪ .‬הם הקימו‬
‫את המסגרת גם המעשית וגם הרוחנית של הכנסיה הנוצרית‪ .‬ישו מושווה באומנות הרבה פעמים‬
‫כדייג שמטיל את הרשת לתוך הכנרת ושם מעלה דגים והם השליחים שהוא לוקח לשמש לו‬
‫כמאמינים נאמנים שמפיצים את תורתו‪ .‬מעשי השליחים מספרים את מעשיהם והספר האחרון שסוגר‬
‫את הברית החדשה וחושבים שהוא גם המאוחר מבין אלה שנכתבו הוא "יוחנן" או ה"אפוקליפסה" או‬
‫"אחרית הימים" הוא מתאר איך מלאך אלוהים נגלה אליו ולוקח אותו לראות מה יקרה באחרית‬
‫הימים‪ .‬בבל זה שם קיבוצי לכל אותם ארצות וימים שלא מאמינים בישו – בבל נחרבת ‪ ,‬כך גם‬
‫ירושלים נחרבת כי היהודים לא ראו את האמת האמיתית ולאחר מכן יקום חזון חדש‪ ,‬כתבו שירושלים‬
‫החדשה תרד משמיים ככלה המקושטת לקראת החתן‪ ,‬וירושלים הישנה צופה בחדשה ‪ .‬ירושלים‬
‫החדשה היא ירושלים של אחרית הימים‪ .‬רואים איך זה למעשה חוזר על אותם עיקרים של‬
‫ההיסטוריה החדשה‪ .‬יש איזשהי רוטציה של אותם הרעיונות מה שמאוד מקל על המאמינים בכל‬
‫הזמנים להיתפס אל העיקרים הללו‪ .‬המסה הגדולה של האנשים בימי הביניים היתה אנשים בורים‬
‫שאינם יודעים קרוא וכתוב‪ ,‬האימרה של גרגוריוס הגדול במאה ה‪ ,6 -‬אפיפיור‪ ,‬הוא תווה את המשפט‬
‫"הציורים הם הספרים של הבורים" כלומר‪ ,‬לאומנות החזותית יש פונקציה דידקטית‪ .‬הנצרות היא דת‬
‫שעובדת על החושים‪ .‬כריכת ספר מהמאה ה‪ 5 -‬לספירה‪ ,‬עשויה שנהב‪ ,‬שן הפיל‪,‬מהברית החדשה‬
‫שואב האומן של ימי הביניים קודם כל את הסיפורים בדבר מחזור חייו של ישו‪ .‬יש לנו כריכה של‬
‫ספר במרכזו צלב‪ -‬סמל למושיע שנצלב עליו‪ ,‬הצלב של ישו הושם בירושלים בגבעת הגולגותה‬
‫שהיא גם מקום קבורתו של האדם הראשון ובאומנות הרנסנס נראה הרבה פעמים את הגולגולת‬
‫שמסמלת את מקום קבורתו של האדם הראשון‪ ..‬פאולוס "הדברים הנראים נולדו מהבלתי נראים"‬
‫כלומר – קודם היה הרעיון וכדי להציג אותו נולדו הדברים הממשיים‪ .‬האבנים הטובות מסמלות את‬
‫האור האלוהי‪ .‬אנחנו רואים איזכורים לארכיטקטורה הקלאסית‪ .‬ומסביב שתי סצינות שאנחנו מכירים‬
‫וישנן הצגות מחייו של ישו‪ .‬החתןנה בקאנה זה הנס הראשון שישו ביצע‪ .‬החייאת לזרוס חושבים שזה‬
‫הנס האחרון‪ -‬מריה ו באות ואומרות שלזרוס מת ונקבר והם מבקשים ממנו להחיות וישו מחיה אותו‬
‫עם מטה‪ .‬נס רפואי‪ -‬אדם משותק הוא קם ולוקח את מיטת החולי על כפתיו ויכול ללכת‪ ,‬אלו הם‬
‫ניסים שנותנים לנו רמזים לטבע השני ‪ ,‬האלוהי שלו ואנחנו מוצאים ביניהם ניסים חברתיים‪ -‬כמו‬
‫שהוא מצליח להאכיל קהל רב של ‪ 5000‬איש משני כיכרות לחם ושני דגים‪ -‬נס הלחם והדגים‪ .‬לא‬
 ‫כל הכתובים נאספו לברית החדשה ‪ ,‬הכתובים שלא הצליחו להיכנס לברית החדשה נקראים‬
‫האפוקריפות או הספרים החיצוניים‪.‬‬
‫לוח שנהב שמאתר כיסא של בישוף בעיר רבנה‪ ,‬הכס נקרא "כס מקסימיאנוס"‪ .‬הסצינה "הלידה"‬
‫ואנחנו רואים למעלה את השור והחמור ואנחנו רואים את הכוכב‪ ,‬הרי שלושת המגים וגם הרועים‬
‫הולכים בעקבות כוכב בית לחם עד שמגיעים למריה‪ .‬רואים שלא שומרים על אחדות העלילה או על‬
‫סדר הגיוני באירועים‪ ,‬רואים את מריה שוכבת על כס‪ ,‬היא נחה מעמל הלידה‪ ,‬ואז יש לנו את הסיפור‬
‫את המיילדת שידה יבשה‪ ,‬יד ימין היא חסרת חיים היא נתמכת ע"י יד שמאל שלה‪ .‬והסיפור הוא‬
‫שאחת המיילדות לא האמינה לכל הסיפור של התעברות מרוח הקודש ולידה ללא כאבים וכו' והיא‬
‫הביאה ספקנות ואז היא מקבלת מיד עונש על חוסר האמונה שלה וידה הופכת למשותקת ברגע‬
‫שהיא חוזרת מהספקנות שלה היד חוזרת להיות בריאה‪ .‬אותה פאולוס הוא למעשה שאול הטרסי‬
‫והוא אפילו השתתף ברדיפת הנוצרים החדשים והינה הוא שם פעמיו מירושלים לדמשק כי גם שם יש‬
‫נוצרים חדשים שיש לרדוף אותם והוא שומע את קולו של ישו "שאול שאול למה רדפתני?" באותו‬
‫רגע הוא נופל מהסוס ומאור עיניו נלקח ממנו‪ -‬כמה הנושא של האור מרכזי במחשבה הנוצרית ואז‬
‫במשך שלושה ימים פאולוס הוא עיוור וכשהוא חוזר מרדיפת הנוצרים גם מאור עיניו שב אליו‪ .‬אנחנו‬
‫כבר כאן יכולים לשים לב שהסיפורים של המיתולוגיה של העולם הקלאסי למעשה בימי הביניים‬
‫הוחלפו בסיפורי הברית החדשה‪ .‬יש לפעמים אדפטציה שלהם ושינוי אבל בגדול אפשר לומר שמה‬
‫שהלהיב את ההמון היה הסיפורים על הקדושים‪.‬‬
‫התנ"ך שלנו‪ -‬הברית הישנה ‪ ,‬הנצרות לא מבטלת את הברית הישנה אבל רואה שיש לו זכות קיום‬
‫רק מסיבה אחת שהוא משמש פרה פיגורציה = מבשר‪ ,‬אומר מה שעתיד לבוא‪ ,‬לאירועים החשובים‬
‫יותר של הנצרות ואז יש הקבלות‪ .‬עקדת יצחק היא פרה פיגורציה לצליבה של ישו‪ .‬מושה שמוציא‬
‫מים מהסלע‪ ,‬המיים הם מעיין הישועה של ישו‪ .‬משה עצמו מבשר את בואו של פטרוס‪ .‬האומנות‬
‫מראה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות‪ .‬אנחנו רואים קופסא – הקופסא מברשייה כי היא נמצאת כיום‬
‫במוזיאון בצפון איטליה בעיר ברשייה‪ ,‬הדימויים שקשורים לברית החדשה יהיו תמיד באמצע ויתפסו‬
‫את השטח הכי רחב בעוד שהסיפורים מהברית הישנה יהיו בשוליים‪ .‬הקופסא מתוארכת למאה ה‪, 4 -‬‬
‫רואים את ישו ולמעלה סיפור יונה הנביא‪ ,‬יונה מושלך ללועה של הלוייתן‪ ,‬אנחנו רואים את התבליט‬
‫מאוד מדוייק וזה מאוד אופייני לתחילת הנצרות‪ .‬יונה בעצמו הוא פרה פיגורציה לישו והוא בילה בבטן‬
‫של הלוויתן שלושה ימים ויצא בריא ושלם‪ ,‬כך גם ישו היה שלושה ימים בתוך הקבר וקם ללא כל‬
‫פגע‪.‬‬
‫המקום הקדוש בכנסיה הוא תמיד האפסיס ‪,‬הוא לרוב יהיה במזרח‪ ,‬אותה גומחא שבה נמצא המזבח‬
‫הראשי שלידו מתנהל הטקס הליטורגי‪ .‬כך שכל ההצגות של הברית החדשה יהיו בקשת של‬
‫האפסיס‪ ,‬הקשת נלקחה מהעולם הקלאסי רק שבנצרות היא נחשבת כניצחונו של ישו‪ .‬מה שלא‬
‫לקוח מהברית החדשה למעשה נדחק לשוליים של היצירה הספר או הרעיון‪.‬‬
‫‪)2‬התורה שבעל פה‪ -‬בה נכלל גם פולחן הקדושים‪ .‬הקדושים וסיפורי הקדושים באו להלהיב את‬
‫ההמונים אבל זה פשוט מידי‪ ,‬יש להם תפקיד הרבה יותר חשוב במחשבה הנוצרית‪ .‬קיימת בעיה‬
‫במיוחד בנצרות שהיא דת מסיונרית איך מביאים את כל הפילוסופיות הגבוהות הללו לידיעתם‬
‫ואמונתם לכל אותם אנשים חסרי פנים שהם הרוב של המאמינים‪ .‬פולחן הקדושים‪ -‬גם הקדושים הם‬
‫בני תמותה ולכן לאדם מהישוב הרבה יותר קל להזדהות עם הקדוש ולומר שאם החיים הללו היו‬
‫טובים לקדוש מדוע לא יהיו טובים לי‪ ,‬המקום בגן העדן מובטח לקדוש‪ .‬הרי בסופו של דבר חיו שם‬
‫אנשים‪ ,‬ישנן מעמדות חברתיים‪ .‬העולם עד המאה ה‪ 12 -‬בנוי בעיקר על חקלאות ועל עבודת השדה‬
‫‪ ,‬עוד אין את הערים (מתפתחות מהמאה ה‪ 12 -‬והלאה ) ואז הקדושים ממלאים תפקיד מאוד חשוב‬
‫ויש להם שליטה על תחומים שונים של חיי המאמין‪ ,‬אם השנה היתה שנת בצורת‪ ,‬אם האישה היתה‬
‫עקרה או הביאה רק בנות ולא בנים‪ ,‬אם היו מחלות עיניים ומחלות אחרות‪ ,‬הכתובת היחידה היתה‬
‫הקדוש‪ .‬לכן יש אותה סנטה לוצייה שהאטריבוט שלה זה זוג עיניים משום שהיא הייתה ממונה על‬
‫מחלות העיניים‪ .‬האגודות של הסוחרים שהתחילה להתאגד המאה ה‪ , 12 -‬לכל אגודה כזאת היה‬
‫קדוש משלו‪ ,‬סביב הקדושים הללו נוצר פולחן שלם והפולחן התבטא גם העלאת מתנות לקדוש‪,‬‬
‫לפעמים היו מדביקים אבנים טובות על הדימוי שלו על אותו פסלון או פסיפס שהציג את דמותו של‬
‫הקדוש והיו גם מעשי השפלה כנגד הקדושים‪ -‬אם האישה המשיכה להיות עקרה או הגשם לא הגיע‪-‬‬
‫היו מתנפלים על הדמות בציור או בתבליט של הקדוש והיו משמידים אותה‪ .‬בדיוק כמו שהעניקו‬
‫לקדוש כוחות עליוניים כך למעשה חיקו שהוא יפרע את החשבון ואת ההבטחות שלו או יתן גמול‪.‬‬
‫סיפורי הקדושים‪ -‬לכל קדוש‬
 ‫מרטיר= קדוש שנהרג בגלל האמונה שלהם‬
‫קונפסורים= קדושים שנותנים עדות‪ ,‬מידת הקדושה שלהם היא בדיוק כמו זאת של המרטירים אבל‬
‫הם מתו מוות טבעי‪ .‬גאורגיוס למשל‪ .‬הוא נחשב לקדוש בגלל מה שהוא עשה לנצרות בימי חייו‪,‬‬
‫תרומתו‪.‬‬
‫ג'ורג' הקדוש שאומץ ע"י מלכי אנגליה והסיפור שלו – אנחנו רואים את ג'ורג' רוכב על הסוס שלו‬
‫והוא פוגש דרכון שרוצה להרוג את הנסיכה והוא הורג את הדרקון והנסיכה מודה לו ויש לו הילה‪ .‬היו‬
‫גם סיפורים אחרים על ג'ורג' הקדוש‪ -‬בתקופה הזאת שקונסטנטין מכניס את הנצרות לצבא שלו זה‬
‫זמן ביניים ואז הם באחד המסעות שלהם‪ ,‬קבוצה של חיילים נכנסת למבנה ועל הקיר ישנה תמונה‬
‫של ג'ורג' הקדוש‪ .‬אחד המאמינים הנוצריים אומר שזהו אחד הקדושים שלנו וצריך להיזהר בכבודו‬
‫ואחד מעובדי האלילים אומר שאל תצחיק אותי עם הסיפור הזה בעוד ההוא מדבר ג'ורג' מושיט את‬
‫ידו מהציור ושולח חץ שנתקע בדיוק בליבו של המלעיז עליו‪.‬‬
‫מלומד בשם ג'קובה דבורצ'ינה אסף את כל סיפורי הקדושים לא רק של המאה ה‪ ,13 -‬אלא כל אותן‬
‫מסורות מהמאה ה‪ 2 -‬והלאה לספר שנקרא "אגדת הזהב" ‪.‬‬
‫יצירה עממית מאוחרת של מרטין הקדוש ולכל אחד מהקדושים יש סיפור אחד שמעפיל על כל‬
‫הסיפורים‪ ,‬יש כאן גם רעיון שיווקי ‪ ,‬ברגע שהקדוש המסויים מופיע שוב ושוב באותה תבנית‪ ,‬כל מי‬
‫שיודע קצת את הסיפורים מיד יודע לזהות מי זה ‪ .‬הסיפור על מרטין שהוא מגיע לשערי העיר אמיין‬
‫בצרפת ושם הוא רואה קבצן שהוא רועד מקור ומה שעושה מרטין הוא חותך את המעיל שלו‬
‫לשניים‪ ,‬נותן לקבצן את חצי המעיל שלו ומיד בחלומו מופיע ישו כשחצי המעיל שהוא נתן לקבצן על‬
‫כתפו‪.‬‬
‫גרגוריוס בשנהב מהמאה ה‪ ,10 -‬רואים את גרגוריוס בחדר העבודה שלו ורואים את תלמידיו למטה‬
‫רושמים את התורה מפיו‪ .‬יש גם קשת‪ .‬הסימבול של גרגוריוס היא היונה וזוהי היונה שלוחשת לו את‬
‫דברי האלוהים ‪ .‬היונה היא רוח הקודש‪ .‬אבל מבחינת דמויות הקדושים היונה מזוהה איתו‪.‬‬
‫המזכיר של גרגוריוס שם לב שרבו מתבודד בחדר המון זמן והוא פשוט דאג לו ‪ ,‬הוא לא העיז‬
‫להיכנס לחדר‪ ,‬יש תמיד וילון שמפריד בין הקדוש לעולם החיצון‪ ,‬המזכיר עושה חור ומציץ לחדר‬
‫עבודתו של הקדוש כדי להירגע ולראות שהכל בסדר‪.‬‬
‫פולחן הקדושים וחלק בלתי נפרד ממנו וזהו פולחן הרליקוויות‪ .‬רליקס זה שריד‪ .‬פולחן השרידים‬
‫אומר שלא רק הקדוש ומעשיו היו קדושים בימי חייו אלא שגם שרידי גופו לאחר מותו וגם חפצים‬
‫שהוא נגע בהם גם הם קדושים‪ .‬הרעיון שמונח בבסיס הפולחן הזה הוא למעשה לא של ימי הביניים‬
‫אלא של העת העתיקה שאומר שהמקום שבו שוכן המת‪ ,‬ברוח של המת שורה באותו המקום‪ .‬פולחן‬
‫הקדושים התחיל באמת סביב הקברים הראשונים ‪ .‬מקום קבורתו של פטרוס זה הותיקן כיום‪ .‬את‬
‫הרעיון הזה אנחנו מכירים בשם "טרנסלציה" = העברה של הרוח‪ ,‬או של הקדושה של הרוח‪ .‬המנהג‬
‫הזה לא היה שמור רק לקדושים‪ ,‬אנחנו יודעים שריצ'רד לב הארי במאה ה‪ , 13 -‬אח הדמויות‬
‫המיתולוגיות הוא היה מלך אנגליה אבל היו לו נחלות שהוא רכש מאבותיו גם בצרפת הוא קבור‬
‫במנזר בעמק הלואר ‪ ,‬הוא ציווה שלפני מותו ליבו יעקר מגופו והוא יקבר בנורמנדי כי המקום היה‬
‫חביב עליו‪ .‬לטרנסלציה של הרוח יש הבטים מאוד מעשיים‪ ,‬לוח שנהב מהמאה ה‪ 4 -‬אנחנו רואים‬
‫מסע של שרידי הקדושים אל המקום ששם הם יונחו‪ ,‬המסע הזה נקרא גם כן "טרנסלציה" אנחנו‬
‫רואים מרכבה רתומה לסוסים ואנחנו רואים שני אנשי כמורה והם מחזיקים קופסא כי יש בה אוצר‪-‬‬
‫עצם של הקדוש‪ ,‬חלק מציפורן או פיסת בד שיש בה דם קרוש או עשרה מעשרת ראשו של הקדוש‪.‬‬
‫יש כנסיה ששם שומרים מה שמאמינים שזאת חלק מהגלימה של מריה שהיא לבשה כשילדה את‬
‫ישו‪ .‬הם מתקדמים אל עבר הארמון ‪ ,‬הכנסיה ששם יאכסנו את השריד של הקדוש‪ ,‬ישנן רליקוויות‬
‫שהם נוצרו בצורה של חלק מהגוף‪ .‬אנשים היו מוכנים להרוג בשביל השרידים הללו‪ .‬במאה ה‪12 -‬‬
‫התחילו מסעי הצלב ויש מסחר ער מאוד ברליקוויות וכך גם הזיופים‪.‬‬
‫מרטין שחילק את המעיל הוא חי חיים ארוכים‪,‬חי למעלה מ‪ 80 -‬שנה ומסופר שהוא יוצר יום אחד‬
‫מהעיל טור ויוצא לכפר קטן שנקרא קאנד וכדי לפשר שם בין הנזירים שהתגלה איזה ריב ביניהם‬
‫ושם הוא מרגיש לא טוב והוא נח ומשיב את נשמתו לבורא ‪ ,‬אנחנו רואים חלק מדף מאויר והאותה ‪o‬‬
‫היא פותחת את האיניציאל‪ ,‬היא מחולקת לשניים והיא מחלקת את כל המוות של הקדוש‪ ,‬ברגע שהוא‬
‫מת אנשי טור מיהרו לבוא ולשמור על הגופה ואז נזכרו בה גם אנשי פואטיה כי גם שם בעבר הוא‬
‫שימש בישוף ואז שני המחנות שומרים על הגופה של הקדוש ואז הסיפור אומר שאנשי פואטיה‬
‫נרדמו על המשמרת שלהם ואז הם מוציאים את הגופה דרל החלון הקטן ומפליגים בנהר לעיר טור‬
 ‫ושם בונים כנסיה‪ .‬הרבה פעמים בתקופות של פרעות מוציאים את הגופות של הקדושים ומעבירים‬
‫למקום אחר‪.‬‬
‫אנחנו רואים את הסרקופג שבו בנדיקט נטמן ורואים שהכומר נכנס לתוך הסרקופג ומכניסים לסל‬
‫את העצמות ‪ ,‬שמים עצמות בתוך הקופסא ומתחילים לצעוד לעבר המקום ששם מניחים אותו‪.‬‬
‫מבחינת האומנות הרליקביות הללו הן אומנות זעירה‪ .‬מה שמאחד כמעט את כולם שהן עשויות‬
‫מתכות יקרות‪.‬‬
‫הסנדל של אנדרו הקדוש‪ -‬אם זה בצורה של רגל אז יש להניח שהשריד שנשמר בפנים שייך לרגל‪.‬‬
‫הג'סטה כששתי אצבעות מורמות והשאר מכופפות היא ג'סטה של ברכה ‪.‬‬
‫אנחנו רואים קודשה " פוואה " והיא נמצאת בקונג ‪ conques‬עיר קטנה בדרום צרפת‪ .‬אנחנו רואים‬
‫פסלון של קדושה שהרומאים הרגו אותה בגיל ‪ ,12‬הסיפור אומר שבמקור השרידים של הקדושה היו‬
‫בעיר סמוכה ופשוט אנשי העיר קונג התקנאו בשכניהם והם שולחים כומר סמוי והוא מחכה ‪ 10‬שנים‬
‫לגנוב ‪ .‬הכנסיה או העיר שהצליחו להשיג את השרידים זכתה לכבוד גדול‪ ,‬כלומר‪ ,‬הגניבה לא‬
‫נחשבה לחטא‪ .‬בונים בשבילה את הפסלון הזה אבל הראש הוא לא ראש של ילדה בת ‪ 12‬והוא‬
‫התווסף יותר מאוחר ממצא גלו רומי‪ .‬האישה הזאת מבקשת תכשיטים‪ ,‬אז התכשיטים פשוט‬
‫מודבקים‪ .‬הסיפור הזה של הרליקוויות והפולחן שלהם לא עבר כל‪-‬כך בשלום בקרב המלומדים‬
‫הנוצריים‪ ,‬בחגים הנוצריים יוצאים אם תהלוכות שעוברת ברחבי העיר ובגלל שהפסל הוא תחת מימדי‬
‫נורא קל להזדהות איתו‪ .‬הריליקוויות נתנו הרבה פעמים כמתנות ע"י שליטים לאנשים שהם חפתו‬
‫בעיקרם‪.‬‬
‫לזה אפשר להוסיף את התאטרון הליטורגי שהתחיל להתפתח ‪ ,‬הכמרים הרבה פעמים מילאו‬
‫תפקידים נשיים בתיאטרון‪ .‬במאה ה‪ 12 -‬התאטרון יוצא מחוץ לכנסיה אבל גם בגלל שהיו משולבים‬
‫בו ג'ונגלרים ‪ ,‬אדם שעושה עמידת ידיים הוא מעמיד את הבורא‪ .‬בכל אופן ‪ ,‬חשוב לזכור ככל‬
‫שאנחנו מתקדמים בתקופות האומנות שהיא משקפת את הזמן והחברה שהאנשים חיו בה‬
‫‪)3‬הקוד הסימבולי‪ -‬מימי הקטקומבות‪ ,‬אותן מחילות אפר שהסתתרו הנוצרים הראשונים מזעם‬
‫השלטונות‪ ,‬אנחנו רואים את הלוויתן שמסמל את תחייתו של ישו‪ .‬היונה‪ ,‬רוח הקודש‪ .‬יונים מפסיפס‬
‫הזה הן היונים שבאות להרוות את צמאונן הן נשמות המאמינים‪ .‬נושא העגל באומנות היוונית‪ ,‬הסיפור‬
‫של הרועה הנאמן הולך ומתפתח ובמאה ה‪ 5 -‬אנחנו רואים את ישו כרועה בתוך העדר והוא דואג‬
‫לכבשה הבודדת‪ ,‬כלומר‪ -‬הרועה שדואג לצאן מרעיתו‪.‬‬
‫צבעים‪:‬‬
‫כחול הספירות השמיימיות‬
‫צהוב צבע הקלון‬
‫אדום צבע השלטון‪.‬‬
‫‪)4‬הביטוי של האומן‪ -‬האם יש בכלל ביטוי אישי לאומן בימי הביניים‪ .‬אם רודן בתחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪ 20‬קורא לזוג הידיים שלו "קתדרלה" אף אחד לא יכול לבוא ולומר שזאת לא קדתרלה ‪ .‬ואם ג'קסון‬
‫פולוק קורא לזה "חורף" אנחנו רואים את חופש הביטוי של האומן‪ .‬אם כל זה יש בימי הביניים יש‬
‫אומנות שוליים ובעיקר בפיסול‪ ,‬בצד הנושאים הגדולים שתמיד חוזרים על עצמם ישנן הצגות של‬
‫מפלצות‪ ,‬כשהגוף מעוות הוא לא דמות טובה‪ .‬המושכים בזקן למשל הוא לא יכול להיות דמות טובה‪.‬‬
‫כל מה שחורג מהסימטרי ומעוות את הגוף אלו יצורים לא טובים‪.‬‬
‫הגרגולס הם אותם מרזבים מפוסלים על גג הנוטרדם דה פריז ואלו בעצם מפלצות שאף אחד לא‬
‫יודע להסביר ממש מדוע זה נעשה ‪.‬‬