מה"אני מאמין" הנוצרי אפשר לשאוב שני מחשבות על האמונה הנוצרית:
)1האמונה באב ,בן ורוח הקודש .אותה ישות שלמעשה מחליפה את פניה. )2שני הטבעים של ישו באחרית הימים ביום הדין האחרון ,תהיה תחיית המתים ,התאוריה של המוות בנצרות היא מסועפת ביותר ומתוחכמת עם שטח הפקר ששם האדם יכול לבקש מחילה ושוב להתכונן לאחרית הימים וכשישו יבוא הוא ישפוט את החיים ואת המתים. האומנות שמושתת על המחשבה הנוצרית :דמיאן הרסט ,הפסל של מריה עם ישו התינוק – זאת ההתממשות בבשר ,האינקרנציה ,הבטן שלה חציה פתוחה לצופה ורואים את העובר בפנים ,זהו ישו העובר הרי הרעיון הוא בדיוק אותו הרעיון – חשוב לראות איך ומתי הושמו היסודות לאותה התפיסה היסודית וכאן אולי בפעם הראשונה זאת אומנות קונצפטואלית ..כל מה שאנחנו נראה באומנות ימי הביניים זוהי אומנות מושגית ,קונצפטואלית ,שבנוייה על רעיון .אנחנו נראה את זה גם בזרמים של המודרניזם -בתנועת הסוריאליזם .ההבדל הוא שכאן הרעיון מאוד מחייב את האומן ואף כובל אותו מפני שהאומן בדיוק כמו המאמין הצופה ,שניהם נתונים באותן כבלים של תבניות איקונוגרפיות וצורניות ששומרות על עצמם לאורך כל הדרך. ארבעה רבדים שאומנות ימי הביניים מתייחסת אליהם הם גם איקונוגרפיים וגם צורניים ואפשר לתת להם את המקורות ששואבת מהם : )1המקורות הכתובים ,ובראש ובראשונה הברית החדשה שנאספה ,התאגדה במאה ה2 - לספירה משמשת אכן מקור למקורות למחשבות היצוגיות ,הברית החדשה בנויה מ 4 -ספרי בשורה, ישו לא השאיר בכתובים שום דבר אבל הוא דרש את הדרשות שלו וארבעה מתלמידיו -מתאוס, מרקוס ,לוקס ויוחנן רשמו מפיו את תורתו וכינסו אותה לאבנגליונים= ספרי הבשורה ,והספורים של הספרים הללו נקראים האבנגליסטים .חוץ מספרי הבשורה יש לנו את מעשי השליחים ,לישו יש 12 אפוסטלים= 12שליחים ,תפקידם למעשה להפיץ ברבים את תורתו של ישו .מה שעוד יש בברית החדשה ישנן האיגרות של פאולוס .פאולוס ופטרוס נחשבים למייסדי הכנסיה הנוצרית .הם הקימו את המסגרת גם המעשית וגם הרוחנית של הכנסיה הנוצרית .ישו מושווה באומנות הרבה פעמים כדייג שמטיל את הרשת לתוך הכנרת ושם מעלה דגים והם השליחים שהוא לוקח לשמש לו כמאמינים נאמנים שמפיצים את תורתו .מעשי השליחים מספרים את מעשיהם והספר האחרון שסוגר את הברית החדשה וחושבים שהוא גם המאוחר מבין אלה שנכתבו הוא "יוחנן" או ה"אפוקליפסה" או "אחרית הימים" הוא מתאר איך מלאך אלוהים נגלה אליו ולוקח אותו לראות מה יקרה באחרית הימים .בבל זה שם קיבוצי לכל אותם ארצות וימים שלא מאמינים בישו – בבל נחרבת ,כך גם ירושלים נחרבת כי היהודים לא ראו את האמת האמיתית ולאחר מכן יקום חזון חדש ,כתבו שירושלים החדשה תרד משמיים ככלה המקושטת לקראת החתן ,וירושלים הישנה צופה בחדשה .ירושלים החדשה היא ירושלים של אחרית הימים .רואים איך זה למעשה חוזר על אותם עיקרים של ההיסטוריה החדשה .יש איזשהי רוטציה של אותם הרעיונות מה שמאוד מקל על המאמינים בכל הזמנים להיתפס אל העיקרים הללו .המסה הגדולה של האנשים בימי הביניים היתה אנשים בורים שאינם יודעים קרוא וכתוב ,האימרה של גרגוריוס הגדול במאה ה ,6 -אפיפיור ,הוא תווה את המשפט "הציורים הם הספרים של הבורים" כלומר ,לאומנות החזותית יש פונקציה דידקטית .הנצרות היא דת שעובדת על החושים .כריכת ספר מהמאה ה 5 -לספירה ,עשויה שנהב ,שן הפיל,מהברית החדשה שואב האומן של ימי הביניים קודם כל את הסיפורים בדבר מחזור חייו של ישו .יש לנו כריכה של ספר במרכזו צלב -סמל למושיע שנצלב עליו ,הצלב של ישו הושם בירושלים בגבעת הגולגותה שהיא גם מקום קבורתו של האדם הראשון ובאומנות הרנסנס נראה הרבה פעמים את הגולגולת שמסמלת את מקום קבורתו של האדם הראשון ..פאולוס "הדברים הנראים נולדו מהבלתי נראים" כלומר – קודם היה הרעיון וכדי להציג אותו נולדו הדברים הממשיים .האבנים הטובות מסמלות את האור האלוהי .אנחנו רואים איזכורים לארכיטקטורה הקלאסית .ומסביב שתי סצינות שאנחנו מכירים וישנן הצגות מחייו של ישו .החתןנה בקאנה זה הנס הראשון שישו ביצע .החייאת לזרוס חושבים שזה הנס האחרון -מריה ו באות ואומרות שלזרוס מת ונקבר והם מבקשים ממנו להחיות וישו מחיה אותו עם מטה .נס רפואי -אדם משותק הוא קם ולוקח את מיטת החולי על כפתיו ויכול ללכת ,אלו הם ניסים שנותנים לנו רמזים לטבע השני ,האלוהי שלו ואנחנו מוצאים ביניהם ניסים חברתיים -כמו שהוא מצליח להאכיל קהל רב של 5000איש משני כיכרות לחם ושני דגים -נס הלחם והדגים .לא כל הכתובים נאספו לברית החדשה ,הכתובים שלא הצליחו להיכנס לברית החדשה נקראים האפוקריפות או הספרים החיצוניים. לוח שנהב שמאתר כיסא של בישוף בעיר רבנה ,הכס נקרא "כס מקסימיאנוס" .הסצינה "הלידה" ואנחנו רואים למעלה את השור והחמור ואנחנו רואים את הכוכב ,הרי שלושת המגים וגם הרועים הולכים בעקבות כוכב בית לחם עד שמגיעים למריה .רואים שלא שומרים על אחדות העלילה או על סדר הגיוני באירועים ,רואים את מריה שוכבת על כס ,היא נחה מעמל הלידה ,ואז יש לנו את הסיפור את המיילדת שידה יבשה ,יד ימין היא חסרת חיים היא נתמכת ע"י יד שמאל שלה .והסיפור הוא שאחת המיילדות לא האמינה לכל הסיפור של התעברות מרוח הקודש ולידה ללא כאבים וכו' והיא הביאה ספקנות ואז היא מקבלת מיד עונש על חוסר האמונה שלה וידה הופכת למשותקת ברגע שהיא חוזרת מהספקנות שלה היד חוזרת להיות בריאה .אותה פאולוס הוא למעשה שאול הטרסי והוא אפילו השתתף ברדיפת הנוצרים החדשים והינה הוא שם פעמיו מירושלים לדמשק כי גם שם יש נוצרים חדשים שיש לרדוף אותם והוא שומע את קולו של ישו "שאול שאול למה רדפתני?" באותו רגע הוא נופל מהסוס ומאור עיניו נלקח ממנו -כמה הנושא של האור מרכזי במחשבה הנוצרית ואז במשך שלושה ימים פאולוס הוא עיוור וכשהוא חוזר מרדיפת הנוצרים גם מאור עיניו שב אליו .אנחנו כבר כאן יכולים לשים לב שהסיפורים של המיתולוגיה של העולם הקלאסי למעשה בימי הביניים הוחלפו בסיפורי הברית החדשה .יש לפעמים אדפטציה שלהם ושינוי אבל בגדול אפשר לומר שמה שהלהיב את ההמון היה הסיפורים על הקדושים. התנ"ך שלנו -הברית הישנה ,הנצרות לא מבטלת את הברית הישנה אבל רואה שיש לו זכות קיום רק מסיבה אחת שהוא משמש פרה פיגורציה = מבשר ,אומר מה שעתיד לבוא ,לאירועים החשובים יותר של הנצרות ואז יש הקבלות .עקדת יצחק היא פרה פיגורציה לצליבה של ישו .מושה שמוציא מים מהסלע ,המיים הם מעיין הישועה של ישו .משה עצמו מבשר את בואו של פטרוס .האומנות מראה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות .אנחנו רואים קופסא – הקופסא מברשייה כי היא נמצאת כיום במוזיאון בצפון איטליה בעיר ברשייה ,הדימויים שקשורים לברית החדשה יהיו תמיד באמצע ויתפסו את השטח הכי רחב בעוד שהסיפורים מהברית הישנה יהיו בשוליים .הקופסא מתוארכת למאה ה, 4 - רואים את ישו ולמעלה סיפור יונה הנביא ,יונה מושלך ללועה של הלוייתן ,אנחנו רואים את התבליט מאוד מדוייק וזה מאוד אופייני לתחילת הנצרות .יונה בעצמו הוא פרה פיגורציה לישו והוא בילה בבטן של הלוויתן שלושה ימים ויצא בריא ושלם ,כך גם ישו היה שלושה ימים בתוך הקבר וקם ללא כל פגע. המקום הקדוש בכנסיה הוא תמיד האפסיס ,הוא לרוב יהיה במזרח ,אותה גומחא שבה נמצא המזבח הראשי שלידו מתנהל הטקס הליטורגי .כך שכל ההצגות של הברית החדשה יהיו בקשת של האפסיס ,הקשת נלקחה מהעולם הקלאסי רק שבנצרות היא נחשבת כניצחונו של ישו .מה שלא לקוח מהברית החדשה למעשה נדחק לשוליים של היצירה הספר או הרעיון. )2התורה שבעל פה -בה נכלל גם פולחן הקדושים .הקדושים וסיפורי הקדושים באו להלהיב את ההמונים אבל זה פשוט מידי ,יש להם תפקיד הרבה יותר חשוב במחשבה הנוצרית .קיימת בעיה במיוחד בנצרות שהיא דת מסיונרית איך מביאים את כל הפילוסופיות הגבוהות הללו לידיעתם ואמונתם לכל אותם אנשים חסרי פנים שהם הרוב של המאמינים .פולחן הקדושים -גם הקדושים הם בני תמותה ולכן לאדם מהישוב הרבה יותר קל להזדהות עם הקדוש ולומר שאם החיים הללו היו טובים לקדוש מדוע לא יהיו טובים לי ,המקום בגן העדן מובטח לקדוש .הרי בסופו של דבר חיו שם אנשים ,ישנן מעמדות חברתיים .העולם עד המאה ה 12 -בנוי בעיקר על חקלאות ועל עבודת השדה ,עוד אין את הערים (מתפתחות מהמאה ה 12 -והלאה ) ואז הקדושים ממלאים תפקיד מאוד חשוב ויש להם שליטה על תחומים שונים של חיי המאמין ,אם השנה היתה שנת בצורת ,אם האישה היתה עקרה או הביאה רק בנות ולא בנים ,אם היו מחלות עיניים ומחלות אחרות ,הכתובת היחידה היתה הקדוש .לכן יש אותה סנטה לוצייה שהאטריבוט שלה זה זוג עיניים משום שהיא הייתה ממונה על מחלות העיניים .האגודות של הסוחרים שהתחילה להתאגד המאה ה , 12 -לכל אגודה כזאת היה קדוש משלו ,סביב הקדושים הללו נוצר פולחן שלם והפולחן התבטא גם העלאת מתנות לקדוש, לפעמים היו מדביקים אבנים טובות על הדימוי שלו על אותו פסלון או פסיפס שהציג את דמותו של הקדוש והיו גם מעשי השפלה כנגד הקדושים -אם האישה המשיכה להיות עקרה או הגשם לא הגיע- היו מתנפלים על הדמות בציור או בתבליט של הקדוש והיו משמידים אותה .בדיוק כמו שהעניקו לקדוש כוחות עליוניים כך למעשה חיקו שהוא יפרע את החשבון ואת ההבטחות שלו או יתן גמול. סיפורי הקדושים -לכל קדוש מרטיר= קדוש שנהרג בגלל האמונה שלהם קונפסורים= קדושים שנותנים עדות ,מידת הקדושה שלהם היא בדיוק כמו זאת של המרטירים אבל הם מתו מוות טבעי .גאורגיוס למשל .הוא נחשב לקדוש בגלל מה שהוא עשה לנצרות בימי חייו, תרומתו. ג'ורג' הקדוש שאומץ ע"י מלכי אנגליה והסיפור שלו – אנחנו רואים את ג'ורג' רוכב על הסוס שלו והוא פוגש דרכון שרוצה להרוג את הנסיכה והוא הורג את הדרקון והנסיכה מודה לו ויש לו הילה .היו גם סיפורים אחרים על ג'ורג' הקדוש -בתקופה הזאת שקונסטנטין מכניס את הנצרות לצבא שלו זה זמן ביניים ואז הם באחד המסעות שלהם ,קבוצה של חיילים נכנסת למבנה ועל הקיר ישנה תמונה של ג'ורג' הקדוש .אחד המאמינים הנוצריים אומר שזהו אחד הקדושים שלנו וצריך להיזהר בכבודו ואחד מעובדי האלילים אומר שאל תצחיק אותי עם הסיפור הזה בעוד ההוא מדבר ג'ורג' מושיט את ידו מהציור ושולח חץ שנתקע בדיוק בליבו של המלעיז עליו. מלומד בשם ג'קובה דבורצ'ינה אסף את כל סיפורי הקדושים לא רק של המאה ה ,13 -אלא כל אותן מסורות מהמאה ה 2 -והלאה לספר שנקרא "אגדת הזהב" . יצירה עממית מאוחרת של מרטין הקדוש ולכל אחד מהקדושים יש סיפור אחד שמעפיל על כל הסיפורים ,יש כאן גם רעיון שיווקי ,ברגע שהקדוש המסויים מופיע שוב ושוב באותה תבנית ,כל מי שיודע קצת את הסיפורים מיד יודע לזהות מי זה .הסיפור על מרטין שהוא מגיע לשערי העיר אמיין בצרפת ושם הוא רואה קבצן שהוא רועד מקור ומה שעושה מרטין הוא חותך את המעיל שלו לשניים ,נותן לקבצן את חצי המעיל שלו ומיד בחלומו מופיע ישו כשחצי המעיל שהוא נתן לקבצן על כתפו. גרגוריוס בשנהב מהמאה ה ,10 -רואים את גרגוריוס בחדר העבודה שלו ורואים את תלמידיו למטה רושמים את התורה מפיו .יש גם קשת .הסימבול של גרגוריוס היא היונה וזוהי היונה שלוחשת לו את דברי האלוהים .היונה היא רוח הקודש .אבל מבחינת דמויות הקדושים היונה מזוהה איתו. המזכיר של גרגוריוס שם לב שרבו מתבודד בחדר המון זמן והוא פשוט דאג לו ,הוא לא העיז להיכנס לחדר ,יש תמיד וילון שמפריד בין הקדוש לעולם החיצון ,המזכיר עושה חור ומציץ לחדר עבודתו של הקדוש כדי להירגע ולראות שהכל בסדר. פולחן הקדושים וחלק בלתי נפרד ממנו וזהו פולחן הרליקוויות .רליקס זה שריד .פולחן השרידים אומר שלא רק הקדוש ומעשיו היו קדושים בימי חייו אלא שגם שרידי גופו לאחר מותו וגם חפצים שהוא נגע בהם גם הם קדושים .הרעיון שמונח בבסיס הפולחן הזה הוא למעשה לא של ימי הביניים אלא של העת העתיקה שאומר שהמקום שבו שוכן המת ,ברוח של המת שורה באותו המקום .פולחן הקדושים התחיל באמת סביב הקברים הראשונים .מקום קבורתו של פטרוס זה הותיקן כיום .את הרעיון הזה אנחנו מכירים בשם "טרנסלציה" = העברה של הרוח ,או של הקדושה של הרוח .המנהג הזה לא היה שמור רק לקדושים ,אנחנו יודעים שריצ'רד לב הארי במאה ה , 13 -אח הדמויות המיתולוגיות הוא היה מלך אנגליה אבל היו לו נחלות שהוא רכש מאבותיו גם בצרפת הוא קבור במנזר בעמק הלואר ,הוא ציווה שלפני מותו ליבו יעקר מגופו והוא יקבר בנורמנדי כי המקום היה חביב עליו .לטרנסלציה של הרוח יש הבטים מאוד מעשיים ,לוח שנהב מהמאה ה 4 -אנחנו רואים מסע של שרידי הקדושים אל המקום ששם הם יונחו ,המסע הזה נקרא גם כן "טרנסלציה" אנחנו רואים מרכבה רתומה לסוסים ואנחנו רואים שני אנשי כמורה והם מחזיקים קופסא כי יש בה אוצר- עצם של הקדוש ,חלק מציפורן או פיסת בד שיש בה דם קרוש או עשרה מעשרת ראשו של הקדוש. יש כנסיה ששם שומרים מה שמאמינים שזאת חלק מהגלימה של מריה שהיא לבשה כשילדה את ישו .הם מתקדמים אל עבר הארמון ,הכנסיה ששם יאכסנו את השריד של הקדוש ,ישנן רליקוויות שהם נוצרו בצורה של חלק מהגוף .אנשים היו מוכנים להרוג בשביל השרידים הללו .במאה ה12 - התחילו מסעי הצלב ויש מסחר ער מאוד ברליקוויות וכך גם הזיופים. מרטין שחילק את המעיל הוא חי חיים ארוכים,חי למעלה מ 80 -שנה ומסופר שהוא יוצר יום אחד מהעיל טור ויוצא לכפר קטן שנקרא קאנד וכדי לפשר שם בין הנזירים שהתגלה איזה ריב ביניהם ושם הוא מרגיש לא טוב והוא נח ומשיב את נשמתו לבורא ,אנחנו רואים חלק מדף מאויר והאותה o היא פותחת את האיניציאל ,היא מחולקת לשניים והיא מחלקת את כל המוות של הקדוש ,ברגע שהוא מת אנשי טור מיהרו לבוא ולשמור על הגופה ואז נזכרו בה גם אנשי פואטיה כי גם שם בעבר הוא שימש בישוף ואז שני המחנות שומרים על הגופה של הקדוש ואז הסיפור אומר שאנשי פואטיה נרדמו על המשמרת שלהם ואז הם מוציאים את הגופה דרל החלון הקטן ומפליגים בנהר לעיר טור ושם בונים כנסיה .הרבה פעמים בתקופות של פרעות מוציאים את הגופות של הקדושים ומעבירים למקום אחר. אנחנו רואים את הסרקופג שבו בנדיקט נטמן ורואים שהכומר נכנס לתוך הסרקופג ומכניסים לסל את העצמות ,שמים עצמות בתוך הקופסא ומתחילים לצעוד לעבר המקום ששם מניחים אותו. מבחינת האומנות הרליקביות הללו הן אומנות זעירה .מה שמאחד כמעט את כולם שהן עשויות מתכות יקרות. הסנדל של אנדרו הקדוש -אם זה בצורה של רגל אז יש להניח שהשריד שנשמר בפנים שייך לרגל. הג'סטה כששתי אצבעות מורמות והשאר מכופפות היא ג'סטה של ברכה . אנחנו רואים קודשה " פוואה " והיא נמצאת בקונג conquesעיר קטנה בדרום צרפת .אנחנו רואים פסלון של קדושה שהרומאים הרגו אותה בגיל ,12הסיפור אומר שבמקור השרידים של הקדושה היו בעיר סמוכה ופשוט אנשי העיר קונג התקנאו בשכניהם והם שולחים כומר סמוי והוא מחכה 10שנים לגנוב .הכנסיה או העיר שהצליחו להשיג את השרידים זכתה לכבוד גדול ,כלומר ,הגניבה לא נחשבה לחטא .בונים בשבילה את הפסלון הזה אבל הראש הוא לא ראש של ילדה בת 12והוא התווסף יותר מאוחר ממצא גלו רומי .האישה הזאת מבקשת תכשיטים ,אז התכשיטים פשוט מודבקים .הסיפור הזה של הרליקוויות והפולחן שלהם לא עבר כל-כך בשלום בקרב המלומדים הנוצריים ,בחגים הנוצריים יוצאים אם תהלוכות שעוברת ברחבי העיר ובגלל שהפסל הוא תחת מימדי נורא קל להזדהות איתו .הריליקוויות נתנו הרבה פעמים כמתנות ע"י שליטים לאנשים שהם חפתו בעיקרם. לזה אפשר להוסיף את התאטרון הליטורגי שהתחיל להתפתח ,הכמרים הרבה פעמים מילאו תפקידים נשיים בתיאטרון .במאה ה 12 -התאטרון יוצא מחוץ לכנסיה אבל גם בגלל שהיו משולבים בו ג'ונגלרים ,אדם שעושה עמידת ידיים הוא מעמיד את הבורא .בכל אופן ,חשוב לזכור ככל שאנחנו מתקדמים בתקופות האומנות שהיא משקפת את הזמן והחברה שהאנשים חיו בה )3הקוד הסימבולי -מימי הקטקומבות ,אותן מחילות אפר שהסתתרו הנוצרים הראשונים מזעם השלטונות ,אנחנו רואים את הלוויתן שמסמל את תחייתו של ישו .היונה ,רוח הקודש .יונים מפסיפס הזה הן היונים שבאות להרוות את צמאונן הן נשמות המאמינים .נושא העגל באומנות היוונית ,הסיפור של הרועה הנאמן הולך ומתפתח ובמאה ה 5 -אנחנו רואים את ישו כרועה בתוך העדר והוא דואג לכבשה הבודדת ,כלומר -הרועה שדואג לצאן מרעיתו. צבעים: כחול הספירות השמיימיות צהוב צבע הקלון אדום צבע השלטון. )4הביטוי של האומן -האם יש בכלל ביטוי אישי לאומן בימי הביניים .אם רודן בתחילת המאה ה- 20קורא לזוג הידיים שלו "קתדרלה" אף אחד לא יכול לבוא ולומר שזאת לא קדתרלה .ואם ג'קסון פולוק קורא לזה "חורף" אנחנו רואים את חופש הביטוי של האומן .אם כל זה יש בימי הביניים יש אומנות שוליים ובעיקר בפיסול ,בצד הנושאים הגדולים שתמיד חוזרים על עצמם ישנן הצגות של מפלצות ,כשהגוף מעוות הוא לא דמות טובה .המושכים בזקן למשל הוא לא יכול להיות דמות טובה. כל מה שחורג מהסימטרי ומעוות את הגוף אלו יצורים לא טובים. הגרגולס הם אותם מרזבים מפוסלים על גג הנוטרדם דה פריז ואלו בעצם מפלצות שאף אחד לא יודע להסביר ממש מדוע זה נעשה .