‫שיעור ‪18/12/2008 -13‬‬

‫הפטרון יש לו כמה איפיונים‪ ,‬או שהוא פטרון סמוי‪ -‬מממן את העבודה ‪ .‬או שאין שום רמז ואנחנו‬
‫בהשערות אנחנו נראה שלפעמים אנחנו רק לפי תנאים נסיבתיים אנחנו שואלים כל מיני שאלות‪ -‬מי‬
‫יכול היה להיות כאן בדיוק במאה ה‪ 12 -‬לבנות כנסיה כזאת גדולה? אז מתחילים ללכת להיסטוריה‬
‫ולראות מי היו השליטים וכך לאט לאט מגיעים על אף שבמבנה עצמו אין שום זכר לפטרון‪ .‬גם‬
‫במחקר של תולדות האומנות הקשר של הפטרון ליצירה‪ ,‬הפטרון כשותף לאופי של היצירה הוא ענף‬
‫די צעיר‪ ,‬רק ב‪ 20 -‬השנים האחרונות חוקרים התחילו להתייחס איפה ביצירה נאמר דבר הפטרון‪ .‬אם‬
‫אנחנו חוזרים למאה ה‪ 6 -‬ברבנה‪ ,‬קיסר שהוא רב פעלים‪ ,‬כנסיה על שם ויטליס הקדוש היא הכנסיה‬
‫המקושטת ביותר‪ ,‬הם מהווים תצוגה היררכית של התצוגה הנוצרית‪ ,‬זה מתחיל מישו וישו שוב יושב‬
‫על הכדור הכחול שמסמל את התבל‪ ,‬לאחר מכן סולם שבוי לפי הדרגות החשיבות מבחינת‬
‫המחשבה הנוצרית‪ .‬הדרגה הבאה היא השליחים‪ :‬מתטוס= בני אדם או מלאך‪ ,‬לוקס= שור‪ ,‬יוחנן=‬
‫נשר‪ .‬האבנגליסטים – מתחת לזה נביאי ישראל וגם סצינות מהברית הישנה כמו קורבן הבל ואברהם‬
‫מקבל את פני המלאכים ועקדת יצחק שהם למעשה הכי תחתוניים באותו סולם היררכי מבחינת‬
‫האירועים הדתיים‪ .‬ראינו שלמלאכים יש הילות ועל השולחן ישנו הלחם האוקריסטי‪.‬‬
‫מה שסוגר את הסולם שהתחיל בקדוש ביותר – בישו ‪ ,‬בשה‪ ,‬מסתיים עם השליט הארצי‪ -‬זה שהוא‬
‫מעמיד את עצמו בתחתית הסולם זה מקום מאוד מכובד‪ ,‬זה שעומד לרגלי ישו – לבני תמותה לא‬
‫יכול להיות מקום מכובד יותר‪ .‬גם יוסטיניאנוס וגם אישתו תאודורה הם לא רק השליטים הארציים וגם‬
‫כוהנים‪ -‬השליחים הארציים של האלים‪ .‬היא מציגה גם יישות דתית ואלה שני הטבעים ‪ .‬הם היו זוג‬
‫יוצא מהכלל ולא כל‪-‬כך שיגרתי‪ .‬יוסטיניאנוס היה רב פעלים ‪ ,‬המאה ה‪ 6 -‬ברבנה הדימויים הנוצריים‬
‫מתגבשים‪ .‬הוא ראוי לציון כאחד השליטים שבא משושלת יוחסין מכובדת ‪ ,‬מה שאי אפשר לאמר על‬
‫תאודורה‪ .‬העובדות שהגיעו לידינו שהיא בת לרכב ולאם זונה והיא עצמה נחטפה והתגלגלה בכל מיני‬
‫מקומות‪ ,‬והינה חברתה הטובה שהיתה מקורבת לחוגים היותר קרובים ערכה פגישה והמליצה עליה‬
‫את המלך‪ ,‬והמלך שינה בשבילה את החוקים כי לפני כן היה אסור למלך לשאת מישהי לא מהמעמד‬
‫העליון‪ .‬יש כאן דיסוננס בין הדמות שלה בפרט לבין מה שאנחנו יודעים עליה מההיסטוריה‪.‬‬
‫יוסטיניאנוס עומד במרכז הקומפוזיציה‪ ,‬הוא עצמו מקושט מאוד אנחנו רואים את ההילה הגדולה‬
‫ואנחנו רואים את עבודת הפסיפס ‪ ,‬הוא נושא עימו אטריביוטים של מלוכה‪ .‬בתקופה הזאת אין יותר‬
‫דיוקן‪ ,‬אנחנו מזהים את הדמות על פי האטריביוטים שלה‪ ,‬לבוש‪ ,‬אביזרים‪ ,‬פוזיציה ‪ ,‬מבט וכו'‪ .‬כאן יש‬
‫לנו אטריביוטים ממלכתיים‪ -‬הפיבולה‪ ,‬אותה סיכה שנמשכת מהקיסרים הרומיים המוקדמים וברור‬
‫לנו שזהו קיסר נוצרי לפחות לפי שני סימנים‪ :‬ההילה‪ ,‬הוא נושא את קערת הלחם ונמצא מצידו הימני‬
‫של ישו‪ .‬הוא נבדל בלבוש שלו ובקישוטיות מיתר העומדים כאן‪ .‬אחד מהם אנו מזהים מקסימייאנוס‬
‫הוא הבישוף שהביא לסיום בניית הכנסיה והאיתור שלה ולאות תודה לו נותן לו הקיסר כס ‪ ,‬זהו כס‬
‫של בישוף שעטור לוחות שנהב‪ .‬בכל אופן אנחנו רואים שעל אף שאין לנו כאן דיוקן אישי כשיש לנו‬
‫קבוצה כמו כאן‪ -‬קבוצת הכמרים‪ ,‬הפנים פחות או יותר דומים‪ ,‬העיצוב של הדיוקן פחות או יותר דומה‪.‬‬
‫מקסימיונוס שונה ‪ .‬בין מקסימיאנוס ליוסטיניאנוס ישנו ראש אחר שנוהגים לזהות אותו‬
‫ארג'נטינייאנוס‪ -‬הוא היה אחד המממנים‪ .‬מצד ימין אנחנו רואים את החיילים‪ ,‬מאה ‪ 6‬הכל נוצרי‪ -‬על‬
‫המגן שלהם יש את ראשי התיבות של ישו‪ -‬החי והרו‪ .‬גם מבחינת העיצוב של התמונה כולם נועלים‬
‫אותו סנדל חוץ מהמלך שהסנדל שלו שונה‪ .‬מהצד השני ישנה תאודורה הקיסרית שהביוגרפיה שלה‬
‫לא כל‪-‬כך תואמת את ההדר‪ .‬מספרים עליה שאחרי שהיא עלתה לגדולה היא מיררה את החיים‬
‫למשרתים ולבנות שעשו שם בחצר שלה‪ .‬הסימנים של המלכות‪ :‬עין גדולה שמעידה על רוחניות‪,‬‬
‫האטריביוטים הדתיים‪ -‬היא נושאת את הגביע (הוא נושא את הלחם‪ ,‬כלומר‪ -‬הם משלימים האחד את‬
‫השני) ועל אמרת הבגד שלה שלושת המאגים‪ .‬העניין של המוסכמות החברתיות עוזרות לזהות ‪ .‬על‬
‫האימרה שלה יש איזכור מאוד ממשי לסיפורים של הברית החדשה‪ .‬יש לה הילה גדולה שאופפת את‬
‫הראש הלה ולמעלה הראש שלה יוצר למעשה עם עיטור של צדף‪ ,‬מאז ונוס שיוצאת מהצדף היא‬
‫הסמל שהנצרות אימצה אותו ‪ .‬ישנה שרשרת פנינים בחלק העליון של הצדף שגם היא סימן‬
‫לאיקונוגרפיה אריסטוקרטית‪ ,‬למלוכה ‪ ,‬לאצולה‪ .‬בשני העיגולים יש את השמש והירח‪ -‬הסול והלונה‪.‬‬
‫יש כאן את כל הסממנים שמציגים אותה כדמות עליונה‪ .‬גמרו לעצב את הפסיפס הזה ממש לפני‬
‫שהיא הולכת לעולמה‪ ,‬הדמות שמסיטה את הוילון‪ ,‬ובכלל הוילון באומנות הנוצרית הוא בעל תפקיד‬
‫חשוב הוא תמיד מכסה או מגלה דבר חשוב‪ .‬הוא מגלה את פרץ המיים שזה תמיד סמל הישועה של‬
‫ישו‪ .‬גם זה עשוי בצורה של הגביע ויש האומרים שהסטטת הוילון וזה שהרקע הוא חשוך לגמרי מרמז‬
 ‫שהיא בדרך לעולם שמעבר ‪ ,‬הג'סטה הזאת מבשרת את מותה של תאודורה‪ .‬מצד שמאל אנחנו‬
‫רואים ‪ 5‬נשים והן ממש דומות ושהו שכפול בעוד שתי אלה שיותר קרובות לתאודורה יש להן עיצוב‬
‫ייחודי‪ .‬בגלל התכשיטים שלה אומרים שהיא דומה לקלאופטרה ‪ ,‬יש לה הילה ענקית ‪ ,‬אפילו‬
‫הקדושים לא יופיעו עם הילה כל‪-‬כך גדולה‪.‬‬
‫כמה דוגמאות לכותרות מסאן ויטלה‪ -‬סאן ויטלה והייה סופייה די מקבילות בשנים ולכן אנחנו רואים‬
‫גם קירבה פיגורטיבית‪ .‬כותרות התחרה ופסיפס‪ .‬האפסיס של סאן ויטלה מאוד חשוב כי הוא מסכם‬
‫את הדימויים הנוצריים שבתקופה הזאת הם הכבר מגבושים לגמרי‪ ,‬מבחינת הנצרות מה שנעשה‬
‫בשטח עצמו‪ -‬נעשות ועידות ‪ ,‬האומנות בעצם מתייצבת גם במקביל להחלטות של הכנסיה הנוצרית‬
‫שהולכות ומתגבשות‪ .‬הצדף בימי הביניים נחשב סמל לתחייה לצמיחה‬

‫תקופת הפלישות הגדולות‬

‫אמנות שבטית‬
‫מנפילתה של האימפריה הרומית הפלישות של השבטים המגיעים מצפון אירופה הן מתעצמות מאוד‪.‬‬
‫קודם היו גם פלישות אבל לא בעוצמה כזאת‪ .‬הגוף שאליו הם פולשים‪ ,‬האימפריה הרומית‪ ,‬נחלש‬
‫בעצמו‪ ,‬מטבע הדברים הפלישות מתגברות‪ .‬היום ההיסטוריונים טוענים שהנפילה של האימפריה לא‬
‫באה רק בכלל הפלישות של העמים מבחוץ אלא בגלל הסיכסוכים הפנימיים‪ ,‬האיכות הירודה של‬
‫הקיסרים‪ .‬במאה ה‪ 10 -‬זה נרגע‪ .‬אנחנו יודעים לגבי הצרפתים שבנורמנדי מתיישב אחד המנהיגים‬
‫הפרנקיים ומאותה תקופה והלאה בית קפט תופס את השילטון בצרפת‪ .‬באמת מאז מתחילה באירופה‬
‫תקופה של צמיחה‪ .‬גבולות השפעת הפלישות הם הגבולות הללו שזה מאוד מוקדם‪ .‬בתוך המפה‬
‫אנחנו רואים את השמות של השבטים השונים‪.‬‬
‫הפרנקים מתיישבים בעיקר באיזור שהיום הוא צרפת‪ ,‬קרל הגדול בא מהשבט הזה והשבט הזה‬
‫נחשב לשבט המתון מבין הפולשים לאירופה‪ .‬התקופה הזאת‪ ,‬מאה ‪ 7-8‬אין בה זכר לתור הזהב של‬
‫ראוונה‪ .‬מה שאנחנו רואים ברומא הם כולם קודמים למאה ה‪ ,7 -‬אחרי יוסטיניאנוס אין יותר בנייה‪.‬‬
‫אנחנו לא רואים מה שראינו בסאן ויטלה‪ .‬בתולדות האומנות קיימת עוד היררכיה וזאת ההיררכיה של‬
‫החומרים‪ .‬בתקופות שאנחנו רואים שנהבים‪ -‬אצל קארל הגדול אנחנו שומעים שהסולטן המוסלמי‬
‫שלח לו פיל וגם שנהב‪ ,‬בתקופה הקרולינגית זאת פעם ראשונה שאנחנו נראה שוב שנהבים‪.‬‬
‫בתקופה הזאת אין יותר בנייה‪ ,‬הבנייה תחזור בצורתה המאסיבית רק במאה ה‪ .12 -‬יש לנו מצבות‬
‫קבר‪ ,‬ישנה אומנות זעירה של תכשיטים שלרוב משמרים את המורשת או הקלטית או הפרנקית‪,‬‬
‫כלומר‪ -‬את המורשת הקדומה של השבט ששם נוצרה העבודה‪ .‬התקופה הזאת מתאפיינת במרכזים‬
‫לשעה ‪ .‬המרכזים הם ניידים‪ .‬אין מרכז אחד ובגלל זה גם האומנות היא או אומנות ניידת‪ ,‬או אומנות‬
‫שעשויה מאבן מקומית‪ .‬גם כאן הנושא הזה מתפרס מעבר לתקופה המסויימת הזאת בכל תקופה יש‬
‫לנו עדויות לדגמים מיובאים שפוגשים במקום שהם באים אליו‪ .‬אז מה שקורה כאן הוא תהליך מאוד‬
‫מעניין‪ -‬הדגמים המיובאים פוגשים את הדגמים המקומיים ומהמפגש הזה נוצר למעשה דגם חדש‪.‬‬
‫אותו תהליך זה הקשר בין אומנות גבוהה לבין אומנות עממית‪ .‬כלומר‪ -‬יש איזון הדדי בין אומנות‬
‫מטעם‪ ,‬אומנות גבוהה לבין האומנות שמגיעה מלמטה‪ .‬הרבה מאוד חידושים קורים לא במיין סטרים‬
‫אלא דווקא באותם חריגים‪ ,‬דמות האדם או שהיא נעלמה אנחנו רואים כל מיני דגמים אנחנו מוצאים‬
‫אותם במקומות שונים‪ .‬אין כאן נרטיב‪ ,‬אין כאן סיפור אלא אנו רואים קישוט לשמו‪ .‬המקום היחיד‬
‫ששם היתה אומנות אחרת ושם אנחנו נראה את ההשפעה של מה שהגיע ומה שנמצא היו האיים‬
‫הבריטיים‪.‬‬
‫דמות האדם בתבליט‪ -‬דמות האדם הופכת להיות יותר ויותר סכמטית‪ ,‬מה שצריך להבדיל שנדע‬
‫שמדובר באדם אבל מעבר לזה אנחנו לא יודעים על הדמויות הללו שום דבר‪ .‬אנחנו יכולים לזהות‬
‫לפעמים לפי הכלים שלהם‪ .‬כאן אנחנו רואים לוחם‪ ,‬הוא חזיתי לגמרי והרגליים שלו בפרופיל והוא‬
‫מחזיק את החרב‪.‬‬
‫חלק ממזבח‪ -‬אנחנו יודעים מי הזמין את המזבח‪ ,‬זה אחד הנסיכים הלומברדיים הוא ישב בעיר‬
‫צ'יבידלה‪ .‬אם הוא נסיך לומברדי הוא יכול היה לקחת את האומנים הכי טובים בסביבתו‪ ,‬החומר הוא‬
‫אבן (לא יקר) אנחנו רואים את שיקרא "ישו בהדרו" בגלל שהוא נמצא בתוך "מנדורלה" שזאת הילה‬
‫בצורת ביצה‪ ,‬המאלכים שהם שרפים‪ .‬את ההילה הזאת נושאים ‪ 4‬מלאכים מכל צד‪ .‬הפנים‪ -‬נשאלת‬
‫השאלה האם האומן הזה שמאוד רצה לספק את רצון הפטרון ‪ ,‬מזמין העבודה‪ .‬הוא לא מתבלבל‬
‫ונשאר נאמן למסר של הברית החדשה‪ .‬הדמות הנוספת היא עדת ראייה ושמיעה והיא תספר ברבים‬
‫את האירוע‪ ,‬היא אחת המשרתות של מריה והיא מאוד קטנה לעומת מריה‪.‬‬
‫מצד אחד מאוד נוח לבוא ולהגיד שהוא נשאר נאמן לטקסט הכתוב ולא מעניין אותו איך המציאות‬
‫נראית‪ ,‬מצד שני באמת העיצוב של הדמות ושל הדיוקנאות הוא עיצוב די נמוך‪ .‬אנחנו רואים כאן‬
‫משהו יותר ירוד‪ .‬יש כאלה האומרים שהם ידעו אבל רצו להעביר מסר‪ .‬מצד שני אנחנו יודעים‬
‫שהתקופה הזאת באמת היתה תקופה מאוד חשוכה – לא היו מרכזים של אומנות‪ ,‬לא היו מאסטרים‬
‫של אומנות‪.‬‬
‫אנחנו רואים וירטואוזיות בעבודות הצורפות‪ -.‬אנחנו רואים אבזם‪ ,‬ואין כאן דמות אדם ‪(,‬יש להם בעיה‬
‫עם דמות האדם) אנחנו רואים שיבוץ של אבנים טובות‪ ,‬פיבולות‪ .‬ענק לצואר‪ .‬יש פה דיסוננס בין‬
‫התבליט הפיסולי לבין העבודות שהן יותר משובחות‪.‬‬

‫אנגליה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬סקוטלנד‬

‫צלבים גדולים ואיורי ספרים‬

‫לכאן הנצרות מגיעה יותר מאוחר‪ .‬כאן המפגש בין הדגמים שהביאו מאיטליה ואגן הים התיכון‬
‫והמורשת הקלטית שהיתה במקום מאוד בולטת‪ .‬התחומים הבולטים‪ :‬הצלבים הגדולים שלא רואים‬
‫אותם במקומות אחרים במסה כזאת‪ ,‬צלבי האבן מתנשאים אף לעד ‪ 6‬מטרים‪ .‬פני הצלב מחולקים‬
‫למעין תאים ואנחנו רואים ציור סידרתי‪ 12 -‬השליחים‪ .‬הוא מתאים אותם לבסיס של הצלב‪.‬‬
‫התבליטים שעל הצלבים מספרים את סיפורי הברית החדשה ובעיקר מחזורים מחייו של ישו‪ .‬צורת‬
‫האדם מאוד סכמטית‪.‬‬
‫התכנים לא משתנים‪.‬‬
‫מידי פעם אנחנו רואים חיות היברידיות שאלו ייצורי כלאיים‪ ,‬מפלצות למיניהם שהם באים מתוך‬
‫המאגר של הצורות המסורתיות במקום‪ .‬אנחנו מכירים שלושה מחזורים עיקריים של כתבי יד‬
‫באומנות ימי הביניים‪ ,‬במאה ה‪ 12 -‬וה‪ -13 -‬אבל אם לדבר על ההתחלה‪ ,‬המחזור הראשון הוא במאה‬
‫ה‪ 6 -‬שמה שמאפיין אותו שיש בו בעיקר איורים לספר בראשית של התנ"ך‪ ,‬מפני שיש בו הרבה‬
‫סיפורים‪ .‬בתקופות הנצרות הקדומה במאה ה‪ – 6 -‬זאת לא המצאה נוצרית הספרים המאויירים אלא‬
‫הם הומצאה במאה ה‪ 5 -‬באומנות הרומית ואנחנו מוצאים דפים עוטרים‪ .‬והאיורים הללו הגיעו לידי‬
‫החוקרים מאז שהכיתוב עבר ממגילה לספר כרוך וזה יכול היה להיעשות כששינו את החומר עצמו‬
‫שעליו כתבו‪ .‬מגילה זה היה פפירוס‪ ,‬הרי כאן מדובר בדפים משוייפים שעשויים מעור של עיר או חיה‬
‫אחרת‪ ,‬אפשר היה לכרוך אותם ביחד ומאז זה שינה את פני הספר הכתוב ויש אומרים שזאת המצאה‬
‫לא פחות משמעותית מהמצאת הדפוס אח"כ במאה ה‪ .15 -‬לספר בנצרות תפקיד מאוד‬
‫משמעותי‪.‬הספר הופך למעשה לחפץ פולחני‪ ,‬הוא לא ספר מדף אלא הוא מונח על המזבח הראשי‬
‫יחד עם הגביע וקערת הלחם‪ -‬החפצים והכלים של המיסה‪ .‬הספרים עצמם הם או ספרי תפילות או‬
‫ספרים שהם העתקים של ספרי הבשורה או האפוקליפסות‪ ,‬אבל כשיש לנו את ההעתקים – אנחנו‬
‫מקבלים דברים בנפרד ולא הכל ביחד ‪ ,‬הרבה פעמים האיור בא להשלים או להסביר את הטקסט‪.‬‬
‫ברור שבתקופה שאנחנו מדברים עליה הספרים הללו היו נחלתם של הכמורה הגבוהה ושל האצולה‬
‫והמלוכה‪ ,‬מה עוד שהקהל הרחב לא ידע לקרוא את הכתוב‪ .‬המחזור השני הוא מחזור של כתבי היד‬
‫האיריים במאות ה‪ , 7-8 -‬לאחריו יבוא מחזור כתבי היד הקרולינגיים‪ .‬המחזור הראשון במאה ה‪.5 -‬‬
‫כעת נראה כמה דוגמאות לכתבי יד איריים‪ -‬אחד הסיגנונות הנפוצים הוא סיגנון של "דף שטיח‪.",‬‬
‫אנחנורואים שיש כאן צלב מאוד בקטן באמצע המדליון ומה שנראה במבט ראשון כעיטור אם נסתכל‬
‫היטב נראה ששזורים בהם בעלי חיים שמשולבים האחד בשני וזוהי בהחלט מורשת קדומה של‬
‫העמים שהתיישבו שם ועד היום אנחנו מכירים את האומנות הזאת שמחקה את השורשים הקלטיים‪.‬‬
‫כעת אנחנו רואים אריה‪ -‬הספר הזה פתח את האבנגליון של מרקוס‪ .‬שום קשר לצורה הראליסטית‬
‫שלו‪ .‬הוא מאוד מסוגנן‪ ,‬בשונה מדף שטיח‪ ,‬הרקע הוא חלק מה שמבליט את הצורה של החיה‬
‫שנמצאת במרכז והשוליים המסוגננים‪.‬‬
‫הנשר‪ -‬הוא נשר מסוגנן‪ -‬הרבה פעמים בתקופה הזאת הדימוי הוא בעצם סימן שכולם יודעים לקרוא‬
‫אותו יותר מאשר דימוי ראליסטי‪.‬‬
‫שור‪ -‬ואנחנו רואים עליו דגם ספירלי‪.‬‬
‫הם פותחים כל אחד את הספר של האנגליסטים שלו‪.‬‬
‫אנחנו רואים את מתאוס‪ -‬אנחנו יודעים שהוא לקוח מתוך כתב יד שהוא האבנגליון של מתאוס‪ ,‬דמות‬
‫האדם היא סימטרית (שביל באמצע‪ ,‬היחדיים מוסתרות‪ ,‬הרגליים הולכות לכיוון אחד) ‪.‬‬
‫זאת התקופה שמתחיל להתפתח עיטור ה"איניציאול" האות הראשית‪ -‬האות הזאת מאותרת‪.‬‬
‫לפעמים האות הראשונה מכילה את המונוגרם של ישו‪ ,‬או לפעמים שתי אותיות ראשונות מאותרות‪.‬‬
‫אומנות הרנסנס היתה ‪ 300‬שנה וכולל את הבארוק וכאן אנחנו מדברים על ‪ 1000‬שנה שמדובר על‬
‫הרבה מאוד סיגנונות וגם ישנו גיוון רב‪ .‬מתחילים להופיע דפים עם הציור של האבנגליסט‪ -‬יש כאן‬
‫התייחסות ללבוש‪ ,‬גם לנשר יש הילה‪.‬‬
‫פסלון ברונזה – אחד החפצים הנדירים שנשארו בימי הביניים וזה פסלון של קרל הגדול‪ .‬והוא‬
‫מתוארך למאה ה‪ .9 -‬המאה ה‪ 8-7 -‬נקראת תקופת הפלישות הגדולות‪ ,‬הואמנות היא אומנות זעירה‬
‫לרוב‪ ,‬ניידת‪ ,‬יש בה הרבה אורנמנט ‪ .‬היא שומרת במקומות רבים מסורת של השבטים שפלשו‬
‫לאימפריה הרומית והמרכז הפורח ביותר בתקופה הזאת היא באיים הבריטיים בצלבי האבן וכתבי היד‬
‫המאויירים‪.‬‬