‫שיעור ‪30/11/2008 - 9‬‬

‫תורת הצורות מציגה את האירגון של המציגות על רקע אובייקטים סמיוטיים טהורים‪ .‬אנחנו לקחנו את‬
‫משל המערה וגילגלנו אותו בוריאציות קצת יותר נרחבות‪.‬‬
‫מבחינת אפלטון למשל המערה מוקד מאוד ספציפי‪ -‬וזאת הכשרת הקרקע לתורת הצורות‪ .‬כל אחד‬
‫מאיתנו נולד לתוך פילוסופיה מסויימת‪ ,‬והיא אומרת שכל אלמנט של המציאות ניתן לאיתור של‬
‫החלל והזמן(פילוסופיה מטריאליסטית)‪ ,‬אפלטון אומר מה פתאום‪ .‬מאחר שבימי ההתהוות השיכלית‬
‫הבסיסית שלי כל מה שאני יכול לדעת זה באמצעות תחושות אז ברגע מסויים מתוך הרגל ופשטנות‬
‫אני אומר שהמציאות זה מכלול המוצרים של התחושות‪ -‬אני שבוי בתוך הפילוסופיה הפורמלית אבל‬
‫אני חושב שזוהי המציאות ואינני יודע שזוהי פילוסופיה‪ .‬כלומר‪ -‬האדם תופס את המציאות דרך‬
‫משקפיים מסויימים לכשכבר המח מבשיל‪ .‬את הדברים שינקתי באמצעות חושיי אני קורה לזה‬
‫מציאות ומאותו רגע קשה מאוד לבוא ולהגיד לי תחשוב על משהו אחר‪.‬‬
‫תורת הצורות = אומר אפלטון שכדי לבנות את מושג המציאות אני זקוק למערכת של תגי מציאות‬
‫והם מוטלים כמו רשת והיא רשת של אידאות ובלי רשת האידאות אין שום גישה ביני למציאות‪.‬‬
‫המציאות היא היא רשת האידאות‪ .‬השולחן הזה אינו אלא אפליקציה‪ .‬כל אלמנט כזה הוא אפליקציה‬
‫בזמן ובחלל של השטנץ'‪ .‬הקיום שלו מאסיבי כי הוא בלתי סופי בזמן וזה שהוא לא נמצא בחלל זה‬
‫יתרון‪.‬‬
‫לכל המועט‪ ,‬על פי אפלטון אני זקוק לסוג של רוויזיה‪ .‬אם לא חלל לא מציאות‪ -‬אפלטון לא מסכים‬
‫לזה‪ ,‬זאת התנייה פאבלובייאנית לאחר שצברתי את מונחי המציאות שלי בינקותי‪ .‬אין שום עמדה‬
‫שתומכת במודל המופרך הזה שגיבשנו בינקותינו‪ .‬המציאות שלנו נובעת מאינספור של רשתות של‬
‫אמונה‪ ,‬של מגדר‪ ,‬של מצב סוציואקונומי וכו'‪.‬‬
‫המציאות שלנו מתחוללת בתוך הראש והיא בוודאי לא מטריאלית‪ ,‬היא אדאית‪ .‬לפי אפלטון‪ ,‬לכל‬
‫הפחות עלינו להעמיד למבחן את המודלים המטריאליסטיים והאידיאליסטיים או האחד מול השני‪.‬‬
‫ההימצאות בתוך תרבות היא כמו להירשם למועדון‪ .‬לא הגוף שייך לתרבות אלא הרוח‪.‬‬
‫האידיאליזים האפלטונאי הוא ריאליסטי‪ ,‬האידאות קיימות‪ -‬ואנחנו פשוט מגיעות אליה‪ .‬הסימפוניה‬
‫חמישית נמצאת‪ ,‬בטהובן מגיע אליה‪ .‬היא נמצאת בעולם האידאות‪ .‬לכם זה אידיאליזם ריאליסטי‪.‬‬
‫מבחינת אפלטון השאיפה של האדם היא להכיר את האידאות‪.‬‬

‫מהו האדם?‬
‫עכשיו כשהוא יודע מה הוא יכול לדעת ויש לו את תורת הצורת הוא יכול לשאול את השאלה‬
‫השלישית החשובה מהו האדם? עכשיו הוא שואל מהו האידאה של האדם? כשהאידאה של האדם‬
‫הוא כל‪-‬כך בר חלוף מה זה עושה לנפשו של האדם? כשזמן לוקח את מקום האידאה או שמישהו‬
‫אחר תופס את המקום‪.‬‬
‫לכל אדם יש אידאה של הצלחה‪ .‬כל אדם יודע מתי יקראו לו מצליחן או מפסידן‪ .‬גם אפלטון שואל‬
‫מהי האידאה של האדם? וההצעה של אפלטון בנויה על סוג של משל‪ .‬האדם מבחינתו הוא כמו‬
‫מרכבה דו קומתית ויש שם שני סוגים רתומים ורכב‪ .‬הסוסים שניהם הם מאותו ערווה‪ .‬סוס אחד הוא‬
‫קומוניקאבילי‪ .‬הסוס האחר שמו אפיתימייתיקון ואם יש משהו שהוא רוצה הוא קופץ‪ .‬אם הסוס הזה‬
‫יעבור ליד נקיק ויראה חזיונות תאווה הוא ינתר לשם ויגרור את הסוס השכן שלו יחד עם הרכב והסוס‬
‫השני‪ .‬בגלל שהוא ספונטאני כל האנרגיה שלו מנותבת לתאווה אחת‪ .‬אין ברירה לרכב כדי להינצל‬
‫אלא שהוא יצור שיתוף פעולה עם הסוס השני‪ .‬הרכב היסטיקון‪ .‬המרכבה זה אני‪ .‬לפי אפלטון האדם‬
‫מורכב מ‪ -‬יצר‪ ,‬רצון והיגיון‪ .‬היגיון זה הרכב‪ .‬יצר הסוס הפראי‪ .‬רצון זה הסוס הקומוניקטיבי‪.‬‬
‫אפלטון אומר שהיצר הוא אובדני והתאבדותי ויכול להשמיד את העולם כולו ובוודאי ישמיד את עצמו‪.‬‬
‫מי שמניע את המרכבה אלא שני הסוסים‪ ,‬המרכבה לא יכולה לנוע בעזרת הלוגיסטיקוס שיושב‬
‫למעלה‪ .‬היתרון היחיד שיש בעייניין רק בגלל שהיצר הוא עיוור הוא מסוכן רק כשהוא מתלקח‪ .‬הרגע‬
‫שהרכב רואה שצפויה התלכחות בגלל שהוא רואה משהו שיכול לגרום לכך‪ ,‬הוא יכול לעבור דרך‬
‫אחרת‪ .‬אם נתקרב לאותו מקום שהיצר יתלקח כולנו נמות‪ .‬לוגיסטיקון צודק‪.‬‬
‫יש פה שלושה מרכיבים‪ -‬הרצון לא שווה כלום בלי הבינה והבינה לא שווה כלום בלי הרצון ושניהם‬
‫יחד מנתבים יחד את היצר‪.‬‬
 ‫זה נקרא משל המרכבה‪ .‬עכשיו שואל אפלטון מהי האידאה של האדם ומבחינתו האדם צריך לשאוף‬
‫לחיזוק הבינה והרצון על חשבון היצר‪ .‬אנחנו נזכרים על דברים שדיברנו על אפיקורס‪ .‬אפיקורס‬
‫אמר צריך להתענג על המיניות ובלבד שלא תשתלט‪.‬‬
‫הנקודה החשובה אצל אפלטון שהאידאה של האדם היא לחזק את המרכיב של הבינה והרצון על‬
‫חשבון המרכיב של היצר‪ .‬ומי שצריך לדאוג לכך זאת מערכת החינוך והחברה‪.‬‬

‫תחנה רביעית באפלון‪:‬‬

‫המדינה‬
‫ארבע קומות‪ ,‬מבחינת אפלטון אי אפשר להגיע לשאלות הבאות אם לא עונים על הקודמות להן‪.‬‬
‫"למות" זה מסקנות‪.‬‬
‫הקומה הרביעית מהי המדינה? מהי האידאה של המדינה ? המדינה משרתת את האדם‪ ,‬אז איך אני‬
‫יודע איזו מדינה כדאי לבדוק אם לא אדע מהי האידאה של האדם‪ .‬הנחת היסוד של אפלון שהמדינה‬
‫היא אינסטרומנטלית וזה כפוף לאידאת האדם‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו יושב בתוך מדינה ולכל אחד מאיתנו יש כמיהה לחיות בטובה שבמדינות‪ .‬אפלטון הוא‬
‫הראשון ששואל מהו הטוב במשטרים האפשריים וזאת שאלה מהותית לכל אדם שחי‪ .‬כל אדם חייב‬
‫לשאול את עצמו? האם אני חיב במשטר הטוב במשטרים הקיימים? האם אני יודע בכלל מהו?‬
‫ישראל היא רפובליקה (רספובליקה) רה= דבר‪ ,‬פובליקה= ציבור‪ .‬כלומר רפובליקה זה האינטרס‬
‫של הציבור‪ ,‬בקליפת הציבור‪.‬‬
‫ארה"ב היא קונפדרציה של ‪ .states‬כשמדובר על משטר מדובר קודם כל על תבנית של המדינה‬
‫שאני חי בה‪ .‬אנגליה היא מונרכיה דמוקרטית‪.‬‬
‫ביוון באותה תקופה יש משהו כמו ‪ 20‬משטרים‪ .‬כעבור כמה שנים‪ ,‬אריסטו יאגד את הכל ‪ ,‬יסדר‬
‫אותם‪.‬‬
‫אחד מהמשטרים נקרא אתונה והיא דמוקרטית‪ .‬איך הוציאו את סוקרטס להורג? באתונה היה משפט‬
‫של הגלייה והוא נידון לעזוב את אתונה‪ .‬נותנים לו שבועיים לעזוב את אתונה‪ ,‬והוא לא רצה לעזוב‬
‫את אתונה‪ .‬הוא מת בגיל ‪ .70‬יש לו הרבה נימוקים מזהירים מדוע הוא לא רוצה לגלות כגון אם פה‬
‫רוצים להגלות אותי מדוע אני ארצה להיות בקרב הברברים וכו'‪.‬‬
‫אפלטון מבין שאם הוא יחפש את הטוב שבמשטרים הוא אף פעם לא יגיע לסוף הדרך‪ .‬אפלטון מבין‬
‫שאם רוצים להגיע לטוב ביותר אין דרך פרקטית‪ ,‬יתרה מזאת כל תיקון שאני אכניס במשטר משנה‬
‫אותו ועל כן אני יכול להציע וריאציה אחרת‪ .‬לכן אפלטון אומר שאם נחפש את הטוב ביותר זה לא רק‬
‫תהליך מאוד נאיבי אלא הוא גם לא ישים‪ ,‬לא פרקטי‪ .‬לכן הוא אומר הדרך היחידה שלי לצאת לדרך‬
‫מבחינת הלוגיקה של הטיפוס היא לצאת מהנקודה שאותה ניתן לסמן בצורה מאוד מוגדרת‪ .‬אני‬
‫אתקדם בכיוון של הטוב שבמשטרים ע"י התרחקות מהגרוע שבהם ואוסרים עליו להפוך לגרוע‬
‫שביניהם‪.‬‬
‫אני יודע מהי מכונה גרועה – עכשיו אני מנסה לבנות מנגנון שימנע ממנה ליפול לתוך המנגנון של‬
‫המכונה הגרועה‪.‬‬
‫מבחינת היוונים כשהאדם לא יכול להיות חופשי להיות הוא עצמו זה כבר משטר גרוע‪ ,‬זה משטר של‬
‫רודנות‪ .‬למשטר הזה קוראים היוונים "טירנייה"‪ .‬זהו משטר עריצי‪ ,‬לעיתים היו עריצים נחמדים מאוד‪.‬‬
‫זיהינו‪ -‬טירניה‪ .‬לכן אנחנו נחתור לבנות משטר שלא תהיה אפשרות למי שירצה לשלוט עלינו‬
‫להשתלט עלינו‪ .‬האם זוהי הדמוקרטיה?‬
‫אחד המומנטים האפלטונאיים בתולדות העולם‪ -‬אנחנו די בטוחים שהדמוקרטיה היא הטובה ביותר‪.‬‬
‫שמענו את המנטרה הזאת כל‪-‬כך הרבה פעמים שזה הפך לאקסיומה‪ .‬מדוע זה נוצר? יש תשובה‬
‫היסטורית לכך שלזה עוד לא הגענו‪.‬‬
‫אנחנו אוטמים את עינינו‪ ,‬ואיננו מאמינים לפוליטיקאים שלנו‪ .‬כל אחד כאן מציג את השליטים‬
‫האחרים כגנבים ‪ ,‬כאדם הרסני‪ .‬אפלטון נשאל כמה שאלות‪-‬‬
‫משטר דמוקרטי אמור להיות משטר שבו אנחנו בחרנו במובחרים שבינינו על מנת לשלוט בנו‪-‬‬
‫האומנם אנחנו בחרנו? התשובה היא מעולם כמעט איננו בחרנו‪.‬‬
‫נקודה שנייה‪ -‬האם נבחרינו הם מובחרינו? באיזה מובן ניתן לקרוא לזה דמוקרטיה?‬