Download as docx
Download as docx
You are on page 1of 2

‫שיעור ‪04/12/2008 - 10‬‬

‫המבנה הסיסטמטי שאפלטון מציע וזאת הפעם הראשונה שמגישים לנו סיסטמה מלאה אלו ‪4‬‬
‫שאלות‪ -‬האם אנחנו בכלל יכולים לדעת משהו וכיצד‪ .‬המתודה של ההכרה היא השכל‪ ,‬מבחינת‬
‫האפלטון ישנה דרך לצאת מהמערה ולכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לגלות את הפתח ולכן לכל‬
‫אחד מאיתנו יש מוטיבציה ואת הרצון לדעת והדרך שלנו להגיע לאידאות ‪ ,‬למהות‪ ,‬היא באמצעות‬
‫חשיבה‪ .‬זאת היתה תשובתו לשאלה הראשונה אפיסטמולוגיה‪.‬‬
‫אפלטון הוא לחלוטין אופטימי מבחינת היכולת שלנו לצאת מהמערה‪ ,‬מכיון ששני האלמנטים הללו‬
‫קיימים אצל כל אדם ניתן לצאת מהמערה‪.‬‬
‫על גבי הקומה הזאת אפלטון בונה את תורת הצורות שנותנות את כל האמיתות שלנו‪ ,‬בקומה‬
‫השלישית הוא נותן את האידאה של האדם וכל אינדיווידואל הוא קונסטרוקציה של שלושה אלמנטים‬
‫– רצון‪ ,‬יצר ובינה וכל אחד תמהיל שונה של האלמנטים הללו‪ .‬אידיאוסינקרטי= ייחודי של התמהיל‬
‫הזה ולכן כל אחד מאיתנו בתמיכת המדינה יכול לשנות את התמהיל כדי להשביח את הבינה על‬
‫חשבון האלמנט הפחות רצוי שהוא היצר‪ ,‬את הרצון ניתן לגייס לתוכניות חיים ארוכות טווח‪ .‬רק לאחר‬
‫שיש לאפלטון את התבנית המסויימת הזאת הוא יכול לשאול את השאלה שמבחינת היוונים היא הכי‬
‫חשובה כיצד אנחנו אמורים לחיות‪ ?.‬האם אנחנו חיים בטוב שבמשטרים? השאלה המקדימה אותה‬
‫האם אנחנו יכולים לחשוב על הטוב שבמשטרים?‬
‫אפשר לבנות את מודל המדינה האופטימלית או לבנות את היפוכו‪ -‬אוטופיה ודיסטופיה‪.‬‬
‫אפלטון מציא בדיאלוג העיקרי שלו "פוליתאה " את האוטופיה והוא מציע לתקוף את הדמוקרטיה‬
‫ולהציע את האלטרנטיבה שלו‪.‬‬
‫פילוסוף אינו מחוייב לתת פיתרון‪ ,‬הוא אינו מחוייב להיות מרפא אלא הוא יכול להיות דיאגנוסטיקן‪ -‬זה‬
‫גרוע‪ ,‬זה הביקורת שלי אבל הצעה לפיתרון לא תמיד חייבת להיות‪ .‬הדיאגנוזה שמגלה את החולי‬
‫יכולה להוות בסיס לחשיבה שלנו‪.‬‬
‫הדבר הראשון בתבנית שלנו היא פסילת הדמוקרטיה ככמעט הגרוע במשטרים הקיימים‪ .‬והגרוע‬
‫ביותר הם משטרים טירניים – בשביל היוונים‪ .‬שילטון רודנות עריצות לסוגיו הוא הגרוע ביותר‪.‬‬
‫הדמוקרטיה הוא הקרוב יותר בסולם כלפי מטה‪.‬‬
‫מבחינת אפלטון הדמוקרטיה יכלה להיות הטובה ביותר במשטרים הקיימים‪ .‬אדם לא באמת בוחר‪,‬‬
‫במדינה שהיא המקום והמנגנון המרכזי – כאן אני פשוט לא יודע‪ ,‬אנחנו לא יודעים את המצעים של‬
‫כל המפלגות ולו הייתי קורא סביר להניח לא הייתי מבין‪ .‬אפילו אם הייתי קורא והייתי מבין האם‬
‫המצע הזה ימומש?כלומר‪ -‬אני לא מסוגל לבחור כי אני לא יודע בין מה למה ואני לא מבין את מה‬
‫שאני קורא‪ .‬הניסיון שלי מעיד שעוד לא קרה שאחד המצעים ממומש‪.‬‬
‫הנבחרים הם עם סריטה עמוקה מאוד‪ ,‬משום שהם תאווי שילטון‪ .‬וזה אף יותר מסוכן מאלכוהוליסטים‬
‫כי אנחנו משלמים את החשבון‪ .‬דמוקרטיה לפי אפלטון הוא משטר ביניים בינוני ומוביל לדיקטטורה‪.‬‬
‫היטלר עלה באופו הכי דמוקרטי בראשית שנות ה‪ , 30 -‬אלפטון היה אומר שזה בדיוק מה שצפוי‬
‫לשלוט‪ .‬מרגע שחתרן כמו היטלר או מוסוליני יתפסו את השילטון הוא לא ירצה לעזוב אותו‪ .‬נפוליאון‬
‫בונה פרטה נבחר והעריך את שילטונו ואז עלה לקיסר ויצר שושלת‪.‬‬
‫וגם מטשטשים את המעט שיכולים‬
‫אם נסכים שהנבחרים דוחפים את עצמם למקום הזה כל חייהם‪ ,‬ולכן להפקיד אנשים כאלה על‬
‫השילטון זה כמו להפקיד על אלכוהוליסט לשמור על חנות לאלכוהול‪ ,‬אדם זה הוא בעלי תאוות‬
‫שילטון‪ .‬אם הבוחרים לא בוחרים ממילא אלא משלים את עצמם והנבחרים כפי שהם המוצא היחיד‬
‫שלנו לקחת מהבוחרים את אפשרות הבחירה ולא לתת לנבחרים הללו להיבחר‪ .‬לאפלטון יש תפיסה‬
‫מאוד מרתקת של הליך שהוא מפעיל‪ .‬אם אני יודע מה המשטר הגרוע ביותר אני יודע מהם‬
‫המנגנונים שצריך לנטרל‪ .‬אדם בעל תאוות שילטון הוא שבדר"כ בדמוקרטיה מגיע לשלטון‪ .‬כל מי‬
‫שיש לו חמדת שלטון אסור לתת לו לשלוט ‪ .‬למשל‪ -‬כמו פוטין הוא אף פעם לא ירצה לרדת‬
‫מהשלטון‪ .‬ניתן את השלטון למי שלא רוצה שלטון‪ .‬היום הדעה הרווחת המקובלת – שכל אדם הוא‬
‫תאב שלטון‪ .‬וזה פשוט לא נכון‪ -‬כל אדם עם חשיבה רוצה לטפח את חשיבתו‪ .‬איינשטיין‪ -‬הציעו לו‬
‫להיות נשיא מדינת היהודים‪ ,‬אלו היו שנותיו האחרונות והוא לא היה לבזבז את השנים הללו לבזבז‬
‫את החיים שלו על זה‪ .‬ולכן הוא אומר שיש אנשים שפיתחו את שכלם והוא בהיר ובוערת בהם תאוות‬
‫הדעת‪ ,‬בין אם זה בפיזיקה או נגינה על כלי ובין אם זה כל אדם שיש לו ייעוד‪ .‬ולכן אנשים אשר‬
‫מובנים מלכתחילה לסוג אחר של עשייה אנושית וכל האנרגיות שלהם לא מתנקזות בשליטה‬
‫באחרים‪.‬‬
‫אפלטון אומר שמי שיכול לשלוט או שאנחנו צריכים לדרוש ממנו שישלוט – הוא אדם שלא רוצה‬
‫לשלוט ‪ ,‬היתרונות שלו‪ -‬אם זה אדם בעל שיעור קומה בתחום החשיבה החשיבה שלו אובייקטיבית‬
‫יותר ופחות מונעת מאסטרטגיות סובייקטיביות ואלא התכונות של הקוגניציה המצויינת אני אייחס‬
‫לפילוסוף‪ ,‬מתמטיקאי פיזיקאי‪ .‬הוא שייף את מוחו הרבה שנים במדעים אובייקטיביים‪,‬יש לו ראייה‬
‫פנורמית ואסטרטגית‪ .‬משום שהוא אוהב את חשיבתו‪ ,‬זה כמו שמוזיקאי אוהב את נגינתו‪ .‬אדם זה‬
‫יודע שאם הוא לא יבוא וישלוט ‪ ,‬תאווי השלטון יבואו לשלוט‪ .‬מכיוון שמעמד השליטים כל‪-‬כך‬
‫התדרדר בימינו שאנשים מכובדים לא ירצו למלא את המקומות הללו‪ ,‬ולכן המשטר שאפלטון מדמיין‬
‫הוא שילטון אוטוקרטי לחלוטין‪ ,‬העם לא יבין מה הוא מדבר או את הטרמינולוגיות שלו ואת‬
‫האסטרטגיות שלו – העם לא יוכל לבחור בו‪ .‬המינוי הזה יוגדר מבחינת הפרמטרים שלו – זה יהיה‬
‫כמו מכרז אבל לא מכרז פתוח‪ ,‬תהיה ועדה שתמצא את האדם הכי מתאים וזמין לעניין‪ ,‬האדם הזה‬
‫יוותר על השלטון ויתן אותו לתורן הבא‪ .‬ועדות של מומחים בוחרים אותו‪.‬‬
‫העם יהיה עם ככל עם ויהיה לו רכוש וזכויות וחובות‪ .‬רק הוא לא יבחר‪ .‬יהיה מעמד שהוא קורא להם‬
‫"השומרים" הצבא של המדינה – אסור שיהיה להם רכוש‪ ,‬אפלטון מודע לכך שרכוש הוא מתכון‬
‫לפורענות‪ ,‬נוצרות דינמיקות תחרותיות שמקעקעות את ההורמוניות‪ .‬ולכן לא יהיה להם שום רכוש ‪.‬‬
‫הגוף הזה יחיה מבחינת חיי ישות באופן קומונאלי‪ .‬כדי שאדם לא יתחרה ולא יצ'פר את צאצאיו‪.‬‬
‫השומר לא ידע כשמישהי יולדת הבן של מי זה כדי שלא ירצו לקדם את הילדים שלהם‪ .‬הילדים‬
‫יחונכו ע"י מחנכים מקצועיים‪ .‬השומרים הם לא כמו המלך ‪ ,‬הם האליטה והם מסוגלים להבין ולתפוס‬
‫את האסטרטגיות אבל לא יכולים לתפוס אותם‪ .‬ולכן הם גוף הומוגני והרמוני‪.‬‬
‫עם מלך כזה וצבא כזה יש לשער שהמדינה תפרח ולכן העם לא יתמרמר‪ .‬המדינה תנוהל יותר טוב‬
‫גם כלפי חוץ ותהיה חזקה יותר ‪ .‬בשילטון הזה יהיה יתרון גם מבחינת העם‪ .‬הקודקוד זה המלך כמובן‪.‬‬
‫מבחינת אפלטון הוא הקים את האקדמיה הראשונה‪.‬‬

‫אריסטו‬
‫היה נערץ למעלה מ‪ 2000 -‬שנה והוא האדם היחיד בעולם שהיתה לו השפעה כזאת על בני אדם‬
‫מבחינת הכרונולוגיה‪ .‬הוא המציא כ‪ 20 -‬מדעים‪ .‬כשהממציאים הגדולים שלנו הם לא ממציאי מדע‪,‬‬
‫אלא מפתחים תאוריה‪ .‬אבל לא אדם שפשוט המציא יש מעין ‪ 20‬מדעים ובכל אחד מהם הוא התקדם‬
‫בצורה שלא תאמן‪ ,‬בנוסף לכך הספרים של אריסטו הם קשים וכדי ללמוד אותם הם קשים‪ .‬היום‬
‫אנחנו חיים במעין רושם של רב תרבותיות‪ ,‬פלורליזם‪ .‬זה מה שאריסטו גם מתעב ומנסה למחוץ‬
‫באמצעות טיעונים שונים את זה‪.‬‬

You might also like