‫מבוא לתרבות המערב – שיעור מס' ‪16‬‬

‫‪25.12.2008‬‬

‫אם מבחינת דנטה‪ ,‬חשיבתי המוסרית נשענת רק על חישובים של כדאיות‪ ,‬איבדתי את הוויתי‬
‫כאישיות מוסרית‪ .‬זו תהיה פורענות טוטאלית מצד אלוהים לאפשר לי מצב כזה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא חייב‬
‫ליצור מקום מיוחד בשבילי שהוא מאפיין את הרוע המוחלט והוא יהיה התופת – אינפרנו‪ .‬זה לאו‬
‫דווקא אומר שתושבי התופת יהיו אתאיסטים כופרי אלוהים‪ .‬ייתכן ואלו יהיו אישים אינטליגנטיים‬
‫ואף מאמינים‪ .‬יש תשעה סוגים שונים של רוע אשר בתוכם מצויים דרגות‪-‬משנה‪.‬‬

‫העולם הבא לפי הנצרות מבוסס על אדריכלות עם שלושה מחוזות של הנפש‪ :‬אינפרנו‬
‫(התופת)‪ ,‬פורגטריו (שכונת מעבר שם החוטא עובר ייסורים כאלו ואחרים בזמן מסוים עד הוא‬
‫נהיה 'טהור' לחלוטין ואז הוא עובר אל השלב הבא) ופאראדיסו (עדן)‪.‬‬

‫תומס טרנס אליוט כתב פואמה בשם "ארץ הישימון"‪ .‬תושבי ארץ הישימון הם אלו אנשי‬
‫הלימבו – אנשי האפס‪.‬‬

‫יש את המקום אליו מגיעים הצדיקים‪ .‬יש את המקום אליו מגיעים אלה שנענשים אך‬
‫חטאיהם נמחקים‪ .‬יש מקום אליו מגיעים האנושים שם הם נענשים עד אין סוף כיוון שהם בחרו‬
‫לעשות את הרע‪ ,‬ולא נקלעו אל הפשע בנסיבות מסוימות אשר לא נעשו מתוך בחירה טהורה‪.‬‬

‫דנטה אומר שרובנו לא נגיע לא אל הפארדיסו ולא אל האינפרנו אלא אל הלימבו‪ ,‬ארץ‬
‫האנשים הלא חיים‪ ,‬אלו שלא עשו כלום בחייהם‪ .‬אלו החיים באינדיבידואליות קולקטיבית‪ ,‬הם‬
‫עושים את מה שכולם עושים‪.‬‬

‫השער אל העת החדשה‬

‫ישנם שני שערים המוליכים מימי הביניים אל העת החדשה‪ .‬אחד מהם היותר משמעותי לגבינו‬
‫הוא ה‪ .12.06.1215-‬אם היינו עושים רשימה שלה יסודות החשובים ביותר של הפרופיל‪ ,‬היה‬
‫יסוד אחד שהיה לגביו קונצנזוס מוחלט‪ :‬האדם כהיותו אזרח‪ .‬כל ההוויה הפוליטית‪-‬כלכלית‪-‬‬
‫סוציאלית של האדם מקופלת בתוך חבילה קטנה הנקראת 'אזרח'‪ .‬לכל אדם יש זכויות וחובות‪.‬‬

‫האינסטרומנט שנקרא 'אזרח' הומצא בתאריך מסוים כמו כל המצאה אנושית אחרת‪ .‬לא‬
‫כמושג‪ ,‬אלא כאינסטרומנט אשר חולל אספקט משמעותי לגבי האנושות‪.‬‬

‫היותי אזרח אומר שאני אינסטרומנט אשר מאוגד במדינה המגנה עלי מפני מדינות אחרות‬
‫ומפני המדינה עצמה‪ .‬יש לי הגנה מפני שליטה‪ ,‬יהיו אשר יהיו‪.‬‬

‫ב‪ ,1133-‬נולד הנרי השני‪ .‬הוא כבש נחלות גדולות מצרפת וקיבל נחלות כנדוניה כיוון‬
‫שהתחתן עם האישה העשירה ביותר בעולם‪ .‬היו להם חמישה בנים ושלוש בנות‪ .‬בעקבות התנ"ך‪,‬‬
‫הירושה באנגליה היא באמצעות ציר הבכורה – הבן הבכור‪ .‬אלמלא אלוהים רצה‪ ,‬אז לא עשו היה‬
‫יוצא הראשון אלא יעקב‪ .‬ישנו אישור אלוהי לבכורתו של אדם‪ .‬באנגליה‪ ,‬האקט הזה מקובל עד‬
‫עצם היום הזה‪ .‬הבן הבכור של הבן הבכור של הבן הבכור‪ .‬ציר הבכורה‪ ,‬עד איפה שהוא מגיע‪.‬‬

‫כשהנרי מת‪ ,‬ריצ'רד לב‪-‬ארי ירש את כס המלכות של אנגליה‪ .‬הוא יצא למסע צלב‪ ,‬חזר‬
‫כעבור שנה‪ .‬ג'ון‪ ,‬אחיו של ריצ'רד וממלא מקום המלך‪ ,‬מלך באותה התקופה באנגליה‪ .‬הוא דאג‬
‫לכך שנסיך גרמני ישבה את ריצ'רד למספר שנים‪ .‬הגרמנים חיכו לכופר מצד האנגלים‪ .‬אחרי‬
‫ארבע שנים‪ ,‬ריצ'רד חזר לאנגליה ומצא שם את מותו‪ .‬ג'ון‪ ,‬אחיו‪ ,‬המליך את עצמו ב‪ .1199-‬מה‬
‫שכן‪ ,‬הוא לא היה אמור למלוך שכן לאחיו הגדול ג'ושוע היה בן בשם ארתור‪ ,‬שלפי ציר הבכורה‪,‬‬
‫הוא זה שאמור למלוך באנגליה‪ .‬כאשר ג'ון המליך את עצמו‪ ,‬הוא עשה זאת בניגוד לתקנות‬
 ‫הלגיטימציה הנהוגות‪ .‬לכן‪ ,‬כשהוא נכנס למלחמות כאלו ואחרות עם עמים ומדינות אחרות‪ ,‬הוא‬
‫היה זקוק לכסף‪.‬‬

‫באותה תקופה‪ ,‬היה נהוג המשפט הפיאודלי‪ .‬משמעו‪ ,‬שיטה חברתית אשר הייתה נהוגה‬
‫בכל אירופה מאז התפוררות האימפריה הרומאית‪ .‬אירופה היא מחוז אחד אמורפי‪ ,‬אין להם גבולות‬
‫ולא צריך אשרה בכדי לעבור ממקום למקום‪ .‬כאשר השיטה החברתית בנויה על שני מעמדות‪,‬‬
‫והוא מתחיל מכך שיש לך נחלה ואחוזה משלך‪ .‬בגלל זה ה‪'-‬אצילים' נקראים על שם האחוזה‬
‫שלהם "הברון ממינכהאוזן"‪ ,‬למשל‪ .‬בנוסף‪ ,‬באותם הזמנים לא היה דבר כזה כתב ירושה‪ .‬אי‪-‬‬
‫אפשר היה להוריש וחלק את נכסיך לאף‪-‬אחד‪ .‬הכל היה עובר אל הבן הבכור‪ ,‬לא משנה כמה‬
‫האבא שונא אותו‪.‬‬

‫המלך הוא השכבה העליונה של האצילים הגדולים שאחת לזמן מה אחת מהן מקבלת את‬
‫הבכורה‪ .‬מבחינת האנגלים‪ ,‬המלך אינו אלא ראשון בין שווים‪ .‬הוא לא ישות עליונה‪ ,‬הוא פשוט‬
‫המלך‪ .‬ההיררכיה הולכת ככה‪ :‬מלך –> אצילים פחותים ממנו ‪ -‬פרים –> העם‪ .‬למלך יש זכויות‬
‫שונות על העם והוא יכול לעשות בהם כרצונו‪ ,‬על‪-‬פי החוקה‪ ,‬כמו זכות המשכב עם אישה נשואה‬
‫בליל הראשון לחתונתה‪ .‬האישה לא הייתה מתנגדת‪ ,‬וסביר להניח שגם הבעל לא היה מתנגד‪.‬‬
‫החתן צריך לסמוך על‪-‬כך שהצאצא הראשון שלו יהיה אדם משובח יותר כיוון שהוא הגיע מזרעו‬
‫של המלך‪ .‬באופן מאוד מעוות‪ ,‬כולם מאוד מרוצים‪.‬‬

‫מה שכן‪ ,‬הם התחילו להיות לא מרוצים באזור המאה ה‪.18-‬‬

‫העם מקבל את מצבו כדבר אקסיומטי‪ ,‬הם בכלל לא מעלים על דעתם שייתכן עולם אחר‪.‬‬
‫יש כנסיה‪ ,‬ויש אלוהים‪ ,‬ואני נולדתי לתוך המעמד הזה ואני לא יכול לעזוב אותו‪ .‬זה המערה בה‬
‫הם היו חיים‪ .‬זו הייתה המנטאליות שלהם‪ .‬הם לא יכולים לדמיין לעצמם ניידות חברתית‪ .‬הכנסייה‬
‫אמרה את זה ואפילו ישו הנוצרי – אתה כאן כפי שאתה קבל זאת בענווה‪ .‬בעולם הבא אתה‬
‫תפוצה‪ .‬פה עליך להיות עניו וצנוע‪ .‬אלוהים בחר בשבילך את המעמד‪.‬‬

‫העולם יושב על מקומו בשלווה מסוימת והוא מאוד סטטי‪.‬‬

‫כל ברון שייך למי שמעליהם‪ .‬למשל‪ ,‬רוזן שייך למרקיז‪ .‬הנער מובל אל מי שמעליו‬
‫ומקיים את טקס ההומגיום‪ ,‬ואז הוא משתייך לאציל שמעליו‪ .‬שיטת הפירמידה גורמת לציות‬
‫היררכי מוחלט כיוון שאדם ירצה לציית לאצילו כפי שהוא מעוניין שהאדם אשר משוייך אליו יציית‬
‫לו‪ .‬מתקיים כאן עניין של כבוד‪.‬‬

‫אך ג'ון‪ ,‬בזמן שהיה מלך‪ ,‬נתקל בסירוב מוחלט מנתיניו‪ .‬זה לא שהם לא רצו לציית לו‪.‬‬
‫הם רצו‪ ,‬אך אמרו שיצייתו למי שאמור להיות המלך – ארתור‪ ,‬בנו של ג'ושוע‪ ,‬הבן הרביעי של‬
‫הנרי‪ .‬אחרי ארבעה ימים של דיון קדחתני במקום שנקרא רמימת‪ ,‬הוא חתם על חוזה שנקרא‬
‫המגנה‪-‬כרתא – הצ'ארטר הגדול‪ .‬מה שכן‪ ,‬זה לא חוזה כפי שאנו מכירים אותו היום‪ ,‬זו הצהרת‬
‫המלך‪ .‬זו הייתה הפעם האחרונה שהיה צורך להשתמש במושג הזה‪ ,‬שכן ברור ששני צדדים‬
‫חתומים על חוזה‪ ,‬עליהם לקיים אותו‪ .‬מה שכן‪ ,‬יחסי הכוחות בין שני הצדדים עשוי להשתנות‬
‫בעקבות שינוי במעמדו של החתום‪.‬‬

‫הבה‪-‬אסקורטוס – ‪ 1215‬יוצא חוק שאם מישהו רוצה לעשות לי משהו כי הוא טוען‬
‫שאשמתי במשהו‪ ,‬הוא חייב להביא אותי לפני שופט‪ .‬אותי אישית ולא בא‪-‬כוח ולא מייצג‪ .‬זאת כיוון‬
‫שאמור להיות שם אדם אובייקטיבי‪ ,‬שופט‪ ,‬אשר ישמע אותי‪ ,‬ישמע את הטענות שלי ויזהה אותי‪.‬‬
‫יחד‪-‬עם‪-‬זאת‪ ,‬נמצאים שם חבר מושבעים‪ ,‬שנים‪-‬עשר במספר‪ .‬כך שאפילו אם השופט משוחד‬
‫ואפילו אם המושבעים משוחדים‪ ,‬לא ייתכן שכולם משוחדים‪ .‬זאת‪ ,‬לפחות‪ ,‬ההנחה הנאיבית של‬
‫‪ .1215‬מה שכן‪ ,‬זו הייתה אבן‪-‬דרך בדרך לחוקה‪ ,‬לקונסטיטוציה‪.‬‬

‫בתוך החוזה היה מעוגן קדר נוסף של חתומים‪ ,‬ואלו היו הערים הגדולות‪ .‬הם טענו שאם‬
‫עליהם לשלם מיסים‪ ,‬הם רוצים להימצא בתוך מערכת של זכויות מסוימות‪ .‬אט‪-‬אט‪ ,‬כל המדינה‬
 ‫הייתה חתומה על החוזה הזה‪ .‬ובכדי לשבת ולדבר על החוקים‪ ,‬על הזכויות ועל החובות‪ ,‬הם‬
‫הקימו מקום מיוחד בשביל זה‪ :‬הפרלמנט‪.‬‬

‫הצעד הזה קרה בגלל נסיבות מאוד ספציפיות שקשורות באדם מאוד מסוים שסירב‬
‫לקבל את הדין ונדחף למקום לא לו‪ .‬האקט הזה היווה מהפכה שהתחילה באנגליה‪ ,‬התפשטה‬
‫באירופה ואט אט הגיעה אל העולם כולו‪ .‬בזכות זה‪ ,‬נוצר האיסנטרומנט הזה 'אזרח'‪.‬‬

‫מה שכן‪ ,‬ג'ון ניסה תוך שנה לסגת מהחוזה‪ .‬היה לו קשה לקבל את הרעיון שהמלך‪,‬‬
‫הראש בין הראשונים‪ ,‬מפסיק להיות המלך‪ .‬זה לא הגיוני שהמלך חתום על חוזה בפני נתיניו‪ .‬הוא‬
‫פחד שבעוד כמה זמן אנשים יתחילו לבקש זכויות אשר הוא לא מעוניין בהם כלל‪ .‬אז הוא עירב‬
‫את האפיפיור‪ .‬הוא שלח נציגים משפטנים אליו‪ ,‬הצד השני שלח נציגים משפטנים אליו‪ ,‬ובקשתו‬
‫של המלך ג'ון נדחתה‪.‬‬

‫באנגליה לא הייתה התסיסה שהייתה בצרפת‪ .‬המשטר של המאה ה‪ 13-‬נשמר עד היום‪,‬‬

‫עם מספר תיקונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המשטר הצרפתי נכחד בעקבות המהפכה והונחל משטר חדש‪:‬‬
‫רפובליקה‪.‬‬

‫הזמן החדש‬

‫הזמן החדש נוצר מסיבות מסוימות בזמן מסוים‪ .‬אדם המוגדר כאדם של הזמן החדש‪ ,‬יש לו את‬
‫האפשרות לראות את עצמו כסוג מסוים של אתאיסט‪/‬חילוני‪ .‬סביר להניח שהוא פלורליסט‪ .‬סביר‬
‫להניח שהוא סובלני‪ .‬סביר להניח שהוא מאמין במדע‪ ,‬בתוקף שלו‪ ,‬בקדמה‪ ,‬ברצון שלנו‬
‫להתקדם‪ ,‬בטכנולוגיה וכד'‪ .‬סביר להניח שהוא יקבל זאת כמובן מאליו שמחלה זה לא עונש‬
‫אלוהי אלא נובע מבחינה ביולוגית מסוימת ויש לנו היכולת להתמודד עימם‪ .‬אם זה הפרופיל‬
‫האינטלקטואלי של האדם החדש‪ ,‬זהו הפרופיל של הזמן החדש‪.‬‬

‫בזמן התחוללות הזמן החדש‪ ,‬המאה ה‪ 15-‬והמאה ה‪ ,16-‬התחוללו מספר מהפכות‪:‬‬

‫‪.1‬הדפוס – מעשה ידיו של גוטנברג‪ ,‬היכולת להפיץ כתבים‪ ,‬ספרים ורעיונות אל מעבר‬
‫למספר מצומצם של אנשים‪.‬‬
‫‪.2‬הטלסקופ‪,‬‬
‫‪.3‬הנאורות‪,‬‬
‫‪.4‬הנרי ה‪ 8-‬ועוד‪.‬‬

‫‪ ,1517‬אדם בשם מרטין לותר‪ ,‬כומר קתולי‪ ,‬עלה אל האפיפיור של רומא ולתקן את העיקומים‬
‫הנוראיים של הכנסייה הרומאית אשר הפכו אותה ללעג ולקלס עוד כמאתיים שנה קודם‪.‬‬
‫האפיפיור אמר לו שהוא מצדד בדבריו אך כרגע הוא לא יכול לעשות זאת‪.‬‬

‫אינדונגנציה – שטר מחילה מסוים המציין את העובדה שאדם מסוים‪ ,‬סביר להניח אציל‪,‬‬
‫שילם למלך ו‪/‬או לאפיפיור תשלום מסוים בכדי לא לצאת למלחמה מתירוץ כזה או אחר‪.‬‬

‫אך יש בכאן משהו פסול‪ .‬לא מדובר על העניין הכלכלי‪ ,‬אלא שהמוסריות הופכת‬
‫מהחלטה אתית לשיקלול‪ .‬אם אני מעוניין לעשות ככה וככה חטאים אך יחד‪-‬עם‪-‬זאת אני‬
‫מעוניין שימחלו לי‪ ,‬אני יכול לשלם ככה וככה כסף ואז מצבי יהיה טוב‪ .‬ברגע שחטא נהפך‬
‫לשקלול‪ ,‬למוסריות אין שום מקום‪ .‬זו נקראת תורת מוסר אינסטרומנטלית‪/‬פרגמאטית‪ .‬היא זו‬
‫שהובילה להפצצת הירושימה ונגסאקי‪ .‬זה כבר לא עניין של טוב ורע‪ .‬זה עניין של כדאי יותר‬
‫וכדאי פחות‪.‬‬

‫מבחינה מתודולוגית‪ ,‬מבחינת מחשבה על מוסר‪ ,‬כל זה נעלם ונשאר רק עניין‬

‫השקלול‪.‬‬
‫על‪-‬כך מרטין לותר דיבר עם האפיפיור‪ ,‬ועל‪-‬כך האפיפיור אמר שיעשה זאת אך לא‬
‫עכשיו‪ .‬מרטין לותר חוזר ותולה על שער של כנסיה מסוימת גיליון עם תשעים וחמש תזות‬
‫כנגד הכנסיה‪ .‬האפיפיור מיד מנדה אותו ומטיל עליו חרם‪ ,‬כלומר – הוא לא מוגן מפני‬
‫התנקשות בחייו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מקים כנסיה אלטרנטיבית‪ ,‬משכנע אנשים ואצילים מסוימים‬
‫שמוטב להם לצדד בדרך שלו כיוון שזה יכול לסייע להם במאבק כנגד הכנסייה הרומאית‪.‬‬