‫שיעור ‪11/01/2009 -20‬‬

‫רוסיה הסובייטית ‪ 1940‬לערך‪ ,‬מגיע מידע שדלף ‪ ,‬איזשהו סוד צבאי והמידע מגיע עד לסטלין‪.‬‬
‫ההוראה שניתנת מיד לחסל את כל מי שעשויים להיות באותה החוליה‪.‬‬
‫אפידוזה מסדרת טלוויזיה‪" -‬פרקליטי אל‪ -‬איי"‪ .‬תינוק מת מות עריסה‪ ,‬מתברר שהתינוק הזה היה‬
‫מאוד חולני ולכן ההורים שלו מאז שהוא נולד ניקזו את כל כספם כדי לטפל בו ולכן עולה חשד‬
‫שכנראה המוות הזה הוא לא מוות טבעי ושני ההורים מובאים למשפט‪ ,‬הם מפרידים כוחות‪ -‬כל אחד‬
‫מגייס הגנה משפטית אחרת ‪,‬האב טוען שהאם הרגה אותו והאם טוענת שהאב הרג אותו‪ -‬ככל‬
‫שהדבר מתפתח יש יותר ויותר איזון בין שני הנאשמים‪ .‬אחד הגיבורים של הסידרה מגן על האישה‪.‬‬
‫שניהם יוצאים לחופשי וזוהי הסצינה המסיימת‪ .‬הבעל והאישה עומדים בגבם זה אל זה אבל לרגע‬
‫קצר ידיהם נוגעות ואז ברור לנו שהם תיחבלו את התחבולה ומראש שיבצו את העדויות כך שלא יהיה‬
‫ניתן להכריע מי מהם הוא הרוצח‪ .‬במשטר הסטליניסטי קיבלנו מבנה שונה בתכלית‪ -‬ברור לנו שרק‬
‫אחד מהחמישה אשם אבל הורגים את כולם‪( .‬מהספר של אלכסנדר סוזיניצ'י)‬
‫הנושא שבו אנחנו עוסקים‪ -‬מקייבלי בעצם הבורא של המודל שבו פתחנו‪ ,‬המדינה היא הערך העליון‬
‫של קביעות המוסר‪ ,‬ההכרעה של סטלין בעניין הזה היא אינסטרומנטלית‪ ,‬לזכותו של סטלין – בנו‬
‫של סטלין נשבע ע"י הגרמנים במלחמת העולם השנייה והם רצו עבורו כופר‪ ,‬הם הורידו את המיקוח‬
‫שלהם מטה‪ ,‬הם היו מוכנים להסתפק בסוף ב‪ 2000 -‬משאיות והם לא קיבלו כלום‪ .‬סטלין לא נתן דין‬
‫וחשבון לאף אחד‪ .‬כרגע יש הרבה תפיסות‪ ,‬בקורס הזה הגענו אל הצומת שבה החשיבה המערבית‬
‫מתחילה להסתעף בין שתי תפיסות ‪ :‬תפיסה שנותנת עדיפות למדינה ותפיסה שנותנת עדיפות‬
‫לאינדיווידואלית‪ :‬אינסטרומנטלית לבין ליברלית‪/‬אינדיווידואליסטית‪.‬‬
‫התפיסה של מקייבלי שבה עולה לראשונה ההגמוניה של המדינה‪ .‬אם אני עכשיו תופס את מעמדי‬
‫במדינה מתוך הכח של המדינה‪ ,‬ערכה של המדינה הוא שנוסך עלי את כוחי ולכן אומר מקייבלי –‬
‫המדינה היא המערכת שמתוכה נגזרות שאר הפונקציות למיניהן‪ .‬יש למדינה ראש ולראש תפקיד‬
‫אחד‪ -‬להביא את המדינה להצלחה מקסימלית‪ ,‬כשיש דליפה סותם אותה גם אם זה אומר להוציא‬
‫להורג המון תושבים‪ .‬סטאלין הרג ‪ 20‬מיליון אנשים‪ .‬המדינה היא גוף ותפקידו האחד והיחיד של ראש‬
‫המדינה הוא לשמש ראש למדינה ולא להתחשב בשום גורם אחר‪ .‬לא ייתכן שראש המדינה הוא‬
‫בלתי מוסרי אלא לא אפקטיבי ואז ייפטרו ממנו‪ .‬כדי שנגיד על סטלין שהוא בלתי מוסרי אנחנו‬
‫צריכים לייבא מערכת מוסרית אחרת‪ ,‬מבחינתו של מקייבלי‪ -‬מנהיג המדינה יכול להיות בלתי‬
‫אפקטיבי‪.‬אין טעם לאמר – המטרה מקדשת את האמצעים‪ ,‬המנהיג צריך לעשות את מה שהוא צריך‬
‫לעשות‪ ,‬מוסריות היא פונקציה של המדינה‪ .‬זאת המצאה דרמטית מאוד ‪ ,‬כיוון שהיא נותנת לנו‬
‫הכשר תאורטי למשטרים של טוטלרייאניות אובסולוטית כמו המשטר של היטלר‪ ,‬סטאלין וסדאם‪.‬‬
‫ב‪ 2009 -‬המדינות המקייבליסטיות פחתו מכל מיני סיבות‪ ,‬אבל הן היו נפוצות במאה ה‪.20 -‬‬
‫מקייבלי לא אמר שהמדינה צריכה להיות מוגדרת גיאוגרפית‪ ,‬אלא מוסדית‪ .‬למשל‪ -‬הותיקן‪ ,‬יש לו כל‬
‫מיני שלוחות‪.‬‬

‫בנו של הנרי השני – הנרי השני התנגש עם הארכיבישוף מקטרבג ולכן לא היתה לו ברירה והוא‬
‫שלח כמה מחבריו והם פשוט רצחו אותו‪ .‬הוא ביקש מידידו הטוב תומס אה‪ -‬בקט לקחת על עצמו את‬
‫התפקיד של הארכיבישוף מקטרברג‪ ,‬הוא ביקש אותו כטובה אישית וכך הוא הסכים לכך‪ ,‬ברגע‬
‫שהוא הפך להרבה יותר קדוש מהארכיבישוף הקודם – ולכן הנרי שוב פעם הורג אותו‪ .‬תומס אה בקט‬
‫הוא דמות מפורסמת בעיקר בתאטרון‪ -‬אדם הולל‪ ,‬טריוויאלי‪ ,‬גרגרן ‪ ,‬חמדן שנהר תמיד אחרי‬
‫הרפתקאות וחושים וברגע שהוא שם הוא תופס את עצמו מחדש‪ ,‬הארכיבישוף – האדם השני‬
‫בחשיבותו אחרי האפיפיור בותיקן‪ ,‬והוא משתנה‪.‬‬
‫מקייבלי רוצה קצת היגיון‪ -‬ברגע שהאדם הופך לראש מדינה הוא צריך להגיד לעצמו שהוא ישות‬
‫היסטורית‪ ,‬הוא סוג אחר של נוכחות אנושית ואני קודם כל אכבד את הנוכחות שלי ההיסטורית‪.‬‬
‫המוסריות היחידה שהוא צריך לעמוד בה זה מקסימיזציה של המדינה גם נגד עצמו‪ ,‬נגד המשפחה‬
‫וכד'‪ .,‬אכן מדובר כאן במוסד א‪ -‬מורלי= שאינו כפוף לשום אמות מידה אחרות‪ .‬מודל של מדינה‬
‫אינסטרומנטלית א‪ -‬מורלית (לא מוסרית ולא בלתי מוסרית)‪.‬‬
 ‫תומס הובס‬
‫‪ ,1588-1679‬היה אינטלקטואל אנגלי ומחנך של כמה מגדולי האצולה האנגלית‪ .‬אדם מאוד מוכשר‪,‬‬
‫עם יכולות אינטלקטואליות יוצאות דופן‪ ,‬מת בן ‪ ,89‬בגיל ‪ 85‬תירגם את האיליאדה והאודיסאה‬
‫לאנגלית בחרוזים‪ .‬בין לבין הוא עסק בפילוסופיה מכל מיני סוגים‪ ,‬הגיב לפילוסופיה של דקארט‪.‬‬
‫אנחנו דיברנו על גליליי‪ -‬הוא מי שהציב את המודל של חשיבה דטרמניסטית ‪ ,‬הובס הושפע מזה‬
‫ויצר בעמדה שזה מודל אוניברסלי שיש ליישם בעוד מקומות בעולם‪ .‬הובס רצה לקחת את המודל‬
‫הדטרמיניסטי‪ -‬מגניסטי ולבחון אותו ב‪ -‬גוף האדם‪ ,‬החשיבה האנושית והמדינה‪ .‬הוא הוציא ספר בשם‬
‫"לווייתן"‪.1651 .‬‬
‫אי אפשר לחשוב על המדינה המודרנית בלי המודל של תומס הובס‪.‬‬
‫על מה המודל הזה מתבסס? קודם כל הוא דוחה את הנטייה שלנו לבנות את הבניינים על השאיפות‬
‫והתקוות שלנו‪ ,‬יש לנו נטייה פסיכולוגית לרצות משהו ולתרץ אותה הובס אומר שהאדם אינו שונה‬
‫מכל אלמנט שונה בטבע‪ ,‬והדטרמיניזם המכניסטי חל על האדם ולכן כוחות הטבע כך אומר הובס‬
‫אנחנו צריכים לבסס את החיים שלנו את החברה שלנו ואת המדינה שלנו רק כל כוחות שנמצאים‬
‫בכל אדם‪ .‬אם נבנה את בניין המדינה שלא על הבסיס העובדתי שעליו האדם עובד –הבניין הזה‬
‫יקרוס בעוד זמן מה‪ .‬מה הכח הפועל באדם? טריטוריאליזם!‬
‫תאוות בעלות‪ ,‬תאוות ניכוס‪ ,‬תאוות כיבוש‪ .‬וזה אינו מבדיל את האדם מכל בעל חיים אחר‪ .‬כל‬
‫אורגניזם חי זה מה שהוא רוצה‪ .‬מבחינתו של הובס אם מישהו מהיושבים יביט לתוכו ויסלק את כל‬
‫ההתחסדויות ואת המסכות למיניהם זה מה שהוא יגלה בפנים‪ .‬לימים פרויד יקח את הרעיון הזה‬
‫ויקרא לו ליבידו ומבנה אותם ברמת דיון פסיכולוגי‪ .‬אם כן‪ ,‬באדם פועל כח אחד ברור ואין מה שיכול‬
‫להתחרות בו או לצמצם אותו וזה כח הכיבוש ‪.‬‬
‫‪ 1650‬תומס הובס כבר יודע‪ -‬שלכל אדם יש זכות טבעית‪ ,‬ז"א‪ -‬לא זכות שהוענקה לו ע"י מישהו‬
‫אלא הוא נולד עם זכות טבעית לכבוש ‪ ,‬להתפשט‪ ,‬להיות בעלים של רכוש ולהיות חופשי‪ .‬ונוסחא‬
‫אחת להכל‪ -‬להיות חופשי לעשות מה שבא לו‪ .‬אבל בגלל שיש עוד אנשים שיש להם זכות טבעית‬
‫פירושה שהזכות שלי מצטמצמת‪ -‬אנחנו נתנגש‪ .‬ולכן הובס מציב מין חידת בסיס למבנה החיים של‬
‫אדם בחברה‪ ,‬מצד אחד הוא לא רוצה לצמצם את החופש הטבעי של האדם‪ ,‬אבל בגלל ריבוי בני‬
‫האדם הזכות הטבעית שלי נהיית קטנה יותר‪ -‬איך עושים מקסימיזציה של הזכות שלי בלי להקטין‬
‫את הזכות הטבעית של אחרים‪ .‬התשובה של הובס "האמנה החברתית"‪ .‬יש לי היגיון והוא אומר‬
‫לי שאני אולי יכול עכשיו להשתלט על השבט‪ ,‬על המשפחה או המדינה‪ -‬ישראל דואגת לשיטות‬
‫הובסייאניות‪ ,‬רוצים לחוקק חוק "פנסיה חובה" שפירושה שאם מישהו עובד במקום מסודר מין הסתם‬
‫יש לו פנסיה ואם יש אדם שהוא עובד קבלן‪ ,‬אין לו פנסיה‪ .‬המדינה החליטה להתנגד למצב כזה‬
‫ולחייב כל אדם להפריש דמי פנסיה שפירושם שאני מגן על עצמי לזמנים שלא אוכל להגן על עצמי‬
‫מכך שאני פורש את הכספים שלי בזמן‪ .‬או שהמדינה בנויה כך שאני לא חייב לה והיא לא חייבת לי‪..‬‬
‫אבל מדינה כמו שלנו שמבוססת על מתודות רוסואיסטיות לא יכולה לאפשר לעצמה לאדם לבזבז‬
‫את הכח שלו ולתמוך בו כשהוא חסר כח‪ .‬זוהי התפיסה של הובס והוא קרא לה "האמנה החברתית"‪-‬‬
‫לייצר מערכת של איזונים‪ .‬הדרך היחידה שהמערכת תחזיק מעמד זה לבנות מין אנדרטה בעלת כח‬
‫עצום שהוא קורא לה "לוויתן" ‪ ,‬מלחמת כל בכל זה המצב הטבעי (לפי הובס) אז ההגיון שלי עכשיו‬
‫מכתיב לי לוותר על שיני הפירינאה שלי ולהתקין אותו בלוע של לווייתן שהוא כל‪-‬כך חזק ממני‬
‫והלווייתן לא הולך למחוץ את דגי הפירינאה‪ ,‬ואם כל אחד מאיתנו יפקיד את כוחו בידי אותו לוויתן‬
‫מרצונינו החופשי‪ ,‬אנחנו ממנים אותו לרסן אותנו ולכן לא איבדנו לא כבוד ולא חשים השפלה‪ ,‬כולנו‬
‫נמצאים באותו מצב כאשר אנחנו יצרנו את היווצרותו של הלוויתן כדי לשמור כל אחד מאיתנו על‬
‫עצמו‪ .‬מהרגע הזה הוא ריבון ורק הוא מחוקק חוקים והוא דואג לכך שישרור כאן חוק וסדר‪ .‬הובס‬
‫הולך מעבר למקייבלי מבחינה פסיכולוגית‪ -‬מה אם האדם הוא גחמני? התשובה של ההובס שאני‬
‫צריך לסבול את זה‪ ,‬גם תאוות שילטון אני צריך לסבול את זה ‪ ,‬כי המצב של החוסר שילטון‬
‫וההיררכיה הוא בלתי נסבל‪.‬‬
‫השאלה מה אני מוכן לסבול בשביל מקום מסודר? לכן התפיסה של הובס שבשביל חוק וסדר אנחנו‬
‫צריכים לסבול את זה‪ ,‬ג'ונגל הובסייני‪ -‬זה מה שאנחנו חיים בתוכו‪ ,‬הדרך היחידה להימנע מזה היא‬
‫אמנה חברתית ובריאתו של ריבון טוטאלי‪ -‬זאת אוטוקרטיה= ריבון והוא שולט‪.‬‬
 ‫הוא מפיץ אימה מעצם נוכחותו הטיטאנית‪ .‬אדם אדיר כוח‪ ,‬האדירות היא התפיסה שלי אותו‪ ,‬הוא לא‬
‫צריך להוכיח את כוחו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הובס מציג לנו את המושג אמנה חברתית‪ ,‬את המושג ריבון‪ ,‬אזרח‪ ,‬אזרח חתום על אמנה‬
‫חברתית מול הריבון‪.‬‬
‫אנגליה‪ -‬מונרכיה דמוקרטיה‬
‫אמריקה‪ -‬פרופדרציה דמוקרטית‪.‬‬
‫הביטוי דמוקרטיה‪ -‬לדבר על מידת החופש לאזרח בתוך המוסד שנקרא מדינה‪.‬‬
‫איזה גוף עומד בראשו‪ -‬מונרכיה‪ ,‬פרופדרציה וכן הלאה‪ .‬ישראל רפובליקה דמוקרטית‪.‬‬

‫המודל של ג'אן ג'אק רוסו‬

‫היה ילד שסבל התעללויות‪ ,‬יליד שוויץ‪ ,‬ניסה להגיע לצרפת שהיתה המטרופולין של התרבות‪ .‬הוא‬
‫לא למד כלום לפני כן‪ ,‬היה אוטודידקט‪ ,‬עבר על מיני התעללויות מיניות גם כשהגיע לפריז ולקה בכל‬
‫מיני סינדרומים פאתולוגיים‪,‬‬
‫איך יודעים שהפילוסוף הנכבד עשה דברים כמו לחשוף את ישבנו? הוא המציא את הסינדרום‬
‫הפסיכולוגי האקצביציוניזם‪ .‬האקציביציוניזם הראשוני היה להתערטל בחופשי‪ -1770 .‬כתב רוסו את‬
‫אחד הספרים השערורייתיים בכל הזמנים והוא ספר מאוד מודרני "קונפסיו"‪ .‬בערך באותה תקופה‬
‫מושג הסובייקט מתחיל להיות דומיננטי‪ .‬יש פה חדירה אינטרוספקטיבית‪ ,‬הוא אומר שאניעכשיו לא‬
‫מביט דרך המשקפיים הציבוריות שלי ‪ ,‬אני אראה עכשיו את הכל ואני אספר אותם לכולם‪ ,‬ולכן‬
‫האקציביציוניזם ממשיך לתסוס על פני הנצח‪ ,‬כי את וידוייו קוראים ויקראו עוד בעתיד‪ .‬הוא כתב ב‪-‬‬
‫‪ 1759-61‬את אחד הספרים החשובים‪ .‬יש ספרים שהחשיבות שלהם היא קולוסאלית כמו‬
‫הפרינקיפייה המתמטית‪ ,‬החשיבות של מוצא המינים היא קולוסאלית כיוון שהוא אומר שהאדם הוא‬
‫ככה ולא אחרת‪ .‬יש ספרים שהחשיבות שלהם היא רבה אבל מוגבלת וזה אחד הספרים הללו‪-‬‬
‫"החוזה החברתי" של רוסו‪ .‬יש להניח שהספר הזה הניב‪ ,‬האיץ ודירבן את המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫הההיפותזות הללו הם מאוד חמקמקות‪ ,‬ובכל זאת מאוד הגיוני לאמר‪ -‬כספר שדירבן את דאנטון יש‬
‫להניח שהמהפכה הצרפתית היתה נראית אחרת בלי רוסו‪ .‬מישהו כאן עושה אנליזה של מושגים‬
‫מסויימים ומגיע למסקנות מסויימות‪ .‬כל זמן שאדם חי בחברה ספריו של הובס ורוסו יהיו חשובים‬
‫כאופציה‪.‬‬
‫רוסו הוא כבר תלמיד של הובס‪ ,‬הוא כבר מייבא את המושגים שהובס ביטא אותם‪ -‬אמנה חברתית‪,‬‬
‫זכות טבעית‪ .‬עכשיו רוסו שואל אותנו שאלה‪ -‬נניח שאנחנו עכשיו מסיבה כלשהיא רוצים לקנות את‬
‫המונה ליזה המקורית‪ .‬הינה החלטנו וזוהי שאיפת חיינו של המונה ליזה‪ ,‬אין לנו דרך לקנות את‬
‫היצירה הזאת‪ .‬נניח שעשינו חישוב שאם נתאגד כולנו יהיה לנו את הכסף וזה מה שאנחנו עושים‪.‬‬
‫אנחנו מחליטים שאנחנו עכשיו נתאגד יחד כמין גוף חדש‪ ,‬אגודה ‪ ,‬עמותה ועכשיו השאלה היא מה‬
‫כל אחד מאיתנו ייתן לעמותה‪ -‬השאלה השנייה היא – קנינו את המונה ליזה והכנסנו אותה לכספת‬
‫ולכל אחד מאיתנו יש מפתח לכספת וניתן להגיע בשעה מסויימת ויום אחד אני מחליט שנמאס לי ויש‬
‫לי דברים חשובים יותר לעשות‪ ,‬ואני מבקש שיחזירו לי את הכסף ואומרים לי שברגע שהפכתי‬
‫לשותף אין לנו דרך לחזור אחורה‪ .‬עכשיו מה שרוסו מחדש זה את ההבחנה שהיא חידוש שלו בין‬
‫שתי ישויות‪ ,‬או אפילו בין ‪ 3‬ישויות‪ .‬אם אני אדם פרטי ואני ניגש לאחדים מהאנשים פה ומנסים‬
‫לשכנע לאמץ את ההשקפה שלי וכך אנחנו מקימים מפלגה ובסוף המפלגה גדלה‪ -‬עדיין לא הפכנו‬
‫ליישות אחרת ולכן רוסו מבקש שאנחנו נדבר על שלושה סוגי יש ‪" :‬וולונטה דיטו" = הרצון של‬
‫כולם‪ .‬ואז אם מישהו רוצה לפרוש שיפרוש‪ .‬אבל אם אנחנו התאגדנו מתוך כוונה לבצע משימה‬
‫מסויימת זאת כבר יישות חדשה "וולונטה רוזו'רל" הרצון הכללי‪ .‬אני לא יכול כבר להתחרט כי אני‬
‫חלק מיישות אחרת‪ .‬הוא הוביל לשינוי של מחשבת האדם על הזכויות והחובות של האזרח בחברה‪.‬‬