Stories Rav Frand

Recognizing what I have….hakaras hatov, its there but hidden, al nisecha,

‫שמות פרק ב‬
‫יא] וַיְהִי בַיָמִים הָהֵם וַיִגְדַל מֹשֶה וַיֵצֵא אֶל אֶחָיו וַיַרְא בְסִבְלֹתָם וַיַרְא אִיש‬
:‫מִצְרִי מַכֶה אִיש עִבְרִי מֵאֶחָיו‬
‫ (יג) וַיֵצֵא‬:‫יב] וַיִפֶן כֹה וָכֹה וַיַרְא כִי אֵין אִיש וַיַךְ אֶת הַמִצְרִי וַיִטְמְנֵהו בַחול‬
‫בַיום הַשֵנִי וְהִנֵה שְנֵי אֲנָשִים עִבְרִים נִצִים וַיֹאמֶר לָרָשָע לָמָה תַכֶה‬
‫ (ידוַיֹאמֶר מִי שָמְךָ לְאִיש שַר וְשֹפֵט עָלֵינו הַלְהָרְגֵנִי אתָה אֹמֵר כַאֲשֶר‬:ָ‫רֵעֶך‬
‫ טו) וַיִשְמַע פַרְעֹה אֶת‬:‫הָרַגְתָ אֶת הַמִצְרִי וַיִירָא מֹשֶה וַיֹאמַר אכֵן נודַע הַדָבָר‬
‫הַדָבָר הַזֶה וַיְבַקֵש לַהֲרֹג אֶת מֹשֶה וַיִבְרַח מֹשֶה מִפְנֵי פַרְעֹה וַיֵשֶב בְאֶרֶץ‬
‫ טז) ולְכֹהֵן מִדְיָן שֶבַע בָנות וַתָבֹאנָה וַתִדְלֶנָה וַתְמַלֶאנָה‬:‫מִדְיָן וַיֵשֶב עַל הַבְאֵר‬
‫ יז) וַיָבֹאו הָרֹעִים וַיְגָרְשום וַיָקָם מֹשֶה וַיושִעָן‬:‫אֶת הָרְהָטִים לְהַשְקות צֹאן אֲבִיהֶן‬
‫ (יח) וַתָבֹאנָה אֶל רְעואֵל אֲבִיהֶן וַיֹאמֶר מַדועַ מִהַרְתֶן בֹא‬:‫וַיַשְקְ אֶת צֹאנָם‬
‫ (יט) וַתֹאמַרְןָ אִיש מִצְרִי הִצִילָנו מִיַד הָרֹעִים וְגַם דָלֹה דָלָה לָנו וַיַשְקְ אֶת‬:‫הַיום‬
:‫ (כ) וַיֹאמֶר אֶל בְנֹתָיו וְאיו לָמָה זֶה עֲזַבְתֶן אֶת הָאִיש קִרְאֶן לו וְיֹאכַל לָחֶם‬:‫הַצֹאן‬

11. Now it came to pass in those days that Moses grew up and went out to his brothers
and looked at their burdens, and he saw an Egyptian man striking a Hebrew man of his
brothers.12. He turned this way and that way, and he saw that there was no man; so he
struck the Egyptian and hid him in the sand.13. He went out on the second day, and
behold, two Hebrew men were quarreling, and he said to the wicked one, "Why are you
going to strike your friend?"14. And he retorted, "Who made you a man, a prince, and a
judge over us? Do you plan to slay me as you have slain the Egyptian?" Moses became
frightened and said, "Indeed, the matter has become known!"15. Pharaoh heard of this
incident, and he sought to slay Moses; so Moses fled from before Pharaoh. He stayed in
the land of Midian, and he sat down by a well.16. Now the chief of Midian had seven
daughters, and they came and drew ]water], and they filled the troughs to water their
father's flocks.17. But the shepherds came and drove them away; so Moses arose and
rescued them and watered their flocks.18. They came to their father Reuel, and he said,
"Why have you come so quickly today?"19. They replied, "An Egyptian man rescued us
from the hand]s] of the shepherds, and he also drew ]water] for us and watered the
flocks."20. He said to his daughters, "So where is he? Why have you left the man? Invite
him, and let him eat bread."

‫שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א‬

‫ וכי מצרי היה משה אלא לבושו מצרי והוא עברי ד"א איש מצרי‬,‫ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים‬
‫ ושלח ידו‬,‫משל לאחד שנשכו הערוד והיה רץ ליתן רגליו במים נתנן לנהר וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים‬
‫ אמר לו לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי‬,‫ אמר לו התינוק אילולי אתה כבר הייתי מת‬,‫והצילו‬
‫ אמר להם משה אותו מצרי‬,‫ כך אמרו בנות יתרו למשה יישר כחך שהצלתנו מיד הרועים‬,‫הימנו הוא הצילך‬
 ,‫ כלומר מי גרם לזה שיבא אצלנו איש מצרי שהרג‬,‫ ולכך אמרו לאביהן איש מצרי‬,‫שהרגתי הוא הציל אתכם‬
,‫ דליה אחת דלה‬,‫דלה דלה‬

Everything is done thorugh Divine intervention, therefore if some sort of goodness comes
to you from a sepcoific person, this is a tool of hashgacha pratis, and Hashem wants you
to get that tovah from this person specifically. It is possible you would not have gotten
this good torugh anyone else, therefore it is necessary to express hakaras hatov
specifically to this person ]and not just say well, ahshem wanted me to have it, so why
give him the credit )by evil we are supposed to say that(.

R Chaim Shmuleivits, there was a bochur who used ot learn in Chevron… ]page 106]

‫דברים פרק י‬
And now, O Israel, what does the Lord, your God, ‫יב] וְעַתָה יִשְרָאֵל מָה יְקֹוָק‬
demand of you? Only to fear the Lord, your God, to ‫אֱלֹהֶיךָ שֹאֵל מֵעִמָךְ כִי אִם‬
walk in all His ways and to love Him, and to worship ָ‫לְיִרְאה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיך‬
the Lord, your God, with all your heart and with all ‫לָלֶכֶת בְכָל דְרָכָיו ולְאהֲבָה‬
your soul, ָ‫אֹתו וְלַעֲבֹד אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיך‬
:ָ‫בְכָל לְבָבְךָ ובְכָל נַפְשֶך‬

‫ שנאמר ועתה ישראל‬,‫ חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום‬,‫ היה ר' מאיר אומר‬,‫ תניא‬- ‫מה ה' אלהיך שאל‬
]‫מה ה' אלהיך שואל מעמך ]מנחות מ"ג ב‬

Some explain that these 100 blessings are there because the purpose of living is to
recognize and be makir tov to Hashem. To bless Hashem and than Hashem for every
little thing. The main thing is to recognize that Hashem owes us nothing. Anything and
everything He does is an expression of His goodness and kindness. a free gift. This
recognition brings on to being humble and helps us be happy with our lot in life ]page
107]
‫ ולי נראה דהכונה‬,‫ מאה‬- ‫ ורבו בזה דברי המפרשים מה נראה לו לר"מ לקרוא המלה מה‬.‫ עכ"ל‬,‫פירש"י קרי ביה מאה‬
‫ וכמש"כ כל הנפש הבאה‬,‫ כלומר קרי מאה אותיות‬,‫ ומפרש קרי ביה מאה‬,‫משום דבפסוק זה יש מאה אותיות חסר אחת‬
‫ והיינו משום שכן דרך הכתובים‬,‫ וכן תספרו חמשים יום אע"פ שאינם אלא מ"ט‬,‫ליעקב שבעים אע"פ שאינם אלא ס"ט‬
‫ וכמש"כ הרא"ש‬,‫כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשיריות ואינו מקפיד על חסרון האחד‬
‫ וכאן רוצה ר' מאיר להסמיך וליתן סימן לדבר הזכרת‬,‫ ומכש"כ שיש לדרוש כן ע"ד אסמכתא ורמז‬,'‫סוף פסחים סי' מ‬
‫ וכך דרך‬,‫ מסמיך אמספר האותיות שבפסוק זה‬,]‫מאה ברכות בכל יום ]שבעיקר טעם הדבר יש טעמים ובאורים שונים‬
‫ ובעירובין כ"א ב' אגמריה‬,‫ וכמ"ש בשבת ק"ד א' עשו סימנים בתורה‬,‫חז"ל לתת סימנים וציונים לכל דבר כנודע‬
‫ ובעיקר ענין‬.‫ ועיין מש"כ לעיל ר"פ דברים‬,‫ והארכנו מענין זה במק"א בחבורנו‬,‫ ושם נ"ד ב' עשו ציונים לתורה‬,‫בסימנים‬
:‫זה דהשלמת מאה ברכות בכל יום עיין באו"ח סי' מ"ו ס"ג‬

18. Moses went and returned to Jether, his father in law, ‫יח] וַיֵלֶךְ מֹשֶה וַיָשָב אֶל‬
and he said to him, "Let me go now and return to my ‫יֶתֶר חֹתְנו וַיֹאמֶר לו‬
brothers who are in Egypt, and let me see whether they are ‫אֵלֲכָה נָא וְאשובָה אֶל אחַי‬
still alive." So Jethro said to Moses, "Go in peace." ]page ‫אֲשֶר בְמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה‬
109 of im livavi asicha] ‫הַעודָם חַיִים וַיֹאמֶר יִתְרו‬
:‫לְמֹשֶה לֵךְ לְשָלום‬
 ‫שמות פרק ד‬

‫ ובשעה שאמר לו הקב"ה ועתה לכה ואשלחך אל פרעה אמר לו‬-‫שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ד‬
‫ מפני שקבלני יתרו ופתח לי ביתו ואני עמו כבן ומי שהוא פותח פתחו לחבירו נפשו‬,‫רבון העולם איני יכול‬
.‫חייב לו‬

Moshe had to ask Yisro before leaving, even though Hashem told him to go? Why?
Hakaras hatov! Derech eretz kadmah litorah moshe understood that Hashem wanted him
to tell/ask Jethro before going.

‫יט‬:‫…………………………………………………………… שמות פרק ז‬Exodus 7:19

19. The Lord said to Moses, "Say to Aaron, 'Take ‫וַיֹאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶה‬
your staff and stretch forth your hand over the ָ‫אֱמֹר אֶל אהֲרֹן קַח מַטְך‬
waters of Egypt, over their rivers, over their canals, ‫ונְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי‬
over their ponds, and over all their bodies of water, ‫מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל‬
and they will become blood, and there will be blood ‫יְאֹרֵיהֶם וְעַל אגְמֵיהֶם‬
throughout the entire land of Egypt, even in wood ‫וְעַל כָל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם‬
and in stone.' " ‫וְיִהְיו דָם וְהָיָה דָם בְכָל‬
‫אֶרֶץ מִצְרַיִם ובָעֵצִים‬
:‫ובָאֲבָנִים‬

Rashi -

Say to Aaron Since the Nile protected Moses when he ‫ לפי שהגין היאור‬- ‫(יט) אמר אל אהרן‬
was cast into it, it therefore was not smitten by him, ‫ לפיכך לא‬,‫על משה כשנשלך לתוכו‬
neither with blood nor with frogs, but was smitten by ,‫לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים‬
Aaron. — ]from Tanchuma, Va’era 14] :‫ולקה על ידי אהרן‬

Page 113 – without Torah would we think that Moshe had to be maker tov to the
lowest level of creation? Domeim.
Explanation: everything is created with the will of Hashem. Everything exists
because of the will of Hashem. Therefore the “domem” is an expression a
manifestation of G-d’s will. Since Hashem planned on giving you goodness
through the domem. It is no coincidence and Hashem wanted to do good for you
specifically thorough this domem.

Deuteronomy 26:3

And you shall come to the kohen who will be ‫ ובָאתָ אֶל הַכֹהֵן אֲשֶר‬-‫ג‬
]serving] in those days, and say to him, "I declare ‫הָהֵם‬ ‫בַיָמִים‬ ‫יִהְיֶה‬
this day to the Lord, your God, that I have come to ‫וְאמַרְתָ אֵלָיו הִגַדְתִי הַיום‬
the land which the Lord swore to our forefathers to ‫לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִי בָאתִי‬
give us." ‫אֶל הָארֶץ אֲשֶר נִשְבַע‬
 :‫יְקֹוָק לַאֲבֹתֵינו לָתֶת לָנו‬

Rashi

And say to him that you are not ungrateful ]for all :‫ שאינך כפוי טובה‬- ‫ואמרת אליו‬
that God has done for you].

Deuteronomy 32:6

Is this how you repay the Lord, you disgraceful, unwise people?! . ‫הֲ לַיְקֹוָק תִגְמְלו‬
Is He not your Father, your Master? He has made you and ‫זֹאת עַם נָבָל וְלֹא‬
.established you ‫חָכָם הֲלוא הוא‬
‫אבִיךָ קָנֶךָ הוא‬
:ָ‫עָשְךָ וַיְכֹנְנֶך‬
Is this how you repay the Lord This should be read as a - ‫הלה' תגמלו זאת‬
question:“]Why] are you doing such saddening things before God? ‫ וכי לפניו‬,‫לשון תימה‬
He has the power to punish you, ]nevertheless] He has bestowed ‫ שיש בידו‬,‫אתם מעציבין‬
all these favors upon you. ]Is this the way you repay Him for those ‫ליפרע מכם ושהטיב‬
favors?]”- ]Sifrei 32:6] :‫לכם בכל הטובות‬
you disgraceful… people who have forgotten all that has been ‫ ששכחו את‬- ‫עם נבל‬
done for them. :‫העשוי להם‬
unwise ]because you do not] understand the outcome, since it is in ‫ להבין את‬- ‫ולא חכם‬
God’s power to do them good or evil ]according to their actions]. ‫הנולדות שיש בידו‬
— ]Sifrei 32:6] :‫להטיב ולהרע‬
Is He not your father, your Master? ]The word ‫קָנ‬ֶ means:] Who - ‫הלא הוא אביך קנך‬
acquired )‫ (קָנָה‬you; ]alternatively it means:] Who nested you ) ‫שקנאך שקננך בקן‬
‫קִנְנ‬ֶ( in a nest )‫ (קַן‬of rocks and in a strong land; ]alternatively it ,‫הסלעים ובארץ חזקה‬
means:] Who has rectified you )‫תִקְנ‬ֶ( with every type of :‫שתקנך בכל מיני תקנה‬
reparation )‫(תַקָנָה‬. ‫ אומה‬- ‫הוא עשך‬
He made you A ]special] nation among nations, :‫באומות‬
and established you After ]making you a special nation, God ‫ אחרי כן בכל‬- ‫ויכננך‬
established you] upon every kind of firm base and foundation )‫(כַן‬ ‫ מכם‬.‫מיני בסיס וכן‬
]i.e., made you self-contained]: your kohanim are from among ‫כהנים מכם נביאים‬
yourselves; your prophets are from among yourselves, and your ‫ומכם מלכים כרך שהכל‬
kings are from among yourselves. ]Indeed, you are like] a city ‫תלוי בו‬
‫]‪from which all ]resources] are ]drawn]. — ]Sifrei 32:6‬‬

‫‪Page 267‬‬

‫מודִים אֲנַחְנו לָךְ‪ .‬שָאתָה הוא ה' אֱלהֵינו וֵאלהֵי אֲבותֵינו לְעולָם וָעֶד‪ .‬צור חַיֵינו‪.‬‬
‫מָגֵן יִשְעֵנו אתָה הוא לְדור וָדור‪ :‬נודֶה לְךָ ונְסַפֵר תְהִלָתֶךָ עַל חַיֵינו הַמְסורִים‬
‫בְיָדֶךָ‪ .‬וְעַל נִשְמותֵינו הַפְקודות לָךְ‪ .‬וְעַל נִסֶיךָ שֶבְכָל יום עִמָנו‪ .‬וְעַל‬
‫נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶבְכָל עֵת‪ .‬עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם‪ :‬הַטוב כִי לא כָלו‬
‫רַחֲמֶיךָ‪ .‬וְהַמְרַחֵם כִי לא תַמו חֲסָדֶיךָ‪ .‬מֵעולָם קִוִינו לָךְ‪:‬‬

‫מודים דרבנן‪:‬‬
‫מודִים אֲנַחְנו לָךְ‪ .‬שָאתָה הוא ה' אֱלהֵינו וֵאלהֵי אֲבותֵינו‪ .‬אֱלהֵי כָל בָשר‪.‬‬
‫יוצְרֵנו יוצֵר בְרֵאשִית‪ .‬בְרָכות וְהודָאות לְשִמְךָ הַגָדול וְהַקָדוש‪ .‬עַל‬
‫שֶהֶחֱיִיתָנו וְקִיַמְתָנו‪ .‬כֵן תְחַיֵנו ותְקַיְמֵנו‪ .‬וְתֶאֱסוף גָלֻיותֵינו לְחַצְרות‬
‫קָדְשֶךָ‪ .‬לִשְמור חֻקֶיךָ‪ .‬וְלַעֲשות רְצונֶךָ‪ .‬ולְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָלֵם‪ .‬עַל‬
‫שֶאֲנַחְנו מודִים לָךְ‪ .‬בָרוךְ אֵל הַהודָאות‪:‬‬

‫שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והוא דלא כרע במודים טעם שדרה לפי שאמרו צריך לשחות עד‬
‫שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וטעם לאחר שבע שנים ולא מיד לאחר מיתה יש לומר שהתחלת היצירה מיד‬
‫הוא אלא שהולדת הנחש אינו בפחות משבע שנים כדאיתא בבכורות מיהו יש ספרים גרסינן שדרו של אדם‬
‫לאחר שבעים שנה נעשה נחש וטעם שנעשה נחש כתבו התוספות לפי שמצוה לכרוע וכי זקיף זקי' כחיויא‪.‬‬
‫מיהו קשה כיון דתני' אלו ברכות ששוחין בהן תחלה וסוף באבות ובהודאה אמאי החמירו בהודאה טפי מבאבות‬
‫דהוה ליה למימר והוא דלא כרע באבות ובמודים ועוד למה זה תיקנו חכמים לשחות בהודאה בשלמא באבות‬
‫י"ל דמלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא וכל הרוצה לבקש דבר ממלך בשר ודם שוחה בתחילה ואי משום‬
‫דמנהג נמי לשחות במלך בשר ודם בסוף הבקשה כשנפטרין ממנו כמו שכתבו המפרשים אם כן הוה להו לתקן‬
‫לשחות בשלום רב שהוא סוף י"ח ועוד דמהאי טעמא שוחין בעושה שלום במרומיו‪.‬‬

‫ונראה לפרש לפי שהוא ית' עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל עת ובכל רגע אלא שאין בעל הנס מכיר‬
‫בניסיו סבור עולם כמנהגו הוא נוהג ואינו מרגיש שכל פסיעה ופסיעה וכל תנועה ותנועה וכל נשימה ונשימה‬
 ‫הוא ממנו יתברך שמו כמו שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו וכתיב אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש והיה‬
‫מן הראוי שיודה האדם ויברך בכל עת ובכל רגע על כל פסיעה ותנועה ונשימה כמו שאמרו חכמים כל הנשמה‬
‫תהלל יה על כל נשימה ונשימה חייב אדם להלל יה וכל מי שאינו מעלה על לבו בכל רגע שהכל מאתו יתברך‬
‫אלא עולם כמנהגו נוהג הרי הוא ככופר בו חס ושלום ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד אדם מן הבקר ועד הערב‬
‫ויתן שבח והודאה על כל פסיעה ונשימה ותנועה וכל שכן רוב בני העולם הולכים תמיד אחרי הבלי העולם הזה‬
‫באסיפת ממון וכיוצא בזה ואפילו הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה והודאה אמרו חכמים דהוי כאלו מעל וגוזל‬
‫לכנסת ישראל שנאמר לה' הארץ וגו' ולזאת המציאו אנשי כנסת הגדולה תקנה ויסדו לומר בכל תפלה ערב‬
‫ובקר וצהרים ברכת הודאה כדי שיכלול אדם בהודאה אחת את כל הנשימות וחסדים ונפלאות שהוא יתברך‬
‫עושה עמו בכל רגע ויוצא ידי חובת כולן בבת אחת בהודאה אחת‪.‬‬

‫ולזה יסדו לומר מודים אנחנו לך וכו' על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך דהיינו על כל נשימה‬
‫ונשימה ועל נסיך שבכל יום ויום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו' ולכך תיקנו‬
‫לשחות בברכה זו כמנהג בשר ודם המודה לחבירו דבר הוא שוחה ומנענע לו בראשו וכדאשכחן בר' ישמעאל‬
‫כשאמר ליה ברכני נענע לו בראשו ופירש רש"י ז"ל כמודה בדבר ולהכי בכל מקום הודאה מצינו השתחואה‬
‫כמו שנאמר אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ובדניאל וזימנין תלתא ביומא ברך על ברכוהי‬
‫מצלא ומודא ואחז"ל במקדש על כל הודיה השתחויה‪ .‬שכל העומד בקומה זקופה ככופר בדבר הוא ואין‬
‫הודאתו הודאה כדאשכחן בדתן ואבירם שכפרו בתורת משה כתיב בהו יצאו נצבים בקומה זקופה ואמרו‬
‫במדרש רבה על הנחש כשבא לפתות את חוה בא בקומה זקופה לפי שבא לכפור בו יתברך ולכך נענש במדה‬
‫ללכת שחוח שנאמר על גחונך תלך דרגלים היו לו ונקצצו ואפשר לומר דמהאי טעמא מי שאינו כורע במודים‬
‫שדרו נעשה נחש דכיון שעומד בקומה זקופה ואינו כורע ומתכוין להודות לו יתברך על כל חסדיו הרי הוא‬
‫ככופר בו יתברך ואומר לא הוא והרי הוא כמודה לדעת הנחש הקדמוני אשר כל הכפירות והדעות החיצוניות‬
‫נמשכין ממנו כמו שכתבו חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו דהיינו מיתה נצחית לכך‬
‫שדרתו נעשה נחש שאין לו רפואה אפילו לעתיד כדאיתא במדרש הכל מתרפאין חוץ מנחש ונמצא שעל ידי כן‬
‫אין לו חלק לעולם הבא דכיון דשדרתו נעשה נחש הרי לוז של שדרתו בטל אשר ממנו יצמח האדם לעתיד‪.‬‬

‫ונראה כי אדם הראשון נמי לפי שבתחילה הודה לדברי הנחש וכפר בו יתברך כמ"ש בסנהדרין אדם הראשון‬
‫כפר בעיקר היה כלומר שהוא יתברך איננו עיקר היסוד חלילה אלא מן העץ אכל וברא כו' כמו שאמר הנחש‬
‫לכך נענש גם הוא בקומתו כנחש שנתמעט קומתו והעמידו רק על מאה אמה והיה מן הראוי ללכת שחוח לגמרי‬
‫כמו נחש אלא לפי שחזר בתשובה והודה על כפירתו ושר מזמור שיר ליום השבת ופתח ואמר טוב להודות פי'‬
‫הודה שהוא יתב' יוצר בראשית ואמר כי שמחתני ה' בפעלך מה גדלו מעשיך ה' לפיכך לא נענש כל כך‪ .‬ונראה‬
‫דהיינו הא דתנן בפרק אין עומדין האומר מודים מודים משתקין אותו דלפי מה שפי' השוחה במודים בכוונת‬
‫הלב הרי הוא מקבל עליו מלכות שמים ומודה בו לכך אין ראוי לכפלו שלא יהא נראה כמקבל ח"ו שתי‬
‫רשויות ומהאי טעמא איתא נמי התם האומר שמע שמע משתקין אותו דכוונת מודים וכונת שמע חד טעמא אית‬
‫ליה דכי היכי דכל בר ישראל שאינו אומר שמע ישראל בכל יום הרי הוא ככופר בו ית' כך מי שאינו אומר‬
‫בכל יום מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו וכו' בכריעה ובכוונת הלב הרי הוא ככופר בו ית' כדפ'‪.‬‬