‫הטקטיקה של יהושע בקרב העי‬

‫מאת‪ :‬קהתי עמרם‬

‫בספר יהושע פרק ח‪ ,‬הדן בכיבוש העי‪ ,‬אנו קוראים‪:‬‬

‫"ויאמר ה' אל יהושע‪ ,‬אל תירא ואל תחת‪ ,‬קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי‪...‬שים‬
‫לך ארב לעיר מאחריה‪ .‬ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש‬
‫גבורי החיל וישלחם לילה‪ .‬ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר‪ ,‬אל תרחיקו מן העיר‬
‫מאד והייתם כלכם נכנים‪ .‬ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר‬
‫בראשונה ונסנו לפניהם‪ .‬ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר‬
‫בראשונה ונסנו לפניהם‪ .‬ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר‪...‬והיה כתפשכם את העיר תציתו‬
‫את העיר באש‪...‬‬

‫"וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית – אל ובין העי מים לעי‪ ,‬וילן יהושע בלילה‬
‫ההוא בתוך העם‪ .‬וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי‪ .‬וכל העם‬
‫המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי‪ .‬ויקח כחמשת אלפים‬
‫איש וישם אותם אורב בין בית – אל ובין העי מים לעיר‪...‬‬

‫"ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו‬
‫למועד לפני הערבה‪ ,‬והוא לא ידע כי אורב לו מאחרי העיר‪ .‬וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך‬
‫המדבר‪ .‬ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר‪ .‬ולא נשאר‬
‫איש בעי ובית – אל אשר לא יצאו אחרי ישראל‪ .‬ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל‪ .‬ויאמר‬
‫ה' אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה‪ ,‬ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר‪.‬‬
‫והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש‪ .‬ויפנו‬
‫אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה‪ ,‬והעם‬
‫הנס המדבר נהפך אל הרודף‪ .‬ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר‪,‬‬
‫וישבו ויכו את אנשי העי‪ .‬ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה‪ ,‬ויכו‬‫ֻ‬
‫אתם עד בלתי השאיר להם שריד ופליט‪."...‬‬

‫בתיאורו זה את קרב העי‪ ,‬השאיר לנו המקרא מספר נקודות בלתי מבוארות הטעונות הסבר‪.‬‬
‫ואלו הן‪:‬‬

‫"‪...‬ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי‪ :"...‬מה הניע את יהושע להחנות את‬ ‫א‪.‬‬
‫צבאו מצפון לעי ולא ממזרח או הדרום – מזרח לה‪ ,‬הכיוון ממנו באו שבטי בני‬
‫ישראל‪ ,‬או אפילו מדרום לה ?‬

‫"ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם אורב בין בית אל ובין העי מים לעיר"‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לשם מה שלח יהושע חמשת אלפים איש נוספים לשמש אורב מאחורי העיר‪,‬‬
‫לאחר וכבר מקודם שלח הוא שלושים אלף איש "גבורי החיל" לתפקיד זה ?‬
 ‫‪2‬‬ ‫)קרב העי(‬

‫אכן‪ ,‬כבר עמדו על כך מפרשי המקרא השונים‪ ,‬והציעו פירושיהם‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פתרונותיהם אינם מניחים את דעתנו‪ .‬כי על כן‪" ,‬אורב אחר אורב‪ ,‬אחד קרוב‬
‫לעיר מחברו" –– כדעת רש"י‪ ,‬רד"ק ובעל ה"מצודות"‪ ,‬הינו לגמרי מיותר‪ .‬מיותר‬
‫גם מכדי לשמש "קשר" בין יהושע לבין עשרים וחמישה האלפים הנותרים ––‬
‫כדעת הרלב"ג )לדעתו‪ ,‬לקח יהושע חמשת אלפים איש אילו מתוך שלושים האלף‬
‫ששלח כבר מקודם‪ ,‬ו"הם היו במקום קרוב למקום יהושע עד שיתכן שיראו‬
‫ַטה את ידו בכידון‪ .("...‬כי על כן‪ ,‬תפקיד זה ניתן למלאותו במספר מועט של‬
‫כשי ֶ‬
‫חיילי קשר מאומנים‪.‬‬

‫"ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה‬ ‫ד‪.‬‬
‫הוא וכל עמו למועד לפני הערבה‪...‬וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך‬
‫המדבר"‪ :‬מה טעם מקפיד המקרא להודיענו מקומו המדוייק –– "למועד לפני‬
‫ערבה" –– של היערכות צבא העי נגד ישראל‪ ,‬ואת דרך נסיגתו – מנוסתו של‬
‫צבא ישראל )"דרך המדבר"( ? ובמה תעזור לנו ידיעתם להבנת המערך הכללי‬
‫של הקרב ?‬

‫ננסה לענות על שאלות אלו המתעוררות בפרשת הקרב על העי תוך שיחזור מהלך המערכה‬
‫בכללה‪.‬‬

‫כאשר ניגש יהושע‪ ,‬בשנייה‪ ,‬לכיבוש העיר עי‪ ,‬לאחר ניסיון הנפל לכבוש אותה בהסתערות‬
‫ישירה ובחיל מצומצם‪ ,‬כמסופר בפרק הקודם‪ ,‬ידע נאמנה‪ ,‬שבלי תחבולה צבאית‪ ,‬כלומר בהסתערות‬
‫ישירה‪ ,‬אין בכוחו לפרוץ את ביצורי העיר החזקים‪ .‬בפרט לאור הירידה הרצינית במוראל המלחמתי‬
‫של חייליו לאחר הכישלון הקודם‪.‬‬

‫גם לא בא בחשבון לצור על העיר תקופה ממושכת‪ ,‬בשים לב למצב המדיני – צבאי באזור‪,‬‬
‫שעמד בראשית התאגדות והתארגנות בין – עממית לשם התגוננות משותפת בפני צבא ישראל‬
‫העולה מן המדבר )ונס יריחו לא עמד להישנות בעי‪ ,‬גם לא ציפה לו יהושע‪ ,‬כי על כן שלח הוא‪,‬‬
‫מלכתחילה‪ ,‬כוח מסתער לכיבושה(‪.‬‬

‫אי לכך‪ ,‬שלח יהושע חיל מובחר בן שלושים אלף איש‪ ,‬בסודיות ובזהירות מקסימאלית‪,‬‬
‫כנאמר‪" :‬וישלחם לילה"‪ ,‬אל אחורי העיר ולמערבה לה‪ ,‬בעוד עיקר צבא ישראל מתמקם בצפונה של‬
‫העיר‪ ,‬להיות אורב לעיר ולהשתלט עליה לאחר שצבא ישראל ימשוך אחריו את מגיני העיר ע"י‬
‫תחבולת מנוסה מחושבת‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬תחבולה זאת‪ ,‬משיכת האויב ממבצרו ע"י מנוסה טקטית והשתלטות כוח אורב על‬
‫המבצר הנשאר ללא מגינים‪ ,‬נדושה הייתה כבר בימים ההם‪ .‬היא לא הייתה עשויה להצליח ללא‬
‫תחבולה נוספת ומפתיעה‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬שלח יהושע כוח אחר‪ ,‬שני‪ ,‬בן חמשת אלפים חייל‪ ,‬לשמש כאילו אורב לעיר‪ .‬כוח זה‬
‫התמקם גם כן במערבה של העיר‪ ,‬צפונית מן הכוח הראשון בן שלושים אלף החייל‪ ,‬כמעט בפינה‬
‫הצפונית – מערבית של העיר‪ ,‬וקרוב יותר לבית – אל‪.‬‬

‫אורב שני זה‪ ,‬נשלח באי – זהירות מכוונת‪ ,‬כדי שיגלהו האויב ויחדל מלחשוש למציאות אורב‬
‫נוסף מאחורי העיר‪ ,‬ומן הניסיון לאתרו )ואל נכון‪ ,‬מתיאור שליחת האורב השני שבפרשה‪ ,‬נראה בעליל‬
‫שהוא נשלח עוד בטרם רד הלילה‪ ,‬כאילו תוך שגגה טקטית(‪.‬‬

‫מוכן להתקפת האויב‪ ,‬הסתדר מחנה ישראל על רמה מצפון לעי‪ ,‬כשגי )עמק( לא גדול מפריד‬
‫בינו לבין העיר‪.‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫)קרב העי(‬

‫יהושע לקח בחשבון‪ ,‬ובצדק כפי שהתברר לאחר מכן‪ ,‬קיום ברית צבאית בין הערים עי ובית‬
‫– אל‪ .‬ברית‪ ,‬שתחייב את אנשי בית – אל לקחת חלק ברדיפה אחרי צבא ישראל הנסוג במנוסה‪,‬‬
‫ולהשתתף בהשמדתו‪.‬‬

‫משום כך‪ ,‬נזהר יהושע מלהתקיף את העיר מצד דרום או מצד דרום – מזרח ואפילו מן הצד‬
‫המזרחי‪ ,‬מהחשש המבוסס‪ ,‬שאזי יעקפו אנשי בית – אל‪ ,‬הנזעקים לרדוף את צבא ישראל‪ ,‬את העיר‬
‫עי מצידה המערבי כדי להגיע בדרך הקצרה לדרומה‪ ,‬דרום – מזרחה של העיר‪ ,‬מקום התרכזות צבא‬
‫ישראל‪ ,‬ברצותם להצטרף אל צבא העי ברדיפה אחרי הצבא הנסוג‪.‬‬

‫או אז‪ ,‬עלולים היו חיילי בית – אל להיתקל בכוח הישראלי בן שלושים אלף החייל‪ ,‬שארב‬
‫לעיר ממערבה‪ ,‬לגלותו לסכל תוכניות יהושע לכיבוש העי‪.‬‬

‫ואל נכון‪ ,‬ערך יהושע את צבאו בצפונה של העי‪ .‬מעתה ימצאו לוחמי בית – אל‪ ,‬העיר‬
‫הנמצאת צפונית – מערבית לעי דרך קצרה וישירה אל מערך צבא ישראל ללא עקיפות מיותרות מצד‬
‫מערב והדרום )ראה‪ ,‬תרשים המערך הכללי המצורף(‪.‬‬

‫נאמן לתוכנית‪ ,‬התקדם מחנה ישראל שמצפון לעיר‪ ,‬וכן האורב בן חמשת אלפים חייל "עקב"‬
‫המחנה )שנתגלה זה מכבר לעיני האויב‪ ,‬בהתאם לתוכנית(‪ ,‬שבפינה הצפונית – מערבית של העיר‪,‬‬
‫אל עבר העיר‪ ,‬כאומרים להסתער על חומותיה )ראה‪ ,‬תרגום יונתן ב"ע ופירושי רש"י‪ ,‬רד"ק‪ ,‬ובעל‬
‫ה"מצודות"‪ ,‬לפסוק הנידון(‪.‬‬

‫ואמנם חישוביו של יהושע לא הכזיבו‪" :‬ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר‬
‫לקראת ישראל למלחמה‪ ,‬הוא וכל עמו למועד לפני הערבה"‪ .‬אנשי העי ניסו לנתק דרך נסיגתו של‬
‫צבא ישראל מזרחה אל שטחי הכיבוש הישראליים שבאזור יריחו ובעבר הירדן‪ ,‬בסיסיו‪ ,‬ולהדפו צפונה‬
‫אל שטח עוין בינות לערים המיושבות עמים כנענו – אמוריים‪ ,‬מקום שם יקל עליהם‪ ,‬בעזרת בעלי‬
‫ברית מהסביבה‪ ,‬לבתרו ולהשמידו‪.‬‬

‫משום כך הגיחו אנשי העי מן העיר כשפניהם מזרחה‪ ,‬להגיע למקום היעד )"למועד"(‪ ,‬המקום‬
‫שנקבע כנקודת יעד נתונה‪" ,‬לפני הערבה"‪ ,‬היא ערבת הירדן‪ ,‬כדי לנתק את צבא ישראל הנסוג‬
‫מבסיסיו להסתער עליו בתנועת איגוף רחבה‪.‬‬

‫יהושע סיכל מזימת האויב בעוד מועד‪ ,‬וכך הצליח צבא ישראל להיחלץ מצבת כוחות העי‬
‫ובית – אל‪ ,‬בנסיגתו = מנוסתו המתוכננת דרומה – מזרחה "בדרך המדבר"‪.‬‬

‫תחבולתו של יהושע נשאה פרי‪ .‬ומעיד המקרא‪" :‬ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדוף אחריהם‪.‬‬
‫וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר‪ .‬ולא נשאר איש בעי ובית – אל אשר לא יצאו אחרי ישראל‪...‬ויט‬
‫יהושע בכידון אשר בידו אל העיר‪ .‬והאורב )בן שלושים אלף החייל( קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות‬
‫ידו ויבואו העיר וילכדוה‪...‬והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף‪...‬ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו‬
‫לישראל בתווך אלה מזה ואלה מזה‪ ,‬ויכו אותם עד בלתי השאיר להם שריד ופליט"‪.‬‬

‫–––––––––––––––––––––‬