‫סיכום אימונולוגיה‬

‫בניית המערכת החיסונית‬

‫•תפקידי מערכת החיסון‪:‬‬

‫‪.1‬זיהוי והשמדת פולשים חוץ תאיים (‪)Cd4‬‬

‫‪.2‬זיהוי תאים שעברו התמרה ויראלית או סרטנית והשמדתם (‪)Cd8‬‬

‫‪.3‬חיפוש שאריות של תאים מתים בגוף והחלפתם (מאקרופאגים)‬

‫•‪ :Scavengers‬רצפטורים המצויים על התאים המחפשים שאריות תאים מתים בגוף הגורמים‬
‫למאקרופאג לבלוע אותם‪ .‬אם הם לא מתפקדים נוצרות מחלות של שקיעת פסולת כמו לופוס‪.‬‬

‫•אנטיגן‪ :‬כל חומר המסוגל לעורר תגובה חיסונית‪ ,‬כלומר שיכול להיות מוכר ע"י נוגדנים‪.‬‬

‫•אימונוגן‪ :‬חומר הגורם לתגובה חיסונית‪ ,‬משפעל את מערכת החיסון‬

‫כל אימונוגן הוא אנטיגן בהכרח‪ ,‬אבל לא כל אנטיגן הוא אימונוגן‬

‫•דטרמיננטה אנטיגנית= ‪ :Epitop‬הקבוצה המינימאלית של חומצות אמינו שהמערכת החיסונית יכולה‬

‫לזהות כגוף זר‪ .‬וירוס מורכב מקבוצה של דטרמיננטות אנטיגניות‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬ה‪ Cowpox -‬וה‪ Smallpox-‬הם וירוסים שונים שחולקים את אותם אנטיגנים‪ -‬אותן קבוצות‬
‫חלבונים לכן אם הגוף מזהה אחד מהם ומפתח נוגדנים‪ ,‬הוא יוכל להלחם גם בשני‪.‬‬

‫•חיסון אקטיבי‪ :‬הזרקה של מיקרוב מוחלש לתוך גוף בריא‪ .‬הגוף מפתח זיכרון חיסוני‪.‬‬

‫•חיסון פאסיבי‪ :‬בידוד אנטיגנים מתוך גוף מחוסן והעברת נוגדנים מהגוף הזה לגוף אחר‪ .‬שני חסרונות‬
‫לשיטה זו‪:‬‬

‫‪.1‬הגוף המקבל יזהה את הנוגדנים החדשים כזרים ויתחיל להלחם בהם‬

‫‪.2‬הגוף המקבל לא יפתח נוגדנים משלו‪ -‬מערכת חיסונית אקטיבית‬

‫הסיבות לתת חיסון כזה למרות החסרונות‪:‬‬

‫‪.1‬תופעה חריפה שאין זמן לפתח תגובה חיסונית‬

 ‫‪.2‬הכשה של נחש‬

‫המצב היחיד שחיסון פאסיבי כן יתפוס לטווח ארוך זה אם לוקחים שני גופים זהים (תאומים זהים או‬
‫שיבוט‪ )...‬ומזריקים נוגדנים מאחד לשני‪.‬‬

‫•זרוע לא ספציפית‪ :‬חסינות טבעית‪ ,‬זוהי התגובה הראשונה של הגוף לפולש זר והיא אינה ספציפית‬
‫לחיידק מסוים‪ .‬אחראית לתגובה מהירה של המערכת‪.‬‬

‫•זרוע ספציפית‪ :‬בעלת יכולת לימוד‪ ,‬זיכרון ותקיפה של מטרות מוגדרות‪ .‬היא מגיעה אחרי הזרוע‬
‫הטבעית‪.‬‬

‫•בתוך הזרוע הספציפית של מערכת החיסון ישנם שני סוגים של תאים‪:‬‬

‫‪ -B.1‬בעלי קולטן ספציפי למטרה שיודעים להפוך לתאים מפרישי נוגדנים שנקראים תאי פלסמה‬

‫‪ -T.2‬ישנם ‪ 3‬תתי סוגים‪:‬‬

‫‪ -T1.1‬תא אפקטורי זה תא שפועל נגד מיקרוב באופן ישיר ע”י הפרשת חלבונים‬
‫הקרויים ציטוקינים‪.‬‬

‫‪ -Cd4.2‬תא שמפריש ציטוקינים שיודעים להפעיל תא ‪( B‬שהופך לתא שמפריש נוגדן)‬

‫‪ -Cd8.3‬תא ציטוטוקסי‪ -‬תא שיודע לזהות תא שעבר התמרה ויראלית או סרטנית‬

‫ולהרוג את התא (ולא להרוג מיקרוב)‬

‫תאי ‪ T‬מזהים את המטרות באמצעות ‪ T Cell Receptors‬ויודעים לזהות רק דטרמיננטות‬

‫חלבוניות‪ -‬מורכבות מחומצות אמיניות‪.‬‬

‫•‪ :Bone marrow stem cell‬תא אב כלורופוטנציאלי‪ -‬מקור כל התאים במערכת החיסון בגוף‪ .‬מתמיין‬
‫לשתי קבוצות‪:‬‬

‫‪.1‬לימפואידי‪ :‬מתמיין להיות הזרוע הספציפית של המערכת‪.‬‬

‫‪.2‬מיילואידי‪ -‬מתמיין מהתא הלימפואידי להיות הזרוע הלא ספציפית‪ ,‬כל תאי העזר של מערכת‬
‫החיסון‪.‬‬

‫לאחר הבשלתם תאים אלה יוצאים ממח העצם ומתמיינים שוב ל‪:‬‬
 ‫‪.1‬תאי ‪ B‬שיוצרים נוגדנים (לימפואיד)‬

‫‪.2‬תאי ‪ T‬שמתמיינים אח"כ לתאים שהוזכרו (לימפואיד)‬

‫‪.3‬תאים גרנולוציטים‪ :‬תאים שיוצרים ומפרישים אנזימים פרותאוליטים‪ -‬נותנים פירוק ראשוני‬
‫של מיקרובים‪( .‬מיילואיד)‬

‫‪.1‬נויטרופילים‪ :‬תפקידם הוא פאגוציטוזיס והרג חוץ תאי‪ ,‬עולים בזמן זיהום שנגרם ע"י‬
‫מיקרוב‪.‬‬

‫‪.2‬אאוזינופילים ‪:‬עולים כשיש זיהום פרזיטי או אלרגיה‬

‫‪.3‬מונוציטים‪ :‬תאים הנוצרים בתוך מח העצם‪ ,‬עוברים לדם וברקמה דלקתית הם עוברים‬
‫שפעול למאקרופאגים‪ ,‬בולעים מיקרובים ומציגים אותם לתאי ‪.T‬‬

‫‪.4‬לימפוציטים‪ :‬הערכים שלהם עולים שכיש פגיעה ויראלית (זרוע ספציפית)‬

‫•דנדריטים‪ :‬הם החשובים ביותר!! תאים דמויי כוכב שיכולים להתמיין משתי צורות תאי האב‪ .‬יושבים‬
‫בכל הרקמות בגוף והם אלה שמחליטים האם פולש זר הוא רע או טוב ובהתאם התגובה של המערכת‪.‬‬

‫•‪ :Mast‬גורמים לאלרגיה‪ ,‬עוזרים להתמודד עם פרזיטים‬

‫•תאי ‪ :NK- Natural Killers‬כאשר יש ירידה בתאים הציטו טוקסיים (תאי ‪ ,)Cd8‬אלה התאים‬
‫המגבים אותם והורסים תאים שעברו התמרה סרטנית או ויראלית‪ .‬להם אין זיכרון חיסוני!! (חלק‬
‫מהמערכת הלימפואידית)‬
 ‫•על מנת להתקיים המערכת דורשת שני תנאים בסיסיים‪:‬‬

‫‪.1‬בית ספר לתאים‪ :‬התאים הבונים את המערכת צריכים להתחנך ולהתמיין איפשהו‪:‬‬

‫תאי ‪ T‬מתמיינים בבלוטת התימוס שנהרסת עם הזקנה‬

‫תאי ‪ B‬מתמיינים במח העצם‬

‫‪.2‬אינטראקציה בין התאים‪ -‬תאים מאות סוג חייבים לתקשר ביניהם על מנת ליצור תגובה חיסונית‬

‫•המערכת יכולה לזהות דטרמיננטות העונות על התנאים הבאים‪:‬‬

‫‪.1‬על בסיס חלבוני או סוכרי‬

‫‪.2‬בנויה מכמות מינימאלית של ‪ 3-4‬חומצות אמינו‬

‫‪.3‬בעלת מבנה מרחבי ייחודי‪ ,‬כלומר לא ליניארי‬

‫•הספציפיות של הזרוע היא מוחלטת באופן חד כיווני‪ .‬כלומר‪ ,‬כל תא ‪ T‬למשל יודע לזהות אך ורק‬
‫דטרמיננטה אחת‪ .‬יכולים להיות ‪ 10‬תאי ‪ T‬שמזהים את אותה דטרמיננטה אבל הם יכירו אותה ורק אותה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל דטרמיננטה יש יותר מנוגדן אחד שהוא ספציפי לה‪ ,‬ולה בלבד‪ .‬הספציפיות היא בזה שאם אני‬
‫אשנה לדטרמיננטה רק את הזווית של השפיץ של הצ'ופצ'יק‪ ,‬הנוגדן כבר לא יכיר אותה‪.‬‬

‫•משהו דו כיווני זה שרק נוגדן ‪ X‬מכיר את הדטרמיננטה ‪ Y‬והדטרמיננטה ‪ Y‬מכירה רק את הנוגדן ‪.X‬‬
‫•אימיונוגן חזק‪ /‬דטרמיננטה חזקה‪ :‬דטרמיננטה שיש הרבה ‪( Antibodies‬נוגדנים) שיכולים להקשר‬
‫אליה באפיניות חזקה‪.‬‬

‫•אימיונוגן חלש‪ /‬דטרמיננטה חלשה‪ :‬גם אם יש לה נוגדנים הם חלשים‪ ,‬מעטים ובעלי אפיניות חלשה‪.‬‬

‫•קלון‪ :‬כל תא ואחיו שמכירים את אותה דטרמיננטה שלא עבר שינויים גנטיים‪ .‬לכ הקלונים מכירים‬
‫דטרמיננטה אחת‪ ,‬את אותה דטרמיננטה מכיר יותר מקלון אחד‪....‬‬

‫•דטרמיננטה אימיונוגנית דומיננטית‪ :‬זה יהיה ההרכב שבהתאמה אליו יתפתח הזיכרון החיסוני והאנטיגן‬
‫שתואם אותו הוא זה שיילחם במיקרובים המכילים את הדטרמיננטה הזאת‪.‬‬

‫•תגובה צולבת‪ :‬יצירת דוגמה‪ ,‬אבטיפוס כנגד דטרמיננטה מסוימת שהופיעה במיקרוב אחד‪ ,‬ויצירת חיסון‬
‫כנגד מיקרוב שיש לו דטרמיננטה בעלת מבנה זהה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפיכת האנטיגן לאימונוגן‪ -‬כזה שהמערכת‬
‫החיסונית יכולה לזהות ולהילחם בו‪.‬‬

‫•‪ :Hemaglutenin‬גליקופרוטאין‪ ,‬חלבון בעל זנב סוכרי‪ .‬זהו החומר שמרכב את המיקרובים עם‬
‫ממברנות התאים‪.‬‬

‫אם מוציאים מהווירוס את החומר הזה הוא לא יכול לפגוע‪.‬‬

‫ההמגלוטנין מכיל ‪ 5‬דטרמיננטות שיכולות להיות דומיננטיות באוכלוסיה‪ .‬אם אני עושה חיסון לשפעת‬
‫אני מתחסנת כנגד דטרמיננטה דומיננטית אחת‪ .‬בשנה הבאה הווירוס כבר פיתח מוטציה בדטרמיננטה ואני‬
‫צריכה להתחסן שוב כי הזיכרון החיסוני שלי הוא ספציפי‪ .‬כך כל שנה אני מחוסנת נגד דטרמיננטה‬
‫אחרת‪.‬‬

‫תאי ‪ -B‬תאי פלסמה‬

‫•יש שני תתי וריאנטים‪:‬‬

‫‪.1‬קצר חיים‪ -‬רוב תאי הפלסמה‬

‫‪.2‬ארוך טווח‪ -‬יכול לחיות עד שלושה חודשים‬

‫•כאשר נוגדן שיושב על ממברנה של תא ‪ B‬פוגש אנטיגן‪ ,‬לתאי ‪ B‬יכולים לקרות אחד משלושה דברים‪:‬‬

‫‪.1‬למות‬
 ‫‪.2‬להפוך לתא זיכרון ארוך טווח‬

‫‪.3‬להפוך לתא פלסמה‪ ,‬לייצר נוגדנים ואז למות‪ .‬תא פלסמה הוא התא שמפריש את הנוגדן‪ ,‬אותו‬
‫נוגדן יודע להתחבר לרצפטור שעל תא ‪ B‬שמעביר סיגנלים פנימה‪.‬‬

‫•הסיבה שיש לחדש חיסונים היא שתאי הזיכרון חיים ‪ 5‬שנים‪.‬‬

‫ישנם וירוסים שנמצאים באוויר כמו שחפת ואליהם יש להתחסן רק פעם בחיים כי המערכת נחשפת‬
‫אליהם ומתפתחת בהתאם‪.‬‬

‫ישנם ווירוסים אליהם לא נחשפים כמו טטנוס‪ ,‬לכן יש להתחסן כל ‪ 5‬שנים מחדש‪.‬‬

‫•תאי ‪ B‬נוצרים במח העצם‪ ,‬משם עוברים לטחול ובלוטות הלימפה ולשם מובאים אליהם המיקרובים בהם‬
‫הם צריכים להלחם‪ .‬ממוקדים אלה הם עוברים לפטרל בגוף תוך שהם משאירים גיבוי באיברים הנ"ל שם‬
‫הם הופכים לתאי זיכרון ארוכי טווח‪.‬‬

‫לתאי ‪ B‬יש ממברנה עליה יושב נוגדן ספציפי‪ -‬אימונוגלובין‪.‬‬

‫המבנה של הנוגדן הוא של שתי שרשראות‪-‬‬

‫‪ ,Light chain & Heavy chain‬כאשר כל אחת מורכבת‬

‫מזוג‪ -‬שרשרת ארוכה ושרשרת קצרה‪ ,‬בסה"כ ‪ 4‬חלבונים‪.‬‬

‫שתי השרשראות זהות והן יוצרות צורת ‪ Y‬המורכבת משני אזורים‪:‬‬

‫‪ -Variable Region.1‬זהו חלק וריאבילי‪ ,‬כלומר שונה מאחד לאחד ונקבע‬

‫לפי הספציפיות של הנוגדן‪ .‬אזור הזרועות של נוגדן בנוי משני חלקים‬
‫הנקראים ‪ -Fab‬זהו קטע קושר אנטיגן‪ .‬בגלל שיש לו שתי זרועות הוא יכול‬

‫לקשור בו זמנית שני אנטיגנים‪.‬‬

‫‪ -Constant region.2‬הרגל של הנוגדן זה החלק השמור והקבוע‬

‫הבנוי משרשרת כבדה ובסופו נמצא אזור ה‪ .FC-‬הוא קובע את‬

‫אופן פעולתו של הנוגדן‪ .‬ה‪ Fc-‬אינו נקשר לאנטיגנים‪.‬‬

‫שני החלקים קשורים ביניהם ע"י קשרים די סולפידיים‪.‬‬

‫כל נוגדן הוא תמונת ראי של זוג שרשראות‪ -‬קלה וכבדה‪ .‬כלומר לכל נוגדן יש שתי דטרמיננטות אנטיגניות‬
‫שיכולות לקשור אותו‪.‬‬

‫•הנוגדנים עובדים ב‪ 4-‬מסלולים לפחות‪:‬‬

‫‪.1‬נטרול ישיר של המיקרוב ע"י קישור לאנטיגן שהוא מכיר‪.‬‬

‫זה נראה כמו זבובים מסביב לפיל‪ .‬בד"כ זה לא עושה הרבה מעבר‬

‫לעיכוב המיקרוב ע"י חסימה של הרצפטורים שלו‬

‫על מנת לנטרל מיקרוב אלים יש צורך ביותר מזה‪ -‬שני המנגנונים‬

‫הבאים הם תולדה שלו‪:‬‬

‫‪.2‬פלפול‪ :Opsonization -‬לכל נוגדן יש שני צדדים‪:‬‬

‫‪.a‬צד שקושר את המיקרוב‬

‫‪.b‬צד שקרוי ‪ FC‬אשר קושר מאקרופאג‪.‬‬

‫לכל מאקרופאג יש רצפטור משלים ל ‪ FC‬שאמור להקשר‬

‫באמצעותו לנוגדן‪ .‬על מנת שהנוגדן יוכל להקשר למאקרופאג‬

‫הוא חייב לעבור שינוי מבני‪ -‬להקשר למיקרוב‪ .‬כך ניתן להפעיל‬

‫את מערכת המשלים‪ -‬הנוגדן עובר שינוי‪ -‬נקשר‬

‫למאקרופאג‪ -‬הוא מתחיל לפעול ואוכל את המיקרוב‪.‬‬

 ‫‪.3‬מערכת המשלים‪ :‬זהו מנגנון נוסף למקרה שיש חיידק‬

‫כמו השחפת למשל שהמאקרופאג בולע את המיקרוב‬

‫והוא ממשיך לחיות בתוכו‪ .‬זו מערכת של לפחות ‪9‬‬

‫אנזימים שכל אחד מהם מפעיל את הבא בתור אחריו‬

‫והאחרון הורג את המיקרוב ע"י תהליך הקרוי‬

‫פרוטיאוליזה‪ -‬כל אזים חותך את הזנב של זה‬

‫שלפניו עד שהאחרון חותך את זה של המיקרוב‪.‬‬

‫ההתקשרות של הנוגדן לאנטיגן היא זו שמפעילה‬

‫את כל המערכת‪ -‬מעבירה שינוי בזנב של האנזים הראשון‪.‬‬

‫מערכת עזר לאופסוניזציה‪ -‬תולדה שלה‪:‬‬

‫‪ -)ADCC (Antibody Dependent Cell Cytotoxicity‬רצפטור ה‪ FC-‬מופיע בשלושה סוגי‬

‫תאים‪:‬‬

‫‪.1‬מאקרופאגים‬

‫‪.2‬נויטרופילים‬

‫‪.3‬תאי ‪NK‬‬

‫נניח שנדבקנו בווירוס והוא יושב על הממברנה בגוף‪,‬‬

‫הגוף מייצר נוגדנים די מהר‪ .‬הנוגדנים יודעים לתפוס‬

‫את המיקרוב אבל לא להרוג אותו‪ .‬רק כאשר הם מתחברים‬

‫עם ה‪ FC-‬של תא ‪ NK‬הוא יודע בעזרתם האדיבה של‬

‫מאקרופאגים ונויטרופילים אשר הופכים להיות ציטוטוקסיים‬

 ‫(כלומר‪ ,‬תאים שהורגים את התא המודבק יחד עם הווירוס) להרוג‪...‬‬

‫בתהליך זה פועלים שני סוגי אנזימים‪:‬‬

‫‪.1‬פרפורין‪ -‬יודע לעשות חורים בממברנה של תא המטרה‪.‬‬

‫‪.2‬גרנזין ‪ A‬נכנס דרך החורים ומפעיל הרס בתא‪.‬‬

‫•פרסיפיטט‪ :‬תלכיד‪ -‬הרבה ‪ ,antibodies‬נוגדנים שמחוברים ל ‪( -antigens‬יוצר מבנה טבעתי גדול‬

‫שמקיף את החיידק)‪.‬‬

‫רק ע"י בניית פרסיפיטט ניתן להפעיל את מערכת המשלים ולהרוס מיקרוב‪.‬‬

‫•על מנת להבין מדוע מבנה הנוגדן הוא כזה נשתמש בשני אנזימים חביבים‪:‬‬

‫‪.1‬פפאין המופק מעץ הפאפאיה‬

‫‪.2‬פפסין המופק מהקיבה‬

‫אם לוקחים נוגדן ומפעילים עליו פאפאין הוא‬

‫חותך אותו באזור הצוואר ומתקבלות ‪ 3‬תתי‬

‫יחידות שוות‪:‬‬

‫‪ Fab 2‬ו‪ .Fc -‬כששלושת היחידות נפרדות אין להן‬

‫תפקוד ביולוגי‪ ,‬הן לא יכולות ליצור פרסיפיטט‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם מפעילים פפסין על הנוגדן‬

‫האזור הוריאבילי מתקבל בשלמותו‪ -‬בנפרד‬

‫מה‪ .Fc-‬מבנה כזה של ‪ Fab‬שמחוברים יחד כן‬

‫יכולים ליצור פרסיפיטט‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬הצורך שלנו בשני ראשים וריאביליים ולא רק באחד‪ -‬על מנת לקבל תגובה חיסונית‪.‬‬

‫מתוך ההרס של הנוגדן‪ ,‬גילו כי החלק המשמעותי בהרס לש המיקרוב הוא הזנב‪ .‬האזור הקדמי יודע רק‬
‫לקשור אנטיגנים‪.‬‬
‫•‪ :Genetic Recombination‬תהליך בו מאות גנים מתערבבים ויוצרים כל פעם רצפטורים חדשים‬
‫לתאי ‪.B‬‬

‫•‪ :Isotype‬קבוצה של נוגדנים שהשוני ביניהם הוא ה‪-‬‬

‫‪ .Constant Area‬ישנן ‪ 5‬קבוצות וכל קבוצה כזאת‬

‫היא איזוטופ‪:‬‬

‫‪ IgA, IgG, IgM, IgE‬ו‪.IgD-‬‬

‫•‪ :Idiotype‬נוגדנים שהראש שלהם שונה מאחד לשני‪.‬‬

‫•‪ :Allotype‬שני נוגדנים מאותה קבוצה שיש להם שינוי כלשהוא‬

‫בחלק הקבוע הבדלים אלה מבחינתנו לא משמעותיים‪ -‬הם לא‬

‫משפיעים על האזור הוריאבילי‪.‬‬

‫•‪ :Clone‬מושבה של תאי ‪ B‬זהים שמייצרים אידיוטופים זהים‬

‫אשר הגיבו לאנטיגן ספציפי‪ ,‬כלומר מזהים דטרמיננטה אחת‪ .‬תאי ה‪B-‬‬

‫הזהים מפרישים נוגדן זהה‪ -‬האידיוטיפ‪.‬‬

‫•נוגדן מונוקלונאלי‪ :‬נוגדן לאנטיגן ספציפי שהתקבל מתאי ‪ B‬ספציפיים (אפשר להגיד מ ‪.)-clone‬‬

‫•נוגדן פוליקלונאלי‪ :‬נוגדן המופרש ע"י מס' תאי ‪( B‬מספר ‪ ,)Clones‬כלומר‪ ,‬לא ממש ספציפי‪.‬‬

‫•‪ :TNFα‬חומר (פקטור) שגורם לדלקת‪ .‬אם ננטרל אותו לא תהיה דלקת (לא יהיו כאבים)‪ .‬נוגדן זה הוא‬
‫ספציפי ואני מעוניינת לבודד אותו‪ .‬כיצד זה קורה?‬

‫אני לוקחת ‪ TNFα‬ומזריקה אותו לעכבר‪ .‬אותו עכבר יפתח נוגדנים‪ .‬עכשיו אני רוצה לבודד את תאי ‪B‬‬
‫הרלוונטיים לי‪ .‬לשם כך נוצר מבחן‪:‬‬

‫•מבחן אלייזה‪ :‬ניקח דגימת דם מהעכבר ונפזר ואתה במספר מבחנות שכל אחת מהן כבר יש מראש‬
‫‪ .TNF‬בכל מבחנה מספר סוגים לש תאי ‪ B‬ואני מניחים שלפחות באחת מהן יהיו אלה שייצרו את‬
‫‪ .TNFα‬במבחנה בה הם נוצרו הנוגדן ניקשר לאנטיגן‪ .‬על מנת לזהות באיזו מבחנה מטפטפים מעט חומר‬
‫רדיואקטיבי שנקשר לקומפלקס הזה וצובע אותו בצהוב‪.‬‬

‫מה הבעיה? תאים לא חיים מחוץ לגוף‪.....‬‬

‫•סיזר מילשטיין היה חוקר שמצא כי תאי ‪ B‬שהודבקו בסרטן הרי מתרבים ללא בקרה ולא מייצרים‬
‫נוגדנים‪ .‬אם מוסיפים למבחנה כמות מסוימת של תאים אלה ניתן לבצע את המבחן‪.‬‬

‫•בעיה נוספת הייתה שעל כל תא ‪ B‬בודד יש צורך ב‪ 10-‬תאים סרטניים שמתרבים‪ .‬על כמות כזאת קצת‬
‫היה קשה לנוגדן להתגבר ולבודד והיה קשה להפריד בין התא הסרטני לתא שיצרנו‪ .‬לכן הוסיפו פנימה‬
‫עוד חומר שגרם להרס של התאים הסרטניים וכך לדילולם‪.‬‬

‫•עוד בעיה‪ .....‬מערכת החיסון שלנו היא לא פראיירית! אי אפשר להכניס עכבר לגוף ולצפות שהגוף יקנה‬
‫את זה‪ ....‬מה עושים? מחליפים את הזנב של הנוגדן בזנב אנושי‪.‬‬

‫•‪ :IgG‬זהו סוג הנוגדן בעל התגובה החיסונית היעילה ביותר‪ .‬קיימים ארבעה תת‪-‬סוגים‪ IgG1 :‬עד ‪IgG4‬‬
‫‪ .‬נוגדני ‪ IgG‬הם היחידים שמסוגלים לעבור דרך השלייה‪ ,‬מן האם אל העובר‪ ,‬ובכך להקנות לעובר הגנה‬
‫חיסונית כבר בשבועות הראשונים לחייו‪.‬‬

‫•‪ :IgM‬סוג זה משמש במפגש הראשוני של נוגדן עם אנטיגן‪.‬‬

‫•תא ‪ B‬נאיבי‪ :‬תא ‪ B‬שעדיין לא פגע את האנטיגן הייעודי שלו ולכן הפגישה הראשונה ביניהם תהיה‬
‫חלשה‪ .‬נוגדן ה‪ IgM -‬הוא הדרך של המערכת להתמודד עם המפגש הזה‪ .‬ב‪ IgM -‬מונומרי‪ ,‬האזור‬
‫הוריאבילי שלו זהה אך האזור הקבוע קצת שונה‪ .‬על מנת‬

‫להעצים את התגובה החיסונית המצב כזה המערכת בונה מבנה‬

‫גדול יותר הבנוי מחמישה מונומרים המחוברים ע"י תא‬

‫פלסמה ביניהם ואז העוצמה שלו להתמודד היא גדולה פי‪.5-‬‬

‫במבנה כזה‪ ,‬הזנבות של כל הנוגדנים מחוברים ולכן הם אינם‬

‫פנויים להפעיל את מנגנון האופסוניזציה‪ .‬כל מה שהם יכולים‬

‫לעשות זה להפעיל את מערכת המשלים‪.‬‬

‫זו הסיבה שהגוף לא משתמש במנגנון הזה של החמישייה תמיד‪.‬‬

‫•התגובה הראשונית של מערכת החיסון היא כאמור ה‪ ,IgM -‬מה שאומר שהמנגנון הראשוני שיפעל‬
‫במערכת הוא ה"משלים"‪ .‬לכן‪ ,‬אם בגיל צעיר ישנה בעיה במערכתה משלים אז תהיה בעיה רצינית בעתיד‬
‫עם פיתוח המערכת החיסונית‪.‬‬

‫•כשהגוף עובר מייצור של ‪ IGM‬ל‪ IGG -‬ישנם ‪ 3‬סוגים שונים של וריאנטים בגלל שלכל אחד יש תכונה‬
‫קצת שונה‪ ,‬וכשאחד מפעיל טוב את המשלים יכול להיות שאחד אחר לא מופעל כמו שצריך‪.‬‬

‫‪ IgG1‬ו‪ IgG3 -‬מפעילים היטב את המשלים‪ ,‬ואילו ‪ IgG2‬ו‪ IgG4 -‬אינם מפעילים כראוי את המשלים‪.‬‬

‫•מסתבר‪ ,‬שהנוגדן כנגד ה ‪ TNF‬קיים על פני מאקרופאגים‪ .‬במחלות אוטואימוניות לפעמים הפתרון הוא‬
‫להרוג מאקרופאגים‪ .‬איך עושים את זה? מזריקים לגוף נוגדנים אליהם נקשרים המאקרופאגים‪ .‬ברגע‬
‫שהמאקרופאג נקשר ונוצר פרסיפיטט מופעלת מערכת המשלים והורגת אותו‪ .‬הבעייתיות היא שאם זה‬
‫מקראופאג שבלע מיקרוב‪ ,‬ברגע שהוא מת המיקרוב משתחרר מהכלא ואז מתפתחת מחלה‪ ....‬איך מונעים‬
‫מצב כזה?‪ ......‬מחליפים את הזנבות בנוגדנים המוזרקים מ‪ IgG1 -‬ל‪ .IgG2 -‬כידוע לנו ה‪ IgG2 -‬הוא לא‬
‫גאון בהפעלת מערכות‪....‬‬

‫תגובתיות המערכת בגוף‪:‬‬

‫‪.1‬תא ‪ B‬נאיבי מחכה לאנטיגן עד שהוא פוגש אותו‬

‫‪.2‬התא עובר אקטיבציה והופך לתא ‪ B‬אקטיבי‪ .‬לתא האקטיבי יכולים לקרות אחד מהדברים הבאים‪:‬‬

‫‪.1‬יהפוך לתא פלסמה שיפריש ‪ IgM‬בגלל האפיניות הנמוכה של המערכת‬

‫‪.2‬חלק מתאי הפלסמה יהפכו לתאים ארוכי טווח‬

‫‪.3‬יהפוך לתא זיכרון של תאי ‪ B‬שיהיו מוכנים לפעם הבאה‬

‫‪.3‬התאים שהפכו לתאי זיכרון יעברו שחלוף איזוטופי ובפעם הבאה כבר ידעו לפריש ‪ IgG‬ולא ‪IgM‬‬
‫‪.4‬תהליך סלקציה‪ -‬מתוך כל תאי ה ‪ B‬שייווצרו בתהליך הזה רק ‪ 5%‬ישרדו‪ .‬זה קורה למען הגברת‬
‫האפיניות של המערכת‪ -‬החזקים שורדים‪.‬‬

‫‪.5‬בפגישה הבאה עם אנטיגן צאי ‪ B‬שוב יעברו אקטיבציה ויהפכו לתאי פלסמה שהפעם יפרישו ‪.IgG‬‬

‫•‪ :Hyper IgM Syndrome‬מצב בו יש חסר בתאי ‪ T‬בגוף‪ .‬במצב כזה נראה כי גם אחרי מספר תגובות‬
‫חיסוניות של המערכת לא קורה התהליך של השחלוף האיזוטופי של התאים מתאים מייצרי ‪ IgM‬לתאים‬
‫מייצרי ‪ .IgG‬מכאן ניתן להסיק כי לתאי ‪ T‬השפעה רבה על תפקוד תאי ‪ B‬ובלעדיהם לא יכול להתקיים‬
‫השחלוף האיזוטופי‪.‬‬

‫•‪ :Immune Deficiency‬חסר אימונולוגי שנגרם מדפקט גנטי שלא מצליח לייצר תאי ‪ .B‬אם אין ייצור‬
‫נוגדנים אין תגובות ספציפיות‪.‬‬

‫•בין חיסון אחד לבא מחכים ‪ 3‬שבועות מפני שזה הזמן שלוקח לפתח תאי זיכרון חדשים ולעבור את‬
‫השחלוף האיזוטופי‪.‬‬

‫•‪ :Affinity Maturation‬משמעות המושג התבגרות אפינית זה העיקרון של חזק שורד‪ -‬הדילול‬
‫שהמערכת עושה לתאי ‪ .B‬התהליך הזה דורש הזרקה של האנטיגן לפחות ‪ 3-4‬לתוך המערכת על מנת‬
‫שתבנה מערכת הגנה שכוללת את הטובים ביותר‪.‬‬

‫•‪ :Line‬מה שיתקבל מהתהליך‪ -‬זה קבוצה של תאי ‪ B‬שונים שמכירים את אותה דטרמיננטה אנטיגנית‪.‬‬
‫למשל ‪ B1, B2, B3‬יהוו ‪ line‬של תאים שמכירים היכרות חד כיוונית דטרמיננטה אחת‪.‬‬

‫•נוגדנים פוליקנואליים‪ :‬אוסף הנוגדנים שמהווים את ה‪ .Line-‬אלה נוגדנים מסוכנים כי הם עלולים‬

‫לתקוף את הגוף‪.‬‬
‫•נוגדנים מונוקלונאליים‪ :‬חשובים לנו היות והם ספציפיים‪ .‬אם נרצה לגלות מרכיב ספציפי בדם‪ ,‬שיש לו‬
‫נוגדן ספציפי שיכול להקשר רק אליו נוכל לדעת האם הוא קיים או לא‪.‬‬

‫שימושים בנוגדן מונוקלונאלי‬

‫•על סמך הידע שלנו על נוגדנים מונוקלונאליים נוכל לייצר נוגדן מונוקלוני כנגד תאים סרטניים למשל‬
‫ולהאט את התפתחותם ע"י הרס של התאים הספציפיים‪.‬‬

‫לפי הניסוי של אלייזה‪ ,‬העיקרון הוא של התכה בין תא ‪ B‬המייצר נוגדן נגד אנטיגן ספציפי לבין תא‬
‫מיאלומה שאינו מייצר נוגדנים‪ .‬כך נוצרת היברידומה‪ .‬תא מונוקלוני הנלחם בסרטן‪.‬‬

‫•נוכל לעזור למחלות הקשורות למערכת החיסונית ע"י הרס של תאי ‪ B‬שתוקפים את הגוף‪.‬‬

‫•מחלת פרקים ראומטית‪ :‬תאי ‪ T‬מגייסים מאקרופאגים שאמורים להפריש ‪ TNF‬שהורג את ה‪.TNFα-‬‬

‫תאי ‪T‬‬

‫ידוע לנו כבר שעל מנת שתאי ‪ B‬יעבדו צריך תאי ‪ T‬שיביאו את האנטיגן אל בלוטות הלימפה בהן מצוי התא‬
‫‪ B‬המנומנם‪ .‬אבל‪ ,‬גם תא ‪ T‬צריך איכשהו לזהות את התא הרלוונטי‪.‬‬

‫‪ MHC- Major Histocompetability‬זה חלבון שיוצר את הסלקציה של הנוגדנים ודואג שלא נתקוף את‬
‫עצמינו‪ ,‬הוא עוטף את התאים‪ .‬בלי החלבונים האלה תאי ‪ T‬לא יכולים לקרוא אנטיגנים‪.‬‬

‫השתלשלות האירועים בעת תקיפה‬

‫‪.1‬התאים הרלוונטיים (דנדריטים‪,‬‬

‫מאקרופאגים) מסיירים בגוף‬

‫ומוצאים אנטיגנים‪.‬‬

‫‪.2‬ה‪ MHC-‬שמצוי בעטיפות התאים‬

‫הנ"ל מציג את האנטיגן לרצפטורים‬

‫של תאי ‪.T‬‬

 ‫‪.3‬תאי ‪ T‬מעירים את תאי ‪ B‬ואלה‬

‫עוברים אקטיבציה שם בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪.1‬הפרשת ציטוקינים שיש להם רצפטורים על תאי ‪B‬‬

‫‪.2‬העברת סינגנלים לתאי ‪.B‬‬

‫‪.4‬תאי ‪ T‬שעברו שפעול בבלוטות הלימפה יוצאים לעבר רקמות המטרה בגוף‪.‬‬

‫אנחנו יודעים שיש כמה סוגים של תאי ‪.T‬‬

‫•‪ Cd4‬הוא זה שיודע לזהות אנטיגנים ע"י ‪ 2MHC‬שמהווה לו מעין כלי תקשורת שמחולק ל‪:4-‬‬

‫‪TH1 .1‬‬

‫‪TH17.2‬‬

‫שניהם תאים אפקטוריים‪ -‬כאלה שמפרישים ציטוקינים כדי להרוג פולשים‪ .‬שניהם מושפעים מ‪-‬‬

‫‪ TNH‬שגורם להם להתחיל ריפוי תהליך דלקתי‪.‬‬

‫‪ :TH2.3‬אלה התאים שעוזרם לתאי ‪ B‬לעבור התבגרות וליצור תאי זיכרון ע"י ‪.Il4‬‬

‫‪.4‬בקרה‪ :‬תאים רגולטורים שמדכאים עודף תגובתיות של תאי ‪ Cd4‬ע"י ‪.IL10‬‬

‫•‪ Cd8‬יודע לזהות אנטיגנים ע"י ‪.1MHC‬‬

‫הוא יודע לבצע הרג ספציפי של התאים שעברו התמרה‪.‬‬

‫נזריק לחיה נוגדן מונוקלונאלי שהורס את התאים הרגולטוריים‪ .‬מה יקרה ברגישות למחלות סרטניות‬
‫וברגישות למחלות אוטואימוניות? המחלה האוטואימונית תפחת אך הסרטן יתפתח זאת מכיוון שאנו הורסים‬
‫את מערכת החיסון כאשר יש הרס של תאי ‪ T‬ו‪.B -‬‬