‫הווי המושבה‬

‫החל מימי שלטון התורכים‬

‫תזמורת "כנור ציון"‬
‫את הקמתה בשנת ‪ 1890‬יזם ליב גיסין‪ ,‬שגם‬
‫היה מנצחה הראשון‪.‬‬
‫לאחר יום עבודה מפרך בשדה ובכרם‪ ,‬בפרדס‬
‫ובגורן‪ ,‬היו צעירי המושבה מתכנסים ומנגנים‪.‬‬

‫התזמורת שימחה לבבות באירועים וחתונות‪.‬‬

‫אבל תפארתה העיקרית היתה בקבלת פניהם‬
‫של אישים רמי מעלה מצמרת השלטון‬
‫העות'מאני‪-‬בתקופת שלטון התורכים‪,‬‬
‫הברון אדמונד דה רוטשילד‬
‫ומנהיגים מחובבי ציון‪.‬‬

‫שמה של תזמורת "כנור ציון" הוסב‬

‫ל"מכבי אבשלום" ע"ש אבשלום גיסין‪.‬‬

‫אבשלום גיסין היה חבר מכבי וספורטאי מעולה‬

‫נפל בקרב הנועז ביותר על הגנת פ"ת‬
‫במאורעות תרפ"א ‪.1921‬‬
‫באותו יום‪-‬מהומות‪-‬דמים‪ ,‬שהעמיד בסכנה את‬
‫עצם קיום המושבה‪ ,‬נפלו חלל גם חבריו‪ :‬נתן‬
‫רפפורט‪ ,‬זאב אורלוב וחיים‪-‬צבי גרינשטיין‪.‬‬
‫תזמורת מכבי‪-‬אש‬

‫טקס חנוכת בניין מכבי‪-‬האש ברחוב חפץ‪-‬חיים ‪1937,‬‬

 ‫אסתר ראב‬

‫אסתר ראב נולדה בשנת ‪ 1894‬במושבה פ"ת‪ ,‬שהוריה‬

‫יהודה ולאה ראב‪ ,‬היו בין מייסדיה‪.‬‬
‫כשרונה בלט כבר בילדותה‪.‬‬
‫גם מוסיקה היתה חלק מעולמה‪ .‬בבית ניגנו ושרו‪ .‬וראב‬
‫אהבה מוסיקה קלאסית והכירה את הסימפוניות של‬
‫בטהובן‪ ,‬אבל הטבע והנוף היוו את התשתית לכל‪.‬‬
‫"הטבע היה נפלא‪ ,‬היולי‪ ,‬הסוף הירוק בירקון‬
‫היה נפלא"‪ ,‬כתבה‪.‬‬

‫אסתר ראב המשוררת והסופרת הבולטת‪ ,‬הראשונה‬

‫מבין ילידי הארץ‪ .‬עובדה זו בולטת בשירתה המושפעת‬
‫מאוד מהנוף הארצישראלי ולכן היא כונתה‬
‫"המשוררת הצברית הראשונה"‪.‬‬

‫שלושת השירים הראשונים שלה‪ ,‬נדפסו ב"הדים"‬

‫ב‪.1922 -‬‬
‫ספרה הראשון "קמשונים"‪-‬שירים‪ ,‬יצא ב‪.1930 -‬‬
 ‫תמר בורנשטיין‪-‬‬
‫לזר‬
‫תמר בורנשטיין נולדה בשנת ‪ 1929‬במושב "עין גנים" שליד פ"ת ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬החלה בקריירה ספרותית‪ ,‬ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך‪ ,‬כמעט בכל‬
‫עיתוני הילדים במדינת ישראל‪ .‬סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים‪.‬‬
‫הסיפור הראשון פורסם ב"דבר לילדים" ב‪" - 1951 -‬הילדה מהמעברה ‪ -‬והכוכב ממרום"‪.‬‬
‫‪ 3‬חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני‪" ,‬למה שחורות כנפי העורב"‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1957‬החלה לפרסם את סדרת ספרי הילדים ההומוריסטים המפורסמים‪ ,‬על הרפתקאות "קופיקו"‬
‫ו"צ'יפופו"‪ .‬הסדרות הכילו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל והומחזו במספר הצגות‬
‫ילדים‪ .‬חלקם אף תורגמו לאנגלית‪.‬‬
‫התושב המפורסם ביותר של "עין גנים"‪ ,‬הוא קוף בשם "קופיקו"‪ .‬תמר יצרה מעין סיפורי פנטסיה עם דמות‬
‫דמיונית של קוף מדבר שמעורבת בסביבה האמיתית שבה חיו היא ומשפחתה‪ .‬למעשה בני משפחתה‬
‫ושכניה הם גיבורי הסדרה לצד הקוף‪.‬‬
‫הדמויות הקבועות בסיפורים הם‪ :‬נוגה ובני דודתה יורם ואורנה‪ ,‬שלומקה הוא שלמה לזר ‪-‬בעלה של תמר‪,‬‬
‫ואמא‪-‬שהיא תמר עצמה‪ .‬לצידם מופיעות עוד דמויות של תושבי עין‪-‬גנים‪ ,‬שלרוב הופיעו תחת שמם‬
‫האמיתי ‪.‬‬
‫אחת הדמויות ששולבו בספרי קופיקו‪ ,‬היא "רבקה התופרת"‪ .‬רבקה היא הבת של מרים ומרדכי בומבי‪,‬‬
‫בעלי "מאפיית בומבי" במושבה‪.‬‬

‫לזר היא אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל‪ .‬כתיבתה מגוונת מאוד ויצירותיה כוללות‬
‫אגדות‪ ,‬אוספי סיפורים‪ ,‬סדרות ספרים‪ ,‬וספרים חינוכיים לימודיים‪.‬‬
 ‫אסתר שטרייט ‪ -‬וורצל‬
‫אסתר שטרייט נולדה בפתח תקווה בשנת ‪ ,1932‬בת לסופר שלום שטרייט‪ .‬בגיל ‪12‬‬
‫פירסמה את סיפורה הראשון‪ ,‬ומחמת הביישנות עשתה זאת בשם‪-‬העט "צבי הדס"‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1952‬שמשה כמורה בגימנסיה "אחד‪-‬העם" פ"ת‪ ,‬בי"ס חקלאי "כנות"‬
‫ובבי"ס תיכון "ברנר" בפ"ת‪ ,‬עד פרישתה‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1955‬בגיל ‪ ,22‬החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים‪ ,‬וכן רשימות‬
‫בנושא חינוך‪ .‬ספרה הראשון "מן המצר" ‪ -‬יצא בשנת ‪.1962‬‬

‫ספריה של שטרייט‪-‬וורצל מכוונים בעיקר לבני הנוער ולילדים‪ ,‬ומסופרים לרוב על רקע‬
‫היסטורי של המדינה‪ ,‬הקמתה‪ ,‬מלחמות ישראל והשואה‪ .‬ספרים נוספים שלה מסופרים‬
‫על רקע הווי חיי הנוער והילדים בישראל‪.‬‬
 ‫יוסף חנני‬

‫יוסף חנני נולד בשנת ‪ 1906‬בוילנה‪ .‬מאז עלותו ארצה השתקע בפ"ת‪.‬‬ ‫•‬
‫שימש כמורה‪ ,‬מנהל ומפקח במוסדות חינוך‪ .‬פרסם ספרים רבים‪ ,‬בהם‬
‫ספרים לבני נוער וילדים‪.‬‬

‫ספרו הראשון "בנתיב היסורים" התפרסם ב‪.1932-‬‬ ‫•‬

 ‫אלי רוה‬
‫אלי רוה נולד ב‪ 1945-‬בפולין‪ .‬עלה לישראל ב‪ .1957-‬כותב ספרים לגיל הרך‪ ,‬ילדים‪ ,‬בני‬ ‫•‬
‫נוער ומבוגרים‪.‬‬
‫חלק מן הספרים תורגמו לשפה האנגלית והערבית‪ .‬מאות מן השירים והסיפורים‬ ‫•‬
‫פורסמו בעיתוני ילדים והוצגו בתוכניות רדיו וטלוויזיה‪ .‬כמו כן הם מצוטטים בעשרות‬
‫אנתולוגיות ומקראות לבתי‪-‬ספר‪ .‬כותב מחזות‪ ,‬מדריך בסדנאות ליצירתיות ונפגש עם‬
‫ילדים בבתי‪-‬הספר ובספריות‪ .‬חבר באגודת הסופרים‪ ,‬סומניון‪ ,‬באקו"ם ואמנות לעם ‪.‬‬

‫ספריו הראשונים‪" :‬חג בלב"‪-‬קובץ שירים על חגי ישראל ועונות השנה לילדים‪ ,‬ו‪"-‬גן‬ ‫•‬
‫החלומות"‪-‬סיפורים על חלומות ‪ ,‬יצאו בשנת ‪.1984‬‬
 ‫עמנואל זמיר‬

‫עמנואל זמיר נולד ב‪ 1925-‬בפ"ת כעמנואל פישצנר‪ .‬נחשב לאחד היוצרים החשובים בזמר העברי‪ ,‬בעיקר‬
‫נודע כמחבר שירי רועים‪.‬‬
‫כשרונותיו של זמיר התגלו כבר בהיותו ילד‪ ,‬ואהבתו לזמר העברי התגבשה עוד בעת למודיו בבית הספר‪.‬‬
‫היה אחד היוצרים הפופולריים והחשובים ביותר בשנות ה‪ ,50 -‬ונודעה לו השפעה רבה על סגנון הזמר‬
‫העברי שהתפתח באותן שנים‪ .‬הוא נחשב בזמנו ל"תופעה"‪ ,‬כיוון שכתב והלחין את רוב שיריו בעצמו‪ ,‬מה‬
‫שלא היה כל כך מקובל אז בקרב יוצרים בזמר העברי‪ .‬שיריו הצטיינו בשילוב שבין לחניהם הלא שגרתיים‬
‫לבין שפתו העשירה‪.‬‬

‫בנוסף לרדיו שהשמיע את שיריו‪ ,‬זמיר היה מפיצם באמצעות רשת מועדוני זמר שהקים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫עמנואל זמיר נחשב גם לנגן חלילית טוב‪ .‬עם הקמת אולפן הטלוויזיה הראשון בארץ ב"גני התערוכה" בתל‬
‫אביב‪ ,‬במסגרת תערוכת היובל לעיר העברית הראשונה‪ ,‬יכלו המבקרים לצפות בהופעתו על מסכים ברחבי‬
‫התערוכה בשידור חי‪.‬‬

‫בין שיריו החשובים‪" :‬מגדים לרעי"‪" ,‬בערבות לכיש"‪" ,‬מחול דייגים"‪" ,‬ערב שח"‪" ,‬באר בשדה"‪" ,‬הקוצרים‬
‫הידד"‪" ,‬צליל זוגים"‪" ,‬בפאת הכפר"‪" ,‬דבקה רפיח"‪" ,‬דבקה החמור"‪" ,‬דבקה אגדת רבקה"‪.‬‬

‫בשנות ה‪ 50-‬התחילה תנועת ריקודי העם‪ .‬חיבורו של השיר עם הריקוד הישראלי‪ ,‬יצר סגנון חדש‪.‬‬
‫ועמנואל זמיר היה אחד המלחינים הבולטים‪.‬‬
 ‫צבי‬
‫שור‬
‫אומן "אם ‪ -‬המושבות"‪ ,‬מאוהב ללא סייג בנופה‪ ,‬קשור עשרות בשנים למקום ומנציחו במכחולו‬
‫המבורך ‪ -‬זהו הצייר צבי שור‪ ,‬שהפך לחלק בלתי נפרד מפתח‪-‬תקוה "הקטנה" ותרם רבות למען‬
‫העלאת קרנה בקרב חובבי הציור הטוב בארץ כולה‪.‬‬

‫צבי שור נולד באוקראינה בשנת תרנ"ח ‪ .1898‬נמשך מנעוריו לתנועת "החלוץ"‪ .‬עלה בשנת ‪.1921‬‬
‫בשנת ‪ 1939‬הצטרף לקיבוץ גבעת‪-‬השלושה‪ ,‬בו הורה ציור והתמסר בכל לבו לאמנות הפלסטית‪ ,‬בה‬
‫ראה את ייעודו‪ .‬בהמשך בנה ביתו בנוה‪-‬עוז‪.‬‬

‫את פתח‪-‬תקוה "שלו"‪ ,‬צייר צבי שור אלפי פעמים‪ ,‬כשכל אחת מתמונותיו מעלה פינה נשכחת של‬
‫"אם המושבות"‪ .‬השגיו בשטח זה העמידוהו בשורה המכובדת ביותר של ציירי ישראל‪.‬‬

‫צבי שור קשור קשר בל‪-‬ינתק עם מוזיאון "יד לבנים"‪ ,‬בו הוקדש לו אגף מיוחד‪ ,‬המביא לציבור הרחב‬
‫את מיטב יצירתו‪ .‬תמונותיו של צבי שור הוצגו בעשרות תערוכות והן מפארות את המוזיאונים‬
‫המרכזיים בארץ‪.‬‬
‫לקראת פתיחת יובל המאה ל"אם המושבות"‪ ,‬נפתחה תערוכתו ע"י נשיא מדינת ישראל‪ ,‬פרופסור‬
‫אפרים קציר‪.‬‬
 ‫צייר‪:‬‬

‫צבי‬
‫שור‬
 ‫יעקב ברסלב‬
‫נולד בר"ג ביום הצהרת בלפור ‪ 2.11.1937‬והתיישב בפ"ת בשנות ה‪ .60-‬התגלה בכשרונו האומנותי‬
‫בגיל ‪.3‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬קבלה משפחת ברסלב פסנתר מהדוד באמריקה‪ .‬וילדי המשפחה למדו אצל הדודה שרה‬
‫ברסלב‪-‬אמיתי‪ ,‬שלמדה באקדמיה בוינה והיתה פסנתרנית ומורה לפסנתר בת"א‪.‬‬
‫על‬ ‫המלחין עמנואל זמיר‪ ,‬שהיה מיודד עם המשפחה‪ ,‬הלחין את "דבקה אגדת‪-‬רבקה" בשנות ה‪50-‬‬
‫הפסנתר שהיה בבית משפחת ברסלב בר"ג‪.‬‬

‫יעקב נבחר בשנת ‪ 1962‬לייצג את ישראל בטלויזיה בפריז‪ ,‬בפיסול מצדפים‪ ,‬שהיה במסגרת תערוכת‬
‫תחביב בת"א‪ .‬ובשנת ‪ 1964‬לימד ציור ומלאכת‪-‬יד‪ ,‬בבתי‪-‬הספר בפ"ת והסביבה‪ .‬בשנות ה‪70-‬‬
‫התאמן בקליעה למטרה אצל הקלעי ד"ר נחמיה סירקיס – המומחה לנשק‪ ,‬שהוא קרוב משפחתו‪.‬‬

‫השתתף במקהלה בפ"ת‪ ,‬בניצוחו של נתן מרגלית בשנות ה‪ .80-‬ובתזמורת כלי נשיפה של מועצת‬
‫פועלי פ"ת‪ .‬מנצחת‪-‬התזמורת היתה רינה כלב‪ ,‬בתו של שלמה כלב‪ ,‬אצלו למד יעקב לנגן בקלרניט‬
‫וסקסופון‪ .‬השתתף במחזמר "סיפורי מדרכוב" בבימויו של שי לביא‪ ,‬שהתקיים באמפיתיאטרון‬
‫"אורון" במלאות ‪ 105‬לפ"ת‪.‬‬

‫יסד בשנת ‪ 1987‬בי"ס לציור ואומנויות‪ .‬הצעיר מבין תלמידיו היה בן שנה וחצי – וזה נרשם בספר‬
‫השיאים‪-‬וראשונים בישראל‪ ,‬בהוצאת כרט"א‪ .‬בנה תיאטרון בובות‪-‬מריונטות בגודל טבעי‪ ,‬אשר רשום‬
‫עליו פטנט‪ ,‬והופיע לראשונה בתוכנית הטלויזיה "זה הסוד שלי"‪ .‬כן בנה מכונית ממתכת בגודל טבעי‪,‬‬
‫אשר נסעה ביריד אדם ומעונו בת"א בשנות ה‪ .80-‬וגם עשתה פרסומת ל"פיאט‪-‬אונו" כשעוד לא ידעו‬
‫מה‪-‬זה "אונו"‪ .‬המכונית שימשה כקטר לרכבת‪-‬המצוות במצעד חסידי חב"ד בשנות ה‪.90-‬‬

‫במשך כל השנים יעקב ברסלב רושם ומצייר בשמן בסגנון אימפרסיוניסטי – צרפתי‪ ,‬והשתתף‬
‫בתערוכות בארץ ובחו"ל‪.‬‬
 ‫פנים ביה"כ הגדול‬

‫רחוב הברון הירש‬

‫מציורי‬
‫יעקב ברסלב‬
 ‫חלוצי הבמה‬
‫חלוצי הבמה היו פועלים‪ ,‬שחקנים‪-‬חובבים‪.‬‬
‫חברת "הפועל הצעיר" ביקשה מועד המושבה רשות להציג את החיזיון "אינטליגנט"‪ ,‬בעברית‪.‬‬
‫במוצאי שבת כ"ו סיוון תרס"ז‪ ,1907-‬הורשה להם להציג את החיזיון‪ .‬אבל בלי כסף‪ .‬לאמור‪ ,‬כי הכניסה‬
‫תהיה חינם‪ .‬ולפני הציגם‪ ,‬עליהם למסור את החיזיון למבקרים – מכנס‪ ,‬גולדנהירש ושטמפפר‪.‬‬
‫מתברר שהצנזורה היתה קפדנית‪ ,‬שכן בפרוטוקול הבא של הועד נאמר "הוחלט לבלתי תת‬
‫ל"הפועל הצעיר" להציג את החיזיון‪ ,‬שהוא אומר להציג‪ ,‬יען כי הדבר אינו מביא תועלת לבני המושבה"‪.‬‬
‫אך "חיידק‪-‬הבמה" דבק בצעירי המושבה‪ ,‬והם הציגו את המחזה של אברהם גולדפאדן‬
‫"קבצנזון אונד הונגרמן" ("קבצנים ורעבים")‪.‬‬

‫בבי"ס פיק"א פעל חוג דרמתי בהנחיית המורים הרלב ו‪-‬ירקוני‪ ,‬וממנו יצאו השחקנים‬
‫מישה אשרוב ושלמה בר‪-‬שביט‪.‬‬

‫אליעזר אנסקי שהיה במאי תיאטרון הילדים "במתנו" של האוהל בת"א‪ ,‬ועבד בהסתדרות בתחום החינוך‬
‫והתרבות‪ ,‬פתח חוג דרמה בפ"ת‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬הוצג המחזה "מלכת השלג" של ה‪.‬כ‪.‬אנדרסן‪.‬‬
‫בין שאר השחקנים השתתפו‪ :‬גילה גרייבר – לימים גילה אלמגור‪ ,‬ואורה סופר – בתה של שושנה סופר‬
‫לבית בומבי‪-‬גפני‪.‬‬
‫שושנה בומבי‪-‬גפני שניחנה בקול צלול וערב‪ ,‬השתתפה במקהלה של המנצח צבי כספי בשנות ה‪.30-‬‬
 ‫שתי האחיות לבית בומבי‪-‬גפני‪ ,‬ילידות‬
‫פ"ת‪ ,‬בחצר הבית ברחוב ברון‪-‬הירש‪.‬‬
‫ההורים מרים ומרדכי בומבי הגיעו לפ"ת‬
‫בשנת ‪ 1891‬ופתחו מאפייה ללחם ומצות‪,‬‬
‫הראשונה במושבה‪ ,‬לפני שהיה חשמל‪.‬‬
‫עומדת‪ :‬אסתר – שנהרגה בגיל ‪,18‬‬
‫בפיגוע בפ"ת‪ ,‬בשנת תרצ"ז ‪.1936‬‬
‫יושבת‪ :‬שושנה ‪ -‬המנגנת במנדולינה‪.‬‬
 ‫חוג דרמטי‬

‫הצגת ''השכחנית'' של תלמידי בי''ס פיקא שביים והלחין המורה הרלב‬

 ‫פנס קסם ‪ -‬בגן המושבה‬

‫במלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1914-1918‬היה מדי פעם בפעם מופיע בחוצות פ"ת ערבי עם חמור שעל‬ ‫•‬
‫גבו ארגז דמוי שובך יונים וחצובה בעלת שלש רגליים‪.‬‬
‫הערבי היה מכריז בקול על "פורגה" – הצגה‪ ,‬תמורת סכום כסף קטן‪ .‬הוא היה מתמקם בגן המושבה‪,‬‬ ‫•‬
‫מציב את "השובך" שלו על החצובה ומקרין סרט אילם – יומן חדשות שהציג את הסולטן התורכי ירום‬
‫הודו‪ ,‬רקדנית בטן מפורסמת בארצות המזרח ותמונות ממלחמת רוסיה‪-‬יפן‪.‬‬

‫הסרט לא הוקרן על מסך‪ ,‬אלא על הדפנות הפנימיות של התיבה‪ .‬הצופה היה צריך להצמיד את עינו‬ ‫•‬
‫לחריר בדופן התיבה והערבי היה מסובב ידית כדי שהתמונות ינועו סחור סחור מול החריר‪.‬‬

‫זה היה כמובן פנס‪-‬קסם – הדור הראשון של הראינוע שבו הוקרנו סרטים אילמים על מסך מול עיניהם של‬ ‫•‬
‫צופים רבים‪.‬‬
 ‫ראינוע‬
‫בתום מלחמת העולם הראשונה נחנך ראינוע במרפסת הגדולה של "מלון גיסין"‪ ,‬שהיה‬
‫ברחוב "דרך תל‪-‬אביב"(היום זבוטינסקי)‪ ,‬בקרבת רחוב רוטשילד‪.‬‬

‫המודעות שהכריזו על הסרטים נכתבו ביד‪.‬‬

‫כעבור זמן מה‪ ,‬לאחר שהותקן חשמל במושבה‪ ,‬הקים יצחק שפירא את בית הראינוע שלו‬
‫בחצר ביתו‪ ,‬ברחוב פינסקר‪.‬‬

‫היו מפעילים ידנית את מכונת ההסרטה‪ .‬ולא תמיד תאם הכיתוב לתמונה‪.‬‬
‫הצופים ישבו על כסאות עץ מתקפלים‪.‬‬

‫בכניסה היה מוכר הגרעינים ממשפחת נפתלי‪ .‬אברהם נפתלי האב ואחר‪-‬כך בנו יצחק‪,‬‬
‫הדביקו את מודעות הסרטים בדבק שהכינו מקמח ומים‪.‬‬
‫ואברהם עבד בקולנוע "הרצליה" כסדרן ואחראי‪.‬‬
‫הקרנת סרטים‬
‫הקרנת סרט ראשונה התקיימה‬
‫בארץ רק ב‪ ,1900-‬כשהגיע לכאן‬
‫קולארה סאלואטורה (‪Collara‬‬
‫‪.)Salvatore‬‬

‫הוא היה יזם שקנה או חכר מקרנה‬

‫וזכויות הצגה של סרטים‪ ,‬עבר‬
‫ממקום למקום‪ ,‬הציג את סחורתו‬
‫ואחרי שמיצה את השוק המקומי‬
‫נסע הלאה‪.‬‬

‫ביום שישי‪ ,‬ראשון ביוני ‪,1900‬‬

‫התפרסמה מודעה צנועה שלו על‬
‫הצגת סרטים בירושלים‪,‬‬
‫בעיתון "הצבי" של אב"י –‬
‫אליעזר‪-‬בן יהודה‪.‬‬
‫זו הייתה ראשונה למודעות עבריות‬
‫כאלה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
 ‫ראינוע וקולנוע‬
‫"הרצליה"‬
‫בחצר לוריא‬
‫רחוב פינסקר ‪8‬‬
 ‫קולנוע סטודיו‬
‫בשנות ה ‪ 50‬היה קולנוע "סטודיו" על שפת הבריכה‪,‬‬
‫בקצה מגרש הכדורגל של מכבי‪ ,‬בסוף רחוב שטמפפר‪ ,‬פתוח לקהל בחודשי‬
‫הקיץ‪ .‬במשך היום היו שוחים בבריכה ובשעות הערב הוקרנו סרטים‪ ,‬רובם‬
‫בליווי תרגום ידני‪ .‬הצופים ישבו בקבינות (ספסלים קבועים לגובה)‪ ,‬והסרט‬
‫גם נשקף במי הבריכה‪ .‬לפעמים כשהסרט היה משעמם ‪ ,‬קפצו לבריכה‬
‫לטבילת לילה ‪.‬‬
‫בשבתות אחרי ארוחת הצהרים‪ ,‬היו משפחות וחברים מגיעים לבלות ולשמוע‬
‫מוסיקה ישראלית וקלאסית מתקליטים שנוגנו על פטיפון חדשני‪ .‬זה היה‬
‫מקום יפה ורומנטי‪.‬‬

‫בסוף שנות ה‪ 50-‬עבר קולנוע "סטודיו" למבנה החדש של בית מכבי‪ ,‬בקומת‬
‫הקרקע‪ .‬ובקומה השניה היתה תזמורת "מכבי‪-‬אבשלום" עורכת חזרות‪.‬‬

‫באולם סטודיו הוקרנו הרבה סרטים הודים יפים‪ ,‬והידועים בהם‪:‬‬

‫"הנודד"‪-‬עם רא'ג קאפור‪" ,‬סאנגם"–הסרט ההודי הטוב ביותר‪,‬‬
‫ו"אמא הודו" עם נרגיס‪.‬‬

‫בעלי הקולנוע היו חיים ליטוינובסקי ויצחק אברבנל‪.‬‬

‫ובעל המזנון היה יוסף הרלינג‪ .‬ובנו קובי עזר לידו‪.‬‬

‫בשנות ה‪ , 30-‬בחג השבועות‪ ,‬על מגרש הספורט של "מכבי"‪ ,‬היו מופיעים כל‬
‫ילדי הגנים ובתי‪-‬הספר‪ ,‬בלבוש לבן עם זרי פרחים על הראש וטנא ביכורים‪.‬‬
 ‫קולנוע הדר‬

‫קופת הכרטיסים‬
‫ברחבת הכניסה‬

‫רח‪ .‬מוהליבר ‪6‬‬

‫פינת ההגנה‬

‫אולם קולנוע הדר היה הקטן מבין אולמות הקולנוע במושבה‬

‫תרגום הסרט היה בכתב‪-‬יד והוקרן משמאל למסך‪ .‬המקרין היה מסובב ידנית את מכונת התרגום‪ .‬היו סרטי‬
‫מלחמה ופעולה וגם "טרזן" עם השחקן ג'וני וייסמילר‪ ,‬וגם הסרטים עם ילדת הפלא "שירלי טמפל"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬הוקרן סרטו הישראלי‪ ,‬של ישראל בקר – שני קוני למל‪ ,‬עם השחקן הידוע "מייק בורשטיין"‬
‫המבוסס על תרגום מחזמר של אברהם גולדפדן ביידיש‬
‫לפני הסרט הקרינו את יומן "כרמל" ששיקף את אירועי השבוע שחלף בארץ ובעולם‪.‬‬
‫קולנוע הדר שימש גם כאולם הרצאות‪ .‬ובכל שבת אחר‪-‬הצהרים התקיימה בו הרצאה שנקראה "עונג שבת"‪.‬‬
‫שעת ההרצאה נקבעה לפי מועדי יציאת השבת‪ .‬שרו זמירות למוצאי שבת‪ ,‬ובצאת השבת‪ ,‬כנר ניגן בכינור‪.‬‬
‫לעיתים שר גם חזן ומקהלת "לבנדה"‪.‬‬
‫רחוב ההסתדרות ‪26‬‬
‫קולנוע "היכל"‬
‫נבנה בשנת תרצ"ו‪1936 -‬‬
‫ע"י מועצת הפועלים ושימש כאולם‬
‫התרבות הגדול ביותר במושבה‪.‬‬
‫אולם ענקי עם יציע‬
‫וגג שנפתח בקיץ לאוורור‪.‬‬
‫מקרין הסרטים היה שמוליק‪.‬‬

‫הציגו שם קלאסיקות כמו‪:‬‬

‫"חלף עם הרוח"‪" ,‬גולדפינגר"‬
‫והמון סרטים של "וולט דיסני"‬
‫הסרטים הוצגו גם בימי שישי בלילה‪.‬‬

‫כל יום חמישי בערב‬

‫התקיימו מופעי בידור ‪,‬‬
‫אופרות והצגות תיאטרון‪.‬‬
‫להקת "התרנגולים"‪ ,‬שושנה דמארי‪,‬‬
‫רבקה מיכאלי עם יוסי בנאי‪.‬‬

‫הצגות ביידיש ‪:‬‬

‫דג'יגאן ושומאכר‪ ,‬בן ציון וויטלער‪.‬‬
‫וערבי חזנות מפי משפחת מלבסקי‪.‬‬
 ‫אמפיתיאטרון "אורון"‬

‫סוף רחוב רוטשילד‪ .‬צמוד אליו היה מכבי‪-‬האש‬

 ‫שנות ה‪80-‬‬
‫באמפיתיאטרון‬

‫"אורון"‬
 ‫קפה "קורסו"‬
‫קפה "קורסו" היה בית קפה מפואר‬
‫ונגנה שם תזמורת לריקודים‪ .‬בילו שם אנשי‬
‫האריסטוקרטיה של פ"ת וגם הבריטים‪.‬‬

‫זה היה ביתו של יואל משה סלומון – מראשי‬

‫רחוב פינסקר ‪3‬‬ ‫המייסדים‪ .‬לאחר מכן רכשה את הבית משפחת‬
‫פרידמן שניהלה את "קפה קורסו"‪.‬‬

‫קפה "ברין"‬
‫קפה "ברין" היה בתוך החצר‪ ,‬בגינה יפיפיה עם‬
‫שיח מטפס‪ ,‬נדנדה ובריכת דגים קטנה בכניסה‪.‬‬
‫בפנים היו תאים עם שולחנות קטנים‪.‬‬
‫רחוב שטמפפר ‪24‬‬ ‫היו מבלים שם‪ ,‬שומעים מוסיקה‪ ,‬שותים ונהנים‬
‫מהגלידה שהכינו במקום‪.‬‬
 ‫קפה "ברין"‬
‫בחצר ‪ -‬הנדנדה והבריכה‬

‫רבקה – נחמה ‪ -‬לוסי‬

‫נחמה כהן – לוצקי‬

‫‪18.3.1948‬‬
‫גן המייסדים – ‪1947‬‬
‫לאה‪ ,‬פנינה ונחמה כהן‪-‬לוצקי‬
 ‫"הציפור הכחולה"‬
‫תשאלו את תושביה הוותיקים של פ"ת על "הציפור הכחולה"‪ ,‬ומיד יצטעפו עיניהם בדוק לחלוחי של‬
‫נוסטלגיה‪ ,‬חיוך יעלה על שפתיהם ובאנחה עמוקה יאמרו‪" :‬כן‪ ,‬היו זמנים ‪...‬‬
‫מרמת‪-‬גן ומתל אביב באו לשיר‪ ,‬לרקוד ולשתות‪.‬‬
‫ה"ציפור הכחולה" הייתה בבעלות נחמיה גרף‪ ,‬שהיה שחקן‪ ,‬פעיל ואבן דרך ב"מכבי אבשלום"‪.‬‬

‫המקום משך אליו את כל המי ומי של אותם ימים‪ ,‬שמצאו כאן שעה קלה של נחת‪.‬‬
‫בציפור הכחולה בילו בשעתם שחקנים‪ ,‬נגני התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬פסנתרנים‪ ,‬זמרים ורקדנים‪.‬‬
‫הבירה והקוקטיילים זרמו כמים‪ .‬זה היה המקום לערוך בו חתונה ראויה לשמה‪.‬‬
‫בשישי‪-‬שבת היה פתוח ללא הפסקה ‪ -‬בשישי בערב היו מופעים ותזמורת ניגנה מוסיקה לריקודים‪,‬‬
‫ובמוצאי‪-‬שבת הגיעו התל‪-‬אביבים‪.‬‬
‫כאן התקיימו טקסים לבחירת מלכת יופי וגם העניקו תעודות הוקרה‪.‬‬
‫בבוקר פעל המקום כבית קפה אלגנטי לפגישות עיסקיות‪.‬‬
‫בשעות אחה"צ באו אימהות עם ילדיהן כדי לבלות על כוס תה וגביע גלידה‪.‬‬
‫הילדים לבשו את מיטב בגדיהם‪.‬‬
‫בערב באו האנגלים‪ ,‬שאהבו מאד את המקום‪ .‬היו בהם שנהגו לטוס במטוס מיוחד מרמת‪-‬דוד‪ ,‬לנחות‬
‫באזור כפר סירקין ומשם לפ"ת‪ .‬החיילים שתו בירה‪ ,‬הקצינים העדיפו ג'ין‪.‬‬
‫ואנשי המחתרות היו מגיעים כדי לדובב את האנגלים ולשמוע מידע חיוני ששימש אח"כ לפעילות‬
‫מחתרתית נגד הבריטים‪.‬‬
‫בקיץ פעל בחצר ראינוע ‪.‬‬

‫בשנות ה‪ ,50-‬רכש מר הוברמן את ה"ציפור הכחולה"‪ ,‬והקים את קולנוע "גן‪-‬אור"‪.‬‬

‫במקום הוקרנו סרטים ידועים וטובים כמו‪" :‬תותחי נברון" ו"אוקלהומה"‪.‬‬
 ‫"הציפור הכחולה"‬
‫כנס התאחדות הסוחרים של פ"ת ‪1943 -‬‬
 ‫"הציפור הכחולה"‬
‫מסיבה לקציני משטרה בריטיים ‪1945 -‬‬
 ‫חתונה שהתקיימה ב"ציפור הכחולה" בשנת ‪1953‬‬
‫הפתח‪-‬תקואית היחידה היא נחמה כהן‪-‬לוצקי דור שלישי‬
‫בפ"ת‬
‫הציפור הכחולה‬

‫נשארה רק הנוסטלגיה – שנות ה‪60-‬‬

 ‫מכבי אבשלום‬

‫מכבי פ"ת נוסדה בשנת ‪ 1912‬בקושטא שבטורקיה‪ ,‬על ידי סטודנטים מפ"ת שלמדו באוניברסיטה של‬
‫קושטא‪ .‬מגרשה הראשון של מכבי פ"ת היה בחורשה יפהפיה‪ ,‬סמוך לגורן המפורסמת‪ ,‬שם התבודדו‬
‫צעירי וצעירות המושבה (היום נמצאת שם שכונת עין גנים)‪ .‬בשנת ‪ 1926‬הוקם מגרש מכבי פ"ת ברחוב‬
‫שטמפפר‪.‬‬
‫הקבוצה זכתה בשני גביעי מדינה‪ ,‬בשנים ‪ 1935‬ו‪ ,1952 -‬ובגביע עיתון "הארץ" בשנת ‪ .1940‬מכבי‬
‫פ"ת היתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פ"ת נוסדה רק ב‪ ,)1934-‬והיא‬
‫הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה‪ .‬שיחקו בה בני האיכרים והאורזים‪ ,‬שהיו מהמקצועות‬
‫המכובדים והמבוקשים באותם ימים‪.‬‬

‫ב‪ 24-‬באוקטובר ‪ 1935‬באיצטדיון המכביה על גדות הירקון‪ ,‬זכתה מכבי פ"ת בגביע המדינה‪" .‬השמחה‬
‫שפשטה באם המושבות היתה רבה‪ .‬השחקנים נישאו על כתפי אוהדיהם לאורך רחובה הראשי של‬
‫המושבה‪ ,‬כשמשני צדי הכביש (רחוב חובבי‪-‬ציון) צועדת תהלוכת ניצחון של נערים‪ ,‬נשים ומבוגרים‬
‫ששרו את המנון הגביע ‪' -‬הגביע הוא שלנו'"‪.‬‬
‫מכבי פ''ת חוגגת גביע ראשון_‪1935‬‬

‫מכבי פ''ת ‪ -‬מחזיקי הגביע_ ‪1952‬‬

 ‫שחייה – מכבי פ"ת‬

‫מנחם רוסינוב שחפר באר בפרדסו‪ ,‬ומימיה נאגרו בברכה גדולה‪ ,‬החליט שיש ללמד את ילדי‬
‫המושבה שחייה‪ ,‬ושכר על‪-‬חשבונו את המאמן משה ברקר – שהיה אלוף בשחייה בארץ‬
‫הולדתו גרמניה ועלה לארץ ב‪.1933-‬‬

‫משה ברקר אימץ אל ליבו את ילדי פ"ת חובבי השחייה‪ ,‬ולימד אותם באמצעים הצנועים שעמדו‬
‫לרשותם‪ :‬פחיות שמן ריקות‪ ,‬שנקשרו ברצועה סביב למותניים‪ ,‬וקרש שהוחזק בידיים‪.‬‬

‫חניכיו של ברקר הצטיינו בתחרויות השחייה הארציות שהתקיימו בברכת ההשקיה ב"גן הדסה"‬
‫בת"א‪.‬‬

‫ב‪ 1943-‬התקיים אירוע ספורט גדול – צליחת הכנרת – ולקחו בו חלק גם שחייני "מכבי‪-‬אבשלום"‪.‬‬
‫את המקום הראשון בקרב הנשים כבשה שחיינית מירושלים‪ ,‬ואת שני המקומות הבאים לקחו‬
‫"בוגרות ברקר" – בתו יהודית‪ ,‬ורות פרידמן‪.‬‬

‫רחוב פינסקר סמוך לרחוב אורלוב‬

‫תלמידי השחייה של משה ברקר על שפת בריכת המים בפרדס "רוסינוב" ‪ -‬שנות ה ‪30‬‬
‫הפועל פתח‪-‬תקוה שנת‬
‫‪1947‬‬
‫כתב‪ :‬אשר גולדברג‬
 ‫הפועל פ"ת ‪1950‬‬

‫מתתיהו כהן‬
 ‫הפועל פ"ת ‪1950‬‬

‫משה‬ ‫אשר‬
‫מתתיהו‬
‫אורי‬ ‫וארון‬ ‫זליקוביץ‬
‫דב‬ ‫כהן‬
‫קרני‬
‫שונשיין‬

‫אליהו‬
‫קרוסהר‬

‫שחקני הפועל עולים למגרש לקראת המשחק מול פנרבחצ'ה ב‪.1950-‬‬

‫אורי קרני משמאל ומשה וארון מימין מובילים את החבורה‪ ,‬ומאחורי וארון‬
‫רצים אליהו קרוסהר (עם הכדור)‪ ,‬מתתיהו כהן ואשר זליקוביץ'‪ .‬דב שונשיין‬
‫רביעי בטור של קרני‪.‬‬
 ‫משה כהן‬
‫בן יוכבד‬
‫ומשה כהן‬
‫נכד למרים‬
‫ומרדכי בומבי‬
‫נפטר ביום‬
‫‪22.11.07‬‬
‫שותה גזוז בפ"ת ‪1.7.1934‬‬
 ‫תמונת הרקע – נצבעה בפוטושופ‪.‬‬
‫וכן תמונת קולנוע הדר – שנצבעה להמחשת התקופה‬
‫התמונה המוקטנת כאן‬ ‫היפה שבה הקולנוע פעל‪.‬‬
‫צולמה בתקופה כשהמקום כבר היה סגור‬
 ‫"ארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני"‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬
‫"פתח‪-‬תקוה – אם ועיר" ‪ -‬אריה חשביה‪.‬‬ ‫הספרים‪:‬‬
‫"סבא מספר לגל" ‪ -‬שמעון ראם‬
‫אתרי האינטרנט‪" :‬ויקיפדיה"‪" ,‬צנחנים"‪" ,‬מרכז‪-‬פסג"ה"‪,‬‬
‫"מוזיאון הפועל פ"ת"‪.‬‬
‫‪" -‬הציפור הכחולה"‪.‬‬ ‫יעל שהם‬
‫‪ -‬חיי אמן ‪ -‬כפי שסיפר בזמן עריכת מצגת זו‪.‬‬ ‫יעקב ברסלב‬
‫צפירה קפלן‪-‬אלון ‪ -‬בתו של שלמה קפלן – מנצח המקהלות‪.‬‬
‫‪ -‬זכרונות אישיים ותמונות‪.‬‬ ‫צביקה בוליס‬
‫_ זכרונות מקולנוע סטודיו‪.‬‬ ‫קובי הרלינג‬
‫רבקה סופר‪-‬פלק ‪ -‬זכרונות אישיים‪ .‬רבקה היא בתה של שושנה סופר‪-‬בומבי‬
‫נחמה כהן‪-‬לוצקי ‪ -‬זכרונות אישיים‪ ,‬תמונות וכתבות‪.‬‬
‫נחמה אחות למשה – שחקן ושופט הכדורגל‪ .‬אחות לחיים ומתתיהו –‬
‫שהשתתפו במקהלת ביה"כ הגדול ושנים לאחר‪-‬מכן שחקני כדורגל‪.‬‬

‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫"אני גיטרה" ‪ -‬ביצוע‪ :‬ע‪ .‬עבר‪-‬הדני‪.‬‬ ‫מוסיקה‪:‬‬

‫אספה וערכה‪ :‬בינה‬

‫בת למשפחת בומבי‪-‬גפני‬
‫‪bina60@gmail.com‬‬