Professional Documents
Culture Documents
פתח תקווה - הווי המושבה (NXPowerLite)
פתח תקווה - הווי המושבה (NXPowerLite)
בשנת 1957החלה לפרסם את סדרת ספרי הילדים ההומוריסטים המפורסמים ,על הרפתקאות "קופיקו"
ו"צ'יפופו" .הסדרות הכילו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל והומחזו במספר הצגות
ילדים .חלקם אף תורגמו לאנגלית.
התושב המפורסם ביותר של "עין גנים" ,הוא קוף בשם "קופיקו" .תמר יצרה מעין סיפורי פנטסיה עם דמות
דמיונית של קוף מדבר שמעורבת בסביבה האמיתית שבה חיו היא ומשפחתה .למעשה בני משפחתה
ושכניה הם גיבורי הסדרה לצד הקוף.
הדמויות הקבועות בסיפורים הם :נוגה ובני דודתה יורם ואורנה ,שלומקה הוא שלמה לזר -בעלה של תמר,
ואמא-שהיא תמר עצמה .לצידם מופיעות עוד דמויות של תושבי עין-גנים ,שלרוב הופיעו תחת שמם
האמיתי .
אחת הדמויות ששולבו בספרי קופיקו ,היא "רבקה התופרת" .רבקה היא הבת של מרים ומרדכי בומבי,
בעלי "מאפיית בומבי" במושבה.
לזר היא אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל .כתיבתה מגוונת מאוד ויצירותיה כוללות
אגדות ,אוספי סיפורים ,סדרות ספרים ,וספרים חינוכיים לימודיים.
אסתר שטרייט -וורצל
אסתר שטרייט נולדה בפתח תקווה בשנת ,1932בת לסופר שלום שטרייט .בגיל 12
פירסמה את סיפורה הראשון ,ומחמת הביישנות עשתה זאת בשם-העט "צבי הדס".
החל משנת 1952שמשה כמורה בגימנסיה "אחד-העם" פ"ת ,בי"ס חקלאי "כנות"
ובבי"ס תיכון "ברנר" בפ"ת ,עד פרישתה.
בשנת ,1955בגיל ,22החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים ,וכן רשימות
בנושא חינוך .ספרה הראשון "מן המצר" -יצא בשנת .1962
ספריה של שטרייט-וורצל מכוונים בעיקר לבני הנוער ולילדים ,ומסופרים לרוב על רקע
היסטורי של המדינה ,הקמתה ,מלחמות ישראל והשואה .ספרים נוספים שלה מסופרים
על רקע הווי חיי הנוער והילדים בישראל.
יוסף חנני
יוסף חנני נולד בשנת 1906בוילנה .מאז עלותו ארצה השתקע בפ"ת. •
שימש כמורה ,מנהל ומפקח במוסדות חינוך .פרסם ספרים רבים ,בהם
ספרים לבני נוער וילדים.
ספריו הראשונים" :חג בלב"-קובץ שירים על חגי ישראל ועונות השנה לילדים ,ו"-גן •
החלומות"-סיפורים על חלומות ,יצאו בשנת .1984
עמנואל זמיר
עמנואל זמיר נולד ב 1925-בפ"ת כעמנואל פישצנר .נחשב לאחד היוצרים החשובים בזמר העברי ,בעיקר
נודע כמחבר שירי רועים.
כשרונותיו של זמיר התגלו כבר בהיותו ילד ,ואהבתו לזמר העברי התגבשה עוד בעת למודיו בבית הספר.
היה אחד היוצרים הפופולריים והחשובים ביותר בשנות ה ,50 -ונודעה לו השפעה רבה על סגנון הזמר
העברי שהתפתח באותן שנים .הוא נחשב בזמנו ל"תופעה" ,כיוון שכתב והלחין את רוב שיריו בעצמו ,מה
שלא היה כל כך מקובל אז בקרב יוצרים בזמר העברי .שיריו הצטיינו בשילוב שבין לחניהם הלא שגרתיים
לבין שפתו העשירה.
בנוסף לרדיו שהשמיע את שיריו ,זמיר היה מפיצם באמצעות רשת מועדוני זמר שהקים בכל רחבי הארץ.
עמנואל זמיר נחשב גם לנגן חלילית טוב .עם הקמת אולפן הטלוויזיה הראשון בארץ ב"גני התערוכה" בתל
אביב ,במסגרת תערוכת היובל לעיר העברית הראשונה ,יכלו המבקרים לצפות בהופעתו על מסכים ברחבי
התערוכה בשידור חי.
בין שיריו החשובים" :מגדים לרעי"" ,בערבות לכיש"" ,מחול דייגים"" ,ערב שח"" ,באר בשדה"" ,הקוצרים
הידד"" ,צליל זוגים"" ,בפאת הכפר"" ,דבקה רפיח"" ,דבקה החמור"" ,דבקה אגדת רבקה".
בשנות ה 50-התחילה תנועת ריקודי העם .חיבורו של השיר עם הריקוד הישראלי ,יצר סגנון חדש.
ועמנואל זמיר היה אחד המלחינים הבולטים.
צבי
שור
אומן "אם -המושבות" ,מאוהב ללא סייג בנופה ,קשור עשרות בשנים למקום ומנציחו במכחולו
המבורך -זהו הצייר צבי שור ,שהפך לחלק בלתי נפרד מפתח-תקוה "הקטנה" ותרם רבות למען
העלאת קרנה בקרב חובבי הציור הטוב בארץ כולה.
צבי שור נולד באוקראינה בשנת תרנ"ח .1898נמשך מנעוריו לתנועת "החלוץ" .עלה בשנת .1921
בשנת 1939הצטרף לקיבוץ גבעת-השלושה ,בו הורה ציור והתמסר בכל לבו לאמנות הפלסטית ,בה
ראה את ייעודו .בהמשך בנה ביתו בנוה-עוז.
את פתח-תקוה "שלו" ,צייר צבי שור אלפי פעמים ,כשכל אחת מתמונותיו מעלה פינה נשכחת של
"אם המושבות" .השגיו בשטח זה העמידוהו בשורה המכובדת ביותר של ציירי ישראל.
צבי שור קשור קשר בל-ינתק עם מוזיאון "יד לבנים" ,בו הוקדש לו אגף מיוחד ,המביא לציבור הרחב
את מיטב יצירתו .תמונותיו של צבי שור הוצגו בעשרות תערוכות והן מפארות את המוזיאונים
המרכזיים בארץ.
לקראת פתיחת יובל המאה ל"אם המושבות" ,נפתחה תערוכתו ע"י נשיא מדינת ישראל ,פרופסור
אפרים קציר.
צייר:
צבי
שור
יעקב ברסלב
נולד בר"ג ביום הצהרת בלפור 2.11.1937והתיישב בפ"ת בשנות ה .60-התגלה בכשרונו האומנותי
בגיל .3
בשנות ה 50-קבלה משפחת ברסלב פסנתר מהדוד באמריקה .וילדי המשפחה למדו אצל הדודה שרה
ברסלב-אמיתי ,שלמדה באקדמיה בוינה והיתה פסנתרנית ומורה לפסנתר בת"א.
על המלחין עמנואל זמיר ,שהיה מיודד עם המשפחה ,הלחין את "דבקה אגדת-רבקה" בשנות ה50-
הפסנתר שהיה בבית משפחת ברסלב בר"ג.
יעקב נבחר בשנת 1962לייצג את ישראל בטלויזיה בפריז ,בפיסול מצדפים ,שהיה במסגרת תערוכת
תחביב בת"א .ובשנת 1964לימד ציור ומלאכת-יד ,בבתי-הספר בפ"ת והסביבה .בשנות ה70-
התאמן בקליעה למטרה אצל הקלעי ד"ר נחמיה סירקיס – המומחה לנשק ,שהוא קרוב משפחתו.
השתתף במקהלה בפ"ת ,בניצוחו של נתן מרגלית בשנות ה .80-ובתזמורת כלי נשיפה של מועצת
פועלי פ"ת .מנצחת-התזמורת היתה רינה כלב ,בתו של שלמה כלב ,אצלו למד יעקב לנגן בקלרניט
וסקסופון .השתתף במחזמר "סיפורי מדרכוב" בבימויו של שי לביא ,שהתקיים באמפיתיאטרון
"אורון" במלאות 105לפ"ת.
יסד בשנת 1987בי"ס לציור ואומנויות .הצעיר מבין תלמידיו היה בן שנה וחצי – וזה נרשם בספר
השיאים-וראשונים בישראל ,בהוצאת כרט"א .בנה תיאטרון בובות-מריונטות בגודל טבעי ,אשר רשום
עליו פטנט ,והופיע לראשונה בתוכנית הטלויזיה "זה הסוד שלי" .כן בנה מכונית ממתכת בגודל טבעי,
אשר נסעה ביריד אדם ומעונו בת"א בשנות ה .80-וגם עשתה פרסומת ל"פיאט-אונו" כשעוד לא ידעו
מה-זה "אונו" .המכונית שימשה כקטר לרכבת-המצוות במצעד חסידי חב"ד בשנות ה.90-
במשך כל השנים יעקב ברסלב רושם ומצייר בשמן בסגנון אימפרסיוניסטי – צרפתי ,והשתתף
בתערוכות בארץ ובחו"ל.
פנים ביה"כ הגדול
מציורי
יעקב ברסלב
חלוצי הבמה
חלוצי הבמה היו פועלים ,שחקנים-חובבים.
חברת "הפועל הצעיר" ביקשה מועד המושבה רשות להציג את החיזיון "אינטליגנט" ,בעברית.
במוצאי שבת כ"ו סיוון תרס"ז ,1907-הורשה להם להציג את החיזיון .אבל בלי כסף .לאמור ,כי הכניסה
תהיה חינם .ולפני הציגם ,עליהם למסור את החיזיון למבקרים – מכנס ,גולדנהירש ושטמפפר.
מתברר שהצנזורה היתה קפדנית ,שכן בפרוטוקול הבא של הועד נאמר "הוחלט לבלתי תת
ל"הפועל הצעיר" להציג את החיזיון ,שהוא אומר להציג ,יען כי הדבר אינו מביא תועלת לבני המושבה".
אך "חיידק-הבמה" דבק בצעירי המושבה ,והם הציגו את המחזה של אברהם גולדפאדן
"קבצנזון אונד הונגרמן" ("קבצנים ורעבים").
בבי"ס פיק"א פעל חוג דרמתי בהנחיית המורים הרלב ו-ירקוני ,וממנו יצאו השחקנים
מישה אשרוב ושלמה בר-שביט.
אליעזר אנסקי שהיה במאי תיאטרון הילדים "במתנו" של האוהל בת"א ,ועבד בהסתדרות בתחום החינוך
והתרבות ,פתח חוג דרמה בפ"ת .בשנות ה 50-הוצג המחזה "מלכת השלג" של ה.כ.אנדרסן.
בין שאר השחקנים השתתפו :גילה גרייבר – לימים גילה אלמגור ,ואורה סופר – בתה של שושנה סופר
לבית בומבי-גפני.
שושנה בומבי-גפני שניחנה בקול צלול וערב ,השתתפה במקהלה של המנצח צבי כספי בשנות ה.30-
שתי האחיות לבית בומבי-גפני ,ילידות
פ"ת ,בחצר הבית ברחוב ברון-הירש.
ההורים מרים ומרדכי בומבי הגיעו לפ"ת
בשנת 1891ופתחו מאפייה ללחם ומצות,
הראשונה במושבה ,לפני שהיה חשמל.
עומדת :אסתר – שנהרגה בגיל ,18
בפיגוע בפ"ת ,בשנת תרצ"ז .1936
יושבת :שושנה -המנגנת במנדולינה.
חוג דרמטי
במלחמת העולם הראשונה ( ,)1914-1918היה מדי פעם בפעם מופיע בחוצות פ"ת ערבי עם חמור שעל •
גבו ארגז דמוי שובך יונים וחצובה בעלת שלש רגליים.
הערבי היה מכריז בקול על "פורגה" – הצגה ,תמורת סכום כסף קטן .הוא היה מתמקם בגן המושבה, •
מציב את "השובך" שלו על החצובה ומקרין סרט אילם – יומן חדשות שהציג את הסולטן התורכי ירום
הודו ,רקדנית בטן מפורסמת בארצות המזרח ותמונות ממלחמת רוסיה-יפן.
הסרט לא הוקרן על מסך ,אלא על הדפנות הפנימיות של התיבה .הצופה היה צריך להצמיד את עינו •
לחריר בדופן התיבה והערבי היה מסובב ידית כדי שהתמונות ינועו סחור סחור מול החריר.
זה היה כמובן פנס-קסם – הדור הראשון של הראינוע שבו הוקרנו סרטים אילמים על מסך מול עיניהם של •
צופים רבים.
ראינוע
בתום מלחמת העולם הראשונה נחנך ראינוע במרפסת הגדולה של "מלון גיסין" ,שהיה
ברחוב "דרך תל-אביב"(היום זבוטינסקי) ,בקרבת רחוב רוטשילד.
כעבור זמן מה ,לאחר שהותקן חשמל במושבה ,הקים יצחק שפירא את בית הראינוע שלו
בחצר ביתו ,ברחוב פינסקר.
היו מפעילים ידנית את מכונת ההסרטה .ולא תמיד תאם הכיתוב לתמונה.
הצופים ישבו על כסאות עץ מתקפלים.
בכניסה היה מוכר הגרעינים ממשפחת נפתלי .אברהם נפתלי האב ואחר-כך בנו יצחק,
הדביקו את מודעות הסרטים בדבק שהכינו מקמח ומים.
ואברהם עבד בקולנוע "הרצליה" כסדרן ואחראי.
הקרנת סרטים
הקרנת סרט ראשונה התקיימה
בארץ רק ב ,1900-כשהגיע לכאן
קולארה סאלואטורה (Collara
.)Salvatore
בסוף שנות ה 50-עבר קולנוע "סטודיו" למבנה החדש של בית מכבי ,בקומת
הקרקע .ובקומה השניה היתה תזמורת "מכבי-אבשלום" עורכת חזרות.
בשנות ה , 30-בחג השבועות ,על מגרש הספורט של "מכבי" ,היו מופיעים כל
ילדי הגנים ובתי-הספר ,בלבוש לבן עם זרי פרחים על הראש וטנא ביכורים.
קולנוע הדר
קופת הכרטיסים
ברחבת הכניסה
"אורון"
קפה "קורסו"
קפה "קורסו" היה בית קפה מפואר
ונגנה שם תזמורת לריקודים .בילו שם אנשי
האריסטוקרטיה של פ"ת וגם הבריטים.
קפה "ברין"
קפה "ברין" היה בתוך החצר ,בגינה יפיפיה עם
שיח מטפס ,נדנדה ובריכת דגים קטנה בכניסה.
בפנים היו תאים עם שולחנות קטנים.
רחוב שטמפפר 24 היו מבלים שם ,שומעים מוסיקה ,שותים ונהנים
מהגלידה שהכינו במקום.
קפה "ברין"
בחצר -הנדנדה והבריכה
המקום משך אליו את כל המי ומי של אותם ימים ,שמצאו כאן שעה קלה של נחת.
בציפור הכחולה בילו בשעתם שחקנים ,נגני התזמורת הפילהרמונית ,פסנתרנים ,זמרים ורקדנים.
הבירה והקוקטיילים זרמו כמים .זה היה המקום לערוך בו חתונה ראויה לשמה.
בשישי-שבת היה פתוח ללא הפסקה -בשישי בערב היו מופעים ותזמורת ניגנה מוסיקה לריקודים,
ובמוצאי-שבת הגיעו התל-אביבים.
כאן התקיימו טקסים לבחירת מלכת יופי וגם העניקו תעודות הוקרה.
בבוקר פעל המקום כבית קפה אלגנטי לפגישות עיסקיות.
בשעות אחה"צ באו אימהות עם ילדיהן כדי לבלות על כוס תה וגביע גלידה.
הילדים לבשו את מיטב בגדיהם.
בערב באו האנגלים ,שאהבו מאד את המקום .היו בהם שנהגו לטוס במטוס מיוחד מרמת-דוד ,לנחות
באזור כפר סירקין ומשם לפ"ת .החיילים שתו בירה ,הקצינים העדיפו ג'ין.
ואנשי המחתרות היו מגיעים כדי לדובב את האנגלים ולשמוע מידע חיוני ששימש אח"כ לפעילות
מחתרתית נגד הבריטים.
בקיץ פעל בחצר ראינוע .
מכבי פ"ת נוסדה בשנת 1912בקושטא שבטורקיה ,על ידי סטודנטים מפ"ת שלמדו באוניברסיטה של
קושטא .מגרשה הראשון של מכבי פ"ת היה בחורשה יפהפיה ,סמוך לגורן המפורסמת ,שם התבודדו
צעירי וצעירות המושבה (היום נמצאת שם שכונת עין גנים) .בשנת 1926הוקם מגרש מכבי פ"ת ברחוב
שטמפפר.
הקבוצה זכתה בשני גביעי מדינה ,בשנים 1935ו ,1952 -ובגביע עיתון "הארץ" בשנת .1940מכבי
פ"ת היתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פ"ת נוסדה רק ב ,)1934-והיא
הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה .שיחקו בה בני האיכרים והאורזים ,שהיו מהמקצועות
המכובדים והמבוקשים באותם ימים.
ב 24-באוקטובר 1935באיצטדיון המכביה על גדות הירקון ,זכתה מכבי פ"ת בגביע המדינה" .השמחה
שפשטה באם המושבות היתה רבה .השחקנים נישאו על כתפי אוהדיהם לאורך רחובה הראשי של
המושבה ,כשמשני צדי הכביש (רחוב חובבי-ציון) צועדת תהלוכת ניצחון של נערים ,נשים ומבוגרים
ששרו את המנון הגביע ' -הגביע הוא שלנו'".
מכבי פ''ת חוגגת גביע ראשון_1935
מנחם רוסינוב שחפר באר בפרדסו ,ומימיה נאגרו בברכה גדולה ,החליט שיש ללמד את ילדי
המושבה שחייה ,ושכר על-חשבונו את המאמן משה ברקר – שהיה אלוף בשחייה בארץ
הולדתו גרמניה ועלה לארץ ב.1933-
משה ברקר אימץ אל ליבו את ילדי פ"ת חובבי השחייה ,ולימד אותם באמצעים הצנועים שעמדו
לרשותם :פחיות שמן ריקות ,שנקשרו ברצועה סביב למותניים ,וקרש שהוחזק בידיים.
חניכיו של ברקר הצטיינו בתחרויות השחייה הארציות שהתקיימו בברכת ההשקיה ב"גן הדסה"
בת"א.
ב 1943-התקיים אירוע ספורט גדול – צליחת הכנרת – ולקחו בו חלק גם שחייני "מכבי-אבשלום".
את המקום הראשון בקרב הנשים כבשה שחיינית מירושלים ,ואת שני המקומות הבאים לקחו
"בוגרות ברקר" – בתו יהודית ,ורות פרידמן.
מתתיהו כהן
הפועל פ"ת 1950
משה אשר
מתתיהו
אורי וארון זליקוביץ
דב כהן
קרני
שונשיין
אליהו
קרוסהר