‫פתח תקווה‬

‫מקור השם פתח תקווה לקוח מספר הושע‪:‬‬

‫תח‬
‫פ ַ‬
‫ל ֶ‬
‫עכור ְ‬‫מק ָ‬
‫ע ֶ‬
‫את‪ֵ -‬‬‫שם‪ ,‬ו ְ ֶ‬
‫מ ָ‬
‫ה ּ‬
‫מי ָ‬
‫כרָ ֶ‬
‫את‪ְ -‬‬
‫לה ֶ‬
‫תי ָ‬
‫ת ּ‬
‫וְנ ָ ַ‬
‫קו ָה" ‪ -‬הושע‪ ,‬פרק ב‪ ,‬פסוק יז‪.‬‬ ‫ת ְ‬‫ּ‬

‫הסיבה לבחירת שם זה דווקא היא מפני‬

‫שהמתיישבים איתרו בתחילה קרקע ממזרח‬
‫לירושלים‪ ,‬בסמוך ליריחו‪ ,‬במקום שנקרא אז עמק‬
‫עכור‪ .‬בסופו של דבר רכישת הקרקע שם לא‬
‫התבצעה‪ ,‬והמתיישבים הגיעו דווקא מערבה‪ ,‬אך‬
‫השם נשאר‪.‬‬

‫באופן אירוני קיבל השם משמעות גם בנקודת‬

‫התיישבות זו‪ ,‬בשל המצב העכור בו מצאו את‬
‫הירקון‪ ,‬וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח‬
‫לעתיד‪ ,‬להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה‬
‫לאומית ("פתח תקווה")‪.‬‬
‫רחוב פינסקר פינת חובבי‪-‬ציון‬
 ‫היסטוריה – ייסוד פתח תקווה‬

‫פ"ת נוסדה בשנת ה'תרל"ח ‪ ,1878‬והחלה את דרכה כיישוב‬

‫חקלאי‪ .‬היא הייתה המושבה הראשונה‪ ,‬על כך קיבלה את‬
‫הכינוי "אם המושבות"‪.‬‬

‫המתיישבים הראשונים‪ ,‬יהושע שטמפפר‪ ,‬יואל משה סלומון‪,‬‬

‫זרח ברנט‪ ,‬דוד גוטמן ויהודה ראב‪ ,‬ניסו בתחילה להקים את‬
‫המושבה ליד הירקון‪ ,‬באזור שבע תחנות‪ .‬כאמור‪ ,‬המקום אכן‬
‫התעכר למתישבים‪ ,‬בעיקר בגלל מגפת הקדחת והקירבה‬
‫היתרה לירקון ולשטחים ביצתיים‪ .‬לכן‪ ,‬שינו את תוכניותיהם‬
‫ובחרו להקים את ישובם על שטח אדמה שהם קנו בכסף מלא‬
‫מאנשי הכפר הערבי "אומלאבס"‪ ,‬שהיה ריק ברובו באותה‬
‫התקופה‪.‬‬

‫במאורע ההחלטה על רכישת קרקעות הכפר אומלבס על ידי‬

‫קבוצת המייסדים יואל משה סלומון יהושע שטמפפר ודוד‬
‫גוטמן‪ ,‬מסופר סיפור על אחד הבקרים באביב שנת תרל"ח‪ ,‬בו‬
‫יצאו מיפו מייסדי המושבה‪ ,‬יחד עם דוקטור יפואי בשם‬
‫מזוריקה‪ ,‬אל אדמות הכפר אומלבס‪ .‬הדוקטור חזה כי אדמת‬
‫האזור רעה והסתמך על אי המצאותם של ציפורים‪ ,‬הנשמעות‬
‫לאינסטינקט הטבעי שלהן‪ ,‬באזור‪ .‬אך סלומון ענה "ובכל‬
‫זאת"‪ ,‬ותגובת שטמפפר הייתה "ננסה" והקבוצה החליטה על‬
 ‫‪ 1914‬עד הקמת המדינה‬

‫במלחמת העולם הראשונה אירחה המושבה את היהודים‬

‫שגורשו מתל אביב ומיפו על־ידי השלטונות העות'מאניים‪ ,‬עקב‬
‫סירובם להתגייס לצבא הטורקי כדי להילחם באנגלים‬
‫שהתקרבו אל הארץ‪ .‬פתח תקווה סבלה רבות ממיקומה‬
‫הבעייתי בין העות'מאנים לבריטים‪.‬‬

‫ב‪ ,1921-‬לאחר התקפה של פורעים ערבים והתרחבות בעקבות‬

‫העלייה‪ ,‬קיבלה פתח תקווה מהשלטון הבריטי מעמד של‬
‫מועצה מקומית‪ .‬ב‪ 1937-‬קיבלה מעמד של עיר‪ ,‬כשלוש שנים‬
‫לאחר תל אביב‪ ,‬ובכך הייתה ליישוב העברי השני שקיבל‬
‫מעמד זה‪ .‬משה סמילנסקי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪ ,‬יצא נגד‬
‫מהלך זה‪ ,‬שאותו ראה כמסכן את פתח תקווה ואת כלל‬
‫המושבות‪ .‬ראש העיריה הראשון היה שלמה שטמפפר‪ ,‬בנו‬
‫של מייסד המושבה‪.‬‬

‫לפתח תקוה מקום חשוב בהיסטוריה של התפתחות היישוב‬

‫היהודי בא"י‪ ,‬בשמשה מקום מעבר לעולים‪ ,‬במיוחד אלה בני‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬שהגיעו אליה וממנה התפזרו לכל רחבי‬
‫הארץ‪ .‬אנשי תנועת העבודה ראו בפתח תקווה את מרכזם‪ ,‬ובה‬
‫נוסדו תנועות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה"‪ .‬במלחמת‬
‫העצמאות סבלה פתח תקווה מהתקפותיהם של פורעים‬
 ‫רחוב‬

‫חובבי ציון‬

‫מתחיל מרחוב רוטשילד‬

‫ומסתיים ברחוב חיים‪-‬עוזר‬
‫בית הכנסת הגדול‬
 ‫בית הכנסת הגדול "בית‬
‫יעקב"‬
‫בית הכנסת נקרא ע"ש אבי הברון רוטשילד – בית יעקב‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא נבנה ב‪ ,1890-‬מכספי הנדבן אייזיק מטוקאץ‪.‬‬ ‫•‬
‫אנשי המושבה תרמו את עבודות החפירה והבנייה‪ ,‬והברון רוטשילד תרם לסיום‬ ‫•‬
‫הבנייה‪.‬‬
‫התוכנית לבנייה הוכנה בידי דניאל ליפשיץ‪.‬‬ ‫•‬
‫המבנה נבנה מלבני כורכר‪ .‬בנייתו הסתיימה בתרנ"ח ‪.1898‬‬ ‫•‬
‫בחזית ביה"כ קבועים ארבעה שעונים‪.‬‬ ‫•‬
‫במרכז‪ ,‬שעון בן יותר מ‪ 60-‬שנה‪ ,‬שהשעות מסומנות בו באותיות עבריות‪.‬‬ ‫•‬
‫לצידי הדלתות שלושה שעוני שמש‪ ,‬שנעשו בידי ר' משה שפירא מירושלים‪.‬‬ ‫•‬
‫שעונים אלה הם מטיפוס הנקודה‪.‬‬
‫שעון אחד מראה את השעה על‪-‬פי שעון גריניץ‘‪.‬‬ ‫•‬
‫בשעון השני ניתן לראות את שעת הצהריים בפ"ת בארבע תקופות השנה‪ ,‬וכן‬ ‫•‬
‫את זמני הזריחה והשקיעה בכל ימות השנה‪.‬‬
‫השעון השלישי‪" :‬שעון ירושלמי" – שעון המונה‪ ,‬את שעת האפס להתחלת‬ ‫•‬
‫היממה משקיעת השמש ואילו זריחת השמש היא בשעה ‪.12‬‬
‫בית הכנסת שימש כמקום תפילה וריכוז בעיתות צרה ובעיתות שמחה‪.‬‬ ‫•‬
‫בית‪-‬הכנסת אירח אורחים רמי‪-‬מעלה‪ .‬מעל בימתו נשא הנציב העליון‪ ,‬סר‬ ‫•‬
‫הרברט סמואל‪ ,‬את תודתו לתושבי פ"ת‪ .‬כ"כ התארחו בו נציגי המימשל הבריטי‪,‬‬
‫רבנים ראשיים‪ ,‬נשיאי המדינה‪ ,‬ראשי ממשלה ושרים‪.‬‬
‫בביה"כ הופיעו חזנים רבים ידועי‪-‬שם‪.‬‬ ‫•‬

‫רחוב חובבי ציון ‪35‬‬

‫ביה"כ הגדול – כיפת‬
‫הקשקשים‬
 ‫ביה"כ הגדול – כיפת הקשקשים‬
‫ארון הקודש בביה"כ‪ ,‬נמצא במבנה מיוחד הבולט לחצר האחורית‬ ‫•‬
‫בחצי‪-‬גורן‪.‬‬
‫מעליו כיפה מפוארת העשויה קשקשים קשקשים כמו קשקשי דג‪.‬‬ ‫•‬
‫קשקשים אלה עשויים נחושת‪.‬‬
‫על מלאכת מחשבת זו הופקד יהודה ליפרנט‪.‬‬ ‫•‬

‫יהודה ליפרנט עלה לפ"ת בשנת ‪ 1935‬מצ'כוסלובקיה‪ ,‬עם אשתו‬ ‫•‬

‫קרולינה‪.‬‬
‫בארץ היו כבר בנו יעקב ובתו אלזה‪ ,‬שהגיעו שנה קודם לכן‪.‬‬ ‫•‬
‫יהודה היה אמן ופתח בית‪-‬מלאכה ומסגריה ברחוב חפץ‪-‬חיים‪ .‬ואת‬ ‫•‬
‫כיפת הקשקשים עשה בהתנדבות וכמתנה לביה"כ‪.‬‬
‫המשפחה התגוררה ברחוב סלנט‪.‬‬ ‫•‬
‫הבן יעקב ליפרנט נישא לציפורה בומבי‪-‬גפני‪ ,‬ילידת פ"ת‪.‬‬ ‫•‬

‫לאחר שנתיים בארץ‪ ,‬חזרו יהודה וקרולינה‪ ,‬לביתם בעיר הולדתם‬ ‫•‬
‫ז'ילינה בצ'כוסלובקיה בו נשארו ילדיהם הנוספים – קרל‪ ,‬הלנה‬
‫ואולגה‪.‬‬
‫בעיר ז'ילינה‪ ,‬בבית הכנסת‪ ,‬מעל ארון הקודש‪ ,‬עשה יהודה אותה‬ ‫•‬
‫כיפת קשקשים‪.‬‬
‫בתקופת השואה נספתה משפחת ליפרנט בצ'כוסלובקיה‪.‬‬ ‫•‬
‫חצר גרינשטיין‬
 ‫חצר גרינשטיין‬
‫זאב אריה גרינשטיין (וולף לייב)‪ ,‬נולד בירושלים ולמד במקוה‪-‬ישראל‪ .‬היה‬
‫מחמשת התלמידים הראשונים במקוה‪-‬ישראל‪.‬‬
‫עם יסוד פתח‪-‬תקוה‪ ,‬עבד כמנהל חקלאי‪ ,‬בתחילה ביהודיה‪ .‬כשניהל את‬
‫הפלחה של מר שאטיל‪ ,‬וכשנתחדש היישוב פתח‪-‬תקוה‪ ,‬בנה את ביתו כאן‬
‫ברח' חובבי‪-‬ציון‪.‬‬
‫אשתו אסתר קיבלה את הכינוי "סיר אסתר"‪ ,‬והיתה ידועה באומץ לבה‪,‬‬
‫בעיקר כנגד התורכים‪ ,‬שבאו להרוס את הבניין שהקימו‪.‬‬
‫בנו‪ ,‬חיים צבי גרינשטין‪ ,‬נפל במאורעות תרפ"א‪ ,‬והשאיר אלמנה ו‪ 5-‬ילדים‪.‬‬
‫חצר גרינשטין‪ ,‬היא אחת היפות בפתח‪-‬תקוה‪ .‬בחלקה האמצעי של החצר‬
‫עומד הבית הראשון שנבנה ע"י המשפחה‪ .‬קירותיו‪ ,‬לבני טיט ומילוי שטוייחו‪.‬‬
‫הבית הכיל ‪ 4‬חדרים ומרפסת פתוחה‪ ,‬ניכרים בה הכותרות‪ .‬המרפסת היתה‬
‫מקום עיקרי‪ ,‬בו הסבו בני המשפחה בשעות הערב‪ .‬לימים נסגרה המרפסת‪,‬‬
‫והמבנה חולק ל‪ -‬יחידות דיור‪.‬‬
‫בחצר נמצאת אבן‪ ,‬שריד מבית הבד‪ .‬וולף לייב‪ ,‬גידל כרמי זיתים (רח' פיק"א‬
‫ומטלון)‪ ,‬ובחצרו הפיק שמן‪.‬‬
‫בחצר הבית היתה צמחיה רבה של שיחים מטפסים ועצים לנוי ופרי‪.‬‬

‫היום המבנה מושכר ל‪ 2 -‬משפחות‪ .‬בחלק הקדמי של החצר עומד בית‬

‫שבמקורו היה בן ‪ 2‬קומות‪ .‬היום הוא בן ‪ 3‬קומות‪ .‬בית זה נבנה בשנות‬
‫העשרים‪ ,‬לא כדי לשמש את צאצאי משפ' גרינשטיין‪ .‬הבית הבנוי הספיק‪.‬‬
‫ובשנות ה‪ 50-‬הוסיפו את הקומה השלישית‪ .‬עד לפני ‪ 4‬שנים‪ ,‬גרה במקום גב'‬
‫חנה שרון גרינשטין‪.‬‬
‫היום המקום משמש כמשרדי עו"ד שרון‪ .‬החצר מכוסה בפיקוסים‪ .‬אשר‬
‫ניטעו ע"י הגב' שרון ואביה‪ ,‬בראשית שנות ה‪ .40-‬השתילים הובאו ממשק‬
‫רחוב חובבי ציון ‪.36‬‬ ‫הפועלות‪.‬‬
‫בית דניאל‬
‫ליפשיץ‬

‫מצד רחוב סלור‬

 ‫חצר דניאל ליפשיץ‬
‫דניאל ליפשיץ נולד בשנת ‪ .1850‬מן המתיישבים הראשונים במושבה‪.‬‬
‫מעולי ביאליסטוק ומהבולטים שבעליה זו‪ .‬נחשב לאיש סטטיסטיקה‬
‫מטעם הבארון רוטשילד‪ .‬ליפשיץ "דאנה" היה האיש המפורסם‪ ,‬אשר‬
‫ערך את המפקד הידוע‪ ,‬לפיו נתקבלו ‪ 28‬המשפחות הידועות תחת‬
‫חסותו של הבארון‪ .‬בל"ג בעומר תרנ"א (‪ )1891‬ערך ליפשיץ מפקד‬
‫נוסף‪ ,‬לפיו נמצאו במושבה ‪ 49‬משפחות ו‪ 446-‬נפשות‪ .‬כן כתב יומן‬
‫"מקורות הישוב החקלאי"‪ ,‬שהינו בעל חשיבות הסטורית‪ .‬תכנן את‬
‫ביה"כ הגדול והיה פעיל בחברת "לינה" ובחברת קדישא‪ .‬היה איש‬
‫אמיד ולא נזדקק לעזרה‪ .‬בתחילה התיישב ביהוד ואח"כ הקים לו בית‬
‫במושבה ברחוב חובבי‪-‬ציון וכן הוסיף בחצרו בתים להשכרה‪ .‬נפטר‬
‫בפתח‪-‬תקוה ביום ד' באב תרע"ה‪ .‬רעייתו‪ :‬רחל לבית גוטפארב‪ .‬ילדיהם‪:‬‬
‫שמואל‪ ,‬בנימין‪ ,‬דב‪ ,‬בן‪-‬ציון‪ ,‬חוה‪ ,‬ליבה‪ ,‬פאני וחמדה‬

‫ליפשיץ היה ידוע בגידול תולעי המשי‪ .‬בחצרו עמד מבנה עם מרתף‬
‫שהיווה מחסן‪ ,‬בו הוחזקו התולעים‪ .‬ליפשיץ היה מבוני הבתים‬
‫הראשונים שנבנו לצורך השכרה‪ .‬ביתו‪ ,‬הנמצא בחזית רח' חובבי ציון‬
‫‪ 25‬נבנה לבני כורכר וחולק לשני אגפים‪ .‬בחזית‪ ,‬ניכרת קשת שהיא‬
‫היחידה במבני פ"ת‪ .‬הבניין משמש היום כחנויות‪ .‬בחצר‪ ,‬מבנה נוסף‪,‬‬
‫בנוי לבני כורכר (ראה בגב הבניין)‪ ,‬בעל שתי קומות‪ ,‬בו נראים היטב‬
‫פסי המתכת עליהן הונחה רצפת העץ‪ .‬בית זה נבנה לשמש כבית‬
‫יתומים לפני מלחמת העולם הראשונה‪ .‬לאחר שהטורקים גירשו את‬
‫רחוב חובבי ציון ‪25‬‬
 ‫חצר משפחת גרף‬

‫בחצר ניצב בית ששימש כביתה של פסיה (פאשע) גרף‪ ,‬אלמנתו של‬
‫צבי הירש‪ ,‬ממייסדי שרות הדליז'נסים במושבה‪ .‬צבי הירש עלה לפ"ת‬
‫בשנת ‪ .1900‬ובשנת ‪ 1901‬הקים יחד עם הלפרין את שרות הדליז'נסים‪.‬‬
‫הוא נפטר בשנת ‪ ,1911‬והותיר את אשתו בהריון‪ .‬בנו שנולד לאחר מותו‪,‬‬
‫נשא את שמו‪ .‬הבית בנוי לבני כורכר‪ ,‬ובחלקו מילוי של אבנים קטנות‬
‫וטיט‪ .‬לבית קרניז עץ שאופייני לבתי המושבה בתקופה זו‪ ,‬וכן מרפסת‪.‬‬
‫משפחת גרף מכרה את חלקו האחורי של המגרש מרחוב סלור ועד‬
‫ברון הירש‪ ,‬למשפחת בומבי‪ ,‬עליו הוקמה המאפייה הראשונה במושבה‪.‬‬
‫רחוב חובבי‪-‬ציון ‪.23‬‬
 ‫משפחת למפרט‬
‫מהקבוצה‬
‫"הביאליסטוקאית"‪,‬‬
‫חצר למפרט‬
‫מנתמכי חובב"צ‪,‬‬
‫שנעזרו בסיוע כספי‬
‫לסיום בניית בית‬
‫המשפחה‪ .‬המשפחה‬
‫כולה‪ ,‬כולל הבנות עזרו‬
‫במשק‪.‬‬

‫החצר כוללת ‪ 3‬מבנים‪:‬‬ ‫•‬

‫א‪ .‬מבנה בחזית הרחוב ‪-‬‬
‫בנוי לבני כורכר‪ ,‬בית זה‬
‫שימש את משפחת אבא‬
‫למפרט‪ ,‬ומשמש‬
‫כחנויות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מבנה בחצר הבית ‪-‬‬ ‫•‬

‫נבנה בראשית המאה‪,‬‬
‫המבנה בן ‪ 2‬חדרים‬
‫גדולים וחדר כניסה‪.‬‬
‫בכל חדר מעוצבת‬
‫הרצפה בצורה שונה‪.‬‬
‫האריחים צבעוניים‪.‬‬
‫במבנה מבחוץ רואים‬
‫כיצד כיבסו באותה‬
‫תקופה‪.‬‬

‫ג‪ .‬מבנה שלישי ‪-‬משמש‬ ‫•‬ ‫רחוב חובבי‪-‬ציון ‪.19‬‬

‫כחדר תפילה ללימוד‬
‫ש"ס ‪ -‬מבנה זה נבנה‬
 ‫בית‬ ‫משפחת ליפקיס ‪-‬‬
‫איכרים‬

‫משה ליפקיס‬
‫עלה ארצה לפני‬
‫מרבית‬
‫הביאליסטוקאים‬
‫(הקבוצה‬
‫שהקימה את‬
‫יהוד) ושימש‬
‫כראש קבוצתם‪.‬‬

‫עם החזרה‬
‫לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬בנה‬
‫בשנת ‪ 1886‬את‬
‫הבית מלבני‬
‫כורכר‪.‬‬
‫בשנת ‪1933‬‬
‫בנתה תנובה‬
‫במקום בית‬
‫חרושת למוצרי‬
‫שהפך‪17‬‬ ‫חלב‬
‫חובבי ציון‬ ‫רחוב‬
‫ברבות הימים‬
 ‫בחצר‬
‫בית פישצנר‬ ‫חיים‪-‬זלמן פישצנר‬
‫קיים‬ ‫נולד במינסק ב ‪,1874‬‬
‫מבנה‬ ‫עלה ארצה בשנת ‪.1891‬‬
‫אשר‬ ‫בנו בן‪-‬ציון‬
‫שימש‬ ‫עסק יחד עם אביו‬
‫כבית‬ ‫במסחר חומרי בנין‪,‬‬
‫דפוס‪ ,‬בו‬ ‫עסק בספורט באגודת‬
‫מכבי אבשלום בפתח‪-‬‬
‫הודפס‬
‫תקוה והגיע להישגים‬
‫הנייר‬ ‫בזריקת כידון‪.‬‬
‫לעטיפת‬ ‫היה נושא הדגל של‬
‫פרי הדר‪.‬‬ ‫נציגות פתח‪-‬תקוה‬
‫באירועי המכביה‬
‫היה שייך‬ ‫השונים ובמצעדי יום‬
‫למשפח‬ ‫העצמאות‬
‫ת‬ ‫בנו עימנואל זמיר‪,‬‬
‫גרינבום‪,‬‬ ‫יליד פ"ת‪ ,‬היה מחלוצי‬
‫היוצרים בזמר העברי‬
‫ששכרו‬
‫את‬
‫המבנה‬
‫רחוב חובבי ציון ‪14‬‬
‫בית חלבנה ניידיץ‬
 ‫בית חלבנה ניידיץ‬
‫חלבנה ניידיץ הגיע לפ"ת בשנת ‪ 1899‬תרנ"ט ושימש כמורה‬
‫בתלמוד תורה ‪ -‬פרומקין‪ .‬עבר לתקופה קצרה לעקרון‪ ,‬וכשחזר‬
‫לפ"ת שימש כמלמד בביה"ס פיקא בראשיתו‪ .‬חלבנה רכש את‬
‫המגרש ברחוב חובבי‪-‬ציון‪.‬‬
‫החצר כוללת ‪ 3‬מבנים‪:‬‬

‫‪ .3‬מבנה ראשון בחצר (אמצע)‪ ,‬זהו ביתו הראשון של חלבנה‪ ,‬כאן‬

‫בנה את בית הכורכר ומילוי הטיט‪ ,‬ובבית זה התגורר‪ .‬לימים‬
‫השכיר בית זה למשפחת גולדברג‪.‬‬

‫‪ .2‬בקצה החצר ‪ -‬מבנה שני ‪( -‬מכוסה בוגונווליה)‪ .‬בית זה נבנה עוד‬

‫בסוף המאה הקודמת‪ .‬שימש במשך מספר שנים כביתו של‬
‫שלמה שטמפפר (רה"ע הראשון)‪.‬‬

‫‪ .3‬בית ‪ 2‬קומות ‪ -‬חזית לחובבי‪-‬ציון ‪ -‬הבניין נבנה בראשית שנות ה‪,20 -‬‬
‫כשחלבנה שב מארה"ב עם בתו דורה (נישאה לבני משפחת ראב‬
‫בן‪-‬עזר)‪ .‬במשך שנים שכנו בבניין זה משרדי האחים בן‪-‬עזר‬
‫לשיווק פרי‪ .‬בשנת ‪ 1994‬שופץ הבית ע"י בני משפחת בן‪-‬עזר‪.‬‬
‫בית קנטרוביץ ‪ -‬בנק אנגלו‪-‬פלסטינה‬

‫בחצר קנטרוביץ ‪-‬‬

‫בצומת הרחובות חובבי‬
‫ציון ורוטשילד‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1930‬נוסד במקום בנק‬
‫אנגלו פלשתינה‪.‬‬

‫בעזרת בנק זה הוקמו‬

‫בפתח‪-‬תקוה אגודות‬
‫קואופרטיביות‪,‬‬
‫נרכשו אדמות פג'ה‬
‫וניתנו הלוואות לסלילת‬
‫הרכבת בקו ראש העין‪-‬‬
‫פתח‪-‬תקוה‪ .‬לימים הפך‬
‫בנק זה לבנק לאומי‪.‬‬
 ‫בית קנטרוביץ‬
‫מינה ואבא קנטרוביץ בנו את ביתם בפינת הרחובות חובבי ציון ‪2‬‬ ‫•‬
‫ורוטשילד‪ .‬בבית זה גדלו ששת ילדיהם ברורה‪ ,‬דוד‪ ,‬משה‪ ,‬שושנה‪ ,‬שמעון‬
‫ורחל‪.‬‬
‫אבא קנטרוביץ היה מומחה בגילוי מים וקדוח בארות‪ .‬הוא קדח את הבאר‬ ‫•‬
‫הראשונה באדמת חזרזיר היום גבעת שמואל‪.‬‬
‫מציאת המים באזור אפשרה‪ ‬נטיעת פרדסים וחפירת בארות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫בחצר נבנתה מסגריה לתיקון המשאבות ושאר הכלים והמכשירים‪.‬‬ ‫•‬

‫בשנת ‪ 1930‬מצא מיקומו של המגרש חן בעיני בכירי בנק אנגלו‪-‬פלסטינה‬ ‫•‬

‫והם באו למינה ואבא וערכו חוזה שבו משפחת קנטרוביץ תבנה את הבניין‬
‫‪ ‬והבנק ישכור את הקומה הראשונה‪ .‬בדמי השכירות שולמה המשכנתא‬
‫שנילקחה לצרכי הבנייה והקומה הראשונה תוכננה לפי צרכיו של הבנק‪.‬‬

‫בקומה העליונה נבנו שלש דירות לבני קנטרוביץ הנשואים‪ .‬רחל גרה‬ ‫•‬
‫בחדר בקומת הביניים וההורים המשיכו לגור בבית בחצר‪.‬‬
‫ב‪ 1942-‬רכש הבנק את חלקו בבניין‪ .‬הדירות הגדולות חולקו והושכרו‬ ‫•‬
‫למשפחות ויחידים‪ ,‬בנוסף לבני המשפחה‪ ,‬כמו‪ :‬משפחת נוייברגר – נהג‬
‫אמבולנס של מד"א‪ .‬משפחת דברושין ‪ -‬שזהבה בתם היפהפיה‪ ,‬שלימים‬
‫התחתנה עם שמואל דנקנר‪ ,‬והחלוץ יהודה גילר שהתחיל בבית זה את‬
‫דרכו בארץ‪.‬‬
‫בתקופת הבריטים‪ ,‬הוסתרו מסמכים של "ההגנה"‪ ,‬בין קירות חדרה של‬ ‫•‬
‫הבת רחל קנטרוביץ‪ ,‬שלימים נישאה למנצח שלמה קפלן‪.‬‬
‫רחל עבדה במפעל התרופות "אסיא" (היום "טבע")‪ ,‬בהכנת תרופות‬ ‫•‬
‫והמומחיות שלה היתה הלחמת אמפולות של זריקות‪.‬‬
‫האחים משה ושמעון קנטרוביץ היו ספורטאים‪ ,‬חברי מכבי‪-‬אבשלום‪.‬‬ ‫•‬
 ‫רחוב‬
‫מונטיפיורי‬

‫מתחיל ברחוב ברון הירש‬

‫ומסתיים ברחוב הרצל‬
 ‫בית פקידות הברון‪ ,‬בית הועד‬

‫רחוב מונטיפיורי פינת חובבי ציון‬

 ‫בית פקידות הברון‬

‫בית פקידות הברון רוטשילד‪ ,‬נבנה בשנת ‪ 1889‬ושימש‬ ‫•‬

‫כמשרדי הפקידות‪ .‬במבנה היו‪ :‬מחסן חקלאי‪ ,‬חדרי עבודה‬
‫ומגורים לפקידים‪ .‬במבנה סמוך היתה אורווה‪.‬‬
‫הבית שימש כבית וועד המושבה משנת תרס'א – ‪1901‬‬ ‫•‬
‫ובהמשך כבית המועצה המקומית‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1953 -1937‬שימש כבניין העירייה‪.‬‬ ‫•‬
‫בבנין זה פעל בית הספר המיוחד לילדי המושבה ויישובי‬ ‫•‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫בחצר הוקמה אנדרטה לזכר חללי מאורעות תרפ'א‪.‬‬ ‫•‬
‫בשנת ‪ 1957‬נהרס המבנה ובמקומו נבנה בית מגורים‪.‬‬ ‫•‬

‫רחוב מונטיפיורי פינת חובבי ציון‬

‫‪ -‬שימש כסניף בנק אנגלו‪-‬‬ ‫בית סווטיצקי‬
‫פלסטינה ר' אברהם סווטיצקי נולד‬
‫בכפר דיקוביץ פלך מינסק‪,‬‬
‫בשנת ‪ .1851‬היה קרוב‬
‫לחקלאות מנעוריו‪ .‬עלה‬
‫ארצה בהיותו בן ‪( 18‬בשנת‬
‫‪ )1881‬והצטרף אל מחדשי‬
‫המושבה‪ .‬שנים רבות עסק‬
‫בחקלאות‪ .‬הכניס שכלולים‬
‫טכניים בשיטות ההשקיה‬
‫והעיבוד החקלאי‪.‬‬
‫היה חבר בחברת "פרדס"‪.‬‬

‫רעייתו‪ :‬שפרינצה ‪.‬‬

‫בנם יצחק סווטיצקי נולד‬

‫בשנת ‪ 1892‬בפתח‪-‬תקוה‪ .‬דור‬
‫שלישי למיסדי המושבה‪.‬‬
‫התחנך בבית ספר פיק"א‪.‬‬
‫למד רוקחות באוניברסיטה‬
‫הצרפתית בבירות‪ .‬השתלם‬
‫בכימיה‪ .‬בית‪-‬המרקחת שלו‬
‫ברחוב ברון הירש פינת‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬היה השני‬
‫בפתח‪-‬תקוה‪.‬‬
‫לבית ‪3‬חיים‬ ‫אסתר‬
‫מונטיפיורי‬ ‫רעייתורחוב‬
‫מירושלים‬ ‫רחוב מונטיפיורי ‪3‬‬
 ‫רחוב‬
‫פינסקר‬

‫מתחיל מרחוב חובבי ציון‬

‫ומסתיים ברחוב גיסין‬
 ‫ככר המייסדים‬

‫על גבעה זו‪,‬‬

‫ליבה של‬
‫המושבה‪,‬‬
‫התיישבו‬
‫מייסדיה של פ"ת‬
‫בקיץ ‪.1878‬‬
‫במקום נחפרה‬
‫באר‪ ,‬המים‬
‫נמצאו בעומק‬
‫של ‪ 21‬מטר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1938‬נחנך‬
‫במקום גן‪-‬‬
‫המייסדים‪.‬‬
‫במקום היתה‬
‫תחנת אוטובוסים‬
‫ציוןאיחוד‪-‬רגב‬‫של‬
‫גן המייסדים ‪ -‬רחוב פינסקר פינת חובבי‪-‬‬
 ‫בנין הפוסטה ‪ -‬סניף הדאר‬

‫ברחבת פינסקר‬
 ‫בית סטלובסקי‬
‫פייוול (שרגא)‬
‫סטלובסקי נולד‬
‫ברוסיה בשנת ‪.1878‬‬
‫התיישב‬
‫בפתח‪-‬תקוה מאז בוא‬
‫העלייה השניה‪.‬‬
‫היה בנאי במקצועו‬
‫ומומחה לבארות‪-‬מים‪.‬‬
‫היה ידוע בין עובדי‬
‫הבנין במושבה‪.‬‬
‫עסק בבנין‪ .‬נטע‬
‫כרמי שקדים‬
‫ופרדסים‪.‬‬
‫רעיתו‪ :‬זלדה לבית‬
‫יקבס מירושלים‪.‬‬

‫הבית נבנה בשנות‬

‫העשרים המוקדמות‪.‬‬
‫היה מבתיה‬
‫המפוארים של‬
‫המושבה‪.‬‬
‫רחוב פינסקר ‪ 8‬א'‬
 ‫בית‬
‫זרח‬
‫ברנט‬

‫רחוב שטמפפר‬
‫פינת בר כוכבא‬
 ‫בית זרח ברנט‬
‫הבית נבנה לראשונה מלבנים שלובנו מחול ועפר‪ ,‬עבודת הליבון נעשתה ע"י כל‬
‫בני הבית‪ .‬מלאכת הבניה עצמה ויסוד הקירות נעשו ע"י בנאי ערבי‪ .‬עם סיום‬
‫הבניה חלה זרח ברנט בקדחת קשה‪ .‬בחורף החל הגג לטפטף ונאלצו לחזק את‬
‫היריעות כדי שגשם לא יחדור‪ .‬הגג היה שטוח וכביש מחול ותבן כ"מדה" ערבית‪.‬‬
‫הבית כלל חדר אחד והתגוררו בו בהמות ואנשים‪ .‬החורף הקשה הביא לעזיבת‬
‫המקום וזרח ברנט חזר ללונדון למסחרו‪.‬‬

‫בשנת תרמ"ה (‪ )1885‬חזר ברנט לפתח‪-‬תקוה והפעם בנה בית אבן‪ .‬בטבת תרמ"ו‬
‫הביא את בני משפחתו וסידר חגיגה כחנוכת ביתו החדש‪ .‬הבית היה בן שתי‬
‫קומות‪ ,‬בנוי מאבן‪ ,‬כשהיתה התנפלות ערביי האזור על פתח‪-‬תקוה התאספו אליו‬
‫רבים מהתושבים כדי לתפוס מחסה‪ .‬שנה זו היתה קשה ולא הביאה הצלחה‬
‫רבה בחקלאות‪ .‬זרח ברנט נאלץ לעזוב את פתח‪-‬תקוה ובפעם השמינית חזר‬
‫ללונדון‪ ,‬שם שהה ‪ 3‬שנים וכשחזר בשנת תר"ן‪ ,‬מכר את ביתו בפתח‪-‬תקוה ורכש‬
‫את האדמות הסמוכות ליפו עליהן הקים את שכונת נוה‪-‬שלום‪.‬‬

‫ביתו בפתח‪-‬תקוה שהיה הבית השני שנבנה מאבן ומהיפים שבפתח‪-‬תקוה נותר‬
‫על תילו‪ .‬הבית נמסר למשפחת טומושבסקי וחלקו הפך לקלוב הפועלים של‬
‫פתח‪-‬תקוה‪ .‬כל פועל שילם מס של חצי ביליק לחודש‪ .‬הקלוב היה חדר שהושכר‬
‫ב‪ 10-‬פרנקים לחודש‪ .‬ביפו נקנו כסאות ברזל‪ ,‬שולחנות ומנורה גדולה וכן‬
‫שחמט‪ .‬המיחם נתרם בהשאלה ע"י משפחת אורלוב‪ .‬היה זה קלוב הפועלים‬
‫הראשון בארץ‪ .‬את נשף הפתיחה פתח חיים ברנד‪ .‬בקלוב היו שלושה חדרים‪,‬‬
‫האחד‪-‬האמצעי‪ ,‬שימש אולם לאסיפות ופעולות תרבות‪ .‬לידו‪-‬משמאל‪ ,‬חדר אוכל‬
‫ולימינו‪-‬מקום ארעי ללינה לעולה או פועל שלא השיג מיטה במלון הסמוך‪.‬‬
‫באולם הקלוב נערכו אסיפות והתווכחו בשאלות מהותיות שהסעירו את ציבור‬
‫הפועלים‪ ,‬עבודה עברית‪ ,‬מלחמת השפות‪ .‬בבית זה היו א‪.‬ד‪.‬גורדון‪ ,‬יוסף חיים‬
‫ברנר‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬דוד שמעוני ורבים אחרים‪ .‬הקלוב שימש כמקום למפגשים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫רחוב ההסתדרות ‪19‬‬
 ‫רחוב‬

‫רוטשילד‬

‫מתחיל ברחוב האחים‬

‫בכר‬
 ‫אנדרטת הברון‬
‫האנדרטה לזכר הברון רוטשילד ניצבת בקרן הרחובות רוטשילד‪,‬‬ ‫•‬
‫ברון הירש‪ ,‬מונטיפיורי וז'בוטינסקי‪ ,‬בכניסה המערבית לפתח‪-‬‬
‫תקווה‪.‬‬
‫האנדרטה הוקמה בשנת ‪ 1947‬במקום בו עמד לפנים ביתו של ד'ר‬ ‫•‬
‫סובול‪ ,‬רופא העיניים של המושבה‪.‬‬
‫האנדרטה תוכננה בידי האדריכל אוריאל (אוטו) שילר‪ ,‬שהקים גם‬ ‫•‬
‫את 'גן הנדיב' בזכרון יעקב‪.‬‬
‫מלאכת הבניה בוצעה בידי הבנאים ממשפחת וולפו שהיו מומחים‬ ‫•‬
‫לעבודה באבן‪.‬‬
‫אנדרטה זו הוקמה בידי עיריית פתח תקווה לזכרו ולזכר מפעלו של‬ ‫•‬
‫הנדיב הידוע‪ ,‬ידיד 'אם המושבות'‪ ,‬הברון אדמונד דה‪-‬רוטשילד‪.‬‬
‫האנדרטה והגן שופצו בידי העירייה בשנת ‪.1990‬‬ ‫•‬
 ‫בית זה‪ ,‬ברחוב רוטשילד ‪ , 50‬נבנה ע"י יהודה ראב בשנת ‪ .1900‬בתחילה גר‬ ‫•‬
‫יהודה עם משפחתו בצריף ברחוב פינסקר ורק לאחר שקיבל את חלקת‬
‫הקרקע ‪ ,‬שהיתה גן ניסיונות של פקידות הברון‪ ,‬החל בבניית ביתו‪.‬‬
‫אח"כ התגוררו בבית משפחות חרס וגלמן מראשוני האורזים‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫•‬
‫נמכר הבית למשפחה איטלקית‪ ,‬שחיה במקום מספר שנים‪ .‬מהם נרכש‬
‫הבית ע"י משפחת אלישיוב‪.‬‬

‫משפחת ראב – בן עזר ‪ ,‬המייסדים‬

‫• אלעזר ראב ‪ -‬נולד בשנת ‪ 1828‬בהונגריה‪ .‬היה חקלאי מנעוריו‪ .‬נמשך לעליה‬
‫ולהתיישבות ופעל למען החברה לישוב ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בשנת תרל"ה עלה‬
‫ארצה והתיישב זמנית בירושלים‪ .‬בשנת תרל"ו נתן ידו ליסוד האגודה‬
‫"גאולת הארץ"‪ .‬לאחר מכן הצטרף לקבוצת יוזמי "אם המושבות" ולבוניה‬
‫הראשונים‪ .‬נאלץ לעזוב את פתח‪-‬תקוה בגלל מחלת הקדחת‪ .‬עסק‬
‫בירושלים בתעשיה החקלאית‪ .‬עם שיקומה של פתח‪-‬תקוה חזרו בניו יהודה‬
‫ומשה למושבה‪ .‬רעייתו‪:‬‬
‫• יהודה ראב – יהודה בן אלעזר ראב נולד בהונגריה בשנת ‪ .1858‬היה תלמיד‬
‫חכם‪ .‬עסק בחקלאות מנעוריו‪ .‬חונך לאהבת הארץ מילדותו‪ .‬השתלם‬
‫בחקלאות לפני עליתו‪ .‬עלה ארצה בשנת תרל"ה והתיישב זמנית בירושלים‪.‬‬
‫הצטרף לקבוצת מייסדי פתח‪-‬תקוה‪ .‬זכה לחרוש את התלם הראשון‬
‫במושבה‪ .‬שימש במושבה כשומר הראשון והדריך מתיישבים בהלכות‬
‫חקלאות בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬ראשון‪-‬לציון ונס‪-‬ציונה‪ .‬היה ראש השותפות של‬
‫ה"ביאליסטוקאים"‪ .‬עשה רבות למען שיקומה של פתח‪-‬תקוה ‪ .‬עסק בעבודה‬
‫צבורית‪ .‬פתח משק מגוון למופת‪ .‬פרסם מאמרים מקצועיים בשטח‬
‫נפטר בשיבה טובה בשנת‬ ‫החקלאות‪ .‬רשם זכרונות‪.‬‬
‫תש"ז‪ .‬רעייתו ‪ :‬לאה לבית שיינברגר מירושלים‪.‬‬
‫• משה‪-‬שמואל ראב (בן‪-‬עזר) ‪ -‬ר' משה‪-‬שמואל בן אלעזר ראב (בן‪-‬עזר) נולד‬
‫בהונגריה בשנת ‪ .1862‬קבל חינוך מסורתי‪-‬ציוני מפי בן‪-‬דוד יהושע שטמפר‪.‬‬
‫עלה ארצה עם הוריו בשנת תרל"ה נמנה על ראשוני פתח‪-‬תקוה‪ .‬אחרי חדוש‬
‫הישוב במקום עבד אצל הרב אריה‪-‬לייב פרומקין‪ .‬פיתח ברבות הימים משק‬
‫רחוב רוטשילד‬
 ‫בית גודמן ‪ -‬רוטברד‬
‫זהו בית בעל יחוד ארכיטקטוני שנבנה מלבני סיליקט לבנות‬ ‫•‬
‫ושונה במראהו מרוב הבתים שנבנו ברחוב‪ .‬כתובת בחזית‬
‫מתעדת את המבנה ובוניו‪.‬‬

‫מבנה זה נבנה בשנת תרפ"ז‪ 1926 -‬ע"י הקבלן רוטברד ‪ .‬הבית‬ ‫•‬
‫תוכנן על ידו עבור משפחת גודמן כדגם ביתם בפולניה‪ .‬המבנה‬
‫בן שתי קומות‪ ,‬היה מיועד למגורים לשתי משפחות‪ .‬גודמן נתן את‬
‫המגרש לבניה‪ ,‬ורוטברד לקח על עצמו את הקמת הבית‪ .‬אבני‬
‫הסיליקט‪ ,‬שמהם נבנתה חזית הבית הובאו מתל אביב‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הובאו סתתים שיתאימו את הלבנים לבניה‪ .‬הלבנים עוצבו‬
‫בדגמים עגולים ומעוינים‪ ,‬כדי להתאימם לבניה‪ .‬במבנה‪ ,‬פריטים‬
‫אדריכליים ייחודיים שלא נראו בשום מבנה אחר במושבה‪ .‬הבניה‬
‫ארכה שנה וחצי‪.‬‬

‫רק חזית הבית נבנתה מלבנים מסוגננות‪ ,‬בעוד יתר חלקי‬ ‫•‬
‫המבנה בנויים בבניה מסורתית‪ .‬בחזית‪ ,‬מרפסת בעלת שני גרמי‬
‫מדרגות‪ ,‬הריצוף במרפסת בצבעי שחור ולבן‪.‬‬

‫בני משפחת רוטברד גרו בבית שנים מעטות יחד עם משפחת‬ ‫•‬
‫גודמן‪ .‬לפני שנים רכש רוטברד את הבית מיורשי גודמן והגשים‬
‫את חלומו להיות בעל הבית‪ .‬בשיחה עמו לפני כעשרים שנה‬
‫הבטיח לשמר את חזית הבית ולהעניק לו את מראהו משנות‬
 ‫בית הספר נוסד‬
‫בשנת ‪ 1885‬בידי‬
‫פקידות הברון‬
‫ושימש כחדר ניהול‬
‫בית הספר‪.‬‬
‫ואחזקתו היתה בידי‬
‫חברת פיק"א‪,‬‬
‫ההנהלה הציונית‬
‫וההורים‬
‫שימש עד ‪ 1948‬כבית‬
‫ספר פיק"א ‪.‬‬
‫הבניין‪ ,‬ששימש את‬
‫משרדי רישום‬
‫מקרקעין עד שנת‬
‫‪2000‬‬
‫רחוב מוהליבר ‪10‬‬ ‫בית ספר "נצח ישראל"‪ -‬שנת‬
 ‫בי''ס נצח ישראל בנות‬
‫רשימת התלמידות והמורים‬
‫גימנסיה "אחד‪-‬העם" ‪1930‬‬
‫גימנסיה "אחד‪-‬העם" תר"ץ ‪ -1930‬כיתה‬
‫חמישית‬
‫רחל‬
‫בומבי‪-‬גפני‬
‫רחוב‬ ‫‪-‬‬ ‫ישיבת לומז'ה ‪ -‬נוסדה בשנת תרפ''ו‬
 ‫אברהם‬
‫שפירא‬

‫אברהם שפירא ז"ל נולד באוקראינה ב‪-‬ג' בתשרי תרל"א (‪ .)1870‬תולדות חייו‬
‫של אברהם שפירא היו תולדותיה של "אם‪-‬המושבות" בארץ‪ .‬היה ידוע במשך‬
‫עשרות בשנים כראשון וראש בכל ענייני הבטחון והשמירה בישובים‬
‫הראשונים‪ .‬ארגן את הגנת פתח‪-‬תקוה בשנים תרפ"א‪ .‬שימש שומר ראשם‬
‫של הנציב העליון הרברט סמואל ופרופסור חיים וייצמן‪ .‬סייע רבות‬
‫למוסדות הישוב וביחסיהם עם הערבים‪.‬‬
‫ב‪ 1905 -‬נבנה הבית למגורי שפירא ומשפחתו‪ .‬הבית‪ ,‬כבתי אכרים אחרים‪,‬‬
‫נבנה מלבני כורכר מצופות בטיח‪ ,‬הגג מכוסה רעפים 'מרסלים' ומרצפות‬
‫החדרים מעוטרות‪ .‬הקירות הפנימיים מעוטרים בציורי קיר שנחשפו בעת‬
‫השיפוץ‪.‬‬
‫בקדמת הבית מרפסת מוגבהת ומרוצפת ששימשה לאירוח ושדרת עצי‬
 ‫פעמון‬
‫המושב‬
‫בשנת ‪ 1897‬הגיע ר' חיים‬
‫צוער לפתח‪-‬תקוה ועבד‬
‫כשכיר יום‪ .‬בשנת ‪1900‬‬
‫ה‪-‬‬
‫רכש את המגרש והקים‬
‫צריף ומכוורת‪.‬‬
‫בית‬
‫בית המשפחה שכן על‬
‫גבעה זו ולכן הציע ועד‬
‫צוער‬
‫המושבה לר' חיים להקים‬
‫את פעמון המושבה‬
‫בחצרו‪ ,‬ר' חיים ידאג‬
‫לתפעולו ובתמורה‬
‫ישוחרר מתשלום מיסי‬
‫הוועד‪.‬‬
‫ואכן נרכש פעמון ע"י‬
‫הוועד ביפו והותקן בחצר‬
‫זו‪.‬‬
‫שעונים בימים אלו היו‬
‫מצרך נדיר ולכן הופעל‬
‫הפעמון שש פעמים ביום‪.‬‬
‫בשעה ‪ 06.00‬להשקמה‪,‬‬
‫בשעה ‪ 07.00‬להתחלת‬
‫העבודה‪ ,‬בשעה ‪12.00‬‬
‫להפסקת הצהריים‪ ,‬בשעה‬
‫‪ 13.00‬לחידוש העבודה‪,‬‬
‫בשעה ‪ 16.00‬לסיומה‬
‫ובשעה ‪ 18.00‬צילצול‬
‫האוסר על ערבים להימצא‬
‫בתחומי המושבה‪.‬‬ ‫רחוב הרצל ‪27‬‬
‫בערבי שבת וחג נשמע‬
‫רחוב ברון הירש – בית בומבי‬
 ‫חצר בומבי‬
‫מאפייה ראשונה במושבה‬
‫סיפורה של מאפיית בומבי שזור בקורות המשפחה‪ .‬מרדכי בומבי אבי‬
‫המשפחה‪ ,‬תיכנן להקים במושבה מאפייה‪ .‬לאחר נסיונות שנתקלו‬
‫בקשיים‪ ,‬הסכימה משפחת גרף למכור את חלקה האחורי של חצר‬
‫המשפחה לבומבי כדי שיקים בה את המאפיה‪.‬‬
‫המבנה נבנה מלבני טיט וקש עם ארובה‪ .‬לידו נבנה בית המשפחה עם‬
‫שני חדרים ושירותים בחצר‪.‬‬
‫מרדכי היה עובר עם עגלתו הקטנה בין פרדסי המושבה ואוסף את‬
‫גזם העצים להסקת התנור‪ ,‬בעוד רעייתו מרים טיפלה באפייה‪.‬‬
‫פעמיים בשבוע היה עובר מרדכי עם עגלתו ואוסף את "הטבלה" –‬
‫אותן תבניות פח עם בצק‪ ,‬שהיו מכינות נשות המושבה‪ .‬התבניות‬
‫הוכנסו לתנור ולאחר אפייתן‪ ,‬הוחזרו לבעליהן‪ .‬ביום שישי אחה"צ היה‬
‫אוסף את סירי "הטשולנט" – "החמין" ומכניס לתנור‪ .‬בשבת בבוקר‪,‬‬
‫כשיצאו הגברים מבית הכנסת‪ ,‬היו עוברים במאפיה כדי לקחת את‬
‫סירי החמין של משפחתם‪.‬‬
‫מספרים על מרדכי‪ ,‬שמעולם לא טעה בזיהוי כל תבנית וסיר‪.‬‬
‫לקראת הפסח הוכשרה המאפייה לאפיית המצות‪ .‬אל המאפייה הובאו‬
‫מכשירים וכן קמח כשר לפסח שנוקה היטב‪ .‬בחצר הועמדו חביות‬
‫גדולות של מים "ולנו" בחביות‪ .‬לאחר האפייה‪ ,‬אוחסנו המצות בסדינים‬
‫נקיים שהובאו על‪-‬ידי נשות המושבה‪.‬‬
‫בכל שנה היו מגיעים ילדי ביה"ס והגנים לחזות במלאכת אפיית‬
‫המצות‪.‬‬
‫המאפייה פעלה עד ‪.1940‬‬
‫ברון הירש ‪20‬‬ ‫מרים ומרדכי בומבי ז"ל ‪ -‬נפטרו בשנת תש"ח‬
 ‫רחוב‬
‫חיים עוזר‬

‫מתחיל ברחוב‬
‫שטמפפר‬
‫אחוזת לחמן ‪ -‬יקב פרידמן‬
 ‫אחוזת לחמן ‪ -‬יקב פרידמן‬

‫ממזרח לכיכר המייסדים‪ ,‬בפינת הרחובות חיים עוזר‬

‫ואוסישקין‪ ,‬היה יקב פרידמן‪ ,‬שפעל בשנים ‪1924-1889‬‬
‫ולאחר מכן עד שנות החמישים תחת שמות שונים‪.‬‬
‫היקב עומד במקום בו נבנה ב‪ 1884-‬בית האבן הראשון‬
‫בפ"ת ע"י אריה לייב פרומקין‪ ,‬עת חודשה ההתיישבות‬
‫בפ"ת‪ .‬הבית נבנה מכספי אמיל לחמן‪ ,‬יהודי עשיר‬
‫מגרמניה‪ ,‬אשר קנה כאן את האדמה‪ ,‬ופרומקין נתמנה‬
‫כמנהל האחוזה שלו‪ .‬אדמות האחוזה היו במקום בו נמצא‬
‫כיום רח' נחלת צבי‪ .‬בעקבותיו חזרו לפ"ת המתיישבים‬
‫מיהוד‪.‬‬
‫פרומקין היה בין הראשונים‪ ,‬שנטעו הדרים וגפנים בפ"ת‪.‬‬
‫ב‪ 1885-‬הקים ישיבה בפ"ת‪ ,‬שנתקיימה עד ‪ .1891‬בשנים ‪1888-‬‬
‫‪ 1886‬פרסם כתבות בעיתון "המגיד" על החיים בפ"ת‪ ,‬וקרא‬
‫לעלייה לא"י‪.‬‬
‫על מאמריו חתם בראשי התיבות של שמו ‪ -‬אל"ף‪ .‬ב‪1894-‬‬
‫יצא ללונדון‪ ,‬שם עסק במסחר יינות‪ .‬ב‪ 1911-‬שב לירושלים‪,‬‬
‫וסמוך למותו שב לפ"ת‪.‬‬
‫לאחר מותו יצא לאור ספרו "תולדות חכמי ירושלים"‪,‬‬
‫המהווה מקור חשוב למחקר תולדות היישוב‪.‬‬
 ‫מילוי בקבוקי יין ביקב‬

‫מילוי בקבוקים ביין‬

‫ביקב של פתח‪-‬‬
‫תקוה‪.‬‬

‫היקב הראשון נוסד‬

‫ב ‪ 1897 -‬על ידי‬
‫שמעון רוקח ועקיבא‬
‫ליבריכרט והוא‬
‫נרכש על ידי שמעון‬
‫פרידמן ובניו ב ‪-‬‬
‫‪.1912‬‬
‫רחוב חיים עוזר –‬
‫אוסישקין‬

‫היקב השני‪,‬‬
‫ליד תחנת הרכבת‪,‬‬
 ‫בית הבטון‬

‫בית הבטון הוא בית משאבות בן שתי קומות שנמצא במקורות הירקון סמוך לכפר‬
‫הבפטיסטים‪ .‬נקרא כך מפני שבבנייתו נעשה השימוש הראשון בבטון בארץ‪ .‬המבנה‬
‫נבנה בשנת ‪ 1912‬על ידי חברת " פלשתינה" בבעלות בצלאל יפה‪ ,‬על מנת לספק מים‬
‫לפרדסי המושבה פתח תקווה והסביבה‪.‬‬
 ‫תחנת הרכבת הראשונה‬

‫רחוב האחים בכר‬

 ‫ש‬
‫וברי‬
‫כסף‬
 ‫מקורות מהספרים‪:‬‬
‫"פתח‪-‬תקוה ‪–1878-1998‬אם ועיר" של אריה חשביה‪" ,‬לכו ונלכה‪-‬סיורים במושבות של רן אהרנסון‪,‬‬
‫"אם המושבות בעשור למדינת ישראל‪" ,‬יסודות לתולדות פ"ת" של אלעזר טרופה ‪,‬‬
‫מהחוברת – "מתולדות המושבה והעיר ‪"1878-1963‬‬
‫ומאתרי האינטרנט‪" :‬ויקיפדיה"‪ ,‬עיריית פ"ת‪ ,‬וארכיון הראשונים‪.‬‬
‫עליזה וורם ‪ -‬מנהלת מרכז הדרכה‪ ,‬מרכז פסג"ה – פתח תקוה‪.‬‬
‫‪ -‬בית קנטרוביץ – זכרונות מבית סבא‪.‬‬ ‫זכרונות משפחתיים‪ :‬צפירה קפלן‪-‬אלון‬
‫שני ציורים – בית הכנסת הגדול ורחוב ברון הירש – צויירו ע"י יעקב ברסלב‪.‬‬

‫מפאת גודל המצגת הבאתי כאן את סיפוריהם רק של חלק קטן מראשוני המושבה‬

‫מוסיקה‪Ernesto Cortazar - Just for you :‬‬

‫המצגת נערכה ע"י בינה‬
‫בת למשפחת בומבי – גפני‬
‫‪bina60@gmail.com‬‬