‫‪19.

11‬‬ ‫תקשורת טכנולוגיה וחברה‪ -‬שיעור ‪5‬‬

‫דטרמיניזם חברתי‬
‫מקנזי‪ -‬סבור שהדטרמיניזם הטכנולוגי זה שיטה פשטנית מידי‪ ,‬יש לבחון מהו מקור הטכנולוגיה ומהו‬
‫תפקידה של החברה‪ .‬לאותה טכנולוגיה יהיו אפקטים (השפעות) שונים על חברות שונות‪ .‬למאפייני‬
‫החברה יש תפקידים חשובים בהחלטה לאמץ וליישם טכנולוגיה‪.‬‬
‫פישר‪ -‬הוא התמקד בחקר הטלפון‪ ,‬מדיום שלא חקר יחסית לשאר המדיומים‪ .‬הוא התמקד בצרכן הבודד‪,‬‬
‫בניגוד לשאר שמתמקדים בתהליך הייצור‪ .‬פישר מתמקד בדרך שבה הפרט מיישם את הטכנולוגיה‪ .‬אותו‬
‫חידוש יתפתח באופן שונה במקומות שונים‪ ,‬מה שבסופו של דבר משפיע על הטכנולוגיה זה‬
‫האינטראקציה בין גורמי הממשל‪ ,‬הלקוחות‪ ,‬המדיה והמפתחים‪.‬‬
‫סילברסטון‪ -‬הטכנולוגיה היא תולדה של תהליכים מורכבים‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית תלויה בפעילות של‬
‫מוסדות ויחידים שמוגבלים על יד ההיסטוריה והחברה‪ .‬מדיום חדש תמיד נבנה על יסודות המדיום הישן‪,‬‬
‫הוא לא מגיע לעולם כחדש ושלם‪ .‬לא ברור איך הטכנולוגיה תתמסד ומהו השימוש שיעשו בה ומה יהיו‬
‫ההשלכות שלה על החברה‪ ,‬לא ניתן לדעת זו מראש‪ .‬צריך לנבות ולהבין את התמונה הכוללת יש להבין‬
‫הכיצד והמדוע‪ .‬הוא בוחן את המשמעות שהצרכנים מקנים לטכנולוגית התקשורת‪ .‬הוא התמקד בעיקר‬
‫בטלוויזיה בתוך החלל הפרטי של הבית‪ .‬הוא אומר שהטכנולוגיה מקבלת משמעות על ידי פריטים‬
‫שממוקמים תמיד בהקשרים היסטוריים מסוימים‪ ,‬להקשר שבו אנו צורכים את המדיה יש משמעות ולכן‬
‫צריך לחקור את המרחבים התרבותיים שהטכנולוגיה פועלת‪.‬‬
‫דרור (הפוליטיקה של הטכנולוגיה‪ ,‬ארכיטקטורה היא פוליטיקה) הוא מסכים אם הטענה שהטכנולוגיות‬
‫מקיפות אותנו ויש להם השפעה גדולה על חיינו‪ .‬הכתב מוגדרת כטכנולוגיה‪ ,‬הוא מדבר על תיאוריות של‬
‫האוריינות‪ .‬הם ניסו לפענח את החידה היוונית‪ ,‬הם טוענים שמרגע שהופיע הכתב נוצר שינוי תודעתי‬
‫שבא לידי ביטוי בחשיבה ויצירה עצמית‪ ,‬היכולת להביע ביקורת תרבותית‪ .‬הכתב הוא זה שעשה את‬
‫ההבדל‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ארבע דרכים בהם החברה יכולה להתנות את אופי ההתפתחות הטכנולוגית‪:‬‬
‫‪.1‬אי יישום‪ -‬יש טכנולוגיות שמגיעות לתודעת החברה שמחליטה שאין צורך בה ולא נעשה בה‬
‫שימוש‪ .‬הפקס הומצא לפני ‪ ,150‬לא ראו בה צורך ורק כיום נעשה בה שימוש‪.‬‬
‫‪.2‬המצאה מחדש‪ -‬מדובר בטכנולוגיה שהומצאה בצורה אחת אבל בגלל צורך חברתי נעשה בה‬
‫שינוי על מנת שיתאים לצרכים החדשים‪ .‬במקור הטלפון היה מיועד לקשר בין אדם לקבוצה‬
‫ובהמשך הוא שונה על מנת לקשר בין אדם לאדם‪ .‬הרדיו במקור שימש לחבר בין שתי‬
‫נקודות אך בהמשך הוא חיבר בין נקודה אחת להרבה נקודות‪.‬‬
‫‪.3‬תיעול אפקטים‪ -‬שני גורמים עושים יישום שונה באותה טכנולוגיה‪ .‬במלחמת העולם השנייה‬
‫מנהיגים עשו שימוש מניפולטיבי ברדיו‪.‬‬
‫‪.4‬שינוי ברישום ביחס להבניית המקור‪ -‬טכנולוגיה שנעשה בה שימוש שלא לשמו הוא נולד‪,‬‬
‫הוידיאו נוצר על מנת להקליט אך אנשים לא עשו שימוש ביכולת ההקלטה‪.‬‬
 ‫הגישה האקולוגית‬
‫חברה‬ ‫אקולוגיה‬
‫גישה שהתפתחה במאה העשרים‪ ,‬לפי הגישה לצמחים‪ ,‬בעלי חיים ולאנשים יש את אותם צרכים‪ ,‬הם לא‬
‫הכירו שלכל חברה יש צרכים שונים‪ .‬בשנות ה ‪ 70‬היא הופיע בגלגול חדש‪ ,‬הם הכירו בכך שלאנשים יש‬
‫צרכים שונים מבעלי חיים‪ .‬הם הכירו בכך שלתתי קבוצות יש צרכים שונים‪ .‬יש מערכת של יחסי גומלין‬
‫בין הטכנולוגיה והחברה‪.‬‬
‫אוכלוסיה‪ -‬בני החברה שחיים בסביבה מסוימת‪ .‬לכל חברה יש תת קבוצות‪.‬‬
‫סביבה תקשורתית‪ -‬מכלול משאבי התקשורת באוכלוסיה או בחברה נתונה‪ .‬הסביבה היא דבר מאוד‬
‫דינאמי‪ .‬הכוונה היא גם למוסדות תקשורתיים שיש להם השפעה או פונקציה של חברות בחיינו‪.‬‬
‫צרכים‪-‬מחקרים ניסו לאתר מהם הצרכים התקשורתיים בחברה‪ ,‬המחקר של כץ ושות' בודק מהם‬
‫השינויים בחברה הישראלית בעקבות המעבר לטלוויזיה הרב ערוצית‪ .‬בזמנים שונים באותה חברה‬
‫הצרכים משתנים‪.‬‬
‫אנשים מודעים לצרכים שלהם ומסוגלים לזהות בסביבה התקשורתית שלהם משאבים זמינים לסיפוקם‪.‬‬
‫בנוסף הם גילו כי קיימים הבדלים בין אוכ'‪ ,‬קבוצות ואנשים‪ .‬משאב אחד יכול למלא מספר צרכים בו‬
‫זמנים‪ .‬מצד שני צורך אחד הרבה פעמים ימולא על יד מספר משאבים‪ .‬לא בהכרח כל משאבי התקשורת‬
‫שזמינים בסביבה יכולים לספק את כל הצרכים שלא האוכלוסיות שגרות באותו סביבה‪ .‬ישנם צרכים‬
‫תקשורתיים שימלאו טוב יותר על ידי משאבים של תקשורת בין אישית וישנם צרכים שימלאו טוב יותר‬
‫על ידי תקשורת המונית‬

‫יש ‪ 4‬סוגי צרכים‪:‬‬

‫‪.1‬צרכים הכרתיים ‪ /‬קוגניטיביים‪ -‬הצורך במידע בידע והבנה‪.‬‬
‫‪.2‬צרכים רגשיים‪ /‬אפקטיביים‪-‬הצורך ברכישה וחיזוק של חוויות אסטטיות רגשיות‪.‬‬
‫‪.3‬צרכים חברתיים‪ -‬צורך לחזק את תחושת הביטחון והיציבות שלנו‪ ,‬הרצון לחזק את תחושת המגע עם‬
‫העולם‪.‬‬
‫‪ .4‬צורכי הרגעה וריפוי‪ /‬אסקפיסטים‪ -‬צרכים של הימלטות ורגיעה מחיי היום יום‪.‬‬

‫מאזן תקשורת בחברה‪ :‬ביטוי ליחסים בין ביקוש לבין היצע של תקשורת‪ .‬משתנה כל הזמן‪.‬‬
‫מאזן תקשורת חיובי מלא – מצב שבו כל הצרכים מסופקים על ידי מכלול המשאבים הזמינים(לא קיים‬
‫במציאות )‪.‬‬
‫מאזן תקשורת שלילי מלא‪ -‬מצב שבו שום צורך לא מסופק על ידי מכלול המשאבים הזמינים(לא קיים‬
‫במציאות )‪.‬‬
‫מאזן תקשורת חלקי‪ -‬חלק מהצרכים של חלק מאוכלוסיה מסופקים על ידי חלק מצרכים שבסביבה‪ .‬מאזן‬
‫התקשורת נתון לשינויים פעם היא נוטה לשלילה פעם לחיוב‪.‬‬
 ‫שיעור ‪3/12 -7‬‬
‫הגישה האקולוגית‪ -‬המשך‬
‫תחליפיות פונקציונאלית‪ -‬מתייחס למערכת היחסים בין משאבים תקשורתיים לבין עצמם‪ .‬מה קורה כאשר‬
‫נכנס משאב תקשורתי חדש ואיך הוא ישפיע על ותיקים‪.‬‬
‫נוסק ואדוני‪ -‬הם בודקים האם לתיאורית ההדחה של מקלוהן יש אחיזה במציאות ? כיצד משפיע המחשב‬
‫והאינטרנט על מוצרי תקשורת ישנים‪.‬‬
‫כאשר משאב חדש מופיע יש שלושה תרחישים עיקריים‪ :‬קיים‬
‫‪.1‬יש דמיון פונקציונאלי בין המשאב הישן למשאב החדש‪ ,‬וידיאו ו ‪ .DVD‬הם עונים על‬
‫צרכים דומים‪ .‬המשאב החדש משוכלל יותר‪ .‬החדש בולע את הישן‪.‬‬
‫‪.2‬דו קיום‪ -‬שני המשאבים מתקיימים ביחד‪ .‬עיתון‪ ,‬רדיו‪ ,‬מחשב‪.‬‬
‫‪.3‬התכנסות‪ -‬המשאב החדש והישן מתכנסים יחד ויוצרים משאב שלישי וחדש‪ .‬במחשב יש‬
‫שימוש של טלוויזיה ורדיו‪.‬‬

‫נוסק ואדוני – תקשורת מתכנסת ואפקט הדחיקה‪.‬‬

‫‪.1‬הם רצו לבדוק באיזה מידה טכנ' דיגיטאלית חדשה משפיע על צריכת המדיה הותיקות יותר כמו עיתון‬
‫ורדיו‪.‬‬
‫‪.2‬כיצד המחשב והאינטרנט השפיעו על תרבות הפנאי של האנשים‪ .‬המחקר נעשה בתקופה שבה המחשב‬
‫והאינטרנט היו בתהליך חדירה התחלתי בחברה הישראלית‪ ,‬דבר שאפשר את קיומה של קבוצת ביקורת‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫‪.1‬ביחס לאלה שאין להם מחשב‪ ,‬בעלי המחשב נוטים יותר לצרוך ספרים ומדיה מודפסת‪,‬‬
‫הולכים יותר לקולנוע ולחוגים חברתיים‪.‬‬
‫‪.2‬אלה שאימצו את המחשב ביחס לעצמם‪ .‬הם מצאו שאותם אנשים נוטים יותר לצרוך ספרים‬
‫ומדיה מודפסת‪ ,‬הולכים יותר לקולנוע ולחוגים חברתיים‪ .‬לפי נוסק והילל האינטרנט מגביר‬
‫את הסקרנות האינטלקטואלית של הגולש‪ .‬המחשב והאינטרנט לא גרמו לאנשים לצאת‬
‫פחות מהבית‪ ,‬הקבוצה היחידה שבה חל ירידה קלה הוא קבוצת החמישים פלוס‪.‬‬
‫‪.3‬המשאב היחיד שכן נפגע הוא הטלוויזיה‪ ,‬ככול שהצרכים דומים יותר כך המדיום הישן‬
‫ייפגע יותר‪ .‬ככל שהזמן עובר המחשב והאינטרנט תופסים יותר את מיקומו של הטלוויזיה‪.‬‬

‫למה איניס הוא יותר אקולוג מטרמינסט טכנולוגי?‬

‫הוא טוען שברגע שחברה בוחרת לאמץ טכנ' מסוימת ‪ ,‬יהיה לה אפקט מאוד חזק ברמת המקרו‪ .‬אך הוא‬
‫שם דגש על החברה‪ ,‬היא זו שבוחרת איפה למקם את עצמה על ציר הזמן לעומת ציר המרחב‪.‬‬
‫החברה היא מערכת אקולוגית ששואפת להגיע לאיזון בהטיית הזמן או המרחב‪ .‬תמיד בזמן נתון אחד מהם‬
‫יהיה דומיננטי ואחד רדום‪ ,‬לכן החברה תפתח משאב שיגרום איזון בניהם‪.‬‬
‫אב טיפוס להטיית בזמן היא החברה האוראלית ואב טיפוס להטייה במרחב היא חברת הכתב‪.‬‬
‫הגלובליזציה מאפיין את החברה המערבית ובניגוד לה יש את הג'האד שדוחף לחזרה לערכים מסורתיים‪.‬‬

‫שיעור ‪8‬‬
‫בלונדהיים ושיפמן‪ -‬מאמר שסוקר את אופי ההתפתחות של התקשורת‪ ,‬הם שואלים באיזה מידה ניתן‬
‫להשתמש במושג מהפכה כאשר מדברים על התפתחות כלי התקשורת‪ ,‬לפח דעתם הייתה רק מהפכה אחת‬
‫והיא מהפכת הכתב שהייתה מכוננת‪ ,‬היא הדוגמה היחידה לכלי תקשורתי שעשה מהפכה בכל אחת‬
‫מהממדים‪ .‬כל שאר המקרים הם לא בגדר מהפכות מפני שהם עשו שינוי בודד בלבד‪.‬‬
‫לפי דעתם האינטרנט הוא סוג של מהפכה מסכמת‪ ,‬הוא לא מחדש דבר אך הוא מקבץ בתוכו את כל‬
‫האפשרויות‪.‬‬
‫הם מציגים את המימדים ומראים כיצד כל טכנולוגיה שינתה את כל אחד מהמימדים‪:‬‬
‫‪.1‬מורפולוגיה\תצורה‪ -‬הכוונה לפורמט שמידע מועבר‪ .‬קול‪ ,‬תמונה נעה או כתב‪ .‬יש הבחנה‬
‫בין תצורה אנלוגית לבין דיגיטאלית‪ .‬ניתן לשלב בין כל התצורות‪ .‬כיום ניתן להמיר בין‬
‫תצורה אחת לאחרת‪.‬‬
‫‪.2‬היקפיות\סילום‪ -‬טווח הנמענים הפוטנציאלי שנגישים באמצעות המדיום‪ .‬מושפעת גם‬
‫מהטיית המרחב מפני שלאורך זמן‪ ,‬יותר ויותר אנשים נחשפים למדיום וגם מהטיית הזמן‪.‬‬
‫‪ #‬נלן‪ -‬תקשורת בין אישית‪.‬‬
‫‪ #‬שידור צר‪ -‬פנייה לקהל יעד ממוקד לפי מאפיינים שונים‪.‬‬
‫‪ #‬שידור רחב‪ -‬פנייה לציבור במישור הלאומי‪.‬‬
‫‪ -# Globe casting‬שידור כלל עולמי‪.‬‬
‫‪.3‬סינכרוניות‪ -‬תבנית הזמן של השלמת המעגל התקשורתי‪ ,‬ההבחנה בין תקשורת בזמן אמת‬
‫כמו שיחת טלפון או שידור חי בטלוויזיה לבין לתקשורת שלא בזמן אמת כמו מכתב‪.‬‬
‫‪.4‬כיווניות‪ -‬מתייחס לכיוון זרימת המידע‪ .‬יש הבחנה בין מדיה חד כיווני שבו המידע עובר‬
‫בכיוון אחד(אין נמענים)‪ ,‬דו או רב כיווני כלומר יש תקשורת בין שני צדדים או יותר לבין‬
‫מדיה שמוגדרים ניטרליים שלהם יש את הפוטנציאל להיות גם חד כיווני וגם דו כיווני‪.‬‬
‫‪.5‬מסופיות‪ -‬מתייחס למיקום‪ ,‬הנגישות או הנוחות של נקודת הקצה‪ ,‬האם מדובר במסוף נייד‬
‫או נייח‪ .‬מתייחס גם לנקודת היעד‪ .‬רמת הנגישות של המשתתפים השונים לנקודת הקצה‬
‫בתהליך התקשורתי הכוונה היא לנגישות מבחינה תקשורתית‪.‬‬
‫‪-‬נגישות גבוהה לקצה המשדר וגבוהה לקצה הקולט‪.‬‬
‫‪-‬נגישות נמוכה לקצה המשדר וגבוהה לקצה הקולט‪.‬‬
‫‪-‬נגישות נמוכה לקצה המשדר ונמוכה לקצה הקולט‪.‬‬
‫‪.6‬מתווה‪ -‬הזיקה בין המוען לנמען ביחס לאינפורמציה המועברת כאשר יש אופציה של משיכת‬
‫מידע מול דחיפת מידע‪.‬‬
‫קיימים ‪ 4‬מצבים‪:‬‬
 ‫•שיחה‪ -‬כל אחד גם מושך מידע וגם דוחף מידע‪.‬‬
‫•שידור‪ -‬יש מוען שדוחף מידע לנמענים‪ ,‬חד כיווני‪.‬‬
‫•התייעצות‪ -‬יש מרכז של ידע שעובר לפריפריה על פי דרישה של‬
‫הפריפריה‪.‬‬
‫•רישום‪ -‬פריפריה שנותנת מידע למרכז על פי יוזמת המרכז‪.‬‬
‫‪.7‬חיבוריות‪ -‬אופי החיבור בין המוען לנמען באמצעות ערוץ טכנולוגי‪ .‬ניתן להבחין בין‬
‫ערוצים בדידים לבין מרושתים‪.‬‬
‫‪.8‬תפוקה‪ -‬יעילות העברת המסר‪:‬‬
‫•נפח אינפורמציה‪ -‬עד כמה המסר גדול או לא גדול‪.‬‬
‫•מהירות העברה‪ -‬באיזה מהירות המסר עובר‪.‬‬
‫•רוחב הפס‪ -‬לכל ערוץ יש קיבולת‪ ,‬כמה מידע הוא דוחס בתוכו‪.‬‬

‫הם טוענים שהכתב היא מהפכת התקשורת היחידה שהייתה משום שהכתב עשה שינוי בכל אחד‬
‫מהמימדים‪.‬‬
‫•מורפולוגיה‪ -‬מעבר משימוש של כל החושים לכתב‪.‬‬
‫•היקפיות‪ -‬הכתב מגביר את ההיקפיות‪.‬‬
‫•סינכרוניות‪ -‬תקשורת אוראלית היא בזמן אמת אך הכתב הוא לא בזמן אמת מפני שלוקח זמן‬
‫עד שהמסר מגיע לנמען‪.‬‬
‫•כיווניות‪ -‬באורלי זה דו כיווני אך בכתב יש מעבר לחד כיווניות‪.‬‬
‫•מסופיות‪ -‬יצירת מסוף טכנולוגי ראשון‪.‬‬
‫•מטווה‪ -‬מצב הדדי של דחיפה ומשיכה למצב של דחיפה בלבד‪.‬‬
‫•חיבוריות – הכתב הוא המדיום הבדיד הראשון‪ ,‬יש נתק פיזי בין המוען לנמען‪.‬‬
‫•תפוקה‪ -‬בסיטואציה אוראלית יש הרבה אינפורמציה שעוברת (שפת גוף‪ ,‬שפה)‪.‬‬

‫שיעור ‪24.12.2006 9‬‬

‫המודל של טימטה ( ‪– )1980‬‬
‫טכנולוגיה‪ -‬סך כל הידע הישים‪.‬‬
‫הגדרות נוספות לטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬טכנולוגיה היא הדרך בה משתמש האדם ומשנה אנרגיה חיצונית‪ ,‬שימוש בחשמל‪ ,‬קיטור‪ .‬לפי הגדרה‬
‫זו טכנ' התקשורת הראשונה היא הלפידים‪( .‬קולטון וברוכה)‬
‫‪ .2‬טכנ' היא שיטה רציונאלית של שימוש בדברים חומריים כדאי להשיג מטרה מוחשית‪ ,‬הכתב‪.‬‬
‫‪ .3‬ג'יימס בלינג'ר‪ -‬טכנ' היא המשך הוא הרחבה מכוונת או מודעת של תהליך טבעי לעיבוד חומר‪ ,‬אנרגיה‬
‫או אינפורמציה‪.‬‬

‫סוגי טכנולוגיות ( כרונולוגית)‬

‫‪.1‬אוראליות‪ -‬אונג עשה הבחנה בין אוראליות ראשונית למשנית‪.‬‬
‫אוראליות ראשונית‪ -‬הכוונה היא לחברות שאין להם את טכנ' הכתב‪.‬‬
‫אוראליות משנית‪ -‬הכוונה היא לחברות שעושים שימוש בטכנולוגיית הכתב‪.‬‬
‫להשלים את שלושת האופציות של אונג)‬
‫‪.1‬בעיית השימור של הידע‪ -‬ברגע שהמשפט נאמר הוא מתנדף באוויר‪ ,‬זוהי בעיית מרכזית‬
‫בחברה האוראלית‪ .‬כדי להתגבר על בעיה זאת החברה מפתחת לעצמה עזרים לשיפור‬
‫הזיכרון‪.‬‬
‫ישנם עזרים שונים‪:‬‬
‫עזרים מילוליים‪ -‬חזרה‪ ,‬חריזה‪ ,‬תבנית כיאסטית(צולבת)‪ ,‬בינארית‪.‬‬
‫פרוזודיה‪ -‬חלוקה שמקלה על הזיכרון‪.‬‬ ‫עזרים קוליים‪-‬‬
‫אליטרציות‪ -‬חזרה על עיצורים‪( .‬גנן גידל בגן דגן)‬
‫אסוננסים‪ -‬חזרה על תנועות‪ .‬אמת ויציב‬
‫עזרים תוכניים‪ -‬שימוש במטבעות לשון‪ ,‬פתגמים‪ ,‬נוסחאות ( לא אדו ראש ולא בדו פסח)‬
‫ופורמטים ( זמן נקט)‪.‬‬
‫מאפיינים של החברה האוראלית‪:‬‬
‫‪.1‬הידע תמיד מתקיים בתוך הקשר‪.‬‬
‫‪ .2‬הדיבור הוא אקט חברתי‪.‬‬
‫‪.3‬התרבות האוראלית נוטה להיות פולמוסית ‪,‬הידע מתקיים מתוך שיח ושיג‪.‬‬
‫‪.4‬הידע בחברה האוראלית הוא תמיד מוחשי והוא תמיד מתייחס להווה‪.‬‬

‫שיעור ‪10‬‬
‫כתב‪ -‬הטקסטים העתיקים שהתגלו נכתבו בכתב יתדות‪ ,‬הכתב נכתב על לוחות אבן וחרס‪ ,‬בעיקר במזרח‬
‫הקדום‪ .‬תחילה צוין מידע כמותי‪ ,‬לאחר מכן התפתח הכתב הפינטוגרפי‪ ,‬כלומר ציור שמבטא חפץ‪ .‬לאחר‬
‫מכן התפתח הכתב האידוגרמה שמבטא רעיון על ידי שימוש בציור‪ .‬פינוגרמות‪ ,‬ביטוי רעיון על ידי שימוש‬
‫בצליל‪ .‬כתב אלפבית‪ ,‬פישט את תהליך למידת יכולת הקריאה‪ ,‬יש מעבר לכלי כתיבה רכים כמו הפפירוס‬
‫והנייר שהתפתח בסין במאה השנייה‪.‬‬
‫כתב אלפביתי‪ -‬שיטה של העברת מסרים על ידי ייצוג חזותי‪ ,‬קיומו של מסמן חזותי‪.‬‬

‫כתב‬ ‫אורליות‬ ‫משתנה‬

 ‫חזותית‬ ‫קולית\שמיעתית‬ ‫מורפולוגיה‬
‫גדול‬ ‫מוגבל‬ ‫סילום\הקפיות‬
‫אי סינכרוני‬ ‫סינכרוני‬ ‫סינכרוניות‬
‫חד כיווני‬ ‫דו כיווני‬ ‫כיווניות‬
‫נגישות נמוכה‬ ‫נגישות גבוהה‬ ‫מסופיות‬
‫רוחב פס מוגבל‬ ‫רוחב פס‬ ‫רוחב פס‬
‫פרטי‬ ‫חברתי‬ ‫הקשר‬
‫ספר עיתון‬ ‫משיכה‪+‬דחיפה‬ ‫מתווה‬
‫משיכה‬

‫פיתנוגרף‪ -‬ייצוג חזותי שמסמל מילה או חפץ‬

‫מסמן‪ -‬ציור של העץ‬
‫מסומן‪ -‬המושג עץ‬
‫רפרנט‪ -‬עץ הארץ בשדה‬
‫אידיאוגרמה‪ -‬ייצוג חזותי שמבטא רעיון‬
‫מסמן‪ -‬ציור של שני עצים‬
‫מסמן‪ -‬המושג עץ‬
‫רפרנט‪ -‬יער בקנדה‬
‫פונוגרף‪-‬תמונה שמייצגת צליל‪.‬‬

‫דפוס‪ -‬מסמל את המעבר מימי הביניים לעת החדשה‪.‬‬

‫החידוש של גוטנברג היה בזה שהוא חידש את הטכנולוגיה שהייתה קיימת עד אז‪ .‬הוא פיתח את‬
‫קסילוגרפיה‪ ,‬כלומר כל מילה הייתה מורכבת מאותיות נפרדות‪ .‬גבר זה אפשר לייעל ולהוזיל את הוצאות‬
‫הדפוס‪ .‬גוטנברג היה איש מלאכה פשוט שעסק בצורפות‪.‬‬
‫‪ -1455‬תחילת הפרויקט‪ ,‬הוא הדפיס ‪ 200‬עותקים‪ ,‬עלות הפרויקט היה גבוה ‪ ,‬אנשים לא רכשו את‬
‫העיתונים‪.‬‬
‫יוהנס פוסט‪ -‬הזיל את העלויות וכך אפשר את ההפצה ההמונית של הדפוס‪ .‬התעשייה מתפשטת בכל רחבי‬
‫אירופה‪ ,‬הדפוס הוא תהליך ייצור סדרתי מסוגו‪ .‬הוא מקטין את הסיכוי לרעש בערוץ‪ ,‬יש פחות סיכוי‬
‫לטעויות‪.‬‬
‫מאפייני הדפוס‬
‫‪.1‬דיוק‪ -‬הטקסט נשמר בצורה מדויקת‪ ,‬יש פחות תחנות בדרך‪.‬‬
 ‫‪.2‬נגישות‪ -‬יש הרבה עותקים מטקסט נתון‪ ,‬במחיר של ספר אחד פעם‪ ,‬ניתן כיום לקנות הרבה‬
‫ספרים‪.‬‬
‫‪.3‬ארגון‪ -‬הדפוס מאפשר לארגן את הידע בצורה מסודרת וכך אנשים רבים נחשפים לאותו‬
‫ידע‪.‬‬
‫‪.4‬אינבידואליזציה‪ -‬אנשים מתמודדים לבד עם הטקסטים‪.‬‬
‫‪.5‬הקשר בין הדפוס והדת הפרוטסטנטית‪ -‬מרטין לותר תולה עלון שכולל ‪ 95‬תזות נגד‬
‫הכנסייה הקתולית‪.‬‬
‫‪.6‬פרסום התנ"ך בשפה עממית שבר את התלות של האנשים בכנסיה‪.‬‬

‫שיעור ‪11‬‬
‫דיסאינטרמידאציה‪ -‬ביטול התיווך‪ ,‬כץ מסרטט מודל פשוט‬
‫‪C----B-----A‬‬
‫הדפוס מבטל את התיווך של הכנסייה‪ ,‬לפרט לא היה יכולת לדעת בעצמו מה כתוב בספרי הקודש‪ .‬לפי‬
‫הפורטסנטים כל אדם צריך להתמודד לבדו עם ספרי הקודש ולזכות בחסדי השמיים‪ .‬במקום הכנסייה‬
‫הדפוס הוא שמתווך הבין האדם והאל‪ ,‬נוצר תיווך של מדיה‪ .‬הוא תופס בכל התחומים‪ ,‬גרמים מתווכים‬
‫מתבטלים והמדיה תופסת את מקומה‪.‬‬

‫עיתונות עממית‬
‫עיתונות פניפרייס עיתונות הפני‪ ,1830 -‬מופעים עיתונים זולים‪ ,‬יומיים ‪,‬פונים לקהל הרחב‪ ,‬אפשר לקנות‬
‫אותם כעיתון בודד ולא כמנוי‪ ,‬שיעור הקריאה של העיתונים עלה מאוד ‪ ,‬זמינות גבוהה‪ ,‬מחיר נמוך‪ ,‬נוצר‬
‫מעמד בינים גדול שמהווה קהל יעד‪ .‬התפתחות עיתונות המגזנית‪ ,‬הפרסומות התפתחות‪ .‬התפתחות‬
‫העיתונות הפופולרית‪.‬‬
‫עיתונות צהובה‪ -‬פוליצר והרסט‪ ,‬פוליצר קנה את הניו‪-‬יורק וורלד העלה את התפוסה מ ‪ 20000-‬ל‪-‬‬
‫‪ .400000‬פוליצר התחיל מדור קומיקס של הנער הצהוב‪ ,‬נער קירח חסר שיניים שהגיע מהעוני‪ ,‬הוא‬
‫למעשה ייצג את המעמד העני‪ .‬בנוסף הדפים של העיתון היו צהובים‪.‬‬
‫הרסט היה יותר קיצוני מפוליצר ‪ ,‬הוא לא רק דיווח חדשות אלה גם יצר חדשות‪.‬‬
‫עיתונות צהובה‪ -‬מילת גנאי לעיתונות ירודה‪.‬‬
‫אך גם היו לה יתרונות ‪,‬היא יצרה התראה בפני שחיתיות‪ ,‬התפתחות העיתונות החוקרת והלוחמנית‪ ,‬אך‬
‫הרבה פעמים היה פגיעה בזכות הפרט‪.‬‬

‫טלגרף‪ -‬הטכנולוגיה הדיגיטאלית הראשונה‪ .‬פותח על ידי מורס‪ ,‬היה אדם דתי שחיפש דרכים להפיץ את‬
‫הדת‪ .‬הוא לא בא מרקע טכני‪.‬‬
‫יש הפרדה בין המוען לנמען‪ ,‬המסר הוא יחידה עצמאית‪ .‬הטקסט מקודד ועובר בין שני נקודות‪.‬‬
 ‫הוא השתמש בידע קיים‪ ,‬הוא הבין שבאמצעות חשמל ניתן להעביר אינפורמציה‪ ,‬הוא חיפש משקיעים‪.‬‬
‫הוא התלבט בין קישור מנקודה לנקודה או נקודה אחת להרבה נקודות‪ .‬שתי היישומים הללו ממחישים‬
‫בדרך אחרת את מאפייני הכפר הגלובלי‪.‬‬
‫הגרסה היעילה של הטלגרף הופצה ב‪ 1835 -‬וחיבור הקו הראשון היה ‪ 1844-‬בין וושינגטון לבולטימור‪.‬‬
‫‪ -1866‬הקן הטרנסאטלנטי הראשון בין קנדה לאירלנד‪.‬‬
‫‪ -1870‬מוקם איגוד חברת הטלגרף שהפך מאוחר יותר לווסטרן יוניין שהפכה למונופול בתחום הטלפון‪.‬‬
‫‪ -1895‬המצאת הטלפון האלחוטי על ידי‬

‫מורס בחר ב‪ POINT TO POINT -‬כל התחזיות בנוגע לגורמים שישמשו בטלגרף לא התממשו‪ ,‬זאת‬
‫משום שקיפות המסר‪ .‬הפקיד היה צריך לקודד את המסר והרבה אנשים חששו שמידע רגיש יתפרסם‬
‫בפומבי‪ .‬רוחב הפס של הטלגרף מאוד קטן והיה אפשר להעביר רק מסר אחד בו זמנית‪ ,‬גורם שהפך את‬
‫השימוש לייקר‪.‬הבנקים והעיתונים עשו שימוש בטכנולוגיה ‪ .‬מתגבשים חוקים ונהלים לגבי דרכי עבודה‬
‫ויישומם‪.‬‬

‫‪ -1846‬הקמת סוכנות הידיעות איי פי‪.‬‬

‫טלגרף‪ -‬לדעת להדגים את השפעת הטכנולוגיה על החברה‪ .‬ברוב המקרים החץ לא עובר בכיוון אחד אלה‬
‫יש השפעה הדדית‪.‬‬
‫קרי מדבר בעיקר על הצד הכלכלי‪,‬השפעת הטלגרף על החברה‪ ,‬מתבטל מימד התחרותיות בשווקים‪,‬‬
‫הטלגרף יוצר האחדה של מחירים‪.‬‬
‫מתחילים למכור על חוזים עתידיים (אופציות)‪ ,‬הטלגרף מכניס את מימד האקטואליה לעיתונים‪ ,‬השפה‬
‫הופכת ללקונית וקצרה‪ ,‬מתפתח סגנון חיים לפי המשפט "זמן שווה לכסף" ‪.‬‬
‫הטלגרף התחיל בתור משהו אחד והפך בהמשך למשהו אחר‪ ,‬זאת בגלל הפן החברתי‪.‬‬
‫שידור‪ -‬העברת המסר ממקום אחד להרבה מקומות בו זמנית‪.‬‬
‫תקשורת בזמן אמת מצמצמת את המרחקים‪.‬‬

‫מודל החידוש הטכנולוגי‪ -‬מאיירס ומארקיז‬

‫יש שני צירים שכל הזמן הולכים ונפגשים‬
‫ציר הידע הטכנולוגי‪ :‬זיהוי הידע הטכנולוגי הזמין‪>---‬מחקר ופיתוח‪ >---‬פיתרון והמצאה‪ >--‬יישום‬
‫ושימוש‪>--‬דיפוסיה ( טלפון ורדיו)‬
‫ציר הצרכים החברתיים כלכליים שוטפים‪ :‬זיהוי הצורך החברתי‪> ---‬ביקוש והיצע‪ >---‬פתרון‬
‫והמצאה‪ >-‬יישום ושימוש‪>--‬דיפוסיה (טלפון ורדיו)‬
 ‫במקרה של מורס היה לו קצת מידע על חשמל והעברת אותות חשמליים ופן החברתי הוא הכיר מנסיונו‬
‫האישי ( מות אשתו)‪ .‬מורס מגייס משאבים בהתחלה ממקורות פרטיים ורק אחר כך הוא מקבל תמיכה‬
‫ממשלתית‪.‬‬

‫טלפון‬
‫טלה‪ -‬רחוק‬
‫פון‪ -‬קול‬
‫‪ -1876‬אלכסנדר גראם בל (אלישא גריי)‬
‫שידור‪ – point to multipoint -‬רדיו חוטי‬
‫נל"ן‪point to point -‬‬
‫בל הקדים גריי נובע בגלל שבל לא בא מהתחום הטכני וגריי כן בא מהרקע הטכני‪ .‬בגלל שהוא היה שבוי‬
‫בטכנולוגיה הקיימת הוא ניסה כל הזמן לשפר את הטכנולוגיה של הטלגרף‪ ,‬לעומת בל שלא הכיר כמעט‬
‫את הטכנולוגיה‪ .‬שבל הציג את הטלפון הוא הציג משהו שונה ממה שאנו מכירים כיום‪ .‬רק לאחר שנתיים‬
‫בל מבין את הפוטנציאל של הטכנולוגיה וממציא את הטלפון מחדש והטלפון הופך לכלי שמאפשר העברת‬
‫מידע בזמן אמת‪.‬‬
‫חידושים שהטלפון מספק‪-‬‬
‫מימד קולי שמתגבר על שתי מגבלות מרכזיות של הטלגרף‪:‬‬
‫‪.1‬אפשרות לשלוח ולקבל מסרים בלבד‬
‫‪.2‬יש צורך במומחיות ושימוש בקודים‬

‫מכל הטכנולוגיות הטלפון הוא הפחות נחקר‪.‬‬

‫‪ -1980‬הטלפון חודר לעסקים‪ ,‬לאחר מכן הוא חודר לבתים של אנשים אמידים ולאחר מכן לשאר‪.‬‬
‫רק בשנות ה‪ 20 -‬הדיפוסיה מתחילה להיות שוויונית‪ .‬הוא מחדד את המושג של זמן אמת ואקטואליה‪.‬‬
‫הייתה קיימת הערכה שהטלפון יחליף את השכונה הפסיכולוגית‪ ,‬כלומר הוא ישמש לטיפוח קשרים‬
‫חברתיים עם אנשים שרחוקים אך בפועל הוא שימש לחיזוק הקשרים עם אנשים שגרים פיזית קרוב אחד‬
‫לשני‪.‬‬
‫גברים נמנעו בהתחלה משימוש בטלפון והוא נחשב למדיום נשי‪.‬‬
‫בשלבים שונים היה ניסיון לאחד את הטלפון והטלגרף‪ ,‬הניסיון הראשון היה בשנות ה‪ 90-‬כאשר וסטרו‬
‫יוניון רצתה להשתלט על בל אך זה נמנע בגלל הרגולאטור שטען שהתחרות היא טובה‪.‬‬
 ‫בשנות ה‪ 30 -‬של המאה העשרים בל מנסה לקנות את הטלגרף אך הרגולאטור מונע זאת מתוך חשש‬
‫לבעלות צולבת‪ ,‬כלומר שלא יהיה בידי אדם אחד שליטה שני טכנולוגיות שונות‪.‬‬
‫בגלל מחסור בקוויי טלפון‪ ,‬חברות הטלפון ניסו למנוע שימוש חברתי בטכנולוגיה‪ .‬ברגע שהשתשתיות‬
‫משתפרות הפך השימוש בטלפון לרב‪.‬‬

‫פישר‪ -‬הוא חוקר את הטלפון‪ ,‬הוא עושה סקירה של הגישות השונות‪ .‬הוא טען שחברת ‪ AT&T‬הציגה‬
‫את הטלפון כאוטוסטראדה לעולם הרחב אך בפועל אנשים העדיפו לא להתחבר לעולם הרחב אלה עם‬
‫הסביבה הקרובה שלהם‪ ,‬פישר סבור שאין לראות בטלפון ככוח שדוחף מודרניות אלה ככלי שימשש‬
‫אנשים מודרניים לצרכים שונים כולל שימור דרכי העבר‪.‬‬

‫רדיו‬
‫מרקוני‪ ,1985 -‬התהליך שעבר על הרדיו היה הפוך מזה של הטלפון‪ ,‬בהתחלה הוא שימש לשמירה על‬
‫קשר בין אוניות‪ ,‬תחילה בשימוש צבאי ולאחר מכן לשימוש אזרחי‪ ,‬בהמשך כתוצאה מזיהוי צרכים‬
‫חברתיים הרדיו מומצא מחדש על ידי דיוויד סארנוף ומשמש לשידור מנקודה אחת להרבה נקודות‪.‬‬
‫הרדיו כונה בהתחלה טלגרף אלחוטי‪ ,‬הטכנולוגיה משתנה בתהליך הדיפוסיה‪.‬‬
‫הרדיו מתפתח במקביל לקולנוע‪ ,‬עד סוף מלחמת העולם הראשונה השידור הם ניסיוניים‪ ,‬השימוש בעיקר‬
‫למטרות צבא ומסחר‪ ( .‬שלב טרום השידור)‬

‫שנות ה‪– 20-‬שלב הפריצה של הרדיו‪ ,‬אלפי חובבנים עם ציוד בסיסי מנסים לפענח שידורים צבאיים‪,‬‬
‫מכאן הבינו את פוטנציאל של הרדיו ‪ ,‬החיסרון הפך ליתרון‪ .‬במהלך שנות ה‪ 20 -‬מתחלים לפעול תחנות‬
‫רדיו מקצועיים‪ ,‬ככל שיש יותר מפרסמים יש יותר תכנים וכך הביקוש עולה‪.‬‬
‫דניאל צינטרום‪ -‬לא חזו את הביקוש לרדיו‪ ,‬החברות מכרו ערכות לבנייה עצמית של מכשירי רדיו‪ ,‬החלו‬
‫לשאול באיזה אופן הרדיו צריך לפעול‪ ,‬ציבורי או מסחרי‪ .‬ב ‪ 1923‬התחנות מתאחדות והופכות‬
‫לרשתות‪.‬‬
‫ככל שהזמן עובר הרדיו מקבל מעמד בכורה בסלון‪ ,‬אנשים היו מאזינים ביחד לתוכניות רדיו‪.‬‬
‫סארנרוף עבד בחברה של מרקוני שהפכה מאוחר יותר ל ‪ RCA‬החברה הגדולה בארצות הברית‪,‬‬
‫סארנרוף דחף לשימוש מוזיקלי ברדיו‪ ,‬הוא זה שצפה שהרדיו יהפוך לאמצעי בידור ביתי‪.‬‬
‫שנות ה‪ 30 -‬נחשבים לדור הזהב של הרדיו‪ ,‬בגלל המשבר הכלכלי אנשים מחפשים כלי בידור זול‪ ,‬דבר‬
‫שמגדיל את הביקוש‪.‬‬
‫ציטרון( לקרוא‪ )-‬מדבר על ההשפעות החברתיות של הרדיו‪ ,‬הוא טען שהחלל החיצון חודר פנימה לתוך‬
‫הבית‪ ,‬הגבול בין המרחב הפרטי לציבורי מטשטש‪ .‬מקלוהן מדבר על התוף השבטי‪.‬‬

‫טלוויזיה‪ -‬התפתחה יחסית מאוחר ‪ ,‬קודם כל באירופה ואחר מכן בארצות הברית‪.‬‬
 ‫‪ -1923‬ולדימיר זיבורקין‪ .‬כאשר הרדיו פורח מקפיאים את פיתוח הטלוויזיה‪ ,‬רק לאחר המלחמה‬
‫ממשיכים בפיתוח‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬השידורים פורצים בשחור לבן‬
‫הטלוויזיה התפחה בצורות שונות במקומות שונים‪ ,‬אך מצד שני יש השפעות חברתיות רבות‪.‬‬
‫מתוך גורם מלכד בתוך המשפחה הטלוויזיה הפכה לגורם שמרחיק אנשים‪ ,‬בכל בית יש כמה מכשירים‬
‫וכל אחד רואה דבר אחר‪.‬‬
‫כץ אומר שבכל תקופה יש מדיום אחד שדוחף למכנה המשותף של לאומיות‪ ,‬לאחר מכן מגיע מדיום חדש‬
‫שתופס את הבכורה‪ .‬המדיום הישן הופך לגורם שמפריד‪ .‬כץ מבקר את ההשלכות של העידן הרב ערוצים‪.‬‬

‫בלונדייהם‪ -‬כעל ההשפעה של הטכנולוגיה וחברה‪.‬‬

‫מודל הדג‪ -‬הוא לוקח שלושה מודלים‬
‫‪ .1‬מודל ההתפתחות חברתית‬
‫‪.2‬מודל התפתחות טכנולוגית‬
‫‪.3‬מודל שמשלב את שניהם‬
‫לגבי מה משפיע על מה‪ ,‬אין עדיין תשובה אך התהליכים הולכים במקביל‪ ,‬כיום יש מגמות של גלובליזציה‬
‫אך במקביל מדינת הלאום מתחזקות ומקימות בריתות‪ ,‬מצד אחד אנחנו חברים בישויות גלובליות אך גם‬
‫חברים בקבוצות מקומיות‪ .‬אותה טכנולוגיה משמשת לשתי הדברים‪.‬‬

‫‪ 3‬חלקים‬
‫‪ 10‬מתוך ‪ 12‬שאלות אמריקאיות‬
‫‪2‬מתוך ‪ 3‬שאלות ממוקדות –שאלה ממוקדת על מאמר‪ .‬מה הטענות של הגישה החברתית‪ .‬באילו דרכים‬
‫השפיע מהפכת הכתב לפי פינגן ואונג‪.‬‬
‫‪ -1‬שאלה רחבה‪ -‬ההווה מתנהל בעבר והעבר מתנהל בהווה‬