‫קוורצטין‪ ,‬תוסף התזונה הנודע כמגביר יכולות אתלטיות וגופניות – פופולרי לשווא?

‫קוורצטין (‪ ,)Quercetin‬פלבונול (ממשפחת‬

‫הפלבונואידים) שהראה תכונות אנטי‪-‬דלקתיות וידוע‬
‫כאנטיאוקסידאנט‪ ,‬מוערך היום מחדש לאחר שמחקר‬
‫מטעם אוניברסיטת ג'ורג'יה (‪)University of Georgia‬‬
‫מצא כי הוא אינו טוב בהרבה מתרופת דמה (פלצבו)‪.‬‬

‫פרופסור קירק קיורטון (‪ ,)Prof. Kirk Cureton‬ראש‬

‫מחלקת קינזיולוגיה וצוותו העריכו בשיטת הסמיות‬
‫הכפולה – שיטה מחמירה בה לא הנחקר ולא החוקר‬
‫יודעים מי מהנחקרים משתייך לקבוצת הביקורת ומי‬
‫צמח העירית‪ ,‬בה ידועה הימצאות גבוהה של קוורצטין‪.‬‬
‫לקבוצת הניסוי‪ ,‬את הקוורצטין במגוון מדידות‪,‬‬
‫ביניהן‪ :‬יכולת השרירים לסנתז אנרגיה‪ ,‬יכולות‬
‫סייקלינג‪ ,‬הרגשת מאמץ‪ ,‬איבוד כוח לאחר אימון וכו'‪ .‬החוקרים‪ ,‬אשר תוצאות מחקרם פורסמו‬
‫בכתב העת ‪ ,Journal of Applied Physiology‬מצאו שקוורצטין לא שיפר יכולות אתלטיות באף‬
‫אחת מהמדידות שנערכו‪.‬‬

‫"לא היינו עדים לאף שיפור בביצועים בזכות הקוורצטין‪ ",‬קיורטון מגיב‪" .‬ניתן להגיד שבמידה‬
‫מסוימת היה זה מאכזב מכיוון וההשערה עליה נשענו‪ ,‬בהתבסס על ניסויים קודמים בעכברים‪ ,‬צפתה‬
‫שנראה תוצאות חיוביות‪ .‬כמובן שממצאים כמו אלה שנתקבלו שופכים אור על שתוצאות ממחקרים‬
‫בחיות לא בהכרח נכון שיהיו מוכלות גם על בני אדם‪".‬‬

‫קצת על פלבונואידים‪ ,‬פיטוכימיקלים ואנטיאוקסידאנטים‪:‬‬

‫קוורצטין משוייך לקבוצת הפלבונואידים (וספציפית‪ ,‬לתת הקבוצה‪ -‬פלבונולים)‪ ,‬ומסווג בקבוצת‬
‫חומרים גדולה יותר הנקראת פיטוכימיקלים (סוגים נוספים הנופלים לקטגוריה הזאת הם‬
‫אנטוציאנידים‪ ,‬קרטנואידים‪ ,‬פיטואסטרוגנים ועוד)‪.‬‬
‫כמערכת חומרים חיונית לתפקוד הצמח‪ ,‬פיטוכימיקלים אחראים בעיקר על הגנה מפני קרינת השמש‬
‫ומפני תהליכי חימצון מזיקים‪ ,‬בעוד שחלקם הם פיגמנטים אשר נותנים לירקות ופירות את צבעם‪.‬‬
‫ידועים גם בשם ויטמין ‪ P‬וציטרין‪ ,‬הפלבונואידים משמשים כמטבוליט משני לצמח– דהיינו תרכובת‬
‫בעלת תפקיד תומך (אקולוגי לרוב) אך לא חיוני לחיים‪ ,‬המיוצרת בתהליך המטבוליזם‪.‬‬
‫סגולתם הבריאותית הינה בשל פעילות נוגדת חימצון‪ ,‬או אנטיאוקסידאנטים בלעז‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדין הראל ולאתר ‪.Israelbody‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‪.‬‬
‫אנטיאוקסידאנטים הם חומרים אשר עקב יכולות גבוהות של תרומת אלקטרון‪ ,‬מקטינים קצב תגובה‬
‫טבעית המתרחשת בגוף בשם חמצון של חומרים אחרים בסביבתם‪ .‬החמצון הינו תהליך כימי בו‬
‫אלקטרונים עוברים מחומר מסוים למחמצן‪ .‬כתוצאה מתהליך שכזה‪ ,‬נוצרים ראדיקלים חופשיים‬
‫(המשחקים את תפקיד המחמצן)‪ ,‬ומאופיינים בקיומו של אלקטרון ללא בן זוג (לא מזווג)‪.‬‬
‫הראדיקלים נוצרים באופן טבעי כתוצר לוואי בתהליך הנשימה וממלאים בגוף תפקידים חיוניים‪ ,‬כמו‬
‫קטילת חיידקים ויצירת חיבורים בין סיבי הקולגן בעור‪ ,‬אך כנראה אחראים גם לתהליך ההזדקנות‬
‫ובמצב של חוסר איזון יתקיפו את החלבונים‪ ,‬יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו גם אותם לראדיקלים‬
‫חופשיים‪ ,‬ינוונו את המיטוכונדריות של תאי המוח‪ ,‬יפגעו בממברנות התא‪ ,‬יקטינו את יכולתו לספוג‬
‫חומרי מזון ולסלק פסולת ואף ישנו את מבנה ה‪.DNA-‬‬

‫אופן פעולתם של נוגדי חימצון הוא בתהליך החיזור (השם נשאל מהתופעה הסוציולוגית‪ ,‬חיזור ע"י‬
‫נתינת מתנה ‪ -‬הלא הוא האלקטרון החסר)‪ ,‬בו אלקטרון נתרם לראדיקל החופשי על מנת ליצור זוג‬
‫ובכך להסיר את הראדיקל‪ .‬נוגד החימצון עצמו עובר תהליך חימצון (ומשחק את תפקיד המחומצן) בו‬
‫שוב מתקבל אלקטרון לא מזווג‪ .‬ההבדל בינו לבין הראדיקל החופשי הוא ביציבות החומר ומידת‬
‫הפגיעה בגוף האדם‪ -‬נוגד החימצון יציב יותר ולכן קיום אלקטרון לא מזווג עדיף בו מאשר בראדיקל‬
‫החופשי (ראה תרשים)‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדין הראל ולאתר ‪.Israelbody‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‪.‬‬
 ‫קוורצטין הינו חומר המופק באופן טבעי מצמחים ויכול להימצא‬
‫בכמויות עשירות בעור פירות‪ ,‬ירקות עליים וגרגרי יער‪ -‬לדוגמא‬
‫בבצל (בעיקר סגול) ובעירית‪ ,‬וכמו כן בתה שחור‪ ,‬יין אדום ומגוון‬
‫משקאות עשויי פירות נוספים‪.‬‬
‫הוא נמכר כתוסף מזון ומהווה מרכיב במשקאות ספורט‪ ,‬הנצרכים‬
‫בעיקר על ידי ספורטאים מהענף האירובי‪ ,‬כגון לאנס ארמסטרונג‪.‬‬

‫במחקרים שנערכו על עכברים‪ ,‬קוורצטין הראה כמגרה ייצור של‬

‫משקאות האנרגיה של חברת ‪FRS Energy‬‬
‫המקודמת ע"י לאנס ארמסטרונג‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה (רבים של אברון המיטוכונדריון) האחראי לאיחסון‬
‫החומר התורשתי והפקת אנרגיה כימית ‪ ,ATP‬בתאי שריר וכן רקמות נוספות‪ .‬אחד מהמחקרים גילה‬
‫שעכברים להם ניתן תוסף הקוורצטין שיפרו את סיבולת לב הריאה בריצה בעד כ‪ 37-‬אחוזים‪.‬‬

‫בבני אדם‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין תמימות דעים לגבי הממצאים‪ .‬מחקר מוקדם בנושא‪ ,‬שזכה לציטוט נרחב‬
‫במדיה דיווח על שיפור בביצועים במשך ניסיון סייקלינג על זמן‪ ,‬אבל קיורטון ציין שלא נערכה‬
‫השוואה בין המידע מקבוצת הניסוי לזו בקבוצת הביקורת‪ ,‬ולכן המשמעות הסטטיסטית של הממצא‬
‫אינה ברורה‪ .‬מחקרים שפורסמו על רצים תחרותיים ורוכבי אופניים לא מצאו שיפור ביכולות‬
‫אתלטיות‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬מחקר שיצא לאחרונה על ידי אותם החוקרים שדיווחו על ייצור מיטוכונדריות וסיבולת לב‪-‬‬
‫ריאה מוגבר בעכברים מציג פרטים אשר צרכו משקה המכיל קוורצטין וחוו שיפור של ‪ 13‬אחוזים‬
‫בסיבולת‪ .‬קיורטון אינו יכול להצביע על הסיבה לתוצאות הסותרות בין הממצאים‪ ,‬אך הוסיף‬
‫שמחקרים נוספים בנושא שטרם פורסמו מצביעים לטובת היעדר האפקט המגביר של יכולות‬
‫אתלטיות‪.‬‬

‫קיורטון ועמיתיו משערים כי יתכן והאתלטים ששימשו כמתנסים במחקרים הקודמים‬

‫אינם חייבים את תודותם לקוורצטין כבעל סגולות המרפא‪ ,‬אלא לעצמם ‪ -‬הם כבר מיקסמו את‬
‫הצפיפות המיטוכונדרית בזכות הפעילות האירובית‪ ,‬ולכן לא זכו לשום תועלת מהמרכיב‪ .‬על מנת‬
‫לבחור אפשרות כזו‪ ,‬החוקרים גייסו ‪ 30‬גברים בריאים אשר לא התאמנו לקראת שיפור סיבולת לב‬
‫הריאה ובאופן רנדומלי ייעדו אותם לקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת (אשר תקבל את הפלצבו)‪.‬‬

‫קבוצת הניסוי צרכה משקה אנרגיה ספורטיבי אשר הכיל ‪ 250‬מיליגרם קוורצטין ארבע פעמים ביום‬
‫למשך עד כ‪ 16-‬ימים‪ ,‬מינון ומשך זמן דומים למחקרים קודמים בבני אדם אשר ניתן להשוותם‬
‫לניסויים בעכברים‪ .‬קבוצת הביקורת קיבלה את אותו משקה אנרגיה רק ללא הקוורצטין‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדין הראל ולאתר ‪.Israelbody‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‪.‬‬
‫מכיוון ואופי פעולתו של הקוורצטין אינו ברור‪ ,‬החוקרים בחנו מספר פקטורים על פי המחקר המקיף‬
‫ביותר עד כה בנושא השפעותיו על יכולות אתלטיות‪ .‬המשתנים כוללים‪:‬‬
‫•שיעור סינתוז האנרגיה בשרירים לאחר תרגול מאומץ‪.‬‬

‫•צח"מ (צריכת חמצן מירבית) או ‪ VO2 max‬ומתייחס לכמות המקסימלית של חמצן‬

‫שניתן לנצל במהלך פעילות עצימה‪ ,‬היכולת של הלב ושל הריאות לספק דם עשיר בחמצן‬
‫אל השרירים (דרך הדם)‪ ,‬הזמינות של החמצן לשרירים והיכולת של השרירים לנצל את‬
‫החמצן המגיע אליהם‪.‬‬
‫•שיעור המאמץ בזמן סייקלינג‪.‬‬
‫•שינויים מטבוליים‪ ,‬כגון אחוז האנרגיה שהופק משומנים ופחמימות (בפרטים מנוסים‬
‫יותר היכולת להשתמש בטריגליצרידים כמקור אנרגיה ביחס לפחמימות גבוהה יותר)‪.‬‬
‫•ביצועים במבחן סייקלינג‪.‬‬
‫•שיעור אובדן כוח כתוצאה מפידול ממושך‪.‬‬

‫קיורטון מציין כי אם היה אפקט מגביר יכולות של קוורצטין‪ ,‬כמות של ‪ 30‬פרטים בהם תימצא‬
‫השפעה שכזאת יש בה כדי לספק‪ .‬חומרים שמקורם בצמח הקשורים לקוורצטין‪ ,‬כמו רסברטרול (‬
‫‪ - )Resveratrol‬פיטוכימיקל המיוצר במינים רבים של צמחים‪ ,‬בהם ענבים‪ ,‬תות עץ‪ ,‬אוכמניות‬
‫ומצויה ביין‪ ,‬מקודמים גם הם על בסיס תועלתם הבריאותית לאחר מחקרים בעיקר על בעלי חיים‪,‬‬
‫אך קיורטון אומר שתוצאות המחקר שלו צריכים לשרת כתזכורת על כך שהצהרות מדעיות צריכות‬
‫להיות מושתתות על מחקרים ראנדומליים ובשיטת הסמיות הכפולה‪ ,‬כשהמתנסים הם בני אדם‪.‬‬

‫ובנימה אישית‪:‬‬

‫על אף שנכון לעת עתה הפוטנציאל הבריאותי במובן הצר (כמו אמיתותם כמסייעות בהפחתת הסיכון‬
‫לסרטן ריאות) של חומרים המופקים באופן טבעי‪ ,‬בדגש על פיטוכימיקלים ופלבונולים כמו קוורצטין‬
‫ורסברטרול שנויה במחלוקת ועוד נבדק בהרחבה‪ ,‬השפעותיהם הביולוגיות ‪ -‬כחומרים בעלי סגולות‬
‫אנטי דלקתיות ונוגדי חימצון ידועה היטב‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אין שום סיבה להימנע מהם‪ ,‬בין אם אתם עוסקים בפעילות גופנית (ובעיקר אירובית) ובין אם‬
‫לאו ‪ -‬רק השתמשו בהם בתבונה ובמידה‪.‬‬

‫*במאמר מוסגר‪ :‬ובנושא זה‪ ,‬ישנה גם בקשה מהמדע לאמת שקוורצטין אינו גורם לסרטן‪ ,‬לאחר‬
‫שבבדיקה התגלו שינויים ביולוגיים הדומים לשינויים הנגרמים כתוצאה מנוכחות של גורמים‬
‫מסרטנים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לדין הראל ולאתר ‪.Israelbody‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‪.‬‬
 :‫סימוכין‬

1. University of Georgia (2009, September 4). Popular Supplement Quercetin Does

Not Enhance Athletic Performance, Study Finds.

2. Cushnie TPT, Lamb AJ (2005). "Antimicrobial activity of flavonoids".

International Journal of Antimicrobial Agents 26 (5): 343–356.
doi:10.1016/j.ijantimicag.2005.09.002. PMID 16323269.

3. http://lpi.oregonstate.edu/infocenter/phytochemicals.html

4. http://en.wikipedia.org/wiki/Flavonols

5. Valko M, Leibfritz D, Moncol J, Cronin M, Mazur M, Telser J (2007). "Free

radicals and antioxidants in normal physiological functions and human disease".
Int J Biochem Cell Biol 39 (1): 44–84. doi:10.1016/j.biocel.2006.07.001. PMID
16978905.

6. ‫חיזור‬-‫ חמצון‬:‫ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית‬

7. Rattan S (2006). "Theories of biological aging: genes, proteins, and free radicals".
Free Radic Res 40 (12): 1230–8. doi:10.1080/10715760600911303. PMID
17090411.

8. http://en.wikipedia.org/wiki/Mitochondria

9. American Cancer Society on Quercetin

5
.Israelbody ‫© כל הזכויות שמורות לדין הראל ולאתר‬
.‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב‬