‫"לְ ַמ ַען ִצי ֹּון ל ֹא ֶאחֱ ׁ ֶשה ּולְ ַמ ַען יְ ר ּו ׁ ָש ִ ַלם‬

‫קוט ַעד יֵצֵ א ַכ ּנֹגַ ּה ִצ ְד ָק ּה‬

‫]ישעיה סב א[‬
‫ל ֹא ֶא ׁ ְש ֹ‬
‫יש ּו ָע ָת ּה ְ ּכלַ ּ ִפיד יִ ְב ָער"‪:‬‬
‫וִ ׁ‬
‫ְל ַמ ַען ִצ ּי ֹון‬
‫בס"ד
עלון מדברי גדולי הדורות
‬
‫ירא וחרד לדבר ה'
בנושאי ארץ הקודש תובב"א‬ ‫לכל‬

‫הכרוז דלהלן נכתב ע"י מרן גאון עולם‬ ‫ פרשת שלח לך ‪‬‬
‫רבינו מאיר שמחה מדווינסק זצוק"ל‬ ‫"‪...‬הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ָעבַ ְרנ ּו בָ ּה לָ תוּר א ָֹת ּה טוֹ בָ ה הָ ָא ֶרץ‬
‫מח"ס "אור שמח" על הרמב"ם‪ ,‬ו"משך חכמה"‬ ‫ְמאֹד ְמאֹד‪ַ :‬א ְך ַּביהוָה ַאל ִּת ְמרֹד ּו וְ ַא ּ ֶתם ַאל ִּת ְירא ּו אֶ ת‬
‫עה"ת‪ .‬משנת תרפ"א‪ ,‬נתפרסם בכתב עת "התור"‬ ‫ַעם הָ ָא ֶרץ ִ ּכי לַ ְחמֵ נ ּו הֵ ם סָ ר ִצ ָּלם מֵ עֲ לֵ יהֶ ם וַיהוָה ִא ּ ָתנ ּו‬
‫]ירושלים‪ ,‬תרפ"ב‪ ,‬גיליון ג'[‪.‬‬ ‫ַאל ִּת ָיראֻ ם‪"...‬‬
‫"הנה מאז הכיר האחד אברהם אבינו את בוראו‪,‬‬
‫היה קושר כל תקותו והבטחתו בהנחילו את ארץ‬ ‫ אוצרות ופנינים מדברי חז"ל הק' ‪‬‬
‫הקדושה לבניו‪ ,‬והלך לה לארכה ולרחבה ונטע אשל‬ ‫"ת''ר‪ :‬לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר‬
‫)בראשית כ"א(‪ ,‬ואחריו יצחק זרע בה וחפר בארות מים )שם כ"ו(‪,‬‬ ‫שרובה עובדי כוכבים‪ ,‬ואל ידור בחו''ל ואפילו בעיר‬
‫וכן יעקב בנה בית )שם ל"ג(‪ ,‬וכל פסגת תקותם היתה כי‬ ‫שרובה ישראל‪ .‬שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש‬
‫בניהם ישבו בארץ המוריה‪.‬‬ ‫לו אלוה‪ ,‬וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו‬
‫ומיום מתן תורתנו הקדושה לא פסקה הנבואה‬ ‫אלוה‪ .‬שנא' ]ויקרא כה לח[ "לתת לכם את ארץ כנען להיות‬
‫מלצוות על ישוב הארץ‪ ,‬ואין לך פרשה שבתורה שלא‬ ‫לכם לאלהים"‪ .‬וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא‬
‫נזכרת בה ארץ ישראל‪ ,‬ואף במצוות של חובת הגוף‬ ‫לומר לך‪ ,‬כל הדר בחו''ל כאילו עובד עבודת כוכבים‪.‬‬
‫נאמר‪" :‬כי יביאך" ‪" -‬כי תבואו" ‪ -‬עשה מצוה זו )כדי‬ ‫וכן בדוד הוא אומר ]שמואל א‪ ,‬כו עט[ "כי גרשוני היום‬
‫שתבוא אל הארץ( ]שבשבילה תיכנס לארץ[ )קידושין ל"ז‬
‫מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים" וכי‬
‫ע"ב(‪ ,‬ואף במצוות מושכלות ונוהגות בכל מקום ובכל זמן‪,‬‬
‫מי אמר לו לדוד לך עבוד אלוהים אחרים? אלא לומר לך‪:‬‬
‫כמו כיבוד אב ואם‪ ,‬נאמר‪" :‬למען יאריכון ימיך על‬
‫כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים"‪.‬‬
‫האדמה" וגו' )שמות כ‪ ,‬יב(‪.‬‬
‫גמ' הק' כתובות ]דף קי ע"ב[‬
‫והקפיד השם יתברך על כבוד הארץ יותר מעל כבודו‬
‫כביכול‪ ,‬עד שבעשיית העגל‪ ,‬אחרי שובם מחל להם השם‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫יתברך‪" ,‬וינחם השם על הרעה אשר דבר לעשות" )שמות לב‪,‬‬ ‫"ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה"‪.‬‬
‫יד(‪ .‬ועל הוציאם דבת הארץ וימאסו בארץ חמדה נשבע ד'‬ ‫תוספתא ]ע"ז פרק ה‪ ,‬ב[‬
‫ולא ינחם‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬אל תעלו כי אין ה' בקרבכם"‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫)במדבר יד‪ ,‬מב(‪.‬‬
‫ומיום שנבחרו ציון וירושלים‪ ,‬דוד בתהילותיו‪ ,‬ישעיה‬ ‫"תני ר' חייא משל למלך שהלך לחמת גדר ונטל בניו‬
‫בחזיונותיו‪ ,‬ירמיה בתוכחותיו‪ ,‬ויחזקאל במשליו‪ ,‬לא‬ ‫עמו‪ ,‬פעם אחת הקניטוהו ונשבע שאין נוטלן עמו‪ ,‬והיה‬
‫פסקו מלהפליג במצות ישוב הארץ‪ ,‬ולהשתפך נפשם‬ ‫נזכר עליהם ובוכה ואומר הלואי הוו בני עמי‪ ,‬אעפ"י‬
‫בחרדת הקודש אשר בתוככי ירושלים‪ ,‬ואמר הנביא‪:‬‬ ‫שמקניטין אותי‪ ,‬הדא הוא דכתיב מי יתנני במדבר מלון‬
‫"הציבי לך ציונים וגו'‪ ,‬שובי אל עריך אלה וגו'‪ ,‬אכרים‬ ‫אורחים ]ירמיה ט א[‪ ,‬אמר הקב"ה הלואי הוו בני עמי כמה‬
‫ונסעו בעדר" )ירמיה לא‪ ,‬כ ‪ -‬כג(‪ .‬ודניאל‪ ,‬ואחריו אנשי כנסת‬ ‫שהיו במדבר אעפ"י שמלינין עלי‪ ,‬ודכוותיה‪ ,‬ואתה בן‬
‫הגדולה‪ ,‬שמו לחוק לכל ישראל להתפלל תלת זמנין‬ ‫אדם אמור אל בית ישראל היושבים על אדמתם ויטמאו‬
‫ביום )דניאל ו‪ ,‬יא ; ברכות לא ע"א(‪ ,‬על כי ירחם ה' עמו וישיב‬ ‫אותה ]יחזקאל לו יז[‪ ,‬אמר הקב"ה הלואי היו בני עמי בארץ‬
‫שבות ציון וירושלים‪ ,‬וכן בברכת המזון‪ ,‬בכל עת‬ ‫ישראל אעפ"י שמטמאין אותה"‪.‬‬
‫להתפלל על הארץ וירושלים‪...‬‬
‫דברי חז"ל במדרש איכה רבה ]מהדו' בובר פרשה ג‪ :‬כ[‬
‫אבל יהיה איך שיהיה‪ ,‬מצות ישוב ארץ ישראל לא‬
‫נפטר מזה‪ .‬כי מי שבכחו יעשה‪ ,‬וזכות המצוה הזאת תגן‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילם מכל‬ ‫"כּ ֹה אָ ַמר הָ אֵ ל יְ הוָה בּ וֹ ֵרא הַ ּ ָׁש ַמיִ ם וְ נוֹ ֵטיהֶ ם ר ַֹקע הָ אָ ֶרץ‬
‫רעה‪ ,‬ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת‬ ‫וְ צֶ אֱצָ אֶ יהָ נ ֵֹתן נְ ָׁש ָמה ל ָָעם ָעלֶיהָ וְ רוּחַ ַלהֹלְ כִ ים ָּב ּה" "א''ר‬
‫יאמר לציון מלך אלוהיך במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ירמיה בר אבא א''ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ‬
‫דברי המצפה לראות בתשועת ישראל‪,‬‬ ‫ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא"‪.‬‬
‫מאיר שמחה כהן‪ ,‬חותם פה דווינסק"‬ ‫ישעיה ]מב ה[ \ כתובות ]דף קיא ע"א[‬
‫)מקום החתימה(‬ ‫"כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל נמחלים לו עונותיו"‪.‬‬
‫האריז"ל הקד' מובא באבן השהם ]עמ' קיד חל"ה[‬
 ‫ אוצרות ו פנינים נפלאים מדברי רבותינו הק ' ‪‬‬
‫תולדות רבינו עקיבא יוסף‬ ‫לתמוך בארה"ק[ ו מה ם‬ ‫"אבל אנחנו שומרי התורה‬ ‫"וַ ִּי ְמאֲ ס ּו ְּב ֶא ֶרץ חֶ ְמדָּ ה לֹא‬
‫שלזינגר זצ"ל‬ ‫יבקש ה ' על בו ן ה בי ת‬ ‫וחרדים על דבר ה' של‬ ‫וַ ּי ֵָרגְ נ ּו‬ ‫לִ ְדבָ רוֹ ‪:‬‬ ‫א ִמינ ּו‬
‫הֶ ֱ‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ה עלו ב ‪.‬‬ ‫תורה שבכתב ושבעל פה‪,‬‬ ‫ְבאָ ֳהלֵיהֶ ם לֹא ָׁש ְמע ּו ְ ּבקוֹ ל‬
‫]דברים יא יז[‪,‬‬ ‫"ואבדתם מהרה‬ ‫אור החיים הקדוש ]ויקרא‬ ‫מראשו ועד סופו‪ ,‬מוסרים‬ ‫יְ הוָ ה‪ :‬וַ ִּי ּ ָשׂ א יָדוֹ לָהֶ ם לְ הַ ּ ִפיל‬
‫אע"פ שאני מגלה אתכם מן‬ ‫כה‪ ,‬כה[‬ ‫את נפשנו על כל אות‬ ‫אוֹ ָתם ַּב ִּמ ְד ָּבר‪ :‬וּלְ הַ ּ ִפיל ז ְַר ָעם‬
‫הארץ לחו"ל היו מצוינים‬ ‫  ‬ ‫ואות‪ ,‬ועל כל מנהג‬ ‫ַּבגּוֹ יִ ם וּלְ זָרוֹ ָתם ָּבא ֲָרצוֹ ת‪":‬‬
‫במצוות שכשאתם חוזרים‬ ‫מרן הגר"ש סלנט זצ"ל‬ ‫שבישראל ‪ -‬בשום אופן‬ ‫תהלים ]פרק קו כד ‪ -‬כז[‬
‫לא יהיו לכם חדשים"‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫"שלח את בנו יחידו ר'‬ ‫לא נוכל להסכים אפילו על‬ ‫"ועוד כל סיבת גלותנו‬
‫ספרי דברים ]פרק יא פסוק יח[‬ ‫בנימין ביניש להיות משבע‬ ‫צעד ושעל אחד מארצנו‬ ‫עתה הוא העיקר רק בשביל‬
‫"ושמתם את דברי‪ .‬אף‬ ‫המשתכנים‬ ‫הראשונים‬ ‫הקדושה"‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫וכמו‬ ‫המרגלים‪,‬‬ ‫מעשה‬
‫לאחר שתיגלו היו מצוינים‬ ‫בשכונה החדשה "נחלת‬ ‫מתוך קובץ "הפרדס" ]אלול‬ ‫שכתוב )בתהלים קו כו ‪ -‬כז(‪:‬‬
‫במצות‪ ,‬הניחו תפילין‪ ,‬עשו‬ ‫יפו(‪,‬‬ ‫)ברחוב‬ ‫שבעה"‬ ‫תרצ"ז שנה יא חוברת ו[‬ ‫"וישא ידו להם להפיל וגו'‬
‫מזוזות כדי שלא יהיו לכם‬ ‫השכונה הראשונה מחוץ‬ ‫  ‬ ‫ולזרותם בארצות" וכמו‬
‫חדשים כשתחזרו‪ .‬וכן הוא‬ ‫לחומת העיר העתיקה"‪.‬‬ ‫הגר"א זיע"א היה אומר‬ ‫שפירש רש"י שם‪ ,‬וכן כתב‬
‫אומר ]ירמיה לא‪ ,‬כ[ הציבי לך‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫שיש לדרוש לציון מהגמ'‬ ‫הרמב"ן בחומש בפרשת‬
‫ציונים"‪.‬‬ ‫ספר תורת רבינו שמואל‬ ‫בר"ה ]דף ל ע"א[‪" :‬דְּ אָ ַמר‬ ‫מרגלים )במדבר יד א(‪.‬‬
‫רש"י ]דברים שם יח[‪ ,‬וכן‬ ‫סלנט זצ"ל ]חלק א עמוד עט[‬ ‫ְק ָרא‪] :‬ירמיה ל יז[ ' ִּכי אַ ֲעלֶה‬ ‫ואמרו בערכין )דף טו א(‪,‬‬
‫ובדרשת‬ ‫]שם[‬ ‫ברמב"ן‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫א ֲֻרכָ ה ל ְָך ו ִּמ ּ ַמכּ וֹ ַתיִ ְך אֶ ְר ּ ָפאֵ ְך‬ ‫שעיקר חטא המרגלים היה‬
‫הרמב"ן ]לראש השנה[‬ ‫לשון הרע שהוציאו דבה‬
‫בארעא‬ ‫יתיב‬ ‫"הכ"ד‬ ‫נְ אֻ ם יְ הוָ ה‪ִּ ,‬כי נִ דָּ חָ ה ָק ְרא ּו‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫דחשוכה‪ ,‬ומילין לצד עילאה‬ ‫ל ְָך‪ִ ,‬צי ֹּון ִהיא דּ ֵֹר ׁש ֵאין לָ ּה'‪,‬‬ ‫על הארץ‪ ,‬ועל ידי שבכו אז‬
‫"מי שיכול שיעלה ויתיישב‬ ‫ממלל ברוח נמוכה‪ .‬ואולי‬ ‫ישה"‪.‬‬ ‫ִמ ְכ ַלל דְּ בָ ְעיָ א דְּ ִר ׁ ָ‬ ‫בכיה של חינם‪ ,‬נגזר עליהם‬
‫בארץ ישראל‪ .‬משום שלא‬ ‫לכשיגיעו הדברים לארץ‬ ‫קול התור‬ ‫בכיה לדורות"‪.‬‬
‫תחשבו שכשהמשיח יבוא‬ ‫נכונה יתעלו ויתקדשו פי‬ ‫  ‬ ‫פתיחה לסה"ק חפץ חיים‬
‫ירשו לכולם להכנס‪ ,‬אבל‬ ‫שנים בחכמה ובתבונה‬ ‫"וַ ּי ֵָרא אֵ לָיו יְ הוָ ה וַ ּיֹאמֶ ר אַ ל‬ ‫  ‬
‫אולי לא יזרקו את כל מי‬ ‫ובדעת ובכל מלאכה‪ .‬ועפ"ז‬ ‫ּ ֵת ֵרד ִמ ְצ ָריְ ָמה ְׁשכֹן ָּבאָ ֶרץ‬ ‫מדברי קודשו של מרן‬
‫שכבר גר שם"‪.‬‬ ‫נתעלה תלמוד בבלי על‬ ‫ָ‬
‫ֹמר אֵ לֶיך[‪] ,‬בראשית כו‪,‬‬ ‫ֲשר א ַ‬
‫]א ׁ ֶ‬ ‫הרה"ק ר' מנחם זמבה‬
‫מאיר עיני ישראל בשם מרן‬ ‫ירושלמי אחר שנתקבל שם‬ ‫הי"ד‪ ,‬אשר היה מגדולי רבני‬
‫ב[ עשה שכונה בארץ‬
‫החפץ חיים זצ"ל ]ח"ד עמ'‬ ‫פולין של מעלה‪ ,‬ונספה‬
‫והיתה הרוחה בדין ובהלכה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הוי נוטע‪ ,‬הוי זורע‪,‬‬
‫‪[278‬‬ ‫בשואה‪ .‬מתוך נאום בכנסיה‬
‫א"נ משה"ק סופר מפפד"מ"‪.‬‬ ‫הוי נציב‪ .‬דבר אחר‪ְׁ " ,‬שכֹן‬ ‫הגדולה השלישית של אגודת‬
‫  ‬ ‫עכל"ק‪.‬‬ ‫ָּבאָ ֶרץ" ‪ -‬שכן את השכינה‬ ‫ישראל במאריבנד תרצ"ז‪:‬‬
‫שו"ת חתם סופר ]חלק יור"ד‬ ‫בארץ"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"מכריחנו להגיד לכם רבותי!‬
‫הודעה חשובה‪:‬‬ ‫סימן רלג בסוף התשובה[‬ ‫מדרש רבה ]תולדות פרשה‬ ‫יש לנו ספר תורה קדוש‬
‫ניתן להשיג את הספרים‬
‫  ‬ ‫סד‪ ,‬ג[‬ ‫אשר נאמר עליו ]תהלים יט‪ ,‬ח[‬
‫הנפלאים מהרה"ג הרב משה‬ ‫שהפריעו‬ ‫הכתות‬ ‫"בין‬ ‫  ‬ ‫תורת ה' תמימה‪ ,‬ואם‬
‫צוריאל שליט"א‪ ,‬בנושאי‬ ‫לרבינו עקיבא יוסף שלזינגר‬ ‫תה י ה ‪,‬‬ ‫" ו הג א ו ל ה‬ ‫חסרה אות אחת הרי זהו‬
‫ארה"ק‪ ,‬שיחות מוסר‪ ,‬ועוד;‬ ‫זצ"ל ליישוב הארץ ובניין‬ ‫ב העי ר ל ב ות ב נ י א ד ם ‪,‬‬ ‫פסול מקדושתו‪ .‬יש לנו גם‬
‫המושבה "פתח תקוה" היו‬ ‫וי א מר ל ה ם ‪ :‬ה ט ו ב ל כ ם‬ ‫ארץ קדושה אשר גם עלייה‬
‫דרישת ציון‬ ‫שאמרו לו‪ :‬אם יהיה ישוב‬ ‫כ י ת ש ב ו ח ו ץ ‪ ,‬גו ל י ם‬ ‫נאמר כי קדושתה היא‬
‫אוצרות התורה‬ ‫ארץ ישראל ‪ -‬יחרשו‬ ‫מע ל שו לח ן א ב י כ ם ?‬ ‫כשכל ישראל עליה"‪.‬‬
‫כלאים‬ ‫וחמור‬ ‫בשור‬ ‫ו מ ה י ער ב לכ ם החי י ם‬ ‫"ולכן רק אנשים כאלה‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬והשבתי מיניה‬ ‫בע ול ם ‪ ...‬ו ב זה יג א ל ה '‬ ‫אשר להם העוז המר לקרוע‬
‫הכתובת‪ :‬בית הלל ‪ 13‬בני‬ ‫"למה לא יאסור את‬ ‫מ מכ ר ו ‪ .‬וע ל זה עתיד י ן‬ ‫גזרים מתורתינו התמימה‬
‫ברק‪.‬‬ ‫הטביחה ]=השחיטה[‪ ,‬כי‬ ‫לית ן את ה די ן כ ל‬ ‫והקדושה ‪ -‬הם הם אשר‬
‫המערכת‬ ‫יאכלו בשר וחלב שנתבשל‬ ‫אד ונ י הא רץ ‪=] ...‬אולי‬ ‫ירהבו בנפשם לקרוע גם‬
‫בשבת"‪...‬‬ ‫הכוונה העשירים שיכולים‬ ‫את ארצנו לגזרים"‪.‬‬

‫חז"ל בתוספתא ]ע"ז פרק ה‪ ,‬ב[‬ ‫"ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה"‪.‬‬
‫"ואספת דגנך" ]דברים יא‪ ,‬יד[‪" ,‬בארץ ישראל העבודה בקרקע גופה מצוה‪ ,‬משום יישוב‬
‫וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬ולהוציא פירותיה הקדושים‪.‬‬
‫שאני עוסק בתורה‪ ,‬ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני שאני עוסק בתורה"‪ .‬עכ"ל‪,‬‬
‫חתם סופר ]מסכת סוכה דף לו ע"א ד"ה דומה[‬ ‫ועי"ש עוד‪.‬‬
 ‫שיחת מרן ה ג " ר חיים שמואלביץ זצוק " ל במעלת ארץ הקודש‬
‫מתוך הס' "שיחות מוסר" פרשת דברים תשל"ג‬
‫נקבר בארצו" אינו בתורת עונש‪ ,‬אלא‬
‫הוא מציאות‪ ,‬שכל מי שאינו מודה‬
‫בארץ אינו שייך לארץ‪ ,‬ואין מועיל מה‬
‫שיש לו טעמים וסיבות לכך‪ ,‬דמ"מ אין‬
‫הארץ "רוצה" בו‪.‬‬
‫ומכאן לימוד עבורנו‪ ,‬בכדי לקבל‬
‫את השפע המושפע ממרום על ארץ‬
‫ישראל ועל יושביה‪ ,‬כאמור‪" :‬תמיד‬
‫עיני ה' אלוקיך בה וגו'" ]דברים יא יב[‪,‬‬
‫יש תנאי לכך‪ ,‬שצריך להיות שייך‬
‫לארץ ‪" -‬מודה בארץ"‪ ,‬דהיינו להכיר‬
‫במעלתה ובחשיבותה‪ ,‬ורק ע"י הרגשה‬
‫זו נכנס האדם תחת ההשפעה‬
‫המיוחדת לארץ‪.‬‬
‫כתוב‪" :‬ויקן את חלקת השדה‬
‫אשר נטע שם אהלו מיד בני חמור אבי‬
‫שכם במאה קשיטה" ]בראשית לג יט[‪,‬‬
‫ופירש באבן עזרא‪" :‬הזכיר זה הכתוב‬
‫להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬מי שיש לו חלק בה חשוב הוא‬
‫כחלק לעוה"ב"‪ ,‬והובא ברמב"ן שם‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬מלבד המצוה שבישוב ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הרי עצם קנית חלק בארץ‬
‫היא כקנית חלק לעוה"ב‪ .‬אך נראה‬
‫שגם זה הוא רק במי שהוא "מודה‬
‫בארץ"‪ ,‬ומרגיש את גודל חשיבות קנין‬
‫חלק בארץ‪ ,‬שרק ע"י כן הוא נחשב‬
‫כקונה חלק לעוה"ב‪.‬‬
‫ומצינו בבנות צלפחד שאמרו‪:‬‬
‫"תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו"‬
‫]במדבר כז ד[‪ ,‬וברש"י ]שם כו סד[‪:‬‬
‫"שעל הנשים לא נגזרה גזירת מרגלים‬
‫לפי שהן היו מחבבות את הארץ‪,‬‬
‫האנשים אומרים "נתנה ראש ונשובה‬
‫מצרימה" ]במדבר יד ד[‪ ,‬והנשים אומרות‬
‫"תנה לנו אחוזה" ]וכעי"ז בבמד"ר פכ"א‬
‫י[‪ .‬מצאו חז"ל שבקשת הנחלה שלהם‬
‫לא היתה סתם בקשה לקבלת רכוש‪,‬‬
‫אלא היא באה משום חביבות הארץ‪,‬‬
‫שהכירו במעלת קנית חלק בארץ‬
‫וחיבבו את הארץ‪ ,‬וע"י כן זכו להיכנס‬
‫לארץ‪ ,‬וניצלו מגזירת מרגלים שהיתה‬
‫משום שמאסו בארץ חמדה ולא רצו בה‪.‬‬
‫ויתכן שזהו ג"כ הטעם שנמחל‬
‫לישראל על חטא העגל‪ ,‬ואילו חטא‬
‫המרגלים לא נמחל להם‪ ,‬ומתו כולם‬
‫במדבר‪ ,‬ומשום שחטאם היה שהוציאו‬
‫את דיבת הארץ רעה ולא רצו בה‪,‬‬
‫ממילא לא שייך על דבר זה מחילה‬
‫שהרי מ"מ אינם שייכים לארץ ואינם‬
‫ראויים להיכנס אליה‪.‬‬
‫ממנו‪ ,‬יעו"ש‪ .‬והיינו שקדושת המקום‬
‫פועלת היא על נפש האדם ומועלת‬
‫להשקיט דעתו ולהצילו מכל מיני‬
‫פחד‪ .‬ולימוד הוא לנו גם כלפי קדושת‬
‫המקום של הישיבה‪ ,‬שבכוחה לסייע‬
‫בידי האדם‪ ,‬להשיב רוחו‪ ,‬ולעמוד בכל‬
‫הנסיונות‪.‬‬
‫יש להתפלא עלינו‪ ,‬שאנו‬
‫דרים בארץ ישראל‪ ,‬ואין‬
‫אנו מרגישים כראוי את‬
‫העליה וההשפעה הבאה‬
‫גורמת חשיבות לכל הנמצא בה‪,‬‬
‫לנו על ידה‪.‬‬
‫ענין זה ש"מי שלא הודה‬
‫בארצו לא נקבר בארצו"‬
‫אינו בתורת עונש‪ ,‬אלא‬
‫הוא מציאות‪ ,‬שכל מי‬
‫שאינו מודה בארץ אינו‬
‫שייך לארץ‪ ,‬ואין מועיל‬
‫מה שיש לו טעמים‬
‫וסיבות לכך‪ ,‬דמ"מ אין‬
‫הארץ "רוצה" בו‪.‬‬
‫והנה יש להתפלא עלינו‪ ,‬שאנו‬
‫דרים בארץ ישראל‪ ,‬ואין אנו מרגישים‬
‫כראוי את העליה וההשפעה הבאה לנו‬
‫על ידה‪ .‬ופשר הדבר למדנו מדברי‬
‫חז"ל ]דברים רבה פ"ב ח[‪" :‬אמר משה‬
‫לפניו‪ ,‬רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו‬
‫לארץ ישראל ואני איני נכנס‪ ,‬אמר לו‬
‫הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו‪,‬‬
‫ומי שלא הודה בארצו לא נקבר‬
‫בארצו‪ ,‬יוסף הודה בארצו מנין‪ ,‬גבירתו‬
‫אומרת "ראו הביא לנו איש עברי"‬
‫]בראשית לט יד[‪ ,‬ולא כפר אלא אמר‬
‫"גנוב גונבתי מארץ העברים" ]שם מ טו[‬
‫וכו'‪ ,‬אתה שלא הודית בארצך אין אתה‬
‫נקבר בארצך‪ ,‬כיצד‪ ,‬בנות יתרו‬
‫אומרות ]שמות ב יט[ "איש מצרי הצילנו‬
‫מיד הרועים" והוא שומע ושותק וכו'"‪.‬‬
‫והדברים מפליאים‪ ,‬הרי כשבנות‬
‫יתרו אמרו "איש מצרי" היתה בזה גם‬
‫הכחשה על יהדותו של משה‪ ,‬והוא‬
‫שומע ושתק ולא מצינו על כך שום‬
‫תביעה עליו‪ ,‬ואולי משום שהיה סכנה‬
‫בדבר אם היה נודע שהוא יהודי‪ ,‬ומ"מ‬
‫על מה ש"לא הודה בארץ" בשתיקה זו‪,‬‬
‫על זה נענש שלא נקבר בה‪ ,‬ולא הועילו‬
‫לו הסיבות והטעמים שהיו לו‪ .‬ומשום‬
‫שענין זה ש"מי שלא הודה בארצו לא‬
‫"עד הנהר הגדול נהר פרת" ]דברים‬
‫א ז[‪ ,‬ופירש"י‪" :‬מפני שנזכר עם ארץ‬
‫ישראל נקרא גדול‪ ,‬משל הדיוט אומר‬
‫עבד מלך‪ ,‬מלך"‪] ,‬וכעי"ז איתא בשבועות‬
‫מז ב[‪ .‬ובבראשית ]טו יח[ פירש"י‪,‬‬
‫שבאמת היה קטן מכל הנהרות שהרי‬
‫נמנה לבסוף‪ ,‬ונקרא הנהר הגדול משום‬
‫שנזכר עם ארץ ישראל‪.‬‬
‫הנה נהר פרת אינו מארץ ישראל‪,‬‬
‫אלא כיון שנזכר עם ארץ ישראל‪ ,‬גדלה‬
‫חשיבותו עד שקראו הכתוב "הנהר‬
‫הגדול"‪ ,‬וא"כ ק"ו הוא שארץ ישראל‬
‫שזוכה לעליה רוחנית גדולה כשהוא‬
‫בה‪ .‬וכמו שאמרו‪" :‬וזהב הארץ ההוא‬
‫טוב" ]בראשית ב יב[ ‪ -‬אין תורה‬
‫כתורת ארץ ישראל" ]ויק"ר פי"ג ה[‪,‬‬
‫הרי שאותם לומדי תורה כשלומדים‬
‫אותה בארץ ישראל תורתן מעולה‬
‫יותר‪ .‬וכן אמר הכתוב‪" :‬כי מציון תצא‬
‫תורה ודבר ה' מירושלים" ]מיכה ד ב[‪,‬‬
‫והכוונה לארץ ישראל כמבואר בגמ'‬
‫ברכות ]סג ב[‪ .‬וכן אמרו שאין הנבואה‬
‫נגלית אלא בארץ ישראל‪ ,‬ויונה הנביא‬
‫ברח תרשישה כדי שלא תשרה עליו‬
‫הנבואה ]עיין ילקוט ורש"י ריש יונה‪,‬‬
‫וברד"ק ואבן עזרא פסוק ב[‪ ,‬הרי שאפילו‬
‫מי שהיה בארץ ישראל וזכה למעלת‬
‫נבואה‪ ,‬כשיוצא לחו"ל הוא יורד‬
‫ממדרגתו ואין הנבואה שורה עליו‪.‬‬
‫ומצינו עוד במעלת הארץ‪ ,‬במה‬
‫שאמרו בגמ' נדרים ]כב א[‪ :‬קא תמה ר'‬
‫יוחנן מכדי כתיב ]דברים כח סה[‪" :‬ונתן‬
‫ד' לך לב רגז" בבבל כתיב‪] ,‬והאיך גבר‬
‫כעסו של אותו בן מחוזא כל כך להרוג‬
‫את חבירו‪ ,‬ר"ן[‪ ,‬א"ל ההוא שעתא לא‬
‫עברינן ירדנא‪ .‬ופירש הר"ן‪" :‬ועבר‬
‫הירדן לא נתקדש להבאת העומר‬
‫ולמקצת קדושות"‪ ,‬וע"ש בגהש"ס‬
‫ובקרן אורה שנתחבטו בביאור החילוק‬
‫שבין קדושת עבר הירדן לקדושת‬
‫הארץ‪ .‬הרי שהחילוק הדק הזה בין‬
‫קדושת הארץ לקדושת עבר הירדן‬
‫נוקב ויורד‪ ,‬עד שאם בעבר הירדן‬
‫תיתכן מציאות של לב רגז המביאה‬
‫לרציחה‪ ,‬לא יתכן כן בארץ ישראל‪,‬‬
‫משום תוספת קדושתה‪.‬‬
‫ובשטמ"ק שם הביא פירוש אחר‬
‫שתמיהת ר' יוחנן לא על הרוצח היתה‬
‫אלא על עולא שפחד מן הרוצח‪ ,‬האיך‬
‫יתכן שהיה לו "לב רגז" לירא ולפחד‬
 ‫ אוצרות ממרן הג " ר יוסף חיים זוננפלד זיע " א ‪‬‬
‫ליקוט חלקי מתוך הספר הנפלא "האיש על החומה" ‪ -‬אשר זכה להסכמת מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א‬
‫החברה על תוואי הגישה לשכונה‪,‬‬ ‫וחזרו‬ ‫ידם‬ ‫על‬ ‫המקדש‬ ‫נבנה בית‬
‫ומשהצביעו על כוון התוואי‪ ,‬הכריז מיד‬ ‫בתשובה‪."...‬‬
‫שכל אחד יסקל ‪ 53‬אבנים כמנין "אבן"‪,‬‬ ‫הגידו ליהודים‪" :‬חיסלו עסקיכם ועלו לארץ"!‬
‫לקיים מה שנאמר‪" :‬סלו סלו המסילה‬ ‫"כשבאו לקבל ברכת פרידה‪ ,‬לפני שובם‬
‫סקלו מאבן"‪ ,‬וגם הוא בעצמו שהיה אז‬ ‫לארצם‪ ,‬שאלוהו חברי המשלחת‪ ,‬מה‬
‫בגיל ע"ה‪ ,‬התכופף והתחיל לסקל‬ ‫עליהם למסור בשמו לקהלת קלויזנבורג‬
‫אבנים‪ .‬מיד הקיפה רוח ההתלהבות את‬ ‫הגדולה‪ .‬קם מורנו מכסאו‪ ,‬וכדרכו בשעה‬
‫קהל החוגגים‪ ,‬ולא עברה שעה מרובה עד‬ ‫של התרגשות‪ ,‬השעין כפות ידיו על שולחנו‬
‫שסוקל והוכן שביל גישה אל המקום שעליו‬ ‫ואמר‪" :‬הגידו לכל היהודים בקלויזנבורג‬
‫עמדה לקום השכונה"‪.‬‬ ‫ובגלילותיה‪ ...‬כי עתה הוא הזמן לחסל‬
‫בעל מלאכה בא"י‪ ,‬עדיף על רב בחו"ל‪...‬‬ ‫את העסקים ולעלות מיד לארץ ישראל‪,‬‬
‫נכדו של מרן הגרי"ח שאלו האם לצאת‬ ‫ואין לחכות יותר"‪.‬‬
‫לחו"ל לקבל שם משרת רבנות שהציעו לו‪,‬‬ ‫קורא לכל החרדים לעלות לארץ ישראל‬
‫וכך יוכל גם ללמוד ללא טירדת הפרנסה‪.‬‬ ‫"כשביקר אצלו המנהיג האגודאי ד"ר יצחק‬
‫"תקע מורנו עינים של חבה בנכדו ואמר לו‪:‬‬ ‫ברויאר ושיחתם נסבה על ענין ישוב א"י‪,‬‬
‫‪ -‬בני‪ ,‬איך האלט אז זיין אין ארץ ישראל‬ ‫אמר לו מורנו שלאור התנכרותם של חלק‬
‫א בעל מלאכה‪ ,‬איז העכער וויא אין‬ ‫מאחינו לישוב א"י‪ ,‬נתחוור לו הפירוש על‬
‫חו"ל אפילו א רב זיין"‪) .‬לדעתי‪ ,‬עדיף‬ ‫התפלה שאנו אומרים‪" :‬ומפני חטאנו גלינו‬
‫להיות בעל מלאכה בארץ ישראל‪,‬‬ ‫מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"‪ ,‬שקשה‬
‫מאשר להיות רב בחו"ל(‪ .‬וההצעה ירדה‬ ‫לכאורה מהו כפל הלשון? אלא הכונה‬
‫מעל הפרק"‪.‬‬ ‫כנראה‪ ,‬שבתחילה גלינו מארצנו בעל‬
‫בפרעות‪ ,‬מסכן נפשו להפגין נוכחות יהודית‬ ‫כרחנו ע"י הנכרים הצוררים‪ ,‬ואח"כ‬
‫"בפרוע פרעות בישראל בשנת תר"פ‪,‬‬ ‫נתרחקנו בעצמנו מעל אדמתנו ‪ -‬כלומר‬
‫והיציאה מפתח הבית היתה כרוכה בסכנת‬ ‫ההתרחקות מאדמתנו באה מעצמנו‬
‫נפשות בפועל ממש‪ ,‬ורבינו זיע"א קבל‬ ‫אחרי שגלינו מארצנו"‪.‬‬
‫עליו מאתמול ליום זה מצוות "מוהל" בברית‬ ‫באחד המכתבים הוא כותב בין השאר‪:‬‬
‫מילה‪ ,‬לא הועילו כל תחנוני בני הבית והוא‬ ‫"לראות את המושבות החדשות ‪ -‬שטחים‬
‫הלך עטוף בטלית ותפילין לברית המילה‬ ‫שהשממה והריקנות שלטו בהם במשך‬
‫לבדו‪ ,‬מביתו דרך שער שכם‪ ,‬המקום‬ ‫דורות רבים‪ ,‬לבשו חיים ופריחה‪ ,‬ובכל‬
‫המסוכן ביותר‪ ,‬עד למקום הברית‪.‬‬
‫מקום גנות ופרדסים מוריקים ומלבלבים‬
‫"שאלתי את רבינו‪" :‬אמנם שלוחי מצוה אינן‬
‫מלוא העין ‪ -‬האם יתכן לא לראות את יד‬
‫ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן‪ ,‬אבל‬
‫ההשגחה העליונה בכל זה‪ .‬עלינו‬
‫היכא דשכיח היזקא שאני"? והוא השיב לי‪:‬‬
‫לעסוק בישוב הארץ תוך בטחון בהשי"ת‬
‫"אי‪ ,‬הם לא יעשו לי רעה"‪ ,‬ועל שאלתי‬
‫שנתן לנו את תורתו הקדושה‪ ,‬ובודאי שאם‬
‫השניה‪ :‬מדוע בחר דרך "שער שכם"‬
‫נשמור לה אמונים‪ ,‬נזכה לשבת כאן לבטח‬
‫המסוכן‪ ,‬ולא דרך "שער יפו" המסוכן‬
‫ונהיה תמיד לחן ולחסד ולרחמים‪ ,‬כי‬
‫פחות? השיב‪ - :‬מה? וכי נפקיר את רובע‬
‫מלאכיו יצוה וכו'"‪.‬‬
‫שער שכם? הלא אם אנו נפחד ללכת‬
‫זכות יישוב ארה"ק תשפיע על החילונים‬
‫ברחוב זה‪ ,‬יחשבו הם שבאמת הצליחו‬
‫"וכל אימת שהיה מדבר על המושבות‬
‫לגרש אותנו מהרובע‪ ,‬לא‪ ,‬זה לא! ‪-‬‬
‫החדשות שנתכוננו ביהודה והגליל‪ ,‬היה‬
‫אסור לנו לוותר מפני הפחד על שום‬
‫מתמלא גיל ושמחה‪ ,‬כי לא היתה אצלו‬
‫רובע ושום פנה בירושלים"‪.‬‬
‫שמחה כשמחת בנין הארץ והפרחת‬
‫מעודד להישאר בעיר העתיקה בפרעות‬ ‫שממותיה‪ .‬ואם כי כואב ומיצר היה על‬
‫תרפ"ט‬ ‫שחלק מהמושבות אינו נבנה ע"י שומרי‬
‫"ושח רבי הלל שלזינגר‪ ,‬כי בעת למדו‬ ‫תורה‪ ,‬לא פסק מלהאמין שאעפ"כ יש‬
‫בבחרותו בישיבת "תורת חיים"‪ ,‬שהיתה‬ ‫לשמוח ולברך על כל ישוב יהודי שמוקם‬
‫ברחוב הגיא שער שכם‪ ,‬פרצו מאורעות‬ ‫ונבנה‪ .‬וכשהיו קובלים לפניו על אלה מבוני‬
‫תרפ"ט‪ ,‬ורבים מהיהודים עזבו את העיר‬ ‫הארץ שבעטו בתורת משה ובמצוותיה‪,‬‬
‫העתיקה ועברו לעיר החדשה‪ .‬אמו ע"ה‪,‬‬ ‫ונדבקו רק במצות ישוב הארץ‪ ,‬ואפילו‬
‫שחרדה לשלום בנה יחידה‪ ,‬פנתה אל מורנו‬ ‫מוסרים נפשם עליה ‪ -‬היה מנחמם ואומר‪:‬‬
‫והביעה את משאלתה שבנה יעבור לאחת‬ ‫אני מקוה שתעמוד להם זכות ישוב‬
‫הישיבות בעיר אשר מחוץ לחומות‪ .‬ניחמה‬ ‫הארץ שהם מקיימים במסירות נפשם‪,‬‬
‫מורנו והבטיחה‪ ,‬כי לא יאונה לבנה כל רע‪,‬‬ ‫שיחזרו בתשובה‪ ,‬ועוד ישובו אל חיק‬
‫אם ישאר בישיבה זו‪ .‬וראויה מצוה זו‪ ,‬של‬ ‫התורה והאמונה"‪.‬‬
‫שמירת הישוב בעיר הקודש שבין‬ ‫סלו סלו המסילה ‪ -‬מצוה שבגופו‬
‫החומות‪ ,‬שתגן על אלה שמוסרים‬ ‫"בשנת תרפ"ה נרכש כל השטח של‬
‫נפשם עליה‪.‬‬ ‫גבעות "נוה שאנן" )היא גבעת רם(‪ ,‬ע"י‬
‫השבח הגדול ביותר שנשתבח בו‬ ‫קבוצה של יהודים חרדים מותיקי ירושלים‪.‬‬
‫"בסיום פרק זה יאים ונאים דברי עצמו‬ ‫כששמע מפי אחד מנכדיו שהיה בין‬
‫שכתב‪" :‬אין בי לא תורה ולא חכמה ולא‬ ‫החברים‪ ,‬שעומדים לקיים טקס הנחת אבן‬
‫ידעתי בי שום מעלה‪ ,‬כי אם שזכיתי‬ ‫הפינה‪ ,‬הביע את רצונו להשתתף בחגיגה‬
‫ברחמי שמים לישב בעיה"ק ת"ו‪."...‬‬ ‫זו‪ .‬עד קצה שכונת שערי חסד נסעו‬
‫ובצוואתו ביקש שלא יגידו עליו שום‬ ‫בכרכרה‪ ,‬ומשם התחילו לטפס במעלה‬
‫שבחים‪ ,‬אלא "חבל על א אלטען ארץ‬ ‫הגבעה‪ .‬מרוב התרגשות ושמחה כאילו‬
‫ישראל איד" )חבל על יהודי זקן מארץ‬ ‫ניתרו רגלי הישיש על האדמה‪ ,‬בקפצם‬
‫ישראל"(‪ .‬כי היה זה לדידיה המעולה‬ ‫בקלות על הסלעים שכיסו את כל הגבעה‪.‬‬
‫שבשבחים ‪ -‬הפך ביה והפך ביה דכולה‬ ‫כשהגיעו למעלה ההר שעליו עמדה לקום‬
‫ביה!‪."...‬‬ ‫שכונת "נוה שאנן‪ ,‬שאל מורנו את ראשי‬
‫למען ארץ הקודש תובב " א‬ ‫אגודת החרדים‬
‫על מצב הביטחון בעת ההיא‪:‬‬
‫"אין מבטח על כל דרכיה‪ ,‬גם במסיבי‬
‫העיר מגור ופחד‪ ,‬מסביבה שודדים‬
‫ומרצחים‪ .‬וכי יחפוץ איש ישמעאלי לעדות‬
‫גאוה וגאון‪ ,‬לא יחשוך בעד תאות לבו גם‬
‫מרכוב על היהודי האומלל‪ .‬כל רוקו וקיאו‬
‫לא ימצאם די לו‪ ,‬בהתעברו על יהודי‬
‫ההולך מנגדו לרוק בפניו"‪.‬‬
‫"מסופר‪ ,‬כי אל רבי זונדל סלנטר‪ ,‬רבה‬
‫הראשון של ירושלים וחותנו של רבי שמואל‬
‫סלנט‪ ,‬נטפל פעם ערבי בעל גוף‪ ,‬ואילצו‬
‫לשאתו על כתפיו עד לביתו‪ .‬רבי זונדל‬
‫עשה כחפצו‪ ,‬מבלי שמישהו ההין להגן‬
‫עליו מזעמו של הפרא הישמעאלי"‪.‬‬
‫מה הוא מצא כאן בהגיעו לירושלים?‬
‫"כפי שהוא מעיד בעצמו‪ ,‬ל ן א ר ב ע ה‬
‫לילות עם אשתו תחת כיפת‬
‫ה ש מ י ם בתוך חצר סגורה‪ ,‬ורק ביום‬
‫שישי אחה"צ קיבל דירה בלתי מטויחת‬
‫שאליה הוא נכנס לגור‪.‬‬
‫דעת מרן זיע"א על יישוב ארה"ק‬
‫"‪...‬הלכנו לרבי יוסף חיים להפרד‪ .‬שהינו‬
‫אצלו זמן רב‪ ,‬והוא דיבר בלהט ובהתלהבות‬
‫על הצורך ביישוב ארץ ישראל ע"י‬
‫החרדים‪ .‬כשדיבר דברים אלו‪ ,‬הוא נתלהט‬
‫כולו באש קודש ועיניו נוצצו כזיקים עד‬
‫שנפלה עלינו אימה וחרדה מדבריו‬
‫החוצבים‪."...‬‬
‫שקולה ישיבת אר"י נגד כל המצוות‪...‬‬
‫"‪...‬אחרי מוסף סרנו לביתו של רבי חיים‬
‫זוננפלד‪ ...‬רבי ‪ -‬פניתי אליו ‪ -‬אצלנו‬
‫בהונגריה אומרים שכב' הרב אויבו ומתנגדו‬
‫של הישוב החדש בארץ ישראל‪ .‬דברים‬
‫אלה הוציאו את רבי חיים משלוותו והוא‬
‫הפסיק את דיבורי‪ ,‬ואמר לי בהתרגשות‬
‫ניכרת‪ :‬חס וחלילה ‪ -‬האם נעלמו ממני‬
‫דברי הספרי "שקולה ישיבת ארץ ישראל‬
‫נגד כל המצוות"; או מה שאמרו חז"ל‬
‫"חביבה לי כת קטנה בא"י מסנהדרין‬
‫שבחו"ל"‪.‬‬
‫כמה וכמה פעמים בקשתי וצויתי להגיד‬
‫ליהודים החרדים בחו"ל‪ ,‬שכל מי‬
‫שסיפק בידו לעלות לארץ ישראל ואינו‬
‫עולה‪ ,‬ע ת י ד ל י ת ן א ת ה ד י ן ‪. . .‬‬
‫אני נלחם רק נגד הרוח האנטי דתית‬
‫של ההתיישבות החדשה‪ ,‬כי הארץ‬
‫הקדושה צריכה להבנות בקדושה‪...‬‬
‫אמרתי לד"ר ווייצמן‪ :‬אם "מפני חטאנו גלינו‬
‫מארצנו"‪ ,‬איך הוא מתאר לעצמו שיבה‬
‫לארץ וגאולתה מחדש בלי תורה ובלי‬
‫אמונה‪...‬‬
‫‪ -‬יש אומרים‪ ,‬העירותי כאילו כדי לקנטרו‪,‬‬
‫ודוקא בשם הרב‪ ,‬שיהודי דתי אסור לו‬
‫הזדקף רבי חיים‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫וקולו נעשה יותר צלול ותקיף‪ ,‬והכריז‪" :‬חס‬
‫הדתיים‬ ‫היהודים‬ ‫דוקא‬ ‫וחלילה‪,‬‬
‫מחוייבים לעלות ולבנות את הארץ על‬
‫טהרת הקודש‪ ,‬כי הארץ מחכה להם‬
‫שיגאלוה משוממותה"‪ .‬ועל האחרים‪,‬‬
‫המשיך רבי חיים‪ ,‬כתוב "ובא לציון גואל‬
‫ולשבי פשע ביעקב" ‪ -‬מקודם תהיה‬
‫הגאולה ואחר כך יחזרו החוטאים בתשובה‪,‬‬
‫ואני מאמין שכל חלוץ המשתתף בבנין‬
‫הארץ‪ ,‬תעמוד לו זכות ארץ ישראל‬
‫שיזכה לחזור בתשובה‪ .‬הלא גם אלה‬
‫שעלו מבבל בימי עזרא ונחמיה לא היו‬
‫צדיקים גמורים‪ ,‬כמסופר בספרי הקודש‬
‫שחללו את השבתות והמועדים‪ ,‬ובכל זאת‬
‫יו"ל ע"י‪:‬‬