‫"לְ ַמ ַען ִצי ֹּון ל ֹא ֶאחֱ ׁ ֶשה ּולְ ַמ ַען יְ ר ּו ׁ ָש ִ ַלם‬

‫קוט ַעד יֵצֵ א ַכ ּנֹגַ ּה ִצ ְד ָק ּה‬

‫]ישעיה סב א[‬
‫ל ֹא ֶא ׁ ְש ֹ‬
‫יש ּו ָע ָת ּה ְ ּכלַ ּ ִפיד יִ ְב ָער"‪:‬‬
‫וִ ׁ‬
‫ְל ַמ ַען ִצ ּי ֹון‬
‫בס"ד
שנה ב'
עלון מדברי גדולי הדורות
‬
‫לכל ירא וחרד לדבר ה'
בנושאי ארץ הקודש תובב"א‬

‫מכתב קודש מאת מרן גאון עולם‬ ‫ גליון חודש תשרי ‪‬‬
‫רבינו הנצי"ב מוואלוז'ין זצוק"ל‬ ‫"‪...‬הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ָעבַ ְרנ ּו בָ ּה לָ תוּר א ָֹת ּה טוֹ בָ ה‬
‫אגרת לקהילת איהומען ורבה ר' צבי הירש‪ ,‬מיום ח'‬ ‫הָ ָא ֶרץ ְמאֹד ְמאֹד‪ַ :‬א ְך בה' ַאל ִּת ְמרֹד ּו וְ ַא ּ ֶתם ַאל‬
‫תשרי תרמ"ט‪ ,‬הכוללת עידוד לפעילות למען ישוב אר"י‬ ‫ִּת ְירא ּו ֶאת ַעם הָ ָא ֶרץ ִ ּכי לַ ְחמֵ נ ּו הֵ ם סָ ר ִצ ָּלם‬
‫ולא לחוש למתנגדים‪ ,‬ואם כי נאמין שכוונתם לשם‬ ‫מֵ עֲ לֵ יהֶ ם וה' ִא ּ ָתנ ּו ַאל ִּת ָיראֻ ם‪"...‬‬
‫שמים‪ ,‬מה להם למחות באחרים‪.‬‬
‫"המליץ"‪ ,‬תר"ן‪ ,‬גיליון ‪.76‬‬
‫ אוצרות ופנינים מדברי חז"ל הק' ‪‬‬
‫ב"ה ה' שמיני דעי"ת ת'חלת ש'נה 'ו'ב'רכתה' תרמ"ט לפ"ק‬ ‫מדרש שוחר טוב‪ :‬א"ר יוסי בן חלפתא לר' ישמעאל‬
‫ישאו ברכת המועדים אחינו חבר סגולה‪ ,‬חבור הנאה‬ ‫בריה‪ ,‬אתה מבקש לראות השכינה בעולם הזה? עסוק‬
‫להם והנאה לעולם סלה‪ ,‬אנשי לבב עושי מסלה להושיב‬
‫בתורה בארץ ישראל! שנאמר דרשו ה' ועוזו בקשו פניו‬
‫ארץ אבותינו במחשבה ובפעולה‪ ,‬בעלי קהל "איהומען"‬
‫תמיד‪.‬‬
‫יחי' ועליהם יהל אור יקרות הרב הגאון חו"ב מוהר"ר צבי‬
‫הובא בספר חיבת הארץ מאת מו"ה ברוך דוד כהנא זצוק"ל‬
‫הירש ]קאלישר[ נ"י אב"ד דק"ק הנ"ל!‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫הגיעני מכתבכם מפ' נצו"י מן עש"ק ואשר דרשו‬
‫דעתי הדלה בעניין ישוב ארץ ישראל הקדושה הן כבר‬ ‫אבות דר"נ‪ :‬רשב"א אומר חכם הדר בארץ ישראל ויוצא‪,‬‬
‫היה דברי בדפוס כי מהראוי להתבונן ע"ד ה' ליצחק‬ ‫פגום‪ .‬הדר בה‪ ,‬משובח ממנו‪ .‬ואעפ"י שפגום ‪ -‬משובח‬
‫אבינו "שכן בארץ" ודרשו חז"ל ברבה‪ :‬עשה שכונה‬ ‫הוא ]החכם היוצא[ יותר מכל המשובחים שבמדינות‬
‫בארץ הוי זורע הוי נוטע ואע"ג שהיה אז כל א"י ביד‬ ‫]בחו"ל[‪ .‬משלו משל לברזל הונדואי ]שם מקום[ שבא‬
‫פלשתים ויצחק היה שם אלא בגירות‪ ,‬מכ"מ היה רצון ה'‬ ‫ממדינת הים שאעפ"י שנתפחממה ‪ -‬הוא משובח יותר‬
‫שיצחק יעשה בה ישוב ויהי' מושרש בלבבו כי הארץ‬ ‫חיבת הארץ‬ ‫מכל המשובחים שבמדינות‪.‬‬
‫היא שלו; ועתה כי אנו רואים שבא התעוררת להושיב‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫נשמות הארץ‪ ,‬יש לנו להבין כי קול המון כקול ש‪-‬ק‪-‬י‬
‫אמר ר' יהושע בן לוי‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬אתם‬
‫בדברו ואין לנו לחשוב תכליתם וטעמם‪ ,‬כי אם כך רצון‬
‫גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני‪ ,‬היו שואלים‬
‫ה'‪.‬‬
‫בשלומה ואני מוחל לכם שנאמר ]תהלים קכב[ שאלו‬
‫וידע נא כי יש אנשים מתחכמים לחפוש עלילות על‬
‫שלום ירושלם וגו' ואומר יהי שלום בחילך וגו'‪.‬‬
‫מצוה זו‪ .‬וברוך חכם הרזים ית' שלא השוה דעות בני‬
‫האדם זל"ז‪ .‬אמנם מה לנו לחוש להמתנגדים על מצוה‬ ‫מס' דרך ארץ זוטא בשלהי פרק השלום‬
‫זו? וגם אותם המתנגדים אם כי נאמין שכונתם לשם שמים‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫ועליהם כתוב "ועמך כלם צדיקים" וג'‪ ,‬בכ"ז מה להם‬ ‫אמר רבי יהודה‪ :‬עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד‬
‫למחות באחרים ולא יחושו אולי יהי' בכלל המונע את‬ ‫ירושלים של מטה‪ ,‬ונשבע שלא יבוא שם עד שיבואו‬
‫הרבים מלעשות מצוה שהוא מדברים שמעכבים את‬ ‫ישראל בירושלים של מטה‪ .‬שנאמר בקרבך קדוש ולא‬
‫התשובה‪ ,‬כמבואר ברי"ף מ' רה"ש ורמב"ם ה' תשובה‪.‬‬ ‫אבוא בעיר‪.‬‬
‫ועל דבר הרב המגיד מקאמעניץ נ"י באמנה אינני‬ ‫מדרש הנע' בזהר חדש פ' נח‬
‫מכיר אותו אבל הרבה מספרים בשבחו‪ .‬וגם כי עמל בכל‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫כוחו לזכות הרבים‪ ,‬אקווה כי מעתה ישקיטו הצדדים ולא‬ ‫כי ברך יברכך ה' בארץ‪ ,‬מגיד הכתוב שאין הברכה‬
‫יבזו זא"ז ח"ו‪.‬‬ ‫תלויה אלא בארץ ישראל‪ .‬בארצך‪ ,‬יושבי ארץ ישראל‬
‫והנני לברך עושי צדקה זו יזכו לחזות אה"ק בבניניה‪,‬‬ ‫קודמין ליושבי חוץ לארץ‪.‬‬
‫והשוכנים בה יהי' נטעי נאמנה‪ ,‬ירעו צדק ירעו אמונה‪,‬‬ ‫ספרי ח"ב פיסקא קיד‪ ,‬קטו‬
‫ונשמח גם אנחנו בתקונה‪ ,‬ומברכות מעכ"ה תברך נפשי‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫להגדיל תורה‪ ,‬ולפרנס ולכלכל צרכי הישיבה הק'‬ ‫בזכות שלשה דברים הגשמים יורדין‪ ,‬בזכות הארץ‪,‬‬
‫בגבורה‪.‬‬
‫בזכות החסד‪ ,‬ובזכות היסורין‪ ,‬ושלשתן בפסוק אחד ]איוב‬
‫הנני העמוס בעבודה‬ ‫לז יג[ ִאם לְ ׁ ֵשבֶ ט ִאם לְ אַ ְרצוֹ ִאם לְ חֶ סֶ ד י ְַמ ִצאֵ ה ּו‪.‬‬
‫נפתלי צבי יהודא ברלין‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬הובא בילקוט א"י‬
 ‫ אוצרות ופנינים נפלאים מדברי רבותינו הק ' ‪‬‬
‫באמונת ישראל שישראל נתחייב‬ ‫מישראל ולא יחנו בארץ עובדי ע"ז‪,‬‬ ‫הגאון רבי שמואל סלנט בירך שהחיינו‬
‫בתרי"ג מצוות ובן נח בז' אבל אם יש‬ ‫וארץ ישראל היא גם בגלותנו‪ ,‬והרי‬ ‫באכלו לראשונה מפרי מושבה יהודית‪.‬‬
‫לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו‪,‬‬ ‫אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם‬ ‫מכתב‪:‬‬
‫אף שאין בהן ע"ז ממש‪ ,‬וגם הוא שומר‬ ‫בגלותנו‪ .‬וכמו שהאריך הר"מ ]פ"ה‬ ‫יום ד' א' אלול התרנ"ה‪ ,‬יפו‬
‫ז' מצוות מצד היושר‪ ,‬שאינו ראוי‬ ‫מהל' מלכים[‪ ,‬וכמש"כ הרדב"ז ]פ"ד‬ ‫אל כבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול‬
‫לקבלו לגר תושב‪ ,‬הרי הוא באיסור לא‬ ‫מהל' סנהדרין ה"ו[‪ ,‬והדבר מבואר‬ ‫פאר ישראל יכין ובועז כו' כו' כש"ת‬
‫תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהו פן‬ ‫בהדיא בר"מ ]פ"י מהל' ע"ז ה"ג[ שכתב‬ ‫רבינו שמואל מאהליווהר ה"ו אב"ד‬
‫יחטיאו בכפירותם ואע"ג דלענין יין‬ ‫ומותר למכור להם בתים ושדות בחו"ל‬ ‫דק"ק בילסטאק‪.‬‬
‫בעובד ע"ז תלוי‪ ,‬וכמש"כ הר"מ ]פי"ג‬ ‫מפני שאינה ארצנו‪ ,‬ואילו הדבר תלוי‬ ‫"‪...‬ביום ב' בבוקר הלכתי עם מר לעווין‬
‫מהל' מאכלות אסורות הי"א[‪ ,‬והט"ז‬ ‫בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא‬ ‫עפשטיין להגאון הרש"ס ‪ ....‬אף דבר‬
‫]יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ד'[‪ ,‬הכא לענין לא‬ ‫על היתר חו"ל‪ ,‬אלא לפי שאיסור ליתן‬ ‫אתנו דברי נחומים ובקש ]מאתנו[‬
‫תחנם אין חילוק"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫להם חני' בקרקע הוא מפרטי מצות‬ ‫להשגיח על המעשרות במושבות והגיד‬
‫חזו"א זרעים הלכות שביעית סי' כ"ד‪.‬‬ ‫ביעור ע"ז והיה ראוי למיסר אף בחו"ל‬ ‫כי כשאכל ענבי רחובות ברך‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫אלא שאי אפשר להזהיר בכל העולם‬ ‫]שהחינו[ על הפירות ועל שזכה לאכול‬
‫ולא הוזהרנו אלא בארצנו‪ .‬אבל ביעור‬ ‫מפרי מושבה יהודית"‪.‬‬
‫"מעיד אני שאדמו"ר רשכבה"ג הגאון‬
‫ע"ז מארצנו הוא בכל זמן וזהו שדיקדק‬ ‫מכתב ששלח י‪ .‬אייזנשטט לגרש"מ‪ .‬כת"י‬
‫החסיד מו"ה עקיבא איגר זצוקל"ה רצה‬ ‫באצ"מ מס' ‪ - 25\22‬עמ' ‪16‬‬
‫הר"מ שלא נפטרנו אלא מחו"ל לפי‬
‫בסוף ימיו לעלות אל ארץ הקודש‪ .‬עד‬
‫שאינה ארצנו‪.‬‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫שסבבוהו כל תלמידיו וגם אנוכי הייתי‬
‫והנה נתבאר שמכירת בתים ושדות‬ ‫מרן החזון איש זצוקללה"ה בענין 'לא‬
‫אז ביניהם‪ ,‬ואמרנו לו כי ידענו שכאשר‬
‫לעע"ז אף בזמן הזה מן התורה‪ ,‬והלכך‬ ‫תחנם' ויישוב ארץ ישראל בזמה"ז‪,‬‬
‫יעזוב את ארצינו יהיה הדור פרוע‬
‫כל הארץ שכבשוה עולי מצרים בכלל‬ ‫וזל"ק‪:‬‬
‫לשמצה בקמיהם‪ ,‬ובאמת כן היה‪ ,‬כי‬
‫האיסור וזה דלא כהמנ"ח ]מצווה צד[‪.‬‬ ‫"שני לאוים יש בתורה בנתינת מקום‬
‫אחרי מותו נעשה הדור פרוץ ברבנים‬
‫לא טובים"‪.‬‬ ‫"ואין חילוק בין אם כבר יש לו להעכו"מ‬ ‫ֵשב ּו ְ ּבאַ ְר ְצ ָך ּ ֶפן‬
‫לעכו"מ בארץ‪" ,‬לֹא י ְׁ‬
‫מרן הגרצ"ה קאלישער זצ"ל בספרו‬ ‫קרקע בארץ או לא‪ ,‬דבכל בית ושדה‬ ‫ַיח ֲִטיא ּו"‪] ,‬שמות כ"ג ל"ג[ והר"מ‬
‫שיבת ציון‪ ,‬כתבי הגרצ"ה מכתב ב‬ ‫שמוסר להם הרי הוא נותן חני' לעכו"מ‬ ‫}=הרמב"ם{ בספר המצוות הזכירו שם‬
‫בקרקע זה‪ ...‬אין כאן מקום להסתפק‬ ‫לעניין חניית קרקע‪] .‬ולענין מנין חשב‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫כלל‪ ,‬וח"ו לנהוג קלות ראש בלא‬ ‫איסור ליתן להם חן ]שם ל"ת נ'‪... .[.‬‬
‫ומזכיר זכות הארץ עמהם ‪ -‬שהארץ‬ ‫תעשה דאוריתא"‪.‬‬ ‫והוא חיוב על כל אחד מישראל‪ ,‬וכש"כ‬
‫גדלתם‪ ,‬שדירת ארץ ישראל עוזרת אל‬
‫א"ה‪ ,‬בענין זה כלול אף ישמעאלים אף‬ ‫מי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר‬
‫השלימות ואל רוה"ק‪ ,‬לזה הזכירה‬
‫שאינם עע"ז לכל הענינים‪ ,‬וכך כתב שם‬ ‫בל"ת זו‪...‬‬
‫עמהם‪.‬‬
‫]ס"ק ג[ וז"ל‪:‬‬ ‫"אבל הדבר מוכרע מסברא‪ ,‬שדין זה‬
‫בפירוש עץ יוסף על מדרש רבה ויקרא‬
‫"ואף לדעת הראב"ד דווקא שהוא שלם‬ ‫בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת‬
‫פל"ו ה‬
‫מרן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוקללה"ה‪ :‬הארץ הקדושה היא נקודת ליבנו באמת‬
‫"זאת באמת צריך להיות תשוקת וחפץ כל מי שיש לו חלק ונחלה בתורת משה וישראל‪ ,‬כי הארץ הקדושה היא‬
‫נקודת ליבנו באמת‪ ,‬כי אין לְ חַ ּלֵק הארץ מהתורה‪ ,‬כי הם כלולים יחד בברכת המזון‪ :‬נודה לך ד' וכו' על ארץ‬
‫חמדה וכו' ועל יציאת מצרים וכו' ועל ברית הבשר‪ ,‬ועל התורה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ואין לנו תורה באמת רק תורת הארץ‪ ,‬כי מציון תצא תורה‪ ,‬והשגת הארת היא באמת קודם התורה‪ ,‬כי היא‬
‫נחלת אבות‪ ,‬והתורה היא תורה צוה לנו משה מורשה וכו'‪ ,‬ומה לנו לדבר עוד בשבחה כי היא מכפרת עוון‪ ,‬כל‬
‫ההולך ד' אמות בארץ ישראל נמחלו לו עונותיו‪ .‬כמדומני כי ידידי יודע מה‪ ,‬כמה הייתי מחבב הדיבור על דבר‬
‫ארצינו הקדושה‪ ,‬כמה ענינים דיברתי מאמונה הנובעת מקדושת הארץ‪ ,‬כמה תועלת הי' לי ב"ה מענינים‬
‫האלו"‪.‬‬
‫אור יחזקאל מכתבים סימן ט‬
 ‫דעת רבינו הרמב " ן זללה " ה במצוות עשה של יישוב ארה " ק‬
‫הרמב"ן בספר המצוות מצוות עשה ד' ‪ -‬יישוב ארץ ישראל‪,‬‬
‫]וכן ראה בסוף דרשת רבינו לראש השנה‪ ,‬ובדרשה לספר קוהלת ועוד[‪ ,‬וז"ל‪:‬‬

‫וכו'‪ .‬ואמרו‪" :‬ואם תאמר‪ :‬מפני מה כיבש‬
‫דוד ארם נהרים וארם צובא‪ ,‬ואין מצוות‬
‫נוהגות שם? אמרו‪ :‬דוד עשה שלא‬
‫כתורה‪ ,‬התורה אמרה‪ :‬משתכבשו ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬תהיו רשאים לכבוש חוצה‬
‫לארץ; והוא לא עשה כן"‪ .‬הרי נצטווינו‬
‫בכיבוש בכל הדורות‪.‬‬
‫ואומר אני‪ ,‬כי המצווה שחכמים‬
‫מפליגים בה‪ ,‬והוא דירת ארץ ישראל‪,‬‬
‫עד שאמרו ]כתובות דף קי ע"ב[‪" :‬כל‬
‫היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ – יהא‬
‫בעיניך כעובד עבודה זרה‪ ,‬שנאמר‪ :‬כי‬
‫גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר‬
‫לך עבוד אלהים אחרים"‪ .‬וזולת זה‬
‫הפלגות גדולות שאמרו בה ‪ -‬הכול הוא‬
‫ממצות עשה הזה‪ ,‬שנצטווינו לרשת‬
‫הארץ ולשבת בה‪ .‬אם כן‪ ,‬היא מצות‬
‫עשה לדורות‪ ,‬מתחייב כל אחד ממנו‪,‬‬
‫ואפילו בזמן גלות‪ ,‬כידוע במקומות‬
‫הרבה‪ .‬ולשון ספרי‪:‬‬
‫"מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי‬
‫מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי‬
‫יהושע ורבי נתן‪ ,‬שהיו יוצאין חוצה‬
‫לארץ‪ ,‬והגיעו לפלטיה‪ ,‬וזכרו את ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וזקפו את עיניהם‪ ,‬וזלגו‬
‫דמעותיהם וקרעו בגדיהם‪ ,‬וקראו המקרא‬
‫הזה‪' :‬וירשתה וישבתה בה ושמרת‬
‫לעשות‪ '.‬ואמרו‪ :‬ישיבת ארץ ישראל‬
‫שקולה כנגד כל המצוות‪".‬‬
‫ואל תשתבש ותאמר‪ ,‬כי המצווה‬ ‫"מצוה רביעית‪ ,‬שנצטווינו לרשת‬
‫הזאת היא המצווה במלחמת שבעה‬ ‫הארץ אשר נתן הא‪-‬ל יתברך ויתעלה‬
‫עממין‪ ,‬שנצטוו לאבדם‪ ,‬שנאמר‪" :‬והחרם‬ ‫לאבותינו‪ ,‬לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב‪.‬‬
‫תחרימם"‪ .‬אין הדבר כן‪ .‬שאנו נצטווינו‬ ‫ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או‬
‫להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו‪,‬‬ ‫לשממה‪ .‬והוא אומרו להם‪" :‬והורשתם‬
‫ואם רצו להשלים – נשלים‪ ,‬ונעזבם‬ ‫את הארץ וישבתם בה‪ ,‬כי לכם נתתי את‬
‫בתנאים ידועים‪ .‬אבל הארץ – לא נניח‬ ‫הארץ לרשת אותה"‪" ,‬והתנחלתם את‬
‫אותה בידם‪ ,‬ולא ביד זולתם מן האומות‬ ‫הארץ"‪" ,‬אשר נשבעתי לאבותיכם"‪.‬‬
‫בדור מן הדורות‪ .‬וכן אם ברחו האומות‬ ‫ופירט אותה להם במצווה הזו כולה‪,‬‬
‫ההם מפנינו והלכו להם‪ ,‬כמאמרם‬ ‫בגבוליה ומצריה‪ ,‬כמו שאמר‪" :‬ובאו הר‬
‫]דברים רבה פר שופטים[‪" :‬הגרגשי פנה‬ ‫האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר‬
‫והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה‬ ‫ובשפלה ובנגב ובחוף הים" וגו'‪ ,‬שלא‬
‫כארצם‪ ,‬זו אפריקי"‪ ,‬נצטווינו אנו לבוא‬ ‫יניחו ממנה מקום‪.‬‬
‫לארץ ולכבוש מדינות הערים ולהושיב‬ ‫והראיה שזו מצווה‪ ,‬אומרו יתעלה‬
‫בה שבטינו‪ .‬וכן אחרי הכריתנו העמים‪,‬‬ ‫בעניין המרגלים‪" :‬עלה רש כאשר דבר‬
‫אם רצו שבטינו לעוזבה ולכבוש להם‬ ‫ה' לך‪ ,‬אל תירא ואל תחת"‪ .‬ואמרו עוד‪:‬‬
‫ארץ שנער או ארץ אשור וזולתם מן‬ ‫"ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר‬
‫המקומות‪ ,‬אינם רשאים; שנצטוינו‬ ‫עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם"‪.‬‬
‫בכיבושה ובישיבתה‪.‬‬ ‫וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה‪,‬‬
‫יהושע‬ ‫"מלחמת‬ ‫וממאמרם‬ ‫כתוב "ותמרו את פי ה' אלהיכם"‪ ,‬וכן‬
‫לכבוש"‪ ,‬תבין כי המצווה הזו היא‬ ‫"לא שמעתם"‪ ,‬הוראה שהיא מצווה‪ ,‬לא‬
‫הכיבוש‪ .‬וכן אמרו בספרי ]דברים יא[‪:‬‬ ‫ייעוד והבטחה‪.‬‬
‫"כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו‬ ‫וזו היא שחכמים קורין אותה‬
‫לכם יהיה" וגו'‪" ,‬אמר להם‪ :‬כל המקום‬ ‫מלחמת מצווה‪ ,‬וכן אמרו בגמרא סוטה‬
‫שתכבשו חוץ מן המקומות האלו‪ ,‬הרי הם‬ ‫]מד ע"ב[‪" :‬אמר רבא‪ :‬מלחמת יהושע‬
‫שלכם‪ .‬או רשות בידם לכבוש חוצה‬ ‫לכבוש‪ ,‬דברי הכול חובה‪ .‬מלחמת דוד‬
‫לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל?‬ ‫להרווחה‪ ,‬דברי הכול רשות"‪ .‬ולשון‬
‫תלמוד לומר‪' :‬וירשתם גוים גדולים‬ ‫ספרי‪" :‬וירשתה וישבת בה‪ :‬בזכות‬
‫ועצומים'‪ ,‬ואחר כך‪' :‬כל המקום אשר"‬ ‫שתירש – תשב"‪.‬‬

‫איגרת רבינו הרמב " ן לבנו מ ארץ הקודש‬

‫מ'כתבי הרמב"ן'‪ .‬הרמב"ן מגיע לירושלים ביום ט' באלול שנת ה' אלפים כ"ז‬
‫במכתבו תיאר לבנו את פרשת יסודו של בית הכנסת ועל ישוב הארץ בכללה‬
‫מירושלים‬ ‫ספרי תורה אשר היו‬ ‫וארץ יהודה יותר מן הגליל‪ ,‬ועם כל‬ ‫"יברכך ה' בני נחמן‪ ,‬וראה בטוב‬
‫והבריחום שם בבוא הטטרים‪.‬‬ ‫חורבנה היא טובה מאד‪ .‬ויושביה קרוב‬ ‫ירושלים‪ ,‬וראה בנים לבניך‪ ,‬וכשולחנו‬
‫והנה הציבו בית הכנסת ושם‬ ‫לאלפיים‪ ,‬ונוצרים בתוכם כשלוש מאות‪,‬‬ ‫של אברהם אבינו יהיה שולחנך‪.‬‬
‫יתפללו‪ ,‬כי רבים באים לירושלים תדיר‪,‬‬ ‫פליטים מחרב השולטן‪ .‬ואין ישראל‬ ‫בירושלים עיר הקודש אני כותב‬
‫אנשים ונשים מדמשק וצובה וארץ‬ ‫בתוכה‪ ,‬כי מעת באו התתרים ברחו‬ ‫אליך ספר ]איגרת[ זה‪ ,‬כי שבח והודאה‬
‫מצרים וכל גלילות הארץ לראות בית‬ ‫משם‪ ,‬ומהם נהרגו בחרבם‪ .‬רק שני‬ ‫לצור ישעי זכיתי ובאתי בשלום ביום‬
‫המקדש ולבכות עליו‪.‬‬ ‫אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל‪,‬‬ ‫תשיעי לירח אלול ועמדתי בה בשלום‬
‫ומי שזיכני לראות ירושלים‬ ‫ואליהם יאספו עד מנין מתפללים בביתם‬ ‫עד מחרת יום הכפורים‪ ,‬אשר פני‬
‫בחורבנה‪ ,‬הוא יזכני לראותה בבניינה‬ ‫בשבתות‪.‬‬ ‫מועדות ללכת לחברון עיר קברות‬
‫ותיקונה‪ ,‬בשוב אליה כבוד השכינה‪.‬‬ ‫והנה זרזנו אותם‪ ,‬ומצאנו בית חרב‪,‬‬ ‫אבותינו להשתטח כנגדם‪ ,‬ולחצוב לי שם‬
‫ואתה בני ואחיך ובית אביך כולכם תזכו‬ ‫בנוי בעמודי שיש‪ ,‬וכיפה יפה‪ ,‬ולקחנו‬ ‫קבר ב"ה‪.‬‬
‫בטוב ירושלים ולנחמת ציון‪.‬‬ ‫אותו לבית כנסת‪ .‬כי העיר הפקר וכל‬ ‫ומה אגיד לכם בעניין הארץ‪ ,‬כי‬
‫הרוצה לזכות בחרבות זוכה‪ ,‬והתנדבנו‬ ‫רבה העזובה וגדול השיממון‪ ,‬וכללו של‬
‫אביכם הדואג ואונח‪ ,‬רואה ושמח‪.‬‬
‫לתקן הבית‪ ,‬וכבר התחילו לבנות‪ ,‬ושלחו‬ ‫דבר‪ ,‬כל המקודש מחבירו ‪ -‬חרב יותר‬
‫משה ב"ר נחמן"‬
‫לעיר שכם להביא משם‬ ‫מחבירו‪ ,‬ירושלים יותר חרבה מן הכל‪,‬‬
 ‫ יומא דהילולא ‪ -‬מדיברותיהם בקודש של צדיקי הדורות ‪‬‬
‫אוצרות ופנינים מרבינו הגר"א מווילנא זיע"א‪ ,‬יט תשרי תקנח‬
‫"כי עיקר קיום המצוות תלוי בארץ‪ ,‬רק‬ ‫וגילוי של תורה הוא בארץ כמו שאמרו‪,‬‬ ‫הגר"א הביע את הערצתו לארץ במכתבו‬
‫עתה מחויב כל אדם לשנות ולידע‬ ‫אווירא דא"י מחכים‪ ,‬וגם הנבואה אינה‬ ‫עלים לתרופה ששלח לבני ביתו בדרכו‬
‫עשיית המצוות אשר יצטרך לעשותם‬ ‫שורה אלא בא"י‪.‬‬ ‫ארצה‪.‬‬
‫כשיבוא לארץ‪ .‬ואם תאמר‪ :‬מה לנו‬ ‫ולכן ברח יונה‪ ,‬כמו שאמרו‪ :‬ראוי רבנו‬ ‫"ואני תהילה לאל יתברך נוסע לארץ‬
‫לחזור כל הימים‪ ,‬כאשר נבוא לארץ‬ ‫שתשרה עליו שכינה‪ ,‬אלא בבל גרמה לו‬ ‫הקדושה שהכל מצפים לראותה‪ ,‬חמדת‬
‫ישראל אז נחזור לעשות? על זה נאמר ‪-‬‬ ‫וכמו שנאמר‪ :‬מלכה ושריה בגויים אין‬ ‫כל ישראל וחמדת השי"ת ]= השם‬
‫למען תחיון‪ .‬בזכות שתחזרו ותלמדו‬ ‫תורה‪ ,‬גם נביאיה לא מצאו חזון מה'‬ ‫יתברך[‪ ,‬כל העליונים והתחתונים‬
‫בחוץ לארץ"‪.‬‬ ‫)איכה ב‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫תשוקתם אליה‪ ,‬ואני נוסע לשלום ברוך‬
‫דברים ח‪ ,‬א‬ ‫אבל כשהיו ישראל בארץ היה גוי אחד‪.‬‬ ‫ה'"‪.‬‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫וכן לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן יהי‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫"משנבחר ארץ ישראל לשמו ית' שם‬ ‫רצון‪ .‬כמו שאמרו בזוהר‪' ,‬אימתי גוי‬ ‫"כי ישראל לבדם נפשותיהם מן ארץ‬
‫הילוך עולם מאז והלאה"‬ ‫אחד? בזמן שהן בארץ'‪.‬‬ ‫ישראל והם דבוקים בה"‪.‬‬
‫ליקוטי הגר"א עמ' נא‪-‬נב‬ ‫אדרת אליהו עה"פ ומי כעמך ישראל‬ ‫שה"ש פרק א‪ ,‬ג‪.‬‬

‫אוצרות ופנינים ממוהר"ן מברסלב‪ ,‬יח תשרי תקעא‬

‫מאתם מחמת פגם מעשינו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫"וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך‪,‬‬ ‫"מי שרוצה להיות איש ישראלי‪ ,‬היינו‬
‫אנו מתפללים וצועקים בכל פעם‪,‬‬ ‫שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ‬ ‫שילך מדרגה לדרגה‪ ,‬אי אפשר אלא על‬
‫שארץ ישראל היא שלנו‪ ,‬כי היא‬ ‫ישראל" ]ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ה[‪.‬‬ ‫ידי ארץ ישראל" ]ליקוטי מוהר"ן כ'[‪.‬‬
‫נחלתנו‪ ,‬ובזה אנו עושין מחאה להסטרא‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫וכותב תלמידו ר"נ‪" :‬ואחר שאמר התורה‬
‫אחרא‪ ,‬שידעו שאין חזקתם חזקה כלל‪,‬‬ ‫אף על פי שאנו מתחננים כל כך שנים‬
‫הנ"ל שאלתי אותו ז"ל‪ :‬מה כוונתכם בזה‬
‫כי ארץ ישראל היא שלנו מאבותינו‪,‬‬ ‫הרבה לשוב לארץ ישראל ועדין אנו‬
‫שאמרתם שהעיקר הוא ארץ ישראל?‬
‫וסוף כל סוף נוציא אותה מידם‪ ,‬בעזרת‬ ‫רחוקים משם‪ ,‬אף על פי כן אין שום‬
‫וגער בי וענה ואמר‪ :‬כוונתי כפשוטו –‬
‫השם‪.‬‬ ‫תפלה וצעקה נאבדת‪ ,‬אפלו של הפחות‬
‫ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו‬
‫]הלכות חזקת מטלטלין‪ ,‬הלכה ה'‪ ,‬אות‬ ‫שבפחותים‪ ,‬כי בכל צעקה ותפלה‬
‫החצרות‪ ,‬היינו שכל כוונתו כפשוטו‪,‬‬
‫יב[‪.‬‬ ‫כובשין איזה חלק ונקודה מארץ ישראל‪,‬‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ‬
‫עד שיתקבצו כל הנקודות שכבשנו‬
‫ִש ָראֵ ל ַמ ּ ִ ׂשיגִ ין‬
‫ְשיבַ ת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ַעל י ְֵדי י ִ ׁ‬ ‫ישראל הגשמית הזאת"‪.‬‬
‫בתפלותינו‪ ,‬ואז נשוב לארצנו בקרוב‪.‬‬
‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ַעל הָ עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫הַ ְ ׁש ָ ּגחַ ת הַ ּׁ ֵ‬ ‫ואפילו מי שהוא פגום מאד‪ ,‬ואין לו כח‬
‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫"ועיקר אמונה‪ ,‬בחינת תפילה‪ ,‬בחינת‬
‫ש ָא ָדם ְמחַ דֵּ ׁש ַּב ּתוֹ ָרה‪ֵ ּ ,‬כן‬ ‫ּש ּׁ ֶ‬
‫ְל ִפי הַ ִחדּ ו ׁ‬ ‫בצעקתו ותפלתו לכבש איזה נקודה‬ ‫ניסים‪ ,‬אינו אלא בארץ ישראל‪ ,‬כמו‬
‫ִש ָר ֵאל‪.‬‬
‫שת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫נִ ְמ ָׁש ְך לוֹ הֶ ָא ָרה ִמ ְ ּק ֻד ּׁ ַ‬ ‫וחלק מארץ ישראל‪ ,‬אף על פי כן צעקתו‬ ‫שכתוב‪" :‬שכן ארץ ורעה אמונה"‪ ,‬ושם‬
‫ש ָא ָדם ִמ ְ ׁש ּתוֹ ֵקק‬ ‫ַעל י ְֵדי ִה ְ ׁש ּתוֹ ְקקוּת ּׁ ֶ‬ ‫פועל הרבה‪ ,‬כי הוא בחינת מחאה‪,‬‬ ‫עיקר עליית התפילות‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬וזה‬
‫ִש ָר ֵאל‪ַ ,‬על י ְֵדי זֶה נִ ְ ׁש ּ ָפע‬
‫יאת ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬ ‫ְל ִב ַ‬ ‫המבאר בדין חזקת קרקעות‪ ,‬שכל זמן‬ ‫שער השמיים" ]ליקוטי מוהר"ן תורה ז'‬
‫ּ ַפ ְרנָסָ ה ְ ּגדוֹ לָ ה‪.‬‬ ‫שהוא מוחה‪ ,‬אז אין חזקת המחזיק‬ ‫סעיף א'[‪.‬‬
‫שנּוֹ ֵתן לַ עֲ נִ יֵּי ֶא ֶרץ י ְ ׂ‬
‫ִש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ַעל י ְֵדי הַ ּ ָממוֹ ן ׁ ֶ‬ ‫מועלת כלום‪ ,‬על כן אף על פי שהם‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫ַעל י ְֵדי זֶה ָממוֹ נוֹ נִ ְת ַקיֵּם ְ ּביָדוֹ ‪.‬‬ ‫גזלו מאתנו ארץ ישראל‪ ,‬שהיא ארצנו‬ ‫"כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדושה‬
‫]ספר המידות ארץ ישראל חלק שני[‬ ‫ונחלתנו‪ ,‬ואין בנו כח להוציאה‬ ‫שבכל הקדושות"‪] .‬ליקוטי מוהר"ן רל"ד[‪.‬‬

‫דעת מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א‪ :‬איסור "לא תחנם" גם לזמן מועט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בס"ד יא תמוז תשנ"ה למכבודנו הדגול‪ ...‬הי"ו שלום רב‪,‬‬
‫מכתבך הגיעני‪ ,‬ובה השאלה המצערת בדבר אנשי השמאל‪ ,‬הבאים ליהודים הגרים בשטחים‪ ,‬ומציעים להם תשלומים על‬
‫מנת שיעזבו את בתיהם‪ ,‬והממשלה תוכל למסרם לערבים‪ ,‬על פי הסכם השלום‪ ,‬האם מותר ליהודים למכור את בתיהם‬
‫לאנשי השמאל היהודים‪ ,‬או שמא גם בזה יש לאו של "לא תחנם"‪ ,‬לא לתת חניה לנכרים בארץ ישראל?‬
‫]תשובה‪ [:‬דעת מו"ח הגאון הרב שלום אלישיב נ"י היא כדלהלן‪ :‬בין שמוכר את הקרקע ישירות לנכרי או שמוכר לישראל‬
‫‪ -‬והמטרה היא למסרו לנכרי‪ ,‬שניהם אסורים!‬
‫אלא שהיה אולי מקום לומר‪ ,‬שאם בין כך תמסור הממשלה בקרוב את השלטון לערבים‪ ,‬והיהודים יאלצו לעזוב את בתיהם‬
‫בגלל הסכנה‪ ,‬אולי מותר כבר כעת למכור את הרכוש‪ ,‬כדי לא להפסיד ממון? אולם דעת מו"ח היא‪ ,‬שמכיון שברור‬
‫שהממשלה תפצה כל אחד שייאלץ לנטוש אדמתו‪ ,‬אם כן אין כל היתר להקדים את האיסור‪ ,‬ולמכור כבר כעת טרם נעשה‬
‫מצב של סכנה ‪ -‬לגור במקום‪ .‬ולכן אסור כעת למכור‪.‬‬
‫ואני תפילה דשומר ישראל ישמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל‪ .‬בצער ובכבוד רב‪ ,‬יצחק זילברשטיין‬

‫למען ארץ הקודש תובב " א‬ ‫אגודת החרדים‬ ‫יו"ל ע"י‪:‬‬