Download as doc, pdf, or txt
Download as doc, pdf, or txt
You are on page 1of 7

‫ביולוגיה של האדם ‪ -‬הרצאה ראשונה‬

‫התא ‪ -‬היחידה הבסיסית של החיים‪ ,‬וכאן הדגש לחשיבות הביולוגיה של התא לרפואה‪ .‬רקמות בנויות‬
‫מתאים‪ ,‬ותכונות הרקמות נגזרות מתכונותיהם של התאים מהן הן בנויות‪ .‬באופן אנלוגי‪ ,‬גם המולקולות‬
‫השונות בתוך התא משרתות את מטריותיו של התא‪ .‬אורגניזמים רבים הם חד‪-‬תאיים‪ ,‬וגם יצורים רב‪-‬‬
‫תאיים מתחילים מתא אחד יחיד (ביצית מופרית)‪.‬‬

‫בין התאים מאפיינים שונים רבים (גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬מיקום‪ ,‬פעילויות וכו’)‪ ,‬אבל רב המשותף ביניהם מאשר‬
‫המבדיל‪ ,‬ומכאן שהלימוד עליהם הוא משותף‪ .‬תאים נראים שונה‪ ,‬אבל כאמור כל הדברים הנלמדים‬
‫בקורס משותפים לכל התאים‪.‬‬

‫תכונות אופייניות של תאים‪.‬‬


‫לתא קיימת תוכנית פעולה‪ ,‬ותוכנית זו יכולה להכפיל את עצמה‪ .‬תוכנית הפעולה‪ ,‬ממנה נגזרות כל‬
‫פעילויות התא‪ ,‬היא האינפורציה הגנטית (בשם גללי – גנום – ‪ .)Genome‬כאשר האינפורמציה יוצא מן‬
‫הכח לפועל‪ ,‬מתקיימות הפעולות הבסיסיות של התא‪ .‬אפשר להסתכל על התא כעל בית חרושת מורכב‬
‫מאוד‪ ,‬ובו ישנו חדר שרטוטים‪ ,‬שלפיהם מוכנים אח”כ כל החלקים‪ - .‬תוכנית‪ ,‬אינפורציה‪ ,‬והוצאה לפועל‪.‬‬
‫המערכת המוציאה מן הכח אל הפועל פועלת בדייקנות רבה מאוד – הביוסינתזה‪ -‬מערכת המייצרת בעיקר‬
‫חלבונים; המדע העוסק בחקר ההוצאה מן הכח אל הפועל הוא הביולוגיה המולקולרית‪ .‬לתא יכולת‬
‫להכפיל את עצמו (את כל המערכת) וזה מה שגורם לתופעה להיות רב‪-‬פעמית‪ ,‬ולא חד‪-‬פעמית‪ .‬מאחר‬
‫והגנום מסוגל להכפיל את עצמו‪ ,‬והגנום המוכפל מתחלק בין תאי‪-‬הבת באופן שווה‪ ,‬קיים המשך לתופעת‬
‫החיים‪.‬‬
‫הגנום הוא חוטים ארוכים מאוד של פולימר ה‪-‬די‪-‬אן‪-‬איי‪ ,‬הנארג לכרומוזמים בזמן חלוקת התא (ישנם‬
‫ארבעים ושישה כרומוזומים); כל כרומוזום הוא חוט ארוך מאוד הארוזים בגרעין התא‪ ,‬וזה נקרא הגנום‪.‬‬
‫הגנום מכתיב יצירת חלבונים‪ ,‬ואחת ההפתעות של השנים האחרונות‪ ,‬לאחר פיענוח גנום האדם‪ ,‬והפיכת‬
‫הגנום לספר פתוח‪ ,‬רק כחמישה אחוז מכלל הגנום מקודד ליצירת חלבונים‪ ,‬ולכל השאר תפקידים אחרים‬
‫(אולי?) שאת מיעוטם אנחנו מכירים‪ ,‬אבל את הרוב עדיין לא‪.‬‬
‫תכונה נוספת של התאים היא המזעור – ה”בורג” של מכונת התא היא המולקולה הבודדת‪ .‬המזעור‬
‫מתאפשר הודות לכך שהתא הוא מכונה כימית‪ ,‬ולא מכונה מכנית‪ .‬אפילו השבב הזעיר ביותר מורכב‬
‫ממליארדים של מולקולות‪ ,‬וכנ”ל גלגל שיניים זעיר וכו – אלו הן מכונות מכניות‪ .‬גלגל השיניים של התא‬
‫היא המולקולה הבודדת‪ ,‬מאחר והוא מכונה כימית‪ ,‬והיא זו שמבצעת את העבודה‪.‬סוד עבודת התא נעוץ‬
‫במולקולות עצמן ובמיזעורן‪.‬‬
‫תכונה נוספת של תאים היא התחלופה המתמדת – ‪ .Turn Over‬מתבצעים בתא כל הזמן תהליכים של‬
‫בליה והתחדשות‪ ,‬יצירה ושחיקה של מולקולות – התא דואג להחליף כל הזמן את המולקולות‪ ,‬מאחר וגם‬
‫מולקולות יכולות להתבלות – בעיקר מולקולות מורכבות‪ .‬התא שואף תמיד לעבוד עם מולקולות חדשות‪.‬‬
‫התהליך מוכר יותר ברמת התאים; למשל כל תאי מערכת העיכול מתחלפים אחת לשלושה ימים‪ .‬חייב‬
‫להיות תאום מושלם של הבליה וההחלפה‪ .‬לתחלופה המתמדת שתי מטרות – האחת לוודא כי בכל זמן‬
‫נתון קיימים מרכיבים מתאימים‪ ,‬והשניה מאפשרת שינוי בפרופיל התא; בדומה להחלפה של כסף קרוע‬
‫ובלוי בכסף חדש‪ ,‬שטר כנגד שטר‪ ,‬על‪-‬ידי בנק ישראל‪ .‬כמו ההחלפה של הוצאות שטרות והחלפתן‬
‫במטבעות‪ ,‬באופן משול לתא‪ ,‬הטרן‪-‬אובר מסוגל לגרום להחלפת תאים – למשל או בליה ללא התחדשות‪,‬‬
‫או התחדשות ללא בליה בכדי לאזן את רמתם של תאים‪ .‬לתאים כושר הסתגלות‪ ,‬על‪-‬ידי הסתגלות‬
‫לתנאים חיצוניים תוך שמירה על תנאים פנימיים קבועים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬טמפרוטרת הגוף היא קבועה‪ ,‬למרות‬
‫תנודות גבוהות בטמפרטורה החיצונית‪ .‬למרות הטמפרטורה החיצונית‪ ,‬נשמרת טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬
‫רמת הגלוקוז בזרם הדם קבועה‪ ,‬בין אם במצב שובע או רעב‪ .‬למרות התנאים המשתנים‪ ,‬הגוף דואג‬
‫לשמור על תנאים פנימיים קבועים‪.homeostasis - .‬‬
‫למערך הביו‪-‬סינטטי יחד עם האינפורמציה הגנטית היא מערכת המספקת את עצמה ומייצרת את אבני‬
‫הבניין הפשוטות (מטבוליזם)‪.‬‬

‫מידור – ‪.compartmentalization‬‬
‫באמצעות קרומים‪ .‬ביחס לסביבה בחיצונית (קרום התא) – תוך התא ממודר ביחס לחוץ‪ .‬ברמה התת‪-‬‬
‫תאית (אברונים – אורגנלות) הממדורים זה מזה‪ ,‬על‪-‬ידי קרומים‪.‬‬
‫המידור מאפשר התמחות‪ ,‬כך שבכל מדור מתקיימים התנאים האופטימליים המתאימים לפונקציית אותו‬
‫המדור‪ .‬כמשל‪ ,‬בדירה גדולה‪ ,‬אנו ממדרים על‪-‬ידי בניית קירות ויצירת חדרים‪ ,‬בכדי לסגור ולמדר‬
‫איזורים בהם מתבצעות פונקציות שונות (מטבח‪ ,‬חדר שינה‪ ,‬וכו’)‬
‫למשל בתא ישנו מדור בו התוך מאוד חומצי; אבל אם בחוץ תהיה דליפה של החומציות זה יהיה אסון‪.‬‬

‫נוהגים לחלק את היצורים בעולם החי לשתי קבוצות על‪-‬פי דרגת המידור התוך תאי‪ .‬תאים שאין להם‬
‫מידור פנימי‪ ,‬כולל מידור הגרעין (ללא גרעין) – פרוקריוטים – ‪ – Prokaryotes‬קריוס גרעין‪ ,‬פרו‬
‫‪-‬טרום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חיידקים‪ .‬אורגניזם חשובים‪ ,‬הראשונים על‪-‬פני כדור הארץ ולהם אין גרעין‪ .‬תאים בעלי‬
‫מידור פנימי ובעלי גרעין – אאוקריוטים – ‪( Eukaryotes‬אאו – אמיתי) – לדוגמא בעלי חיים‪ ,‬צמחים‬
‫הממדים של התאים האאוקריוטים גדולים הרבה יותר ממידיהם של התאים הפרוקריוטים‪ .‬למשל‪ ,‬התאים‬
‫הפרוקריוטים הם דירה מאוד קטנה‪ ,‬ולא יעיל לבנות בתוכה מחיצות‪.‬‬

‫מימדי מבנים ביולוגיים‪:‬‬


‫יורחב יותר בקורס היסטולוגיה‪ .‬היכן שהעין כבר לא רואה‪ ,‬מתחילים המבנים המעניינים של הביולוגיה‪,‬‬
‫ולשם כך קיימים מיקרוסקופים‪ .‬מיקרוסקופ האור מאפשר להתבונן עד גבול של מאתיים נאנו‪-‬מטר‪.‬‬
‫(אלפית מילימטר היא מיקרומטר‪ ,‬אלפית מיקרומטר היא נאנו‪-‬מטר‪ ,‬ועשירית הנאנו‪-‬מטר היא אנגסטרם‪.‬‬
‫‪ A -‬עם עיגול מעליה)‬
‫מימדי גוף החיידקים הם בסביבות עשרה מיקרון‪ ,‬ותאי אדם אופיניים הם בסביבות הגודל של ‪10-20‬‬
‫מיקרון‪ .‬מיקרוסקופ משתמש בקרני אור נראה‪ ,‬ואורך קרני האור הנראה הוא בין ארבע מאות לשבע‬
‫מאות נאנו‪-‬מטר‪ ,‬ובעזרת מניפולציות ניתן להביאן למאתיים נאנו‪-‬מטר‪ ,‬ומכאן נגזרת מגבלת מיקרוסקופ‬
‫האור‪.‬‬
‫קרני האלקטרונים‪ ,‬ובאמצעותן המיקרוסקופ האלקטרוני‪ ,‬מאפשר התבוננות בפרטים הרבה יותר קטנים‪.‬‬
‫מיקרוסקופ אלקטרוני מגיעה ליכולת הפרדה של ‪ 0.2‬נאנו מטר‪.‬‬
‫פרופ’ צ’חנובר קיבל פרס נובל בכימיה על עבודתו בטרן‪-‬אובר של חלבונים‪ ,‬וגם הוא היה תלמיד‬
‫האוניברסיטה העברית‪ .‬התא הוא מכונה כימית‪ ,‬וכדי להבין אותו‪ ,‬עלינו ללמוד על הכימיה המאוד מורכבת‬
‫של החיים‪ ,‬שאין בה ייחוד עקרוני‪ .‬אין הבדל בין האטומים המרכיבים את המולקולות הביולוגיות לאלה‬
‫הנמצאים בטבלה המחזורית‪ .‬אבל‪ ,‬המבנים הם מאוד מורכבים (מולקלות‪ ,‬מבני על – התא) ובהם ייחוד‬
‫של ריאקציות כימיות‪ ,‬בסביבה מיימית בטמפרטורה וחומציות פזיולוגיות‪ ,‬בסביבה הקרוב לנייטראלית‪.‬כל‬
‫הדברים הקשורים לתכונות מולקולות החיים‪ ,‬נובעות מהעובדה כי המולקולות הן תרכובות פחמן‪.‬‬

‫‪ 60‬שניות על מבנה האטום‬


‫משקל מולקולרי – מספר פרוטונים ‪ +‬מספר נויטרונים‪ .‬באטום גרעין‪ ,‬נויטרונים‪ ,‬פרוטונים ואלקטרונים‪.‬‬
‫לאטום קליפות סביב‪-‬סביב‪ ,‬הם ענני אלקטרונים (פנימי‪ ,‬חיצוני וכו’)‪ .‬המשקל המולקולרי נקבע כפי‬
‫שהוא מכיוון שמסת האלקטרונים זניחה‪.‬‬
‫האלקטרונים ממלאים את הקליפות‪ ,‬ושאיפת האטום היא תמיד לקליפות מלאות‪ .‬בקליפה הפנימית שני‬
‫אלקטרונים‪ ,‬אחריה שמונה וגם אחריה שמונה‪ ,‬וזה המקסימום‪ .‬למימן אלקטרון בודד‪ ,‬וחסר לו אחד‬
‫להשלמת הקליפה הפנימית‪ .‬לליטיום‪ ,‬שני אלקטרונים בפנימית ואחד בחיצונית ושבעה חסרים‪ .‬לנתרן‬
‫שניים בפנימית‪ ,‬שמונה באמצעית ועוד אחד בחיצונית ושבעה חסרים להשלמת הקליפה האחרונה‪ .‬אטום‬
‫הפחמן נמצא “במקום טוב באמצע” – חסרים לו ארבעה אלקטרונים להשלמת הקליפה החיצונית‪ ,‬והוא‬
‫יכול למסור או לקבל אלקטרונים במידה שווה בכדי להשלים את הקליפה‪.‬‬
‫מילוי הקליפות מושג על‪-‬ידי אחד מהשניים‪:‬‬
‫קשר קוולנטי‪ ,‬הוא קשר של שיתוף‪ ,‬כאשר שני אטומים מחלקים אלקטרונים והופכים יחד להיות‬
‫מולקולה‪ .‬קשר יוני – קשר של משיכה חשמלית‪ ,‬העברה של אלקטרון מאטום אחד לאחר‪ .‬אטום מוסר‬
‫לאלקטרון והופך להיות יון טעון חיובי‪ .‬במקרה שהאטום מעביר או מקבל אלקטרון הוא הופך להיות יון‪.‬‬
‫אם הוא מקבל אלקטרון הוא נקרא אניון‪ ,‬כי הוא טעון שלילית; אם הוא איבד אלקטרון הוא הופך להיות‬
‫בעלת מטען חיובי – קטיון‪ .‬בדוגמא של מלח בישול‪ ,‬המלח בנוי מקטיון נתרן ואניון כלוריד‪ .‬הנתרן שלו‬
‫רק אלקטרון אחד בקליפה החיצונית‪ ,‬ולכלור חסר רק אלקטרון אחד בקליפה החיצונית‪.‬‬
‫קשר קוולנטי יכול להיות קשר יחיד‪ ,‬בו משתתף זוג אלקטרונים‪ ,‬או קשר כפול בו משתתפים שני זוגות‬
‫אלקטרונים‪ .‬גם בתמיסה של מלח במים‪ ,‬עדיין ישנו קשר וזיקה בין יוני הנתרן והכלוריד (משיכה‬
‫אלקטרוסטטית)‪.‬‬
‫קשר קוולנטי יכול להיות פולרי (קוטבי) או לא פולרי‪ .‬קשר פולרי הוא קשר בו אין חלוקה שווה בין‬
‫האלקטרונים; המטען השלילי נוטה לקוטב אחד‪ ,‬והחיובי לקוטב אחר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אטום חמצן מושך אליו‬
‫אלקטרונים (אלקטרונגטיבי)‪ .‬למשל‪ ,‬בקשר בין חמצן למימן‪ ,‬החמצן מושך אליו את האלקטרונים‬
‫מהמימן‪ ,‬מאחר והוא הרבה יותר אלקטרונגטיבי‪ .‬כך נוצר עודף מטען שלילי בצד החמצן‪ ,‬ועודף מטען‬
‫חיובי בצד המימן‪ ,‬וכך נוצר קשר קוולנטי פולרי‪ .‬הקשר בא לידי ביטוי בולט במולקולת המים –‬
‫במולקולה זו אטום חמצן ושני אטומי מימן‪ .‬בקשרים במולקולה‪ ,‬האלקטרונים יסתובבו יותר מסביב‬
‫לאטום החמצן‪ .‬התוצאה היא כי מולקולת המים היא קוטבית – פולרית‪ .‬אטומי המימן מחוברים לאטום‬
‫החמצן בזווית‪ ,‬וכך יכול להווצר עודף המטען‪.‬‬
‫בסביבה מימית‪ ,‬בה קיים יון נתרן ויון כלוריד‪ ,‬מדוע מתמוססת המולקולה במים? איך המים מצליחים‬
‫להמיס את המלח? בגלל המבנה הפולרית של המים‪ ,‬הם מקיפים את יון הנתרן כך שהקוטב השלילי של‬
‫מולקולת המים פונה אל יון הנתרן והקוטב החיובי פונה אל יון הכלוריד – וכך היונים מתמוססים‪ .‬זה נכון‬
‫גם למולקולות שאינן יוניות אך הן פולריות‪ ,‬וגם הן מתמוססות‪ .‬דוגמא לכך היא סוכר הנמס גם הוא במים‬
‫בצורה טובה‪ ,‬והוא מולקולה פולרית ולא יונית‪.‬‬

‫המים הם התווך (המדיום) בו מתרחשים התאים‪ ,‬והם מהווים ‪ 80%-70%‬מסביבת התא‪ .‬הם מהווים את‬
‫התווך לרוב הריאקציות בתא‪ ,‬והם גם משתתפים ברוב הריאקציות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבנה המים הוא כזה שיש לו‬
‫חום סגולי גבוה‪ ,‬ולכן המים ממתנים שינויי טמפרטורה בתא‪ .‬למשל אם מתקיימת ריאקציה כימית בתא‬
‫הפולטת אנרגיית חום‪ ,‬התוצאה לא תהיה עליית טמפרטורה מיידית בתא‪ ,‬אלא העברת החום למים‬
‫(המפרק קשרים במולקולת המים)‪ .‬המים אינן נדיפים בקלות כלל (לעומת‪ ,‬נאמר‪ ,‬בנזין)‪ ,‬והסיבה היא‬
‫הפולריות של המים‪ .‬בגלל הפולריות של המים‪ ,‬נוצרים קשרים בין מולקולות של מים ואלה קשרים‬
‫חזקים יחסית (לא כמו קשרים קוולנטים‪ ,‬אך עדיין חזקים) וקשרים אלה נקראים קשרי מימן‪ .‬זהו קשר‬
‫בין קוטב שלילי של מולקולת מים אחת‪ ,‬לקוטב שהוא אטום מימן חיובי במולקולת מים אחרת‪ .‬זהו אינו‬
‫גביש‪ ,‬אך בכל זאת זוהי רשת של קשרים‪ .‬בזכות קשרי המימן‪ ,‬המולקולות נשארות “זו עם זו” והתוצאה‬
‫היא של טמפרטורת רתיחה גבוהה של המים‪ ,‬וזו תכונה חשובה מאוד המאפשרת תופעת חיים בכדור‬
‫הארץ‪.‬‬

‫‪ Van Der Waals‬קשרי ואן‪-‬דר‪-‬ואלס הם קשרים הרבה פחות חזקים‪ ,‬והם נוצרים בגלל שינויים‬
‫מקומיים ואקראיים‪ .‬קשרים כאלה מתרחשים בעיקר בין מולקולות שאינן מולקולות טעונות‪.‬‬

‫המים מעצבים מבנים ביולוגיים – מולקולות המים משחקות תפקיד מעצב בין קרום התא ועד צורת‬
‫מולקולת החלבון‪ .‬מה שמכתיב את המבנה המרחבי של מולקולת החלבון‪ ,‬הן מולקולות המים מסביבה‪.‬‬
‫מולקולות המים עוברות אינטראקציה עם מולקולת החלבון‪ ,‬והחלבון מתארגן כך “שיחיה” בצורה הטובה‬
‫ביותר עם המים‪ ,‬כך שחלקים פולריים יותר שלו נמצאים כלפי חוץ‪ ,‬ופחות פולריים כלפי פנים‪.‬‬

‫חומרים יכולים להיות מוגדרים על פי גישתם למים‪ .‬חומרים “אוהבי‪-‬מים” הם חומרים הידרופיליים‪,‬‬
‫וחומרים “שונאי‪-‬מים” הם חומרים הידרופוביים‪ .‬חומרים הידרופיליים נמסים במים‪ ,‬מאחר והם פולריים‬
‫או יונים‪ .‬חומרים הידרופוביים “לא מסתדרים” עם המים – לא נמסים במים‪ .‬הם יוצרים קשרים חלשים‬
‫(ואן דר ואלס) זה עם זה‪ .‬למשל‪ ,‬בחלבון יכולים להיות איזורים הידרופיליים ואיזורים הידרופוביים‪.‬‬
‫החלבון מתארגן כך שהאיזורים ההידורפוביים מוצאים זה את זה ויוצרים קשרים זה עם זה‪ ,‬והחלק‬
‫הפנימי יוחזק על‪-‬ידי קשרי ואן‪-‬דר‪-‬ואלס ביניהם‪ ,‬וכלפי חוץ יפנה החלק ההידרופובי‪.‬‬
‫ישנם גם חומרים בעלי זהות כפולה המשחקים תפקיד משתנה‪.‬‬

‫ה‪ pH-‬הוא מדד לריכוז יוני מימן‪ ,‬כלומר מדד לחומציות‪ .‬הגדרת הפי‪-‬אייצ’ היא מינוס לוג לפי בסיס עשר‬
‫של יוני מימן‪ ,‬ולכן ככה שהפי‪-‬אייצ’ נמוך‪ ,‬מקבלים חומר חומצי‪ ,‬ופי‪-‬אייצ’ גבוה הוא חומר בסיסי‪ .‬בין‬
‫הבסיס לחומצה נמצאים החומרים הניטרליים‪.‬‬
‫מרכיבי התא העיקריים‬
‫המרכיבים הכימיים העקריים בתא‪ .‬המולקולות העיקריות בתא‪ .‬המרכיבים האלה מרכיבים את המבנים‬
‫העקריים בתא‪ .‬המרכיבים האלה יוצרים את המערכות המורכבות של התא‪.‬‬

‫•חלבונים‬
‫•שומנים‬
‫•פחמימות‬
‫•חומצות גרעין‬
‫•מים‬
‫•מלחים‬

‫הפחמן‪.‬‬
‫מולקלות החיים‪ ,‬ברובן המכריע‪ ,‬הן תרכובות פחמן‪ .‬הייחוד בפחמן הוא הנייטרליות האלקטרונית שלו –‬
‫הוא מושך ומקבל אלקטרונים באותה המידה‪ .‬הדבר נכון באותה המידה לאטום המימן‪ .‬ייחודו של הפחמן‬
‫הוא האפשרות לייצור שלד פחמני ומבנים פחמניים ארוכים ויציבים‪ .‬למשל – יהלום‪ .‬שרשרות ארוכות‬
‫אלה יכולות להכיל מאוד רבות של אטומי פחמן‪ .‬פולימרים הם דוגמא לחומר שלו שלד פחמני – למשל‬
‫בגדים‪ .‬זהו הבסיס למבנים המפותחים הנמצאים בתא‪.‬‬

‫מקרומולקולות – אבני בניין (תת יחידות) המתקשרות זו לזו בקשר קוולנטי‪( .‬ראה שקף להגדרות‬
‫היחידות‪ ,‬מהמונומר לפולימר)‪ .‬היכולת של הפולימר היא היכולת להמשיך וליצור קשרים (צד ימין‬
‫מתאים בדיוק לצד שמאל וכו’)‪ .‬ראה שקף נוסף על הרכבת המולקולות המורכבות בידי הסוגים הקטנים‬
‫יותר‪.‬‬

‫חלבונים‪.‬‬
‫חלבונים הן מולקולות החיים המופלאות‪ ,‬ולהם תפקידים רבים‪ .‬יכולת הפעולה שלהם היא בזכות‬
‫אפשרותם לתת מבנים מרחביים מגוונים מאוד‪ ,‬היכולים להתאים את עצמם ויכולה להיות להם פעילות‬
‫כימית‪ .‬נוהגים לייצג את המבנים החלבוניים בדיאגרמה המתארת את השלד של החלבון‪ ,‬או לצייר את כל‬
‫האטומים ואיתם את החלבון‪ .‬החלבונים הם מולקולות חכמות‪ .‬יש להם תפקיד מבני בשלד התא –‬
‫החלבונים מחזיקים את התא בצורתו המתאימה באמצעות שלד פנימי הפנוי ממבנים פנימייים מורכבים‬
‫מאוד הבנויים מחלבון‪.‬‬
‫החלבונים הם זרזים (אנזימים) לריאקציות כימיות – אלה גורמים לביצוע ריאקציות כימיות – מחומר א’‬
‫לחומר ב’‪ ,‬במהירות וביעילות גבוהה‪.‬‬
‫תקשורת תוך‪-‬גופית מתבצעת על‪-‬ידי חלבונים; הקולטנים (רצפטורים) להם מבנה מרחבים לחלק האמור‬
‫להתחבר אליהם (הורמונים)‪ .‬למשל אינסולין פועל דרך קישור לקולטן המתאים לו (הנמצא על קרום‬
‫התא) וכך התא קולט גלוקוז אל תוכו‪.‬‬
‫לחלבונים מרכיב מרכזי חומר החוץ‪-‬תאי‪.‬‬
‫עוד חלבונים רבים בעלי תפקידים מאוד חשובים‪ .‬למשל הנוגדנים – מערכת ההגנה של הגוף מבוססת‬
‫כולה על חלבונים‪ ,‬המכירים חיידקים‪ ,‬ווירוסים‪ ,‬ואם מערכת זו נפגעת גורמים עויינים פוגעים בקלות‬
‫באדם‪ .‬כלי נשק עקרי במערכה נגד הגורמים העויינים הם הנוגדנים – שהם חלבונים‪ .‬ישנו מגוון עצום של‬
‫חלבונים; כנגד כל גורם מזיק קיים נוגדן משלים‪ ,‬שהוא חלבון ייחודי‪.‬‬
‫כל יכולות החלבונים היא הודות לגיוון המבני העצום של החלבונים‪.‬‬
‫ייצור החלבונים מוכתב על‪-‬ידי החומר הגנטית‪ ,‬המתורגמת ליצירת חלבון‪ .‬כלומר‪ ,‬יש צורך בייצור של‬
‫פולימר של חומצות אמיניות לפי סדר מסויים‪ .‬ישנם ‪( 20‬קצת יותר) חומצות אמינו שונות שיכולות‬
‫להתסדר ברצף שונה‪ .‬סוג וסדר חומצות האמינו קובעות את החלבון הנוצר‪.‬‬
‫דוגמא – ההמוגלובין הוא חלבון שבאמצעו אטום ברזל‪ .‬יחידת ההמוגלובין השלמה הוא יחידה המורכבת‬
‫מארבעה חלבונים – שני חלבוני המוגלובין אלפא‪ ,‬ושני חלבוני המוגלובין בטא‪.‬‬
‫אניטראקציה בין חלבון למשהו נוסף (ליגנד או חלבון אחר) גורמת לשינוי בתכונת החלבון‪ .‬למשל‪ ,‬קולטן‬
‫משנה תכונתו אחרי שהוא קולט‪ .‬ישנן גם אינטראקציות בין חלבון לחלבון‪ .‬מרבית התרופות יודעות לטפל‬
‫במצבים של קליטת ליגנד בחלבון‪ ,‬ומיעוטן במצבים של קשירת חלבון בחלבון‪ .‬האתגר העתידי הוא‬
‫הטיפול במצב השני‪.‬‬
‫כיצד נבנה חלבון? חלבון בנוי מחומצות אמינו‪ ,‬בעלות מבנה מודולרי עם חלק משותף (רק המבנה‬
‫בשקף)‪ .‬לחומצות אמינו יש קבוצה חומצית וקבוצה אמינית – ומכאן שמן‪( .‬סי‪-‬או‪-‬או הוא חומצי‪ ,‬ו‪-‬‬
‫אייצ’‪-‬שלוש‪-‬אן אמיני); האר הוא החלק השונה בין חומצה אמינית לראותה‪.‬‬

‫חומציות מתייחסת ליוני מימן‪ .‬חומצות ביולוגיות מורכבות מסי‪-‬או‪-‬אייצ’‪ .‬היא תשחרר יון מימן ותהפוך‬
‫ל‪-‬סי‪-‬או‪-‬או‪-‬מינוס ותהפוף לחומצה‪.‬‬

‫הקשר שבונה את החלבון‪ ,‬קשר של חומצה אמינית אחת לשניה‪ ,‬נקרא קשר פפטידי‪ .‬המושג פפטידי הוא‬
‫שם נרדף לחלבון‪ .‬בחיבור בין חומצת אמינו אחת לשניה נפלטת מולקולת מים (ראה שקף) וכך נוצר קשר‬
‫פפטידי שהוא קשר קוולנטי‪ .‬כך נוצר דו‪-‬פפטיד‪ ,‬שבצידו האחד קצה קרבוקסילי (חומצי) ובצידו האחר‬
‫קצה אמיני‪.‬‬
‫מבנה ראשוני – סדר של חומצות האמינו בחלבון (ללא פיתולים במרחב)‪ .‬מבנה שניוני – המבנה הנוצר‬
‫מהמבנה הראשוני והפיתולים במרחב עקב קשרי מימן‪ .‬מבנה שלישוני – קשרים בין שיירים צדיים‬
‫(ארים)‪ .‬מבנה רביעוני – צרוף של מספר חלבונים (למשל המוגלובין שהוא מבנה של שני המוגלובין‬
‫אלפא ושני המוגלובין בטא)‪.‬‬

‫הדי‪-‬אן‪-‬איי הוא פולימר ענק‪.‬‬


‫חומצות גרעין – ‪Nucleic Acids‬‬
‫נקרא כך משום שהוא חומצי ובגרעין‪.‬‬
‫ישנן שתי חומצות גרעין‪:‬‬
‫‪Deoxyribonucleic Acid – DNA‬‬
‫‪Ribonucleic Acid – RNA‬‬
‫הדי‪-‬אן‪-‬איי הוא החומר התורשתי‪ ,‬והאר‪-‬אן‪-‬איי נוצר על‪-‬פי תבנית הדי‪-‬אן‪-‬איי‪ ,‬והוא האחראי על ההוצאה‬
‫מהכח אל הפועל‪.‬‬
‫הדי‪-‬אן‪-‬איי בנוי מארבע אבני בניין (מונומרים) – נוקלאוטידים‪.‬‬
‫אבני הבניין הן סוכר‪ ,‬שייר של חומצה זרחתית הקשורים זה לזה בקשר קוולנטי‪ ,‬ובסיס חנקני‪ .‬לכל‬
‫הנוקלאוטידים ישנו החלק של הריבוז‪-‬פוספט או דאוריבוז‪-‬פוספט‪ ,‬והם נבדלים זה מזה על‪-‬ידי הבסיס‬
‫החנקני‪ .‬הקשר בין הנוקלאוטידים נוצר על‪-‬ידי קשר בין חומצה זרחתית של נוקלאוטיד אחד לסוכר‬
‫בנוקלאוטיד אחר‪ .‬הקשרים בין הסוכר לחומצה הזרחתית הוא השלד‪ ,‬והאינפורמציה מקודדת בבסיסים‬
‫החנקנים‪ .‬ישנם ארבעה סוגים שונים של בסיסים חנקניים (הרבה פחות מחומצות האמינו המרכיבות את‬
‫החלבונים)‪ ,‬וארבעת אלה מתחלקים לשניים – בסיסים חנקניים פוריניים ובסיסים חנקניים פירימידיניים‪.‬‬

‫מבנה הדי‪-‬אן‪-‬איי‪.‬‬
‫הדי‪-‬אן‪-‬איי בנוי מידי נוקלאוטידים הנקשרים זה לזה ליצירת שרשרת של אלפי נוקלאוטידים (עשרות‬
‫אלפים ומאות אלפים)‪ .‬הדי‪-‬אן‪-‬איי מאורגן בשתי שרשרות מתאימות‪ ,‬היוצרות את המבנה הדו‪-‬גדילי (דו‪-‬‬
‫הליקסי)‪ .‬בין שתי השרשרות ישנם קשרי מימן‪ .‬מול איי תמיד יהיה טי בקשר כפול ומול ג’י יהיה סי‬
‫בקשר מימן משולש‪ .‬הסיבה לכך היא כי סי יכול לתת שלושה קשרי מימן עם ג’י‪ ,‬בעוד טי יכול לתת זוג‬
‫קשרי מימן לאיי‪ .‬המרחק בין הנוקלאוטידים הוא תמיד קבוע‪ ,‬תמיד פורין מול פירימידן‪ ,‬ומכאן נוצר‬
‫המבנה הסדיר‪ .‬לשרשראות הדי‪-‬אן‪-‬איי ישנו כיוון‪ ,‬ושתי שרשראות מתייחסות זו לזו בכיוון אנטי‪-‬‬
‫מקבילי; כלומר השרשראות מקבילות זו לזו‪ ,‬וכל אחת פונה לכיוון אחר‪.‬‬
‫הצופן הגנטי – בקצרה‪ .‬קודון הוא רצף של שלושה נוקלאוטידים המקודד לחומצת אמינו אחת‪ .‬גן הוא‬
‫קטע די‪-‬אן‪-‬איי המכיל מידע ליצירת חלבון‪ .‬בדומה לצופן מורס‪ ,‬ניתן לקודד בארבעה בסיסים חנקניים‬
‫בלבד (סוגי נוקלאוטידים) כיצד לייצר עשרים חומצות אמינו שונות‪ .‬וכך‪ ,‬כל צירוף מייצג חומצה אמינית‬
‫שונה‪ .‬ישנם ‪ 64‬צירופים שונים בין ארבעת הנוקלאוטידים‪ .‬ישנו קוד (צירוף) מיוחד לקוד התחלה‪,‬‬
‫שלושה קודוני טרמינציה‪ ,‬והשאר מייצגים חומצות אמינו‪ ,‬כאשר ישנן חומצות אמינו שלהן יותר מקוד‬
‫אחד‪.‬‬

‫‪ATP – Adenosine TriPhosphate‬‬


‫איי‪-‬טי‪-‬פי היא מולקולה שנעשה בה שימוש רב בתאים‪ .‬זהו נוקלאוטיד‪-‬טרי‪-‬פוספט‪ ,‬מאחר ויש בו שלושה‬
‫שיירים של חומצה זרחתית‪ .‬הקשרים של החומצה הזרחתית הם קשרים עתירי אנרגיה‪ ,‬ובפירוק קשר‬
‫כזה‪ ,‬משתחררת אנרגיה רבה‪ .‬האיי‪-‬טי‪-‬פי היא הצורה הזמינה של אנרגיה בתא; כאשר התא זקוק לאנרגיה‬
‫לביצוע תהליכים בתא‪ ,‬הוא מפרק מולקולות איי‪-‬טי‪-‬פי בשביל לקבלה‪ .‬כדוגמא‪ ,‬פחם ומזוט הם מקורות‬
‫אנרגיה של חברת החשמל; אך חברת החשמל הופכת את הפחם לאנרגיה זמינה – הוא המתח “בשקע”‬
‫בקיר ובו אנו משתמשים‪ .‬באופן דומה‪ ,‬התא בונה ממולקולות שפירוקן משחררת מעט אנרגיה קשרים‬
‫בעלי אנרגיה רבה זמינה‪ .‬איי‪-‬טי‪-‬פי הופך לאיי‪-‬די‪-‬פי (שחרור מולקולת פוספט אחת) וכך משתחררת‬
‫אנרגיה‪ ,‬ובהמשך מתפרק גם האיי‪-‬די‪-‬פי ומשתחררת אנרגיה נוספת‪ .‬בגוף‪ ,‬בשונה ממערכות מוכרות‬
‫אחרות‪ ,‬גלגול האנרגיה הוא מאנרגיה כימית לאנרגיה כימית‪ ,‬וזה גלגול יעיל הרבה יותר‪.‬‬

‫‪RNA‬‬
‫האר‪-‬אן‪-‬איי דומה מאוד ל‪-‬די‪-‬אן‪-‬איי‪ .‬מבנה האר‪-‬אן‪-‬איי הוא חד‪-‬גדילי‪ .‬הוא מסוגל לתת מבנים שלישוניים‬
‫כמו בחלבונים‪ ,‬אבל לא מבנים דו‪-‬גדיליים‪ .‬באר‪-‬אן‪-‬איי קיימת התאמה חד‪-‬חד‪-‬ערכית לדי‪-‬אן‪-‬איי‪ ,‬וגם בו‬
‫ארבעה נוקלאוטידים שונים‪ ,‬אך ב‪-‬אר‪-‬אן‪-‬איי קיים יו במקום טי‪.‬‬
‫האר‪-‬אן‪-‬איי “מצלם‪ ,‬חלק אחד מתוך הדי‪-‬אן‪-‬איי ובאמצעותו מגיע לתא ומעביר את הפקודות לייצור‬
‫החומרים‪ .‬הסוכר היא ריבוז‪ ,‬ולא דאוקסי ריבוז‪.‬‬
‫האר‪-‬אן‪-‬איי והדי‪-‬אן‪-‬איי נבדלים זה מזה בסוג הסוכר‪ ,‬ובמבנה בסיס פירימידיני אחד‪ .‬ההבדל בין‬
‫הדאואוקסיד לריבוז הוא שבריבוז חסר חמצן אחד‪.‬‬

‫מקרומולקולות בתמיסה‪.‬‬
‫יש לזכור כי כל החלבונים נמצאים בתמיסה מימית (‪ 80%-70%‬מחומר התא הוא מים)‪ .‬המים משפיעים‬
‫על האינטראקציה ביניהם‪.‬‬
‫מקרומולקולות נפגשות כל הזמן ויכולות ליצור קשרים חלשים ולהפרד מאוחר יותר; או ליצור מבנה חזק‬
‫ולהתחיל יצירה של מבני‪-‬על‪.‬‬
‫הריבוזום – דוגמא למבנה‪-‬על‪ ,‬הבנוי מעשרות חלבונים ומספר סיבי אר‪-‬אן‪-‬איי‪ .‬סיבי האר‪-‬אן‪-‬איי עוזרים‬
‫לריבוזום להתארגן‪.‬‬

‫פחמימות – שם כולל לסוכרים המורכבים מפחמן‪ ,‬מימן וחמצן – קרבוהידרטים (פחמן ‪ +‬מים)‪ .‬על כל‬
‫פחמן שני מימנים וחמצן – כאילו מולקולת מים לכל פחמן‪ .‬זהו המקור העיקרי לאנרגיה‪ ,‬ויש לו גם תפקיד‬
‫מבני חשוב בצמחים (דופן תאי הצמח – התאית)‪.‬‬

‫חד‪-‬סוכרים‪ ,‬דו‪-‬סוכרים‪ .‬שני סוכרים יכולים להתחבר יחד וליצור דו‪-‬סוכר‪ .‬למשל גלוקוז‪ ,‬סוכרוז‪.‬‬
‫רב‪-‬סוכרים – פולימרים של חד‪-‬סוכרים – תאית‪ ,‬גליקוגן (אוגר אנרגיה)‪ ,‬חומרי היכרות בין‬
‫תאים‪.‬קבוצות הדם נקבעות לפי הסוכרים – ההבדל בין קבוצות הדם הוא הבדל בין שרשראות סוכריות‪.‬‬

‫שרשראות סוכריות יכולות להיות שרשראות סוכריות הקשורות לחלבונים או סוכרים‪.‬‬


‫גליקופרוטאינים – מקרומולקולות הבנויות מסוכרים הקשורים לחלבונים‪.‬‬
‫גליקוליפידים – כנ”ל עם שומנים‪.‬‬

‫שומנים – בעלי תכולת אנרגיה גבוהה יותר מסוכר‪ .‬מאחר והם הידרופוביים‪ ,‬התקבצותם יחד יוצרת‬
‫בידוד‪ .‬בנוסף הם מרכיב מרכזי בבניית קרומים‪ .‬ישנם גם הורמונים שהם הידרופוביים והם בנויים‬
‫משומניים (למשל אסטרוגן‪ ,‬טסטוטורון – הורמוני המין המשניים)‪.‬‬
‫שומן = ליפיד‬
‫ליפידים – אינם מסיסים במים אך מסיסים בחומרים אורגניים‪ .‬שרשראות ארוכות של חומצות שומן או‬
‫טבעות (סטרואידים)‪ .‬פירוק ליפיד מפיק פי ‪ 2-6‬אנרגיה מפירוק סוכר‪.‬‬
‫פוספוליפידיים הם חומרים בעלתי התנהגות כפולה (אמפיפאטיים) – הם גם הידרופיליים בגלל הקצה של‬
‫החומצה הזרחתית‪ ,‬וגם הירדופוביים בגלל הצד הליפידי (שומני)‪.‬‬
‫המבנים השומניים הם לא מבנים פולריים‪ ,‬מאחר והפחמן והמימן מחלקים ביניהם את האלקטרונים באופן‬
‫שווה‪ ,‬ובקצותיהם קיימת הקבוצה הקרבוקסילים (חומצה)‪.‬‬
‫בגוף נמצאים הליפידיים במבנים טרי‪-‬גליצרידים‪.‬‬
‫בפוספוליפידים קיים שייר טעון – שייר של חומצה זרחתית או מורכב יותר – וזהו מולקולה אמפיפאתיית‪.‬‬
‫הפוספוליפידיים הם הבסיסי למבנה הממברנות – הקרומים הביולוגיים‪.‬‬
‫מינרלים‪ ,‬ויטמינים – ראה שקפים‪.‬‬

You might also like