‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪16.2.09‬‬
‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'בארין‬
‫מבוא‬
‫השורה התחתונה שאליה נגיע בסוף היא איך מזהים את האירוע כנזיקין?‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אדם שיש לו חנות‪ .‬השכן שלו פותח חנות ליד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המכירות יורדות – נגרם נזק‪.‬‬
‫שמעון עושה מעשה שגורם לראובן נזק‪.‬‬
‫‪ .2‬לראובן יש עסק‪ ,‬שמעון בא מפיץ דברי שקר על העסק וכתוצאה מכך המכירות יורדות‪.‬‬
‫‪ .3‬שמעון תוקף את ראובן וגורם לו נזק גוף‪.‬‬
‫‪ .4‬שמעון שופט ונותן פסק דין נגד ראובן וכתוצאה מכך לראובן נגרם נזק‪.‬‬
‫‪ .5‬ראובן מבצע עסקה על סמך ייעוץ מקצועי של עורך דין או רואה חשבון וכתוצאה מכך נגרם לו‬
‫נזק‬
‫‪ .6‬נהג מעורב בתאונת דרכים וכתוצאה נגרם נזק גוף או נזק לרכוש‬
‫‪ .7‬כלב תקף אדם וגרם נזק‬
‫‪ .8‬רופא המטפל בצורה רשלנית‬

‫בכל הדוגמאות הללו ישנה תבנית אחת‪ :‬היה מצב נתון של ראובן ושמעון עשה מעשה שהעביר את‬
‫ראובן ממצב נתון למצב יותר גרוע‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת היא – ברגע הראשון שהנזק מתרחש הוא נגרם אצל הניזוק והוא רוצה לגלגל‬
‫את הנזק על גורם אחר‪ .‬המועמד הפוטנציאלי הוא שמעון‪ ,‬המזיק‪.‬‬
‫השאלה היא האם ניתן לגלגל את האחריות מכוח דיני הנזיקין?‬
‫מה היא אחריות בנזיקין?‬
‫מוטלת החובה להטיב את הנזק במידה והנזק נגרם‪ .‬אם הנזק לא נגרם יש למנועו‪.‬‬
‫המטרה בהטלת האחריות היא קבלת תרופה – פיצוי או ציווי )צו עשה או צו מניעה(‪.‬‬
‫אם מוטלת אחריות על שמעון לנזקו של ראובן‪ ,‬קמה זכות נזיקית לזכותו של ראובן‪.‬‬
‫אחריות נזיקית – האחריות הינה אזרחית ולא פלילית‪ .‬אם מישהו עושה עוולה האחריות היא‬
‫בנזיקין‪.‬‬
‫אם אומרים לאדם שהוא אחראי לנזק‪ ,‬כלומר שמוטלת עליו תרופה – או להיטיב את הנזק‬
‫במקרה שנגרם או למנוע את הנזק במקרה ועדיין לא נגרם‪ .‬המשמעות היא הטלת האחריות‪.‬‬

‫זכות בנזיקין – ברגע שישנה אחראיות מכוח דיני הנזיקין קמה זכות נזיקית ובמקרה כזה לראובן‪,‬‬
‫הניזוק‪ ,‬ישנה זכות בנזיקין ולשמעון‪ ,‬המזיק‪ ,‬ישנה אחריות נזיקית‪.‬‬
‫מתי נטיל אחריות על נזקו של ראובן?‬
‫מכל הדוגמאות שנתנו‪ ,‬מתי נטיל אחראיות על שמעון לנזקו של ראובן?‬
‫לעניין זה יש שתי גישות‪:‬‬
‫הגישה האחת נידחת מיד ואומרת שמיד עם גרימת הנזק יש להטיל אחריות על הנזק‪ .‬די בגרימת‬
‫הנזק כדי לחייב בנזק‪.‬‬
‫אם הגישה הזאת היתה מתקבלת‪ ,‬גם במקרה ששמעון פתח חנות ליד חנותו של ראובן היינו‬
‫צריכים להטיל עליו אחריות ולחייבו בנזק‪.‬‬
‫הגישה הזו אינה הגיונית ולא מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫הגישה שמתקבלת היא שלא די בגרימת הנזק‪ .‬זהו תנאי הכרחי אך צריך להתקיים אלמנט נוסף‬
‫וזה תלוי באופן המעשה של שמעון‪ .‬המעשים האלה הם עוולות‪ .‬לא כל מעשה ששמעון עושה וגורם‬
‫נזק לראובן מספיק הטלת אחריות‪ .‬רק כאשר המעשה מוגדר בחוק כעוולה‪ .‬ברגע שלא מטילים‬
‫אחריות הנזק יישאר אצל הניזוק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא די בכך ששמעון גרם נזק‪ .‬רק אם המעשה ששמעון עשה מוגדר בחוק כעוולה‪ ,‬נטיל‬
‫אחריות נזיקית‪.‬‬
‫ברגע שמוכרת העוולה המטרה היא להטיב את הנזק ולהחזיר את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫מהי עוולה?‬
‫עוולה זה מעשה שמוגדר בחוק כעוולה‪ .‬ברגע שמתקיימת עוולה‪ ,‬התוצאה תהיה הטלת אחריות‬
‫בנזיקין על שמעון וקמה לראובן זכות בנזיקין‪.‬‬
‫יישום הגישה על הדוגמאות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם ראובן אומר ששמעון פתח חנות לידו וגרם לו נזק‪ ,‬יש לבדוק האם פתיחת חנות כעצמה מוכרת‬
‫כעוולה‪ .‬סביר להניח שלא ועל כן אין על מי להטיל אחראיות והנזק יישאר אצל הניזוק‪.‬‬

‫לגבי תקיפה‪ ,‬ישנה עוולת תקיפה כמו עבירת תקיפה‪ .‬מאחר ויש עוולת תקיפה מחייבים את שמעון‬
‫בנזקו של ראובן‪.‬‬
‫יש קשר בין עוולה לעבירה – העבירה היא מעשה שמוגדר בחוק כאסור ואם עושים אותו מוטלת‬
‫אחריות פלילית‪ .‬גם עוולה זה מעשה אסור המוגדר בחוק ואם עושים אותו מוטלת אחריות‬
‫בנזיקין‪.‬‬
‫אותו מעשה יכול להיות גם עוולה וגם עבירה‪ ,‬למשל‪ ,‬תקיפה – יכולה להיות עבירה פלילית ואז‬
‫מתלוננים במשטרה והמדינה מנהלת את התיק נגד העבריין‪ .‬מצד שני‪ ,‬ניתן להגיש תביעה נזיקית‪.‬‬
‫אם ניקח את השאלה שבה פתחנו‪ ,‬מהם דיני הנזיקין‪ ,‬דיני נזיקין מתעסקים בסיטואציה בה נגרם‬
‫נזק וקובעים מתי ניתן להטיל אחריות על הנזק הזה על צד שני בקרות הנזק‪.‬‬
‫המטרה היא לגלגל את הנזק לאותו גורם שיטיב או ימנע את הנזק‪.‬‬
‫איך עושים את זה דיני הנזיקין? דיני הנזיקין מפרטים מעשים מסויימים כעוולות ורק מעשים‬
‫אלה מטילים אחריות‪ .‬כל עוד המעשה הוא לא בגדר עוולה‪ ,‬לא תוטל אחריות‪.‬‬

‫איך קובעים שבסיטואציה מסויימת כן ניתן להטיל אחריות ובמקרה אחר לא?‬
‫נקודת המוצא צריכה להיות חופש הפעולה של הפרט‪ ,‬של המזיק‪ ,‬למשל‪ ,‬עוולת לשון הרע‪ ,‬נקודת‬
‫המוצא היא חופש הביטוי‪ .‬אל מול זה יש את האינטרסים של האחר‪ ,‬כמו למשל שלמות הגוף‪,‬‬
‫שלמות הרכוש‪ ,‬השם הטוב‪ ,‬צנעת הפרט‪ ,‬נזק כלכלי‪.‬‬
‫בעוולת התקיפה קיים אינטרס חופש הפעולה של המזיק אל מול שלמות הגוף של הניזוק‪.‬‬
‫אינטרס שלמות הרכוש קיים בעוולות קנייניות – השחתת גזל‪ ,‬הסגת גבול‪.‬‬
‫המבנה של דיני הנזיקין‪:‬‬
‫תפקידם להגיד בסיטואציה מסויימת מתי מגלגלים את הנזק מהניזוק למזיק‪.‬‬
‫בדרך כלל דיני הנזיקין מורכבים משלושה מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬פירוט העוולות – רשימה של פעולות העולות כי עוולה‪ .‬כאשר המחוקק מפרט את‬
‫העוולות‪ ,‬יש לפרט גם את הדין שחל על העוולה – מה יסודות העוולה‪ ,‬אילו הגנות יש‬
‫מפני העוולה ומה התרופות בגין העוולה‪.‬‬
‫‪ .2‬דוקטרינות כלליות – נורמה כללית שלא חלה רק על עוולה ספציפית אלא על כל העוולות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אין אחריות בנזיקין על קטין מתחת לגיל ‪ .6‬זהו כלל שלא חל על עוולה ספציפית‬
‫אלא על כל העוולות ולכן כלל זה ייקרא נורמה כללית‪ .‬כלל נוסף הינו הקשר הסיבתי שחל‬
‫על כל העוולות ולא על עוולה ספציפית‪.‬‬
‫‪ .3‬המטרות של דיני הנזיקין – דיני הנזיקין אומרים מתי ניתן לגלגל את האחריות על הצד‬
‫השני‪ ,‬אם יש הגנות או אין הגנות ומהם הפיצויים‪ .‬מרכיב המטרות הינו עקרונות דיני‬
‫הנזיקין‪.‬‬
‫איפה דיני הנזיקין במשפט?‬
‫דיני הנזיקין מגדירים את העוולות שמי שעושה אותן יחוייב באחריות כלפי מי שנעשתה הפעולה‪.‬‬
‫דבר החקיקה הראשון והעיקרי זה פקודת הנזיקין‪ .‬הפקודה הינה מנדטורית ונכנסה לתוקף בשנת‬
‫‪ .47‬לאחר קום המדינה שילבו אותה בשנת ‪ 68‬לנוסח חדש‪ .‬כל התיקונים שיש בפקודה מ‪ 47-‬ועד‬
‫‪ 68‬גיבשו אותם בשנת ‪ .68‬פקודת הנזיקין היא הקודקס העיקרי בדיני הנזיקין אבל יש שני חוקים‬
‫– חוק הנזיקין האזרחיים )אחריות המדינה( משנת ‪ 52‬וחוק הטבת נזקי גוף שאינם שולבו בתוך‬
‫הפקודה אלא המחוקק קבע להם חוק מיוחד‪.‬‬
‫בנוסף לחוקים אלה‪ ,‬לאחר ‪ 68‬יש מספר חוקים שהם גם נזיקיים באופיים‪ .‬שני החוקים העיקריים‬
‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )פלת"ד( משנת ‪ .75‬זהו חוק מיוחד שחל על נפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ .‬חוק נוסף הוא חוק האחריות למוצרים פגומים משנת ‪ .80‬חוק זה חל גם הוא רק על נזקי‬
‫גוף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנם עוד חוקים ששייכים לדיני הנזיקין‪ ,‬למשל‪ ,‬חוק איסור לשון הרע משנת ‪ 65‬המתמקד‬
‫בעוולת לשון הרע‪ .‬חוק הגנת הפרטיות משנת ‪ .81‬חוק עוולות מסחריות משנת ‪ .99‬איסור הפליה‬
‫במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת ‪ .2000‬חוק הגנת הצרכן‬
‫משנת ‪ .1981‬חוק המחשבים משנת ‪ .1995‬חוק ההגבלים העסקיים‬
‫עוולות‬
‫את העוולות נחלק לשני סוגים‪ :‬עוולות פנים אל מול עוולות חוץ‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫זה שונה מעבירות פנים‪/‬חוץ בדיני העונשין‪ .‬בדיני העונשין עבירות פנים הן עבירות הנעשות בתוך‬
‫ישראל בעוד שעבירות חוץ נעשות מחוצה לה‪ .‬בדיני הנזיקין‪ ,‬עוולות פנים אלה עוולות שבתוך‬
‫פקודת הנזיקין ועוולות חוץ הן מחוץ לפקודה‪.‬‬

‫עוולות פנים‬
‫סעיף ‪ 3‬לפקודת הנזיקין דן בעוולות הפנים וקובע‪" :‬הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם‬
‫עוולות‪ ,‬ובכפוף להוראות הפקודה ‪ -‬כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא‬
‫זכאי לתרופה המפורש בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה"‪ .‬סעיף זה קובע שכדי‬
‫שלראובן‪ ,‬הניזוק‪ ,‬תקום זכות בנזיקין הוא צריך להראות שהנזק שלו נגרם על ידי עוולה ואז הוא‬
‫יכול לתבוע את האחראי לה ולדרוש תרופה – פיצוי או ציווי )צו עשה או צו מניעה(‪.‬‬

‫בנזיקין יש להבחין בין עצם הטלת האחריות ובין היקף האחריות‪.‬‬

‫עצם הטלת האחריות מקביל להכרעת הדין בעונשין – בהכרעת הדין קובעים האם אשם או לא‬
‫אשם‪ .‬בהטלת האחריות קובעים האם האדם אחראי או לא אחראי‪ .‬במידה ולא אחראי הסיפור‬
‫נגמר‪ .‬במידה וישנה אחריות יש לקבוע את היקף האחריות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬נגרם נזק של מיליון שקל‬
‫ונקבע שהאדם אחראי לנזק‪ ,‬היקף האחריות קובע האם האחריות הינה לכל הנזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬לכל‬
‫המיליון‪.‬‬

‫עוולות הפנים אלה העוולות שבתוך פקודת הנזיקין‪ .‬ישנן בפקודה ‪ 16‬עוולות‪.‬‬
‫נחלק אותם לשני סוגים‪ 14 :‬עוולות פרטיקולאריות )ספציפיות( ושתי עוולות סל‪.‬‬
‫עוולות פרטיקולאריות‬
‫ברגע שהסיטואציה מוגדרת‪ ,‬כגון תקיפה‪ ,‬היא נקראת עוולה פרטיקולארית‪ .‬זוהי עוולה סגורה‪.‬‬
‫העוולות הפרטיקולאריות מגנות על אינטרס מוגדר‪.‬‬
‫נחלק את העוולות האלה לשני סוגים‪ :‬השבע הראשונות יישארו בתוך הקודקס האזרחי ויישארו‬
‫רק שבע כיוון שקיימות כפילויות‪ .‬כיום כל ה‪ 14-‬עדיין תקפות‪.‬‬

‫השבע הראשונות הן‪ :‬תקיפה – סעיף ‪ 464) 23‬בקודקס(‪ ,‬כליאת שווא – סעיף ‪ 466) 26‬בקודקס(‪,‬‬
‫הסגת גבול במקרקעין – סעיף ‪ 468) 29‬בקודקס(‪ ,‬הסגת גבול במיטלטלין – סעיף ‪468) 31‬‬
‫בקודקס(‪ ,‬מטרד לציבור – סעיף ‪ 471) 42‬בקודקס(‪ ,‬מטרד ליחיד – סעיף ‪ 473) 44‬בקודקס(‪ ,‬גרם‬
‫הפרת חוזה – סעיף ‪ 476) 62‬בקודקס(‪.‬‬

‫שבע העוולות שקיימות כיום אבל לא תהיינה בקודקס הן‪ :‬הפרעה לאור השמש – סעיף ‪ ,48‬מניעת‬
‫תמיכה – סעיף ‪48‬א‪ ,‬עיכוב נכס שלא כדי – סעיף ‪ ,49‬תרמית – סעיף ‪ ,56‬שקר מפגיע – סעיף ‪,58‬‬
‫נגישה – סעיף ‪ ,60‬גזל – סעיף ‪.52‬‬
‫דוגמאות לעוולות פרטיקולאריות‪:‬‬
‫תקיפה – סעיף ‪ 23‬לפקודת הנזיקין‪" :‬תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד‬
‫גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ...‬שלא בהסכמת האדם‪ ...‬וכן ניסיון או איום‪ ...‬להשתמש‬
‫בכוח כאמור נגד גופו של אדם"‪ .‬אם משתמשים בכוח נגד אדם בכוונה מתקיימת עוולת התקיפה‪.‬‬
‫האינטרס המוגן הוא שלמות הגוף‪.‬‬
‫שיקול הדעת של בית המשפט להגיד האם יש תקיפה או לא הוא כמעט מוגבל‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫גרם הפרת חוזה‪ :‬בין שמעון ולוי יש חוזה‪ .‬שמעון רוצה לקנות רכב מלוי‪ .‬ראובן הולך ואומר‬
‫לשמעון לא לקנות את הרכב‪ .‬שמעון אכן לא קונה ובכך הוא מפר את החוזה בינו ובין לוי‪ .‬ראובן‬
‫גרם לשמעון להפר את החוזה בין שמעון ובין לוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 62‬קובע‪)" :‬א( מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו‬
‫לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי‪ ,‬אולם האדם השלישי לא יוכל‬
‫להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק‪-‬ממון"‪ .‬אם א' גורם ל‪-‬ב' להפר חוזה‬
‫עם ג'‪ ,‬א' עושה עוולה כלפי ג' אבל ג' יוכל לקבל תרופה גם אם נגרם נזק ממון‪.‬‬
‫במקרה בו אישה משכנעת בעל לגרש את אשתו ויש נזק ממון‪ ,‬סעיף ‪)62‬ב( קובע‪" :‬לעניין סעיף זה‪,‬‬
‫היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה‪ ,‬ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת‪-‬‬
‫חוזה"‪ .‬לצורך הסעיף הזה ספציפית יחסי נישואין לא נחשבים חוזה ועל כן אישה שמשכנעת גבר‬
‫לגרש את אשתו לא תחוב בגין העוולה‪.‬‬
‫הרציונאל של המחוקק‪:‬‬
‫נקודת המוצא בעוולה הזו היא שבין שמעון ובין לוי יש חוזה תקף‪ .‬חוזה יכול לבוא לידי סיום‬
‫בשני אופנים‪ :‬באופן טבעי – בוצע ובא אל קיצו או הפרה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫המחוקק רוצה להגן על החוזה מפני הפרתו‪ .‬החוזה יכול לבוא לידי סיום לא טבעי לא רק על ידי‬
‫הצדדים לחוזה אלא גם על ידי צד שלישי‪ .‬הצד החיצוני כאן זה ראובן ששכנע את שמעון להפר את‬
‫החוזה עם לוי‪.‬‬
‫ללוי‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬יש שתי עילות תביעה‪:‬‬
‫עילת תביעה אחת היא תביעה חוזית נגד שמעון על הפרת חוזה‪ .‬העילה הזו באה להגן על החוזה‬
‫מפני סיומו על ידי אחד הצדדים לחוזה‪.‬‬
‫עילת תביעה שניה היא תביעה בנזיקין נגד ראובן של גרם הפרת חוזה‪.‬‬
‫הרציונאל‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא הגנה על החוזה מפני צדדים החיצוניים לחוזה‪.‬‬

‫ברגע ששמעון כרת חוזה עם לוי יש זכות חוזית בעלת ערך כספי‪ .‬כששמעון מפר את החוזה‪ ,‬יש‬
‫ללוי זכות אכיפה כלפי שמעון‪ .‬האם זה מכוח הדין או מכוח החוזה? זוהי זכות שהיא יצור כלאיים‬
‫של זכות מכוח הדין וזכות מכוח החוזה אך נקרא לה זכות חוזית‪.‬‬
‫אם ראובן גרם לשמעון להפר את החוזה‪ ,‬יש ללוי זכות מכוח דיני הנזיקין כלפי ראובן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬העילה כלפי שמעון היא עילה חוזית בעוד שהעילה כלפי ראובן היא עילה נזיקית‪.‬‬

‫ניתן להסתכל על כל הפרת חוזה כעוולה בנזיקין‪.‬‬

‫כיום העוולה נקראת גרם הפרת חוזה‪ .‬בקודקס היא תיקרא גרם הפרת חיוב‪.‬‬
‫עוולות סל‬
‫יש שתי עוולות סל‪ :‬עוולת הפרת חוקה חקוקה – סעיף ‪ 63‬ועוולת הרשלנות – סעיפים ‪.35-36‬‬
‫רשלנות אומרת שמי שמתרשל וגורם נזק‪ ,‬תוטל עליו אחריות‪.‬‬
‫אך מה זה מי שהתרשל? ישנן הרבה סיטואציות בהן ישנה התרשלות – רופא שמתרשל‪ ,‬קבלן‬
‫שהתרשל‪ ,‬אישה בהריון שמעשנת מתרשלת כלפיי הוולד שלה‪ ,‬הורה שמתרשל בגידול ילדיו‪.‬‬
‫עוולת סל ובמיוחד עוולת הרשלנות‪ ,‬חלה על אינספור מקרים‪.‬‬
‫כל עוולה שלא מצליחים להכניס תחת אחת מהעוולות הפרטיקולאריות ניתן להכניס לעוולת סל‪.‬‬
‫עוולות הסל לא מגינות על אינטרס מסויים אלא יכולות להגן על כל מיני אינטרסים‪.‬‬
‫עוולות חוץ ‪ -‬פרטיקולאריות‬
‫עוולות שמצויות מחוץ לפקודה‪ .‬יש רשימה גדולה של עוולות מהסוג הזה‪ .‬בתוך הרשימה נכללים‬
‫חוק איסור לשון הרע‪ ,‬חוק הגנת הפרטיות וחוק עוולות מסחריות‪.‬‬
‫דוגמאות לעוולות החוץ‬
‫פגיעה בפרטיות – לכאורה ניתן להגיד כי מי שפוגע בזכות לפרטיות זו בעצם עוולה‪ ,‬אך המחוקק‬
‫לא הגדיר את המונח "זכות לפרטיות" ועל כן אין עוולה כזו‪ .‬המחוקק עשה אחרת‪ ,‬הוא מגדיר‬
‫מעשים שבעצם עשייתם נחשבים כפגיעה בפרטיות‪ .‬סעיף ‪ 2‬קובע‪" :‬פגיעה בפרטיות היא אחת‬
‫מאלה‪ (1) :‬בילוש או התחקות אחרי אדם‪ ,‬העלולים להטרידו‪ ,‬או הטרדה אחרת" – אם בולשים‬
‫אחרי אדם בצורה שעלולה להטריד אותו – זוהי פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫אם עושים את המעשים הללו שהחוק מאזכר‪ ,‬נעשתה עוולה של פגיעה בפרטיות שהינה עוולה‬
‫אזרחית‪ .‬בסעיף ‪ 3‬לפקודת הנזיקין המחוקק אמר כי כל המעשיים המנויים להלן הם עוולות‪.‬‬
‫פגיעה בפרטיות מקוטלגת אל תוך דיני הנזיקין‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫לשון הרע – "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול ‪ (1)-‬להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו‬
‫מטרה לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג מצדם" – המחוקק מגדיר לשון הרע כדבר העלול לפגוע בבני אדם‪,‬‬
‫זהו מבחן אובייקטיבי‪.‬‬
‫אם אדם אמר על אחר שהוא שקרן ועל פי המבחן האובייקטיבי זה עלול להשפיל אותו‪ ,‬לבזות‬
‫אותו‪ ,‬סעיף ‪ 7‬לחוק לשון הרע קובע‪" :‬פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא‬
‫עוולה אזרחית‪ ,‬ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים ‪ (2)2‬עד ‪55 ,15‬ב‪ 58 ,‬עד ‪61‬‬
‫ו‪ 63-‬עד ‪68‬א לפקודת הנזיקיים האזרחיים‪ ."1944 ,‬העוולה הינה אזרחית‪ ,‬כלומר נזיקית‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫עוולות מסחריות – עוולות אלה מתנהלות בעולם המסחר‪ ,‬בין שני עסקים‪ .‬החוק נכנס לתוקף‬
‫בשנת ‪ .99‬החוק קובע דרכי התנהגות בעולם המסחר‪ .‬למשל עוולת גניבת עין‪ ,‬תיאור כוזב‪,‬‬
‫התנהגות לא הוגנת‪ ,‬גזל סוד מסחרי‪ .‬העוולות האלה הן בעסקים בינם לבין עצמם‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לכל עוולה יש את היסודות שלה‪ .‬השאלה הנשאלת היא האם ניתן למצוא מבנה‪ ,‬תבנית לכל‬
‫העוולות? באופן כללי‪ ,‬יש עוולות מעוולות שונות אך לרוב התבנית הכללית היא כזו‪:‬‬
‫יש יסוד התנהגותי‪ ,‬יסוד תוצאתי – נזק‪ ,‬קשר סיבתי בין ההתנהגות ובין הנזק‪.‬‬
‫כשמדברים על התנהגות נזק וקש"ס העוולה היא עוולה תוצאתית ולא התנהגותית‪ ,‬אבל יכול‬
‫להיות שעוולה תהיה התנהגותית‪.‬‬
‫עוולת הסגת גבול‪ ,‬על פי סעיף ‪" :29‬הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ...‬אך‬
‫אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון" הנה‬
‫עוולה התנהגותית‪.‬‬
‫ברגע שיש עוולה התנהגותית לא דרוש נזק לשם התגבשות העוולה וכאשר לא דרוש נזק גם אין‬
‫קש"ס‪.‬‬
‫אם לוקחים את כל סוגי העוולות ניתן לדבר על ארבע רמות של אחריות‪:‬‬
‫‪ .1‬אחריות מוחלטת – המקביל בעונשין זה אחריות קפידה‪ .‬באחריות זו לא דרוש שום אשם‬
‫מצד המזיק‪ .‬עצם העובדה שהתקיימו יסודות העוולה‪ ,‬גם ללא אשם‪ ,‬מטילה אחריות‪.‬‬
‫האחריות מוטלת על סמך היסודות העובדתיים‪ ,‬גם אם אין אשם לעוולה‪ .‬האשמה היא‬
‫ביסוד הנפשי‪ .‬וכאן מדובר על חוסר יסוד נפשי מצד המזיק‪ ,‬אפילו לא התרשלות‪.‬‬
‫הדוגמא שממחישה את האחריות המוחלטת בצורה הטובה ביותר היא תאונות דרכים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע‪)" :‬א( המשתמש ברכב מנועי )להלן ‪-‬‬
‫הנוהג( חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב"‪.‬‬
‫אם היתה תאונת דרכים‪ ,‬הנהג אחראי לפצות את הנפגע בה בנזק גוף‪)" .‬ג( האחריות היא‬
‫מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא‬
‫היה אשם או אשם תורם של אחרים"‪ .‬סעיף ‪)2‬ג( קובע כי אחריות הינה מוחלטת‪.‬‬
‫אחריות הנהג לנזק גוף שנגרם למי שנפגע בתאונת דרכים היא אחריות מוחלטת כי לא‬
‫דרוש שום אשם‪ ,‬לא סובייקטיבי‪ ,‬לא אובייקטיבי‪ ,‬לא מוסרי ולא חברתי מצד הנהג‪.‬‬
‫‪ .2‬אחריות חמורה – אחריות מוחלטת אבל יש הגנה למזיק‪ .‬לא דרוש אשם אבל ניתן לו פתח‬
‫בצורה של הגנה‪.‬‬
‫דוגמא לכך היא היזק על ידי כלב‪ .‬סעיף ‪41‬א לפקודת הנזיקין קובע‪" :‬בתובענה בשל נזק‬
‫לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע )להלן ‪-‬‬
‫הבעלים( לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של‬
‫הבעלים"‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אדם שננשך על ידי כלב רוצה לגלגל את הנזק על האחר‪ .‬על כן‪ ,‬בודקים בחוק האם‬
‫המעשה מוגדר כעוולה‪ .‬במקרה זה אכן‪ ,‬סעיף ‪41‬א מגדיר את המעשה כעוולה‪ .‬החוק קובע‬
‫כי הבעלים של הכלב אחרי על נזק שנגרם על ידו ואין זה משנה אם הבעלים התרשל או‬
‫לא‪ .‬גם אם בעל הכלב עשה כל מה שצריך על מנת שהכלב לא יזיק‪ ,‬ובכל זאת נגרם נזק‪,‬‬
‫הבעלים יחוב בגין הנזק‪ .‬לעת עתה זה נראה כמו אחריות מוחלטת אך סעיף ‪41‬ב קובע‪:‬‬
‫"בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים‪ ,‬אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה ‪-‬‬
‫)‪ (1‬התגרות של הניזוק בכלב; )‪ (2‬תקיפת הניזוק את הבעלים‪ ,‬את בן זוגו‪ ,‬הורו או ילדו;‬
‫)‪ (3‬הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים"‪ .‬ישנה הגנה לבעלים‪ ,‬למשל‪ ,‬אם‬
‫הניזוק התגרה בכלב הבעלים לא יחוב בגין הנזק‪.‬‬
‫העוולה הזו מורכבת משני חלקים‪ :‬מצד אחד ישנה אחריות מוחלטת אך מצד שני היא‬
‫קובעת בצדה גם הגנה‪ .‬אם כן‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬האחריות תהא אחריות חמורה‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריות רגילה – אחריות זו מוטלת כאשר יש למזיק אשם כלשהו‪ .‬אם למזיק היה יסוד‬
‫נפשי תוטל עליו אחריות רגילה‪ .‬נטל ההוכחה מוטל על התובע – על הניזוק‪ .‬אחריות‬
‫רגילה זו אחריות המופנית באשמו של המזיק אבל נטל ההוכחה מוטל על הניזוק‪.‬‬
‫‪ .3‬אחריות מוגברת – אחריות רגילה על בסיס אשם אבל נטל ההוכחה עובר אל המזיק –‬
‫הנתבע‪ .‬המזיק צריך להוכיח שלא היה אשם‪.‬‬
‫הופכים את נטל הראיה בשני אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬על ידי הפסיקה – יש מקרים בהם בית המשפט הופך את נטל הראיה‬
‫‪ .2‬המחוקק בעוולות מסוימות הופך את נטל הראיה‪ .‬למשל‪ ,‬רשלנות לגבי אש‪ .‬סעיף‬
‫‪ 39‬לפקודת הנזיקין קובע‪" :‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם‬
‫על ידי אש או עקב אש‪ ,‬וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבערת‬
‫האש‪ ,‬או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש ‪ -‬על‬
‫הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה‪ ,‬התרשלות‬
‫שיחוב עליה"‪ .‬עוולת הרשלנות דורשת רשלנות מהמזיק ולכן היא אחריות רגילה‬
‫וכפי שראינו באחריות רגילה‪ ,‬נטל ההוכחה מוטל על הניזוק‪ .‬אך ישנו מקרה‬
‫מיוחד של רשלנות לגבי אש‪ ,‬שבה המחוקק הפך את נטל הראיה מהניזוק אל‬
‫המזיק ועליו להוכיח שהוא לא התרשל ואין לחייב אותו במקור האש‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬ראובן יושב בביתו ופתאום התפשטה אש בדירתו מהדירה הסמוכה‪ .‬אין‬
‫עוולה פרטיקולארית ועל כן הולכים אל עוולת הרשלנות הרגילה‪ .‬אילו העוולה‬
‫היתה עוולת רשלנות רגילה‪ ,‬על ראובן‪ ,‬הניזוק‪ ,‬היה להוכיח כי היתה רשלנות‬
‫לגבי האש‪ .‬סעיף ‪ 39‬קובע שאם מדובר ברשלנות באש הופכים את נטל הראיה‬
‫ובמצב זה הנתבע צריך להוכיח שלא היתה התרשלות מצידו‪.‬‬
‫אם זה המצב‪ ,‬האחריות אינה אחריות רגילה אלא אחריות מוגברת‪ .‬לא צריך‬
‫להוכיח רשלנות אלא צריך להוכיח שלא היתה רשלנות‪.‬‬
‫היפוך נטל הראיה הופך את האחריות לאחריות מוגברת‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין העוולות‬
‫עד עכשיו אמרנו שיש עוולות בתוך פקודת הנזיקין ויש עוולות מחוצה לה‪.‬‬
‫עוולות הפנים מתחלקות ל‪ 14-‬עוולות פרטיקולאריות ו‪ 2-‬עוולות סל‪ .‬בתוך עוולות הפנים‬
‫הפרטיקולאריות יש שבע עוולות שנראות מיותרות והמחוקק בחר להוציאן עם כניסת הקודקס‬
‫האזרחי‪.‬‬

‫יש עוולות שלפעמים מתקיימים יסודות עובדתיים של עוולה אחת ולא של השניה ואז נוצרת‬
‫חפיפה בין העוולות )בדרך כלל החפיפה תהיה בין עוולה פרטיקולארית ובין עוולת סל(‪.‬‬
‫יש להבחין בין שני סוגי חפיפות‪:‬‬
‫חפיפה חלקית – אם לוקחים מקרה המזכיר עוולה מסויימת פרטיקולארית‪ ,‬לדוגמא כליאת שווא‪,‬‬
‫אך לא מתקיימים כל יסודות כליאת השווא‪ .‬במקרה כזה ניתן להכניס את המקרה תחת עוולת‬
‫הרשלנות‪ .‬מצב זה נקרא חפיפה חלקית‪ ,‬כלומר‪ ,‬מצב בו נמצאים כאילו בתוך עוולה פרטיקולארית‬
‫אך לא מתקיימים כל היסודות העובדתיים אבל יכולים להתקיים כל יסודות עוולת הרשלנות‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬אדם שרץ בכביש מתוך בהלה ונתקל במישהו תוך כדי ריצה והוא נפל ושבר רגל‪ .‬לכאורה‬
‫המזיק נגע בגופו של הניזוק ללא הסכמה אבל ללא כוונה‪ .‬זוהי סיטואציה עובדתית שנמצאת בתוך‬
‫עוולת התקיפה אבל לא מתקיימים כל יסודות התקיפה כי לא התקיים יסוד נפשי של כוונה‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמא נוספת‪ ,‬שומר בבניין צריך לבדוק בסוף כל יום אם הבניין ריק לפני שהוא נועל אותו‪ .‬הוא‬
‫אכן בדק וחשב כי הבניין ריק‪ ,‬נעל את הבניין והסתבר שמישהו נשאר בתוכו‪ .‬לכאורה אנחנו‬
‫נמצאים בעוולת כליאת שווא אבל כליאת שווא דורשת יסוד נפשי של כוונה ולא היתה כאן כוונה‪.‬‬

‫יש כאן שני מצבים‪ ,‬אם כן‪ ,‬שבהם האירוע נמצא בתחומה של עוולה מסויימת אבל לא מתקיימים‬
‫כל יסודות העוולה ואז השאלה היא האם ניתן לתבוע בעוולת הסל של רשלנות כאשר לא‬
‫מתקיימים כל יסודות העוולה הפרטיקולארית‪.‬‬
‫השאלה הזו נדונה בפסק דין גורדון‪ :‬גורדון מכר רכב בשנות ה‪ .70-‬הוא העביר את הבעלות על שמו‬
‫במשרד הרישוי‪ .‬המחשב של משרד הרישוי לא היה מחובר אל מחשבי העירייה ומי שקנה את‬
‫הרכב עשה הרבה עבירות חניה‪ .‬העירייה מוציאה דו"ח על עבירות פליליות ושולחת לגורדון כי‬
‫במחשבים של העירייה גורדון היה רשום אבל בפועל הוא העביר את הרישום על שם הקונה‬
‫החדש‪ .‬גורדון שלח מכתבים לעירייה וכתב שהוא לא הבעלים‪ ,‬הוא מכר את הרכב‪ .‬העירייה‬
‫בתגובה אמרה לו שיהיה בסדר ואין לו סיבה לדאוג‪ .‬גורדון אמר שהוציאו נגדו צו מעצר והוא‬
‫מבקש שיעבירו את הבעלות גם בעירייה כי יכול להיות מצב שיעצרו אותו‪ .‬העירייה בתגובה אמרה‬
‫שוב שאין לו סיבה לדאגה ויהיה בסדר‪ .‬בסופו של דבר אכן עצרו אותו והוא תובע את העירייה‪.‬‬
‫היסודות העובדתיים של המקרה הזה נופלים תחת עוולת הנגישה‪ .‬סעיף ‪ 60‬לפקודת הנזיקין‬
‫קובע‪" :‬נגישה היא פתיחתו‪ ...‬של הליך נפל ‪ ... -‬בזדון‪ ,‬ובלי סיבה סבירה ומסתברת ‪ -‬נגד אדם‪,‬‬
‫בפלילים‪ ...‬וההליך חיבל‪ ...‬בשמו הטוב או סיכן את חירותו‪ ,‬ונסתיים לטובתו‪ "...‬אם פותחים‬
‫בהליך פלילי ללא שום סיבה סבירה וזה מחבל בשמו הטוב או חירותו של האדם ובסופו של יום‬
‫ההליך הסתיים לטובת אותו אדם שהחירות שלו נשללה‪ ,‬הוא יכול לתבוע בנזיקין בעוולת הנגישה‪.‬‬
‫גורדון רוצה לתבוע את העירייה שהתחילה נגדו בהליך נפל ללא שום סיבה סבירה בפלילים –‬
‫עצרו אותו וההליך הסתיים לטובתו‪ .‬הבעיה כאן היא שאין זדון‪ .‬העירייה לא עשתה זאת בזדון‪.‬‬
‫לכן עילת התביעה בנגישה נגד העירייה נידחת‪.‬‬
‫האירוע לכאורה הולך לתחום הנגישה אך הנגישה לא מתקיימת ואז עלתה השאלה האם אפשר‬
‫לתבוע ברשלנות‪.‬‬
‫זהו מקרה שדן בחפיפה חלקית‪ .‬כל היסודות של העבירה הפרטיקולארית לא התקיימו – חסר‬
‫יסוד אחד או יותר‪ .‬האם ניתן לתבוע בעוולת הסל של רשלנות? התשובה לשאלה זו היא כן‪.‬‬
‫השופט ברק אומר שאם המזיק לא נמצא אחראי בעוולה אחת‪ ,‬זה לא אומר שהוא לא יימצא‬
‫אחראי בעוולה אחרת‪" .‬המחוקק קבע יסודות מסוימים‪ ,‬אשר בהתקיימם מגבשים אחריות‬
‫בעוולת הנגישה‪ .‬אם אותם יסודות אינם מתקיימים אין אחריות בנגישה‪ .‬אך לא נובע מכאן כי‬
‫אין אחריות בכלל‪ .‬לעניין הנגישה אין בה כל סימן המצביע על הסדר שלילי‪ .‬על כן‪ ,‬אפילו אין‬
‫מתקיים יסוד זה או אחר של עוולת הנגישה‪ ,‬עדיין יש מקום לבחון‪ ,‬אם אין מקום לגבש אחריות‬
‫על פי עוולת הרשלנות"‪ .‬העירייה לא אחראית ברשלנות באופן מידי‪ .‬יש לבדוק האם מתקיימים‬
‫יסודות עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫פסק הדין הזה קובע שלמרות שנדחתה התביעה בנגישה זה לא מונע מהתובע להתקדם שלב‬
‫ולתבוע בעוולת הרשלנות וזאת על ידי הוכחה שמתקיימת הרשלנות‪ .‬גם אם תביעת הרשלנות‬
‫נידחת‪ ,‬ניתן להמשיך הלאה ולנסות לתבוע בגין עוולה אחרת‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬ההלכה אומרת שאם לא מתקיימים כל יסודות העוולה הפרטיקולארית אין שום מניעה‬
‫לפנות אל עוולת הסל של רשלנות כי אין הסדר שלילי‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬פקודת הנזיקין מאזנת בין אינטרסים‪ .‬האינטרסים שיש כאן הם חופש הפעולה של‬
‫העירייה אל מול חירותו של האדם‪ .‬האיזון בעוולת הנגישה מאוד מחמיר עם חירותו של האדם‬
‫כיוון שהאדם מפוצה רק כאשר העירייה פעלה בזדון‪ .‬זהו איזון מחמיר שבית המשפט רוצה‬
‫להרחיבו וגם אם הפעולה נעשית ברשלנות יש לפצות את האדם‪.‬‬

‫אם ניקח את כל העוולות ונדמיין אותם כדלי‪ ,‬עובדות המקרה יכולות להיכנס לדלי אחד ולפעמים‬
‫ליותר‪ .‬זה שהעובדות לא נכנסות לדלי אחד לא מונע מהן להיכנס לדלי אחר‪.‬‬
‫חפיפה מלאה – מצב בו מתקיימות היסודות של שתי העוולות‪.‬‬
‫בחפיפה חלקית יסודות עוולה אחת לא התקיימו אז הולכים לעוולה אחרת‪ .‬במקרה של חפיפה‬
‫מלאה מתקיימות היסודות של שתי העוולות‪ .‬השאלה היא האם ניתן לתבוע? הנטייה היא להגיד‬
‫שכן‪ .‬אם ניתן לתבוע גם בכליאת שווא וגם ברשלנות‪ ,‬למה לא?‬

‫כל עוד שתי העוולות מתקיימות אין בעיה‪ .‬הבעיה היא שבעוולה אחת יש הגנה ספציפית ובעוולה‬
‫השניה אין הגנה‪ ,‬האם ניתן לעקוף את ההגנה על ידי הליכה אל העוולה השניה?‬
‫השאלה הזו נדונה בפסק דין כרמלי‪ :‬אשפזו את הגברת כרמלי בעל כורחה‪ .‬חוק חולי הנפש מתיר‬
‫בתנאים מאוד מחמירים את הדרכים בהם ניתן לכלוא אדם או לאשפז אותו בעל כורחו‪ .‬לרוב‬
‫מאשפזים אדם בעל כורחו כדי להגן עליו או על הציבור לתקופה מוגבלת ואז צריך להביא את‬
‫המקרה לדיון בערכאה גבוהה יותר שתבדוק את זה‪ .‬על פי חוק חולי הנפש אפשר לאשפז ולאחר‬

‫‪7‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מכן יש להודיע על כך לפסיכיאטר המחוזי ולמשרד הבריאות והם צריכים לבדוק מה לעשות‪ .‬כיום‬
‫החוק שונה ויש להביא את המקרה לדיון בפני שופט וישנה וועדה שדנה בזה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש תהליך‪.‬‬
‫באותה העת ניתן היה לכלוא עד חמישה ימים ולאחר חמישה ימים יש להודיע למשרד הבריאות‬
‫ולפסיכיאטר המחוזי ויש צורך באישור להמשך האשפוז‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬מנהל בית החולים דיווח למשרד הבריאות לאחר יותר מחמישה ימים‪ .‬חמישה ימים‬
‫האשפוז היה אשפוז כדין והגברת כרמלי היתה בבית החולים ‪ 12‬ימים ללא אישור‪.‬‬
‫הגברת כרמלי תבעה את בית החולים על שלילת חירותה בעוולת כליאת שווא‪.‬‬
‫יש אירוע שכל עובדותיו עונות על יסודות עוולת כליאת שווא‪ .‬סעיף ‪ 26‬לפקודת הנזיקין קובע‪:‬‬
‫"כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם‪ ,‬שלילה מוחלטת ושלא כדין‪ ,‬למשך מן כלשהו‪,‬‬
‫באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות"‪ .‬במקרה דנן היתה שלילת חירותה של גברת‬
‫כרמלי שלילה מוחלטת ולא כדין‪ .‬סעיף ‪ 27‬קובע הגנות לכליאת שווא‪" :‬בתובענה שהוגשה על‬
‫כליאת‪-‬שווא תהא הגנה לנתבע אם ‪ (3) -‬התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או‬
‫בגופו‪ ,‬ושלילת חירותו היתה‪ ,‬או נראה שהיתה‪ ,‬נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת‬
‫אנשים אחרים ובוצעה בתום‪-‬לב ובלי זדון"‪.‬‬
‫בית החולים טען להגנה על פי סעיף ‪ .27‬יסודות ההגנה אכן מתקיימים‪.‬‬
‫תביעתה של הגברת כרמלי בגין עוולת כליאת שווא לא מתקבלת ועל כן היא רוצה לתבוע בגין‬
‫עוולת סל של הפרת חובה חקוקה‪ ,‬החובה מכוח חוק חולי נפש‪.‬‬
‫השאלה שנשאלה היא האם היא יכולה לתבוע בהפרת חובה חקוקה חרף העובדה שלא התקיימה‬
‫כליאת שווא‪.‬‬
‫בפסק דין גורדון‪ ,‬מלכתחילה יסודות העוולה לא התקיימו‪ ,‬בעוד שבפסק דין כרמלי יסודות‬
‫העוולה התקיימו אך התביעה נדחתה בגלל הגנה‪ .‬השאלה היא האם יש הבחנה בין המקרים או‬
‫לא‪.‬‬
‫דעת הרוב קבעה שלא ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לעקוף את ההגנה של‬
‫כליאת שווא‪.‬‬
‫בית המשפט אומר שמה שהפך את הכליאה לכליאת שווא זה שבית החולים לא קיבל אישור לכך‪,‬‬
‫שהרי אם בית החולים היה מקבל את האישור זו היתה כליאה כדין ולא כליאת שווא‪ .‬הבעיה היא‬
‫לא בכליאה עצמה אלא בכליאה שנעשתה ללא האישורים הנדרשים על פי חוק חולי נפש ועל כן‬
‫הופרה חובה חקוקה‪ .‬אבל אותה כליאת שווא‪ ,‬שלא קיבלו אישור‪ ,‬היא בעצמה הפרת חובה‪ .‬על‬
‫כליאת שווא המחוקק הטיל הגנה בסעיף ‪ (3)27‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬חזקה על המחוקק שנתן את‬
‫אותה הגנה על אותו מעשה גם בחוק חולי נפש‪ .‬לכן בית המשפט לא נותן לעקוף את ההגנה ולתבוע‬
‫בגין עוולת סל של הפרת חובה חקוקה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בית המשפט קובע שבסעיף המדבר על כליאת‬
‫שווא יש הסדר שלילי – אם המחוקק נתן הגנה יש הגנה ולא ניתן ללכת לחוק חולי נפש‪.‬‬
‫דעת המיעוט אומרת שחוק חולי נפש זהו חוק ספציפי‪ .‬כליאת שווא זה כללי – ההתייחסות‬
‫בכליאת שווא היא על כל אדם‪ ,‬בין אם הוא גורם רפואי ובין אם לא‪ ,‬הכולא אדם אחר‪ .‬לגבי גורם‬
‫רפואי קיים חוק חולי נפש הקובע הסדר ספציפי ואומר שתוך חמישה ימים יש לדאוג לאישורים‬
‫המתאימים ולכן אין הסדר שלילי וכן ניתן לתבוע‪ .‬דעת המיעוט מסתמכים על פסק דין גורדון‬
‫ששם נקבע שאם לא ניתן לתבוע בגין עוולה אחת ניתן לתבוע בגין עוולה אחרת‪ .‬אם לא ניתן‬
‫לתבוע בגין כליאת שווא ניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה‪ .‬פסק דין גורדון לא הבחין בין מצב‬
‫שלכתחילה לא התקיימו יסודות העוולה ובין מצב שהתקיימו יסודות העוולה אך הגנה מסויימת‬
‫הוציאה מתחום העוולה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬יש שתי דעות‪ :‬האחת אומרת שיש הסדר שלילי בעוד השניה אומרת שאין הסדר שלילי‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בהינתן אירוע צריך קודם כל לנסות להחיל את העוולה הטבעית‪ ,‬הסביבה הטבעית של האירוע‪.‬‬
‫במידה ואחד מיסודות העוולה הטבעית לא מתקיימים אזי ניתן לבדוק אחת מעוולות הסל – פסק‬
‫דין גורדון‪ ,‬חפיפה חלקית‪.‬‬
‫במידה ויסודות העוולה הטבעית מתקיימים אבל יש בצידה הגנה‪ ,‬אזי ניתן לפנות עוולת סל אם‬
‫מדובר בהסדר שלילי‪ .‬ההחלטה האם מדובר בהסדר שלילי או לאו היא החלטה של מדיניות‬
‫משפטית כתוצאה מאיזון בין אינטרסים שונים‪.‬‬
‫‪23.2.09‬‬
‫חזרה על השיעור הקודם‬
‫דיברנו על מה תפקידם של דיני הנזיקין‪.‬‬
‫דיני הנזיקין מגדירים מעשים אסורים כעוולות‪.‬‬
‫אם הנזק נגרם על ידי עוולה‪ ,‬זה מקנה לניזוק זכות לתבוע את המזיק או את האחראי לעוולה‪.‬‬
‫המרכיבים של דיני הנזיקין‪:‬‬
‫המרכיב הראשון זה עוולות‪ .‬דיברנו על החלוקה שבין עוולות הפנים לעוולות החוץ‪.‬‬
‫בעוולות הפנים יש חלוקה של עוולות פרטיקולאריות ועוולות סל‪ .‬בעוולות חוץ נתנו דוגמאות‪.‬‬
‫דיברנו על נוסחת העוולה הנזיקית‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ישנה הבחנה בין עוולה התנהגותית ובין עוולה תוצאתית‪.‬‬

‫דיברנו על רמות האחריות – בין אחריות מוחלטת ובין אחריות המבוססת על האשם‪.‬‬
‫לסיום דיברנו על יחסי הגומלין בין העוולות‬

‫דוקטרינות‬
‫דוקטרינה זוהי נורמה כללית בנזיקין שחלה על כל העוולות‪.‬‬
‫אם מדברים על עוולת התקיפה ובה יש הגנה‪ ,‬ההגנה מפני תקיפה חלה רק על עוולת התקיפה ולכן‬
‫זו לא נורמה כללית‪ .‬אבל אם מדברים על סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין‪" :‬לא תוגש תובענה נגד אדם‬
‫על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים" סעיף זה קובע חסינות לקטין מתחת‬
‫לגיל ‪ .12‬החסינות לא תלויה בעוולה שבגינה רוצים לתבוע אלא הוא חסין בפני כל העוולות ולכן‬
‫זוהי דוקטרינה‪.‬‬
‫אם יש אחריות שילוחית על כל העוולות למעט שתי עוולות‪ ,‬האחריות השילוחית עדיין תיחשב‬
‫כדוקטרינה‪.‬‬

‫איפה הדוקטרינות מצויות?‬

‫מטבע הדברים הדוקטרינות נמצאות בפקודת הנזיקין כיוון שזהו הקודקס העיקרי של דיני‬
‫הנזיקין‪.‬‬
‫בהקבלה לדיני העונשין‪ ,‬הדוקטרינות והחלק המקדמי של חוק העונשין מצוי בחוק העונשין‪.‬‬
‫מבנה פקודת הנזיקין‬
‫פרק א' – שני הסעיפים הראשונים מדברים על פרשנות והגדרות בדיני הנזיקין‬

‫פרק ב' – מכיל דוקטרינות בדיני הנזיקין‪.‬‬

‫סעיף ‪ 3‬קובע‪" :‬הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות‪ ,‬ובכפוף להוראות הפקודה ‪ -‬כל‬
‫הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי‬
‫עושה העוולה או האחראי לה" זהו העיקרון הכללי‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 4-9‬כוללים בתוכם הגנות שונות לגבי כלל העוולות‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 12-15‬דנים באחריות בגין מעשה הזולת וזאת לאו דווקא לעוולה ספציפית אלא לכלל‬
‫העוולות‪.‬‬
‫פרק ב' כולו הוא פרק של דוקטרינות‪.‬‬

‫פרק ג' דן בעוולות‪ .‬הפרק מונה את כל העוולות ולכל עוולה נותן את הדין שלה‪.‬‬
‫פרק זה איננו פרק של דוקטרינות מאחר ולכל עוולה דין משלה‪.‬‬

‫פרק ד' דן בסוגית הקשר הסיבתי והאשם‪.‬‬

‫הקשר הסיבתי שייך לכל העוולות ולכן פרק זה גם הוא דוקטרינות‪.‬‬

‫כל פקודת הנזיקין‪ ,‬למעט פרק ג'‪ ,‬מורכבת מדוקטרינות‪.‬‬

‫דוגמאות לדוקטרינות בדיני הנזיקין‪:‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לפקודה מדבר על פרשנות של דיני הנזיקין‪" .‬בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו‬
‫לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה‪ ,‬וביטויים המשמשים בה ‪ -‬חזקה היא ‪-‬‬
‫ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת ‪ -‬שמשמעותם במשמעות‬
‫הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו"‪ .‬הפירוש לפקודה יהיה על פי המשפט‬
‫האנגלי‪.‬‬
‫סעיף ‪)15‬ג( לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪" :‬כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים‬
‫שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים באנגליה ‪ -‬לא תהיה עוד‬
‫הוראה מחייבת" מבטל את סעיף ‪ 1‬לפקודת הנזיקין אך הסעיף עדיין כתוב בפקודה‪.‬‬

‫דוגמא נוספת לדוקטרינות הן ההגנות הכלליות המצויות בסעיפים ‪: 4-9‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לפקודת הנזיקין‪" :‬לא יראו בעוולה מעשה‪ ,‬שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור‬
‫תביעה לזכות נוגדת‪ ,‬ואדם בר‪-‬דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך"‪.‬‬
‫מעשה של מה בכך מקביל לזוטי דברים בדיני העונשין‪.‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לפקודת הנזיקין‪" :‬בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך‪ ,‬או יש‬
‫להניח שידע והעריך‪ ,‬את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו"‬

‫‪9‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫סעיף ‪ 6‬לפקודת הנזיקין‪" :‬בתובענה שהוגשה על עוולה‪ ,‬חוץ מרשלנות‪ ,‬תהא הגנה שהמעשה או‬
‫שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית;‬
‫בסעיף זה‪" ,‬מעשה" ‪ -‬לרבות מחדל שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן"‪.‬‬

‫סעיפים ‪7‬א – ‪7‬ו לפקודת הנזיקין‪ :‬חסינות לעובדי המדינה‬

‫סעיף ‪ 8‬לפקודת הנזיקין‪" :‬אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם‪ ,‬או שהוא‬
‫ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור‪ ,‬וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט‪ ,‬לרבות בורר ‪ -‬לא‬
‫תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי"‪ .‬שופט חסין בתביעה בנזיקין בין‬
‫אם הוא התרשל ובין אם לא וזאת כיוון שאם לא מרוצים מפסק דינו ניתן לערער‪ .‬החסינות לא‬
‫חלה על עוולה ספציפית ולכן זו דוקטרינה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין‪ :‬חסינות של קטין‬

‫תחולת הדוקטרינות שפקודת הנזיקין על עוולות חוץ‬

‫השאלה שעולה היא תחולת הדוקטרינות על עוולות חוץ‬
‫מובן ואין מחלוקת שהדוקטרינות חלות על כל העוולות שבתוך הפקודה‪ .‬השאלה היא האם‬
‫הנורמות הכלליות שבתוך הפקודה חלות גם על עוולות החוץ?‬

‫חוק איסור לשון הרע קובע עוולת חוץ שהיא עוולת לשון הרע‪ .‬היא עוולת חוץ כיוון שהיא לא‬
‫בתוך פקודת הנזיקין‪.‬השאלה היא האם הנורמות הכלליות שבתוך הפקודה חלות גם על עוולת‬
‫החוץ‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬קטין בן ‪ 10‬הוציא לשון הרע או קטין בן ‪ 10‬פגע בפרטיות של זולתו‪.‬‬

‫הנפגע יתבע לפי חוק איסור לשון הרע‪ .‬הקטין יטען להגנה מכוח סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין‪ .‬התובע‬
‫יגיד שבחוק איסור לשון הרע אין הגנה של קטין‪ .‬הקטין יטען שהנורמות הכלליות שבתוך הפקודה‬
‫חלות גם על עוולות חוץ‪.‬‬
‫בעונשין יש תשובה מפורשת‪ .‬סעיף ‪ 34‬כ"ג לחוק העונשין קובע‪" :‬אין בחוק הוראה לסתור‪ ,‬יחולו‬
‫הוראות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה"‪.‬‬
‫חוק העונשין בעצם מייצא את הנורמות שלו גם אל עבירות שנמצאות מחוץ לחוק העונשין‪.‬‬

‫בדיני הנזיקין אין הוראה כזו‪.‬‬

‫נחלק את התשובה לשני מקרים‪:‬‬

‫‪ .1‬מקרה בו בחוק החוץ יש הוראה שאומרת האם הוא מחיל או לא מחיל את פקודת‬
‫הנזיקין‪.‬‬
‫אם דנים בסוגיה מחוק לשון הרע‪ ,‬הניתוח המשפטי מתחיל מתוך החוק עצמו ויכול להיות‬
‫שבתוך החוק יש הוראה שאומרת האם הוא מחיל או לא מחיל את פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫במקרה שיש הוראה כזו זה ייחשב כייבוא הוראה מפקודת הנזיקין אל תוך החוק‪.‬‬
‫אם יש הוראת ייבוא בתוך חוק החוץ ישנה תשובה לשאלה‪.‬‬
‫‪ .2‬מקרה בו חוק החוץ שותק‪.‬‬

‫יש עוולות חוץ שמחילות את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת‪.‬‬

‫את ההחלה הזאת יש לחלק לשניים‪ :‬יש חוקים שמחילים את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת‬
‫ומלאה ויש חוקים שמחילים את זה בצורה מפורשת וחלקית – מחיל רק חלק מפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫ויש חוקים ששותקים בעניין הזה‪.‬‬
‫דוגמאות להחלת פקודת הנזיקין על עוולות חוץ‪:‬‬
‫החלה מלאה – חוק הגנת הפרטיות מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת ומלאה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק קובע‪" :‬פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה‪ (1) :‬בילוש או התחקות אחרי אדם‪,‬‬
‫העלולים להטרידו‪ ,‬או הטרדה אחרת"‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק קובע‪" :‬פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית‪ ,‬והוראות פקודת הנזיקין )נוסח חדש(‬
‫יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה"‪.‬‬
‫חוק הגנת הפרטיות מייבא אליו את פקודת הנזיקין‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ברגע שיש הוראה כזאת כבר יש תשובה ולכן במידה וקטין פוגע בפרטיות של אדם מסויים והאדם‬
‫תובע את הקטין‪ ,‬הקטין יטען לחסינות מכוח סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין‪ .‬התובע יגיד שאין חסינות‬
‫בחוק הגנת הפרטיות והקטין יביא לעזרתו את סעיף ‪ 4‬לחוק שמחיל את הוראות פקודת הנזיקין‪.‬‬

‫אם רוצים להחיל הסדר משפטי מפקודת הנזיקין על חוק הגנת הפרטיות יש לבדוק האם החלת‬
‫ההוראות האלה מתיישבת עם חוק הגנת הפרטיות‪ .‬ייתכן מצב שההחלה לא מתיישבת‪.‬‬

‫החלה מפורשת ומצומצמת – חוק לשון הרע מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת אך‬
‫מצומצמת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק קובע‪" :‬לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול ‪ (1) -‬להשפיל אדם בעיני הבריות או‬
‫לעשותו מטרה לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג מצדם"‪.‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק קובע‪" :‬פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית‪,‬‬
‫ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים ‪ (2)2‬עד ‪55 ,15‬ב‪ 58 ,‬עד ‪ 61‬ו‪ 63-‬עד ‪68‬א‬
‫לפקודת הנזיקיים האזרחיים‪ ."1944 ,‬הסעיף לא מחיל את כל פקודת הנזיקין אלא מחיל רק‬
‫סעיפים מסויימים של פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם תתעורר סוגיה של החלת דוקטרינה מסויימת יש לבדוק האם ההחלה מתייחסת אל‬
‫אותה דוקטרינה או לא‪.‬‬

‫לפעמים אם רוצים להחיל את הדוקטרינה מפקודת הנזיקין על עוולת החוץ אין שום בעיה אבל‬
‫לפעמים יש בהחלה סתירה‪.‬‬
‫דוגמא למקרה בו ההחלה אפשרית‪:‬‬
‫אם רוצים להחיל את חסינות הקטין על פגיעה בפרטיות‪ ,‬ככל הנראה אין שום סיבה שלא להחיל‪.‬‬
‫אין שום שיקול שאומר לא להחיל את דוקטרינת חסינות הקטין על עוולה של פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫העובדה שעוולת הפגיעה בפרטיות מצויה מחוץ לפקודה ולא בתוכה לא משנה את התוצאה‬
‫המהותית‪.‬‬
‫השאלה אם להחיל או לא להחיל את הדוקטרינה היא שאלה של טכניקת חקיקה‪.‬‬

‫דוגמא למקרה בו ההחלה סותרת‪:‬‬

‫סעיף ‪7‬א לחוק לשון הרע קובע‪" :‬במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט‬
‫לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על ‪ ₪ 50,000‬ללא הוכחת נזק"‪ .‬בתביעה בלשון‬
‫הרע ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק‪.‬‬
‫בנזיקין יש להבחין בין שני שלבים‪ :‬שלב ראשון שלב הטלת האחריות – האם מוטלת אחריות‬
‫מכוח חוק לשון הרע‪ .‬במידה ומצאנו כי ישנה אחרית‪ ,‬השלב השני שלב היקף האחריות‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫כמה ישולם‪.‬‬
‫הכלל בתביעה נזיקית‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הוא שמשלמים בגובה הנזק שנגרם‪.‬‬
‫יש חריגים של פיצוי ללא הוכחת נזק‪ .‬המחוקק במספר חוקים קבע מנגנון של פיצוי ללא הוכחת‬
‫נזק‪.‬‬
‫אחת הרציונאליים של פיצוי ללא הוכחת נזק הוא שאינטרס הנפגע לא מוחשי‪ .‬למשל‪ ,‬שמו הטוב‬
‫של האדם‪ .‬לא ניתן לכמת את הנזק והיעדר היכולת לכמת את הנזק מביאה לפיצויי ללא הוכחת‬
‫נזק‪.‬‬
‫בלשון הרע יש עוד רציונאל והוא שבנוסף לאמירת הלשון הרע מתנהל מאבק בחזית נוספת והיא‬
‫פגיעה בשמו הטוב של הנפגע‪.‬‬
‫סעיף ‪ 10‬לפקודת הנזיקין קובע‪" :‬תאגיד לא יפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לגבי תאגיד אין פיצוי ללא הוכחת נזק‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫שתי חברות מתחרות אחת בשניה‪ .‬שתיהן משווקות מוצרים לכלבים‪ .‬אחת הוציאה לשון הרע נגד‬
‫השניה‪ .‬אחת החברות תובעת את זו שהוציאה לשון הרע‪.‬‬
‫השאלה שעולה היא האם החברה הנפגעת יכולה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק?‬
‫על פי חוק לשון הרע התשובה היא כן ואילו על פי פקודת הנזיקין התשובה היא לא‪.‬‬
‫למרות שחוק איסור לשון הרע מחיל את סעיף ‪ 10‬ישירות‪ ,‬החלת הסעיף מתנגשת עם סעיף ‪7‬א‬
‫והשאלה היא איך מיישבים את הסתירה‪.‬‬
‫מבחינת פרשנות חוקית שתי הטענות לגיטימיות‪ .‬ניתן להגיד שסעיף ‪ 10‬גובר על סעיף ‪7‬א וניתן‬
‫להגיד שסעיף ‪7‬א גובר על סעיף ‪.10‬‬
‫השיקולים צריכים להיות שיקולים של מדיניות‪.‬‬
‫המחוקק יצר מצב שיוצר סתירה וכל אחד יכול לטעון לכאן ולכאן‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ההכרעה תהיה על פי שיקולי מדיניות‪:‬‬

‫מה הרציונאל שפוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק? אחד הרציונאליים והעיקרי שבהם הוא הקושי‬
‫לכמת את הנזק‪ .‬כשפוגעים בשמו של אדם קשה לכמת את הפגיעה בכסף‪ .‬אבל פגיעה בתאגיד זה‬
‫פגיעה במוניטין והמוניטין נמדד במכירות‪ .‬על כן ניתן לכמת את הפגיעה ביתר קלות‪.‬‬
‫לכן אולי סעיף ‪ 10‬לפקודת הנזיקין צריך לחול‪.‬‬
‫המקרה השלישי – מקרה בו חוק החוץ שותק‬
‫עד עכשיו דיברנו על מצב שיש תשובה בחוק החוץ‪ .‬חוק החוץ מחיל את הדוקטרינה ואז קל יותר‬
‫לדעת מה לעשות אבל לפעמים המחוקק לא מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת ואז נשאלת‬
‫השאלה מה לעשות‪.‬‬

‫חוק הגנת הצרכן הוא דוגמא לחוק שותק לגבי החלת פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק קובע‪" :‬לא יעשה עוסק דבר ‪ -‬במעשה או במחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה או בכל דרך‬
‫אחרת ‪ -‬העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה )להלן ‪ -‬הטעיה("‪ .‬החוק קובע שאסור‬
‫להטעות צרכנים‬
‫סעיף ‪ 31‬לחוק קובע‪" :‬דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬או ד' כדין עוולה לפי פקודת‬
‫הנזיקין )נוסח חדש("‪ .‬אם נעשתה הטעייה‪ ,‬דין ההטעיה כדין עוולה‪ .‬אבל המחוקק לא אמר אם‬
‫הוראות הפקודה יחולו בכפוף להוראות החוק‪ .‬אין כאן הוראת ייבוא‪ .‬המחוקק רק מצהיר‬
‫שהטעייה זה כעוולה אבל המחוקק לא מייבא את פקודת הנזיקין אל החוק‪.‬‬
‫בית המשפט יכול להיתלות ב‪-‬כ' הדמיון שכתובה בסעיף‪ .‬כלומר‪ ,‬הטעיה דומה לעוולה אבל זו לא‬
‫עוולה ממש‪ .‬לשון החוק רחבה מאוד וניתן להחיל כל תוצאה שרוצים‪.‬‬
‫כאשר החוק שותק יש את פסק דין סידר נ' חברת קו צינור בע"מ‪" :‬העקרונות והדוקטרינות‬
‫שבפקודת הנזיקין הן בגדר תורה כללית של דיני הנזיקין החלות גם על עוולות שמחוץ לפקודה"‪.‬‬
‫יש את המעגל הפנימי‪ ,‬שזהו חוק נזיקי ספציפי‪ .‬יכולים להיות בחוק הזה כל מיני הסדרים אבל לא‬
‫חייבים להיות בו כל ההסדרים‪ .‬במידה ויש הסדר חסר ניתן להשלים אותו מתוך פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫"מקום שאין תשובה או הסדר מפורט בחוק שבו מצויה העוולה‪ ,‬אזי אין מניעה להחלת‬
‫העקרונות והדוקטרינות שבפקודת הנזיקין‪...‬ובלבד שהחלה זו מתיישבת היטב עם יסודותיה‪,‬‬
‫עם מהותה‪ ,‬עם בניינה של העוולה שבה מדובר‪ ,‬ועם המסגרת שבה היא נמצאת"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬
‫רוצים לקחת הוראה מפקודת הנזיקין ולשתול אותה אל תוך חוק החוץ יש לבדוק אם ההשתלה‬
‫מתיישבת עם העוולה או לא‪.‬‬

‫יש הגנה בפקודת הנזיקין של מעשה של מה בכך – זוטי דברים‪ .‬עוולות צרכניות יכולות להיחשב‬
‫כסכומים זעומים‪ .‬אם היינו מחילים את הדוקטרינה של מעשה של מה בכך על החוק להגנת‬
‫הצרכן היינו מבטלים את התכלית של חוק הגנת הצרכן‪.‬‬
‫ההלכה אומרת אין מניעה להחיל את הדוקטרינות של פקודת הנזיקין גם על עוולות חוץ ובלבד‬
‫שההחלה הזאת לא מתנגשת עם התכליות שמונחות ביסוד אותה עוולה‪.‬‬
‫יש שני נימוקים להלכה זו‪:‬‬
‫נימוק ראשון‪ :‬סעיף ‪ 3‬לפקודת הנזיקין‪" :‬הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות‪ ,‬ובכפוף‬
‫להוראות פקודה זו‪ -‬כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל הא זכאי לתרופה‬
‫המפורשת מידי עושה העוולה או האחראי לה"‪ .‬מבחינה לשונית המחוקק אומר שכל מי שנפגע‬
‫על ידי עוולה זכאי לתרופה על ידי הפקודה ולכן ישנה החלה של הדוקטרינות על כל העוולות‪ ,‬גם‬
‫הפנים וגם החוץ‪.‬‬
‫נימוק שני‪ :‬להגיד שמדובר בלקונה וצריך לעשות היקש ודבר החקיקה העיקרי לעשות היקש זה‬
‫מהקודקס של דיני הנזיקין והוא מפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬אם רוצים להחיל את חסינות קטין על עוולת חוץ מסויימת בה החוק לא אומר שפקודת‬
‫הנזיקין חלה‪ ,‬ניתן להגיד שיש לקונה בחוק וצריך לעשות היקש שיעשה מפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫דוגמא ליישום פסק דין סידר‬
‫פסק דין ברזני נ' בזק‪ :‬היה מדובר בפרסומת של בזק לחיוג בינלאומי‪ .‬בזק הבטיחה שהיא תחייב‬
‫את המשתמשים בחיוג בינלאומי לפי שניה‪ .‬התברר שבזק הפעילה שיטה של מונים והיו מחייבים‬
‫על מונה‪ ,‬שהיה ‪ 9‬שניות‪ ,‬והיא מחייבת יותר ממה שהיא קבעה בפרסומת‪.‬‬
‫הגישו תביעה ייצוגית בשם ברזני שהודה שהוא לא ראה את הפרסומת‪ .‬הוא השתמש בבזק ונודע‬
‫לו לאחר מכן שהיתה הטעיה‪.‬‬
‫אין חולק על כך שהמעשה של בזק היה הטעייה כי היא חייבה בניגוד לפרסום‪.‬‬
‫אחד התנאים של תביעה ייצוגית הוא שלתובע הבודד יש עניין אישי‪ ,‬לכן‪ ,‬לצורך העניין זו תביעה‬
‫אישית‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ברזני טוען שבזק הטעתה אותו ולכן הוא דורש פיצוי‪.‬‬

‫הלכו לחוק הגנת הצרכן שהוא חוק של עוולת חוץ‪.‬‬
‫יש כאן הטעייה ולכן בשלב הטלת האחריות יש אחראיות‪ .‬היקף האחריות – ברזני דורש פיצוי‪.‬‬
‫בחוק הגנת הצרכן דאז לא היה פרק שדן בפיצויים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 31‬לחוק קובע ללכת לפקודת הנזיקין בה יש דוקטרינה של פיצוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ (1)76‬לפקודת הנזיקין קובע‪" :‬פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או‬
‫במקומו; אלא שאם ‪ (1) -‬סבל התובע נזק‪ ,‬יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח‬
‫טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע"‪ .‬ניתן לקבל פיצויים רק בגובה‬
‫הנזק שנגרם בידי העוולה‪ .‬דוקטרינת הפיצוי דורשת קש"ס בין העוולה ובין הנזק‪.‬‬
‫השאלה היא אם במקרה זה‪ ,‬בו ברזני הודה שהוא לא קרא את הפרסומת יש קש"ס‪.‬‬
‫דעת הרוב קבעה שצריך להחיל את דוקטרינת הקש"ס של פקודת הנזיקין כלשונה‪ ,‬על כל‬
‫המבחנים שלה גם על הגנת הצרכן‪.‬‬
‫יש שני חלקים לקש"ס – קש"ס עובדתי וקש"ס משפטי‪ .‬בקש"ס העובדתי המבחן הוא מבחן‬
‫האלמלא‪ .‬לכן‪ ,‬יש לבדוק קש"ס בין הפרסום‪ ,‬שזה העוולה ובין הנזק‪ .‬כל עוד לא מתקיים קש"ס‬
‫עובדתי לא ניתן לתת פיצוי‪.‬‬
‫ברזני היה צריך להראות שהוא השתמש בבזק כתוצאה מהפרסום וכתוצאה משימוש זה‪ ,‬שנבע‬
‫מהפרסום‪ ,‬נגרם לו הנזק‪.‬‬
‫במבחן האלמלא יש הסתמכות – הנפגע הסתמך על הפרסום וזה הניע אותו להשתמש במוצר‬
‫ובגלל השימוש נגרם לו נזק‪.‬‬
‫דעת הרוב מחילה את הדוקטרינה‪ ,‬כפי שנאמר בפסק דין סידר‪ .‬כלומר‪ ,‬מחילים את הדוקטרינה‬
‫של פקודת הנזיקין על חוק החוץ ובלבד שההחלה מתיישבת‪.‬‬
‫דעת הרוב החילה את הדוקטרינה וההחלה מתיישבת עם חוק החוץ‪.‬‬
‫בסופו של יום התביעה נידחת כיוון שהחלטת הדוקטרינה לא מתקיימת – הקש"ס העובדתי אינו‬
‫מתקיים‪.‬‬
‫דעת המיעוט של השופטת שטרסברג‪-‬כהן‪ :‬יש להחיל את פסק דין סידר‪ ,‬כלומר‪ ,‬להחיל את‬
‫דוקטרינת הקש"ס ובלבד שאין זה נוגד את תכלית החוק‪.‬‬
‫דעת המיעוט קובעת שהקש"ס בעוולות צרכניות צריך להיות קש"ס אחר‪ ,‬לא צריכה להיות‬
‫הסתמכות‪ .‬השופטת שטרסברג‪-‬כהן מנתחת את זה באופן הבא‪ :‬ההטעיה הצרכנית אינה עוולה מן‬
‫המניין כמו שאר עוולות הנזיקין‪ .‬היא "כ" דין עוולה‪ .‬לכן לא צריך להחיל את דיני הנזיקין‬
‫הרגילים המסורתיים‪ .‬לא צריך להחיל את הדוקטרינות כלשונן אלא צריך לשנות אותן קצת‪.‬‬
‫ברגע שבזק פרסמה היא הבטיחה שהיא גובה מחיר מסויים ונוצרה זכות בין בזק ובין כל אחד‬
‫מהמשתמשים‪ .‬נוצרה זכות של כל אחד מהמשתמשים שיחייבו אותם ב‪ .X-‬ברגע שנוצרה הפרה‬
‫נגרם נזק למשתמש גם אם הוא לא הסתמך וגם אם המשתמש לא ראה את הפרסום‪.‬‬
‫דעת המיעוט קבעה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהנזק יכול להתקיים גם ללא הסתמכות‪.‬‬

‫סעיף ‪)437‬ב( לקודקס‪" :‬הוראות סימן זה‪...‬יחולו גם על הוראות הקבועות בחיקוק אחר לגבי‬
‫גרימת נזק שלא כדין"‪ .‬היום ישנה הוראה מפורשת‪ ,‬כמו ההוראה בחוק העונשין‪ .‬ההוראה אומרת‬
‫שסימן הנזיקין יחולו גם על חוקי נזיקין שהם חוקי חוץ‪.‬‬
‫לגבי חוק חוץ אין בעיה להחיל את הדוקטרינות של חוק הנזיקין ובלבד שאין סתירה לחוק‪.‬‬
‫המטרות של דיני הנזיקין‬
‫ברגע שמתרחש נזק אצל הניזוק דיני הנזיקין מחליטים האם ובאילו תנאים לגלגל את הנזק אל‬
‫המזיק‪.‬‬
‫מכוח מה ולמה מצדיקים את גלגול הנזק בחזרה אל המזיק?‬
‫בפקודת הנזיקין לא כתוב מה המטרות של הפקודה‪ .‬בקודקס כתוב מה התכליות של דיני‬
‫הנזיקין‪" :‬התכליות המנויות להלן הן מתכלית חוק זה‪) :‬א( הבטחת צדק‪ ,‬הגינות וסבירות; )ב(‬
‫קידום בטחון‪ ,‬ודאות ויעילות במשפט"‬
‫חשיבות העמידה על המטרות‬
‫• חשוב להבין את המטרות כדי להסביר את הדין הקיים‪.‬‬
‫• יש לפרש את הוראת החוק לאור התכלית ולכן יש לדעת מהי התכלית‪.‬‬
‫• יש מקרים קשים שקשה להגיע להחלטה‪ ,‬ולא ניתן להגיע להחלטה מבלי לדעת מה‬
‫התכלית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חולה נפש פטור מאחריות פלילית בגין עבירה שעבר כיוון שתכלית חוק העונשין‬
‫זה הרתעה‪ .‬מה קורה אם חולה הנפש פוגע באדם‪ ,‬והוא פטור מאחריות בפלילים‪ ,‬האם‬

‫‪13‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הוא פטור גם מאחריות נזיקית? אם המטרה היא להחזיר את הניזוק למצב בו היה לפני‬
‫הפגיעה‪ ,‬יש לחייב אותו‪ .‬אם המטרה היא להרתיע‪ ,‬לא נחייב‪.‬‬
‫כדי ליצור דין חדש יש צורך לעמוד על המטרות‪.‬‬ ‫•‬

‫אם לא כתוב בחוק מה הם המטרות‪ ,‬ניתן ללמוד עליהן מהספרות‪ ,‬ממאמרים‪ ,‬מהפסיקה‪.‬‬

‫יש שלוש מטרות מרכזיות‪:‬‬

‫צדק מתקן – היה מצב התחלתי‪ .‬מישהו ביצע עוולה וזה גרם למצבו של הניזוק‪ .‬המטרה של הטלת‬
‫האחריות זה להחזיר את המצב לקדמותו ולעשות‪ .‬המטרה של צדק מתקן זה לעשות צדק עם‬
‫הניזוק ולהחזיר את המצב לכשהיה לפני הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬אם לאדם נגרם נזק שמתורגם ל‪5% -‬‬
‫נכות‪ ,‬נתרגם את הנכות לכסף‪ ,‬נפצה אותו ואז נחזיר את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫בפסק דין גדי כרמי נ' סבג דניאל נקבע‪" :‬מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על‬
‫הנזק שסבל‪ ,‬ומטרת דיני הפיצויים היא‪ ,‬על כן‪ ,‬שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין‪ ,‬בדרך של‬
‫העמדת הניזוק‪ ,‬עד כמה שהדבר ניתן להיעשות‪ ,‬באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין‪,‬‬
‫ללא מעשה הנזיקין"‪.‬‬
‫בתיאור הזה מתמקדים בניזוק אבל לפעמים דווקא חיוב המזיק בנזק של הניזוק לא צודק עם‬
‫המזיק‪.‬‬
‫אם נקודת המוצא היא התחשבות בניזוק יש גם להתחשב במזיק‪.‬‬
‫יש מחלוקות מתי לחייב את המזיק ומתי לא – יש האומרים שנחייב את המזיק בכל מקרה כי הוא‬
‫זה שגרם לנזק‪ .‬יש האומרים שנחייב את המזיק רק אם יש אשם בהתנהגותו‪.‬‬
‫הצדק המתקן‪ ,‬השבת המצב לקדמותו מתמקדת בניזוק‪.‬‬
‫בשיקולי הצדק התקן מתעלמים מכל שאר השיקולים‪ .‬מתמקדים באירוע‪ ,‬במזיק ובניזוק ולא‬
‫בנתונים אחרים – לא בצדק חלוקתי‪ ,‬לא בחלוקת העושר מחדש אלא רק באירוע הספציפי‪.‬‬
‫אם מפעיל בריכה לא שם מספיק הגנות וטבע ילד בבריכה אין זה משנה מאיזה רקע בא הילד –‬
‫אם הוא בא מבית עשיר או לא‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין זה משנה אם מפעיל הבריכה נמצא על סף פשיטת רגל‪.‬‬
‫כל עוד באירוע הזה מפעיל הבריכה התרשל ויש לחייב אותו לא משנה מה קורה מעבר‪.‬‬
‫הרתעה – מטילים אחריות על המזיק כדי להרתיע אותו שלא לעשות את המעשה שוב ובנוסף‬
‫להרתיע אחרים‪.‬‬
‫שיקולי ההרתעה מתמקדים בנקודות מבט לפני התאונה‪ .‬מטילים אחריות על המזיק במקרה‬
‫הספציפי כדי להרתיע אותו ואחרים מלעשות אותו מעשה‪.‬‬

‫לדוגמא – בריכת שחיה‪:‬‬

‫סך הכל‬ ‫הוצאות המניעה‬ ‫נזקים מתאונות‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪ – S0‬ללא מניעה‬
‫‪950‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪S1‬‬
‫‪700‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪S3‬‬

‫אם בבריכת שחיה קורים במהלך השנה ומעריכים את התאונות בסך של ‪ 1,000‬שקל לשנה וזאת‬
‫בהנחה שמפעיל הבריכה לא נוקט בשום אמצעים למנוע את הנזקים – לא שם שלטי הזהרה‪ ,‬לא‬
‫מציב מצילים‪ .‬אם כן‪ ,‬סך כל הנזק הוא ‪ 1,000‬שקל‪ .‬זהו המצב שב‪.S0 -‬‬
‫אם הוא מציב אמצעי הגנה‪ ,‬למשל שם שלטים‪ ,‬סך הנזקים פוחת ועל כן סך הכל גם כן פוחת‪ .‬זהו‬
‫המצב שב‪.S1 -‬‬
‫בתוספת של עוד אמצעי הגנה הנזקים פוחתים בחצי ועל כן סך הכל הוא המחיר הכי נמוך‪ .‬זהו‬
‫המצב ב‪S2-‬‬
‫ב‪ S3-‬הנזקים וההוצאות בגובה אותו סכום‪.‬‬

‫במשטר של היעדר אחריות‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם הילד טבע או לא טבע בבריכה‪ ,‬לא תוטל אחריות על‬
‫מפעיל הבריכה והוא ימצא ב‪ S0-‬כי אם לא תוטל עליו אחריות בכל מקרה הוא לא ינקוט בצעדי‬
‫הגנה ולכן המצב הראשון הכי זול לו‪.‬‬
‫במצב זה מפעיל הבריכה מחצין את האחריות כלפי אחרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא מפנים את הרווח‬
‫מהפעלת הבריכה אבל מחצין את העלות אל המשתמשים בה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם מחייבים מפעל שמזהם בקנס על כל זיהום שהוא עושה‪ ,‬המפעל ייקח זאת בחשבון אבל אם‬
‫לא מטילים עליו אחריות הוא ימשיך לזהם כי הוא מרוויח יותר מהייצור‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בהיעדר משטר של אחריות‪ ,‬בהיעדר משטר של נזיקין‪ ,‬המזיק לוקח בחשבון רק את התועלת‬
‫ומחצין את העלות‪.‬‬
‫המטרה של דיני הנזיקין היא לגרום למזיק להפנים גם את התועלת אבל גם ובעיקר את העלות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המזיק צריך לקחת בחשבון את תוצאות מעשיו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬המטרה של דיני הנזיקין היא להרתיע‪ .‬לגרום לאנשים להפנים את התוצאות של המעשים‬
‫שלהם‪.‬‬

‫אם אומרים לנהג שעל כל תאונה שהוא יעשה הוא לא ישלם‪ ,‬הנהג ימשיך לנהוג בפראות כי לא‬
‫יהיה אכפת לו אם יגרום לתאונות‪ .‬המטרה היא כן לחייב בגין הנזקים כדי שהנהג יהיה יותר‬
‫זהיר‪.‬‬

‫במידה וכן תוטל אחריות‪ ,‬מפעיל הבריכה יימצא ב‪ S2-‬כיוון שהעלות עדיין קטנה יותר מהתועלת‪.‬‬
‫אם העלות גדולה יותר מהתועלת הוא יימצא במצב של הפסד‪.‬‬
‫המטרה של דיני הנזיקין היא לשאוף לקבוע משטר אחריות שיביא את המזיק להשקיע‪.‬‬
‫יש מחלוקת איזה משטר אחריות יש להטיל‪ .‬יש האומרים כי צריך להטיל אחריות מוחלטת‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין זה משנה אם היתה התרשלות מצד המזיק או לא – על כל תאונה שקורת תוטל‬
‫אחריות‪.‬‬
‫פיזור נזק – לפזר את הנזק על כמה שיותר אנשים‪ .‬כשהנזק מתרחש הוא אצל הניזוק‪ .‬אם נגלגל‬
‫אותו אל המזיק‪ ,‬הוא זה שנושא בו‪.‬‬
‫המטרה של דיני הנזיקין היא לפזר את הנזק על כמה שיותר אנשים‪ ,‬לא רק על המזיק ולא רק על‬
‫הניזוק‪.‬‬
‫יש כמה מנגנונים שבאמצעותם אפשר לפזר נזק‪.‬‬
‫• מגנון אחד זה הביטוח – הקמת קופה שכל אחד משלם פרמייה ואם יקרה אירוע מסויים‬
‫למישהו מחברי הקבוצה הוא יפוצה מתוך הקופה‪.‬‬
‫• מגנון נוסף זה באמצעות מחירים – אם מחייבים מפעיל בריכה בנזק של אלה שטבעו‬
‫אצלו או שמחייבים את העירייה בנזק של אלה שנפגעו בתחומה ומפעיל הבריכה מעלה‬
‫את המחירים כי הוא מחשב את הנזק שהוא יצטרך לשלם כל שנה‪ ,‬הנזק בעצם מפוזר בין‬
‫כולם‪.‬‬
‫• המנגנון הכי ידוע לגבי פיזור נזק זה תאונות דרכים – כל נהג עושה ביטוח חובה שמכסה‬
‫על נזקי גוף‪ .‬חברות הביטוח מקימות קופה שבה נצברים הסכומים המשולמים על ידי כל‬
‫נהג והכסף הזה מיועד לשלם את הנפגעים בתאונות דרכים ועל ידי כך נוצר פיזור נזק‪.‬‬

‫יתרונות פיזור הנזק‪:‬‬

‫• אם אומרים לנפגע שיש מאיפה לשלם באופן מיידי‪ ,‬זה מונע את החמרת הנזקים‬
‫הקיימים והתפתחות נזקים נוספים‪.‬‬
‫אם אדם נפגע ואין מאיפה לשלם לו הנזק שלו יחמיר‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אדם נפגע ברגלו ואין לו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומישהו צריך לטפל בו‪ .‬אם למזיק אין‬
‫כסף לשלם על הטיפול‪ ,‬הנזק הראשוני יתפתח לנזקים נוספים‪ .‬אבל אם הנזק יפוזר ויהיה מאיפה‬
‫לשלם זה ימנע את החמרת הנזק הקיים ונזקים נוספים‪.‬‬
‫• אם הנזק לא יפוזר הוא ייפול או על הניזוק או על המזיק ואז אחד מהם יתמוטט כלכלית‬
‫• נימוק כלכלי – עקרון התועלת השולית הפוחתת של הכסף – אדם חסר כל מפיק הנאה‬
‫גדולה יותר מהשקלים הראשונים שהוא צובר וזאת מאחר שהוא משתמש בהם לצרכים‬
‫עקרוניים וערכיים‪ .‬עם צבירת ההון סדר העדיפויות משתנה ולכן הכסף משמש למטרות‬
‫פחות חשובות ולכן הערך שמייחסים להון האחרון שנצבר הוא פחות מהערך שמייחסים‬
‫להון הקודם‪.‬‬
‫לכן עדיף לקחת מקבוצה גדולה של אנשים שקל אחד מאשר לקחת מאדם אחד סכום‬
‫גדול‪.‬‬

‫אם אומרים שפיזור נזק הוא דבר טוב ורצוי‪ ,‬המטרה של דיני הנזיקין בין היתר היא להטיל את‬
‫האחריות על מי שיכול לפזר את הנזק‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לכן‪ ,‬בדוגמא של מפעיל הבריכה הוטלה אחריות כל עוד הוא לא הוציא הוצאות מניעה יעילות‬
‫שהיו מונעות עוד נזקים‪.‬‬
‫במידה וכן מטילים עליו אחריות הוא יעלה את מחירי הכניסה לבריכה או יעשה ביטוח ועל ידי כך‬
‫מפזרים את הנזק‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫אם נטיל אחריות על מפעיל בריכה או על כל יצרן מוצרים‪ ,‬הוא ייקח בחשבון את העלות שמוטלת‬
‫עליו‪ ,‬יעלה מחירים ובכך יפזר את הנזק‪.‬‬

‫אחריות של בעל כלב – אם מטילים על בעל כלב אחריות לנזקי גוף שהכלב שלו גורם‪ ,‬הוא ירכוש‬
‫פוליסת ביטוח ועל ידי כך הנזק פוזר אל כל בעלי הכלבים כי מהקופה הזו ישלמו את הנזקים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מתוך שלוש המטרות שהצגנו‪ ,‬מה הן מטרות דיני הנזיקין? אין הסכמה אחת על השאלה‬
‫שאלה זו ואין זה נכון לדבר על מטרות דיני הנזיקין כמכלול‪.‬‬
‫יכול להיות מצב בו המטרות של לשון הרע שונות מהמטרות של הגנה על הפרטיות‪ .‬יש לבחון כל‬
‫סיטואציה בנפרד‪.‬‬

‫המטרה הדומיננטית של לשון הרע היא להרתיע ולכן מוצדק יותר לתת פיצוי של ‪ 50,000‬שקלים‬
‫כי פחות מעניינת המטרה של השבת המצב לקדמותו ויותר מעניינת מטרת ההרתעה‪.‬‬
‫המטרה הדומיננטית במשפט היא פיצוי הניזוק והחזרת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫חסינות קטין – אם יש חסינות של קטין ניתן להבין כי המטרה היא הרתעה וזאת מאחר ולכאורה‬
‫לא ניתן להרשיע קטין‪.‬‬
‫ההצעה בקודקס היא לבטל את חסינות הקטין ואז המטרה עוברת להיות פיצוי ולא הרתעה‪.‬‬
‫אם פרצה שריפה בבית של השכן בגלל שקטין שיחק בגפרורים‪ ,‬כיום‪ ,‬לא ניתן לחייבו כי יש‬
‫חסינות אך ניתן לחייב את הוריו בגין רשלנותם שלהם‪.‬‬
‫עקרון תום הלב‬
‫מה עם תום הלב בדיני הנזיקין? הפעלת זכות בנזיקין כפופה לעיקרון תום הלב‪ .‬ניתן ללמוד על כך‬
‫מסעיף ‪)61‬ב( לחוק החוזים שקובע‪" :‬הוראות חוק זה יחולו‪ ,‬ככל שהדבר מתאים לעניין‬
‫ובשינויים המחויבים‪ ,‬גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים‬
‫מחוזה"‪.‬‬

‫דוגמאות לעיקרון תום הלב‪:‬‬

‫א' גרם נזק ל‪-‬ב' ברגלו והנכות שנקעה לו היא ‪ .10%‬ב' יכול לעבור ניתוח ולהקטין את נזקו ל‪.5%-‬‬
‫ב' מסרב לעבור את הניתוח‪.‬‬
‫התנהגותו של ב' יכולה להיות חסרת תום לב‪ ,‬וזאת עם שיקולים נוספים – במידה והניתוח היה‬
‫מסוכן לא מחייבים לעבור אותו ואז ההתנהגות הינה התנהגות שבתום לב‪ .‬אם הניתוח לא היה‬
‫מסוכן ו‪-‬ב' בכל זאת החליט שלא לבצע אותו ההתנהגות יכולה להיות חסרת תום לב כיוון שהוא‬
‫יכול למנוע את הקטנת הנזק ולא עשה זאת‪.‬‬
‫תקנת הציבור‬
‫עיקרון נוסף שניתן להחיל בדיני הנזיקין הוא עיקרון תקנת הציבור‪.‬‬

‫בדיני החוזים אפשר לבטל חוזה או לבטל את הזכויות העולות מהחוזה אם הן נוגדות את תקנת‬
‫הציבור‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫א' סיכם עם ב' שהוא ירצח מישהו ותמורת הרצח יקבל ‪ .₪ 100,000‬למרות שהסכם כזה עומד‬
‫לכאורה בתנאי דיני החוזים‪ ,‬מכוח שיקולים של תקנת הציבור חוזה כזה לא יוכר‪.‬‬

‫אפשר לשלול הרתעה או פיצוי בנזיקין כיוון שזה נוגד את תקנת השוק‪.‬‬
‫בפסק דין פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ עלתה השאלה האם ניתן לפסוק פיצוי לנפגע שזקוק‬
‫לשירותי ליווי‪ .‬הנפגע טען שכתוצאה ממצבו הגופני הוא לא יוכל להשיג בחורות בדרך המקובלת‬
‫והוא ייאלץ ללכת לנערות ליווי‪.‬‬
‫לכאורה יש להכיר בראש הנזק הזה אם המטרה היא להחזיר את המצב לקדמותו אבל בית‬
‫המשפט קובע שלמרות שהמטרה היא להחזיר את המצב לקדמותו ראש נזק זה לא יוכר בשל‬

‫‪16‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫תקנת הציבור‪ .‬לא יכול להיות שבית המשפט מצב אחד ילחם בתופעת הזנות ומצד שני ייתן פיצוי‬
‫לנפגע כזה‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫המטרות של דיני הנזיקין הן פיצוי‪ ,‬הרתעה ופיזור‪.‬‬
‫על דיני הנזיקין ניתן להחיל גם את עקרונות תום הלב ותקנת הציבור‪.‬‬

‫דיני הנזיקין במשפט על היחס בין דיני הנזיקין לבין ענפי משפט אחרים‬
‫עד עכשיו דיברנו על דיני הנזיקין – עוולות‪ ,‬דוקטרינות ומטרות‪.‬‬
‫כעת נבחן את היחס בין דיני הנזיקין כמכלול אחד ובין ענפים אחרים‪.‬‬
‫היחס בין דיני הנזיקין לדיני עונשין‪:‬‬
‫נקודות השוני בין דיני הנזיקין ודיני העונשין‪:‬‬
‫דיני העונשין – משפט ציבורי‬ ‫דיני הנזיקין – משפט פרטי‬
‫הגנה על אינטרסים פרטיים על הגנה על אינטרסים ציבוריים‬ ‫האינטרס המוגן‬
‫על ידי הגדרת מעשים‬ ‫ידי הגדרת מעשים מסויימים‬
‫מסויימים כמעשים אסורים‬ ‫כמעשים אסורים ומתוקף‬
‫ומתוקף הגדרה זו המעשים‬ ‫הגדרה זו המעשים האסורים‬
‫האסורים הופכים לעבירות‬ ‫הופכים לעוולות‬
‫ברגע שנפגע אינטרס פרטי ויש ברגע שנפגע אינטרס ציבורי‬ ‫מנהל ההליך‬
‫ויש עבירה המדינה היא זו‬ ‫עוולה‪ ,‬ההליך הוא הליך‬
‫שמנהלת את ההליך‬ ‫אזרחי והמנהל אותו הוא‬
‫הניזוק‬
‫הרתעה כללית והרתעת‬ ‫הרתעה אך בעיקר החזרת‬ ‫מטרת הדין‬
‫הנאשם‬ ‫המצב לקדמותו‬
‫ההליך הפלילי מתנהל בסדר‬ ‫ההליך האזרחי מתנהל בסדר‬ ‫הפרוצדורה‬
‫דין פלילי‬ ‫דין אזרחי‬

‫נקודות הממשק בין דיני הנזיקין ובין דיני העונשין‪:‬‬

‫• כאשר הפגיעה באינטרס הפרטי היא גם פגיעה באינטרס הציבורי‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו מעשה‬
‫הוא גם עוולה וגם עבירה‪.‬‬
‫לשון הרע זו עוולה מאחר והניזוק פוגע בשמו הטוב של האדם אבל בו זמן זה גם פוגע‬
‫באינטרס הציבורי‪.‬‬
‫המחוקק רואה בפגיעה באינטרס הפרטי הזה פגיעה כל כך חמורה עד כדי שהוא רואה בה‬
‫גם פגיעה באינטרס הציבורי בכללותו ולכן מגדיר אותה גם כעבירה‪.‬‬

‫אם אותו מעשה נחשב גם עבירה וגם עוולה יש שתי דרכי פעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן להתלונן במשטרה כי מדובר בעבירה והמעמד הוא מעמד של מתלונן‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן להגיש תביעה אזרחית בה המעמד הוא מעמד של ניזוק‪ .‬אדם פרטי יכול גם‬
‫להגיש קובלנה פלילית‪.‬‬
‫גם בהליך הפלילי ניתן לפסוק פיצוי למתלונן‪ .‬הפיצוי מאפיין יותר הליך אזרחי‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים‬ ‫•‬

‫היחס בין דיני הנזיקין לדיני החוזים ודיני עשיית עושר‪:‬‬

‫דיני הנזיקין‪ ,‬החוזים ועשיית עושר שייכים למשפט האזרחי והם חלק מענף דיני החיובים‪.‬‬
‫הם מתעסקים במסגרת שבין אדם לחברו‪.‬‬

‫מה זה חיוב? חיוב זה קשר משפטי בין אדם לחברו שמכוחו מתחייב אותו אדם לעשות מעשה או‬
‫לא לעשות מעשה‪.‬‬
‫אם אדם מתחייב או לא מתחייב לעשות מעשה הוא ייקרא החייב‪.‬‬
‫האדם אליו התחייבו ייקרא הזכאי או הנושה‪.‬‬

‫נקודות הממשק שבין דיני הנזיקין לדיני החיובים‪:‬‬

‫התבנית הכללית של דיני הנזיקין‪ ,‬החוזים ועשיית עושר היא שיש חיוב ראשוני ואז יש מישהו‬
‫שהפר את החיוב‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ברגע שמישהו הפר חיוב קמה לצד השני זכות לתרופה‪.‬‬

‫ברגע שקמה זכות לתרופה‪ ,‬הצד הראשון התחייב לתת תרופה ואז יש חיוב משני‪.‬‬

‫בנזיקין יש חובה ראשונית שהופרה וכתוצאה מההפרה קמה חובה משנית לתרופה‪.‬‬
‫החובה הראשונית בנזיקין היא לא לבצע עוולה‪.‬‬
‫אם תקיפה היא עוולה‪ ,‬החובה הראשונית היא לא לתקוף‪ .‬אם מישהו תקף הוא הפר את החובה‬
‫ואז קמה לניזוק הזכות לתרופה‪.‬‬

‫בחוזים החובה הראשונית היא לקיים את כל מה שהוסכם בחוזה‪ .‬במידה והחובה הזו הופרה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הופר החוזה קמה לצד השני הזכות לתרופה‪.‬‬

‫נקודות השוני שבין דיני הנזיקין ודיני החיובים‪:‬‬

‫דיני עשיית עושר‬ ‫דיני החוזים‬ ‫דיני הנזיקין‬
‫החיוב הראשוני‬
‫מכוח ההסכמה‬ ‫מקור החובה הראשוני מכוח דין –‬
‫שנעשה בחוזה‪.‬‬ ‫דיני חיובים לא‬
‫האדם נטל על עצמו‬ ‫רצוניים‪:‬‬
‫את החובה ולכן לדיני‬ ‫האדם לא נטל על‬
‫החוזים קוראים דיני‬ ‫עצמו את החיוב לא‬
‫חיובים רצוניים‪.‬‬ ‫לתקוף או לא לכלוא‬
‫כליאת שווא‪ .‬מי‬
‫שהטיל את החובה זה‬
‫הדין‬
‫לא‬ ‫מה שסוכם בין‬ ‫תוכן החיוב הראשוני כתוכן העוולות – לא‬
‫להתעשר על חשבון‬ ‫הצדדים‪ ,‬כל עוד‬ ‫לבצע עוולה‬
‫הזולת‬ ‫מדובר בחוזה חוקי‬
‫‪ – 1‬לא להתעשר‬ ‫מה שהאדם לוקח על‬ ‫מגוון )מספר( החיובים כמספר העוולות‬
‫עצמו‬ ‫הקימות‪.‬‬ ‫הראשונים‬
‫אם יש ‪ 50‬עוולות יש‬
‫‪ 50‬חיובים ראשוניים‬
‫כלפי כל אדם‬ ‫כלפי הצד לחוזה‬ ‫כלפי כל אדם‬ ‫חיוב ראשוני – כלפי‬
‫מי?‬
‫יש חוזה ראשוני מכוח‬ ‫צמצום והרחבת‬
‫הדין בין אדם מסויים‬ ‫החיוב הראשוני‬
‫כלפי כולם וניתן על‬
‫ידי יצירת חוזה‬
‫ספציפי עם אדם‬
‫מסויים לצמצם או‬
‫להרחיב את החובות‬
‫ניתן לרשום את החיוב‬ ‫לא ניתן לרשום את‬ ‫החיוב כנכס‬
‫כנכס‬ ‫החיוב כנכס‬
‫החיוב המשני‬
‫תרופה מכוח דיני‬ ‫תרופה מכוח דיני‬ ‫תרופה מכוח דיני‬ ‫הסעד‬
‫עשיית עושר‬ ‫החוזים‬ ‫הנזיקין‬
‫אינטרס מניעת‬ ‫האינטרסים המוגנים אינטרס ההסתמכות‪ ,‬אינטרס הקיום‬
‫ההתעשרות שלא כדין‬ ‫)הציפייה( )מוגן בעיקר‬ ‫קרי להעמיד את‬
‫)מוגן בעיקר על ידי‬ ‫הנפגע אילולא בוצעה בדיני החוזים על ידי‬
‫דיני עשיית עושר על‬ ‫תרופת האכיפה‬ ‫העוולה כלפיו )מוגן‬
‫ידי חיוב המתעשר‬ ‫ופיצויי קיום(‪ ,‬קרי‬ ‫בעיקר בדיני הנזיקין‬
‫בתשלום טובת ההנאה‬ ‫על ידי חיוב בפיצויים( להעמיד את הנפגע‬
‫שבאה לו על חשבון‬ ‫במצב לו קוים החוזה‬
‫הצד תמים(‪.‬‬

‫כל דיני החיובים מגנים על אינטרס ההסתמכות‪ ,‬הקיום ומניעת ההתעשרות שלא כדין‪.‬‬
‫יכול להיות שאותו מעשה הוא גם הפרת חוזה‪ ,‬גם עוולה בנזיקין וגם עשיית עושר‪ .‬האם ניתן‬
‫לתבוע בכל העילות או רק בעילה אחת?‬

‫‪18‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫דוגמא ראשונה‬
‫יש חוזה שכירות למשך שנה‪ .‬חוזה השכירות מסתיים בדצמבר‪ .‬השוכר מפנה את הדירה שישה‬
‫חודשים אחרי התאריך שסוכם‪.‬‬
‫בעצם מעשה זה יש שלוש עילות שבגינן ניתן לתבוע‪ :‬הפרת חוזה – הוא לא פינה את הדירה במועד‬
‫שנקבע; עוולה בנזיקין – הסגת גבול; עשיית עושר – הוא נשאר חצי שנה בדירה ולא שילם ולכן‬
‫עשה עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫בפסק דין אדרס עלתה השאלה האם ניתן לתבוע בכמה עילות שנגרמו בגין אותו מעשה‪.‬‬
‫ההלכה שנקבעה היא‪" :‬אין בתביעה בעילה אחת כדי להכשיל תביעה בעילה אחרת‪ .‬תביעות‬
‫במקביל בכל העילות אפשריות‪ ,‬ובלבד שיתקיימו שני עקרונות‪ :‬הצד התמים לא יתעשר מריבוי‬
‫סעדים; קבלת סעד אחד אינה סותרת מבחינת מהות העניין‪ ,‬קבלת סעד אחר"‪.‬‬
‫ניתן לתבוע בגין כל סעד שנוצר אך יש צורך שהסעדים יגנו אך ורק על האינטרסים השונים והנפגע‬
‫לא יתעשר על חשבון המזיק‪ .‬שנית‪ ,‬אסור לבקש סעדים הסותרים אחד את השני‪.‬‬
‫בדוגמת השכירות שנתנו‪ ,‬ניתן לתבוע בגין כל העילות‪.‬‬
‫בהפרת החוזה התובע מבקש פיצויי קיום‪ ,‬כלומר‪ ,‬להחזיר את המצב למקרה בו היה אם החוזה‬
‫היה מתקיים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המשכיר היה יוצא בדצמבר מהדירה‪ ,‬כפי כשסוכם בחוזה‪ ,‬השוכר היה‬
‫משכיר את הדירה והיה מקבל כסף ולכן המשכיר צריך לשלם את הנזק שנעשה בגין חצי שנה‬
‫שבהם שהה בדירה‪.‬‬
‫בתביעה הנזיקין בגין הסגת גבול – התובע מבקש פיצויי הסתמכות‪ ,‬כלומר‪ ,‬להחזיר למצב בו היה‬
‫נמצא אלמלא בוצעה העוולה‪ .‬אם המשכיר לא היה עובר על עוולת הסגת הגבול הוא היה מפנה את‬
‫הדירה‪ ,‬המשכיר יכול היה להשכיר את הדירה לאחר‪ .‬במקרה כזה חזרנו למצב בו המשכיר צריך‬
‫לשלם את דמי השכירות כפול מספר החודשים בהם הסיג גבול‪.‬‬
‫בתביעה בגין עשיית עושר – התובע מבקש שהנתבע יחזיר את טובת ההנאה שצמחה לו‪ .‬טובת‬
‫ההנאה‪ ,‬גם היא סכום השכירות כפול מספר החודשים בהם שהה בדירה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ניתן לתבוע בגין שלוש העילות אבל בסופו של דבר יתקבל סכום אחד שהוא סכום‬
‫השכירות כפול מספר החודשים כיוון שסכום זה מגן גם על פיצויי הקיום‪ ,‬גם על פיצויי‬
‫ההסתמכות וגם על עשיית עושר‪.‬‬
‫דוגמא שניה‬
‫חוזה שכירות שהיה צריך להסתיים בדצמבר‪ .‬המשכיר מפנה את הדירה חצי שנה לאחר מכן‪ .‬דמי‬
‫השכירות בשוק הם ‪ ₪ 1,000‬אבל השוכר שכר את הדירה ב‪.₪ 1,500-‬‬
‫גם במקרה זה יש שלוש עילות תביעה‪ :‬חוזית‪ ,‬נזיקית ועשיית עושר‪.‬‬
‫בעילה החוזית התובע מבקש להיות במקום בו היה נמצא אילו החוזה היה מתקיים‪ .‬אם המשכיר‬
‫היה מפנה את הדירה השוכר היה משכיר אותה ב‪ ₪ 1,000-‬לחודש ולכן פיצויי הקיום הם ‪1,000‬‬
‫כפול ‪.6‬‬
‫בעילה הנזיקית התובע מבקש להיות במקום בו היה נמצא אילו לא התרחשה העוולה‪ .‬גם במקרה‬
‫זה‪ ,‬כמו במקרה של העילה החוזית‪ ,‬סכום הפיצוי היה ‪ 1,000‬כפול ‪.6‬‬
‫בעילה של עשיית עושר התובע מבקש לקבל חזרה את טובת ההנאה שצמחה לנתבע‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫טובת ההנאה היא ‪ 1,500‬כפול ‪.6‬‬
‫אם כן‪ ,‬ניתן לתבוע בגין שלוש העילות‪ .‬בסופו של יום התובע יקבל ‪ ₪ 9,000‬המתקבלים מהעילה‬
‫של עשיית עושר‪ ,‬שכן‪ ,‬סכום זה מגן על פיצויי הקיום‪ ,‬ההסתמכות ועשיית עושר‪.‬‬
‫דוגמא שלישית‬
‫ראובן גונב מכונית בשווי של ‪ ₪ 1,000‬והוא מוכר אותה ב‪.₪ 1,500-‬‬
‫ניתן לתבוע בנזיקין על גזל וכן בעשיית עושר‪.‬‬
‫בתביעה בנזיקין התובע דורש פיצויי הסתמכות‪ ,‬כלומר‪ ,‬להחזיר את המצב לקדמותו ולכן יקבל‬
‫‪.₪ 1,000‬‬
‫בתביעה על עשיית עושר התובע יבקש את טובת ההנאה שצמחה לנתבע ולכן יקבל ‪.₪ 1,500‬‬
‫אם התובע יתבע בגין שתי העילות הוא יקבל ‪ ₪ 1,500‬המגנים גם על עשיית עושר וגם על פיצויי‬
‫ההסתמכות‪.‬‬

‫דוגמא רביעית‬
‫ראובן גונב מכונית בשווי של ‪ ₪ 1,000‬ומוכר אותה ב‪.₪ 800-‬‬
‫בתביעה בנזיקין התובע דורש פיצויי הסתמכות ולכן יקבל ‪.₪ 1,000‬‬
‫בתביעה על עשיית עושר התובע יבקש את טובת ההנאה שצמחה לנתבע ולכן יקבל ‪.₪ 800‬‬
‫בתביעה בגין שתי העילות התובע יקבל ‪ ₪ 1,000‬שמגנים גם על פיצויי ההסתמכות וגם על עשיית‬
‫עושר‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמא חמישית‬
‫יש מגרש שומם ומישהו משתלט עליו‪ ,‬מפעיל אותו ומרוויח ‪ .₪ 100,000‬לצורך העניין התובע לא‬
‫היה משתמש במגרש גם אם הוא היה נשאר ברשותו‪.‬‬
‫בתביעה בנזיקין בגין הסגת גבול התובע לא היה מקבל כלום כיוון שלא נגרם לתובע נזק כי גם‬
‫ללא הפלישה הוא לא היה משתמש במגרש‪.‬‬
‫בתביעה בגין עשיית עושר התובע יקבל ‪.₪ 100,000‬‬

‫לדיני הנזיקין יש השלכה ציבורית בכמה מישורים‪:‬‬

‫‪ .1‬כל החלטה היא החלטה כלל חברתית‬
‫‪ .2‬אחריות של רשות ציבורית‬
‫‪ .3‬אפשר לתבוע מכוח חוק יסוד – עוולות חוקתיות‪.‬‬
‫‪2.3.09‬‬
‫הפרת חובה חקוקה‬
‫אירועים בהפרת חובה חקוקה‬
‫‪ .1‬ע"א ‪ 5792/99‬תקשורת וחינוך דתי נ' אס‪.‬בי‪.‬סי‬

‫המערערים הם מוציאים לאור של עיתון המיועד למגזר החרדי ושמו "משפחה"‪ .‬המשיבים אף‪-‬הם‬
‫מוציאים לאור של עיתון המיועד למגזר החרדי‪ ,‬ושמו "משפחה טובה"‪ .‬המערערים – בעלי‬
‫"משפחה" – טוענים כי הוצאת "משפחה טובה" לאור ללא רישיון עולה כדי הפרה של ‪ 2‬חובות‬
‫חקוקות בפקודת העיתונות וכי גם מטעם זה יש למנוע את הפצתו ברבים‪.‬‬
‫החיקוקים הרלוונטיים‪:‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לפקודת העתונות‪:‬‬

‫‪ .4‬אין להדפיס או להוציא לאור שום עתון‬ ‫אין להדפיס או‬

‫בישראל אלא אם כן קבל בעליו תחלה‬ ‫להוציא לאור עת‬
‫רשיון בחתימת הממונה על המחוז בטופס‬ ‫ון בלא רשיון‬
‫הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לפקודת העתונות‪:‬‬
‫)‪ (1‬משניתן רשיון לבעל עתון עפ"י סעיף‬ ‫‪.21‬‬ ‫זכות הקנין‬
‫‪ ,5‬אסור לשום אדם‪ ,‬פרט למקבל‬ ‫על השם של‬
‫זכות ההעברה של הבעל או לבא כחו‬ ‫עתון‬
‫האישי או ליורשיו‪ ,‬להשתמש בשם‬
‫של אותו עתון או בכל שם הדומה לו‬
‫במדה שיהא עשוי לעורר בלבול‬
‫דעות‪...‬‬

‫)‪ (2‬כל המשתמש בניגוד להוראות‬

‫הסעיף הזה בשם של עתון או בכל‬
‫שם הדומה לו במדה העשויה לעורר‬
‫בלבול דעות יאשם בעברה ויהא צפוי‬
‫לעונשין שנקבעו בסעיף ‪.22‬‬

‫‪ .2‬ע"א ‪ 335/80‬מוני בריגה נ' מוחמד בן מחמוד מוסטפה ואח'‬

‫בתאונת דרכים‪ ,‬שאירעה ב‪ 1.1.71-‬בכביש המהיר חיפה תל‪-‬אביב‪ ,‬התנגשה משאית‪ ,‬נהוגה בידי‬
‫המערער‪ ,‬במכבש דרכים‪ ,‬שנגרר על‪-‬ידי טרקטור‪ ,‬כאשר המשיב נוהג בטרקטור‪ .‬המשאית נסעה‬
‫אחרי הטרקטור בכיוון לתל‪-‬אביב‪ ,‬וליד הק"מ ה‪ 70-‬אירעה התאונה‪ ,‬אשר כתוצאה ממנה נפצע‬
‫המערער ואושפז‪.‬‬
‫החיקוק רלוונטי‪:‬‬

‫‪20‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫תקנות ‪ 54 ,34‬לתקנות התעבורה‪ ,‬תשכ"א‪ 1961 -‬האוסרות )פלילי( על נסיעת טרקטור בכביש‬
‫מהיר‪.‬‬

‫‪ .3‬ע"א ‪ 145/80‬שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח'‬

‫המערער שהה‪ ,‬בהיותו בן ‪15‬שנים‪ ,‬בבריכת שחייה שבבעלות המשיבה ‪ 1‬והמתופעלת בידי‬
‫המשיבה ‪ .2‬הוא קפץ קפיצת ראש למימי הבריכה‪ ,‬במקום בו היו המים רדודים‪ ,‬ראשו נחבל‬
‫בקרקעית הבריכה בעוצמה רבה‪ ,‬והוא נפצע קשה‪ .‬המערער ידע‪ ,‬שבמקום בו קפץ רדודים המים‪,‬‬
‫אך לא היה ער לסכנה שבסוג הקפיצה אותה ביצע‪ .‬במקום לא היו שלטים‪ ,‬שאסרו קפיצה למים‬
‫רדודים )בניגוד לתקנות רישוי עסקים(‪.‬‬
‫חיקוק רלוונטי‪:‬‬
‫תקנה ‪ (6)50‬לתקנות רישוי עסקים )תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה(‪ ,‬תשל"ג – ‪1973‬‬
‫הקובעת כי‬
‫"ליד הכניסה לחצרי הבריכה ובכל חדרי ההלבשה יוצבו שלטים ועליהם הוראות למתרחצים‪,‬‬
‫כלהלן‪........ :‬‬
‫)‪ (6‬הקפיצה למים מותרת רק מהדופן הצר של הבריכה בצד העמוק "‪.‬‬
‫‪ .4‬ע"א ‪ 711/82‬י‪ .‬בלומנטל בי"ח בע"מ ואח' חיים תיכון ואח'‬
‫תביעה שהגישו המשיבים נ' המערערים שבמסגרתה הם עתרו להוציא צו מניעה נגד המערערת‬
‫"שלא להפעיל מוסד הנמצא בבעלותם כמוסד לחולי נפש ולהורות על סגירתו"‪.‬‬
‫חיקוק רלוונטי‬
‫תכנית מתאר שחלה על המקום הכוללת הוראה האוסרת על קיומו של בית חולים לחולי נפש‬
‫באזור‪.‬‬

‫‪ .5‬ע"א ‪ 404/79‬עמוס בריגע נ' ש‪.‬ט‪.‬ר ואח'‬

‫ליד ברז מים באתר בנייה‪ ,‬בו עבד המערער בשירותה של המשיבה‪ ,‬היה ארגז ובו סיד כבוי‪.‬‬
‫המערער שתה מהברז‪ ,‬ומים הותזו על עובד אחר של המשיבה‪ ,‬וזה‪ ,‬ברוגזו‪ ,‬הטיל במתכוון סיד על‬
‫פניו של המערער ופצעו‪ .‬המערער תבע את המשיבה בהפרת חובה חקוקה בכך שלא דאגה לכסות‬
‫את בור הסיד כנדרש בתקנות‪.‬‬
‫החיקוק הרלוונטי‪:‬‬
‫תקנה ‪)91‬א( לתקנות הבטיחות בעבודה )עבודות בניה(‪ ,‬תשט"ו‪.1955-‬‬
‫"בור המכיל סיד כבוי יכוסה במכסה מתאים או יותקן סביבו מעקה בגובה של ‪90‬‬
‫סנטימטר לפחות מעל שפת הבור ולוחות רגליים למנוע נפילתו של אדם לתוך הבור‪".‬‬

‫‪ .6‬ע"א ‪ 245/81‬חוריה סולטאן נ' חסן סולטאן‬

‫המשיב‪ ,‬שהוא מוסלמי‪ ,‬גירש את רעייתו‪ ,‬המערערת‪ ,‬בעל כורחה‪ ,‬בלי שהיה בידו אותה עת פסק‪-‬‬
‫דין של בית‪-‬דין שרעי‪ ,‬המחייב את האישה להתיר את הנישואין‪ .‬המעשה מהווה עבירה על‬
‫הוראות סעיף ‪181‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ ,1977-‬אך על פי הדין השרעי הגירושין תופשים‪.‬‬
‫המערערת הגישה תביעה בנזיקין נגד המשיב בעילה של הפרת חובה חקוקה בגין נזקיה תולדת‬
‫אותו מעשה גירושין שנעשה בעבירה‬
‫החיקוק הרלוונטי‪:‬‬
‫סעיף ‪181‬של חוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ ,1977-‬שזו הוראתו‪:‬ו"‬
‫"התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה‪ ,‬באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של‬
‫בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪".‬‬

‫‪ .7‬ע"א ‪ 2351/90‬יונה לסלאו ואח' אמיל ג'מאל ואח'‬

‫המערערים היו בעלי בית ברח אהרונסון מס' ‪13‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬בו התגוררו המשיבים כדיירים‬ ‫‪512‬‬

‫מוגנים‪ .‬המשיבים ‪ 2 1‬החזיקו כל אחד בדירה בת חדר אחד ושירותים‪ ,‬ואילו המשיבה השלישית‬
‫החזיקה בדירה בת חדר וחצי ושירותים‪ .‬לנוכח מצבו של הבניין פנו המשיבים לבעלי הבית פעמים‬
‫רבות בדרישה שיבצעו תיקונים וטיפולי תחזוקה שונים בבניין‪ ,‬ואולם פניותיהם לא נענו‪ .‬העירייה‬
‫הוציאה צווי סגירה לבניין‪ .‬המערערים נאלצו לפנות ולהתגורר במקומות אחרים‪ .‬לימים הבית‬
‫נהרס ונמכר לצדדים שלישיים‪.‬‬
‫החיקוק הרלוונטי‪:‬‬

‫‪21‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫סעיף ‪)68‬א( לחוק הגנת הדייר ]נוסח משולב[‪ ,‬תשל"ב‪) 1972-‬להלן ‪ -‬חוק הגנת הדייר(‪ ,‬המורה‬
‫כך‪:‬ב‬
‫"בעל הבית חייב לתקן את התיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש‪,‬‬
‫כמפורט בתקנות באישור ועדת חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬חוץ מתיקונים באותם חלקי הבית‬
‫שהם בשימושו הייחודי של הדייר‪".‬‬

‫‪ .8‬ע"א ‪ 126/85‬ר‪.‬ג‪.‬מ מרט נ' מד"י‬

‫מפעל יהלומים‪ ,‬מצפת‪ ,‬התקין מערכת אזעקה‪ ,‬בהמלצת המשטרה‪ ,‬וכחלק מתנאי רישוי העסק‬
‫שלו‪ .‬מערכת האזעקה חוברה למשטרה‪ .‬בשנת ‪ 1980‬אירעה פריצה במפעל כאשר‪ ,‬עקב טעות אנוש‪,‬‬
‫המערכת לא הופעלה במשטרה )היתה במצב הפסק ולא הפעל(‪ .‬חברת הביטוח ששילמה את למפעל‬
‫את נזקיו תובעת שיבוב מהמדינה‪ .‬עילות התביעה‪ :‬הפרת חוזה‪ ,‬הפרת חובה חקוקה ורשלנות‪.‬‬
‫החיקוק הרלוונטי‪:‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[‪ ,‬תשל"א‪ ,1971-‬הקובע את חובתה של המשטרה לקיום‬
‫הסדר הציבורי‪ ,‬בטחון הנפש והרכוש ומניעת עבירות‪.‬‬
‫סעיף ‪7‬לחוק רישוי עסקים קובע‪ ,‬כי הרשות רשאית להתנות את מתן הרישיון בתנאים מיוחדים‬
‫שיש לקיימם‪.‬‬
‫‪ .9‬ע"א ‪ 915/91‬מדינת ישראל נ' יצחק לוי ואח'‬
‫אדם שנהרג בתאונת דרכים שאירעה לפני כניסת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬תשל"ה‪-‬‬
‫‪ ,1975‬לתוקפו‪ .‬הוא נדרס על‪-‬ידי מונית שהשימוש בה היה מכוסה בפוליסה שהוציאה חברת‬
‫ביטוח זרה שנרשמה גם בארץ אצל רשם החברות והותר לה לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי‬
‫במזרח ירושלים ובשטחי יהודה שומרון וחבל עזה בלבד‪ .‬חברת הביטוח הנ"ל צברה גירעונות‪,‬‬
‫ודרישות המפקח על הביטוח לכסות גירעונות אלה לא זכו לתגובתה‪ .‬היא המשיכה לצבור‬
‫גירעונות‪ ,‬וכשנתיים וחצי לאחר שנרשמה בארץ‪ ,‬התמוטטה החברה בחו"ל והפסיקה למכור‬
‫פוליסות‪ .‬שלושה שבועות לאחר מכן החליט המפקח על הביטוח על הפסקת מכירת פוליסות שלה‬
‫בישראל‪ .‬באותו שלב ניסה המפקח על הביטוח‪ ,‬ללא הצלחה‪ ,‬לשכנע חברות ביטוח אחרות או את‬
‫מאגר חברות הביטוח לקחת על עצמן את התחייבויות חברת ביטוח זאת‪ .‬החברה נכנסה להליך‬
‫פירוק‪ .‬בתחילה שילם המפרק כספים בשל תביעות שהוגשו‪ ,‬עד שאזל הכסף‪ .‬אשתו וילדיו של‬
‫המנוח תובעים את המדינה )המפקח על הביטוח( בטענה כי לנוכח מצבה הכספי המעורער של‬
‫חברת הביטוח‪ ,‬מתן הרישיון לחברה לפעול כמבטחת או אי‪-‬הפסקת הרישיון בעוד מועד מהווים‬
‫רשלנות והפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫החיקוק הרלוונטי‪:‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לפקודת הביטוח קובע כי‪:‬‬
‫)א( הרשות רשאית‪ ,‬בהודעה ברשומות‪ ,‬להרשות חברה‪ ,‬אגודה שיתופית או חתם שהוא חבר‬
‫בהתאחדות חתמים המאושרת על‪-‬ידי הרשות‪ ,‬לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי‪ ,‬ובלבד שלא תיתן‬
‫הרשאה כאמור אלא אם יציבותם הכספית של החברה‪ ,‬האגודה‪ ,‬או החתם מניחה דעתה‪.‬‬
‫)ב( חדלה יציבותו של מבטח מורשה להניח דעתה של הרשות‪ ,‬רשאית היא‪ ,‬בהודעה ברשומות‪,‬‬
‫להפקיע את ההרשאה שניתנה לו ולהודיע שאין הוא מורשה עוד לעסוק מכוח סעיף זה בעסקי‬
‫ביטוח‪ ,‬ותקפה של ההודעה יהיה מן היום והשעה המפורשים בה"‪.‬‬

‫‪ .10‬ע"א ‪ 660/80‬לכדר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו)‪:(1982) 836 (2‬‬

‫עובד במתפרה של המדינה התעלף‪ .‬במפעל לא היה אותה עת איש המתמחה במתן‬
‫עזרה ראשונה ולא היה ציוד עזרה ראשונה‪ ,‬וזאת בניגוד לנדרש בסעיפים ‪)147‬א( ו‬
‫‪)148‬א( לפקודת הבטיחות בעבודה‪ .‬לכן‪ ,‬ביקש מנהל המתפרה מן המערער לשאת את‬
‫העובד‪ ,‬ותוך שעשה זאת הוא נפגע בגבו‪ .‬העובד תובע את המדינה בעוולה של הפרת חובה‬
‫חקוקה‪.‬‬
‫הוראת חיקוק רלוונטית‪:‬‬
‫סעיפים ‪)147,‬א(‪)148 ,‬א( לפקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[‪ ,‬ולפיהם צריך היה להימצא‬
‫במפעל אדם‪ ,‬הממונה על ארגז לעזרה ראשונה‪ ,‬ואותו אדם צריך להיות "מאומן במתן עזרה‬
‫ראשונה"‪.‬‬

‫‪ .11‬ע"א ‪ 610/02‬מפעל הפיס נ' לוטונט ואח'‬

‫לוטונט הינה מועדון חברים המציע לחבריו מנוי להגרלות הלוטו בתשלום נמוך מהתשלום שהיו‬
‫צריכים לשלם לו היו ממלאים את הכרטיסים בעצמם‪ .‬היא ממלאה עבור חבריה את כרטיסי‬

‫‪22‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הלוטו בדוכני המכירה של מפעל הפיס‪ ,‬ועל‪-‬ידי צירוף כמה חברים לכל כרטיס שממולא היא‬
‫חוסכת בעלויות כל כרטיס‪ .‬לוטונט מרוויחה את הפער בין עלות הכרטיס לבין הסכומים ששילמו‬
‫החברים השונים עבורו‪ .‬מפעל הפיס תבע את לוטונט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעוולה של הפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫חיקוקים רלוונטיים )חוק העונשין(‬
‫‪ .225‬המארגן או עורך משחק אסור‪ ,‬הגרלה או‬ ‫"איסור הגרלות‬
‫הימור‪ ,‬דינו – מאסר שלוש שנים או קנס‬ ‫והימורים‬
‫עשרים וחמישה אלפים לירות"‪.‬‬

‫‪ .227‬המציע‪ ,‬מוכר או מפיץ כרטיסים‪ ,‬או כל דבר‬ ‫"השתתפות‬

‫אחר‪ ,‬הבאים להעיד על זכות להשתתף‬ ‫בעריכת‬
‫בהגרלה או בהימור‪ ,‬וכן המדפיס או‬ ‫הגרלות‬
‫המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור‪ ,‬דינו‬ ‫והימורים‬
‫– קנס אלפיים לירות"‪.‬‬

‫בכל האירועים הנדונים יש חובה מכוח חוק מחוץ לפקודת הנזיקין‪ .‬המזיק הפר את החובה‪.‬‬
‫הניזוק טוען שהפרת החובה גרמה לו נזק‪.‬‬
‫אם זו הסיטואציה והטענה היא שיש חובה חקוקה והפרתה גרמה לנזק‪ ,‬העילה היא הפרת חובה‬
‫חקוקה – סעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין‪)" :‬א( מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת‬
‫עליו על פי כל חיקוק ‪ -‬למעט פקודה זו ‪ -‬והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו‬
‫של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;‬
‫אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי‬
‫פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו"‪.‬‬
‫מספר הערות כלליות‪:‬‬
‫• האחריות בנזיקין קמה מכוח העוולה עצמה בפקודת הנזיקין ולא מכוח החוק שהופר‪.‬‬
‫• הפרת חובה חקוקה לא מייצרת חובה נוספת‪ .‬החובה היתה בחוק שהופר ללא קשר‬
‫להפרת העוולה‪.‬‬
‫• הפרת חובה חקוקה היא עוולת מסגרת כמו עוולת הרשלנות‪ .‬למרבית היסודות בעוולת‬
‫המסגרת יש הרבה שיקול דעת של בית המשפט‪.‬‬

‫יסודות העוולה‪:‬‬
‫יש שש יסודות‪ .‬חמש מהם פוזיטיביות והיסוד השישי נגטיבי‪.‬‬
‫על הניזוק להוכיח בהפרת חובה חקוקה התקיימות של שש היסודות במצטבר‪ .‬במידה ואחד‬
‫היסודות לא מתקיים‪ ,‬אין אחריות בהפרת חובה חקוקה אך אין זה אומר שאין אחריות בהפרת‬
‫חובה אחרת‪.‬‬
‫‪ .1‬יש להראות שיש חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק למעט פקודת הנזיקין‬
‫‪ .2‬לא די בכך שהופר חיקוק‪ .‬הניזוק צריך להראות שהחיקוק שהופר נועד להגן עליו‪.‬‬
‫‪ .3‬המזיק הפר את החובה‬
‫‪ .4‬ההפרה גרמה לניזוק נזק – יש קשר סיבתי‬
‫‪ .5‬לא די בכך שנגרם נזק אלא הנזק שנגרם זה הנזק שהמחוקק התכוון אליו‪.‬‬
‫‪ .6‬יש להראות שהחיקוק החיצוני לא התכוון לשלול תביעה בנזיקין‪.‬‬

‫היסוד הראשון‬
‫חובה שמוטלת על המזיק מכוח חיקוק למעט פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫יסוד זה מורכב מכמה יסודות משנה‪:‬‬
‫חובה – חובה הקבועה בחוק היא חובה או לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה‪ .‬אסור‬
‫להוציא עיתון ללא רישיון‪ .‬במקרה של עיתון המשפחה – זה להימנע מלעשות מעשה‪.‬‬
‫מעביד צריך להבטיח כללי בטיחות לעובדים שלו – זוהי חובה לעשות מעשה‪.‬‬

‫החובה צריכה להיות מפורשת‪.‬‬

‫כל עוד החובה מפונית כלפי אדם פרטי היא מפורשת‪.‬‬
‫דוגמאות לחובה מפורשת‪:‬‬

‫‪23‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫* אסור להוציא עיתון אלא אם יש רישיון‪.‬‬

‫* אסור לגרש את האישה אלא אם ניתן היתר‬
‫* אסור לנסוע עם טרקטור בכביש מהיר‬
‫* אסור לארגן הימורים‬
‫כל עוד החובה מופנית כלפי פרט היא לרוב מפורשת ולא מתעוררת בעיה‪.‬‬
‫הבעיה היא כאשר החובה מופנית כלפי רשות ציבורית‪.‬‬
‫במקרה כזה יש לבדוק האם מדובר בסמכות שבחובה או סמכות שבשיקול דעת‪.‬‬
‫בסמכות שבחובה המחוקק מעניק לרשות סמכות לבצע פעולה מסויימת אבל הוא גם מגדיר את‬
‫האופן שבה היא תעשה את המעשה‪ .‬המחוקק כמעט לא משאיר שיקול דעת לרשות‪.‬‬
‫דוגמא לרשות מנהלית שיש לה סמכות שבחובה היא רשם המקרקעין‪ .‬הוא רשות מנהלית‪ .‬אם בא‬
‫אליו אדם עם התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין הוא צריך לרשום הערת אזהרה‪.‬‬
‫ברגע שמגדירים את הפעולה שהרשות צריכה לעשות ואת המסגרת‪ ,‬את התנאים ולא מותירים‬
‫שיקול דעת זאת חובה‪.‬‬
‫לגבי רשות מנהלית‪ ,‬כאשר מדובר בסמכות שבחובה זו חובה חקוקה‪.‬‬
‫סמכות שבשיקול דעת זו סמכות שמותירה חופש פעולה נרחב לרשות בנוגע לדרך ביצוע הפעולה‪.‬‬
‫כדי להבחין בין סמכות שבחובה ובין סמכות שבשיקול דעת יש לבחון את מהות הסמכות‪.‬‬
‫פסק דין ברגר קובע שיש חובה להפעיל שיקול דעת להפעלת הסמכות‪.‬‬
‫הסימנים לסמכות שבשיקול דעת – פסק דין לוי‪:‬‬
‫א‪ .‬הסמכה שיש בה אלמנט דומיננטי של שיקול דעת שפירושו בחירה בין מספר דרכי פעולה‬
‫ב‪ .‬שיקול דעת שבו אין קריטריונים ברורים המורים כיצד יש להחליט‬
‫ג‪ .‬שיקול הדעת‪ ,‬כפי שנקבע בחיקוק המעניק אותו‪ ,‬מחייב הכרעה בין שיקולים חברתיים‪,‬‬
‫פוליטיים וכלכליים מתחרים‬
‫דוגמאות לסמכות שברשות‪:‬‬
‫* סעיף ‪ 3‬לפקודת המשטרה – נדון בפסק דין ר‪.‬ג‪.‬מ מרט נ' מד"י – אם אומרים שחובתה של‬
‫המשטר לדאוג לסדר הציבורי‪ ,‬לכאורה המחוקק השתמש בלשון חובה אבל הסמכות להסדיר‬
‫ביטחון משאיר שיקול דעת רחב למשטרה‪.‬‬
‫* סעיף ‪ 7‬לפקודת הביטוח – נדון בפסק הדין מדינת ישראל נ' יצחק לוי – המפקח רשאי לשלול‪.‬‬
‫לא כתוב איך ובאילו תנאים ועל כן זה נשאר לשיקול דעתה של הרשות‪.‬‬

‫הנטייה בפסיקה היא לראות רק בסמכות שבחובה כחובה חקוקה ואם מדובר בסמכות שבשיקול‬
‫דעת לא נטיל חובה‪.‬‬
‫הוראה המעניקה סמכות בלבד‪ ,‬המלווה בשיקול דעת‪ ,‬לבצע פעולה מסוימת‪ ,‬איננה נחשבת לחובה‬
‫חקוקה לביצוע אותה פעולה‪ ,‬לצורך סעיף ‪ 63‬לפקנ"ז‪ ,‬ולכן אי ביצוע פעולה שעשייתה נתונה‬
‫לשיקול דעתה של הרשות המנהלית לא ייחשב כהפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫אם המחוקק מעניק סמכות לשלול רישיון מחברת ביטוח הוא לא מטיל חובה לשלול‪ .‬לכן זו לא‬
‫נחשבת חובה חקוקה ואם לא מבצעים את זה לא הופרה חובה חקוקה‪.‬‬
‫יישום סמכות שבשיקול דעת‪:‬‬
‫פסק דין לוי‪ :‬סעיף ‪ 7‬לפקודת הביטוח מקנה למפקח על הביטוח סמכות להפקיע מחברה מסוימת‬
‫את ההרשאה לעסוק בעסקי ביטוח‪ ,‬ואין הוא מטיל חובה לעשות כן‪ ,‬וממילא לא יכולה לעלות‬
‫שאלה בדבר הפרתה של חובה זו‪.‬‬
‫לא ניתן לבסס תביעה‪ ,‬נגד המפקח על הביטוח‪ ,‬בעילה של הפרת חובה חקוקה בשל אי הפעלת‬
‫הסמכות המוקנית לו בסעיף ‪ 7‬לפקודת הביטוח‪.‬‬

‫המסקנה היא שלא ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה כאשר מדובר בסמכות שבשיקול דעת‪.‬‬
‫פסק דין גרובנר‪ :‬אישה נפגעה על ידי רוכב אופניים בגן ציבורי‪ .‬העירייה הוסמכה מכוח פקודת‬
‫העיריות לטפל ולפקח בגנים ציבוריים‪ .‬הטענה היא שהיתה לעירייה סמכות לטפל ולפקח על‬
‫הגנים הציבוריים ולכאורה היא לא פיקחה‪ .‬העירייה פיקחה‪ ,‬בדקה והציבה שלטים אבל לא‬
‫הציבה פקחים במקום‪ .‬הטענה היא שאי הצבת הפקחים היא הפרת חובה חקוקה‪ .‬העירייה טענה‬
‫כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת ואין חובה להציב מפקחים‪ .‬אם אין חובה אין גם הפרת חובה‬
‫ועל כן אי ביצועה לא גורם להפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫למה בתי המשפט לא מכירים בסמכות שבשיקול דעת כחובה חקוקה?‬

‫‪24‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫עיקרון השוויון בבין מזיק פרטי לבין רשות ציבורית – על מזיק פרטי מחילים את החובה‬ ‫א‪.‬‬
‫לבצע משהו‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא מעניקים לו שיקול דעת‪ .‬לכן יש לעשות בין המזיק הפרטי ובין‬
‫הרשות הציבורית שוויון‪ .‬רק במקרה של סמכות בשיקול דעת לא תוטל אחריות על‬
‫הרשות‪.‬‬
‫כיבוד הדדי בין הרשויות‬ ‫ב‪.‬‬
‫קושי בקביעת הפרת החובה – אומרים לעירייה שהם לא תחזקו‪ ,‬פיקחו על הגן הציבורי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תשובת העירייה תגיד שהם לא פיקחו על הגן אבל כן פיקחו על דברים אחרים‪ .‬לא ניתן‬
‫ולא צריך להיכנס לשיקולי הרשות‪ ,‬לחלוקת התקציבים והמאזנים‪.‬‬
‫שיקולים נוספים – ריבוי תביעות‪ ,‬הרתעת יתר‪ ,‬השקעת משאבים רבים מצד המדינה‬ ‫ד‪.‬‬
‫אם חושבים שהרשות לא הפעילה את שיקול דעתה בסבירות‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא טעתה בכך‬ ‫ה‪.‬‬
‫שהיא לא הציבה מפקחים במקום מסויים ושמה את כולם במקום אחר‪ ,‬העוולה תהיה‬
‫רשלנות ולא הפרת חובה חקוקה‪ .‬כדי לא לטשטש את התחומים בין רשלנות ובין הפרת‬
‫חובה חקוקה אומרים שחובה חקוקה זה רק במקרה בו יש חובה לעשות‪ .‬אם יש סמכות‬
‫לעשות לא תוטל חובה חקוקה‪ .‬אם יש סמכות והיא לא הופעלה כראוי יש לפנות לעוולת‬
‫הרשלנות‪.‬‬
‫חיקוק – חיקוק מוגדר בפקודת הפרשנות ככל חוק וכל תקנה‪.‬‬
‫תקנה מוגדרת כהוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי – על פי פסק דין אלכסנדרוביץ'‪,‬‬
‫הוראה בת פועל תחיקתי צריכה לקיים שני תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה לקבוע נורמה משפטית‪ ,‬ולהביא בדרך זו לשינוי "במשפט הנוהג במדינה"‬
‫ב‪ .‬על אותה נורמה להיות "נורמה כללית או 'מופשטת'"‪ ,‬המופנית אל הציבור כולו‪ ,‬או‬
‫לפחות אל חלק בלתי מסוים ממנו‪ ,‬שלא נקבע לפי שמותיהם של המוענים אליהם מכוונת‬
‫התקנה‪.‬‬
‫יישום להגדרת חיקוק‪:‬‬
‫הגדרת חיקוק כוללת חוק )גם אם לא משתמשים בו והפך להיות אות מתה(; תקנה‪ ,‬חוק עזר‪,‬‬
‫מנשר‪ ,‬אכרזה‪ ,‬צו‪ ,‬הוראה‪ ,‬הודעה‪ ,‬מודעה‪ ,‬תוכנית בנין עיר או מסמך אחר‪...‬שניתנו מכוח חוק או‬
‫תקנה‬
‫האם מי שמפר חוזה אפשר להגיד עליו שהוא הפר חיקוק? השאלה עולה כי לכאורה בחוזה נקבעה‬
‫חובה‪ .‬אם יש בין שני צדדים חוזה חובה עליהם לציית לו מכוח החוק‪ .‬חוזה ופסק דין לא נחשבים‬
‫כחיקוק כי נכון שהמקור של לכבד חוזה ולכבד פסק דין זה מהחוק אבל התוכן הוא ממקור אחר‪.‬‬
‫החובה לבנות תוך ‪ 7‬ימים הוא מכוח החוזה‪ .‬המקור לכיבוד החוזה הוא מכוח החוק כי אם מפרים‬
‫את החוזה מוטלת סנקציה‪.‬‬
‫אם בית משפט נותן צו מניעה‪ ,‬יש לכבד את הצו מכוח החוק אבל תוכן החובה הוא מפסק הדין‪.‬‬
‫כדי שתהיה הפרת חובה חקוקה גם המקור צריך להיות מהחוק וגם התוכן צריך להיות מהחוק‪.‬‬
‫כאשר המקור מהחוק והתוכן לא מהחוק זה לא חובה חקוקה ולכן חוזה ופסק דין הם לא חובה‬
‫חקוקה‪.‬‬

‫אם אין הפרת חובה חקוקה ניתן לבדוק אם יסודות עוולה אחרת מתקיימים‪.‬‬
‫למעט פקודה זו – בפקודת הנזיקין יש עוולות‪ .‬אם אדם תקף אחר‪ ,‬הוא עבר על עוולת התקיפה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם פקודת הנזיקין קובעת חובות ואם מבצעים עוולה בעצם הופרה חובה חקוקה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬המחוקק אומר שהחוק שתובעים בגינו לא יהיה פקודת הנזיקין‪.‬‬
‫הפרת חובה בפקודת הנזיקין היא לא עילה להפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫שני רציונאליים יש לעניין זה‪:‬‬

‫א‪ .‬שלא להפוך את כל העוולות שבפקודת הנזיקין למיותרות אלא להשאיר אותן והפרת חובה‬
‫חקוקה תהיה לעוולות נזיקיות שמחוץ לפקודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלא לעקוף את כל העוולות‪ .‬אם יש עוולה שדורשת יסוד נוסף ניתן היה לעקוף את היסוד‬
‫ולתבוע בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫מה לגבי לשון הרע? ביצוע עוולת פנים בתוך פקודת הנזיקין לא תחשב הפרת חובה חקוקה‪ .‬מה עם‬
‫ביצוע עוולת חוץ? השאלה לא נדונה בפסיקה אבל הרציונאל הוא אותו רציונאל ולכן גם עוולות‬
‫חוץ לא ייחשבו כהפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם המעשה הוא ביצוע עוולה ורק עוולה‪ ,‬ואין זה משנה אם זו עוולת פנים או חוץ‪ ,‬זה לא משמש‬
‫יסוד לתביעה בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫אם המעשה הוא גם עוולה וגם הפרת חובה חקוקה חיצונית‪ ,‬למשל‪ ,‬פסק דין כרמלי – זה שלא‬
‫קיבלו את האישור זה היה כליאת שווא‪ .‬בוא בזמן‪ ,‬היתה הפרת חובה חקוקה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ניתן‬
‫לתבוע בשתי העילות‪.‬‬
‫בפסק דין כרמלי היתה בעיה של הגנה שיש בכליאת שווא ובגלל ההגנה לא ניתן היה לתבוע‬
‫בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫אם המעשה הוא רק עוולה ולא הפרת חובה חיצונית‪ ,‬לא ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫אם המעשה הוא גם עוולה וגם הפרת חובה חקוקה חיצונית ניתן לתבוע בשתי העילות‪.‬‬
‫היסוד השני‬
‫החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק‬
‫לא די בכך שהניזוק יגיד שהמזיק הפר חובה חקוקה‪ .‬הניזוק צריך להראות שהחוק מלכתחילה‬
‫נועד להגן עליו‪.‬‬

‫מה זה חיקוק שנועד לטובתו או להגנתו של הניזוק? התשובה לשאלה זו נמצאת בסעיף ‪)63‬ב(‪:‬‬
‫"רואים חיקוק כאילו נעשה להגנתו של פלוני‪ ,‬אם לפי פירושו הנכון הוא נועד‪ :‬להגנתו של אותו‬
‫פלוני; או להגנתם של בני‪-‬אדם מסוג שעמם נמנה אותו פלוני; או להגנתם של בני‪-‬אדם בכלל"‬
‫בודקים אם החובה הספציפית שטוענים שהיא הופרה נועדה לטובתו או להגנתו של הניזוק ולא‬
‫בודקים האם כל החוק כולו נועד לטובתו או הגנתו של הניזוק‪.‬‬

‫על דרך השלילה‪ ,‬החוק לא מגן בשני מקרים‪ :‬כאשר החוק נועד להגן על קבוצה שהניזוק לא נמנה‬
‫עליה וכאשר החוק נועד להן על הציבור בכללותו כציבור ולא נועד להגן על אדם אחד כפרט‪.‬‬
‫כאשר החוק נועד להגן על קבוצה שהניזוק לא נמנה עליהם – מי יקבע על איזו קבוצה החוק נועד‬
‫להגן? בית המשפט יקבע‪ .‬לדוגמא‪ ,‬פקודת הבטיחות בעבודה נועדה להגן על העובדים ולא על‬
‫אורחים‪ .‬אם יבוא אורח ויפגע ממכונה‪ ,‬יכול להיות שהוא יכול לתבוע ברשלנות אבל הפרת חובה‬
‫חקוקה אין כאן כי החוק מגן על עובדים‪.‬‬

‫הקבוצה כוללת את אותם אנשים שנמצאים בתחום הסיכון שהחובה נועדה להגן עליהם‪.‬‬
‫לכאורה ניתן להגיד בפקודת הבטיחות בעבודה שכלל העובדים נמצאים בסיכון ולכן כלל העובדים‬
‫יהיו תחת קבוצה זו אבל הפסיקה יכולה משיקולי מדיניות לצמצם את הקבוצה שהחוק נועד להגן‬
‫עליה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬פסק דין לכדר‪ :‬היה מדובר בעובד שהתעלף במפעל ולא היתה עזרה ראשונה‪ .‬בא עובד אחר‬
‫והגיש לו עזרה‪ .‬יש כאן חובה חקוקה – פקודת הבטיחות בעבודה‪ .‬יש הפרת חובה‪ .‬אבל בית‬
‫המשפט קבע הוראות הפקודה בדבר מתן עזרה ראשונה ובדבר חובה‪ ,‬שיימצא במפעל אדם‬
‫המאומן במתן עזרה כזו‪ ,‬נועדו להגן על אנשים הנזקקים לעזרה ראשונה ולא נועדו להגן על אלה‬
‫שמושיטים את העזרה‪.‬‬
‫החוק נועד להגן על אלה שזקוקים להגנה‪.‬‬
‫זה שאין עילת תביעה בהפרת חובה חקוקה לא אומר שאין עילת תביעה בעוולה אחרת‪.‬‬

‫במידה והעובד השני צפה בעובד הראשון‪ ,‬מת לפניו והשני התעלף‪ .‬זה שהתעלף גם היה צריך עזרה‬
‫ראשונה‪ .‬במקרה זה ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫יש לקחת את החיקוק‪ ,‬לבדוק על מי הוא נועד להגן ואז מחליטים האם האדם שניזוק משתייך‬
‫לאותה קבוצה או לא‪.‬‬

‫דוגמא נוספת שהיתה בפסיקה – בעל בית חייב לתחזק את הבית ואם הוא לא מתחזק הדיירים‬
‫רשאים לדרוש לתחזק‪ .‬החוק נועד להגן על הדיירים‪ .‬מה קורה אם אורח? בית המשפט קבע‬
‫שהחובה של בעל בית לתחזק את הבית נועדה להגן על הדיירים ולא על האורחים‪.‬‬
‫כאשר החוק נועד להגן על הציבור בכללותו כציבור ולא נועד להגן על אדם אחד כפרט – הפסיקה‬
‫פרשה את המונח "להגן על בני אדם בכלל" בשני אופנים‪:‬‬

‫‪26‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪ .1‬כחובה להגן על בני האדם כציבור ולא נועדה להגן על כל פרט ופרט בחברה‪ .‬אלה אינטרסים‬
‫ציבוריים מובהקים‪ .‬למשל‪ ,‬יש חובה לשלם מיסים – זו חובה אבל היא נועדה להגן על המדינה‬
‫כמדינה ולא על כל פרט באופן ספציפי‪.‬‬
‫אם החובה היא חובה ציבורית מובהקת היא לא נועדה להגן על הניזוק‪.‬‬
‫‪ .2‬חובה ציבורית עם תכלית כפולה – היא נועדה גם להגן על הציבור אבל גם על כל פרט ופרט‬
‫הנמנה עם הציבור‪ .‬במקרה זה החובה מגנה על הניזוק‪.‬‬

‫על חובה ציבורית מובהקת לא ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה כי היא לא נועדה להגן על‬
‫הניזוק בעוד שחובה עם תכלית כפולה כן נועדה להגן על הניזוק ועליה ניתן לבסס תביעה בהפרת‬
‫חובה חקוקה‪.‬‬
‫דוגמאות לתכלית כפולה‪:‬‬
‫פסק דין ועקנין‪ :‬היו תקנות של רישוי עסקים‪ .‬מוטלת על מפעיל בריכת שחייה להציב שלטי‬
‫אזהרה‪ .‬היא נועדה להגן‪ ,‬מבחינה ציבורית‪ ,‬על הציבור‪ .‬באותה מידה החוק נועד גם להגן על‬
‫האינטרסים של המתרחץ היחיד‪.‬‬
‫תקנות רישוי עסקים נועדו להגן גם על הציבור וגם על היחיד‪.‬‬
‫אם ניקח ספציפית את התקנה המורה שיש להציב שלט שאסור לקפוץ מהצד בו המים רדודים‬
‫בבריכה‪ ,‬היא נועדה להגן גם על אלה שנמצאים בתוך המים וגם על אלה שרוצים לקפוץ ובכללם‬
‫אותו ילד שקפץ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬החובה הזו נועדה להגן על הציבור בכללותו אבל גם על כל אדם ואדם‪ ,‬לרבות הניזוק‪.‬‬

‫פסק דין סולטן‪ :‬החובה בפסק דין זה היתה שאסור לגרש אישה בעל כורחה‪.‬‬
‫"בעיניי נעלה הדבר מספק‪ ,‬כי ההוראה באה לא רק כדי לקדם את מעמד ציבור הנשים בכלל‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬למנוע הפלייתן ולהשוותן למעמד כלל הגברים‪ ,‬אלא גם להבטיח את‬
‫האינטרס הפרטי של כל אישה ואישה‪ ,‬הנמנית עם כלל הנשים העשויות להיפגע מהאפליה‬
‫הספציפית הזו‪ ,‬שאותה ביקש המחוקק לעקור משורש"‪.‬‬
‫זו גם תכלית ציבורית אבל גם להגן על כל אישה ואישה‪.‬‬

‫פסק דין העיתונות‪ :‬בפסק דין זה היו שתי הוראות חוק‪:‬‬

‫הוראה אחת היא שאסור להוציא עיתון ללא רישיון‪.‬‬
‫ההוראה השניה היא שאסור להוציא עיתון בשם הדומה לשם עיתון קיים‪.‬‬
‫"אשר להוראת סעיף ‪ 21‬לפקודת העיתונות‪ ,‬האוסר על שימוש בשם דומה לשם עיתון קיים‬
‫שעלול לבלבל את הדעות‪ .‬תכליתה הציבורית ברורה על‪-‬פניה‪ .‬נועדה היא להגן על הציבור‪ ,‬שאם‬
‫יראו אור שני עיתונים בני אותו שם‪ ,‬יכול הדבר להביא להטעיה ולבלבול‪ .‬אפשר אף שההוראה‬
‫נועדה להגן על השלטון‪ ,‬לפיקוח ולבקרה על העיתונים שקיבלו רשיון‪ ,‬להבדילם ולהבחינם מן‬
‫העיתונים שלא קיבלו רשיון‪ .‬בה‪-‬בעת‪ ,‬ברורה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬התכלית להגן על בעל הרשיון מפני‬
‫מתחרה העלול לפגוע בזכותו לשמו של עיתונו"‪.‬‬
‫סעיף זה נועד להגן על הציבור אבל נועד גם להגן על כל פרט ופרט מקרב הציבור‪.‬‬
‫דוגמאות לחובה ציבורית מובהקת‪:‬‬
‫• חובת תשלום מסים‪.‬‬
‫• עבירות נגד בטחון המדינה‪.‬‬
‫• חובת הוצאת רישיון לעיתון פסק דין תקשורת וחינוך – יש עיתון בשם משפחה ועיתון‬
‫בשם משפחה טובה שהוצא ללא רישיון‪ .‬עיתון משפחה תבע את עיתון משפחה טובה‪ .‬יש‬
‫חובה חקוקה מכוח סעיף ‪ 4‬לפקודת העיתונות‪ .‬השאלה היא על מי נועדה להגן החובה‬
‫לחייב מישהו אחר בקבלת רישיון כדי להוציא עיתון‪ .‬החובה הזו נועדה להגן על המדינה‬
‫בכללותה ולא על המתחרים הספציפיים‪.‬‬
‫"תכליתו של סעיף ‪ 4‬לפקודת העיתונות לפקח על העיתונות הכתובה‪ ,‬לשלוט על הנעשה‬
‫בה ולאפשר בקרה על הפסקת הפצתם של עיתונים שנאסרה או הושעתה הפצתם‪...‬‬
‫מטרות אלו‪ ,‬על‪-‬פי עצם טיבן‪ ,‬לא נועדו מעיקרן להגן על היחיד אלא על הציבור‪ ,‬על‬
‫המדינה‪ ,‬על הקולקטיב‪ .‬אכן‪ ,‬אין ספק בעיניי כי הוראת סעיף ‪ 4‬לפקודת העתונות לא‬
‫נועדה לטובתו או להגנתו של עיתון מתחרה"‪.‬‬
‫מאחר וסעיף ‪ 4‬לא נועד להגן על מתחרים ספציפיים אלא על הכלל‪ ,‬לא ניתן לתבוע‬
‫בהפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫איסור הימורים פסק דין הטוטו – למפעל הפיס יש מונופול‪ .‬אף אחד לא עורך הגרלות‬ ‫•‬
‫והימורים חוץ ממפעל הפיס‪ .‬חברת לוטונט מנסה לארגן הימורים‪ .‬מפעל הפיס תובע את‬
‫חברת לוטונט על ארגון הימורים‪.‬‬
‫"תכליתם של האיסורים הפליליים הנדונים היא להגן על החברה מפני נזקיה‬
‫והשלכותיה של תופעת ההגרלות וההימורים‪ .‬הנזקים והסכנות הם בעיקר הנטייה‬
‫להתמכרות למשחקי המזל‪ ,‬על כל השלכותיה השליליות על הפרט והחברה‪ ..‬האיסורים‬
‫הפליליים בחוק העונשין לא נועדו להגנת האינטרסים הכלכליים של מפעל הפיס"‪.‬‬

‫חובה ציבורית מובהקת לא מקנה עילת תביעה בהפרת חובה חקוקה כי היא לא נועדה להגן על‬
‫הניזוק‪.‬‬
‫יסוד שלישי‬
‫יש להוכיח שהמזיק הפר את החובה‬
‫אם החובה אומרת שחייבים לעשות משהו ולא עשית זה הפרת החובה‪ .‬אם החובה אומרת שאסור‬
‫לעשות משהו ועשית זה גם הפרה‪.‬‬
‫הפרה יכולה להיות במחדל או במעשה‪.‬‬
‫הפרת החובה זה עשיית מעשה בניגוד לחובה‪.‬‬

‫אם אסור לגרש את האישה ללא קבלת היתר והבעל בכל זאת מגרש‪ ,‬זו הפרת חובה‪.‬‬ ‫•‬
‫אם מוטלת חובה לא להוציא עיתון ללא רישיון ובכל זאת העיתון יוצא ללא רישיון‪ ,‬זו‬ ‫•‬
‫הפרת חובה‪.‬‬
‫אם מוטלת חובה על מפעיל בריכה להציב שלטים והוא לא מציב‪ ,‬זו הפרת חובה‪.‬‬ ‫•‬

‫פסק דין העיתונות הוא דוגמא להיעדר הפרת חובה‪.‬‬

‫קיימת חובה לא להוציא עיתון בשם הדומה לעיתון אחר כיוון שהציבור יכול להתבלבל‪ .‬בית‬
‫המשפט קבע ש"משפחה" ו"משפחה טובה" לא עלול להטעות ומכיוון שזה לא עלול לבלבל אין‬
‫הפרת חובה‪.‬‬

‫יסוד הרביעי‬
‫קשר סיבתי‬
‫על הניזוק להראות שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק‪.‬‬
‫הקשר הסיבתי מחולק לשניים‪:‬‬
‫‪ .1‬קשר סיבתי עובדתי – המבחן הוא מבחן האלמלא‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש להראות שאלמלא הפרת‬
‫החובה הנזק לא היה נגרם‬
‫בפסק דין ועקנין בית המשפט אומר שאם היו מציבים את השלט שאומר שאסור לקפוץ‪,‬‬
‫יש להניח שהיה מתפתח מנהג ואנשים לא היו קופצים משם‪ .‬בהמשך להנחה זו יש להניח‬
‫שהניזוק במקרה דנן לא היה קופץ גם הוא‪.‬‬
‫יש להראות שהנזק לא היה מתרחש אם ההפרה לא היתה מתבצעת‪.‬‬
‫לא די בכך שהפרת החובה גרמה עובדתית לנזק‪ .‬יש צורך גם בקשר סיבתי משפטי‪.‬‬

‫‪ .2‬קשר סיבתי משפטי – צריך להראות שמבחינה משפטית הפרת החובה גרמה לנזק‪.‬‬
‫אם בקשר הסיבתי העובדתי העניין היה עניין עובדתי – דבר אחד גרם לדבר שני‪ ,‬בקשר הסיבתי‬
‫המשפטי זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬

‫בקש"ס המשפטי בוחנים שלושה מבחנים‪ :‬צפיות; סיכון; שכל ישר‪.‬‬

‫המבחן המתאים לקש"ס המשפטי בהפרת חובה חקוקה הוא מבחן הסיכון‪ .‬צריך להראות‬
‫שתהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק נמצאים בתחום הסיכון אשר מפניהם נועדה החובה למנוע‪.‬‬

‫הילד קפץ לבריכה ונפצע ואחיו צפה בקפיצתו וכתוצאה מהצפייה בקפיצה ולאחריה בפציעה נגרם‬
‫לו נזק נפשי‪.‬‬
‫האח שנגרם לו נזק נפשי רוצה לתבוע בהפרת חובה חקוקה‪ .‬האם ניתן לתבוע?‬
‫היתה כאן הפרת חובה חקוקה – יש חובה להציב שלטים המורים על האיסור לקפוץ‪ .‬החובה‬
‫הופרה ונועדה להגן על כלל המתרחצים כשהניזוק נכלל בהם‪.‬‬
‫קש"ס עובדתי יש כיוון שלא היה נגרם לו נזק נפשי אם היו מציבים שלטים‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לגבי הקש"ס המשפטי‪ ,‬בית המשפט הוא זה שיקבע האם תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק‬
‫נמצאים בתחום הסיכון שמפניהם החובה נועדה להן‪ .‬קביעה זו תעשה על פי שיקולי מדיניות‪.‬‬

‫היסוד החמישי‬
‫הנזק צריך להיות מסוג הנזק שהמחוקק התכוון אליו – נתון לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬

‫דוגמאות בהן מתקיים התנאי הזה‬

‫• בפסק דין ועקנין הנזק שהמחוקק רצה למנוע זה שאדם יקפוץ ויגרם לו נזק כתוצאה‬
‫מקפיצה למים רדודים‪ .‬ואכן זה מה שקרה במקרה דנן‪.‬‬
‫• בפסק דין סולטן הנזק שהמחוקק רצה למנוע זה אותו הנזק שנגרם לאישה‪.‬‬
‫• בפסק דין העיתונות‪ ,‬למרות ששם בסופו של דבר התנאי לא התקיים‪ ,‬הנזק שהמחוקק‬
‫רצה למנוע בכך שאסור להוציא עיתון בשם הדומה לעיתון קיים הוא כדי להגן על קניינו‬
‫של בעל העיתון הקיים‪.‬‬

‫דוגמאות בהן התנאי לא מתקיים‬

‫• בפסק דין בלומנטל לקחו מבנה והקימו בו בית חולים לחולי נפש‪ .‬הדיירים אמרו שזה‬
‫גורם להם אי נוחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם טענו שהקמת בית החולים גורמת לירידה בערך הדירות‪.‬‬
‫בית המשפט שאל מה המטרה של תוכנית המתאר‪ .‬המטרה היתה למנוע מפגע או מטרד‬
‫עקב התנהגות חריגה של החולים‪.‬‬
‫המחוקק לא התכוון לסתם נזק‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שלדיירים נגרם נזק כיוון שלא נוח להם‪ ,‬זה‬
‫לא הנזק שהמחוקק התכוון אליו‪.‬‬
‫• בפסק דין בריגה הטרקטור נסע על כביש מהיר‪ .‬קיימת חובה שלא לנסוע על כביש מהיר‬
‫והטרקטור הפר את החובה בכך שנסע על כביש מהיר‪ .‬היתה תאונה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרת החובה‬
‫גרמה לנזק‪.‬‬
‫בית המשפט קבע שתקנות התעבורה האוסרות על נסיעת טרקטורים בכביש מהיר נועדו‬
‫למנוע גודש תנועה‪ ,‬ולא נועדו למנוע נזקים פיזיים ורכושיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הנזק שנגרם בפועל הוא לא הנזק שהמחוקק התכוון אליו‪.‬‬
‫• בפסק דין מפעל הפיס‪ ,‬מפעל הפיס תבעה את לוטונט על כך שהיא ארגנה הימורים בלתי‬
‫חוקיים‪.‬‬
‫הנזק שהסעיף נועד למנוע הוא נזק לאנשים שהתמכרו להימורים ולא נועד למנוע נזק‬
‫כלכלי של מפעל הפיס‪.‬‬
‫אם תכלית החוק היא להגן על הציבור מפני יצר ההימורים‪ ,‬הרי הנזק הכלכלי שנגרם‬
‫למפעל הפיס אינו הנזק שהמחוקק ביקש למנוע באמצעות החובה החקוקה‪ .‬במצב דברים‬
‫זה אין עומדת למפעל הפיס עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫יש כאן קשר בין שני יסודות‪ :‬היסוד השני אומר שהחוק נועד להגן על הניזוק‪ .‬אם התברר שהחוק‬
‫לא נועד להגן על הניזוק אז המחוקק לא התכוון להגן על הנזק שנגרם לניזוק‪.‬‬
‫במידה מסויימת יש זהות‪ ,‬קשר ישר בין התנאי השני לחמישי‪.‬‬

‫הפסיקה צמצמה את התנאי הזה עוד יותר‪.‬‬

‫הנזק צריך להיות מאותו סוג נזק שהמחוקק התכוון אליו‪.‬‬
‫בכל נזק יש להבחין בין שלושה דברים‪ :‬סוג הנזק; היקף הנזק; אופן התרחשות הנזק‪.‬‬

‫א' תקף את ב' וגרם לו לשבר ביד ולנכות של ‪.10%‬‬

‫במקרה זה‪:‬‬
‫סוג הנזק הוא נזק גופני‪.‬‬
‫אופן ההתרחשות – מכה‬
‫היקף הנזק – ‪ 10%‬נכות‪.‬‬

‫סעיף החוק אומר שהנזק צריך להיות סוג הנזק שאליו המחוקק התכוון‪ .‬הפסיקה אומרת שלא די‬
‫בכך שהנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק‪ ,‬אלא דרך התרחשותו של הנזק צריך‬
‫שתהיה באותה צורה שהחיקוק נתכוון אליה‪.‬‬
‫בפסק דין בריגע העובד שתה מברז מים והמים ניתזו על עובד אחר‪ .‬העובד לקח סיד וזרק על זה‬
‫ששתה מהברז‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מבחינת סוג הנזק‪ ,‬זהו סוג הנזק שהמחוקק התכוון אליו – נזק גוף כתוצאה מפגיעה מסיד‪ .‬אבל זו‬
‫לא דרך ההתרחשות שהמחוקק התכוון אליה‪.‬‬
‫המחוקק התכוון לפגיעה מנפילה לתוך בור סיד כתוצאה מאי כיסויו ולא שמישהו אחר ייקח את‬
‫הסיד ויזרוק אותו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬למרות שזה אותו סוג נזק זו לא אותה התרחשות‪.‬‬
‫צריך שיהיה אותו סוג נזק שהמחוקק התכוון אליו וגם הדרך שבה התרחש הנזק היא אותה דרך‬
‫שהמחוקק התכוון אליה‪.‬‬
‫כדי שנזכה בתביעה כזו הניזוק צריך להראות שסוג הנזק שנגרם לו ודרך ההתרחשות הם כמו‬
‫שהמחוקק התכוון‪ .‬לא מספיק שסוג הנזק הוא אותו סוג נזק אלא גם דרך ההתרחשות צריכה‬
‫להיות אותה דרך‪.‬‬
‫תנאי שישי‬
‫יש להראות שהמחוקק לא התכוון לשלול את התרופה הזו‪.‬‬

‫הבעיה מתעוררת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬כאשר החיקוק שהופר מעניק סעדים אחרים כגון‪ :‬סעדים עונשיים‪,‬‬
‫מנהליים ואף אזרחיים‪.‬‬

‫אם מפרים הוראה בחוק העונשין‪ ,‬יש שם לכאורה סנקציה פלילית – עונש‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא שזה שיש סנקציה פלילית זה לא מעיד בהכרח שהמחוקק העדיף לשלול את‬
‫הסעד האזרחי‪.‬‬
‫בית המשפט לרוב לא ישלול קיומו של סעד בנזיקין כיוון שבעונשין המטרה היא להרתיע בעוד‬
‫שבנזיקין המטרה היא לפצות‪.‬‬
‫פסק דין סולטן‪" :‬אם המחוקק שם לו למטרה למנוע קיפוחה של האישה‪ ,‬אך לא התערב בפגיעה‬
‫שהיא נפגעת מכוח הדין האישי שלה )הגירושין תקפים מבחינת הדין המוסלמי(‪ ,‬מדוע נייחס לו‬
‫את הכוונה‪ ,‬כאילו הוא בא לשלול ממנה את העילה הנזיקית בשל אותה פגיעה"‪.‬‬
‫אם יש פגם מנהלי בהחלטה מסויימת ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולקבל סעד‬
‫מנהלי אבל זה שהתקבל סעד מנהלי לא אומר שגם התקבל פיצויי על הנזק שנגרם לניזוק‪.‬‬

‫יש לפעמים סעד אזרחי שלא שולל את התביעה בנזיקין‪.‬‬

‫פסק דין לסלאו‪ :‬בחוק הגנת הדייר נקבע שאם בעל הבית לא מתקן ליקויים בדירתו הדייר יכול‬
‫לבקש מבעל הבית לתקן או שיתקן בעצמו‪.‬‬
‫מכיוון שהדייר יכול לתקן בעצמו ולדרוש את הכסף שהוציא בגין התיקון יש כאן סנקציה אזרחית‬
‫אבל זה לא אומר שאם בעל הבית לא תיקן והדייר תיקן ונגרם לו נזק הוא לא יכול לתבוע בהפרת‬
‫חובה חקוקה‪.‬‬

‫הגנות מפני הפרת חובה חקוקה‬

‫לא ניתן להעלות טענה של הסתכנות מרצון כנגד תביעה שעילתה הפרת חובה חקוקה‬

‫‪30‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪16.3.09‬‬
‫רשלנות‬
‫כשמדברים על רשלנות יש להבחין בין שלושה סוגי רשלנות‪:‬‬
‫‪ .1‬רשלנות כיסוד נפשי בדיני העונשין‬
‫‪ .2‬רשלנות כסטנדרט התנהגות‪ ,‬כלומר‪ ,‬התרשלות‬
‫‪ .3‬רשלנות כעוולה‪.‬‬
‫הרשלנות שאנחנו עוסקים בה היא רשלנות כעוולה להבדיל מרשלנות כיסוד נפשי ורשלנות‬
‫כסטנדרט התנהגות‪.‬‬
‫לרשלנות כסטנדרט התנהגות נקרא התרשלות‪ ,‬והתרשלות היא לא בהכרח רשלנות‪ .‬לא כל‬
‫התרשלות תיחשב כרשלנות‪.‬‬

‫פסק דין ‪ Donoghue V. Stevenson‬כל עניין הרשלנות התחיל בפסק דין זה משנת ‪.1932‬‬
‫הגברת דונהיו רצתה לשתות בירה‪ .‬היא נכנסה למסעדה והזמינה בקבוק בירה‪ .‬היא פתחה את‬
‫הבקבוק ומצאה בתוכו חילזון‪.‬‬
‫דונהיו טענה שנגרם לה עוגמת נפש‪ ,‬נגרם לה נזק‪.‬‬
‫התבנית היא אותה תבנית שדיברנו עליה כל הזמן‪ :‬נעשה מעשה שגרם לניזוק נזק‪ .‬הנזק במקרה‬
‫זה הוא נזק לא ממוני אלא נזק מסוג של עוגמת נפש‪ .‬ודונהיו רוצה לתבוע‪.‬‬
‫אילו דונהיו היתה תובעת את המסעדה היא היתה תובעת בעילה חוזית‪ .‬ברגע שהיא נכנסה‬
‫למסעדה יש בינה לבין בעל המסעדה חוזה והחוזה קובע שהיא תשלם לבעל המסעדה כסף ובעל‬
‫המסעדה יספק לה את המוצר המתאים‪ .‬במקרה זה בעל המסעדה סיפק לה מוצר לא מתאים ולכן‬
‫הופר החוזה‪.‬‬
‫בעל המסעדה היה תובע בעילה חוזית את יצרן הבקבוקים‪.‬‬
‫בשתי התביעות הללו אין בעיה‪.‬‬
‫אבל דונהיו בחרה לתבוע את יצרן הבקבוקים ישירות ואין ביניהם קשר חוזי ולכן העילה היא‬
‫נזיקית ולא חוזית‪.‬‬
‫עילה נזיקית‪ ,‬המאפיין שלה‪ ,‬היא שלרוב הצדדים מרוחקים‪ .‬אבל יכול להיות עילת תביעה בנזיקין‬
‫בין אנשים קרובים שיש ביניהם חוזה‪ ,‬למשל‪ ,‬רופא שהתרשל יש עילה של הפרת חוזה כי הוא עשה‬
‫מעשה שנוגד את החוזה שנעשה בין הצדדים ובנוסף יש עילה של רשלנות בנזיקין‪.‬‬
‫במקרה של דונהיו‪ ,‬אין קשר חוזי בינה לבין יצרן הבקבוקים ולכן היא לא תבעה בעילה חוזית‬
‫אלא נזיקית‪ .‬אם נחפש עוולה פרטיקולארית לא נמצא עוולה כזו כי אין עוולה פרטיקולארית‬
‫שאומרת שאדם שמוכר בקבוק עם חילזון בתוכו עשה עוולה ולכן השופט קובע עקרון כללי‪ .‬הכלל‬
‫של ואהבת לרעך כמוך הופך להיות לכלל משפטי‪ .‬הכלל אל תעשה לאחרים מה ששנוא עליך הופך‬
‫להיות כלל משפטי‪ .‬אסור לגרום לאחרים נזק אבל לא סתם נזק אלא נזק שלא כדין‪.‬‬
‫הכלל אומר בעצם שאסור לפגוע בשכנו‪ ,‬באחר‪ .‬אבל מי זה אותו שכן? השכן זה אותו אדם שצריך‬
‫לצפות שיינזק כתוצאה מהמעשה‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם עושה מעשה שכתוצאה ממנו יכול להינזק אדם‬
‫אם המזיק יכול וצריך לצפות שהוא יינזק יש להימנע מעשיית המעשה ועל ידי כך להימנע מגרימת‬
‫הנזק‪.‬‬
‫הכלל הזה שנקבע בהלכת דונהיו בשנת ‪ 1932‬באנגליה עוגן לעוולת הרשלנות‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬הכלל‬
‫הזה היה הבסיס לעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיפים ‪ 35-36‬לפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫סעיף ‪" :35‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה‬
‫שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא‬
‫נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן‬
‫נסיבות ‪ -‬הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות‬
‫חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה"‪.‬‬
‫יש הרבה כפילויות בעוולה וניתן לצמצמה‪ .‬כבר במשפט הראשון ניתן לראות כפילות שכתוב‬
‫"סביר" ו"נבון"‪ .‬ניתן היה לוותר על המילה נבון ולהסתפק במילה סביר‪.‬‬
‫ניתן להגיד שאדם התנהג לא כפי שאדם סביר היה מתנהג ואין זה משנה אם זה התנהגות במעשה‬
‫או התנהגות במחדל‪.‬‬
‫אם בעל מקצוע התנהג לא כבעל מקצוע סביר הרי זו התרשלות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬היסוד הראשון של עוולת הרשלנות זה התרשלות‪.‬‬
‫התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה‪.‬‬

‫אם אדם התרשל ביחס לאדם אחר כאשר יש חובה לא להתרשל זאת רשלנות‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ההתרשלות נעשתה כלפיי אדם שהיתה מוטלת החובה שלא להתרשל‪.‬‬

‫לא כל התרשלות זה רשלנות‪.‬‬
‫רשלנות זה התרשלות כאשר יש חובה לא להתרשל‪ .‬כיוון שאם אין חובה שלא להתרשל זה לא‬
‫משנה אם היתה התרשלות או לא‪.‬‬
‫בית המשפט יהיה זה שיקבע אם היתה התרשלות כאשר יש חובה לא להתרשל וזאת להבדיל‬
‫מהפרת חובה חקוקה שבה המחוקק קובע אילו חוקים יוצרים חובה חקוקה‪.‬‬
‫בעוולת הרשלנות בית המשפט הוא זה שיקבע אם היתה חובה שלא להתרשל‪.‬‬

‫המשך הסעיף הוא שאדם לא התרשל סתם כאשר היתה חובה שלא להתרשל אלא הוא גרם נזק‪.‬‬
‫במקרה זה מתקיימת עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫עוולת הרשלנות‪ ,‬אם כן היא‪:‬‬
‫‪ .1‬התרשלות של המזיק‬
‫‪ .2‬גרמה לנזק של הניזוק‬
‫‪ .3‬כאשר יש חובה לא להתרשל‬
‫זוהי חובת הזהירות – כאשר אדם התרשל וגרם נזק כשיש עליו חובה שלא להתרשל‪.‬‬
‫העוולה בקודקס‬
‫סעיף ‪)" :461‬א( רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם‪ ,‬שכלפיו חייב המזיק בנסיבות‬
‫העניין שלא להתרשל‪) .‬ב( התרשלות היא מעשה‪ ,‬לרבות מעשה מכוון‪ ,‬שאדם סביר לא היה‬
‫עושה בנסיבות העניין"‪.‬‬

‫הרעיון בעוולת הרשלנות‬

‫הרעיון בעוולת הרשלנות הוא שמי שגורם לזולת נזק כאשר הוא לא מתנהג כפי שאדם סביר היה‬
‫מתנהג‪ ,‬תוטל עליו אחריו לשלם פיצוי‪.‬‬
‫משמעות הטלת האחריות היא פיצוי‪.‬‬
‫הציווי בעוולת התקיפה הוא לא לתקוף‪ .‬הציווי בעוולת כליאת שווא הוא לא לכלוא כליאת שווא‪.‬‬
‫הציווי בעוולת הרשלנות הוא לא להתרשל כאשר יש חובה לא להתרשל‪.‬‬

‫הרציונאל בעוולת הרשלנות‬

‫מדוע אם אדם מתרשל והוא גורם לאחר נזק הוא יחוייב בפיצוי?‬
‫מטרה אחת היא הרתעה – אם מחייבים את המזיק הספציפי לשלם זה מרתיע אותו על ידי אמירה‬
‫שלא יעשה זאת שוב אבל גם מרתיעים אחרים‪.‬‬
‫מטרה שניה היא הכוונת התנהגות – אם אומרים למפעיל בריכת השחייה שבזה שהוא הציב‬
‫שלושה מצילים ולא חמישה הוא יחוייב כיוון שהוא התרשל‪ ,‬זה יגרום לו להציב חמישה מצילים‬
‫להבא ובנוסף יגרום למפעילי בריכה אחרים לעשות זאת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬המטרה של עוולת הרשלנות זה להפעיל סטנדרט התנהגות‪ ,‬להתנהג כפי שאדם‬
‫סביר היה מתנהג‪.‬‬
‫חובת תום הלב‪ ,‬בחוזים‪ ,‬זה סטנדרט התנהגות אובייקטיבי‪ .‬רשלנות‪ ,‬גם היא סטנדרט התנהגות‬
‫לגרום לחברה להתנהג כפי שהאדם הסביר היה מתנהג‪.‬‬
‫הרשלנות כעוולה פתוחה‬
‫אירועים ברשלנות‬

‫‪ .1‬אירוע בעניין אחריות מומחה שנותן חוות דעת לוועדת מכרזים‪.‬‬

‫)מבוסס על ע"א )חיפה( ‪ 1667/03‬אינטרדקו בע"מ נ' אשר אסבן(‬
‫בשנת ‪ 2000‬פרסמה המועצה המקומית עקרון מכרז לרכישת מכונות טיאוט‪ .‬הוגשו שלוש הצעות‪.‬‬
‫בין המציעים היתה חברת אינטרדקו בע"מ )להלן‪ -‬התובעת(‪ .‬המועצה החליטה כי לצורך שקילת‬
‫ההצעות יש לקבל חוות דעת של יועץ מומחה ולפיכך פנתה למר אסבן )להלן‪-‬הנתבע( לשם קבלת‬
‫חוות דעתו‪ .‬מר אסבן למד את שלושת ההצעות ונתן ציון משוקלל לכל הצעה שמשקף מידת‬
‫עמידתה בתנאי המכרז‪ .‬אסבן העניק להצעה של אינטרדקו את הציון הנמוך ביותר‪ .‬אינטרדקו‬
‫טענה‪ ,‬כי הממצאים שקבע אסבן בחוות דעתו "אינם אחוזים במציאות‪ ,‬ונובעים מעבודה רשלנית‬
‫וקלוקלת" המתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באלה‪ :‬בכך שאסבן "התיימר להיות בעל כישורים טכניים‬
‫מספיקים לבדיקת המכונות‪ ,‬שעה שהוא נעדר כישורים אלה"; בכך שממצאיו של אסבן‬
‫"מעידים על חוסר הבנה מוחלט במכונות טיאוט"; בכך שממצאיו של אסבן "סותרים את האמת‬
‫המדעית כמו גם את השכל הישר"; ובכך שממצאיו של אסבן "מעידים על אי אכפתיות‪ ,‬רשלנות‬

‫‪32‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫או אף למעלה מכך"‪ .‬אינטרדקו טענה כי אסבן "הינו הגורם הישיר במעשיו ובמחדליו הנזיקיים‬
‫)‪ (...‬שהביאו לאובדן ההזדמנות העסקית האמורה‪.‬‬
‫דון בסיכויי תביעתה של אינטרדקו נגד אסבן בעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫הדיון לקוח מתחום דיני המכרזים ונגרם נזק כלכלי‪.‬‬

‫‪ .2‬אירוע בעניין אחריות סרבן גט לנזק נפשי שנגרם לאשתו‬
‫)מבוסס על תמ"ש )ירושלים( ‪ 19270/03‬כ‪.‬ש‪ .‬נ' כ‪.‬פ (‬
‫בני הזוג‪ ,‬המנהלים אורח חיים חרדי‪ ,‬נישאו זה לזו כדמו"י ביום ‪.21.6.1982‬ו לשניים שישה‬
‫ילדים‪ ,‬שלושה מהם קטינים‪ .‬יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון‪ ,‬וביום ‪ ,11.5.1992‬בהיות בתם‬
‫הקטנה של בני הזוג בת ‪ 8‬חודשים‪ ,‬הגישה האישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי‬
‫בירושלים‪ .‬מסמוך להגשת תביעת הגירושין‪ ,‬אין בני הזוג מתגוררים ביחד‪.‬נ ההליכים המשפטיים‬
‫נמשכו שנים רבות‪ ,‬כאשר במסגרתם פנו בני הזוג – לבקשת הבעל – לרבנים שונים כדי שיישבו את‬
‫המחלוקות ביניהם‪ .‬ביום ‪ ,2.2.2003‬משלא נתן הבעל גט חייב את הבעל ליתן גט לאישה‪ ,‬הטיל על‬
‫הבעל את סנקציית חרם דרבינו תם‪ ,‬אך לא כפה על הבעל מתן גט ולא הורה להכניסו למעצר‪.‬‬

‫האישה טוענת‪ ,‬כי לאור סרבנותו של הבעל לתת לה גט נגרמו לה נזקים לא ממוניים ובהם‪ :‬עוגמת‬
‫נפש‪ ,‬בושה‪ ,‬סבל‪ ,‬בדידות וצער בשנות ההמתנה לגט‪ ,‬אובדן הנאות החיים ובכללם הנאה מינית‪,‬‬
‫וכן אובד הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם‪.‬‬
‫דון בסיכויי תביעתה של האישה בעוולת הרשלנות‪.‬‬
‫האירועים של עוולת הרשלנות לעולם קטגוריות פתוחות במובן זה שקשת המקרים שמכניסים‬
‫אליה יכולה להיות דיי רחבה‪.‬‬

‫‪ .3‬אירוע בעניין אחריות משטרה בגין טיפול לקוי בתלונות שמוגשות על ידי אזרחים )מבוסס על‬
‫ע"א ‪ 1678/01‬מדינת ישראל נ' משה וייס(‬
‫משפחת וייס מתגוררת בדירה בבני ברק‪ .‬בסמוך לדירה מצוי בניין המשמש בית כנסת המנוהל על‬
‫ידי בצלאל פנחסי‪ .‬בין השכנים התעורר סכסוך סביב הרחבות בניה שנעשו ללא היתר כנדרש‬
‫שהגיע לבירור בפני ערכאות משפטיות‪ .‬בני משפחת פנחסי החלו במסכת ארוכה של התנכלויות‪,‬‬
‫איומים והטרדות נגד משפחת וייס‪ .‬בשנת ‪ 1986‬הגיש מר וייס תלונה למשטרה נגד משפחת פנחסי‬
‫אך התלונות לא זכו לטיפול ראוי‪ .‬מסכת ההתנכלויות הלכה וגברה וכללה אף איומים‪ ,‬השחתת‬
‫רכבו של מר וייס ואף ניסיון לשרוף את החנות שלו‪ .‬במשך כל התקופה‪ ,‬מר וייס הגיש מספר רב‬
‫של תלונות שלא זכו לכלל טיפול‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בשנת ‪ ,1988‬הודיע מר וייס למשטרה על כוונתו‬
‫לעזוב את בני ברק ולעבור למקום אחר‪ .‬השוטר בירך על הצעד ואף אמר למר וייס "עדיף להיות‬
‫חכם ולא צודק"‪ .‬מר וייס מכר את דירתו במחיר הנמוך בהרבה משוויה האמיתי ושכר דירה בפתח‬
‫תקווה שאיננה מתאימה לאורחות חייו‪.‬‬
‫דון בסיכויי תביעתו של מר וייס נגד המשטרה ברשלנות‪.‬‬

‫הדיון כרגע הוא במשטרה‪ .‬עוולת הרשלנות חלה על תחומים שונים של החיים‪.‬‬
‫אם המשפט לא ירצה להתערב בדיני המשפחה הוא יכול לדחות את התביעה אבל אם ירצה‬
‫להרחיב את דיני הנזיקין אל תוך דיני המשפחה ניתן לעשות זאת על ידי עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫‪ .4‬אירוע בעניין אחריותו של שוטר שלא מנע מעשה רצח‬
‫)מבוסס על ת"א )ירושלים( ‪ 2555/00‬עזבון המנוח גלעד רביב ז"ל נ' מדינת ישראל(‪.‬‬
‫ביום ‪ 10.6.99‬התפתח עימות בין שלמה גבאי )בן ‪ (19‬לבין גלעד רביב )בן ‪ ,(15‬אשר במהלכו שלף‬
‫שלמה גבאי סכין‪ .‬אותה שעה‪ ,‬עברה ניידת משטרה במקום‪ ,‬ואנשיה הבחינו בעימות ובשליפת‬
‫הסכין‪ .‬שלמה גבאי הועלה על ניידת המשטרה‪ .‬לאחר תשאול קצר‪ ,‬הוא שוחרר והסכין בידו‪ .‬חלף‬
‫פרק זמן קצר והשניים שבו והתעמתו‪ .‬גלעד רביב נרצח‪.‬‬
‫דון בסיכויי התביעה של גלעד רביב )עזבונו( נגד שלמה גבאי בעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫‪ .5‬אירוע בעניין אחריות של הורה לנזק נפשי שנגרם לילד שלו בשל התנכרותו ממנו‬
‫)מבוסס על עא ‪ 2034 / 98‬יצחק אמין נ' דוד אמין(‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬בתיה ואברהם הם ילדיו של יצחק אמין מאשתו הראשונה‪ ,‬שהתאבדה סמוך ללידת הבן‬
‫הצעיר‪ .‬לאחר מותה שהו הילדים במוסדות רווחה ובמשפחות אומנות והידרדרו במורד הסמים‬
‫והעבריינות‪ .‬המערער נישא בשנית‪ ,‬ולפי הסכם שעשה עם אשתו השנייה‪ ,‬ניתק כל קשר עם‬
‫המשיבים ואף סירב להניח להם לבקרו‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הילדים מבקשים לתבוע את אביהם בגין התנכרותו והנזקים הנפשיים שנגרמו להם בעקבותיה‪.‬‬
‫דון בסיכויי התביעה בעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫אפשר לבסס את התביעה גם בהפרת חובה חקוקה כיוון שיש חובה להורה לדאוג לצורכי ילדיו‬
‫מכוח חוק הכשרות והאפוטרופסות והאב הפר את החובה הזו‪.‬‬
‫אבל אנחנו דנים כרגע בעוולת הרשלנות ובנוגע לזה‪ ,‬הטענה כאן היא שהאב התרשל בגידול ילדיו‪.‬‬

‫‪ .6‬אירוע בעניין אחריותו של מנהל אתר אינטרנט לתוכן הפרסומים המתפרסמים באתר וחובתו‬
‫לבצע סינון מראש שימנע את פרסומה של לשון הרע‬
‫)מבוסס על ת"א ‪ 37692/03‬יצחק סודרי נ' שטלריד(‪.‬‬
‫ארנון )להלן‪ -‬הנתבע( הוא אחד ממקימיו ובעליו של אתר אינטרנט ‪ .www.hydepark.co‬מטרתו‬
‫של האתר היא הקמת קבוצות דיון‪" ,‬פורומים" שבמסגרתם יכולים גולשי אינטרנט להחליף דעות‬
‫בנושאים שונים‪ .‬באתר פורסמו‪ ,‬על ידי גולשים אנונימיים‪ ,‬פרסומים הפוגעים במר יצחק סודרי‪,‬‬
‫אישיות ציבורית מש"ס‪ ." .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פורסם ביום ‪" 25.11.02‬סודרי ידוע כגוי גמור והוא‬
‫משתלט על תנועת ש"ס וכל ביתו של הרב עובדיה והכל כדי להגשים את שאיפתו להיות שר‬
‫במדינת ישראל‪ .‬חילונים למען מדינת ישראל זה איציק סודרי"‪.‬ב ביום ‪ 26.11.02‬פורסם כי‬
‫"המאהבת של שלומי סודרי פוטרה היום ממשרד הדתות" ביום ‪ 25.11.02‬פורסם כי "איציק‬
‫סודרי בילה שבועיים בועידת אירופה‪ ,‬בחדר משותף עם המתורגמנית האישית שלו‪ ,‬על חשבון‬
‫תנועת ש"ס )מעניין מה היא תרגמה לו בלילות?("‬
‫דון באחריותו של ארנון ברשלנות לפרסומים הפוגעים בסודרי?‬

‫‪ .7‬אירוע בעניין אחריות המשמר האזרחי והמשרד לביטחון פנים ביחס לגיוס נערים וציודם בנשק‬
‫)מבוסס על ע"א ‪ 3379/01‬יניב ידיד נ' המשרד לבטחון הפנים(‬
‫בשנת ‪ ,1994‬ובהיותו בן ‪ ,17‬פנה יניב דוד )להלן‪ -‬התובע( לתחנת המשמר האזרחי בשכונת מגוריו‬
‫וביקש להתנדב למשמר‪ .‬מחשש שייפסל לשירות במשמר העלים התובע מן הממונים על גיוסו את‬
‫עובדת היזקקותו במשך שנים אחדות לטיפול פסיכולוגי‪ ,‬ואף מסר להם מידע כוזב על אודות‬
‫הפרופיל הצבאי שנקבע לו בלשכת הגיוס‪ .‬הנתונים הכוזבים שמסר התובע לממונים על גיוסו‪ ,‬אכן‬
‫הניחו את דעתם בדבר כשירותו לשרת במשמר האזרחי‪ .‬בשנת ‪ ,1996‬התובע ירה בעצמו בנשק‬
‫שנמסר לו על ידי המשמר וכתוצאה מהירי הוא התעוור‪.‬‬
‫דון באחריות של משרד הפנים ברשלנות לנזקים שנגרמו למר דוד‪.‬‬

‫‪ .8‬חולה נפש בורח מבית חולים ופוגע באנשים‪ .‬ניתן לתבוע את בית החולים על רשלנות שלא שמרו‬
‫את החולה בבית החולים‪.‬‬

‫בסופו של דבר עוולת הרשלנות הינה עוולה פתוחה‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא חלה על קשת רחבה של מקרים‪.‬‬
‫להבדיל מעוולה פרטיקולארית‪.‬‬
‫עוולת התקיפה היא עוולה סגורה כיוון שיש מספר מצומצם של עובדות שניתן להכניס לתוך‬
‫העוולה‪ .‬העובדה היחידה שניתן להכניס היא ש‪-‬א' השתמש בכוח נגד ב'‪ .‬לא ניתן להכניס עובדות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ברשלנות‪ ,‬הסיטואציות העובדתיות הן סיטואציות דיי רחבות‪.‬‬
‫הרשלנות ככלי לפיתוח דיני הנזיקין‬
‫יש להבחין בין שאלה עובדתית‪ ,‬כלומר‪ ,‬קביעת העובדות ובין שאלה משפטית‪ ,‬נורמטיבית שבה‬
‫מכריעים על סמך שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫האם לחייב או לא לחייב‪ ,‬זוהי שאלה משפטית נורמטיבית‪.‬‬
‫אם שואלים האם אדם עשה מעשה מסויים‪ ,‬זוהי שאלה עובדתית‪.‬‬
‫כל יסודות הרשלנות – התרשלות‪ ,‬נזק‪ ,‬קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק וחובת הזהירות‪ ,‬כדי‬
‫לבדוק אם התקיימו או לא‪ ,‬השאלה הנשאלת תהיה שאלה משפטית‪ ,‬נורמטיבית ולא שאלה‬
‫עובדתית‪.‬‬

‫כששואלים האם אדם התרשל או לא התרשל צריך להגיד כיצד אדם סביר היה מתנהג ולבחון‬
‫האם האדם הספציפי התנהג כמו האדם הסביר‪ .‬בית המשפט יהיה זה שיחליט כיצד אדם סביר‬
‫צריך להתנהג והוא יעשה זאת על סמך שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל יסוד ההתרשלות הינו יסוד משפטי‪ ,‬נורמטיבי ולא יסוד עובדתי‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫זה שהבעל סירב לתת לאישתו גט במשך ‪ 10‬שנים זו קביעה עובדתית שאין עליה מחלוקת‪ .‬על בית‬
‫המשפט להחליט האם זו התרשלות או לא‪ .‬אם בית המשפט ירצה לחסום את התביעות כיוון שזו‬
‫תביעה השייכת לבית המשפט לענייני משפחה ולא תביעה נזיקית הוא יגיד שלא היתה התרשלות‪.‬‬
‫אבל אם בית המשפט ירצה לטפל גם בתביעות אלה במסגרת דיני הנזיקין הוא יקבע שאכן היתה‬
‫התרשלות‪.‬‬
‫יסוד הנזק הוא לכאורה היסוד הכי קל כיוון שהוא כולו עובדתי‪ .‬האם נגרם נזק או לא‪.‬‬
‫אם אדם היה צריך להרוויח מיליון שקל אך בפועל הרוויח ‪ ,₪ 700,000‬ברור לחלוטין שיש כאן‬
‫נזק‪.‬‬
‫אם אדם תקף אחר וגרם לו לשבר ביד‪ ,‬ברור שנגרם נזק‪.‬‬
‫מה קורה כאשר אישה בהריון הולכת לבדיקה רפואית והמייעץ לא מייעץ נכון ונולד ילד בעל מום?‬
‫טענת האישה יכולה להיות שאם היא היתה יודעת על המום מפי המייעץ היא לא היתה יולדת את‬
‫הילד‪.‬‬
‫כאשר מדברים על נזק ההשוואה הנעשית היא בין שני מצבים‪ .‬מצב אחד הוא מה היה קורה‬
‫אלמלא העוולה בוצעה והמצב השני הוא מה קרה בפועל‪.‬‬
‫אילו היועץ היה נותן ייעוץ נכון והיו מגלים בזמן את המום והילד לא היה נולד‪ ,‬יש מצב של אי‬
‫קיום )ולא מוות כי מוות זה מצב שנוצר אחרי חיים( לעומת ילד שנולד עם מום‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת היא האם עדיף ילד שלא נולד לילד שנולד עם מום‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אפילו ביסוד הנזק שנראה עובדתי כולו‪ ,‬ראינו כי הוא לא עובדתי ובית המשפט יכריע על‬
‫פי שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫יסוד הקש"ס – בקש"ס יש שני מבחנים‪.‬‬
‫קש"ס עובדתי שהמבחן בו הוא מבחן האלמלא‪ ,‬שזהו מבחן עובדתי טכני‪ .‬האם הנזק היה מתרחש‬
‫אם העוולה לא היתה מתקיימת‪ .‬זהו מבחן המבוסס על עובדות – היה קורה או לא היה קורה‪.‬‬
‫בקש"ס משפטי המבחן הוא מבחן הצפיות‪ .‬בקש"ס משפטי‪ ,‬רק בית המשפט יהיה זה שיחליט‬
‫האם ניתן היה לצפות את הנזק או לא והוא יעשה זאת על סמך שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם יסוד הקשר הסיבתי הינו יסוד משפטי‪ ,‬נורמטיבי שיוכרע על ידי בית המשפט על פי‬
‫שיקולי מדיניות‪.‬‬

‫חובת הזהירות – החובה לא להתרשל‪ ,‬מי שיקבע אם יש חובה או אין חובה יהיה בית המשפט על‬
‫סמך שיקולי מדיניות‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫כל אחד מיסודות עוולת הרשלנות‪ ,‬בדיקת קיומו או אי קיומו‪ ,‬מוקנית לשיקול דעתו של בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫השאלות שיש לשאול במובן הענייני‪:‬‬
‫אם צריך לבדוק ביצוע של התרשלות‪ ,‬איזה שאלות צריך לשאול עניינית?‬
‫‪ .1‬היא האם הנתבע התרשל‪ .‬אם התנהגות הנתבע היתה סבירה לחלוטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא לא‬
‫התרשל נגמר העניין כיוון שאם הוא לא התרשל אין זה משנה אם נגרם נזק או לא‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הנתבע התרשל ממשיכים לשאלה השניה והיא האם נגרם נזק ואם יש קשר סיבתי בין‬
‫ההתרשלות לנזק‪.‬‬
‫‪ .3‬השאלה האחרונה שצריך לשאול היא האם יש חובה לא להתרשל‪ .‬אם יש חובה לא‬
‫להתרשל מוטלת האחריות‪ .‬אם התשובה לשאלה זו היא שלילית‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין חובה לא‬
‫להתרשל‪ ,‬לא תוטל אחריות‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫את השאלות הללו צריך לקחת ולנסח בצורת יסודות‪ ,‬אל מודל‪.‬‬
‫היו שני מודלים של עוולת הרשלנות‪ .‬מודל אחד נקרא המודל הצר שמאוד דומה למודל הענייני‬
‫ויש את המודל הרחב‪.‬‬

‫המודל הרחב‬
‫המודל הרחב נקבע בשלושה פסקי דין‪ :‬פסק דין יערי‪ ,‬פסק דין ועקנין ופסק דין גורדון‪.‬‬
‫על פי מודל זה יסודות עוולת הרשלנות הם‪:‬‬
‫‪ .1‬חובת הזהירות ‪ -‬האם ראוי להטיל אחראיות‪ .‬הבדיקה נעשית בשתי רמות‪ :‬מושגית‬
‫וקונקרטית‪.‬‬
‫‪ .2‬התרשלות‬
‫‪ .3‬נזק‬
‫‪ .4‬קש"ס‬

‫לצורך הבנת העוולה נחזור אל המודל הענייני ונתחיל בלימוד ההתרשלות‪ .‬לאחר מכן נלמד את‬
‫הקש"ס ולבסוף את חובת הזהירות‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי לצורך המבחן ו‪/‬או העבודה‪ ,‬ננתח את המקרה לפי המודל הרחב‪.‬‬
‫התרשלות‬
‫בהקבלה בין רשלנות ובין הפרת חובה חקוקה‪ ,‬התרשלות זו הפרת החובה‪.‬‬

‫התרשלות‪ ,‬מהי?‬
‫התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות העניין‪.‬‬
‫ניתן להגיד כי התרשלות מהווה סטייה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר‪.‬‬
‫בלשון עמך‪ ,‬ההתרשלות היא התנהגות לא סבירה או לא ראויה‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬אם חובת הזהירות היא החובה לא להתרשל‪ ,‬התרשלות זה הפרת חובת הזהירות‪.‬‬

‫שלבי בדיקת ההתרשלות‬

‫התרשלות בודקים בשני שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מה קרה בפועל – מה האדם עשה‪ ,‬מה הטענה כלפיו‬
‫‪ .2‬איך לדעת בית המשפט האדם הסביר היה צריך להתנהג‪.‬‬

‫בכתב התביעה לא צריך לציין את העילה אלא צריך לציין את העובדות ולכן אחד הדברים שיש‬
‫לכתוב בעוולת הרשלנות הוא מה המעשה‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫במקרה של המומחה שנתן חוות דעת יש לכתוב בכתב התביעה שהמומחה כתב חוות דעת שלא‬
‫כראוי‪.‬‬
‫יש לפרט בכתב התביעה מה מייחסים למזיק לצורך יסוד ההתרשלות‪.‬‬
‫המומחה התרשל בכך ש‪ ...‬ההתרשלות באה לידי ביטוי ב‪...‬‬
‫יש להוציא מתוך המקרה את המעשה שרוצים לייחס למזיק‪.‬‬

‫במקרה של השוטר שראה שני נערים רבים ביניהם‪ ,‬השוטר התרשל בכך שלא ביצע תשאול כראוי‪,‬‬
‫שלא לקח את הסכין‪.‬‬

‫במקרה המשמר האזרחי ההתרשלות היא בכך שהבדיקה לא נעשתה כראוי‪.‬‬

‫יש לכתוב בכתב התביעה כי המעשה שהאדם הסביר היה עושה היה שונה מהמעשה שנעשה‪.‬‬
‫במקרה של הבעל סרבן הגט‪ :‬ההתרשלות מתבטאת בסירובו של הבעל לתת גט במשך זמן כה‬
‫ארוך‪.‬‬

‫במקרה של הטיול‪ :‬ההתרשלות יכולה להתבטא בבחירת מסלול הטיול‪ ,‬באי נקיטת אמצעים‬
‫למניעת הסיכונים בטיולים‪ ,‬כגון‪ :‬היעדר הדרכה‪ ,‬חוסר במדריכים‪....‬‬
‫במקרה של בריכת השחיה )ועקנין(‪ :‬ההתרשלות מתבטאת באי הצבת שלטי אזהרה או אי העסקת‬
‫מספר מתאים של מצילים‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם כן‪ ,‬שואלים שתי שאלות‪.‬‬

‫השאלה האחת הינה קביעה עובדתית של המעשה שנעשה‪.‬‬
‫השאלה השניה היא מה המזיק צריך היה לעשות או כיצד אדם סביר במקומו של המזיק היה‬
‫מתנהג או הקביעה האם המזיק התנהג בהתנהגות סבירה או לא‪.‬‬
‫השאלה האם ההתנהגות סבירה‪ ,‬זוהי שאלה משפטית נורמטיבית ולא שאלה עובדתית‪ .‬בית‬
‫המשפט יקבע על סמך שיקולי מדיניות האם המעשה הוא בגדר התרשלות‪.‬‬
‫בעוולת הפרת חובה חקוקה‪ ,‬חלק גדול מהתפקיד ובעיקר בהטלת החובה מוטלת על המחוקק‬
‫בעוד שברשלנות‪ ,‬עיקר התפקיד של הטלת האחריות מוטל על בית המשפט‪.‬‬

‫מיהו האדם הסביר?‬

‫האדם הסביר הוא בית המשפט‪.‬‬
‫התרשלות זה מעשה שבית המשפט ראה אותו כמעשה לא ראוי‪ .‬זה מעשה שבית המשפט קבע‬
‫אותו כמעשה לא סביר‪ .‬מעשה שבית המשפט חושב שאם הוא היה במקום המזיק הוא היה עושה‬
‫אחרת‪.‬‬

‫הערכים שיש להביאם בחשבון בעת בחינת סבירותה של ההתנהגות‬

‫אדם עובר ליד בית ושומע קריאת "הצילו"‪ .‬איך נקבע האם היתה התרשלות או לא?‬

‫אישה בהריון שמעשנת‪ ,‬אומרים לה שקיים סיכון של ‪ 20%‬שייגרם לילד שלה נזק אם היא תמשיך‬
‫לעשן‪ .‬האישה ממשיכה לעשן ולילד נגרם נזק‪ .‬הוא יתבע את אמו על הרשלנות שהיא עישנה‪.‬‬
‫השאלה היא האם יש כאן התרשלות או לא‪.‬‬
‫אם עונים על שאלה זו בחיוב‪ ,‬כלומר אומרים שהיתה התרשלות‪ ,‬לוקחים בחשבון את האינטרס‬
‫של הניזוק‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬יש לאמא חופש פעולה והיא יכולה לעשן אם היא רוצה בכך‪.‬‬

‫אישה בהריון שמתעמלת ומאמצת את גופה מאמץ מוגבר‪ ,‬אומרים לה שאם היא תמשיך ככה‬
‫אולי ייגרם נזק לעובר שלה‪ .‬היא המשיכה להתעמל‪ .‬ניתן להגיד לה שתפסיק להתעמל?‬
‫כדי לקבוע האם מעשה הוא מעשה התרשלות אם לאו בית המשפט מאזן בין אינטרסים שונים‬
‫אבל‪ ,‬ניתן לראות בפסקי הדין השונים שהבדיקה היא אינטואיטיבית‪.‬‬
‫כשבודקים האם היתה התרשלות או לא‪ ,‬שמים את כל האינטרסים על השולחן ומאזנים ביניהם‬
‫אך בסופו של יום הבדיקה היא יותר בדיקה אינטואיטיבית‪.‬‬

‫מקובל להגיד כי כאשר בית המשפט אומר כיצד אדם סביר היה מתנהג‪ ,‬חוזרים אחורה בזמן לפני‬
‫שהמזיק עשה את המעשה ובמקום המזיק שמים את האדם הסביר ובודקים כיצד אותו אדם‬
‫סביר היה מתנהג‪.‬‬
‫האדם הסביר צריך לאזן בין שלושה סוגים של אינטרסים‪ :‬אינטרס הניזוק‪ ,‬אינטרס המזיק‪,‬‬
‫אינטרסים של צדדים שלישיים )החברה(‪.‬‬

‫אינטרס הניזוק‬
‫מהות האינטרס של הניזוק הוא למנוע את הנזק‪.‬‬
‫המשקל של אינטרס זה הנה תלוי בשני פרמטרים‪:‬‬
‫‪ -L‬חומרת הפגיעה ‪ -‬גודל הנזק שייגרם לניזוק במידה והנזק ייתרחש‪.‬‬
‫‪ -P‬ההסתברות להתרחשות הנזק‪ .‬למשל‪ ,‬מה הסיכוי שעל ידי הצבת שלטי אזהרה בבריכה לא‬
‫ייגרם נזק לניזוק‪.‬‬
‫תוחלת הנזק= ‪.P*L‬‬

‫ככל שגודל הנזק גדול יותר‪ ,‬לדוגמא נזק גוף‪ ,‬וככל שההסתברות להתרחשות הנזק גבוהה יותר‪ ,‬כך‬
‫יש להשקיע יותר בהוצאות למניעת הנזק‪.‬‬

‫אחרי שראינו את אינטרס הניזוק‪ ,‬יש לבדוק את אינטרס המזיק‪.‬‬

‫אינטרס המזיק‬
‫האינטרס של המזיק הוא חופש הפעולה‪.‬‬
‫למה יש לחייב את המזיק לסכן את משאביו ולהציל את הניזוק? בסטנדרט של התנהגות אדם‬
‫לאדם – אדם‪ ,‬אומרים שנכון להתחשב באינטרס האישי אבל יש להתחשב גם בזולת‪.‬‬
‫האינטרס של המזיק נמדד לפי המשאבים שהוא צריך להשקיע למניעת הנזק‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪ -B‬הוצאות המניעה שיש להוציא לשם מניעת הנזק )המשאבים הדרושים למניעת הנזק(‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬איזון סביר הוא שהמזיק מאזן בצורה ראויה כאשר הוא מחשב את האינטרס של הניזוק‬
‫נכון ומחשב את האינטרס האישי נכון ומאזן בין האינטרסים הללו‪.‬‬
‫התרשלות תהא במצב בו המזיק מפריז בחשיבות האינטרס שלו ומתעלם מאינטרס של האחר‪ ,‬או‪,‬‬
‫יותר נכון‪ ,‬כאשר מפחית מעוצמת האינטרס של האחר‪.‬‬
‫אם מתחשבים בשני האינטרסים בצורה נכונה‪ ,‬ובודקים את הנוסחה על ידי בדיקה בערכים‬
‫כספיים מצד אחד של עלות מניעת הנזק ומצד שני מה תוחלת הנזק‪ ,‬ההתנהגות תיחשב התרשלות‬
‫כאשר עלות המניעה קטנה מהתוחלת והמזיק לא מונע את הנזק‪.‬‬
‫התנהגות תיחשב כהתרשלות כאשר עלות המניעה יותר קטנה מתוחלת הנזק‪P≤(B*L) .‬‬
‫אם ניתן למנוע נזק בעלות פחותה יותר מאשר הנזק עצמו‪ ,‬יש למנוע את הנזק‪.‬‬
‫דוגמא בערכים כספיים‪ :‬אם ניתן למנוע נזק של מיליון שקל במאה שקל‪ ,‬יש למנוע את הנזק‪.‬‬
‫במידה ועלות המניעה יותר גדולה מתוחלת הנזק‪ ,‬אין דרישה למנוע את הנזק‪.‬‬
‫לכן התנהגות תיחשב כהתרשלות כאשר עלות המניעה של הנזק שהתרחש בפועל יותר קטנה‬
‫מתוחלת הנזק והמזיק לא נקט באותם האמצעים כדי למנוע את הנזק‪) .‬נוסחת לרנר‪-‬הנד(‪.‬‬

‫במקרה בו עוברים ליד בית ושומעים "הצילו"‪ ,‬ההסתברות להתרחשות הנזק )‪ ,(P‬תלויה בנסיבות‬
‫העניין‪ .‬אם יש אנשים בתוך הבית שכבר מצילים את האדם‪ ,‬זה מקטין את ההסתברות לכך‬
‫שהנזק אכן יתרחש‪.‬‬
‫דוגמאות להפעלת נוסחת לרנר‪-‬הנד‬
‫במקרה של המשטרה‪ ,‬אומרים לשוטר שאם הוא משקיע עוד כמה דקות והיה לוקח את הסכין זה‬
‫היה מפחית מההסתברות להתרחשות הנזק‪ .‬והנזק שהיה נגרם לו היה לחזור אל תחנת המשטרה‬
‫מאוחר יותר ולוותר על ההפסקה שלו‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‬
‫במקרה של המומחה נותן חוות הדעת‪ ,‬עלות המניעה‪ -‬השקעת יותר זמן בהכנת חוות הדעת‪.‬‬
‫התועלת מהמניעה‪ -‬הקטנת תוחלת הנזק שנגרם לחברה על ידי קטנת הסיכוי לטעות‪.‬‬
‫דוגמא בה הנוסחה אינה מתקיימת‬
‫במקרה של אתר אינטרנט‪ ,‬עלות המניעה‪ -‬הפעלת מנגנון של פיקוח וסינון של עשרות אלפי הודעות‬
‫ביום‪ .‬התועלת מהמניעה‪ -‬הקטנת הסיכוי להודעות משמיצות באתר וכפועל יוצא מכך הקטנת‬
‫הפגיעה בשמו הטוב של האדם‪.‬‬
‫באותו מקרה‪ :‬עלות המניעה גדולה מההקטנה בתוחלת הנזק ועל כן אי הפעלת מנגנון פיקוח לא‬
‫נחשבת כהתרשלות‪.‬‬

‫המסקנות מנוסחת לרנר‪-‬הנד‬

‫‪ .1‬לא כל נזק כדאי למנוע – החברה רוצה למנוע את הנזקים שעלות מניעתם יותר קטנה‬
‫מהתוחלת שלהם‪ .‬אם מניעת הנזק גדולה מהנזק‪ ,‬המזיק לא צריך למנוע את הנזק‪.‬‬
‫אם מניעת הנזק גדולה יותר מהנזק‪ ,‬סימן שהנזק יעיל כי לא כדאי למנוע אותו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬המסקנה הראשונה מהנוסחה היא כי נזק יעיל לא כדאי למנוע ועל כן מונעים רק‬
‫נזקים שאינם יעילים‪.‬‬

‫דוגמא לנזק יעיל‪:‬‬

‫סך הכל‬ ‫הוצאות המניעה‬ ‫נזקים מתאונות‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪ – S0‬ללא מניעה‬
‫‪950‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪S1‬‬
‫‪700‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪S3‬‬
‫אם ניקח את הדוגמא של בריכת השחייה‪ ,‬נקודת המוצא היא שאם לא נוקטים בשום‬
‫אמצעי מניעה ומקיימים פעילות שחייה‪ ,‬קורים נזקים של ‪ ,₪ 1,000‬שזה עלות הנזק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עלות המניעה ‪ +‬עלות התאונה =‪.₪ 1,000‬‬
‫אם מפעיל הבריכה היה משקיע ‪ ,₪ 100‬הוא היה חוסך ‪ .₪ 150‬כלומר‪ ,‬עלות המניעה ‪+‬‬
‫עלות התאונה = ‪.₪ 950‬‬
‫אם מפעיל הבריכה היה משקיע נוסף על המאה‪ ,‬עוד מאה ‪ ,₪‬הוא היה חוסך ‪.₪ 350‬‬
‫כלומר‪ ,‬עלות המניעה ‪ +‬עלות התאונה = ‪.₪ 700‬‬

‫‪38‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם מפעיל הבריכה היה משקיע עוד ‪ ,₪ 200‬היה חוסך ‪ ,₪ 100‬כלומר‪ ,‬על כל הוספה של‬
‫מאה ‪ ₪‬חוסכים רק חמישים ‪ .₪‬עלות המניעה ‪ +‬עלות התאונה = ‪.₪ 800‬‬

‫יש נקודת מוצא והיא מה סך כל הנזקים מהתאונות ללא נקיטת אמצעי מניעה‪.‬‬
‫הגישה הכלכלית ונוסחת לרנר‪-‬הנד אומרת שיש להשקיע כל עוד ההשקעה משתלמת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל עוד התועלת מההשקעה עולה על עלות הנזק‪ .‬יש להשקיע עד אשר התועלת‬
‫שווה לעלות‪ .‬מעבר לזה לא כדאי להשקיע‪.‬‬
‫במשטר של רשלנות‪ ,‬כל עוד נמצאים ב‪ S 0 -‬עד ‪ S 2‬המזיק יחוייב‪.‬‬

‫דוגמא שניה‬
‫פסק דין מקרין‪ :‬עורך דין פליליסט‪ ,‬שהותקף על ידי אסיר שהוא לקוח שלו בעקבות‬
‫וויכוח על שכר טרחה‪ ,‬תבע נציבות שירות בתי הסוהר ברשלנות על כך שלא הציבו שומר‬
‫ולא מנעו את הנזק‪.‬‬
‫שירות בתי הסוהר אמרו שהנזק בכלל לא היה צפוי‪ .‬לא ניתן לצפות שלקוח יתקוף את‬
‫עורך דינו‪.‬‬
‫כשאומרים שזה לא צפוי‪ ,‬הכוונה היא שהסיכוי להתרחשות האירוע הוא אפס‪ .‬אם‬
‫הסיכוי להתרחשות הוא אפס‪ ,‬לא צריך להשקיע הוצאות מניעה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע ששירות בתי הסוהר לא התרשל‪" :‬באשר למבחן הכלכלי‪ ,‬בחשבון‬
‫עלות‪/‬תועלת‪ ,‬ההסתברות הנמוכה עד מאד להתרחשות הסיכון פוטרת את שלטונות בית‬
‫הסוהר מהשקעות למניעת הסיכון‪ ,‬העולות על המכפלה של גובה הנזק הצפוי ומידת‬
‫ההסתברות"‪.‬‬
‫בית המשפט אומר כי אם הסיכוי הוא נמוך‪ ,‬לדוגמא ‪ 1‬למיליון‪ ,‬והנזק שיגרם הוא ‪2‬‬
‫מיליון‪ ,‬כלומר‪ ₪ 2 ,‬הם תוחלת הנזק‪ ,‬לא כדאי להציב שומר‪ .‬לכן‪ ,‬אם כלכלית לא כדאי‬
‫למנוע את הנזק‪ ,‬בית הסוהר לא התרשל ולכן הוא פטור מאחראיות‪.‬‬

‫‪ .2‬המסקנה השניה מנוסחת לרנר‪-‬הנד‪ :‬הנוסחה אומרת שיש לנקוט באמצעים יעילים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬אמצעים שהעלות בנקיטתם יותר קטנה מהתועלת‪ .‬אמצעי שעלות הפעלתו יותר‬
‫גדולה מהתועלת‪ ,‬לא כדאי לנקוט‪.‬‬
‫הנוסחה אומרת שלא צריך לנקוט בכל האמצעים למנוע את הנזק אלא צריך לנקוט‬
‫באמצעים סבירים‪ ,‬יעילים‪.‬‬
‫בעוולת הרשלנות יש להשתדל למנוע את הנזק‪ .‬יש לעשות מאמץ סביר‪.‬‬
‫אם בסופו של יום הנזק נגרם לאחר שננקטו כל אותם אמצעים סבירים לא תוטל‬
‫אחראיות על המזיק‪.‬‬
‫מפעיל הבריכה לא מבטיח שלא יהיו יותר תאונות בבריכה אלא שחובה עליו לנקוט‬
‫באמצעים סבירים למניעת הנזק‪ .‬האמצעים הללו הם הצבת שלטים כל עוד הצבת השלט‬
‫יעילה‪ .‬להעסיק מצילים‪ ,‬כל עוד העסקת מציל נוסף חוסכת יותר‪.‬‬
‫אבל בסופו של יום הוא לא מבטיח הרמטית שלא יהיו עוד תאונות‪.‬‬
‫הדרישה היא למאמץ ולא דרישה לתוצאה‪.‬‬
‫אם הדרישה היתה תוצאה מפעיל הבריכה היה נדרש להעמיד מציל ליד כל מתרחץ או‬
‫להפסיק את פעילות הבריכה כיוון שזהו האמצעי הבטוח ביותר למנוע תאונות ולא אלה‬
‫הפעולות הנדרשות ממנו‪.‬‬

‫חסרונות נוסחת לרנר‪-‬הנד‬

‫יכול להיות שהקביעה האם ההתנהגות הינה בגדר התרשלות או לא תשפיע על צדדים שלישיים או‬
‫תפגע בערכים חברתיים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אתר אינטרנט שיש בו חמש הודעות ביום‪ .‬הסיכוי שיש בין הודעות אלה הודעת לשון הרע‬
‫הוא ‪ ,20%‬כלומר‪ ,‬על כל חמש הודעות יש הודעה אחת‪.‬‬
‫על פי נוסחת לרנר‪-‬הנד‪ ,‬כשהאיזון הוא בין הניזוק והמזיק‪ ,‬יש לחייב או לא לחייב? לסנן חמש‬
‫הודעות יכול לערוך דקות ספורות‪ .‬לכן‪ ,‬אם לוקחים את הנוסחה המצומצמת‪ ,‬המסקנה היא אולי‬
‫שכן יש לחייב‪.‬‬
‫אדם שעליו מוטלת העבודה לסנן את ההודעות‪ ,‬במקרה של ספק האם ההודעה היא לשון הרע או‬
‫לא‪ ,‬יסנן את ההודעה‪ .‬על ידי סינון ההודעה נפגע חופש הביטוי של כותב ההודעה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ברגע שקובעים האם היתה התרשלות או לא‪ ,‬יש לבדוק את ההשפעה של הסיווג על ערכים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫אם אומרים שרק אם העלות היא קטנה מהתוחלת‪ ,‬אז מחייבים בהתרשלות‪ ,‬דיברנו על עלות‬
‫כלכלית‪ .‬במקרה של אתר האינטרנט העלות היא בהפעלת האנשים שמסננים את ההודעות‪ .‬לעלות‬
‫זו ניתן להוסיף עלות חברתית‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם היינו מוסיפים את העלות החברתית של הפגיעה בחופש הביטוי אל נוסחת לרנר‪-‬הנד‪ ,‬היינו‬
‫מגיעים למצב בו העלות היתה גדולה מהתוחלת ואז לא היה צריך למנוע את הנזק בעוד שאם‬
‫היינו לוקחים את העלות הכספית רק‪ ,‬התועלת היתה קטנה יותר מהתוחלת‪.‬‬

‫בבית המשפט יש מחלוקת בעניין זה‪ ,‬האם בנוסחת לרנר‪-‬הנד לוקחים בחשבון גם ערכים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫בפסק דין חמד היתה מחלוקת בין השופט ברק ובין השופט ריבלין‪.‬‬
‫השופט ברק אומר שנוסחת לרנר‪-‬הנד במובנה הכלכלי היא רק מזיק וניזוק ולכן הוא דוחה את‬
‫הנוסחה כיוון שלדעתו יש לשקול ערכים נוספים‪.‬‬

‫השופט ריבלין אומר‪" :‬אלא שגורמים אלה כולם יכולים לבוא בחשבון נוסחת הנד‪ ...‬אלו ערכים‬
‫חברתיים‪ ,‬ובית‪-‬המשפט הוא שנדרש ליתן להם משמעות‪ .‬בעשותו כן עשוי בית‪-‬המשפט להציב‬
‫בנוסחה כל ערך הנראה לו כראוי‪ .‬יכול הוא לערוך איזונים שונים בין סיכונים שונים הנגרמים‬
‫לגורמים שונים‪ :‬המזיק‪ ,‬הניזוק‪ ,‬אדם שלישי והציבור ויכול הוא גם להתחשב בשיקולים‬
‫הנוגעים להתנהגות הצודקת‪ ,‬ההוגנת והמוסרית‪ .‬בית‪-‬המשפט הוא המחליט מהי עלות ומהי‬
‫תועלת"‪.‬‬

‫במקרה של השוטר שמתחקר את שני הנערים‪ ,‬תוך כדי התשאול הוא מקבל קריאה למקום אחר‪.‬‬
‫אם היינו לוקחים את נוסחת לרנר‪-‬הנד בצמצום‪ ,‬יש לשאול מה עלויות המניעה לשוטר‪ ,‬למשל‬
‫הימצאות במקום עוד ‪ 10‬דקות ובכימות זה יהיה ‪ .₪ 5‬ההסתברות לכך שאם לא היה נשאר עוד ‪10‬‬
‫דקות במקום הנזק שהיה נגרם הוא ‪ .₪ 100‬אומרים לשוטר שאם ‪ P*L > B‬הוא היה צריך‬
‫להשקיע את אותם ‪ 10‬דקות ולהישאר ועל ידי כך לצמצם את הנזק‪.‬‬

‫אם השוטר עזב את המקום תוך כדי טיפול כי קיבל קריאה דחופה למקום אחר‪ ,‬למשל קיבל‬
‫קריאה שיש פצוע שצריך להצילו‪ .‬העלות במקרה זה היא לא רק אותם ‪ 10‬דקות אלא גם חיי אותו‬
‫פצוע‪ .‬הנוסחה במקרה זה תהיה מה הסיכוי שאותו פצוע ימות לעומת גודל הנזק שהוא ימות‪ .‬זה‬
‫חלק מהעלות ולכן צריך להוסיף את זה לרכיב העלות שבנוסחה‪ .‬אם זה שווה ‪ ₪ 200‬העלות לא‬
‫תהיה רק ‪ ₪ 5‬אלא תהיה ‪ .₪ 205‬אם כך הדבר‪ ,‬העלות גדולה יותר מתוחלת הנזק ולכן היה‬
‫מוצדק שהשוטר הלך‪.‬‬

‫רופא שמגיעים לטיפולו שני פצועים מתאונת דרכים ובחר לטפל קודם בפצוע אחד‪ ,‬בעצם מעשה‬
‫זה הוא עשה איזון ביניהם‪.‬‬
‫באתר אינטרנט השאלה האם לסנן את הטוקבקים או לא האיזון הוא בין העלות של מפעיל האתר‬
‫ובין הפגיעה בחופש הביטוי של כל הגולשים באתר‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬השופט ריבלין אומר שניתן להתחשב במסגרת הנוסחה‪ .‬הנוסחה נשארת תועלת מול עלות‬
‫אך לדעתו התועלת היא לא רק של המזיק והניזוק וגם העלות היא לא רק של המזיק והניזוק אלא‬
‫של כלל החברה כשבראשם המזיק והניזוק‪.‬‬
‫התרשלות‪ :‬מבחן סובייקטיבי או אובייקטיבי?‬
‫הגדרנו מה זה התרשלות – מעשה שאדם סביר לא היה עושה‪ .‬התרשלות היא גם התנהגות לא‬
‫סבירה‪.‬‬
‫דיברנו על המבחן לבחינת ההתרשלות – נוסחת לרנר‪-‬הנד בתוספת שילוב ערכים חיצוניים‪.‬‬

‫כעת נדון בבחינת ההתרשלות‪ ,‬האם המבחן הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫עורך דין מטפל בתיק‪ .‬הוא בדק את כל פסקי הדין‪ ,‬התכונן לתיק‪ .‬אך נעלמה מעיניו הלכה‬
‫מסויימת שהיתה ההלכה הכי חשובה בנושא‪ .‬הוא הלך לדיון ולא טען את הטיעונים הנכונים ועל‬
‫כן הפסיד בתיק‪ .‬סובייקטיבית‪ ,‬הוא עשה את כל מה שהוא מסוגל לעשות‪ .‬הוא אפילו לא התרשל‪.‬‬
‫אובייקטיבית‪ ,‬עורך דין סביר לא היה עושה את זה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬השאלה היא האם המבחן הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא שהמבחן הוא מבחן אובייקטיבי‪ .‬לא שואלים את המזיק האם הוא סטה‬
‫מרמת ההתנהגות שהוא מסוגל לה אלא אם הוא סטה מרמת התנהגות הנתפסת כראויה בחברה‬
‫ש"האדם הסביר" היה נוקט בה‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מסיבה זו‪ ,‬האשם בעוולת הרשלנות הוא לא אשם סובייקטיבי‪ ,‬הוא לא אשם מוסרי‪ .‬לא אומרים‬
‫למזיק שהמעשה שלו לא בסדר כי הוא לא בסדר‪ .‬המעשה לא בסדר כי ברמה החברתית‪ ,‬בקנה‬
‫מידה חברתי המזיק לא הגיע לרף החברתי‪.‬‬

‫על פי פסק דין כרמי נ' סבג‪ ,‬חולה נפש שתקף ילד‪ ,‬בלי שהבין את מה שהוא עושה‪ ,‬אין בו אשם‬
‫מוסרי כלשהו אך אדם סביר לא היה תוקף ולכן זאת התרשלות‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מזיק שעשה את כל מה שהוא מסוגל לעשות אבל ההתנהגות שלו לא הגיעה לאותו רף‬
‫התנהגות אובייקטיבי‪ ,‬ייחשב כמי שהתרשל‪.‬‬

‫המבחן הוא איננו מבחן אובייקטיבי לחלוטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד אדם סביר היה מתנהג‪ .‬החוק שואל‬
‫את השאלה כיצד אדם סביר היה מתנהג בנסיבות העניין‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא לוקחים את האדם הסביר הערטילאי ובודקים באילו נסיבות הוא פעל אלא לוקחים‬
‫את האדם הסביר ושמים אותו בנעלי המזיק‪ ,‬כלומר‪ ,‬בנסיבות בהן המזיק פעל‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש הכנסה של אלמנט סובייקטיבי למבחן האובייקטיבי‪.‬‬

‫את נסיבות העניין נחלק לשני סוגים‪ :‬פנימיות וחיצוניות‬

‫פנימיות – קשורות למזיק ולניזוק‪.‬‬
‫לגבי המזיק‪ ,‬האם נתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיק?‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫מפעיל הבריכה טוען שהוא במצב כלכלי קשה ומבקשים ממנו להכניס חמישה מצילים לבריכה‬
‫אבל אין לו ממה לשלם להם‪ .‬הוא ממשיך ואומר כי הוא יודע שלפי סטנדרט התנהגות הוא צריך‬
‫להציב חמישה מצילים אבל אין לו כסף לשלם לחמישה‪ .‬הוא יכול להעסיק שלושה במקסימום‪.‬‬
‫הכלל הוא שלא מתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיק‪ .‬אין התחשבות בכך שהמזיק הוא עני או‬
‫עשיר‪ ,‬חולה נפש או אדם בריא‪ .‬המבחן הוא מבחן האדם הסביר וזה מבחן אובייקטיבי לחלוטין‪.‬‬

‫הרציונאל‬
‫הכלל מראה פחות או יותר שנקודת המבט היא יותר על הניזוק‪ .‬הדגש הוא להחזיר את המצב‬
‫לקדמותו‪.‬‬

‫אם מתרחץ אחד נכנס לאותה בריכה שהמפעיל שלה עני‪ ,‬והוא יפגע‪ ,‬הוא יקבל כסף כיוון שמפעיל‬
‫הבריכה התרשל‪ .‬אך אם מתרחץ אחר ילך לבריכה אחרת כי הוא יודע שבבריכה הזו מפעיל‬
‫הבריכה עשיר‪ ,‬והוא ייפגע‪ ,‬הוא לא יקבל כסף כיוון שמפעיל הבריכה לא התרשל‪.‬‬
‫בהתייחסות לסיבות הפנימיות של המזיק נוצרת אפליה בין ניזוק לניזוק‪.‬‬

‫אם הדגש הוא על הניזוק‪ ,‬על החזרת מצבו לקדמותו‪ ,‬לא מתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיק‪.‬‬

‫לכלל הזה יש שלושה חריגים‪ :‬קטינים‪ ,‬בעלי מקצוע‪ ,‬מזיקים בעלי ידיעות מיוחדות‪.‬‬
‫קטינים‬
‫לא בודקים רמת התנהגות של קטין לפי אדם סביר אלא בודקים אותו לפי קטין סביר‪.‬‬
‫אם המזיק הוא קטין בן ‪ ,13‬לא אומרים שיש לבדוק איך אדם סביר היה מתנהג אלא יש לבדוק‬
‫איך קטין בגילו של המזיק היה מתנהג‪.‬‬

‫בעלי מקצוע‬
‫לגבי עורכי דין‪ ,‬רופאים‪ ,‬רואי חשבון‪ ,‬קבלנים‪ ,‬שמאים‪ ,‬מורים ושאר בעלי מקצוע למיניהם‪ ,‬בעלי‬
‫מקצוע לא בודקים לפי האדם הסביר‪.‬‬
‫עורך דין לא יכול להגיד שאדם סביר לא היה מזמין את העד הזה וזאת כי אדם סביר לא יודע‬
‫משפטים‪.‬‬
‫את כל בעלי המקצוע בודקים לפי בעל המקצוע הסביר‪ .‬עורך דין ייבחן על פי עורך דין סביר וכן‬
‫הלאה‪.‬‬
‫ניתן ללמוד זאת גם מסעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין שקובע‪..." :‬או שבמשלח פלוני לא השתמש‬
‫במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה‬
‫משתמש או נוקט באותן נסיבות‪"..‬‬

‫‪41‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לגבי עורכי דין‪ ,‬בית המשפט יכול לקבוע את סטנדרט ההתנהגות של אדם סביר כי לבית המשפט‬
‫יש רקע במשפטים‪ .‬אך איך יקבע בית המשפט את הסטנדרט לגבי רופאים‪ ,‬קבלנים וכו'? יביאו‬
‫חוות דעת של רופאים שיגידו שהרופא הספציפי התרשל‪ ,‬יביאו חוות דעת של רופאים שיגידו‬
‫שהוא לא התרשל ובסופו של דבר בית המשפט יכריע‪ .‬לבית המשפט יש קושי בלקבוע התרשלות‬
‫והקביעה תהיה רק אם המדובר בהתרשלות רבתי‪.‬‬
‫מזיק בעל ידיעות מיוחדות‬
‫יש פרקטיקה סבירה שבית המשפט קובע אותה‪ .‬מה קורה כאשר אדם מסגל לעצמו פרקטיקה‬
‫יותר מחמירה?‬
‫למשל‪ ,‬מפעיל בריכה יודע שצריך חמישה מצילים אך הוא מעסיק עשרה‪ .‬הוא החליט לאמץ‬
‫לעצמו פרקטיקה מחמירה יותר אבל יום אחד הוא החליט לרדת אל הפרקטיקה הסבירה ונגרם‬
‫נזק‪.‬‬
‫אם היינו מפעילים מבחן אובייקטיבי לחלוטין הוא לא התרשל כי הוא עדיין עומד בסטנדרט‬
‫הזהירות הנדרש‪.‬‬
‫בית המשפט‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬קבע כי המבחן הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי‪.‬‬
‫השאלה הזו נדונה בפסק דין שטרן‪ .‬בפסק הדין דובר על לידות בשנות ה‪ .70-‬אם העובר היה במצב‬
‫של עכוז היו מיילדים אותו לידת עכוז שיש בה סיכונים מסויימים‪ .‬בית החולים שיבא התחיל‬
‫לקראת סוף שנות ה‪ 70-‬לבצע ניתוחים קייסרים במקרה של לידת עכוז‪ .‬בתקופה מסויימת בית‬
‫החולים החליט לחזור ללידת עכוז‪ .‬לידת עכוז זה סטנדרט התנהגות סביר‪ .‬אם בית החולים לא‬
‫היה מבצע ניתוחים קייסרים אלא היה נשאר בלידות עכוז בית המשפט היה קובע שבית החולים‬
‫לא התרשל‪.‬‬
‫בית המשפט קבע שבמקרה הזה המבחן הוא סובייקטיבי‪" .‬אומנם‪ ,‬ההתרשלות נקבעת עפ"י‬
‫אמת מידה אובייקטיבית‪ .‬מזיק שעשה כל שהוא מסוגל ולא סטה מרמת ההתנהגות‬
‫הסובייקטיבית שלו‪ ,‬אולם התנהגותו סטתה מרמת הזהירות האובייקטיבית הנקבעת עפ"י‬
‫מבחני האדם הסביר ישא באחריות בנזיקין‪...‬מכאן לא נובע כי ההתרשלות הסובייקטיבית אינה‬
‫רלבנטית לעניין אחריות בנזיקין ברשלנות‪ .‬התרשלות זו רלבנטית היא במקום שהסטנדרט‬
‫האישי הוא ברמה גבוהה יותר מהנוהג כרגיל‪ .‬במצב דברים זה ההתרשלות )האובייקטיבית(‬
‫תקבע לפי הסטייה מסטנדרט זה‪ .‬כלומר‪ :‬יש רף מינימאלי אובייקטיבי‪ .‬אבל נתבע יכול‬
‫להידרש לסטנדרט גבוה יותר אם יש לו כשורים מיוחדים מעבר לכך או קיבל על עצמו סטנדרט‬
‫גבוה יותר"‪.‬‬
‫אם המזיק סיגל לעצמו פרקטיקה יותר מחמירה ואחר כך ירד לפרקטיקה של האדם הסביר‪,‬‬
‫בוחנים אותו לפי הפרקטיקה המחמירה‪.‬‬

‫‪42‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪23.3.9‬‬
‫התרשלות ‪ -‬המשך‬

‫חזרה‪:‬‬
‫התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה‪.‬‬
‫המחליט מה אדם סביר היה עושה הוא בית המשפט‪ ,‬על סמך איזוני אינטרסים‪ :‬אינטרס הניזוק‪,‬‬
‫אינטרס המזיק‪ ,‬אינטרס של צדדים שלישיים‪ .‬צריך לאזן בין כל האינטרסים הללו ולהגיע‬
‫להחלטה כיצד צריך לנהוג‪.‬‬
‫אפשר ליצוק את כל האינטרסים האלה אל תוך נוסחת לרנר‪-‬הנד‪.‬‬
‫נוסחת לרנר‪-‬הנד היא בין הניזוק ובין המזיק‪ ,‬עלות המניעה אל מול תוחלת הנזק‪ .‬אפשר להכניס‬
‫אל תוך הנוסחה גם ערכים חברתיים‪.‬‬
‫בחינת ההתרשלות‪ ,‬האם היא סובייקטיבית או אובייקטיבית? אם אדם אומר שהוא עשה את כל‬
‫מה שהוא מסוגל לעשות‪ ,‬אבל לא הגיע לרף ההתנהגות של אדם סביר‪ .‬המבחן הוא מבחן‬
‫אובייקטיבי בנסיבות העניין‪.‬‬
‫נסיבות העניין – חלוקה לנסיבות פנימיות ונסיבות חיצוניות‪.‬‬
‫נסיבות פנימיות הם של המזיק והניזוק‪.‬‬
‫לא מתחשבים בנסיבות הפנימיות של המזיק למעט שלושה חריגים‪ :‬קטינים‪ ,‬בעלי מקצוע ובעלי‬
‫ידיעות מיוחדות – פסק דין שטרן‪.‬‬

‫לגבי נסיבות פנימיות של הניזוק‪ ,‬כן מתחשבים‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫אם מוציאים לטיול ילדי כיתה א' יש לגלות כלפיהם אמצעי זהירות שונים מטיול בו משתתפים‬
‫תלמידי כיתה י"ב‪.‬‬

‫אמצעי הזהירות משתנים לפי הניזוק הפוטנציאלי‪.‬‬

‫בחישוב כיצד אדם סביר היה צריך לנהוג מתחשבים בניזוק‪.‬‬

‫נסיבות חיצוניות‬
‫נסיבות חיצוניות לא קשורות למזיק או לניזוק אלא קשורות לנסיבות בהן מתקבלת ההחלטה‪.‬‬
‫המזיק מקבל החלטה‪.‬‬

‫יש שוני בין רופא שמקבל החלטה בחדר מיון כאשר הוא צריך להחליט איך לטפל בחולה ובין‬
‫רופא שנקלע לטיפול בתאונת דרכים ועליו להחליט על הטיפול הדרוש‪ .‬אמצעי הזהירות ואופן‬
‫קבלת ההחלטה צריכה להיות הרבה יותר זהירה בבית החולים מאשר בשטח תחת לחץ‪.‬‬

‫שוטר שמטפל באירוע מסויים צריך להתנהג אחרת ומצפים ממנו להתנהג אחרת משוטר שנמצא‬
‫בתחנת המשטרה וכל הכלים עומדים לרשותו ועליו לפעול בצורה ראויה יותר‪.‬‬

‫אם יש התרעה על פיגוע והשוטר נקלע לשטח‪ .‬הוא חוקר אדם כי הוא חושש שהפיגוע יצא לפועל‪,‬‬
‫מצפים ממנו לחקור אחרת מאשר היה חוקר אם הוא היה בתחנת המשטרה כאשר הסכנה לא כל‬
‫כך מוחשית ומידית‪.‬‬

‫בחישוב ההתרשלות מתחשבים בנסיבות העניין‪.‬‬

‫כאשר יורד גשם ותנאי הדרך לא מאפשרים לנהוג כמו ביום רגיל‪ ,‬מצפים מהנהג שיתחשב בתנאים‬
‫וינהג במהירות המתאימה לתנאים ולא במהירות הרגילה שבאותו שטח כביש‪ .‬אבל אם מדובר‬
‫בתנאי כביש או בתנאי מזג אוויר ראויים‪ ,‬מצפים לנהוג בהתאם‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בנסיבות החיצוניות כן מתחשבים‪.‬‬
‫התרשלות פרקטיקה מקובלת‬
‫התרשלות פרקטיקה מקובלת יכולה להיות טענת הגנה של המזיק‪.‬‬
‫אומרים למזיק שלפי נוסחת לרנר‪-‬הנד נמצא שהוא התרשל‪ .‬המזיק יכול לטעון כי כולם עושים כך‬
‫ולכן הוא לא התרשל‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫השאלה היא האם טענה כזו יכולה להתקבל? הכלל הוא שהטענה שכולם מתנהגים כך לא‬
‫מתקבלת כי מי שקובע מה צריך להיות וכיצד צריך לנהוג זה לא מה שהאנשים עושים אלא מה‬
‫שבית המשפט יחליט‪.‬‬
‫ההחלטה הסופית היא שקביעת סטנדרט התנהגות נתונה בידי בית המשפט וזה שהחברה כולה‬
‫נוהגת באופן אחד לא יחליף את קביעת בית המשפט מה אמור להיות‪.‬‬
‫הטענה הזאת ומשקלה יכול להשתנות מתחום לתחום‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש תחומים בהם לטענה הזאת אין‬
‫כמעט שום משקל ויש תחומים שיש לה משקל מאוד חשוב‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫רישום הערת אזהרה – שואלים אדם למה הוא לא רשם הערת אזהרה והוא עונה כי לא רשם בלי‬
‫סיבה כלשהי‪ .‬אומרים לו שעלות מניעת הנזק בעצם רישום ההערה הוא ‪ 100‬או ‪ ₪ 200‬לעומת‬
‫תוחלת הנזק שהיה נמנע‪ .‬המזיק טוען כטענת הגנה שבאזור בו הוא גר אף אחד לא רושם הערת‬
‫אזהרה‪ .‬כלומר‪ ,‬על פי נוסחת לרנר‪-‬הנד הוא התרשל אבל הוא טוען שזו פרקטיקה מקובלת‪.‬‬
‫בתחום הזה בית המשפט לא ייחס לטענה הזו כמעט שום משקל‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬יש תחומים כגון התחום הרפואי שבו לטענה הזאת יש משקל חשוב‪ ,‬אם כי לא‬
‫מכריע‪.‬‬
‫יכול להיות שיבוא הרופא ויגיד שהוא לא התרשל כיוון שכל הרופאים נוהגים כפי שהוא נהג‪.‬‬
‫הטענה היא לא שאדם סביר נוהג כך אלא שכל הרופאים עושים כך‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה שהטענה הזאת שכולם עושים כך בדרך כלל מתקבלת אך יש מקרים חריגים בהם‬
‫היא לא תתקבל‪.‬‬
‫פסק דין קליפורד‪" :‬החלטותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על ידע רפואי ועדכני בהתאם‬
‫לנורמות בעת הרלוונטית בעולם הרפואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬סבירותם של אמצעי זהירות נקבעת על פי‬
‫אמת‪-‬מידה אובייקטיבית נורמטיבית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬ייתכנו מקרים‪ ,‬אם כי לא שכיחים‪ ,‬בהם‬
‫הפרקטיקה הנהוגה עלולה שלא לענות על סטנדרט ההתנהגות הנדרש‪ .‬למעשה‪ ,‬קיומה של‬
‫פרקטיקה רפואית מקובלת אינה יכולה לחרוץ את גורלה של שאלת ההתרשלות‪ .‬אין ספק כי‬
‫קיומה של פרקטיקה רפואית מהווה פרמטר‪ ,‬ואפילו פרמטר חשוב‪ ,‬במכלול השיקולים שעל בית‬
‫המשפט לשקול בבואו לקבוע סטנדרט התנהגות ראוי‪ ,‬אולם אין הוא הפרמטר היחיד שיש‬
‫להתחשב בו"‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬במרבית המקרים בהם הרופא מוכיח שזאת הפרקטיקה הנהוגה‪ ,‬לא תוכח ההתרשלות‬
‫שלו‪ .‬אבל‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬ייתכנו מקרים‪ ,‬אם כי לא שכיחים בהם הפרקטיקה הנהוגה עלולה שלא‬
‫לענות על סטנדרט ההתנהגות הנדרש‪ .‬ולמעשה‪ ,‬קיומה של פרקטיקה רפואית מקובלת אינה יכולה‬
‫לחרוץ את קיומה של שאלת ההתרשלות‪ .‬אין ספק‪ ,‬אבל‪ ,‬שאם כולם מתנהגים כך זה אולי משמש‬
‫כאינדיקציה לכך שזה מה שצריך להיות אך אין זה אומר כי זה מה שאכן צריך להיות‪.‬‬
‫בסופו של יום ההחלטה היא בידי בית המשפט‪.‬‬

‫המשך פסק דין קליפורד‪" :‬הנתבע ברשלנות רפואית אינו יוצא בהכרח פטור מאחריות בשל כך‬
‫בלבד שמביא עדויות על כך שגם אחרים נהגו באותה דרך בה היה נוהג‪...‬במקרים רבים יהיו‬
‫לעדויות אלו השפעה רבה על הכרעת בתי המשפט‪..‬אולם‪ ,‬כל מקרה ונסיבותיו במסגרת זו ישקול‬
‫בית המשפט גם את הפרקטיקה המקובלת אל מול הסיכון הצפוי מהטיפול הרפואי בו מדובר‪,‬‬
‫טיב האמצעים שניתן לנקוט בהם כדי למנוע סיכון זה ואת שאלת הסיכונים הצפויים והחסרונות‬
‫הטבועים בדרכי טיפול חלופיות"‪.‬‬

‫יש לבדוק את ההחלטה לגופו של עניין‪ .‬יכול להיות שבמקרה אחד מעשה הרופאים ובכללם הרופא‬
‫המזיק יהווה התרשלות ואותו מעשה‪ ,‬במקרה אחר‪ ,‬יהווה סטנדרט התנהגות ראוי‪.‬‬
‫אם יתברר שההחלטה היא לא סבירה‪ ,‬תהיה התרשלות למרות שזו פרקטיקה מקובלת‪.‬‬
‫מי שיקבע את הסטנדרט אלה לא הרופאים אלא בית המשפט‪.‬‬

‫מדוע דווקא בתחום הרפואי הזהירות הזאת‪ ,‬הטענה של פרקטיקה נהוגה‪ ,‬כלומר‪ ,‬למה הזהירות‪,‬‬
‫בית המשפט יקבל את הטענה למעט מקרים חריגים? יש כמה סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬ההנחה היא שעל הרופאים יש הוראה חוץ מהוראת החוק וזוהי השבועה שהם נשבעים‬
‫לטפל בחולה‪ .‬הם רוצים באמת בטובתו של החולה ולכן גם ללא דיני הנזיקין קיימת‬
‫ההנחה שהם פועלים לטובתו של החולה‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם כל הרופאים נוהגים בצורה מסויימת אולי באמת קיימת ההנחה שזה מה שצריך‬
‫להיות‪.‬‬
‫אם בית המשפט יגיד שזה שכל הרופאים עושים דבר מסויים לא מעניין אותו‪ ,‬יהיו הרבה‬ ‫‪.2‬‬
‫מקרים בהם בית המשפט יבטל את הפרקטיקה הנהוגה ויפגע באמון הציבור במערכת‬
‫הרפואית‪.‬‬
‫האמון במערכת הרפואית הוא גם ערך חשוב‪.‬‬
‫איך בית המשפט יקבע שיש התרשלות? כל הרופאים יעידו שככה צריך להיות‪ .‬לכן יש‬ ‫‪.3‬‬
‫קושי לבית המשפט להכריע‪.‬‬
‫הרתעת יתר‪ :‬חשיפת הרופא לסיכון של הטלת אחריות בנזיקין תביא להשפעה על‬ ‫‪.4‬‬
‫שיקוליו לפני מעשה ולהניע אותו להגנה על אינטרסים שלו אף כשהדבר בניגוד לאינטרס‬
‫חברתי‪.‬‬
‫קיומו של חוזה בין הרופא לבין החולה שבחר בדרך הטיפול לאחר שהוסברו לו כל‬ ‫‪.5‬‬
‫האפשרויות‪.‬‬
‫התרשלות והפרת חובה חקוקה‬
‫יכול להיות שהמעשה שמייחסים למזיק הוא בגדר הפרת חובה חקוקה או שהוא אפילו מקיים‬
‫חובה חקוקה‪ .‬השאלה היא האם זה שהמעשה הוא בגדר הפרת חובה חקוקה או מקיים חובה‬
‫חקוקה פוטרת מהתרשלות‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫לפי תקנות רישוי עסקים‪ ,‬מפעיל בריכה צריך להעסיק חמישה מצילים‪ .‬ביום מסויים התקיים‬
‫בבריכה אירוע מיוחד לילדים עם מוגבלויות‪ .‬באותו יום היו בבריכה חמישה מצילים‪ .‬הטענה היא‬
‫שמפעיל הבריכה התרשל בכך שלא העסיק יותר מצילים‪ .‬הוא יטען שהוא פעל לפי חובה חקוקה‪.‬‬
‫השאלה היא האם הטענה הזאת‪ ,‬שהמפעיל פעל על פי החוק‪ ,‬פוטרת מהתרשלות‪ .‬התשובה היא‬
‫לא‪ .‬שאלת קיומה או אי קיומה‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפרת חובה חקוקה לא יכולה להכריע שאלת התרשלות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יכול להיות שאדם שקיים חובה חקוקה ייחשב כמי שהתרשל וההפך הוא הנכון‪ .‬יכול להיות‬
‫שאדם מפר חובה חקוקה ועדיין לא יתחשב כמתרשל‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫נהג נוסע במהירות של ‪ 50‬קמ"ש לפי חובה חקוקה‪ .‬הנוסע במושב ליד הנהג מקבל התקף לב‪ .‬הנהג‬
‫מחליט לנסוע מהר ואז הוא מפר חובה חקוקה והיא לנסוע במהירות של ‪ 50‬קמ"ש‪.‬‬
‫אם בוחנים את ההתרשלות‪ ,‬יש לבחון את התועלת מול העלות‪ .‬התועלת בהפרת החובה היתה‬
‫להקטין או למנוע את הנזק של אותו נוסע שקיבל התקף לב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מבחינת ההתרשלות הוא לא התרשל למרות שהפר חובה חקוקה‪.‬‬

‫נהג שנוסע במהירות ‪ 50‬קמ"ש לפי חובה חקוקה והנוסע במושב לידו מקבל התקף לב‪ .‬הנהג‬
‫ממשיך לנסוע במהירות של ‪ 50‬קמ"ש על מנת לא להפר חובה חקוקה‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬העמידה על קיום החובה החקוקה דווקא היא התרשלות‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫בוחנים כל מקרה לגופו‪.‬‬
‫מי שיקבע את ההתרשלות יהיה בית המשפט‪.‬‬
‫מי שקובע הפרת חובה חקוקה זה המחוקק‪.‬‬
‫לעולם‪ ,‬קיומה של חובה חקוקה מהווה אינדיקציה להתרשלות‪.‬‬
‫השאלה תתעורר אם יש התייחסות בחוק למעשה שבגינו רוצים לייחס רשלנות‪.‬‬
‫התרשלות ומעשים מכוונים‬
‫האם מעשה מכוון שגרם לנזק יכול להיחשב כהתרשלות?‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫• א' תקף את ב'‪.‬‬
‫• א' עסק בסחר בנשים‪ .‬אותה אישה תבעה אותו‪ .‬אין עוולה פרטיקולארית של סחר בנשים‪.‬‬
‫יש אולי הפרת חובה חקוקה אבל עוולה פרטיקולארית של סחר בנשים לא נמצא‪ .‬לכן‬
‫אותה אישה תבעה את הסוחר בנשים ברשלנות‪.‬‬

‫‪45‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫השאלה היא איך יכולה להיות התרשלות כאשר המעשה הוא מכוון‪ .‬התשובה היא שהתרשלות‬
‫כוללת מעשים מכוונים‪ .‬כלומר‪ ,‬מעשה מכוון יכול להיות התרשלות‪ .‬התרשלות זה מעשה שאדם‬
‫סביר לא היה עושה בנסיבות העניין‪ .‬קל וחומר שמעשה שלילי שנעשה בכוונה‪ ,‬אדם סביר לא היה‬
‫עושה אותו‪.‬‬
‫אדם סביר לא היה תוקף אחר‪ .‬אדם סביר לא היה עוסק בסחר בנשים‪ .‬אדם סביר לא היה מונע‬
‫מאישתו לקבל גט במשך הרבה זמן‪.‬‬
‫זה שהמעשה נעשה בכוונה לא מוציא אותו מגדר עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫אם היינו מוציאים את המעשים המכוונים מגדר עוולת הרשלנות‪ ,‬ואין למעשה עוולה‬
‫פרטיקולארית‪ ,‬לא ניתן היה להטיל אחריות נזיקית בגין אותו מעשה‪.‬‬

‫בקודקס נקבע במפורש ש"התרשלות‪ ,‬לרבות מעשה מכוון"‪.‬‬

‫נזק‬
‫אם אומרים שאחד היסודות החיוניים לקיום הרשלנות זה נזק‪ ,‬אם אין נזק – אין אחריות‪.‬‬
‫אדם נהג במהירות של ‪ 200‬קמ"ש אך לא נגרם נזק‪ .‬אם כן‪ ,‬הנהג התרשל אבל מאחר שלא נגרם‬
‫נזק לא תוטל עליו אחריות על רשלנות‪.‬‬

‫כאשר אומרים שאדם התרשל מתכוונים לכך שהוא יכול היה למנוע נזק שעלות מניעתו יותר‬
‫קטנה מהתוחלת שלו‪ .‬אם כן‪ ,‬אדם שהתרשל יצר סיכון במודע‪ ,‬יצר סיכון צפוי‪.‬‬
‫נזק זה שהסיכון התממש בסופו של יום‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נהג שנוהג במהירות של ‪ 200‬קמ"ש יוצר סיכון שאנשים יפגעו‪ .‬הנזק הוא כאשר הסיכון‬
‫שאנשים יפגעו מתממש‪.‬‬

‫עוולת הרשלנות לא מטילה אחריות על יצירת סיכון‪ .‬זה שאדם עשה מעשה‪ ,‬הוא התרשל‪.‬‬
‫ההתרשלות יצרה סיכוי להתרחשות מסויימת‪ ,‬המתרשל יצר סיכון לקרות נזק אבל בפועל לא‬
‫נוצר נזק‪ .‬הסיכון ליצירת נזק‪ ,‬כלומר ההתרשלות‪ ,‬לבדו לא תטיל אחריות‪ .‬יש צורך בנזק‪ ,‬כלומר‬
‫שהסיכון התממש‪.‬‬
‫רשלנות לא תוטל בגין יצירת סיכון לבדו‪ .‬כדי שתוטל אחריות ברשלנות צריך שיהיה יצירת סיכון‬
‫והסיכון בסופו של יום התממש‪.‬‬

‫)בקש"ס העובדתי נלמד חריגים לפיצוי רק בשל יצירת סיכון(‬

‫הגדרת הנזק‬
‫נזק הוא כל אובדן או חיסור‪.‬‬
‫ההגדרה של נזק בפקודת הנזיקין היא הגדרה לא סיסטמאתית‪"" :‬נזק" ‪ -‬אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪,‬‬
‫נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם‪-‬טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;"‬
‫האובדן והחיסור הם בחיים‪ ,‬בנכס‪ ,‬בנוחות‪ ,‬ברווחה גופנית או בשם הטוב‪ .‬בעצם זה יכול להיות‬
‫כמעט כל דבר‪.‬‬

‫בקודקס יש הבחנה בין נזק גוף ובין נזק שאינו נזק גוף‪.‬‬
‫החשוב הוא שהגדרת נזק כנזק זה כל אובדן או חיסור‪.‬‬
‫בפסק דין גורדון בית המשפט קבע כי‪" :‬הגדרת נזק האמורה בסעיף ‪ 2‬רחבה היא לעניין הפגיעות‬
‫הנזכרות ברישא והן לעניין הפגיעות הנזכרות בסיפא‪...‬והיא כוללת את כל סוגי הנזק‪ ,‬בין פיסי‬
‫ובין שאינו פיסי‪ ,‬בין ממוני ובין שאינו ממוני‪...‬היא משתרעת הן על נזק פיסי והן על נזק‬
‫כספי‪."...‬‬

‫אם כן‪ ,‬יש איזושהי הסכמה כי נזק זה כל אובדן או חיסור‪.‬‬

‫מקובל להבחין במונח נזק במישורים שונים‪:‬‬

‫‪ .1‬נזק פיזי מול נזק כלכלי טהור – נזק פיזי הוא נזק או לגוף או לרכוש‪.‬‬
‫כל נזק לגוף או לרכוש מתבטא בנזק כלכלי‪ .‬אותו נזק כלכלי שהוא כתוצאה או נלווה‬
‫לנזק לגוף או לרכוש‪ ,‬נקרא לו נזק כלכלי לא טהור‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬

‫‪46‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אדם נפגע ברגלו ונגרמה לו נכות של ‪ 5%‬וכתוצאה מכך הוא מפסיד לכל אורך חייו ‪5%‬‬
‫ממשכורתו‪ .‬הנזק הוא נזק כלכלי אך לא כלכלי טהור כיוון שהוא תוצאה מפגיעה ברגלו‪,‬‬
‫גופו‪.‬‬

‫רכבו של אדם נפגע‪ .‬כתוצאה מהפגיעה ברכב נגרם נזק של ‪ .₪ 10,000‬זה נזק כלכלי אבל‬
‫הוא נלווה לרכוש‪.‬‬

‫נזק כלכלי שנלווה לנזק גוף או רכוש הוא נזק כלכלי לא טהור‪.‬‬
‫האינטרס שנפגע כאן כדי שיגרם נזק כזה זה אינטרס או לגוף או לרכוש‪.‬‬

‫‪ .2‬לעומת נזק כלכלי לא טהור עומד הנזק הכלכלי הטהור‬

‫נזק כלכלי טהרו זה נזק כלכלי שלא נלווה לנזק פיזי או לנזק לגוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אדם גנב כסף מאחר‪.‬‬

‫אדם לווה כסף מאחר ולא החזיר לו – נגרם נזק כלכלי טהור שלא נלווה לנזק לגוף או נזק‬
‫לרכוש‪.‬‬

‫ההבחנה הזאת היא מכיוון שבדיני נזיקין הנטייה היא יותר להטיל אחריות על נזקים של‬
‫גוף ורכוש יותר מאשר על נזק כלכלי טהור‪.‬‬
‫כאשר מדובר בנזק כלכלי טהור‪ ,‬הנטייה תהיה שלא להטיל אחריות‪.‬‬

‫אדם נסע ברכבת והרכבת איחרה בשעה‪ .‬כתוצאה מהאיחור הוא הפסיד פגישה עסקית‬
‫חשובה‪ .‬אותו איש עסקים שהנוסע עמד לפגוש טס לחו"ל והנוסע איבד עסקה חשובה‪.‬‬
‫האם ניתן לתבוע את הרכבת על הפסד העסקה? במקרה זה יש נזק מסוג נזק כלכלי טהור‪.‬‬

‫הנטייה היא‪ ,‬כאשר מדובר בנזק כלכלי טהור‪ ,‬לא להטיל אחריות‪ ,‬מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הנזק הכלכלי הטהור‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הוא כמעט אינסופי‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוג הניזוקים בנזק כלכלי טהור יכול להיות חוג מאוד רחב‪ .‬למשל‪ ,‬כל הנוסעים‬
‫ברכבת‪ .‬אם כל אחד מהם יפסיד עסקה אחת כולם יתבעו את הרכבת על נזק כלכלי טהור‬
‫והרכבת תוכל לסגור את עסקיה אחרי יומיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההנחה לגבי נזק כלכלי טהור היא כי הניזוק הוא מונע הנזק הטוב ביותר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫במקרה של הרכבת‪ ,‬הניזוק יכול היה לקחת מונית‪ ,‬לצאת מוקדם יותר מהבית‪ ,‬לקבוע עם‬
‫איש העסקים מועדים לא צפופים לטיסתו‪.‬‬

‫במקור‪ ,‬דיני הנזיקין נועדו להגן רק על נזק רכוש או נזק גוף‪ .‬ההגנה על נזק כלכלי טהור‬
‫היתה שייכת לדיני החוזים‪ .‬כיום‪ ,‬בגלל הערבוב בין דיני החוזים לדיני הנזיקין‪ ,‬גם דיני‬
‫הנזיקין מתחילים להגן על נזק כלכלי טהור וגם דיני החוזים מתחילים להגן על נזק רכוש‬
‫ונזק גוף‪.‬‬

‫‪ .3‬הבחנה נוספת שקיימת היום היא בין נזק ממוני ובין נזק לא ממוני‬
‫נזק ממוני זה נזק שניתן לשום אותו‪ ,‬להעריך אותו בכסף‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אומרים שלאדם נגרם ‪ 5%‬נכות‪ ,‬הוא משתכר ‪ ₪ X‬בחודש‪ ,‬הוא צפוי לעבוד עד ‪ Y‬שנים‪.‬‬
‫ניתן לחשב את הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מהנכות‪.‬‬
‫כל מה שניתן לכמת בערכים כספיים בחישוב על נזק פשוט ייקרא נזק ממוני‪.‬‬

‫אם הולכים על הקטגוריות של הנזקים‪ ,‬כלומר‪ ,‬נזק גוף ורכוש ונזק כלכלי טהור‪ ,‬הנזק‬
‫הכלכלי הטהור מטבעו יהיה נזק ממוני‪.‬‬
‫לא כל נזק גוף ניתן להעריך אותו‪.‬‬
‫נזק שלא ניתן להעריך‪ ,‬לשום בערכים מתמטיים ייקרא נזק שאיננו ממוני‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬

‫‪47‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אדם אומר שאחר דיבר עליו ונפגע שמו הטוב‪ .‬איך אפשר לכמת את הנזק? התשובה היא‬
‫שלא ניתן לכמת ולכן הנזק יהיה נזק לא ממוני‪.‬‬

‫נזק גוף ממוני‬

‫נזק גוף ממוני הוא נזק שנגרם לגוף וניתן להעריך אותו בכסף‪ .‬יש כמה סוגים של נזק‬
‫כזה‪:‬‬
‫• אבדן השתכרות או כושר השתכרות – ברגע שלאדם נגרם נזק גוף‪ ,‬יפצו אותו על‬
‫אובדן כושר השתכרות‪ .‬הוא הרוויח לפני הפגיעה שלו ‪ .₪ 5,000‬בעקבות הפגיעה הוא‬
‫עבר לעבודה בחצי משרה‪ ,‬כתוצאה מכך הוא מפסיד ‪ 50%‬מהמשכורת עד יציאתו‬
‫לפנסיה‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא יפוצה על אובדן חצי משכורת מיום פגיעתו ועד יציאתו לפנסיה‪.‬‬
‫• הוצאות רפואיות – כתוצאה מהנזק גוף הנפגע צריך לעבור טיפולים רפואיים‪ .‬אין זה‬
‫משנה אם הטיפולים נמצאים בסל הבריאות או לא‪ .‬הוצאות הטיפול הרפואי הם חלק‬
‫מהנזק‪.‬‬
‫• הוצאות שאינן רפואיות )עזרת הזולת‪ ,‬ניידות‪ ,‬התאמת דיור וכו'( – כתוצאה מאותו‬
‫נזק גוף יכולות להיות הוצאות שאינן רפואיות‪ ,‬למשל‪ ,‬הנפגע לא יכול לעלות מדרגות‬
‫או לא יכול לעלות במעלית וצריך להתאים את הבית אל צרכי הנפגע‪ .‬אדם צריך‬
‫עזרה‪ ,‬השגחה צמודה‪ .‬אלה הן הוצאות שאינן רפואיות‬
‫נזק גוף לא ממוני‬
‫נזק גוף יכול להיות גם נזק לא ממוני‪.‬‬

‫נזקי הגוף הלא ממוניים שהיו מקובלים בהתחלה הם הכאב והסבל‪ .‬נכון שאדם שבר את‬
‫רגלו ונגרם לו ‪ 10%‬נכות אבל בנוסף היה לו כאב וסבל שהם מעבר לאובדן כושר‬
‫ההשתכרות‪.‬‬

‫אב הנזק השני הוא קיצור תוחלת החיים – אדם היה אמור לחיות עד גיל ‪ 70‬וכתוצאה‬
‫מהמעשה של המזיק‪ ,‬הניזוק יחיה עד גיל ‪ .50‬נמנעו ממנו חיים של ‪ 20‬שנה‪ .‬החיים של‬
‫אותו ניזוק היו מהנים כל כך שעל הפסד ‪ 20‬שנים מחייו הוא תובע בגין נזק לא ממוני‪.‬‬

‫עוד נזקים לא ממוניים היום הם נזקים בגין פגיעה באינטרסים לא מוחשיים‪ .‬למשל‬
‫פגיעה בשם הטוב‪ ,‬פגיעה בכבוד‪.‬‬
‫האינטרסים האלה‪ ,‬בעיקר לאחר חוקי היסוד‪ ,‬הם נזקים כתוצאה מפגיעה בכבוד‪ .‬מקור‬
‫הנזקים הללו הוא באותם התחושות שהמעשה יוצר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם אומרים שאדם נפגע כתוצאה מלשון הרע שאחר הוציא עליו‪ ,‬אצל אותו אדם‬
‫נפגע שמו הטוב‪ .‬אם הפגיעה בשמו הטוב גרמה לו לא להתקבל לעבודה זה נזק ממוני‪.‬‬
‫בנזק שאיננו ממוני מדובר על עצם הפגיעה כפגיעה ועל התחושות שהיא יצרה אצל‬
‫הניזוק‪.‬‬

‫פגיעה באוטונומיה – לאדם יש זכות לחיות את חייו איך שהוא רוצה ואם במהלך חייו‬
‫הוא מקבל סיפור חיים שונה נוצרת פגיעה באוטונומיה שלו‪.‬‬

‫העיקר‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא פגיעה בתחושות‪.‬‬

‫יישום על הדוגמאות‪:‬‬
‫במקרה של המומחה‪ :‬המומחה של וועדת המכרזים הכין חוות דעת‪ .‬חוות הדעת היתה רשלנית‬
‫והחברה הפסידה מכרז‪ .‬ברגע שהחברה הפסידה מכרז היא הפסידה עבודה ולכן הנזק הוא נזק‬
‫כלכלי טהור ממוני‪.‬‬

‫במקרה של סרבן הגט‪ :‬אותו בעל שסירב לתת לאשתו גט‪ .‬האישה טענה שסירוב הגט גרם לה‬
‫לכאב וסבל‪ ,‬אובדן הנאה בחיים‪ .‬כל אלה הם נזקי גוף לא ממוני‪.‬‬

‫במקרה של משפחת וייס )המשטרה(‪ :‬אותה משפחה שהתנכלו לה והלכה למשטרה והמשטרה‬
‫לא עשתה כלום‪ .‬בסוף המשפחה נאלצה למכור את דירתה במחיר זול‪ .‬למכור את הדירה במחיר‬
‫מוזל זה נזק כלכלי טהור )ההפרש במחיר המכירה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬המשפחה טענה כי נגרם לה גם כאס‬
‫וסבל כתוצאה מכך שהמשטרה לא טיפלה בתלונתם וההתנכלויות נמשכו ועל כן נגרם להם גם נזק‬
‫גוף ללא ממוני )עוגמת הנפש(‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫במקרה של גלעד רביב‪ :‬שוטר סיור שראה שני נערים רבים ביניהם כשלאחד מהם יש סכין‪.‬‬
‫השוטר שאל אותם מה הם עושים והם ענו לו שהם רבים‪ .‬השוטר אמר להם שזה בסדר והלך‪ .‬נער‬
‫אחד דקר את השני וזה נזק גוף‪.‬‬

‫במקרה של ההורה )אמין(‪ :‬בעל שהתחתן עם אישה שניה והיא הסכימה להתחתן איתו בתנאי‬
‫שהוא יתנכר לילדיו‪ .‬הוא אחר התנכר להם ולידי נגרם נזק נפשי‪ .‬נזק נפשי זה בעצם נזק גוף לא‬
‫ממוני‪.‬‬

‫במקרה אתר האינטרנט‪ :‬במקרה שלא מסננים הודעות שנכתבות באינטרנט נפגע שמו הטוב של‬
‫האדם והנזק הוא נזק גוף לא ממוני‪.‬‬

‫במקרה של המשמר האזרחי‪ :‬פקיד משמר אזרחי לא בדק כראוי את המתנדב ונתן לו אקדח‬
‫והמתנדב ירה בעצמו‪ .‬נגרם לו נזק גוף‪.‬‬

‫אם כתוצאה מהמעשה נגרם לניזוק כאב וסבל הנזק היה נזק גוף לא ממוני‪ .‬אך אם מדברים על‬
‫אובדן כושר השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות והוצאות טיפול הנזק ייקרא נזק גוף ממוני‪.‬‬

‫נחזור למונח נזק‪.‬‬

‫נזק בסופו של יום זה אובדן או חיסור‪ .‬כל חיסור ייחשב נזק‪ .‬חיסור זה מצב יחסי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הניזוק‬
‫אומר שהוא היה במצב ‪ .X‬המזיק עשה מעשה שכתוצאה ממנו הניזוק נמצא במצב ‪ Y‬שהוא גרוע‬
‫יותר ממה שהיה לפני המעשה‪.‬‬
‫יש להשוות את מצבו של הניזוק אלמלא המעשה לעומת מצבו של הניזוק כתוצאה מהמעשה‪ .‬אם‬
‫מצבו של הניזוק כתוצאה מהמעשה יותר גרוע ממצבו של הניזוק אלמלא אותו מעשה‪ ,‬אזי יש כאן‬
‫נזק‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬שאלת הנזק היא שאלה עובדתית אבל מתברר שיש סוגיות שבהן שאלת הנזק היא שאלה‬
‫משפטית‪ ,‬כלומר‪ ,‬כדי שבית המשפט יקבע אם יש נזק או לא הוא יכניס שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫המקרים בהם בית המשפט ישקול שיקולי מדיניות על מנת לקבוע אם יש נזק או אין יהיו מקרים‬
‫של הולדה בעוולה‪.‬‬
‫הולדה בעוולה‬
‫הסוגיה של ספק לגבי קיומו של נזק עולה במקרים של הולדה בעוולה‪.‬‬
‫שער הכניסה הראשי לנושא ההולדה בעוולה הוא ילד שנולד עם מום‪.‬‬
‫יכולים להיות לכך מספר גורמים‪:‬‬
‫גורם אחראי ליצירת המום – גורמים מסויימים שיצרו את המום‪ .‬למשל‪ ,‬אומרים שאם אישה‬
‫מעשנת בזמן ההיריון זה מגביר את הסיכון לכך שהילד נולד עם מום‪ .‬במידה ואישה בהיריון‬
‫עישנה והיא ידעה שיכול להיגרם מום לעוברה ובסופו של דבר הילד אכן נולד עם מום‪ ,‬האמא היא‬
‫זו שיצרה את המום‪ .‬השאלה הנשאלת היא האם במקרה כזה יש נזק או אין נזק? הטענה היא‬
‫שהתינוק יכול היה להיוולד ילד בריא אך בגלל שהאמא עישנה במהלך ההיריון הוא נולד ילד עם‬
‫מום‪ .‬ילד עם מום לעומת ילד בריא נחשב כנזק או לא? התשובה היא ברור שזה נזק‪.‬‬
‫במקרים בהם המום נוצר כתוצאה ממעשה אדם אין בעיה לקבוע שזה נזק וקל לזהות את‬
‫המקרים האלה ולכן לא נדון בהם‪.‬‬

‫נדון במקרים בהם המום נוצר לא כתוצאה ממעשה אדם אלא כתוצאה ממטען גנטי‪ .‬לעובר יש‬
‫פוטנציאל להיוולד עם מום אבל ניתן היה למנוע את המום‪ ,‬לאתר את הסיכוי להתרחשות המום‬
‫ואף אחד לא מנע את זה‪ .‬הילד מבקש לתבוע את אותו אדם שיכול היה לאתר את המום מבעוד‬
‫מועד ולמנוע את הנזק‪.‬‬
‫דוגמאות לגורמים‪:‬‬
‫• אב ואם שהם קרובי משפחה והחליטו בכל זאת להתחתן ולהביא ילדים לעולם כשהם‬
‫יודעים על הסיכונים הכרוכים בדבר‪.‬‬
‫• יכול להיות שהגבר והאישה הלכו ליועץ גנטי ושאלו אותו האם יש סיכון והיועץ נתן להם‬
‫עצה רשלנית ואמר להם שזה בסדר אך בסופו של דבר הילד נולד עם מום‪.‬‬
‫יש לשים לב שלא מדובר על כך שהיועץ הגנטי הוא זה שיצר את המום‪ ,‬הוא לא האשם‬
‫ביצירת המום‪ .‬הוא אשם בעיקר באי איתור המום‪ ,‬באי מניעתו‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫יכול להיות שהעצה שבני הזוג קיבלו מהיועץ הגנטי היתה נכונה ובני הזוג קיימו יחסים‬ ‫•‬
‫כרגיל לאור אותה עצה‪ .‬ניתן היה לגלות את המום בבדיקות האולטרה‪-‬סאונד אבל הרופא‬
‫לא גילה‪.‬‬

‫בכל המקרים האלה שניתן היה לאתר את המום ולמנוע את קיומו ולא מנענו‪ ,‬העובר מנסה לתבוע‬
‫בתביעה שנקראת הולדה בעוולה‪ .‬הטענה היא שניתן היה לאתר ולמנוע את המום והמום לא נמנע‬
‫כי לא איתרו אותו‪.‬‬
‫יש להבחין בין תביעה של ההורים שטענתם היא שנכפתה עליהם לידה שהם לא רצו בה כיוון שאם‬
‫הם היו יודעים שיש ילד עם מום הם לא היו מגדלים אותו בכלל ובין תביעה של הילד עצמו שטוען‬
‫כי הוא נולד עם מום‪.‬‬

‫נתחיל בתביעת הילד‬

‫תביעת ילד נדונה בפסק דין זייצוב נ' כץ‪ .‬בפסק דין זה בני זוג הלכו אל יועצת גנטית‪ .‬הם הראו לה‬
‫את הנתונים הגנטיים שלהם וביקשו שהיועצת תגיד להם כיצד לפעול‪ .‬היועצת אמרה להם שעל פי‬
‫הנתונים שקיבלה מהם הם יכולים להתחתן ולהקים משפחה‪ .‬הם שמעו בעצתה ואכן התחתנו‬
‫ונולד להם ילד בעל מום‪ .‬מתברר כי עצתה של היועצת היתה עצה רשלנית‪ .‬הילד תבע את היועצת‬
‫בהולדה בעוולה‪.‬‬

‫היועצת טענה להגנתה כי בכלל אין נזק‪ .‬כשבודקים האם נגרם נזק יש להשוות בין המצב שהיה‬
‫אלמלא המעשה ובין המצב שנגרם כתוצאה מהמעשה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אלמלא המעשה לא היה נולד‬
‫ילד בעוד שכתוצאה מהמעשה נולד ילד בעל מום‪ .‬לטענת היועצת‪ ,‬ילד בעל מום הוא אינו נזק‪.‬‬
‫ההלכה היא שיש עילת תביעה בהולדה בעוולה‪ .‬ילד שנולד עם מום יכול עקרונית לתבוע‪.‬‬

‫ארבעה שופטים בפסק הדין קבעו שיש עילת תביעה של הנולד‪ .‬כלומר‪ ,‬הטענה שבכל מקרה בו ילד‬
‫נולד עם מום אין נזק‪ ,‬נדחתה‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬בילד שנולד עם מום נגרם נזק‬

‫השופט גולדברג‪ ,‬בדעת מיעוט‪ ,‬קבע כי תמיד אי אפשר לקבוע שאדם הוא נזק‪ .‬בעצם הקביעה‬
‫שהאדם הוא נזק אומרים שעדיף שהוא לא היה נולד ולדעת השופט גולדברג‪ ,‬אדם לעולם‪ ,‬עם מום‬
‫ככל שיהיה‪ ,‬עדיף על אי קיום‪.‬‬
‫השופטים בדעת הרוב‪ ,‬למרות שהסכימו על כך שיש עילת תביעה‪ ,‬חלקו על השאלה מתי קמה‬
‫עילת תביעה‪.‬‬

‫מחנה אחד של השופטת בן פורת ודוב לוין אמרו שנזק‪ ,‬מבחינה קונספטואלית‪ ,‬זה מצב של‬
‫השוואה בין מצבו של הניזוק אלמלא המעשה לעומת מצבו עקב אותו מעשה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אלמלא‬
‫המעשה התינוק לא היה נולד ולכן המצב הראשון הוא אי קיום‪ .‬בעקבות המעשה מצבו של הניזוק‬
‫הוא קיום עם מום‪.‬‬
‫לכן שני המצבים שמתבקשת ביניהם השוואה‪ ,‬לשיטת מחנה זה‪ ,‬הם אי קיום לעומת קיום עם‬
‫מום‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא שלרוב מעדיפים קיום עם מום על פני אי קיום‪ ,‬אם כי‪ ,‬ייתכנו מקרים בהם‬
‫ניתן לקבוע שטוב לאדם פלוני שלא היה נולד‪ ,‬למשל כאשר מדובר במגבלות חמורות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬השופטת בן פורת אומרת כי נקודת המוצא היא שלרוב אין נזק כיוון שקיום עדיף על אי‬
‫קיום אלא אם כן מדובר במום חמור‪ .‬השאלה מה זה מום חמור תקבע בכל מקרה לגופו על ידי‬
‫בית המשפט‪.‬‬
‫"ייתכנו מקרים‪ ,‬אם כי נדירים‪ ,‬בהם ניתן יהא לקבוע שטוב היה לאדם פלוני שלא היה נולד‪.‬‬
‫לעתים תהא זו הנחה חברתית מוסכמת שמוטב היה לפלוני לא להיוולד מלחיות עם מגבלות‬
‫חמורות‪ .‬הנחה חברתית כזו תוסק אם במקרה נתון תהיה זו דעתו של "האדם הסביר"‪ -‬מונח‬
‫המושרש היטב בדיני הנזיקין"‪.‬‬

‫אם היועצת הגנטית היתה אומרת לבני הזוג כי יש להם סיכוי גדול יותר ללדת ילד בעל מום ובני‬
‫הזוג החליטו לקחת את הסיכון ואכן נולד ילד בעל מום‪ ,‬האם הילד יכול לתבוע את הוריו?‬
‫התשובה לכך אינה חד משמעית כיוון שבעצם התביעה הילד טוען כי הוא היה מעדיף שלא להיוולד‬
‫ובעצם הוא מגדיר את עצמו ואת חייו כנזק‪ .‬מנגד‪ ,‬יכול להיות שאכן בתנאי חייו היה עדיף לו שלא‬
‫ייוולד‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫גישתם של השופטים ברק ושלמה לוין היא שהנזק נגרם כאשר הילד נולד עם מום ולכן על פי גישה‬
‫זו אין מצב של אי קיום אלא יש מצב שגרמו לילד להיוולד עם מום ועל כן כל מום שיהיה מקים‬
‫עילת תביעה‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מה ההלכה בעניין זה? כמו שציינו קודם‪ ,‬יש עילת תביעה והמחלקות היא לגביי מתי קמה‬
‫עילת התביעה )כלומר‪ ,‬מתי יש נזק כיוון שאם אין נזק לא תוטל אחריות(‪ .‬מחנה אחד אומר‬
‫שעילת התביעה קמה רק כאשר מדובר במום חמור ומחנה שני גורס כי עילת התביעה קמה בכל‬
‫מום שהוא‪.‬‬
‫בתי משפט שדנים בתיקים כאלה כיום אומרים כי קיימת הלכה בנוגע לכך שיש עילת תביעה‪ .‬יש‬
‫שני שופטים מול שני שופטים בנוגע למתי קמה עילת התביעה והשופטים בדין המסויים יכולים‬
‫להכריע לפי כל אחת מהגישות‪ .‬לרוב‪ ,‬בתי המשפט בוחרים בגישתו של ברק‪.‬‬
‫כדי להדגים זאת נבחן את פסק דין פלוני נ' מדינת ישראל שהיה בשנה שעברה בחיפה‪ .‬תוך כדי‬
‫בדיקת הריון של אישה היה חשש שהעובר ייוולד נמוך קומה )‪ 150-152‬סנטימטר(‪ .‬האישה היתה‬
‫בשבוע ה‪ 21-‬להריונה‪ .‬היא הלכה לוועדה להפסקת הריון והמומחים אישרו לה להפסיק את‬
‫ההיריון‪ .‬עד שהאישה קיבלה את ההחלטה היא התקרבה לשבוע ה‪ 24-‬להריונה ובשבוע ‪ 24‬צריך‬
‫המתה אקטיבית של העובר‪ ,‬זו כבר לא המתה פסיבית ולכן יש וועדת על‪ .‬וועדת העל היתה עדיין‬
‫לא מפותחת כמו שהיא כיום ובאותו מקרה היו חברים שני אנשים בוועדה – מנהל המחלקה‬
‫ומנהל בית החולים‪ .‬מנהל המחלקה קבע שאין עילה להפסקת היריון והוא לא אישר את‬
‫ההפסקה‪ .‬בסופו של דבר הילד נולד‪ .‬הוא תובע את הרופא‪ ,‬את בית החולים‪.‬‬
‫עילת התביעה היא רשלנות‪.‬‬
‫היסוד הראשון של העוולה צריך להיות התרשלות‪.‬‬
‫התובעים טענו להתרשלות באופן הרכב הוועדה )וועדת העל( שהיו בה בסך הכל שני חברים‬
‫ולטענתם הוועדה היתה צריכה להיות רחבה יותר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬התובעים טענו להתרשלות באופן שבו הוועדה קיבלה את ההחלטות שלה‪ .‬הציפייה‬
‫מהוועדה היא שתשב ותעלה טיעונים בעד ונגד‪ ,‬יקיימו דיון מסודר ואז יקבלו החלטה‪ .‬באותו‬
‫מקרה לא היה שום דיון‪ .‬החומר נשלח אל מנהל המחלקה‪ .‬הוא ישב בחדרו‪ ,‬קרא את החומר‬
‫והחליט שלא לאשר את הפסקת ההיריון‪ .‬הוא שלח את החומר אל מנהל בית החולים שאישר את‬
‫קביעת מנהל המחלקה על ידי חותמת‪ .‬לא היה וועדה אלא זו היתה החלטה של אדם אחד‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬התובעים טענו להתרשלות בכך שהרופאים לא עירבו את ההורים בהחלטה ולא שמעו‬
‫את דעתם להפסקת ההיריון או להמשכו‪.‬‬
‫התברר שההחלטה בסופו של דבר היתה החלטה נכונה‪ ,‬סבירה‪ .‬גם אילו היתה וועדה רחבה ואילו‬
‫היו מתדיינים ועורכים שיקולים בעד ונגד ההחלטה שהיתה מתקבלת היא אותה החלטה‪ ,‬להמשיך‬
‫את ההיריון‪.‬‬
‫גם אם לא היתה התרשלות באופן ניהול הוועדה אותה החלטה היתה מתקבלת‪.‬‬
‫"החלטה סבירה לא יכולה להכשיר הליך קבלה פגום ורצוף כשלים‪ .‬תביעת נזיקין לפני‪ ,‬ולא‬
‫עתירה מנהלית‪ ,‬במסגרתה‪ ,‬אולי‪ ,‬היה מקום להבדיל בין הפגם לבין נפקותו ולבחון החלתו של‬
‫כלל הבטלות היחסית‪ .‬בדיני הנזיקין‪ ,‬משמעותה של החלטה שהתקבלה בדרך רשלנית ובגינה‬
‫נגרם נזק היא כי יש לפצות בגין הנזק על מנת להשיג צדק מתקן ולהרתיע מזיקים‬
‫פוטנציאליים"‪.‬‬
‫אם אומרים שגם במידה והיו מנהלים את הוועדה כמו שצריך היו מגיעים לאותה תוצאה‪ ,‬אין‬
‫התרשלות‪.‬‬
‫השאלה אם החלטת הוועדה גרמה לנזק או לא‪ .‬לגבי הנזק יש שתי גישות על פי פסק דין זייצוב‬
‫ובית המשפט במקרה זה מעדיף את גישת ברק‪" .‬במקרה שלפני‪ ,‬ההתנגשות בין תחושת הצדק‬
‫לבין הקושי המושגי שכרוך בפיצוי שלא על פי כללי הנזיקין הקונבנציונאליים מחייבת הכרעה‪.‬‬
‫לצורך העניין שלפני‪ ,‬מצאתי להעדיף את עמדת השופטים ברק ו‪-‬ש‪ .‬לוין"‪.‬‬
‫הנימוקים להעדפת גישתו של ברק‪ :‬לפי גישה זו אין צורך להשוות בין מצבו של הניזוק אלמלא‬
‫המעשה ובין מצבו בעקבות המעשה וזאת כיוון שבגישת ברק מעדיפים את הניזוק על פני הגוף‬
‫הרפואי שהחליט את אשר החליט‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬יש לבדוק האם נגרם נזק על פי גישתו של ברק‪ .‬הביאו חוות דעת שגובהו של הניזוק עשוי‬
‫להגיע עד ‪ 150‬סנטימטר והוא לא סובל משום תחלואה נוספת‪ .‬יש שני סוגים של גמדות‪ .‬סוג אחד‬
‫זה גמדות עם תחלואות נוספות וסוג שני זה רק גמדות‪ .‬הניזוק‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬סבל מגמדות ללא‬
‫תחלואה נוספת‪.‬‬
‫הנזק‪ ,‬לטענתו‪ ,‬היה שאנשים מסתכלים עליו בעין לא יפה‪ ,‬הוא חש לא בטוב‪ ,‬חש קצת נחות‪ ,‬יש לו‬
‫פגיעה סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬מעבר לפגיעה בתחושות‪ ,‬שזה נזק לא ממוני‪ ,‬הוא טוען כי אולי גם יפלו או‬
‫בעבודה‪ ,‬יש עבודות שהוא לא יוכל לעבוד בהן ולכן נפגע גם כושר ההשתכרות שלו‪ .‬הוא ממשיך‬
‫וטוען כי ייתכן שהוא יצטרך הוצאות עזרה גם לעבר וגם לעתיד ומעריך אותם בכסף‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫כלומר‪ ,‬הוא מחלק את הנזק שלו לכאב וסבל בגלל אותם מבטים ובגלל המראה שלו והוא גם‬
‫מבקש נזק ממוני על כך שהוא לא יצטרף לשוק העבודה‪.‬‬
‫החלטת בית המשפט היא‪" :‬נראה שלמחלתו של התובע השפעה ברת פיצוי על חייו‪ .‬אני נמנעת‬
‫ביודעין מלקבוע את נכותו התפקודית‪ ,‬ולא אאמוד את נזקיו בדרך הרגילה‪ .‬כאמור‪ ,‬התובע מבקש‬
‫לפצותו בגין הכאב והסבל שקומתו הנמוכה מסבה לו‪ .‬לטענתו עוגמת הנפש ותסכולו קשים‪,‬‬
‫"ויהא עליו להתמודד מדי יום עם המבטים ועם התגובות של בני האדם לצורתו המיוחדת"‪.‬‬
‫טענה זו בעייתית מבחינה מושגית‪ .‬אם אדם נמוך זכאי לפיצוי בגין מראהו‪ ,‬מדוע לא נפצה גם‬
‫אנשים מכוערים? בגין שיקולים של מדיניות משפטית‪ ,‬ובעיקר בגין החשש ממדרון חלקלק‬
‫אקבע את הפיצוי באופן גלובאלי‪ ,‬מבלי להידרש לראשי הנזק השונים‪ ,‬בסך של ‪."₪ 750,000‬‬
‫בית המשפט קובע כי יש במקרה זה שאלות הרות גורל‪ .‬האם מן הראוי שבית המשפט יגן על‬
‫התחושה שעל גמד החברה מסתכלת בעין לא יפה? האם בית המשפט ייתן גושפנקא לכך שגמדים‬
‫לא יתקבלו לעבודה ולא ישתלבו בשוק העבודה? בית המשפט אומר שאלו שאלות קשות והוא אינו‬
‫מוכן לדון בהן אך קובע פיצוי של ‪ ₪ 750,000‬וזאת מבלי לדון באף שאלה‪.‬‬

‫תביעה בגין לידה לא רצויה‬

‫עד עכשיו דיברנו על תביעה של ילד שנולד עם מום וטענתו היא שלא איתרו את המום בזמן ועל כן‬
‫הוא תובע‪.‬‬
‫מה קורה אם הורים לא רצו בילד )לאו דווקא ילד בעל מום( אבל בסופו של יום הילד נולד?‬
‫בפסק דין אסייג נ' קופ"ח של ההסתדרות דובר באישה שמסיבות רבות אינה מעוניינת להמשיך‬
‫וללדת ילדים‪ .‬היא עברה ניתוח לקשירת החצוצרות‪ ,‬ונאמר לה מפורשות שניתוח זה מונע באופן‬
‫סופי כניסה להריון‪ .‬מתברר כי הניתוח היה רשלני והאישה נכנסה להריון ונולד ילד בריא‪ .‬האישה‬
‫תבעה את הרופא ואת בית החולים‪ .‬שם עלתה השאלה‪ ,‬האם ילד בריא יכול להיחשב כנזק?‬
‫לגבי הילד עצמו‪ ,‬אין סיכוי שתביעתו תתקבל לא על פי ברק ולא על פי בן‪-‬פורת כיוון שאין כאן‬
‫מום ועל כן לא נגרם נזק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש במקרה זה פגיעה של ההורים שבעצם נכפה עליהם לגדל‬
‫ילד שלא רצו בו‪ .‬הנזק הוא נזק ממוני של הוצאות גידול הילד עד גיל ‪ 18‬ולאחר מכן מפחית את‬
‫הסכום עד הגיעו לגיל ‪.21‬‬
‫בית המשפט פוסק להורים הוצאות גידול לילד‪.‬‬
‫יש את הזכות לאוטונומיה שהיא הזכות של אדם להכתיב את סיפור חייו וכאן יכולה להיות‬
‫הטענה כי הרופא שינה את מסלול החיים של אותה אישה ולכן ישנה פגיעה באוטונומיה שלה‪.‬‬
‫גם הפגיעה באוטונומיה וגם עוגמת נפש וההוצאות הכרוכות בגידול הילד מתקזזות עם ההנאה‬
‫שבגידולו‪.‬‬
‫מקרה נוסף הוא פסק דין פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח' נערה‪ ,‬שהיתה בקשרי חברות‬
‫בהיותה תלמידת תיכון‪ ,‬ניהלה קשר רומנטי ארוך וקבוע עם חבר‪ .‬בשלהי שנת ‪ ,2001‬לאור חשד‬
‫אשר התעורר בקרבה כי היא נכנסה להיריון כתוצאה מיחסיה עם החבר‪ ,‬פנתה התובעת לד"ר וינר‬
‫)הנתבעת( אשר היתה רופאת הילדים של החבר ומשפחתו‪ ,‬וזו הפנתה אותה לבצע בדיקת דם‬
‫שהעלו ממצא חיובי‪ .‬בביקור של אימו של החבר אצל הרופאה‪ ,‬סיפרה האחרונה לאם החבר על‬
‫דבר ההיריון‪ ,‬זאת‪ ,‬טרם ידעה על כך התובעת‪ .‬כתוצאה מכך התחילה שרשרת עובדתית בה האמא‬
‫של החבר סיפרה לאבא של הנערה והאבא הכריח אותה להינשא‪ .‬הם אכן נישאו ונולד להם ילד‪.‬‬
‫לאחר חמש שנות נישואים הם התגרשו‪.‬‬
‫היא תובעת בראש ובראשונה על נזק ממוני בכך שהיא מגדלת ילד לא רצוי‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬היא תובעת על פגיעה בפרטיות שלה‪ .‬פרסום דבר היות אישה בהיריון‪ ,‬לא כל שכן נערה‬
‫קטינה שאינה נשואה‪ ,‬עלול לגרום כנזק קרוב ומסתבר בדרגת הסתברות גבוהה‪ ,‬לפגיעה מסוג של‬
‫השפלה‪ ,‬ביזוי‪ ,‬נידוי חברתי‪ ,‬הטלת כתם‪ ,‬פגיעה בשם הטוב וקרע משפחתי‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬היא תובעת על פגיעה באוטונומיה‪ .‬היא אומרת שהיה לה סיפור חיים מסויים וכתוצאה‬
‫ממעשיה של הרופאה כל סיפור חייה השתנה ולכן יש כאן פגיעה באוטונומיה‪.‬‬

‫ברגע שטוענים לכמה נזקים יש לבדוק לגבי כל אחד מהם האם יש קש"ס או לא‪ .‬יכול להיות‬
‫שלנזק אחד יהיה קש"ס בעוד שלנזק האחר אין קש"ס‪.‬‬

‫עילות התביעה הן‪ :‬הפרת חובה חקוקה‪ ,‬פגיעה בפרטיות ורשלנות‪.‬‬

‫אם התביעה היתה בהפרת חובה חקוקה היה עלינו לבדוק לאיזה נזק התכוון המחוקק‪.‬‬
‫לגבי הרשלנות‪ ,‬בית המשפט מקבל את התביעה על הפגיעה בפרטיות אך דוחה את התביעה על‬
‫גידול ילד לא רצוי ועל הפגיעה באוטונומיה כיוון שהסתבר שאותה נערה לא היה עושה הפלה‪.‬‬
‫בנוסף היא והחבר שלה התכוונו בכל מקרה להתחתן‪.‬‬
‫לכן התביעה נדחתה והתקבלה רק בגין פגיעה בפרטיות והיא קיבלה פיצוי של ‪.₪ 180,000‬‬

‫‪52‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪30.3.09‬‬
‫חזרה‪:‬‬
‫אנחנו בעוולת הרשלנות‪ .‬דיברנו על יסוד ההתרשלות שהוא היסוד ההתנהגותי‪ .‬דיברנו על יסוד‬
‫הנזק‪.‬‬
‫כאשר יש התרשלות מצד אחד ונזק מן הצד השני יש לדון האם יש ביניהם קשר סיבתי‪.‬‬
‫קשר סיבתי‬
‫סיבתיות באופן כללי‪ ,‬לאו דווקא ברשלנות‪ ,‬זה בדיקת קשר בין שני אירועים‪.‬‬
‫השאלה אותה שואלים היא האם אירוע אחד גרם לאירוע שני‪.‬‬
‫הקשר הסיבתי הוא מבחינה משפטית‪ .‬יכול להיות שמבחינה מדעית יש קשר בין שני האירועים אך‬
‫השאלה היא יותר שאלה משפטית‪.‬‬
‫למה צריך לדעת קש"ס בין שני אירועים? בפקודת הנזיקין יש מונחים שמצביעים על קש"ס‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫• בסעיפים ‪ 35‬ו‪41-‬א לפקודת הנזיקין מוזכר המונח "גרם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם אומרים שדבר‬
‫נגרם על ידי‪ ,‬יש לבדוק קש"ס‪.‬‬
‫• בסעיף ‪ 29‬לפקודה מוזכר המונח "סבל על ידי" – אדם סבל על ידי מעשה של אחר‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫אדם סבל כתוצאה מהמעשה של האחר‪ .‬יש קש"ס‪.‬‬
‫• המונח "עקב"‬
‫• המונח "כתוצאה מ‪"...‬‬
‫• המונח "בא מ‪"...‬‬
‫אלה מונחים שמצביעים על קש"ס‪ .‬כדי לבדוק אם המונח התקיים‪ ,‬אם התנאי הזה התקיים יש‬
‫לבדוק קש"ס‪.‬‬

‫יהיו מקרים בהם הסיבה היא זו שגרמה לתוצאה‪.‬‬

‫למשל‪:‬‬
‫• אדם גרם נזק‪ .‬האדם הוא הסיבה‪ .‬כמובן שהאדם הוא לא הסיבה אלא המעשה שהוא‬
‫עשה זוהי הסיבה‪.‬‬
‫• אשם‬
‫• עוולה‬
‫• התנהגות‬

‫גם לגבי התוצאה ניתקל במונחים שונים‪:‬‬

‫• נזק – אדם גרם לאחר נזק‬
‫• פגיעה – אדם גרם לאחר פגיעה‬
‫• הפרת חוזה – אדם גרם להפרת חוזה‬
‫• הטעיית הניזוק‬

‫אם כן‪ ,‬יכולים להיות מונחים שונים לגבי הסיבה ולגבי התוצאה אך בסופו של דבר יש לבדוק‬
‫קש"ס בין הסיבה לבין התוצאה‪.‬‬
‫ברשלנות יש כמה יסודות‪ :‬התרשלות‪ ,‬נזק ובדיקת קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק‪.‬‬
‫בשיעור נלמד על קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק אך דוקטרינת הקש"ס היא כללית לדיני הנזיקין‬
‫ולאו דווקא בין ההתרשלות ובין הנזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאו דווקא לעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫האם בכל מקרה ומקרה ההתרשלות היא הגורם לנזק? במשפט הישראלי יש נוסחה פורמאלית של‬
‫קש"ס בדיני הנזיקין והנוסחה מופיעה בסעיף ‪ 64‬לפקודה‪"" :‬אשם" הוא מעשהו או מחדלו של‬
‫אדם‪ ,‬שהם עוולה לפי פקודה זו‪ ,‬או שהוא עוולה כשיש בצדם נזק‪ ,‬או שהם התרשלות שהזיקה‬
‫לעצמו‪ ,‬ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו‪ ,‬אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק;‬
‫אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה‪ (1) :‬הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי‪-‬רגיל‪,‬‬
‫שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי‪-‬אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;‬
‫)‪ (2‬אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק"‪.‬‬
‫נחליף את המילה "אשם" במילה "התנהגות"‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם כן‪ ,‬המדובר הוא כאשר ההתנהגות יכולה להיות עוולה בפני עצמה )עוולה התנהגותית( או‬
‫כאשר ההתנהגות לא מקימה עוולה אלא אם כן מתרחש נזק )עוולה תוצאתית(‪.‬‬
‫הגדרנו מהי התנהגות עוולתית‪.‬‬

‫ההתנהגות העוולתית שבהסגת גבול היא הסגת הגבול עצמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כניסה לשטח שלא כדין‪.‬‬
‫ההתנהגות העוולתית ברשלנות היא ההתרשלות‪.‬‬

‫ההתנהגות העוולתית זה היסוד ההתנהגותי של העוולה‪.‬‬

‫על פי הנוסחה שבסעיף‪ ,‬קיים קש"ס בין ההתנהגות ובין הנזק כאשר ההתנהגות היא אחת הסיבות‬
‫לנזק ולמעט חריגים מסויימים‪.‬‬
‫הנוסחה מורכבת משני חלקים‪ :‬הרישא של הסעיף והסיפא בו כתובים החריגים‪.‬‬
‫הרישא של הסעיף מאגד בתוכו את הקש"ס העובדתי והסיפא‪ ,‬החריגים‪ ,‬מאגדים בתוכם את‬
‫הקש"ס המשפטי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נוסחת הקש"ס על פי סעיף ‪ 64‬לפקודת הנזיקין דורשת שני קש"סים‪ .‬אחד הוא קש"ס‬
‫עובדתי והשני הוא קש"ס משפטי‪.‬‬
‫הקשר הסיבתי העובדתי‬
‫הקש"ס העובדתי הוא טכני – האם יש קשר טכני בין ההתנהגות ובין הנזק‪.‬‬
‫מאחר וזו בדיקה טכנית‪ ,‬כמעט ואין לבית המשפט שיקול דעת‪.‬‬
‫כאשר מדובר בעוולה התנהגותית אין קש"ס עם הנזק לעניין הטלת האחריות אבל צריך קש"ס‬
‫לעניין היקף האחריות‪.‬‬

‫הנוסחה לבחינת הקש"ס העובדתי היא שקיים קש"ס עובדתי בין ההתרשלות ובין הנזק אם‬
‫ההתרשלות היתה הסיבה לנזק או אחת הסיבות לנזק‪.‬‬
‫המבחן המקובל לעניין הקש"ס העובדתי הוא מבחן האלמלא‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם בלעדי ההתרשלות לא‬
‫היה נגרם נזק‪ ,‬יש קש"ס‪.‬‬
‫על פי מבחן הקש"ס העובדתי‪ ,‬ההתרשלות היתה גורם עובדתי לנזק ולכן יש קש"ס‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הקש"ס מתקיים אם אלמלא ההתרשלות הנזק לא היה נגרם‪.‬‬

‫קיים קש"ס עובדתי בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר ההתרשלות היא תנאי הכרחי לקיומו של‬
‫הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬ללא ההתרשלות אין נזק‪ .‬על מנת לבדוק זאת יש לשאול האם הנזק היה מתרחש‬
‫אלמלא ההתרשלות‪ .‬אם התשובה היא שלילית‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא – הנזק לא היה מתרחש אלמלא‬
‫ההתרשלות‪ ,‬יש קש"ס‪ .‬אם התשובה היא חיובית‪ ,‬כלומר הנזק היה מתרחש אלמלא ההתרחשות‪,‬‬
‫הוא היה מתרחש ממילא בלי קשר למעשה ההתרשלות‪ ,‬אין קש"ס‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫דוגמת המומחה – היה מכרז וועדת המכרזים הגישה אותו למומחה‪ .‬המומחה הכין חוות דעת‬
‫רשלנית ובמקום שהחברה תהיה במקום הראשון היא עברה למקום החמישי ולכן הפסידה את‬
‫המכרז‪.‬‬
‫תובעים את המומחה ברשלנות‪ .‬מייחסים למומחה התרשלות בהכנת חוות דעת רשלנית‪ .‬הנזק‬
‫מתקיים בכך שהחברה הפסידה את המכרז‪ .‬השאלה היא אם בין ההתרשלות ובין הנזק יש קש"ס‪.‬‬
‫בקש"ס העובדתי שואלים האם הנזק של החברה היה נגרם אלמלא ההתרשלות‪ .‬התשובה היא‬
‫לא‪ .‬אילו המומחה לא היה מתרשל‪ ,‬כלומר‪ ,‬היה מכין חוות דעת נכונה‪ ,‬כלומר‪ ,‬היה מציב את‬
‫החברה במקום הראשון‪ ,‬החברה היתה זוכה במכרז והנזק שלה היה נמנע‪.‬‬
‫אם התובע מצליח להוכיח זאת‪ ,‬בסופו של דבר יש קש"ס‪.‬‬

‫דוגמת ההורים – אבא התחתן בשנית והתנכר לילדיו ונגרם להם נזק נפשי‪.‬‬
‫הילדים תובעים את אבא שלהם בעוולת הרשלנות‪ .‬מייחסים לו התרשלות בכך שהוא התנכר להם‪.‬‬
‫הנזק מתקיים בכך שלילדים נגרם נזק נפשי‪ .‬יש להוכיח קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק‪ .‬בקש"ס‬
‫העובדתי שואלים אלמלא ההתרשלות של האבא בגידול הילדים‪ ,‬כלומר‪ ,‬אילו לא היה מתנכר‬
‫להם‪ ,‬כלומר‪ ,‬אילו היה מתנהג כפי שאדם סביר היה מתנהג‪ ,‬הנזק הנפשי שלהם לא היה נגרם ולכן‬
‫יש קש"ס עובדתי‪.‬‬

‫בקש"ס העובדתי מנסים להוכיח לבית המשפט מה היה קורה אילו ולא מה קרה בפועל‪.‬‬

‫‪54‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫כשמנסים להוכיח לבית המשפט התרשלות‪ ,‬מוכיחים משהו שקרה‪ .‬אותו הדבר לגבי הנזק‪.‬‬
‫ההוכחה היא לגבי משהו שקרה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקש"ס העובדתי התובע צריך להוכיח לבית המשפט‬
‫מה היה קורה אילו‪ ,‬למשל‪ ,‬האבא היה מגדל את ילדיו נכון‪ .‬זוהי מציאות שלא התרחשה‪.‬‬

‫דוגמת משפחת וייס – אותה משפחה חרדית שהתנכלו לה‪ .‬היא פנתה למשטרה והתלוננה‬
‫והמשטרה לא עשתה כלום במשך ‪ 6‬שנים‪ .‬לאחר מכן נגרמו כל מיני נזקים למשפחה ובסוף‬
‫המשפחה החליטה למכור את הבית במחיר נמוך ולעזוב‪.‬‬
‫המשפחה תובעת את המשטרה‪ .‬מייחסים התרשלות על כך שלא טיפלו כראוי בתלונה שלהם‪ .‬נזק‬
‫בכך שמכרה את הדירה בזול והפסידה את ההפרש כי המשפחה מכרה את הדירה בזול‪ .‬במבחן‬
‫האלמלא אומרים אלמלא המשטרה היתה מתרשלת‪ ,‬קרי‪ ,‬אילו המשטרה לא היתה מתרשלת‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬אילו המשטרה היתה מטפלת בתלונה כראוי אולי כל ההתנכלויות היו נפסקות והמשפחה לא‬
‫היתה עוזבת והנזק לא היה נגרם‪ .‬אם כן‪ ,‬יש קש"ס‪.‬‬
‫דוגמא של רביב – שוטר שהגיע לשטח מריבה בין שני נערים שלאחד מהם היה סכין‪ .‬השוטר‬
‫תשאל אותם כמה דקות ולאחר מכן עזב אותם‪ .‬אחרי כמה דקות אחד הנערים דקר את השני‪.‬‬
‫הנער שנדקר יכול היה לתבוע את זה שדקר‪ .‬עם תביעה כזו אין בעיה‪ .‬אנחנו דנים בתביעה של‬
‫הנער שנדקר כנגד השוטר‪.‬‬
‫הנדקר תבע את השוטר‪ .‬מייחסים התרשלות בתשאול‪ .‬הנזק הוא נזק גוף שנבע מהדקירה‪ .‬הטענה‬
‫בקש"ס העובדתי היא אלמלא השוטר היה מתרשל‪ ,‬קרי‪ ,‬אילו השוטר היה מתחקר כראוי והיה‬
‫בודק את נסיבות העניין‪ ,‬סביר להניח שהיה מגלה שיש סכין והוא היה לוקח את אותה סכין והנזק‬
‫לא היה נגרם‪.‬‬
‫אם התובע יצליח להוכיח את זה ברמת וודאות של ‪ 51%‬מאזן ההסתברויות ברמה האזרחית‪,‬‬
‫בעצם יש קש"ס עובדתי‪.‬‬
‫מקרה שבו אין קש"ס עובדתי‬
‫מדובר במקרה בו היתה שריפה בדירה בה היו שתי נשים‪ .‬הן הזעיקו את שרותי הכבאות שיצאו‬
‫באיחור של כמה דקות ולא צויידו בציוד הנדרש‪ .‬שתי הנשים שהיו בתוך הדירה ניזוקו‪ .‬התרשלות‬
‫של שירותי הכבאות יש בשני דברים‪ .‬אחד בכך שאיחרו ושתיים בכך שלא היו מצויידים בציוד‬
‫המתאים‪ .‬נזק יש כי הנשים ניזוקו‪ .‬אלא שהתברר שם‪ ,‬על ידי חוות דעת של מומחים‪ ,‬שאף‬
‫אלמלא העיכובים ביציאה לאירוע והתארגנות הכבאים בשטח וגם אילו צוותי הכיבוי היו‬
‫מצויידים בכל הציוד הנדרש לא ניתן היה לחלץ את הנשים והנזק היה נגרם בכל מקרה‪ .‬לכן‪ ,‬יש‬
‫התרשלות במקרה זה וישנו גם נזק אבל אין קש"ס עובדתי‪.‬‬

‫אילו מטרת דיני הנזיקין היתה להרתיע היו מייחסים אחריות לשירותי הכבאות אך המטרה היא‬
‫יותר לעשות צדק בין הניזוק למזיק‪ .‬כל עוד המזיק‪ ,‬לא הוא זה שגרם לנזק של הניזוק לא תוטל‬
‫עליו אחריות וזאת גם אם הוא יצר את הסיכון להתרחשות הנזק‬

‫הבעייתיות במבחן האלמלא‬

‫מבחן האלמלא בנוסחתו הקלאסית שדיברנו עליה עכשיו ייתקל בבעייה ביישומו בשני סוגים של‬
‫מקרים‪ :‬גורמים חלופיים ואי וודאות‪/‬סיבתיות עמומה‪.‬‬
‫גורמים חלופיים – כאשר כל אחד מהם לבדו גרם לנזק‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן שם רעל בכוס ללוי‪ .‬מי ששתה מהרעל ימות תוך שעה ואין דרך חזרה‪ .‬לאחר חמישים ותשע‬
‫דקות וחמישים ושמונה שניות שמעון ירה בלוי‪.‬‬
‫העיזבון של לוי תובע את ראובן ואת שמעון‪ ,‬כל אחד בנפרד‪.‬‬
‫נתחיל בעיזבון של לוי נגד ראובן – התרשלות של ראובן יש בכך ששם לו רעל וזאת כיוון‬
‫שהתרשלות כולל גם מעשה מכוון‪ .‬נזק יש כיוון שנגרם מוות‪ .‬ראובן יטען שאין קש"ס עובדתי כי‬
‫לוי היה מת בכל מקרה ולכן לא מתקיים מבחן האלמלא‪ .‬במקרה כזה ראובן היה יוצא פטור‪.‬‬
‫תביעת העיזבון של לוי נגד שמעון – התרשלות יש בכך שירה בו וזאת כיוון שהתרשלות כולל גם‬
‫מעשה מכוון‪ .‬נזק יש בכך שנגרם מוות‪ .‬שמעון‪ ,‬גם הוא יגיד שאין קש"ס עובדתי כי לוי היה מת‬
‫אלמלא הירייה‪.‬‬
‫יוצא מכן שאם היינו מפעילים את מבחן האלמלא כלשונו על המקרה הזה שניהם היו פטורים‪.‬‬
‫הפיתרון במקרה של גורמים חלופיים הוא לזנוח את מבחן האלמלא ולהפעיל מבחן שנקרא מבחן‬
‫הדיות‪ .‬על פי מבחן זה שואלים האם די בהתרשלותו של המזיק כדי לגרום נזק לניזוק‪ .‬בדוגמא‬
‫שנתנו השאלה הנשאלת היא האם די בהתרשלותו של ראובן כדי לגרום נזק – אכן די בשתיית‬

‫‪55‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הרעל‪ .‬שאלה נוספת היא האם די בהתרשלותו של שמעון כדי לגרום נזק – אכן די בירייה‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫על פי מבחן זה גם ראובן וגם שמעון יצאו חייבים‪.‬‬

‫הרציונאל למבחן הדיות‬

‫למה עזבנו את מבחן האלמלא ועברנו למבחן הדיות?‬
‫יכול להיות שלגבי שמעון לא היתה בעיה להטיל אחריות‪ .‬הבעיה היתה להטיל אחריות לגבי‬
‫ראובן‪ .‬אם היינו מפעילים את מבחן האלמלא על ראובן הוא היה פטור כי התמזל מזלו ומישהו‬
‫התערב באמצע‪ .‬לכן מפעילים את מבחן הדיות כי זה לא צודק לפטור את המזיק או כל אחד מהם‬
‫רק בשל קיומו של גורם חלופי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬זה לא צודק מבחינת שיקולי צדק‪.‬‬

‫רציונאל נוסף הוא שיקולי הרתעה‪.‬‬

‫כל אחד מהמזיקים עשה מעשה שהוא לא בסדר‪ .‬אם צריך להחליט החלטה אחת מבין שתיים‪ :‬או‬
‫להסתפק במבחן האלמלא ואז לפטור את שניהם או דווקא לעבור למבחן אחר שעל פיו שניהם‬
‫יחוייבו‪ ,‬נעדיף לחייב‪.‬‬

‫מבחן הקש"ס בקודקס‪:‬‬

‫"יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם לגביה נתקיימו כל אלה‪ (1) :‬ההתנהגות העוולתית‬
‫היתה גורם עובדתי לנזק; בסעיף זה "גורם עובדתי"‪ -‬גורם שבלעדיו לא היה הנזק נגרם‪ ,‬ואולם‬
‫אם נגרם הנזק על ידי יותר מהתנהגות עוולתית אחת‪ ,‬יראו כל אחת מהן כגורם עובדתי"‪.‬‬
‫חלק זה של הסעיף מדבר על הקש"ס העובדתי‪ .‬המבחן לבחינת הקש"ס העובדתי הוא מבחן‬
‫האלמלא ובמקרה של גורמים חלופיים עוברים למבחן הדיות‪.‬‬

‫אי ודאות‪/‬סיבתיות עמומה – הוכחת הקש"ס העובדתי מוטלת על התובע‪ .‬על התובע להוכיח‬
‫ברמה של ‪ ,51%‬מאזן הסתברויות‪ ,‬שהנזק לא היה נגרם אלמלא ההתרשלות‪ .‬התובע אומר לבית‬
‫המשפט שהוא הוכיח שהיתה התרשלות והיה נזק‪ .‬בקש"ס העובדתי הניזוק צריך להוכיח מציאות‬
‫חלופית שלא התרחשה והוא משער בה כי אם לא היתה התרשלות לא היה נגרם נזק‪.‬‬
‫הקושי שעומד בפני הניזוק להוכיח מה היה קורה אילו משתנה ממקרה למקרה‪.‬‬

‫נבחין בין התרשלות במעשה ובין התרשלות במחדל‪.‬‬

‫בהתרשלות במעשה אומרים שהמזיק עשה מעשה שאם לא היה עושה כך היה קורה‪ .‬כאשר הניזוק‬
‫מנסה להוכיח מה היה אלמלא התרשלות במעשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אילו המעשה לא היה נעשה‪ ,‬המציאות‬
‫הזו היתה קיימת כבר קודם‪.‬‬
‫א' תקף את ב'‪ .‬ב' תובע ברשלנות‪ .‬ההתרשלות היא עצם התקיפה והנזק הוא הפגיעה שנגרמה לו‪.‬‬
‫על ב' להוכיח כי אלמלא ההתרשלות הנזק לא היה נגרם‪ .‬כלומר‪ ,‬אם א' לא היה תוקף אותו הוא‬
‫היה נמצא באותו מצב בו היה לפני התקיפה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬המציאות של מה היה קורה אילו כבר ידועה מראש ולכן יחסית קל להוכיח קש"ס עובדתי‬
‫בנוגע להתרשלות במעשה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אדם נכנס לניתוח והרופא התרשל בטיפול במהלך הניתוח ונגרם לחולה נזק‪ .‬החולה יצטרך‬
‫להוכיח בפני בית המשפט שאם הרופא לא היה מתרשל ומבצע את הניתוח כפי הנדרש הנזק לא‬
‫היה נגרם‪ .‬קל יותר להוכיח מה היה המצב לפני הניתוח ומה המצב בעקבות הניתוח‪.‬‬

‫הבעיה קיימת בהתרשלות במחדל כיוון שהתובע מנסה להטיל אחריות על מעשה שלא נעשה‬
‫והטענה היא שאילו המזיק היה עושה את המעשה הנזק לא היה נגרם‪ .‬הבעיה היא שלא ניתן לדעת‬
‫מה היה קורה אילו המזיק היה עושה מעשה שלא עשה ולכן במקרה זה מציירים מציאות דמיונית‬
‫בפני בית המשפט וההוכחה קשה יותר מהוכחה בהתרשלות במעשה‪.‬‬
‫למרות מה שאמרנו‪ ,‬גם רמת הקושי משתנה ממקרה למקרה‪ .‬לפעמים יכול להיות קושי לא גדול‬
‫ולפעמים הקושי יהיה גדול‪.‬‬
‫דוגמא לקושי שהינו פתיר‪:‬‬
‫עורך דין מייצג לקוח בתיק רצח‪ ,‬שהינו תיק פלילי והלקוח טוען טענת אליבי – הוא היה במקום‬
‫אחר בזמן שהאירוע קרה‪ .‬הצפייה מעורך הדין היא להזמין את העד‪ .‬השאלה היא מה היה קורה‬
‫אילו עורך הדין היה מזמן את העד‪ .‬כל התשובה היא הנחות וניחושים‪ .‬סביר להניח שאם עורך‬
‫הדין היה מזמין את העד‪ ,‬העד היה אומר כך וכך ועל בסיס דבריו השופט היה משנה את החלטתו‬
‫בתיק הפלילי‪ .‬יש קושי להוכיח אבל זה קושי פתיר‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמא לקושי ברמה גבוהה יותר‪:‬‬

‫פסק דין אורמה רונית נ' מידיאן וויסט בני זוג מבוגרים‪ ,‬עשו הפריית מבחנה והקפיאו עובר‪.‬‬
‫העובר המוקפא הלך לאיבוד‪ ,‬כתוצאה מרשלנות בית החולים‪.‬‬
‫הזוג תובע את בית החולים ברשלנות‪ .‬ההתרשלות היא בכך שבית החולים איבדו את המבחנה‪.‬‬
‫הנזק הוא בכך שבני הזוג לא יכולים להיות הורים‪ .‬בשאלת הקש"ס על בני הזוג להוכיח )‪ (51%‬כי‬
‫אלמלא ההתרשלות‪ ,‬עוברם המוקפא היה עובר את התהליך הארוך והקשה מלא הסיכונים‪ ,‬עד‬
‫התפתחות הריון תקין ולידת ילד‪) .‬התרחשות היפותטית(‪.‬‬
‫ההוכחה הזאת תהיה קשה‪ ,‬אם לא בלתי אפשרית וזאת כיוון שלא ניתן להביא את המבחנה‬
‫הספציפית ולבדוק האם העובר היה מתפתח או לא‪.‬‬
‫באותו מקרה הוכח בבית המשפט שבמקרים מהסוג הזה הסיכוי שהעובר יתפתח לילד הוא סיכוי‬
‫של ‪.10%‬‬
‫דוגמא נוספת‬
‫פסק דין מיאסה דעקה נ' בית החולים כרמל ניתוח ביופסיה בכתפה של התובעת‪ .‬התובעת‬
‫הוחתמה על טופס ההסכמה לניתוח ברגל‪ ,‬אך ברגע האחרון הוחלט לדחות את הניתוח ברגל‬
‫ולבצע ניתוח ביופסיה בכתף‪ ,‬כאשר ההסכמה לניתוח בכתף ניתנה כשהחולה היתה מטושטשת‬
‫מתרופות שנטלה קודם לכן‪ .‬כתוצאה מהניתוח נותרה הכתף של התובעת קפואה ונקבעה לה נכות‬
‫בשיעור של ‪ .35%‬הנזק שנגרם הוא בגדר הסיכון הטבוע בניתוח ולמעשה לא היתה רשלנות‬
‫רפואית בניתוח עצמו‪ .‬הרופאים התרשלו לא בטיפול עצמו אלא באופן קבלת ההסכמה של‬
‫התובעת‪ .‬הרופאים אמורים היו לקבל את הסכמתה של התובעת מבעוד מועד כשהיתה עירנית‬
‫ואף להסביר לה את הסיכונים הכרוכים בניתוח‪ .‬בשאלת הקש"ס על החולה להוכיח בעודף‬
‫הסתברויות של ‪ 51%‬כי במידה והיא היתה עירנית והרופאים היו שואלים אותה היא לא היתה‬
‫מסכימה‪.‬‬
‫הדגש הוא על כך שהחולה היתה צריכה להוכיח ברמה של ‪ 51%‬שאם היא היתה עירנית ומפוקחת‬
‫היא לא היתה מסכימה לערוך את הניתוח שערכו‪ .‬אם היו מוכיחים שהיא היתה מסכימה הניתוח‬
‫היה מתבצע ולכן הנזק היה נגרם‪ ,‬לכן‪ ,‬הדגש הוא על חוסר הסכמתה‪.‬‬
‫בבית המשפט כשישאלו אותה אם היא היתה מסכימה או לא תשובתה תהיה בוודאי שלא היתה‬
‫מסכימה‪.‬‬
‫בפסק דין זה נחלקו דעות השופטים בנוגע לשאלת בחינת ההסכמה‪.‬‬
‫השופטת ביניש‪ ,‬בדעת מיעוט‪ ,‬אומרת שהמבחן האם החולה היתה מסכימה או לא מסכימה‬
‫לביצוע הניתוח הוא לא מבחן של החולה הספציפי אלא מבחן של החולה הסביר‪ .‬כלומר‪ ,‬מה חולה‬
‫סביר היה מחליט‪ .‬השופטת ביניש טענה שלדעתה חולה סביר לא היה מסכים לקיום הניתוח‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אם חולה סביר לא היה מסכים לביצוע הניתוח יש קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק‪.‬‬
‫שופטי הרוב אמרו שהמבחן הוא לא מבחן אובייקטיבי אלא צריך לבדוק מה אותה חולה היתה‬
‫מחליטה והם הגיעו למסקנה שהיא היתה מסכימה לבצע את הניתוח בכל מקרה ולכן אין קש"ס‪.‬‬
‫בסופו של יום היא קיבלה פיצוי על פגיעה באוטונומיה על כך שביצעו בגופה פעולה בלי הסכמתה‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬אם היינו מפעילים את מבחן האלמלא במצבים של אי וודאות‪ ,‬לתובע יש בעיה להוכיח את‬
‫הקש"ס העובדתי בתביעתו‪.‬‬

‫כאשר יש מצב קלאסי של אי וודאות‪ ,‬יש צורך להוכיח בבית המשפט שהמצב הוא מצב של אי‬
‫וודאות ולא ניתן להתגבר עליו‪ .‬במקרה כזה בית המשפט ייחלץ לעזרת התובע על ידי אחת משתי‬
‫דוקטרינות אשר יעזרו לתובע בתביעה כזו‪ :‬נזק ראייתי ופיצוי בגין פגיעה בסיכוי‪.‬‬
‫הדוקטרינות הללו ישמשו בעיקר במצב של רשלנות רפואית‪.‬‬
‫הדוקטרינות יחסית מודרניות ואולי לא מתיישבות עם דיני הנזיקין הקלאסיים‪.‬‬
‫נתחיל בדוקטרינה הראשונה ‪ -‬נזק ראייתי – אדם א' עושה מעשה ומערים קושי על ב' להוכיח‬
‫משהו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ל‪-‬א' יש חוזה למכירת קרקע‪ .‬ג' נכנס לביתו של א' וגנב לו את החוזה‪ .‬בחוזה הזה א' יכול‬
‫היה לתבוע מישהו על כך שלא שילם לו כסף אבל כיוון שאין לו את החוזה קשה לו להוכיח שלו‬
‫שילמו לו כפי שסוכם בחוזה‪.‬‬
‫ג' שגנב את החוזה עשה שני מעשים‪ .‬המעשה הראשון הוא עצם הגניבה ושנית הוא גרם ל‪-‬א' נזק‬
‫ראייתי‪.‬‬
‫נזק ראייתי זה הערמת קושי על התובע להוכיח את תביעתו‪.‬‬
‫על פי הדוקטרינה הזו המעשה שעושה המזיק )או ההתרשלות של המזיק( גורם לשני נזקים‪ :‬הנזק‬
‫האחד הוא הנזק שבגינו תובעים את המזיק‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה של העובר בני הזוג תובעים על הנזק‬
‫שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות והנזק הוא שהם אינם הורים‪ ,‬אובדן המבחנה‪ .‬אבל‪ ,‬ישנו נזק‬
‫נוסף שהוא נזק ראייתי‪ ,‬קרי‪ ,‬הוא מערים קשיים על הניזוק להוכיח את יסוד הקש"ס‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫כאשר הקושי להוכיח את הקש"ס העובדתי במעשה‪ ,‬מקורו בהתרשלות של המזיק‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫התרשלות המזיק גרמה לנזק ראייתי‪ ,‬מוצדק להעביר את נטל הראייה אל הנתבע‪ ,‬אל המזיק‪,‬‬
‫להוכיח שלא היה קש"ס‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬על הנתבע להוכיח לבית המשפט מה היה קורה אילו ברמה של ‪.51%‬‬
‫נטל ההוכחה אומר שיש נקודת מוצא שבמצב הטבע הרגיל מה שאומר הנתבע הוא הנכון אלא אם‬
‫התובע הוכיח אחרת‪ .‬כשמעבירים את נטל ההוכחה נקודת המוצא משתנה לכך שכל מה שאומר‬
‫התובע הוא הנכון אלא אם הנתבע הוכיח אחרת‪.‬‬

‫יישום הדוקטרינה‬
‫אם ניישם את הדוקטרינה על המקרה של העובר‪ ,‬התרשלות בית החולים בשמירה על המבחנה‬
‫גרמה להורים שני נזקים‪ .1 :‬איבוד המבחנה; ‪ .2‬הערימה קשיים על ההורים להוכיח מה היה‬
‫קורה אילו – נזק ראייתי‪ .‬הנזק הראייתי מצדיק העברת נטל ההוכחה לבית החולים שצריך‬
‫להוכיח שלא היה מתקיים קש"ס עובדתי‪.‬‬
‫זה לא היה עוזר להורים כי על בית החולים להוכיח שגם אם ההפריה היתה נשארת יש סיכוי של‬
‫‪ 90%‬שהנזק היה נגרם בכל מקרה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקרה זה הדוקטרינה לא היתה עוזרת‪.‬‬

‫יישום הדוקטרינה על המקרה של דעקה – התרשלות בית החולים בכך שלא קיבל את הסכמתה‬
‫של החולה בטרם היתה מטושטשת מערימה עליה קשיים להוכיח מה היתה מחליטה אילו לא‬
‫היתה מטושטשת‪ .‬זה בעצם נזק ראייתי שמצדיק את העברת נטל הראייה אל בית החולים להוכיח‬
‫שהיא כן היתה מסכימה ברמת הסתברות של ‪.51%‬‬
‫מספר הערות לגבי נזק ראייתי‬
‫• נזק ראייתי הוא לאו דווקא לגבי הקש"ס – ניתן להפעיל את הדוקטרינה לגבי כל יסודות‬
‫עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬רופא לא מנהל רישומים רפואיים ובמסגרת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח‬
‫שהרופא התרשל אבל הניזוק לא מצליח להוכיח שהרופא התרשל כי אין לו רישומים‪.‬‬
‫במקרה זה אומרים לרופא שהוא התרשל לא רק בהתרשלות עצמה אלא גם בכך שלא‬
‫הקפיד על הרישום‪ .‬ההתרשלות הזאת‪ ,‬שלא הקפיד על רישום‪ ,‬גרמה נזק ראייתי‬
‫ומעבירים את נטל ההוכחה לרופא לגבי יסוד ההתרשלות ולא לגבי יסוד הקש"ס‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי מדובר רק בהתרשלות או בקש"ס לגבי נזק ראייתי כיוון שיסוד הנזק או‬
‫שהוא קיים או שלא ולכן אין מה לדון בנזק ראייתי וחובת הזהירות הינה חובה משפטית‬
‫שגם בה אין מקום לדון בנזק ראייתי‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על פועלה של הדוקטרינה במישור הראייתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם המזיק גרם נזק‬ ‫•‬
‫ראייתי הנפקות היא העברת נטל הראייה‪ .‬אבל ניתן לחשוב על נפקות מהותית‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫אפשר לתבוע בגין הנזק הראייתי עצמו – תביעה שאב הנזק בה הוא נזק ראייתי‪ .‬מה‬
‫קורה אם צד ג' גרם לנזק ראייתי? ניתן לתבוע את צד ג' על הנזק‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במסגרת תביעה של רשלנות רפואית בלידה‪ ,‬הילד הגיש תביעה נגד בית החולים‪.‬‬
‫האמא הגישה תצהיר בתביעה‪ ,‬כי היא צריכה להגיד מה היה שם‪ .‬לאחר שהגישה את‬
‫התצהיר היא נרצחה‪ .‬העיזבון של האמא יוכל לתבוע את הרוצח על נזק גוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬הילד‬
‫יכול לתבוע את הרוצח על נזק ראייתי‪ .‬הטענה היא שכשהאמא נרצחה נגרם לילד נזק‬
‫ראייתי בכך שהוא לא יכול להוכיח את תביעתו נגד בית החולים‪ .‬כמובן שעל הילד‬
‫להוכיח את כל יסודות התביעה‪.‬‬
‫כאן הפועל של הנזק הראייתי הינו פועל מהותי ולא פועל ראייתי‪.‬‬
‫בפסיקה לא נראה מקרה שכזה‪ .‬יש מקרה אחד שעדיין לא הגיע לידי הכרעה‪ .‬הפסיקה‬
‫עדיין לא מכירה בנזק ראייתי כאב נזק בפני עצמו‪ .‬הפסיקה מכירה בנזק הראייתי רק‬
‫לצורך העברת נטל הראייה‪.‬‬
‫פיצוי בגין פגיעה בסיכוי‬
‫עד עכשיו דיברנו על ניזוק שמצליח להוכיח את כל יסודות עוולת הרשלנות‪ .‬במידה ואכן מדובר‬
‫בניזוק כזה הפיצוי שהוא יזכה לו יהיה פיצוי בגין מלוא הנזק‪ .‬אם הניזוק מצליח להוכיח קש"ס‬
‫ברמה של ‪ 45%‬במקום של ‪ 51%‬הוא לא יזכה בפיצוי‪.‬‬
‫השיטה הקלאסית של דיני הנזיקין מבוססת על שיטת הכל או כלום‪.‬‬

‫‪58‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫במצב של אי וודאות שיטת הכל או כלום יכולה לפגוע בניזוק ולכן היום מתחילים לאמץ את‬
‫דוקטרינת הפיצוי בגין פגיעה בסיכוי‪.‬‬
‫הניזוק מנסה לשכנע את בית המשפט מה היה קורה אילו‪ .‬הוא מנסה לשכנע את בית המשפט מה‬
‫הסיכוי להתרחשות של מציאות שלא התרחשה‪ .‬בית המשפט מעריך את הסיכוי להתרחשות אותה‬
‫מציאות חלופית ונותן לניזוק פיצוי בגין גובה הסיכוי הזה‪.‬‬
‫במצב זה זונחים את שיטת הכל או כלום לטובת שיטת הקש"ס ההסתברותי‪.‬‬

‫מספר הערות לגבי פיצוי בגין פגיעה בסיכוי‬

‫• השיטה הזאת עובדת רק לגבי הניזוק‪ ,‬התובע‪ .‬כלומר רק אם הוא מצליח להוכיח קש"ס‬
‫ברמה של פחות מ‪ 51%-‬נותנים לו לפי הסיכוי‪ .‬אם הוא מוכיח ברמה של ‪ 51%‬ומעלה הוא‬
‫יקבל פיצוי מלא‪.‬‬
‫• הדוקטרינה בכללותה עומדת כרגע למבחן בית המשפט העליון בדיון נוסף בעניין מלול‪.‬‬
‫בית המשפט בוחן את הדוקטרינה כיוון שזה מתחיל להיות מדרון חלקלק אבל בינתיים‬
‫היא דוקטרינה קיימת‪.‬‬
‫יישום הדוקטרינה‬
‫במקרה של בני הזוג עם העובר‪ ,‬במקרה הקלאסי בני הזוג היו צריכים להוכיח ברמה של ‪51%‬‬
‫שהיה נולד ילד ואז הדוקטרינה הזאת לא היתה מיושמת‪ .‬בפיצוי בגין פגיעה בסיכוי שואלים מה‬
‫הסיכוי שהיה נולד ילד‪ .‬התשובה היא ‪ 10%‬ולכן הפיצוי הניתן יהיה ‪.10%‬‬
‫הפיצוי בגין פגיעה בסיכוי הוא אותו סיכוי שהתובע מבקש להוכיח‪.‬‬

‫במקרה של דעקה צריך להעריך מה הסיכוי שהחולה היתה מסכימה או לא מסכימה לביצוע‬
‫הניתוח‪ .‬זה דבר שקשה להוכיח‪ .‬בית המשפט אומר שבגלל שזה דבר שקשה להוכיח הוא נותן‬
‫פיצוי של ‪.50%‬‬

‫את המקרה של ההורים והעובר ניתן לתקוף מצד נוסף‪ .‬הסיכוי שייוולד לבני הזוג ילד הוא סיכוי‬
‫של ‪ .10%‬ה‪ 10%-‬האלה‪ ,‬כלומר המבחנה‪ ,‬זה נכס שברגע שבית החולים איבד נגרם נזק של ‪100%‬‬
‫לבני הזוג לגבי אותם ‪ 10%‬סיכוי לילד‪ .‬אם הנזק היה מוגדר כ‪ 10%-‬ניתן היה להוכיח קש"ס‬
‫ברמה של ‪ .51%‬הבעיה היא ברגע שהגדרנו את הנזק כ‪ 100%-‬שלא ניתן להוכיח ואז בית המשפט‬
‫נתן פיצוי ‪ 10%‬בגין פגיעה בסיכוי‪.‬‬
‫בסופו של יום שתי הדרכים מובילות לאותו דבר‪ .‬ההבדל היחיד הוא שאם הנזק היה מוגדר כ‪-‬‬
‫‪ 10%‬הדוקטרינה הקלאסית לא היתה נזנחת‪ ,‬כלומר‪ ,‬הכל או כלום‪.‬‬
‫פיצוי בגין הגברת סיכון‬
‫פסק דין מלול – ילד שנולד עם שיתוק מוחי ונולד פג‪ .‬הסיכון שהילד היה נולד עם אותו שיתוק‬
‫כתוצאה מהפגות שאף אחד לא אשם בה הוא ‪ .80%‬באותו מקרה היתה התרשלות בהליך הלידה‬
‫והסיכון הוחמר מ‪ 80%-‬ל‪ .100%-‬הילד תובע את בית החולים‪.‬‬
‫אם נלך על פי הדוקטרינה הקלאסית‪ ,‬אומרים שבית החולים התרשל בלידה‪ ,‬נזק יש‪ ,‬אבל הוא‬
‫היה נגרם בכל מקרה )לפי הסיכון של ‪ .(80%‬ולכן לכל היותר הילד היה מצליח להוכיח קש"ס‬
‫ברמה של ‪ .20%‬בית המשפט השתמש בדוקטרינה של פיצוי בגין החמרת הסיכון ולכן יפצה את‬
‫הילד ב‪.20%-‬‬
‫ניתן להגיד את זה גם אחרת – מה הסיכוי שהיה נולד ילד בריא? ‪ .20%‬אבד הסיכוי ולכן מגיע‬
‫פיצוי של ‪ 20%‬בגין פגיעה בסיכוי‪.‬‬

‫פיצוי בגין פגיעה בסיכוי ופיצוי בגין הגברת )החמרת( הסיכון זה הינו אך‪.‬‬

‫הקשר הסיבתי המשפטי‬

‫הטענה היא כי לא ניתן לבסס אחריות בנזיקין על סמך הקש"ס העובדתי לבדו‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן רופא שהתרשל בניתוח וגרם נזק משמעותי לשמעון‪ ,‬החולה‪ .‬לשמעון כתוצאה מכך נגרמה‬
‫נכות צמיתה וסגר את המפעל שבבעלותו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כל העובדים הפכו להיות מובטלים ובינם‬
‫לוי‪ .‬לוי נכנס לדיכאון‪ ,‬לא מצא עבודה והוציא את הילד שלו מבית הספר כי אין לו מאיפה לממן‬
‫את לימודיי הילד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬יוסי‪ ,‬בנו של לוי‪ ,‬התדרדר לפשע ורצח את אמנון‪.‬‬
‫דון בתביעתו של אמנון נגד ראובן‪ ,‬הרופא‪.‬‬

‫התרשלות – ידוע שראובן התרשל בניתוח‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הנזק שמתכוונים הוא הנזק של אמנון כיוון שהתביעה היא של אמנון כנגד הרופא ואכן רכיב הנזק‬
‫גם הוא מתקיים‪.‬‬
‫בבדיקת הקש"ס‪ ,‬קש"ס עובדתי מתקיים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אם מסתפקים בקש"ס העובדתי‪ ,‬היינו חושפים את הרופא‪ ,‬ראובן‪ ,‬לאחריות כלפיי כל אלה‬
‫שניזוקים בשרשרת העובדתית שלאחריו‪.‬‬

‫לכן צריך עוד מסננת‪ ,‬צריך עוד משהו שיפסיק את הטלת האחריות‪ .‬המסננת הזאת נבדקת‬
‫בקש"ס המשפטי‪ .‬הקש"ס המשפטי זה בעצם מסננת לבחון מבין כל אלה שגרמו לנזק‪ ,‬מבין כל‬
‫הגורמים העובדתיים של הנזק שלגביהם מתקיים מבחן האלמלא את אותם הגורמים שדווקא‬
‫רוצים להטיל עליהם אחריות‪.‬‬
‫המחליט על הקש"ס המשפטי זה בית המשפט בשיקולי מדיניות הנתונים לשיקול דעתו של בית‬
‫המשפט‪ ,‬להבדיל מהקש"ס העובדתי שהינו עניין עובדתי‪ .‬בית המשפט יחליט האם במקרה‬
‫הספציפי להטיל אחריות או לא‪.‬‬

‫בדרך כלל הקש"ס המשפטי דורש זיקה נוספת מעבר לזיקה העובדתית‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬בקש"ס‬
‫העובדתי הוכחנו זיקה עובדתית‪ .‬זה גרם לזה עובדתית‪ .‬אבל זה לא טוב לתורת המשפט‪ .‬מבחינה‬
‫משפטית‪ ,‬כדי שיהיה קש"ס באופן כללי‪ ,‬צריך שיהיה לא רק זיקה עובדתית בקש"ס העובדתי‬
‫אלא צריך עוד זיקה נוספת שנבחנת בקש"ס המשפטי‪.‬‬
‫מה היא הזיקה והאם הזיקה התקיימה‪ ,‬זו שאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬יש הרבה נתונים בכדי לבדוק קש"ס משפטי בין התרשלות של המזיק לבין נזקו של‬
‫הניזוק‪.‬‬
‫בקש"ס המשפטי בית השפט לוקח את כל הגורמים האחראים ברמה העובדתית שמתוכם הוא‬
‫פוסל את אלה שלא התקיימה לגביהם אותה זיקה משפטית‪.‬‬
‫הזיקה המשפטית היא מידת האשם של כל אחד מהגורמים המעורבים‪.‬‬
‫הנתון החשוב יותר הוא הנתון ההסתברותי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בהינתן ההתרשלות של המזיק‪ ,‬במקרה שלנו‬
‫ההתרשלות בניתוח‪ ,‬מה ההסתברות )מה הסיכוי( שיתרחש הנזק לניזוק? אם אומרים שראובן‬
‫הוא רופא שהתרשל בניתוח‪ ,‬ההסתברות שיתרחש נזק לניזוק היא גדולה אבל ככל שיש יותר‬
‫ויותר גורמים ההסתברות מתחילה להיחלש ונעשית יותר קטנה‪.‬‬
‫רף ההסתברות משתנה מעוולה לעוולה ובית המשפט קובע אותה‪.‬‬

‫אי אפשר להגיד שבוחנים הסתברויות ובוחנים אשם של כל אחד ואחד אלא פותחו מבחני משנה‬
‫לבדיקת הקש"ס המשפטי‪.‬‬
‫‪ 3‬מבחני משנה לבחינת קש"ס משפטי‬
‫מבחן הצפיות‬
‫המבחן הראשון לקיומו של הקש"ס המשפטי זה מבחן הצפיות – על פי מבחן זה‪ ,‬קיים קש"ס‬
‫משפטי בין ההתרשלות של המזיק לבין הנזק של הניזוק הרלוונטי )ואז ייחשב כגורם ממשי לנזק(‬
‫כאשר אדם סביר‪ ,‬במקומו של המזיק‪ ,‬יכול וצריך היה לצפות )כפונקציה של הנתון ההסתברותי(‬
‫את תהליך התרחשות הנזק ואת סוגו עקב ההתרשלות‪ .‬הצפיות הנדרשת איננה ראיית נולד‬
‫מדויקת של כל פרטי העניין אלא ראייתו בקווים כלליים בלבד‪ .‬זאת לגבי תהליך התרחשות הנזק‬
‫וסוגו‪.‬‬

‫מבחן הסיכון‬
‫המבחן השני לקיומו של הקש"ס המשפטי זה מבחן הסיכון – על פי מבחן זה‪ ,‬קיים קש"ס משפטי‬
‫בין ההתרשלות של המזיק לבין הנזק של הניזוק הרלוונטי כאשר תהליך התרחשות הנזק וסוגו‬
‫נמצאים בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה )גם אם הנזק איננו צפוי( ואשר עוולת הרשלנות נועדה‬
‫להגן מפניו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא כל נזק הוא בתחום הסיכון‪ .‬הנזק יהיה בתחום הסיכון רק אם עוולת‬
‫הרשלנות נועדה להגן מפניו‪ .‬עוולת הרשלנות נועדה להגן על סיכון צפוי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬על פי מבחן הסיכון קיים קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר מדובר בסיכון צפוי‪.‬‬
‫סיכון צפוי הוא לפי מבחן הצפיות‪.‬‬
‫)מבחן הסיכון רחב ממבחן הצפיות ומתאים לעוולות עם אחריות חמורה או מוחלטת כגון תאונות‬
‫דרכים(‪.‬‬
‫המבחן הדומיננטי בקש"ס הוא מבחן הסיכון כאשר תחום הסיכון משתנה מעוולה לעוולה ובנוגע‬
‫לעוולת הרשלנות מדברים על סיכון צפוי‪.‬‬
‫במבחן הסיכון קיים קש"ס בין המעשה לבין הנזק כאשר הנזק הוא בתחום הסיכון שמפניו‬
‫העוולה נועדה להגן‪.‬‬

‫‪60‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫עוולה של נזק שנגרם על ידי כלב‪ .‬כלב נבח ליד אדם‪ .‬האדם נבהל מהנביחה ונגרם לו התקף לב‪.‬‬
‫בנזק שנגרם על ידי כלב‪ ,‬אין זה משנה אם יש אשם מצד בעל הכלב או אין אשם‪ ,‬בעל הכלב יהיה‬
‫אחראי‪ .‬כל מה שצריך להוכיח זה האם הנזק נגרם על ידי הכלב‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לבדוק את רכיב‬
‫הקש"ס‪ .‬יש לבדוק את הקש"ס העובדתי ואת הקש"ס המשפטי‪ .‬בקש"ס העובדתי השאלה היא‬
‫האם אלמלא הכלב היה נגרם הנזק‪ .‬התשובה היא לא ולכן הקש"ס העובדתי מתקיים‪ .‬נשאר‬
‫לבדוק את הקש"ס המשפטי בו נוהג מבחן הסיכון‪ .‬השאלה הנשאלת היא האם תהליך התרחשות‬
‫הנזק‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬כלב נבח ואדם נבהל ועבר התקף לב‪ ,‬וסוג הנזק נמצאים בתחום הסיכון‬
‫שעוולת היזק על ידי כלב נועדה להגן מפניה‪ .‬בסופו של יום בית המשפט יהיה זה שיכריע בשאלה‬
‫זו‪ .‬אם בית המשפט ירצה להרחיב את המקרים שנופלים תחת עוולה זו הוא יגיד שגם תאונה כזו‬
‫שאין בה מגע פיזי תיכנס תחת העוולה‪.‬‬
‫כלב לא מפסיק לנבוח בלילה ומוציא אדם מדעתו‪ .‬האדם קם ותוקף את אשתו‪ .‬האשה טוענת כי‬
‫הנזק נגרם על ידי כלב‪ .‬קש"ס עובדתי במקרה זה מתקיים‪ .‬לגבי הקש"ס המשפטי‪ ,‬האם מקרה‬
‫כזה נמצא בתחום הסיכון או לא‪ ,‬את זה בית המשפט יצטרך לקבוע‪.‬‬

‫כלב רדף אחרי ילד‪ .‬הילד ברח מהכלב ותוך כדי הבריחה נפל לתוך בור‪ ,‬נפגע ואולי גם מת‪ .‬הקש"ס‬
‫העובדתי במקרה זה מתקיים‪ .‬לגבי הקש"ס המשפטי‪ ,‬בית המשפט יצטרך להכריע האם מקרה זה‬
‫הוא בתחום הסיכון שעוולת היזק על ידי כלב נועדה להגן מפניו‪.‬‬
‫נחזור לרשלנות – יש התרשלות ויש נזק‪.‬‬
‫קש"ס עובדתי בדקנו על פי מבחן האלמלא‪.‬‬
‫בקש"ס המשפטי בודקים האם המקרה הוא בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה ואשר עוולת‬
‫הרשלנות נועדה למנוע‪.‬‬
‫עוולת הרשלנות נועדה למנוע סיכון צפוי ולכן זה חוזר להיות מבחן הצפיות‪.‬‬
‫מבחן הצפיות הוא מקרה פרטי של מבחן הסיכון‪ .‬כל פעם שהצפיות תתקיים גם הסיכון יתקיים‪.‬‬
‫ההפך הוא לא נכון בהכרח אלא אם מוספים שמדובר בסיכון צפוי‪.‬‬
‫בהפרת חובה חקוקה בודקים קש"ס עובדתי בין הפרת החובה ובין הנזק‪ .‬הקש"ס המשפטי הוא‬
‫האם תהליך התרחשות הנזק וסוגו הוא בתחום הסיכון שהחובה נועדה למנוע‪.‬‬
‫בהפרת חובה חקוקה דיברנו על אדם שלא כיסה בור סיד‪ .‬בדוגמא הזו עובד לקח סיד מהבור וזרק‬
‫אותו‪ .‬המעביד לא כיסה את בור הסיד כפי שהיה מתחייב מהפרת חובה חקוקה‪ .‬לצורך העניין‬
‫נניח שיש קש"ס עובדתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם הבור היה מכוסה העובד לא היה לוקח סיד וזורק אותו ולכן‬
‫יש קש"ס‪ .‬בקש"ס המשפטי שואלים האם תהליך התרחשות הנזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעובד ייקח מהסיד‬
‫ויזרוק על חברו‪ ,‬זה בתחום הסיכון שהחובה לכסות את הבור נועדה להגן מפניו‪ .‬במקרה הזה‬
‫הוחלט שלא כי כתוב שצריך לכסות את הבור כדי למנוע שמישהו אולי ייפול לבור‪ .‬זה הסיכון‬
‫שהחובה נועדה למנוע‪ .‬היא לא נועדה למנוע מקרה שמישהו ייקח את הסיד ויזרוק על אחר‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬כשבודקים קש"ס בעוולה מסויימת‪ ,‬בקש"ס העובדתי המבחן הוא מבחן האלמלא‬
‫ובקש"ס המשפטי המבחן הוא מבחן הסיכון‪.‬‬
‫בעוולת הרשלנות‪ ,‬בגלל שהסיכון הוא סיכון צפוי חזרנו למבחן הצפיות‪.‬‬
‫לפעמים תחום הסיכון יהיה כתוב במפורש בחוק‪ ,‬כמו למשל תחום הסיכון שבחובה החקוקה‬
‫לכסות בור סיד‪ .‬אבל ישנם מקרים רבים בהם תחום הסיכון אינו מפורש בחוק‪ .‬כמו למשל תאונות‬
‫דרכים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אדם נהג ברכב ותוך כדי נהיגה ראה שיש תאונת דרכים‪ .‬הוא עצר לעזור לאדם שנפגע ובדרכו‬
‫חזרה הוא בעצמו נפגע‪ .‬האם זה בתחום הסיכון שתאונת דרכים נועדה למנוע? השופטים נחלקו‬
‫בדעותיהם‪ .‬חלק אמרו שכן וחלק אמרו שלא‪.‬‬

‫אדם ראה נפגע בכביש והוא ירד להזיז אותו מהכביש‪ .‬תוך כדי החזרה לרכב הוא נפגע‪ .‬האם זה‬
‫נחשב תאונת דרכים או לא?‬

‫בסופו של דבר בית המשפט יכריע האם הקש"ס המשפטי מתקיים אם לאו ולמרות שיש לבית‬
‫המשפט שיקול דעת הוא מוגבל בתכלית החוק כיוון שתחום הסיכון נקבע על פי תכלית החוק‪.‬‬
‫אם תכלית החוק קבועה בחוק בית המשפט יהיה כפוף לה ואם היא לא קבועה בחוק לבית‬
‫המשפט יהיה שיקול דעת‬

‫‪61‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מבחן השכל הישר‬

‫המבחן השלישי לקיומו של הקש"ס המשפטי זה מבחן השכל הישר – על פי מבחן זה‪ ,‬קיים קש"ס‬
‫משפטי בין ההתרשלות לבין הנזק כאשר על פי ההיגיון הפשוט והשכל הישר ההתרשלות היא זו‬
‫שגרמה בפועל )על פני הנתון ההסתברותי( להתרחשותו של הנזק‪.‬‬
‫בית המשפט יהיה זה שיחליט האם ההתרשלות גרמה להתרחשות הנזק על פי שיקולי מדיניות‪.‬‬
‫כדי לבדוק תרומה ממשית להתרחשות הנזק‪ ,‬בית המשפט יבדוק את החלק של ההתרשלות של‬
‫המזיק לעומת חלקם של אחרים‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על הקש"ס ועל מבחני המשנה שלו‪.‬‬

‫יש להבחין בין שני מקרים‪.‬‬

‫כאשר מאז שהתחילה ההתרשלות ועד שהנזק נגרם אין שום גורם זר מתערב‪ ,‬כלומר‪ ,‬היה קשר‬
‫ישיר בין ההתרשלות ובין הנזק‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬שאין שום גורם זר באמצע‪ ,‬סביר להניח שיש גם‬
‫צפיות וגם סיכון ולפי השכל הישר אף אחד אחר לא תרם לנזק‪ .‬לכן‪ ,‬אם קיים קש"ס עובדתי סביר‬
‫להניח שקיים גם קש"ס משפטי‪.‬‬

‫הבעיה היא כאשר בין תהליך ההתרחשות לבין קרות הנזק היה גורם זר מתערב באמצע‪.‬‬
‫גורם זר מתערב הוא גורם זר למתרשל‪ .‬כל גורם חוץ מהמזיק ייחשב גורם זר‪ .‬כל גורם חוץ‬
‫מהמזיק שהתערב בין ההתרשלות של המזיק ובין הנזק נקרא גורם זר מתערב‪.‬‬
‫הבעיה ברגע שיש גורם זר מתערב זה מחליש את הזיקה בין ההתרשלות של המזיק הראשון ובין‬
‫הנזק‪.‬‬
‫כשיש גורם זר מתערב יש שלושה שחקנים‪ :‬המזיק‪ ,‬שבודקים את התרשלותו; הניזוק‪ ,‬שאת הנזק‬
‫שלו בודקים; הגורם הזר המתערב‪ ,‬שמחליש את הזיקה בין התרשלותו של המזיק לבין הנזק של‬
‫הניזוק‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫במקרה של המשטרה‪ ,‬השוטר שראה שני נערים רבים‪ ,‬תחקר אותם קצת והלך לדרכו ואחד‬
‫הנערים דקר את השני‪ .‬אנחנו מדברים על התביעה של הנער שנדקר נגד השוטר‪.‬‬
‫התרשלות יש‪.‬‬
‫קש"ס עובדתי יש – מבחן האלמלא מתקיים‪.‬‬
‫השוטר טוען כי מאז שהוא התרשל ועד שנגרם הנזק היה גורם זר מתערב באמצע‪ ,‬הנער השני‪.‬‬
‫ולכן יש להעביר את האחריות אל הנער השני‪.‬‬
‫זוהי טענת הגנה להגיד שאין קש"ס משפטי‪.‬‬
‫מתי התערבותו של גורם זר מתערב לא מנתקת את הקש"ס?‬
‫יש קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר תהליך ההתרחשות וסוג הזנק היה בתחום הצפיות‪,‬‬
‫היה בתחום הסיכון‪ .‬הגורם הזר המתערב הינו חלק מהתרחשות הנזק‪.‬‬
‫אם היינו שואלים איך נגרם הנזק לנער שנדקר במקרה של המשטרה‪ ,‬התהליך הוא‪ :‬השוטר‬
‫התרשל‪ .‬לאחר מכן אחד הנערים לקח סכין ודקר את השני‪ .‬זה חלק מתהליך התרחשות הנזק‪.‬‬
‫כל הסוגיה של גורם זר מתערב זה לא משהו חדש‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬התערבותו של גורם זר איננה מנתקת את הקשר הסיבתי אם וכאשר‪:‬‬
‫• התערבות זו הנה בתחום הצפיות הסבירה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אדם סביר במקומו של המזיק יכול‬
‫וצריך היה לצפות את תהליך התרחשות הנזק לרבות התערבותו של הגורם הזר‪.‬‬
‫• התערבות זו הנה בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה ושאר העוולה נועדה להגן מפניה‪.‬‬
‫במקרה של רשלנות‪ ,‬הסיכון שרוצים למנוע הוא סיכון צפוי ולכן חזרנו למבחן הצפיות‪,‬‬
‫המבחן הראשון‪.‬‬
‫• על פי ההיגיון השכל הישר‪ ,‬התערבותו של הגורם הזר המתערב‪ ,‬איננה שוללת את הקשר‬
‫שבין ההתרשלות לבין הנזק‪ .‬אם המזיק עדיין תרם תרומה ממשית לקרות הנזק‪ ,‬הגורם‬
‫הזר המתערב לא ינתק את הקש"ס‪.‬‬
‫דוגמאות לאי ניתוק הקש"ס על ידי גורם זר מתערב‬
‫פסק דין שמעון נגד ברדה‪ :‬שומר מועדון לגדנ"ע‪ ,‬שבו מצוי מחסן נשק‪ ,‬התרשל בשמירה על‬
‫המועדון בכך שלא סגר כראוי את החלון שמעל דלת הכניסה למועדון‪ .‬למועדון פרצו נערים בני ‪15-‬‬
‫‪ 16‬ולקחו נשק משם והתחילו לשחק בו משחקי מלחמה כאשר במהלך אחד המשחקים נפגע אחד‬
‫מהם )הניזוק(‪.‬‬
‫הילד שנפגע תובע את השומר‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫התרשלות – יש בכך שלא שמר כראוי‪.‬‬

‫נזק – יש‪.‬‬
‫קש"ס – עובדתי יש‪ .‬אלמלא השומר לא היה מתרשל הנערים לא היו נכנסים למחסן הנשק‬
‫והניזוק לא היה נפגע‪.‬‬
‫קש"ס משפטי – האם תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק היו בתחום הצפיות של עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫השומר יגיד שזה לא היה צפוי כי יש גורם זר מתערב‪ .‬התשובה לטענה זו היא שגורם זר מתערב‬
‫לא מנתק את הקש"ס כאשר היה צפוי שיהיה גורם זר מתערב‪ .‬אדם סביר במקומו של השומר היה‬
‫יכול וצריך לצפות שאם משאירים חלון פתוח ילדים יכנסו פנימה וישחקו בנשק ואחד מהם יפגע‪.‬‬
‫הצפיות הנדרשת מאותו שומר היא לא ראייה מדוייקת של כל הפרטים‪ .‬הוא לא צריך לדעת באיזו‬
‫שעה הילד ייכנס‪ ,‬איזה סוג נשק הוא ייקח ובאיזה מקום בדיוק ישתמש בנשק‪ .‬הצפיות הנדרשת‬
‫היא צפיות בקווים כלליים שילדים ייכנסו פנימה וישחקו בנשק‪.‬‬
‫בחנו את המקרה על פי מבחן הצפיות אך ניתן לבוחנו גם על פי מבחן הסיכון – האם אי שמירה על‬
‫מועדון הנשק יצר סיכון שמא אולי תלמידים או ילדים יכנסו וישחקו בנשק? התרשלותו של‬
‫השומר והשארת המועדון פרוץ יצרה את הסיכון של כניסת נערים למועדון‪ ,‬לקיחת נשק ומשחק‬
‫בנשק זה‪.‬‬

‫על פי מבחן השכל הישר‪ ,‬האם עדיין תרומתו של השומר בהתרחשות הנזק היא ממשית או לא‬
‫ממשית למרות שיש גורם זר מתערב? על פי ההיגיון והשכל הישר ניתן לסבור ולחשוב‪ ,‬כי אם‬
‫השומר מתרשל בשמירה על המועדון‪ ,‬הנערים ייכנסו למועדון וייטלו את הנשק למטרות ירי גם‬
‫אחד על השני‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬התערבות גורם זר במקרה זה לא מנתקת את הקש"ס המשפטי‪.‬‬

‫היעדר ניתוק הקש"ס בין ההתרשלות של המזיק הראשון לבין הנזק איננו מעיד על מאומה על‬
‫מידת הפסול במעשהו של המזיק השני‪ .‬גם המזיק השני יכול להיות מעוול בפני עצמו‪ .‬כל מה‬
‫שנאמר הוא שאשמו של המזיק השני איננו הסיבה המכרעת לנזק‪.‬‬
‫פסק דין בוריס יעקבובוב נ' מדינת ישראל‪ :‬בעל שהתעלל באשתו תקופה ארוכה‪ .‬נמאס לה‬
‫מההתעללות והיא קפצה מהחלון במטרה להתאבד‪ .‬האשה תובעת את בעלה‪.‬‬
‫התרשלות של הבעל יש – התעללות‪.‬‬
‫נזק – יש‪.‬‬
‫קש"ס – עובדתי‪ ,‬מבחן האלמלא מתקיים‪.‬‬
‫משפטי – הבעל יטען לגורם זר מתערב – האשה עצמה שהתאבדה‪.‬‬
‫גורם זר מתערב הוא כל גורם חוץ מהמזיק ולכן הניזוק עצמו יכול להיות גורם זר מתערב‪.‬‬
‫יש לבחון האם התערבות הגורם הזר מנתקת את הקש"ס‪.‬‬
‫ההתערבות לא מנתקת אם היא בתחום הצפיות‪ .‬במקרה זה‪ ,‬האם בעל סביר יכול וצריך לצפות‬
‫שאם הוא יתעלל באשתו אשתו תתאבד או לא תתאבד? התשובה היא כן‪ ,‬כמובן‪ ,‬על רקע נסיבות‬
‫המקרה‪.‬‬
‫האם ההתערבות היא בתחום הסיכון או לא בתחום הסיכון? התשובה היא כן‪.‬‬
‫על פי מבחן השכל הישר‪ ,‬התרומה של המזיק במקרה זה עדיין תרומה ממשית‪.‬‬
‫מתי התערבות גורם זר מתערב כן מנתקת קש"ס?‬
‫התערבות גורם זר מתערב כן מנתקת קש"ס כאשר‪:‬‬
‫• איננה בתחום הצפיות הסבירה‪.‬‬
‫• איננה בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה‪.‬‬
‫• לאחר התערבותו של הגורם הזר המתערב תרומתו של המזיק הפכה להיות שולית‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪.‬‬

‫דוגמאות לניתוק הקש"ס על ידי גורם זר מתערב‬

‫פסק דין כיתן נ' וייס‪ :‬מעביד שנותן נשק לעובד שלו במסגרת עבודתו כשומר‪ .‬העובד רוצח את‬
‫עורך הדין שלו באמצעות הנשק‪.‬‬
‫אנחנו מדברים על התביעה של עורך הדין נגד המעביד‪.‬‬
‫בהנחה והמעביד התרשל בכך שמסר את הנשק התרשלות יש‪.‬‬
‫נזק לעורך הדין יש‪.‬‬
‫צריך לבדוק קש"ס‪ .‬קש"ס עובדתי יש‪ .‬אלמלא המעביד היה מוסר את הנשק‪ ,‬העובד לא היה יורה‬
‫בעורך הדין‪.‬‬

‫‪63‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫קש"ס משפטי – המעביד יטען כי יש גורם זר מתערב והוא העובד‪ .‬ההתערבות שלו היא לא בתחום‬
‫הצפיות‪ .‬הצפיות נלמדת לפי השכל הישר וההיגיון מתוך הנסיבות‪.‬‬
‫באותו מקרה נקבע כי העובד הוא אדם נורמטיבי ולא היו שום אותות אזהרה לגביו ועל כן מעשה‬
‫הרצח שנעשה על ידו לא היה צפוי ולא היה בתחום הסיכון שהתנהגות המעביד יצרה‪.‬‬
‫פסק דין עזבון המנוח שלומי ויצמן נ' בן ציון סלע‪ :‬נער מלא חיים‪ ,‬נורמטיבי לחלוטין ללא שום‬
‫אותות מצוקה‪ .‬הנער התאבד לאחר שהנהלת בית הספר הודיעה לו כי היא מענישה אותו לאור‬
‫מעשה שעשה‪ .‬העונש כלל שלילת תעודת הצטיינות‪.‬‬
‫לצורך העניין נניח כי היתה התרשלות של המנהלת בענישה‪.‬‬
‫נזק – יש‪.‬‬
‫קש"ס – עובדתי יש‪ .‬אלמלא הענישה הנער לא היה מתאבד‪.‬‬
‫משפטי – נקבע‪ ,‬כי מעשה ההתאבדות לא היה צפוי ואף לא היה בתחום הסיכון שהתנהגות הנהלת‬
‫בית הספר יצרה כי היה מדובר בנער נורמטיבי שלא היו אותות אזהרה לגביו‪.‬‬

‫אם זה לא היה צפוי‪ ,‬תוחלת הנזק היא ‪ 0‬ולכן אין התרשלות ולכן אין צורך להוכיח קש"ס‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בודקים את הצפיות בשני מקרים‪ :‬פעם אחת בהתרשלות ופעם שניה בקש"ס המשפטי‪.‬‬

‫הגורם הזר המתערב יכול להיות גם מאורע טבעי בלתי רגיל‪ .‬כאשר מדובר במאורע טבעי בלתי‬
‫רגיל ולא צפוי‪ ,‬הקש"ס המשפטי יתנתק‪.‬‬
‫כאשר התערבותו של הגורם הזר המתערב מנתקת את הקש"ס המזיק לא יהיה אחראי‪ .‬במקרה‬
‫זה אומרים על הגורם הזר המתערב שאשמו הוא אשם מכריע‪.‬‬
‫במקרה של כיתן נ' וייס אשמו של העובד הוא האשם המכריע‪.‬‬

‫על רקע זה ניתן להבין את סעיף ‪ 64‬לפקודת הנזיקין שאומר שמתקיים קש"ס כאשר קיים קש"ס‬
‫עובדתי אלא אם כן יש מישהו אחר שיש לו אשם מכריע‪ ,‬וזה הקש"ס המשפטי‪.‬‬
‫נוסחת הקש"ס בקודקס‪:‬‬
‫סעיף ‪439‬‬
‫)ב( יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם נתקיימו לגביה כל אלה‪:‬‬
‫• )‪ (1‬קיים קש"ס עובדתי בין ההתנהגות לבין הנזק‪.‬‬
‫• )‪ (2‬סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק היו בתחום הסיכון שמפניו באה העוולה להגן‪.‬‬
‫)ג( לעניין תחום הסיכון בסעיף קטן )ב()‪ ,(2‬ייבחנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סוג האחריות והאינטרס המוגן‪ ,‬וכן‬
‫אלה‬
‫• )‪ (1‬הצפיה הסבירה של סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק כתוצאה מצטברת של‬
‫ההתנהגות העוולתית;‬
‫• )‪ (2‬מידת תרומתה של ההתנהגות העוולתית להגדלת הסיכון לגרימת הנזק;‬
‫• )‪ (3‬מידת האשמה שבהתנהגות עוולתית של אדם אחר‪ ,‬או של הנפגע‪ ,‬שהיתה גורם‬
‫עובדתי לנזק;‬
‫• )‪ (4‬מידת האשמה שבהתנהגות העוולתית של המזיק‪.‬‬

‫עצם העובדה שהתערבותו של הגורם הזר המתערב היתה התערבות מכוונת‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעשה שנעשה‬
‫במכוון‪ ,‬לא אומר שהקש"ס מתנתק‪ .‬יש לבדוק האם המבחנים‪ ,‬מבחן יהיה מבחן הצפיות‪ ,‬הסיכון‬
‫והשכל הישר מתקיימים או לא ועל פיהם להכריע האם הקש"ס מתנתק או לא‪.‬‬
‫ככל שמדובר במעשה מכוון‪ ,‬הנטייה היא לנתק את הקש"ס אבל זה לא אומר שהקש"ס מתנתק‬
‫באופן מוחלט‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪20.4.09‬‬
‫חובת הזהירות‬
‫עד עכשיו דיברנו בעוולת הרשלנות על התרשלות‪ ,‬נזק וקש"ס‪ .‬אם הניזוק עבר את כל השלבים‬
‫האלה הוא הוכיח שהמזיק התרשל‪ ,‬ההתרשלות גרמה לנזק ויש קש"ס בין ההתרשלות ובין הנזק‪.‬‬
‫נשאר יסוד אחד שנקרא חובת הזהירות‪.‬‬
‫חובת הזהירות היא החובה לא להתרשל‪.‬‬

‫אדם התרשל וגרם לנזק‪ ,‬יש צורך להוכיח שהיה חובה על אותו אדם שלא להתרשל‪ .‬אם הניזוק‬
‫לא מוכיח שהיתה חובה כזאת‪ ,‬התוצאה תהיה שהמזיק לא רשלן‪.‬‬

‫חובת הזהירות היא מסננת שמתוכם מוציאים תחומים שלא תוטל עליו אחריות על המזיק‬
‫שהתרשל וגרם לנזק‪.‬‬

‫אם אומרים שאבא שהתרשל בגידול ילדיו‪ ,‬לא תוטל עליו אחריות‪ ,‬הוא התרשל וגרם לנזק אבל‬
‫אין עליו חובה לא להתרשל ולכן גם אם התרשל לא תוטל עליו אחריות‪.‬‬

‫יש להטיל אחריות על אב שהתרשל בגידול ילדיו כדי להחזיר את המצב לקדמותו וכדי לגרום‬
‫להורה לגדל את הילד שלו בצורה יותר טובה‪.‬‬
‫מנגד האבא יגיד שגם אם הוא מחנך את הילד שלו שלא כראוי לא צריך להטיל עליו אחריות‬
‫מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬מתערבים בחיי המשפחה שלו‬
‫‪ .2‬בית המשפט יגרום להצפת תביעות – הרבה ילדים יתבעו את ההורים שלהם‬
‫‪ .3‬בית המשפט יגרום להרתעת יתר – אנשים יחששו להביא ילדים לעולם כיוון שהם יפחדו‬
‫מתביעות עתידיות של ילדיהם‪.‬‬
‫חובת הזהירות נמצאת במקומה כדי להוציא את אותם המקרים שבהם בית המשפט לא רוצה‬
‫להטיל אחריות חרף העובדה שהיתה התרשלות וההתרשלות גרמה לנזק‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בחובת הזהירות השאלה הנשאלת היא האם מן הראוי במקרה הספציפי להטיל אחריות‪.‬‬
‫אם הפסיקה היתה מאמצת את השאלה הזאת היינו צריכים לבדוק התרשלות‪ ,‬נזק‪ ,‬קש"ס‬
‫ושואלים האם מן הראוי להטיל אחריות אלא שהפסיקה הלכה על מבחן הצפיות‪.‬‬
‫אם שואלים את השאלה האם מן הראוי להטיל אחריות מובן למה חובת הזהירות היא הבדיקה‬
‫הראשונה שעושים בעוולת הרשלנות‪ .‬אם לא ראוי להטיל אחריות אין סיבה להמשיך לבדוק את‬
‫שאר הרכיבים של העוולה‪ .‬גם אם היתה התרשלות וגם אם לא לא תוטל אחריות‪.‬‬
‫המבחנים של חובת הזהירות על פי הפסיקה‬
‫על פי הפסיקה נקבע שחובת הזהירות בודקים אותה בשני מישורים‪ .‬במישור המושגי ובמישור‬
‫הקונקרטי כאשר בכל אחד משני המישורים המבחן הוא מבחן הצפיות‪.‬‬
‫לפי המודל הענייני‪ ,‬היה צריך לשאול האם מן הראוי להטיל אחריות אבל בפסיקה המבחן הוא‬
‫מבחן רחב‪ .‬המבחן הרחב בודק את זה בשתי רמות‪ :‬ברמה המושגית וברמה הקונקרטית‪ .‬בכל‬
‫רמה ורמה בודקים את זה לפי מבחן הצפיות שנחלק לשניים‪ :‬צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‪.‬‬

‫נתחיל ברמה המושגית‬

‫כאשר ניתן אירוע וצריך לבדוק חובת זהירות מתחילים קודם כל בחובת הזהירות המושגית‬
‫חובת זהירות מושגית – בחובה זו מתנתקים מהאירוע הספציפי ומדברים על קטגוריות של‬
‫מזיקים‪ ,‬ניזוקים‪ ,‬הפעילות הרלוונטית ונזקים‪.‬‬
‫ניתן אירוע של רופא שניתח ברשלנות חולה‪ .‬בחובת הזהירות המושגית שואלים האם על הרופאים‬
‫)קבוצת המזיקים( יש חובת זהירות כלפי החולים )קבוצת הניזוקים( ביחס לנזקי גוף )הנזק(‬
‫שנגרמים במהלך ניתוח )הפעילות הרלוונטית(‪.‬‬
‫כששואלים האם קבוצה כזאת חבה חובת זהירות כזאת‪ ,‬השאלה‪ ,‬לפי ניתוחו של ד"ר ג'אברין היא‬
‫האם מן הראוי להטיל על רופאים אחריות כלפי החולים בכל מה שנוגע לנזק גוף שנגרם על ידי‬
‫ניתוח רשלני‪.‬‬
‫הבחינה‪ ,‬לפי הפסיקה‪ ,‬היא במבחן הצפיות שמחולק לצפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫סעיף ‪ 36‬לפקודת הנזיקין קובע‪" :‬החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם כל אימת‬
‫שאדם סביר צריך באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע‬
‫ממעשה או מחדל המפורשים על פי אותו סעיף"‪ .‬שואלים את המזיק בעצם האם הוא יכול‬
‫לצפות מראש שעלול להיגרם נזק לניזוק‪ .‬אנחנו נמצאים ברמה המושגית ולכן גם את השאלה‬
‫הזאת צריך לשאול ברמה המושגית – האם אדם סביר במקומו של המזיק או של קבוצת המזיקים‬
‫יכול לצפות את הנזק‪ .‬באירוע על רופא שניתח חולה בצורה רשלנית השאלה הנשאלת היא האם‬
‫רופא כלשהו יכול לצפות באופן עקרוני שאם הוא יתרשל ייגרם נזק למטופל‪ .‬התשובה היא כן‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫הורה בשם ראובן שהתרשל כלפי הילד שלו בשם שמעון‪.‬‬
‫בתחילת פתירת האירוע כותבים חובת זהירות מושגית שבא בודקים חובת זהירות של הורים כלפי‬
‫ילדים‪ .‬בודקים צפיות טכנית והשאלה היא האם הורה יכול לצפות שאם הוא יתרשל כלפי הילד‬
‫יגרם נזק נפשי? התשובה היא כן‪ .‬מאחר והצפיות הטכנית ברמה המושגית מנותקת מהאירוע‬
‫והשאלה היא תמיד כללית היא תמיד מתקיימת‪.‬‬

‫עד עכשיו הדגמנו שקבוצת המזיקים יכולה לצפות באופן טכני את הנזק שייגרם לקבוצת‬
‫הניזוקים‪ .‬אלא שהחוק לא אומר אם המזיק יכול לצפות אלא אם המזיק צריך לצפות‪.‬‬
‫המינוח "הצורך לצפות" הוא מינוח מוטעה כי או שצופים או שלא‪ .‬המונח "צריך לצפות" זה חובת‬
‫הזהירות‪ .‬זו הצפיות הנורמטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬יודעים שהמזיק יכול היה לצפות אבל הוא לא בהכרח‬
‫צריך היה לצפות לכן הצפיות הנורמטיבית היא חובת הזהירות‪.‬‬
‫אם אומרים שהמזיק לא צריך היה לצפות‪ ,‬בעצם אין חובת זהירות ולכן לא תוטל אחריות ולכן‬
‫הצורך לצפות זה מינוח מוטעה והשאלה האמיתית היא האם מן הראוי להטיל אחריות‪.‬‬

‫מה הקשר בין היכולת לצפות ובין הצורך לצפות? הקשר הוא חזקת חובה‪ .‬בית המשפט קבע שאם‬
‫אדם יכול היה לצפות את התרחשות הנזק הוא צריך לצפות אותו‪ .‬אם אדם יכול היה לצפות את‬
‫הנזק עליו למנוע אותו אלא אם כן יש שיקולים המצדיקים שלילת הצורך לצפות‪.‬‬
‫שיקולי צדק ושיקולי הרתעה אומרים שאם אדם צריך היה לצפות את נזק ולא מנע אותו יש‬
‫להטיל עליו אחריות‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא שאם אדם יכול היה לצפות את התרחשות הנזק תוטל עליו אחריות‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫יש צפיות נורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולים נוגדים‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא להטיל אחריות‪.‬‬

‫אם יש יכולת לצפות יש צורך לצפות ואם יש צורך לצפות יש חובת זהירות ואם יש חובת זהירות‬
‫יש הצדקה להטלת אחריות‪.‬‬
‫השיקולים שיכולים להיות לשאלה למה לא להטיל אחריות‬
‫מקרה של ניזוק משני שגרם לנזק נפשי‪ .‬א' גרם נזק ל‪-‬ב'‪.‬‬
‫למשל א' קבלן בניין ובנה בית בצורה רשלנית‪ .‬כתוצאה מכך הבית קרס והילד שהיה בתוך הבית‬
‫מת וכתוצאה מהמוות של הילד להוריו נגרם נזק נפשי‪ .‬לא רק להורים אלא לכל חבריו מהכיתה‬
‫נגרם נזק נפשי‪.‬‬
‫התביעה של עיזבון הילד נגד הקבלן – בודקים חובת זהירות מושגית‪ .‬בתחילה בודקים צפיות‬
‫טכנית בין קבוצת הקבלנים לקבוצת אנשים שנמצאים בתוך הבניין‪ .‬השאלה היא האם קבלן‬
‫כלשהו יכול לצפות שאם הוא יתרשל בבנייה הבית יקרוס ולאנשים שנמצאים בתוך הבניין ייגרם‬
‫נזק? התשובה היא כן‪.‬‬
‫לאחר מכן בודקים צפיות נורמטיבית‪ .‬הנוסחא אומרת שהקבלן לא רק יכול היה לצפות אלא צריך‬
‫היה לצפות‪ .‬השאלה היא האם קבלן שיכול היה לצפות צריך היה לצפות שאם הוא יתרשל בבנייה‬
‫הבית יקרוס ולאנשים שנמצאים בתוך הבניין ייגרם נזק? נקודת המוצא היא שאם יכול היה‬
‫לצפות הוא גם היה צריך לצפות ואם הוא לא צפה ולא מנע את הנזק תוטל עליו אחריות‪.‬‬
‫הוא צריך לצפות משיקולי צדק ושיקולי הרתעה‪ .‬אם הוא לא צפה וגרם נזק מוצדק להטיל עליו‬
‫אחריות בכדי שיתנהג פעם הבאה ביתר זהירות‪.‬‬
‫לגבי תביעת הילד )תביעת הנפגעים שנמצאים בתוך הבית(‪ ,‬קשה לחשוב על שיקול שיגיד למה לא‬
‫להטיל חובת זהירות כלפי אלה שנמצאים בתוך הבית‪ .‬ולכן בסופו של יום יש צפיות נורמטיבית‪.‬‬

‫נמשיך הלאה לתביעת השכנים של הילד שנגרם להם נזק נפשי‪.‬‬

‫חובת זהירות מושגית בין הקבלנים לבין קרובים שראו שמישהו נפגע בתוך בית ונגרם להם נזק‬
‫נפשי‪.‬‬
‫צפיות טכנית יש – השאלה היא האם יכול להיות שאם הבית יקרוס ומישהו יפגע או ימות‬
‫כתוצאה מכך לקרוב משפחה של הנפגע ייגרם נזק נפשי? טכנית זה יכול לקרות‪.‬‬

‫‪66‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫צפיות נורמטיבית – נקודת המוצא היא שאם יש יכולת לצפות צריך גם לצפות אלא אם כן קיימים‬
‫שיקולים למה לא לצפות‪.‬‬
‫השיקולים למה לא במקרה זה הם למשל שמספר הניזוקים יכול להיות גדול‪ ,‬תהיה הצפה של‬
‫תביעות ואנשים לא ירצו להיות קבלנים‪.‬‬
‫בסופו של יום יש שיקולים בעד ויש שיקולים נגד וצריך להחליט‪.‬‬

‫השיקולים השונים בעד ונגד הכרה בצפיות נורמטיבית )חובת הזהירות המושגית(‬
‫השיקולים בעד הטלת אחריות הם שיקולי צדק והרתעה‬
‫השיקולים נגד הטלת אחריות הם‪:‬‬
‫• השפעה שלילית של הטלת האחריות על הפעילות של המזיק‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫אם מטילים אחריות על הרופאים הרופא יכול לטעון שזה הרתעת יתר‪ ,‬רפואה מתגוננת‪.‬‬

‫במקרה שהמשטרה עצרה חשוד ושחררה אותו ולאחר שעתיים הוא רצח מישהו אחר‪.‬‬
‫בודקים חובת זהירות מושגית בין המשטרה ובין האזרחים שעלולים להיפגע כתוצאה‬
‫מהתרשלות בחקירת חשודים‪ .‬המשטרה יכולה לצפות כעניין טכני שאם היא תתרשל‬
‫בחקירת חשוד אזרח יכול להיפגע מכך‪ .‬השאלה עכשיו היא האם המשטרה צריכה לצפות‪.‬‬
‫השיקולים בעד הם צדק והרתעה‪ .‬השיקולים נגד הם הרתעת יתר – אם תוטל אחריות על‬
‫כל שוטר שעצר אדם ושחרר אותו‪ ,‬השוטרים יעצרו בלי לשחרר‪.‬‬

‫במקרה של אתרי אינטרנט‪ ,‬יש הרבה לשון הרע בטוקבקים‪ .‬אם נטיל אחריות על מנהל‬
‫אתר שלא מחק טוקבק זה יגרום לו לסנן מיד מה טוב ומה לא טוב ובמקרה של ספק הוא‬
‫יחמיר וימחק‪.‬‬

‫לסיכום הטענה‪ ,‬הטלת אחריות יכולה לגרום להרתעת יתר‪.‬‬

‫הטענה הזאת כמעט ולא מתקבלת כי יש טיעון נגד – אחד יגיד שהרופא יהיה מורתע יותר‬
‫ושני יגיד שהרופא יהיה זהיר יותר ולכן יהיה טוב יותר‪ .‬בטענת הנגד הטלת האחריות‬
‫תגרום לזהירות‪.‬‬

‫הצפת תביעות והמדרון החלקלק‪ .‬הטענה היא כי אם תוטל אחריות על מזיקים מסויימים‬ ‫•‬
‫תיווצר הצפה של תביעות‪.‬‬

‫הטיעון הזה נשמע בכמה מקרים‪.‬‬

‫מקרה אחד הוא בתביעות נגד שוטרים‪ .‬פסק דין מדינת ישראל נ' סוהן‪ :‬אשה שיש לה‬
‫פסק דין על מזונות והגישה הוצאה לפועל נגד בעלה הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ‪.‬‬
‫השוטר התרשל בביצוע צו העיכוב והבעל הצליח לצאת מהארץ‪.‬‬
‫האשה תובעת את המשטרה‪ .‬בודקים חובת זהירות מושגית ‪ -‬האם שוטר‪ ,‬המופקד על‬
‫ביקורת הגבולות‪ ,‬ובידו צו עיכוב יציאה שיפוטי כנגד פלוני‪ ,‬חב חובת זהירות כלפי מי‬
‫שעלול להיפגע‪ ,‬במידה והשוטר יתרשל ולא יבצע את הצו?‬
‫בודקים צפיות טכנית ושואלים האם שוטר כלשהו שמופקד על סיטואציה יכול לצפות‬
‫שאם הוא יתרשל בביצוע קיום הצו יכול להיגרם נזק למי שהצו ניתן לטובתו? התשובה‬
‫היא כן‪ ,‬שוטר סביר יכול לצפות כי התרשלות בביצוע הצו יכולה לגרום נזק לאלה‬
‫שביקשו את הצו‪.‬‬
‫עוברים לבדיקת צפיות נורמטיבית והשאלה היא לא אם הוא יכול היה לצפות אלא אם‬
‫צריך היה לצפות‪ .‬הכלל הוא שמקום שניתן לצפות את הנזק מוטלת חובה לצפות את‬
‫הנזק אלא אם קיימים שיקולים של מדיניות השוללים קיומה של חובה זו‪ .‬השיקולים‬
‫בעד הטלת החובה הם צדק והרתעה‪ .‬השיקולים נגד הם הצפת תביעות כנגד המשטרה‬
‫והרתעת יתר של המשטרה‪.‬‬
‫בית המשפט דחה טענת ההצפה‪ ,‬וייחס לה משקל קטן‪ ,‬מה גם שלא הוכחה באופן‬
‫אמפירי‪ .‬כיוון שלא הרבה אנשים ייפגעו כתוצאה מההתרשלות הזאת ומי שייפגע יוכל‬
‫להגיש תביעה ועדיין לא תהיה הצפת תביעות‪.‬‬
‫הצפת התביעות עלתה גם בסיטואציה של ניזוק משני שנגרם לו נזק נפשי‪ .‬אמרו שאם‬
‫מכירים באחריות של הקבלן כלפי הניזוק המשני זה יגרום להצפת תביעות של הניזוקים‬
‫המשניים‬

‫‪67‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הועלתה טענת נגד לטענת הצפת תביעות‪ .‬גם אם תהיה הצפת תביעות ניתן יהיה לחייב‬
‫בהוצאות משפט‪ ,‬הגנת זוטי דברים ועוד ובכך למזער את החשש מפני הצפת תביעות‪.‬‬

‫הצפת תביעות הועלתה גם בתביעות של ילדים נגד הוריהם – פסק דין אמין – הכרה‬
‫העקרונית באחריותם המשפטית של הורים כלפי ילדים לנזקים נפשיים לא יהיה גבול‬
‫לתביעות פיצויים‪ ,‬בבחינת‪ :‬ייפתח להם פתח כמחט הסדקית והמה יעשוהו כפתחו של‬
‫אולם‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את הטענה הזאת‪.‬‬

‫שיקולי צדק‪ .‬ישנם שיקולי צדק לא להטיל אחריות גם אם האדם התרשל וגרם לנזק‪.‬‬ ‫•‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫חולה נפש שתוקף אדם‪ ,‬הוא התרשל וגרם לנזק‪.‬‬
‫למה להטיל עליו אחריות? להחזיר את המצב לקדמותו – צדק מתקן והרתעה של‬
‫האחראים עליו‪.‬‬
‫למה לא להטיל עליו אחריות? שיקולי צדק – סך הכל הוא חולה נפש‪.‬‬
‫בסופו של יום החליטו כן להטיל עליו אחריות‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫יש צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‪.‬‬
‫הצפיות הטכנית תמיד מתקיימת‪.‬‬
‫בצפיות נורמטיבית שואלים האם צריך לצפות‪ .‬השאלה היא באמת האם מן הראוי להטיל‬
‫אחריות‪ .‬יש לכך שיקולים בעד ושיקולים נגד‪.‬‬
‫לאחר שמנינו את השיקולים ישנם מספר דרכים להמשיך‪:‬‬
‫‪ .1‬להגיד שיש חובת זהירות מושגית ואין שום מניעה לצמצם אותה‪ .‬כלומר במידה ואדם‬
‫התרשל תוטל אחריות‪.‬‬
‫‪ .2‬להגיד שאין חובת זהירות מושגית ולכן אין אחריות גם אם האדם התרשל וגרם לנזק‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרה עקרונית בחובת זהירות מושגית תוך התוויית גבולותיה‪.‬‬
‫במרבית המקרים שהגיעו לבית המשפט יש חובת זהירות מושגית‪ .‬ברגע שאומרים שיש חובת‬
‫זהירות מושגית זה כמו תקדים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אומרים שיש חובת זהירות מושגית על המורים כלפי‬
‫התלמידים בטיולים אז תוטל אחריות במקרה והיתה התרשלות‪.‬‬

‫בפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון תמיד הכירו בחובת הזהירות המושגית‪.‬‬
‫היו כמה פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי שבהם לא הכירו בחובה‪ .‬פסק דין ממסי הוא‬
‫פסק דין כזה שנדון עכשיו בערעור‪ .‬ממסי היא חברה שנותנת רישיונות נהיגה בינלאומיים‪ .‬היו שני‬
‫ישראלים שהיו בחו"ל והיתה תאונת דרכים‪ .‬הנהג החזיק ברישיון נהיגה בינלאומי שניתן לו על‬
‫ידי ממסי‪ .‬הנפגע בתאונה תובע את ממסי בטענה שהחברה התרשלה בנתינת הרישיון לאותו נהג‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי אין חובת זהירות על ממסי ולא תוטל עליה אחריות כי היא ממלאת אחרי‬
‫תנאי החוק‪ .‬אדם מביא לה רישיון ישראלי והחברה נותנת לו רישיון בינלאומי‪ .‬לא ניתן להגיד‬
‫לממסי לבדוק שוב את כשירותו של כל אדם לנהוג ובנוסף את הכשירות שלו לנהוג באותה מדינה‬
‫ספציפית אליה הוא אמור לצאת‪ .‬אם הוא ייצא לאנגליה צריך לבדוק את הכשירות של נהיגתו שם‬
‫לעומת הכשירות שלו לנהוג במדינה אחרת‪.‬‬
‫העלות שבהטלת האחריות הוא גבוה יותר מהתועלת ולכן לא מטילים אחריות‪.‬‬

‫הפסיקה‪ ,‬אם כן‪ ,‬לא נתנה חסינות )תמיד הכירה בחובת הזהירות ולכן הוטלה אחריות(‪.‬‬
‫המחוקק‪ ,‬בניגוד לפסיקה‪ ,‬יכול לתת חסינות והוא אכן נתן חסינות במקרים מסויימים‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫חסינות לשופטים – סעיף ‪ 8‬לפקודת הנזיקין‪" :‬אדם שהוא גופו בית‪-‬משפט או בית‪-‬דין או אחד‬
‫מחבריהם‪ ,‬או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור‪ ,‬וכל אדם אחר המבצע פעולות‪ -‬שיפוט‪,‬‬
‫לרבות בורר ‪ -‬לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי"‬
‫אם סעיף ‪ 8‬לא היה קיים ואדם היה תובע ברשלנות שופט‪ ,‬התביעה היתה נופלת בצפיות‬
‫נורמטיבית כי השיקולים בעד הם צדק והרתעה אבל לא תוטל אחריות מהשיקולים‪ :‬לאפשר לכל‬
‫העוסקים במלאכת השיפוט למלא תפקידם ללא חשש או משוא פנים ותוך אי תלות וחירות של‬

‫‪68‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫שיקול דעת שיפוטי; הרצון לחסוך בזמנם של השופטים; לעודד אנשים מוכשרים לעסוק בשיפוט;‬
‫אי חידוש משפט שהסתיים‪.‬‬
‫אלה אותם השיקולים שהובילו את המחוקק להעניק חסינות‪.‬‬

‫חסינות של בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול – סעיף ‪ 37‬לפקודת הנזיקין‪" :‬האחריות לפי סעיפים ‪35‬‬
‫ו‪ 36-‬של בעל מקרקעין או של תופשם‪ ,‬בשל מצבם של המקרקעין‪ ,‬תחזוקתם או תיקונם‪ ,‬לא‬
‫תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול‪ ,‬אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום‪-‬לב ובלי כוונה‬
‫לעבור עבירה או לעשות עוולה"‪.‬‬
‫אדם נכנס לביתו של אחר במטרה לגנוב‪ .‬תוך כדי גניבה הוא נפל במדרגות שלא היו מתוחזקות‬
‫כראוי‪ .‬הוא תובע את בעל הבית בנזיקין‪ .‬כללית‪ ,‬בעל מקרקעין או התופס מקרקעין אחראי כלפי‬
‫הנמצאים במקרקעין שלו לנזקים שמקורם בתחזוקה של המקרקעין‪ .‬חובת זהירות זו מקורה‬
‫בזיקה שבין בעל המקרקעין לבין מבקרים פוטנציאליים אבל במקרה זה מדובר במסגי גבול‬
‫שנכנסו לבית כדי לבצע עבירה‪.‬‬
‫צפיות טכנית יש‪ .‬אם אדם מתרשל בנוגע לתחזוק המקרקעין שלו מי שנמצא בתוכם יינזק‪.‬‬
‫צפיות נורמטיבית – השיקולים להטלת האחריות הם צדק‪-‬להחזיר את המצב לקדמותו והרתעה‪-‬‬
‫לתחזק את הבית כראוי‪ .‬השיקולים נגד הטלת האחריות הם כדי שהחוטא לא ייצא נשכר‪.‬‬
‫בסופו של יום צריך להחליט אם תוטל או לא תוטל אחריות והמחוקק קבע כי לא תוטל‪ .‬המחוקק‬
‫קבע שיש לבעל המקרקעין חסינות כלפי מי שנכנס שלא בתום לב בכדי לבצע עבירה‪.‬‬
‫גם אם לא היה את הסעיף בפקודה יכולנו להגיע אליו באמצעות חובת הזהירות‪.‬‬
‫אדם שמעיד עדות שקר‪ ,‬האם הוא אחראי בנזיקין כלפי בעל הדין שהפסיד? זה אחד המקרים בו‬
‫בית המשפט לא מוכן להטיל אחריות‪ .‬פסק הדין הזה יחסית ישן וטעמיו היו שלא רוצים להרתיע‬
‫עדים‪ ,‬לא רוצים להטיל עליהם את אימת הדין‪.‬‬

‫אדם הגיש בקשה לעיקול זמני ובית המשפט צריך להסתפק בראיות לכאורה על פי התצהיר‬
‫שמוגש‪ .‬אדם מקבל בקשה לעיקול זמני שלא כדין‪ .‬האם אפשר להטיל אחריות ברשלנות כלפי בעל‬
‫דין שהגיש בקשה לעיקול זמני וקיבל את הצו שלא כדין? ההלכה היום קובעת שכן‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬האפשרות העיקרית היא להגיד שכן מטילים אחריות‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש חובת זהירות‪ .‬האפשרות‬
‫השניה היא להגיד שאין חובת זהירות )ואת זה המחוקק עושה בחסינות שהוא קובע ולא בית‬
‫המשפט(‪ .‬האפשרות השלישית היא לתחום את חובת הזהירות‪.‬‬
‫אירועון‬
‫ראובן‪ ,‬ילד‪ ,‬שהיה בגן ציבורי בחיפה‪ .‬ענף נפל מגזע עץ‪ ,‬פגע בילד והוא מת‪ .‬ההורים שלו ששמעו על‬
‫מות ילדם ושהו בחו"ל באותה העת‪ ,‬נגרם להם נזק נפשי‪.‬‬
‫דון בתביעה של ההורים נגד העירייה‪ ,‬האחראית על הגן‪.‬‬

‫בסיטואציה הזאת מעורבים שלושה שחקנים‪ :‬המזיק – העירייה; הניזוק הישיר – הילד; הניזוק‬
‫המשני‪/‬העקיף – ההורים‪.‬‬

‫ניזוק עקיף זה אדם שנגרם לו נזק נפשי או גופני עקב הפגיעה בניזוק הישיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש קש"ס‬
‫עובדתי בין הנזק שנגרם לניזוק הישיר לבין הנזק שנגרם לניזוק העקיף‪.‬‬
‫השאלה הזאת של האחריות לניזוק עקיף עלתה בפסיקה פעמים רבות ונקבע לה דין מיוחד‪.‬‬

‫נתחיל בחובת הזהירות המושגית – השאלה היא האם יש להטיל על המזיק אשר גרם ברשלנותו‬
‫נזק גוף לניזוק הישיר אחריות בגין נזק נפשי שנגרם לניזוק העקיף‪ ,‬מקום שהנזק לניזוק העקיף‬
‫נגרם דווקא בשל הפגיעה בניזוק הישיר?‬
‫בודקים צפיות טכנית – בודקים את חובת הזהירות על פי הצפיות הטכנית בה שואלים האם אדם‬
‫סביר במקומו של המזיק יכול לצפות‪ ,‬כעניין טכני‪ ,‬כי אם נגרם נזק גוף לניזוק הישיר יכול להיגרם‬
‫גם נזק נפשי לניזוק העקיף? התשובה היא כן‪.‬‬

‫השאלה כרגע‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא צפיות נורמטיבית – האם אדם סביר במקומו של המזיק צריך לצפות‬
‫כעניין טכני‪ ,‬כי אם נגרם נזק גוף לניזוק הישיר יכול להיגרם גם נזק נפשי לניזוק העקיף? התשובה‬
‫היא חזקת חובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקום שאפשר לצפות את הנזק צריך לצפות את הנזק אלא אם כן‬
‫קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫בעניין הזה מקובלים שני שיקולים למה לא להכיר באחריות כלפי ניזוק עקיף‪ :‬הצפת תביעות‬
‫והרתעת יתר‪ .‬הטענה היא שאם נכיר בנזק של כל הניזוקים המשניים‪ ,‬העקיפים‪ ,‬זה יפתח פתח‬
‫לתביעות רבות‪.‬‬
‫בסופו של יום נקבע כי יש להגביל היקף חובת הזהירות ולקבוע אמות מידה אשר יגבילו את‬
‫האחריות של המזיק כלפי הניזוק המשני‪.‬‬
‫ארבע אמות המידה האלה נקבעו בהלכה מפורסמת שנקראת הלכת אלסוחה‪:‬‬
‫‪ .1‬זהות התובע‪ ,‬זהות הניזוק המשני או ליתר דיוק הקרבה בין הניזוק העקיף לבין הניזוק‬
‫הישיר – באותו פסק דין נקבע כי תוכר תביעה רק לניזוק משני שיש לו קרבה מדרגה‬
‫ראשונה )הורה‪ ,‬בן זוג‪ ,‬ילד( אבל לאורך הזמן הפסיקה התפתחה והכירה גם במקרים של‬
‫קרבה יותר רחוקה )ידועה בציבור‪ ,‬אחיינית‪ ,‬חבר(‬
‫‪ .2‬התרשמות ישירה מהאירוע – הכלל הוא ככל שהתובע‪ ,‬הניזוק המשני‪ ,‬התרשם בצורה‬
‫ישירה מהאירוע‪ ,‬היה קרוב לאירוע‪ ,‬הנטייה היא להכיר באחריות‪ .‬לעניין זה‪ ,‬התרשמות‬
‫ישירה יכולה להיות גם צפייה ישירה בטלוויזיה או האזנה לדיווח מילולי‪ .‬צפייה ישירה‬
‫בטלוויזיה – אם אדם צופה במשחק כדורגל ורואה שיש בלגאן בקרב האוהדים ובנו נמצא‬
‫במשחק והוא חושש לחייו של הילד וכתוצאה מזה נגרם נזק נפשי‪ .‬צפייה ישירה יכולה‬
‫להיות גם במקרה בו אדם הלך לישון וביקש שיקליטו לו את המשחק וכאשר הוא קם‬
‫לצפות בו הוא ראה את הבלגאן שמתרחש ובנו עדיין היה שם והוא חשש לחייו וכתוצאה‬
‫מכך נגרם לו נזק נפשי‪ .‬אם כן‪ ,‬דיברנו על מקרים בו הניזוק המשני מתרשם מהאירוע אבל‬
‫הכלל הורחב בפסיקה ונקבע שלא תישלל על הסף תביעתו של ניזוק משני שלא היה נוכח‬
‫באירוע אלא שמע על כך מכלי שני‪.‬‬
‫‪ .3‬אופן התרחשות הנזק והקרבה בזמן והמקום להתרחשות הנזק באירוע – הכלל הוא ככל‬
‫שהנזק נגרם מיידית‪ ,‬סמוך לאירוע‪ ,‬הנטייה היא להכיר‪ .‬אבל יש מקום להרחבה ואין‬
‫לשלול מקרים שהנזק התרחש מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬חומרת הנזק – זוהי אמת המידה המכריעה ביותר‪ .‬כשמדברים על חומרת הנזק יש‬
‫להגדיר מהו נזק נפשי‪ .‬נזק נפשי זו תגובה מנטאלית לאירוע החל מאי נוחות )סיוטים‪,‬‬
‫נדודי שינה וכו'( עד מחלת נפש של ממש‪ .‬בהלכת אלסוחה נקבע כי תוכר פגיעה של ניזוק‬
‫משני רק כאשר מדובר בנזק נפשי מהותי שעולה כדי מחלת נפש‪ .‬בפסיקה תירגמו את זה‬
‫למספרים – נכות של ‪ 15%‬לצמיתות )מינימום(‪ .‬זוהי אמת המידה העיקרית‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בפסק דין אלסוחה נקבע כי יש מקום להגמיש את אמת המידה הרביעית במקרים קשים‬
‫וברורים‪ .‬להגמיש‪ ,‬הכוונה היא להסתפק בפחות מ‪ 15%-‬נכות צמיתה‪.‬‬
‫בחזרה לאירועון על הילד – אם לוקחים את אמות המידה הללו‪ ,‬ההורים עומדים באמת המידה‬
‫הראשונה‪ ,‬חלקית באמת המידה השניה‪ ,‬באמת המידה השלישית גם חלקית‪ .‬באמת המידה‬
‫הרביעית בית המשפט ירצה לשמוע חוות דעת של פסיכיאטר שיגיד שלאבא נגרם נזק נפשי מעל‬
‫‪ 15%‬נכות‪ .‬אם בית המשפט ישתכנע זה הכי חשוב‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬אמת המידה הרביעית הכי חשובה‪ .‬ניתן להגמישה במקרים קשים וברורים‪.‬‬
‫עד לפני שנה בית המשפט לא קבע מה הם אותם מקרים קשים וברורים‪.‬‬
‫לפני שנה הגיע מקרה ברור וקשה‪.‬‬
‫פסק דין לבנה לוי נ' בית החולים שערי צדק‪ :‬אשה הגיעה ללדת‪ .‬היו לה צירי לידה ובבית החולים‬
‫שלחו אותה להסתובב ואמרו לה לחזור לבדיקה בעוד שעתיים‪ .‬הם לא בדקו אותה אלא לאחר ‪7‬‬
‫שעות‪ .‬כאשר בדקו אותה‪ ,‬העובר היה ללא דופק‪.‬‬
‫תביעת ההורים נגד בית החולים‪.‬‬
‫‪ .1‬התרשלות – יש‪ .‬בית המשפט בוחן את הנהלים‪ ,‬את הפרקטיקה המקובלת וקבע שהיה על‬
‫בית החולים לבדוק את היולדת כל שעתיים כדי לראות אם יש סיבוכים‪ .‬זה שלא בדקו‬
‫אותה כל שעתיים עולה כדי התרשלות‪.‬‬
‫‪ .2‬נזק – יש‪ .‬מות העובר‬
‫‪ .3‬קש"ס – היתה בעיה בהוכחת הקש"ס כי יש אי וודאות‪ .‬על היולדת להוכיח שאם היו‬
‫בודקים אותה היו עולים על הסיבוך והעובר לא היה מת‪ .‬יש אי וודאות בהוכחת הקש"ס‬
‫וכאשר יש אי וודאות מפעילים את דוקטרינת הנזק ראייתי שבו מעבירים את נטל‬
‫ההוכחה אל בית החולים ובית החולים יצטרך להוכיח שגם אם היו בודקים אותה העובר‬
‫היה מת‪ .‬בית החולים לא הצליח להוכיח זאת ועל כן בית המשפט קובע שיש קש"ס‪.‬‬
‫הוכחנו עד עכשיו שיש התרשלות‪ ,‬יש נזק ויש קש"ס‪.‬‬

‫נעבור לתביעת העובר‪ .‬עיזבון העובר תובע את בית החולים ותביעת העובר נדחתה‪ .‬העובר מת‬
‫בתוך הרחם ולכן אין לו כשירות‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק הכשרות קובע כי כל אדם כשר לחובות ולזכויות‬

‫‪70‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫בגמר לידתו‪ .‬מאחר והוא מת בתוך הרחם הוא לא כשיר לתבוע‪ .‬אם העובר היה נולד ואחרי דקה‬
‫מת הוא היה יכול לתבוע אבל מאחר והוא נולד מת אין לו זכות לתבוע‪.‬‬

‫נחזור לתביעת ההורים שמתחלקת לשניים‪ .‬קודם כל הם תבעו כסף בנזק ממוני – הם טענו כי‬
‫ההיריון עלה להם כסף וביקשו החזר על ההוצאות‪ .‬בית המשפט פיצה על נזק זה כי יש קש"ס‪.‬‬
‫בנוסף ההורים תבעו על הנזק הנפשי שנגרם להם‪ .‬בבית המשפט העליון נקבע בדעת רוב כי האמא‬
‫היא ניזוק מעין ישיר כי מצד אחד העובר היה מעין איבר בגופה ומצד שני הנזק הנפשי נגרם לה‬
‫כתוצאה ממות העובר‪ .‬לאמא נגרם נזק נפשי שלא עולה כדי ‪ .15%‬אם היינו הולכים לפי הלכת‬
‫אלסוחה היא לא היתה מקבלת פיצוי‪ .‬זהו מקרה קשה וברור בו מגמישים את הלכת אלסוחה ולכן‬
‫ניתן להסתפק בפחות מ‪ 15%-‬נכות‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי האבא‪ .‬האב הוא גם ניזוק עקיף שנגרמה לו נכות של פחות מ‪ 15%-‬נכות אבל גם‬
‫המקרה של האבא הוא מקרה ברור וקשה ולכן גם לגבי האב יש להגמיש את ההלכה‪.‬‬
‫הרציונאל של הלכת אלסוחה הוא החשש מפני הצפת תביעות‪ .‬בית המשפט אומר שבמקרה זה אין‬
‫חשש מפני הצפת תביעות כי מדובר בסך הכל באבא ובאמא‪ ,‬כלומר‪ ,‬על כל ניזוק ישיר )במקרה‬
‫הזה( יש רק שני ניזוקים עקיפים )האבא והאמא( ולכן יש מקום להגמיש את הלכת אלסוחה‪.‬‬

‫בדעת מיעוט נקבע כי גם האמא וגם האבא הם ניזוקים ישירים ולכן אין צורך לעמוד באמות‬
‫המידה שנקבעו בהלכת אלסוחה‪.‬‬
‫ניזוק משני שנגרם לו נזק גוף‬
‫עד עכשיו דיברנו על נזק נפשי שנגרם לניזוק המשני‪ .‬יכול להיות שלניזוק המשני נגרם נזק גוף‬
‫)סכרת‪ ,‬אולקוס‪ ,‬לחץ דם(‪.‬‬
‫השאלה האם אפשר להכיר באחריות בנזק גוף של ניזוק משני נדונה בפסק דין יעקב שוויקי נגד‬
‫מדינת ישראל‪ :‬אב צפה בשוטרי משמר הגבול שיורים בילדיו וגרמו למותו של אחד מהם‪ .‬הוא טען‬
‫שנגרם לו נזק נפשי ולקה בליבו‪ .‬מחלת הלב בה לקה היתה ‪ 4‬שנים לאחר האירוע‪.‬‬
‫בבית המשפט המחוזי התביעה נדחתה‪ .‬לגבי הנזק הנפשי החילו עליו את הלכת אלסוחה‪ .‬הוא עמד‬
‫ב‪ 3-‬תנאי אלסוחה‪ .‬ברביעי לא עמד כי הנזק הנפשי שלו היה פחות מ‪ .15%-‬לגבי מחלת הלב לא‬
‫הוכח שהמחלה של האבא היתה דווקא בעקבות מות הבן‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין קש"ס בין הנזק של הניזוק‬
‫הישיר ובין הנזק של הניזוק העקיף‪.‬‬
‫בבית המשפט העליון – החלטה נשארה על כנה אך שם נדונה השאלה האם ניתן להכיר באחריות‬
‫לנזקי גוף של ניזוק עקיף כי עד עכשיו דיברנו על נזק נפשי ולא גופני‪ .‬בית המשפט קבע שכן‪ .‬אין‬
‫טעם להכיר בנזק נפשי של ניזוק עקיף ולא להכיר בנזק גופני‪.‬‬
‫בדיקת אמות המידה באלסוחה מתאימות בשינויים המחוייבים‪:‬‬
‫‪ .1‬קרבה – יש‪ .‬אמת המידה הראשונה מיושמת ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ .2‬התרשמות מהאירוע – יש‪ .‬אמת המידה השניה מיושמת ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬האופן בו התרחש הנזק – בית המשפט אומר שכאן יש מקום להגמיש את הכלל כי יש‬
‫נזקי גוף שמתרחשים יותר מאוחר )כמו אולקוס(‪.‬‬
‫‪ .4‬חומרת הנזק – באלסוחה היה מדובר על נזק נפשי וכאן על נזק גופני‪ .‬בית המשפט לא‬
‫קובע מבחנים לגבי אמת המידה הרביעית אך קובע כי ניתן להכיר בנזק גופני רק כאשר‬
‫מדובר בנזק פיזי ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקוד יומיומית‪.‬‬
‫חובת הצלה‬
‫ראובן עובר בכביש ושומע זעקת "הצילו" מתוך בית שעלה באש‪ .‬ראובן ממשיך בדרכו ולא מגיש‬
‫עזרה לשמעון‪ .‬שמעון מגיש תביעה נגד ראובן בגין אי הגשת עזרה‪ .‬השאלה האם ניתן להטיל‬
‫אחראיות על ראובן בשל העובדה שלא הציל את שמעון?‬

‫השאלה הראשונה אותה יש לשאול היא האם ישנה חובת הצלה כללית במשפט הישראלי?‬
‫התשובה היא לא‪.‬‬

‫הנימוקים בעד חובת ההצלה הם‪:‬‬

‫‪ .1‬למנוע המשך נזק מהניצול‬
‫‪ .2‬להגדיל את הסולידאריות בחברה‪.‬‬

‫הנימוקים נגד חובת ההצלה הם‪:‬‬

‫‪71‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הציווי שעולה מחובת ההצלה הוא ציווי עשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מטילים אחריות בגין מחדל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הנטייה במשפט מבחינת חובת הזהירות היא לא להכיר באחריות בגין מחדל‪.‬‬
‫טיעון מוסרי – מי שיצר את הסיכון לניזוק הוא לא המזיק עצמו‪ .‬לא ראובן יצר את‬ ‫‪.2‬‬
‫הסיכון לכך ששמעון נשרף ובעצם מחייבים את ראובן להציל סיכון שמישהו אחר יצר‪.‬‬
‫יש חשש להצלה לא מקצועית‬ ‫‪.3‬‬
‫יש קושי לקבוע גבולות לחובת ההצלה‬ ‫‪.4‬‬
‫בגלל כל השיקולים האלו נקבע בפסק דין לורנס שאין חובת הצלה כללית‪.‬‬
‫במשפט יש חובת הצלה במקרים מיוחדים שבהם יש יחס מיוחד בין המציל לניצול‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫הורים וילדים – בסעיף ‪ 362‬לחוק העונשין יש חובה על ההורה או על מי שאחראי על הילדים לא‬
‫להזניח את ילדיו שלא מלאו להם ‪ 14‬שנים‪.‬‬
‫אם מישהו הפר את החובה הזאת ניתן לתבוע אותו בהפרת חובה חקוקה ומתוך זה אפשר ללמוד‬
‫על חובת הצלה למרות שהחובה היא יותר חובת דאגה‪.‬‬
‫בעלי תפקידים מיוחדים – כבאים‪ ,‬מצילים‪ ,‬שוטרים שמתוקף תפקידם עליהם לדאוג‪ .‬גם כאן אי‬
‫אפשר לדבר על חובת הצלה כי זה בעצם ביצוע תפקיד‪.‬‬
‫תאונות של פגע וברח – אם נהג מעורב בתאונה‪ ,‬תקנה ‪64‬א לתקנות התעבורה קובעת כי אסור‬
‫לברוח מהזירה וחייבים להגיש עזרה‪.‬‬
‫מקרה שהוכר בפסיקה בארצות הברית – אדם שהתחיל בהצלה‪ .‬כלומר היו הרבה אנשים בסביבה‬
‫ואחד התנדב להציל‪ .‬עם התנדבותו התפזרו השאר ובטרם הוא סיים להציל הוא גם הלך‪.‬‬

‫בנוסף לכל אלה יש חובת הצלה כללית אבל היא נמצאת בחוק לא תעמוד על דם רעך‪ .‬היא חלה על‬
‫כל אחד להבדיל מהחובה המוטלת על אנשים שיש יחסים מיוחדים בינם ובין הניצול‪.‬‬
‫החובה מצומצמת בכך שכתוב בחוק שהסכנה צריכה להיות חמורה ומידית עקב אירוע פתאומי‬
‫שהתרחש לנגד עיניי המציל‪ .‬ניתן לצאת ידי חובה בכך שמודיעים לרשויות על הסכנה לכן החובה‬
‫היא מאוד מצומצמת‪.‬‬
‫אם שמעון‪ ,‬שנשרף בתוך הבית‪ ,‬תובע את ראובן הוא יכול לתבוע אותו מכוח חוק לא תעמוד על‬
‫דם רעך‪ .‬התביעה הזאת מעוררת כמה שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם בכלל היתה שם חובה? קשה להוכיח חובה שקמה על פי החוק אבל זה לא בלתי‬
‫אפשרי‬
‫‪ .2‬חוק לא תעמוד על דם רך הינו חוק פלילי‪ .‬האם ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה? אין על‬
‫כך הלכה פסוקה בעניין‪.‬‬
‫כשתובעים בהפרת חובה חקוקה צריך לבדוק אם ישנה חובה חקוקה והאם החובה נועדה‬
‫להגן על הניזוק‪ .‬הקושי הוא לדעת אם יש חובה חקוקה‪ .‬צריך להוכיח קש"ס בין הנזק‬
‫ובין הפרת החובה‪.‬‬
‫בנוסף צריך לבדוק האם החוק התכוון לשלול תביעה אזרחית‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ניתן לתבוע ברשלנות? היסוד הראשון שיש לבחון ברשלנות הוא חובת זהירות‪.‬‬
‫חובת הזהירות היא של בני אדם כלפי כל בני האדם שזקוקים להצלה‪.‬‬
‫צפיות טכנית יש‪.‬‬
‫נשאר לבדוק צפיות נורמטיבית‪ .‬השיקולים להטלת האחריות הם צדק‪ ,‬הרתעה והגברת‬
‫הסולידאריות בחברה‪ .‬השיקולים נגד הטלת האחריות הם כל אותם השיקולים שדיברנו‬
‫עליהם קודם‪.‬‬
‫אותו מזיק לכאורה יכול להגיד שיש הסדר שלילי‪ .‬המחוקק קבע את תחום החובה בחוק‬
‫לא תעמוד על דם רעך והוא לא רצה להטיל חובה מעבר‪.‬‬
‫בפסיקה השאלה הזאת לא נדונה אבל אין שלילה שיהיו תביעות רשלנות גם באותם‬
‫מקרים שלא עונים על הקריטריונים שמופיעים בחוק לא תעמוד על דם רעך‪.‬‬
‫ראובן נכנס‪ ,‬מציל את שמעון ותוך כדי הצלה שמעון מת‪ .‬שמעון תובע את ראובן על כך שגרם לו‬
‫נזק תוך כדי הצלה? התביעה השתנתה‪ .‬שמעון לא תובע על כך שראובן לא הציל אותו אלא על כך‬
‫שראובן גרם לו נזק‪.‬‬

‫‪72‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫השאלות נשארות אותן שאלות‪ .‬אם התביעה היא ברשלנות הולכים לחובת זהירות מושגית‪.‬‬
‫טכנית‪ ,‬מציל שהציל ברשלנות יכול לצפות יגרם נזק? התשובה היא כן‪.‬‬
‫נשארנו בצפיות נורמטיבית‪ .‬יש שיקול חשוב למה לא להטיל אחריות והוא שראובן בא ומציל‪.‬‬
‫אילו המחוקק היה רוצה לפטור את המציל הוא היה קובע חסינות למציל אבל המחוקק לא קבע‬
‫חסינות‪ .‬את החסינות הוא קבע בקודקס בסעיף ‪ 446‬שם נקבע שלמציל שגרם נזק לניצול יש‬
‫חסינות ובלבד שיש יחס סביר בין הנזק שרצו למנוע לבין הנזק שנמנע‪.‬‬

‫‪73‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪4.5.09‬‬
‫חובת זהירות קונקרטית‬
‫בחובת הזהירות הקונקרטית דנים במזיק הספציפי בנסיבות המיוחדות של המקרה‪.‬‬
‫השאלה ששואלים היא האם מן הראוי במקרה הקונקרטי להטיל אחריות על המזיק הספציפי‬
‫כלפי הניזוק הספציפי‪.‬‬
‫אם הגענו להחלטה שאין חובת זהירות מושגית‪ ,‬מה שנדיר שיהיה כי זה כמעט ולא קורה‪ ,‬אין‬
‫צורך להמשיך ולבדוק חובת זהירות קונקרטית וזאת כיוון שאם אין חובת זהירות מושגית כל‬
‫קבוצת המזיקים לא חבה כלפי קבוצת הניזוקים‪ .‬אם כל הקבוצה לא חבה כלפי הקבוצה השניה‬
‫כל אחד מחברי הקבוצה לא חב חובת זהירות‪ .‬לכן‪ ,‬אם אין חובת זהירות מושגית אין גם‬
‫קונקרטית‪.‬‬
‫לדוגמא‬
‫אם אומרים שרופאים לא חבים חובת זהירות כלפי חולים‪ ,‬הרופא הספציפי לא חב כלפי החולה‬
‫הספציפי‪.‬‬

‫שואלים האם במקרה הקונקרטי מוטלת על המזיק הספציפי חובה שלא להתרשל כלפי הניזוק‬
‫הספציפי בכל מה שנוגע לאותה פעולה ספציפית שקרתה וגם לגבי הנזק הספציפי שקרה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מדובר במשהו קונקרטי ולא קטגורי‪.‬‬
‫לדעת ד"ר ג'אברין השאלה האמיתית שצריך לשאול היא האם מן הראוי להטיל על המזיק‬
‫הספציפי אחריות כלפי הניזוק במידה והוא התרשל וגרם לנזק?‬
‫התפקיד של חובת הזהירות הקונקרטית‬
‫התפקיד הוא מסננת‪ .‬אם אומרים שאין חובת זהירות על המזיק הספציפי‪ ,‬המשמעות היא שגם‬
‫אם הוא התרשל וגרם לנזק לא תוטל עליו אחריות‪.‬‬
‫ההבדל בין חובת זהירות מושגית ובין חובת זהירות קונקרטית‬
‫בחובת הזהירות המושגית בודקים קבוצה כלפי קבוצה ולכן ההחלטה של חובת הזהירות‬
‫המושגית היא תקדימית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחובת הזהירות הקונקרטית בודקים את החובה בנסיבות‬
‫המקרה וזה לא מהווה תקדים‪.‬‬
‫אם קבענו שהרופא הספציפי חב חובת זהירות כלפי החולה הספציפי התחולה לא תהיה על כל‬
‫הרופאים לגבי כל החולים‪.‬‬

‫איך בודקים חובת זהירות קונקרטית?‬

‫אם הולכים לפי הפסיקה והחוק‪ ,‬הבדיקה נעשית על פי מבחן הצפיות‪.‬‬
‫לדעת ד"ר ג'אברין הבדיקה היא לא על פי מבחן הצפיות כי בחובת זהירות קונקרטית מניחים‬
‫שהמזיק התרשל ואם הוא מתרשל יש כבר צפיות אז למה צריך לבדוק צפיות שוב? אם הולכים‬
‫לשיטתו של ד"ר ג'אברין והשאלה היא האם ראוי להטיל אחריות‪ ,‬חובת הזהירות הקונקרטית‬
‫מתייתרת‪.‬‬
‫אבל במבחן עלינו לפעול על פי הפסיקה והחוק ולכן נלמד איך בודקים את חובת הזהירות‬
‫הקונקרטית על פי מבחן הצפיות‪.‬‬
‫המבחן לבדיקת חובת הזהירות‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא מבחן הצפיות‪.‬‬
‫מתי מוטלת על אדם החובה להיות זהיר? החובה מוטלת עליו כל אימת שהיה צריך לצפות‬
‫בנסיבות העניין שאם לא יהיה זהיר יתרחש נזק‪.‬‬

‫"צריך לצפות" – קודם כל צפיות טכנית ואחר כך צפיות נורמטיבית‪.‬‬

‫בצפיות הטכנית שואלים האם אדם סביר במקומו של הנתבע יכול היה לצפות בנסיבות המקרה‬
‫את התרחשות הנזק כתוצאה מההתרשלות‪.‬‬
‫בשאלה הזו יש סתירה – מה הכוונה כששואלים האם אדם סביר יכול היה לצפות את התרחשות‬
‫הנזק כתוצאה מההתרשלות? הרי מה זה התרשלות? התרשלות זה כאשר אדם יכול היה לצפות‬
‫את הנזק ולא מנע אותו‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא יכול היה לצפות את הנזק‪.‬‬

‫צפיות טכנית בחובת הזהירות המושגית תמיד מתקיימת כי בודקים אותה באופן כללי ולא על‬
‫מקרה מסויים‪ .‬בעוד שבחובת הזהירות הקונקרטית בודקים את הצפיות הטכנית על רקע נסיבות‬
‫מיוחדות‪ .‬אם בודקים על רקע נסיבות מיוחדות יכול להיות שבנסיבות הללו לא תהיה צפיות‬

‫‪74‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫טכנית‪ ,‬כלומר‪ ,‬המזיק לא יכול היה לצפות את התרחשות הנזק כתוצאה מההתרשלות בנסיבות‬
‫המיוחדות‪.‬‬
‫אם אדם לא מנע את הנזק כי לא יכול היה לצפות אותו הוא לא נחשב רשלן‪.‬‬
‫אם אין צפיות טכנית‪ ,‬מלכתחילה גם אין התרשלות‪.‬‬
‫כשמתייחסים לצפיות מתייחסים לשני דברים‪ :‬איך הנזק התרחש‪ ,‬כלומר‪ ,‬תהליך התרחשות הנזק‬
‫וסוג הנזק‪ .‬לכן‪ ,‬הצפיות מתייחסת גם לתהליך התרחשות הנזק וגם לסוג הנזק‪.‬‬

‫לדוגמא‬
‫משפחת וייס – המשפחה שהלכה להתלונן במשטרה והמשטרה לא טיפלה בתלונות והמשפחה‬
‫נאלצה למכור את הבית ולעזוב‪.‬‬
‫בחובת זהירות מושגית השאלה היא האם על המשטרה חובת זהירות כלפי האזרחים בגין טיפול‬
‫בתלונות כדי למנוע מהם נזקים כלכליים? השאלה היא לא לגבי שוטר ספציפי או ניזוק ספציפי‪.‬‬
‫קבענו בשאלה זו שיש חובת זהירות כי יש צפיות טכנית ויש צפיות נורמטיבית‪.‬‬
‫בחובת הזהירות הקונקרטית לא בודקים כלפי כל האזרחים אלא כלפי משפחת וייס בנסיבות‬
‫העניין‪ .‬לגבי צפיות טכנית שואלים האם המשטרה בנסיבות העניין יכלה לצפות שאם היא תתרשל‬
‫ייגרם נזק למשפחת וייס והנזק שייגרם יהיה עוגמת נפש למשפחה והיא תמכור את הבית‪.‬‬
‫בודקים את העניין בנסיבות המקרה – אם משפחת וייס היתה מתלוננת פעם אחת ולאחר מכן‬
‫הולכת הביתה לא ניתן להגיד שיש צפיות‪ .‬אבל אם המשפחה מתלוננת מספר רב של פעמים ולא‬
‫רק שמתלוננים הרבה אלא אב המשפחה גם מודיע למשטרה שאם העניין לא יטופל הוא יעזוב את‬
‫ביתו והשוטר אומר לו שיעזוב‪ ,‬במקרה זה יש צפיות‪.‬‬

‫את הצפיות הטכנית בחובת הזהירות הקונקרטית‪ ,‬אם כן‪ ,‬בודקים על רקע נסיבות המקרה‪.‬‬

‫במידה והיינו קובעים שאין צפיות טכנית בחובת הזהירות הקונקרטית‪ ,‬לא היתה בכלל‬
‫התרשלות‪ .‬התרשלות‪ ,‬על פי מבחן הנד‪ ,‬זה הסיכוי שהנזק יתרחש אל מול עלויות מניעת הנזק‪ .‬אם‬
‫לא ניתן היה לצפות‪ ,‬הסיכוי שהנזק היה מתרחש הוא אפס ואז לא היתה התרשלות‪.‬‬
‫את הצפיות בודקים פעמיים – פעם אחת בהתרשלות ופעם שניה בחובת הזהירות הקונקרטית‪.‬‬
‫הבדיקה של חובת הזהירות הקונקרטית והבדיקה של ההתרשלות היא אותה בדיקה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‬
‫רביב – השוטר שראה שני נערים רבים ביניהם ולא לקח את הסכין מאחד מהם‪.‬‬
‫בחובת הזהירות המושגית שואלים האם שוטר חב חובת זהירות כלפי נפגעים כתוצאה מתשאול‬
‫לקוי‪ .‬לא דיברנו על שוטר ספציפי ולא דיברנו על נפגע ספציפי‪ .‬ברמה המושגית יש חובה‪.‬‬
‫בחובת הזהירות הקונקרטית שואלים האם השוטר הספציפי חב חובת זהירות כלפי הניזוק‬
‫הספציפי‪.‬‬
‫בתחילה בודקים צפיות טכנית – האם שוטר סביר במקומו של השוטר הספציפי יכול היה לצפות‬
‫כי בנסיבות המיוחדות של אותו מקרה שאם הוא יתרשל בחקירת הנער הנזק יתרחש כפי‬
‫שהתרחש – שאחד הנערים ידקור את השני? במקרה הנדון כשהשוטר בא וראה שיש מריבה בין‬
‫שני הנערים וראה שלאחד מהם יש סכין יש צפיות‪.‬‬

‫אם היינו אומרים כי השוטר הסתובב במקום‪ ,‬ראה שני נערים מסתודדים בצד‪ ,‬מדברים ביניהם‬
‫או אפילו צועקים אחד על השני‪ ,‬ואין שום סימני אזהרה אחרים‪ ,‬במקרה זה אין צפיות‪.‬‬
‫כשאומרים שאין צפיות הכוונה היא שהסיכוי שיתרחש הנזק הוא כמעט אפסי ואם הסיכוי כמעט‬
‫אפסי מצפים מהשוטר שילך הביתה ובמידה והוא הולך הביתה הוא לא התרשל‪.‬‬

‫באין צפיות מלכתחילה אין התרשלות‪.‬‬

‫היקף הצפיות הנדרשת‬
‫הצפיות היא לגבי תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק‪.‬‬
‫לגבי תהליך התרחשות הנזק‪ ,‬לא צריך לצפות את כל הפרטים המדוייקים‪ .‬למשל – שנער אחד‬
‫ידקור את הנער השני בשעה ‪ 15:30‬והדקירה תהיה בדיוק בצוואר‪ .‬את זה לא צריך לצפות אלא‬
‫ראייה בקווים כלליים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שנער אחד ידקור את השני‪.‬‬

‫דוגמא שאין צפיות‬

‫אדם הלך להתנדב במשמר האזרחי הוא היה חולה נפש אבל על פניו כשהיה בפני הפקיד הוא היה‬
‫נראה נורמטיבי לחלוטין – לא היו עליו שום אותות אזהרה‪ .‬בכל החומר הרפואי נמצא כי הוא‬
‫נורמטיבי‪ .‬במקרה הזה הפקיד קיבל את המועמד להתנדבות ונתן לו נשק‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫במקרה זה אין התרשלות כי אומרים שתוחלת הנזק זה הסיכוי להתרחשות הנזק והוא אפסי‪ .‬אם‬
‫הסיכוי הוא אפסי אין התרשלות‪.‬‬
‫בחובת הזהירות הקונקרטית בודקים צפיות‪ .‬במקרה זה אין צפיות ולכן אין חובת זהירות‪.‬‬
‫השאלה בבדיקת ההתרשלות ובבדיקת חובת הזהירות הקונקרטית היא אותה שאלה‪.‬‬
‫את הצפיות הטכנית בודקים בשלושה מקומות‪ :‬בהתרשלות‪ ,‬בקש"ס ובחובת הזהירות‬
‫הקונקרטית‪ .‬השאלה בכל שלוש המקומות היא אותה שאלה‪.‬‬

‫דוגמא נוספת לכך שאין צפיות‬

‫אישה מוכה הלכה אל פקידת הרווחה ואמרה לה שבעלה מכה אותה‪ .‬פתחו לה תיק בלשכת‬
‫הרווחה‪ .‬התברר שזה היה מקרה חד פעמי‪ .‬היה צו מניעה כנגד הבעל והאישה דחתה את הדיון‪.‬‬
‫האם במקרה זה פקידת הרווחה יכולה לצפות שאם היא לא תטפל בתיק הזה ייגרם נזק? התשובה‬
‫היא לא‪.‬‬
‫אם האישה היתה תובעת את פקידת הסעד ברשלנות ניתן לומר כי אין צפיות ולכן אין התרשלות‪.‬‬
‫אך כמו שאנחנו רואים בודקים את הצפיות גם בחובת הזהירות הקונקרטית‪.‬‬
‫בבדיקת חובת זהירות מושגית השאלה היא האם פקידי שירות הרווחה חבים חובת זהירות כלפי‬
‫נשים שהתלוננו על אלימות מצד הבעלים ולא טיפלו בהם? התשובה היא כן‪ .‬אבל במקרה‬
‫הקונקרטי הזה התשובה היא לא כיוון שלא על כל תלונה מחייבים טיפול מאסיבי‪ .‬בנוסף‪ ,‬האישה‬
‫התקשרה אל פקידת הרווחה ואמרה שהכל בסדר ולכן אין חובת זהירות קונקרטית‪.‬‬
‫אם אין צפיות טכנית אין התרשלות‪ .‬שנית‪ ,‬אין קש"ס‪ .‬שלישית‪ ,‬אין חובת זהירות קונקרטית‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‬
‫שוטר שחוקר חשוד ומתברר שהחשוד היה חולה נפש והשוטר לא ידע זאת‪ .‬החקירה היתה‬
‫מאסיבית מדי והחשוד תלה את עצמו‪.‬‬
‫בחובת הזהירות המושגית שואלים האם יש לשוטרים חובת זהירות כלפי חשודים שתולים את‬
‫עצמם כתוצאה מחקירה מאסיבית?‬
‫בחובת הזהירות הקונקרטית השאלה היא האם לשוטר הספציפי יש חובת זהירות כלפי החשוד‬
‫הספציפי בנסיבות המקרה הספציפי‪.‬‬

‫דיברנו על תהליך גרימת הנזק שבו הצפיות צריכה להיות באופן כללי‪ .‬לגבי סוג הנזק‪ ,‬הצפיות‬
‫הנדרשת היא לגבי סוג הנזק ולא את היקף הנזק‪.‬‬

‫אם למשל מוסכניק מתקן רכב ברשלנות‪ ,‬הרכב יכול להיות שווה ‪ ₪ 1,000‬אבל באותה מידה‬
‫הרכב יכול להיות שווה מיליון ‪.₪‬‬
‫אם למשל אדם תוקף אדם אחר‪ ,‬הנזק יכול להיות שקל אחד והנזק יכול להיות מוות אפילו )נזק‬
‫בסכום גבוה יותר(‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬הנזק שיש לצפות הוא סוג הנזק‪ .‬בדוגמא הראשונה מדובר בנזק רכוש ובדוגמא השניה‬
‫מדובר בנזק גוף‪ .‬מה שצריך לצפות זה רק סוג הנזק ולא היקף הנזק‪.‬‬

‫ברגע שניתן לצפות את סוג הנזק ישנה אחריות למלוא היקף הנזק‪.‬‬
‫מכך נגזר עיקרון הגולגולת הדקה – אם המזיק גורם לאדם נזק ראשוני וכתוצאה ממום נדיר‬
‫אצלו הנזק שלו הוחמר‪ ,‬הועצם‪ ,‬המזיק חייב על כל מלוא היקף הנזק כי מספיק שהמזיק צפה את‬
‫סוג הנזק ואז האחריות היא על מלוא היקף הנזק‪.‬‬

‫זה מוצדק גם משיקולי צדק‪ .‬אם אדם גרם לנזק לאחר והניע את השרשרת הזאת אז צודק יותר‬
‫שיהיה אחראי למלוא ההיקף‪.‬‬
‫כל אחד יכול לצפות שלשני יש גולגולת דקה‪ .‬אדם דחף מישהו אבל יכול היה לצפות שהאדם חולה‬
‫ושהדחיפה יכולה לגרום לו נזק גדול יותר‪.‬‬

‫אם בדקנו צפיות טכנית וקבענו שאין צפיות טכנית‪ ,‬אין חובת זהירות קונקרטית ואז אין חובת‬
‫זהירות בכלל וגם אין התרשלות ואין קש"ס‪.‬‬

‫אם יש צפיות טכנית‪ ,‬כלומר‪ ,‬המזיק בנסיבות המקרה יכול היה לצפות את הנזק‪ ,‬מצפים ממנו‬
‫להיות זהיר‪ ,‬לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את הנזק‪.‬‬

‫‪76‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫השיקולים שמצפים מהמזיק לנקוט באמצעי זהירות הם שיקולי הרתעה וצדק אלא אם כן‬
‫קיימים שיקולים השוללים זאת‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא שאם יש צפיות טכנית צריך לצפות את הנזק וצריך למנוע את הנזק אלא אם‬
‫כן קיימים שיקולים השוללים זאת‪ .‬זאת הצפיות הנורמטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק אם המזיק יכול‬
‫היה לצפות אלא אם היה צריך לצפות‪.‬‬
‫הכלל בצפיות הנורמטיבית הוא‪ ,‬בדיוק כמו בחובת הזהירות המושגית‪ ,‬אם המזיק יכול היה‬
‫לצפות הוא גם צריך לצפות אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת‪.‬‬
‫בדקנו שיקולי מדיניות בחובת הזהירות המושגית אז באילו שיקולי מדיניות מדובר כאן‪ ,‬הרי כבר‬
‫בדקנו אותם? בחובת הזהירות המושגית היתה צפיות טכנית ואם היתה צפיות טכנית יש גם‬
‫צפיות נורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת‪ ,‬כלומר‪ ,‬בדקנו זאת כבר אז‬
‫למה צריך לבדוק אותם שוב בחובת הזהירות הקונקרטית? הצפיות הנורמטיבית בחובת הזהירות‬
‫הקונקרטית בעצם מיותרת‪ .‬הצפיות הטכנית מיותרת כיוון שבעצם בדקנו אתה בהתרשלות‪ .‬אז‬
‫למה צריך חובת זהירות קונקרטית? למרות זאת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בחובת הזהירות המושגית בודקים‬
‫שיקולים מאקרו )הצפת תביעות‪ ,‬הרתעת יתר‪ ,‬וכו'( ובחובת הזהירות הקונקרטית בודקים‬
‫שיקולים מיקרו‪.‬‬

‫במקרה של רביד אנחנו שואלים בחובת הזהירות המושגית האם שוטר יכול לצפות שבמידה והוא‬
‫יתרשל ייגרם נזק לנער השני‪ .‬הצפיות הטכנית מתקיימת‪ .‬אם הוא יכול‪ ,‬יש עליו חובה לצפות‬
‫וזוהי הצפיות הנורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת‪ .‬שיקולי המדיניות‬
‫שיכולים להיות לגבי משטרה הם הצפה של תביעות והרתעת יתר‪ .‬בסופו של יום במקרה זה קבענו‬
‫כי הוא חייב לצפות ולכן עוברים לבדוק את חובת הזהירות הקונקרטית‪ .‬במקרה הזה האם טכנית‬
‫יש צפיות או אין? יש‪ .‬לכן גם צפיות נורמטיבית יש אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים‬
‫זאת‪ .‬השיקולים הקיימים הם אותם השיקולים שציינו בצפיות הנורמטיבית בחובת הזהירות‬
‫המושגית אבל בודקים בנוסף עוד שיקולים מיקרו‪.‬‬
‫שיקול ראשון‪ :‬סבירות הסיכון – לכל פעולה שאדם עושה נלווים לה סיכונים‪.‬‬
‫אדם שמשחק כדורגל מסתכן בפציעה‪ .‬אדם חוקר חשודים‪ ,‬ישנו סיכון שהחשוד יתאבד‪.‬‬
‫את הסיכונים מחלקים ל‪:2-‬‬
‫סיכון סביר )טבעי( – מהווים חלק בלתי נפרד וטבעי מהפעילות יוצרת הסיכון‪ .‬אדם עובר ברחוב‬
‫והוא יכול למעוד‪ .‬סיכון זה הינו סביר‪.‬‬
‫סיכון לא סביר )לא טבעי( – השופט ברק בפסק דין ועקנין קבע כי סיכון בלתי סביר הוא סיכון‬
‫שהחברה רואה אותו בחומרה יתרה‪ ,‬באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי‬
‫למנעו‪.‬‬
‫הסיכון שבו מטילים חובה למנוע את הנזק הוא סיכון לא סביר‪.‬‬
‫המבחן לסיכון סביר‪” :‬בהקשר זה יש להתחשב בהסתברות להתרחשות הנזק‪ ,‬בהוצאה הנדרשת‬
‫למניעת הסיכון‪ ,‬בחומרת הנזק" אם הוצאות המניעה יותר גדולות מתוחלת הנזק הסיכון הינו‬
‫סיכון סביר‪ .‬כלומר‪ ,‬אם הוצאות המניעה גדולות יותר מתוחלת הנזק והמזיק לא מנע את הנזק‪,‬‬
‫הוא לא מתרשל‪ .‬הנוסחה הזו היא נוסחת לרנר‪-‬הנד‪ ,‬מבחן ההתרשלות‪.‬‬

‫אדם הלך ברחוב ומעד על המדרכה ותבע את העירייה‪ .‬ברמה המושגית שואלים האם עירייה‬
‫אחראית כלפי התושבים לנזק שנגרם כתוצאה מתחזוקה לקויה של מדרכות? צפיות טכנית יש –‬
‫עירייה יכולה לצפות שאם היא תתרשל בתחזוקת המדרכות אנשים ימעדו‪ .‬צפיות נורמטיבית‬
‫מתקיימת אם צפיות טכנית מתקיימת אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת‪.‬‬
‫השיקולים שיש כאן הם הצפת תביעות וכו' אך השיקולים לא שוללים ולכן יש חובת מושגית‬
‫ועוברים לבחינת חובת הזהירות הקונקרטית‪ .‬במקרה הקונקרטי יכול להיות שצפיות טכנית יש‪.‬‬
‫נמשיך הלאה לבחינת הצפיות הנורמטיבית – האם הסיכון הוא טבעי או לא? הסיכון הוא טבעי‬
‫ולא ניתן לצפות מהעירייה לתקן כל מדרכה שקצת פגומה‪ .‬לעומת זאת אם היה מפגע גדול‬
‫במדרכה הסיכון הוא גדול יותר‪ ,‬כלומר‪ ,‬סיכון לא סביר‪ .‬סיכון לא סביר הוא סיכון שההסתברות‬
‫להתרחשות שלו היא גדולה‪ ,‬כלומר‪ ,‬תוחלת הנזק היא גדולה ועלות המניעה שלו יחסית קטנה‪.‬‬
‫אם הפגם במדרכה הוא פגם קטן ניתן לגלותו על ידי סריקה של כל המקום ולכן על סיכון סביר לא‬
‫מטילים אחריות בעוד שעל סיכון לא סביר כן מטילים אחריות‪.‬‬
‫על סיכון סביר אין התרשלות ובכל זאת עושים את בדיקת הצפיות פעמיים‪.‬‬
‫דוגמאות לסיכונים סבירים‬
‫בפסק דין ועקנין‪ ,‬אותו נער שקפץ קפיצת נר – הסיכון שאדם יקפוץ לתוך מים רדודים ויפגע‬
‫בראשו הינו סיכון לא סביר‪ .‬אם אדם קופץ לבריכה במקום שהמים עמוקים והוא נפגע‪ ,‬זה סיכון‬
‫סביר‪ .‬אבל עצם הפיכת המים למים רדודים‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬הפך את הסיכון לסיכון לא סביר‪ .‬לכן‪,‬‬

‫‪77‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫יתכנו מקרים שבהם הסיכון היה סיכון סביר אבל בנסיבות מסויימות הסיכון הפך להיות סיכון‬
‫לא סביר‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬החלקה על קרח – אדם שמחליק על קרח‪ ,‬יש סיכון סביר שהוא ייפול‪ .‬לא כל אדם‬
‫שמחליק על קרח ונופל ייתבע את המפעיל כיוון שהסיכון הינו סיכון סביר‪ .‬כדי למנוע את הנזק על‬
‫המפעיל לסגור לחלוטין את המקום או שהמפעיל יצמיד מדריך לכל אדם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם במגרש‬
‫החלקה שיכול להחיל ‪ 50‬איש בו זמנית יש ‪ 200‬איש ומישהו נפל שם‪ ,‬הסיכון הפך להיות סיכון לא‬
‫סביר כיוון שהסיכון הסביר הוא שהאדם ייפול באופן רגיל אבל בשינוי נסיבות זה הפך להיות‬
‫סיכון לא סביר‪.‬‬

‫אדם שרוכב על סוסים ונופל תוך כדי רכיבה‪ ,‬הסיכון הוא סיכון סביר‪ .‬אם הוא בחר מסלול לא‬
‫טוב או בחר לרכב על סוס חולה או שמורה אימן חמישה אנשים במקום שלושה אנשים או‬
‫שהמדריך שלימד את הרוכב לא היה מוסמך‪ ,‬כל אלה הופכים את הסיכון מסיכון סביר לסיכון לא‬
‫סביר‪.‬‬

‫על סיכון סביר לא מטילים אחריות ולכן הניזוק הוא זה שצריך להיזהר‪ .‬חובת הזהירות מוטלת על‬
‫הסיכון הלא סביר‪ .‬האחריות מוטלת בעצם בגין אי מניעת נזק בסיכון לא סביר‪.‬‬
‫לא כל נזק שקורה לאדם‪ ,‬מישהו אחראי עליו‪ .‬הנזק עליו אחראי המזיק הוא אם נגרם נזק בסיכון‬
‫לא סביר‪.‬‬
‫בבריכת שחייה דרוש על פי תקנות רישוי עסקים שיהיו ‪ 3‬מצילים על כל ‪ 100‬איש‪ .‬ביום מסויים‬
‫הגיעו ‪ 100‬תלמידים נכים‪ .‬האם ראוי להמשיך ולהעסיק רק ‪ 3‬מצילים באותו יום? התשובה היא‬
‫לא‪ .‬למרות שמפעיל הבריכה קיים את הוראות החוק על פי תקנות רישוי עסקים זה לא מכסה את‬
‫התנהגות המפעיל‪ .‬ניתן להיות רשלן למרות שלא הופרה חובה חקוקה וההיפך – לפעמים המפר‬
‫חובה חקוקה לא יהיה רשלן‪.‬‬

‫למה לא מטילים אחריות בגין סיכון סביר? כיוון שמי שיכול למנוע את הנזק יותר טוב זה הניזוק‪.‬‬
‫אם אדם החליק על החלק ונפל‪ ,‬לא היתה התרשלות מצד המפעיל כיוון שהוא לא יכול היה למנוע‬
‫את זה‪ .‬בשביל למנוע את הנזק המפעיל היה צריך לסגור את המקום או להציב מדריך ליד כל‬
‫מחליק‪.‬‬

‫נוסחת לרנר‪-‬הנד אומרת שאם תוחלת הנזק קטנה מהנזק והמזיק לא מנע את הנזק הוא רשלן‪.‬‬
‫אם עלות המניעה יותר גדולה מתוחלת הנזק והמזיק לא מנע את הנזק‪ ,‬הוא לא רשלן‪ .‬אם הסיכוי‬
‫הוא אפסי‪ ,‬כל עלות מניעה תהיה גדולה יותר ולכן המזיק לא יהיה רשלן‪ .‬לכן‪ ,‬אם אין צפיות‬
‫טכנית המזיק לא התרשל‪ .‬גם לגבי סיכון סביר המזיק לא התרשל ולכן אין צפיות נורמטיבית‪.‬‬
‫הבדיקות הן אותן הבדיקות‪.‬‬

‫במבחן יש לעשות את הבדיקות כפי שלמדנו ללא קיצורי דרך או לכתוב "ראה לעיל" אך יש לציין‬
‫במפורש‪ ,‬למשל‪ ,‬כי מבחן הצפיות הטכני במקרה דנן הוא מבחן כפול‪ .‬בדקנו אותו )ויש לציין את‬
‫השלב בו בדקנו(‪ ,‬ראה לעיל שם‪.‬‬

‫שיקול שני‪ :‬קיומם של יחסי הסתמכות בין הניזוק לבין המזיק – ככל שהניזוק מסתמך על המזיק‬
‫שימנע את הנזק‪ ,‬מטילים אחריות‪ .‬אם יש הסתמכות הקשר הוא יותר קשר חוזי מקשר נזיקי‪.‬‬

‫שיקול שלישי‪ :‬זהות מונע הנזק הזול ביותר – לוקחים סיטואציה ושואלים בנסיבות העניין מי‬
‫יכול היה למנוע את הנזק בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬עורך דין שהיה מסוכסך עם הלקוח שלו‪ .‬הלקוח מציע לעורך הדין להתחשבן בכלא‪ .‬בבית‬
‫הסוהר עורך הדין יושב עם הלקוח לבד‪ ,‬בלי פיקוח‪ .‬אחרי שתי דקות הלקוח תקף את עורך הדין‪.‬‬
‫ברמה המושגית‪ ,‬שירות בתי הסוהר אחראים כלפי עורך הדין בגין נזקים שנגרמים להם על ידי‬
‫הלקוחות שלהם שתוקפים אותם? התשובה היא כן‪ .‬ברמה הקונקרטית‪ ,‬במקרה הקונקרטי הזה‪,‬‬
‫בודקים בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפי‪ .‬אם עורך הדין מסוכסך עם הלקוח‪ ,‬הוא היה צריך‬
‫ליצור קשר עם שירות בתי הסוהר וליידע אותם לגבי הסכסוך ואז שירות בתי הסוהר היו יכולים‬
‫להציב שמירה‪ .‬לכן‪ ,‬עורך הדין הוא מונע הנזק הטוב ביותר כיוון שביכולתו למנוע את הנזק‪.‬‬
‫שיקול רביעי‪ :‬זהות מפזר הנזק הטוב ביותר – לא רק מי שיכול היה למנוע את הנזק אלא גם מי‬
‫שיכול לפזר‪.‬‬
‫פיזור הנזק זה בהנחה ואף אחד לא יכול היה למנוע את הנזק ואז שואלים מי יכול לגלגל את הנזק‬
‫על צדדים אחרים‪.‬‬

‫‪78‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫למשל‪ ,‬אותו יצרן שיכול להעלות את מחיר המוצר‪ .‬מפעיל הבריכה יכול להעלות את מחיר כרטיס‬
‫הכניסה ואז כולם ישאו בנזק‪.‬‬

‫תאונות דרכים‬
‫בשלב הזה תאונת דרכים היא מה שמוכר בחיי היומיום כתאונת דרכים‪.‬‬
‫בתאונת דרכים יש לעשות שתי הבחנות‪:‬‬
‫• מי יכול להיפגע בתאונת דרכים? בתאונות דרכים הנפגעים מחולקים תמיד לאחד‬
‫משלושה סוגים‪ :‬או שהנפגע הוא הנהג‪ ,‬או שהוא נוסע )אדם שנמצא ברכב אבל לא נוהג(‬
‫או שהוא הולך רגל‪.‬‬
‫• אילו נזקים יכולים להתרחש בתאונת דרכים? גוף או רכוש‪.‬‬

‫התרחשה תאונת דרכים בין שני רכבים‪ .‬דון באחריות לנזקי גוף שנגרמו‪.‬‬
‫ללא דין מיוחד היינו מחילים על תאונות דרכים את עוולת הרשלנות וזה היה המצב בישראל עד‬
‫שנת ‪ .1975‬עד שנת ‪ 1975‬תאונות דרכים היו מוסדרות ברשלנות‪ .‬במקרה של תאונה כל הצדדים‬
‫היו הולכים לבית המשפט וכל אחד טען לרשלנות מצד השני‪.‬‬

‫הטענה היא שהחלת עוולת הרשלנות על תאונות דרכים היתה מותירה הרבה נפגעים ללא פיצוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם היינו חיים בעולם של רשלנות‪ ,‬והיינו בודקים תאונות דרכים על פי רשלנות‪ ,‬הרבה‬
‫נפגעים בתאונות דרכים היו נותרים ללא פיצוי‪ .‬וזאת למה?‬
‫‪ .1‬יש תאונות שאין להן אחראי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תאונות שאף אחד לא היה אשם‪.‬‬
‫‪ .2‬תאונות של פגע וברח‬
‫‪ .3‬תאונות עצמיות – בתאונה עצמית זה לא הגיוני שהנהג יהיה אחראי כלפי עצמו‪.‬‬

‫בכל המקרים האלה‪ ,‬בעצם אין אחראי‪ .‬כלומר‪ ,‬יוצאים מהתאונה‪ ,‬רואים שנגרם נזק ואין את מי‬
‫לתבוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אם מוצאים אחראי מתברר שההליך המשפטי בתביעת רשלנות הוא ארוך‬
‫ומסורבל‪ .‬יש להוכיח מי התרשל ולפעמים קיים קושי הוכחתי‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬הטענה היא כי לרוב אין אחראים וגם אם יש אחראים ההליך המשפטי ארוך ומסורבל‪.‬‬
‫מכאן יוצא כי משטר הרשלנות בתאונות דרכים הוא לא טוב‪.‬‬

‫על כן ההחלטה היתה לעבור למודל חדש‪.‬‬

‫מה זה מודל חדש? אם יש תאונת דרכים יש להחיל עוולה פרטיקולארית‪ ,‬להחיל חוק מיוחד‬
‫ולצאת מעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫הבריחה מעוולת הרשלנות היא כי אין הבטחה לפיצוי לכל נפגע ובנוסף אין הבטחה לפיצוי מהיר‪.‬‬
‫גם אם היה מתקבל פיצוי הוא היה מתקבל לאחר זמן‪.‬‬

‫המטרה של ההסדר החדש היא להבטיח פיצוי לכל נפגע ושהפיצוי יהיה פיצוי מהיר‪ ,‬שהמנגנון של‬
‫הפיצוי יהיה מנגנון מהיר‪.‬‬

‫עוד מטרה נוספת שחשבו עליה – בהנחה שהצליחו לחייב את מי שאחראי לתאונה לשלם פיצוי‪,‬‬
‫בסופו של דבר מי שמשלם זה המזיק או הניזוק ויכולה להיות תאונת דרכים שהנזק בה הוא‬
‫במיליונים וזה יכול למוטט כלכלית את האדם שצריך לשלם‪ ,‬ואין זה משנה לצורך העניין אם זה‬
‫הניזוק או המזיק‪ .‬לכן‪ ,‬מטרה נוספת היא פיזור הנזק‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מטרות ההסדר החדש הן‪ :‬פיצוי לכל נפגע‪ ,‬שהפיצוי יהיה מהיר ובנוסף שישולם על ידי כלל‬
‫בעלי הרכב ולאו דווקא על ידי המזיק והניזוק‪ ,‬כלומר‪ ,‬לפזר את הנזק‪.‬‬

‫פיזור הנזק מוצדק משיקולי צדק כי מי שיוצר את הסיכון לתאונות דרכים זה כולם‪ .‬כל אחד‬
‫שנמצא בכביש יוצר סיכון לתאונת דרכים ולכן מוצדק שהוא ישתתף בנזק שנגרם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש שיקולים כלכליים עליהם דיברנו בהרחבה בתחילת הקורס‪.‬‬

‫הרפורמה בתאונות הדרכים שיצאה לדרך ב‪ 1975-‬יצאה בשני חוקים‪ :‬החוק הראשון הוא חוק‬
‫הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים )פלת"ד( משנת ‪ .75‬דבר החקיקה השני הוא פקודת ביטוח רכב‬
‫מנועי משנת ‪ 70‬שתוקנה ברפורמה בשנת ‪.75‬‬

‫‪79‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫כשמדברים על הרפורמה בתאונות דרכים מדובר על נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים‪.‬‬
‫בנוגע לנזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים המשטר הוא עדיין משטר של רשלנות‪.‬‬

‫המרכיבים של הרפורמה בתאונות דרכים‪:‬‬

‫ישנם ‪ 6‬מרכיבים לרפורמה בתאונות דרכים ‪ -‬שלילת זכאות‪ ,‬ייחוד עילה‪ ,‬הגבלת היקף הפיצויים‪,‬‬
‫קרנית‪ ,‬ביטוח חובה‪ ,‬אחריות מוחלטת‬

‫אחריות מוחלטת – המרכיב הזה בא לידי ביטוי בסעיף ‪ 2‬לחוק הפלת"ד‪)" :‬א( המשתמש ברכב‬
‫מנועי )להלן ‪ -‬הנוהג( חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב‬
‫הרכב‪ .‬סעיף א' קובע כי מי שחייב לפצות את הנפגע זה הנהג‪) .‬ג( האחריות היא מוחלטת ומלאה‪,‬‬
‫האחריות של הנהג כלפי הנפגע היא מוחלטת ומלאה ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם‬
‫מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים‪".‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫יוסי נהג במהירות ‪ 20‬קמ"ש‪ ,‬הכי זהיר שיכול להיות‪ .‬אמנון רץ ועובר במעבר חציה באור אדום‬
‫ונדרס על ידי יוסי‪.‬‬
‫בפלת"ד תמיד יש לפצות את הנפגע‪ .‬יש את יוסי שהוא נהג ואת אמנון שהוא הולך רגל‪ .‬יש תאונת‬
‫דרכים בה מעורב כלי רכב ולכן אמנון‪ ,‬הולך הרגל‪ ,‬יפוצה על ידי יוסי‪ ,‬הנהג‪ .‬העובדה שאמנון עבר‬
‫ברמזור אדום ומיהר ויוסי היה זהיר לא מעניינת לעניין הפיצוי‪.‬‬
‫אם מדובר בשני רכבים‪ ,‬סעיף ‪ 3‬לחוק הפלת"ד קובע‪)" :‬א( בתאונת דרכים שבה היו מעורבים‬
‫מספר כלי רכב‪ ,‬תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו‪ .‬העיקרון‬
‫הכללי הוא שהנהג חייב כלפי כל הנפגעים‪ .‬אם מדובר בתאונה בה מעורב יותר מרכב אחד‪ ,‬כל נהג‬
‫אחראי על הנוסעים שלו‪) .‬ב( נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב‪ ,‬בתאונה דרכים שבה היו מעורבים‬
‫מספר כלי רכב יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב‬
‫בחלקים שווים‪ .‬לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה‪ ,‬רואים כלי רכב כמעורב‬
‫בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע" לגבי הולך‬
‫רגל‪ ,‬תלוי איזה מגע היה בינו לבין הרכבים‪ .‬כל רכב שהיה לו מגע טכני עם אחד הרכבים או עם‬
‫הולך הרגל – אחראי‪ .‬למשל‪ ,‬יש רכב אחד ומולו יש רכב אחר‪ .‬רכב אחד סנוור את הרכב האחר‬
‫והרכב האחר פגע בהולך רגל‪ .‬האחראי להולך הרגל הוא הנהג של המכונית שפגעה בו‪ .‬אבל אם‬
‫רכב אחד פגע ברכב אחר והרכב האחר פגע בהולך רגל‪ ,‬שני הנהגים יהיו אחראים‪ .‬צריך להיות מגע‬
‫טכני‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על המרכיב הראשון – אחריות מוחלטת‪.‬‬

‫יתרונות האחריות המוחלטת‪:‬‬
‫• לא צריך להוכיח בבית המשפט מי התרשל ומי לא התרשל‪ .‬האחריות המוחלטת מייתרת‬
‫את הצורך בשאלת ההתרשלות‪.‬‬
‫• האחריות המוחלטת מקנה לנפגע פיצוי גם במקרים בהם אין אשם כיוון שאין זה משנה‬
‫אם היה אשם או לא היה אשם‪ ,‬נהג הרכב הפוגע ישלם‪.‬‬
‫חסרונות האחריות המוחלטת‪:‬‬
‫• חוסר צדק עם המזיק‪ ,‬הנהג‪ .‬גם במידה שהוא לא היה אשם והתנהג כמו שצריך עליו‬
‫לפצות את הניזוק כי זו הרפורמה‪.‬‬
‫• עד עכשיו באחריות מוחלטת מישהו צריך לשלם – או שהניזוק‪ ,‬אם לא היה אשם אבל‬
‫עכשיו יש אשם‪ ,‬המזיק‪ ,‬והוא יצטרך לשלם‪ .‬בכך הנזק לא פוזר‪ .‬אחריות מוחלטת לבדה‬
‫לא עושה פיזור‪.‬‬
‫• אחריות מוחלטת לא פוטרת את הבעיה במקום שאין אחראי – בתאונת פגע וברח אחריות‬
‫מוחלטת לא עוזרת כיוון שלא מוצאים את הנהג שפגע‪ .‬או למשל תאונות עצמיות‪ .‬אם יש‬
‫תאונה עצמית האחריות המוחלטת מטילה על הנהג אחריות כלפי עצמו‪.‬‬
‫האחריות המוחלטת פטרה חלק מהבעיה אבל יש עדיין חסרונות ולכן יש צורך להמשיך ולחפש‬
‫פתרונות נוספים ברפורמה‪ .‬לכן‪ ,‬ממשיכים למרכיב השני ברפורמה והוא ביטוח חובה‪.‬‬
‫ביטוח חובה – סעיף ‪ 2‬לפקודת הביטוח‪)" :‬א( בכפוף להוראות פקודה זו‪ ,‬לא ישתמש אדם ‪ -‬ולא‬
‫יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש ‪ -‬ברכב מנועי‪ ,‬אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם‬

‫‪80‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫האחר באותו רכב פוליסה בר‪-‬תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו‪) .‬ב( העובר על הוראות סעיף‪-‬‬
‫קטן )א(‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלושה חדשים או קנס ‪ 750‬לירות‪"...‬‬
‫השאלה כרגע היא מה זה ביטוח לפי הדרישות? פוליסת הביטוח מכסה את הנהג בשני דברים‪:‬‬
‫המרכיב הראשון בפוליסה הוא כיסוי הנהג עצמו על כל נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים )זה‬
‫נקרא ביטוח אישי או ביטוח צד א'(‪ .‬לכן‪ ,‬אם נהג נפגע בתאונת דרכים הוא תובע את חברת‬
‫הביטוח כי פוליסת הביטוח מבטחת אותו על כל נזק גוף‪.‬‬
‫המרכיב השני בפוליסה הוא כיסוי הנהג על כל חבות שהוא עשוי לחוב לפי הפלת"ד‪ .‬הנהג חייב‬
‫כלפי הנפגעים בפלת"ד‪ .‬אם הוא חייב כלפי הנפגעים‪ ,‬מי שיכסה אותו תהיה חברת הביטוח )זה‬
‫נקרא ביטוח אחריות(‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ביטוח החובה מכסה את נזקי הגוף של הנהג עצמו ואת החבות שלו‪.‬‬

‫יוסי נוהג ברכב ופוגע בשמעון‪ .‬כתוצאה מהפגיעה גם יוסי וגם שמעון נפגעים‪ .‬הרכב של יוסי‬
‫מבוטח‪ .‬דון בתביעה של יוסי ושמעון‪.‬‬
‫יוסי הוא נהג והוא תובע מכוח הפוליסה ותביעתו תביעה חוזית‪.‬‬

‫שמעון הוא נפגע ותובע את יוסי מכוח סעיף ‪ 2‬לחוק הפלת"ד שקובע שהנהג אחראי כלפי הנפגע‬
‫והאחריות שלו היא אחריות מוחלטת‪ .‬לכן שמעון יתבע את יוסי‪ ,‬הנהג‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוסי הנהג עשה‬
‫ביטוח והביטוח מכסה גם את האחריות של יוסי כלפי שמעון )זה חוזה לטובת צד ג' – יוסי וחברת‬
‫הביטוח עשו פוליסה שאומרת שאם יוסי יימצא אחראי כלפי אדם כלשהו הביטוח יכסה את זה(‪.‬‬
‫לא רק זה‪ ,‬פקודת הביטוח מקנה לנפגע עילת תביעה ישירה נגד חברת הביטוח‪ .‬לכן לגבי הנפגע –‬
‫הוא תובע את הנהג מכוח הפלת"ד ותובע את חברת הביטוח‪ .‬הנפגע יכול להחליט לתבוע את הנהג‬
‫לבדו‪ ,‬בלי לתבוע את חברת הביטוח אבל בפועל תמיד יתבע את חברת הביטוח כי הוא רוצה את‬
‫הכסף‪ .‬שנית‪ ,‬גם על פי ההלכה הפסוקה וגם על פי החוק‪ ,‬הנפגע לא יוכל אף פעם לתבוע את חברת‬
‫הביטוח לבדה אלא תמיד יצטרך לצרף את הנהג‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬במקרה של תאונת דרכים עם צד ג' הנפגע יתבע ‪ :2‬גם את הנהג וגם את חברת הביטוח‪ .‬הוא‬
‫יגיד שהיתה תאונת דרכים ביום כך וכך בה מעורב הרכב‪ .‬הנהג נהג ברכב‪ .‬הנהג מבוטח בפוליסת‬
‫ביטוח חובה כך וכך ולכן התובע תובע את שניהם‪.‬‬

‫ביטוח החובה מכסה את נזקי הגוף של הנהג עצמו ושל נפגעים שלנהג יש אחריות כלפיהם על פי‬
‫הפלת"ד וזאת בשונה מביטוח מקיף שמבטח נזקי רכוש – פוליסת ביטוח מקיף צד א' לרכב של‬
‫הנהג אם נגרם לו נזק ופוליסת ביטוח מקיף צד ג'‪ .‬יש אנשים שעושים רק ביטוח מקיף לצד ג' אבל‬
‫זה ביטוח רק על הרכוש בעוד שביטוח החובה הוא ביטוח צד ג' על נזק גוף‪.‬‬
‫היתרונות של ביטוח החובה‪:‬‬
‫• החוק אומר לכל בעל רכב היום שאם יש לו רכב עליו לעשות ביטוח חובה‪ .‬את עלות‬
‫הביטוח משלמים לחברת ביטוח‪ .‬מי שמשלם את עלות הנזקים של כל התאונות היא‬
‫חברת הביטוח ולכן עשו כאן פיזור נזק‪.‬‬
‫• ביטוח החובה מחסל את הבעיה של המזיק‪ .‬המזיק כיום לא חשוף לתביעה של מיליונים‪.‬‬
‫אם נגרמת תאונת דרכים ואפילו אדם מת והתביעה היא של מיליונים‪ ,‬המזיק לא צריך‬
‫לשלם כלום אלא מספיק שהוא שילם את הפרמייה‪.‬‬
‫• ביטוח החובה מחסל גם את הבעיה של הנהגים עצמם‪ .‬אם הנהג ייפגע הוא יכול לתבוע‬
‫את חברת הביטוח שלו‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על אחריות מוחלטת וביטוח חובה אבל מתברר שגם ביטוח החובה לא מספיק‪.‬‬
‫מקרה אחד שביטוח החובה לא עוזר בו הוא תאונות פגע וברח‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬על פי מה שדיברנו מי‬
‫יכסה אדם שנפגע על ידי רכב שברח לאחר האירוע? אין מי שיפצה אותו‪ .‬שנית‪ ,‬מה קורה כשהנהג‬
‫לא מבוטח? שלישית‪ ,‬יכול להיות שלנהג יש ביטוח אבל חברת הביטוח פשטה את הרגל‪ ,‬אין לה‬
‫מאיפה לשלם‪.‬‬
‫בשלוש המקרים הללו הוקמה חברת ביטוח ממשלתית‪ ,‬סטטוטורית שנקראת קרנית והיא‬
‫המרכיב השלישי של הרפורמה‪.‬‬

‫קרנית – לגבי שלוש המקרים )פגע וברח‪ ,‬נהג ללא ביטוח וחברת ביטוח שפשטה את הרגל(‪ ,‬קרנית‬
‫היא זו שמכסה את הנזקים שנגרמים‪ .‬ככל הנוגע לנו‪ ,‬קרנית היא חברת ביטוח רגילה‪ .‬מה שמדביל‬
‫בינה לבין חברת ביטוח רגילה הוא שהיא מוקמת מטעם המדינה‪ ,‬מטעם הממשלה‪.‬‬
‫תפקידה של קרנית על פי סעיף ‪ 12‬לחוק הפלת"ד‪)" :‬א( תפקידה של הקרן הוא לפצות נפגע‬
‫הזכאי לפיצויים לפי חוק זה כלומר‪ ,‬הנפגע צריך להוכיח את הזכאות שלו לפי הפלת"ד ואין בידו‬

‫‪81‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה הנפגע זכאי לקבל פיצוי אבל אין לו חברת ביטוח‬
‫שהוא יכול לתבוע כי‪ (1) :‬מדובר בתאונת פגע וברח‪ ,‬כלומר‪ ,‬הנוהג האחראי לפיצויים איננו ידוע;‬
‫)‪ (2‬אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח איננו מכסה את החבות הנדונה‪(3) ...‬‬
‫המבטח נמצא בפירוק כלומר‪ ,‬המבטח לא יכול לשלם "‪.‬‬
‫אם יוסי‪ ,‬נהג פוגע באמנון‪ ,‬הולך רגל‪ ,‬אמנון יתבע קודם כל את יוסי וירצה לתבוע גם את חברת‬
‫הביטוח של יוסי‪ .‬אם יוסי לא מבוטח אמנון כול לתבוע את קרנית ולכן התביעה שלו תהיה נגד‬
‫יוסי ונגד קרנית‪ .‬קרנית תוכל לחזור אל יוסי‪ .‬היא תתבע את הנהג ללא הביטוח‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על ‪ 3‬מרכיבים‪ :‬אחריות מוחלטת‪ ,‬ביטוח חובה וקרנית‪.‬‬

‫המרכיב הרביעי הוא הגבלת היקף הפיצויים ‪ -‬נניח שיש מנכ"ל בנק שמשתכר מיליון ‪ ₪‬בחודש‬
‫והוא נפגע בתאונת דרכים בהיותו בן ‪ .30-35‬על פי העיקרון הרגיל צריך לתת לו כל חודש מיליון ‪₪‬‬
‫למשך ‪ 30‬שנה‪ .‬כל הקופה של חברת הביטוח מתרוקנת‪ .‬אם לכל אדם עשיר שנפגע בתאונת דרכים‬
‫חברת הביטוח תצטרך לשלם את מלוא הכסף זה יגרום לפרמיות שכל נהג משלם לעלות‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫אדם שמשתכר ‪ ₪ 3,000‬בחודש ומשלם את אותו סכום פרמיה והוא יינזק בתאונת דרכים הוא‬
‫יקבל מחברת הביטוח מאית ממה שקיבל העשיר שניזוק‪ .‬ונוצר מצב שבו עניים מסבסדים את‬
‫העשירים‪ .‬כדי למנוע את המצב הזה נקבעה בפלת"ד תיקרה להיקף הפיצויים‪ .‬לא משלמים‬
‫פיצויים עד אין סוף אלא יש תיקרה‪ ,‬יש גבול‪ .‬התקרה הזאת היא עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשמחשבים אובדן כושר השתכרות של נפגע‪ ,‬אם המשכורת היא יותר מפי ‪ 3‬מהשכר‬
‫הממוצע לוקחים בחשבון רק עד פי ‪.3‬‬
‫זה מעין מצב של מקל וגזר – הגזר הוא שנותנים אחריות מוחלטת והמקל הוא שהפיצוי שניתן‬
‫לקבל הוא פיצוי מוגבל‪.‬‬
‫המרכיב החמישי הוא ייחוד עילה – אדם שמשתכר מיליון ‪ ₪‬בחודש ורואה שעל פי הפלת"ד הוא‬
‫יכול לקבל רק עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע ירצה לתבוע ברשלנות‪ .‬או למשל אדם שהכניס את רכבו‬
‫למוסך והרכב היה מקולקל וכתוצאה מכך היתה תאונת דרכים‪ .‬הנפגע לא ירצה לתבוע את הנהג‬
‫אלא את המוסך‪ .‬כדי למנוע מצב כזה שבו אנשים יזנחו את הפלת"ד וילכו לחוקים אחרים נקבע‬
‫עיקרון ייחוד העילה‪ .‬סעיף ‪ 8‬לחוק הפלת"ד קובע‪)" :‬א( מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה‬
‫על פי חוק זה‪ ,‬לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף ‪)3‬א()‪ (2‬ובסעיף ‪)3‬ד( לפקודת הביטוח‪,‬‬
‫לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף‪ ,‬זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על‪-‬‬
‫ידי אדם אחר במתכוון‪ .‬ייחוד העילה‪ ,‬המשמעות שלו היא שאדם שזכאי לתבוע את פוליסת ביטוח‬
‫החובה האישית שלו )נהג( או אדם שזכאי לפי הפלת"ד )נוסע או הולך רגל( לא יכול לתבוע בעילה‬
‫אחרת‪) .‬ג( אין בהוראת סעיף‪-‬קטן )א( כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו‬
‫עילת תביעה על פי חוק זה"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם אדם הכניס את רכבו למוסך והמוסכניק היה רשלן והיתה תאונת דרכים והניזוק מעוניין‬
‫לתבוע דווקא את המוסכניק‪ ,‬החוק קובע שלא ניתן כיוון שמדובר בתאונת דרכים ולכן ניתן יהיה‬
‫לתבוע רק בגין הפלת"ד‪.‬‬
‫המרכיב השישי הוא שלילת זכאות – לדוגמא‪ ,‬אדם הולך לשדוד בנק ועשה תאונת דרכים‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬על פי התכלית הסוציאלית‪ ,‬שרוצים לפצות כל נפגע‪ ,‬צריך לפצות גם אותו‪ .‬אבל יש כאן‬
‫איזשהו פגם – לתת לאדם שהלך לשדוד בנק פיצוי‪ ,‬יש בכך פגם מסויים ולכן סעיף ‪ 7‬לחוק‬
‫הפלת"ד מונה רשימת מקרים שבהם שלמרות שהנפגע יהיה זכאי לפיצוי על פי הפלת"ד נשללת‬
‫ממנו הזכאות לפיצויים כי דבק פגם בהתנהגותו‪ ,‬דבק פסול בהתנהגותו‪ .‬למשל – אם הוא משתמש‬
‫ברכב למטרת פשע או שאין לו רישיון נהיגה או שאין לו ביטוח‪.‬‬

‫עד עכשיו תיארנו בגדול את תמונת המצב בתאונות דרכים ועכשיו ניכנס אל פרטי ההסדר‪.‬‬

‫העיקרון הכללי מעוגן בסעיף ‪ 2‬לחוק הפלת"ד המדבר על תנאי הזכאות והאחריות בפלת"ד‪.‬‬
‫")א( המשתמש ברכב מנועי )להלן ‪ -‬הנוהג( חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת‬
‫דרכים שבה מעורב הרכב"‪ .‬המשתמש אחראי כלפי הנפגע שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים בה‬
‫מעורב כלי רכב‪.‬‬

‫אנחנו מסתכלים על נקודת מבטו של הנפגע‪ .‬אם בא לעורך הדין נפגע צריך לבדוק קודם אם הוא‬
‫נכנס לפלת"ד או לא ולכן יש לעבור על כל יסודות הסעיף‪.‬‬
‫היסוד העיקרי הוא תאונת דרכים‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך לקבוע האם מדובר בתאונת דרכים או לא וזוהי‬
‫השאלה הכי קשה שיכולה להיות‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫נתחיל בשאלה מקדמית יותר והיא מה זה רכב מנועי? בכל תאונת דרכים צריך להיות לפחות רכב‬
‫אחד‪ .‬אם שני אנשים מתנגשים אחד בשני זה לא תאונת דרכים כי מדובר בבני אדם ולא בכלי רכב‪.‬‬

‫מונח נוסף שנדון בו הוא הנפגע‪ .‬מי שזכאי לפיצויים אם יש תאונת דרכים בה מעורב הרכב הוא‬
‫הנפגע ויש לדון בשאלה מי הוא הנפגע‪.‬‬

‫הנפגע‬
‫לכאורה ניתן היה להגיד שנפגע הוא אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪.‬‬
‫הנפגע מוגדר בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד‪" :‬אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪ ,‬למעט אם נגרם‬
‫מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪."1970-‬‬
‫אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪ ,‬מובן שיהיה זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫יש החרגה ראשונה בסעיף ואומרים שגם נפגע פעולת איבה זכאי לפיצויים לפי הפלת"ד‪ .‬נפגע‬
‫פעולת איבה רלוונטי במידה ובפעולת האיבה מעורב גם רכב‪.‬‬
‫בנוגע לנפגע פעולת איבה יש את חוק התגמולים וביטוח לאומי ואליו הנפגע צריך לפנות‪.‬‬
‫תאונות דרכים שהם תוצר של פעולת איבה‪ ,‬מפנים אותם לחוק התגמולים כיוון שהשלמים ביטוח‬
‫לאומי הם כלל הציבור ובפלת"ד המשלמים הם בעלי הרכבים‪ .‬אם כן‪ ,‬ציבור בעלי הרכבים‬
‫אומרים כי הם מוכנים לממן תאונות דרכים רגילות אך קשה לממן נפגעי פעולות איבה והנטל‬
‫בנפגעי פעולות איבה צריך ליפול על כל הציבור‪ .‬לכן‪ ,‬בנוגע לנפגעי פעולות איבה הולכים אל חוק‬
‫התגמולים ובכך הנטל נופל על כלל הציבור‪.‬‬
‫המונח נפגעי פעולות איבה מוגדר בחוק התגמולים וההגדרה רחבה מאוד אבל יתכנו מקרים‬
‫שבהם אדם לכאורה הוא נפגע פעולת איבה ולכן יש לפנות אל חוק התגמולים‪ .‬בודקים את זכאותו‬
‫על פי חוק התגמולים ואז מתברר שהוא לא זכאי על פי החוק‪.‬‬
‫השאלה היא מה דינו של אדם הוא לכאורה נפגע פעולת איבה‪ ,‬הלך לחוק התגמולים והתברר‬
‫שהוא לא זכאי לפי חוק התגמולים‪ ,‬האם הוא יכול לחזור לפלת"ד? השאלה הזו נדונה בפסק דין‬
‫סאלח‪ :‬תושב השטחים נכנס לישראל ללא אשרת כניסה‪ .‬זרקו עליו אבנים והוא בעצמו היה נפגע‬
‫פעולת איבה‪ .‬בחוק התגמולים כתוב שמי שנכנס לישראל ללא אשרת כניסה ונפגע מפעולת איבה‪,‬‬
‫לא זכאי לפיצויים‪ .‬כלומר‪ ,‬סאלח הינו נפגע פעולת איבה ועל כן חייב לפנות קודם כל אל חוק‬
‫התגמולים שעוסק במתן פיצויים לנפגעי פעולות איבה‪ .‬בבדיקת זכאותו על פי החוק יצא שהוא לא‬
‫זכאי‪ .‬השאלה היא האם הוא יכול לחזור בחזרה לפלת"ד? בית המשפט קבע שכן כיוון ש"ההוראה‬
‫"למעט אם נגרם מפגיעת איבה‪ "...‬חלה רק במקרים בהם הנפגע זכאי לתגמולים מכוח חוק‬
‫התגמולים )פגיעה מזכה(‪ ,‬אחרת‪ ,‬קרי בהיעדר כיסוי חלופי‪ ,‬הוא חוזר למסלול המתווה בחוק‬
‫הפלת"ד )ובמקרה זה יש לבחון את הזכאות לפי הפלת"ד("‪ .‬המונח נפגע פעולת איבה מתייחס‬
‫רק לנפגע פעולת איבה שיש לו זכאות לפי חוק התגמולים‪ .‬לכן‪ ,‬מי שנפגע בפעולת איבה והיא לא‬
‫מזכה אותו לפי חוק התגמולים‪ ,‬הוא עדיין נחשב כנפגע לפי הפלת"ד‪ ,‬ובלבד שיקיים את התנאים‬
‫של הפלת"ד‪.‬‬

‫רכב מנועי‬
‫לגבי ההגדרה של רכב מנועי‪ ,‬היו שתי הגדרות‪ ,‬שני גלגולים לחוק‪ .‬החוק חוקק ב‪ 1975-‬ונכנס‬
‫לתוקף ב‪ .1.1.76-‬ההגדרה הראשונה היתה מ‪ 1976-‬עד ‪ 1983‬וההגדרה השתנתה בתיקון שנקרא‬
‫תיקון ‪ 4‬לחוק‪ .‬ההגדרה שנכנסה בתיקון ‪ 4‬לחוק תקפה עד היום‪.‬‬
‫ההגדרה המקורית היתה זו‪" :‬רכב מנועי הוא רכב המונע בכוח מכני"‪ .‬אם כן‪ ,‬כל רכב שנע בכח‬
‫מכני נחשב רכב מנועי – מה שנע בשדות‪ ,‬מה שנע בהרים‪ ,‬מה שנע על שפת הים‪ .‬כל מה שנועד לנוע‬
‫על פני הקרקע בכח מכני נכנס להגדרה של רכב מנועי‪.‬‬
‫כשמסתכלים על ציבור בעלי הרכבים שבעצם מממנים את הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬האם‬
‫רוצים שהם יממנו כל תאונה לרבות תאונה שנגרמת מסירה ששטה בים או טרקטורון? התשובה‬
‫היא לא‪.‬‬
‫המחוקק ראה שההגדרה רחבה מדי‪ ,‬והפסיקה הרחיבה את ההגדרה עוד יותר ולכן המחוקק‬
‫צמצם את ההגדרה וכיום לא מדובר בכל רכב המונע בכח מכני אלא כלים שמיועדים להובלת‬
‫אנשים ומטענים וזה נקרא תחבורה יבשתית‪.‬‬
‫בעקבות ההגדרה הרחבה המחוקק צמצם את ההגדרה של רכב מנועי בשנת ‪ 83‬והגדיר רכב מנועי‬
‫כ"רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית"‪ .‬לא מדובר בסתם‬
‫רכב מנועי שנע בכח מכני על פני הקרקע אלא צריך שיהיה לו יעוד והיעוד שלו הוא תחבורה‬
‫יבשתית‪ .‬המחוקק לא הסתפק בהגדרה הזו והוא ממשיך וקובע‪" :‬לרבות רכבת‪ ,‬טרקטור‪ ,‬מכונה‬

‫‪83‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי"‪ .‬אלה הם מצבי‬
‫ריבוי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש את ההגדרה הבסיסית של רכב מנועי ויש מצבי ריבוי‪ .‬המשיך המחוקק ונתן מצב‬
‫מיעוט‪" :‬ולמעט כסא גלגלים‪ ,‬עגלת נכים ומדרגות נעות"‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כלי נחשב רכב מנועי אם הוא עונה על ההגדרה הבסיסית ו‪/‬או עונה על אחד ממצבי הריבוי‬
‫ולא עונה על המיעוט‪.‬‬
‫רכבת עונה על אחד ממצבי הריבוי ולא עונה על מצב המיעוט ולכן מדובר ברכב מנועי‪.‬‬

‫נתחיל בבחינת ההגדרה הבסיסית‬

‫רכב מנועי‪ ,‬על פי ההגדרה הבסיסית‪ ,‬זה כלי )ניתן להחליף את המילה רכב שכתובה בחוק במילה‬
‫כלי( שנע בכח מכני על פני הקרקע והיעוד שלו הוא לתחבורה יבשתית‪.‬‬
‫יש בהגדרה הבסיסית ‪ 4‬תנאים‪ :‬רכב; שנע בכוח מכני; על פני הקרקע; ועיקר ייעודו לשמש‬
‫למטרה תחבורתית‪.‬‬
‫רכב – מונח פתוח שתוכנו עשוי להשתנות לפי ההתפתות הטכנולוגית )המרכיב החשוב‪ -‬גלגלים(‬

‫נע בכח מכני – הכח המכני )שהוא הכח המוטורי( הוא להבדיל מהכח הפיזי‪ .‬הכלי צריך להיות‬
‫מונע בכח מכני‪ .‬זה יכול להיות על ידי דלק‪ ,‬על ידי חשמל‪ ,‬או כל מקור אנרגיה שהוא למעט‬
‫אנרגיה פיזית‪ .‬לכן‪ ,‬עגלה רתומה לסוסים או אופניים לא יחשבו כרכב מנועי בגלל שהם לא מונעים‬
‫בכח מכני‪.‬‬
‫המבחן לגבי הכח המכני הוא מבחן היעוד הכללי של הכלי – הכלי צריך להיות מיועד לנוע בכח‬
‫מכני‪ .‬לכן‪ ,‬אם היתה תאונה כשהמנוע דומם הוא עדיין נחשב כרכב מנועי כי היעוד שלו הוא להיות‬
‫ממונע‪ .‬לא חייב שבעת התאונה הוא יהיה ממונע בכח המכני אלא צריך שהיעוד שלו להיות רכב‬
‫מנועי‪.‬‬
‫אם ניקח רב שהוציאו ממנו את המנוע באופן זמני כדי לתקן אותו‪ ,‬הוא עדיין רכב מנועי כיוון‬
‫שהיעוד שלו עדיין להיות ממונע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם היתה משאית שהמנוע הוצא ממנה לצמיתות‪ ,‬ובעל המשאית הפך אותה למחסן‪,‬‬
‫היא הפסיקה להיות רכב מנועי‪.‬‬
‫צריך שהיעוד הכללי של הכלי הוא שהוא מיועד להיות רכב ממונע בכח מכני גם אם בעת התאונה‬
‫לא היה יכול להיות ממונע בכח מנועי אבל באופן זמני‪.‬‬
‫על פני הקרקע – גם כאן המבחן צריך להיות מבחן היעוד‪ .‬היעוד העיקרי שלו צריך להיות לנוע על‬
‫פני הקרקע‪ .‬לכן‪ ,‬מטוס‪ ,‬לא מיועד לנוע על פני הקרקע ואם היתה תאונה כשהמטוס נחת לא‬
‫מדובר בתאונת דרכים כיוון שהמטוס הוא אינו רכב מנועי כי הוא נופל ברכיב ההגדרה של "על פני‬
‫הקרקע"‪ .‬גם אם התאונה התרחשה על הקרקע זה לא נחשב פני הקרקע כיוון שבוחנים את היעוד‬
‫העיקרי של הכלי‪.‬‬

‫כשאומרים "נע על פני הקרקע" מדובר בשתי נקודות על פני הקרקע אבל התנועה ביניהן לא חייבת‬
‫להיות על פני הקרקע אלא יכולה להיות כל הזמן צמודה אל הקרקע‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש לה זיקה לקרקע‪,‬‬
‫למשל באמצעות כבלים‪ .‬ניתן לנוע בשתי נקודות על פני הקרקע באמצעות כבלים – כמו רכבל‪.‬‬
‫מבחינת הרציונאל‪ ,‬הרכבל נשאר על הקרקע‪ ,‬נשאר צמוד לקרקע‪ ,‬אם כי התנועה בין שתי‬
‫הנקודות נעשית לא על פני הקרקע‪ .‬הרכבל בחיפה מעביר אנשים ממקום למקום ובעצם מהווה‬
‫תחליף לרכב ולכן גם אם נחשוב מבחינת הרציונאל רוצים שזה ייחשב כרכב מנועי‪.‬‬
‫עיקר ייעודו לשמש למטרה תחבורתית – לא סתם רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע אלא צריך‬
‫שהיעוד שלו יהיה תחבורה יבשתית‪ ,‬כלומר‪ ,‬להובלת אנשים ומטענים‪ .‬לא כל כלי רכב הנע בכח‬
‫מכני על פני הקרקע‪ ,‬ייעודו הוא להובלת אנשים ומטענים‪.‬‬
‫יסוד זה הוא השינוי העיקרי שנעשה בתיקון ‪ 4‬לחוק‪.‬‬
‫תחבורה יבשתית זה הובלת אנשים ומטענים אבל הובלת אנשים ומטענים ממקום גיאוגרפי אחד‬
‫למקום גיאוגרפי אחר‪ .‬לשאלה מה זה הובלה ממקום גיאוגרפי אחד לאחר אין תשובה‪ .‬ברור שאם‬
‫חוצים כביש עוברים ממקום גיאוגרפי אחד לאחר‪ .‬אך מה לגבי מפעל גדול‪ ,‬האם מעבר ממקום‬
‫אחד במפעל למקום אחר במפעל נחשב מעבר ממקום גיאוגרפי אחד לאחר? נקבע כי מדובר בשני‬
‫מקומות גיאוגרפיים רק כאשר המעבר מהאחד לשני יוצר סיכון תעבורתי‪.‬‬
‫יישום ההגדרה הבסיסית על כל מיני כלים‪:‬‬
‫מעלית – קודם כל צריך להיות כלי עם גלגלים‪ .‬האם מבחינה אינטואיטיבית ניתן להסתכל על‬
‫מעלית כרכב? השופטת שטרסברג‪-‬כהן אמרה בפסק דין חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ נ'‬

‫‪84‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫סובח שהיא לא מתייחסת למעלית כאל רכב‪ .‬בהנחה שמעלית אכן נחשבת כרכב‪ ,‬היא צריכה לנוע‬
‫בכח מכני‪ .‬המעלית אכן נעה בכח מכני‪ .‬נניח שגם היסוד השלישי מתקיים ומדובר בכלי שנע בכח‬
‫מכני על פני הקרקע‪ .‬נותר לבדוק האם ייעודו הוא לשמש לתחבורה יבשתית‪ .‬המעלית כן מובילה‬
‫אנשים ומטענים אבל צריך שההובלה תהיה ממקום אחד למקום שני‪ .‬בית המשפט קבע שהובלה‬
‫מקומה ‪ 1‬לקומה ‪ 5‬זה לא הובלה ממקום גיאוגרפי אחד לשני אלא זה אותו מקום גיאוגרפי ולכן‬
‫זה לא רכב מנועי‪.‬‬

‫קורקינט ממונע – מדובר ברכב כיוון שיש לו גלגלים‪ .‬הוא נע בכח מכני‪ ,‬על פני הקרקע‪ .‬נותר‬
‫לבדוק את התנאי הרביעי – עיקר הייעוד שלו‪ .‬השאלה למה נועד קורקינט‪ .‬בית משפט השלום‬
‫קבע שיש קורקינטים שמחליפים כיום את הרכבים ולכן לא מן הנמנע לראות בקורקינט רכב‬
‫מנועי‪ .‬זו קביעה של בית משפט השלום אבל זו איננה הלכה‪ .‬אלה שיגידו שקורקינט נועד‬
‫לשעשועים‪ ,‬זה לא ישמש לתחבורה יבשתית ולא ייחשב כרכב מנועי‪ .‬עד עכשיו היה פסק דין אחד‬
‫בנושא שקבע שאכן זה רכב מנועי‪.‬‬

‫מכונית שעשוע בלונה פארק – מדובר ברכב נע בכוח מכני אך ייעודו העיקרי הוא לא לתחבורה‬
‫יבשתית אלא לשעשוע ולכן אינו נחשב כרכב מנועי‪.‬‬

‫כלי עבודה למיניהם )מכבש‪ ,‬מחפרון‪ ,‬קומביין( – מדובר ברכב שנע בכח מכני על פני הקרקע אבל‬
‫הייעוד שלו הוא לא להעברת אנשים ומטענים אלא לעבודה ולכן לא ייחשבו כרכב מנועי על פי‬
‫ההגדרה הבסיסית‪.‬‬
‫מטוס הנמצא על פני הקרקע – לא ייחשב כרכב מנועי כיוון שהוא לא נע על פני הקרקע‪.‬‬

‫מלגזה – מדובר ברכב שנע בכח מכני על פני הקרקע‪ .‬השאלה היא מה היעוד שלו‪ .‬באשר לתנאי‬
‫הרביעי ‪ -‬לרוב המלגזות יש שני ייעודים‪ :‬הראשון‪ ,‬תחבורתי‪ :‬הובלת מטענים ממקום אחד לשני‬
‫וכן מדובר ברכב מנועי‪ .‬השני‪ ,‬לא תחבורתי‪ :‬הנפת מטענים והורדתם ואז לא מדובר ברכב מנועי‪.‬‬
‫הייעוד העיקרי של המלגזה משתנה ממלגזה אחת לשניה לפי סוג המלגזה‪ ,‬ועל כן יש לבחון בכל‬
‫מקרה מהו ייעודה העיקרי‪ .‬רק מלגזה שעיקר הייעוד שלה תחבורתי היא רכב מנועי‪ ,‬שכן הסיכון‬
‫הטמון בה הוא סיכון תעבורתי‪.‬‬

‫מצבי הריבוי‬
‫יש את ההגדרה הבסיסית למונח רכב מנועי‪ .‬אם כלי עונה על יסודות ההגדרה הבסיסית מדובר‬
‫ברכב מנועי‪ ,‬בהנחה והכלי לא נכנס למצב המיעוט‪ .‬אם הכלי לא עונה על יסודות ההגדרה‬
‫הבסיסית אין זה אומר שלא מדובר ברכב מנועי כיוון שיכול להיות שהכלי עונה על אחד ממצבי‬
‫הריבוי ולכן יש לבדוק זאת‪.‬‬
‫מצבי הריבוי הם‪" :‬רכבת‪ ,‬טרקטור‪ ,‬מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או‬
‫נתמך על ידי רכב מנועי"‪.‬‬
‫מדובר ברשימה של ‪ 4‬כלים שנחשבים רכב מנועי גם אם הם לא עונים על ההגדרה הבסיסית‪ .‬יש‬
‫בהם חזקה חלוטה שהם רכב מנועי‪ .‬אם הכלי עונה על אחד מהם מיד יודעים שמדובר ברכב מנועי‪.‬‬
‫רכבת – עונה על ההגדרה הבסיסית‪ .‬מדובר ברכב הנע בכח מכני על פי הקרקע ועיקר היעוד שלו‬
‫להוביל מטענים‪ .‬למרות שזה עונה על ההגדרה הבסיסית המחוקק כתב את הרכבת גם במצב‬
‫הריבוי כי היה ספק לגבי זה ורצו להכניס את זה להגדרה של רכב מנועי‪.‬‬

‫טרקטור – זה רכב שנע בכח מכני על פני הקרקע‪ .‬הבעיה היא לגבי היעוד שלו‪ .‬היעוד של הטרקטור‬
‫הוא לאו דווקא להובלת אנשים ומטענים ולכן הוא נופל בהגדרה הבסיסית‪ .‬המחוקק אומר‬
‫שלמרות שזה נופל בהגדרה הבסיסית הוא רוצה להכניס אותו להגדרה של רכב מנועי ועל כן הוא‬
‫במצב הריבוי‪.‬‬
‫בפסק דין קרנית נ' לוי נקבע‪" :‬טרקטור בחוק הפלת"ד משמעותו כלי עבודה ממונע המאופיין‬
‫בכושר לגרירת מטענים‪ ,‬אשר עיקר שימוש ולחקלאות"‪.‬‬
‫דחפור‪ ,‬למשל‪ ,‬נראה כמו טרקטור אבל הוא לא מיועד לחקלאות אלא מיועד לחפירה ולכן לא‬
‫ייחשב כטרקטור‪.‬‬
‫מה לגבי טרקטורון? מדובר ברכב הנע בכח מכני על פני הקרקע אך נועד לשעשוע ולכן לא נכנס אל‬
‫גדר ההגדרה הבסיסית‪ .‬אם אדם רואה בטרקטורון תחליף לרכבים ואנשים מתניידים באמצעות‬
‫הטרקטורון זה יעמוד בתנאי הרביעי של ההגדרה הבסיסית ולכן ייחשב רכב מנועי‪ .‬בינתיים‬
‫אנשים רואים את הטרקטורון כשעשוע ובנוסף כלי עבודה ועל כן זה לא ייחשב כרכב מנועי‪ ,‬לא‬
‫על פי ההגדרה הבסיסית ולא על פי מצבי הריבוי‪ .‬בפסק דין אבנר נ' האחים לוינסון נקבע כי‬
‫"הטרקטורון נשוא דיוננו מוגדר כציוד מכני הנדסי או כמכונה ניידת לצמד הזרועות של‬

‫‪85‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הטרקטורון ניתן לחבר כלי עבודה שונים‪ ,‬כגון‪ :‬כף של טרקטור‪ ,‬מקדח‪ ,‬מטאטא‪ ,‬שואב אבק‪,‬‬
‫שיניים למלגזה ועוד‪ .‬בכל מקרה ייעודו המרכזי לשמש כלי עבודה‪" .‬רכב מנועי"‪" :‬אין די בכך‪,‬‬
‫שאחד מייעודיו של הטרקטורון הינו יעוד תחבורתי‪ .‬יש הכרח שיעוד תחבורתי זה יהיה עיקר‬
‫ייעודו‪ .‬וכאמור‪ ,‬בענייננו עיקר ייעודו של הטרקטורון הוא לשמש כלי עבודה"‪" .‬טרקטור"‪ :‬לאור‬
‫הגדרת טרקטור נקבע‪ :‬טרקטורון אינו "טרקטור"‪ ,‬כי אינו כשיר לגרירת מטענים ועיקר שימושו‬
‫אינו לחקלאות‪.‬‬

‫מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש – כל מכונה ניידת הכשירה לנוע על פני הכביש היא‬
‫רכב מנועי‪ .‬זה דומה מאוד להגדרה הבסיסית רק שכאן לא דרוש ייעוד לתחבורה יבשתית ובכך‬
‫חזרנו להגדרה המקורית‪ .‬הצמצום הוא ב"כשירה לנוע על פני הכביש"‪ .‬למכונה הניידת לא צריך‬
‫להיות יעוד מסויים וההתייחסות היא בעיקר לכלי עבודה ממונעים בהגבלה שהכלי כשיר לנוע על‬
‫פני הכביש‪.‬‬
‫השאלה היא מה זאת הכשירות הזאת? האם הכשירות לנוע על פני הכביש היא יכולת פיזית? אם‬
‫היינו אומרים שהכשירות היא פיזית‪ ,‬כל כלי היה הופך להיות רכב מנועי‪.‬‬
‫לכן הכשירות היא כשירות נורמטיבית‪ ,‬כלומר‪ ,‬מותר לכלי על פי דיני התעבורה לנוע בכביש‬
‫)בשונה מלנוע בדרך לא סלולה(‪ .‬לא לכל כלי מותר לנוע על פני הכביש‪.‬‬
‫תקנות התעבורה קובעים לאילו כלים מותר לנוע בכביש ולאילו לא‪.‬‬
‫אחד הדברים החשובים ביותר הוא לעניין המהירות‪ .‬למשל‪ ,‬כלי שהמהירות המקסימאלית שלו‬
‫לא עוברת את ה‪ 30-‬קמ"ש‪ ,‬אסור לו לנוע על פני הכביש‪ .‬או כלי שהמימדים שלו רחבים מאוד או‬
‫שהוא גבוה מאוד‪ ,‬אסור לו לנוע על פני הכביש‪.‬‬
‫דחפור – על פי ההגדרה הבסיסית‪ ,‬הוא לא רכב מנועי כי היעוד שלו הוא לא למטרות תחבורה‬
‫יבשתית‪ .‬עוברים למצבי הריבוי – הוא לא טרקטור‪ .‬ממשיכים לבדוק האם מדובר במכונה ניידת‪.‬‬
‫אם המהירות המקסימאלית של הדחפור היא ‪ 15‬קמ"ש‪ ,‬הוא לא ייכנס למצב הריבוי כי הוא לא‬
‫כשיר לנוע על פני הכביש‪.‬‬
‫אם יש כלי מסויים שנתנו לו אישור לנסוע במקרים מיוחדים )למשל‪ ,‬בנסיעה חד‪-‬פעמית( זה לא‬
‫הופך אותו לרכב מנועי‪ .‬הכשירות צריכה להיות כשירות כללית ולא כשירות ספציפית‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬
‫אמרו לדחפור מסויים לנסוע בכביש והיתה תאונה‪ ,‬הוא לא ייחשב כרכב מנועי‪ .‬זה שנתנו לו היתר‬
‫חד‪-‬פעמי לא הופך אותו לרכב מנועי‪.‬‬
‫רשימת כלים שאינם עונים על ההגדרה הבסיסית והריבוי )אינם רכב מנועי(‬
‫• מכבש דרכים – בהגדרה הבסיסית הוא אינו רכב מנועי כיוון שהוא נופל ביסוד הייעוד כי‬
‫הוא לא מיועד להובלת אנשים ומטענים‪ .‬במצבי הריבוי הוא נופל בכשירות כיוון שהוא‬
‫לא כשיר לנוע על פני הכביש‪.‬‬
‫• מחפר זחלי – בהגדרה הבסיסית הוא נופל ביעוד ובמצב הריבוי הוא נופל בכשירות כיוון‬
‫שהמהירות שלו ‪ 15‬קמ"ש‬
‫• סקידר )כלי לגרירת עצים ביער( – בהגדרה הבסיסית הוא נופל ביעוד ובמצב הריבוי נופל‬
‫בכשירות כיוון שהמהירות שלו ‪ 10‬קמ"ש‪.‬‬
‫• בובקט‬
‫• קומביין )כלי שקוצר יבול חקלאי( – נופל ביעוד בהגדרה הבסיסית ובמצב הריבוי לא‬
‫נכנס אל ההגדרה של טרקטור ונופל בכשירות‪.‬‬
‫רכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי – יש גורר שהוא רכב מנועי בעצמו ויש נגרר‪ .‬הנגרר בעצמו‬
‫נחשב רכב מנועי‪ .‬יש כאן שני חריגים בנוגע לרכב נגרר‪ .‬הראשון הוא שהוא לא צריך להיות מונע‬
‫בכח מכני ולכן גם סתם עגלה נגררת תחשב רכב מנועי‪ .‬החריג השני הוא שאין צורך שהיעוד של‬
‫הנגרר יהיה תחבורה יבשתית‪.‬‬
‫ההגדרה לגבי רכב נגרר כמעט מיותרת כיוון שהיא לא עוזרת לנפגעים כי כאשר יש תאונת דרכים‬
‫והרכב הנגרר מחובר לרכב הגורר התאונה יכולה להיות של הגורר‪ ,‬אז למה צריך את הגדרת‬
‫הנגרר? כאשר הרכב הנגרר מנותק מדובר במצב של נייחות וכמעט אין תאונות דרכים במצב של‬
‫נייחות‪ .‬לכן ההגדרה הזאת לא משנה כמעט כלום‪ .‬במקרה שבו הנגרר מתהפך או מתדרדר זה כבר‬
‫מצב של תאונת דרכים‪.‬‬
‫מצבי מיעוט‬
‫"למעט‪ ,‬כסא גלגלים‪ ,‬עגלת נכים ומדרגות נעות"‪ .‬הדברים הללו בשום אופן לא ייחשבו כרכב‬
‫מנועי ולא יהיה משנה מה מצבם לפי ההגדרה הבסיסית כיוון שאומרים שהכלים האלה לא‬
‫יוצרים סיכון תחבורתי‪.‬‬

‫‪86‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫עולה שאלה לגבי קלנועית – מדובר ברכב הנע בכח מכני על פני הקרקע ומיועד לתחבורה יבשתית‪.‬‬
‫קלנועית לא מחוייבת ברישיון ולא מחוייבת ברישוי ובכל זאת ייחשב כרכב מנועי‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫הקלנועית עונה על ההגדרה הבסיסית ולכן תיחשב כרכב מנועי אבל צריך להמשיך ולבדוק האם‬
‫מדובר באחד ממצבי המיעוט‪.‬‬
‫השאלה היא האם קלנועית נחשבת כעגלת נכים או כיסא גלגלים‪ .‬אין הלכה של בית המשפט‬
‫העליון לגבי קלנועית‪ .‬יש פסיקה סותרת בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי‪.‬‬
‫בפסק דין נוצה נ' יוסף שניתן בבית המשפט השלום נקבע כי "קלנועית רכב תלת אופני שלפי טיבה‬
‫נועדה לשרת אנשים מבוגרים‪ ,‬נכים ואחרים המתקשים בהליכה‪ .‬מבחינה זאת צריך להיות דינה‬
‫כדין כסא גלגלים המונע במנוע חשמלי שהוא נקרא גם עגלת נכים חשמלית‪ ..‬אני סבור כי‬
‫הקלנועית נכנסת למסגרת הסייג שבהגדרת "רכב מנועי" שבחוק הפיצויים ונפגעי תאונות דרכים‬
‫)לאחר תיקון מס' ‪".(4‬‬
‫בפסק דין גוטליב נ' קנטור שניתן בבית משפט מחוזי נקבע באמרת אגב כי "הגדרתה של‬
‫הקלנועית כעגלת נכים או ככסא גלגלים לנכה היא שאלה הטעונה בדיקה וליבון‪ ,‬בהתאם‬
‫לנסיבות‪ ,‬דגם הקלנועית ואופי השימוש בכל מקרה ומקרה‪ .‬איני סבור כי ניתן לקבוע באופן‬
‫מוחלט כי בכל הנסיבות מדובר בכסא גלגלים או עגלת נכים"‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬גישה אחת אומרת כי מדובר ברכב מנועי שלא עונה על מצב הריבוי של כיסא גלגלים ולכן‬
‫זה נשאר רכב מנועי בעוד שגישה שניה אומרת שקלנועית כן עונה על הגדרה הבסיסית אבל זה‬
‫במיעוט ולכן זה לא רכב מנועי‪.‬‬

‫‪87‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪11.5.09‬‬
‫תאונות דרכים – חלק ב'‬
‫התחלנו לדבר על מה זה תאונות דרכים‪ .‬דיברנו על שני מונחים‪ .‬דיברנו על נפגע‪ ,‬למעט פעולת‬
‫איבה‪ .‬הגדרנו מה זה פעולת איבה‪ .‬לאחר מכן הגדרנו מה זה רכב מנועי‪ .‬ללא רכב מנועי אין תאונת‬
‫דרכים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק הפלת"ד קובע‪)" :‬א( המשתמש ברכב מנועי )להלן ‪ -‬הנוהג( חייב )באופן מוחלט(‬
‫לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב"‪.‬‬
‫בכל הסוגיה של תאונת דרכים השאלה העיקרית היא האם מדובר בתאונת דרכים‪ .‬בא אדם אל‬
‫עורך הדין ומספר לו על סיטואציה שגרמה לו נזק‪ .‬השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם‬
‫מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫מה הנפקות לכך שמדובר בתאונת דרכים? הנפקות היא שאם נמצא כי אכן מדובר בתאונת דרכים‬
‫הולכים אל חוק הפלת"ד ופקודת הביטוח ואם לא מדובר בתאונת דרכים הולכים אל דיני הנזיקין‬
‫הרגילים‪ ,‬לרבות לעוולת הרשלנות‪ .‬לכן השאלה היא האם מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫ההגדרה של תאונת דרכים עברה שני גלגולים‪.‬‬

‫החוק חוקק בשנת ‪ 1975‬ונכנס לתוקף ב‪ ,1976-‬ההגדרה הראשונה היתה משנת ‪ 1976‬עד שתוקנה‬
‫ב‪ 1990 -‬בתיקון ‪ 8‬לחוק‪.‬‬
‫ההגדרה הראשונה – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי"‪.‬‬
‫המחוקק לא הגדיר לשם מה השימוש ברכב מנועי ולא אמר מה זה שימוש ברכב מנועי‪.‬‬
‫הפסיקה הגדירה את המאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי כהגדרה מאוד‬
‫רחבה ונקבע כי שימוש ברכב מנועי זה בעצם כל שימוש שניתן לעשות ברכב מטבע ברייתו‪.‬‬
‫מה ניתן לעשות ברכב? יש לו מנוע ולכן ניתן להשתמש ברכב להובלת אנשים ומטענים וזה‬
‫השימוש שיעשה ברכב בדרך כלל‪ .‬אבל ניתן להשתמש ברכב גם כמקור אנרגיה‪.‬‬
‫בתקופה הזאת הפסיקה התייחסה למבחן הייעודי וכמעט כל תאונה שהיה מעורב בה רכב נחשבת‬
‫כרכב מנועי אפילו אם התאונה היתה בכוונה תחילה‪.‬‬
‫בעלי הרכבים שמשלמים את הפרמיות אמורים להתנגד לכך שיש הרבה אירועים שייחשבו‬
‫כתאונת דרכים ולכן המחוקק קבע שהמבחן הייעודי‪ ,‬שהפסיקה אימצה‪ ,‬הוא מבחן מרחיב מדי‬
‫ולכן רוצים לצמצם אותו על ידי מעבר למבחן התחבורתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיסוי תאונות הדרכים יהיה‬
‫כאשר משתמשים ברכב למטרת תחבורה – הובלת אנשים ומטענים‪.‬‬
‫המצב שכל תאונה בה מעורב רכב ייחשב כמצב של תאונת דרכים הוא מצב לא רצוי ולכן יש לעבור‬
‫מהמבחן הייעודי אל מבחן הסיכון התחבורתי ועל ידי כך יכוסו רק נזקים שנגרמו כתוצאה‬
‫משימוש ברכב למטרות תחבורה‪.‬‬
‫ההגדרה השניה – תיקון ‪ 8‬לחוק הפלת"ד מ‪ .1990-‬המטרה של התיקון היתה לזנוח את המבחן‬
‫הייעודי ולאמץ את המבחן התעבורתי ועל ידי כך רק סיטואציות שבהן השתמשו ברכב למטרות‬
‫תחבורה יכוסו על ידי חוק הפלת"ד‪.‬‬
‫ההגדרה של תאונת דרכים על פי המבחן התחבורתי מורכבת מ‪ 3-‬חלקים‪ .‬כמו בהגדרה של רכב‬
‫מנועי‪ ,‬בה יש הגדרה בסיסית‪ ,‬מצבי ריבוי ומצבי מיעוט‪ ,‬כך גם בהגדרה של תאונת דרכים‪.‬‬
‫ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים‪" :‬תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב‬
‫שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪.‬‬
‫אם המחוקק היה מסתפק בהגדרה הזאת הכל היה מובן – לא סתם שימוש ברכב מנועי אלא יש‬
‫צורך בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה‪ .‬זאת התוספת בעצם להגדרה הראשונה‪ .‬הוסיפו עוד‬
‫שלושה מצבי ריבוי שבהם גם אם לפי ההגדרה הבסיסית הם לא נחשבים תאונת דרכים‪ ,‬על פי‬
‫מצבי הריבוי הם כן‪ .‬המצבים האלה לא מתיישבים עם הסיכון התחבורתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בהגדרה גם‬
‫מצב מיעוט‪.‬‬
‫כאשר מגיע אל עורך הדין לקוח והוא מספר סיפור מסויים‪ ,‬איך בודקים האם מדובר בתאונת‬
‫דרכים? לוקחים את האירוע ובודקים האם הוא בגדר ההגדרה הבסיסית‪ .‬אם כן‪ ,‬לכאורה מדובר‬
‫בתאונת דרכים וזאת בתנאי שהאירוע לא נופל בגדר מצבי המיעוט‪ .‬אם האירוע לא עונה על‬
‫ההגדרה הבסיסית בודקים אם הוא עונה על אחד ממצבי הריבוי‪ .‬אם הוא לא במצב הריבוי ולא‬
‫בהגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים‪ .‬אם האירוע בגדרה הבסיסית ו‪/‬או באחד ממצבי‬
‫הריבוי צריך לבדוק אם הוא לא במצב מיעוט‪.‬‬
‫תאונת דרכים‪ ,‬אם כן‪ ,‬זה אירוע שעונה על ההגדרה הבסיסית ו‪/‬או אחד ממצבי הריבוי ולא עונה‬
‫על מצב המיעוט‪.‬‬

‫‪88‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫דוגמא‬
‫ראובן שכח את המפתחות בבית‪ .‬הוא רצה להיכנס לבית דרך החלון כדי לקחת את המפתחות‪.‬‬
‫הוא שם את המשאית שלו מתחת לחלון הבית‪ ,‬עלה על גג המשאית‪ ,‬פתח את החלון ותוך כדי‬
‫טיפוס על המשאית הוא נפגע‪ .‬צריך לשאול האם מדוברת בתאונת דרכים‪ .‬אם האירוע עונה על‬
‫ההגדרה הבסיסית יש לבדוק שהוא לא עונה על מצב המיעוט כדי שייחשב כתאונת דרכים‪ .‬אם לא‬
‫עונה על ההגדרה הבסיסית יש לבדוק האם מדובר באחד ממצבי הריבוי‪ .‬אם מדובר באחד מצבי‬
‫הריבוי יש לבדוק שלא מדובר במצב מיעוט‪ .‬אם לא מדובר באחד ממצבי הריבוי האירוע לא‬
‫ייחשב תאונת דרכים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האירוע צריך לענות על ההגדרה הבסיסית או על מצבי הריבוי )או על שניהם( ולא לענות‬
‫על מצב המיעוט כדי שייחשב תאונת דרכים‪.‬‬

‫ההגדרה הבסיסית‬
‫"תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪.‬‬
‫ההגדרה הבסיסית מורכבת מ‪ 6-‬יסודות שיש לבדוק‪ :‬מאורע; שנגרם בו נזק גוף; עקב; שימוש;‬
‫ברכב מנועי; למטרות תחבורה‪.‬‬

‫מאורע – צריך להיות משהו פתאומי‪ ,‬חד‪-‬פעמי שקרה‪ .‬בסיטואציה שאותה בוחנים צריך להיות‬
‫משהו פתאומי שעכשיו קרה‪ .‬משהו פתאומי מוגדר בזמן ובמקום‪.‬‬
‫דוגמה להתרחשות שאיננה מאורע‬
‫• אדם שנגרם נזק לגבו כתוצאה מנהיגה של שנים במשאית‪ ,‬לכאורה מדובר בנזק גוף עקב‬
‫שימוש ברכב למטרות תחבורה אבל במקרה זה לא היה מאורע כיוון שהנזק בגב הוא‬
‫תהליך מתמשך‪.‬‬
‫• אדם שגר בסמיכות לכביש ראשי וטוען שכתוצאה מתנועת הרכבים נגרם לו נזק‬
‫בריאותיו‪ ,‬במקרה זה אין מאורע כיוון שמדובר בהליך ממושך‪.‬‬
‫צריך להצביע על משהו קונקרטי שקרה‪.‬‬

‫דוגמאות להתרחשות שתיחשב מאורע‬

‫• נהג עלה על במפר וכתוצאה מכך הגב שלו נתפס‪ ,‬במקרה זה ניתן להגיד שיש מאורע‪.‬‬
‫• דריסת הולך רגל זה מאורע‪.‬‬
‫• אדם שחטף התקף לב תוך כדי נסיעה ברכב‪ ,‬גם מקרה זה הוא מאורע‪.‬‬

‫כדי שתהיה תאונת דרכים צריכים להראות שקרה משהו פתאומי וזה נקרא מאורע‪.‬‬

‫שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה – קרה מאורע‪ .‬השאלה איך קרה המאורע‪ .‬המאורע שבו‬
‫נגרם לאדם נזק גוף‪ .‬לא סתם נגרם לו נזק גוף אלא עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה‪.‬‬

‫זה השינוי העיקרי בהגדרה החדשה‪ .‬לא מדובר בנזק שנגרם סתם אלא נזק שנגרם עקב שימוש‬
‫ברכב מנועי ולא סתם שימוש ברכב מנועי אלא נזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות‬
‫תחבורה‪.‬‬

‫השאלה היא מה זה שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה‪ .‬יש כאן שלושה מונחים‪ :‬שימוש; ברכב‬
‫מנועי; למטרות תחבורה‪.‬‬
‫הגדרנו מה זה רכב מנועי ולכן נשאר להבין מה זה שימוש למטרות תחבורה‪.‬‬
‫מטרות תחבורה הגדרנו כהובלת אנשים ומטענים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נשאר להבין מה זה שימוש‪.‬‬
‫שימוש – אם המחוקק היה אומר רק את המונח שימוש לא היינו יודעים מה זה‪ .‬בסעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫הפלת"ד המחוקק קבע מה זה שימוש‪" :‬נסיעה ברכב‪ ,‬כניסה לתוכו או ירידה ממנו‪ ,‬החנייתו‪,‬‬
‫דחיפתו או גרירתו‪ ,‬טיפול‪-‬דרך או תיקון‪-‬דרך ברכב‪ ,‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם‬
‫אחר שלא במסגרת עבודתו‪ ,‬לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של‬
‫חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה‪ ,‬שלא‬
‫תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו‪ ,‬כשהרכב‬
‫עומד"‪.‬‬
‫בבחינת אירוע יש לבדוק האם הפעולה שגרמה לנזק נכללת בגדר שימוש‪.‬‬

‫‪89‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מספר הערות‪:‬‬
‫• רשימת הפעולות שנחשבות כשימוש היא רשימה סגורה‪ .‬כדי שניתן יהיה להגיד שנעשה‬
‫שימוש ברכב יש להצביע על כך שהפעולה הרלוונטית היתה ברשימה‪.‬‬
‫• כל אחת מדרכי השימוש צריכה להיות למטרת תחבורה‪ .‬אם הפעולה לא היתה למטרת‬
‫תחבורה לא מדובר בתאונת דרכים‬

‫ניישם את ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים עם כל אחת מדרכי השימוש המנויות בסעיף ‪1‬‬
‫לחוק הפלת"ד‪.‬‬
‫נסיעה – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב הנסיעה ברכב מנועי למטרות‬
‫תחבורה"‪ .‬אם אדם נפגע תוך כדי שהוא נוסע – לכאורה צריך להיות מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫השאלה לגבי הנסיעה היא מה זה נסיעה‪ .‬הפסיקה קבעה שהמונח נסיעה הינו מונח מופשט‬
‫שהפרשנות שלו תהיה לפי המבחן התעבורתי‪.‬‬
‫אדם שהתעייף באמצע נסיעתו‪ ,‬עצר בצד להתרעננות ותוך כדי העצירה נפגע‪ .‬השאלה היא האם‬
‫העצירה היא חלק מהנסיעה‪.‬‬
‫השאלה יכולה לעלות לגבי הפסקת הנסיעה בקטע מסויים ויכולה לעלות גם לגבי פעולות הכנה‪.‬‬
‫אדם שקם בבוקר ויודע שהוא צריך לנסוע לעבודה ועושה פעולות הכנה ליציאתו כגון שטיפת‬
‫פנים‪ .‬לכאורה פעולות אלה הן הכנה לנסיעה‪ .‬השאלה היא אילו פעולות עושים לפני הנסיעה‬
‫ורואים בהם חלק מהנסיעה‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה כי פעולה שתחשב חלק מהנסיעה צריך להיות חלק אינטגראלי מהנסיעה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫משתלבת בתוך הנסיעה‪.‬‬
‫פעולות מקדמיות שנעשות בתוך הבית או ירידה אל החנייה לא ייחשבו כחלק מהנסיעה‪.‬‬
‫הפעולות שתיחשבנה כחלק מהנסיעה הן ניגוב שמשות‪ ,‬כיוון מראות‪ ,‬התנעת הרכב‪ ,‬נהג אוטובוס‬
‫שמחליף את מספר הקו של האוטובוס – פעולה זו יכולה להיחשב גם היא כחלק מהנסיעה‪.‬‬
‫פסק דין אגד נ' יעקב ינטל – נהג אוטובוס שעשה סריקה ביטחונית ותוך כדי שהוא ביצע את‬
‫הסריקה הוא נפגע‪ .‬לכאורה‪ ,‬מבחינה אינטואיטיבית מדובר בחלק מהנסיעה אך בית המשפט קבע‬
‫במקרה הזה שלא כיוון שלדעת בית המשפט פעולה זו היא חלק מהסיכונים הביטחוניים ולא חלק‬
‫מהסיכונים התעבורתיים‪.‬‬

‫כל אחד מדרכי השימוש צריכה להיות למטרת תחבורה‪ ,‬הובלת מטענים ואנשים‪ .‬בדרך כלל יסוד‬
‫זה מתקיים בנסיעה‪.‬‬
‫אם משתמשים ברכב כדי לגרור משהו‪ ,‬יכול להיות שיסוד מטרת ההובלה לא יתקיים ולכן אירוע‬
‫כזה לא ייחשב כתאונת דרכים‪.‬‬
‫הנזק לא חייב להיות לנהג עצמו או לנוסע‪ .‬תוך כדי נסיעה ברכב יכול להיפגע גם הולך רגל‪ .‬אם נהג‬
‫פוגע בהולך הרגל‪ ,‬הולך הרגל נפגע תוך כדי נסיעה של מישהו אחר‪.‬‬
‫כניסה לרכב )יציאה ממנו( למטרת תחבורה – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב‬
‫כניסה לתוך הרכב מנועי‪ ,‬או יציאה ממנו‪ ,‬למטרת תחבורה"‪.‬‬
‫אדם שמבקש להיכנס אל הרכב או לצאת מהרכב ונגרם לו נזק גוף עקב הכניסה או עקב היציאה‬
‫ייחשב כתאונת דרכים‪.‬‬
‫השאלה לגבי כניסה היא ממתי מתחילה הכניסה‪ .‬הפסיקה קבעה מבחן טכני שהכניסה לרכב‬
‫מתחילה מעת שנוצר מגע ברכב‪ .‬ללא יצירת מגע אין מדובר בכניסה‪.‬‬
‫בנוגע לפתיחת הרכב באמצעות שלט‪ ,‬אם נגרם נזק גוף כאשר פותחים את הרכב על ידי שלט‪,‬‬
‫כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית )במקום לפתוח את הדלת במפתח פותחים אותה עם שלט(‬
‫ד"ר ג'אברין רואה בזה או חלק מהכניסה לרכב או חלק מהנסיעה כיוון שללא פתיחת הדלת לא‬
‫ניתן לנסוע‪ .‬בפסיקה מקרה כזה לא נדון‪.‬‬
‫אדם שהולך אל הרכב ונפגע תוך כדי הליכה אל הרכב‪ ,‬למרות שהוא התכוון להיכנס אל הרכב זה‬
‫לא ייחשב ככניסה כיוון שלא נוצר מגע‪.‬‬
‫היה מקרה של נהג מונית שעצר באמצע נסיעה כדי להתפנות‪ .‬כשעשה את דרכו חזרה אל הרכב‬
‫הוא מעד‪ .‬נקבע שלא מדובר בכניסה‪ .‬לדעת ד"ר ג'אברין מדובר בחלק מהנסיעה כיוון שהוא עצר‬
‫כדי שיוכל להמשיך לאחר מכן את נסיעתו בבטחה‪ .‬אם הוא היה ממשיך לנסוע באותו מצב שבו‬
‫היה נמצא הוא היה מסכן את עצמו ואת האחרים‪.‬‬
‫בית המשפט רוצה לקבוע מבחן טכני אחיד ולכן קבע במקרה זה שלא מדובר בחלק מהכניסה‪.‬‬

‫לגבי יציאה – תאונת דרכים זה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב היציאה מהרכב‪ .‬אם אדם‬
‫יוצא מהרכב ונגרם לו נזק גוף מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫‪90‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם שאלנו לגבי הכניסה ממתי הכניסה‪ ,‬ביציאה שואלים עד מתי‪ .‬בנושא זה אין הלכה‪ .‬הסיכון‬
‫ביציאה הוא שכאשר אדם מנסה לרדת מהרכב הוא ימעד על ידי כך שלא יחזיר לעצמו את‬
‫היציבות הנדרשת‪ .‬אם האדם החזיר לעצמו את היציבות והחל ללכת ואז מעד‪ ,‬זה לא קשור‬
‫ליציאה‪.‬‬
‫הדעה הרווחת לגבי שלב היציאה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא ששלב היציאה נמשך עד שרוכשים יציבות מלאה‬
‫מחוץ לרכב‪.‬‬

‫דרכי השימוש צריכות להיות למטרות תחבורה ולכן הכניסה והיציאה צריכות להיות למטרות‬
‫תחבורה‪.‬‬
‫אם אדם נכנס לרכב כדי לשמוע רדיו ותוך כדי נגרם נזק לא מדובר בתאונת דרכים‪ .‬זה נקבע‬
‫בפסק דין פדידה‪ :‬נהג משאית חנה ליד ביתו וכשעלה לביתו נזכר ששכח את המצית שלו במשאית‪.‬‬
‫חזר למשאית כדי לקחת את המצית ותוך כדי שהוא יוצא מהמשאית הוא מעד ונפל‪ .‬מאורע יש‬
‫במקרה זה‪ .‬נזק גוף גם יש‪ .‬שימוש ברכב יש – יציאה מהרכב‪ .‬מה שחסר זה יסוד המטרה‬
‫לתחבורה‪ .‬ההחלטה בפסק הדין היתה‪" :‬על נפגע להוכיח כי נגרם לו נזק עקב העלייה לרכב על‬
‫מנת להסיעו או לבצע כל פעולה למטרת תחבורה‪ ,‬או עקב ירידה ממנו בסיומה של נסיעה‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬העלייה לא היתה למטרת תחבורה אלא רק כדי לקחת מצית"‪.‬‬
‫מקרה נוסף הוא פסק דין זוהר מרקו נ' אריה‪ :‬אישה שכחה את התינוק שלה ברכב‪ .‬עובר אורח‬
‫שבר את החלון כדי להכניס את היד לרכב ולהוציא את התינוק‪ .‬כאשר עובר האורח שבר את‬
‫החלון הוא נפגע בעצמו‪ .‬צריך להחליט האם מדובר בתאונת דרכים וזאת כיוון שהיה מעורב כלי‬
‫רכב‪ .‬יש מאורע במקרה זה‪ .‬נגרם נזק גוף‪ .‬יסוד השימוש ברכב הוא יסוד קצת מעורפל‪ .‬ברור‬
‫לחלוטין שמבחינתו של עובר האורח מדובר בכניסה אבל הכניסה צריכה להיות למטרת תחבורה‬
‫והוא נכנס כדי להוציא את התינוק‪ .‬מטרת תחבורה זה הובלת אנשים ומטענים למניעת סיכון‬
‫תחבורתי‪ .‬עובר האורח נכנס כדי להקטין את הסיכון התחבורתי כיוון שאם הוא לא היה מציל את‬
‫התינוק הנזק של התינוק היה מוגדל‪" .‬התינוק הוכנס לרכב למטרת נסיעה‪ ,‬הוא היה מצוי‬
‫בסכנת חיים ואם היה נגרם לו נזק‪ ,‬היה נזק זה בגדר של תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפלת"ד‪.‬‬
‫לו האם הייתה נפצעת במהלך הכניסה לרכב הייתה זו תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד‪.‬‬
‫המערער נכנס לרכב במטרה למנוע את הסיכון שנגרם לתינוק כתוצאה משימוש ברכב למטרות‬
‫תחבורה‪ .‬מכאן שכניסתו לרכב הייתה גם היא למטרת תחבורה‪ ,‬מניעת סיכון תחבורתי‪ ,‬ומכאן‬
‫שפציעתו היא בגדר של "תאונת דרכים" כמשמעו בחוק הפלת"ד"‪ .‬נעשה כאן שימוש בפרשנות‬
‫מרחיבה כדי לפצות את הנפגע‪.‬‬
‫ניתן להגיד גם אחרת – לא מדובר בעקב הכניסה של עובר האורח אלא עקב היציאה של התינוק‪.‬‬
‫התינוק לא יכול היה לצאת לבד מהמכונית אלא מישהו היה צריך להוציא אותו ועובר האורח הוא‬
‫זה שהוציא את התינוק ולכן ניתן להגיד כי הנזק נגרם עקב היציאה של התינוק‪.‬‬
‫הפרשנות במקרה זה היא פרשנות מרחיבה מאוד‪.‬‬
‫החניית רכב מנועי‪ ,‬דחיפתו או גרירתו – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב‬
‫החניית רכב מנועי‪ ,‬דחיפתו או גרירתו למטרת תחבורה"‪.‬‬
‫אלה מצבים שבהם הרכב נמצא במצב נסיעה‪ .‬לא מדובר על חנייה אלא על החנייה והרכב עדיין‬
‫במצב של נסיעה ולכן אין כאן שום חידוש‪.‬‬
‫אם רכב התקלקל והנהג מנסה לגרור אותו ותוך כדי הגרירה נפצע אדם מדובר בתאונת דרכים‬
‫כיוון שזה מאורע שבו נגרם נזק גוף כתוצאה משימוש – גרירה‪ ,‬דחיפה או החנייה של הרכב‪.‬‬
‫תיקון דרך או טיפול דרך – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב טיפול דרך או‬
‫תיקון דרך ברכב‪ ,‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו"‪.‬‬
‫המחוקק רצה לכאורה לכסות מצבים שבהם אדם מטפל ברכב או מתקן רכב ונגרם לו נזק בגדר‬
‫תאונות דרכים אבל המחוקק שם שני סייגים‪ .‬סייג אחד קשור למהות הטיפול והסייג השני קשור‬
‫לזהות המטפל‪.‬‬
‫בפסיקה לא נעשתה אבחנה בין תיקון דרך לבין טיפול דרך‪.‬‬
‫לא כל טיפול שייעשה ברכב זוכה להיות תאונת דרכים‪ .‬הטיפול צריך להיות טיפול דרך ואז עולה‬
‫השאלה מה זה טיפול דרך‪ .‬בפסיקה נקבעו שלושה תנאים שקובעים מה זה טיפול דרך‪:‬‬
‫‪ .1‬הטיפול או התיקון נועד להקטין את הסיכון התחבורתי )יסוד פונקציונלי( – סיכון שנגרם‬
‫מהרכב תוך כדי נסיעה שמטרתה להוביל אנשים ומטענים‪ .‬טיפול קוסמטי ברכב לא נכלל‬
‫)שאיבת אבק‪ ,‬שטיפת המכונית(‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול או התיקון נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי )יסוד הזמן( – המדובר‬
‫בתיקוני פתע או בלתי צפויים שנתעורר בהם הצורך במהלך הנסיעה או לצורך המשכה‬
‫המיידי‪.‬‬

‫‪91‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪ .3‬הטיפול או התיקון נעשה בדרך ולא בבית או במוסך )יסוד גיאוגרפי(‬

‫יישום‬
‫אדם קם בבוקר ומסתכל על הרכב שלו לפני שהוא מתחיל לנסוע‪ .‬הוא רואה פנצ'ר בגלגל ורוצה‬
‫להחליף אותו בחנייה שלו‪ .‬על פי המבחן הזה לא מדובר בטיפול דרך כיוון שזה נופל ביסוד‬
‫השלישי – הטיפול נעשה בבית ולא בדרך‪ .‬אבל אם אותו אדם היה מניע את האוטו ומתקדם‬
‫מהחנייה שלו אל עבר הכביש ואז עוצר ומחליף את הגלגל ואז קרתה תאונת דרכים‪ ,‬מדובר יהיה‬
‫בטיפול דרך‪.‬‬

‫הנוסחה לטיפול דרך נקבע בבית המשפט העליון ובערכאות הנמוכות לא אהבו את הנוסחה הזאת‬
‫כיוון שהמרכיב השלישי בה הוא בעייתי‪ .‬מהסיבה הזאת מספר בתי משפט שלום פיתחו מבחן‬
‫חלופי‪ ,‬בניגוד להלכה בעליון‪.‬‬

‫בבתי משפט השלום אמרו "טיפול ותיקון שנוהגים לעשות בדרך ולא נזקקים בו לעזרת מוסכים‬
‫ובעלי מקצוע"‪ .‬דבר שצריך איש מקצוע בשבילו לא יחשב תיקון דרך בעוד שדבר שכל אדם יכול‬
‫לעשות יחשב כטיפול דרך‪ .‬על פי מבחן זה‪ ,‬החלפת גלגל תיחשב טיפול דרך‪ .‬מטרת בית משפט‬
‫השלום במבחן זה היה להרחיב‪.‬‬

‫הסייג השני נוגע לזהות המטפל – "רק תיקון‪/‬טיפול דרך שנעשה בידי המשתמש )הנוהג( או בידי‬
‫מי שאיננו עוסק בכך )עובד מוסך או אדם אחר שהתיקון או הטיפול ברכבים הוא מקצועו( ייחשב‬
‫כשימוש ברכב מנועי"‪ .‬לא כל אדם שנפגע בטיפול דרך זכאי לפיצוי‪ .‬אדם זכאי לפיצוי כאשר נגרם‬
‫לו נזק בטיפול דרך רק אם הוא לא עובד בתיקון רכבים‪.‬‬
‫במידה והטיפול או התיקון נעשה בידי איש מקצוע בעניין טיפולים ותיקונים מסוגו של הטיפול‬
‫והתיקון זה לא ייחשב תאונת דרכים‪ .‬הרציונאל הוא שמדובר בתאונת עבודה‪.‬‬

‫מה קורה כאשר מדובר במוסכניק שבעצמו מתקן את הרכב שלו באופן פרטי? הנטייה היא להגיד‬
‫שמדובר בתאונת דרכים משתי סיבות‪ :‬הסיבה האחת היא כי בפסיקה נקבע שהתיקון יעשה בידי‬
‫המשתמש ובמקרה שהמוסכניק מטפל ברכבו שלו הוא נחשב המשתמש‪ .‬הסיבה השניה היא שזה‬
‫לא יחשב לו תאונת עבודה ולכן צריך לכסות את זה בתאונת דרכים‪.‬‬
‫מצבי הריבוי של ה"שימוש" בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים‪:‬‬
‫התדרדרות או התהפכות של הרכב – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב‬
‫התדרדרות או התהפכות של הרכב למטרת תחבורה"‪.‬‬

‫לדעת ד"ר ג'אברין‪ ,‬ההגדרה הזאת מוטעית כיוון שהתדרדרות או התהפכות של הרכב זה לא‬
‫שימוש ברכב אלא התרחשות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מאורע‪.‬‬
‫לגופו של עניין אין זה משנה‪ .‬אם הרכב מתהפך או מתדרדר ונגרם לאדם נזק גוף מדובר בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬מובן מאליו שבמצב כזה הרכב נמצא בתנועה‪.‬‬

‫מה קורה במקרה בו מוסכניק מתקן רכב והרכב מתדרדר? אם היינו אומרים שמוסכניק מתקן‬
‫רכב ונפגע תוך כדי טיפול‪ ,‬מדובר בתאונת עבודה ולא תאונת דרכים‪ .‬במצב בו הרכב נמצא במוסך‬
‫והרכב מתדרדר תוך כדי טיפול‪ ,‬בפסק דין קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ נקבע כי מדובר‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬נכון שניתן להגדיר את המקרה כתאונת עבודה אבל הרכב לא שימש כחפץ‬
‫שמתקנים אותו‪ .‬ברגע שהרכב מתדרדר הסיכון התחבורתי שנובע מהתדרדרות קם לתחייה ולכן‬
‫מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫אם תהיה בבחינה שאלה – מוסכניק לקח רכב לנסיעת מבחן ותוך כדי נגרם לו נזק גוף‪ .‬הנטייה של‬
‫ד"ר ג'אברין היא להגיד שאם מוסכניק נפגע תוך כדי נסיעת מבחן מדובר יהיה בתאונת דרכים‪.‬‬
‫מצד אחד ניתן להגיש שיש כאן תיקון וטיפול על ידי איש מקצוע ולכן זו לא תאונת דרכים‪,‬‬
‫לכאורה‪ .‬אבל מצד שני‪ ,‬כאשר מדובר בנסיעה הסיכון התחבורתי קם לתחייה ולכן זו תאונת‬
‫דרכים‪ .‬ניתן ללמוד קל וחומר מפסק דין קנאפו ששם רכב התדרדר תוך כדי טיפול ואמרו‬
‫שהסיכון התחבורתי קם לתחייה‪ .‬הסיכון התחבורתי קם לתחייה קל וחומר כאשר הרכב בנסיעה‪.‬‬

‫מוסכניק מתקן רכב במוסך ותוך כדי תיקון נפגע עובר אורח‪ .‬האם מדובר בתאונת דרכים לגבי‬
‫הנפגע הזה? השאלה היא רק לגבי הנפגע ולא לגבי המוסכניק כי אצל המוסכניק לא מדובר‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬לגבי אותו אדם זה מאורע שנגרם לו נזק גוף‪ .‬הבעיה היא שלא לבעל המקצוע‬
‫נגרם נזק אלא לעובר אורח‪ .‬אם הרציונאל הוא שיש לפצות את המוסכניק בגלל שמדובר בתאונת‬

‫‪92‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫עבודה‪ ,‬הרציונאל הזה לא חל על צד שלישי‪ .‬לכן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬למרות שזה לא נדון בפסיקה‪,‬‬
‫המקרה ייחשב כתאונת דרכים לגבי הנפגע‪.‬‬
‫יש לשים לב שאותו אירוע לא נחשב תאונת דרכים לגבי המוסכניק בעוד שכן נחשב לתאונת דרכים‬
‫לגבי צד שלישי‪.‬‬
‫השימוש שיש לצד ג' באוטו הוא טיפול או תיקון דרך )על אותו משקל שעובר אורח נדרס מרכב‬
‫נוסע – הוא נדרס עקב הנסיעה למרות שהוא לא נהג בעצמו(‪.‬‬

‫התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה – ""תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו‬
‫נגרם נזק גוף עקב התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה"‪.‬‬
‫אם מטען מתנתק תוך כדי נסיעה ולאדם נגרם נזק גוף מדובר בתאונת דרכים‪ .‬ההגדרה הזאת דיי‬
‫מיותרת כי מדובר בחלק מהנסיעה‪ .‬לא מדובר בשימוש אלא בחלק מההתרחשות‪.‬‬
‫התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כשהרכב עומד או חונה‪"" – ...‬תאונת‬
‫דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו כאשר‬
‫הרכב עומד או חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת מקצועו" ‪.‬‬
‫רכב עומד ומטען מתנתק וגורם לנזק גוף‪ ,‬מדובר בתאונת דרכים אלא אם כן באותה העת מטפל‬
‫ברכב אדם מקצועי )הכוונה למוסכניק(‪.‬‬

‫פסק דין יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ קובע כי אם חקלאי מטפל ברכב שלו לא במסגרת‬
‫מקצועו ומתנתק מטען מדובר בתאונת דרכים כיוון שהוא לא מוסכניק‪.‬‬
‫אירוע לא ייחשב תאונת דרכים רק כאשר המטען מתנתק ונופל על אדם שמטפל ברכב במסגרת‬
‫מקצועו והכוונה היא למוסכניק‪.‬‬

‫מצבי המיעוט של ה"שימוש" בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים‪:‬‬

‫טעינתו של מטען ופריקתו – "לא ייחשב כ"תאונת דרכים"‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב‬
‫טעינתו או פריקתו של מטען כשהרכב עומד"‪.‬‬
‫אם אדם מטעין מטען אל רכב או פורק מטען מרכב‪ ,‬והרכב עומד ונגרם נזק‪ ,‬זה לא ייחשב כתאונת‬
‫דרכים‪ .‬מצד אחד נזק שנגרם כתוצאה טעינה או פריקה צריך להיחשב כתאונת דרכים כי רוצים‬
‫לכסות סיכון תחבורתי – הובלת אנשים ומטענים‪ .‬חלק מהובלת אנשים ומטענים זה לטעון‬
‫ולפרוק‪ .‬מצד שני פריקה וטעינה זה חלק מהסיכון הרגיל ולא קשור לרכב כרכב‪ .‬בסופו של יום‪,‬‬
‫בתיקון ‪ 8‬קבעו שפריקה וטעינה לא ייחשב כתאונת דרכים‪.‬‬

‫לגבי פריקה וטעינה שואלים מה זה פריקה וטעינה‪ .‬ברור לחלוטין שפעולת הפריקה והטעינה‬
‫עצמה זה פריקה וטעינה‪ .‬אדם סיים לטעון מטען ונותר לקשור אותו‪ .‬האם זה חלק מתהליך‬
‫הטעינה? או אדם שהוריד מטען ומניח אותו על המדרכה בצידו השני של הכביש‪ .‬השאלה היא מתי‬
‫מתחילות ומסתיימות פעולות הפריקה והטעינה‪ .‬נקבע שפעולת הטעינה והפריקה זה לאו דווקא‬
‫ספציפית ההליך עצמו אלא זה יכול לכלול גם פעולות לוואי שהן חלק אינטגראלי מהפריקה‬
‫והטעינה‪ .‬צריך להיות סמיכות זמן ומקום וחייבת להיות תרומה רלוונטית לפעולה עצמה‪ .‬אבל‬
‫בגדול זה משהו שצריך להיות קשור לפריקה ולטעינה‪.‬‬

‫אם מדובר בפריקה וטעינה תוך כדי נסיעה )כגון מחלקי עיתונים שזורקים את העיתונים תוך כדי‬
‫נסיעה( פגיעה במקרה זה תיכנס אל "נסיעה" ואין קשר לטעינה ופריקה‪.‬‬
‫אם אדם זרק מטען תוך כדי נסיעה ומישהו נפגע‪ ,‬זה ייכנס אל "נסיעה" או אל "התנתקות או‬
‫נפילה של מטען כשהרכב נוסע"‪.‬‬
‫טעינה ופריקה לגבי רכב נוסע לא ייכנס אל מצב המיעוט של טעינה ופריקה‪.‬‬

‫אם אדם הטעין מטען וכיסה אותו בברזנט ואז נפגע זה חלק מהטעינה ולכן לא מדובר בתאונת‬
‫דרכים‪.‬‬
‫אדם הולך לרכב ורוצה להכניס את התיק שלו‪ ,‬קניות מהסופר וכו' ואז נפגע‪ .‬פסיקת בית המשפט‬
‫המחוזי קבעה שהטעינה והפריקה שבמסגרת המיעוט מתייחסת לטעינה ופריקה של דברים‬
‫מסחריים ולא מתייחסת לטעינה ופריקה של דברים אישיים של כל אחד ואחד‪ .‬לכן‪ ,‬אם מכניסים‬
‫תיק מסמכים או מכניסים קרטון לתוך תא המטען זה ייחשב תאונת דרכים‪ .‬יש להצביע על כך‬
‫שאכן מדובר בתאונת דרכים אבל זה לא ייפול במצב המיעוט של פריקה וטעינה‪.‬‬

‫הטעינה והפריקה הוא מצב המיעוט היחיד בדרכי שימוש‪ .‬בכל דרכי השימוש מדובר בתאונות‬
‫דרכים למעט פריקה וטעינה‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מה קורה אם יש אירוע שנופל בשתי דרכי שימוש? אם לפי שתי דרכי השימוש מדובר בתאונת‬
‫דרכים אין בעיה‪.‬‬
‫הבעיה מתחילה אם דרך אחת היא תאונת דרכים והדרך השניה היא לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫מה קורה בנוגע למטען שמתנתק תוך כדי טעינתו ופריקתו? אדם מטעין מטען על רכב עומד‬
‫והמטען נפל ולא תוך כדי טיפול של אדם במסגרת תפקידו‪ .‬האם מדובר בתאונת דרכים או לא?‬
‫מצד אחד נפילת מטען זה תאונת דרכים‪ .‬מצד שני זה חלק מטעינה‪ .‬יש כאן התנגשות‪ .‬אין נוסחה‬
‫כללית לדעת מה גובר על מה ובית המשפט פוסק בכל מקרה לגופו‪.‬‬
‫במקרה הזה בית המשפט קבע בהתנגשות בין התנתקות מטען לבין פריקה וטעינה‪ ,‬פריקה וטעינה‬
‫יהיה הגובר ולכן זה לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫הרציונאל העיקרי הוא מבחינה לשונית ובו המיעוט‪ ,‬כלומר‪ ,‬פריקה וטעינה‪ ,‬מסייג את הריבוי‪,‬‬
‫כלומר התנתקות מטען‪.‬‬
‫רציונאל נוסף הוא שלפעמים יכול להיות שתוך כדי פריקה וטעינה מטענים יפלו‪ .‬אדם שנפגע על‬
‫ידי פריקה וטעינה ייפגע לרוב על ידי כך שהמטענים ייפלו ויפגעו במישהו‪.‬‬

‫מה קורה לאדם שמנסה להיכנס אל הרכב או לצאת מהרכב כדי לפרוק ולטעון‪ ,‬הרי חלק‬
‫מהפריקה וטעינה זה להיכנס ולצאת ותוך כדי הוא נפגע‪ .‬מה ההתנגשות במקרה זה? מצד אחד‬
‫כאשר אדם נפגע תוך כדי כניסה ויציאה מדובר בתאונת דרכים‪ .‬מצד שני פריקה וטעינה לא‬
‫נחשבים כתאונת דרכים‪ .‬מה הדין? השאלה הזאת נדונה בפסק דין אוסם תעשיות מזון בע"מ נגד‬
‫סמג'ה יעקוב ושם נקבע‪" :‬מקום בו ניתן לשייך אירוע אחד למספר קטגוריות בהגדרת השימוש‪,‬‬
‫כאשר על‪-‬פי אחת מהן מהווה הפעולה "שימוש" ועל‪-‬פי האחרת – לאו‪ ,‬תקום לנפגע זכאות על‪-‬‬
‫פי חוק הפיצויים" כלומר‪ ,‬אם יש פעולה שהיא בגדר שימוש מוכר ולכן מדובר בתאונת דרכים‬
‫ומצד שני יש שימוש לא מוכר ולכן לא מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬הנטייה תהיה לקבוע שכן מדובר‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬לכן‪ ,‬במקרה בו יש ירידה מצד אחד שזה תאונת דרכים ומצד שני הירידה היתה‬
‫תוך כדי פריקה וטעינה ואז לא מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬הקביעה תהיה שכן מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫המבחן הוא מבחן כללי אך יש לזכור את החריגים )כגון פריקה וטעינה בהתנגשות עם התנתקות‬
‫מטען( שאומרים שהאירוע לא ייחשב כתאונת דרכים‪ .‬בנוגע לדרכי שימוש שונים המתנגשים )ולא‬
‫מדובר בהתנגשות של התנתקות מטען ופריקה וטעינה( נגיד על פי הנקבע בפסק דין סמג'ה‬
‫שמדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫סיימנו את ההגדרה הבסיסית‪ .‬אם האירוע נופל בהגדרה הבסיסית יש לבדוק אם הוא לא נופל‬
‫בחזקה הממעטת‪ .‬אם הוא אינו נופל בהגדרה הבסיסית יש לבדוק את מצבי הריבוי‪.‬‬

‫מצבי הריבוי‬
‫‪ 3‬מצבים שאם האירוע נופל בגדר אחד מהם מדובר בתאונת דרכים ואין זה משנה אם על פי‬
‫ההגדרה הבסיסית האירוע לא נחשב תאונת דרכים‪.‬‬
‫התפוצצות או התלקחות של הרכב – "יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או‬
‫התלקחות של רכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר‬
‫נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב"‬
‫אם לאדם נגרם נזק גוף עקב התלקחות של הרכב זה תאונת דרכים וזה לא משנה אם האירוע לא‬
‫נופל בהגדרה הבסיסית‪.‬‬
‫יש סייג אחד על המצב הזה – לא מדובר בסתם התלקחות )ולא משנה אם זה התלקחות מתוך‬
‫הרכב או מחוצה לו‪ ,‬לא משנה מה מקור האש( אלא שההתפוצצות או ההתלקחות נגרמו בשל רכיב‬
‫של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ .‬הכוונה היא לרכיב הראשוני שנשרף‬
‫ברכב‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרכיב הראשוני שהתלקח בתוך הרכב צריך להיות רכיב חיוני לכושר הנסיעה‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬מה זה רכיב חיוני לכושר הנסיעה? השאלה הזאת נדונה בפסק דין עבד אבו‬
‫קטיפאן נ' נתן כהן ואח'‪ :‬ילד שיחק באש ושרף את המושב של הנהג ואז הרכב התלקח והילד‬
‫נפגע‪ .‬יש כאן מאורע שבו נגרם לילד נזק גוף עקב התלקחות של הרכב‪ .‬יש לבדוק מהו הרכיב‬
‫הראשוני שהתלקח ברכב‪ .‬נקבע בפסק הדין כי המדובר ברכיב או חומר החיוניים להגשמת כושר‬
‫התנועה של הרכב‪ ,‬כגון‪ :‬דלק‪ ,‬שמן‪ ,‬מצבר‪ ,‬מנוע‪ ,‬צמיגי גלגלים‪ ,‬כלומר‪ ,‬משהו שהרכב לא יכול‬
‫לזוז בלעדיו מכאנית‪ .‬במקרה של אבו קטיפאן המושב הוא הרכיב הראשוני שנשרף והוא אינו‬
‫חיוני לכושר התנועה‪ .‬יכול להיות שלא ניתן לנסוע בלי המושבים אבל מבחינה מכאנית הרכב יכול‬
‫לנסוע ולכן לא מדובר בתאונת דרכים כיוון שהאירוע לא נכנס אל מצבי הריבוי‪.‬‬
‫חניה אסורה – "יראו כתאונת דרכים מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור"‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪94‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫• רכב חנה בחניית נכים על אף שלא היה זכאי לכך‪ .‬אמנון‪ ,‬רוכב אופניים‪ ,‬התנגש ברכב‬
‫ונגרם לו נזק גוף‬
‫• נהג רכב התעייף ועצר בצידי הדרך כדי להתרענן‪ .‬התנגש בו רוכב אופניים ונגרם לו נזק‬
‫גוף‬
‫בשתי הדוגמאות מדובר באדם שנגרם לו נזק גוף עקב פגיעה ברכב חונה‪.‬‬
‫בדוגמא הראשונה החנייה אסורה על פי דיני התעבורה בעוד שבדוגמא השניה החנייה מותרת –‬
‫מותר לחנות בצידי הכביש כדי להתרענן‪ ,‬לטיפולי דרך‪.‬‬
‫השאלה היא מה זה חנייה אסורה לצורך הפלת"ד? לצורך חוק הפלת"ד חנייה אסורה היא חנייה‬
‫היוצרת סיכון תחבורתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאנשים יכולים להיפגע כתוצאה מהימצאות הרכב באותו מקום‪,‬‬
‫ולאו דווקא חנייה אסורה על פי דיני התעבורה‪ .‬לכן‪ ,‬חנייה יכולה להיות אסורה על פי דיני‬
‫התעבורה אבל לא אסורה על פי הפלת"ד‪ .‬וגם להיפך‪ ,‬חנייה יכולה להיות מותרת על פי דיני‬
‫התעבורה אבל אסורה על פי הפלת"ד‪.‬‬
‫יישום‬
‫במקרה הראשון‪ ,‬של חניית נכים‪ ,‬זו חנייה בתוך חניון שלא יוצרת סיכון תחבורתי ולכן לצורך‬
‫הפלת"ד זאת לא חנייה אסורה כי היא לא יוצרת סיכון תחבורתי למרות שהיא אסורה על פי דיני‬
‫התעבורה‪ .‬לכן לא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בדוגמא השניה‪ ,‬כן מדובר בתאונת דרכים מכיוון שמדובר בחנייה אסורה על פי‬
‫הפלת"ד שכן זו יוצרת סיכון תעבורתי למרות שהיא מותרת על פי דיני התעבורה‪.‬‬
‫לסיכום – חנייה אסורה לצורך מצב הריבוי זה חנייה שיוצרת סיכון תחבורתי‪.‬‬
‫ניצול כוח מכני של הרכב – "יראו כתאונת דרכים מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של‬
‫הרכב‪ ,‬ובלבד שבשעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי"‪.‬‬
‫החזקה הזאת כמעט מייתרת את ההגדרה הבסיסית כי נאמר בה שאם מנצלים את הרכב ניצול‬
‫מכני ואדם נפגע כתוצאה מניצול מכני יש כאן תאונת דרכים‪ .‬העניין הוא שהניצול יהיה בדרך כלל‬
‫ניצול מכני‪ .‬גם כשהרכב נוסע מנצלים אותו ניצול מכני‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מעמיסים מטענים באמצעות משאית שמורכב עליה מנוף‪ .‬המטען נפל ופגע במישהו‪ .‬האם מדובר‬
‫בתאונת דרכים?‬
‫על פי ההגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים כיוון שמדובר בפריקה וטעינה‪ .‬אם לא נכנסו‬
‫להגדרה הבסיסית יש לבדוק את מצבי הריבוי‪ .‬במצב הריבוי מדובר בניצול מכני‪.‬‬
‫מכיוון שההגדרה של ניצול מכני היא הגדרה מאוד רחבה ויכולה לייתר את כל ההגדרה הבסיסית‬
‫וניתן להגיד על כל כלי העבודה )דחפורים וכו'( שמנצלים את הרכב ניצול מכני ונגרם נזק גוף ולכן‬
‫מדובר בפלת"ד ולא בתאונת עבודה ולכן מההגדרה הבסיסית כמעט ולא נשאר דבר‪.‬‬
‫מסיבה זו הפסיקה צמצמה את החזקה הזאת עד כמה שהיא יכלה וקבעה כי כדי שהחזקה הזאת‬
‫תחול צריך שהרכב יהיה לפחות דו‪-‬ייעודי‪ .‬היעוד הראשוני צריך להיות ייעוד תחבורתי‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫להוביל אנשים ומטענים‪ .‬הייעוד השני צריך להיות ייעוד לא תחבורתי‪ .‬למשל‪ ,‬משאית שעליה‬
‫מנוף‪ .‬יש לה שני יעודים – להוביל אנשים ומטענים וגם להניף מטענים‪.‬‬
‫החזקה הזאת לא תחול במקום שמדובר ברכב שהייעוד שלו תעבורתי בלבד ומשתמשים בו לייעוד‬
‫שהוא לא תעבורתי‪ .‬צריך שיהיה לרכב במקור שני יעודים‪.‬‬
‫החזקה הזאת גם לא תחול אם בעת ניצול הכוח המכני הרכב היה רק חד ייעודי ליעוד הלא‬
‫תעבורתי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬יש משאית שהוציאו ממנה את המנוע והיא רק מניפה מטענים‪ .‬היא הפסיקה‬
‫להיות תעבורתית והייעוד שלה הו רק לייעוד לא תעבורתי ולכן החזקה לא תחול‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הרכב הוא תעבורתי בלבד החזקה לא חלה ואם הרכב לא תעבורתי החזקה גם לא‬
‫חלה‪ .‬גם אם הרכב הוא דו‪-‬ייעודי אבל משנים את הייעוד הלא תעבורתי‪ .‬למשל‪ ,‬היה רכב שהייעוד‬
‫הלא תעבורתי שלו היה להוביל מטענים ומשתמשים ברכב לניקוי תעלות‪ ,‬לחפירת אדמות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫משנים את הייעוד הלא תעבורתי וגם אז החזקה לא חלה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כדי שפגיעה כתוצאה מניצול כוח מכני של הרכב תיחשב כתאונת דרכים צריך שלרכב יהיו‬
‫שני ייעודים והרכב לא שינה אף אחד מהייעודים שלו‪.‬‬
‫כדי לכסות את כל הנושא במבחן‪ ,‬רצוי לבדוק אם האירוע נופל תחת ההגדרה הבסיסית‪ .‬בנוסף יש‬
‫לבדוק אם האירוע נופל תחת מצבי הריבוי‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬תאונת דרכים מתרחשת אם האירוע‬
‫נופל בהגדרה הבסיסית או באחד משלוש מצבי הריבוי ולא במצב המיעוט‪.‬‬

‫מצב המיעוט‬
‫"ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק‬
‫לגופו או לרכושו של אותו אדם‪ ,‬והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של‬
‫המעשה על השימוש ברכב"‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫המיעוט היחידי הוא כאשר כל מה שהתחיל את שרשרת הנזק התחיל ממעשה מכוון‪.‬‬
‫אם מגיע אל עורך הדין לקוח עם נזק גוף‪ .‬בסיפור שהוא מספר מעורב רכב אבל גם יש מעשה‬
‫מכוון‪ .‬אם יש מעשה מכוון ויש לו נזק‪ ,‬זה חשוד בכך שנכנס אולי במסגרת המיעוט כי מצב‬
‫המיעוט קובע שמעשה מכוון לא נחשב תאונת דרכים‪.‬‬
‫אבל החזקה הממעטת מבחינה בין שני מצבים‪ :‬אם היה מעשה מכוון והמעשה המכוון גרם לנזק‬
‫ישירות‪ ,‬אזי יש כאן חזקה ממעטת‪ ,‬זו תאונה מכוונת ולא תאונת דרכים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם המעשה‬
‫המכוון לא גרם ישירות לזנק אלא גרם להשפעה על השימוש ברכב‪ ,‬למשל‪ ,‬איבוד שליטה ברכב‬
‫וכתוצאה מכך נגרם נזק גוף‪ ,‬אזי זה תאונת דרכים‪ ,‬כלומר‪ ,‬החזקה הממעטת לא חלה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ -‬א' נוהג ברכב‪ .‬ב' זורק עליו אבן‪ .‬כתוצאה מכך נגרם ל‪-‬א' נזק גוף‪ .‬במקרה זה מדובר בנזק ישיר‬
‫ולכן זה לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫‪ -‬א' נוהג ברכב‪ .‬ב' זרק אבן על הרכב‪ .‬הנהג נבהל ואיבד שליטה‪ .‬הרכב התהפך ונגרם לו נזק גוף‪.‬‬
‫זאת תאונת דרכים כי לא האבן היא זו שגרמה לנזק‪ ,‬לא המעשה הישיר הוא שגרם לנזק אלא‬
‫השפה המעשה על השליטה‪.‬‬
‫‪ -‬א' שם מטען חבלה ל‪-‬ב' והרכב התלקח וגרם נזק ל‪-‬ב'‪ .‬הרכיב הראשוני שהתלקח זה המנוע‪.‬‬
‫בודקים האם האירוע הוא תאונת דרכים‪ .‬השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם מדובר‬
‫בהגדרה הבסיסית‪ .‬לא מדובר בהגדרה הבסיסית כי אין כאן את רכיב השימוש‪ .‬בודקים האם‬
‫מדובר באחד ממצבי הריבוי‪ .‬לכאורה האירוע עונה על מצב התלקחות הרכב ואכן זה עונה על‬
‫התלקחות של הרכב כי מדובר במאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב התלקחות של הרכב כאשר‬
‫הרכיב הראשוני שהתלקח היה רכיב חיוני – המנוע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לכאורה מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫עכשיו יש לבדוק האם האירוע עונה על מצב המיעוט‪ .‬מדובר במאורע שבו נגרם נזק גוף כתוצאה‬
‫ממעשה מכוון והנזק נגרם ישירות‪ .‬לכן לא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫ב' שם מטען חבלה ליד הרכב של א'‪ ,‬בנתיב הנסיעה של א'‪ .‬א' נוסע ומתפוצץ מטען חבלה בכביש‪.‬‬
‫א' נבהל ונכנס בעץ או שהרכב מתדרדר ונגרם לו נזק‪.‬‬
‫בהתחלה בודקים האם מדובר בתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית‪ .‬על פי ההגדרה הבסיסית‬
‫מדובר בנסיעה ולכן האירוע עונה על ההגדרה הבסיסית‪.‬‬
‫יש לבדוק האם האירוע עונה על מצב המיעוט‪ .‬יש כאן מעשה מכוון אבל הנזק לא נגרם על ידי‬
‫המעשה המכוון ישירות אלא נגרם על ידי השפעת המעשה המכוון על השליטה ברכב ולכן מצב‬
‫המיעוט לא חל ומדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫הרציונאל לכך שמעשה מכוון הוא לא תאונת דרכים הוא כי נהגי הרכב לא רוצים לכסות פעילות‬
‫עבריינית שקשורה לרכבים‪.‬‬
‫א' נהג ברכב ודרס את ב'‪ ,‬הולך רגל‪ .‬על פי ההגדרה הבסיסית מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫אם א' נהג ברכב ודרס את ב'‪ ,‬הול רגל‪ ,‬בכוונה‪ ,‬האירוע נכנס אל מצב המיעוט ולא מדובר בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬וזאת כי לא רוצים לכסות פעילות עבריינית בתאונות דרכים‪.‬‬
‫אבל אם המעשה המכוון לא גרם לנזק ישירות אלא משפיע על השליטה ואיבוד השליטה ברכב‬
‫הוא זה שגורם לנזק החזקה הממעטת לא חלה ומדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫על מי חלה החזקה – מי יכול להיפגע כתוצאה ממעשה מכוון? יש שלושה סוגי נפגעים‪:‬‬
‫‪ .1‬קורבן מיועד – הקורבן שרצו לפגוע בו‪.‬‬
‫אם הנזק נגרם ישירות על ידי המעשה‪ ,‬חלה החזקה הממעטת‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקורבן‪ ,‬עזבונו‬
‫והתלויים בו אינם זכאים מכוח הפלת"ד‪.‬‬
‫אם הנזק נגרם על ידי השפעת המעשה על השליטה ברכב מדובר בתאונת דרכים ואז‬
‫הקורבן‪ ,‬עזבונו והתלויים זכאים מכוח הפלת"ד‪.‬‬
‫‪ .2‬הקורבן התמים – אדם רצה לפגוע ב‪ X-‬ופגע ב‪ .Y-‬אין הלכה פסוקה בנושא הזה אלא יש‬
‫דעות לכאן ולכאן‪ .‬הנטייה היא להחיל גם לגבי הקורבן התמים את החזקה הממעטת כי‬
‫הרציונאל הוא אותו רציונאל של פעילות עבריינית ולא משנה מי נפגע‪.‬‬
‫‪ .3‬מחולל התאונה עצמו – התאבדות זה מעשה מכוון‪ .‬השאלה של התאבדות נדונה בפסק‬
‫דין עזבון המנוח לזר נ' רשות הנמלים‪ :‬אדם שכב על פסי רכבת ונדרס על ידי רכבת‪ .‬נקבע‬
‫שהתאבדות זה לא תאונת דרכים ואם לא מדובר בתאונת דרכים העיזבון לא זכאי לכלום‪.‬‬
‫הרציונאל הוא שמבחינה לשונית החזקה לא מחריגה את האדם עצמו‪ .‬שנית‪ ,‬מבחינת‬
‫מדיניות‪ ,‬אם יינתן פיצוי למתאבד אנשים יתחילו להתאבד‪.‬‬
‫לגבי הכוונה‪ ,‬הכוונה צריכה להיות ספציפית ומוגדרת לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם‪ .‬לא די‬
‫ביצירת סיכון אלא היתה כוונה של ממש לגרום לו נזק‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪18.5.09‬‬
‫תאונות דרכים – חלק ג'‬
‫כשנתון אירוע השאלה הראשונה שיש לבדוק היא האם מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬על כל מרכיבי‬
‫ההגדרה – הגדרה בסיסית‪ ,‬מצבי ריבוי ומצב מיעוט‪.‬‬
‫אם נתייחס גם להגדרה הבסיסית‪ ,‬גם למצבי הריבוי וגם למצב המיעוט תמיד נצטרך ליישם‬
‫נוסחת קש"ס‪.‬‬
‫אם לוקחים את ההגדרה הבסיסית‪ ,‬תאונת דרכים זה נזק גוף שנגרם עקב השימוש ברכב מנועי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש למצוא קש"ס בין השימוש ברכב לבין הנזק‪.‬‬
‫תאונת דרכים במצבי הריבוי זה נזק שנגרם עקב התלקחות של הרכב ולכן יש למצוא קש"ס בין‬
‫ההתלקחות ובין הנזק‪.‬‬
‫נזק שנגרם עקב פגיעה ברכב חונה‪ ,‬יש למצוא קש"ס בין הרכב החונה לבין הנזק‪.‬‬
‫בכל ההגדרות של תאונות דרכים תמיד צריך ליישם נוסחה של קש"ס‪.‬‬

‫השאלה היא מה נוסחת הקש"ס בפלת"ד‪ .‬השאלה הזאת בעיקר נדונה בפסק דין שולמן נ' ציון‬
‫חברה לביטוח בע"מ והכלל הוא שהקש"ס בפלת"ד כנוסחה כללית לא שונה מהקש"ס הכללי‬
‫בנזיקין‪ ,‬כלומר‪ ,‬קש"ס צריך להיות עובדתי ומשפטי‪.‬‬
‫באופן כללי הבדיקה תלויה באיזו הגדרה של תאונת דרכים נמצאים‪ .‬אם אנחנו בהגדרה‬
‫הבסיסית‪ ,‬הקש"ס צריך להיות בין השימוש ובין הנזק‪ .‬אם אנחנו באחד ממצבי הריבוי בודקים‬
‫למשל קש"ס בין התלקחות ובין נזק‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך לבדוק קש"ס בין הפעילות ברכב ובין הנזק‪.‬‬
‫הפעילות תלויה בהגדרה בה נמצאים‪.‬‬

‫הקש"ס מורכב‪ ,‬כמו הקש"ס הרגיל‪ ,‬מקש"ס משפטי וקש"ס עובדתי‪.‬‬

‫בקש"ס העובדתי שואלים האם אלמלא הפעילות ברכב הנזק לא היה נגרם? בזה אין שום דבר‬
‫חדש‪.‬‬
‫החידוש הוא בקש"ס המשפטי שבו המבחן הוא מבחן הסיכון‪ .‬על פי מבחן הסיכון‪ ,‬קיים קש"ס‬
‫משפטי בין הפעילות ברכב ובין הנזק כאשר סוג הנזק ותהליך התרחשות הנזק הם בתחום הסיכון‬
‫שהפעילות ברכב יצרה ואשר המחוקק מבקש לפצות בגינו‪.‬‬
‫איזה סיכון הפעילות יצרה? תלוי‪ .‬אם נמצאים בהגדרה הבסיסית‪ ,‬המחוקק רוצה לפצות על נזק‬
‫כתוצאה מהשימוש‪ ,‬זהו הסיכון התחבורתי‪ .‬אם נמצאים במצב הריבוי של התלקחות הרכב‪,‬‬
‫המחוקק רצה למנוע את הסיכון של התלקחות הרכב‪ .‬אם מדובר בניצול כח מכני הסיכון הוא של‬
‫נזק שנגרם על ידי ניצול כח מכני‪ .‬לכן‪ ,‬הסיכון שהמחוקק רוצה לפצות בגינו תלוי בפעילות‪ ,‬תלוי‬
‫מה בודקים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫רכב נוסע ובמהלך הנסיעה הרכב מתהפך‪ .‬לראובן‪ ,‬הנהג‪ ,‬נגרם נזק וכתוצאה מההתהפכות הוא‬
‫פוגע בהולך רגל‪ ,‬שמעון‪ .‬גם ראובן וגם שמעון נפגעו‪ .‬דון בזכאות של ראובן ושמעון‪.‬‬
‫ראובן – הנהג‪:‬‬
‫השאלה העיקרית שיש לשאול בתאונות דרכים היא האם מדובר בתאונת דרכים‪ .‬אם מדובר‬
‫בתאונת דרכים הולכים לפלת"ד ואם לא מדובר בתאונת דרכים הולכים אל דיני הנזיקין הרגילים‪.‬‬
‫כדי שאירוע יהיה תאונת דרכים צריך שיהיה או בגדר ההגדרה הבסיסית או באחד משלוש מצבי‬
‫הריבוי ובלבד שלא עונה על מצב המיעוט‪.‬‬
‫במקרה הזה היתה התהפכות של הרכב ואדם נפגע – רכיבי ההגדרה הבסיסית הם‪ :‬מאורע –‬
‫במקרה הזה מתקיים כי מדובר במשהו חד פעמי; נגרם נזק גוף – יש נזק גוף; עקב – קש"ס;‬
‫שימוש – מצד אחד יש נזק ומצד שני צריך שיהיה שימוש ברכב‪ .‬במקרה זה השימוש הוא נסיעה‬
‫או התהפכות; ברכב מנועי – באירוע הזה לא צריך להיכנס לשאלה האם מדובר ברכב מנועי או לא‬
‫אבל באירוע שמדובר בקלנועית יש להיכנס לסוגיה זו‪.‬‬
‫היסוד שלא נגענו בו הוא "עקב"‪.‬‬
‫עקב – צריך לבדוק קש"ס בין השימוש‪ ,‬הנסיעה ובין הנזק‪.‬‬
‫את הקש"ס בודקים רגיל – מבחן עובדתי – אלמלא הנסיעה של ראובן‪ ,‬הרכב לא היה מתהפך‬
‫והנזק לא היה נגרם‪ .‬יש קש"ס עובדתי‪.‬‬
‫קש"ס משפטי – האם סוג הנזק )נזק גוף( ותהליך התרחשות הנזק )התהפכות( הם בתחום הסיכון‬
‫שהנסיעה )הפעילות הרלוונטית( יצרה ואשר המחוקק רוצה לפצות בגינה באמצעות הפלת"ד? זה‬
‫אכן בתחום הסיכון שרכב יתהפך תוך כדי הנסיעה והנהג ייפגע‪ .‬השאלה הזאת האם זה בתחום‬
‫הסיכון או לא‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם יש או אין קש"ס משפטי‪ ,‬זו שאלה משפטית שבית המשפט יחליט‬
‫לגביה לפי שיקולים של מדיניות‪.‬‬

‫‪97‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫איזה שיקולי מדיניות יש? מצד אחד הנטייה של בית המשפט‪ ,‬ככל שמדובר ברכב מנועי‪ ,‬היא‬
‫לפצות כי רוצים לפצות כמה שיותר נפגעים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אלה שמשלמים את הפרמיות לא ירצו‬
‫לפצות בגין כל תאונה אלא רק תאונות שהן באמת בתחום הסיכון הסביר‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬במקרה של ראובן אכן מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫שמעון – הולך רגל‬
‫שואלים האם מדובר בתאונת דרכים – זהו מאורע‪ ,‬נזק גוף נגרם‪ ,‬צריך שיהיה מצד שני שימוש‬
‫ברכב מנועי ויש כאן כיוון שהולך הרגל נפגע מהנסיעה של ראובן‪.‬‬
‫הנסיעה ברכב של ראובן יכולה לגרום נזק לראובן אבל יכולה לגרום נזק גם לצדדים שלישיים‬
‫)נוסעים בתוך הרכב או הולכי רגל(‪.‬‬
‫ב"עקב" בודקים קש"ס עובדתי שברור במקרה זה שמתקיים‪ .‬וקש"ס משפטי שגם הוא מתקיים‪.‬‬

‫ראובן נוסע‪ ,‬כמעט דורס את שמעון‪ .‬שמעון נבהל וחוטף התקף לב‪.‬‬
‫האם מדובר בתאונת דרכים? ההגדרה הבסיסית‪ ,‬יסודותיה – מאורע‪ ,‬מתקיים במקרה; נזק גוף‪,‬‬
‫מתקיים; שימוש ברכב מנועי‪ ,‬מתקיים‪ ,‬רכבו של ראובן‪.‬‬
‫מה שנשאר לבדוק זה קש"ס – עובדתי מתקיים‪ .‬משפטי – שואלים האם סוג הנזק שנגרם לשמעון‬
‫ותהליך התרחשות הנזק )שהרכב כמעט התקרב לשמעון ולכן שמעון נבהל וקיבל התקף לב(‬
‫בתחום הסיכון? בית המשפט יחליט בשיקולי מדיניות האם זה בתחום הסיכון או לא‪ .‬מדובר‬
‫בחלק מהסיכונים של הרכב‪.‬‬

‫משאית ענקית עוברת ליד בית‪ .‬נהג המשאית צופר חזק‪ .‬ילד עמד במרפסת‪ ,‬נבהל ונפל‪ .‬ניתן לנסח‬
‫את השאלה בכמה אופנים‪ :‬או שהמשאית צפרה חזק או שהמשאית כמעט פגעה במרפסת והילד‬
‫נבהל ונפל מהמרפסת‪.‬‬
‫מדברים על הנזק של הילד‪ .‬האם מדובר בתאונת דרכים? בהגדרה הבסיסית – האם מדובר‬
‫במאורע? כן‪ ,‬זה אירוע חד פעמי המוגדר בזמן ובמקום‪ .‬נגרם לילד נזק גוף‪ .‬צריך שיהיה שימוש‬
‫במשאית – השימוש שהיה הוא נסיעה כיוון שחלק מהנסיעה זה גם לצפור‪.‬‬
‫יש לבדוק קש"ס – עובדתי מתקיים – אלמלא הנסיעה והצפירה הילד לא היה נבהל ולא היה נופל‬
‫מהמרפסת‪ .‬משפטי – האם מדובר בתחום הסיכון או לא? בית המשפט יקבע שזה כן בתחום‬
‫הסיכון‪ .‬ואז המדובר בתאונת דרכים‪ .‬אם זה לא בתחום הסיכון לא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫אם הנטייה היא לפצות אנשים תמימים שנפגעו מהרכב שיקולי המדיניות יגידו שמדובר בתחום‬
‫הסיכון אך אם הנטייה היא לסנן ולא להחשיב כל אירוע כפיצוי בפלת"ד שיקולי המדיניות ישללו‬
‫את הסיכון‪.‬‬
‫נזק גופני ונפשי לניזוק עקיף במסגרת הקש"ס בפלת"ד‬
‫ראובן נוסע ברכב‪ .‬ראובן דורס את שמעון לא בכוונה‪ .‬לוי‪ ,‬אביו של שמעון‪ ,‬צפה באירוע ונגרם לו‬
‫נזק נפשי‪.‬‬
‫מדובר בסיטואציה שבה לאדם נגרם נזק כתוצאה מהפגיעה בניזוק העיקרי ולא ישירות מהרכב‪.‬‬
‫ההנחה היא שהניזוק העיקרי ניזוק כתוצאה מתאונת דרכים‪ .‬אם הניזוק העיקרי לא נכנס לפתל"ד‬
‫גם העקיף לא ויהיה מדובר בדיני הנזיקין הרגילים‪ .‬אם הניזוק העיקרי כן ניזוק כתוצאה מתאונת‬
‫דרכים לא בהכרח שהמשני הוא גם תאונת דרכים‪ .‬השאלה הזאת נדונה בפסק דין אלסוחה‬
‫)שלמדנו ברשלנות(‪ .‬מצד אחד מבחינה עובדתית יש קשר בין הפעילות ברכב לבין הפגיעה של‬
‫הניזוק המשני‪ .‬הבעיה היא שאם יש קש"ס עובדתי הנטייה היא להכניס את זה אל תאונות דרכים‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מספר הנפגעים המשניים יכול להיות גדול מדי ולא רוצים להעמיס על הקופה‪ .‬לכן‪ ,‬נקבע‬
‫בפסק דין אלסוחה כי כדי שניזוק משני ייחשב כנפגע תאונת דרכים הוא צריך לעמוד ב‪4-‬‬
‫קריטריונים )להרחבה – בשיעור העוסק ברשלנות(‪:‬‬
‫‪ .1‬זהות הנפגע – קרבה בין הניזוק המשני לניזוק הישיר‪ .‬סוג הקרבה הוא דרגה ראשונה אבל‬
‫הפסיקה הרחיבה את זה‪ ,‬הכירו באחיין ובאחיינית‪ ,‬בן דוד‪ ,‬חבר וחברה‪ ,‬ידועה בציבור‪.‬‬
‫‪ .2‬התרשמות של הניזוק העקיף מהאירוע – ההתרשמות צריכה להיות ישירה אבל גם התנאי הזה‬
‫הורחב‪ .‬הנטייה היא ככל שהניזוק העקיף נמצא באירוע היא להכיר אבל יש חריגים‪.‬‬
‫‪ .3‬קרבה במקום ובזמן – האופן שבו התרחש הנזק לניזוק העקיף‪ .‬ככל שהנזק התרחש באופן‬
‫מיידי הנטייה היא להכיר‬
‫‪ .4‬חומרת הפגיעה – ‪ 15%‬ומעלה נכות נפשית‬

‫למדנו על כך שההלכה של פסק דין אלסוחה הורחבה בפסק דין שווקי הורחבה לנזק גוף ברשלנות‬
‫)ולא חלה רק על נזק נפשי(‪ .‬מה שדיברנו בשיעור ברשלנות יכול להיות יפה גם לגבי תאונות דרכים‪.‬‬
‫ההרחבה לגבי ניזוק עקיף שנגרם לו נזק גוף אשר נדונה ברשלנות יכולה להיות יפה גם לגבי‬
‫תאונות דרכים‪.‬‬

‫‪98‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ילדה ואמא הולכות ברחוב‪ .‬רכב נסע ודרס את הילדה והאמא חטפה התקף לב כתוצאה מכך‬
‫שצפתה בילדה שלה נדרסת מול עיניה‪ .‬האם לאמא נגרם נזק בתאונת דרכים?‬
‫האמא היא ניזוקה עקיפה ולכן יש לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים לגבי הבת‪ .‬אם מדובר‬
‫בתאונת דרכים לגבי הבת יש לבדוק את ‪ 4‬הקריטריונים שנקבעו בפסק דין אלסוחה ואם האמא‬
‫עומדת בהם מדובר גם בה בתאונת דרכים‪.‬‬

‫קש"ס משפטי בפלת"ד כאשר יש גורם זר מתערב‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫• אדם נוסע בתוך הרכב‪ .‬ברכב יש כלב והכלב נושך את הנוסע ואת הנהג‪ .‬האם מדובר‬
‫בתאונת דרכים?‬
‫• מקרה בו חייל נסע בטרמפ והיה לו רובה ונפלט בטעות כדור תוך כדי נסיעה ופגע בנוסע‬
‫אחר‪ .‬האם מדובר בתאונת דרכים?‬
‫שתי הדוגמאות האלה הן מקבץ אחד כי המאפיין שלהן הוא שהן התרחשו בתוך הרכב‬
‫• מקרה של גשר שפירים – גשר עילי שקרס על רכבים שהיו מתחתיו ואנשים נפגעו‪.‬‬
‫• חברה שעבדה בעבודות סלילה ותוך כדי עבודות הסלילה שברי סלעים עפו אל תוך הכביש‬
‫ופגעו ברכבים‬
‫המשותף לשתי הדוגמאות הללו הוא שהגורם הזר הוא מבחוץ‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אם היינו מיישמים את מבחן הסיכון השאלה היתה שאלה קשה‪.‬‬
‫לגבי הכלב – האם זה בתחום הסיכון שהמחוקק רוצה לפצות בגינו?‬
‫הצגת השאלה בצורה כה יבשה אולי מקשה עלינו לתת תשובה‪.‬‬

‫כאשר האירוע התרחש בתוך הרכב‪ ,‬בית המשפט פיתח מבחן עזר נוסף למבחן הסיכון והמבחן‬
‫נקרא מבחן השכל הישר וליתר דיוק מבחן הזירה‪.‬‬
‫על פי המבחן הזה רואים את הפעילות ברכב המנועי ‪ -‬כדבר אשר גרם לנזק הגוף‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫קש"ס משפטי‪ ,‬כאשר הפעילות תרמה תרומה רלוונטית וממשית לקרות הנזק וזאת להבדיל ממצב‬
‫ובו הרכב שימש רק כזירה לאירוע מבלי שהיא תתרום תרומה כלשהי לקרות הנזק‪.‬‬
‫בודקים מה הנסיעה תרמה – אם היא תרמה להתרחשות‪ ,‬יש קש"ס‪ .‬אבל אם הרכב בסך הכל‬
‫שימש כזירה‪ ,‬אין קש"ס‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אם אומרים שהכלב נשך נוסע‪ ,‬שואלים אם הכלב נשך סתם כי בא לו לנשוך והוא יכול לנשוך‬
‫בתוך בית ובכל מקום אחר‪ ,‬הרכב שימש רק כזירה ואז אין קש"ס משפטי‪ .‬אך אם כתוצאה‬
‫מהנסיעה הנהג צפר והכלב נבהל ונשך נוסע‪ ,‬הנסיעה תרמה ולכן יהיה קש"ס משפטי‪.‬‬
‫לגבי החייל‪ ,‬אם הכדור נפלט בטעות הרכב שימש רק כזירה אבל אם כתוצאה מהטלטול בנסיעה‬
‫נפלט הכדור מהרובה‪ ,‬הנסיעה תרמה ולכן יש קש"ס משפטי‪.‬‬

‫כאשר האירוע בתוך הרכב‪ ,‬עדיף ליישם את מבחן הזירה‪.‬‬

‫מה לגבי כאשר הגורם הזר הוא מבחוץ? מעורבותו של הגורם הזר תנתק את הקש"ס )הגשר‬
‫בדוגמא השלישית או הסלעים בדוגמא הרביעית( כאשר יש שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬המעורבות של הגורם הזר באירועים מעין אלה נמוכה מאוד‬
‫‪ .2‬השכיחות של מעורבות הגורם הזר בזירה התחבורתית איננה גבוהה ממעורבותו בזירות‬
‫אחרות‬
‫על דרך השלילה‪ ,‬מעורבות הגורם הזר לא מנתקת את הקש"ס כאשר מתקיים אחד משני תנאים‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬המעורבות שלו בזירה התחבורתית היא לא נמוכה )זה לא נדיר‪ ,‬זה קורה( או המעורבות‬
‫שלו נמוכה בזירה התחבורתית אבל היא יותר שכיחה בזירות אחרות‪.‬‬

‫גשר שפירים זה גשר שנמצא מעל הכביש‪ .‬זה נדיר שגשר יקרוס‪ .‬אבל אם זה קורה‪ ,‬כאשר הגשר‬
‫קורס הוא פוגע במי? האם הוא פוגע בהולכי רגל שהולכים בכביש‪ ,‬בשכונה או רק פוגע במכוניות‬
‫שנוסעות על הכביש עצמו וזה ייחודי רק לזירה התחבורתית או יכול ללכת לזירה אחרת? גשר‬
‫שמחבר בין שני צידי הכביש‪ ,‬כשהוא קורס הוא פוגע באנשים שמעורבים בזירה התחבורתית )ולא‬
‫באנשים שנמצאים בזירות אחרות‪ ,‬למשל בשכונות מגורים(‪.‬‬

‫לגבי גשר שפירים‪ ,‬מדובר במעורבות נמוכה אבל ייחודית לזירה התחבורתית‪ .‬על כן‪ ,‬יש קש"ס‬
‫משפטי‪.‬‬

‫‪99‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫לגבי הסלעים‪ ,‬ליד הכביש שעבדו בו היתה שכונת מגורים והסלע יכול היה לעוף גם אל עבר הכביש‬
‫וגם אל עבר שכונת המגורים‪ .‬מדובר במקרה נדיר אבל לא ייחודי לזירה התחבורתית‪ .‬על כן‪ ,‬אין‬
‫קש"ס משפטי‪.‬‬

‫שלילת זכאות‬
‫עד עכשיו בדקנו האם האירוע המדובר נופל בהגדרת תאונת דרכים או לא‪ .‬אם זה לא תאונת‬
‫דרכים הולכים לדיני הנזיקין‪ .‬אבל גם אם מדובר בתאונת דרכים ולכאורה הנפגע זכאי יתכנו‬
‫מקרים שבהם הנפגע התנהג בצורה פסולה‪ ,‬דבק פגם בהתנהגותו שמצדיק שלילת זכאות‪ .‬מצד‬
‫אחד רוצים לפצות אותו אך מצד שני הוא התנהג לא בסדר ועל כן צריך לשלול את זכאותו‪.‬‬
‫המקרים האלה מנויים בסעיף ‪ 7‬לחוק הפלת"ד‪ .‬ישנם ‪ 6‬מקרים )וזו רשימה סגורה( שאם הנפגע‬
‫עונה על אחד מהם הוא לא זכאי לפיצוי למרות שמדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫הערות כלליות‪:‬‬
‫• הרשימה היא רשימה סגורה‪ .‬אין עוד מקרים נוספים‬
‫• למרות שהנפגע לא זכאי‪ ,‬אם הוא מת‪ ,‬התלויים בו כן זכאים‬
‫• שלילת הזכאות לפי הפלת"ד לא אומרת שהנפגע לא יכול לתבוע בעילה נזיקית אחרת‪.‬‬
‫באירוע נתון ייתכנו ‪ 3‬אפשרויות‪ :‬או שלא מדובר בכלל בפלת"ד כי לא מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬או‬
‫שמדובר בפלת"ד והנפגע זכאי לפיצויים על פי זה‪ ,‬או שמדובר בפלת"ד וזכאות הנפגע נשללת לפי‬
‫סעיף ‪.7‬‬

‫סעיף ‪" :(1)7‬מי שגרם לתאונה במתכוון" – מי שגרם לתאונה במתכוון ונפגע בעצמו לא זכאי‬
‫לפיצויי‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ראובן נשכב מתחת לפסי רכבת והתאבד‪.‬‬
‫ברגע שלאדם נגרם נזק ישיר על ידי מעשה מכוון‪ ,‬במקרה הזה התאבדות‪ ,‬לא מדובר בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬מדובר בחזקה הממעטת שהיא תאונה מכוונת ולכן לא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫ראובן נוסע ברכב‪ .‬שמעון משליך אבן אל עבר ראובן והאבן פוגעת בעינו של ראובן‪ .‬ראובן מאבד‬
‫שליטה על הרכב כתוצאה מהפגיעה‪ ,‬הרכב מתהפך ופוגע בשמעון‪.‬‬
‫לראובן נגרם נזק ישיר על ידי המעשה המכוון‪ .‬לכן‪ ,‬זה מצב מיעוט ולא תאונת דרכים‪.‬‬
‫ראובן נוסע ברכב‪ .‬שמעון משליך אבן אל עבר ראובן‪ .‬לראובן לא נגרם נזק אבל הוא מאבד שליטה‬
‫על הרכב‪ ,‬הרכב מתהפך ופוגע בשמעון‪.‬‬
‫לשמעון לא נגרם נזק כתוצאה ישירה מהמעשה שלו אלא כהשפעה מהמעשה שלו על השליטה‬
‫ברכב‪ .‬לכן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬החזקה הממעטת לא חלה במקרה זה ומדובר בתאונת דרכים‪ .‬אבל הוא לא‬
‫יהיה זכאי מכוח סעיף ‪ (1)7‬שאומר שאם אדם גרם בעצמו לתאונה במתכוון ונגרם לו נזק הוא לא‬
‫יהיה זכאי‪.‬‬
‫סעיף ‪ (1)7‬רלוונטי לאותם מקרים בהם גורם התאונה נפגע בעקיפין‪ .‬אם הוא היה נפגע במישרין זו‬
‫לא היתה תאונת דרכים בגלל שמדובר בחזקה הממעטת‪.‬‬
‫יש לזכור שאם מחולל התאונה מת התלויים בו כן היו זכאים לפיצויים‪.‬‬

‫סעיף ‪" :(2)7‬מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין )שימוש ברכב ללא רשות(‪,‬‬
‫תשכ"ד‪ ,1964 -‬וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור" – מי שנוהג ברכב ללא רשות‬
‫ונפגע בעצמו לא יהיה זכאי לפיצויים למרות שמדובר בתאונת דרכים‪ .‬גם מי שנמצא בתוך הרכב‬
‫ויודע שנוהגים בו ללא רשות והוא נפגע‪ ,‬גם הוא לא יהיה זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫במידה וכל אחד מהנפגעים האלה מת‪ ,‬התלויים בו יהיו זכאים לפיצויים וזאת כי רוצים להרתיע‬
‫את הנפגע עצמו ולא את התלויים בו‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן גנב את רכבו של שמעון והוא נוהג במהירות ‪ 30‬קמ"ש‪ .‬תוך כדי הנסיעה ב‪ 30-‬קמ"ש היתה‬
‫תאונת דרכים‪.‬‬
‫לפי ההגדרה הבסיסית מדובר בתאונת דרכים אבל זכאותו של ראובן לפיצויים נשללת לפי סעיף‬
‫‪.(2)7‬‬
‫לא צריך להיות קשר בין האופי שבו התרחשה התאונה לבין עצם השימוש ברכב ללא רשות‪.‬‬
‫התאונה יכולה להיות תאונה רגילה‪ .‬אין קשר בין העובדה שהרכב גנוב או שהשימוש בו נעשה ללא‬
‫רשות לבין העובדה שקרתה תאונה‪.‬‬
‫יש להבחין בין הנהג ובין הנוסע‪.‬‬

‫‪100‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם הנהג נוהג ללא רשות‪ ,‬הוא לא יהיה זכאי לפיצויים‪ .‬אם הוא מת‪ ,‬התלויים בו יהיו זכאים‪.‬‬
‫לגבי הנוסע מבחינים בין שני סוגים‪.‬‬
‫נוסע שיודע שנוהגים ללא רשות ונפגע בעצמו בתאונה לא יהיה זכאי אבל אם הוא מת התלויים בו‬
‫יהיו זכאים‪.‬‬
‫נוסע שלא יודע שנוהגים ללא רשות ונפגע בעצמו בתאונה זכאי ויתבע את הנהג לפי הפלת"ד וגם‬
‫יתבע את חברת הביטוח של הנהג אבל הביטוח של הנהג לא יכסה כי הנהיגה היא ללא רשות ואז‬
‫הנפגע זכאי לתבוע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג‪.‬‬

‫סעיף ‪" :(3)7‬מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רישיון שפקע מחמת אי‪-‬תשלום‬
‫אגרה" – מי שנוהג ברכב כשאין לו רישיון נהיגה לא יהיה זכאי לפיצויים לפי הפלת"ד‪ ,‬למעט אם‬
‫הרישיון פקע מחמת אי תשלום אגרה‪.‬‬
‫הסעיף חל על מי שמלכתחילה אין לו רישיון נהיגה או על מי שיש לו רישיון נהיגה אבל הרישיון‬
‫נשלל‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה שבמקרה של פסילת רישיון‪ ,‬הנהג צריך להיות מודע שהוא פסול‪ .‬כלומר‪ ,‬אם ניתן‬
‫נגד אדם גזר דין ובו נפסל רישיון הנהיגה שלו והוא לא מודע לזה הוא ייחשב כמי שנוהג עם‬
‫רישיון‪.‬‬

‫לפי הסעיף‪ ,‬אם היה לאדם רישיון אבל הרישיון לא חודש כי האדם לא שילם את האגרה הוא‬
‫ייחשב עם רישיון אבל בפוליסת הביטוח‪ ,‬כולן מתנות את הכיסוי הביטוחי בכך שהיה רישיון יהיה‬
‫בתוקף במשך שנה או שנתיים לפני התאונה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫לאדם אין רישיון נהיגה במשך שלוש שנים כי הוא לא חידש אותו‪.‬‬
‫לפי החוק הוא זכאי לפיצויים‪ ,‬לפי פוליסת הביטוח לא‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה שההגבלה של שנה או שנתיים שעושות חברות הביטוח תקף והנפגע לא יקבל‬
‫פיצוי‪.‬‬
‫חברת הביטוח מצמצמת או מתנה על החוק והפסיקה קבעה שההתניה תקפה‪.‬‬
‫הסעיף מדבר על תשלום אגרה‪ .‬מה עם תשלומי קנסות? דין תשלום קנסות כדין תשלום אגרה‪.‬‬
‫אם אדם לא מחדש את רישיון הנהיגה שלו בגלל שלא שילם אגרה הוא נחשב כמי שנוהג עם‬
‫רישיון‪ .‬מה קורה אם אדם לא חידש את רישיון הנהיגה שלו בגלל לא שילם קנס? דינו כדין אדם‬
‫שלא שילם אגרה‪.‬‬

‫מה קורה לאדם שיש לו רישיון נהיגה אבל ברישיון יש הגבלות‪ ,‬למשל‪ ,‬משקפיים? יש לו רישיון‬
‫אבל הוא נוהג בניגוד לתנאי הרישיון‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא מרכיב משקפיים כשברישיון יש לו הגבלת‬
‫משקפיים‪.‬‬
‫לעניין זה הפסיקה מבחינה בין שני סוגים של הגבלות‪:‬‬
‫סוג ראשון – הגבלות סטטוטוריות‪ ,‬מכוח חוק – זה לא מכוון כלפי הנהג אישית אלא כלפיי כל‬
‫הנהגים לפי דרגת רישיון‪ .‬אם אדם מחזיק ברישיון מסוג ב'‪ ,‬למשל‪ ,‬ידוע מה זה רישיון מסוג ב'‪ .‬זו‬
‫הגבלה סטטוטורית ולא הגבלה אינדיווידואלית‪ .‬רישיון סוג ב' הוא רכב שמספר הנוסעים בו לא‬
‫עולה על ‪ 8‬ומשקלו לא יעלה על ‪ 4‬טון‪ .‬מי שמחזיק ברישיון מהסוג הזה צריך לנהוג בתנאים אלה‪.‬‬
‫הסוג השני של ההגבלות זה הגבלות אינדיווידואליות‪ ,‬פרטניות – זה לא קשור לדרגת הרישיון של‬
‫הנהג אלא קשור בנהג באופן אישי‪ .‬למשל‪ :‬משקפיים‪ ,‬הגה כוח‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה שיש להבחין בין שני סוגי התנאים ורק נהיגה תוך הפרה של הגבלה סטטוטורית‬
‫שעניינה סוג הרכב תיחשב כנהיגה ללא רישיון‪ .‬כלומר‪ ,‬רק אם הנהג מפר הגבלה או תנאי‬
‫סטטוטורי‪ ,‬ולא כל הגבלה סטטוטורית אלא רק הגבלה שעניינה סוג הרכב‪ ,‬רק אז הנהג ייחשב‬
‫כמי שנוהג ללא רישיון‪.‬‬
‫השאלה היא מה זה הגבלה לעניין סוג הרכב? הגבלה לעניין סוג הרכב זו הגבלה המתייחסת‬
‫למימדים פיזיים של הרכב‪ .‬למשל‪ :‬משקל הרכב‪ ,‬נפח המנוע‪.‬‬
‫אם המימדים הפיזיים של הרכב השתנו הנהג צריך להחזיק ברישיון אחר ממה שיש לו‪ .‬אם לאדם‬
‫יש רישיון סוג ב' המאפשר נהיגה ברכב עד ‪ 4‬טון והוא נוהג ברכב שמשקלו ‪ 6‬טון‪ ,‬הוא צריך רישיון‬
‫אחר‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫אדם מחוייב להרכיב משקפיים אך בעת התאונה לא הרכיב‪.‬‬
‫המדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיון‪.‬‬

‫אדם נוהג ברכב ללא הגה כוח כאשר חייב הגה כוח‪.‬‬
‫המדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיון‪.‬‬

‫‪101‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫נהג מסיע ‪ 20‬נוסעים ויכול להסיע רק עד ‪ 8‬נוסעים‪.‬‬

‫המדובר בהפרת תנאי סטטוטורי אבל לא נוגע לסוג הרכב ועל כן ייחשב כמי שנוהג עם רישיון‪.‬‬
‫נהג שחורג ממספר הנוסעים המותר ייחשב כמי שנוהג עם רישיון‪.‬‬

‫אדם נוהג ברב שמשקלו ‪ 6‬טון כאשר הרישיון שלו עד ‪ 4‬טון‪.‬‬

‫המדובר בהפרת תנאי סטטוטורי שעניינו סוג הרכב ולכן נחשב כמי שנוהג ללא רישיון נהיגה‪.‬‬

‫אדם שאסור לו לנהוג ללא נהג מלווה אך בעת התאונה הוא לא היה עם נהג מלווה‪.‬‬
‫המדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיון‪ .‬גם אם נחשיב את‬
‫התנאי הזה לתנאי סטטוטורי‪ ,‬לא מדובר בסוג הרכב ולכן הוא ייחשב כמי שנוהג עם רישיון ויהיה‬
‫זכאי‪.‬‬
‫מה קורה כאשר נהג נפגע בעצמו או מת כאשר אין לו רישיון נהיגה? הוא לא יהיה זכאי לפיצויים‬
‫אך התלויים יהיו זכאים‪.‬‬

‫מה קורה אם אדם נפגע על ידי רכב שנוהגים בו ללא רישיון? הוא יתבע את הנהג ולכאורה את‬
‫חברת הביטוח אך הביטוח לא יכסה ולכן הנפגע יתבע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג‪.‬‬

‫סעיף ‪" :(4)7‬מי שהרכב שימש לו‪ ,‬או סייע בידו‪ ,‬לביצוע פשע"‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ראובן ושמעון בדרכם לשדוד בנק‪ .‬בדרך היתה תאונה דרכים בה היה מעורב רכבם‪.‬‬
‫אם זו תאונת דרכים לכאורה הם זכאים אבל זכאותם נשללת לפי סעיף ‪.(4)7‬‬
‫הזכאות היא לא רק לגבי הנהג אלא כל מי שנמצא בתוך הרכב והרכב משמש לביצוע פשע‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במקרה זה צריך את יסוד ה"ביודעין"‪.‬‬

‫ראובן לקח את שמעון טרמפ‪ .‬ראובן היה בדרכו לשדוד בנק אבל שמעון לא ידע על כך‪.‬‬
‫שמעון יהיה זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫סעיף ‪" :(5)7‬מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה‬
‫את שימושו ברכב" – מי שנוהג ברכב ללא ביטוח או שהביטוח שלו לא מכסה כרגע את השימוש‬
‫שלו ברכב לא יהיה זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫הסעיף הזה לכאורה מיותר כי מי שנוהג ללא ביטוח לא יכול לתבוע‪ ,‬כי הנהג תובע את חברת‬
‫הביטוח על פגיעתו מכוח פוליסת הביטוח‪.‬‬
‫הסעיף מבחין בין שני סוגי נהגים‪ :‬בין נהג שהוא בעל הרכב לבין נהג שהוא לא בעל הרכב‪.‬‬
‫אם הנהג הוא בעל הרכב‪ ,‬ברור שאין לו זכאות כי אם אין לו ביטוח הוא לא זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫מה קורה אם נהג לוקח את הרכב ממישהו אחר ומתברר שלרכב אין ביטוח והיתה תאונה? במצב‬
‫זה‪ ,‬כאשר מדובר בנהג שהוא לא הבעלים‪ ,‬חל סעיף ‪7‬א שקובע‪" :‬על אף האמור בסעיף ‪ ,(5)7‬מי‬
‫שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו‪ ,‬ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או‬
‫כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב‪ ,‬והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר‬
‫שיידע‪ ,‬יהא זכאי לפיצויים מן הקרן‪ "...‬אם הוא לא ידע שאין ביטוח או לא יכול היה לדעת שאין‬
‫ביטוח הוא זכאי‪.‬‬
‫אדם שלוקח את הרכב של חברו ושואל אותו אם יש ביטוח ואומרים לו שיש ובעצם אין ביטוח‬
‫הוא זכאי לפיצויים כי הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שאין ביטוח‪.‬‬
‫השאלה היא מה מוטל על הנהג במקרה זה – האם הוא צריך לבדוק ולחקור אם יש ביטוח או‬
‫לשאול ולהסתמך על התשובה שמקבל‪ .‬זו שאלה של מדיניות משפטית שבית המשפט יכריע בה‪.‬‬

‫סעיף ‪ :(6)7‬בעל רכב שהוא לא נהג נפגע בתאונה כאשר לא היה ביטוח‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אישה שבעלה רשם על את הרכב‪ .‬היו לה צירי לידה‪ ,‬לקחו אותה לבית החולים והנהג היה בעלה‪.‬‬
‫בעת הנהיגה התברר שלבעלה לא היה רישיון נהיגה ואם אין רישיון נהיגה גם אין כיסוי ביטוחי‪.‬‬
‫היא נפגעה בעצמה בתאונה‪.‬‬
‫יש כאן בעלת רכב שנפגעה בתאונה כאשר על הרכב לא היה ביטוח‪.‬‬
‫הסעיף הזה קיים כי בעלת הרכב נחשבת לצד ג'‪ .‬לכאורה היא יכולה לתבוע את הנהג ואת קרנית‪.‬‬
‫הסעיף קובע כי היא לא זכאית בכלל‪ ,‬גם לא כלפיי קרנית‪.‬‬

‫מה קורה כאשר בעל הרכב לא ידע או לא יכול היה לדעת שאין ביטוח או אין כיסוי ביטוחי?‬
‫במקרה הזה התברר שהאישה לא ידעה שלבעלה אין רישיון‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫בית המשפט קבע בפסק דין קרנית נ' דחבור פרח ואח' כי בעל רכב שלא ידע ולא יכול היה לדעת‬
‫שאין כיסוי ביטוחי‪ ,‬הזכאות שלו לא תישלל‪.‬‬
‫בפסק דין זה אדם שהיה בעל רכב והיה בעבודה בירושלים חזר לביתו‪ ,‬ובדרך פגש חבר שלו וביקש‬
‫ממנו שיחליף אותו בנהיגה כי הוא היה עייף‪ .‬הוא חשב שלחבר יש רישיון אך התברר שנפסל‬
‫רישיונו זמן קצר קודם לכן‪ .‬קביעת בית המשפט היתה שבעל הרכב לא ידע ולא יכול היה לדעת‬
‫ולכן הזכאות שלו לא נשללת‪.‬‬
‫האחראים לפי הפלת"ד‬
‫עד עכשיו בדקנו על מקרה ספציפי האם מדובר בתאונת דרכים‪ .‬מצאנו שאכן מדובר בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬בדקנו האם זכאות הנפגע נשללת לפי סעיף ‪ .7‬מצאנו שהזכאות לא נשללת‪ .‬אם כך‪ ,‬הוא‬
‫זכאי‪.‬‬
‫ברגע שאדם זכאי לפי פלת"ד צריך להחליט מי אחראי‪.‬‬
‫ברגע שהנפגע הוא נוסע והולך רגל‪ ,‬מי אחראי כלפיו? סעיף ‪ 2‬לחוק הפלת"ד קובע שמי שאחראי‬
‫על הנזק של הנפגע זה המשתמש ברכב מנועי‪.‬‬

‫לכאורה המשתמש זה הנהג אבל מתברר שההגדרה יותר רחבה‪.‬‬

‫מה קורה אם רכב נמצא במורד הכביש‪ ,‬חונה‪ ,‬והוא מתדרדר ופוגע בהולך הרגל? כאן רואים שיש‬
‫בעיה להגיד שהמשתמש הוא הנהג כיוון שהרכב חונה ואין נהג‪ .‬אז השאלה היא מי זה המשתמש‪.‬‬
‫המשתמש הוא האדם שיש בידיו שליטה ופיקוח על הפעלת הרכב‪ ,‬באופן כללי‪ .‬גם אם בפעולה‬
‫הספציפית הרלוונטית‪ ,‬הוא לא שלט ברכב‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬זה שיש לו שליטה בדרך כלל על הרכב הוא הבעלים אבל לא בהכרח‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫רכב שמתדרדר ופוגע בהולך רגל‪ ,‬מי אחראי במצב זה?‬
‫במקרה זה הנפגע הוא הולך רגל‪ ,‬מדובר בתאונת דרכים והוא תובע את בעל הרכב‪.‬‬
‫נוסע שטורק את הדלת על נוסע אחר עת כניסתו לרכב‪.‬‬
‫יש נהג ויש נוסע שמנסה להיכנס‪ .‬נוסע נוסף התכוון להיכנס לרכב ונוסע אחר טרק עליו את הדלת‪,‬‬
‫מי אחראי?‬
‫מדובר בתאונת דרכים‪ .‬הנוסע נפגע של תאונת דרכים‪ ,‬המשתמש הוא האחראי ובמקרה הזה‬
‫המשתמש הוא הנהג‪.‬‬

‫לפעמים קיימת הפרדה בין הבעלים ובין הנהג‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן נוהג ברכב של שמעון ברשות‪ ,‬נוסע ופוגע בלוי‪.‬‬
‫בשלב הראשון יש לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים או לא‪ .‬לוי נפגע והוא ירצה לתבוע קודם כל‬
‫את מי שהיה לו שליטה‪ .‬בעת הנהיגה לנהג היתה שליטה‪ .‬סעיף ‪)2‬ג( אומר שאם השימוש ברכב‬
‫היה בהיתר‪ ,‬האחראי יהיה גם מי שהיתיר את השימוש‪ .‬לכן‪ ,‬הנפגע במקרה זה תובע קודם כל את‬
‫הנהג אבל בנוסף לנהג יתבע את מי שהיתיר את השימוש‪.‬‬

‫מה קורה כאשר השימוש לא בהיתר?‬

‫אדם גנב רכב ופגע בהולך רגל‪ .‬הולך הרגל תובע קודם כל את הנהג‪ ,‬הגנב‪ .‬האם ניתן לתבוע את‬
‫הבעלים? לא‪ .‬את הבעלים ניתן לתבוע רק במקרה שהשימוש נעשה בהיתר‪.‬‬
‫במידה והשימוש לא היה בהיתר‪ ,‬הנפגע תובע את מי שמשתמש בלא היתר ותובע לכאורה גם את‬
‫חברת הביטוח אבל אין חברת ביטוח כיוון שהביטוח לא מכסה‪ .‬הביטוח מכסה כאשר השימוש‬
‫היה בהיתר‪ .‬לכן‪ ,‬הנפגע יתבע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג‪ ,‬הגנב‪.‬‬

‫מה קורה כאשר היה שימוש בהיתר אבל בעת התאונה היתה סטייה מהיתר?‬
‫יש היתר ראשוני אבל היתה סטייה מההיתר‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אב ששנתן לבנו לנהוג ברכב ובתנאי שיחזור עד שעה ‪ .17:00‬כלומר‪ ,‬יש היתר אבל ההיתר מוגבל‬
‫בזמן‪ .‬הבן לא חזר בשעה ‪ .17:00‬בשעה ‪ 22:00‬בדרכו חזרה מתרחשת תאונה שבה נפגעו הבן והולך‬
‫רגל‪.‬‬
‫השאלה היא מה דין סטייה מהיתר‪ ,‬האם מדובר בנהיגה ביתר או לא נהיגה בהיתר?‬
‫ההלכה שנקבעה בפסק דין אלחדד נ' סלהב היא שדן במתן הרשאה ראשונית לאדם אחר כדי‬
‫להטיל על בעל הרכב את האחראיות ולא משנה אם מקבל ההיתר סטה מההיתר‪ ,‬אפילו סטייה‬

‫‪103‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫מהותית‪ .‬כלומר‪ ,‬די בכך שבעל הרכב בהתחלה נתן את הרכב למישהו‪ .‬העובדה שמקבל ההיתר‬
‫סטה מההיתר לא משנה והנהיגה עדיין נחשבת נהיגה בהיתר‪.‬‬
‫לכן בדוגמא של האב שנתן היתר לבנו‪ ,‬הנפגע יכול לתבוע את הנהג‪ ,‬את האב ואת חברת הביטוח‪.‬‬

‫אדם הכניס את רכבו למוסך‪ .‬המוסכניק לקח את הרכב כדי לנסוע לחתונה‪.‬‬
‫זה נחשב היתר ראשוני והנהיגה היא נהיגה בהיתר כי יש היתר ראשוני וגם אם היתה סטייה‬
‫מהותית מההיתר הנהיגה עדיין נחשבת לנהיגה בהיתר‪ .‬הרציונאל הוא שאם נותנים למישהו‬
‫אישור לנהוג יוצרים סיכון שהוא ייצא מגבולות ההיתר‪ .‬לכן הנפגע יוכל לתבוע את המוסכניק‪,‬‬
‫שהוא הנהג ואת הבעלים שהיתיר את השימוש‪.‬‬

‫היתר ראשוני יהיה גם במקרה בו אב נותן לבנו את הרכב והבן לא חזר הביתה במשך יומיים‪-‬‬
‫שלושה‪.‬‬
‫כל עוד השליטה לא הוחזרה לבעלים אלא השליטה עדיין בידי מקבל ההיתר‪ ,‬הנהיגה עדיין נחשבת‬
‫בגדר ההיתר הראשוני‪.‬‬

‫פסק דין אסרף נ' אליהו‪:‬חברת השכרה נותנת רכב למישהו וכתוב בחוזה שאסור לו להעביר את‬
‫הרכב למישהו אחר‪ .‬השוכר הראשוני מעביר את הרכב לשוכר אחר והיתה תאונה‪ .‬נקבע כי גם‬
‫הנהיגה של השוכר השני היתה בהיתר‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על סיטואציה בה מעורב רכב אחד‪ .‬מה קורה בתאונה בה מעורבים מספר‬
‫רכבים?‬
‫תאונה בה מעורבים מספר רכבים‬
‫בתאונה שבה מעורבים מספר רכבים חשוב להבחין בין נוסעים‪ ,‬הולכי רגל ונהגים‪.‬‬
‫נוסעים – אם מדובר ברכב אחד‪ ,‬האחראי כלפי הנוסע שנפגע הוא הנהג‪ ,‬המשתמש ונותן היתר‬
‫השימוש‪.‬‬
‫כאשר מדובר בתאונה בה מעורבים מספר רכבים חל סעיף ‪)3‬א(‪" :‬בתאונת דרכים שבה מעורבים‬
‫מספר כלי רכב‪ ,‬תחול על כל נוהג האחריות לנזק הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו"‪ .‬כלומר‪ ,‬כל‬
‫אחד אחראי על הנוסעים שלו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל אחד יתבע את הנהג של כלי הרכב בו הוא נסע‪ .‬במקרה בו הנהג הוא לא הבעלים ניתן‬
‫לתבוע גם את מי שהיתיר את השימוש‪.‬‬

‫השאלה היא מה זו תאונה בה מעורב יותר מרכב אחד? אם יש כמה רכבים באירוע לא בהכרח‬
‫כולם מעורבים בתאונה‪.‬‬
‫רכב עמד בחנייה‪ .‬בא רכב אחר ופגע בו‪ ,‬ברכב החונה‪ .‬לכאורה יש כאן שני כלי רכב אבל לא בהכרח‬
‫מדובר בתאונה שמעורבים בה מספר רכבים‪.‬‬
‫עצם המצאות הרכב לא בהכרח מעידה על כך שהוא מעורב בתאונה‪.‬‬
‫כדי שהרכב יהיה מעורב בתאונה צריך שתהיה מבחינתו‪ ,‬מנקודת מבטו תאונת דרכים‪.‬‬
‫אם אומרים שהרכב החונה לא מעורב בתאונה ורק הרכב הפוגע הוא זה שמעורב‪ ,‬מדובר בתאונה‬
‫בה מעורב כלי רכב אחד ואז יחול סעיף ‪ 2‬ולא סעיף ‪)3‬א(‪ .‬המשמעות היא שכל הנפגעים יתבעו את‬
‫הנהג של הרכב הפוגע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם גם הרכב החונה היה מעורב בתאונה מדובר בתאונה בה‬
‫מעורבים מספר רכבים יחול סעיף ‪)3‬א(‪.‬‬
‫הנפקות היא האם להחיל את סעיף ‪ 2‬או להחיל את סעיף ‪)3‬א(‪.‬‬
‫ההלכה היא‪ :‬המעורבות בתאונה של הרכב היא פועל יוצא של השימוש שלו ברכב‪ .‬האם מדובר‬
‫בתאונת דרכים מנקודת מבטו של הרכב‪.‬‬
‫בודקים לגבי כל רכב האם זו תאונת דרכים או לא‪ .‬כל רכב שמבחינתו מדובר בתאונת דרכים‬
‫ייחשב כמעורב בתאונה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫פסק דין הכשרת הישוב נ' יצחק אדרי ואח'‪ :‬נהג שהיתה לו תקלה ברכב עצר בצידי הדרך‪ .‬הגיחה‬
‫מכונית אחרת‪ ,‬סטתה ממסלול הנסיעה ופגעה ברכב החונה‪.‬‬
‫לגבי הרכב הפוגע אין בכלל שאלה‪ .‬הוא מעורב בתאונה‪ .‬השאלה היא לגבי הנהג והנוסעים ברכב‬
‫החונה‪.‬‬
‫לגבי רכב חונה לא מדובר בתאונת דרכים אלא אם כן מדובר בחנייה אסורה‪ .‬לכן יש לבדוק האם‬
‫מדובר בחנייה אסורה או מותרת‪ .‬חנייה אסורה היא חנייה שיוצרת סיכון תחבורתי‪ .‬כאן מדובר‬
‫בחנייה שיוצרת סיכון ולכן מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫שני הרכבים מעורבים בתאונה ולכן כל אחד תובע את הנהג שלו‪.‬‬
‫הולך רגל – הולך רגל שנפגע על ידי רכב אחד יתבע את הנהג ואת מתיר השימוש‪.‬‬

‫‪104‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ברגע שהולך רגל נפגע על ידי יותר מרכב אחד חל סעיף ‪)3‬ב(‪" :‬נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב‪,‬‬
‫בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב‪ ,‬יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם‬
‫לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מעורבים שני כלי רכב בתאונה בה‬
‫נפגע הולך רגל‪ ,‬הולך הרגל יכול לתבוע אחד מהם או את שניהם יחד‪ .‬זה במישור היחסים בין‬
‫הנפגע ובין הנהגים‪ .‬במישור היחסים שבין הנהגים‪ ,‬הם ישאו בנטל בחלקים שווים‪.‬‬
‫השאלה היא מה זה רכב מעורב בכל הנוגע להולכי רגל‪ .‬המבחן נקבע בסעיף ‪)3‬ב( עצמו‪ .‬לעניין‬
‫חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה‪ ,‬רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת‬
‫התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי להגיד על רכב שהוא‬
‫מעורב צריך שיהיה מגע כלשהו בינו לבין רכב אחר בתאונה או בינו לבין הולך הרגל‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ראובן נוסע ברכב ועצר ברמזור אדום‪ .‬הגיח מאחור רכב הנהוג בידי שמעון‪ .‬שמעון פגע ברכב של‬
‫ראובן‪ .‬כתוצאה מהפגיעה הרכב של ראובן התקדם קדימה ופגע בהולך רגל שעבר במעבר החצייה‪.‬‬
‫מדובר בשני כלי רכב כי היה מגע טכני בין הרכב האחורי לרכב הקדמי והיה מגע בין הרכב הקדמי‬
‫להולך הרגל‪ .‬כולם נגעו זה בזה‪.‬‬
‫הנפגע יכול לתבוע גם את ראובן וגם את שמעון ‪ -‬את שניהם יחד או רק אחד מהם והם יתחלקו‬
‫ביניהם בחלקים שווים‪.‬‬

‫ראובן נוסע ברכב‪ .‬מולו מגיח שמעון‪ .‬ראובן מסנוור את שמעון ושמעון סוטה מהדרך ופוגע בהולך‬
‫רגל‪.‬‬
‫למרות שראובן הוא זה שגרם לתאונה מדובר ברכב אחד בגלל שלא היה מגע בין ראובן ובין הרכב‬
‫האחר או בין ראובן ובין הולך הרגל‪.‬‬
‫מאחר ומדובר בכלי רכב אחד‪ ,‬הנתבע יוכל לתבוע רק את שמעון ואת נותן היתר השימוש במידה‬
‫ושמעון הוא אינו הבעלים של הרכב‪.‬‬
‫נוהג‪ ,‬נוסע או הולך רגל – הנהג הוא זה שנוהג ברכב‪ .‬הנוסע הוא זה שנמצא ברכב ולא נוהג‪ .‬הולך‬
‫הרגל הוא זה שנמצא מחוץ לרכב‪ .‬אבל לפעמים נהג ונוסע יפגעו כאשר הם מחוץ לרכב‪ .‬השאלה‬
‫במקרה זה היא האם הם ייחשבו נהג‪/‬נוסע או הולכי רגל‪.‬‬
‫הבחנה זו חשובה כיוון שאם נהג יוצא מרכבו ונפגע על ידי רכב חולף‪ ,‬אם הוא ייחשב הולך רגל‬
‫הוא יתבע את הרכב החולף אך אם ייחשב לנהג יצטרך לתבוע את ביטוחו שלו כיוון שמדובר‬
‫בתאונה בה מעורבים מספר רכבים וכל נהג אחראי לנוסעים שלו‪.‬‬

‫פסק דין מדינת ישראל נ' עיסא אלרהאב‪ :‬נהג שהבחין כי רכבו מתחמם‪ ,‬סטה לשוליים‪ ,‬יצא‬
‫מרכבו ופתח את מכסה המנוע‪ .‬אז ניתזו מים רותחים מהרדיאטור‪ ,‬והנהג קפץ אחורנית ונפגע על‬
‫ידי רכב חולף‪ .‬השאלה מה מעמדו‪ .‬אם מעמדו כמעמד הולך רגל הפוגע ישא באחריות‪ .‬אך אם הוא‬
‫עדיין נהג של הרכב שלו‪ ,‬חברת הביטוח שלו היא אחראית‪.‬‬
‫ההלכה לעניין ההבחנה בין נהג להולך רגל‪ :‬כל עוד הימצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה‬
‫בטבורה לשימוש ברכב )במקרה זה הנהיגה(‪ ,‬ולמעשה מהווה אותו השימוש‪ ,‬כי אז פגיעה בו‬
‫תיחשב כנגרמת עקב השימוש‪.‬‬
‫במקרה הזה מעמדו של הנפגע הוא של נהג ולכן יתבע חברת הביטוח שלו‪.‬‬
‫פסק דין ביטוח חקלאי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי‪ :‬נהג שיצא מרכבו על מנת לבדוק שלומם של‬
‫נפגעי תאונת דרכים ובשעה שעשה כן‪ ,‬נפגע מרכב חולף‪ .‬השאלה האם הוא נחשב נהג של הרכב‬
‫שלו או נחשב כהולך רגל‪.‬‬
‫בית המשפט העליון החליט שמדובר בהולך רגל‪" .‬הניסיון לקשור את הימצאותו של הנפגע מחוץ‬
‫לרכב לשימוש הקודם‪ ,‬של הנסיעה עצמה‪ -‬בבחינת שימוש לוואי‪ -‬דינו להיכשל במקרה‬
‫זה‪...‬התאונה הביאה אל הנסיעה לקיצה‪ ,‬הנפגע יצא מהרכב‪ ,‬התרחק ממנו‪ ,‬ושב לקרבתו‪ .‬שלב‬
‫נסיעת ההמשך טרם התחיל‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הנפגע לא נפגע במסגרת השימוש של הנסיעה או במסגרת‬
‫שימוש אחר"‪.‬‬
‫נהג ראה שיש מפגע בכביש ורצה להזיז אותו‪ .‬הוא עצר בצד כדי להזיז את המפגע ונפגע על ידי רכב‬
‫חולף‪ .‬האם הוא הולך רגל או נהג? לדעת ד"ר גאברין מדובר בנהג כיוון שהוא לא רצה להפסיק את‬
‫הנסיעה אלא כוונתו היתה להמשיך אותה‪.‬‬

‫כמובן שמבחינת הנפגע הוא יקבל פיצוי והשאלה היא רק ממי‪.‬‬

‫גם נוסע יכול להימצא מחוץ לרכב ולהישאר עדיין נוסע‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬במקרה בו נוסע יוצא מהרכב ומכוון את הנהג והנהג פוגע בו‪ ,‬הנפגע ייחשב כנוסע‪.‬‬

‫‪105‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫סיכום‬
‫עד עכשיו לקחנו אירוע והחלטנו לגביו אם יש תאונה או אין תאונה‪ .‬לאחר שהחלטנו אם יש או‬
‫אין תאונה יש לבדוק האם נשללת או לא נשללת הזכאות לפיצויים‪ .‬בסופו של יום יצרנו מתווה‬
‫שמדובר בתאונה וזכאות הנפגע לפיצויים לא נשללת‪ .‬לאחר מכן יש לשאול מי אחראי לפצות על פי‬
‫הפלת"ד‪ .‬כדי לקבוע מי אחראי יש לבדוק האם מדובר ברכב אחד או יותר‪ .‬לפי הקביעה אם‬
‫מדובר ברכב או יותר יש להטיל על הנהג הרלוונטי את האחריות‪ .‬לאחר הטלת האחריות על הנהג‬
‫הרלוונטי יש לבדוק הטלת אחריות על מי שהיתיר את הנהיגה‪.‬‬
‫כל זה מדובר בהקשר של חוק הפלת"ד ולא בהקשר של חברות הביטוח‪.‬‬
‫חוק הפלת"ד קובע מי זכאי‪ ,‬מי אחראי‪ .‬כל החוק הפלת"ד מדבר רק על האחראים מכוח הפלת"ד‪,‬‬
‫בני אדם בשר ודם לא חברות הביטוח‪.‬‬
‫לאחר שזיהינו מי הזכאים ומי האחראים לפי הפלת"ד נכנסת לתמונה חברת הביטוח‪.‬‬

‫‪106‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪25.5.09‬‬
‫תאונות דרכים – המשך חלק ג'‬
‫עד עכשיו דיברנו על תאונות דרכים בשני שלבים‪ .‬לקחנו אירוע ובדקנו האם מדובר בתאונת דרכים‬
‫או לא‪ .‬אם מדובר בתאונת דרכים נכנסו לפלת"ד‪.‬‬
‫למרות שנכנסו לפלת"ד יכול להיות לפעמים שיש שלילת זכאות מכוח סעיף ‪.7‬‬
‫אם מדובר בפלת"ד ואין שלילת זכאות לפי סעיף ‪ ,7‬כלומר יש זכאות‪ ,‬יש לשאול מי אחראי‪.‬‬
‫בדרך כלל האחראי יהיה הנהג או המשתמש או מי שהיתיר את השימוש‪.‬‬
‫יש מקרים שבאירוע יש שני רכבים או יותר – דיברנו על הנפקות למעורבות של שני רכבים ועל‬
‫האחריות במקרה זה‪.‬‬
‫במקרה שהחלטנו שיש תאונת דרכים והחלטנו שיש אחראי‪ ,‬עד עכשיו לא דיברנו בפלת"ד על‬
‫חברות הביטוח‪ .‬אם שמעון נפגע על ידי ראובן‪ ,‬על פי הפלת"ד הוא יכול לתבוע את ראובן‪.‬‬
‫כעת מגיע השלב השני של פלת"ד והוא השלב הביטוחי‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי אחראי מבחינת הביטוח‪.‬‬
‫תפקידו של הפלת"ד זה להגיד מי זכאי ומי אחראי‪ .‬האחראי מכוח הפלת"ד הוא אדם‪ ,‬הנהג ויכול‬
‫להיות שאין לו כסף לפצות ולכן מעוניינים בחברת הביטוח‪.‬‬
‫אחריות הגורמים המבטחים‬
‫יש חובה על כל בעל רכב להוציא פוליסת ביטוח חובה‪.‬‬
‫ביטוח אחראיות מכסה את הנהג ברגע שהנהג נמצא אחראי לפי הפלת"ד‪ .‬פוליסת הביטוח מכסה‬
‫את הנהג כלפי צד ג'‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן נוהג ברכב‪ .‬שמעון נוסע לידו והיתה תאונת דרכים‪.‬‬
‫לפי הפלת"ד שמעון יתבע את ראובן‪ .‬לראובן יש פוליסת ביטוח חובה )במידה ויש לו( ובפוליסה יש‬
‫חלק אחראיות שמכסה את האחריות של ראובן כלפי שמעון‪ .‬לכן‪ ,‬הנפגע יתבע קודם כל את‬
‫האחראי לפי הפלת"ד אבל יתבע גם את חברת הביטוח‪ .‬פוליסת הביטוח היא בעצם חוזה בין בעל‬
‫הרכב ובין חברת הביטוח לטובת כל הנפגעים בתאונות דרכים‪.‬‬

‫הפוליסה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מכסה את הנהג על כל אחריות לפי הפלת"ד‪ .‬אם הנהג יימצא אחראי לפי‬
‫הפלת"ד‪ ,‬חברת הביטוח תפצה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן נוהג ברכב‪ ,‬שמעון נוסע לידו והיתה תאונת דרכים‪ .‬דון בזכאות של ראובן ושל שמעון‪.‬‬
‫שמעון הוא נוסע שנפגע בתאונת דרכים‪ .‬ברגע שעשינו בדיקה האם מדובר בתאונת דרכים ומצאנו‬
‫שאכן מדובר ושמעון זכאי לפיצויים‪ ,‬הנהג יהיה אחראי כלפיו‪ .‬זה לפי חוק הפלת"ד‪ .‬שמעון תובע‬
‫גם את חברת הביטוח‪.‬‬
‫מבחינת סד"א שמעון יכול לתבוע את הנהג והנהג ישלח הודעת צד ג' לחברת הביטוח ושמעון יכול‬
‫לתבוע גם את הנהג וחברת הביטוח ביחד אבל הוא לא יכול לתבוע את חברת הביטוח לבדה‪ .‬כדי‬
‫לתבוע את חברת הביטוח יש לתבוע את הנהג‪ .‬עילת התביעה נגד חברת הביטוח היא עילת תביעה‬
‫חוזית‪.‬‬
‫טענת ההגנה שיכולה לטעון חברת הביטוח היא שלא מדובר בתאונת דרכים‪ .‬הפוליסה מכסה את‬
‫אחריות הנהג לפי הפלת"ד והנהג יהיה אחראי לפי הפלת"ד כאשר יש תאונת דרכים‪ .‬לכן‪ ,‬הטענה‬
‫הראשונה של חברת הביטוח תהיה שלא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫מי שהיה אמור לטעון את הטענה הזאת זה הנהג אבל הוא לא מנהל את ההליך ולכן לא אכפת לו‪.‬‬
‫מי שמנהל את ההליך מול הנפגע היא חברת הביטוח ולכן היא זו שתטען את הטענה הזו‪.‬‬
‫בהנחה ועברנו את המכשול הזה והוכח שאכן מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬המחשבה היא שהנהג‬
‫אחראי ולכן אוטומטית חברת הביטוח תשלם אלא שהתברר שחברות הביטוח מכניסות בפוליסה‬
‫כל מיני הגבלות שאין מעבר לפלת"ד עצמו‪ .‬לכן הנפגע צריך לעבור שת משוחות – אחת המשוחה‬
‫של הפלת"ד כולל סעיף ‪ 7‬והמשוחה השניה היא הגבלות הפוליסה‪.‬‬

‫סוגי ההגבלות‬
‫חברת הביטוח יכולה לכתוב בפוליסה שהפוליסה מכסה רק אם גילו של הנהג מעל ‪.24‬‬

‫טענות חברת הביטוח בדיון‪:‬‬

‫טענה ראשונה היא תטען שלא מדובר בתאונת דרכים וגם אם כן מדובר בתאונת דרכים הזכאות‬
‫לפיצויים נשללת מהנפגע בגלל סעיף ‪ .7‬בהמשך היא תטען כי גם אם מדובר בתאונת דרכים והנפגע‬
‫זכאי לפיצויים‪ ,‬הנהג היה מתחת לגיל ‪ 24‬ולכן הם לא חייבים לפצות כי גילו של הנהג מתחת ל‪.24-‬‬

‫יש הבדל בין שתי הטענות הראשונות ובין הטענה השלישית – שתי הטענות הראשונות הן מכוח‬
‫חוק הפלת"ד בעוד שהטענה השלישית היא מכוח חוזה‪ ,‬פוליסת הביטוח‪.‬‬

‫‪107‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫השאלה היא מה תוקפן של ההגבלות בפוליסת הביטוח?‬

‫בדוגמא שנתנו בהתחלה ראובן‪ ,‬הנהג‪ ,‬היה בן ‪ 20‬ובפוליסת הביטוח ישנה הגבלה שגיל הנהג חייב‬
‫להיות ‪ 24‬ומעלה‪ .‬חברת הביטוח תטען כי יש הגבלה בפוליסה ולכן אין היא צריכה לפצות‪ .‬השאלה‬
‫היא מה תוקף ההגבלה הזאת‪.‬‬
‫השיקולים לכבד את התנייה הם חופש החוזים וחופש הקניין של החברה‪ .‬החברה ביטחה ושילמה‬
‫פרמיות בהסתמך על ההגבלות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אם חברות הביטוח יעשו הגבלות אין סופיות‪ ,‬כל התכלית הסוציאלית של הפלת"ד‬
‫שהיא לפצות כמה שיותר נפגעים מתרוקנת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בסופו של יום המחוקק עשה איזון וקבע כי ‪ 100%‬מהתניות האלה‪ ,‬כלפי צד ג' בטלות‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫לא תקפות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקרה בו שמעון תובע את ראובן שהוא בן ‪ 20‬וחברת הביטוח תטען שגיל הנהג נמוך מהגיל‬
‫המצויין בהגבלה של פוליסת הביטוח‪ ,‬טענתה לא תתקבל ויש כיסוי ביטוחי‪.‬‬

‫את זה שואבים משני סעיפים‪:‬‬

‫סעיף ‪ 14‬לפקודת הביטוח קובע‪" :‬תנאי בפוליסה שהוצאה לפי סעיף ‪ 3‬האומר‪ ,‬שאם לאחר‬
‫המקרה המשמש עילה לתביעה על פי הפוליסה ייעשה או לא ייעשה דבר פלוני כמפורש בתנאי‪,‬‬
‫לא תנבע מן הפוליסה שום חבות או שתחדל חבות שנבעה ממנה – אין לו תוקף לגבי תביעות בשל‬
‫חבות טעונת ביטוח"‪ .‬אם יש בפוליסה תנאי שאומר שעל הנהג לעשות מעשה או לא לעשות מעשה‬
‫אחרי התאונה כתנאי לכיסוי הביטוחי‪ ,‬התנאי בטל‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כותבים לפעמים בפוליסה שעל הנהג להודיע תוך ‪ 48‬שעות על התאונה‪ .‬או שכותבים‬
‫בפוליסה שאסור לנהג לחתום על כל מסמך של צד שלישי‪ .‬אלה הגבלות שאומרות לנהג שעליו‬
‫לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה‪ .‬אם יש תנאי כזה‪ ,‬הוא בטל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הנהג לא הודיע תוך ‪ 48‬שעות על התאונה והוא צריך היה להודיע‪ ,‬סעיף ‪ 14‬אומר‬
‫שהתנאי לא תקף ולכן הנהג לא חייב להודיע‪.‬‬
‫הסעיף החשוב הוא סעיף ‪ 15‬לפקודת הביטוח‪" :‬מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף ‪ ,3‬לא יהיה‬
‫תוקף‪ ,‬לגבי חבות טעונת ביטוח‪ ,‬לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוחם של המבוטחים‬
‫בה על סמך אחת הנסיבות האלה‪ (1) :‬הגיל או המצב הגופני או הנפשי של הנוהגים ברכב או‬
‫משך היותם בעלי רישיון; )‪ (2‬מספר האנשים המוסעים ברכב; )‪ (3‬משקלם וטיבם הפיסי של‬
‫הטובין המובלים ברכב‪ (8) . . . .‬מציאותם של סימני זיהוי ברכב"‪ .‬אם יש הגבלה בפוליסת‬
‫הביטוח שנופלת באחת מ‪ 8-‬החלופות של הסעיף‪ ,‬היא לא תקפה לגבי צד ג'‪.‬‬
‫בדוגמא שלנו‪ ,‬שמעון תבע את ראובן ותבע את חברת הביטוח‪.‬‬
‫חברת הביטוח טענה שלא מדובר בתאונת דרכים ודחינו את הטענה הזאת‪.‬‬
‫חברת הביטוח טענה שאין זכאות לשמעון בגלל סעיף ‪ 7‬ודחינו גם את הטענה הזאת‪.‬‬
‫חברת הביטוח טוענת שראובן בן ‪ 20‬ויש הגבלה בפוליסה שגיל הנהג צריך להיות ‪ 24‬ומעלה‪ .‬נגיד‬
‫לחברת הביטוח שההגבלה זו לא תקפה לגבי שמעון בגלל סעיף ‪ (1)15‬והביטוח תקף ולכן התביעה‬
‫נגד חברת הביטוח תתקבל‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אמנון הולך רגל‪ ,‬נפגע על ידי רכב חולף שנהוג בידי ראובן‪ .‬בפוליסת הביטוח של הרכב של ראובן‬
‫ישנה הגבלה ולפיה אין כיסוי ביטוחי כאשר הנהג חולה אסטמה‪ .‬באותו מקרה הניחו כי ראובן‬
‫היה חולה אסטמה‪ .‬דון בזכאותו של אמנון‪.‬‬
‫אמנון הוא הולך רגל‪ .‬לכן צריך לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים‪ .‬במידה ומדובר בתאונת‬
‫דרכים תובעים את הנהג ראובן מכוח הפלת"ד‪ .‬באירוע שניתן אין לדון בסעיף ‪ 7‬שמדבר על שלילת‬
‫זכאות כי לא מתעורר חשד לגבי סעיף ‪ .7‬לכן‪ ,‬בסופו של יום אמנון יתבע את ראובן על פי הפלת"ד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אמנון תובע את חברת הביטוח‪ .‬חברת הביטוח תטען כי ישנה הגבלה לעניין מחלתו של‬
‫ראובן‪ .‬לפי סעיף ‪ (1)15‬זו הגבלה הנוגעת למצבו הגופני של הנהג והיא אינה תקפה לגבי צד ג' ולכן‬
‫טענת חברת הביטוח תידחה‪.‬‬

‫קרנית‬
‫בהנחה והנפגע זכאי לפי הפלת"ד והוא תבע את האחראי אלא שהתקיימו אחד משלושה תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנהג לא ידוע‬
‫‪ .2‬הנהג ידוע אבל לא מבוטח‬
‫‪ .3‬חברת הביטוח פשטה רגל‪.‬‬

‫‪108‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫בכל שלוש המקרים הללו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאשר מדובר בנפגע לפי הפלת"ד אבל התקיימו אחד משלוש‬
‫התנאים נכנסת לתמונה קרנית‪ .‬אם כן‪ ,‬הנתבע תובע את האחראי אם יש אחראי לתאונה ואת‬
‫קרנית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫אמנון נפגע על ידי רכב חולף וזהותו של הנהג לא ידועה‪ ,‬תאונת פגע וברח‪ .‬מה הדין?‬
‫אמנון הוא נפגע תאונת דרכים ולכן התקיים כאן המקרה שאדם זכאי לפי תאונת דרכים וזהותו‬
‫של הנהג לא ידועה ועל כן הוא יכול לתבוע את קרנית‪.‬‬

‫אמנון‪ ,‬הולך רגל‪ ,‬נפגע על ידי רכב שנהוג על ידי ראובן‪ .‬לאחר מעשה התברר שראובן לא מחזיק‬
‫בפוליסת ביטוח חובה‪ .‬דון בזכאות של אמנון‪.‬‬
‫מדובר בתאונת דרכים לגבי אמנון וזהותו של הנהג ידועה‪ .‬לכן‪ ,‬נתבע על פי הפלת"ד את ראובן‬
‫ואת קרנית כי אין חברת ביטוח‪.‬‬
‫קרנית זו חברת ביטוח סטטוטורית שבאה במקום חברת ביטוח רגילה אלא שהיא מפצה נפגעים‬
‫זכאים לפי הפלת"ד שלא יכולים לתבוע חברת ביטוח רגילה בגלל שהנהג לא ידוע או שהנהג ידוע‬
‫אבל לא מבוטח או שהנהג ידוע ומבוטח אבל חברת הביטוח פשטה רגל‪.‬‬

‫להשלמת התמונה‪ ,‬קרנית תוכל לחזור אל הנהג הלא מבוטח‪.‬‬

‫ביטוח אישי‬
‫עד עכשיו דיברנו על תביעה של צד ג'‪ ,‬כלומר‪ ,‬נוסע או הולך רגל נגד הנהג‪ .‬עכשיו נדבר על הנהג‪.‬‬
‫נהג שנפגע בתאונת דרכים מפעיל את הפוליסה לצורך כיסוי הנזק שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬הנהג מפעיל את‬
‫הפוליסה פעמיים – פעם אחת אם הוא פגע בצד ג' ופעם שניה בכיסוי נזק שנגרם לו עצמו‪.‬‬

‫פוליסה שהוציאה החברה המבטחת את בעל הרכב והנוהג בו מפני נזק גוף שנגרם להם בתאונת‬
‫דרכים כמשמעותם בחוק‪ .‬לכן הנהג לא הולך לפלת"ד‪ .‬צד ג' הולך קודם כל לפלת"ד‪ ,‬מוצא אחראי‬
‫ואחר כך תובע את חברת הביטוח של האחראי או את קרנית במקרה ואין חברת ביטוח לתבוע‪.‬‬
‫הנהג שנפגע הולך לפוליסה‪ .‬עילת התביעה של הנהג היא בעילה החוזית‪ ,‬מכוח פוליסת הביטוח‪.‬‬
‫פוליסת הביטוח האישי מכסה את הנהג על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים‪.‬‬

‫מה זה נזק גוף שנגרם לנהג בתאונת דרכים? מאיפה שואבים את המונחים האלה? מהפלת"ד‪.‬‬
‫שואבים את כל הוראות החוק אל כל הפוליסה מתוך הפוליסה כמשמעותה בפלת"ד‪.‬‬
‫בהתקיים תנאי שמדובר בנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים חברת הביטוח מבטחת ולכן חברת‬
‫הביטוח תטען שלא מדובר בתאונת דרכים כיוון שכדי שהפוליסה תכסה צריך להיות מדובר‬
‫בתאונת דרכים‪.‬‬
‫הנוסע והולך הרגל שנפגעו בתאונת דרכים פונים לפלת"ד‪ ,‬תובעים את הנהג או את המשתמש‬
‫ונותן היתר השימוש ואת חברת הביטוח שלו‪ .‬בנוגע לנהג פונים ישירות לחברת הביטוח וחברת‬
‫הביטוח תטען שלא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ראובן נוהג ברכב ושמעון נוסע לידו‪ .‬הרכב התהפך‪ ,‬היתה תאונת דרכים ושניהם נפגעו‪ .‬הרכב של‬
‫ראובן מבוטח בפוליסת ביטוח חובה בחברת הראל‪.‬‬
‫ראובן יתבע לפי הביטוח שלו את הנזק שנגרם לו‪ .‬טענתו תהיה כי נגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‬
‫וחברת הביטוח חייבת לפצותו על פי תנאי הפוליסה‪.‬‬
‫שמעון יתבע את הנהג בגלל הפלת"ד ותובע את חברת הביטוח הראל כי היא התחייבה לכסות כל‬
‫התחייבות שיש לראובן כלפי צד ג'‪.‬‬

‫לגבי הנהג‪ ,‬כל עוד יש ביטוח והביטוח מכסה אין שום בעיה‪ .‬הוא תובע את חברת הביטוח וטענתה‬
‫של חברת הביטוח תהיה כי לא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫מה קורה לנהג כאשר יש תאונת דרכים ובעת התאונה אין לו ביטוח או שיש פוליסה אבל לפי‬
‫התנאים הביטוח לא מכסה? או שמלכתחילה אין פוליסה או שיש פוליסה אבל לפי התנאים בה‬
‫היא לא מכסה‪.‬‬
‫נהג נפגע בתאונה ואין לו ביטוח או שהביטוח לא מכסה‪ .‬מה דינו? מבחינים כאן בין שני מקרים‪.‬‬
‫אם הנהג הוא הבעלים הלך עליו‪ .‬אם הנהג נוהג בהיתר אבל ידע או יכול לדעת שאין ביטוח גם‬
‫הלך עליו‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לו עילת תביעה כי אין ביטוח‪ .‬אין לו עילה גם נגד קרנית כי קרנית מכסה‬

‫‪109‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫נפגע שזכאי לפי הפלת"ד‪ .‬הנהג לא זכאי מכוח הפלת"ד אלא זכאי מכוח הפוליסה ולכן נהג שאין‬
‫לו ביטוח לא יוכל לתבוע את קרנית‪.‬‬
‫גם משיקולי מדיניות זה נכון כי אדם שלא מבטח את עצמו לא נכון שייהנה מקרנית‪.‬‬
‫אם יש גורם אחראי בנזיקין הוא יכול לתבוע בנזיקין‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אדם תיקן את רכבו במוסך‪ .‬כשיצא מהמוסך התברר שהתיקון לא נעשה כמו שצריך והוא נפגע‬
‫בתאונת דרכים כשאין לו ביטוח‪.‬‬
‫הוא לא יכול ללכת לפלת"ד כי הוא זכאי מכוח פוליסת הביטוח ולא מכוח הפלת"ד ומסיבה זו גם‬
‫לא יכול ללכת לקרנית‪ .‬הוא יכול לתבוע כל גורם בנזיקין לרבות המוסך בהנחה ויש עילה נזיקית‪.‬‬

‫כאשר מדובר בתאונת דרכים שיש בה שני רכבים וכפועל יוצא מכך שני נהגים ולאחד מהם אין‬
‫ביטוח‪ ,‬לגבי שני רכבים באופן כללי כל אחד אחראי על הרכב שלו‪ .‬במקרה הזה אם אין ביטוח‬
‫הנהג שאין לו ביטוח לא יכול לתבוע את הביטוח שלו כי אין לו‪ ,‬כמו כן לא יכול לתבוע את קרנית‬
‫וכמובן שאינו יכול לתבוע את הנהג השני בפלת"ד אלא יכול לתבוע את הנהג השני אם יש עילה‬
‫בדיני הנזיקין‪ ,‬כלומר צריך להוכיח שהנהג השני אחראי מכוח דיני הנזיקין‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫שני רכבים‪ :‬רכב ראשון ראובן נהג ושמעון נוסע‪ .‬רכב שני יוסי נהג ואמנון נוסע‪ .‬יש תאונת דרכים‬
‫בין שני הרכבים‪ .‬הרכב של ראובן לא מבוטח בביטוח חובה לגבי נזק גוף‪ .‬הרכב השני‪ ,‬של יוסי‪,‬‬
‫מבוטח‪ .‬כל המעורבים נפגעו‪ .‬דון בזכאות של הנפגעים‪.‬‬
‫בשאלות פלת"ד תמיד תהיה שאלה ואז נצטרך לדון בזכאות של כמה מעורבים ויש לבחון כל אחד‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫יוסי הוא נהג שנפגע בתאונה שבה מעורבים שני רכבים‪ .‬בשני רכבים כל אחד אחראי על הרכב‬
‫שלו‪ .‬לכן הוא יתבע את חברת הביטוח שלו מכוח הפוליסה‪ .‬הטענה של חברת הביטוח תהיה שלא‬
‫מדובר בתאונת דרכים‪ .‬כמובן שיש לבחון האם מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫אמנון הוא נוסע שנפגע בתאונת דרכים‪ ,‬בתאונה שבה מעורבים שני רכבים ולכן חל סעיף ‪)3‬א(‪.‬‬
‫הנהג האחראי הוא יוסי‪ .‬הוא יכול להסתפק ביוסי אבל אם ירצה לתבוע את חברת הביטוח הוא‬
‫יתבע את חברת הביטוח של יוסי‪.‬‬
‫ראובן הוא נהג שנפגע בתאונה שבה מעורבים שני רכבים‪ .‬הוא יתבע את חברת הביטוח שאין לו‬
‫ולכן אין לו גם עילת תביעה נגד קרנית‪ .‬לכל היותר הוא יכול לתבוע את יוסי מכוח דיני הנזיקין‬
‫אם יצליח לתבוע את יוסי מכוח דיני הנזיקין‪ .‬אם הוא יתבע את יוסי בנזיקין הוא יתבע אותו‬
‫ברשלנות – חשוב במבחן רק לציין שהוא יכול לתבוע ברשלנות ואין צורך להיכנס בשאלת הפלת"ד‬
‫לתנאים של עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫שמעון הוא נוסע )צד ג'( שנפגע בתאונה בה מעורבים שני רכבים‪ .‬הנהג שלו אחראי לו ובנוסף יתבע‬
‫את קרנית כי אין לנהג שלו חברת ביטוח‪.‬‬
‫לגבי הנהג יש להבחין בין נהג שהוא הבעלים או ידע או יכול היה לדעת‪ ,‬בכל מקרה הזכאות שלו‬
‫נשללת וזה מה שחל עליו‪ .‬יש לזכור שבמידה והנהג מת התלויים בו זכאים‪.‬‬
‫מה לגבי נהג שנהג בהיתר אבל לא ידע ולא יכול היה לדעת שאין ביטוח? במקרה הזה הנהג זכאי‬
‫ישירות מקרנית‪ .‬את זה למדנו בסעיף ‪7‬א‪.‬‬

‫גם כאשר מדובר בביטוח אישי‪ ,‬התביעה היא של הנהג‪ ,‬יש הגבלות בפוליסה‪ .‬השאלה היא מה‬
‫תוקף ההגבלות בפוליסת הביטוח כלפי הנהג? צריך להיות שוני כיוון שצד ג' הוא תמים ולא קשור‬
‫לעניין אבל לגבי צד א' ככל הנראה הוא קשור לעניין‪ .‬גם כאן בית המשפט אמר שצריך לאזן בין‬
‫השיקולים השונים‪ .‬מצד אחד הרצון לפצות ומצד שני חופש החוזים‪.‬‬
‫ההלכה שנקבעה בפסק דין אשור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ קבעה כי כדי שלהגבלה יהיה תוקף‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא יהיה ביטוח צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים‪ :‬האחד‪ ,‬שהתנאי נמצא במודעתו‪,‬‬
‫ידיעתו של הנהג‪ ,‬כלומר‪ ,‬חברת הביטוח צריכה להבטיח שהנהג יודע על התנאי‪ .‬התנאי השני‬
‫שהתקיימות ההגבלה צריכה להיות בשליטתו של הנהג‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא צריך לשלוט האם ההגבלה‬
‫מתקיימת או לא‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫הגבלה לגבי גיל – אם יש הגבלה שאומרת שהביטוח מכסה רק מגיל ‪ 24‬ומעלה‪ .‬הנהג יודע את זה‬
‫ונוהג כשהיה בן ‪ .22‬הוא יודע את זה וזה בשליטתו – הוא נהג כאשר לא היה בגיל המתאים‪ .‬שני‬
‫התנאים התקיימו ולכן ההגבלה תקפה ואין ביטוח‪ .‬יש לשים לב שכלפי הנהג אין ביטוח אבל כלפי‬
‫צד ג' יהיה ביטוח מכוח סעיף ‪.15‬‬

‫יש לשים לב שאותה הגבלה תקפה לגבי צד א' ולכן אין ביטוח ואינה תקפה כלפי צד ג' ולכן יש‬
‫ביטוח‪.‬‬

‫‪110‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ייחוד העילה‬
‫עד עכשיו דיברנו על כך שמי שאחראי לתאונה הם האנשים עצמם‪ ,‬מי שנמצא בתוך הרכב‪ .‬אבל‬
‫לתאונה יכולים להיות הרבה אחראים )מי שתיקן את הכביש‪ ,‬אדם מחוץ לכביש‪ ,‬מוסכניק שתיקן‬
‫את הרכב(‪ .‬כל אלה גורמים שניתן היה לתבוע אותם אם לא היה פלת"ד‪ .‬אדם לא רוצה לתבוע את‬
‫חברת הביטוח שלו אלא רוצה לתבוע את המוסכניק שתיקן את הרכב שלו לא נכון‪ .‬העיקרון‬
‫שנקבע הוא עיקרון ייחוד העילה‪ ,‬סעיף ‪ 8‬לחוק הפלת"ד‪ .‬סעיף ‪ 8‬קובע‪)" :‬א( מי שתאונת דרכים‬
‫מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה‪ ,‬לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף ‪)3‬א()‪ (2‬ובסעיף‬
‫‪)3‬ד( לפקודת הביטוח‪ ,‬לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף‪ ,‬זולת אם‬
‫נפגע בתאונה שנגרמה על‪-‬ידי אדם אחר במתכוון"‪ .‬מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה‬
‫לרבות תביעת הנהג‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל אדם שיכול לתבוע לפי הפלת"ד בין אם מדובר בצד ג' ובין אם‬
‫מדובר בנהג‪ ,‬לא יכול לתבוע בעילה אחרת‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אדם קנה צמיג חדש‪ .‬מתברר שהצמיג לא תקין‪ .‬היתה תאונה בגלל הצמיג‪ .‬האם הנהג או הנפגעים‬
‫יכולים לתבוע את יצרן הצמיגים? התשובה היא לא כי סעיף ‪ 8‬קובע שבמידה ומדובר בתאונת‬
‫דרכים וזכאותם לא נשללת‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם זכאים לפי הפלת"ד‪ ,‬הם לא יהיו זכאים לפי כל עילה‬
‫אחרת‪.‬‬

‫המשמעות של ייחוד העילה היא שחייבים ללכת אל הפלת"ד‪ .‬זה לא אופציונאלי‪.‬‬

‫גם חברת הביטוח לא יכולה לתבוע בגין עילה אחרת כי היא נכנסת בנעלי המבוטח ואם המבוטח‬
‫לא יכול לתבוע גם חברת הביטוח לא תוכל לתבוע‪.‬‬

‫יש ביקורת על העיקרון הזה כי זה פוגע באלמנט ההרתעה כיוון שיש גורמים שיצאו פטורים‬
‫מתשלום‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 8‬כתוב שלא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין אבל הפסיקה הרחיבה את זה לדיני‬
‫הנזיקין‪ ,‬על כל עילה נזיקית אחרת‪ ,‬למשל מכוח החוק למוצרים פגומים‪.‬‬
‫העיקרון הזה של ייחוד העילה מיישמים אותו והוא גם מקומם על נזק גוף שתחילתו בתאונת‬
‫דרכים וסופו ברשלנות רפואית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק קל‪ .‬הובהל לבית החולים ושם בוצע בו ניתוח רשלני ונזקו‬
‫הוחמר פי ‪ .100‬הוא יכול לתבוע רק על פי הפלת"ד‪.‬‬
‫הניזוק רוצה לתבוע את הנזק המוגדל שלו‪ .‬תאונת דרכים זה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב‬
‫שימוש ברכב מנועי‪ .‬עקב זהו קש"ס‪ .‬עובדתי מתקיים – אלמלא התאונה לא היה נגרם לו הנזק‬
‫הקל‪ ,‬לא היו לוקחים אותו לבית החולים‪ ,‬לא היה מבוצע בו ניתוח רשלני ונזקו לא היה קורה‪.‬‬
‫קש"ס משפטי זה מבחן הסיכון – האם זה מתחום הסיכון שאדם ייפגע בתאונת דרכים‪ ,‬יילקח‬
‫לבית החולים ויבוצע בו ניתוח רשלני? מי שיחליט אם מדובר בתחום הסיכון או לא יהיה בית‬
‫המשפט משיקולי מדיניות‪ .‬לרוב‪ ,‬שיקולי המדיניות אומרים שכן ולכן מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫במקרים בהם הרשלנות הרפואית תהיה קיצונית מאוד שיקולי המדיניות יחליטו שלא מדובר‬
‫בתחום הסיכון על מנת להטיל את האחריות על בית החולים ולא על האחראי לתאונת הדרכים‪.‬‬
‫דוגמא שמובאת בספרות היא אדם שנפגע קל בתאונת דרכים‪ ,‬נקלח לבית החולים ובית החולים‬
‫נשרף והוא מת‪.‬‬
‫תביעת העיזבון שלו היא על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים‪ .‬יש קש"ס עובדתי ולכן נשאר‬
‫לבדוק האם זה בתחום הסיכון‪ .‬שיקולי המדיניות יכולים להיות לכאן ולכאן‪.‬‬

‫מה קורה כאשר אדם תבע לפי הפלת"ד‪ ,‬מיצה את העילה ולאחר שקיבל את הכסף מצבו הוחמר‪,‬‬
‫הלך לבית החולים ובוצע בו ניתוח רשלני? במקרה זה לא חל ייחוד העילה כיוון שעילת הפלת"ד‬
‫לא קיימת כי הוא מיצה אותה‪ .‬ולכן ניתן לתבוע את בית החולים‪.‬‬

‫הערות לגבי ייחוד עילה‬

‫• האם ייחוד העילה חלה על עילה חוזית‪ ,‬כלומר מונע תביעה חוזית? אין הלכה בנושא‪ .‬יש‬
‫דעות שונות‪.‬‬
‫• ייחוד העילה לא חלה‪ ,‬וזה קבוע בסעיף עצמו‪ ,‬כאשר מדובר בתאונה מכוונת‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪111‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫ראובן נוהג ברכב‪ .‬שמעון זרק אבן לעבר ראובן והאבן פגעה בראובן ונגרם לו נזק‪ .‬האם מדובר‬
‫בתאונת דרכים לגבי ראובן?‬
‫המקרה הזה הוא לא תאונת דרכים כי מדובר בנזק ישיר‪.‬‬

‫ראובן נוהג ברכב ושמעון זרק אבן‪ .‬ראובן איבד שליטה והרכב התהפך ונגרם לראובן נזק גוף‪.‬‬
‫מדובר בתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית‪ ,‬החזקה הממעטת לא חלה כי מדובר בנזק עקיף‬
‫ולא ישיר‪.‬‬
‫במקרה הזה לא חל ייחוד העילה כי זו תאונה מכוונת והנפגע יכול לתבוע את מי שפגע בכוונה‪ .‬לכן‬
‫הוא יתבע את חברת הביטוח עד הכיסוי‪ .‬אם נשאר נזק שלא כוסה הוא יכול לתבוע את שמעון‪.‬‬

‫מעוולים יחד‬
‫א' גרם נזק לב' ואז ב' יתבע את א' אבל ייתכנו מקרים בהם נזקו של אדם נגרם על ידי יותר‬
‫ממזיק אחד‪.‬‬

‫כאשר יש שני מזיקים שגרמו נזק לניזוק עולות כמה שאלות‪:‬‬

‫‪ .1‬את מי לתבוע – אם היה מזיק אחד הניזוק היה תובע אותו‪ .‬ברגע שיש כמה מזיקים עולה‬
‫השאלה את מי הוא יתבע‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הוא תובע את שניהם איך יחלקו את האחריות ביניהם – כי בסופו של יום הניזוק לא‬
‫יקבל פיצוי על יותר מ‪ 100%-‬אז השאלה היא איך יחלקו את האחריות ביניהם‪.‬‬

‫כדי לענות על שתי השאלות נחלק את ריבוי מעוולים לשלוש סיטואציות‪:‬‬

‫‪ .1‬שני מזיקים שכל אחד עושה מעשה נפרד וכל אחד גורם לנזק שונה‪.‬‬
‫דוגמא הכי פשוטה‪ ,‬מישהו נותן לראובן מכה ברגל והשני נותן לו מכה בעיניים‪ .‬ראובן‬
‫יתבע את הנזק שגרם הראשון ואת הנזק שגרם השני וכל תביעה תהיה בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬מזיקים במשותף שמבצעים מעשה אחד‪.‬‬
‫את הסיטואציה הזאת נחלק לשלוש קטגוריות משנה‪:‬‬
‫‪ .1‬אם שני המזיקים מבצעים מעשה ביחד – בוא נלך לתקוף‪ .‬הם הלכו לתקוף‬
‫מתוך מטרה מסויימת ולא משנה מי עשה מעשה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש שניים או יותר שחבים אותה חבות כלפי אדם מסויים והם הפרו את‬
‫החבות הזאת‪.‬למשל‪ ,‬אם יש חובה חקוקה על מפעיל הבריכה להציב חמישה‬
‫מצילים‪ .‬אם יש שני מפעילי בריכה‪ ,‬החובה מוטלת על שניהם ושניהם עשו אותו‬
‫מעשה ולא הציבו חמישה מצלילים‪.‬‬
‫‪ .3‬יש מעוול אחד והשני נושא באחריות שילוחית‪ ,‬למשל עובד ומעביד‪ .‬העובד‬
‫אחראי‪ ,‬הוא עשה את המעשה אבל המעביד אחראי עליו שילוחית‪.‬‬
‫במקרים האלה נעשה מעשה אחד אבל היו שניים או יותר שביצעו אותו‪.‬‬
‫‪ .3‬כל אחד עשה מעשה נפרד אבל גרמו לנזק אחד בלתי ניתן לחלוקה‪.‬‬
‫פסק דין שמעון נ' ברדה‪ :‬שומר מועדון שיש בו נשק השאיר חלון פתוח ונכנסו נערים‪,‬‬
‫שיחקו בנשק ואחד ירה בשני‪ .‬הנער שירה ביצע עוולת רשלנות ותקיפה והשומר התרשל‪.‬‬
‫יש כאן שני מזיקים שביצעו שתי עוולות אבל גרמו לנזק אחד כי בסופו של יום הנער נורה‬
‫כתוצאה משני המעשים ולא ניתן להפריד בין הנזקים של המעשה‪.‬‬

‫מעוולים יחד זה כל הסיטואציה השניה על קטגוריות המשנה שלה והסיטואציה השלישית‪.‬‬

‫אם נכנסו לקטגוריה של מעוולים יחד המצב הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬יחול סעיף ‪ 11‬לפקודת הנזיקין שאומר ששני המעוולים ניתנים להיתבע יחד ולחוד על ידי‬
‫הניזוק‪ .‬המשמעות היא שהניזוק יכול לתבוע אחד מהם או את שניהם‪ .‬זה במישור‬
‫היחסים בין הניזוק ובין המזיקים‪.‬‬
‫הניזוק יכול לתבוע את המזיק הראשון‪ ,‬המזיק הראשון יכול לתבוע את המזיק השני או‬
‫לצרף את המזיק השני לתביעה כנגדו או למזיק השני הודעת צד ג'‪.‬‬
‫אם הניזוק בוחר לתבוע שתי תביעות נפרדות‪ ,‬התביעה תתנהל קודם כל נגד המזיק‬
‫הראשון‪ .‬לאחר תקופה יהיה דיון במזיק השני‪ ,‬ידונו באחריות של השני אבל לא ינהלו‬
‫התדיינות נוספת לגבי גובה הנזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש מעשה בית דין לעניין גובה הנזק‪.‬‬
‫‪ .2‬לגבי מישור היחסים בין המזיקים‪ ,‬סעיף ‪ 84‬אומר שכל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע‬
‫מהאחרים‪ .‬חלוקת האחריות ביניהם תהיה על פי רמת האשם המוסרי של כל אחד‪.‬‬
‫המבחן הוא מבחן האשמה המוסרית ביחס למעשה‪.‬‬

‫‪112‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫אם כן‪ ,‬מעוולים ביחד הם או מספר מזיקים שעשו מעשה אחד שגרם לנזק אחד או מספר מזיקים‬
‫עשו מספר מעשים שגרמו לנזק אחד‪ .‬במקרה כזה הניזוק יכול לתבוע יחד ולחוד והחלוקה בין‬
‫המעוולים תיעשה על פי רמת האשם המוסרי‪.‬‬

‫הבעיה היא להבחין בין הקטגוריה הראשונה ובין הקטגוריה השלישית‪ .‬השאלה היא אם הנזק‬
‫ניתן או לא ניתן לחלוקה‪ .‬אם הנזק ניתן לחלוקה הלכנו לקטגוריה הראשונה ואז מדובר בתביעה‬
‫רגילה בנזיקין‪ .‬אם הנזק לא ניתן לחלוקה מדובר בקטגוריה השלישית ואז זה מעוולים יחד‪.‬‬
‫הנטייה של דיני הנזיקין היא להטיל על כל אדם אחריות לפי רמת האשם המוסרית שלו ולכן‬
‫השאיפה היא שהנזק ניתן יהיה לחלוקה‪.‬‬
‫השאלה הזאת התעוררה בפסק דין קורנהייזר‪ :‬שלושה כלבים תקפו אדם וגרמו לו נזקים‪ .‬כלב‬
‫אחד הוא כלב רחוב שאין לו בעלים ושני כלבים יש להם בעל אחד‪ .‬לנפגע נגרם נזק ‪.₪ 600,000‬‬
‫הוא ירצה לתבוע את ראובן‪ ,‬הבעל של הכלבים‪ .‬השאלה היא האם נזקו של האדם הוא נזק שניתן‬
‫לחלוקה או לא? אם הנזק ניתן לחלוקה ראובן ישא ב‪) ₪ 400,000-‬שני שליש( והניזוק ישא בנזק‬
‫של ה‪ 200,000-‬אבל אם ייקבע שהנזק לא ניתן לחלוקה מדובר בשני נזקים שנגרמו על ידי כמה‬
‫מעוולים ולכן ניתן לתבוע את ראובן על סך הנזק‪.‬‬
‫השאלה היא עובדתית אבל בית המשפט יכריע בה בשיקולי מדיניות‪ .‬אם בית המשפט ירצה לאזן‬
‫בין כל הצדדים הוא יגיד שזה נזק שניתן לחלוקה ואם הוא ירצה להיטיב עם הניזוק לא יהיה‬
‫מדובר בנזק שלא ניתן לחלוקה‪.‬‬
‫בערכאה הראשונה נקבע שזה נזק שניתן לחלוקה ולכן הבעלים של הכלבים ישא בנזק של שני‬
‫שליש‪ .‬דעת המיעוט היתה שמדובר בנזק שלא ניתן לחלוקה‪.‬‬
‫בדיון נוסף נקבע שלא ניתן לחלוקה ומה שמסתתר בסופו של יום זה שיקולי מדיניות‪ .‬דעת‬
‫המיעוט קבעה שזה נזק שניתן לחלוקה ולכן בעל הכלבים ישא בשני שליש‪.‬‬
‫הגנות בדיני הנזיקין‬
‫יש את המונח סייגים לאחריות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתי לא נושאים באחריות‪ .‬המונח הזה כולל את המונח‬
‫הגנה והמונח חסינות‪.‬‬
‫חסינות עניינה בשלילת האחריות לא בגלל המעשה אלא בגלל מעמדו של המזיק‪ .‬בחסינות שוללים‬
‫אחריות לא בגלל המעשה אלא בגלל המעמד של המזיק‪.‬‬
‫בהגנה מנסים לשלול את האחריות או להפחית את ההיקף שלה דווקא בגלל המעשה של המזיק‬
‫או המעשה של הניזוק‪.‬‬

‫דוגמאות לחסינות‬
‫• קטין – סעיף ‪ .9‬קטין שלא מלאו לו ‪ 12‬שנים חסין מפני תביעה בנזיקין למרות שעשה‬
‫עוולה‪ .‬שוללים את האחריות בגלל מעמדו‪.‬‬
‫• שופט – סעיף ‪ .8‬לא משנה מה השופט יעשה תוך כדי מילוי תפקידו‪ ,‬הוא חסין‪ .‬זה לא‬
‫אומר שהמעשה שעשה הוא לא עוולה אלא מעניקים לו חסינות‪.‬‬

‫יש להבחין בין חסינות מהותית לחסינות דיונית וזה חשוב לצורך האחריות השילוחית‪.‬‬
‫חסינות מהותית – אין אחריות בכלל‪ .‬המעשה לא מקים עוולה וגם אם יש אחראי שילוחי אין‬
‫אחראי שילוחי כי אין עוולה מלכתחילה‪.‬‬
‫חסינות דיונית – יש עוולה אבל לא ניתן לתבוע אותו אבל ניתן לתבוע מישהו אחר‪.‬‬
‫אם החסינות של השופט ניתן היה לתבוע את המדינה‪ ,‬אם היא מהותית לא ניתן‪ .‬יש על כך וויכוח‬
‫לאיזו חסינות זה שייך‪ .‬הנטייה היא להגיד שהחסינות של שופט היא כמעט מהותית וניתן לתבוע‬
‫את המדינה רק במקרים קיצוניים‪.‬‬
‫יש עוד חסינויות‪ ,‬למשל‪ ,‬חסינות של עובד ציבור וכו'‪.‬‬
‫הגנות‬
‫יש להבחין בין הגנה ספציפית ובין הגנה כללית‪.‬‬
‫הגנה ספציפית קשורה לעוולה ספציפית‪ .‬למשל יש את עוולת התקיפה ויש הגנות שקשורות‬
‫לעוולה זו‪ .‬עוולת כליאת שווא והגנות שקשורות לעוולה הזו‪.‬‬
‫הגנה כללית – חלה על כל העוולות‪.‬‬

‫נלמד על ההגנות הכלליות אותן יש לחלק לשני סוגים‪ .‬יש הגנות שנועדו לשלול את האחריות‪ .‬אם‬
‫תתקבל ההגנה המזיק לא אחראי בכלל‪ .‬סוג שני הוא הגנה שנועדה להפחית היקף האחריות –‬
‫המזיק אחראי אבל לא על כל הנזק‪.‬‬

‫‪113‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫הגנות שנועדו לשלול את האחריות‬

‫מעשה של מה בכך – זוטי דברים‪ .‬סעיף ‪ 4‬לפקודת הנזיקין המעשה לא ייחשב כעוולה אם אדם‬
‫סביר לא היה מגיש תביעה‪ .‬מי שיחליט על זה הוא בית המשפט משיקולי מדיניות‪ .‬אם הנזק הוא‬
‫מינורי לא שווה להטריח את המערכת בגלל הנזק‪ .‬וזה גם חוסר תום לב‪.‬‬
‫יש סייג אחד שקשור לקניין – אם המעשה היה חוזר ונשנה היה מקים זכות נוגדת‪ .‬בזיקת הנאה‬
‫אדם עובר בחלקת אחר ‪ 30‬שנה‪ .‬כל פעם שהוא עובר זה זוטי דברים אבל אם לא היו מגישים‬
‫תביעה נגדו אחרי ‪ 30‬שנה הוא היה טוען לזיקת הנאה‪ .‬לכן הסעיף הזה לא חל על מעשה שאם היה‬
‫חוזר ונשנה היה מקים זכות נוגדת‪.‬‬
‫הסתכנות מרצון – סעיף ‪)" :5‬א(בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך‪ ,‬או‬
‫יש להניח שידע והעריך‪ ,‬את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה‬
‫מרצונו"‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫פסק דין אבנר בגא נ' אלי מלול ואח'‪ :‬המדינה הזמינה אצל אלי מלול עבודות לביצוע הובלת מים‬
‫למוצב צה"ל בדרום לבנון‪ .‬התובע‪ ,‬עובד של מלול‪ ,‬נהג לבצע הובלות אלו‪ .‬במהלך אחת ההובלות‪,‬‬
‫הותקפה המשאית )שלא היתה ממוגנת(‪ ,‬עת שהיתה מלווה בשיירת של צה"ל‪ ,‬והתובע נפגע‪.‬‬
‫התובע תובע את המדינה ואת המעביד שלו ברשלנות‪ .‬המעביד והמדינה התגוננו בטענה של‬
‫הסתכנות מרצון‪ ,‬לאמור‪ :‬התובע בחר לסכן את עצמו מרצונו חרף העובדה שהיה מעורב באירוע‬
‫ירי קודם לכן בדרום לבנון בנסיבות דומות‪ .‬טענת ההגנה נדחתה‪.‬‬
‫פסק דין יוסף עזרן נ' מוני הראל‪ :‬תביעתו של אורח במלון‪ ,‬שנפגע‪ ,‬עת שהשתתף במשחקי חברה‬
‫שהמלון ארגן‪ .‬הנפגע תבע את המלון‪ .‬המלון טען להגנת הסתכנות מרצון‪ .‬בית המשפט‪ ,‬קיבל את‬
‫טענת ההגנה‪ ,‬דחה את התביעה בקובעו כי "אדם‪ ,‬כמו התובע‪ ,‬המסכים להשתתף במשחק‪ ,‬שכלליו‬
‫והסכנות הטמונות בו ידועות לו היטב‪ ,‬לאחר שכבר ראה את חברו "מפסיד במשחק"‪ ,‬סביר להניח‬
‫שגם מסכים לשאת בתוצאות המשפטיות של הנזק שייגרמו לו ממשחק ספורטיבי זה"‪.‬‬

‫הרציונאל הוא שמדובר בשוק חופשי‪ .‬כל אדם חופשי לנהל ולכלכל את ענייניו כרצונו‪ ,‬ואם הוא‬
‫יודע למה שהוא נכנס ומסכים למצב זה אין לו להלין אלא על עצמו‪.‬‬

‫התנאים להגנה הזו‪:‬‬

‫‪ .1‬תנאי הידיעה על הסיכון ‪ -‬על הניזוק )התובע( לדעת בפועל )ולא די בידיעה בכוח( את פרטי‬
‫הסיכון‪ ,‬לרבות אופן גרימת הנזק‪ ,‬טיבו והיקפו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אדם שלוקח שיעורי רכיבה על סוסים והוא נפל הטענה היא שהוא צריך היה לקחת על‬
‫עצמו את הסיכון‪ .‬אם יתברר שהמדריך לא היה מתאים או שהסוס היה מועד או שהיה מסלול‬
‫מסוכן‪ ,‬הנפגע לא לקח על עצמו את להיפגע כי לא היה מדריך‪.‬‬
‫‪ .2‬הרצון להיחשף לסיכון ‪ -‬יש להראות שהניזוק חשף עצמו מרצון חופשי לסיכון‪ .‬למעשה‪ ,‬יש‬
‫להראות שהניזוק קיבל על עצמו את הסיכון לפגיעה הפיסית‪.‬‬
‫כל לחץ שמופעל פוגע בתנאי הרצון‪.‬‬
‫מקרה בו עובד ניסה להציל עובד אחר ונפגע בעצמו‪ ,‬לא קיבלו את הטענה שהוא לא נחשף לסיכון‬
‫מרצונו כי אם מקבלים את הטענה הזאת אף אחד לא ירצה להציל אחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬נטילת הסיכון המשפטי ‪ -‬ההגנה תעמוד רק מקום שהתובע קיבל על עצמו את הסיכון של פגיעה‬
‫ללא פיצוי‪ .‬יש להראות כי התובע נטל על עצמו נוסף לסיכון הפיסי )על פי שני התנאים הראשונים(‬
‫סיכון משפטי שלא להגיש תביעה בגין הפגיעה‪.‬‬
‫ההגנה הזאת כמעט לא מתקבלת‪.‬‬
‫כל עוד לא היה מפגש מקדים בין הניזוק למזיק הוויתור כמעט לא יתממש אף פעם‪ .‬אם יש מפגש‬
‫בין הניזוק למזיק‪ ,‬המזיק מחתים את הניזוק ואז מדובר בחוזה אחיד וניתן לתקוף זאת דרך תנאי‬
‫מקפח בחוזה אחיד‪.‬‬
‫החריגים להסתכנות מרצון – סעיף ‪)5‬ב(‪:‬‬
‫הסתכנות מרצון לא ניתן להעלות כאשר עילת התביעה היא הפרת חובה חקוקה‪ .‬כיוון שלא ניתן‬
‫לתת למישהו רישיון להפר את החוק‪.‬‬
‫אם אדם נכנס לבריכה שהיו בה ‪ 4‬מצילים ועל פי החוק יש דרישה ל‪ 5-‬מצילים והשוחה נפגע‪ ,‬לא‬
‫ניתן להעלות טענת הסתכנות מרצון כיוון שבהעלאת הטענה ובקבלתה נותנים רישיון להפר את‬
‫החוק‪.‬‬
‫חריג נוסף הוא ילד מתחת לגיל ‪ 12‬לא ייחשב כמי שידע או העריך את הסיכון ועל כן לא ניתן‬
‫להעלות נגדו טענה של הסתכנות מרצון‪.‬‬

‫‪114‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫‪1.6.09‬‬
‫חסינויות והגנות‬
‫יוצאים מנקודת הנחה שהתקיימה עוולה כלשהי אבל אם מתקיימת אחת החסינויות או ההגנות‬
‫שברשימה‪ ,‬התוצאה היא שהתביעה תידחה על אף שהוכח קיום העוולה‪.‬‬
‫אילו טענות באות בחשבון?‬
‫הטענה הראשונה היא פעילות מלחמתית‪ .‬המדינה יכולה להתגונן בטענה שהיא חסינה מתביעה‬
‫כיוון שהמאורע התרחש במסגרת פעילות מלחמתית‪ .‬סעיף ‪ 5‬לחוק הנזיקין האזרחיים )אחריות‬
‫המדינה( הוא הסעיף שדן בנושא‪.‬‬
‫פסק דין בני יעודה דן בסיטואציה בה אדם נמצא בתוך מסגרייה ונורה מבחוץ במהלך פיזור הפגנה‬
‫שהיתה שם‪ .‬צה"ל טוען לחסינות כיוון שזו פעילות מלחמתית‪ .‬השאלה היא האם פיזור ההפגנה‬
‫מהווה פעילות מלחמתית? אם הטענה מתקבלת התביעה נידחת‪ ,‬לא בודקים אם היתה רשלנות או‬
‫לא‪.‬‬
‫בית המשפט העליון מחליט שיש לאבחן בין פעילות מלחמתית לבין פעילות שיטורית‪ .‬ההבדל הוא‬
‫שפעילות שיטורית גם כאשר מבוצעת בידי צבא אינה מקנה חסינות‪ .‬כאשר המשטרה פועלת‬
‫בתחומי הקו הירוק אין לה חסינות‪ ,‬אותו הדבר גם אצל צה"ל כשהוא פועל בשטחים‪.‬‬
‫מה הקריטריונים? בית המשפט קובע כי יש לבחון את מטרת הפעולה‪ ,‬את מקום האירוע‪ ,‬את‬
‫משך הפעילות‪ ,‬את זהות הכח הצבאי הפועל‪ ,‬את האיום שקדם לפעילות ושנצפה ממנה‪ ,‬את‬
‫עוצמת הכח הצבאי הפועל והיקפו ואת משך האירוע‪.‬‬
‫יישום – לאור כל הקריטריונים נקבע שפיזור הפגנה מהווה פעילות משטרתית ולכן לא חלה‬
‫חסינות‪.‬‬
‫הכנסת מחוקקת את סעיף ‪5‬א הקובע כי הנטל על התובע‪ .‬בדרך כלל בתביעה התובע צריך להוכיח‬
‫אך ישנם מצבים בהם נטל הראייה עובר על הנפגע‪ .‬סעיף ‪5‬א קובע שגם באותם מצבים בהם כלל‬
‫נטל ההוכחה אמור לעבור אל הנתבע‪ ,‬הרי ברגע שמדובר בפעילות ביהודה ושומרון )ובזמנו גם‬
‫בעזה( נטל ההוכחה יישאר על התובע‪ .‬הסיבה לכך היא שהיו הרבה אירועים שצה"ל חשש שברגע‬
‫שיעבירו אליו את הנטל הוא לא יהיה מסוגל לעמוד בו כי אין לו מושג מה קרה‪.‬‬
‫פסק דין לרנר ופסק דין חמד התובע הצליח להוכיח התרשלות של הצבא ולכן המדינה חייבת‬
‫לשלם פיצויים‪.‬‬
‫סעיף ‪)5‬ב( פטור כלפי ארגוני מחבלים – חבר בארגון מחבלים לא יוכל לתבוע את צה"ל על‬
‫התרשלותו‪.‬‬
‫סעיף ‪)5‬ג( קבע פטור בשל פעילות באיזור עימות – שר הביטחון הגדיר ‪ 90%‬מיהודה ושומרון‬
‫כאיזור עימות‪ .‬בזה נוצר פטור‪.‬‬
‫בג"ץ עדאללה – עתירה שבה מבקש הארגון שמייצג את ערביי ישראל להכריז על סעיף ‪)5‬ג( כבלתי‬
‫חוקתי‪ ,‬היסוד את חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ .‬הטענה היא שהסעיף פוגע בצורה בלתי‬
‫חוקתית‪ .‬בית המשפט מקבל את העתירה ופוסל את הסעיף‪.‬‬
‫חסינות עובד ציבור‬
‫סעיף ‪7‬א לפקודת הנזיקין‪ .‬התביעה היא תביעת אזרח כנגד עובד הציבור הסעיף קובע שני תנאים‬
‫מצטברים להחלת החסינות על עובד ציבור‪.‬‬
‫‪ .1‬עובד הציבור עשה את המעשה במסגרת תפקידו השלטוני‪ .‬תפקיד שלטוני פירושו תפקיד‬
‫שאין לו מקבילה בשוק הפרטי‪.‬‬
‫‪ .2‬המעשה לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או מתוך שוויון נפש בנוגע לאפשרות גרימת‬
‫הנזק‪.‬‬
‫מה קורה כשמוגשת תובענה נגד עובד הציבור? פרקליטות המדינה מודיעה שהעובד חסין ולכן‬
‫התביעה תתברר נגד המדינה או הרשות המקומית ולא נגד העובד‪.‬‬
‫החסינות חלה רק על העובד והתביעה כלפי המדינה היא מכוח אחריותה השילוחית‪.‬‬
‫אין בעיה לאזרח לתבוע את הרשות‪ .‬מה תעשה הרשות כלפי עובד הציבור? הסעיף שדן בזה הוא‬
‫סעיף ‪7‬ו המאפשר לרשות לתבוע את עובד הציבור באחד משני מצבים‪ .‬האחד‪ ,‬הוא התרשל‬
‫התרשלות חמורה ובכך גרם לרשות נזק‪ .‬מצב שני‪ ,‬הוא התרשל התרשלות חמורה ובכך גרם‬
‫לאזרח נזק והרשות פיצתה את האזרח‪.‬‬
‫חסינות שופט‬
‫סעיף ‪ 8‬לפקודת הנזיקין קובע ששופט חסין במילוי תפקידו‪.‬‬
‫שופט התרשל‪ .‬האם ניתן לתבוע את המדינה? זה אמצעי לעקוף את הערעור‪ ,‬במקום להגיש ערעור‬
‫אנשים יגישו תביעה נגד השופט‪ .‬ב' אם מגישים תביעה נגד בית משפט עליון על רשלנות שגרמה‬
‫נזק של מאה אלף שקל‪ ,‬התביעה תוגש לבית המשפט שלום‪ .‬כלומר‪ ,‬שופט בית משפט שלום יצטרך‬
‫לקבוע האם שופט של בית משפט עליון התרשל‪.‬‬

‫‪115‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫רוב פסקי הדין קבעו שלא ניתן לתבוע גם את המדינה‪ .‬חריג אחד‪ ,‬פסק דין של בית המשפט‬
‫המחוזי בירושלים פסק דין פרידמן שקבע כי במצב של התרשלות חמורה ניתן יהיה לתבוע את‬
‫המדינה‪.‬‬

‫חסינות קטין‬
‫קטין חסין עד גיל ‪ .12‬סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין קובע חסינות מלאה עד גיל ‪ .12‬חסינות עד גיל ‪18‬‬
‫בעניינים הקשורים לחוזים כי לפי חוק הכשרות הם לא כשרים לכרות חוזה אז אנשים יתבעו‬
‫בנזיקין ולא בחוזים – החוק לא מאפשר את זה‪.‬‬

‫הגנות‬
‫מעשה של מה בכך‬
‫סעיף ‪ 4‬לפקודת הנזיקין‪ .‬הסעיף קובע הגנה כאשר מדובר במעשה קל ערך שאדם סביר לא היה‬
‫תובע בגינו‪.‬‬

‫הסתכנות מרצון‬
‫אדם לוקח על עצמו את הסיכון על הפעילות שהוא עושה‪ .‬הוא לוקח על עצמו גם את הידיעה שאם‬
‫ייגרם לו נזק הוא לא יתבע‪.‬‬
‫אשם תורם‬
‫ההגנה של אשם תורם דנה בהתנהגותו של הניזוק‪ .‬התנהגותו של הניזוק יכולה להשפיע במספר‬
‫דרכים‪:‬‬
‫היא יכולה להיחשב לסיבה מכרעת לנזק‪ ,‬כלומר‪ ,‬הסיבה המרכזית לנזק היא התנהגותו של‬
‫הניזוק‪ .‬אם זה המצב‪ ,‬התביעה נגד המזיק תידחה‪.‬‬
‫מצב שני‪ ,‬היא יכולה לגרום לניתוק הקשר הסיבתי בין התנהגות המזיק לבין הנזק‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫המעשה היה כל כך בעייתי עד שהוא מנתק את הקשר בין מעשיו של הנתבע לבין הנזק ולכן גם אם‬
‫בפועל בוצעה העוולה התביעה תידחה‪.‬‬
‫המצב השלישי‪ ,‬היא יכולה להיות קלה יותר ביחס לשני המצבים הקודמים ואז היא תביא רק‬
‫להפחתת סכום הפיצויים‪.‬‬
‫הסעיף שדן בכך הוא סעיף ‪ 68‬לפקודת הנזיקין‪ .‬הסעיף קובע שני מבחנים בנוגע להפחתת‬
‫הפיצויים‪:‬‬
‫המבחן הראשון האם האדם הסביר היה נזהר יותר‬
‫המבחן השני מה היא תרומת הניזוק לנזק מבחינה מוסרית‪.‬‬
‫פסק הדין שדן בכך הוא פסק דין קופת אשראי וחיסכון נ' עוואד שבו נקבע אשם תורם בשיעור של‬
‫‪ .100%‬התביעה כאילו התקבלה‪ ,‬היתה התרשלות של קופת אשראי וחיסכון ולכן התביעה‬
‫מתקבלת אבל בפועל הוא מפחית את הפיצויים בגובה של ‪ ,100%‬כלומר‪ ,‬לא מקבלים פיצוי‪.‬‬
‫קיימות שתי אוכלוסיות לגביהן הנטייה הינה לא לייחס אשם תורם‪:‬‬
‫האוכלוסייה הראשונה היא עובדים – הנטייה היא לא לייחס אשם תורם לעובד כיוון שתנאי‬
‫העבודה נקבעים על ידי המעביד ולכן הוא יכול היה מראש למנוע את הסיכון שהעובד יביא על‬
‫עצמו‪ .‬ההלכה נקבעה בפסק דין מחמור בע"מ נ' אטדגי‪.‬‬

‫האוכלוסייה השניה שהנטייה היא לא לייחס לה אשם תורם הינה ילדים‪ .‬שני פסקי דין שדנו בכך‪:‬‬
‫פסק הדין הראשון מרצלי נ' מדינת ישראל שם דובר בתלמידה שירדה מטיולית ותוך כדי שהיא‬
‫ירדה מהטיולית וקפצה למטה במהלך טיול שנתי היא השעינה את האצבע על הסולם וכשהיא‬
‫קפצה האצבע נשארה על הסולם )כיום היה מדובר בתאונת דרכים‪ .‬פסק הדין ניתן לפני שחוקק‬
‫חוק הפלת"ד(‪ .‬בית המשפט פסק שקטין חייב לשמור על שלומו שלו‪ .‬יש לו חובה כלפי עצמו אבל‬
‫האשם של המורות שליוו את הטיול השנתי הוא כה מכריע‪ ,‬עד כדי כך שהוא מנתק את הקשר‬
‫הסיבתי בין ההתרשלות של הילדה לבין הנזק‪ .‬לפיכך התביעה התקבלה ולא ייחסו לתובעת אשם‬
‫תורם‪.‬‬
‫מקרה שני פסק דין מדינת ישראל נ' אייגר‪ :‬חייל גנב תיל מהצבא ולקח אותו הביתה והטמין אותו‬
‫בעליית הגג בביתו‪ .‬אחיו הקטן בן ‪ 11‬גילה את הטיל‪ .‬סיפר לאביו ואביו אמר לו לא לגעת בטיל‪.‬‬
‫הוא עולה חזרה לעליית הגג ובודק את הטיל מזוויות שונות והטיל מתפוצץ‪ .‬הוא אושפז והגיש‬
‫תביעה‪ .‬הבעיה של בית המשפט באשם התורם היא כזו – ילד רגיל בן ‪ 11‬לא היה יודע מה הוא‬
‫רואה אבל כאן יש ילד שהוא לא בגדר ילד רגיל‪ .‬אולי אם הילד הזה מבין יותר נסכים לייחס לו‬
‫אשם תורם שלאחרים לא מייחסים שהרי בדרך כלל המבחן הוא אובייקטיבי‪ .‬בית המשפט בסוף‬
‫משאיר את הסוגייה בצריך עיון כיוון שהוא קובע שבמקרה הזה הילד הוזהר על ידי אביו ואם‬

‫‪116‬‬
‫צילה ניהוז‪2009 ,‬‬ ‫דיני נזיקין – ד"ר אמל ג'אברין‬

‫האב הזהיר אותו ברור שיש לו אשם תורם‪ .‬קובעים אשם תורם של ‪ 20%‬והוא מקבל פיצויים‬
‫בגובה של ‪.80%‬‬

‫הקטנת הנזק‬
‫הנטל להקטנת הנזק‪ ,‬משמעו‪ ,‬שעל הניזוק לעשות כל פעולה שאדם סביר היה עושה כדי להפחית‬
‫את הנזק‪.‬‬
‫תפקיד הניזוק הוא לא לדאוג להפחתת סכום הפיצוים אלא להפחתת הנזק‪ .‬אמת המידה היא‬
‫אמת מידה אובייקטיבית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬כאשר אדם יכול להקטין את נזקו באמצעות ניתוח כיוון שמצבו יוטב‪ ,‬האם הוא מחוייב‬
‫לעבור אותו? בית המשפט קובע שבשל האוטונומיה של האדם על גופו‪ ,‬בדרך כלל לא נחייב אותו‬
‫לעבור ניתוח‪ ,‬נקבע בפסק דין גולדפארד נ' כלל‪ .‬כאשר ברור שלניתוח אין סיכונים‪ ,‬אזי הוא יהיה‬
‫מחוייב לעבור אותו ואם לא זה יהיה בגדר הפרה של הנטל להקטנת הנזק‪ ,‬נקבע בפסק דין לוי נ'‬
‫מזרחי‪.‬‬
‫הקטנת הנזק שלא בהקשר של ניתוח – מקרה של גנזך נ' אריה חברה לביטוח – מדובר במורה‬
‫שנפגע בתאונת דרכים‪ .‬אחרי תאונת הדרכים הוא חזר לעבוד ובית הספר שהוא עבד בו התאים לו‬
‫את תנאי הלימוד למצבו‪ .‬אחרי שנה שהוא חזר לעבוד הוא פורש מעבודתו כי הוא מתבייש והוא‬
‫לא מסוגל לעמוד מול כיתה במצבו הנוכחי‪ .‬הוא תובע על אובדן כושר השתכרות מגיל ‪ 60‬שזה היה‬
‫גילו עד גיל ‪ .67‬בית המשפט קובע שאדם סביר לא היה פורש מעבודתו בשל בושה ולכן הוא קובע‬
‫שמדובר בהפרת החובה להקטנת הנזק‪.‬‬
‫המשמעות הכלכלית של הפרת חובת הקטנת הנזק הוא שלא מקבלים את הפיצויים בגין רכיב‬
‫אובדן כושר השתכרות‪.‬‬
‫יש הבדל בין הקטנת הנזק ובין אשם תורם לגבי תאונות דרכים‪ .‬בתאונות דרכים אין אשם תורם‬
‫אבל יש הקטנת נזק‪ .‬כיוון שאשם תורם מטפל במה שיש עד הנזק ואז יש אחריות מוחלטת‪ .‬הנטל‬
‫להקטנת הנזק מטפל במה שקורה אחרי התאונה ואין סיבה שהנזק שיש לאחר התאונה לא יטופל‪.‬‬

‫התיישנות‬
‫ההתיישנות מבוססת על שני חוקים‪ .‬האחד זה חוק ההתיישנות שדן בהתיישנות במשפט האזרחי‬
‫בכלל והשני זה פקודת הנזיקין שיש בה מספר סעיפים שמייחדים את סוגיית ההתיישנות בנזיקין‪.‬‬
‫השילוב שלהם הוא זה שקובע מה תהיה תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫‪117‬‬