Professional Documents
Culture Documents
מודל 7 ממדי תרבות ארגונית
מודל 7 ממדי תרבות ארגונית
.1גישה לחדשנות ולפעילות – מנהלים צריכים להגיב במהירות לשינויים בסביבה כדי להצליח .כיצד ניתן לקבוע האם החברה היא חדשנית או מיושנת? ניתן להסתכל
על קצב פיתוח מוצרים/שירותים חדשים .גם על מספר המוצרים שמגיעים לשלב המסחור ,קצב השקת המוצרים החדשים ,גם אחוז ההשקעה במחקר ופיתוח מעיד על
חדשנות )מתוך אחוז ההשקעה של הפירמה( .בנוסף ,לא מספיק להסתכל רק על המוצרים אלא להסתכל גם על הכיוון הנגדי ,האם החברה מטמיעה טכנולוגיות חדשניות,
מטמיעה שיטות ניהול חדשניות.
.2גישה לסיכון – מנהלים יתקדמו מהר יותר אם ישקלו בזהירות את צעדיהם ויפעלו לאט ובביטחון .האם החברה מדורגת גבוה ,האם היא נחשבת למסוכנת? צריך
להסתכל על מספר מאפיינים :א .דרגת המינוף – כאשר חברה נשענת הרבה על הון זר זה מסוכן יותר ,והיא מדורגת גבוה .יש רמה מסוימת של דרגת מינוף .ב .באיזו
מידה החברה הנבחנת מרבה להיכנס לשווקים חדשים )אזור גיאוגרפי חדש ,מדינה חדשה או פלח שוק חדש( – ככל שהחברה יותר נכנסת לשווקים חדשים
ומפתחת מוצרים חדשים ,ככל שהחברה מרבה לכרות בריתות אסטרטגיות ,להקים מיזמים משותפים ,מבצעת מיזוגים ורכישות – צעדים אלו מעידים על נטילת סיכונים לא
מבוטלים וגורמים לפירמה להיחשב כמסוכנת) .הבדלי תרבות ,אי וודאות ,סכנות של החרמת המפעל ,שינוי בשלטון המדינה אליה נכנסים( .בין שני הממדים האלו יש
מתאם גבוה .שני המשתנים הולכים לאותו כיוון .אם החברה נחשבת כמסוכנת ,נוטלת סיכונים אזי היא נחשבת גם כחברה חדשנית .קיים מתאם גבוה בין שני המשתנים
האלו .ככל ששתי הפירמות )הרוכש והנרכש( שונות בשני המאפיינים האלו זה דורש הערכות מתאימה כדי להתמודד עם הבדלי התרבות.
.3מגע אנכי – מנהלים בדרגי ביניים יהיו אפקטיביים יותר אם יקבלו חום ,תמיכה ועידוד מהמנהלים הבכירים .הכוונה לטיב יחסי הגומלין בין המנהלים שיש ביניהם יחסי
כפיפות .כלומר מנהלים שנמצאים במקומות שונים בסולם ההיררכי בפירמה .למשל ,בין המנכ"ל והסמנכ"לים ,בין סמנכ"ל ומנהל חטיבה .האם מערכת היחסים בין אותם
מנהלים היא מערכת יחסים בריאה ,האם הדרגים הזוטרים זוכים ליחס תומך ,אוזן קשבת ,או זוכים ביחס משפיל ומזלזל והנחתת פקודות.
.4קשר אופקי – מנהלים יצליחו יותר אם יקיימו תקשורת ושיתוף פעולה עם עמיתים באותה רמת ניהול .גם ממד זה מתמקד בטיב המנהלים אך הפעם במערכת היחסים בין
מנהלים שאין ביניהם יחסי כפיפות .מנהלים בני מעמד שווה .למשל ,מנהל מחלקת השיווק למנהל מחלקת התפעול .האם יש שת"פ הדוק בין המנהלים או שמתנהלת
מלחמה ,יריבות גם על המשאבים )מי זוכה בנתח העיקרי של התקציב ,מי הולך לרשת את המנכ"ל( או שרואים שת"פ ועבודה משותפת לטובת הארגון.
.5אוטונומיה ועשיית החלטות – מנהלים יהיו יותר אפקטיביים ככל שיהיו יותר עצמאיים בקבלת החלטות .מימד שמתמקד באופן ניהול החברה ,בתהליך קבלת החלטות –
האם החברה מנוהלת באופן ריכוזי או באופן ביזורי .מידת הגדלת הסמכויות יכולה להעיד על אופן התנהלות החברה .בחברה ריכוזית כל החלטה ,חייבת לעבור לדרג
הניהולי הגבוה ,עצמאות הדרגים הזוטרים היא נמוכה .חייבים לצוות על כל פעילות והחלטה .ככל ששתי הפירמות )נרכש ורוכש( שונות במימד זה אז נראה התנגשות בין
הפירמות.
.6גישה לביצועים – מנהלים יצליחו יותר אם ידרשו מהם באופן מתמיד שיפור בתפקוד האישי והקבוצתי .ממד שמושפע מאוד מהתרבות הלאומית .למשל ,ערך ההישגיות
והתחרות מאוד בולט בחברה האמריקאית ובישראל.
.7גישה לתגמולים – קידום מנהלים צריך להיות רק על בסיס מצוינות בביצוע התפקיד .תגמולים צריכים להתבסס על הממוצע בענף .התגמול יכול להיות מבוסס על
תגמול אישי ,קבוצתי או תגמול משולב .למשל ,הענקת תגמול למנכ"ל החברה הנרכשת – רכב מנהלים .ישנם דגמים וצבעים שיכולים להיתפס כזלזול .תגמול הולם ייתפס
כמתן כבוד .ככל שהפירמות שמשתפות פעולה שונות זו מזו גם במימד הזה ,זה יכול ליצור בעיות ולפגוע בסיכויי הצלחת העסקה.
ʤʸʡʧʤʣ ʥʲ
ʪʪʬʲ
ʪ ʪʪʪʪ
–ʺʥ .
ʯʩ
ʩʰʲ -ʩʬ
חברה גלובלית – מבוססת על הפצה של מוצרים סטנדרטיים בלי להתחשב בדרישות מקומיות ,ובכך מתאפשר לה להוזיל עלויות ,תוך ניצול היתרונות לגודל ,ומכירה אגרסיבית
של מוצריה
חברה רב-מקומית – מתרכזת במתן מענה לדרישות המקומיות ואינה מתרכזת בלחץ להפחתת עלויות.
חברה על-לאומית – שילוב של אסטרטגיה הגלובלית והאסטרטגיה הרב מקומית ,משלבת מיתרונות היעילות בייצור והרגישות לשוק המקומי .השגת יעילות בייצור תוך נקיטת
השינויים בעיצוב המוצר ,בייצורו ובהפצתו לצורך ההתאמה לתנאי השוק המקומי.
חברה בינלאומית – ראיית פעילותיה הבינ"ל של הפירמה כהרחבה של פעולותיה המקומיות .פעולות בחו"ל צריכות לסייע למכירות של קו מוצרים מקומיים או לספק חו"ג/
מרכיבים לפעילות המקומית.
ʤ
ʸʡʧʤʬʩ
ʴʥʸʴ
מודל שרשרת הערך – מתייחס לתהליך ההמרה של משאבי הארגון והפיכתם לתפוקה )מוצר או שירות שהארגון מספק לסביבה( .כל שלב בתהליך ההמרה מהווה חוליה
בשרשרת .כל חולייה תורמת ערך מוסף למוצר .כאשר מדברים על סטנדרטיזציה מול אדפטציה בהקשר של בריתות אסטרטגיות ,יש להתייחס לכל מרכיב בשרשרת במטרה
ʭʥ
ʹʩ
ʩʤ
ʪʩ
ʺ ʬʤ
להגדיל את הערך של התפוקה .באופן כללי ,אסטרטגיית העסקים הבינ"ל לעיתים קרובות מאופיינת ע"י הבחירה בין סטנדרטיזציה עולמית לבין התאמה מקומית .בד"כ מתייחסים
למוצרים ,אך במודל זה של אסטרטגיית עסקים בינ"ל נבחנים לא רק המוצרים בלבד אלא כל פעילות הערך .חברה המעוניינת להפוך לחברה בינ"ל חייבת לשקול האם להיות ʮ
סטנדרטית או להתאים את קו המוצרים ואת שרשרת פעילויות הערך בהתאם לדרישות הלקוח ולתנאי השוק .הרעיון של "הצרכן הגלובלי" מניח שצרכנים בכל רחבי העולם הפכו
דומים מספיק בטעמים ובהעדפות כך שאותו מוצר יספק את דרישותיהם .בהתבסס על רעיון זה הרבה חברות בינ"ל מייצרות ומשווקות את אותו מוצר למעט שינויים קוסמטיים
ʪʪʪʪʢʪʪ
בכל רחבי העולם .ישנה הקבלה בין אסטרטגיה הגלובלית לבין אסטרטגיית הסטנדרטיזציה כאן .כלומר סטנדרטיזציה היא מילת המפתח באסטרטגיה הגלובלית .כל
היתרונות הצפויים מהפעלת אסטרטגיה גלובלית נכונים לסטנדרטיזציה .ע"י ייצור ומכירה של מוצרים סטנדרטיים לכל העולם ניתן לייצר בקנה מידה גדול ובכך להפחית עלויות.
היתרונות של מוצרים סטנדרטיים באספקה ובייצור ברורים .הסטנדרטיזציה בהפצה ,בקידום מכירות ,בשירות לקוח ,גם הם מספקים יתרונות גדולים לחברה )קוקה קולה,
מקדונלדס וכו'( .בניגוד לסטנדרטיזציה ,התאמה גוררת ביצוע שינויים במוצר ובפעילות שרשרת הערך כפי שהשוק מכתיב .כך החברה נותנת מענה טוב יותר לדרישות הלקוחות
במדינה.
ʺʺʺ ʢ
ʺʥ
ʩʢʨʸ ʨʱ ʠ
ʪʪʪ ʪʪʪʪʪ
ʢ ʠ
ʺʺʺ ʺʺʺʺ ʪʪʪʪ
ʪʪʪʡ ʪʪʪʪʪʮ
ʺ ʺʺʺʡ
ʪʥ
ʸʠʧʥ
ʥʨʬʭʩ
ʣʲʩ
ʺʺʺʺʺʺ ʮ
ʢʺ ʺʠ
ʺʺ ʺʺʺʺ