‫•בשנת ‪) Erwin Schrödinger 1927‬מומחה בתיאוריה של‬

‫של ויברציות וגלים עומדים( בהשראתו של ‪de Broglie‬‬

‫הציע שאלקטרון )או כל חלקיק אחר( בעל תכונות של גל‪,‬‬
‫ניתן לתיאור במשוואה מתמטית הנקראת‬
‫פונקצית‪-‬גל )‪ (wave function‬ומסומנת ב‪.Ψ-‬‬
‫‪Schrödinger Equation‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫‪− h‬‬ ‫‪∂ Ψ‬‬ ‫‪∂ Ψ‬‬ ‫‪∂ Ψ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⎟ +‬‬ ‫‪V Ψ‬‬ ‫=‬ ‫‪E Ψ‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪8π m‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪ -V‬אנרגיה פוטנציאלית )‪(-Ze2/r‬‬
‫‪ -E‬סה"כ האנרגיה) משתנה המוגבל ע"י תנאי הגבול (‪.‬‬
‫‪ -Ψ‬פונקצית הגל‪.‬‬
‫• משוואת דה‪-‬ברולי ואי הודאות של אייזנברג מהווים שני‬
‫מאפיינים הבאים ליידי ביטוי בפתרון משוואת ‪.Schrödinger‬‬
‫‪ .1‬אינפורמציה על חלקיק מתקבלת ע"י פתרון משוואה עבור גל‪.‬‬
‫‪ .2‬האינפורמציה שמתקבלת על החלקיק אינה מיקומו המדויק‬
‫אלא ההסתברות למציאת החלקיק בנפח מסוים בחלל‪.‬‬
 Erwin Rudolph Josef Alexander Schrödinger
1887-1961
Nobel Prize in Physics 1933 (shared with Paul Adrien Maurice Dirac)
"for the discovery of new productive forms of atomic theory"
 ‫•לפי ‪ Ψ ,Schrödinger‬צריכה להתאים לגל עומד התחום בגבולות‬
‫של המערכת המתוארת‪.‬‬
‫לא משנה באיזה מקרה מדובר אם אנו יודעים את פונקצית הגל‬
‫)‪ Ψ(x,y,z,t‬בכל נקודה בחלל‪ ,‬ובכל זמן‪ ,‬נוכל לדעת את כל מה‬
‫שאפשר לדעת על ההתנהגות של החלקיק‪.‬‬

‫המערכת הפשוטה ביותר שניתן עבורה לרשום פונקצית גל ‪Ψ‬‬

‫ולפתור אותה היא מערכת חד‪-‬ממדית של חלקיק המוגבל לנוע‬
‫בכיוון אחד בתוך קופסא חד‪-‬ממדית‪.‬‬

‫‪h2‬‬‫)‪d 2 Ψ ( x‬‬
‫‪− 2‬‬ ‫)‪+ V ( x)Ψ ( x) = EΨ ( x‬‬
‫‪8π m dx‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫‪Bound and unbound systems‬‬
‫•מיתר הגיטרה למשל היה תחום בקצוות וכתוצאה מכך‪:‬‬
‫התקבלו רק אורכי גל מסוימים עבור הגלים העומדים‪.‬‬
‫והמסקנה‪:‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬רק אורכי גל מסוימים יכולים ליצור גלים‬
‫עומדים כאשר הם מוגבלים באזור סופי בחלל )‪.(Bound system‬‬
‫זהו המקור המתמטי של קוונטיזציה הבאה לידי ביטוי‬
‫במכניקת הקוונטים‪.‬‬
‫‪Potentials and Quantization‬‬

‫•נניח חלקיק חופשי הנע במימד‬

‫אחד‪“The Free Particle”:‬‬

‫‪Potential E = 0‬‬
‫•היות ומדובר במערכת פתוחה )‪ ,(unbound system‬פונקצית הגל‬
‫עבור חלקיק זה יכולה להיות בכל אורך גל‪.‬‬
‫•האנרגיה נעה מ‪ 0-‬ועד אין סוף )‪(not quantized‬‬
‫‪Free or unbound particles are not quantized‬‬ ‫מכאן‪:‬‬

‫מה קורה אם המיקום של החלקיק מוגבל ע"י פוטנציאל‪:‬‬

‫“ ‪“ Particle in a Box‬‬

‫‪Potential E‬‬
‫‪= 0 for 0 ≤ x ≤ L‬‬
‫‪= ∞ all other x‬‬

‫* במקרה כזה המיקום של החלקיק מוגבל לגודל הקופסא‪.‬‬

 ‫•פונקציות הגל עבור החלקיק בקופסא חד ממדית נראות‬
‫כמו אלו של מיתר הגיטרה‪ ,‬אך כעת הן מייצגות את גל החומר‬
‫של החלקיק‪.‬‬
‫•היות והחלקיק מוגבל בתחום הקופסא‪ ,‬גם הגלים חייבים‬
‫להיות בתוך הקופסא‪.‬‬
‫•אם אורך הקופסא הוא ‪ L‬והחלקיק נע לאורך ציר ה‪ ,x-‬אזי‬
‫המשוואה עבור גל עומד הינה פונקצית הסינוס הבאה‪:‬‬

‫‪ -n‬המספר הקוונטי‬

‫* נניח מקרה ש‪:n = 2 -‬‬

 ‫השאלה היא מה המושג שניתן לקבל‪:‬‬
‫‪ .1‬מהמספר הקוונטי ?‬
‫‪ .2‬ממשוואת הגל ‪? Ψ‬‬
‫‪.1‬לגבי המספר הקוונטי‪:‬‬
‫•החלקיק בו אנו דנים נע באופן חופשי )כלומר שאינו מושפע‬
‫ע"י שום כוחות חיצוניים( עם אנרגיה קינטית‪:‬‬

‫‪1 2‬‬
‫‪Ek = mv‬‬
‫‪2‬‬
‫•ע"מ לקשר בין האנרגיה הקינטית והגל אנו יכולים‬
‫להשתמש במשוואת ‪:de Broglie‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬
‫=‪λ‬‬ ‫=‪→v‬‬
‫‪mv‬‬ ‫‪mλ‬‬
‫* נציב במשוואה של האנרגיה הקינטית‪.‬‬
 ‫‪2‬‬ ‫* מתקבלת המשוואה‪:‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫‪h‬‬
‫= ‪Ek = mv‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2mλ2‬‬

‫•אורכי הגל ‪ λ‬של גלי החומר חייבים להתאים לאותם תנאים‬

‫עבור גלים עומדים של מיתרי הגיטרה לכן‪:‬‬
‫‪2L‬‬
‫=‪λ‬‬
‫‪n‬‬
‫* נציב במשוואה למעלה ומתקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪nh‬‬
‫= ‪Ek = mv‬‬ ‫=‬ ‫‪n = 1,2,3…..‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2mλ‬‬‫‪2‬‬
‫‪8mL2‬‬
 ‫‪n2h2‬‬
‫= ‪Ek‬‬ ‫‪n = 1,2,3…..‬‬
‫‪8mL2‬‬
‫והמסקנות‪:‬‬
‫•ניתן לראות כי המודל נותן קוונטיזציה של אנרגיות של הגלים‬
‫עם ערכים אפשריים הנקבעים ע"י המספרים הקוונטיים‪.‬‬

‫•כאשר מקטינים את גודל הקופסא האנרגיה הקינטית של‬

‫החלקיק גדלה )מתאים לעקרון אי‪-‬הודאות(‪.‬‬

‫•האנרגיה של החלקיק לא יכולה להיות = ‪ .0‬האנרגיה הנמוכה‬

‫ביותר האפשרית מתאימה ל‪.n = 1 -‬‬
‫‪En=1= 12h2‬‬
‫אנרגיה זו נקראת‪8mL2 zero-point energy :‬‬
‫) מתאים לעקרון אי‪-‬הודאות (‬
 ‫עד כאן קיבלנו‪:‬‬

‫‪n2h2‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫‪8mL2‬‬
 ‫‪.2‬לגבי משוואת הגל ‪:Ψ‬‬
‫כיצד ניתן לפרש את פונקצית הגל ?‬
‫מה המשמעות שפונקצית הגל יכולה להיות חיובית או שלילית ?‬
‫לפונקצית הגל של החלקיק אין משמעות פיסיקלית ישירה כפי‬
‫שלא ניתן למדוד אמפליטודות של גלים אלקטרומגנטיים באופן‬
‫ישיר‪ .‬ניתן רק למדוד את העוצמה של גלי אור‪2 .‬‬
‫) ‪I ∝ (Emax‬‬
‫נדון בגל אלקטרומגנטי הנע בחלל החופשי‪:‬‬
‫לפי ‪ -Maxwell‬מערך של שדות מגנטיים וחשמליים המשתנים‬
‫בחלל ובזמן‪.‬‬
‫לפי ‪ -Einstein‬אלומה של פוטונים‪.‬‬
‫ע"פ התיאור של ‪ Maxwell‬הקצב ליחידת שטח שבו האנרגיה‬
‫מועברת ע"י הגל‪ ,‬פרופורציונאלי ל‪-E) E2 -‬אמפליטודה של וקטור‬
‫השדה החשמלי(‪.‬‬
‫ע"פ התיאור של ‪ Einstein‬הקצב פרופורציונאלי למספר הממוצע‬
‫של פוטונים ליחידת נפח של האלומה‪.‬‬
‫מכאן הציע ‪ Einstein‬ש‪ E2 -‬הוא מדד ישיר של הצפיפות הממוצעת‬
‫של הפוטונים‪.‬‬
 Max Born
1882-1970
Nobel Prize in Physics 1954
“ for his fundamental research in quantum mechanics, especially for his
statistical interpretation of the wavefunction “

‫ עבור אלומה של‬Ψ ‫ הציע פירוש לפונקצית הגל‬Max Born•

.‫ לאלומת פוטונים‬Εinstein ‫ בדומה לרעיון שנתן‬,‫חלקיקים‬
 ‫לפי ‪ Ψ2 Max Born‬פרופורציונאלי לצפיפות הממוצעת של‬
‫החלקיקים באלומה‪.‬‬

‫אם מדובר בחלקיק יחיד ) כמו בקופסא חד‪-‬ממדית או אטום‬

‫מימן(‪ Ψ2 ,‬בכל נקודה מייצגת את ההסתברות )ליחידת נפח(‬
‫שהחלקיק יהיה בנקודה זו‪.‬‬
‫מכאן אם ‪ dV‬היא יחידת הנפח הממוקמת בנקודה‬
‫שהקואורדינאטות שלה הם ‪ ,x, y, z‬אזי ההסתברות שהחלקיק‬
‫נימצא ביחידת נפח זו בזמן כלשהו פרופורציונאלי ל‪.Ψ2dV -‬‬
‫‪ – Ψ2‬נקראת צפיפות ההסתברות )‪.(probability density‬‬
‫•מכאן שהקשר בין פונקצית הגל והחלקיק הקשור אליה הוא‬
‫סטטיסטי‪ ,‬ומערב רק הסתברות שהחלקיק נימצא ביחידת נפח‬
‫מסוימת‪) .‬זהו הביטוי לעקרון אי‪-‬הוודאות(‬
‫שׁהוּא חייבת להיות שווה‬‫יכן ֶ‬
‫ה ָ‬‫ההסתברות שהחלקיק יהיה ֵ‬
‫ליחידה )‪ 100%‬סיכוי למצוא אותו( מכאן‪:‬‬
‫‪∫ Ψ dV = 1‬‬
‫‪2‬‬
‫•לפי ‪ Max Born‬ההסתברויות עבור פונקציות הגל של החלקיק‬
‫בקופסא חד‪-‬ממדית יהיו‪:‬‬
 ‫ולסיכום מה התקבל מהמודל‪:‬‬

‫אנרגיות מסוימות‬ ‫מה ההסתברות למצוא‬

‫עבור החלקיק‬ ‫את החלקיק בכל מקום‬
‫בקופסא‬
 ‫•לפי ‪ Schrödinger‬אם אנו יודעים את פונקצית הגל ‪Ψ‬‬
‫בכל נקודה בחלל ובכל זמן‪ ,‬נוכל לדעת את כל מה‬
‫שאפשר לדעת על ההתנהגות של החלקיק‪.‬‬

‫ניתן להרחיב את המודל של חלקיק בקופסא חד‪-‬ממדית‬

‫לקופסא תלת‪-‬ממדית )מודל המייצג מערכות תלת ממדיות‬
‫כמו אלקטרון באטום(‪.‬‬

‫במקרה זה החלקיק יכול לנוע בכל שלושת הכיוונים ‪.x, y, z‬‬

‫הביטוי המתמטי של הקוונטיזציה של אנרגיה במקרה זה‬
‫הוא‪:‬‬
‫‪2 ⎡ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎤‪2‬‬
‫‪h nx‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫…‪nx = 1,2,3‬‬
‫= ‪En x n y n z‬‬ ‫…‪⎢ 2 + 2 + 2 ⎥ ny = 1,2,3‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫…‪8m ⎢⎣ Lx Ly Lz ⎥⎦ n = 1,2,3‬‬
‫‪z‬‬

‫•עבור כל מימד יש מספר קוונטי אחד‪ .‬מכאן שמערכות תלת‬

‫ממדיות כמו אטומים‪ ,‬דורשות שלושה מספרים קוונטיים‪.‬‬