‫‪Chemical bond‬‬

‫‪ -Chemical bond‬הוא המכניזם המשמש לאחד אטומים באופן‬

‫כימי‪.‬‬
‫•ישנם שלושה סוגים של קשרים כימיים‪Ionic ,Metallic :‬‬
‫ו‪.Covalent -‬‬
‫•המכניזם הוא כוח אלקטרוסטטי של משיכה בין אזורים‬
‫של מטען חיובי ושלילי‪.‬‬
‫מיקום האזורים של המטען שונה ממערכת למערכת‪ ,‬והוא‬
‫המבדיל בין הסוגים השונים של הקשרים‪.‬‬
‫•קשרים נוצרים תוך ייצוב של המערכת הכימית תוך שחרור‬
‫אנרגיה )תגובה אקסותרמית(‪ .‬ככל שהאנרגיה המשתחררת‬
‫גדולה יותר‪ ,‬הקשר הנוצר יציב יותר‪.‬‬
‫•במידה ואטומים צריכים לקבל אנרגיה )תהליך אנדותרמי(‬
‫תוך הניסיון ליצור קשר‪ ,‬אזי הקשר לא נוצר‪.‬‬
 ‫‪Bond Motivation‬‬
‫•מדוע נוצרים קשרים ?‬
‫• מבחינה תרמודינמית‪ -‬הקשרים נוצרים תוך שחרור אנרגיה‬
‫תהליך אקסותרמי )‪.(∆H < 0‬‬
‫•מבחינה של קונפיגורציה אלקטרונית‪ -‬תוך יצירת הקשרים‪,‬‬
‫האטומים מקבלים קונפיגורציה אלקטרונית שיותר יציבה‬
‫מאשר הקונפיגורציה שלהם כאטומים בודדים‪.‬‬

‫‪K ([Ar]4s1) → K+ ([Ar]) + e-‬‬ ‫יוני‪:‬‬

‫‪→ KCl‬‬
‫)]‪Cl ([Ne]3s23p5) + e- → Cl- ([Ar‬‬

‫קוולנטי‪:‬‬
 ‫‪Bond Mechanism‬‬
‫•המכניזם של הקשר הוא הכוח המחזיק אטומים הקשורים‬
‫יחד‪.‬‬
‫בכל המקרים‪ ,‬ללא תלות בסוג הקשר‪ ,‬המכניזם קשור בכוחות‬
‫אלקטרוסטטיים )‪.(Coulomb force‬‬

‫*ההבדלים בין סוגי הקשרים‪ ,‬הוא מיקום של אזורי המטען‬

‫האחראיים ליצירת הכוחות אלקטרוסטטיים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬במערכת יונית‪ -‬הכוחות האלקטרוסטטיים נוצרים‬

‫בין הקטיון לאניון‪.‬‬
‫במערכת קוולנטית‪ -‬הכוחות האלקטרוסטטיים נוצרים‬
‫בין הגרעינים החיוביים וענן‬
‫האלקטרונים הנמצא בין הגרעינים‪.‬‬
 ‫‪Bond Order‬‬
‫סדר הקשר‪ -‬מושג המשמש להבדיל בין מס' הקשרים‬
‫הקוולנטיים הקיימים בין שני אטומים‪.‬‬

‫•שלושת סדרי הקשר העיקריים הם‪ :‬סדר ראשון‪ ,‬שני ושלישי‪,‬‬

‫ובהתאמה קשר יחיד )‪ ,(single bond‬קשר כפול )‪(double bond‬‬
‫וקשר משולש )‪.(triple bond‬‬

‫* ישנם מקרים בהם סדר הקשר אינו מספר שלם )רזוננס(‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
 ‫‪Ionic Bond‬‬
‫קשר יוני‪ -‬הוא קשר הנוצר ע"י העברה של אלקטרון אחד או‬
‫מס' אלקטרונים מאטום אחד לאטום שני‪.‬‬
‫בתהליך זה נוצרים קטיונים ואניונים‪.‬‬
‫* בניגוד לקשר קוולנטי בו נוצרים אורביטלים חדשים‪ ,‬בקשר יוני‬
‫יש סידור מחדש של האלקטרונים באורביטלים האטומיים‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫•המכניזם המחזיק את הקשר היוני הוא הכוח האלקרוסטטי‬
‫של משיכה בין היון החיובי והיון השלילי‪.‬‬
‫* האנרגיה ב‪ erg -‬של הקשר בין יונים בפאזה גזית מחוק קולון‪:‬‬
‫‪q = 4.803 x 10-10 esu‬‬
‫‪q+q−‬‬ ‫‪ -esu‬יחידת מטען בסיסית בחשמל ומגנטיות‬
‫‪E=−‬‬ ‫במערכת יחידות של ‪.cgs‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ -r‬המרחק ב‪ cm -‬בין היונים‬
‫‪1 erg = g cm2/s2 = 10-7 J‬‬
 ‫‪Covalent Bond‬‬

‫קשר קוולנטי‪ -‬הוא קשר הנוצר ע"י שיתוף של אחד‪ ,‬שניים או‬
‫שלושה זוגות אלקטרונים בין שני אטומים‪.‬‬
‫•האלקטרונים המשותפים יהיו בעיקר בין שני הגרעינים‬
‫הקשורים‪.‬‬

‫•זה יוצר כוח אלקטרוסטטי של משיכה בין הגרעינים וענן‬

‫האלקטרונים המשותף‪.‬‬
‫ככל שמס' האלקטרונים המאכלסים את האזור בין הגרעינים‬
‫גדול יותר‪ ,‬כך גדולה יותר המשיכה בין הגרעינים והקשר‬
‫חזק יותר‪) .‬קשר משולש חזק יותר מכפול שחזק יותר מקשר‬
‫בודד(‬
 ‫‪Bond Lengths‬‬
‫אורך קשר‪ -‬הוא המרחק הממוצע בין שני מרכזים של שני‬
‫אטומים הקשורים בקשר קוולנטי‪.‬‬
‫•המושג של אורך קשר‪ ,‬קשור למיקום הממוצע של שני‬
‫אטומים העושים ויברציה הרמונית‪.‬‬
 ‫•אורך הקשר של קשר קוולנטי שווה בקירוב לסכום של‬
‫הרדיוסים הקוולנטיים של שני אטומים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬למשל את אורך הקשר ‪ Br-Cl‬ניתן להעריך מהנתונים‬
‫על אורכי הקשר ‪ Br-Br‬ו‪.Cl-Cl -‬‬

‫‪Br-Cl ≈ (1/2 x 199 pm) + (1/2 x 228 pm) = 214 pm‬‬

‫* אורך הקשר הניסיוני ‪213.8 pm‬‬
‫•אורכי הקשרים נקבעים בעיקר ע"י ‪ X-ray diffraction‬וע"י‬
‫שיטות ספקטרוסקופיות )בעזרת אור הנבלע או ניפלט ע"י‬
‫מולקולות(‪.‬‬
 ‫‪Bond Energies‬‬

‫אנרגיית קשר‪ -‬היא כמות האנרגיה המשתחררת כאשר נוצר‬

‫קשר‪.‬‬
‫אנרגיית קשר קשורה גם לכמות האנרגיה‬
‫הדרושה לשבור את הקשר‪.‬‬

‫‪ -Bond-dissociation energy‬מסומנת ב‪ ,D -‬והיא כמות האנרגיה‬

‫הדרושה לשבור מול אחד של קשרים‬
‫קוולנטיים בפאזה גזית‪.‬‬
‫* במושגים של חום התגובה )‪:(∆H‬‬
 ‫•עבור מולקולות דו‪-‬אטומיות‬
‫אנרגיית הקשר מדויקת וקבועה‪.‬‬

‫•עבור מולקולות פוליאטומיות‬

‫כמו ‪ H2O‬המצב שונה‪.‬‬
‫אנרגיית שבירת הקשר הראשון‬
‫של ‪ ,H-O‬שונה מאנרגיית שבירת‬
‫הקשר ‪ H-O‬השני‪.‬‬
‫•כלומר שאנרגיית הקשר ‪ H-O‬תלויה‬
‫במבנה המולקולה‪ .‬ולכן צפוי שאנרגיית‬
‫קשר זה תהיה שונה במולקולות אחרות‬
‫בה הקשר קיים‪.‬‬
‫•מכאן שלהוציא את המולקולות הדו‪-‬אטומיות‪ ,‬לקשרים‬
‫המופיעים במולקולות רבות‪ ,‬עושים ערך ממוצע של‬
‫אנרגיות קשר )‪.(average bond energies‬‬
 ‫* לאנרגיות קשר יש שימושים מעניינים בתרמוכימיה‪.‬‬

‫נניח תגובה בפאזה גזית‪:‬‬

‫) ‪∆H ( bond break age) = ∑ BE ( reactents‬‬

‫)‪∆H (bond formation) = −∑ BE(products‬‬

‫* מכאן שהשינוי בחום התגובה יהיה‪:‬‬

 ‫דוגמא‪:‬‬
‫נניח שרוצים להעריך את חום התגובה הבאה‪:‬‬
‫•חום של תגובה מחושב מנתונים מדויקים יותר של אנתלפיות‬
‫יצירה ‪ ,∆Hf0‬ואין יתרון בשימוש באנרגיות קשר‪ ,‬שכן מדובר‬
‫על אנרגיות קשר ממוצעות המורידות את דיוק החישוב‪.‬‬

‫•חום תגובה ואנרגיות קשר נקבעים ניסיונית ע"י שיטות‬

‫קלורימטריות‪ ,‬בהם מודדים את השינוי בטמפרטורה כתוצאה‬
‫מתהליך כימי כלשהו‪ .‬השינוי בטמפרטורה פרופורציונאלי‬
‫לשינוי בחום התגובה‪.‬‬
 ‫‪Potential Energy Well‬‬
‫•גרף המתאר את היחס בין האנרגיה הפוטנציאלית של המערכת‬
‫כפונקציה של המרחק בין שני אטומים קשורים‪.‬‬
‫•עבור כל שני חלקיקים תתקבל עקומה הדומה בצורתה‬
‫לעקומה שראינו עבור שני אטומי המימן‪.‬‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית המינימאלית וכן אורך הקשר‬
‫ייחודיים עבור כל שני חלקיקים כלשהם‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬