‫‪Version 1.

1‬‬

‫סיכום ‪ -‬מבוא להנדסת‬

‫חומרים‬
‫מספר קורס‪314535 :‬‬

‫חלק א'‬

‫‪Or.Tzafrir@Gmail.com‬‬
‫אביב ‪2007‬‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫קשרים בין אטומים‬

‫משיכה ודחייה בין אטומים‬

‫כוח‪:‬‬

‫– ‪ - Attraction‬משיכה‬

‫– ‪ - Repulsion‬דחייה‬

‫פוטנציאל‪:‬‬

‫– קבועים‪.‬‬

‫– קבועים‪.‬‬

‫– מרחק בין אטומים‪.‬‬

‫פוטנציאל קולומבי‪:‬‬

‫– מספר אטומי‪.‬‬

‫‪ -‬מטען אלקטרון‬

‫– קבועים‬ ‫‪,‬‬

‫פוטנציאל ואן דר‪-‬ולס‪:‬‬

‫סוגי הקשרים‪:‬‬

‫‪ .1‬קשרים יונים – משיכה אלקטרו‪-‬סטטית בין מטענים חיוביים לשליליים‪.‬‬

‫‪ -‬ערכיון של יון ‪.i‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Na‬‬ ‫‪cl‬‬
‫– מטען האלקטרון (קבוע)‪.‬‬

‫‪ -‬פרמטיביות של ווקום (קבוע)‪ .‬ז"א באיזו מידה ניתן לטעון את החלל‪ ,‬באיזו מידה ניתן ליצור‬
‫מידת פוטנציאל‪.‬‬

‫יוני‪ ,‬תמיד יהיה קשר בעל אחוז מסויים יוני‪ ,‬ואחוז מסויים קשר אחר‪ .‬ולכן מדברים‬ ‫אין קשר‬
‫על אחוז‪/‬דרגת הקשר היוני (‪ .)Degree of Ionicity‬ואחוז זה נקבע ע"פ ההפרש בין האלקטרו‪-‬‬
‫נגטיביות של ‪ 2‬האלקטרונים המרכיבים את הקשר‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫‪ .2‬קשרים קוולנטיים – שיתוף של אלקטרונים בין ענני אלקטרונים של ‪ 2‬אטומים סמוכים‪.‬‬

‫‪H‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪e e‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e-‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪e‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬

‫‪H‬‬

‫‪ .3‬קשרים מתכתיים – יונים מתכתיים מסודרים בסריג בתוך ענן של ‪ e-‬חופשיים‪.‬‬

‫ואלקטרונים אלה מאפשרים מוליכות חשמלית‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪Ag‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪Ag‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪Ag‬‬

‫‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Ag‬‬ ‫‪Ag‬‬ ‫‪Ag‬‬

‫‪ .4‬קשרים משניים – כאשר מרכז המטענים החיובים איינו מתלכד עם מרכז המטענים השליליים‪ ,‬ואז‬
‫נוצר דיפול ומכאן מומנט‪.‬‬
‫דיפול מושרה – הדיפול נוצר כי עשיתי משהו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דיפול קבוע – יש דיפול כי זה נתון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חוזק הקשר‪ :‬קוולנטי > יוני > מתכתי > משני‬

‫עקומי הפוטנציאל הבין אטומי‬

‫עקב הפוטנציאל הבין אטומי נקרב אטום מהמרחק‪ .‬במרחק לא ירגיש אחד את השני‪ ,‬וכשיתקרבו‬
‫תהיה ירידה אנרגטית שנובעת מקשר יוני ‪ /‬קוולנטי‪.‬‬
‫כשנקרב את האטומים יש דחייה בין הגרעינים החיוביים ועלייה באנרגיה‪.‬‬
‫מכאן שיש נק' ש"מ שבו האנרגיה מינימלית‪.‬‬

‫אטום‬
‫קבוע‬ ‫אטום‬
‫מתקרב‬

‫ואנרגיית הקשר‬ ‫חישוב נק' ש"מ‬

‫‪3‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫‪.1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפתור את המשוואה למצוא את המרחק ש"מ בין היונים‬
‫‪.‬‬ ‫בביטוי ל‪-‬‬ ‫‪ .3‬הצבת‬

‫‪4‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫קריסטלוגרפיה‬

‫מציאת הכיוונים‪:‬‬

‫‪ .1‬קובעים ראשית צירים‬

‫‪ .2‬מחלקים את המציינים במספר הגדול ביותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מוצאים את הקורדי נטה של סוף הווקטור ומחברים עם ההתחלה‪.‬‬
‫דג'‬

‫מציאת האינדקסים מתוך הקורדינטות‪:‬‬

‫‪ .1‬נפחית בין קורדינטות הסוף להתחלה‪.‬‬

‫‪ .2‬נכפיל את הערכים כדי לקבל מספר שלם‪.‬‬
‫‪ .3‬נסדר בסוגריים מרובעים‪.‬‬

‫דג'‬
‫‪:‬‬ ‫ל‪-‬‬ ‫מ‪-‬‬
‫סוף‬ ‫התחלה‬

‫מציאת אינדקסים למישור‪:‬‬

‫)‬ ‫‪ .1‬מציאת נקודת החיתוך של המישור עם הצירים (לדג'‬

‫הוא ‪ ,‬וההפך)‪.‬‬ ‫) (ההופכי של‬ ‫‪ .2‬חישוב של ההופכי לנקודת (לדג'‬
‫‪ .3‬הכפלה במכנה הכי גדול‪ ,‬כדי שיהיה מספרים שלמים‪.‬‬
‫‪ .4‬סידור בסוגריים עגולים ‪.‬‬

‫דרך נוספת‪:‬‬

‫ווקטורים על המישור וביצוע מכפלה ווקטורית בינהם‪ .‬מקבלים אינדקסים של נורמל למישור‬ ‫מציאת‬
‫שהם האינדקסים של המישור‪.‬‬

‫נוסחאות‪:‬‬

‫מס' העדריות ליח' נפח‪:‬‬

‫‪ -‬מס' אתרי סריג ליח' נפח‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫– אנרגיית אקטיבציה ליצירת מול העדרויות‪.‬‬

‫‪ -‬טמפ'‪ ,‬בקלווין‪.‬‬

‫‪ -‬קבוע הגזים‪.‬‬

‫צפיפות‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬מסה מולרית או משקל אטומי‬

‫–משקל אטומי‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬מספר אבוגדרו‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬נפח תא יח'‬ ‫‪,‬‬

‫מס' אטמים בתא יח'‪:‬‬

‫צפיפות אריזה‪:‬‬

‫‪ -‬נפח האטומים‪.‬‬

‫‪ -‬נפח ת"י‪.‬‬

‫‪ -‬נפח של כל אטום‪.‬‬

‫השוואה בין המבנים הקוביים‬

‫סוג הקובי‬

‫ציור הקובי‬

‫בתוספת אטום אחד‬ ‫כמו‬ ‫יש אטום בכל קודקוד‬ ‫מספר‬

‫בתוספת אטום אחד‬ ‫כמו‬
‫במרכז כל פאה‪ .‬אשר חצי‬ ‫מנפח כל אטום‬ ‫קובי‪.‬‬ ‫אטומים‬
‫במרכז הקובי‪.‬‬
‫מנפחו כלול בנפח הקוביה‪.‬‬ ‫נמצא בתוך הקוביה‪.‬‬ ‫בתא‬
‫יחידה‬
‫מספר‬
‫קואורדינצי‬
‫(חצי‬ ‫שכנים במרחק‬ ‫(חצי‬ ‫שכנים במרחק‬ ‫(צלע‬ ‫שכנים במרחק‬ ‫ה – מס'‬
‫אלכסון פאה)‪.‬‬ ‫אלכסון ראשי)‪.‬‬ ‫הקוביה)‪.‬‬ ‫השכנים‬
‫הקרובים‬
‫ביותר‬
‫הקשר בין‬
‫הכיוון הצפוף ביותר‪:‬‬ ‫הכיוון הצפוף ביותר‪:‬‬
‫הכיוון הצפוף ביותר‪:‬‬ ‫פרמטר‬
‫לאורך האלכסון הראשי‬ ‫לאורך אלכסון הפאה‬
‫‪,‬‬ ‫השריג‬
‫לבין‬

‫‪6‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫הרדיוס‬
‫האטומי‬

‫מקדם‬
‫האריזה‬
‫האטומי‬

‫מציאת צפיפות קווית (כיוון)‪:‬‬

‫)‪:‬‬ ‫דג' לכיוונים (ב‪-‬‬

‫מציאת צפיפות מישורית‪:‬‬

‫)‪:‬‬ ‫דג' למישורים (ב‪-‬‬

‫‪7‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫פגמים ‪ +‬תכונות מכניות‬

‫עקומת מאמץ – עיבור‬

‫חוזק מתיחה‬
‫מכסימלי‬

‫שבר‬
‫תחום‬
‫פלסטי‬

‫תחום‬
‫אלסטי‬

‫נוסחאות‪:‬‬

‫מעוות ‪ /‬עיבור הנדסי‪:‬‬

‫‪ -‬אורך הדגם ההתחלתי‪.‬‬

‫– אורך הדגם הסופי‪.‬‬

‫מעוות ‪ /‬עיבור אמיתי‪:‬‬

‫‪ -‬אורך הדגם‪.‬‬

‫מאמץ הנדסי‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫– עומס‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬שטח החתך ההתחלתי‬

‫מאמץ בתחום האלסטי‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬מודול יאנג‬

‫מאמץ אמיתי‪:‬‬

‫– קבועים‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫בנקודת ה‪ UTS -‬מתקיים‪:‬‬

‫מקדם פואסון‪:‬‬

‫‪ -‬עיבור ניצב לכיוון המתיחה‪.‬‬

‫‪ -‬עיבור מקביל לכיוון המתיחה‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫‪ -‬קוטר‪.‬‬

‫‪ -‬אורך הדגם‪.‬‬

‫מאמץ גזירה‪:‬‬
‫‪ -‬מודול גזירה‪.‬‬

‫‪ -‬מעוות בניסוי גזירה‪.‬‬

‫מודול גזירה‪:‬‬

‫אנרגיה ליח' נפח‪:‬‬

‫מציאת עיבור אלסטי ועיבור שיעורי‬

‫נניח מפעילים על דגם עומס ‪( F‬מעבר לחלק האלסטי) ואז עוזבים אותו‪ .‬אז אפשר לחלק את העיבור‬
‫לעיבור אלסטי ועיבור שיעורי‪.‬‬
‫נקודת‬
‫העזיבה‬ ‫פיתרון‪:‬‬

‫קודם כל מחשבים את המאמץ בעומס הנתון‪:‬‬

‫ע"פ הגרף מוצאים את העיבור הכולל‪.‬‬

‫עיבור‬ ‫עיבור‬
‫אלסטי‬ ‫שיעורי‬ ‫מציאת העיבור האלסטי‪:‬‬

‫ואז ניתן למצוא את העיבור השיעורי ע"י הנוסחא‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫העדרויות‬

‫– מספר העדרויות ביחידת נפח‪.‬‬

‫)‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪ -‬מספר אתרים (אטומים) ליחידת נפח‬

‫– מספר אטומי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬נפח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫– משקל מולקולרי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬מספר אבוגדרו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬אנרגיית אקטיבציה ליצירת העדרויות‪.‬‬

‫‪ -‬טמפ' (בקלווין)‪.‬‬
‫‪ -‬קבוע הגזים‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫פגם חדירה או החלפה?‬

‫קיים קובי של אטומי ‪ ,‬ומקבלים קואורדינאטה שבה אמור להיכנס אטום ‪ .‬צריך לבדוק האם‬
‫או שאין שם כלום ואז יש מקום לאטום ‪.‬‬ ‫בקואורדינאטה הנתונה קיים כבר אטום‬

‫אז זה פגם החלפה‪.‬‬ ‫במידה ויש מקום אז זה פגם חדירה‪ ,‬ובמידה וכן קיים שם אטום‬

‫האם נגרם עיוות מהאטום החדש?‬

‫קשה‬
‫יש מספיק מקום‪ ,‬אם אין מספיק מקום אז נוצר עיוות‪.‬‬ ‫צריך בעצם לבדוק האם לאטום‬
‫להאריך‬
‫אותו‬ ‫לוקחים את הכיוון הכי צפוף שאטום ‪ Y‬עובר דרכו ומחשבים את אורכו‪.‬‬
‫שנכנסים בכיוון הנבחר‪.‬‬ ‫אח"כ מחשבים את קוטר אטום ומוסיפים לזה את מספר רדיוסי אטום‬

‫משיכות‬ ‫פריכות‬ ‫אם הערך הנ"ל גדול מאורך הכיוון אז נוצר עיוות‪.‬‬

‫רכות‬ ‫קשיות‬ ‫גורמים המשפיעים על עקום מעוות – מאמץ‬

‫‪ .1‬טמפ' – ככל שהטמפ' גבוהה יותר כך תנועת הנקעים קלה יותר‪ ,‬והחומר משיך יותר באותו‬
‫מאמץ‪ .‬ז"א שירידה בטמפ' גורמת לירידה במשיכות והחומר הופך לקשיח יותר‪.‬‬

‫‪ .2‬השפעת קצב העיבור – ככל שקצב העיבור גבוהה יותר‪ ,‬כך הנקעים פחות מספיקים להגיב‬
‫לעיבור‪ ,‬ולכן הוא מתנהג בצורה פריכה יותר‪.‬‬

‫– חריצים ואי‪-‬רציפויות גורמים ליצירת מאמצים תלת צירים באזור החריץ‪,‬‬ ‫‪ .3‬מאמץ תלת צירי‬
‫כאשר החומר נתון תחת מאמץ מתיחה חד‪-‬צירי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מאמץ לתל צירי או חריצים גורמים לירידה במשיכות החומר בגלל יצירת מאמץ תלת צירי‪ ,‬ז"א‬
‫שהחומר נשבר מהר‪.‬‬
‫‪ .4‬טמפ' ‪ +‬מאמץ תלת צירי – נוכחות של אי רציפויות וחריצים גורמת ליצירת מאמצים לתל צירים‪.‬‬
‫‪‬תזוזה טמפ' מעבר משיך – פריך לטמפ' גבוהה יותר ‪ ‬המצב מסוכן יותר להתנהגות‬
‫מאמץ‬ ‫פריכה של החומר‪.‬‬
‫כניעה‬

‫פריך‬

‫משיך‬

‫טמפ' מעבר‬
‫משיך ‪ -‬פריך‬

‫‪11‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫שבר‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫שבר פריך – מתרחש באופן מיידי‪ ,‬ללא דפורמציה פלסטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שבר משיך – מתרחש בחלק הפלסטי של העקום‪ ,‬עקב דפורמציה פלסטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קל יותר לקדם סדק כאשר רדיוס שורש החריץ קטן יותר‪ ,‬כלומר הסדק חד יותר‪ ,‬ואנרגיה לשבר‬
‫קטנה יותר‪.‬‬

‫קשר בין מאמץ בקצה סדק אליפטי‪ ,‬לפרמטרים של הסדק‬

‫‪ -‬רדיוס‬ ‫‪ -‬מאמץ מתיחה חיצוני‪.‬‬

‫‪ -‬מאמץ מקסימלי בשורש החריץ‪.‬‬

‫‪ -‬אורך החריץ ‪ /‬סדק‪.‬‬

‫סדק פנימי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫סדק חיצוני‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬רדיוס בשורש החריץ‪.‬‬

‫תיאורית ‪ Griffith‬לשבר פריך‬

‫מקדם ריכוז מאמצים‪:‬‬

‫מקדם חסינות השבר (קבוע של החומר)‪:‬‬

‫– החוזק הקוהזיבי‪ ,‬חוזק הקשר בין האטומים‪.‬‬

‫‪ ,‬אזי יש שבר‪.‬‬ ‫אם מתקיים‪:‬‬

‫מאמץ לשבר‪:‬‬

‫מאמץ קריטי לשבר פריך‪:‬‬

‫‪ -‬אנרגיה לפני שטח (האנרגיה הדרושה להפריד שתי שכבות של חומר)‪.‬‬

‫התיקון לתיאוריה של ‪ ,Griffith‬במקרה של שבר שאינו פריך לגמרי‪:‬‬

‫‪ -‬אנרגיה משטחית‪.‬‬

‫‪ -‬תוספת פלסטיות‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫קריטריון אורואן‪:‬‬

‫איזה סדק לבחור כאשר יש מס' סדקים‬

‫אם הסדק בכיוון המתיחה אז ניתן להתעלם ממנו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לוקחים את האורך של הסדק‪/‬ים פנימי‪/‬ים ומחלקים אותם פי ‪ .2‬ואז לוקחים את שלל‬ ‫‪‬‬
‫הערכים (חיצוני ‪ +‬פנימיים) ובוחרים את הערך הכי גדול‪.‬‬

‫‪-‬עובי הלוח‬ ‫עקומת‬

‫יורד ככל שעובי‬

‫הדגם גדל‬

‫עובי‬
‫הלוח‬

‫שבר משיך או פריך?‬

‫(מאמץ לשבר) ואם מתקיים‪:‬‬ ‫צריך לחשב את‬

‫‪ ‬שבר פריך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬שבר משיך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪13‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫התעייפות‬

‫סוגי מחזורים;‬

‫‪ .1‬מחזור סינובאלי הפיך –‬

‫אמפליטודה‬

‫מתיחה‬

‫לחיצה‬

‫‪ .2‬מחזור סינובאלי תמיד במתיחה –‬

‫נוסיחאות‪:‬‬
‫מאמץ ממוצע‪:‬‬
‫אמפליטודה‪:‬‬
‫יחס הקובע את סוג העמסה בניסוי‪:‬‬
‫טווח‪:‬‬
‫עקומת ‪)Stress – Number of cycles( S-N‬‬

‫גבול‬
‫התעייפות‬

‫דיאגרמת גודמן וגרבר לקביעת תנאי הכשל בהתעייפות‬

‫שבר מתקיים כאשר מתקיים‪:‬‬
‫גרבר‬

‫אין כשל‬
‫התעייפות‬ ‫גודמן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫גודמן‬
‫גרבר‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אין שבר בהתעייפות‬

‫‪14‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫השפעת פרמטרים שונים על עמידות החומר בהתעייפות‬

‫‪ .1‬גודל הדגם וצורת האי רציפות‬

‫‪ ‬צפוי שדגם קטן יותר יציג עמידות גבוהה יותר בפני התעייפות (בגלל הסיכוי הנמוך יותר‬
‫למצוא בו פגמים גדולים)‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שהפגמים ‪ /‬סדקים ‪ /‬אי הרציפויות חדים יותר (רדיוס שורש הסדק ‪ /‬חריץ) העמידות‬
‫התעייפות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬טיב פני השטח‬
‫שיפור טיב פני השטח‪.‬‬

‫חוק מיינר – משנים תנאים במשך הניסוי‬

‫יתרחש כשל כאשר‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬מספר המחזורים שבוצעו בעומס נתון‪,‬‬

‫‪ -‬מספר מחזורים מותר בעומס נתון (אפשר למצוא ע"פ עקומת ‪.)S-N‬‬

‫‪15‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
 ‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫זחילה ‪Creep -‬‬

‫עקומת עיבור – זמן בטמפ' נמוך‬

‫זחילת‬
‫מעבר‬

‫עקומת עיבור‪-‬זמן בטמפ' גבוהה‬

‫קצב זחילה‬
‫קבוע‬
‫זחילה שלישונית‬
‫זחילה‬
‫זחילה שניונית‬
‫ראשונ‬
‫זחילה יציבה‬
‫ית‬
‫עיבור‬
‫אלסטי‬

‫מנגנוני זחילה‬

‫‪ -‬התרחבות של נקעים בדפורמציה פלסטית‪.‬‬ ‫זחילת מעבר‬ ‫‪‬‬

‫‪‬הקשיים מעוותים ‪‬עצירת המשך דפורמציה בגלל שהטמפ' נמוכה מדי מלאפשר‬
‫שחרור נקעים זה מזה‪.‬‬

‫זחילה יציבה – קצב התרבות והסתבכות הנקעים מתאזן עם קצב שיחרור הנקעים זה מזה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בגלל התרומה של האנרגיה התרמית‪ :‬קצב זחילה קבוע‪.‬‬
‫זחילה שלישונית – שטח החתך יורד לערך כזה שהמאמץ גבוהה מידי מחוזק העליון של החומר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואז נוצר צוואר והחומר נקרע‪.‬‬

‫נוחסאות‪:‬‬

‫– קבוע‬

‫– מאמץ‬

‫‪.‬‬ ‫‪ -‬אקספוננט המאמץ‪,‬‬

‫‪ -‬טמפ'‬

‫‪16‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬
‫‪ – 314535‬מבוא להנדסת חומרים‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬

‫‪ -‬אנרגיית אקטיבציה לזחילה‪.‬‬

‫– קבוע הגזים‪.‬‬

‫עבור מאמץ קבוע‪:‬‬

‫‪17‬‬
‫נכתב ע"י‪ :‬אור צפריר‬