‫הובלת תוך תאית‪:‬‬

‫‪ER‬‬

‫‪ :Exocytosis‬העברה חומרים החוצה מהתא באמצעות וסיקולות‪.‬‬

‫רוב החלבונים שנכנסים ל ‪ ER‬עוברים שם מודיפיקציה כימית‪ .‬קשרים די‪-‬סולפידים נוצרים‬

‫ע"י חמצון של ‪ ,cysteine‬ריאקציה המקוטלזת ע"י אנזים שיושב ב ‪ lumen‬של ה ‪.ER‬‬
‫הקשרים הדי‪-‬סולפידים עוזרים לייצב את מבנה החלבון‪ ,‬שעלול להיתקל בשינויי ‪PH‬‬
‫ואנזימים דגרטיביים מחוץ ל ‪/ER‬מחוץ לתא‪ .‬קשרים די‪-‬סולפידים לא נוצרים בציטוזול‬
‫בשל הסביבה המחזרת הסוררת שם‪.‬‬
‫רוב החלבונים שנכנסים ל ‪ lumen‬של ה ‪ ER‬או ממברנה הופכים להיות גליקו‪-‬פרוטאינים‬
‫ב ‪ ER‬ע"י חיבור קוולנטי לשרשראות קצרות של אוליגוסאכרידים‪ .‬תהליך זה נקרא‬
‫‪ glcosylation‬והוא מתרחש ע"י אנזימים הקיימים ב ‪ ER‬אך לא בציטוזול‪ .‬לסוכרים אלו‬
‫מספר תפקידים‪:‬‬
‫–הם יכולים להגן על החלבון מדגרדציה‬
‫–הם יכולים להחזיק את החלבון ב ‪ ER‬עד אשר הוא מקופל כראוי‬
‫–הם יכולים לנתב את החלבון לאברון המתאים בתא בכך שהם משמשים בתור‬
‫טרנספורט סיגנל לאריזה של החלבון לוסיקולה מתאימה‪.‬‬
‫כאשר מוצגים על דופן התא‪ ,‬האוליקוסכרידים יוצרים חלק משכבת התא הקרבוהידרטים‬
‫ופועלת בהכרה של תא אחד את האחר‪.‬‬

‫ב ‪ ER‬חלבונים בודדים לא מתווספים אחד אחד לחלבון ליצירת השרשרת‬

‫האוליגוסכרידית‪ .‬במקום זאת‪ ,‬שרשרת מוכנה של ‪ 14‬סוכרים נקשרת לחלבונים אשר‬
‫נושאים אתר מתאים ל ‪ .glycosylation‬האוליגוסכריד מקושר לליפיד מיוחד הנקרא‬
‫‪ dolichol‬בממברנת ה ‪ .ER‬האוליגוסכריד מועבר ממברנת ה ‪ ER‬לחלבון כאשר ב‬
‫‪ lumen‬ישנה הגחה של ‪ – aspargine‬ח"א אמינו המיועדת לקשירה‪ ,‬אליה הוא נקשר‪.‬‬
‫האספרגין היא אחת מתוך רצף של שלוש ח"א הקובעות את הקשירה‪ .‬ההוספה של‬
‫האוליגוסכריד לחלבון מתבצעת בצעד אנזימתי אחד ע"י אנזים הקשור לממברנה‬
‫‪ oligosaccharide protein transferase‬שהחלק האקטיבי שלו חשוף לחלק ה‬
‫‪ lumen‬של הממברנה )לכן חלבונים בציטוזול לא עוברים תהליך זה(‪ .‬תהליך זה הוא רק‬
‫השלב הראשון במודיפיקציות שעל החלבון לעבור לפני שהוא יוצא מה ‪.ER‬‬

‫חלק מהחלבונים שנוצרים ב ‪ ER‬נשארים ב ‪ ER‬עצמו ופועלים שם‪ .‬לחלבונים אלו יש רצף‬
‫בקצה ‪ C‬הנקרא ‪ :ER retention signal‬רצף זה מזוהה ע"י רצפטור הנמצא‬
‫בממברנה של ה ‪ ER‬ושל הגולג'י‪ -‬כך שאם חלבון מסוג זה מגיע לגולג'י הוא מוחזר ל ‪.ER‬‬
‫רוב החלבונים אשר נכנסים ל ‪ ER‬מיועדים ליעדים אחרים‪ -‬הם עוברים אריזה לוסיקולות‬
‫אשר מניצות מה ‪ ER‬ומתאחות עם הגולג'י‪ .‬היציאה מה ‪ ER‬מפוקחת ע"י ‪,chaperons‬‬
‫אשר משגיחים שחלבונים שלא קופלו כראוי‪ /‬קומפלקסים של חלבונים שתת היחידות‬
‫שלהם לא התארגנו כראוי לא יצאו מה ‪ .ER‬השפרונים לא נותנים לחלבונים אלו לצאת עד‬
‫אשר הם יאורגנו כראוי‪ ,‬אחרת הם עוברים פירוק‪ .‬בדרך זו ה ‪ ER‬שולט באיכות החלבונים‬
‫שיוצאים ממנו לגולג'י‪.‬‬
‫•ישנם מקרים בהם מערכת בקרת איכות זו היא הרסנית בשביל האורגניזם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המוטציה הגורמת לסיסטיקפיברוזיס מייצרת חלבון שהוא במקצת‬
‫‪ .misfolded‬אף ע"פ שחלבון זה יכול לתפקד כראוי‪ ,‬ה ‪ ER‬מונע יציאה שלו ובכך‬
‫גורם למחלה‪.‬‬

‫הממברנה החיצונית של הגרעין ממשיכה בצורת ה ‪ .ER‬הריבוזומים הם חלבונים פעילים‬

‫אשר מסנטזים חלבונים ושולחים אותם ל ‪ ER lumen‬או ‪.ER membrane‬‬

‫‪ -Smooth ER‬אזור מוגבל ברוב התאים‪ ,‬אבל מפותח מאוד בפעולות מסוימות בתאים‬
‫אחרים‪:‬‬
‫–אתר לסינטזה של הורמונים סטריאודים בתאים של הכבד לדוגמה‪.‬‬
‫–אתר לניקוי של מולקולות אורגניות שונות‪ ,‬כמו אלכוהול‪ ,‬בתאי כבד‪.‬‬
 ‫–אחסון של סידן כך שהוא מבודד משאר סביבת התא‪ ,,‬בתאים מסוימים‪.‬‬
‫–אחראי לסינטזה של לפידים‬

‫אברונים נוספים בתא‪:‬‬

‫–ה ‪golgi apparatus‬הממוקם בד"כ ליד הגרעין‪ ,‬מקבל חלבונים ולפידים מה ‪ER‬‬
‫‪ ,‬מבצע עליהם מודיפיקציות ואז שולח אותם ליעדים אחרים בתא‪.‬‬
‫–ה ‪ lysosome‬הוא סט של שקים המכילים אנזימים מפרקים‪ ,‬לאיבר זה מגיעים‬
‫אברונים שחוקים‪ ,‬מקרומולקולות וחלקיקים בתא אשר הגיעו לתא באנדוציטוזה‪.‬‬
‫באיבר זה החלקיקים עוברים פירוק‪.‬‬
‫–ה ‪ endosomes‬סדרה של אזורים בהם חייבים לעבור כל החלקיקים בדרכם‬
‫לליזוזום אשר מבצעים סינון של החלקיקים ומבצעים מחזור של חלקם חזרה‬
‫לממברנה‪.‬‬
‫–‪ Prtoxisomes‬אברונים קטנים המכוסים בממברנה בודדת המכילים אנזימים‬
‫המשתתפים בתגובות של חמצון אשר מפרקים לפידים והורסים מולקולות‬
‫טוקסיות‪.‬‬
‫–‪ Mitochondria‬עטופה בממברנה כפולה‪ ,‬משמשת כאתר ל ‪oxidative‬‬
‫‪ ,phosphorylation‬מכילה ממברנה ייחודית ליצור ‪.ATP‬‬
‫רוב האברונים בתא מוחזקים במקומם ע"י חיבורים לשלד התא‪ ,‬בעיקר למיקרוטובולים‪.‬‬
‫הפילמנטים של שלד התא מאפשרים תנועה של האברונים על גביהם‪ ,‬כמו גם תנועה של‬
‫וסיקולות לאברי המטרה‪ .‬התנועה מתאפשרת בשל חלבוני מנוע שמשתמשים באנרגיה‬
‫מהידרוליזת ‪.ATP‬‬

‫ה ‪ ER‬משמשת נקודת כניסה עבור חלבונים שמיועדים לאברונים אחרונים ול ‪ ER‬עצמו‪.‬‬

‫כאשר החלבונים נכנסים ל ‪ ER‬חלבונים אלו לא שבים חזרה לציטוזול וממשיכים בתהליך‬
‫לתוך ה ‪ .ER‬הם ימשיכו להיות מועברים מ ‪ ER‬ע"י ווסיקולות לאברונים אחרים‪ /‬לממברנת‬
‫התא‪ /‬לחוץ התא‪.‬‬

‫שני סוגי חלבונים מועברים מהציטוזול ל ‪:ER‬‬

‫‪.1‬חלבונים מסיסים מועברים לגמרי דרך ממברנת ה ‪ ER‬לתוך ה ‪-ER lumen‬‬
‫חלבונים אלו מיועדים ל ‪ lumen‬של תאים אחרים או להפרשה חוץ תאית‪.‬‬
‫‪.2‬חלבונים שעתידים להיות טרנס‪-‬ממברנלים מועברים באופן חלקי דרך‬
‫הממברנה של ה ‪ ER‬ונהייה ‪ embedded‬בממברנה‪ -‬חלבונים אלו מיועדים להיות‬
‫בממברנת התא או ממברנה של ה ‪ ER‬או אברונים אחרים‪.‬‬

‫כל החלבונים הללו מכוונים ל ‪ ER‬ע"י ‪ ,ER signal sequence‬אשר מורכב מרצף של‬
‫‪ 8‬או יותר ח"א אשר מעורב בתהליך הטרנסלוקציה של החלבון דרך ממברנת ה ‪.ER‬‬
‫שלא כמו חלבונים הנכנסים למיטוכונדריה‪/‬גרעין‪/‬פרוקיסומס‪ ,‬החלבונים שנכנסים ל ‪ER‬‬
‫עושים את המעבר עוד לפני שהסינטזה של השרשרת הפוליפפטידית הושלמה‪ .‬זה מצריך‬
‫שהריבוזום שמסנטז את החלבון יהיה מחובר לממברנה של ה ‪ .ER‬ריבוזומים אלו מצפים‬
‫את דופן ה ‪ ER‬ויוצרים אזורים אשר נקראים ‪-rought endoplasmic reticulum‬‬
‫בשל המראה שלהם תחת מיקרוסקופ אלקטרוני‪.‬‬

‫קיימות שתי אוכלוסיות של ריבוזומים‬

‫בציטוזול‪:‬‬
‫‪Membrane bound.1‬‬
‫‪ -ribosomes‬מחוברים לצד‬
‫הציטוזולי של ממברנת ה ‪ ER‬ולצד החיצוני של ממברנת הגרעין‪ ,‬מייצרים חלבונים‬
‫שעוברים טרנסלוקציה ל ‪.ER‬‬
‫‪ -Free ribosomes.2‬לא מחוברים לשום ממברנה‪ ,‬מבצעים את הסינטוז של‬
‫שאר החלבונים המקודדים ע"י הדנ"א הגרעיני‪.‬‬

‫הריבוזומים הנ"ל זהים מבחינת פונקציונלית הם שונים אחד מהשני רק בסוגי החלבונים‬
‫אותם הם מייצרים‪ .‬כאשר הריבוזום מרכיב חלבון בעל ‪ ,ER signal sequence‬הרצף‬
‫מנתב את הריבוזום לממברנה של ה ‪ .ER‬כשמולקולת ‪ mRNA‬מתורגמת‪ ,‬הרבה ריבוזומים‬
‫נקשרים אליה ויוצרים ‪ .polyribosome‬במקרה של מולקולת ‪ mRNA‬אשר מקודדת‬
‫לחלבון עם סיגנל ‪ ,ER‬הפולי ריבוזום נהיה מרותק לממברנה של ה ‪ ER‬בשל השרשראות‬
‫הפוליפפטידיות אשר גדלות לתוך הממברנה של ה ‪.ER‬‬
‫‪:Soluble proteins‬‬
‫ה ‪ ER signal sequence‬מנותב לממברנה של‬
‫ה ‪ ER‬בסיוע של שני מרכיבים‪:‬‬
‫‪SRP (Signal Recognition.1‬‬
‫‪ -(Particle‬נמצא בציטוזול‪ ,‬נקשר‬
‫לרצף סיגנל ה ‪ ER‬בחלבון לאחר שהוא‬
‫יוצא מהריבוזום‪.‬‬
‫‪ -SRP receptor.2‬נמצא בממברנה של‬
‫ה ‪ ,ER‬מזהה את ה ‪.SRP‬‬

‫קשירה של ה ‪ SRP‬לרצף סיגנל ה ‪ ER‬גורם‬

‫לריבוזום להאט את הסינטזה של החלבון עד‬
‫שהריבוזום וה ‪ SRP‬נקשרים לרצפטור‪ .‬אחרי‬
‫קשירה לרצפטור‪ ,‬ה ‪ SRP‬משתחרר תוך כדי‬
‫הידרוליזה של ‪ GTP‬ל ‪ GDP‬וסינטזת החלבון ממשיכה כרגיל רק שכעת החלבון מסונטז‬
‫דרך הממברנה של ה ‪ ER‬דרך ‪translocation channel‬‬
‫בממברנת ה ‪.ER‬‬

‫בנוסף לתפקיד הניתוב של ה ‪ ER signal sequence‬יש לו גם תפקיד של פתיחת תעלת‬

‫הטרנסלוקציה בממברנת ה ‪ .ER‬הסיגנל‪ ,‬שכמעט תמיד אצל חלבונים מסיסים נמצא‬
‫בקצה ‪ ,N‬נשאר קשור לתעלה בעוד שאר השרשרת החלבונית מועברת דרך הממברנה‬
‫בצורת לולאה גדולה‪ .‬בשלב מסויים במשך הטרנסלוקציה‪ ,‬רצף הסיגנל נחתך ע"י‬
‫‪ signal peptidase‬אשר נמצא בצד הפנימי של הממברנת ה ‪ .ER‬השרשרת‬
‫הפפטידית של הסיגנל אז מתנתקת מתעלת הטרנסלוקציה ועוברת דגרדציה מהירה‬
‫לח"א‪ .‬ברגע שקצה ‪ C‬של החלבון עבר דרך הממברנה‪ ,‬החלבון משתחרר לתוך ה ‪ER‬‬
‫‪.lumen‬‬
‫‪:Transmembrane proteins‬‬
‫‪ :Stop- transfer sequence‬רצף של ח"א הידרופוביות‪ .‬רצף זה משתחרר מהתעלת‬
‫טרנסלוקציה ונודד בממברנה בה הוא יוצר מבנה אלפא הליקס שעוגן את החלבון‬
‫לממברנה‪ ,‬בו זמנית‪ -‬הסיגנל בקצה ה ‪ N‬משוחרר מהתעלה לשכבת הממברנה ועובר‬
‫חיתוך‪ .‬כתוצאה מכך החלבון נהיה חלבון טרנס‪-‬ממברנלי‪ :‬עם הקצה ‪ N‬בצד הלומינלי של‬
‫הממברנה והקצה ‪ C‬בצד הציטוזולי של הממברנה‪.‬‬
‫בחלבונים ממברנליים אחרים‪ ,‬קיים מצב שה ‪ start transfer sequence‬נמצא דווקא לא‬
‫בקצה ‪ N‬אלא בהמשך השרשרת של החלבון‪ .‬רצף זה אינו מוסר‪ -‬הקצה ‪ N‬יהיה בסוף‬
‫התהליך בצד הציטוזולי‪ .‬מצב זה קיים בחלבונים טרנסממברנליים שיש להם מספר‬
‫חלקים שחוצים את הממברנה‪.‬רצף פנימי ‪ start transfer sequence‬מתחיל את‬
‫הטרנסלוקציה עד אשר מגיע רצף של ‪ -stop transfer translocation‬שני הרצפים‬
‫ההידרופוביים משוחררים לתוך השכבה הלפידית שם הם נשארים בצורת אלפא‪-‬הליקס‪.‬‬
‫יש לשים לב כי מיקום הרצפים קובע היכן נמצא כל קצה של החלבון )‪N-terminus/C-‬‬
‫‪(terminus‬‬
 ‫*כל חלק של חלבון ממברנלי הפונה ל ‪ lumen‬של ה‬
‫‪ ER‬יפנה בסופו של דבר לחוץ התא!‬

‫*מיקרוזומים= שברי ‪ER‬‬

‫‪:SRP‬‬
‫‪ ,Signal recognition particle‬קומפלקס של‬
‫חלבונים‪+‬רנ"א קטן ומיוחד שנמצא רק ב ‪ SRP‬שמחבר את המבנה‪ .‬ל ‪ SRP‬מספר אתרים‪:‬‬
‫–‪ :Signal sequence binding pocket‬אתר קשירה לסיגנל פפטיד‬
‫–‪ :Translation pause domain‬אזור שאחראי לעצירה של התרגום‬
‫–‪ :GTPase‬אזור שאחראי להידרוליזה של ‪ GTP‬ע"מ לנתק את ה ‪ SRP‬מהחלבון‬
‫הנבנה‪.‬‬
 ‫‪PDI- protein disulfide‬‬
‫‪isomerase‬‬
‫חלבון שעושה איזומריזציה די‪-‬‬
‫סולפידית‪.‬‬
‫חלבון זה עושה קשרים דיס ולפידים‬
‫לחלבונים ע"י כך שהוא מחמצן אותם‪.‬‬
‫החלבון יכול להימצא בשני מצבים‪:‬‬
‫מחומצן‪ /‬מחוזר‪ .‬כאשר ה ‪ PDI‬מחומצן‬
‫הוא מחמצן חלבונים ויוצר אצלם‬
‫קשרים די‪-‬סולפידים‪ .‬כאשר ה ‪PDI‬‬
‫מחוזר הוא יכול לחזר חלבונים וליצור‬
‫אצל קשרים די‪-‬סולפידים‪.‬‬
 ‫מחקר על ‪:organelle structure &function‬‬
‫‪ ,George Palade‬זכה בפרס נובל בשנת ‪ ,1974‬החל את מחקר הביולוגיה של התא‪.‬‬
‫המחקר היה על תא דם לבן‪ .‬נלקחה דגימה של תאי דם במנוחה‪ ,‬ודגימה של התא‬
‫בנוכחות נגיפים‪.‬‬
‫כשהתא היה פעיל הוא הבחין בפרשה )‪ ,(secretion‬ובנוסף הוא הבחין בשינויים בחלו‬
‫בתוך התא עצמו‪ .‬הוא הבחין בגדילה של‬
‫‪.ER‬‬ ‫ה‬

‫ישנן מספר שיטות לשבור תאים‪:‬‬

‫–‪ :Detergent lysis‬סיבון‪-‬‬
‫הממברנה נהרסת‪ ,‬כל תוכן התא‬
‫יוצא החוצה‬
‫–‪ :Sonication‬הפעלת לחץ‬
‫באמצעות גלי קול‪ ,‬שיטה שקשה‬
‫לביקור‪ ,‬יכולה לשבור אברונים‪.‬‬
‫–‪:Cell homogenate‬‬
‫מכניסים את התאים לבוחנה‬
‫ששוברת את הממברנה אך לא את האברונים‪.‬‬

‫לאחר שהתקבל תוכן התא בוצע סרכוז‬

‫הדרגתי‪differential -‬‬
‫‪ .centrifugation‬אברונים קלים‬
‫שוקעים במהירות גבוהה‪ .‬ה ‪ ER‬שקע‬
‫לאחר ‪ 4‬סירכוזים‪.‬‬

‫‪ :Density gradient‬מכניסים את הדוגמה לנוזל שיש בו מפל צפיפויות‪ .‬כאשר‬

‫מכניסים תערובת של שני אברונים שונים לדוגמה‪ ,‬האברון הכי צפוף ישקע למטה עד‬
‫אשר יגיע לרמת הצפיפות שלו‪ ,‬האברון הפחות צפוף יהיה בשכבה יותר עליונה של הנוזל‪.‬‬

‫מהניסוי שלו הוא הסיק‪:‬‬

 ‫‪.1‬כמות הפרשה עומדת ביחס ישר לגודל ה ‪ER‬‬
‫‪.2‬ישנם פוליזומים הקשורים ל ‪ER‬‬
‫‪.3‬במבחנה‪ ,‬תרגום של פוליזומים חופשיים מייצר חלבונים יותר ארוכים‪ .‬ההבדל הוא‬
‫בשרשרת פפטידית הידרופובית מובילה‪.‬‬
‫בשלב האחרון של הניסוי הוסיפו ‪ ER‬למבחנה‪ ,‬התקבלו חלבונים קצרים יותר כמו בגוף‪.‬‬