‫תקציר המסמך של ראש עיריית פריז ברטרן דלנואה לקראת פיסגת קופנהגן‬

‫"קופנהגן בעד החלטות שיכולות להתמודד עם הסיכונים"‬

‫האם אנו עדים לקראת כינוס "קופנהגן לשינוי האקלים" לסיפור ידוע מראש של כשלון?‬
‫נראה שמשקיפים רבים איבדו כבר את התקווה לשינוי‪ .‬לא אנחנו‪ .‬להיפך‪ ,‬למרות המצב‬
‫המסובך‪ ,‬מקבלי ההחלטות ברשויות מקומיות מרכזיות בעולם קוראים לקבל בו החלטות‬
‫אמיצות‪.‬‬
‫לערים האחראיות לפליטת גזי חממה בהיקף נרחב‪ ,‬בשל התחבורה הציבורית‪ ,‬הפעילות‬
‫התעשייתית‪ ,‬הבנייה והתאורה הציבורית‪ ,‬יש תפקיד חשוב בכל הנוגע לשינוי אקלים‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬מאחר וערי המטרופולין הגדולות שוכנות לעיתים קרובות באיזורי חוף צפופי‬
‫אוכלוסין הן עלולות להיות הקרבנות הראשונים להידרדרות הבולטת של האקלים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬כבר בשלב מוקדם יחסית היו נבחרי ברשויות המקומיות מודעים לחובתם‬
‫להילחם כנגד שינויי האקלים‪.‬‬
‫אך אין זה מספיק להצהיר על הצורך בקבלת החלטות‪ ,‬הגיע הזמן לעשות‪ .‬וזה מה שעושות‬
‫הערים וקרוב לוודאי שהן היו הראשונות לפעול בצורה שיטתית ולהתבסס בפעולתן על‬
‫גישה אסטרטגית ריאלית‪ ,‬במיוחד על ידי פיתוח "תכניות פעולה בתחום האקלים" שקבעו‬
‫מטרות מדוייקות והשתמשו בכל אמצעי אפשרי‪ :‬דיברסיפיקציה של אמצעי תחבורה‪,‬‬
‫שיתוף במכוניות‪ ,‬שימושי אנרגיה ביתית יעילים יותר‪ ,‬פיתוח יזום של אנרגיות מתחדשות‬
‫ומיחזור אשפה‪.‬‬

‫כתוצאה ממחוייבות קונקרטית זו‪ ,‬הרשויות המקומיות הן עתה שחקניות פעילות ואמינות‬
‫במאבק לעתידו של כדור הארץ שלנו‪ ,‬אף שהתפקיד שהן ממלאות קטן עדיין הוא תופס‬
‫תנופה ומוכר עתה על ידי גופים בינלאומיים‪.‬‬
‫אנחנו יכולים להזכיר כאן לדוגמא את אמנת הערים האירופיות בזכות 'הקיימות' שאומצה‬
‫ונחתמה באאלבורג )‪ (Aalborg‬ב‪ ,1994-‬את יוזמתם האמיצה של אלף ראשי ערים‬
‫באמריקה ליישם את אמנת קיוטו‪ ,‬ולאחרונה‪ ,‬שישה חדשים לפני כינוס קופנהגן‪ ,‬דיוני‬
‫כינוס ארגון הערים והאיזורים בעולם‪ ,‬בו השמיעו נציגי הערים את דעתם את רצונם‬
‫בתוצאות‪.‬‬

‫תרבות זו של תוצאות מתבססת על שותפות בין הערים‪ ,‬חילופי ידע ביניהן‪ ,‬מטרות זהות‬
‫ומסגרת בהירה של זמן‪ .‬כמובן שבמונחים גלובאליים הסיכונים והתוצאות הם הרבה יותר‬
‫מורכבים‪ ,‬ועם כל זאת‪ ,‬הכינוס של קופנהגן צריך להיות אבן דרך משמעותית במרוץ אליו‬
‫יצאה האנושות כנגד השעון‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬הסכם מאוזן צריך לכלול לפחות שלשה אלמנטים‪:‬‬

‫‪ .1‬מחוייבות ברורה של הארצות המפותחות )‪ (Developed Countries‬שבלעדיה אין כל‬

‫טעם להאמין שניתן לצמצם את ההתחממות הגלובאלית ב ‪ 2‬מעלות ב ‪ .2050‬במובן זה‪ ,‬כפי‬
‫שכל אחד מאתנו מודע‪ ,‬הרבה תלוי באדמיניסטרציה האמריקאית‪.‬‬
‫אנחנו רוצים להאמין בנחישות של הנשיא אובמה לקבל את הסכמת הקונגרס לכך‬
‫שאמריקה תתגבר על ה"מדיניות של לחכות ולראות"‪ .‬זה נכון שהאדמיניסטרציה הקודמת‬
‫של הבית הלבן לא נקטה כל פעילות בנושא‪ ,‬אבל בהקשר המדאיג של היום‪ ,‬ארצות הברית‬
‫פנתה למסגרת חשיבה שונה לחלוטין‪ ,‬חיובית יותר ונותנת תקווה לעתיד‪ .‬עמדה חדשה זו‬
‫שתענה על הציפיות שלנו‪ ,‬יכולה לשבור את הדריכה במקום‪ .‬בנוסף על כך גם הדיאלוג עם‬
‫סין‪ ,‬למרות שהוגבל לדיון בעקרונות‪ ,‬מעודד ונותן תקווה לעתיד‪.‬‬
‫הבה נזכור שבחדשים האחרונים הסינים יחד עם מנהיגי ברזיל והודו עודדו את בני שיחם‬
‫האמריקאים לקבל מחוייבות ברורות ל ‪ .2020‬זו בקשה לגיטימית המהווה תנאי מוקדם‬
‫להגדרת המטרות שלהן‪ .‬מאחר ששום דבר לא יוכל להיעשות ללא הארצות הללו‪ ,‬יש צורך‬
‫להביא בחשבון את הציפיות שלהן ואת תוצאות החיוביות שיהיו בהן לכל הצדדים הנוגעים‬
‫בדבר‪.‬‬

‫יש עוד בעל עניין שיש לו חשיבות בנושא‪ :‬תמיכתה של היבשת האפריקנית הנמצאת תחת‬
‫האיום הסביבתי הגדול ביותר והעלולה לסבול ביותר כתוצאה מכך‪ .‬גם כאן חייבת הקהילה‬
‫הבינלאומית להתמודד עם המחוייבויות שלה ולחפש לצורך זה עכשיו דרכים חדשות‬
‫ולהקים מערכות תמיכה ומימון ארוכות טווח‪.‬‬

‫כמו לדוגמה‪ ,‬על ידי האצת ה ‪ Emission Trading‬ב‪) CO2-‬שימוש בתמריצים כלכליים‬
‫להפחתת פליטת גזים מרעילים(‪ .‬האיחוד האירופי צריך לשחרר שוליים של בין ‪ 30‬ל ‪60‬‬
‫מיליון יורו לשנה שיכולים להינתן בצורה לגיטימית למדינות מתפתחות כדי להפחית את‬
‫פליטת הגזים ולהתאים עצמן להשפעות ההתחממות הגלובאלית‪ .‬אנו מצידנו מוכנים להאיץ‬
‫את שיתוף הפעולה המבוזר שלנו עם ערים ושויות מקומיות בעולם כדי לתרום לדינמיקה‬
‫של הסולידריות הזו‪.‬‬
‫תרומת המדינות העשירות יכולה להעשות גם בתחום העברת טכנולוגיות‪ .‬יש לבחון מחדש‬
‫את "מנגנון העברת פרוייקטים" שהוזכרו בפרוטוקול של קיוטו )העברת טכנולוגיות‬
‫מצמצמות זיהום סביבתי בפרוייקטים של השקעות מארצות מפותחות במדינות מתפתחות(‬
‫שגרמו לסטייה מהכוונות הרצויות‪.‬‬
‫‪ .2‬אחריות משותפת‪ ,‬אם כי נבדלת‪ ,‬של המדינות להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית‪.‬‬
‫ברור שארצות מתפתחות תרמו פחות מאשר המדינות הצפוניות לריכוז הנוכחי של גזי‬
‫החממה באטמוספרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יהיה זה מסוכן ‪ -‬הן בעבורן והן עבור כדור הארץ כולו –‬
‫שארצות אלה ימשיכו בפיתוח שאינו בר‪-‬קיימא )‪.(Non-Sustainable Development‬‬
‫סין‪ ,‬הראשונה בעולם כיום בפליטת ‪ CO 2‬הבינה זאת היטב‪.‬‬

‫ברור שבמסגרת משא ומתן זה‪ ,‬קביעת ואכיפת קריטריונים דרסטיים על הארצות‬
‫המתפתחות העיקריות ופיקוח על פליטת ה ‪ CO 2‬הוא מענינן של מדינות אלה בראש‬
‫ובראשונה‪ .‬בהקשר זה הגיוני להניח ש ב ‪ 2050‬יתחייבו מדינות אלה להגביל את פליטת‬
‫הגזים לתושב לרמה שנקבעה על ידי האיחוד האירופח ל ‪.2020‬‬
‫‪ .3‬מנגנון מחייב שיבטיח שכל מדינה תקיים את מחויבותה‪ .‬לנוכח הצורך הדחוף להשיג‬
‫פיקוח ובקרה גלובלית בתחום הסביבה‪ ,‬אנו ממליצים בתוקף על יצירת ארגון סביבתי‬
‫עולמי אותנטי‪ .‬הקמה של ארגון שתפקידו יהיה לפקח על המחוייבות של חבריו –כולל ניהול‬
‫ההעברות הפיננסיות ותמיכה הטכנית – יכולה לסייע לתהליך המשא ומתן‪.‬‬
‫כינוס קופנהגן יהיה קרוב לוודאי אבן הדרך הראשונה בדרך הארוכה אותה צריך האדם‬
‫לסלול כדי להמציא צורות פיתוח יותר ידידותיות לסביבה ולדאוג לדורות הבאים‪ .‬אבל‪ ,‬כדי‬
‫שנוכל להתקדם‪ ,‬אנחנו צריכים ליצור עכשיו ברית אמיתית שתניח את היסודות לעולם בו‬
‫אנו רוצים לחיות מחר‪.‬‬
‫קופנהגן תהיה מן ה ‪ 7‬עד ה ‪ 18‬בדצמבר "בירת העתיד"‪ .‬ראשי הערים ומקבלי ההחלטות‬
‫ברשויות המקומיות מכל העולם מצפים ממנהיגי המדינות לענות על אחריות היסטורית זו‬
‫הניצבת בפניהם‪.‬‬
‫ברטרן דלנואה‬