Professional Documents
Culture Documents
דולה ומשקה וישב תשע
דולה ומשקה וישב תשע
דולה ומשקה וישב תשע
ביאור דברי המדרש שיהודה נשא אשה דווקא אחר מכירת יוסף
בנים טובים אשר מהם יצמח בנין עדי עד .ואח"כ הבין לו
הקב"ה ,אם ח"ו באמת אשר אתה חושב שאין לך תקוה
ואין לך חיים בשורש ,א"כ אף אם תוליד מאה הלא לא במדרש רבה )וישב פרשה פה( כותב וזה לשונו :ויהי בעת
יוכלו להיות בחיים יותר ממך ,כי אצל הש"י הצינור ההיא ,רבי שמואל בר נחמן פתח )ירמיה כט( כי אנכי
ששולח על ידו החיים ,גם הצינור צריך להיות של החיים, ידעתי את המחשבות ,שבטים היו עסוקין במכירתו של
וא"כ כאשר בדעתך ,לא יהיה רק חיי שעה אף כל יוסף ,ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו ,ראובן היה עסוק
תולדותיך .ולכן כאשר בא על בירור הדבר נולד לו שלה, בשקו ובתעניתו ,ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו ,ויהודה
וקרא שמו שלה היינו טעות שטעה בדבר .ולכן בנים היה עסוק ליקח לו אשה ,והקב"ה היה עוסק ובורא אורו
הראשונים לא היה להם חיים ושלה נשאר בחיים. של מלך המשיח.
וכן מוסיף במי השלוח )חלק ב' פ' וישב ד"ה ויהי בעת( וזה וביאר בזה רבנו מרן רבי שמחה בונים מפרשיסחא זי"ע
לשונו בתוך הדברים :וכן הענין כאן ,שכולם עסקו בספרו קול שמחה פ' וישב :המדרש הזה תמוה לכל רואים.
בפעולותם והשתדלותם שחשבו שע"י זה יתקרבו להשי"ת. ונראה לפרש דבא המדרש להורות לנו ענין נפלא ,דכל
אבל יהודה חשב שהוא מצדו אין בו כח להשלים נפשו, השבטים ויעקב היו עסוקים בצום וצעקה לה' .השבטים
וצעק מאוד להשי"ת אליך ה' נפשי אשא ,ואין לי שום עצה בשביל מכירת יוסף ,וגם יוסף על מכירתו ,וגם יעקב
רק להוליד נפש טוב ,והשי"ת היודע מחשבות הסכים התאבל על בנו ,והיו מתפללים לה' בכל לבם ובכל נפשם,
למחשבת יהודה שענינו היה כענין דוד המלך ע"ה ,ובורא ויהודה היה עסוק ליקח אשה .נמצא לעיני בשר היה ענינם
אורו של משיח ,והאיר לו השי"ת שמצא תקוה בנפשו יותר לה' ,כי הוא היה עוסק בנשיאת אשה .אף על פי כן
שיתקן הכל בשורש וכו'. אמר המדרש ,דאין שום אדם יודע מחשבות הטמונות בלב
וכן הובא ברמתיים צופים להרה"ק רבי שמואל משינאווי איש ,וראה הקב"ה יותר מעשה יהודה ,וממנו היה בורא
זצ"ל תלמיד הרה"ק מפרשיסחא) ,בפרושו לאליהו רבה אורו של משיח .ומעתה יתורצו דברי המדרש על נכון דוק
פרק ה' אות נז( :ויהודה בהיותו מלך עליהם ,בוודאי היו ותשכח והבן .עכל"ק.
דבריו נשמעים והיה ביכולתו לפטור יוסף ולהשיבו לאביו. ביאר בזה במי השלוח ח"א )וישב ד"ה וירד יהודה( :טעם
ע"כ חשב בדעתו שאין מועיל שום תשובה אצלו .ע"כ חשב הענין למה הלך יהודה לישא אשה בזה הזמן ,מפני שראה
אולי יקים ויעלה אותו אחד מזרעו .ע"כ היה עסוק ליקח כי יעקב מיאן להתנחם ,וביען כי עליו נפל הגורל לשאת
אשה ,ומחשבה זו יקר בעיני הקב"ה ,ע"כ היה בורא אורו הכתונת לאביו ונפל דעתו מאד מזה ,וחשב כי ח"ו אפס
של משיח .וזה שפתח ,כי אנכי ידעתי וכו'. תקוה ממנו .והלך לישא אשה ,שאמר אפשר שיהיה לי
מאת הרה " ג ר ' דוד סופר שליט " א מו " ץ בבית הוראה דבית מדרשנו
שנשתכר וישן וחתכה ראשו .והטעם שקבעו הזמן ימי חנוכה נקבעו להודות ולהלל לבורא עולם ,ומ"מ
דוקא כשהנרות דולקות להזכיר שאסור להשתמש קצת מצוה יש בסעודה ,כי בימים אלו עשו חנוכת בית
לאורם. חשמונאי ועשו בבית המקדש חנוכת הבית מטומאת
ההיכל ולכן הוי מצוה .ואם סועד כדי ליתן שבח
אילו מלאכות אסורות בזמן שדולקים הנרות? למקום או לפרסם הנס הוי סעודת מצוה )כמבואר
סימן עת"ר ס"ב ומ"ב(.
המלאכות האסורות בחצי שעה שדולקים הנרות הם כתוב ברמ"א :יש לאכול מאכלי גבינה בחנוכה לפי
תפירה כיבוס וגיהוץ וכיו"ב .אבל מצד הדין שאר שנס חנוכה נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב.
עבודות הבית שמותרים בחול המועד מותרים גם
בחנוכה .אמנם מצוה שלא לעשות מלאכה מתמשכת האוכל סופגניה בתוך
כבישול ואפיה ,אכן אם מכינים מאכלים המיוחדים סעודתו מה מברך?
לחנוכה כלביבות וסופגניות ,אין צריך להחמיר ,כן
פסק הגריש"א שליט"א. אף אם אכל שיעור קביעות סעודה מסופגניה מברך
על המחיה ולא ברכת המזון כיון שאין אופים את
כמה זמן קודם ההדלקה הסופגניות ,אלא מטגנים אותם בשמן עמוק וטיגון זה
אסורה עשיית מלאכה? הוא בישול ,ואפילו אם טיגנם אין מברך המוציא
שהרי אין להם תואר לחם )כמבואר סי' קס"ח( .ואם
חצי שעה קודם זמן הדלקת הנרות אין לעשות אוכלם באמצע הסעודה לשובע אי"צ לברך דברכת
מלאכה שמא יאריך מלאכתו וישכח להדליק נרות. הפת פוטרתם .ואם אוכלם לקנוח יכוון בברכת
המלאכות האסורות הם תספורת ,רחיצה ,אכילת פת, המוציא להוציאם להדיא ואם לא כיון מסתמא מברך.
מסחר המתמשך ,וכן שאר עבודה שאין רגילים ויותר טוב להוציא עצמו מהספק )עיין ביאור הלכה
להפסיקה כמבואר בשער הציון )סי' תרע"ב ס"ק י"ד( שם(
אחר שהגיע זמן ההדלקה אסור אפילו ללמוד כתב הגרי"ש אלישיב שליט"א ,שלביבות אף אם אין
כמבואר במ"ב ובאכילה פוסק מיד אפילו התחיל הירק ניכר בהם מברך בורא פרי אדמה ,דזה דרך
בהיתר שלא יאחר את זמן הדלקה ,אבל אשה שאינה אכילתו.
מדלקת אלא בעלה מדליק עבורה פוסק הגריש"א
שליט"א דמותרת בכל זה. האם מותר להתענות בחנוכה?
בעל עסק צריך לסגור חנותו וללכת לביתו להדליק
בזמן .ואם אי אפשר לו יכול להשאיר את אשתו בחנות אף על פי שנתבאר דאין מצות סעודה בחנוכה מכל
והוא ילך להדליק .ויוצאת ידי חובה בהדלקתו אפילו מקום מבואר )בסי' עת"ר ס"א( דאסור להתענות בימי
אינה שומעת הברכות ואין רואה ההדלקה .ואם אי חנוכה וגם ערב חנוכה בכלל ,ולכן הנוהגים להתענות
אפשר יכול להשאר בחנות ולשלוח שליח להדליק ביום שמת בו אביו ואמו אין להם להתענות בימים
ואשתו גם יכולה להיות שליח .ומי שמדליק נרות אחר אלו.
זמן סגירת החנות ואין מדליק בזמן עושה שלא כדין
כמבואר בשו"ע )תרע"ב ס"א(. שיעור הזמן שנהגו הנשים
לימנע מעשיית מלאכה?
זהירות בנר חנוכה
נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות
מצינו בחז"ל שהחשיבו מאוד את הדלקת נר חנוכה דולקות ,והיינו חצי
שאפילו עני שאין לו מה לאכול שואל על הפתחים או שעה מההדלקה
מוכר כסותו וקונה שמן ומדליק .וכתוב בגמ' )שבת אבל אחר כך אף
כ"ג (:הזהיר בנר הוין לו בנים ת"ח ופרש"י נר שבת אם הנרות דולקות
ונר חנוכה. לעשות יכולות
מלאכה .והטעם
כמות השמן בנר על שהחמירו
צריך לשים שמן בכמות שיספיק לדלוק לפחות חצי יותר הנשים
שעה אחר צאת הכוכבים ,ואפילו מדליק בשקיעה יש מהאנשים ,משום
לחוש לדעת המחבר דהזמן הוא בצה"כ ,וזמן ההדלקה שעיקר הנס נעשה
חצי שעה אחריו .ואם לא היה מספיק שמן יש לכבות על ידי אשה שגזרו,
ולחזור ולהדליק) .מיהו אם היה כדי הדלקת חצי שעה כל ארוסה תבוא
מהשקיעה לא יברך( ולדעת המ"ב אחר שדלק חצי ההגמון, לפני
שעה מצאת הכוכבים אין בכך יותר מצוה ויכול לכבות ויהודית בת יוחנן
אמנם דעת הגריש"א שליט"א דיש הידור להניח כהן גדול באה
הנרות עד שתכלה רגל מהשוק דזמנינו. לפניו והאכילתו
תבשיל גבינה עד
ושם אמו וביקש כי יברכהו אביו שישתחרר מן הצבא. לרופא ההוא...
נכנס לחדר ,ואמו הרבנית ממתינה בחדר הסמוך לראות בא יהודי לבעש"ט הקדוש זיע"א וביקש ממנו שיפנה
איך יפול דבר. אותו לרופא מומחה לטיפול במחלה קשה שחלה בה.
קיבל הרבי את ה'קוויטל' מידי בנו ,עיין בו ,ואנחה שלח אותו הבעש"ט לעיירה רחוקה .אסף האיש את
עמוקה בקעה מפיו .הרבנית נבהלה מאד .ידעה היא ,כי שארית כספו כדי לשכור עגלה שתסייע אותו לשם ,והחל
לכל תנועה יש משמעות ,ואם נאנח הוא ,אולי ח"ו אינו לחקור על אותו רופא .לתדהמתו ,שמע שאין במקום
מצליח להושיע את בנו. רופא ,ואפילו לא חובש" .למי אתם הולכים כשיש
פתחה הרבנית הדלת והחלה לבכות" :הן בחורים בביתכם חולה?" שאל את בני העיירה.
כה רבים זכו לישועה בזכות ברכותיך ,ולמען בננו אינך ענו לו" :אנחנו מתפללים לקב"ה".
פועל?" שם האיש לבעש"ט וסיפר לו את הדברים ,ושאלו
והרבי ענה" :הסירי דאגה מליבך .בננו בעז"ה יזכה מדוע שלחו בחינם למקום רחוק כל כך.
להוושע כמו כל בחורי ישראל ,בוודאי שאתפלל השיב לו הבעש"ט" :לרופא ההוא רציתי שתלך,
בעבורו" .אמר ודמעות זלגו מעיניו. לרופא כל בשר"...
"אם כן מדוע האנחות והבכיות?" לא הרפתה
הרבנית הסביר הרבי :כאשר קראתי את ה'קויטל', אהבת ישראל
הרגשתי צער רב .ואז עלה החשש בליבי ,שמא אני חדר ההמתנה שלפני חדר קודשו של הרה"ק רבי
מצטער בצער בני ,יותר משאני מצטער בצרתם של יששכר דב האדמו"ר מבעלז זיע"א היה המלא מפה לפה.
אחרים .והרי אהבת ישראל אמיתית היא לאהוב כל בין הבאים בלטו כמה בחורים שצו הגיוס לצבא ההונגרי
יהודי כמו את בני ,עצמי ובשרי .ואם לרגע חשתי צער ריחף מעל ראשיהם .היתה זאת סכנה נוראה ,כיון
רב יותר ,אות הוא כי אהבת ישראל שלי פגומה". שראה עליהם לחיות בין גויים ,ולא יכלו לקיים שבת,
ושוב פרץ בבכי מר... כשרות רבים נהרו לבקש את ברכת הרבי ,ורבים זכו
לישועה ובדרכים מופלאות נפטרו מעול השירות.
כל מילה... יום אחד הגיע שליח לבית הרבי ובידיו איגרת מן
פעם התקיימה אסיפה של רבנים ועסקנים שהשתתף הצבא .בנו של הרבי ,הרה"ק רבי מרדכי מבילגוריי
בה הגה"ק רבי ישראל מאיר מראדין ,בעל ה"חפץ חיים " זיע"א -הוא עצמו קיבל צו גיוס לצבא .נטל הבן את צו
זיע"א. הגיוס והראה אותו לאמו ,הרבנית הצדקת ,ראתה האם
באסיפה הוחלט לשלוח מברק למקום מסויים בעניין והורתה לבנה" :כתוב לאביך 'קויטיל' ,הכנס לחדרו
שדנו בו. ובקש את ברכתו".
החלו הנוכחים להתווכח על נוסח המברק .תוך כדי כך עשה רבי מרדכי כפי שצוותה עליו ,רשם את שמו
החל אחד העסקנים למנות לפני ה"חפץ חיים" מעשים
שונים שעשה אדם מסוים.
רצה ה"חפץ חיים" להשתיקו ושאלו" :מדוע הנכם
מתווכחים בענין המברק?"
הסביר העסקן" :הרי כל מילה במברק עולה כסף ,ע"כ ברכת מז"ט חמה ולבבית
ראוי לבדוק את נחיצותה". לידידנו החשובים שהשמחה במעונם:
"האומנם?" שאל ה"חפץ חיים" ,אם כל מילה במברק
הי"ו הר"ר בנימין זאב אדלר הרה"ח ר' בנימין יצחק אורבוך הי"ו
לנישואי הבן
עם פטירת אמו הצדקנית ע"ה יהי רצון שתרוו נחת מכל צאצאיכם
מתוך הרחבת הדעת ובריות גופא אמן
האברך היקר
מוקד ההודעות0573110180 :
הר"ר נתנאל אליהו רז הי"ו
עם פטירת אביו החשוב ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
ומעתה אך טוב וחסד ימצאו אתכם מכון "דולה ומשקה"
ובהמשך פעלכם תמצאו חיזוק ונחם ת .ד 1314 .בני ברק
עדי נזכה במהרה לגאולה השלמה. הערות ,הנצחות ובתי מדרש המעונינים
לקבל עלון זה בקביעות יפנו
לטל03-9090388 :
פניני הדף היומי
שליט " א מג " ש בדף היומי בבית מדרשנו יהודה קוק מהרה " ג ר '
)השיעור נערך מידי ערב בין השעות (21:00-22:00
מתי נאמר הכלל אל יספר אדם בטובתו של חברו
בקהל עם ובמושב רבים עד אשר יוודע אליו כי אין בבא בתרא דף קסד :תני רב דמי אחוה דרב ספרא
במעמד ההוא שונא ומקנא לאיש אשר ידבר טוב עליו לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך
וכו' ,עכ"ל ר"י יעו"ש .וא"כ מבואר דס"ל כוותיה טובתו בא לידי רעתו.
דהרמב"ם והחינוך בזה. אולם נחלקו רבותינו הראשונים ז"ל מתי אל
והנה יעוי' במג"א באו"ח )סי' קנו' ס"ב( דהביא יספר בטובתו ,דהרשב"ם הכא כ' וז"ל ,בא לידי
להני תרי שיטות ,שכ' וז"ל ,אבק לשה"ר כיצד ,שאמר גנותו ,מתוך שמרבין בשבחו מזכירין שם גנות שבו ,
מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה וכו' ,וכל עכ"ל .ומדוייק דדוקא היכא שמרבה בשבחו אסור אך
המספר בטובת חבירו בפני שונאיו ה"ז אבק לשה"ר, בעלמא שלא "בריבוי" מותר .וה"נ מדוייק ברבינו
שהוא גורם להם שיספרו בגנותו) ,אבל בפני אוהביו גרשום הכא דס"ל כן ,שכ' וז"ל ,בא לידי רעתו ,
מותר( ]ספר חסידים[ .אכן רש"י פי' לא יספר יותר כשמשבחו כל כך מפשפשין אחריו עד שאומר ממנו
מדאי בטובתו וכו' ]הג"מ[ .וצ"ע ,דבב"ב )קסד (:איתא דבר גנאי ,עכ"ל יעו"ש .ומדוייק כנ"ל .וה"נ ס" ל
שהיה אומר "כמה נאה כתב זה" וא"ל ר"ש לאו אנא למאירי הכא ,שכ' וז"ל ,כבר ידעת על הרכילות שהוא
כתביה אלא יהודה חייטיה וא"ל כלך מלשה"ר ,עכ"ל בל"ת שנא' לא תלך רכיל ,ולשה"ר הוא בכלל לאו זה
המג"א. וכו' ,ואף המספר בשבחו של אדם יותר מדאי ה"ז
אכן יעוי' הכא ב"יד רמ"ה" )אות נא'( דנר' דג"כ "אבק לשה"ר" ,מפני שהוא גורם שיספרו בגנותו וכו',
הוקשה לו הכי בדכ' דאסור לספר "בשבחו של חבירו" עכ"ל יעו"ש .ומדוייק כנ"ל.
הא מצינו בחז"ל "ששיבחו" זה לזה ,שכ' בזה"ל, אולם יעוי' ברמב"ם בפ"ז דדעות ה"ד דס"ל
ושמעינן נמי מינה וכו' ,ואפי' היכא דכתיב "שפיר" דדווקא בפני שונאיו אסור ,שכ' וז"ל ,ויש שם דברים
ואמר "פלניא" כתביה במקום שרבים מצויין ואפשר שהן "אבק לשון הרע" ,כיצד ,מי יאמר וכו' ,וכן
דאיכא התם מאן דסאני ליה ואתי לאשתעויי המספר בטובת חבירו בפני שונאיו ה"ז אבק לשה"ר,
בבישתא ,לשה"ר הוי ואסיר ,כי הא דאמר רבי כמה שזה גורם להם שיספרו בגנותו וכו' ,שמתוך טובתו בא
"מיושר" כתב זה ,וא"ל בנו ר' שמעון לאו אנא לידי רעתו ,עכ"ל .ומדוייק דדוקא בפני "שונאיו"
כתבתיה אלא יהודה חייטא כתביה ,וא"ל רבי לר"ש אסור אולם בפני "אוהביו" מותר ,ואף כשמספר
בנו כלך מלשה"ר הזה משום דרב דימי דלעולם וכו', בשבחו "יותר מדאי" מותר ,ודלא כרש"י .וכן יעו" ש
ודוקא בדוכתא דאיכא למיחש דילמא איכא התם מאן בכס"מ דדייק כנ"ל ע"ש .וכן יעו"ש בהג"מ )אות ה' (
דסאני ליה ומשתעי בבישתיה ,עכ"ל הרמ"ה יעו"ש. דהביא למש"כ הסמ"ג )לאוין ט'( דבפני "אוהביו"
וא"כ אתי שפיר הרמב"ם והחינוך בדס"ל דדוקא מותר ,דהא איתא בפרקי אבות )פ"ב מ"ח( דריב"ז
"בפני שונאיו" אסור לספר ,דאכן בהאי עובדא דרבי היה מונה שבחן של תלמידיו ,וע"כ דאסור רק בפני
דהוי במקום רבים הו"ל לרב למיחש דאית ליה "שונאיו" ,אולם הרשב"ם בב"ב ס"ל דלא יספר "יותר
ליהודה חייטא שונאים שם ומה"ט הוכיחו רבי ע"ז, מדאי" וכו' ,והיינו אף בפני "אוהביו" ,עכ"ד ההג"מ
ואתי שפיר .ומכלל זה נשמע ,דס"ל לרמ"ה כוותיה יעו"ש .וכן יעוי' ב"חינוך" )מצוה רלו'( דאסור לשבח
דהרמב"ם דדוקא בפני שונאיו אסור ,מדהוצרך וכו' "בפני שונאיו" וכו' ,ע"ש.
להעמיד דהוי "במקום רבים" ,וע"כ דהוק' לו כנ"ל, וה"נ ס"ל הכי לרבינו יונה ב"שערי תשובה" )שער
וע"ז יישב כש"נ .ומשא"כ אי הוי ס"ל כרש"י ודעימיה ג' אות רכ"ו(,שכ' וז"ל ,כי אין לספר בטובת האדם
נר' דלא מתיישב בזה כלום ,ודו"ק. זולתי בד בבד ,ר"ל כאשר ידבר איש אל רעהו ולא
הכל הוא לילה נגד האור שיפתח הקדוש-ברוך-הוא לעתיד. צריך שיהיו חדרי הלב מלאים בדברי-תורה ,עד שלא יהיה
)עמ' פ( שום דבר רשות בעולם ,אלא או איסור או מצווה.
"כבד את אביך ואת אמך" – אל תתלה את החסרונות שלך בזה יידע האדם שתפילתו מקובלת ,אם יבוא מן התפילה
בהולדה ,ותנקה עצמך ,רק תתלה את החסרון בך) .עמ' פג( אל דברי תורה .וגם יידע שתורתו היא תורת אמת ,אם
נמצא בלבו צעקה ותפילה) .עמ' עג(
"ונפלנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" – משה
ביקש מה' יתברך ,שההבדל בין ישראל לאומות העולם לא דבר שאינו בהעלם -אין צריך אמונה ,רק דבר שהוא
יהיה תלוי רק במצוות ומעשים-טובים ,כי גם הם יוכלו בהסתר – זה צריך אמונה) .עמ' עו(
לעשות מעשים שיהיה להם גוון טוב ,אלא שגם בעת כל מה שישיג האדם יותר עמקות בדברי תורה יראה ,שעד
שיהודי יחטא ,זה יגיע רק משפה ולחוץ ,אך עומק לבו עכשיו היה בחושך ,ולא ידמה האדם שהשיג הכל
יהיה תמיד נדבק לה' יתברך) .עמ' צד-צה( משלימות ,כי כל מה שהשיג הוא כלילה נגד היום שאחריו.
)עמ' פ(