‫חוויה ‪ -‬תהליך ‪ -‬הגדרה‪ :‬מיפוי זהות בזירה הישראלית‬

‫‪Experience - Process - Definition: Mapping Identity in the‬‬

‫‪Israeli Arena‬‬

‫ויקטוריה בראט‬

‫מנחים‪ :‬ד"ר אילן תלמוד‬

‫ד"ר יובל יונאי‬

‫עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות‬

‫לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"‬

‫אוניברסיטת חיפה‬
‫הפקולטה למדעי החברה‬
‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫נובמבר‪2005 ,‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫ע'‬

‫‪V‬‬ ‫תקציר ‪...........................................................................................................‬‬

‫‪VI‬‬ ‫רשימת טבלאות ואיורים‪.....................................................................................‬‬

‫‪1‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬רקע תיאורטי‪...................................................................................‬‬

‫‪1‬‬ ‫תיאורית רשת – פעלן ‪.............................................................................................‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫‪4‬‬ ‫תיאוריה של רשתות חברתיות ‪.................................................................................‬‬ ‫‪.1.2‬‬
‫‪5‬‬ ‫הפנומנולוגיה של זהות רשתית ‪......................................................................‬‬ ‫‪.1.2.1‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪" .1.3‬רשתות של משמעות"‪ :‬זהות ופרקטיקות נרטיביות ‪...................................................‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ .1.4‬פרדיגמה רשתית ‪....................................................................................................‬‬
‫‪8‬‬ ‫גבולות )של( בפרדיגמה רשתית ‪.....................................................................‬‬ ‫‪.1.4.1‬‬
‫‪10‬‬ ‫"רשתות של הגירה"‪ :‬הגירה‪ ,‬זהות‪ ,‬רשת ‪..................................................................‬‬ ‫‪.1.5‬‬
‫‪13‬‬ ‫סיכום ‪.......................................................................................................‬‬
‫‪14‬‬ ‫מילון מושגי עבודה הנגזרים מפרדיגמה רשתית ‪........................................................‬‬ ‫‪.1.6‬‬

‫‪15‬‬ ‫פרק שני‪ :‬מתודולוגיה ‪.........................................................................................‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪ .2.1‬פרדיגמת מחקר נרטיבי – רשתי ‪................................................................................‬‬
‫‪16‬‬ ‫נרטיב רשתי של הגירה ‪................................................................................‬‬ ‫‪.2.1.1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .2.2‬מערך מחקר ‪...........................................................................................................‬‬
‫‪17‬‬ ‫תהליך איסוף הנתונים ‪................................................................................‬‬ ‫‪.2.2.1‬‬
‫‪19‬‬ ‫הליך גיוס הנחקרים והרכב המדגם ……………………………………‪......‬‬ ‫‪.2.2.2‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ .2.3‬מדריך הראיון ‪......................................................................................................‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ .2.4‬שיטת ניתוח נתונים ‪...............................................................................................‬‬
‫‪24‬‬ ‫מהלך הניתוח‪ :‬מיפוי השיטות ‪.....................................................................‬‬ ‫‪.2.4.1‬‬
‫‪25‬‬ ‫מהלך הניתוח‪ :‬ניתוח קטגוריאלי ‪.................................................................‬‬ ‫‪.2.4.2‬‬
‫‪26‬‬ ‫תוקף ומהימנות ‪.........................................................................................‬‬ ‫‪.2.4.3‬‬

‫‪28‬‬ ‫פרק שלישי‪ :‬ממצאים ‪........................................................................................‬‬

‫‪28‬‬ ‫סיפורי זהות ‪.......................................................................................................‬‬ ‫‪.3.1‬‬
‫‪29‬‬ ‫סיפור זהות ראשון‪ :‬שיטת מידור ‪...............................................................‬‬ ‫‪.3.1.1‬‬
‫‪31‬‬ ‫התחברויות כפרקטיקה חברתית‪ :‬רשתות חברתיות וזהות ‪.......................‬‬ ‫‪.3.1.1.1‬‬
‫‪32‬‬ ‫חווית ההגירה ‪.....................................................................................‬‬ ‫‪.3.1.1.2‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 2 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫‪34‬‬ ‫סיפור זהות שני‪ :‬שיטה סבוכה ) ‪.................................................... (webbed‬‬ ‫‪.3.1.2‬‬
‫‪36‬‬ ‫התחברויות כפרקטיקה חברתית ‪ :‬רשתות חברתיות וזהות ‪.......................‬‬ ‫‪.3.1.2.1‬‬
‫‪37‬‬ ‫חווית ההגירה ‪......................................................................................‬‬ ‫‪.3.1.2.2‬‬
‫‪38‬‬ ‫סיפור זהות שלישי‪ :‬שיטה נזילה ‪..................................................................‬‬ ‫‪.3.1.3‬‬
‫‪40‬‬ ‫התחברויות כפרקטיקה חברתית ‪ :‬רשתות חברתיות וזהות ‪.......................‬‬ ‫‪.3.1.3.1‬‬
‫‪42‬‬ ‫חווית ההגירה ‪.....................................................................................‬‬ ‫‪.3.1.3.2‬‬
‫‪43‬‬ ‫סיפור זהות רביעי‪ :‬השיטה ההיברידית ‪" -‬ענפי הזהות" ‪.................................‬‬ ‫‪.3.1.4‬‬
‫‪45‬‬ ‫התחברויות כפרקטיקה חברתית‪ :‬רשתות חברתיות וזהות ‪........................‬‬ ‫‪.3.1.4.1‬‬
‫‪48‬‬ ‫חווית הגירה ………………………………………………………‪...‬‬ ‫‪.3.1.4.2‬‬
‫‪49‬‬ ‫סיכום …………………………………………………‪..........................‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ .3.2‬שיטות למיפוי זהות ‪...........................………………………………………….‬‬
‫‪51‬‬ ‫שיטת ממודרת למיפוי זהות‪ :‬מאפייני הפרקטיקות ‪......................................‬‬ ‫‪.3.2.1‬‬
‫‪52‬‬ ‫מסלולי תרגום ברשת הגירה ‪.................................................................‬‬ ‫‪.3.2.1.1‬‬
‫‪52‬‬ ‫חווית הגירה‪" :‬המפנה הגדול" ‪............................................................‬‬ ‫‪.3.2.1.1‬א‪.‬‬
‫‪54‬‬ ‫"אני" לעומת ה"הם"‪" :‬רוסים"‪" ,‬ילידים" ו"אחרים" ‪..........................‬‬ ‫‪.3.2.1.1‬ב‪.‬‬
‫‪56‬‬ ‫"גיל הגירה" ו‪ -‬זהות ‪.........................................................................‬‬ ‫‪.3.2.1.1‬ג‪.‬‬
‫‪58‬‬ ‫שיטה סבוכה למיפוי זהות ‪ :‬מאפיינים פרקטיקות ‪.........................................‬‬ ‫‪.3.2.2‬‬
‫‪59‬‬ ‫מסלולי תרגום ברשת הגירה ‪.................................................................‬‬ ‫‪3.3.2.1‬‬
‫‪59‬‬ ‫גיוס בעלי ברית‪ :‬רשת ה"ישראליות" ‪...................................................‬‬ ‫‪.3.2.2.1‬א‪.‬‬
‫‪62‬‬ ‫"זה לא רק להיות נקבה"‪ :‬המגדר במעבר ‪.............................................‬‬ ‫‪.3.2.2.1‬ב‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫"נולדתי אישה ובאתי מרוסיה"‪ :‬הבניית נשיות ישראלית ‪.......................‬‬ ‫‪.3.2.2.1‬ג‪.‬‬
‫‪66‬‬ ‫שיטה נזילה למיפוי זהות‪ :‬מאפיינים ופרקטיקות ‪...........................................‬‬ ‫‪.3.2.3‬‬
‫‪67‬‬ ‫מסלולי תרגום ברשת הגירה ‪..................................................................‬‬ ‫‪.3.2.3.1‬‬
‫‪68‬‬ ‫תהליך הגירה ותכונותיו‪" :‬הסתגלות הדרגתית" ‪....................................‬‬ ‫‪.3.2.3.1‬א‪.‬‬
‫‪69‬‬ ‫"התחשבנויות של זהות"‪ :‬התחברויות של רשתות ‪.................................‬‬ ‫‪.3.2.3.1‬ב‪.‬‬

‫‪72‬‬ ‫פרק רביעי‪ :‬דיון ‪................................................................................................‬‬

‫‪73‬‬ ‫‪ .4.1‬מבוא ‪.................................................................................................................‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ .4.2‬שיטות מיפוי ‪......................................................................................................‬‬
‫‪75‬‬ ‫ומעבר ‪..................................................................................‬‬
‫‪ .4.3‬זמן – מרחב בהגירה ֵ‬

‫‪76‬‬ ‫‪ .4.4‬השלכות‪..............................................................................................................‬‬

‫‪79‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪....................................................................................................‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 3 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫‪92‬‬ ‫נספח‪ -‬מדריך ראיון ‪..........................................................................................‬‬

‫פרק ‪ :1‬רקע תיאורטי‬

‫‪"What then is a sociologist? Someone who studies associations and dissociations, that is‬‬
‫"‪all, as the word "social" itself implies.‬‬
‫)‪(Callon & Latour, 1981: 300‬‬

‫המחקר מציע לבחון כיצד התיאוריה של רשתות חברתיות ) ‪ (SNT‬והתיאוריה של רשת הפעלן ) ‪(ANT‬‬
‫מבהירות את הגורמים המעורבים בתהליכי חוויה והגדרה של זהות ה"מהגר‪/‬ת"‪.‬‬
‫בעקבות זאת המחקר התמקד במיפוי הגורמים השונים המופיעים בנרטיבים לגבי הגירה‪ ,‬חיים‬
‫בישראל וייצוג זהות עצמית‪ .‬נמצא כי במהלכו נחשפים המנגנונים היוצרים תנאים לניהול מתן ומשא‬
‫על הזהות בתהליך חציית הגבולות התרבותיים והחברתיים הכרוך בהגירה‪.‬‬
‫הפרק שלהלן יסקור ספרות הקיימת בתחום חקר הרשתות‪ ,‬בחיבור בין שתי הפרספקטיבות ) ‪ SNT‬ו ‪-‬‬
‫‪ ,(ANT‬ובסוגיות העולות בהקשר של זהות והגירה טרנס‪-‬לאומית מחבר המדינות לישראל בשנות ה‪-‬‬
‫‪.90‬‬

‫‪ .1.1‬תיאוריה של רשתות חברתיות )‪(Social Network Theory‬‬

‫ההנחה המרכזית של תיאורית הרשתות החברתיות היא‪ ,‬כי מבנה היחסים בין השחקנים מנבא‬
‫התנהגות אף יותר מתכונות השחקנים עצמם (‪ .)Talmud, forthcoming‬המבנה החברתי ניתן להמשגה‬
‫כדפוסי יחסים מתמשכים בין שחקנים )כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים או סמליים(‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫הקשרים בין השחקנים מהווים ערוצים המשמשים מעברים למשאבים )חומריים וסמליים(‪ .‬בעקבות‬
‫הנחה זו ניתן לנבא התנהגות הן ברמת השחקן והן ברמת הרשת ‪ .1‬מכאן נובע כי השחקנים ופעולותיהם‬
‫נתפסים כתלויים אלה באלה ולא כיחידות אוטונומיות‪ .‬לכן זהו ניתוח שרואה בזהויות השחקנים תוצר‬
‫של יחסי גומלין עם שחקנים אחרים ‪.(Emirbayer, 1997) 2‬‬
‫אחד מהיתרונות המרכזיים של ניתוח הרשתות החברתיות היא היכולת לעמוד סימולטנית על תכונות‬
‫המבנה החברתי והיסודות המרכיבים אותו‪ .‬רשתות משמשות‪ ,‬אם כן‪ ,‬כסביבה מבנית‪ ,‬המעניקה‬

‫‪ 1‬מקובל לסווג את התיאוריות הסוציולוגיות להסברים הניתנים ברמת המערכת )מקרו(‪ ,‬ולהסברים הניתנים ברמת השחקן‬
‫החברתיים משפיע על‬ ‫הבודד )מיקרו(‪ .‬ניתוח רשתות חברתיות מתמקד ברמת הביניים‪ :‬כיצד דפוס יחסים בין השחקנים‬
‫התנהגותם )‪.(Collins, 1988‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 4 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫הזדמנויות ומציבה אילוצים עבור פעולת היחיד ) ‪ .(Wellman,1983‬בהתבסס על כך‪ ,‬רשתות חברתיות‬
‫מתפקדות כאילוצים והזדמנויות מבניים‪ :‬הן מאפשרות או מגבילות את הפעולה של השחקן‪ .‬עמדת‬
‫היתרון של שחקן במערכת ההזדמנויות )ברשת יחסי החליפין( קובעת את יכולתו של השחקן לצבור‬
‫מונופול על מעבר משאבים נדרשים ולחמוס תגמול לא הוגן לעצמו‪ .‬פריסת הרשתות מתארת‪ ,‬אם כך‪,‬‬
‫את אי‪-‬השוויון המבני בין השחקנים ) ‪.(Brown, 2000‬‬
‫רוב הביקורת על גישה זו טוענת ‪,‬כי זוהי תפיסה ה יוצרת ראפיקציה של מציאות חברתית‪ ,‬היות והיא‬
‫מניחה כי הרשתות החברתיות מקשרות באופן בלעדי בין הישויות הקונקרטיות )בני אדם‪ ,‬ארגונים וכ'(‬
‫מופשט ים ומנותק ים מהמציאות‪ ,‬כיוון‬ ‫(‪ .)Wellman, 1983‬כמו כן‪ ,‬המודלים השונים של הרשתות‬
‫‪3‬‬
‫‪ .‬אינדיווידואליזם מתודולוגי‪,‬‬ ‫שהם מתעלמים ממסגרת שיח משותפת וממיסוד של הוויה סמבולית‬
‫המנחה מחקר מסוג זה‪ ,‬בוחן את בחירותיו ‪/‬ה ופעולותיו‪/‬ה של הסוכנ‪/‬ת חברתית במנותק מיחסיו ‪/‬ה עם‬
‫יוצרות דיכוטומיה בין שחקן למבנה כשתי ישויות‬ ‫אחרים‪ .‬אי לכך‪ ,‬הנחות יסוד של מחקר הרשתות‪,‬‬
‫אנליטיות נעדרות יסוד דינמי ופרשני‪.‬‬
‫בתחום זה‬ ‫המפנה הנרטיבי שהתרחש בחקר ‪ SNT‬בתחילת שנות ה‪ 90 -‬פתח צוהר לרעיונות חדשים‬
‫תוך מתן דגש על היבט פרשני ורפלקסיבי של השחקן‪/‬ית‪.‬‬

‫‪" .1.1.1‬רשתות של משמעות"‪ :‬זהות ופרקטיקות נרטיביות‬

‫העבודה הנוכחית מאמצת את הנחת הבסיס כי זהות השחקן שזורה ברשת בעלת היסטוריה ומשמעות‬
‫משלה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מטרתו של הניתוח הסוציולוגי להלן היא לחשוף את המנגנונים המעצבים את‬
‫הדינמיקה הרשתית‪ .‬לפי הגישה היחסנית (‪ )relational‬זו‪ ,‬שינוי חברתי מהווה שינוי במערך היחסים‬
‫בין השחקנים והפרקטיקות החברתיות המרכיבות את הרשתות (‪.)Somers,1992‬‬
‫‪ (1992) White‬הציע‪ ,‬כי ניתן לעמוד על מקורות השינויים בקשרים החברתיים לפי ניתוח שיחה או‬
‫נראטיב‪ .‬לטענתו‪ ,‬סיפורים מהווים כלי לשחקנים המספרים על עצמם‪ :‬באמצעותו הם יוצרים‪,‬‬
‫מחליפים (‪ )switching‬ומשנים את הקשרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬יוצרים תהליך שינוי ברשת עצמה ‪" .‬הזן האנושי‬
‫באופן בלעדי מעבד קשרים לסיפורים" ) ‪ )White, 1992:69‬ובאמצעותם משמר או משנה את המבנה‬
‫הרשתי‪.‬‬
‫בדומה ל ‪ )1998( Tilly,White -‬טוען כי השיחה מהווה במה לשחקנים החברתיים לעיצוב תפיסת‬
‫העצמי באמצעות משאבים סמליים‪ .‬במהלך השיחה משתקפות עמדות ודפוסים א‪-‬סימטריים של‬
‫השחקנים‪ .‬לכן סיפור יכול לחשוף את הגורמים או "האביזרים" השונים היוצרים אי שוויון‪ ,‬כוח ושינוי‬
‫בתצורה הקליידוסקופית של הרשת‪.‬‬
‫היות וה קשרים בין השחקנים הם הטרוגניים ו מעוגנים ביחסי כוחות א ‪-‬סימטריים‪ ,‬הם עשויים ליצור‬
‫אינטרסים בעלי גוונים הסותרים או ה משלימים אחד את השני ) ‪ .(White, 1992‬יחסים תחרותיים‪,‬‬

‫( & ‪Brubaker‬‬ ‫‪ 2‬בניגוד לגישה המהותנית )או הקטגוריאלית( התופסת את הזהות כישות אוניברסלית‪ ,‬קבועה ומולדת‬
‫‪.( Cooper, 2000‬‬
‫‪ 3‬הכוונה למודלים של "דטרמיניזם מבני"‪ ,‬ו‪"-‬אינסטרומנטליזם מבני"‪ .‬פירוט לגבי המודלים של ניתוח רשתות חברתיות‬
‫ראה‪/‬י אצל תלמוד ובראט ) ‪.(2003‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 5 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫אשכולות השונים של הרשתות באמצעות סיפורים‬ ‫למשל‪ ,‬עשויים ליצור קווים מפרידים בין ה‬
‫שמסבירים או מצדיקים סוג מובחן של יחסים‪.‬‬
‫בסיפורים מגולמת הבנה משותפת לגבי המהות‪" ,‬אנחנו" ו"הם"‪ ,‬בנוגע לקווים המפרידים והמאחדים‬
‫את הישויות החברתיות‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מערכת יחסים תחרותית בין השחקנים השונים מניבה‬
‫( ‪Tilly, 1998; Lamont & Molnar,‬‬ ‫תסריטים של סיפורים לגבי מוצא של כל קבוצה ומאפייניה‬
‫‪ .(2002‬לכן‪ ,‬התחברות של סיפורים‪ ,‬מפגשים וגבולות יוצרת הגדרות של קטגוריות המתמקדות‬
‫בזהויות קולקטיביות שונות כמו מעמד‪ ,‬גזע ומוצא אתני‪.‬‬
‫גישות קוגניטיביות וסמנטיות תרמו להתפתחות גוף ידע נוסף בתורת זהות רשתית‪ .‬הן מציעות לבחון‬
‫את השחקן כמבטא וממחיש בנראטיב את המיפוי הקוגניטיבי הרשתי המעוגן בייצוג מנטלי ( ‪Ikegami,‬‬
‫‪ .)2000‬זוהי תפיסה שמדגישה את ההיבט הפנומנולוגי‪ ,‬כלומר הרשתות נתפסות כישויות בעלות‬
‫משמעות מובחנת היוצרות זהות ומיוצרות באמצעותה‪.‬‬
‫מחקרים מתחום רשתות סמנטיות מתמקדים בניתוח ראיונות עומק וסיפורי חיים באמצעות מודלים‬
‫רשתיים של ניתוח טקסטים‪ .‬הכוונה למיפוי קשרים בין תבניות סמנטיות בנרטיב שלם ובין תבניות‬
‫‪4‬‬
‫(‪ ,(Carley, 2004‬ולמיפוי ואפיון קשרים אישיים כמעצבי זהויות באמצעות הנרטיב‬ ‫לאורך זמן‬
‫(‪.(Lonkila, 2000‬‬
‫המפנה הנרטיבי שחל בתורת הרשתות מסייע בהבנה של תהליכי השינוי ומהות הקשרים ויצירת‬
‫הגבולות בין הרשתות השונות ביצירת זהות‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬העבודה הנוכחית נעזרת בניתוח סיפורים‬
‫לגבי יחסי הגומלין בין הכוחות החברתיים הפועלים ברשת הפעלן במרחב טרנס‪-‬לאומי‪.‬‬

‫הפרק הבא יתמקד בפרדיגמה רשת פעלן שהתפתחה בסוף שנות ה‪ 80 -‬ומהווה קישור לתיאורית רשתות‬
‫חברתיות המוצעת בעבודה זו‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ .1.2‬תיאורית רשת פעלן )‪(Actor Network Theory‬‬

‫‪ ANT‬הינה הפרספקטיבה התיאורטית והמתודולוגית שמקורה בתחום הסוציולוגיה החדשה של לימודי‬

‫המדע והטכנולוגיה ) ‪ .(Star, 1995‬בניגוד לניתוח מערכתי הרואה ב"חברה" כישות סגורה‪ ,‬תיאורית‬
‫רשת פעלן מגדירה אותה כ"רשת של שחקנים" ) ‪ .(Law, 1994; Star, 1995‬זוהי רשת המבוססת על‬
‫דפוסי היחסים בין מוסדות ופרקטיקות חברתיות‪ .‬ה" חברה" בתור רשת מורכבת מ הישויות השונות ‪-‬‬
‫‪ ,Bloor‬ניתוח מפרספקטיבה זו‬ ‫מוסדות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬מדינות ובני אדם המקושרים ביניהם‪ .‬בעקבות‬
‫מאמץ את עיקרון הסימטריה ) ‪ .(Latour,1987‬התרשים הבא ממחיש את את המבנה הסימטרי של‬
‫רשת הפעלן‪ .‬התרשים מדגים עיקרון זה על ידי קישור רב מימדי בין השחקנים ה"אנושיים" ) ‪H1, H2,‬‬
‫‪ (H3, H4‬לבין פעלנים ה"לא אנושיים" ) ‪.(N1, N2, N3‬‬

‫‪ 4‬הכוונה לשילוב ניתוח רשתות ב ‪.Life History Analysis -‬‬

‫‪ 5‬מכאן והילך‪ ,‬כינויה של התיאוריה יופיע בצורת קיצור – ‪.ANT‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 6 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪6‬‬
‫תרשים ‪ .1‬רשת סימטרית שנוצרה באמצעות שחקנים היברידיים‬

‫כל הישויות המופיעות בתרשים ‪ 1‬הינם מחוברים ביניהם כאשר הם מהווים‪ ,‬למעשה‪ ,‬תמונת ראי זה של‬
‫זה‪ .‬ההבדל בין הפעלנים נעוץ בעמדתם בסבך של הרשת‪ .‬אם ניקח את רשת "הגירה" לדוגמא‪) H2 ,‬נציג‬
‫סוכנות( מרכז מספר קשרים המחברים אותו לפעלנים ‪) N2‬שדה תעופה(‪) H3 ,‬קרובים בישראל(‪N1 ,‬‬
‫)בנק( ו‪) H1 -‬עיתונאית בשדה התעופה(‪.‬‬
‫היברידי‪ :‬כלומר‪ ,‬מגוון רחב של‬ ‫עיקרון הסימטריה מניח כי טבעם של השחקנים החברתיים הוא‬
‫ישויות מסוגל להשפיע על תוכן הזהות ועל הדפוסים של היחסים החברתיים ) ‪ .(Law, 1998‬לפיכך‪ ,‬זהו‬
‫ניתוח המניח‪ ,‬כי רשת השחקנים מכילה מארג של ישויות )כמו מוסדות‪ ,‬חוקים‪ ,‬בני אדם(‪ .‬אלה בתורם‬
‫מתווכים בין השחקנים השונים ברשת‪ ,‬וברמה אנליטית נוספת ‪ -‬בין הרשתות השונות‪ .‬לכן‪ ,‬אחת‬
‫הטענות המרכזיות של תיאוריה זו היא‪ ,‬כי המרחב אינו בחוזקת ישויות "אנושיות" בלבד‪ ,‬אלא נוצר‬
‫ומעוצב באמצעות התחברויות בין הישויות השונות שביססו רשת יציבה‪ .‬רשת פעלנית זו מתחברת‬
‫לרשתות נוספות ‪ 7‬ואילו שילובן במערך זה יוצר ומהווה מרחב רשתי ‪ .‬מכאן‪ ,‬מוקד פרדיגמה זו הוא‬
‫במציאת יחסיות ) ‪ (relationality‬המקשרת בין הישויות במרחב החברתי ובבחינת "תוצר" של יחסיות‬
‫זו‪ .‬הכוונה למגוון רשתות מבוססת ויציבות כגון "חברה"‪" ,‬טבע" "אנושיות" ו"היסטוריה" שנוצרו‬
‫כתוצאה מהתחברויות בין הקשרים ) ‪.(Latour, 1996‬‬
‫הרשת הינה "פעלנית" ‪ 8‬כיוון שהיחסים בתוכה הם אלה שמעצבים את התכונות של שחקניה‪ .‬נקודה זו‬
‫משותפת לתיאוריה של רשתות חברתיות‪ ,‬כפי שהוצג בפרקים הקודמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא דינאמית כיוון‬
‫שהיא מושפעת מפרשנותם‪/‬ן של שחקנים‪/‬ות לגבי טבעה‪ .‬אי לכך‪ ,‬רשת הפעלנים הינה מערך‬
‫אינטראקציות הנוצרות ומשתנות בעקבות פעולות השחקנים הממוקמים בה‪ .‬על כן‪ ,‬פרספקטיבה של‬
‫רשת פעלן עוסקת בבחינת התנאים והנסיבות ליצירת תהליכים חברתיים במקביל לתיאורם ‪ .9‬בעקבות‬
‫זאת‪ ,‬זוהי פרספקטיבה הרואה בבסיס החקירה את סיפורה של הרשת ‪:‬‬

‫‪ 6‬מופיע במקור אצל ‪.(1987) Latour‬‬

‫‪7‬לכן‪ Latour ,‬ואחרים מציעים לסוציולוגים לחקור "התחברויות" )‪ (associations‬בין השחקנים החברתיים‪.‬‬
‫‪ 8‬מכאן המונח " ‪ "actant‬מתורגם בעבודה זו כ‪"-‬פעלן" ולא כ‪" -‬שחקן"‪ ,‬כפי שמקובל ב ‪ .SNT-‬הבחנה זו מדגישה כי ‪ANT‬‬
‫מגדירה ישות כ"פעלנית" בעקבות ייחוס תכונה זו או אחרת על ידי האחרים‪ ,‬ואיננה מניחה מכוונות אנושית ואישית מוגדרת‬
‫כלשהי‪ .‬לגבי נקודה זו‪ ,‬ראה‪/‬י בהרחבה בפרק הבא‪ ,‬ע' ‪.6‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 7 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫‪"we have to be as undecided as possible on which elements will be tied together, on when‬‬
‫‪they will start to have a common fate… we have to be as undecided as the actors we‬‬
‫‪follow. The question is only this: which of these links will hold and which will break‬‬
‫‪apart?" (Latour, 1987:175-176).‬‬

‫מכאן‪ ,‬מטרת המחקר לעקוב אחר סיפורו של עולם השחקן‪/‬ית ‪ ,10‬דהינו‪ ,‬ייצוגם של תהליכי מיון וסיווג‬
‫המתבטאים בסיפורי זהות הנחקרים‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ANT ,‬מהווה ארגז כלים אנליטי המאפשר‬
‫למפות את הגורמים הנתפסים כרלוונטיים על ידי יוצר‪/‬ת הזהות עצמו‪/‬ה‪.‬‬

‫‪ .1.2.1‬זהות רשתית‪ SNT ,ANT :‬והמימד הפנומנולוגי‬

‫בעקבות ההתפתחויות בשנים האחרונות בתחום התיאורטי והמתודולוגי של תורת הרשתות‬

‫)‪ ,(Emirbayer & Goodwin,1994; Somers, 1992; Brint,1992‬חלה הכרה מצד החוקרים בחשיבות‬
‫ממד הזהות של השחקנים החברתיים וההקשר התרבותי והפוליטי הרחב בו פועלת הרשת החברתית‪.‬‬
‫מחקרים שהתבססו על ניתוח של רשתות חברתיות החלו להדגיש את היסוד הדינמי המעוגן ברשת‬
‫חברתית‪ White .11‬הצביע על החשיבות הפנומנולוגית של הרשת ועל הדרך בה השחקנים מעצבים את‬
‫הקשרים באמצעות הסיפורים שהם מספרים ‪:‬‬

‫‪“Social networks are phenomenological realities, as well as measurement constructs.‬‬

‫‪Stories describe the ties in networks…A social network is a network of meanings” .‬‬
‫)‪(White, 1992:65‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬בסוציולוגיה של היחסים ) ‪ (relational sociology‬מושם דגש על היסוד הנרטיבי במציאות‬
‫החברתית )‪ Somers .)Waters, 1994‬ואחרים ) ‪ (1992‬הראו כי השחקנים מעצבים את זהותם‬
‫באמצעות הסיפורים שהם יוצרים‪ ,‬וכך יוצקים משמעות ליחסים עם שחקנים נוספים ברשת ‪.12‬‬
‫המרת הזהות ( ‪identity‬‬ ‫גוף ידע תיאורטי רלוונטי נוסף הקיים בסוציולוגיה של הרשתות נוגע ל‬
‫‪ )conversion‬של השחקנים החברתיים במקביל ל ניתוח העמדה ברשת ( ‪Goodwin & Emirbayer,‬‬
‫‪ .)1994‬תפיסה אנליטית זו מתייחסת ליכולת של השחקנים לבצע מניפולציה בין "האשכולות" השונים ‪.‬‬
‫לנכס משאבים באמצעות העמדה המבנית‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬המחקרים בדקו כיצד השחקנים יכולים‬

‫‪ 9‬מכאן‪ ,‬זוהי תפיסה המאפשרת בחינה של תהליכי יצירה ושעתוק תהליכי "מיקרו" ו"מאקרו"‪ ,‬וטיב האינטראקציה‬
‫בין "פעלן" ל‪"-‬מבנה"‪.‬‬
‫‪ 10‬בפנומנולוגיה קיים מושג מקביל "עולם חיים" ) ‪.(Husserl, 1964) (Lebenswelt‬‬
‫‪ 11‬למשל‪ ,‬ניתוח המתחקה אחר תהליכים היסטוריים המעצבים את זהות השחקנים ) ‪.(MacAdam,1988‬‬
‫‪ 12‬ניתן למצוא רעיונות מקבילים לגבי יצירת זהות עצמית באמצעות רפלקסיביות מצד השחקנים החברתיים אצל ‪Giddens‬‬
‫)‪.(1991‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 8 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫על ידי הקטגוריה התרבותית שהייתה דומיננטית באותה תקופה‬ ‫ובהתאם למניעים המעוצבים‬
‫(‪.(Padgett & Ansell,1993‬‬
‫ביקורת רבה מופנית כלפי גישה זו היות והיא מתמקדת בדינמיקה של הרשת בלבד ומתעלמת‬
‫מהתהליכים נוספים המתרחשים בהקשר ההיסטורי המובחן כמו שיח פוליטי הגמוני (‪.)Tilly, 1998‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬זוהי תפיסה המאפשרת להבין ולהסביר כיצד השחקן משפיע על היחסים החברתיים בהם‬
‫הוא ממוקם‪.‬‬
‫אם נקשר טענות בסיסיות של ‪ ANT‬לאלו של פנומנולוגיה של זהות רשתית‪ ,‬ניתן להגיע להנחה הבאה‬
‫לגבי מושג ה"זהות"‪ :‬זהות השחקנים מהווה ייצוג רשת ההתחברויות של הקשרים המצטלבים בין‬
‫הישויות שבתוכה‪ .‬הדינאמיקה הרשתית ממחישה כי‪ ,‬היחסים מעצבים את ה"עצמיות" של השחקן‪/‬ית‪,‬‬
‫בעודו‪/‬ה מפרש‪/‬ת את מבנה המגבלות וההזדמנויות שמעניק לו מבנה הרשת‪ .‬היות ופרדיגמה‬
‫פנומנולוגית חוקרת את מבנה המודעות בחוויה האנושית‪ ,‬היא מציעה לצמצם את החוויה ה"אנושית"‬
‫‪ .(Maustakas, 1994‬לכן‪ ,‬התיאור הפנומנולוגי של רשת‬ ‫למשמעות מרכזית או ל"מהות" החוויה )‬
‫מתבטא בתחומים מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬תפיסות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬דימויים‪ ,‬קוגניציות שיש לשחקנים המספרים על‬
‫זהותם‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הפרט נתפס כחסר קיום בנפרד מהעולם והעולם נתפס כחסר קיום בנפרד‬
‫מהאדם (‪.)Heidegger, 1982‬‬
‫העמדה הפנומנולוגית מאפשרת ניתוח הנרטיב האישי של השחקן‪/‬ית בו נחשף הקשר בין החוויה‬
‫האישית לבין העולם המקיף אותם‪ .‬מכאן‪ ,‬הניתוח הרשתי של זהות מחייב רפלקסיביות מצד הנחקר‪/‬ת‬
‫על מנת להתחקות אחר תהליך מיפוי זהות‪/‬ה‪ .‬תכונה זו מעניקה "אנושיות" לאלה הממפים וממקמים‬
‫את עצמם‪/‬ן ביחס אל ה"אחרים" ברשת ‪ .13‬נקודה זו מחדדת את הטענה המבטלת את התפיסה‬
‫הדואליסטית המבחינה בין "מבנה" ו"פעלן" ‪" ,‬אובייקט" ל‪"-‬סובייקט"‪.‬‬

‫‪“ ...the social is a set of processes, of transformations. These are moving, acting,‬‬
‫‪interacting. The social world is this remarkable phenomenon: in its processes it shapes‬‬
‫‪its own flows.” (Law, 1994: 15).‬‬

‫מכאן המציאות ה"חברתית" נעה‪ ,‬משתנה ומעוצבת על ידי הפעלנים‪/‬ות ובד בבד מבנה ומייצרת אותם‪/‬ן‬
‫)‪ .(Knorr-Cetina, 1981‬תהליך הבנייה והייצור של המציאות הינו משותף ליישויות מגוונות הממפים‬
‫אותה במקביל‪ ,‬וכך יוצרים היסטוריה אישית בעלת תוכן מובחן‪.‬‬
‫‪ ANT‬בשל עיקרון הסימרטיה המנחה אותה‪.‬‬ ‫רב מבקרי הגישה מטילים ספק ביכולת האנליטית של‬
‫( ‪Law,‬‬ ‫הטענה העיקרית מתמקדת בהיעדר ההבחנה בשונות המאפיינת את "טבעם" של השחקנים‬
‫‪ .(1994‬עבור חוקר‪/‬ת ‪ ,ANT‬יחידת ניתוח יכולה להיות מעבדה‪ ,‬מכשיר‪ ,‬מדען או פטנט מדעי ( ‪Callon,‬‬
‫‪ .)1991‬בד בבד‪ (1996 ) Latour ,‬מדגיש כי לישויות עצמן יש יכולת ייצוג עצמית המתבטאת בפיענוח‬
‫משמעות העומדת מאחורי סבך של "קשרים כוזבים" היוצר "מרחק" או "קירבה" לעמדות ברשת‪.‬‬
‫באמצעות תהליך של מיקום עצמי ברשת פעלן‪ ,‬היישות מבטלת "דיכוי" המתבטא בתפיסת מרחב‪-‬זמן‬
‫מוגדרים ונכפים ויוצרת תפיסות משלה‪.‬‬

‫‪ 13‬נקודה זו מחדדת את החיבור בין "אובייקט" ו"סובייקט"‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 9 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪ ANT‬יוצרת מילון סוציולוגי חדש לפרקטיקות ישנות‬ ‫כמו כן‪ ,‬בעוד שישנם חוקרים הטעונים כי‬
‫(‪ ,14)Murdoch, 1997‬העבודה הנוכחית מציעה להתמקד בבחינת תהליכי ייצוג הרשת כפיענוח זהויות‬
‫הנוצרות כחלק מהמעבר הטרנס‪-‬לאומי‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬המחקר הנוכחי מציע לגשר בין ההנחות‬
‫האונטולוגיות של תיאוריית רשת הפעלן לבין ההיבט הפרשני שמציעה הפנומנולוגיה הרשתית ‪ .‬הכוונה‬
‫למתן מקום ל מימד המכוונות ) ‪ (intentionality‬של השחקנים השונים לגבי עצמם ולגבי תסריטים‬
‫המוכתבים עליהם על ידי הרשת‪ .‬זהו מימד בניתוח הסוציולוגי המעניקה יכולת לשחקנים "אנושיים"‬
‫"להמציא את עצמם מחדש " בשדה הרשתי של מגבלות ואפשרויות‪ ,‬בניגוד לשחקנים "פאסיביים"‬
‫שמתוייגים כ"אובייקטים" ) ‪ .15(Star, 1995‬הגישה הפמיניסטית בחקר הסוציולוגיה של המדע תומכת‬
‫בנקודה זו וטוענות כי השחקנים האנושיים )שהינם היברידים בבסיסם(‪ ,‬ממויינים על ידי הרשת‬
‫כשחקנים רפלקסיביים בהנחה שהם יעצבו את עצמיותם ביחס לעולמם (‪.)Haraway, 1997‬‬
‫בעקבות זאת וכחלק ממתן פרשנות‪ ,‬הזהות נבנית‪ ,‬מעוצבת ומפורקת באופן מובחן על ידי‬
‫המרואיינים‪/‬ות‪ .‬אי לכך‪ ,‬משמעותית בחינת תהליך " מיפוי" זהות מתבסס על היסוד הדינמי המשתנה‬
‫בהקשר של הזמן והמרחב‪ .‬הזהות "מאורגנת" ו"מפורקת" על ידי השחקן‪/‬ית בהתאם לפרשנות של‬
‫מיקום העצמי בעולמו‪/‬ה וביחס לישויות מגוונות‪.‬‬
‫בעוד שחלק מחוקרי הגישה מציעים לבטל "פרשנות" כחלק מניתוח סוציולוגי ) ‪ ,(Latour, 1996‬העבודה‬
‫הנוכחית מציעה לבחון אותו במקביל לכלים נוספים המוצעים על ידי "רשת ה ‪ ."ANT‬בהתבסס על כך‪,‬‬
‫& ‪Bowker‬‬ ‫זהות מהווה ציר או נקודת מפגש המתווך בין האישי‪ ,‬האינדיבידואל‪ ,‬לבין הכלל‪ ,‬הרשת )‬
‫‪ .(Star, 1997‬תפיסה זו מאפשרת חקר תופעות חברתיות ברמות ניתוח שונות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היא פותחת‬
‫צוהר להבחנה אנליטית בין תהליך רכישת זהות‪ ,‬לבין התוצר של תהליך זה – ההשתייכות לזהות זו‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬תוכן ותצורת הקשרים המתווכים בין השחקנים‪/‬יות השונים‪/‬ות ברשת מהווים כלים‬
‫לניתוח‪ .‬פרספקטיבה זו תסייע במחקר הנוכחי העוסקת במיפוי הזהות בהקשר של המעבר במרחב‬
‫החברתי‪ ,‬כגון ההגירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬זוהי מסגרת תיאורטית דרכה נבחנים התנאים בהם נוצרים‪ ,‬משועתקים‬
‫ומתנתקים הקשרים בין השחקנים השונים בעולמו של מהגר‪.‬‬
‫החלק הבא יעסוק בסקירה של אינטגרציה בין הגישות השונות בפרדיגמה רשתית ויציג את ההשלכות‬
‫של האינטגרציה הזו על חקר הזהות‪.‬‬

‫‪ 14‬הרעיון של "משפטי כוח" ו"קופסאות שחורות"‪ ,‬למשל‪ ,‬מקביל לתורתו של פוקו (‪ )1973‬לגבי ניתוח שיח הגמוני המגלם‬
‫יחסי כוח חברתיים ותרבותיים‪ ,‬ולרעיון ייצור פרקטיקות תרבותיות בשדה תרבותי של בורדייה (‪.)1994‬‬
‫‪ 15‬אף על פי כן‪ Star ,‬מותירה מקום לספק ביכולת הרפלקטיבית של ה"אנושיים" ובמידת ה"פאסיביות" של ה"לא אנושיים"‬
‫)‪.(ibid.‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 10 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪ .1.3‬שילוב בין המסגרות התיאורטיות‪ :‬פרדיגמה רשתית ומיפוי "זהות"‬

‫ח רשתי‬ ‫כפי שהובהר בפרקים הקודמים שתי הגישות ‪ -‬רשתות חברתיות ורשת פעלן ‪ -‬מציעות ניתו‬
‫(‪ .(Fuchs, 2001a; Law, 1998‬יש חוקרים הטוענים‪ ,‬כי בעוד‬ ‫כדרך להבנת המציאות החברתית‬
‫שהתיאוריה של רשת הפעלן משאילה את המושג "רשת" מהעולם המטפורי‪ ,‬גישה של רשתות חברתיות‬
‫רואה ברשתות ייצוג של מבנה חברתי ושדה של מגבלות והזדמנויות (‪.)Breiger, 2004‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬אפשר לראות את שתי הפרספקטיבות כמשלימות אחת את השניה לישות אחת – פרדיגמה‬
‫רשתית‪ .‬ברשת פעלן יציבה ישנם תהליכי הפצת תפקידים )שתלויים בעמדה( בקרב השחקנים השונים‬
‫מקושרים ביניהם‪ .‬היות ומאפייני העמדה והקשרים ברשת חיוניים להבנת פעילותה ‪)2000( Breslau ,16‬‬
‫הצביע על חשיבות הניתוח של המבנה ואיכות הקשרים ברשת השחקנים‪ .‬מבנה של קשרים מוגדרים‬
‫)מבנה הרשת( מאפשר לבחון את יצירת מערך היחסים הנוסף כמו כוח‪ ,‬הומוגניות ושונות )איכות‬
‫הרשת(‪.‬‬
‫התרגום )‪ ,(translation‬האופן בו השחקנים ממפים‬ ‫האמצעי המקשר בין תצורה לתוכן הוא תהליך‬
‫ונעים על פני המרחב )‪ .(Callon, 1986‬זהו כלי שמארגן את יחסי הכוחות על פני הרשת באמצעות‬
‫אסטרטגיות של הגדרה‪ ,‬קיטלוג ושכנוע‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬זהות לאומית יכולה לקבל עמדה מרכזית על מנת‬
‫לקבע עליונות במאבקים טריטוריאליים בין שתי מדינות‪ .‬על מנת להגיע למעמד זה‪ ,‬השחקנים‪/‬ות‬
‫מעוניים‪/‬יות מגייסים בעלי ברית לפעולה זו‪ .‬אלה יכולים להיות הסכמים‪ ,‬מסמכים היסטוריים‬
‫ופוליטיקאים המבנים את הרשת‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬שחקן‪/‬ית ממפים ייצוג של זהויות "מבוססות"‪.‬‬
‫הכוונה לזהויות שקיבלו במהלך הפרקטיקות מעמד בלתי מעורער במרחב הרשתי והגיעו לרמת הפשטה‬
‫מובחנת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ה"קופסה השחורה" (‪.)black box‬‬
‫השילוב בין שתי המסגרות התיאורטיות מסייע לבחון את השיטות ליצירת ייצוג זהות על פני רצף‬
‫אנליטי המשכי ) ‪ .17(Fuchs, 2001(b) ;Law, 1994‬המושג מרכזי התרגום ‪" ,‬צמתים"‪ ,‬הדואגים לבסס‬
‫באמצעות את המבנה החברתי באמצעות הפרקטיקות של התחברויות‪ .‬הכוונה היא לביסוס קשר יציב‬
‫וממושך בין ישויות הטרוגניות בזמן ‪ -‬מרחב מובחנים‪ .‬לכן‪ ,‬גבולות הרשת עצמם מהווים תנאי מוקדם‬
‫ליצירת זהות של שחקנים חברתיים‪ ,‬באותה מידה שבה פעולות ופרשנות השחקנים יוצרים ומעצבים‬
‫אותם (‪.(White, 1990; Abbott, 1995‬‬
‫כיוון שזהות השחקנים מוגדרת באמצעות יחסיהם עם שחקנים אחרים ברשת‪ ,‬גבולות ה"עצמיות"‬
‫)‪ (selfhood‬מהווים תוצר של יחסים היברידיים בין השחקנים השונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היות והשחקנים‬
‫בעלי עמדות שונות ואסימטריות‪ ,‬גבולות הרשת‪ ,‬במקביל לזהותם של השחקנים ניתנים למאבק ולמשא‬
‫ומתן (‪.)Breslau, 2000‬‬
‫שילוב בין שתי הגישות התיאורטיות מאפשר‪ ,‬אם כך‪ ,‬למפות את דפוסי היחסים בין הישויות המגוונות‬
‫בתהליך הייצור של זהות המהגר‪ .‬באמצעות הסיפורים נוכל להתחקות אחר פרשנות המהגרים של‬
‫התנאים בהם מבנה הרשת מגביל או מאפשר את פעולתם במרחב החברתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוכל לדלות ידע לגבי‬
‫התהליך שיפורט בחלק הבא‪ ,‬יצירת גבולות ואסטרטגיות התמודדות עימם‪.‬‬

‫‪16‬במקביל לחשיבות המיפוי של היעדר הקשרים (‪.)Burt, 1992; White, 1991‬‬

‫‪ 17‬וזאת בניגוד להבחנה האנליטית שמציעים שני מודלים של התיאוריה של רשתות חברתיות ( ‪Emirbayer & Goodman,‬‬
‫‪.)1994‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 11 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪ .1.4‬גבולות )של( בפרדיגמה רשתית‬

‫אחד הנושאים המעוררים מחלוקת בתיאורית הרשתות הוא חקר יצירת הגבולות והשפעתם על יחסים‬
‫חברתיים וזהות השחקנים (‪ .)Schensul et al., 1999;White, 1992‬בעוד שרוב החוקרים מתייחסים‬
‫לשאלה זו כשאלה אמפירית בלבד ) ‪ ,(Burt, 1992‬המחקר הנוכחי טוען כי על מנת להבין יצירה‪ ,‬שימור‬
‫( & ‪Lamont‬‬ ‫ושעתוק של יחסים חברתיים‪ ,‬יש לבחון את מהות הגבולות הנוצרים במרחב החברתי‬
‫‪.) Molnar, 2002‬‬
‫בניגוד לתפיסה הטוענת כי הגבולות בין הישויות החברתיות נוצרים על ידי השחקנים עצמם ‪Abbott ,18‬‬
‫)‪ (1995‬מציע כי קיומם האפריורי של הגבולות יוצר זהויות באמצעות קישור היחסים הקיימים לישויות‬
‫חברתיות‪:‬‬
‫‪“…we should start with boundaries and investigate how people create entities by linking‬‬
‫‪those boundaries into units.” (Abbott, 1995:1).‬‬

‫במקביל‪ 19Bourdieu ,‬טוען כי יציבות הגבולות מחייבת שימור והגדרות מחדש של ממדי התוכן‬
‫והיחסים החברתיים )‪ .(1986‬כלומר‪ ,‬גבולות המגדירים זהויות ניתנים לפרשנות מצד השחקנים‪.‬‬
‫פרספקטיבת ‪ ANT‬מציעה לבחון את המושג "גבול" כמרכיבים המסמנים את קצוות הרשתות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫קיומם של הגבולות מבדיל ישויות חברתיות אחת משניה‪ ,‬המחוברות ביניהן‪ .‬כלומר‪ ,‬הגבול נוצר במקום‬
‫בו הקשרים חדלים מהלתקיים‪ .‬מכאן‪ ,‬המחקר הנוכחי בוחן את סיומו של הקשר )או את יצירת‬
‫הגבולות( כשינוי החל במערך ההתחברויות המעוגנים בזמן ומרחב (‪.)Star, 1995 ; Law, 1994‬‬
‫בדומה לגישות פנומנולוגיות של הבניה חברתית (‪ ,)Giddens, 1990‬ובניגוד לראיה קטגוריאלית של זמן‬
‫ומרחב (‪ ,)Abbott, 2001‬הפרדיגמה הרשתית מתמקדת באינטראקציה בין זמן ומרחב כתוצר של‬
‫(‪ .)Massey, 1991‬מכאן‪,‬‬ ‫יחסים חברתיים‪ .‬ועל כן‪ ,‬הם נגלים ברשתות של דפוסי יחסים ופרשנותם‬
‫"מסגרת היחסים" (‪ )Sommers, 1994( )relational setting‬המוגדרת בזמן‪-‬מרחב היא זו שקובעת את‬
‫גבולות הזהות‪ .‬בעקבות זאת הפרדיגמה הרשתית מאמצת את הגישה הנרטיבית על מנת לאפיין יחסים‬
‫חברתיים )תלמוד ובראט‪ ,(2003 ,‬מציעה לבחון גבולות הנבנים בין השחקנים ההיברידיים שיוצרים את‬
‫זהות הפעלן‪/‬ית‪ .‬בהתבסס על כך‪ ,‬בדומה לדינאמיקה הוסרליאנית של זמן‪-‬מרחב (‪ ,20)1964‬זוהי גישה‬

‫‪ 18‬כמו מיון קוגניטיבי או השוואה ביחס לקבוצה חיצונית ) ‪.(Zerubavel, 1991‬‬

‫‪ 19‬בורדייה מייצג גישה של סוציולוגית היחסים‪ ,‬לה קיימים מספר מקורות‪ :‬סוציולוגיה צורנית של ‪ ,Simmel‬למשל ) ‪Wolff,‬‬
‫יוצר ותוצר בעת‬ ‫‪ .(1964‬בנוסף לכך‪ (Tilly, 1998 ) Elias ,‬הציע לנתח את המבנה החברתי והשחקנים החברתיים ככוח‬
‫ובעונה אחת של מערך יחסים חברתיים‪ .‬במקביל‪ ,‬אנתרופולוגיה חברתית מציעה השקפה לפיה "העצמי" ) ‪ (self‬נבנה ביחס‬
‫לסביבתו האקולוגית ) ‪.(Bird-David, 1999‬‬
‫‪ 20‬מבקריה טוענים‪ ,‬כי בדינאמיקה זו של ה זמן והמרחב מעוגנת הנחה מערבית לגבי השלמות השואפת להכרה ומכוונות‬
‫‪Shotter & Gergen‬‬ ‫עצמית‪ .‬לגבי ביקורות מקיפה מצדם של ‪ Derrida ,Geertz‬ואסכולת פרנקפורט ניתן למצוא אצל‬
‫)‪.(1989‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 12 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫המאפשרת להתחקות אחר בעלי ברית מגוונים ותפקידם במיפוי יחסי גומלין בין מרחב וזמן תוך מתן‬
‫ייצוגיות למרכיבים השונים בזהות ללא הנחה שיפוטית לגבי טבעם ‪ ,‬מהותם ומספרם ‪.21‬‬
‫ישנם חוקרים המתמקדים בקישור בין החוויות המהוות נקודות מפנה בתמונת עולמו של השחקן‪/‬ית‬
‫( ‪Leiblich et al.,‬‬ ‫(‪ ;)Abbott, 2001‬ישנם שמציעים לבחון תקופות מוגדרות בתהליך ההתפתחות‬
‫‪ .)1999‬חוקרי רשתות מדגישים את השינוי במבנה הקשרים ככזה המשקף את השינוים שחלים‬
‫במציאות רשתית (‪ ,)White, 1997‬יחד עם תהליך משא ומתן המתרחש בין השחקנים השונים לגבי‬
‫הבעלות על התפקידים והעמדות ברשת (‪.)Callon & Law, 1989‬‬
‫מתוך הפרדיגמה הרשתית עולה‪ ,‬כי מיפוי הרשתות של הזהויות נסוב על רצף של ההתחברויות בזמן‬
‫ובמרחב‪ .‬כלומר‪ ,‬בבסיס הניתוח הינה יחידה או יחידות מרחביות )רשת‪/‬רשתות( שנבנות באמצעות‬
‫קשרים על פני זמן‪ .‬זהו רצף התחברות שהשחקן‪/‬ית בונה באמצעים ובאופן שונה ומובחן‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫השחקן‪/‬ית מפרש‪/‬ת באופן ייחודי ושונה יחסים אלה וממקם‪/‬ת את עצמו‪/‬ה בתהליך יצירת הזדהות‪.‬‬
‫ההזדהות בתורה‪ ,‬מתגלה במידת הקישוריות של האגו ) ‪ (ego‬לרשת ומוטמעת במידת האמון‪ ,‬הציפיות‪,‬‬
‫הקירבה וההשתייכות אליה‪ .‬זוהי יכולה להיות רשת של זהות אתנית‪ ,‬לאומית‪ ,‬תעסוקתית ומגדרית‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬זוהי יכולה להיות אינטגרציה של הרשתות השונות המשתתפות במיפוי זהות‪.‬‬
‫מטרת הניתוח בעבודה הנוכחית‪ ,‬היא להבין כיצד ובאילו תנאים נבנתה ייצוגיות זו בהקשר מובחן של‬
‫המעבר על פני מעבר טרנס‪-‬לאומי‪.‬‬

‫‪ .1.5‬מיפוי זהות רשתית‪ :‬טופולוגיית המרחב‬

‫‪ )1994( Law & Mol‬ביססו‬ ‫בעקבות ממצאי המחקר בתחום סוציולוגי ת המדע‪ ,‬חוקרי רשת פעלן‬
‫טופולוגיית המרחב‪ .‬זהו כלי לאפיון של תוצר היחסים ההטרוגניים המארגנים את המציאות כפי שהיא‬
‫מיוצגת על ידי יחסים בין הפעלנים בתוך גבולות משתנים של הרשת‪.‬‬
‫לטענת החוקרים‪ ,‬היות והמרחב מיוצר בהתאם לקשרים הנבנים‪ ,‬ניתן למפות אותו באופן שונה‪ .‬אי‬
‫לכך‪ ,‬הם מציעים שיטה לבחון כיצד נוצרים שיטות‪ ,‬מיונים וסיווגים שונים של המרחב הרשתי‪ .‬כיוון‬
‫שייצור המרחב תלוי יחסים‪ ,‬זהו תהליך שנבחן באמצעות ייצוג הקשרים בין הפעלנים ההטרוגניים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬כיוון שמבנה הקשרים משתנה בדומה למהות הישויות המשתתפות בתחזוקתם‪ ,‬מיפוי המרחב‬
‫מתרחש באופן מבודל‪ .‬בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬החוקרים מצאו שלוש שיטות למיפוי המרחב‪ ,‬וזאת על ידי‬
‫בחינת מיקום שחקנים שונים המיוחסים והיוצרים רשת מחלת האנמיה‪ .‬החוקרים הראו‪ ,‬כי קיימים‬
‫ייצוגים שונים של מרחב‪-‬מחלה‪ ,‬תלויי מבנה ותוכן קשרים ודמויות‪ ,‬כאשר אופני מיפוי המחלה‬
‫מובילים לפיענוח של משמעויות השונות של המרחב ‪.22‬‬
‫חלק מחוקרי ה‪ ANT -‬מתנגדים למושג "זהות" ככלי לניתוח סוציולוגי (‪ ,)Law, 2003‬היות וטבעו של‬
‫המושג מצביע על קיום מקובע של פעלן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ובעקבות הטענות שהועלו עד כה‪ ,‬המחקר‬
‫הנוכחי מציע לשלב בין המושג "זהות רשתית" לבין טפולוגיית המרחב‪ .‬הכוונה היא כי פרשנות‬
‫‪ SNT‬ו‪ ANT -‬תסייע להבין תהליכים‬ ‫מסתייגת של גוף ספרותי תיאורטי הקיים עד כה בתחום‬

‫‪ 21‬הכוונה לבחינה של מרחב התודעה כמשקף זהות‪/‬עצמיות (‪.)1964‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 13 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫המתרחשים בעת הבניית גבולות ויצירת "זהות" שהיא תוצר של מיפוי מעורבב המחבר בין ההגדרות‬
‫השונות באמצעות בני כלאיים שונים‪ .‬שיטות מיפוי המוצעות בטופולוגיית המרחב מאפשרים גילויי‬
‫המשכיות של הזהות על פני רצף זמן‪-‬מרחב משתנים‪ .‬ראייה זו מציעה לבחון מחדש את המנגנונים‬
‫המשתתפים בכינון והבניה של זהויות בעת המעבר הטרנס‪-‬לאומי‪.‬‬

‫‪" .1.5‬רשתות של הגירה"‪ :‬הגירה‪ ,‬זהות‪ ,‬רשת‬

‫בשנים האחרונות התגבש גוף ספרותי המבקר את הגישות הסוציולוגיות הדומיננטיות בתחום חקר‬
‫‪;1999‬‬ ‫‪ 90‬בפרט ) לרנר‪,‬‬ ‫ההגירה בישראל ככלל‪ ,‬והגירה של מהגרים מחבר העמים של שנות ה‪-‬‬
‫‪ ; Schuetze & Rapoport, 2001‬שומסקי‪ .(Siegel, 1998 ; 2001 ,‬חלק מהביקורת מופנית לעבר‬
‫ההיגיון התיאורטי הסוציולוגי המציע "הסברי מאקרו" המתמקדים בגורמי הדחיפה או המשיכה של‬
‫המהגרים‪ .23‬גישות אלו רואות במהגר ישות פסיבית של החברה ה"קולטת"‪ ,‬בעוד של"חברה הקולטת"‬
‫ומוסדותיה מיוחס תפקיד דומיננטי‪.‬‬
‫ממד נוסף של הביקורת מתמקד בגישות הפסיכולוגיות להגירה‪ ,‬הבוחנות את החוויה האישית של‬
‫המהגר ורואות בהגירה תהליך טרנספורמטיבי‪ ,‬המלווה במשברי זהות המעצבים והמשליכים על עולמו‬
‫השלם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של המהגר ‪.24‬‬
‫‪ ,(1997 ) 25Berry‬מחקרים סוציולוגים מנסים לאפיין את דפוסי‬ ‫בעקבות מודלים תיאורטיים של‬
‫ההסתגלות של קהילת מהגרים משנות ה ‪) 90 -‬סמוחה‪ ;1999 ,‬קימרלינג‪ ;1998 ,‬לשם וליסק‪.( 2000 ,‬‬
‫‪26‬‬
‫‪,‬‬ ‫מסה תיאורטית ואמפירית זו המתייחסת ברובה לזהות קולקטיבית של מהגרים מחבר העמים‬
‫ולתפיסה עצמית של מהגרים כאל ישות אוניברסלית ונעדרת פרקטיקות תרבותיות ‪) 27‬איסקובה‪.(1999 ,‬‬
‫מחקרים אלה יצרו הפרדה בין שתי הישויות‪" :‬תרבות מקומית" ו‪" -‬תרבות המקור"‪ .‬מרקוביץ )‪(2000‬‬
‫מבקרת תפיסה זו‪ ,‬כיוון שבדומה לזהויות המהגרים‪ ,‬הן נבנות ומיוצגות כמהויות סטטיות ומונוליתיות‪.‬‬
‫עבודות מאוחרות יותר )לרנר‪; Golden, 1996 ; Seigal, 1998; 1999 ,‬ברנשטיין‪ ;2000 ,‬ליסיצה‪(2000 ,‬‬
‫הראו כי המהגרים משתתפים באופן אקטיבי בתהליכי הבניה של זהותם האתנית‪ ,‬המגדרית והלאומית‬
‫זהויות נבנות ביחס לאירועי ם‬ ‫תוך כדי משא ומתן עם החברה הישראלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן הדגישו כי ה‬
‫היסטוריים ושיחים פוליטיים המשתתפים בעיצוב זהותם של המהגרים‪.‬‬
‫החוקרים‪/‬ות מדגישים‪/‬ות כי הגירה מהווה קונטקסט חקירה מאתגר לבחינה של תהליך יצירת זהות‪,‬‬
‫& ‪Chamberlain‬‬ ‫היות וזהו תהליך שמשנה מושגי זמן ומרחב בתפיסת העצמי של בני אדם )‬

‫‪ 22‬פרק הממצאים יפרט וידון בהרחבה על סוגי המיפוי‪.‬‬

‫‪ 23‬לדוגמא ‪.Horowitz ,1998 ; Shuval & Leshem,1998‬‬
‫‪ 24‬ליבליך‪ ,‬למשל‪ ,‬התמקדה בניתוח נרטיבי של משברי אישיות הפוקדים נערה מהגרת ) ‪ .(1993‬ניתן למצוא סקירה ספרותית‬
‫מקיפה לגבי גישות ומחקרים פסיכולוגים בתחום ההגירה מחבר העמים של שנות ה ‪ - 90‬אצל מירסקי ) ‪.(1996‬‬
‫‪ 25‬המודל מציע כי קיימים מספר דפוסים בתהליך הסתגלותו של המהגר‪","separation" ," integration" ,"assimilation" :‬‬
‫‪.)Berry,1997( "marginalization‬‬
‫‪ (2002( Al-Haj 26‬מראה‪ ,‬למשל‪ ,‬כי קהילה "רוסית" בישראל תצביע בתהליך הבחירות לכנסת עבור מפלגה המייצגת את‬
‫האינטרסים של הזהות הקולקטיבית שלה‪.‬‬
‫‪ 27‬לדוגמא‪.(2000) Horenczyk ,‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 14 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪ .(Leydesdorff, 2004‬בשונה מהילידים‪ ,‬המהגרים נאלצים להבנות את ההיסטוריה שלהם בחיי‬
‫היומיום על מנת להבין ולהכיר את מהותם‪ .‬תחושת ההשתייכות שלהם איננה מובנת מאליה‪ ,‬היות‬
‫ותפיסת "השורשים" שלהם עורערה יחד עם הביטחון ב"הווה"‪.‬‬
‫בעקבות תפיסה זו‪ ,‬ישנם מחקרים המשתמשים במושג "זהות לימינלית" על מנת לאבחן את מצבו של‬
‫המהגר )לרנר‪ (1999 ,‬או במודל של ה"זר" ) ‪ ,(The Stranger‬בהתבסס על הפרספקטיבה הפנומנולוגית‬
‫של שוץ וזו של זימל ) ‪; Schuetze & Rapoport, 2001‬לרנר ‪ .(1999 ,‬מחקרים אלו מתמקדים בדפוסי‬
‫הסתגלות של המהגר בישראל‪ ,‬כאשר המהגרים נמצאים בחיפוש מתמיד אחר גיבוש זהות "ישראלית"‪,‬‬
‫"רוסית" או זהות לאומית אחרת‪.‬‬
‫בעקבות חדירתם של שיחי הגלובליזציה והטרנס‪-‬לאומיו ת לסוציולוגיה של ההגירה‬
‫)‪ ,(Baubock & Rundell,1998 ; Schmitter-Heisler, 2000‬נחשפה החשיבות של הקשרים הכלכליים‪,‬‬
‫החברתיים והפוליטיים בין המהגרים לקהילתם‪ .‬הפרספקטיבה החדשה ממקמת את היחסים‬
‫החברתיים של המהגרים במרחב טרנס‪-‬לאומי המהווה " צירוף של הקשרים הסמליים והחברתיים‪,‬‬
‫העמדות והרשתות שניתן למצוא לפחות בשני מרחבים " )‪.(Schmitter - Heisler, 2000: 85‬‬
‫פרספקטיבה זו מציעה למזג בין תפיסות העבר וההווה‪ ,‬ראיית החברה המקורית והחברה אליה היגרו‬
‫אנשים כמסגרת אנליטית חדשה להבנת תופעת ההגירה ) ‪.(Schiller, Basch & Blan-Szanton, 1997‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬ישנן חוקרות המציעות )‪ (Brettell, 2000 ;Schuetze & Rapoport, 2001‬לבחון את חווית‬
‫ההגירה לא במנותק‪ ,‬אלא ביחס לקשרים עם אנשים ומוסדות נוספים‪ ,‬כהגירה המתווכת באמצעות‬
‫הרשת )‪.(Brettell, 2000) (network mediated immigration‬‬

‫בהתבסס על הגדרות מחודשות של המרחב החברתי בו מתרחשת ההגירה‪ ,‬עניינו של המחקר הנוכחי‬
‫לבחון כיצד המהגרים מחבר המדינות ממפים את זהותם ביחס לרשתות המתפרסות בישראל ומדינת‬
‫המוצא‪ .28‬המחקר יצא מתוך מספר הנחות‪:‬‬

‫(‪ )1‬חוויית ההגירה מעוררת בחינה מחודשת של זהויות‪ ,‬של דפוסים תרבותיים ושל ידע לגבי‬
‫העצמי לגבי המציאות החברתית‪.‬‬
‫(‪" )2‬זהות מהגר‪/‬ת" הינה רשת סיווג במרחב החברתי‪-‬תרבותי ואילו פעלנים שחווים את הגירה‬
‫מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬הגירה היא תהליך המאפשר בחינת הדרך בה השחקנים רוכשים את זהותם באמצעות גבולות‬
‫הנבנים על ידי ישויות נוספות במרחב החברתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המחקר מציע לבחון כיצד חווית‬
‫ההגירה מהווה את "אובייקט ממדר" ) ‪ (Star,1991 ) (bounded object‬בין "אנחנו" )ילידי ישראל( לבין‬
‫"הם" )המהגרים( ‪.29‬‬
‫בעקבות הפרדיגמה הרשתית‪ ,‬מטרתו של המחקר הנוכחי היא למפות את הישויות השונות המשתתפות‬
‫בתהליך יצור זהות המהגר שנמצאו משמעותיות עד כה‪ ,‬כמו חווית ההגירה עצמה והמשפחה‬

‫‪ 28‬המחקר מניח כי יכולים להיות מקומות נוספים‪ .‬הדבר יהיה נתון לבדיקה אמפירית‪.‬‬
‫‪ (1991) Star 29‬מציעה לבחון אובייקטים המשמשים להבחנה בין זהויות השונות‪ :‬הגדרתו של "האובייקט הממדר" תלויה‬
‫באופן בלעדי בהנחת עבודתה של החוקרת‪.‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 15 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫)‪ ,(Rapoport & Lomsky-Feder, 2000‬חברים ) ‪,(Markowitz, 1991; Schuetze & Rapoport, 2001‬‬
‫צבא )לומסקי‪-‬פדר ורפופורט‪ ,(2000 ,‬מגדר ) ‪ (Lemish, 2000; Remennick, 1999‬ומוסדות אחרים‬
‫בישראל‪ ,‬כמו האוניברסיטה (לרנר‪ (1999 ,‬והמנגנונים הביורוקרטים ) ‪.(Hertzog, 1999‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מטרת המחקר להשאיר חופש מירבי לנחקר‪/‬ת בכדי ללמוד באופן מעמיק יותר לגבי‬
‫הגירה‪ ,‬זהות וגבולות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫הנחה נוספת של המחקר היא כי ‪:‬‬

‫(‪ )3‬זהותו של המהגר מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות‪.‬‬

‫זוהי "רשת ההגירה" הכוללת שחקנים עימם המהגר יוצר‪ ,‬משמר והורס קשרים‪ .‬היא יכולה להכיל‬
‫מוסדות בחברה החדשה‪ ,‬מהגרים נוספים‪ ,‬ילידי המקום החדש‪ ,‬מיקום חדש במבנה החברתי וקטגוריות‬
‫הקיימות עבור זהותו של המהגר‪" :‬רוסים"‪",‬יהודי ברה"מ" ו"עולים"‪ .‬לכן היא מאפשרת לבחון את‬
‫האופן בו הגבולות הסמליים והחברתיים מסייעים בייצור הזהות של המהגרים‪ .‬למרות ש"רשת של‬
‫הגירה" כוללת ישויות או "אביזרים" הקשורים לחוויית ההגירה עצמה‪ ,‬היא נוצרת ונבנית ביחס‬
‫לרשתות זהות שונות‪ :‬מינית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬מגדרית ועוד‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬המחקר יבחן את‬
‫תהליך יצירת הזהות של מהגר בהקשר הוליסטי בו ממוקמת חווית ההגירה של הנחקר‪.‬‬
‫בניגוד למחקרים הקודמים‪ ,‬המחקר הנוכחי בוחן מגוון זהויות וקטגוריות של זהויות‪ ,‬עימן נפגש‬
‫המהגר במהלך ההגירה בישראל ובמדינת המקור בהתאם לתפיסתם של הנחקרים‪ .‬בהתבסס על כך‪,‬‬
‫המחקר מתחקה אחר תהליך הייצור המשותף של זהות המהגרים‪ :‬הן של המהגרים והן של השחקנים‬
‫הנוספים במערך החברתי‪ ,‬ללא הנחה מוקדמת מראש לגבי העדיפות והיררכיה ביניהם‪.‬‬
‫הפרדיגמה הרשתית מדגישה את הכוחות המייצרים את זהותו‪/‬ה ההיברידיות‪ ,‬או "הקווירית" ‪ 30‬של‬
‫ה"מהגר‪/‬ת" על פני הזמן והמרחב המבוססת על עירובן וחיבורן של ההגדרות השונות באמצעות בני‬
‫כלאיים שונים )יונאי‪.(2001 ,‬‬
‫מכאן‪ ,‬זהות היא אוסף של מרכזי תרגום המצליחים לבסס סדרי עדיפויות והיררכיה בין השחקנים‪/‬יות‬
‫ברשת‪ .‬ואילו הם‪/‬הן משתתפים‪/‬ות בשינוי ושעתוק של זהותו‪/‬ה באמצעות הפרשנות לגבי "העצמי"‬
‫והפרשנות של הרשת בה הם‪/‬הן ממוקם‪/‬ות‪ .‬במקביל‪ ,‬הרשת עצמה משתתפת במיפוי זהותו‪/‬ה באמצעות‬
‫התנאים המבניים המבוססים בה ‪.31‬‬
‫בעקבות חווית ההגירה‪ ,‬ה"פעלן‪/‬ית" נהפך ל"שחקן‪/‬ית" בעודו‪/‬ה מגלה את עצמם‪/‬ן ביחס אליה‪ ,‬וכך‬
‫מזדהה עם רשת ההגירה‪ .‬תהליך ההזדהות בתורו‪ ,‬משפיע ומעצב את מרחב ההגירה הקיים‪ .‬השחקנים‬
‫מייצרים את השינוי באמצעות הקשרים שהם בונים‪ ,‬ממירים ומנתקים במרחב ההגירה‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫הלמידה לגבי תוכן ומבנה קשרים של הנחקרים‪/‬ות במרחב טרנס‪-‬לאומי מאפשרת לעקוב אחר ייצוגים‬
‫השונים הקיימים לקטגוריות הטרוגניות של זהות בחברה הישראלית‪.‬‬

‫‪ 30‬התיאוריה הקווירית ) ‪ (queer theory‬שמקורה בתיאוריה פמיניסטית והמחקר ההומו ‪ -‬לסבי‪ ,‬משמשת במחקר הנוכחי‬
‫כאחד מהקווים המנחים את המיפוי של רשת דינמית והטרוגנית של הזהויות הנגישות למהגר‪.‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 16 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫סיכום‬

‫החלקים הקודמים הציגו על קצה המזלג את הזרמים השונים בפרדיגמה רשתית‪ ,‬ואת הפוטנציאל‬
‫הגלום בשילוב ביניהם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הועלו סוגיות מרכזיות המהוות אמות בניין למחקר הנוכחי‪ ,‬זמן ‪-‬‬
‫מרחב וגבולות‪ .‬מושגים אלו מוקמו במסגרת הרלוונטית עבור עבודה אמפירית זו‪ ,‬היות ומערכת‬
‫‪Abbott,‬‬ ‫מושגית הכרחית על מנת להבנות שיטתיות בגבולות שדה המחקר‪ ,‬הן החומרי הן התודעתי )‬
‫‪.(2001‬‬
‫היות ותהליך יצירת זהות מתקיים בהקשר מובחן‪ ,‬הוצגה סקירת ספרות בנושא ההגירה‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫הועלו תמות מובחנות בנושא הגירה בישראל ומחבר המדינות לשעבר בפרט‪ .‬מתוך גוף ידע הקיים‪ ,‬נגזרו‬
‫מספר הנחות יסוד המעצבות שיטת איסוף נתונים וניתוח נתונים‪.‬‬

‫‪ )a‬בחוויית ההגירה נוצרת בחינה מחודשת של הזהויות‪ ,‬של הדפוסים תרבותיים ושל הידע‬
‫לגבי העצמי ולגבי המציאות החברתית‪.‬‬
‫‪" )b‬זהות הגירה" הינה רשת סיווג במרחב החברתי‪-‬תרבותי ואילו פעלנים שחווים את‬
‫הגירה מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה‪.‬‬
‫‪ )c‬זהותו‪/‬ה של ה"מהגר‪/‬ת" מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות ‪.‬‬

‫מתוך שלושת הנחות אלו נגזרות שאלות ממוקדות יותר שמטרתן להרחיב את הידע לגבי הסוגייה‬
‫הנחקרת‪.‬‬

‫‪ .1‬כיצד המרואיין‪/‬ת ממפה את ייצוג זהותו‪/‬ה‪ ,‬הן מבחינת ההיבט התוכני והן הצורני?‬
‫‪ .2‬כיצד זהות ה"מהגר" מיוצגת בתפיסת העצמי של הנחקר‪/‬ת?‬
‫‪ .3‬אילו שחקנים משתתפים בתהליך המיפוי זהות "המהגר" במדינת מקור ואילו‬
‫בישראל? )מוסדות‪ ,‬קטגוריות של זהות קולקטיבית‪ ,‬מהגרים אחרים ועוד(‬
‫‪ .4‬כיצד הנחקר‪/‬ת מגדירים את מיקומו‪/‬ה ואת הקשרים ברשתות חברתיות המתפרסות‬
‫במרחב טרנס‪-‬לאומי?‬
‫‪ .5‬כיצד המרואיין‪/‬ת מפרש‪/‬ת גבולות הקיימים והנוצרים במהלך סיפור זהותו‪/‬ה?‬

‫‪ 31‬קיימת תפיסה המכירה בבחירה בין זהויות‪ ,‬או ב"פרויקטים של זהות" ) "‪.( Laitin,1999 ) ("identity projects‬הבחירה‬
‫נערכת בהתאם לשיקולים התועלתנים של השחקן ברגע הנתון ‪ .‬הגישה מתעלמת ממבנה ההגבלות והאילוצים בו ממוקם‬
‫השחקן ומהיסוד הדינמי המעוגן בזהות עצמה‪.‬‬
‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 17 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫פרק ‪ .4‬דיון‬

‫‪ .4.1‬מבוא‬

‫בשנים האחרונות נוצרה מסה מחקרית ותיאורטית שעיסוקה הוא בתיאור‪ ,‬בהגדרה ובניתוח "זהות‬
‫נזילה במציאות הפוסט‪-‬מודרני ת המטושטשת" ) ‪ .(Brubaker & Cooper, 2000‬הנסיבות לכך מגוונות‬
‫וכוללות שינוים שהתרחשו בזירה הפוליטית‪ ,‬האקדמית והתרבותית‪ ,‬בהן נחשף הצורך בהכרה מעמיקה‬
‫יותר של המושג "זהות" על היבטיו הרבים‪ .‬במסגרת ההתייחסות לנושא‪ ,‬שנהב מציין כי‪" ,‬העיסוק‬
‫בזהות אינו חדש ‪ ...‬אלא ה)ע(תקתו אל טריטוריות תרבותיות חדשות המאיימות על הסדר הפוליטי‬
‫המוכר" ) ‪ .(5 :2001‬מתוך הספרות בתחום ההגירה עולה‪ ,‬כי עידן הגלובליזציה והחשיבה הטרנס‪-‬‬
‫לאומית המתלווה אליה‪ ,‬מחזקים את משמעותם התרבותית‪ ,‬הפסיכולוגית‪ ,‬והכלכלית מבנית של‬
‫הגבולות‪ ,‬ולא מטשטשים אותה ) ‪ .)Chamberlain, & Leydesdorff, 2004‬זהו שיח שהניב קרקע‬
‫לעבודה הנוכחית המתמקדת במושג "זהות בהגירה" על היבטיו הרבגוניי ם‪.‬‬
‫‪ (Somers, 1992‬של המרואיינים‪ ,‬שחוו הגירה‬ ‫המחקר הנוכחי ביקש להציג את הזהות הנרטיבית )‬
‫מחבר המדינות לישראל‪ .‬עקב כך ניתוח ייצוג הזהות נשען על הפרדיגמה הרשתית המורכבת משתי‬
‫תפיסות – הרשת החברתית ורשת הפעלן‪ .‬מכאן‪ ,‬המחקר הונחה על ידי שלוש הנחות מרכזיות‪:‬‬
‫(‪ )4‬חוויית ההגירה מעוררת בחינה מחודשת של זהויות‪ ,‬דפוסים תרבותיים‪ ,‬ידע לגבי העצמי‬
‫ולגבי המציאות החברתית‪.‬‬
‫(‪ )5‬זהותו של המהגר מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות‪ ,‬כגון מוסדות‪ ,‬קטגוריות‬
‫קולקטיביות של "רוסים"‪" ,‬ילידים"‪" ,‬מזרחים" ועוד‪.‬‬
‫(‪" )6‬זהות מהגר‪/‬ת" הינה רשת סיווג שנוצרה א‪-‬פריורי במרחב החברתי‪-‬תרבותי‪ ,‬ואילו פרטים‬
‫שחווים את הגירה מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה‪.‬‬
‫ההנחות הללו נבחנו באמצעות שיטות מיפוי זהות שעלו מסיפוריהם‪/‬ן של המרואיינים‪/‬ות במהלך‬
‫איסוף הנתונים‪.‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 18 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫‪ .4.2‬שיטות מיפוי‬
‫בעקבות ניתוח איכותני של עשרים ואחד ראיונות עומק חצי מובנים‪ ,‬העבודה מציעה לפרק את הקופסה‬
‫חוויה‪ ,‬תהליך והגדרה‪.‬‬ ‫השחורה בתוכה ממוקמת רשת הפעלן של ה"זהות" לשלושה מרכיבים ‪-‬‬
‫בהתבסס על כך‪ ,‬ניתוח הממצאים נשען על טופולוגית המרחב של ‪ (1994) Mol & Law‬על מנת "לחלץ"‬
‫– ממודרת‪ ,‬סבוכה ונזילה ‪ .‬כל אחת‬ ‫תצורות מגוונות לייצוג זהויות‪ .‬נמצאו שלוש שיטות למיפוי זהות‬
‫מהן מדגישה מימד אחר של מושג הזהות‪ .‬מכאן‪ ,‬הזהות נחווית‪ ,‬נרכשת ומוגדרת באופן דיפרנציאלי‬
‫בקרב המהגרים מחבר המדינות לשעבר בישראל‪.‬‬
‫מאפייני השיטות מרוכזים בטבלה שלהלן‪:‬‬

‫טבלה ‪ : 7‬טבלה המסכמת של שיטות למיפוי זהות‬

‫הדגמה מתוך הראיונות‬ ‫מאפיינים ופרקטיקות‬

‫גבולות בין "רוסי" ו"ישראלי"‬ ‫‪‬‬ ‫שמירה על גבולות בין "אזורי‬ ‫‪‬‬ ‫השיטה‬
‫זהות" מובחנים‬ ‫הממודרת‬
‫ההגדרה באמצעות דמיון בין‬ ‫‪‬‬
‫רשת חברתית שמשויכים‬ ‫‪‬‬
‫אליו‪,‬‬ ‫הנחקר לבין הקרובים‬
‫לקטגוריית זהות זהה של‬ ‫הדגשת השונה בינו לבין‬
‫"ישראלי דובר רוסית" מול‬ ‫ה"אחרים"(לרב דיכוטומית)‬
‫"ילידים"‬

‫כלי מדידה לשוני ולדמיון‬ ‫‪‬‬

‫חברים "רוסים" נותנים כסף‬ ‫‪‬‬
‫ואילו מכר יליד – ספר‬
‫ההגדרה "רוסי – י שראלי" לא‬ ‫‪‬‬ ‫מבנה קבוע של מידור‬ ‫‪‬‬
‫משתנה (סיפור זהות ‪)1‬‬
‫תחזוק היחס בין הארכיטיפ‬ ‫‪‬‬ ‫הרכבת מערך של יחסים‬ ‫‪‬‬ ‫השיטה‬
‫לבין שאר הפעלנים ברשת‬ ‫הסבוכה‬
‫הגדרה לפי מידת הרציפות של‬ ‫‪‬‬
‫קשרים כתנאים המגדירים‬ ‫תלות במידת הקשר בין‬ ‫‪‬‬
‫חברות‬ ‫המרכיבים‬
‫עמדה קבוע ה של מרכיב הנודד‬ ‫‪‬‬
‫על פני רשת הפעלן (סיפור‬ ‫תכונה של "ניעות חסונה"‬ ‫‪‬‬
‫זהות ‪)2‬‬ ‫כ"אובייקט ממדר" בין הרשתות‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 19 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫העדר רצון להגדיר זהות‬ ‫‪‬‬ ‫היעדר אחיזה מוגדרת‬ ‫‪‬‬ ‫השיטה‬
‫אין נקודת התחלה וסיום‬ ‫‪‬‬ ‫תחזוקה של המשכיות הרצף‬ ‫‪‬‬ ‫הנזילה‬
‫מוגדרים וקבועים להמשכיות‬

‫מרכיבים של לאום ‪ ,‬מגדר וד ת‬ ‫‪‬‬ ‫ערבוב בין המרכיבים השונים‬ ‫‪‬‬

‫מעורבבים בניסיון להגדיר את‬
‫אופן ההזדהות‬
‫כל ה "אביזרים" של תרכובת‬ ‫‪‬‬ ‫דו –קיום בין המרכיבים‬ ‫‪‬‬
‫ההגירה משתנים בהיעדר‬
‫קטיעת ההמשכיות‬
‫הסתגלות הדרגתית‬ ‫(‪)1‬‬ ‫‪‬‬
‫מתמשכת (סמיון)‬
‫(‪ )2‬מציאות נתפסת כרצף‬ ‫שינוי הדרגתי‪/‬קטוע‬ ‫‪‬‬
‫מתמשך של "חתכי‬
‫מציאות" שמתחברים‬
‫יחדיו לרצף (נטשה)‬

‫כיוון שזהות הינה חוויה חיה ) ‪ (Wenger, 1998 ) (lived experience‬ונלמדת באמצעות פרקטיקות של‬
‫השתתפות בקהיליות מובחנות‪ ,‬הזהות נבחנה דרך הפריזמה של מיפוי הגירה וקשרים היברידיים‬
‫במערך ההזדהויות של המרואיין‪/‬ת‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬המחקר בוחן את משמעות היחסים בהקשרים מבניים שונים של רשתות החברים‪ .‬המחקר‬
‫התמקד בבחינת הדרך‪ ,‬בה השחקנים השונים‪ ,‬היוצרים את מבנה הרשת‪ ,‬מייצרים תפיסות שונות לגבי‬
‫משמעות הקשרים כחלק מרשת ה"הגירה"‪ .‬אי לכך‪ ,‬המחקר בחן כיצד החברות ברשתות המגוונות‬
‫מייצרת מיפוי שונה לזהותם‪/‬ן של הנחקרים‪/‬ות‪.‬‬
‫נמצא כי‪ ,‬שיטת המידור ממפה הגירה כמרכז תרגום בתהליך ייצוג הזהות‪ ,‬כיוון שהיא "מאלצת" את‬
‫השחקן לפרש אותה כהכרחית בתהליך המיפוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬השיטה מייצרת אזורי זהות מובחנים לפיהם‬
‫נבנים הקשרים והרשתות החברתיות של המהגרים‪ .‬בהתבסס על כך‪ ,‬זהות ממודרת נוטה לתחום בין‬
‫אזורי הזמן והמרחב ולמקם גבולות חברתיים‪-‬תרבותיים נוקשים באמצעות פרקטיקות מגוונות‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬זהות סבוכה ממקמת את ההגירה בהתאם לכמות ולאופי הקשרים שיוצרים הזדהות ביחס‬
‫אליה‪ .‬אי לך‪ ,‬מרכזיות "רשת ההגירה" נובעת מהמידה‪ ,‬שבה בעלי הברית הצליחו לייצב אותה ובריבוי‬
‫השחקנים המשתתפים בבנייתה‪ .‬מכאן‪ ,‬הגירה‪ ,‬קשרים חברתיים וקשרי רשת פעלן אחרים מבנים רצף‬
‫זמן‪-‬מרחב רשתי‪ .‬ואילו הרצף בתורו‪ ,‬מבוסס על השינוי במערך ההזדהויות של המהגרים‪/‬ות‪.‬‬

‫– הממודרת והסבוכה‪ .‬הוא מאופיין במיקום‬ ‫מיפוי נזיל של זהות מכיל מרכיבים של שתי השיטות‬
‫משתנה של מרכיב ההגירה בייצוגיות העצמי‪ .‬מכאן‪ ,‬ההתחברויות בין המרכיבים ברשת משנות את‬
‫תחלופה‬ ‫התצורה שלהן על מנת לאפשר את המשכיות הרצף‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬זהות נזילה מאופיינת ב‬
‫גבוהה של רשתות וקשרים עם השחקנים ‪ .‬זוהי נקודה משמעותית בחקר הקטלוג להגדרות זהות‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 20 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫מובחנות‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי השתתפו עשרים ואחד סיפורי זהות‪ .‬מאחורי כל סיפור ישנה דמות שמתווה את הנרטיב‬
‫באמצעות מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬דימויים ואסוציאציות‪ .‬החלק הבא של הדיון יעסוק בייחודיות המובחנת‬
‫ובהומוגניות שמאחדת את מכלול הנרטיבים המשתתפים בייצור עבודה זו‪.‬‬

‫ומעבר‬
‫‪ .4.3‬זמן – מרחב בהגירה ֵ‬

‫" זאת לא הייתה הרגשה‪ ,‬זו הייתה יותר תחושה‪ ,‬מהרגע שהדלת נפתחה‪ ,‬יצאתי‬
‫למדרגות‪ ,‬נשמתי את האוויר‪ ,‬הייתי בהלם‪ .‬אני עדיין זוכרת את התחושה הזו של‬
‫אוויר‪ :‬אוויר לח‪ ,‬טרופי‪ ,‬עם המון ריחות מתוקים‪ ,‬ריחות מוזרים‪ ,‬אני הוקסמתי‬
‫מהאוויר הזה‪ .‬אני זוכרת את הנשימה הראשונה שלקחתי‪ ,‬וזה היה "וואו !"‪ ,‬בשבילי‬
‫לפחות‪.‬‬
‫מבחינת התחושה הייתי מאוד מבולבלת‪ ,‬לא ידעתי איפה בדיוק אני נמצא ת‪] .‬ראדה‬
‫צוחקת] וזה לא עשה לי טוב‪ .‬וזאת‪ ,‬הנה‪ ,‬עכשיו כשאני מספרת לך‪ ,‬זה די מחזיר לי‬
‫את התחושה – תחושה של לחץ‪ ,‬עם פרפרים בבטן‪ ,‬פרפרים בגודל של פיל‪,‬עכשיו‬
‫זה יושב לי כאן [ראדה מצביעה על בטנה]‪ ,‬עכשיו זה משחזר לי את זה‪ ,‬אני מרגישה‬
‫את התחושה זו‪ ,‬אני חיה את זה‪ .‬ממש עכשיו‪ ,‬וואו"‪( .‬ראדה)‬

‫דבריה של ראדה ממחישים כי רשת הזהות מתוחזקת על ידי חווית ההגירה שמבנה תחושת זמניות‬
‫)‪ (temporality‬אינטר סובייקטיבי ת ) ‪ (Gurvitch, 1964‬עבור המהגרים‪/‬ות‪ .‬מתוך הממצאים עולה‪ ,‬כי‬
‫התפיסות לגבי הזמניות‬ ‫תרכובת זמן‪-‬מרחב נתפסת באופן שונה בהתאם לסוג של מיפוי הזהות‪.‬‬
‫מופיעות במספר תצורות‪ :‬זמן ממודר‪ ,‬זמן שזור ו ‪ -‬זמן נזיל‪.‬‬
‫זמן ממודר מאופיין בתחימת קטגוריות של זמן ומרחב‪ .‬הגירה מפוענחת כאירוע המבחין בין זהויות‪ ,‬בין‬
‫אזורי מרחב כגון "שם" ו"כאן"‪ ,‬ומתחזק את הגבול בין רשת זהות ההגירה לבין רשת זהות הילידים‪.‬‬
‫זוהי תפיסה הנגלית בפרקטיקות זהות‪ ,‬כגון התחברות ברשתות חברתיות אשר ממופות בהתאם‬
‫לאזורי זהות‪ :‬בית הספר‪ ,‬צבא ולימודים גבוהים‪ .‬זוהי תפיסה של זמן קטגוריאלי ) ‪(Zerubavel, 1992‬‬
‫המחלק אזורי רשתות ומחזק את הגבולות ביניהם‪ .‬מתוך הראיונות נמצא‪ ,‬כי קטגורית הזמן ‪" -‬גיל‬
‫ההגירה" משתתף באופן פעיל בחוויית ההגירה ומשמר את משמעותה ואת יציבותה על פני זמן ומרחב‪.‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 21 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫זהו איזור המאפשר למרואיינים ש"הוגרו" על ידי משפחותיהם "להעלים" את עצמם בחוויית ההגירה‬
‫ולא להשתתף בה‪ .‬כנגד זאת‪ ,‬נמצא כי זהות ה"מהגר‪/‬ת" מהווה מרכז תרגום במכלול הזהויות‬
‫המנווטת הזדהות או דחייה כלפיה‪.‬‬
‫זמן שזור נבנה באמצעות בעלי ברית על מנת לשמור על יציבות של רשת פעלן מובחנת‪ .‬זוהי זירה למשא‬
‫ומתן ) ‪ (Murdoch, 1997‬מתמשך בין הקשרים השונים ומשמעותיהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מתרחש מיפוי‬
‫זמן‪-‬מרחב‪ .‬בסיפורי ההגירה‪ ,‬למשל‪ ,‬הזמן שזור בבניית קשרים חדשים עם החברה הישראלית‪ .‬ואילו‬
‫בהקשר של שמירה ותחזוקה של רשת זהות "וירטואלית"‪ ,‬הזמן והמרחב מתפרסים על גבולות טרנס‪-‬‬
‫לאומיים ומשעתקים את העמדה המרכזית של רשת זו‪ .‬זוהי פרקטיקת זהות המשמרת רצף הזדהותי‬
‫עם הקהיליות השונות‪ ,‬כגון "אינטליגנציה סובייטית" או "קהילה רוסית"‪ .‬מתוך דברי המרואיינות‬
‫עלה‪ ,‬כי רשת המגדר מהווה מרכיב משמעותי המשמר את עמדתה המרכזית במעבר לישראל‪.‬‬
‫זמן נזיל מיוצר על ידי החיבור בין הנקודות הנבחרות באוטוביוגרפיה של המרואיין‪/‬ת‪ .‬החיבור יכול‬
‫להיות המשכי או מקוטע‪ .‬המאפיין העיקרי של זמן נזיל – הוא ערעור על יציבות וקביעות‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫ההמשכיות מבוססת על הקישוריות בין נקודות מסוימות במרחב הנתפסות כמשמעותיות על ידי‬
‫השחקנים‪/‬ות‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬רצף זמן‪-‬מרחב מתוחזק ברמת הביניים ) ‪ (meso-level‬על ידי פרקטיקות‬
‫מובחנות‪ ,‬לדוגמא ההחלטה להגיע לישראל‪ ,‬מפגש עם קטגוריות חיצוניות כגון "זר"‪"/‬מהגר‪/‬‬
‫"רוסי"‪"/‬ישראלי"‪"/‬אישה"‪"/‬גבר"‪.‬‬
‫הממצאים ממחישים כיצד איזור‪/‬קטגורית ה"רוסיות" הופכת לכלי שמארגן מערך הזדהויות של‬
‫שחקנים המחפשים איזור מובחן להשתייך אליו‪ .‬זוהי נקודה שמבליטה את חשיבות בחינת הגבולות‬
‫הנוצרים במרחב התרבותי‪ ,‬א‪-‬פריורי לתהליך ההיכרות עימו ) ‪.(Abbott, 1995‬‬
‫שלושת שיטות המיפוי משקפות כיצד המרכיב של יצירת הקטגוריות ושמירתן ב"קופסאות שחורות"‬
‫‪ (White, 1992‬ולפרקן‬ ‫)‪ (Law, 1992‬מאפיין את הזהויות ה"אנושיות" במקביל לשאיפה להמירן )‬
‫)‪ .(Wenger, 1998‬זהויות המהגרים‪/‬ות נבנות על ידי מגוון פרקטיקות המתפרסות על הזמן והמרחב‬
‫המקומי והגלובאלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אלה זהויות שנחוות באופן הטרוגני ברמות הזדהות שונות‪ :‬ברמת‬
‫ההגדרה‪ ,‬ברמת התהליך וברמת החוויה‪ .‬שלושת השיטות מדגישות מרכיב מובחן מתוך רשת פעלן‬
‫יציבה ומורכבת‪.‬‬

‫‪ .4.4‬השלכות המחקר‬

‫השלכות תיאורטיות‬

‫פרדיגמה רשתית שמציעה לפרש‪,‬‬ ‫העבודה הנוכחית בחנה את ייצוג ה"זהות" מסגרת תיאורטית של‬
‫מתוך הנחה זו‪,‬‬ ‫כרשת קשרים שיוצר את העולם הפעלן‪.‬‬ ‫לתאר ולנתח את החברה ואת סוכניה‬
‫המציאות נעה‪ ,‬נבנית ומעוצבת בד בבד עם פעילות סוכניה‪ .‬ואילו הם‪ ,‬בתורם‪ ,‬מושפעים ותלויים‬
‫בדינאמיקה של עולמם‪ .‬מכאן‪ ,‬הפרדיגמה של מיפוי זהות רשתית כתוצר של פרשנות מבנית המוצעת‬
‫במחקר מהווה נדבך בבחינת ההקשר הרחב בו מיוצרת הן הזהות האישית והן הזהות הקולקטיבית‪.‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 22 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
‫הגישור בין שני העולמות התיאורטיים‪ ,‬הן רשתות חברתיות והן רשת הפעלן‪ ,‬מאפשר מסגור ) ‪(framing‬‬
‫תהליך המיפוי במערכת מושגים מובחנת‪ .‬הדבר מסייע ב"חילוץ" שיטתי של המרכיבים השונים על פני‬
‫רצף מובחן של התחברויות בשדה הטרוגני של "משפטי כוח" )‪.(Latour, 1988) (trials of strength‬‬
‫המחקר הנוכחי הציע ניתוח רשתי של יצירת זהות באמצעות ייצוג שמעניק השחקן‪/‬ית המפרש‪/‬ת ברצף‬
‫ייחודי משלו‪/‬משלה ‪ .‬זוהי תפיסה הטוענת כי ייצור הזהות מתרחש במסגרת רשתית של דפוסי יחסים‬
‫חוצי גבולות סמליים וחברתיים בין שחקנים‪ ,‬סיפורים ומוסדות‪ .‬נמצא כי‪ ,‬אסטרטגיה מחקרית זו‬
‫מעניקה הסבר סוציולוגי מעמיק יותר הן לגבי יחסי הגומלין בין השחקנים והמבנה שהם יוצרים‪ ,‬והן‬
‫לגבי הפרקטיקות של הזהויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיפורי זהויות חושפים מארג ישויות המשתתפות בתהליך יצור‬
‫זהות המהגרים‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬המחקר מציע כלי תיאורטי באמצעותו ניתן לבחון היקף רחב של ישויות המשתתפות‬
‫במיפוי הזהות של ה"הגירה"‪ .‬תפיסה זו מעוגנת במודל המבחין בין שלושת שיטות מיפוי הזהות‪.‬‬
‫בהתבסס על ההבחנה הזו‪ ,‬המחקר בחן אמפירית תהליכי מיפוי זהות בעקבות ייצוג זהות עצמית של‬
‫הפרט‪ ,‬מיקום ביחס לאחר ברשת וביחס לקטגוריות הזהות האחרות הקיימות במערך החברתי‬
‫שברשותו‪ .‬המודל המוצע במסגרת המחקר מאפשר בחינה‪ ,‬תיאור וניתוח של הגבולות המבנים את זהות‬
‫המהגר בתהליך המעבר במרחב החברתי והתרבותי‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬גבולות הרשת מהווים תנאי מוקדם ליצירת זהות שחקנים חברתיים‪ ,‬באותה המידה שבה‬
‫פעולות השחקנים יוצרים ומעצבים אותם‪ .‬נקודה זו משמעותית בהבנת מנגנונים המגשרים בין "מבנה"‪,‬‬
‫‪.)Collins, 1988( 60‬‬ ‫"פעלן‪/‬ית" ו"פעולה"‪ ,‬מושגים המועלים לדיון סוציולוגי מעמיק החל משנות ה‪-‬‬
‫פרדיגמה רשתית מאפשרת בחינת מנגנונים אלו באמצעות מודל לניתוח דפוסי יחסים ומהות הקשרים‬
‫בין פעלנים היברידיים‪ .‬מכאן‪ ,‬זוהי גישה שמאתגרת תפיסת מושגי זמן ומרחב המארגנים את הזהויות‬
‫במציאות החברתית ) ‪ .(Murdoch, 1997‬מכאן‪ ,‬הפרדיגמה הרשתית‪ ,‬מציעה תמונת עולם ייחודית‬
‫לחקר הגירה‪ ,‬זהות וגבולות חברתיים‪.‬‬
‫פרשנות של הטופולוגיה המרחבית (‪ )Law & Mol, 1996‬המוצעת בעבודה זו‪ ,‬מגשרת בין תכונות‬
‫המבנה החברתי לבין התהליכים‪ ,‬כגון המעבר הטרנס‪-‬לאומי וחציית הגבולות החברתיים‪-‬תרבותיים‪.‬‬
‫גמיש ורגיש לשינוים הקשריים‪ ,‬הכולל‬ ‫זהו מימד המאפשר לפרדיגמה רשתית להפוך לכלי תיאורטי‬
‫התייחסות לתנאים מבניים‪,‬לפעלן חברתי‪ ,‬לממד התרבותי וההיסטורי ולדינאמיקה בין התהליכים ‪.‬‬

‫השלכות מתודולוגיות‬
‫המחקר הנוכחי מבוסס על כלי מתודולוגי החושף את הנרטיב הרשתי של זהות הנחקר‪/‬ת במקביל‬
‫לבחינה של דפוסים השזורים בפעולתו‪ .‬אי לכך‪ ,‬הנרטיב הרשתי מאפשר ללמוד לגבי התוצאות‬
‫החברתיות של ההגירה בהקשרים מבניים מגוונים‪ ,‬כגון רשת מגדר או רשת של חברות‪.‬‬
‫ת של‬ ‫ניתוח נרטיבי רשתי מאפשר נגישות לכמות נדיבה של מידע לגבי המחשבות‪ ,‬החוויות והזיכרונו‬
‫האנשים המייצרים את זהותם‪ .‬היות וכל זהות היא ישות פנומנולוגית ‪,‬כל סיפור לגביה מובחן ומיוחד‪,‬‬
‫המעניק חומר עשיר ומגוון לניתוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬נרטיבים הניתנים לניתוח רב ממדי מפיקים תובנות לגבי‬
‫תהליכים הקשורים ליצירת זהות והתמקמות במקום חדש‪ .‬מכאן‪ ,‬המחקר מעריך את זהותו‪/‬ה של‬
‫המהגר‪/‬ת כעולם עשיר של דמויות מגוונות המייצרות אותה‪ ,‬ואילו חווית ההגירה כאחת מהרשתות של‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 23 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫הדמויות בעולמו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬השיטות למיפוי זהות נמצאו ככלי יעיל בניתוח ותיאור יחסי גומלין בין תצורה לתוכן יחסים‬
‫חברתיים‪ .‬הוא אפשר להתחקות אחר תהליך הייצור של זהות ה"מהגר‪/‬ת" "בפעולה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬עניינו‬
‫להתמקד בסיפורו‪/‬ה האישי‪/‬ת של הנחקר‪/‬ת בלבד‪ .‬אי לכך‪ ,‬המחקר מציע לתת ל"קולו‪/‬ה" של הנחקר‪/‬ת‬
‫להוביל את תהליך הפרשנות‪ ,‬הניתוח וההערכה של הנתונים‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬דברי המרואיינים‪/‬ות חשפו שיח ישראלי‪ ,‬המתנהל בשנים האחרונות‪ ,‬בקרב מוסדות‪,‬‬
‫פוליטיקאים‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬היסטוריונים‪ ,‬פסיכולוגים ושחקנים‪/‬ות נוספים‪/‬ות‪ .‬השיח הציבורי והאקדמי‬
‫התמקד בבחינת תהליכי ה"השתלבות"‪ ,‬ה"הטמעות"‪ ,‬או ה"שוליות" של המהגרים בישראל‪ ,‬במקביל‬
‫להשלכות התהליכים הללו על החברה הישראלית‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬המחקר הנוכחי תופס ומפרש את זהות‬
‫קהיליית המהגרים כישות הטרוגנית המשתנה במרחב ובזמן‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הנרטיבים השתתפו באופן‬
‫‪ 90‬בזירה‬ ‫פעיל בתהליך המיפוי של הזהות הקולקטיביות של מהגרים מחבר העמים משנות ה‪-‬‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המחקר חושף את סיפורם של המהגרים כפי שהוא נתפס על ידם‪ ,‬ללא התערבות מצד התבניות‬
‫המנחות של החוקרים‪ ,‬כמו ה"זהות האתנית"‪" ,‬השתייכות לקולקטיב הישראלי" וכדומה‪.‬‬
‫התובנה העיקרית של המחקר‪ ,‬היא בחשיפה התנאים בהם זהות ה"הגירה" מיוצגת כאחד מהרבדים של‬
‫התפיסה העצמית של המהגר‪ ,‬ולא הבלעדית‪ .‬העבודה הנוכחית‪ ,‬אם כך‪ ,‬מהווה צעד לקראת תהליך‬
‫גישוש בחקר יצירה‪ ,‬הבניה ומיפוי של תצורות היברידיות של זהות בזירה הישראלית‪.‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית‬

‫אבנרי‪ ,‬ר‪ .(2003) .‬מחסומים בדרך להשתלבות‪ :‬הבניית זהות בקרב מהגרים צעירים מחבר‬
‫העמים בחטיבת ביניים ישראלית‪ .‬עבודת ‪ .M.A.‬אוניברסיטת חיפה‪ :‬חיפה‪.‬‬

‫איסקובה‪ ,‬א‪ .(1998) .‬דג הזהב והמדינה היהודית‪ .‬אלפיים ‪.192-213 : 16‬‬

‫אנדרסון‪ ,‬ב‪ .(1999) .‬קהילות מדומיינות‪ .‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫ברנשטיין‪ ,‬י‪ .(2000 ) .‬מזון למחשבה‪ :‬הבניית זהות בקרב מהגרים מחבר העמים דרך‬
‫שימוש במזון‪ .‬עבודת ‪ M.A.‬אוניברסיטה חיפה‪ .‬חיפה‪.‬‬

‫ברק‪ ,‬ד‪ .(1994 ) .‬הנטייה להתיידדות בין קבוצתית ותוך קבוצתית בקרב מתבגרים‬
‫ישראלים ועולים מברה"מ‪ .‬עבודת מ‪.‬א‪ .‬אוניבסיטה תל אביב‪ .‬בית ספר לחינוך‪.‬‬

‫גולדן‪ ,‬ד‪" .(2003 ) .‬מוסר השכל לאומי‪ :‬תיאורים של יוצאות ברית המועצות‪-‬לשעבר‬
‫בישראל"‪ .‬ע' ‪ ,181 – 157‬מתוך איזיקוביץ ר‪) .‬עורכת( על גבולות תרבותיים וביניהם‪ :‬עולים‬
‫צעירים בישראל‪ .‬הוצאת רמות‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 24 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 ‫הורוביץ‪ ,‬ת‪" .(2001 ) .‬התעצמותם הפוליטית של עולי ברית המועצות לשעבר בישראל‪:‬‬
‫מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית"‪ .‬ע' ‪ .100-124‬מתוך ליסק מ‪ .‬ולשם א‪) .‬עורכים(‬
‫מרוסיה לישראל‪ :‬זהות ותרבות במעבר‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫הרצוג‪ ,‬ח‪ .(1994 ) .‬נשים ריאליות‪ :‬נשים בפוליטיקה המקומית ‪ .‬ירושליים‪ .‬מכון ירושליים‬
‫לחקר ישראל‪.‬‬

‫יונאי‪ ,‬י‪ .(2001 ) .‬מבט קווירי על הסכסוך הערבי‪-‬יהודי‪ .‬תיאוריה וביקורת מס' ‪ ,19‬סתיו‪265- :‬‬
‫‪.275‬‬

‫לומסקי – פדר‪ ,‬ע‪ .(1996 ) .‬המשמעות האישית של חווית המלחמה‪ :‬סיפורי חיים של גברים‬
‫ישראלים‪ .‬מגמות‪ ,‬לח )‪.48-73 : (1‬‬

‫לומסקי‪-‬פדר‪ ,‬ע‪ .(2000) .‬משחקים במודלים של גבריות‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חוב' ‪:1‬‬
‫‪.51 -31‬‬

‫ליסיצה‪ ,‬ס‪ .‬ופרס‪ ,‬י‪ .(2000) .‬עולי חבר‪-‬העמים בישראל‪ :‬גיבוש זהות ותהליכי אינטגרציה‪.‬‬
‫סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬כרך ג‪ ,‬ע' ‪. 7-3‬‬

‫לרנר י‪ .(1999 ) .‬דרך הדעת‪ :‬מהגרים רוסים באוניברסיטה‪ .‬מרכז שיין למחקרים במדעי‬
‫החברה‪ .‬האוניברסיטה העברית‪ .‬ירושלים‪.‬‬

‫יהודי ברית המועצות‬ ‫לשם‪ ,‬א‪ .‬וליסק‪ ,‬מ‪ .(2000 ) .‬התגבשות הקהילה הרוסית בישראל‪.‬‬
‫במעבר ‪ .‬כרך ‪ ,4‬חוב' ‪.66 -47 :19‬‬

‫מרקוביץ‪ ,‬פ‪" .(2001 ) .‬זהותם של המהגרים מברית‪-‬המועצות לשעבר בתמורות הזמן‬

‫והמקום"‪ .‬עמ' ‪ 15-27‬מתוך ליסק מ‪ .‬ולשם א‪) .‬עורכים( מרוסיה לישראל‪ :‬זהות ותרבות‬
‫במעבר‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫סמוחה‪ ,‬ס‪ .(1999) .‬תמורות בחברה הישראלית אלפיים‪ ,‬כרך ‪.261 – 239 :17‬‬

‫סעיד‪ ,‬א‪ .(2000) .‬אוריינטאליזם‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫קימרלינג‪ ,‬ב‪ .(1998 ) .‬הישראלים החדשים‪-‬ריבוי תרבויות ללא רב תרבותיות‪ ,‬אלפיים‪ ,‬כרך‬
‫‪.264-308 :16‬‬

‫קימרלינג‪ ,‬ב‪ .(2004) .‬קץ שלטון האחוסלים‪ .‬הוצאת‪ :‬כתר‪.‬‬

‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 25 -‬‬

‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬
 '‫ מס‬, ‫תיאוריה וביקורת‬ .‫ אתניות ואזרחות בתפיסה הישראלים הרוסים‬.(2001 ) .‫ ד‬,‫שומסקי‬
.41 -17 : ‫ סתיו‬,19

.5-16 :‫ סתיו‬,19 .‫ תיאוריה וביקורת‬.‫ זהות בחברה פוסט – לאומית‬.(2001) .‫ י‬,‫שנהב‬

:‫ הוצאת רמות‬. ‫– תיאורייה ויישום‬ ‫ מחקר איכותני‬.‫ מילים המנסות לגעת‬.(2003 ) .‫ א‬,‫שקדי‬
.‫אוניברסיטת תל –אביב‬

. ‫ סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה‬:‫ הון חברתי‬.(2003 ) .‫ ובראט ו‬.‫ אי‬,‫תלמוד‬
.453- 435 :2'‫ מס‬,‫ כרך ה‬.‫סוציולוגיה ישראלית‬

Abbott, A.(1995). “Things of Boundaries”. Social Research. 62 (4): 857-869.

Abbott, A. (2001). Time Matters. On Theory and Method. The University of Chicago
Press.

Adams, R. G. & Allan, G. (eds.) (1998). Placing Friendship in Context. Cambridge:

Cambridge University Press.

Al - Haj, M. (2002). "Ethnic mobilization in an ethno-national state: the case of

immigrants from the Former Soviet Union in Israel". Ethnic and Racial Studies. (25)
2: 238-257.

Al-Haj, M. (2004). Immigration and Ethnic Formation in a Deeply Divided Society:

The Case of the 1990s Immigrants From the Former Soviet Union in Israel.
Leiden: Brill.

Atkinson, R. (1998). The Life Story Interview. Thousand Oaks, CA : Sage

Publications.

Benko, G. & Strohmayer, U. (1997). Space and Social Theory: Interpreting

Modernity and Postmodernity. Blackwell, Oxford.

Bakhtin, M. M.(1963). Problemy Poetiki Dostoevskogo. Moskva : Sovetskii Pisatel. [in

Russian].

- 26 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Bakhtin, M. M.(1981). The Dialogic Imagination: Four Essays. edited by Michael
Holquist; translated by Caryl Emerson and Michael Holquist. Austin: University of
Texas Press.

Baubock, R. & Rundell, J. (1998). “Introduction”. pp. 1-35 in (eds.) Baubock R &
Rundell J. Blurred Boundaries: Migration, Ethnicity, Citizenship. Ashgate: European
Centre Vienna.

Berry, J. (1997)." Immigration, Acculturation and Adaptation". Applied Psychology:

An International Review. 46: 5-68.

Bird-David, N. (1999). “Animism” Revisited: Personhood, Environment, and

Relational Epistemology”. Current Anthroplogy. 40: 67-91.

Boon, J.A. (1982). Other Tribes, Other Scribes: Symbolic Anthropology in the
Comparative Study of Cultures, Histories, Religions and Texts. Cambridge :
Cambridge University Press.

Bourdieu, P. (1985). "The Forms of Capital". pp. 241-258, in (ed.) Richardson J.G.
Handbook of Theory and Research for the Sociology of Education. N.Y.:
Greenwood.

Bourdieu, P. (1994). Language and Symbolic Power. Cambridge: Cambridge

University Press.

Bowker, G.C. & Star, S.L. (1997). Sorting Things Out. Classification and its
Consequence. The MIT Press:Cambridge.

Breiger, R. (2004). " The Analysis of Social Networks".pp.505-526 in (ed.) Hardy M.

& Bryman A. Handbook of Data Analysis. London. Sage Publications.

Breslau, D. (2000). “Sociology after Humanism: a Lesson from Contemporary Science

Studies” Sociological Theory. 18(2): 289-307

- 27 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Brettell, C.B. (2000). “Theorizing Migration in Anthropology: The Social
Construction of Networks, Identities, Communities, and Globalscapes”.pp.97-137 in
(eds.) Brettell C.B. & Hollifield J.F Migration Theory: Talking Across Disciplines.
New York : Routledge.

Brint, S. (1992). “Hidden Meanings :Cultural Content and Context in Harrison White’s
Structural Sociology”. Sociological Theory. 10(2):194-208.

Brown. T. F. (2000). “Theoretical Perspectives on Social Capital”. URL:

http://jhunix.hcf.jhu.edu/~tombrown/Econsoc/soccap.html

Brubaker, R. & Cooper, F. (2000). “Beyond “identity””, Theory and Society. (29): 1-
47.

Burt, R. (1992). Structural Holes: The Social Structure of Competition. Cambridge,

Mass.: Harvard University Press.

Callon, M. (1986). "Some Elements of a Sociology of Translation". Pp. 196-233 in

(Ed.) J. Law. Power, Action, and Belief: A New Sociology of Knowledge? London:
Routledge and Kegan Paul.

Callon, M. & Latour, B. (1981). “Unsrewing the Big Leviathan: How Actors Macro-
Structures Reality and How Sociologists Help Them To Do So”. pp. 277-305. in (eds.)
Knorr-Cetina K. & Cicourel A.V. Advances in Social Theory and Methodology:
Toward and Integration of Micro - and Macro - Sociologies.. Routledge & Kegan
Paul: Boston.

Callon, M. & Law, J. (1989). "On the Construction of Socio – Technical Networks:
Content and Context Revisited". Knowledge and Society (9): 57 -83.

Callon, M., Law, J. & Rip, A. (eds.) (1986). Mapping the Dynamics of Science and
Technology. Sociology of Science in the Real World. The Macmillan Press LTD.

- 28 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Carley, K.M. (2004). "Using Network Text Analysis to Detect the
Organizational
Structure of Covert Networks". In Proc of the North American
Association
For Computational Social and Organizational Science (NAACSOS) 2004
Conference. Pittsburgh, PA. URL:
http://casos.isri.cmu.edu/publications/papers/NAACSOS_Carley_Diesner_Reminga_T
svetovat_06_2004.pdf

Chamberlain, M. & Leydesdorff, S. (2004). "Transnational Families: Memories and

Narratives". Global Networks. 4(3):227-241.

Cohen, A.P. (1994). Self Consciousness: An Alternative Anthropology of Identity.

Routledge: London.

Collins, R. (1988). Theoretical Sociology. San Diego: Harcourt Brace

Jovanovich. pp. 373-449.

Curran, S.R. & Saguy, A.C. (2001). "Migration and Cultural Change: A Role for
Gender and Social Networks". Journal of International Womens' Studies. 2(3): 54-
77.

DeFina, A. (2003). Identity in Narrative: A Study of Immigrants Discourse.

Amsterdam: John Benjamin Publish Company.

Denzin, N.K. (1989). Interpretive Biography. Newbury Park, CA:Sage.

Emirbayer, M. (1997). "Manifesto for a Relational Sociology." American Journal of

Sociology. 103: 281-317.

Emirbayer, M. and Goodwin, J. (1994). "Network Analysis, Culture, and the Problem
of Agency". American Journal of Sociology. 99(6): 1411-1454.

Fialkova, L. & Yelenevskaya, M. (2003)."Culture - Specific Meaning in Personal

- 29 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Narratives". FOLKLORICA (Journal of the Slavic and East European Folklore
Association". 7(10): 3 - 23.

Foucault, M. (1973). The Archeology of Knowledge. New York: Random House.

Foucault, M. (1988). "Technologies of the Self". p. 16 – 49 in Martin, Gutman and

Hutton (eds.) Technologies of the Self: A Seminar with Michel Foucault. London:
Tavistock

Fuchs, S. (2001) (a). Against Essentialism: a Theory of Culture and Society.

Cambridge, MA : Harvard University Press.

Fuchs, S. (2001) (b). “Beyond Agency”. Sociological Theory. 19 (1): 24-40.

Gergen, K. J. (1996). "Social Psychology as Social Construction." In C. McGarty, & A.

Haslam (Eds.), The Message of Social Psychology: Perspectives on Mind in Society.
Oxford, UK: Blackwell. Available Manuscript, URL: www.swarthmore.edu.

Gitelman, Z. (1995). Immigration and Identity: The Resettlement and Impact of

Soviet Immigrants on Israeli Politics and Society. The Susan and David Wilstein
Institute of Jewish Policy Studies.

Giddens, A. (1991). Modernity and Self - Identity: Self and Society in the Late
Modern Age. Cambridge: Polity Press.

Golden, D.(1996). Belonging Through Time: Israelis, Immigrants and the Task of
Nation-Building. PhD. University College. University of London.

Gurdin, J.B. (1996). Amitie/Friendship : A Psychological Investigation into Cross-

Cultural Styles in Canada and the United States. San Francisco, California : Austin &
Winfield.

Gurvitch, G. (1964). The Spectrum of Time. Dordrecht: Reidel.

- 30 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Harvey, D.(1997). Justice, Nature and the Geography of Difference. Blackwell,
Oxford.

Hayano, M.D. (1979)."Auto Ethnography: Paradigms, Problems, and Prospects".

Human Organization. 38 (1): 99-104.

Heidegger, M.(1962). Being and Time. Translated by John Macquarrie and Edward
Robinson Harper and Row Publishers: New York, N.Y.

Heisler, B.S. (2000). “The Sociology of Immigration: From Assimilation to Segmented

Integration, from the American Experience to the Global Arena”. pp.77-97. In (eds.)
Brettell C.B. & Hollifield J.F Migration Theory: Talking Across Disciplines. New
York: Routledge.

Hertzog, E. (1999). Immigrants and Bureaucrats: Ethiopians in an Israeli

Absorption Center. Providence: Berghahn Books.

Horenczyk, G. (2000). “Conflicted Identities: Acculturation Attitudes and Immigrants’

Construction of Their Social Worlds”. pp.13-31. in (eds.) Olshtain E. & Horenczyk G.
Language, Identity and Immigration. Jerusalem: The Hebrew University Magnes
Press.

Horenczyk, G. & Tatar M. (1998). "Friendship Expectations Among Immigrant

Adolescents and Their Host Peers". Journal of Adolescence. 21(1): 69-82.

Horowitz, B. (2000). Connections and Journeys: Assessing Critical Opportunities for

Enhancing Jewish Identity. A Report to the Commission on Jewish Identity &
Renewal UJA-Federation of New York.

Husserl, E. (1964). The Idea of Phenomenology. Translated by William P. Alston

and George Nakhnikian Martinus Nijhoff, The Hague, The Netherlands.

Joseph, S. (1999). Intimate Selving in Arab Families: Gender, Self, and Identity.
Syracuse University Press. pp. 1-25.

- 31 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Knorr-Cetina, K. (1981). The Manufacture of Knowledge: An Essay on The
Constructivist and Contextual Nature of Science. Oxford: Pergamon Press. pp. 1-32.

Kunzman, A. (2003). "Double Homecoming: Sexuality, Ethnicity, and

Place in Immigration Stories of Russian Lessbians in Israel". Women's Studies
International Forum. 26 (4): 299-311.

Laitin, D.D. (1999). Identity in Formation: The Russian – Speaking Populations in

the Near Abroad. Cornell University Press: Ithaca and London. pp. 3-35.

Lamont, M. & Molnar, V. (2002). “The Study of Boundaries in the Social Sciences”
Annual Review of Sociology. 28:167-195.

Latour, B. (1987). Science In Action: How to Follow Scientists and Engineers

Through Society. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.

Law J. (1994). Organizing Modernity. Oxford, UK: Blackwell.

Law, J. (1999). “After ANT: Complexity, Naming and Topology”. pp. 1-15. in Law J.
& Hassard J. (eds.) Actor Network Theory and After. Oxford: Blackwell Publishers .

Law, J. & Mol, A. (2003). "Situating Technoscience: an Inquiry into Spatialities". On

– Line Paper, Published by the Centre for Science Studies, Lancaster University,
Lancaster LA1 4YN, UK. URL: http://www.comp.lancs.ac.uk/sociology/papers/Law-
Mol-Situating-Technoscience.pdf

Lee, N. & Brown, S. (1994). "Otherness and the Actor Network: the Undescovered
Continent". American Behavioral Scientist. 37(6):772-790.

Leiblich, A.(1993). “Looking at Change: Natasha, 21: New Immigrant from Russia to

- 32 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Israel” pp. 92-129. in (eds.) Josselson R. & Leiblich A. The Narrative Study of Lives.
Vol.1.California: Sage Publications.

Leiblich, A., Tuval-Mashiach, R. & Zilber, T. (1998). Narrative Research: Reading,

Analysis and Interpretation. Thousand Oaks California: Sage Publications.

Lemish, D. (2000). "The Whore and The Other". Gender and Society, 14(2): 333-349.

Linde, C. (1993). Life Stories: The Creation of Coherence. New York: Oxford
University Press.

Lincoln, Y. S. & Guba, E. G. (1985). Naturalistic Inquiry. Beverly Hills, CA: Sage
Publications, Inc.

Lomsky Feder, E. & Rapoport T. (2005). “Visit, Separation, and Deconstructing

Nostalgia - Russian Students Travel to Their Old Home”. pp 296-320 In A. Levy and
A. Weingrod (eds.) Homelands and Diasporas: Holy Lands and Other Places.
Stanford California: Stanford University Press.

Lonkila, M. (2000). "Russia: A Society of Networks?" In Markku

Kangaspuro (ed.) Russia: More Different than Most. Helsinki: Kikimora
Publications.

Massey, D. (1991). "A Global Sense of Place". Marxism Today. June 24-9.

Markowitz, F. (1991)." Russkaia Druzhba: Russian Friendship in American and Israeli

Contexts". Slavic Review. 50(3): 637-645.

McAdam, D.(1988). Freedom Summer. New York : Oxford University Press.

Michael, M. (1996). Constructing Identities. London: Sage Publications.

Mische, A. & White, H. (1998). “Between Conversation and Situation: Public

Switching Dynamics across Network Domains”. Social Research. 65(3): 695-710.

- 33 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Mol, A. & Law, J. (1994). "Regions, Networks and Fluids: Anaemia and Social
Topology". Social Studies of Science. 24: 641 – 671.

Murdoch, J. (1997). "The Spaces of Actor – Network Theory". Geoforum. 29(4):357-

374.

Nelson, H. L. (2001). Damaged Identities, Narrative Repair. Ithaca, N.Y.: Cornell

University Press.

Padgett, J. F & Ansell, C.K. (1993). "Robust Action and the Rise of the Medici".
American Journal of Sociology. 98(6): 1259-1319.

Portes, A. and Landolt, P. (1996). "The Downside of Social Capital." The American
Prospect. 26, May-June: 18-21.

Raijman, R. & Semyonov, M. (1997). "Gender, Ethnicity and Immigration: Double

Disadvantage and Triple Disadvantage among Recent Immigration Women in the
Israeli Labor Market". Gender and Society.11(1): 108-125.

Rapoport, T. & Lomsky-Feder, E. (2002). “Intelligentsia” as an Ethnic Habitus: The

Inculcation and Restrucutring of Intelligentsia among Russian Jews”. British Journal
of Sociology of Education. 23(2): 233 – 248.

Remennick, L.I. (1999)." Women with a Russian Accent in Israel". The European
Journal of Women's Studies. (6): 441-461.

Rumbaut R.G. (1991). "The Agony of Exile: a Study of the Migration and Adaptation
of Indochinese Refugee Adults and Children." pp. 53-91 In (ed.) Ahearn & Athey
Refugee Children : Theory, Research, and Services. Baltimore: Johns Hopkins
University Press.

Sampson, E.E. (1989)." The Deconstruction of the Texts". pp.1-20. in Shooter &
Gergen (eds.) Texts of Identity. Sage Publications.

- 34 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Schutz, A. (1944). "The Stranger: an Essay in Social Psychology". American Journal
of Sociology. 49: 499-508.

Schutze, Y. & Rapoport, T. (2000). “We are Similar in that We’re Different”: Social
Relationships of Young Russian Jewish Immigrants in Israel and Germany”. pp.349-
366. in (eds.) Breckner R. et al. Biographies and the Division of Europe: Experience,
Action and Change on the “Eastern side”. Leske+Budrich.Opladen.

Scott, J. (2000). Social Network Analysis: a Handbook. London: SAGE Publications.

Shotter, J. & Gergen, K.J. (eds.)(1989). Texts of Identity. Sage Publications.

Shuval, J.T. & Leshem, E. (1998). “The Sociology of Migration in Israel: A critical
View”. pp. 3-51. in Leshem E. & Shuval J.T. (eds.) Immigration to Israel:
Sociological Perspectives. New Brunswick: Transaction Publishers.

Siegel, D. (1998). The Great Immigration: Russian Jews in Israel. Oxford: Berghahn
Books.

Somers, M. (1992). " Narrativity, Narrative Identity, and Social Action: Rethinking
English Working Class Formation". Social Science History. 16 (4):591 – 630.

Spradley, J.P. (1979). The Ethnographic Interview. New York: Holt, Reinhart and
Winston.

Star, S.L. (1991). “Power, Technologies and the Phenomenology of Standards: On

being Allergic to Onions.” pp.27-57 in Law J. (ed.) Sociology of Monsters? Power,
Technology and the Modern World. Sociological Review Monograph. No.38. London:
Routledge.

Star, S.L. (1995). “Introduction”. pp.1-39 in Star S.L. (ed.) Ecologies of Knowledge:
Work and Politics in Science and Technology. Albany: State University of New York

- 35 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Press.

Schiller, N.G., Basch, L. & Blan-Szanton, C. (1997). Toward a Transnational

Perspective on Migration: Race, Class, Ethnicity & Nationalism. New York: New
York Academy of Science.

Schensul, J.J., LeCompte, M.D., Trotter, R.T., Cromley, E.K. & Singer, M. (eds.)
(1999). Mapping Social Networks, Spatial Data, & Hidden Populations. Thousand
Oaks, California : AltaMira Press.

Schwandt, T. (2000). "Three Epistemological Stances For Qualitative Inquiry":

Interpretivism, Hermeneurics, and Social Constructionism". pp.189-213 in (eds.)
Denzin N. K.& Lincoln Y.S. Handbook Of Qualitative Research. Thousand Oaks,
Calififornia : Sage Publications.

Strauss, A. & Corbin, J. (1994). "Grounded Theory Methodology": an Overview" pp.

273-285, In N. K. Dezdin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of Qualitative Research.
Thousand Oaks, CA: Sage.

Tagg S.T. (1985). “Life Story Interviews and Their Interpretation” pp. 163- 196. in
Brenner M., Brown J. & Canter D. (eds.) The Research Interview: Uses and
Approaches.. London: Academic Press.

Talmud, I. (1999). “Corporate Social Capital and Liability: a Conditional Approach to

three Consequences of Corporate Social Structure”, pp. 96-195. in Leenders R. Th. A.
& Gabbay S.M. (eds.) Corporate Social Capital and Liability. Boston: Kluwer
Academic.

Talmud, I. (2001). “The Multi Layer Structure of Inequality”. HAGAR: International

Social Science Review.2 (1): 25-32.

Talmud, I. “Social Networks” in Berkowitz N. & Ram U. (eds.) Handbook of

Sociology. forthcoming [Hebrew].

- 36 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
Taylor, S. J., & Bogdan, R. (1984). Introduction to Qualitative Research Methods:
The Search for Meanings. New York: John Wiley & Sons.

Tilly C. (1998). Durable Inequality. Berkeley: University of California Press.

Waters, M.(1994). Modern Sociological Theory. London : Sage Publications.

Wellman, B. (1988). “Structural Analysis: From Method and Metaphor to Theory and
Substance”. pp. 19-61. in (eds.) Wellman B. & Berkowitz S.D. Social Structures: A
Network Approach. New York: University of Cambridge Press.

Wenger, E. (1998). Communities of Practice. Learning, Meaning and Identity.

Cambrifge University Press.

White, H.(1992). Identity and Control: A Structural Theory of Social Action.

Princeton, N.J.: Princeton University Press.

White, H. (1997). "Can Mathematics Be Social? Flexible Representations for

Interaction Process and Its Sociocultural Construction." Sociological Forum. 12(1):53-
71.

Wolff, K. (1964). The Sociology of George Simmel. New York: The Free Press

Yelenevskaya, M. & Fialkova, L. (2005). ""My Aliya: Personal Narratives of Soviet

Jews in Israel". Guest Lecture presented at the University of Basel.
URL:www.jewishstudies.unibas.ch

Zeggelnik, E.(1993). Strangers Into Friends : The Evolution of Friendship Networks

Using an Individual Oriented Modeling Approach. Amsterdam : Thesis Publishers.

Zerubavel, E. (1991). The Fine Line: Making Distinctions in Everyday Life. The Free
Press A Division of Macmillan, Inc: New York.

- 37 -‫מיפוי זהות בחברה‬:‫ הגירה‬-‫תהליך‬-‫ חויה‬.MA. ,‫ויקטוריה בראט‬

victoriabratt@gmail.com :‫ יצירת קשר‬. ‫הישראלית‬
 ‫ויקטוריה בראט‪ .MA. ,‬חויה‪-‬תהליך‪ -‬הגירה‪:‬מיפוי זהות בחברה‪- 38 -‬‬
‫הישראלית ‪ .‬יצירת קשר‪victoriabratt@gmail.com :‬‬