‫‪Tzidkat ha-Tzadik‬‬

‫‪Rabbi Tzadok ha-Kohen Rabinowitz‬‬

‫‪Class 3: Rabbi Tzadok on dreams‬‬

‫ספר צדקת הצדיק ‪ -‬אות רמג‬ ‫‪1‬‬

‫)‪(Significance of dreams‬‬
‫החלומות של האדם הם המגידים לו על הרהורי לבבו לדעת במה הם שקועים ביום שמהם הם באים כמו שאמרו ז"ל )ברכות נ"ה ע"ב( ועל זה‬
‫יסתער לב האדם כאשר יראה כי גם בעסקו בתורה רוב היום ככולו כל זמן שלא נמלט ממחשבות זרות הנולדת מצד היצר שבלב הכוסף לאיזה‬
‫דבר ונקשר בו לא נמלט מחלומות ודמיונות כאלו‪ .‬וזה נקרא אצל חז"ל רוח הטומאה השוכן בשינה פירוש על ידי אותן דמיונות ואין לו אז כח‬
‫מחשבה טובה המגדרת בו‪ .‬ובודאי יעקב אבינו ע"ה שחלם )בראשית כ"ח י"ג( והנה ה' נצב ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו גם בשינתו רוח‬
‫הקודש שורה עליו לא רוח הטומאה חס ושלום‪:‬‬

‫ועל זה היתה עצת חז"ל בקריאת שמע שעל המיטה דעל ידי זה מזיקין בדילין כמו שאמרו בברכות )ה'‪ (.‬פירוש קבלת עול מלכות שמים בכל‬
‫לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך זה מבטל כל מיני מחשבות זרות‪ .‬הגם שהוא לשעה ורגע קלה כמות שהיא מכל מקום מועיל כשהוא סמוך לשינה‪.‬‬
‫כי קריאת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות והנושא בעול מחשבותיו בטילות לדבר זה כמו שנאמר )איכה ג' כ"ז( טוב וגו' עול מנעוריו‬
‫שזה מונע מחשבות לחמדות דילדות‪:‬‬

‫ואם תלמיד חכם הוא אין צריך כמו שאמרו )ברכות שם( פירוש כי התלמיד חכם הוא שבלאו הכי כל מחשבותיו שקועות בדברי תורה תמיד ומכל‬
‫מקום צריך חד פסוקא דרחמי כי תלמיד חכם היינו שאין נמלט לגמרי מכח היצר דחלל השמאלי דלב רק שמשכו לדברי תורה‪ .‬ומכל מקום מצד‬
‫שקיעות היצר בתאוות שזה שכיח בתלמיד חכם ביותר כטעם כי הגדיל לעשות )סוכה נ"ב‪ (.‬והיינו מפני אש תשוקתם לדברי תורה‪ .‬בשינה שהוא‬
‫הסתלקות המוחין מדברי תורה יוכל היצר לבעור באש תאוותו ולהביא לידי ראיית קרי חס ושלום כמו ששמעתי שזה מצוי יותר בבני תורה מבעמי‬
‫הארצות‪ .‬ולכן צריך לומר פסוק בידך אפקיד וגו' שמוסר הרוח שהוא הרצון שבלב שבו היה רוצה וחושק לדברי תורה ועל ידי זה נמנע מדבר אחר‬
‫עכשיו מוסרו לפקדון ביד השם יתברך‪:‬‬

‫ספר צדקת הצדיק ‪ -‬אות רג‬ ‫‪2‬‬

‫)‪(Vices and vain thoughts‬‬
‫הדמיונות והרהורים של בטלה ושל מה בכך שבמוח ולב כל אחד הוא ממש כחולם חלום שאינו אלא בכח המדמה‪ .‬ולכן אמרו יושב בטל כישן דמי‬
‫שהוא אחד מששים במיתה )ברכות נ"ז ע"ב( באותו עת דמיתה היינו מעשה רשע כמו שאמרו )שם י"ח ע"ב( רשעים בחייהם וכו'‪ .‬וידוע כי בכל‬
‫דבר יש ששה קצוות דהיינו שש מדריגות וכוחות לכל דבר עד שיצא לגמר המעשה‪ .‬וכל אחת קומה שלימה כלול מעשר‪ ,‬הרי ששים והגם דיש‬
‫מדריגה שבעה שהוא גמר המעשה מכל מקום גם במדריגה אחרונה מן הששית אין הבחירה עוד בידו שלא לצאת עוד לפועל במעשה כל שכבר‬
‫נשלמו שש המדריגות בכללותן‪ .‬דרך משל כשטיפת הזרע בפי היסוד אי אפשר שלא יצא אבל באמצע עדיין אפשר להחזיר בכח המושך כמו‬
‫שכתב ריעב"ץ‪ .‬והתחלתן הוא הבטלה הנמשך ממדריגה אחרונה דדעת דהיינו קישור כל מיני הרהורים מחשבות ורצונות של בטלה ]ובהיפך‬
‫לטובה של טוב[ ונמצא הוא אחד מששים‪:‬‬

‫ומכל מקום אמרו )שם נ"ז ע"ב( חלום אחד מששים בנבואה כי בבני ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב הנסתרות שהם חכמה בינה דעת בהעלמן‬
‫לא מצד גילויין לפועל הם לה' אלהינו על ידי מורשה מהאבות שזיככום שני כוחות אלו‪ .‬כי הבנים נמשכים ממוח האב כנודע ולכן אף על פי שחטא‬
‫במעשה ישראל הוא בשורשו בחכמה בינה דעת שבמוחו‪ .‬ולכך הדמיונות בטילים דישראל מאחר שנובעים מחכמה בינה דעת שבו הרי יש להם‬
‫פתרון ממשי ואמיתי על המקום שהן נובעים אלא שנתלבשו בדברי בטלה‪ .‬וזהו פרקי דשטותא הנזכר בזוהר )ח"ג מ"ז ע"ב( שמהם יכולים לעמוד‬
‫על דברי חכמה‪ .‬והיינו כענין פתרון לחלום כי גם כח המדמה הוא אחד מכוחות שיסד השם יתברך במוח‪ .‬וכל עיקרה של נבואה ממנו כמו‬
‫ששמעתי וכן הוא במורה נבוכים כי הנבואה חלוק מהחכמה וכדאיתא בבבא בתרא )י"ב‪ (.‬והוא על ידי המדמה ויש בו גם כן שש מדריגות כנ"ל‬
‫וכמו שמובא בזוהר ובכללותן ששים‪:‬‬

‫ונראה כי המדריגות הוא בידיעת בירור שמחשבה זו הנופלת בדמיונו הוא מאמיתות מחשבתו של השם יתברך ודבר ה' הוא שעולה בדמיונו‪ .‬ולא‬
‫ככל דמיונות של תוהו ושל הבל העולים לכל אחד‪ .‬ודבר זה הוא כפי נקיון הרהוריו מכל דבר שהוא נוגע בו שבזה הם כל הרהורי האדם מדבר‬
‫שנפשו של אדם מתאוה להן‪ .‬וידע שלא הכניס הוא ההרהור בלבו והם שש שהם ששים מדריגות בנקיון כידוע שששה קצוות יש במדות‪ .‬תאוה‬
‫וכעס וגיאות וניצוח וכו' וכפי נקיון הרהוריו מכל אחד מנגיעות אלו כך עולה במעלות מדריגת נבואתו‪:‬‬

‫והחלום שבעת השינה שאינו בידו ובחירתו לנקות הרהוריו וכן הרהורי ודמיונות כל אחד מישראל בכל זמן שהם דוגמת חלום הם אחד מששים‬
‫מאמיתות המדמה שהיא נבואה‪ .‬כי גם בהם מלובש פתרון האמיתי ומרומז חכמת אמת הנמשכות מחכמה בינה דעת שבמוחו אלא שמעורבב‬
‫בבטלה הרבה כענין אין חלום בלא דברים בטילים )ברכות נ"ה‪:(.‬‬

‫ובליקוטי תורה פרשת וישב ביאר ענין החלום מוחין דגדלות שבתוך מוחין דקטנות עיין שם‪ .‬וכן הדמיונות של הבל הם מוחין דקטנותו ואצל בני‬
‫ישראל שכל אחד יש לו שורש בתורה דכתוב בה אמת ואינה דמיון הרי המוחין דגדלות גנוז תוך מוחין דקטנות‪ .‬רק מכל מקום מפני הקטנות‬
‫המסבבו אי אפשר בלא דבר בטל אבל יש בו גם בר‪ .‬והמבין על זה לדעת התוכיות שבכל הדמיונות הוא מי שנקי מתאוות כיוסף בתאוות נשים‬
‫ודניאל בתאוות אכילה הם היו פותרי חלומות דשורש כל הרהורי בטלה הם בתאוות שבזה הלב חושק להרהר‪ .‬ומי שהוא שקוע בדמיון אין יכול‬
‫להחליף ולהוציא הדבר אמת המלובש תוך הדמיונות‪ .‬רק מי שאינו שקוע הוא יוכל לברר הטוב מן הרע‪:‬‬

‫וזה סוד העלאת מחשבות זרות שבתפילה הידוע בספרים שאמור לגדולים היינו לשאין שקועים בתאוה הם יכולים לעמוד על הדברי תורה ומוחין‬
‫דגדלות הגנוזים בתוך מחשבות הבל שלו‪ .‬ועל ידי זה מעלה אותה המחשבה זרה גם כן מאחר שעל ידה עמד‪ .‬על כרחך שזה מעין נבואה דהיינו‬
‫דבר שאינו יכול לעמוד עליו מכח החכמה שהוא בכח השכל שבמוח רק על ידי כח המדמה שבו עומד על דברי תורה זה כנזכר לעיל‪:‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תש"ע‬

 ‫‪Tzidkat ha-Tzadik‬‬
‫‪Rabbi Tzadok ha-Kohen Rabinowitz‬‬
‫ספר צדקת הצדיק ‪ -‬אות רד‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(Jacob’s dream‬‬

‫הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו כל מיני הרהורים וכן להיפך כשאין נותן דברי תורה על לבו נותנין לו כל מיני הרהורים כמו שאמרו באבות‬
‫דר' נתן )ריש פרק כ'( ]ועיין שם חישב שמונה מיני הרהורים‪ .‬והם נגד שמונה מדריגות מבינה עד מלכות‪ .‬דהתחלת הרהורים זרים נובעים מהלב‬
‫וכמו שנאמר )בראשית ח' כ"א( כי יצר לב וגו' וכמו שאמרו )ברכות ס"א‪ (.‬דיושב על שני מפתחי הלב וממנו נכנס למוח‪ .‬אבל מצד החכמה שבמוח‬
‫עצמו אין מקום לרע כטעם נשמה שנתת בי טהורה היא כמו שנתבאר במקום אחר‪ .‬ואין צריך לומר מצד שורש הנעלם של נפשות ישראל שהוא‬
‫חלק ה' ממש[ כי התורה נקרא אמת היא ממש היפוך דמיונות הבל שהם שוא‪ .‬ועל ידה נכנסין מוחין דגדלות בגלוי ונסתלק הקטנות‪ .‬והגם דכל‬
‫אחד יש זמן שהוא בקטנות ואי אפשר להיות לעולם בגדלות ודביקות הראוי‪ .‬וכמו שנבראת השינה ואמרו )בראשית רבה ט' ו'( שהוא טוב מאוד‬
‫שעל ידי זה נינוח וחוזר לקבל חיות חדש‪ .‬וכן צריך לנוח מעט מדברי תורה לפעמים וביטולה של תורה זהו יסודה )מנחות צ"ט ע"ב(‪ .‬מכל מקום‬
‫גם באותו זמן יש חילוק בין הרהורים כפי מדריגתו בדברי תורה שעל לבו‪:‬‬

‫וכענין יעקב אבינו ע"ה חלומו שהוא הדמיונות שלו בעת הקטנות הוא גם כן )בראשית כ"ח י"ג( והנה ה' נצב עליו וכן כל אחד לפי מדריגתו‪ .‬והרי‬
‫חלום יעקב אבינו ע"ה היה מדריגה גדולה לאחרים וכן הרבה מדריגות‪ .‬ומה שאצל אחד הוא מחשבת דברי תורה הוא אצל אחר מחשבת‬
‫הדמיונות כי הוא מעמיק יותר בדברי תורה להגיע אל האמת הברור הניכר לעין שהוא כן שזה נקרא אמת שהוא מבורר בהתגלות לבו ועיני שכלו‬
‫ומה שאינו כן נקרא דמיון כנודע בזוהר )ח"ג ר"פ ע"ב( על וביד הנביאים אדמה )הושע י"ב י"א( דדמיון הוא אספקלריא דלא נהרא הנקרא אמונה‬
‫ומדת לילה דהיינו כשהוא בחשכות והעלם מוחין דגדלות‪ .‬ומכל מקום דמיונות שלו שה' נצב עליו רק שהוא באמונה בלבד ולא בעומק לבות ובזה‬
‫הם כל דמיונות של נביאי קשוט‪:‬‬

‫ומזה נמשך מדריגת הנבואה שהיא פחותה מהחכמה כמו שאמרו בבבא בתרא )י"ב‪ (.‬שהוא בעת הקטנות וחכמה בגדלות‪ .‬והוא נבואת משה‬
‫רבינו ע"ה באספקלריא דנהרא מדת אמת שהוא התורה שהיא חכמה ולא נבואה שהוא בכה דהיינו התדמות שהוא כזה ולא עצם הדבר לפי‬
‫שהוא בקטנות והגדלות מלובש בו‪ .‬אבל משה רבינו ע"ה שהוא מדריגת הדעת שלא היה אצלו דמיון כלל רק כדרך זה הדבר )ספרי ריש מטות(‬
‫הגדלות לבדו מגולה כי לא היה דברי תורה על לבו לבד רק בלבו דמשה מלגאו וכל פנימיותו מדברי תורה ואין בו דמיון וכח המדמה שחוץ לדברי‬
‫תורה כלל‪:‬‬

‫אבל לדורות נאמר )דברים ו' ו'( והיו וגו' על לבבך ולא בלבבך שזה אי אפשר ולא קם נביא וגו' )שם ל"ד י'( שיהיה עצם לבו ונפשו רק דברי תורה‬
‫שלכן נקראת התורה על שמו כי הוא ממש כולו דברי תורה‪ .‬אבל זולתו הדברי תורה רק על הלב והלב דבר אחר ויש בהם דמיון וחכמה ומצד‬
‫הדמיון הוא נבואה כנ"ל )אות ר"ג(‪ .‬כי ידיעת דבר ה' הוא שלא מצד חכמת אדם רק מצד כח המדמה ולפי שאצלם הם חלוקים אם כן הרי החכמה‬
‫מלובשת בדמיון ואין הדמיון עצמו חכמה ותורה כשל משה רבינו ע"ה‪ .‬וכן החכמה חלוקה מן הדמיון ומה שמחדשים בחכמתן אינו דבר ה' רק‬
‫חכמת עצמן‪ .‬כי דבר ה' הוא מה שמגיע אליו בכח המדמה בלא תוספות העמקת חכמה משלו ואינם מתיחדים אצלם כאצל משה רבינו ע"ה‪:‬‬

‫ספר צדקת הצדיק ‪ -‬אות רמד‬ ‫‪4‬‬

‫)‪(Dreams and the dawn‬‬
‫על ידי השינה הראויה בלא חלומות והרהורים רעים וזרים הוא יכול בקל בהשכמה למצוא ייחול לבבו ליראת ה'‪ .‬ולכך מסיימת ברכת המפיל‬
‫שהוא בקשה להנצל מחלומות רעים והרהורים רעים מטעם כי אתה המפיל וגו' וממך הוא השינה ואין לך לגרום לי רע‪ .‬ומסיים המאיר לעולם וגו'‬
‫דאור השחר שמאיר לעולם יהיה בכבודו בהכרת כבוד שמים כטעם כל פעל למענהו לקילוסו )שוחר טוב תהלים מזמור קמ"ח(‪ .‬וזה טעם והאר‬
‫וגו' פן אישן המות פירוש כי שינה אחד מששים במיתה והיינו רוח הטומאה שהוא על ידי הרהורים רעים כנזכר לעיל‪ .‬ועל ידי זה הוא בשינתו‬
‫טועם טעם טומאת המת ובבוקר אין העינים מאירים כל כך מעצמם רק על ידי השתדלות בדברי תורה כי שוריינא דעינא בליבא )עבודה זרה כ"ח‬
‫ע"ב(‪ .‬ולזה מבקשים לינצל מחלומות רעים והרהורים רעים ולהארת עינים שיהיה השינה טוב מאוד כמו שאמרו ז"ל )בראשית רבה ט' ו'(‪ .‬והיינו‬
‫על ידי חלום אחד מששים בנבואה כאשר הרהוריו בלילה גם כן בדברי תורה שהרהר ביום ועל ידי זה נדבק בטוב יותר כנזכר לעיל )אות רל"ח(‪:‬‬
‫וזה היה טעם דוד המלך ע"ה שלא ישן ששים נשמי )סוכה כ"ו ע"ב( ולא ידע טעם דמותא כי כל יגיעת דוד המלך ע"ה כל ימיו לינצל ממחשבות‬
‫זרות שהיה מוקף מהם ממש מתולדתו כמו שנאמר )תהלים נ"א ז'( הן בעוון חוללתי וגו' וכנודע דהוא נגד יסוד העפר וזכה רק לחלק בנפש כידוע‬
‫וכמו שמובא בזוהר )ח"ב כ"ז‪ (.‬ושם הוא שורש החטא כמו שנאמר )ויקרא ה' כ"א( נפש כי תחטא ונאמר )דברים י"ב כ"ג( הדם הוא הנפש ובריש‬
‫כל מרעין אנא דם )בבא בתרא נ"ח ע"ב( שבו שורש חלי הנפש לכל מיני תשוקות דתאוה ורציחה ועל זה היה כל סיגופיו להרוג היצר רע בתענית‬
‫מפני כובד אבן שבלבו‪:‬‬

‫ולכן אמרו )ברכות נ"ה ע"ב( שכל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב כי הגם שהרגו ליצר רע באמת מכל מקום לא נתנקה לגמרי בימיו והוא כמו‬
‫שאמרו ז"ל )שבת ל'‪ (.‬בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע‪ .‬וההודעה הוא כאשר הוא הבירור גמור שזה נקי לגמרי‪ .‬וזה לא היה בימיו‬
‫עדיין כי הבירור גמור הוא על ידי בנין הבית שהוא שלימות הנפש שהוא כח הפעולה שבאדם לגמרי למצוא מקום לה' שממנה אורה יוצא לעולם‬
‫)ירושלמי פרק ד' דברכות הלכה ה'( ובו קבוע קדושת השם יתברך לא יזוז אפילו רגע אחד‪ .‬ובודאי מי שבנה ומצא מקום קבוע זה לקדושת השם‬
‫יתברך בודאי נמצא זה קודם בקרב לבו קביעות גמור לקדושת השם יתברך שלא יזוז‪ .‬וכשזכה ללבו חלל בקרבו אז החל רוח ה' לפעמו לבקש‬
‫בבנין הבית עד שאמרו לו מפי ה' )דברי הימים ‪ -‬א כ"ב ח'( לא תבנה וגו' כי דמים רבים וגו'‪:‬‬

‫פירוש כל מלחמותיו היה בניצוח היצר כפי מה שניצח ליצר כך ניצח לאומות שהכל אחד‪ .‬וזהו במדת אתכפיא ובזה אי אפשר להיות קביעות גמור‬
‫עדיין‪ .‬הגם שזכה לאכפייה לגמרי בהריגה מכל מקום הרי אמרו ז"ל )יומא ס"ט ע"ב( דהריגת דיצר דתאוה אי אפשר להרוג דצריך לקיום עולם‬
‫ובמדרש הנעלם )תולדות קל"ח‪ (.‬איתא דצריך לחמידו דאורייתא‪ .‬אבל בימי שלמה המלך ע"ה שלום יהיה לי כטעם אז אהפוך אל עמים וגו'‬
‫)צפניה ג' ט'( לאהפכא רע לטוב שזה כל עסק שלמה המלך ע"ה כל ימיו בענין נשים נכריות וכמו שנתבאר במקום אחר‪ .‬ולפי שהבנים תעלומות‬
‫לב דאב כמו ששמעתי זה לכן היה אז כשבנה בית המקדש הודעה על נקיון לב דוד המלך ע"ה גם כן כמו שאמרו ז"ל )שבת שם(‪ .‬ונקרא חנוכת‬
‫הבית לדוד כי באמת הוא מצא אותו המקום בסוף ימיו כשנצטנן דמו אז מפני מלאך המות כמו שאמרו ז"ל )סדר אליהו רבה פרק ז' הובא רש"י‬
‫ריש מלכים ‪ -‬א( שהוא סילוק היצר מכל וכל והוא הכין הכל‪:‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תש"ע‬