Professional Documents
Culture Documents
Tzidkat Ha-Tzadik Rabbi Tzadok Ha-Kohen Rabinowitz
Tzidkat Ha-Tzadik Rabbi Tzadok Ha-Kohen Rabinowitz
ועל זה היתה עצת חז"ל בקריאת שמע שעל המיטה דעל ידי זה מזיקין בדילין כמו שאמרו בברכות )ה' (.פירוש קבלת עול מלכות שמים בכל
לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך זה מבטל כל מיני מחשבות זרות .הגם שהוא לשעה ורגע קלה כמות שהיא מכל מקום מועיל כשהוא סמוך לשינה.
כי קריאת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות והנושא בעול מחשבותיו בטילות לדבר זה כמו שנאמר )איכה ג' כ"ז( טוב וגו' עול מנעוריו
שזה מונע מחשבות לחמדות דילדות:
ואם תלמיד חכם הוא אין צריך כמו שאמרו )ברכות שם( פירוש כי התלמיד חכם הוא שבלאו הכי כל מחשבותיו שקועות בדברי תורה תמיד ומכל
מקום צריך חד פסוקא דרחמי כי תלמיד חכם היינו שאין נמלט לגמרי מכח היצר דחלל השמאלי דלב רק שמשכו לדברי תורה .ומכל מקום מצד
שקיעות היצר בתאוות שזה שכיח בתלמיד חכם ביותר כטעם כי הגדיל לעשות )סוכה נ"ב (.והיינו מפני אש תשוקתם לדברי תורה .בשינה שהוא
הסתלקות המוחין מדברי תורה יוכל היצר לבעור באש תאוותו ולהביא לידי ראיית קרי חס ושלום כמו ששמעתי שזה מצוי יותר בבני תורה מבעמי
הארצות .ולכן צריך לומר פסוק בידך אפקיד וגו' שמוסר הרוח שהוא הרצון שבלב שבו היה רוצה וחושק לדברי תורה ועל ידי זה נמנע מדבר אחר
עכשיו מוסרו לפקדון ביד השם יתברך:
ומכל מקום אמרו )שם נ"ז ע"ב( חלום אחד מששים בנבואה כי בבני ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב הנסתרות שהם חכמה בינה דעת בהעלמן
לא מצד גילויין לפועל הם לה' אלהינו על ידי מורשה מהאבות שזיככום שני כוחות אלו .כי הבנים נמשכים ממוח האב כנודע ולכן אף על פי שחטא
במעשה ישראל הוא בשורשו בחכמה בינה דעת שבמוחו .ולכך הדמיונות בטילים דישראל מאחר שנובעים מחכמה בינה דעת שבו הרי יש להם
פתרון ממשי ואמיתי על המקום שהן נובעים אלא שנתלבשו בדברי בטלה .וזהו פרקי דשטותא הנזכר בזוהר )ח"ג מ"ז ע"ב( שמהם יכולים לעמוד
על דברי חכמה .והיינו כענין פתרון לחלום כי גם כח המדמה הוא אחד מכוחות שיסד השם יתברך במוח .וכל עיקרה של נבואה ממנו כמו
ששמעתי וכן הוא במורה נבוכים כי הנבואה חלוק מהחכמה וכדאיתא בבבא בתרא )י"ב (.והוא על ידי המדמה ויש בו גם כן שש מדריגות כנ"ל
וכמו שמובא בזוהר ובכללותן ששים:
ונראה כי המדריגות הוא בידיעת בירור שמחשבה זו הנופלת בדמיונו הוא מאמיתות מחשבתו של השם יתברך ודבר ה' הוא שעולה בדמיונו .ולא
ככל דמיונות של תוהו ושל הבל העולים לכל אחד .ודבר זה הוא כפי נקיון הרהוריו מכל דבר שהוא נוגע בו שבזה הם כל הרהורי האדם מדבר
שנפשו של אדם מתאוה להן .וידע שלא הכניס הוא ההרהור בלבו והם שש שהם ששים מדריגות בנקיון כידוע שששה קצוות יש במדות .תאוה
וכעס וגיאות וניצוח וכו' וכפי נקיון הרהוריו מכל אחד מנגיעות אלו כך עולה במעלות מדריגת נבואתו:
והחלום שבעת השינה שאינו בידו ובחירתו לנקות הרהוריו וכן הרהורי ודמיונות כל אחד מישראל בכל זמן שהם דוגמת חלום הם אחד מששים
מאמיתות המדמה שהיא נבואה .כי גם בהם מלובש פתרון האמיתי ומרומז חכמת אמת הנמשכות מחכמה בינה דעת שבמוחו אלא שמעורבב
בבטלה הרבה כענין אין חלום בלא דברים בטילים )ברכות נ"ה:(.
ובליקוטי תורה פרשת וישב ביאר ענין החלום מוחין דגדלות שבתוך מוחין דקטנות עיין שם .וכן הדמיונות של הבל הם מוחין דקטנותו ואצל בני
ישראל שכל אחד יש לו שורש בתורה דכתוב בה אמת ואינה דמיון הרי המוחין דגדלות גנוז תוך מוחין דקטנות .רק מכל מקום מפני הקטנות
המסבבו אי אפשר בלא דבר בטל אבל יש בו גם בר .והמבין על זה לדעת התוכיות שבכל הדמיונות הוא מי שנקי מתאוות כיוסף בתאוות נשים
ודניאל בתאוות אכילה הם היו פותרי חלומות דשורש כל הרהורי בטלה הם בתאוות שבזה הלב חושק להרהר .ומי שהוא שקוע בדמיון אין יכול
להחליף ולהוציא הדבר אמת המלובש תוך הדמיונות .רק מי שאינו שקוע הוא יוכל לברר הטוב מן הרע:
וזה סוד העלאת מחשבות זרות שבתפילה הידוע בספרים שאמור לגדולים היינו לשאין שקועים בתאוה הם יכולים לעמוד על הדברי תורה ומוחין
דגדלות הגנוזים בתוך מחשבות הבל שלו .ועל ידי זה מעלה אותה המחשבה זרה גם כן מאחר שעל ידה עמד .על כרחך שזה מעין נבואה דהיינו
דבר שאינו יכול לעמוד עליו מכח החכמה שהוא בכח השכל שבמוח רק על ידי כח המדמה שבו עומד על דברי תורה זה כנזכר לעיל:
הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו כל מיני הרהורים וכן להיפך כשאין נותן דברי תורה על לבו נותנין לו כל מיני הרהורים כמו שאמרו באבות
דר' נתן )ריש פרק כ'( ]ועיין שם חישב שמונה מיני הרהורים .והם נגד שמונה מדריגות מבינה עד מלכות .דהתחלת הרהורים זרים נובעים מהלב
וכמו שנאמר )בראשית ח' כ"א( כי יצר לב וגו' וכמו שאמרו )ברכות ס"א (.דיושב על שני מפתחי הלב וממנו נכנס למוח .אבל מצד החכמה שבמוח
עצמו אין מקום לרע כטעם נשמה שנתת בי טהורה היא כמו שנתבאר במקום אחר .ואין צריך לומר מצד שורש הנעלם של נפשות ישראל שהוא
חלק ה' ממש[ כי התורה נקרא אמת היא ממש היפוך דמיונות הבל שהם שוא .ועל ידה נכנסין מוחין דגדלות בגלוי ונסתלק הקטנות .והגם דכל
אחד יש זמן שהוא בקטנות ואי אפשר להיות לעולם בגדלות ודביקות הראוי .וכמו שנבראת השינה ואמרו )בראשית רבה ט' ו'( שהוא טוב מאוד
שעל ידי זה נינוח וחוזר לקבל חיות חדש .וכן צריך לנוח מעט מדברי תורה לפעמים וביטולה של תורה זהו יסודה )מנחות צ"ט ע"ב( .מכל מקום
גם באותו זמן יש חילוק בין הרהורים כפי מדריגתו בדברי תורה שעל לבו:
וכענין יעקב אבינו ע"ה חלומו שהוא הדמיונות שלו בעת הקטנות הוא גם כן )בראשית כ"ח י"ג( והנה ה' נצב עליו וכן כל אחד לפי מדריגתו .והרי
חלום יעקב אבינו ע"ה היה מדריגה גדולה לאחרים וכן הרבה מדריגות .ומה שאצל אחד הוא מחשבת דברי תורה הוא אצל אחר מחשבת
הדמיונות כי הוא מעמיק יותר בדברי תורה להגיע אל האמת הברור הניכר לעין שהוא כן שזה נקרא אמת שהוא מבורר בהתגלות לבו ועיני שכלו
ומה שאינו כן נקרא דמיון כנודע בזוהר )ח"ג ר"פ ע"ב( על וביד הנביאים אדמה )הושע י"ב י"א( דדמיון הוא אספקלריא דלא נהרא הנקרא אמונה
ומדת לילה דהיינו כשהוא בחשכות והעלם מוחין דגדלות .ומכל מקום דמיונות שלו שה' נצב עליו רק שהוא באמונה בלבד ולא בעומק לבות ובזה
הם כל דמיונות של נביאי קשוט:
ומזה נמשך מדריגת הנבואה שהיא פחותה מהחכמה כמו שאמרו בבבא בתרא )י"ב (.שהוא בעת הקטנות וחכמה בגדלות .והוא נבואת משה
רבינו ע"ה באספקלריא דנהרא מדת אמת שהוא התורה שהיא חכמה ולא נבואה שהוא בכה דהיינו התדמות שהוא כזה ולא עצם הדבר לפי
שהוא בקטנות והגדלות מלובש בו .אבל משה רבינו ע"ה שהוא מדריגת הדעת שלא היה אצלו דמיון כלל רק כדרך זה הדבר )ספרי ריש מטות(
הגדלות לבדו מגולה כי לא היה דברי תורה על לבו לבד רק בלבו דמשה מלגאו וכל פנימיותו מדברי תורה ואין בו דמיון וכח המדמה שחוץ לדברי
תורה כלל:
אבל לדורות נאמר )דברים ו' ו'( והיו וגו' על לבבך ולא בלבבך שזה אי אפשר ולא קם נביא וגו' )שם ל"ד י'( שיהיה עצם לבו ונפשו רק דברי תורה
שלכן נקראת התורה על שמו כי הוא ממש כולו דברי תורה .אבל זולתו הדברי תורה רק על הלב והלב דבר אחר ויש בהם דמיון וחכמה ומצד
הדמיון הוא נבואה כנ"ל )אות ר"ג( .כי ידיעת דבר ה' הוא שלא מצד חכמת אדם רק מצד כח המדמה ולפי שאצלם הם חלוקים אם כן הרי החכמה
מלובשת בדמיון ואין הדמיון עצמו חכמה ותורה כשל משה רבינו ע"ה .וכן החכמה חלוקה מן הדמיון ומה שמחדשים בחכמתן אינו דבר ה' רק
חכמת עצמן .כי דבר ה' הוא מה שמגיע אליו בכח המדמה בלא תוספות העמקת חכמה משלו ואינם מתיחדים אצלם כאצל משה רבינו ע"ה:
ולכן אמרו )ברכות נ"ה ע"ב( שכל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב כי הגם שהרגו ליצר רע באמת מכל מקום לא נתנקה לגמרי בימיו והוא כמו
שאמרו ז"ל )שבת ל' (.בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע .וההודעה הוא כאשר הוא הבירור גמור שזה נקי לגמרי .וזה לא היה בימיו
עדיין כי הבירור גמור הוא על ידי בנין הבית שהוא שלימות הנפש שהוא כח הפעולה שבאדם לגמרי למצוא מקום לה' שממנה אורה יוצא לעולם
)ירושלמי פרק ד' דברכות הלכה ה'( ובו קבוע קדושת השם יתברך לא יזוז אפילו רגע אחד .ובודאי מי שבנה ומצא מקום קבוע זה לקדושת השם
יתברך בודאי נמצא זה קודם בקרב לבו קביעות גמור לקדושת השם יתברך שלא יזוז .וכשזכה ללבו חלל בקרבו אז החל רוח ה' לפעמו לבקש
בבנין הבית עד שאמרו לו מפי ה' )דברי הימים -א כ"ב ח'( לא תבנה וגו' כי דמים רבים וגו':
פירוש כל מלחמותיו היה בניצוח היצר כפי מה שניצח ליצר כך ניצח לאומות שהכל אחד .וזהו במדת אתכפיא ובזה אי אפשר להיות קביעות גמור
עדיין .הגם שזכה לאכפייה לגמרי בהריגה מכל מקום הרי אמרו ז"ל )יומא ס"ט ע"ב( דהריגת דיצר דתאוה אי אפשר להרוג דצריך לקיום עולם
ובמדרש הנעלם )תולדות קל"ח (.איתא דצריך לחמידו דאורייתא .אבל בימי שלמה המלך ע"ה שלום יהיה לי כטעם אז אהפוך אל עמים וגו'
)צפניה ג' ט'( לאהפכא רע לטוב שזה כל עסק שלמה המלך ע"ה כל ימיו בענין נשים נכריות וכמו שנתבאר במקום אחר .ולפי שהבנים תעלומות
לב דאב כמו ששמעתי זה לכן היה אז כשבנה בית המקדש הודעה על נקיון לב דוד המלך ע"ה גם כן כמו שאמרו ז"ל )שבת שם( .ונקרא חנוכת
הבית לדוד כי באמת הוא מצא אותו המקום בסוף ימיו כשנצטנן דמו אז מפני מלאך המות כמו שאמרו ז"ל )סדר אליהו רבה פרק ז' הובא רש"י
ריש מלכים -א( שהוא סילוק היצר מכל וכל והוא הכין הכל: