‫טאי ג'י – יין ויאנג‬

‫מאת – ניצן אורן‪ .‬שאנג וו ג'אי ישראל‬

‫משמעות הסימניות הסיניות יין ויאנג‬

‫הסימנייה יאנג )‪ (阳‬מורכבת משלושה חלקים‪ :‬גבעה‪ ,‬שמש וקרני שמש‪ .‬משמעות הסימנייה היא הצד‪,‬‬
‫המואר על ידי קרני השמש‪ ,‬של הגבעה‪ .‬הסימנייה יין )‪ (阴‬מורכבת משני חלקים‪ :‬גבעה ועננים‪ .‬משמעות‬
‫הסימנייה היא הצד המוצל )כמו בעקבות עננים המסתירים את השמש( של הגבעה‪.‬‬

‫כיום סימניות אלו הוחלפו בסימניות מופשטות יותר‪ ,‬כאשר הסימנייה של יאנג )‪ (阳‬מורכבת משמש )‪(日‬‬
‫וגבעה ואילו זו של יין )‪ (阴‬מורכבת מירח )‪ (月‬וגבעה‪ .‬כלומר שני המאורות השולטים בזמנים הפוכים‪,‬‬
‫היום והלילה‪.‬‬
‫הפילוסופים הסינים השתמשו ב‪-‬יין ויאנג על מנת לתאר את המחזוריות הקיימת בטבע ‪.‬התבוננותם‬
‫בטבע הביאה לזיהוי של מספר יחסים חשובים המתקיימים בין יין ליאנג‪ .‬עקרונות אלו הם‪ :‬הפכים‬
‫מגבילים‪ ,‬בסיס ושימוש הדדי ‪ ,‬כליה הדדית ‪,‬התמרה הדדית‪.‬‬

‫יחסי יין ויאנג‬

‫הפכים מגבילים ‪阴阳对立制约‬‬

‫א ‪.‬מבחינה יחסית‪ ,‬יין ויאנג הינם הפכים ‪ 阴阳对立‬האחד של השני‪ :‬חום‪-‬קור‪ ,‬עולה‪-‬יורד‪ ,‬נכנס‪-‬יוצא‪,‬‬
‫נע‪-‬סטאטי‪ ,‬שמאל ימין‪ .‬הם ניגודים האחד של השני וסותרים האחד את השני‪.‬‬

‫ב ‪.‬קיים ביניהם מאבק והתנגדות הדדית ‪.相互对抗‬‬

‫ג ‪.‬עקב היותם הפכים מנוגדים המתנגדים האחד לשני נוצר מצב של איזון בו האחד מגביל את השני ‪阴‬‬
‫‪ .阳制约‬אם נסתכל על עונות השנה נבחין כי כאשר החורף )קור‪-‬יין( מגיע לשיאו‪ ,‬יאנג מתחזק ומגביל‬
‫את התחזקות הקור‪ .‬הקור נחלש ואילו החום מתחזק והעונה מתחלפת מחורף לאביב‪ .‬דוגמא נוספת‬
‫אפשר לראות במצב הערנות שלנו‪ .‬בשעות היום )יום‪-‬יאנג( יאנג מתחזק ומגביל את הרגיעה )יין( שלנו‬
‫ולכן אנו ערנים ולא ישנונים‪ .‬כאשר הלילה )יין( מגיע מתחזקת עוצמת היין וערנותנו מוגבלת ומופיעה‬
‫רגיעה ועייפות‪.‬‬

‫ד ‪.‬במקרים קיצוניים יכולים להופיע ביטול הדדי ‪ 相互排斥‬או דחייה הדדית ‪ .阴阳格拒‬כאשר אחד מן‬
‫השניים חזק מאד יחסית לשני תופיע דחייה בין האחד לשני‪.‬‬

‫בסיס ושימוש הדדי ‪阴阳互根互用‬‬

‫א ‪.‬בין יין ליאנג קיימת תלות הדדית לקיום ‪ .阴阳相互依存‬כלומר‪ ,‬קיומו של האחד תלוי בקיומו של‬
‫השני ולכן אף אחד מהם אינו יכול להתקיים לבדו‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם אין קור אז אין חום‪ .‬קור הוא מצב טמ"פ‬
‫נמוך לעומת חום‪.‬‬

‫ב ‪.‬קיומו של האחד תלוי בעצם קיומו של השני כך ששניהם משמשים כבסיס קיום האחד של השני‪互‬‬
‫‪ .根‬רק על סמך קיומו של האחד ניתן לקבוע קיומו של השני ולכן אינם ניתנים להפרדה‪ .‬אם לא נגדיר‬
‫טמ"פ כחמה לא נוכל להגדיר טמ"פ נמוכה ממנה כקרה ‪.‬באותה מידה‪ ,‬קור לא יכול להתקיים ללא חום‬
‫מכיוון שעצם הגדרתו תלוי בהשוואה לחום‪.‬‬

‫ג ‪.‬האחד הוא מקור של השני ‪ .阴阳互源‬ניתן לראות כי התמצית השוכנת בכליות הינה המקור לצ'י של‬
‫הגוף‪ .‬התמצית הינה נוזל אשר בעת שינוי מצב צבירתו לכדי צ'י הופך לצ'י בדומה למים ההופכים לאדים‪.‬‬
‫במידה ואין תמצית אין חומר מקור ליצירת צ'י‪.‬‬

‫ד ‪.‬ביניהם שורר מצב של שימוש הדדי ‪ 阴阳互用‬כאשר האחד משמש את השני‪ .‬לדוגמא‪ :‬ערנות‬
‫בשעות היום ושינה בשעות הלילה ‪.‬שינה טובה בשעות הלילה מאפשרת ערנות בשעות היום‪ .‬חוסר שינה‬
‫בלילה תפגע בערנות בשעות היום‪ .‬אם כן שנת הלילה )יין( משמשת את הערנות )יאנג( של שעות היום‬
‫שילוב של הגבלה הדדית מאפשרת שימוש הדדי‪ .‬שינה טובה בלילה )הגבלת הערנות( מאפשרת ערנות‬
‫טובה בשעות היום‪.‬‬

‫ה ‪.‬למרות שקיימת ניגודיות בין יין ליאנג מתקיימת ביניהם משיכה הדדית ‪ . 阴阳相互吸引‬לדוגמא‪:‬‬
‫משיכה הדדית בין בחור )יאנג( לבחורה )יין(‪ .‬יין ויאנג הינם שני צדדים של אותו מטבע או שני חצאים של‬
‫אותו השלם‪ .‬המשיכה ביניהם שומרת על אחדותו של השלם‪.‬‬

‫כליה הדדית ‪阴阳消长‬‬

‫הניגודיות בין יין ויאנג כמו גם עוצמתם אינה קבועה אלא משתנה ללא הפסק‪ .‬יין ויאנג נמצאים תחת‬
‫תנועה מתמדת אך אינם מגיעים למצב של עודף או חוסר‪ .‬תינוק גדל ומתחזק והופך לנער‪ ,‬בחור צעיר‬
‫וגבר )נקודת השיא( ומשם מתחיל להיחלש ולהזדקן‪.‬‬
‫כליה הדדית נגרמת למעשה עקב היותם הפכים המגבילים אחד את השני‪ .‬בחורף כאשר היין בשיאו‪,‬‬
‫יאנג מתחיל להתחזק ולהגביל את יין עד שעוצמתם וכמותם מתחלפים ומגיע הקיץ‪ .‬כמו התחלפות היום‬
‫בלילה ובחזרה ליום כך גם האדם )המושפע מהטבע( נע בין ערנות לשינה‪.‬‬

‫התמרה הדדית ‪阴阳转化‬‬

‫בתנאים מסוימים‪ ,‬יין ויאנג‪ ,‬יכולים להשתנות מאחד לשני‪ .‬בדרך כלל מצב זה קורה כאשר הם מגיעים‬
‫לשיא או גבול כלשהו‪ .‬למעשה כל חומר ביקום מכיל גם יין וגם יאנג‪ .‬על סמך עוצמתם נקבע האם החומר‬
‫הינו יין או יאנג‪ .‬כאשר החומר מכיל יותר יין מיאנג הוא מכונה חומר ייני‪ .‬אם נסתכל על התרשים של טאי‬
‫ג'י נוכל לראות כי החלק השחור מכיל נקודה לבנה‪ ,‬כלומר הוא מכיל יותר יין )שחור )מאשר יאנג )לבן(‬
‫ועל כן הוא החצי הייני במעגל של הטאי ג'י‪.‬‬

‫אם נשלב בתובנה זו את העיקרון של כליה הדדית אנו יכולים להסיק כי בשלב כלשהו הנקודה הלבנה‬
‫)יאנג( שבחצי השחור )יין( גדלה ואילו הרקע השחור קטן עד שנוצר מצב בו הלבן רב מהשחור ועל סמך‬
‫זה אנו אומרים כי חצי ייני זה הפך ליאנג‪.‬‬
 ‫משמעות הסמל טאי‪-‬ג'י‬
‫סמל הטאי ג'י מצליח להעביר יפה את ארבעת העקרונות המתארים את המהות והתמצית של היין‬
‫והיאנג‪.‬‬

‫המעגל החיצוני מסמל את השלם‪ .‬השלם הינו התוהו ממנו נוצרה ההפרדה לשני ההפכים ‪.‬ברגע בו נקבע‬
‫ש"יש" מיד חייב להיווצר גם ההופכי לו‪,‬ה"אין"‪ ,‬על מנת לממש את מהותו‪ .‬המעגל הוא האחד‪ ,‬הדאו ממנו‬
‫נוצר הכול ואליו חוזר הכול‪.‬‬

‫הקו המעוקל הסגול )אינו מופיע במקור‪ ,‬הוספתי כאן רק לשם המחשה נ‪.‬א( חוצה את השלם לשני‬
‫חצאים שווים בגודלם‪ .‬חצי שחור וחצי לבן‪ .‬למרות שהינם חצאים המנוגדים בצבעם עדיין הינם שני‬
‫חלקים של אותו השלם‪ .‬כך מוצגים למעשה עקרונות ההפכים המגבילים והבסיס והשימוש ההדדי‪.‬‬

‫בכל חצי מופיעה נקודה בצבע הפוך‪ .‬בחצי השחור יש נקודה לבנה‪ ,‬בחצי הלבן מופיעה נקודה שחורה‪.‬‬
‫החצי הלבן הינו יאנגי )לבן = אור( מכיוון שכמות הצבע הלבן רבה מכמות הצבע השחור בחצי זה‪ .‬על‬
‫סמך יחסיות זו ניתן לקבוע האם החצי הוא יין או יאנג‪ .‬זהו עיקרון הבסיס והשימוש ההדדי‪.‬‬

‫הצורה המיוחדת של שני החצאים מציגה תנועה בלתי פוסקת והתחלפות בין שני החצאים ומייצגת את‬
‫העקרונות של התמרה הדדית וכליה הדדית ‪.‬כאשר החצי מגיע לשיאו וסופו מופיע הזנב הדק של‬
‫ההופכי לו ומסמל את ההתמרה מאחד לשני‪.‬‬

‫שאנג וו ג'אי ישראל ‪http://internalarts.weebly.com/index.html:‬‬