Professional Documents
Culture Documents
The Piacetzner Rebbe - Derech HaMelech Etc.
The Piacetzner Rebbe - Derech HaMelech Etc.
The Piacetzner Rebbe - Derech HaMelech Etc.
בשנת תרצ"ו או צ"ז בעת שהייתי בחברותא אחת עם ידידי האברך היקר כמר יששכר נחמן זאב הי"ד זכינו בעשי"ת
להקרא אל הקודש פנימה בזכותו של האברך הנ"ל כי כנראה היה אדמו"ר מאוד מסכים לחברותנו ,ובעת שהיה קורא אותו
גם אני נקראתי .בפעם הראשונה שמעתי אז את הענין השקטה ,אבל חבל על דאבדין שאיני זוכר כל הענין רק מה שאזכור
הנני כותב למזכרת.
אדמו"ר זצללה"ה התחיל אז בהמאמר חז"ל( ברכות נז ):חלום אחד מששים בנבואה .כנודע דרכו של אדמו"ר בספריו
[בכתב היד" :בקונטרסו חובת התלמידים ]"כי הישות של האדם הוא המתנגד להשראה ממרום .ואם דעתו ומחשבותיו ערים
אז קשה שתשרה עליו השראה ממרום .ובעת שהאדם ישן ודעתו ומחשבותיו שוקטים אז דוקא כיון שאין לו אז דעת לעצמו
אפשר שתשרה עליו השראה ממרום ,וזה הענין חלום אחד וכו ',כנודע גם מאמרו של אדמו"ר על מה שיותר מתעוררים
בתפלה מאשר בתורה כי בתורה משתמשים יותר עם האנוכיות היינו איך לערין[ אני לומד ],איך קלער[ אני חושב ,מברר ],
אבל בתפלה להיפך העיקר הוא הביטול בה .אבל בעת שהאיש ישן אז אי אפשר לו לרצות דבר מה כי הלא ישן הוא ,ובכן
העיקר לבוא בהקיץ בעת שאפשר לו לרצות למצב של שינה ,היינו בהשקטת מחשבותיו ורצונותיו השוטפים באדם לבלי קץ
כי כך דרכה של המחשבה שמסתבכת זו בזו וקשה לו להאדם לפרוש מהן( כמו שזכיתי פעם לשמוע מכ"ק מרן אדמו"ר
שליט"א[ זצ"ל ]שבאם יסתכל איש על מחשבותיו הנובעות אף של יום אחד אז יראה שכמעט אין חילוק בינו לבין משוגע רק
בזה שהמשוגע עושה ומביא מחשבותיו לפועל אבל מחשבותיו לעצמו הם אצלו ממש כמו אצל משוגע )ונתן בזה עצות
ממשיות איך להשקיט מחשבותיו.
ודיבר אז שיתחיל האיש להביט על מחשבותיו שעה קלה לערך איזה רגעים היינו מה אני חושב ,אז ירגיש לאט לאט שראשו
מתרוקן מחשבותיו עמדו משטפן הרגיל ,ואז יתחיל לאמר פסוק אחד כגון ד' אלקים אמת כדי לקשר עכשיו ראשו החלל
משאר מחשבות למחשבה אחת של קדושה .ואחר כך כבר יכול הוא לבקש צרכיו באיזה מדה שהוא צריך להתתקן בחיזוק
אמונה או אהבה ויראה ,וזכיתי לשמוע אז ממנו אופן השקטה בחיזוק אמונה .ואמר בלשונו הק( '...אני מאמין באמונה
שלימה שהבורא הוא הנמצא היחידי בעולם ,ואין שום מציאות זולתו ,וכל העולם וכל אשר בו ,הם רק הארת אור ד '),וכך
שינן איזה פעמים אבל לא שיאמר זאת בחזקה כי כל הענין הוא רק להשקיט מחשבותיו ובאמירת בתוקף יכול הוא רק
לעורר את האנוכיות שלו רק אדרבה באופן קל מאוד .גם זכיתי לשמוע בענין אהבה וזה היה לשונו הק('...רציתי מאוד להיות
קרוב להשם יתברך ,הייתי מאוד רוצה להרגיש התקרבות להבורא הגדול).ואמר אז שיכולים זאת ההשקטה לשמש לכל
תיקוני המדות גרועות אבל לא באופן שלילי רק באופן חיובי באופן היפך המדה רעה .כגון מי שנלקה במדת העצלות לא
ידבר בענין הרחקת העצלות רק בענין קניית הזריזות .והסביר זאת בזה שרואים בחוש אצל תינוק שבאם בוכה ואומרים לו
שלא יבכה כל מה שמוסיפים לדבר לו הוא יותר בוכה ,גם אפשר להשתמש להשקטה בהבטה על שעון על המחוג הקטן
שכמעט אינו זז משך איזה זמן[ ,בכתב היד המילים" על המחוג הקטן שכמעט אינו זז "אינן מופיעות ].כי גם זה משקיט
רצוניו ומחשבותיו .לאחר השקטה שזה צריך להביא לאיזה מין השראה ממרום צוה לאמר הפסוק הורני ד 'דרכיך בניגונו
המיוחד של אדמו"ר ,כמה נעים ונורא ביחד היה אז המחזה אשר זכיתי לראות ולשמוע בזכות חברי ידידי הנ"ל ,ומאוד
הפליג אדמו"ר אז בענין הזה ואמר כי בטוח לו שיועיל הרבה ,ודיבר כגון לענין אמונה לאחר ההשתמשות איזה שבועות
בהשקטה אז כשיאמר זה א-לי ואנוהו יהי 'בחינת מראין באצבע כמו שאיתא כל זה במדרש .בפעם הראשונה לא זכינו
לעמוד על תחילת דעתו של אדמו"ר זצללה"ה ואחר איזה משך זמן זיכנו השם שנית לשמוע מפי קדשו הדברים בתוספת
ביאור ומאוד הזהיר לנו לעשות זה הענין.
)Source 2: The Rebbe’s approach to contemplation (Beney Machshavah Tovah pp. 23-24
וכשמרגיש איזה מין של שבירת הלב אפילו מצרכי גופו ילך תיכף הצידה ויעמיד עצמו אל הכותל ויאמר איזה קאפיטלאך
[פרקי ]תהילים ,ויותר טוב לומר קאפיטיל שהוא מעין המאורע שלו ולפי דאגתו ,למשל ,אם דאגתו עתה מן שונאיו יתפלל
הקאפיטיל ה 'מה רבו צרי רבים קמים עלי וכו 'ואם דאגה אחרת יתפלל טבעתי ביון מצולה ,או אשא עיני אל ההרים מאין
יבא עזרי ,ולא שיבא פתאום מן השוק וידבר דיבורים בלא לב ובלא מוח ,רק יתבונן קודם בדאגותיו ,דאגות אלו המונעים
אותו ומצערים לו כ"כ הרבה ,ואל מי ילך ומי יושיעהו ,אם לא הקב"ה הכל יכול אב הרחמן , 844והוא מתקרב עתה לפני
כסא כבודו ובמחשבתו מצייר את כבוד ד 'שעומד הוא לפניו ית 'ומתחנן ...ואחר שאומר את הקאפיטיל תהילים יתפלל בפיו
בכל לשון שהוא שומע ,כפי העולה על רוחו ,ומן דבור לדבור ומן תיבה לתיבה ,ירגיש שמוחו ומחשבתו מתחזקים ועולים ,
ומעט מעט הוא עוזב את צרכי גופו ,וצעקה מתפרצת מעומק לבו ,רבש"ע קרבני אליך ,טהר אותי ,העלה אותי מכל דאגות
אלו ,כדי שאוכל להיות קרוב אליך ,בלב ונפש טהור ,ובסוף תפלתו טוב שיאמר חד פסוקא של התחזקות כמו ד 'רועי לא
אחסר וכו 'לא אירא רע כי רבש"ע אתה עמדי ,ועכשיו ישמח על כי ד 'עמו ,כי באמת ד 'עמו.
ובפרט בשעה זו שפך לבו לד ',שהיא שעה של התרוממות והתקרבות ,ובכל היום ירגיש אחר תפלה זו מין עונג רוחני ,עונג
של טהרה ,נפשו היתה בגן עדן היום ומי ידמה לה ולשמחתה .וכן בשעה שמרגיש בקרבו שמחה ,אף אם היא שמחה מן
ישועה גופנית לא יעזוב את שעת הכושר של ניצוץ התגלות נפשו ,ויעמוד בזוית ויאמר איזה קאפיטל תהילים( טוב שלא
להרבות עתה בתהילים )כמו קאפיטיל י"ח ,ד 'חזקי וגו 'צורי אחסה בו ,מגיני וקרן ישעי משגבי וכו ',וכשיגמור את התהילים
ידבר כנ"ל בפיו ,רבש"ע מודה אני לך על גודל חסדך שאתה משגיח עלי ועוזר לי ברחמיך הרבים ,ותמיד אתה מנהיג אותי
לטובתי ובפרט עתה שהושעתני בישועה זו ,ושוב ירגיש עלי 'כנ"ל מן שמחה גופנית ,לשמוח בד'.
אם לא טעמת עוד את טעמה של תפילה כשהיא נקיה מן בקשת צרכיך ,אם לא בכית עוד בספרך שבחי ד ',ולא נתפעלת
כ"כ עד שתרגיש שבדברך מן ד 'ואל ד ',דוחקת ויוצאה דרך לבך ומוחך גילוי אלקות שאין אתה משיגה ויודעה .אז בכיותך
שאתה בוכה בעת בקשת צרכיך בלבד ,נראות בשמים כמעשה ילדות הבוכה ומבקש שעשועים ואגוזים .עשה זאת איפוא ,
עזוב על שעה על שתים את העולם ושאונה ,ערמימיות חכמתה ורצונה אשר בך ,והתבודד יחידי ,ואם אפשר לך לך היערה ,
והוי רואה את עצמך ליצור תם פשוט בין יצורי ד '.ויחד עם השמש והירח ,הצפרים וכל עצי היער לשיר לפני ד '.באת ,לגלות
ולמלא את כל העולם מגדולתו ית'.
החל נא למשל ,להכריז להם ולכל העולם ,את אדון עולם וכו 'את ידיד נפש וכו 'ותראה אם לא תתפרץ נפשך בתפארתה
החוצה לקראת מלכה וקונה ,שהתקרב כביכול אליך ,להקשיב לקול שירתך .ואש של מעלה תוקד בקרבך ,אשר רק שטף
של דמעות יצילוך וירגיעוך.
אז תבין את בקשת מש"ר שהתפלל סמוך לפטירתו להיות כעוף השמים .לספר ולשיר שירת ד ',לפני ד ',השתוקק.
האדם צריך לעשות לעצמו סולמות לעלות על ידיהם לפעמים השמימה ,הניגון הוא אחד מהסולמות ובפרט כשמרננים אחר
שמחה של מצוה ,ובלב נשבר .בכל אדם יש חלק מעולם הניגון לכן בעת שמנגנים ניגון צריך לעורר חלק מעולם הניגון אשר
בו ,ואם לאו רק שמנגן ניגון שחיבר אחר בלבד הרי זה כמו מים שפלט חבירו ומאס.
"לא שנצטרך לחבר ניגונים חדשים ,כמו שלא נאמר שמי שרוצה לשמח את עצמו ביין צריך לעשות יין מגתו דוקא ,ומי
שרוצה לעורר את עצמו או זולתו בדבורים צריך לחדש שפה חדשה"
אל יקשה לך הלא רואים אנו חזנים ומנגנים גדולים שלבם רחוק מד 'אין אמונה ואין לב רח"ל ,ואפילו בין העכו"ם יש מנגנים ,
כי הניגון הוא רק מין גילוי הנפש והרגשותיה ,ומתגלה בדיבור שמדבר האיש אל חבירו את מחשבותיו והרגשותיו של צער
ושל שמחה ועוד יותר בקולו .וכמו שאיתא בספה"ק ראיה על זה שכאשר תתגבר צערו של האדם ח"ו אי אפשר לו כבר
לדבר רק צועק ובוכה בקולו לבד ,לכן הניגון שהוא קולות שמחים או מרירים מעורר את הרגשות האדם ,שבהם נצוצי ואברי
הנפש מתגלים ,אבל אין עוד הכרע מה יעשה האיש בשעה שמתרגש ומה יפעל החלק נפשו שהתגלה ,וכמו שישנם שני
אנשים שמחים ,זה מוסיף בשמחתו לעבוד את ד ',וזה שמח בשמחה של הוללות ,כן גם הניגון שהוא אחד מן מפתחות
הנפש שמעורר אותה ואת הרגשותיה ,יכול להיות איש שפותח את נפשו ,וחלק ממנה יוצא לחוץ ,ומ"מ לא לבד שאינו עושה
בו מאומה אלא עוד פוגם בחלק נפשו זה ,אם בשמחה של הוללות ,או בשבירת הלב של עצבות ויאוש ,עד שנופל מן בטחונו
ואמונתו ועושה
גם מעשים אשר לא יעשו רח"ל.
חידה היתה לך תמיד הנגינה ,הקולות מה המה ,עליות וירידות מה הן ,ולמה זה פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא
בקצרה ,ואת הכל אתה רואה כבר ,בקולה בוקעת לך נפשך דרך עד למרום ,ובשמים כאילו אחזו בהמייתה ומשכוה
בלשונה .לבה ,מעיה וכל פנימיותה עם נגינתה יוצאים ,ודרך הקולות עולים ,ועליותיה נפילותיה וכל גלגולי דרכה בקולה
נחקקים ,ותנועא דמנגנא בו נחרתים ,והניגון נתרקם ,את נפשך נושא הניגון במעיו לשפכה ולקרבה לד'.
אבל יכולין לקבל יסורים באהבה ,ולהאמין שהכל מד ',אבל גם לזמר אז ,קשה ,כי לזמר צריכים שמתוך נפשו ולבו יזמר
מעצמו ,ואפילו הנביא שאחד מתנאיו הי 'שיהיה בשמחה גם בשעת יסורים כמ"ש בשעה"ק להרח"ו ז"ל ,מ"מ כשרצה
לעורר עליו שמחה יתירה כדי שתשרה הנבואה עליו אמר קחו לי מנגן ,לכן צריכים איזה דבר טוב וישועה לשמח את לבו ואז
על ידי שבא לשמחה מדבר הזה ,יכול לזמר גם על היסורים לד'.
טוב שישתו מזמן לזמן משקה יחד ,לא להשתכר ולהולל ח"ו ,רק כדרכם של החסידים כדי להתחבר יותר יחד ,ולעורר גם
את נפש בהמיותה מעצלותהואפילו מי שאינו שותה משקה מפני חולשת בריאותו ח"ו ,יערב מים במשקתו וישתה עמהם
יחד.
אחרי שישתו משקה יזמרו איזה זמר של התעוררות . .ואם תתלהב נפשם וירצו לרקד יחד ,ירקדו ,ובלבד שלא יבלו את
הזמן בשתיה ,זמרה ורקידה בלבד
תמיד השתדלו החסידים לשעבד את ההתרגשיות סתמיות ,לעבודה ,ועוד עשו פעולות חיצוניות לעורר אותה ולשעבדה
לעבודת הא-ל .כי אף ששתיית המשקה יי"ש וכדומה הנהוג בחסידים ענין גדול בה והיא מעין ויבא לו יין וישת שהמשיכה
השראת השכינה על יצחק אבינו לברך את יעקב...אבל לכל ענין גדול יש גם פשוט ובפרט לנו הפשוטים ואין המקרא יוצא
מידי פשוטו .היי"ש מעורר את לב האיש עם התרגשויותיו ,ואז הגרוע אף אם אינו משתכר ,בהתעוררת רוחו אחר שתית
המשקה מוסיף להתרגש אל חטא ואל פשע ומוסיף עי"ז להלביש את נפשו שנתגלה מקצתה ,ברע ר"ל .והחסיד בעל הנפש
המחפש בנרות את נפשו שנתעלמה בו ,אומר ,הן רק ממשקה נתעוררתי ועל ידה התגלה עתה מקצת מנפשי ,אבל בין כך
ובין כך מנפשי נתגלה מקצתה אחזיק בכנפה זה ולא ארפנו ,ואעבוד את עבודת ד 'בנפש גלוי ',ולא רק כפי שפעלה המשקה
עלי לגלותה ,אך בעבודתי אוסיף לגלותה ובהתרגשות והתפעלות אף התלהבות .וגם אתה עשה כך ,שתה עם חבריך
החסידים בעלי הנפש ,לתכלית זה ובאופן הזה ,לסבב בה התרגשות הנפש ותוספת העבודה בנפש גלוי '.וכיון שלכוונה זו
ובהכנה זו ,ובמסבת מרעים חסידים אתה מעורר אותה ושותה המשקה ,לכן גם מראשיתה את ההתרגשות הזאת
הסתמית ,בלבוש קדוש תרגיש בך ,התרגשות לעבודה לאמונה ליראה ולאהבת ד'.
’The Rebbe’s view on ‘renewal