‫גליון מ"ה ‪ .
‬אדר תש"ע‬
‫ת‪.‬ד‪ 5735 .‬ירושלם ת"ו‬
‫‪Ú˘¯ ‡ˆÈ ÌÈÚ˘¯Ó‬‬
‫הבאים לפשוט את טלפיהם על מקום מנוחתו‪ ,‬ולא‬
‫הותר לעשות פעולות הללו בעד הצלה מדומה‪,‬‬
‫וכבר אמרו חז"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי‬
‫דמיפקדת איבעי לך למעבד ומאי דניחא קמי‬
‫קוב"ה לעביד‪.‬‬
‫מלבד זה הנסיון הוכיח היטב גם במערכה זו‬
‫כי בדרך של פשרות ושיתוף פעולה אין שום‬
‫תועלת אלא נזק גדול‪ ,‬והדבר ברור שאילו לא‬
‫היו מתחברים עם הפושעים הציונים לא היינו‬
‫מגיעים למצב שהגענו עכשיו‪ ,‬כי הפורצים היו‬
‫נרתעים מלנגוע בקוצו של הר אל מול‬
‫התנגדותם הנחרצת של יראי ה' שהיו נעמדים‬
‫כחומה בצורה כנגד כל הבא מצדם‪ ,‬אך לאחר‬
‫שהתחברו עמהם ויושבים אתם במשא ומתן‬
‫הרי שסתירה זו מביאה בלבול ותמהון גדול אצל‬
‫בני היהדות החרדית‪.‬‬
‫לדידן אין כל נפקא מינה מי יהי' האיש‬
‫שיזכה לאותו הקלון לשבת בתוך ועדת החמשה‪,‬‬
‫יהי' "איש אימונו" של פלוני או אלמוני‪ ,‬ידע‬
‫בנפשו כי בכל הנעשה שם הקולר תלוי בו‪,‬‬
‫ולדאבוננו העסקנים הללו משתמשים בכאבם‬
‫וזעקתם של יראי ה' היוצאת מלב טהור כנגד‬
‫השתלטות הציונים‪ ,‬עבור מטרותיהם לחיזוק‬
‫מעמדו של נציגם באותו חבר פושעים וגזלנים‪.‬‬
‫אכן עדיין לא מאוחר‪ ,‬ביכולתם עוד היום‬
‫לעזוב את חברותם באותה ועדה אומללה‪,‬‬
‫ולהתייצב כגבורי מלחמה להודיע קבל עולם‬
‫ומלואו כי לעולם לא יתנו איזה דריסת רגל‬
‫לכופרים הציונים ואינם נכנסים בענין זה‬
‫לפשרות ומשא ומתן‪ ,‬אלא ימשיכו בעוז את‬
‫מלחמתם עדי יסתלקו הציונים הארורים‬
‫מהציוה"ק‪ ,‬ובודאי שבכח פעולה הנעשית לש"ש‬
‫עפ"י התורה לפתח חרצובות רשע להתיר אגודות‬
‫מוטה ולהחזיק את הציוה"ק בקדושתו וטהרתו‪.‬‬
‫תקוותנו שאם אכן כוונתם של אותם‬
‫עסקנים היא לשם שמים‪ ,‬אזי בעזה"י ישימו לב‬
‫לדברינו אלה ויחדלו תיכף מהתחברותם עם‬
‫הכופרים וחפץ ה' בידם יצליח‪ ,‬ונפרוש כפינו‬
‫בתפלה שתעמוד לנו זכות התנא אלקי רשב"י‬
‫שתסור השתלטות הכופרים הציונים מציונו הק'‬
‫ומעל כל ארה"ק‪ ,‬ואל יעזבנו אלקי ישענו ונזכה‬
‫לגאולה השלמה בב"א‪.‬‬
‫יו"ל ע"י מבקשי אמת ירושלם – בית שמש‬
‫להתחבר יחד עם המשתלטים הציונים בתוך‬
‫חבר בוגדים ופושעים הנקרא "ועדת החמשה"‪,‬‬
‫ועל ידי אותה ועדה זוממים הציונים להוציא‬
‫לפועל את השתלטותם הגמורה על הציוה"ק‬
‫ח"ו‪ ,‬ויושבים גם עם הציונים באסיפות ומשא‬
‫ומתן‪ ,‬וחושבים בדעתם שבזה יפעלו גדולות‬
‫ונצורות‪.‬‬
‫והנה עומדים אנו על כך בתמהון‬
‫והשתוממות איך טחו עיניהם מראות כיצד‬
‫משכו אותם אל תוך המלכודת‪ ,‬ובעת ישיבתם‬
‫עם הציונים מתעתעים בהם הרשעים ובינתיים‬
‫עושים בציוה"ק ככל העולה על רוחם‪ ,‬אמנם‬
‫מפעם לפעם נזעקים העסקנים ומקימים קול‬
‫מחאה בראותם את המצב המבהיל אך מיד‬
‫מרמים אותם הכופרים ומסמאים את עיניהם‬
‫בהבטחות שוא ושקר‪ ,‬ושוב לאחר מכן‬
‫מתעוררים עוד פעם לזעוק חמס‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫איך יתכן לומר שמהישיבה עם הכופרים‬
‫הארורים תצא איזה תועלת‪ ,‬והלא לימדונו‬
‫רבותינו שמהתחברות לרשעים לא תצמח שום‬
‫טובה אלא להיפך ח"ו‪ ,‬וכל טובתן של רשעים‬
‫רעה היא אצל צדיקים ומרשעים יצא רשע‪ ,‬האם‬
‫העלה אי מי על דעתו לשלוח נציג לתוך "רשות‬
‫העתיקות" הציונית למשל‪ ,‬על מנת‬
‫שבהתחברותו עמהם יציל כאילו את קברי‬
‫ישראל מידיהם הזדוניות‪.‬‬
‫ידע נא אותו חבר ועדת החמשה כי‬
‫בישיבתו שמה הרי הוא נוטל חלק כחלק בכל‬
‫פעולותיהם ‪ -‬מרצונו ושלא מרצונו‪ ,‬ונושא על‬
‫אחריותו את כל המעללים המרים הנעשים‬
‫באתרא קדישא מירון‪ ,‬כדוגמת חפירת קברי‬
‫אבותינו ועוד ועוד‪ ,‬וכיצד לא יירא מלחלל ש"ש‬
‫ברבים כשבהתחברותו עמהם הננו נותן‬
‫גושפנקא למסירת הציוה"ק לידיהם של‬
‫הטמאים הציונים‪.‬‬
‫האם אותם עסקנים הינם אפוטרופוסים על‬
‫הציוה"ק אשר הם מוכרחים להכנס למבוך זה‬
‫וללכת בדרכים עקלקלות‪ ,‬והדבר פשוט כי אם אין‬
‫ביכולתם לפעול בדרך אחרת עפ"י התורה‪ ,‬הרי‬
‫הרבה דרכים למקום ויתלו בטחונם בהקב"ה שלא‬
‫ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים‪ ,‬והתנא האלקי‬
‫רשב"י בודאי ינקום את נקמתו מהציונים הארורים‬
‫בעזה"י בינ"ו עמ"י עש"ו‬
‫מן החובה עלינו לחזור על הנושנות‬
‫הידועים לכל בדרכי המלחמה של היהודים‬
‫המאמינים כנגד משמידי היהדות ואויבי נפשנו‬
‫כפי שקבלנו מרבותינו שבכל הדורות‪ ,‬כי בשעה‬
‫שיוצאים למלחמת תנופה כנגד הפושעים‬
‫המתפרצים בדת קדשנו אין שום מקום‬
‫לפשרנות ומשא ומתן‪ ,‬ובודאי שלא בדרך שיתוף‬
‫פעולה והתחברות קלה שבקלות עם מהרסי‬
‫הדת‪ ,‬מלחמתנו מושתתת אך ורק עפ"י דרך‬
‫התורה מבלי לסור ימין ושמאל‪ ,‬ואפילו אם אין‬
‫רואים כעת עכשיו את התוצאות‪ ,‬הרי בלא ספק‬
‫כי לאחר שאנחנו נעשה את המוטל עלינו יושב‬
‫במרומים אשר הוא איש מלחמה יגמור בעדנו‪,‬‬
‫ואנו מצווים רק לעשות את ההתעוררות מצדנו‬
‫וא‪-‬ל קנא ונוקם יפרע ממשניאיו יפר עצתם‬
‫ויקלקל מחשבתם‪ .‬בדרך זו נהגו אבותינו‬
‫במלחמתם בקודש כנגד מחריבי היהדות בדורות‬
‫האחרונים ‪ -‬המשכילים והציונים‪ ,‬ורק בזכותם‬
‫נותרו לפליטה בחמלת ה' עלינו יהודים נאמנים‬
‫לה' ולתורתו‪.‬‬
‫דברים אלו נכונים וברורים בכל מערכה‬
‫ומערכה עם אויבי ומנאצי ה'‪ ,‬אשר אין שום דרך‬
‫לבוא בפשרות ומשא ומתן עם אויבינו באיזה‬
‫אופן שהוא‪ ,‬אלא עלינו להחזיק בשלח המלחמה‬
‫‪ -‬מלחמה לה' בעמלק מדור דור ‪ -‬עד רדתה‪,‬‬
‫וכשם שלא ישתוו האש עם המים כך לעולם לא‬
‫ישתוו היהודים המאמינים עם הכופרים‬
‫והמורדים במלכותו ית'‪ ,‬וכך גם לגבי המערכה‬
‫הקשה המתחוללת בתקופה האחרונה כנגד‬
‫השתלטות הציונים על הציון הקדוש מקום‬
‫מנוחת התנא האלקי רשב"י באתרא קדישא‬
‫מירון‪ ,‬אשר הציונים זוממים להפוך אותו למין‬
‫"אתר לאומי" לכפירתם‪ ,‬ולטמא אותו בכל‬
‫שקוציהם להביא בתוך היכלו טמאים וטמאות‬
‫פרוצים ופרוצות ולעוקרו מקדושתו רח"ל‪ ,‬גם‬
‫מטים הרשעים את זרועם על קברות קדמונינו‬
‫הטמונים במקום לחללם ח"ו‪ ,‬זאת בעוד שעד‬
‫היום ב"ה לא עלה בידם להשריץ צחנתם במקום‬
‫קדוש זה‪.‬‬
‫אולם למגינת לב אנו רואים בטשטוש דרכי‬
‫המלחמה ומורך לב מצד העסקנים המנצחים על‬
‫המלאכה להצלת הציון הקדוש‪ ,‬כאשר הסכימו‬
 ‫‪-‬ג‪-‬‬
‫והנה מי שעומד כנגדם בקול דממה דקה‪ ,‬במתן אמרי שפר‪ ,‬בטענות‬
‫ישרות ובסברות שכליות‪ ,‬ובראיי' ברורות מש"ס ופוסקים המתנגדות כנגד‬
‫דעתם‪ ,‬רעיונם ותנועתם‪ ,‬ובפרט הלא גם בנו דיבר משה איש האלקים‬
‫הרמב"ם ז"ל ודעימי' שלא מבעי שישיבת א"י לאו דאורייתא היא אלא‬
‫אפשר נוכל לומר שאפילו מצוה דרבנן ליכא כאן‪ ,‬פותח פיו לחלות ולחנן‬
‫אותם בקידה בהכרעה ובהשתחוי'‪.‬‬
‫הנח להם לבני ישראל אם אין נביאים בני נביאים‪ ,‬זרע ברוכים ועם‬
‫קדושים ובעלי דעות ובינות הם‪ ,‬שטעמם ונמוקים עמם שיצאו בקריאה‬
‫גדולה וחיבה‪ ,‬בתוכחה מגולה ובאהבה מסותרת‪ ,‬בהכרזה אחר הכרזה‪ ,‬בני‬
‫מנע רגליך מנתיבתם אל תלך בדרך אתם כי רגליהם לרע ירוצו ללכוד עם‬
‫ה' בשחיתותם‪ ,‬ואפשר שהם עצמם לא ידעו ולא יבינו שבחשכה יתהלכו‪,‬‬
‫אל יחזק ואל ידבק ואל יקשר עמהם בשום קשר של קיימא‪ ,‬כי המחזיק את‬
‫תנועת הציונית באיזה שם נקרא או באיזה תחת דגל עומד‪ ,‬מסייע עוברי‬
‫עבירה הוא‪ ,‬וחבר הוא לאיש משחית‪ ,‬כשגגה יצא מלפני השליט השולט‬
‫ברגשי לב בעלי הציוניית‪ ,‬כי לא עלה ברוחם ובמחשבותם האיך נוטה הדבר‬
‫לבסוף‪ ,‬לא זכרו אחרית דבר מר ראש ולענה שיוכל לצאת מתנועתם‬
‫תלי"שה גדולה ח"ו להתליש מבני זרע עם קודש אמונת הדת‪ ,‬תורת‬
‫משה‪ ,‬ודברי חכז"ל‪ ,‬שאמרו שגאולה עתידה לא תהי' ע"י בו"ד אלא ע"י‬
‫הקב"ה בכבודו ובעצמו חוץ לדרך הטבע ע"י משיח צדקינו במהרה בימינו‪,‬‬
‫וכן איתא בפסחים )ה ע"א( שמו של משיח נקרא ראשון לציון‪ ,‬וזה שמו נאה‬
‫ראש לציון אבל לא תנועת ציון‪.‬‬
‫וכמו שאיתא בישמח משה על התורה בפתיחה בשם הזה"ק פ' ויקרא‬
‫וז"ל‪ :‬כל זמנין דכנסת ישראל בגלותא כד הוי מטי זמנא היא אתיאת והדרת‬
‫קמי מלכא‪ ,‬והשתא בגלותא דא לאו הכי אלא הקב"ה אחיד בידהא ויוקים לה‬
‫ויתפייס בהדה ויתיב לה להכלי'‪ ,‬ותא חזי דהכי הוא דהא כתיב נפלה ולא‬
‫תוסיף קום ועל דא כתיב )עמוס ט'( ביום ההוא אקים את סוכת דוד וכו' עכ"ל‪.‬‬
‫וכתב הישמח משה היוצא לנו מדברי זה"ק דגאולה העתידה תהי' ע"י‬
‫הקב"ה בעצמו ובכבודו יתברך‪ ,‬כמו שמצינו במדרש )ילקוט זכרי' רמז תקע"ז (‬
‫וז"ל‪ :‬לשעבר הייתם נושעים ע"י בו"ד‪ ,‬במצרים ע"י משה ואהרן ומרים‪,‬‬
‫בבבל ע"י חנני' וכו'‪ ,‬אלו כשהם אינם חיים וקיימים לנצח כך גאולתם אינו‬
‫נצחיית‪ ,‬אבל לעתיד לבוא אי אתם נושעים אלא ע"י עצמי וכבודי‪ ,‬וכשם‬
‫שאני חי וקים לעדי עד לנצח נצחים כך גאולתם וכו'‪ ,‬ההד"כ ישראל נושע‬
‫בה' תשועת עולמים ע"כ‪.‬‬
‫)עיין מדרש אגדה פקודי ובילקוט מלכים רמז ר"ט‪ ,‬ירושלמי קדושין פ"א ה'‪ ,‬וכן‬
‫איתא בילקוט )יחזקאל סוף פרשה מ"ח( וז"ל‪ :‬אמר ר' סימן בשם ר' יהושע בן לוי למה‬
‫נמשלו ישראל לנקיבה כדמצינו בנות ירושלים ‪ -‬מה נקיבה זו טוענת ופורקות‬
‫וחוגרות טוענות ופורקות ושוב אינו טוענות‪ ,‬כך ישראל נגאלו ונשתעבדו לבסוף‬
‫יגאלם הקב"ה ושוב אינם משתעבדים לעולם ע"כ‪ ,‬ועי' בהוספה במכילתא פ' שירה‬
‫ובשמ"ר פ' כ"ג ובשיה"ש פ' א' על פסוק בנות ירושלים‪ ,‬מדרש תנחומא סוף אחרי‪,‬‬
‫ועי' מדרש אגדה סוף אחרי(‪.‬‬
‫וזהו הכוונה שאמר ע"ד שלשה נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן‬
‫צדיקים‪ ,‬משיח‪ ,‬וירושלים‪ ,‬צדיקים כתיב )ישעי' מ"ג( כל הנקרא בשמי ולכבודי‬
‫בראתי יצרתיו אף עשיתיו‪ ,‬משיח כתיב )ירמי' כ"ג( וזה שמו אשר יקראו ה'‬
‫צדקנו‪ ,‬ירושלים כתיב )יחזקאל מ"ח פסוק ל"ה( סביב שמנה עשר אלף ושם העיר‬
‫מיום ד' שמנה עשר אלף ושם העיר מיום ד' שמה‪ ,‬אל תקרי ה' שמה אלא ה'‬
‫שמה עכ"ל‪ .‬והיינו כמו שהאדם אינו בידו ובכחו לבד להיות ירא שמים וצדיק‬
‫רק ע"י עזר הקב"ה‪ ,‬כמו שאמרו אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו‪ ,‬וע"כ‬
‫הצדיק נקרא על שם ה' כי הוא מעמידו כ"ש יצרתיו ואף עשיתיו‪ ,‬כן אי‬
‫אפשר להיות הגאולה בדרך הטבע ע"י עזרת וישועת בו"ד רק ע"י‬
‫הקב"ה בכבודו ובעצמו ע"י משיח צדקינו‪ ,‬וכן א"י וירושלים אינו חוזרות‬
‫למכונה ותלה בכל מעלותי' ושבחי' רק בהגיע זמנה לגאולת הארץ מאת השם‬
‫יתברך ברחמים‪ ,‬ואז נראה עין בעין כי שם ה' נקרא עלי' וא"י וירושלים תשב‬
‫לבטח‪ ,‬לכך נקראו על שמו של הקב"ה אבל לא לבן אדם שאין לו תשועה‪.‬‬
‫)המשך יבוא אי"ה(‬
‫רחובות הוא הבית העתיד שיב"ב והוא יעשה בלא ריב ומצה והקל ירחיב את גבולינו ע"כ(‪.‬‬
‫ב‬
‫פתח דבר‬
‫ד' שמע תחינתי‪ .‬הן אתה תקותי‪ ,‬ולישועתך קויתי‪ ,‬המעוז צור ישועתי‪.‬‬
‫ורב נוראות בצדק תענני‪ ,‬סוד חכמים הבינני‪ ,‬פנה אלי וחנני‪.‬‬
‫לחזק ולאמץ חילי לבאר הסיבה ודעתי להביא על מזבח הדפוס קונטרסי‪.‬‬
‫קול ענות גבורה וקול המולה שמענו מחברת תנועת הציוניית החדשים‬
‫וגם הישנים נואמים‪ ,‬מה יתר"ן מה חמד"ן ומה מנח"ת עוד לנו שאנחנו יושבים‬
‫פה בגלות המר בין האומות אשר לנכריות נחשבנו להם‪ ,‬מחשים ומחכים‬
‫בטמינת ידים בצלחת‪ ,‬עד אור לבוקר של משיח צדקינו‪ ,‬לכו ונבואה ונגידה‬
‫לבית העם בלה"ן זעו"ן ועק"ן מה לעשות כדי להקים מעפר דל ולהרים‬
‫מאשפות אביון אומתינו העניי' מחל"ה ונוע"ה גולה אחר גול"ה היושבת‬
‫גלמודה וראשה חפוי' בצער ויגון בדד כאלמנה‪ ,‬להמציא לבנ"י גולה פדות‬
‫ורוחה להטיב להם ללשונותם בארצותם להעמיד ולבנות חרבות ושממה של‬
‫ארה"ק‪ ,‬להראות העמים והשרים את יפי' שעדיין לא שקטה ונחה בלב כל איש‬
‫ישראל אהבת ציון‪ ,‬כי גם חלה גם ילדה ציון את בני' עוד בוער בלב כל אחד‬
‫ואחד מישראל רשפי אש שלהבת י‪-‬ה ארה"ק‪ ,‬הבה נתחכמה לו למושיען של‬
‫ישראל קודם בואו מזמן המוגבל מאת השי"ת ברחמים לתת גאולה לארץ‬
‫לכבוד ולתפארת‪ ,‬לתתך עליון על כל גויי הארץ להיות עם אחד ושורר בביתו‬
‫לייסד יידישען שטאאט לדבר כלשון עמו בארצינו‪ ,‬ולא היות עוד מפוזר‬
‫ומפורד בתוך שאר הארצות בין נכרי האומות בדתות שונות לקיים ברכת‬
‫בלעם‪ ,‬הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב‪ ,‬ואם זאת יראו בנות ירושלים אז‬
‫מלכי העמים והשרים יאשרוה ופלגשים יהללוה‪.‬‬
‫לזאת יסדו חבורות חבורות בשמות שונות אשר שם שמות בארץ‪ ,‬זה‬
‫יכונה בשם "דרישת ציון" זה יכונה בשם "חובבי ציון" או בשם "מזרחים"‪,‬‬
‫באמר אנחנו נהי' אחיסמ"ך ואחיעז"ר לעם יהודי להציל ולהושיע אותם‬
‫מהמצוקיהם ממחרפיהם ומגדפיהם‪ ,‬בגלל כן מאספים ומקבצים ממון ודמים‬
‫רב חמרים חמרים מעמינד"ב בכל עיר ועיר‪ ,‬בכל כפר וכפר‪ ,‬ובכל פלך ופלך‪,‬‬
‫לא לבד מאיש אשר ברכו ה' בעשירות ויש לו יתרון מכל וכל וביכלתו‬
‫להוציא ממון בחנם כי על ידי זה עדיין אינו מרגיש חסרון שלו‪ ,‬אלא גם‬
‫רשתם פרושה להוציא ממון מעניים ודלים שהם בעירום ובחוסר כל‬
‫מאביונים העטופים ר"ל ברעב עד שהילדים שאלו ללחם ואין פורש להם‪,‬‬
‫בהבטחת אמרי פיהם ובלשון מדברת גדולות אנחנו נקבץ נדחי ישראל‬
‫מארבע כנפות הארץ בזרועותיו בתקפינו ובשכלותנו‪ ,‬לא לבד בד' גאולות‬
‫הכתובים בתורת משה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי אלא גם בגאולה‬
‫חמישית והבאתי אתכם אל הארץ‪ ,‬לא כחומה ח"ו רק הכל בדרך הטבע כדרך‬
‫כל הארץ‪ ,‬כי ללשוננו נגביר שפתינו אתנו לדבר צחות הלשון בשבעים‬
‫לשונות כדבעי‪.‬‬
‫זנים לדבר על לבם הטוב ברב חנינ"א לטובת כלל ישראל להיות משגב‬
‫לדך משגב לעתות בצרה על ידי עלה נעלה לציון ברנה‪ ,‬לירש אותה בחירות‬
‫חפשית ברשות והורמנא מרצון טוב ובנדבת לבם על ידי קנין גמור לכל‬
‫הדעות‪ ,‬בין ששמו ר' יוחנ"ן שלבו חנן להטיב‪ ,‬בין ששמו ר' לקי"ש שלבו‬
‫קשה כברזל‪ ,‬במשיכה ובכסף‪ ,‬ואומרים שעושים הכל שלא על מנת לקבל‬
‫פרס רק הכל לטובת הכלל ולשם שמים להרבות כבוד שמים‪ ,‬ולהרים קרן‬
‫עמו ישראל‪ ,‬לקיים מצות ישוב הארץ בעבודת האדמה‪ ,‬בבניית בתים‪,‬‬
‫בנטיעת גנים‪ ,‬פרדסים‪ ,‬כרמים‪ ,‬וזתים ושדות להחיות עם רב לפליטה גדולה‪,‬‬
‫ולבנות עיר הקודש והמחוזות על תלה שוענים וחופפים‪ ,‬תחת צל של אילן‬
‫גדול הרמב"ן ז"ל אשר כתב בהשגות לספר המצות להרמב"ם ז"ל סימן ד'‬
‫בעשין שישוב א"י בזה"ז מצוה דאורייתא היא ושקולה מצותי' כנגד כל‬
‫התורה כולה‪.‬‬
‫)הג"ה‪ :‬עי' מה שהעתקתי מס' ילקוט הגרשוני ח"א אגדות דף י"ח בשם ס'‬
‫ליקוטי חב"ח בשם חת"ס דמי שהוא עוסק בתורה לשמה אין צריך ישוב ארץ ישראל‬
‫עיי"ש ע"כ(‪.‬‬
‫)הג"ה‪ :‬וזה לשונו של רמב"ן ז"ל בתולדות פרשה כ"ו פסוק כ'‪ :‬והשלישית קרא‬
‫‪äìéâîä úà àøå÷ù éî éë ,éãåñé ììë æîåøî äæá‬‬ ‫ימי הפורים מתקרבין ובאין‪ ,‬הנזכרים ונעשים בכל דור ודור‪ ,‬לאורה ושמחה‬
‫‪äùòîë ÷ø àéä äìéâîä ìë åúòã éôìù åðééä òøôîì‬‬ ‫ליהודים בחשכת הגלות‪ ,‬ללמד לבני יהודה קשת לעמוד בנסיונות הקשים‪ ,‬להגביר‬
‫‪àì äæå ,÷ìîò úîçìî äéä øáòùì íòô éë áùåçå ,'éäù‬‬ ‫הקדושה נגד טומאת עמלק אשר מדור דור עד תיקון העולם‪.‬‬
‫ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה‪ ,‬מבואר בספה"ק דנכתב בלשון עתיד לרמז על‬
‫‪'ãì äîçìî éë ,àöé àì ,åéùëò åðéðîæá äùòîì òâåð‬‬
‫אורך הדורות‪ ,‬שלעולם ישאר גם אחר כל התגברות הנסיונות‪ ,‬יהודים המכריזים‬
‫‪.çéùî ìù åøåã ãò äùî ìù åøåãî ,øåã øåãî ÷ìîòá‬‬
‫בלא חת ומורא‪ ,‬את הכרזת ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה‪.‬‬
‫‪ïéðîë øëæåîå ,äìéâîá ïîä úà íéëî êë íåùî‬‬ ‫חובתנו להתבונן‪ ,‬שלא להתבטל לדרישת הס"מ‪ ,‬החפץ לבלוע כליל את כולם‬
‫‪ø÷éòäå ,÷ìîò úééçî ìòåôá íéé÷ì ,ïîä íéîòô äçîà‬‬ ‫תחת השפעתו‪ ,‬להשלים קצת בדיעבד לרצות בקיומם‪ ,‬ליהנות מסעודתם‪ ,‬ולהשתחות‬
‫‪'ãì äîçìî áéúëãë ,ùîî äîçìî ÷ìîò ãâð íåçìì‬‬ ‫לצלמם‪.‬‬
‫‪íéùåáìá ÷ìîò ùáìúî øåã ìëá éë ,øåã øåãî ÷ìîòá‬‬ ‫גם אם מראה החיצוני כשר וישר בתכלית הכשרות והידור הצניעות והקדושה‪,‬‬
‫‪äàåø ÷ìîòùë éë ,úåù÷ä úåãåáòäî åäæ ïëì ,íéøçà‬‬ ‫וגם אם כל העם ומנהיגיו הולכים ואין רואים בה חיסרון‪ ,‬חלילה להתבלבל ולילך עם‬
‫‪ïåùìáå ,øçà ùåáìá àåä ùôçúî ,åúåà íéøéëîù‬‬ ‫כולם‪ ,‬אבל יש להתבונן בפנימיות הדבר שלא לסבול כל כריעה והנאה מן הטומאה‪.‬‬
‫אין לבטל הכרזת האמת מפי היחידים‪ ,‬בטענה שבין כך לא יועילו ולא ישנו‪,‬‬
‫‪åìà íâå ,"úéøååò"ä ïåùìá ùôçúä åðéðîæá ,øçà‬‬
‫ומהו כוחו של יחיד נגד המון כולו‪ ,‬ומה יתן ומה יוסיף אם יכריז בחוצות את‬
‫‪ãåòå ,÷ìîò úôùá øáãì íéùåá àì ïîä úà íéëîä‬‬
‫התנגדותו או ישאירה בלב וישאר בשתיקתו‪ ,‬ואולי הוא טרחא שלא לצורך להכניס‬
‫‪.ì"ôò ,ùãå÷ä ïåùì ,úàæ íéðëî‬‬ ‫את עצמו לקטטות ושונאים בלא תועלת ובלא תקוה‪.‬‬
‫‪úåáéùé éùàøå íéðáòø ùåáìá àåä ùôçúî ïë åîë‬‬ ‫אבל הכרזת האמת הפשוט אינה צריכה להסכמת רבים ומפורסמים‪ ,‬כי גדול ורב‬
‫‪÷ìîò úà øéëäì åìëåé àìù êë ,á"åéëå ,í"éøåîãàå‬‬ ‫כוחה מצד פשטות האמת שבה‪ ,‬והכרזה זו פוגם בשקר הגדול ומפרסם ומכריז על‬
‫‪.åãâð íåçììå‬‬ ‫השקר שהוא שקר‪ ,‬ושלא שייך לכסותה‪ ,‬והאמת הפשוט הזאת מכריע ומבטל את כל‬
‫‪äçîú ,ìù ,íéðù øôñîá ÷ìîò úîçìîá øáë åðà‬‬ ‫הסכמת ההמון ומנהיגיו מנהיגי השקר‪ ,‬וכדברי צורר היהודים 'וכל זה איננו שוה לי‬
‫‪æàî øîåìë - ,çëùú àì íéîùä úçúî ÷ìîò øëæ úà‬‬ ‫בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי' שזאת מבטל את השקר שאין לו רגלים‪.‬‬
‫‪úàéöé úðù ,ç"îú íéôìà 'á úðùá äðåùàøä äîçìîä‬‬ ‫אין לחשוב שכל דאגתו של המן מזרע עמלק היתה שעוד איש אחד יכרע אליו‬
‫אבל העיקר שנגע אליו הוא 'כי הגיד להם אשר הוא יהודי' היינו הכרזת הכפירה‬
‫‪øáë äúò ãòå æàî ,ò"ùú à"ä äðùä ãò ,íéøöî‬‬
‫בע"ז‪ ,‬ועל זאת אין עצה אלא להשמיד את כל היהודים עם מרדכי‪ ,‬כי אם יהרג‬
‫‪,íéðù ùìùå íéøùò úåàî ùìùå íéôìà 'â åàìîúð‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬יצמחו חדשים‪ ,‬כי זאת מהותם של בני א‪-‬ל חי‪.‬‬
‫‪àì íéîùä úçúî ÷ìîò øëæ úà äçîú" øôñîë‬‬ ‫כל חולשה שמתרפים במלחמת ה' בעמלק‪ ,‬מחזק את העמלק‪ ,‬ועל כן הלך מרדכי‬
‫‪."çëùú‬‬ ‫להכריז דייקא בחוצות ולא להסתיר התנגדותו‪ ,‬ואף שקיבל רשות מאחשורוש‬
‫‪ìëá ÷ìîò úà úåçîì ìàøùé íò íéëåæ éàãååáå‬‬ ‫שאי"צ לכרוע הכריז מרדכי שאף אם יצטוה לכרוע לא יכרע מטעם אשר הוא יהודי‬
‫‪éøîâì åúééçî ãò åðàá àì ïééãò ìáà ,ãåòå ãåò äðù‬‬ ‫)קדו"ל‪ ,‬הגר"א(‪ ,‬ואף כשהסיר המן האנדרטי מלפניו לראות אם ישתחוה‪ ,‬לא שינה‬
‫‪,øáãì æîø ,úåðåéöä úééçî íò äéäé äæù ,íìåòä ïî‬‬ ‫מרדכי דתו‪ ,‬שמא ע"ז היתה טמונה בחיקו א"נ חקוקה בבשר המן הרשע )ראשל"צ‬
‫לבעל אוה"ח(‪.‬‬
‫‪àì éë àøéå" ,áéúë ,á÷òé íò åéùò ìù åøù úîçìîá‬‬
‫וגם לאחר שידע מרדכי את כל אשר נעשה מגזירת המן‪ ,‬והעיר שושן נבוכה‪ ,‬לא‬
‫‪,"÷ìîò-úåðåéö" øôñîá äìåòä ,"åëøé óëá òâéå åì ìëé‬‬
‫היה שינוי וחולשה בהכרזת מרדכי היהודי‪ ,‬ועל כן גם בצאת המן שמח וטוב לב אבל‬
‫‪øëéðù ÷ìîò íò íò äéä ÷ìîò úîçìî úìçú øîåìë‬‬
‫'בראותו' את מרדכי היהודי‪ ,‬שלא קם ולא זע ממנו‪ ,‬ולא השפיע עליו כל הגזירה‬
‫‪åäæå ,úåðåéö ùåáìá ùôçúä åðéðîæá ìáà ,àåä éî äéä‬‬ ‫להקטין קצת התנגדותו‪ ,‬על כן הרגיש שכל זה איננו שוה לי‪ ,‬וא"א להמתין עד י"ג‬
‫‪ìöøéä íììåçî íùá æîåøî íâå ,ïåøçàä ÷ìîòä‬‬ ‫אדר‪ ,‬ובהכרח לתלותו תיכף על העץ‪.‬‬
‫‪ìòå ,"÷ìîò-ïîä" øôñîë äìåò ,"ìöøéä" àåä ,ù"îé‬‬ ‫הנסיון גדול מאוד‪ ,‬כי כל 'עבדי המלך' )ממ"ה הקב"ה – היינו המחשיבים עצמם‬
‫‪,÷ìîò ïîä úôéì÷î éðìéöä ,åðéðîæá ïéåëì íéëéøö äæ‬‬ ‫בעלי מדריגה( אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים )לשון הוה( להמן כי כן צוה לו‬
‫‪éðìéöä ïéåëì ùé ,íéøåô íãå÷ íåé íéòáøàîù ,àáåîë‬‬ ‫המלך‪ ,‬ומרדכי )שתוארו רק 'יהודי' פשוט ולא עבדי המלך( לא יכרע ולא ישתחוה‪,‬‬
‫‪.÷ìîò ïîä úôéì÷î‬‬ ‫ויאמרו עבדי המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך )אמרו שמרדכי הוא‬
‫‪,äòáù íä éåâî ìàøùé úà ãéçëäì åàá øùà åìàå‬‬ ‫הבעל עבירה(‪ ,‬ומהו העצה בעת הזאת לא ויכוחים ולא תירוצים‪ ,‬אלא 'ויהי באמרם‬
‫אליו יום יום ולא שמע אליהם'‪.‬‬
‫‪,ìöøéä ,øìèéä ,ñåëåééèðà ,ïîä ,÷ìîò ,íòìá ,ïáì‬‬
‫עם מרדכי זרע קודש‪ ,‬למודי נסיונות באורך הגלות‪ ,‬לעמוד בתוקף אמונתם ולא‬
‫‪íòìá éîøàä ïáì" íéòùøä àéøèîâ ïåáùçá øùà‬‬ ‫להמכר לנזיד עדשים והוראות החנפים האומרים קשר להודות בע"ז‪ ,‬והדרך כבושה‬
‫‪éôë àåä ,"ìéöøéä øéìèéä ñåëåééèðà òùøä ïîä ÷ìîò‬‬ ‫להם להיות יחידי יהודי כופר בע"ז נגד כל הדור‪.‬‬
‫‪"íøëæ ùåðàî äúéáùà íäéàôà éúøîà" ïåáùç‬‬ ‫בתוקף הנסיונות של ימי החושך שקודם התגלות אור העולם ותיקון השלם‪,‬‬
‫‪øëæå úéøàù íåù àìá äøåîâ äééçî íäéìò íééå÷éå‬‬ ‫נתבונן בעקבי הצאן להעמיד את העיקר והיסוד הקודם לכל המצות‪ ,‬להיות יהודי‪,‬‬
‫‪øîàðä äæ ÷åñô úòãì åìåë íìåòä ìë åçëååé æàå ,ììë‬‬ ‫לכפור בע"ז‪ ,‬לבטל ולהכחיש את כל ההסתות והטומאות ולהכריז לא נכרע ולא‬
‫‪øçà éçöð ïôåàá íéé÷úéå è"ë ÷åñô å"è 'à ìàåîùá‬‬ ‫נשתחוה למנהיגי השקר מחשיכי הדור ומטמאיו‪.‬‬
‫‪àáåîå ,"ø÷ùé àì ìàøùé çöð éë" ÷ìîò ìò ïåçöðä‬‬ ‫נצטווינו לזכור מעשי עמלק ולעורר השנאה שלא ישתכח באורך הזמן‪ ,‬וזאת‬
‫ההקדמה לחובת המלחמה לה' בעמלק‪ ,‬ולכן אלה המתעלמים מלזכור מעשי עמלק‬
‫‪àùú éë 'ô ìàåé éøáãá ò"éæ åðéðéò øåàî ÷"äâä éøáãá‬‬
‫המעורר אצלם קושי וטורח‪ ,‬גם אין מרגישים את חובת המלחמה‪ ,‬ומזלזלים‬
‫‪úééçî øîâ äéäé áø áøòä úééçîá éë ÷"äåæä íùá‬‬ ‫בהעוסקים בה‪.‬‬
‫‪,øàôúà êá øùà ìàøùé úà íìåë åàøéé æàå ,÷ìîò‬‬ ‫חזקו ואמצו שרידים הנשארים‪ ,‬שלא להבהל מגודל החשכות‪ ,‬להודיע שכל קויך‬
‫‪úîàä ÷ø øàùééå ,úîà òøæ äìåë ÷øåù êéúòèð éëðà‬‬ ‫לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך‪.‬‬
‫‪.íìåòì úîà øîåùä áéúëãë‬‬

‫ג‬
‫פחד לצאת בגלוי למען‬
‫האמת‪ ,‬בענינים אלו הרבנים‬
‫נמי נוגעים בדבר‪) ,‬וכמו‬
‫שאמר הגר"א וואסערמאן‬
‫זצוק"ל הי"ד בשם הח"ח‬
‫זצוק"ל‪ ,‬דהנה ידוע דכל‬
‫הפילוסופים הגדולים לא‬
‫הגיעו למסקנה הפשוטה והברורה שיש‬
‫מנהיג לבירה‪ ,‬ואע"פ שזה דבר ברור שא"א‬
‫לבנין בלא הבנאי‪ ,‬והוא משום ש"השוחד‬
‫יעור עיני חכמים"‪ ,‬והם רצו בחיי הפקר‪ ,‬לכן‬
‫הרצון לחיות חיי הפקר עוור את עיניהם(‪,‬‬
‫רצון הבוי"ש אינו בוער בקרבם‪ ,‬והוא‬
‫הוא שעומד בעוכרם‪.‬‬
‫והנה למעשה מושג זה שאנשים‬
‫מקיימים את התורה ולא מפני רצון‬
‫הבוי"ש‪ ,‬כבר היו בשנים קדמוניות‪,‬‬
‫דקיי"ל בפסחים פ"ח‪ ,‬פ"ט )והוא קצת בדרך‬
‫צחות( עבד של שני שותפים לא יאכל‬
‫משל שניהם‪ ,‬ומוקי לה בגמ' דאיירי‬
‫בדקפדי אהדדי שאינו רוצה שחלקו‬
‫יהנה משל חבירו‪ ,‬ולכן א"א לעבד לאכול‬
‫משל שניהם‪ ,‬ומבואר מתוך הסוגיא‬
‫התם שהעבד נמשך אחר האדון‪ ,‬ולכאו'‬
‫מחמת שכל חיובו של העבד בא מחמת‬
‫האדון‪ ,‬והאדון צריך מן התורה לדאוג‬
‫עבור עבדו‪ ,‬וה"נ האחד אומר אני מקיים‬
‫ציווי התורה‪ ,‬וממנה את עבדי‪ ,‬וכן השני‪,‬‬
‫ואינם מבינים שרצון השי"ת בכל מה‬
‫שצוה לדאוג עבור עבדו הוא דוקא כדי‬
‫שיהיה לעבד קרבן פסח‪ ,‬ואם מחמת‬
‫הציווי אינו יוצא מזה רצון השי"ת )שהרי‬
‫מדמינה אותו אינו אוכל משל שניהם(‪ ,‬מה‬
‫לך למנותו‪ ,‬אל תמנה אותו‪ ,‬תן רק לאחד‬
‫משניכם למנותו ומתוך זה תצא רצון‬
‫השי"ת‪ ,‬אבל הוא צועק‪ :‬אני עושה מה‬
‫שצוויתי‪ ,‬כן הדבר בדורינו החשוך‪ ,‬וד"ל‪.‬‬
‫וכדי לשבר את האוזן‪ ,‬דבר הידוע‬
‫לכל‪ ,‬כהיום אוחזים את הערביים‬
‫וכו'‪,‬‬ ‫לרוצחים‬ ‫ישראל‪,‬‬
‫וכשהולכים לפייסם‪ ,‬הרי שכולם יוצאים‬
‫ב"מלחמת חרמה" נגד דבר זה אשר‬
‫מסור בידינו מדורי דורות עד יעקב‬
‫אבינו ע"ה‪ ,‬ממה נובע שנאה זו לערביים‪,‬‬
‫ממה נובע שנאה זו להולכים בדרך‬
‫ישראל סבא‪ ,‬הוי אומר מאותו העדר‬
‫ההרגשים‪ ,‬מהשקר אשר שולט בעולם‪,‬‬
‫מהצייטונגען שמנהיגין ומפטמים את‬
‫כל הדור כולו בדעות ציוניות‪ ,‬ואם‬
‫הצייטונגען אומרים שהערביים רוצחים‪,‬‬
‫שונאי ישראל‪ ,‬אזי מי יעיז לחוות דעתו‬
‫היפך מה שמובא בצייטונג‪ ,‬אי"ז נובע‬
‫לענות‪ ,‬לפי דבריו‪ :‬רח"ל‪ ,‬אין תורה‬
‫בישראל‪ ,‬אין שו"ע‪ ,‬אין עקבי הצאן‪ ,‬אין‬
‫מסורת אבות‪ ,‬הכל פאליטיק‪ ,‬ומה שטוב‬
‫לפי הפאליטיק זה מה שצריך לעשות‪,‬‬
‫ומי שאינו הולך לפי הפאליטיק הרי‬
‫הוא‪...‬‬
‫זה הוא הרוח השורה כהיום במחנה‪,‬‬
‫הכל מלאים בדעות כוזבות‪ ,‬וכל‬
‫הטענות‪" :‬גדולי ישראל נגד זה‪ ,‬גדולי‬
‫ישראל בעד זה וכו'" הכל הוא הסואה‬
‫לכל דעותיהם הכוזבות המונחים תוך‬
‫תוכם ואין הם עצמם מרגישים בזה‪ ,‬אבל‬
‫כשאין להם מה לומר‪ ,‬כשרואים שלא‬
‫יועילו כל ה"שטיקלאך תורה" שלהם‪,‬‬
‫אזי פורץ החוצה כל הדעות הכוזבות‬
‫חוצה‪ ,‬והודאת בע"ד כמאה עדים דמי‪:‬‬
‫"הכל פאליטיק"‪.‬‬
‫בדורנו זה בטלו ההרגשים‪ ,‬אין עוד‬
‫אנשים אשר רצונו ית' נוגע ללבם‪,‬‬
‫ומוכנים לוותר הכל למען רצון השי"ת‪,‬‬
‫אלא עושים את מה שצריך לעשות‬
‫כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬מה שמפורש‬
‫כתוב ואינו כ"כ מפריע ל"פאליטיק"‪,‬‬
‫עושים‪ ,‬ומה שאינו מפורש מפורש )רק‬
‫שגדולי הדורות מסרו לנו כך(‪ ,‬אין עושים‪,‬‬
‫אע"פ שע"פ סברא ישרה הרי"ז רצון‬
‫הבוי"ש מ"מ רצון הבורא אי"ז ענינם‪,‬‬
‫ומה שמניחים תפילין‪ ,‬ומתפללים ג"פ‬
‫ביום‪ ,‬ועושים שאר מצוות‪ ,‬הכל הוא‬
‫משום שהרי הוא יהודי "חרדי"‪ ,‬ולפי‬
‫העולם ‪ -‬פאליטיק‪ ,‬זה מה שחרדי‬
‫עושה‪ ,‬לכן עושים‪ ,‬אבל לא מחמת‬
‫לשונאי‬ ‫שרצון הבוי"ש בוער בקרבם‪.‬‬
‫למשל בתוה"ק כתוב וכן מסרו להם‬
‫שיש מצוה לשמוע דברי חכמים אפי'‬ ‫דעות כוזבות וציונות‪ ,‬וכאשר הפרכתי‬
‫אומר לך על ימין שהוא שמאל‪ ,‬אין הם‬
‫הולכים לברר מה רצון הבוי"ש בציווי זה‪,‬‬
‫אין הם חושבים שמטרת ציווי זה הוא‬ ‫ממני‪ ,‬היום הכל פאליטיק‪ ,‬וגם נטורי‬
‫כדי להתעלות בעבודת השי"ת‪ ,‬ולא ח"ו‬
‫לירד לשאול תחתית עי"ז‪ ,‬אי"ז ענינם‬
‫שע"פ הלכה כשת"ח אומר לו כך וכך‪ ,‬ולו‬
‫מוכח מן התורה‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪,‬‬
‫ש"ס ופוסקים‪ ,‬אחרת‪ ,‬הוא צריך ללכת‬
‫לפי מה שהוכח לו‪ ,‬וודאי כשמבול‬
‫כפירה ומינות שוצף את העולם‪ ,‬ויש‬
‫ד‬
‫נמצאים אנו בדור שפל‪,‬‬
‫עקבתא דמשיחא‪ ,‬שעל דור‬
‫זה אמרו חז"ל "ייתי ולא‬
‫אחמיניה"‪ ,‬בלבול הדעת‬
‫שורר עד למאוד‪ ,‬רובו ככולו‬
‫רחוק מן האמת‪ ,‬ועוד‬
‫באמרם שהם הם הקרובים‬
‫אל האמת‪ ,‬ושיטתם שיטת הפתלתולים‬
‫היא היא תורת אמת‪ ,‬כל אחד מלא‬
‫בדעות כוזבות‪.‬‬
‫אך נשאר בעזהי"ת איזה קומץ קטן‬
‫של יראי ד' ההולכים בדרך הישר דרך‬
‫האמת‪ ,‬ללא פשרות‪ ,‬ללא מורא‪,‬‬
‫הלוחמים מלחמת ד' בעמלק הציוני‪ ,‬וכל‬
‫הדור כולו מבזין אותם דוגמת היותם‬
‫שפלים וגרועים מכלל ישראל‪ ,‬אבל‬
‫האמת יש לו רגליים ונשאר עומד נוכח‬
‫כל ההשמצות ונוכח כל גלי השקר‬
‫השוצפים בשצף קצף את העולם‪,‬‬
‫ורוצים לבלעו‪ ,‬ח"ו‪ ,‬אבל האמת נשאר‬
‫אמת‪.‬‬
‫כל העולם מחמת היותו מוצף בגלי‬
‫השקר‪ ,‬ושקועים בבלבול הדעת עמוק‪,‬‬
‫אינם יכולים להבין את האמת‪ ,‬השקר‬
‫ממלא את כל מהותם‪ ,‬ומטשטש את‬
‫הראיה הבריאה של כל אדם שפוי‪,‬‬
‫לראות את האמת הברורה‪ ,‬מלאים הם‬
‫בדעות אשר לא מתורתינו הק' מקורם‪,‬‬
‫ולכן אינם מבינים שום דבר אמת הנובע‬
‫ממקור טהור‪ ,‬מתורתינו הק' והטהורה‪,‬‬
‫דעותיהם הכוזבות אמנם אינם יוצאים‬
‫לחוץ אלא במקום הדחק‪ ,‬אבל תוך‬
‫תוכם מלאים הם בדעות כוזבות אשר‬
‫ממנו נובע שנאתם לכל סימן של אמת‪.‬‬
‫ואלי כותב השורות הגיע איזה איש‬
‫המשתייך ל"פארטיי" אשר מפורסמת‬
‫למתנגדת לציונות‪ ,‬ושאלני כל מיני‬
‫שאלות להפריך את דעת יראי ד' )ואין כאן‬
‫המקום לפרטם(‪ ,‬וכל שאלותיו היו כאילו‬
‫עפ"י תורה אסור כך וכך‪ ,‬ועפ"י תורה‬
‫מותר כך וכך‪ ,‬ממש דברים הגובלים עם‬
‫את כל טענותיו‪ ,‬נהפכתי אני לטוען‪,‬‬
‫ואמר לי כדברים האלה‪" :‬מה אתה רוצה‬
‫קרתא מתנהלת ע"פ פאליטיק‪ ,‬וגם אני‬
‫ואתה נמצאים בתוך הפאליטיק" )עפרא‬
‫לפומיה(‪.‬‬
‫כמדומני שעל דברים כאלה היינו‬
‫צריכין לקרוע קריעה‪ ,‬בתוך דבריו‬
‫מונחים דעות כוזבות שפרצו מלבו‬
‫חוצה כאשר הבחין שלא היה לו מה‬
‫טרחו כל עת לבאר היסודות מהו ציונות‪,‬‬
‫מהו אגודה‪ ,‬מה הרע בהם‪ ,‬מחשבת‬
‫ההתקוממות ורעתה וכל המסתעף‪,‬‬
‫וכשלאדם ברור היסודות ונכנס בו‬
‫שלהבת קודש‪ ,‬אש המלחמה‪ ,‬אזי‬
‫מעצמו נתברר לו כל שאר הפרטים‪ ,‬כגון‬
‫אי לקיחת 'קופת ֶח ֶלם'‪' ,‬ביטו"ל'‪ ,‬וכדו'‪,‬‬
‫מפני שכשאדם במלחמה עם השונא‪,‬‬
‫יתעב את השונא עד למאוד‪ ,‬ולא ירצה‬
‫ליהנות ממנו אפי' במשהו‪ ,‬ובלי שום‬
‫תירוצים‪ ,‬וכדו'‪ ,‬וכשאדם במלחמה עם‬
‫השונא יעשה הכל כדי לסובב לשונא‬
‫את כל הנזקים האפשריים‪ ,‬ובכל דרך‬
‫אפשרית‪ ,‬וכשחוזרים עוד הפעם ועוד‬
‫הפעם על יסודות האמת נמצא בעזהי"ת‬
‫דאיידי דטריד למיפלט לא בלע‪ ,‬אבל‬
‫אם ח"ו להיפך‪ ,‬אזי נסחפים ח"ו עם גלי‬
‫השקר השוצפים את הדור כולו‪.‬‬
‫וזה אחד הטעותים שיש להרבה‬
‫בנ"א שחושבים שציונות הוא חילול‬
‫שבת‪ ,‬חיטוטי שכבי‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬וטעותם‬
‫הוא‪ ,‬שהרי כל אלו העבירות כבר היו‬
‫לעולמים‪ ,‬דוגמת ההשכלה הארורה‬
‫והרעפארם‪ ,‬אבל "הציונות האט געצילט‬
‫אין פינטל" )כדברי הגר"ח זצוק"ל(‪ ,‬והפינטל‬
‫הוא מחשבת ההתקוממות למרוד‬
‫באומות‪ ,‬לדחוק את הקץ‪ ,‬ולעלות‬
‫בחומה‪ ,‬לעשות ככל העמים בית‬
‫ישראל‪ ,‬מדינה‪ ,‬צבא‪ ,‬געווער‪) ,‬נשק עפ"ל(‪,‬‬
‫ויש שאינם יודעים שאפי' היתה המדינה‬
‫מתנהגת ככל חוקי התורה‪ ,‬שמירת‬
‫שבת‪ ,‬צניעות‪ ,‬וכו'‪ ,‬מ"מ עצם הרעיון‬
‫הוא כפירה ומינות‪ ,‬ודבר זה ברור מאוד‬
‫למעיינים בספה"ק ובפרט בספר "ויואל‬
‫משה"‪ ,‬וכמו שכתב שם )ויוא"מ צ"ג( וז"ל‪:‬‬
‫"והנה לא דיבר המהר"ל ממינים‬
‫ואפיקורסים או מעבירים על הדת‬
‫ר"ל‪ ,‬כי לא דיבר כלל אלא מאותה‬
‫העבירה של דחיקת הקץ וכו' ואף‬
‫אם יהי' כל חברי הממשלה כולם‬
‫אהובים כולם ברורים אף כתנאים‬
‫ואמוראים‪ ,‬מכל מקום אם לוקחים‬
‫ממשלה והחירות מעצמם טרם‬
‫שהגיע הזמן הוי דחיקת הקץ שהיא‬
‫כפירה בתוה"ק והאמונה"‪ ,‬ודבריו‬
‫אי"צ חיזוק‪.‬‬
‫ונזכה במהרה בימינו "ומלאה הארץ‬
‫דעה את ד' כמים לים מכסים"‪ ,‬בביטול‬
‫ממשלת עמלק הציוני‪ ,‬ביאת משיח‬
‫צדקינו בב"א‪.‬‬
‫הדור זצוק"ל ולהבלחט"א שליט"א‪,‬‬
‫א "פרייער" או "א איד"(‪.‬‬
‫הכל בא מאותו "פינטל" השורש‬
‫פורה ראש ולענה השורה בתוכם ובלא‬
‫הרגשה אומרים את דבריהם ולא ירגישו‬
‫שדבריהם נובעים מדעות הכוזבות‬
‫הממלאים את הלב‪ ,‬רח"ל‪.‬‬
‫וכמו ששמעתי בשם הרריי"י דאמב‬
‫שליט"א שאמר‪ ,‬דכמו שיש אור המקיף‪,‬‬
‫יש ג"כ להבדיל טומאה המקיפה‪ ,‬ועצם‬
‫הטומאה הפנימית הוא הציונות ובא‬
‫השטן כדי לטמאות את כלל ישראל‬
‫בטומאה הפנימית‪ ,‬ומייצר טומאה‬
‫המקיפה והיינו חילולי השבת‪ ,‬וכדו'‪,‬‬
‫שכולם יצעקו רק נגד חילולי השבת‪,‬‬
‫וישכחו עי"ז מה"פינטל"‪ ,‬מהציונות‪,‬‬
‫וממילא איידי דלא טריד למיפלט בלע‪.‬‬
‫וע"ז כוון הגה"ק רשכבה"ג מרן‬
‫ה"ויואל משה" זצוק"ל זי"ע‪ ,‬שכתב‬
‫)חד"ת במדבר מ"ב( וז"ל‪" :‬ואם עומדין‬
‫להוכיח את העם קודש ומפרצה זאת‬
‫)הציונות( אין מזכירין לא די שאינו‬
‫מתקן רק מקלקל כ"א אין מזכירין‬
‫ההירוס הגדול והפירצה הגדולה א"כ‬
‫יאמרו מדשתקי רבנן ש"מ דניחא להו‬
‫ואין לך פירצה יותר גדולה מזה"‬
‫עכלה"ק והטהור‪.‬‬
‫וע"כ מוטל עלינו חובה לברר ולברר‬
‫פעם אחר פעם‪ ,‬מהות הציונות‪ ,‬דהיינו‬
‫עצם רעיון ההתקוממות מן הגלות‪ ,‬וזה‬
‫כולל בתוכו כל מיני הרגשים של‬
‫התקוממות‪ ,‬וד"ל‪ ,‬וכן לברר ממה נובע‬
‫ההתנגדות לרעיון כפרני טמא זה‪ ,‬ומה‬
‫הם דרכי ההתנגדות‪ ,‬ואח"כ אפשר לבאר‬
‫כל שאר פרטים‪ ,‬אבל כשאין היסוד ברור‬
‫דיו‪ ,‬הרי שבחלוף הזמן יתעוררו קושיות‬
‫על דא ועל הא‪ ,‬ונמצא דהוי כעין מה‬
‫שנתבאר לעיל דהשטן מייצר עוד‬
‫פרצות ועוד מצוות העיקר לשכוח מן‬
‫ה"פינטל"‪ ,‬ומשכך הרי שכשיתעוררו‬
‫קושיות ולא ידע שהקושיות נובעות‬
‫מחמת שאין ברור לו היסוד‪ ,‬ואזי לא‬
‫ידע מה להשיב על קושיותיו‪ ,‬וממילא‬
‫יעזוב את קצת האמת שיש בו‪,‬‬
‫וכשיעזוב הרי שאין לו במה להתחזק‬
‫נגד המים הזידונים‪ ,‬ויסחף‪ ,‬ח"ו‪.‬‬
‫ע"כ העיקר הוא ללבן היסודות‪,‬‬
‫וכשלאדם ברור היסודות ממילא מעצמו‬
‫כבר ידע וירגיש שכל הפרטים נובעים‬
‫מהיסודות‪ ,‬ואז בטוח דרכו וינצל מכל‬
‫ה'שוחד' שמגיש השטן‪ ,‬ואכן כל זקני‬
‫ה‬
‫מקפידה ודקדוק הלכה על כל קוצו של‬
‫יו"ד‪ ,‬והראיה שכשלא שלטו בעולם כל‬
‫הדעות הציוניות במדה מרובה כזאת‪,‬‬
‫אזי לא שמעו מכל הפלפולים האלו‪ ,‬כל‬
‫השנאה הזאת נובע מהדעות הציוניות‬
‫השורים תוך תוככי לבם‪ ,‬ומתפרץ‬
‫בשעות מסוימות‪.‬‬
‫ואותם האנשים אשר בקרבם‬
‫מפעפע ארס הנחש הציוני‪ ,‬הוא יזדעק‬
‫לנוכח חילולי שבת‪ ,‬התבוללות‪ ,‬ושאר‬
‫פרצות הדת‪ ,‬ולא מחמת היותו בוער‬
‫למען כבוד שמו ית'‪ ,‬אלא שהרי "חרדי"‬
‫אני‪ ,‬והראיה שעל השורש פורה ראש‬
‫ולענה ‪ -‬הציונות‪ ,‬על זה אינו מזדעק‪,‬‬
‫שזה תלוי במחשבתו‪ ,‬וה'ציונות' כפי‬
‫ה"פאליטיק" אינו כ"כ רע‪ ,‬ולכן משום‬
‫שלפי הפאליטיק‪ ,‬על חילול שבת 'זה'‬
‫צריך למחות‪ ,‬הרי ש'חייבין' למחות‪) ,‬ומי‬
‫שיאמר שאסור לילך ביחד עם מפורסמים‬
‫לציונים במלחמה נגד חילול שבת‪ ,‬יאמרו‬
‫עליו "קל דעת" "מחוצף" ושאר מילות גנאי(‪.‬‬
‫ומתוך דעות הכוזבות הממלאים חלל‬
‫לבם מזה נובע שבאותו מאמר שיצעוק‬
‫על 'התבוללות' אשר הציונים ימ"ש‬
‫עושים‪ ,‬יחשיב גם את "הצבא הציוני"‬
‫לאלה אשר נכללים בתוך העם היהודי‪,‬‬
‫ועל רוצחים שפלים אלה ישבח כי יש‬
‫בהם דבר מסוים של מדת הרחמנות‬
‫הטבועה בם? וכך כותבים גליון )?(‬
‫'העדה'‪" :‬לעם ישראל יש תמיד רגש חם‬
‫ומיוחד לאסונות של היקום ושל‬
‫הבריאה" ובהמשך דבריהם‪" :‬הצבא‬
‫הציוני קפץ בראש לצאת לעזור‬
‫בהאיטי‪ ,‬דבר מבורך שאולי היה בכדי‬
‫להעיד על מידת הרחמנות הטבועה‬
‫בעם היהודי לעזור לכל אדם אשר נברא‬
‫בצלם"‪ ,‬וממשיכים לבאר שכל מטרת‬
‫הצבא הציוני הוא התבוללות‪ ,‬אבל בלא‬
‫זה מהו ההו"א לומר ש"אולי היה בזה‬
‫בכדי להעיד על מידת הרחמנות"‪ ,‬וכי על‬
‫כופרים ורוצחים שפלים ההם יש באיזה‬
‫מעשה להעיד עליהם שיש להם‬
‫'רחמנות'‪ ,‬היפך מטבעם ורגילותם?! ועוד‬
‫וכי על צבא הזימה על אלה אשר יצאו‬
‫מכבר מעם ישראל‪ ,‬אפשר לומר עליהם‬
‫שיש באיזה מעשה שעשו להעיד על‬
‫מידת הרחמנות הטבועה "בעם‬
‫היהודי"?! וכי יהודים המה?! )וכמו‬
‫שמביא הגר"א וואסערמאן זצוק"ל בשם‬
‫הח"ח זצוק"ל‪ :‬אומרים א פרייער איד והוא‬
‫תרתי דסתרי‪ ,‬אין דבר כזה א פרייער איד‪ ,‬או‬
‫וכן מצאנו כמה פעמים בגמרא בקעה מצא‬ ‫עזבנו ארחות יושר בענין "צאי לך בעקבי‬ ‫)‪(íãå÷ä ïåéìâî êùîä‬‬
‫וגדר בה גדר‪ ,‬שאם גודרים פרצה ואוסרים‬ ‫הצאן" היות אשר מרן בעל ויואל משה זצוק"ל‬ ‫יז‬
‫המותר כדי לעמוד בפרץ אין בשינוי זה משום‬ ‫לא עשה כזאת‪ ,‬לכן רצוננו בזה לקיים "והייתם‬
‫ומעתה נבא בס"ד לענין "צאי לך בעקבי‬
‫צאי לך בעקבי הצאן‪.‬‬ ‫נקיים"‪ ,‬שלא פגענו כלל בזה בענין צאי לך‬
‫הצאן" שהוא דומה וכמעט ענין אחד עם קבלת‬
‫כללו דמלתא ‪ -‬תוכן ענין "צאי לך בעקבי‬ ‫בעקבי הצאן‪ ,‬וקבלת אבות‪ ,‬אלא אדרבה קיימנו‬
‫ואמונת חכמים‪ ,‬והוא יסוד גדול ביהדות‪.‬‬
‫הצאן" והמכוון בו הוא‪ ,‬להגיע אל חיזוק התורה‬ ‫בזה ענינים אלה‪ ,‬ואדרבה יותר נכון לגולל‬
‫אמנם גם ענין זה יש לו גדרי תורה‪ ,‬וכל זמן‬
‫‪ -‬והיינו חיזוק העיקרים באמונה ותורה‪.‬‬ ‫אשמה זו על המליזים עלינו‪.‬‬
‫שהוא בתוך גדרי התורה הוא חיזוק ויסוד‬
‫ולא להשתמש בענין צאי לך וכו' בענינים‬ ‫)ויש לציין כי מגוללים עלינו אשמות חמורות‬
‫ליהדות‪ ,‬אבל כשהוא יוצא מגדרי התורה הוא‬
‫טפלים במנהגי אבות‪ ,‬ומכל שכן שלא לעקור‬ ‫אחרות‪ ,‬אשר לא מיני' ולא מקצתו ולא ריחו יש בנו‪ ,‬גם‬
‫מחריב את היהדות‪.‬‬
‫הלכות פשוטות‪ ,‬בטענה של צאי לך בעקבי‬ ‫הוציאו ספרים בזה‪ ,‬וכבר השבנו עליהם בס"ד בקונטרסים‬
‫ונעתיק בזה את לשון חובת הלבבות‪ ,‬שהוא‬
‫הצאן‪ ,‬ומכש"כ שלא לפנות אחר מינות כגון‬ ‫ואין כאן מקומם‪ ,‬וכאן לא באנו אלא על ענין זה של קבלת‬
‫מבאר מאד על ענין זה‪ ,‬וז"ל‪ :‬ונאמר כי החכמה‬
‫ציונות או ספרי גויים בטענה של קבלת אבות‬ ‫אבות וצאי לך בעקבי הצאן(‪.‬‬
‫כשמנהיגים אותה על דרכה תהיה רפואה לכל‬
‫וצאי לך וכו'‪.‬‬ ‫ומתחלה נדבר מאיזה כללים בענין זה‪.‬‬
‫מדוה‪ ,‬וכשנוטים בה מנתיבתה תהיה מדוה‬
‫ועיקרי היהדות היינו כגון שלא לשנות שם‪,‬‬ ‫הכתוב אומר אם לא תדעי לך היפה בנשים‬
‫כולל שאין לו רפואה ולא ארוכה‪ ,‬ועל כן‬
‫לשון ומלבוש‪ ,‬ושלא לחמוד יופי הגויים‪,‬‬ ‫צאי לך בעקבי הצאן ‪ -‬מדבר באופן שאין ידוע‬
‫נמשלה התורה באש כמ"ש הלא כה דברי כאש‬
‫ורחבת ותענוגי עוה"ז‪ ,‬יופי הבתים‪ ,‬והטיולים‪,‬‬ ‫הענין‪ ,‬ואינו מדבר אם הענין ידוע בין לטוב בין‬
‫וגו' מפני שמאירה העינים באורה כמו שאמר‬
‫וחכמות ואורח חיי העמים‪ ,‬ועניני המאדעס‪,‬‬ ‫לרע‪ ,‬כי אם הוא טוב בודאי שהוא עקבי הצאן‬
‫מצות ה' ברה מאירת עינים‪ ,‬ואומר נר לרגלי‬
‫וכהנה‪ ,‬כל מה שהוא חיזוק לתורה‪.‬‬ ‫אבל אין מדבר ממנו שהרי הוא פשוט וידוע‬
‫דבריך ואור לנתיבתי וכו' ושורפת ביקודה מי‬
‫יט‬ ‫והכתוב אומר אם לא תדעי‪ - ,‬וכן אם הוא פשוט‬
‫שנוטה מנתיבתה וכו' ע"כ הזהר שלא תטה‬
‫וידוע לרע אין שייך בו עקבי הצאן‪ ,‬כי מה שהוא‬
‫ועתה נבא לענינינו מה שהולכים עם‬ ‫אשורך מדרך האבות ונתיב הראשונים אל‬
‫מבואר לאיסור אין לנטות מפשטות התורה‪ ,‬אך‬
‫הפאלעסטינים‪.‬‬ ‫הבדיאות ותסמוך על שכלך ותתיחד בעצתך‬
‫מדבר ממה שאין ידוע ‪ -‬וזה כלל גדול‪.‬‬
‫כבר נתבאר בקונטרסים ובמאמרים בארוכה‬ ‫ותתבודד בסברתך ואל תחשוד אבותיך במה‬
‫ובשדי חמד אות מ' בענין מנהג‪ ,‬יש אוסף‬
‫‪ -‬וכאן יבא בקיצור מופלג‪ - ,‬החילול ה'‬ ‫שמסרו לך מאופני טובותיך ואל תסתור עצתם‬
‫רב בענינים אלו ומביא מא' מן הגדולים שאם‬
‫שהציונות והמדינה מפרסמין בעולם כולו זה‬ ‫במה שהורו לך כי אין עצה שתעלה בדעתך‬
‫הונהג דבר שאינו טוב אינו זילותא לראשונים‬
‫ששים או מאה שנה‪ ,‬הוא נורא ואיום‪ ,‬והכל‬ ‫שלא קדמוך לדעתה ועמדו על כל מה שמביאה‬
‫אם מבטלים אותו‪ ,‬וכזה איתא גם בתשובות‬
‫תחת השם "ישראל"‪ ,‬שמו הכללי של כל עם‬ ‫אליו מטוב ורע ואפשר שקדם לדעתך אופן‬
‫באר משה מהרה"ג מדעברעצין ז"ל )פה בלאנדאן‬
‫ישראל‪ ,‬וכל העולם ממש רואה ושומע שגם‬ ‫יושר המחשבה ההיא בתחלתה ונעלם ממך‬
‫אין איתי דבריהם( שמותר לשנות דבר שנראה לו‬
‫השומרי תורה וגדולי התורה מסכימים שזה‬ ‫אופן ההפסד אשר יתהוה ממנה באחריתה ואתה‬
‫באופן אחר על פי תורה ואינו זילותא‬
‫ה"ישראל" ישראל הוא‪ ,‬ונחתם החיה"ש על‬ ‫במיעוט יישובך תראה יושרה ולא תראה טעותה‬
‫להקדמונים שאחזו באותו ענין‪.‬‬
‫שמם של כלל ישראל האמתי הנודע מעולם‪.‬‬ ‫ואופני הפסדה וכו'‪.‬‬
‫עוד ידוע שאין לעשות דוגמת תנועות‬
‫וחל החיוב על כל איש ישראל פרטי ועל כל‬ ‫אך אם תרצה לקבל על עצמך מתוספת‬
‫מעשה רבו והזהירו עליו בספ"ק‪ ,‬והראה על זה‬
‫צבור ישראלי להכריז ש"ישראל" זה אינו‬ ‫הרשות במצוות מה שתוכל אחר שתמלא‬
‫הידוע שכל תלמידי בעשטה"ק ותלמידי‬
‫ישראל‪ ,‬וחיוב זה הוא בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬ ‫חובותיך מן המצוות‪ ,‬כאהבת חסד‪ ,‬אחר שיהיה‬
‫תלמידיהם כל אחד היה שונה מרבו ושונים זה‬
‫וחיוב זה מבואר בדברי מרן בעל ויואל‬ ‫מסכים עם שכלך ורחוק מתאוותך‪ ,‬יהיה טוב‪,‬‬
‫מזה כמעט לא נמצא אחד דומה ממש להשני‪,‬‬
‫משה ז"ל הלכה למעשה בחומר רב ‪ -‬הא חדא‪.‬‬ ‫ואתה מקבל עליו שכר‪ ,‬ואינך יוצא בו מדעת‬
‫אלא כל אחד לפי תכונת נפשו עבד את ה'‪ ,‬אך‬
‫ואידך ‪ -‬הציונים מעת היותם עד היום ממש‬ ‫הראשונים‪ ,‬כי כבר אמרו ועשו סייג לתורה‪,‬‬
‫קבלו את פנימיות הארת נפשם )היום רחוקים מן‬
‫מבעירים שנאת ישראל נורא עד להשחית‪ ,‬וחל‬ ‫ואמרו מפני מה חרבה ירושלים מפני שהעמידו‬
‫הפנימיות‪ ,‬תופסים מנהגים חיצוניים וחיצוניים דחיצוניים‪,‬‬
‫החיוב לגולל שנאה זו מעל עם ישראל כולו או‬ ‫דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת‬
‫ומתרברבים להיות בזה ממשיכי דרך ותופסי קבלת אבות(‬
‫עכ"פ מקצתו או אפילו יחידים ואפילו על צד‬ ‫הדין וכו'‪ ,‬ואמר אחד מן החסידים מי שאין לו‬
‫ומובן שאין זה שייך לענין צאי לך וכו'‪.‬‬
‫הספק‪ ,‬וחיוב זה הוא מצד מצות לא תעמוד על‬ ‫תוספת‪ ,‬אין לו חובה‪ ,‬ואין התוספת מתקבלת‬
‫עוד‪ ,‬הנה בחובות הלבבות‪ ,‬המאמר‬
‫דם רעך ‪ -‬וגם זה מבואר בדברי מרן ז"ל‪ ,‬ואע"פ‬ ‫עד שתיפרע החובה‪ ,‬וכבר התירו לנו וחייבו‬
‫שהעתקנו שמזהיר מאד על ענין צאי לך‪ ,‬מבואר‬
‫שהפלפולים סביב ענינים אלה רבו‪ ,‬אבל אצל‬ ‫אותנו להתנהג בתוספת המצוות‪ ,‬כמו שאמרו‬
‫בסוף דבריו שמותר להוסיף אחר שקיימו את‬
‫מבקשי אמת הדברים ברורים כשמש בצהרים‬ ‫)יומא פא ב(‪ :‬מוסיפין מחול על הקודש‪ ,‬והתוספת‬
‫מה שמחויבין‪ ,‬ואין בזה שמשנים מדרכי אבות ‪-‬‬
‫בלי ספק שהחיוב לנו לעשות מה שאנו עושים‪,‬‬ ‫בצום ובתפילה ובצדקה וכו'‪ ,‬והרבה מן הדומים‬
‫ושמענו מכללו גם‪ ,‬שהמכוון בזה‪ ,‬לקיים‬
‫חיובי דאורייתא‪ ,‬חמורים‪.‬‬ ‫לזה‪ .‬עכ"ל חובת הלבבות‪.‬‬
‫החיוב‪.‬‬
‫ומגוללים עלינו אשמות רבות‪ ,‬ובשאר‬ ‫יח‬
‫ועוד נמצא במס' חולין ח'‪ ,‬ת"ח האומר דבר‬
‫מקומות הארכנו בבירורים‪ ,‬וכאן נדבר רק מענין‬
‫חדש אין מזניחין אותו )יעוי"ש כמה גרסאות( עכ"פ‬ ‫והנה כלפי שמליזים עלינו אשר בהיותינו‬
‫"צאי לך בעקבי הצאן" ‪ -‬אשר טוענים‪ ,‬מרן ז"ל‬
‫הרי אין בכגון זה ענין צאי לך בעקבי הצאן‪.‬‬ ‫משתתפים עם הפאלעסטינים בהפגנותיהם‬
‫מעולם לא עשה כך בהפראטעסטן שעשה‪ ,‬לילך‬

‫ו‬
‫הצאן" אלא האמת הוא שיהי' קיום תוכן הענין‪,‬‬ ‫פרעזידענטן מחלקים בין יהודים לציונים‬ ‫יחד עם הפאלעסטינים‪ ,‬גם יש טענה שהי'‬
‫דהיינו ההכנעה והפיוס כמו ששייך באותו מצב‪,‬‬ ‫ואומרים שאין להם נגד יהודים כלום רק נגד‬ ‫מעשה שהלכו לפראטעסט ומצאו שם‬
‫והוא זה שאנו עושים‪ ,‬כי נתברר בלי ספק שדרך‬ ‫ציונים ‪ -‬הרבה יהודים נצולו בפועל והרבה‬ ‫פאלעסטינים )או שבאו לשם( וצוה לחזור תיכף כי‬
‫ואופן זה הוא המועיל והמצליח והמתקבל‬ ‫שונאי יהודים נתבטל שנאתם ונהפכו לאוהבים‪,‬‬ ‫לא דרכם דרכינו‪.‬‬
‫אצלם‪ ,‬ולא סגי בלאו הכי‪ ,‬וזהו שעשה ר' יוחנן‬ ‫כאשר מגיע אלינו מכתבים רבים ‪ -‬מרן ז"ל לא‬ ‫כ‬
‫בן זכאי ‪ -‬הדברים הם לעצמינו להתחזק‪ ,‬ולא‬ ‫ראה ולא שמע כל זאת ‪ -‬זכותו עמדה להגיע לכל‬
‫ויש להקדים ‪ -‬שיש הפרש בינינו להטוענים‬
‫יועילו להטוענים נגדינו‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬
‫נגדינו‪ ,‬כי אצלינו נתאמתו עניני קידוש ה'‬
‫המקטרגים עלינו מכחישים את השמש‬
‫כב‬ ‫והצלת ישראל באמת גמור‪ ,‬לפנינו עומדים‬
‫בצהרים‪.‬‬
‫וכבר כתב מרן ז"ל בויואל משה שצריך‬ ‫יהודים שנדונו ח"ו וכו' ומתחננים לנו להצילם‬
‫יש לנו הרבה להוכיח ולהראות איך‬
‫זכות למצוא את הדרך בעקבי הצאן‪ ,‬וז"ל ח"א‬ ‫ובידינו להצילם ואנו עושים זאת‪ ,‬ומחויבים‬
‫המקטרגים עלינו עזבו דרכו של מרן ז"ל‪ ,‬אבל‬
‫סוף קס"ח שיהיה דור שלא יוכלו לידע הנהגה‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬ואי אפשר לנו לשקול את הענינים‬
‫אין זה דרכינו ‪ -‬גם כי קצרנו מאד בהראות‬
‫מן המנהיגים‪ ,‬אבל זה ודאי שהעקביים ניכרים‬ ‫בקלות וזלזול אלא בחומר רב ואחריות גדול‪,‬‬
‫צדקת דרכנו והצלחת פעולתו‪ ,‬הלא הוא‬
‫מדרכי הראשונים להתבונן בהם‪ ,‬ויוכל לידע‬ ‫ולא כן הטוענים נגדינו‪ ,‬אין להם האמת הזה אף‬
‫מתפרסם על הטעלעפאן ובגליונות ‪ -‬תלי"ת על‬
‫משם המתבונן ומבקש האמת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫גם מכחישים את השמש בצהרים‪ ,‬לכן‬
‫כל החסד‪.‬‬
‫)ושם קס"ט( ולפי פשוטו דאם פני הדור כפני‬ ‫טענותיהם בלי האחריות הצריך וגם בזלזול ‪-‬‬
‫אף גם אפילו שמרן ז"ל לא עסק בזה‪ ,‬אבל‬
‫הכלב ועל מה שאמרו בגמרא סנהדרין דף צ"ז‬ ‫גם אין להם הרגש בכבוד שמים המושפל עד‬
‫דרך זה מקובל מכל הדורות עד יעקב אבינו‪ ,‬אם‬
‫שבעיקבא דמשיחא היוקר יעות פרש"י ז"ל‬ ‫שאול תחתי' בבזיון נורא‪ ,‬זה ששים שנה‬
‫כי לא בצורה זאת‪ ,‬אבל יסוד הענין להכנע‬
‫בל"א היוקר יעות מכובד שבהן יהי' עוותן‬ ‫בהמשך אחד‪.‬‬
‫לעמים ולפייסם הוא מה שאנו עושים‪ ,‬ובכל דור‬
‫ורמאי‪ ,‬ועוד ענינים כאלה בגמרא האיך אפשר‬ ‫משתנה זאת לפי ענינו ומצבו של אותו דור‪.‬‬ ‫כא‬
‫שיהי' בדור כזה הלכה ברורה במקום אחד‪ ,‬ומי‬ ‫וענין זה מבואר בדברי מרן ז"ל ‪ -‬דברי יואל‬ ‫ונבא אל הטענות‪ ,‬הנה גם אני נמצא בתוך‬
‫יוכל לידע באותו הדור על מי לסמוך ולצרפו‬ ‫וישלח דף קכ"ב )מאמר ג'( וז"ל‪ :‬והנה יעקב‬ ‫המחנה השייכת למרן ז"ל‪ ,‬ועכ"פ לא רחוק‪,‬‬
‫למנין בדבר הלכה ‪ -‬וכבר הבאתי לשון הזו"ח‬ ‫אבינו הורה לנו הדרך איך להתנהג בגלות‬ ‫ונשתתפתי בהפראטעסטן זה כארבעים שנה‬
‫שהתאונן על אותו הדור שיהי' בלי חכם וצורה‬ ‫כמ"ש הרמב"ן ז"ל ר"פ זו כי כל אשר אירע‬ ‫תלי"ת‪ ,‬ועכ"פ הי' לי ענין בהם לשמוע‬
‫ותלמיד הוגה ועוד ענינים נוראים‪ ,‬וע"כ סמכו‬ ‫לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני‬ ‫מהנעשה‪ ,‬ומעולם לא שמעתי שמועה כזה בשם‬
‫זה אקראי שנשמע משם שכחת התורה‪ ,‬אבל‬ ‫עשו‪ ,‬וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק שנזמין‬ ‫מרן ז"ל שאין ללכת עם הפאלעסטינים‪ ,‬לא‬
‫בשביל שגם זה ידעו שמי שירצה לידע האמת‬ ‫עצמינו לשלשת הדברים שהזמין הוא עצמו‪,‬‬ ‫בחיי מרן ז"ל ולא אח"כ‪ - ,‬שמועה זו נולדה רק‬
‫יוכל להכיר מהפסיעות שדרכו בהן הראשונים‬ ‫לתפלה‪ ,‬ולדורון‪ ,‬ולהצלה בדרך מלחמה‬ ‫מעת שההבערה לחלק יצאה לצעוק על‬
‫ז"ל כמו שהבאתי מדברי רש"י ז"ל‪ ,‬לכן תירצו‬ ‫‪ ìöðäìå çåøáì‬עכלה"ק‪ ,‬וכדרך שהכניע‬ ‫ההולכים עם הפאלעסטינים‪.‬‬
‫בזה הפסוק דלא תשכח מפי זרעו כמבואר לעיל‬ ‫יעקב אבינו את עצמו לפניו כך צריכים אנו‬ ‫אף גם‪ ,‬שאם מרן צוה להצבור לשוב‪ ,‬הי'‬
‫‪ -‬ע"כ‪.‬‬ ‫להתנהג שלא למרוד באומות‪ ,‬ועשו הרשע רצה‬ ‫זאת צריך להיות מפורסם לאלפים או למאות‪,‬‬
‫)ולהלן שם( הן אמת שבעו"ה בדור השפל‬ ‫ליתן ליעקב שררה שיהיה ענינם על מצב שוה‪,‬‬ ‫ולא שאיזה יחידים יספרוה‪.‬‬
‫הזה מחמת השפעת הדור המרובה‪ ,‬ובפרט‬ ‫כמו שפירש בעל העקידה ז"ל )הובא לעיל( עה"פ‬ ‫ואפילו לפי תופסי הסיפור‪ ,‬נוסח הסיפור‬
‫אותם שיש להם קצת נגיעה עולם חשך בעדם‬ ‫נסעה ונלכה ואלכה לנגדך‪ ,‬ויעקב אבינו סירב‬ ‫אצלם‪ ,‬שבא פקודה "מבית" מרן‪.‬‬
‫שלא לראות האמת אף מדעת הראשונים ז"ל‬ ‫ולא קיבל והשיב לו ודפקום יום אחד למהר את‬ ‫והמקורבים להגה"צ מוה"ר חנינא אברהם‬
‫והשוחד המעוור עיני חכמים הוא המסלף דברי‬ ‫הקץ טרם יחפץ ומתו כל הצאן ח"ו עכ"ד ז"ל‪,‬‬ ‫לייטנער זצ"ל אומרים בשמו‪ ,‬שמעולם לא שמע‬
‫צדיקים‪ ,‬שמסלפין גם דברי צדיקים וקדושים‬ ‫ולמד דעת לדורות שלא ידחקו ישראל את הקץ‬ ‫מדובר כזה ממרן ז"ל‪.‬‬
‫שבדורות שלפנינו להעמיס גם בדבריהם דרכם‬ ‫ולא יטלו גדולה לפני הזמן‪ ,‬רק יהיו מוכנעים‬ ‫אף גם זכור לנו השתלשלות המאורעות ‪-‬‬
‫הרע ומהפכין דברי אלקים חיים וכבר פירשו‬ ‫ויקבלו על עצמם גזירת הגלות‪ ,‬וז"ש כדבר הזה‬ ‫תקומת הפאלעסטינים התחילה בעיקר בשנים‬
‫בפסוק ממרים הייתם עם ה' שהי' המרתם עם ה'‬ ‫תדברון אל עשו במצאכם אותו‪ ,‬וצוה כן לכל‬ ‫שאחר הסתלקות מרן ז"ל‪ ,‬ולא הי' במציאות‬
‫באמרם שכן צוה ה' לפי הפירושים הזרים‬ ‫העדרים ירמוז על כל הגליות שידברו אל עשו‬ ‫הפגנה אצל הפאלעסטינים בזמן שהי' מרן ז"ל‬
‫שאמרו בתוה"ק בגילוי פנים בתורה שלא‬ ‫כדברים אשר דיבר יעקב אבינו דברי ריצוי‬ ‫בבריאות‪.‬‬
‫כהלכה‪ ,‬אמנם אעפ"כ השם לבו לדבר ה' להכיר‬ ‫והכנעה‪.‬‬ ‫אמנם אפילו נניח שהמעשה שמספרים אמת‬
‫האמת ומסלק מעליו כל נגיעה השי"ת בעזרו‬ ‫ומ"ש כדבר הזה בכ"ף הדמיון מפני שכל‬ ‫‪ -‬אין ספק אצלינו אילו הי' מרן ז"ל בינינו‬
‫להכיר האמת מפסיעות הראשונים ז"ל ‪ -‬ע"כ‪.‬‬ ‫גלות בחינתו שונה משל חבירו והנסיונות מצד‬ ‫ורואה ושומע המציאות מה שאנו רואים‬
‫)ושם ק"ע( ואין לנו אלא להסתכל בעקבות‬ ‫שרי האומות עלינו שונות ומשונות‪ ,‬ע"כ א"א‬ ‫ושומעים‪ ,‬בודאי הי' הוא מהראשונים לעסוק‬
‫הראשונים ומנה לא נזוע‪ ,‬הגם שהמושפעים מן‬ ‫שתהיה התשובה אליהם שוה ממש בדיבור אחד‬ ‫בזה ולתמוך בזה והי' שמח שמחה גדולה‪.‬‬
‫הדור ההוא אשר בו שכחת התורה ר"ל המה‬ ‫לכולם אבל תכלית כוונתם אחד הוא להראות‬ ‫אף גם אפילו נאמר שאז הי' אומר מרן ז"ל‬
‫המהפכים ותולין בוקי סריקי גם בהם‪ ,‬מה שלא‬ ‫הכנעתינו ושלא למרוד באומות ולהתנהג כאשר‬ ‫כך‪ ,‬אבל היום נשתנה המצב הוכפלה ונתגדלה‬
‫היה ולא נברא‪ ,‬כמו שאומרים פירושים זרים גם‬ ‫עשה אבינו יעקב‪ ,‬וז"ש כדבר הזה תדברון אל‬ ‫הסכנה בכל העולם עד שאמהות של ילדים‬
‫בפסוקים ובמאמרי חז"ל ובשאר ספרן של‬ ‫עשו בכ"ף הדמיון להורות על תוכן הענין ולא‬ ‫קטנים יעזבו את בניהם ויאבדו עצמם ‪ -‬ומי ערב‬
‫צדיקים‪ ,‬אבל למבקשי אמת אשר אינם‬ ‫על השתוות הלשון‪ ,‬עכ"ל דברי יואל‪.‬‬ ‫שלא יעשו זאת בכל מקום בעולם בין אסיפת‬
‫מתחשבים כלל עם השפעת כל הדור ההוא‬ ‫מבואר בדבריו שהמצריכים לעשות בדיוק‬ ‫יהודים ‪ -‬בודאי בשינוי המצב משתנה ההוראה ‪-‬‬
‫ורוצים לידע דעת הראשונים‪ ,‬להם פסיעותיהם‬ ‫כמרן ז"ל אינו האמת בענין "צאי לך בעקבי‬ ‫ותלי"ת נראים הפירות של הפעולות עד שכמה‬

‫ז‬
‫התורה אז הוא מחלה כוללת שאין לה רפואה‬ ‫מפני שעניני "אמונת חכמים" "צאי לך‬
‫והתורה שורפת ביקודה‪ ,‬ואין לנטות מן‬ ‫בעקבי הצאן" חמורים מאד‪ ,‬והם עיקרי‬
‫הפשטות והאמת וכן מבואר בויואל משה הנ" ל‬ ‫האמונה והתורה‪ ,‬כל זמן שהם בגדרי התורה‬
‫‪ -‬כללא דמלתא‪ ,‬ברור כשמש בצהרים‪ ,‬אשר‬ ‫והאמת‪ ,‬לכן לקח אותם השטן לכלי נשקו ‪,‬‬
‫ההליכה עם הפאלעסטינים באופן שאנו‬ ‫דהיינו להעדיף עליהם יותר ממדת התורה‪,‬‬
‫עושים‪ ,‬עי "ז דייקא נתפרסם בין העמים הניגוד‬ ‫ובזה נהפכים להיות עוקרים האמונה והתורה‪,‬‬
‫לציונות ומדינתם‪ ,‬הוא הכחשת הכפירה בשם‬ ‫וכמאמר הידוע והי' כאשר תרי"ד ופרקת עולו ‪,‬‬
‫"ישראל"‪ ,‬הוא הצלת ממשית וודאית‪ ,‬חיובי‬ ‫שבמה שמוסיפים על מדת התורה ועושים‬
‫תורה הם ו אין אנו רשאים לזוז מזה ולא‬ ‫תרי"ג תרי"ד בזה מקבל עשו ושרו כח ח" ו‬
‫להמעיטו‪ ,‬אין אנו רשאים על פי תורה להשגיח‬ ‫להפוך התרי"ג ח"ו‪ ,‬שנהפך האמת בעיקרים‬
‫על שום מניעה ומונע‪ ,‬אין הם באים מכח תורת‬ ‫ויסודות‪ ,‬וגם מעוטף במלבוש של אמונת‬
‫ה' תורת אמת‪ ,‬אבל אנו באים בתורת ה' תורת‬ ‫חכמים וצאי לך בעקבי הצאן‪ ,‬שנולד עקבי‬
‫אמת‪ ,‬וה' אתנו אל תיראום‪ ,‬ובקרוב נזכה‬ ‫הצאן כמו שהפאליטיקאנטן והמסלפים רוצים ‪,‬‬
‫לגילוי כבוד ה' אמן‪.‬‬ ‫וזהו מה שכתב החובות הלבבות )שהזכרנו‬
‫בתחילת המאמר( שאם נוטים מן התורה עם‬
‫ועקבותיהם עדיין ניכרים כמ"ש רש"י ז"ל‪ ,‬וע"ז‬
‫באה ההבטחה כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬כמבואר‬
‫לעיל‪ ,‬עכ"ל ויואל משה‪.‬‬
‫כג‬
‫והנה במה שמליזים עלינו שאנו מסייעים‬
‫לרוצחים כבר השבתי בס"ד בקונטרסים "דרך‬
‫הצלה" ו"נתיב ישר" אשר טעות הוא בידם‪,‬‬
‫ועתה שמעתי עוד ואכתבנו‪ ,‬הנה הגה"צ ר'‬
‫מיכאל דוב ווייסמאנדל הי' נותן הרבה כסף‬
‫להרוצחים עבור פדיון יהודים‪ ,‬גם רצה ליתן‬
‫הרבה מליונים עבור פדיון ולא עלתה בידו‪ ,‬ולא‬
‫עלה על דעת שום תלמיד חכם לומר שזאת‬
‫אסור מחמת סיוע לרוצחים ופתאום אומרים‬
‫סברא הפכית‪.‬‬
‫ונסיים את ענינינו‪.‬‬

‫דמעות הרצחנים "דם ואש ותמרות עשן"‬

‫המשרתים את אדוניהם ככלבים‪ ,‬ומלעיטים את המוחות בכל מה שדורש‬
‫הציוניסט‪ ,‬עם זה אינו מרגיש באסון המומט על ראשם כמאום‪.‬‬
‫תמורת לזעוק לנגד הציונים הרף! הרפו משפך דמינו! בנינו ובנותינו‬
‫אינם שפנים להתעלל בהם ככל העולה על הרוח‪.‬‬
‫תמורת זאת משחקים את המשחק עם הציוניסט יחד‪" ,‬בקשו‬
‫רחמים!" "סכנה לעם ישראל" משמרות תפילה וכו'‪.‬‬
‫ודאי יש כאן סכנה‪ ,‬ודאי צריך משמרות תפלה‪ ,‬אבל מה צריכה להיות‬
‫תפילתינו ותחינתינו לפני שוכן מרומים‪ ,‬להצילנו מידי המרצחים הציונים‪,‬‬
‫להתפלל ולקוות למפלתם‪ ,‬להתפלל ולקוות לה' לכלותם במהרה מתחת‬
‫שמי ה'‪.‬‬
‫הם אשר הביאו לרצח רבבות באייראפא‪ ,‬הם אשר מנעו כל אפשרות‬
‫להצילם‪ ,‬הם אשר העבירו רבבות רבבות יהודים על דתם‪ ,‬הם אשר הביאו‬
‫לשפך דם רבבות מאז הקימו את מדינתם לצורך קיום מדינתם )"הצלת‬
‫ישראל"(‪ ,‬הם אשר עכשיו ממשיכים בידים להביא על יהודים סכנות‬
‫נוראות‪ ,‬ומלחמות אשר אין מי יודע מה יהא בסופו‪.‬‬
‫הצילנו מידי החנפים המתחברים להם ומחזיקים בידם להמשיך‬
‫לעשות כל התועבות הנוראות האלה‪ ,‬הצילנו מידי אלו המכנים שם‬
‫לעצמם "גדולים" "רבנים" "אדמורים" המסיתים את הכלל להשתתף‬
‫עמהם ולהיות ח"ו חטיבה אחת עם כופרים ומומרים בכל התורה‪ ,‬להמיר‬
‫תורת ה' ומצותיו‪ ,‬בלאומיות שפילה וגסה‪ ,‬להמיר רחמנות בושת פנים‬
‫וגמ"ח באכזריות רציחה וחמס‪.‬‬
‫ודאי יש כאן סכנה ליהודים‪ ,‬והסכנה הוא הציונות הארורה‪.‬‬
‫ובעיקר יש כאן סכנה אחת שהיא חמורה שבעתים‪ ,‬והיא הסכנה‬
‫מאותם המסיחים דעתם ודעת אחרים מן הסכנה‪.‬‬
‫כי אם היו מכירים בסכנה ומכירים מיהו כאן הרוצח והאויב‪ ,‬יש כאן‬
‫פתרון פשוט למאוד‪ ,‬והוא‪ ,‬להודיע קבל עולם כי היהודים המאמינים אין‬
‫להם חלק ונחלה בציונות‪ ,‬ולהוקיע את דברי ההתגרות שלהם באו"ה‪.‬‬
‫אבל כאשר אין רוצים לפרסם כן‪ ,‬אם מיראה אם מאהבה‪ ,‬סו"ס הכל‬
‫נתפסים באותו עון והקולר תלוי בצוור הכלל‪ ,‬וה' יצילנו מהסכנה האורבת‬
‫ומהאסון שהציונים ממיטים על עצמם‪.‬‬
‫אולי כראותם חרב מרוטה יפקחו עיניהם וישכילו ויבינו כי הציונות‬
‫מראשיתה ועד אחריתה הוא גזירת שמד וכליה על שונאיהם של ישראל‪,‬‬
‫אולי יחוסו על נפשם ועל נפש טפיהם ועולליהם בטרם יבא השמש‬
‫ויחשיך בטרם יתנגפו רגליהם על הרי נשף‪ ,‬ויקיאו אותה בחרפה ולדראון‬
‫עולם‪ ,‬ינתקו מוסרותיהם וישליכו שיקוציהם מבין עיניהם‪ ,‬וידעו כל באי‬
‫עולם כי ישראל הם עם מקבלי התורה מקבלי עול מלכות שמים ועול‬
‫מצות‪ ,‬וכל דרישות והתגרויות הציונים אין להם עם ישראל ולא כלום‪.‬‬
‫והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה ה' למלך על כל הארץ‪.‬‬
‫אלפי רבבות בני ישראל תושבי ארה"ק נמצאים שוב בצל התופת תחת‬
‫סכנת מלחמה פחודים הם מכל צרות ממחרפיהם ומלוחציהם‪.‬‬
‫במצב סכנה שוכחים מיהו הרוצח ומיהו המוסת‪ ,‬החומר ביד היוצר‪,‬‬
‫הכלב אשר הציונים במו ידיהם‪ ,‬בזדון‪ ,‬במחשבה תחילה‪ ,‬הסיתו אותו‪,‬‬
‫והעלו חמתו עד להשחית‪.‬‬
‫אותו הטקטיק אשר השתמשו לבנות את מדינתם‪ ,‬ע"י הבאת שמד‬
‫וכליה על רבבות רבבות דמי נקיים וטהורים‪ ,‬אנשים נשים וטף זקנים‬
‫וישישים עם עולי ימים ויונקי שדים הי"ד‪.‬‬
‫כדי שאחר ההשמדה האיומה יוכלו להגיש את תביעתם על "ארץ‬
‫ישראל" להקים "מקלט בטוח" לטבוחיהם‪.‬‬
‫ובתוהו ובוהו אשר היה אחר שנות האימה‪ ,‬כאשר האודים המוצלים‬
‫מאש היו שבורים ורצוצים עד דכדוכה של נפש‪ ,‬ולא הבחינו כי המציל‬
‫המושיע‪ ,‬הוא הוא הרוצח בעצמו‪ ,‬לא הבינו כי לא מקלט בטוח הם‬
‫מקימים‪ ,‬אלא קבר אחים‪.‬‬
‫לא הצלת ישראל בראש מעיינם‪ ,‬אלא השמדת שארית הפליטה הוא‬
‫מטרתם "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד"‪.‬‬
‫כי המדינה שהקימו הוא המשך הטבח אשר החלו בגירוי כל עמי תבל‬
‫על היהודים‪ ,‬ומניעת כל דרך להצלתם‪.‬‬
‫ומאז הקימו את מדינתם‪ ,‬ממשיכים באותו טקטיק ואותו דרך‪ ,‬לגרות‬
‫את העם הערבי‪ ,‬להעלות חמתו עד להשחית להביאו לידי רצח יהודים‬
‫חפים מפשע‪ ,‬לשפוך דמי זכאי‪ ,‬נקיים וטהורים‪ ,‬ולחזור על הפזמון הישן‬
‫נושן‪" ,‬צריך לתמוך במדינה שלהם אשר הוא המגן על היהודים מהרוצחים‬
‫הערבים"‪.‬‬
‫ואין מי שיקים קול זעקה‪ ,‬אתם הרוצחים! אתם השפלים והנבזים‬
‫המסיתים בזדון וביודעים את הערבים לרצוח יהודים‪.‬‬
‫כי דם ישראל הם קל בעיניהם ממים רח"ל‪ ,‬אשר לכל צורך ומטרה‬
‫ראוי לשפכו‪ ,‬ללא נקיפת מצפון‪.‬‬
‫ועתה‪ ,‬כאשר גברה הדרישה והתביעה בעולם להחזיר לערבים‬
‫הקרקעות שגזלו מהם‪ ,‬מה שיקטין את גבולי ההשתלטות‪ ,‬ועמו תיקטן‬
‫האליל הלאומי כולו‪ ,‬צריכים הם לעוד דם‪ ,‬כדי לטעון כי החזקת הקרקעות‬
‫נצרכות למאוד לצורכי "הגנה" ]על הלאומיות האבודה[‪.‬‬
‫ולזה עמלים זה כעשר שנים ליצר "אויב יזרעאל" חדש‪ ,‬להתגרות בו‬
‫בכל לשון גנאי‪ ,‬להעלות חמתו‪ ,‬ולהביאו לידי רציחה ושפיכות דם‪ ,‬כדי‬
‫שיוכלו אח"כ "להוכיח קבל עולם" כי הם המותקפים וצריכים לעמוד‬
‫לימינם להצילם מיד רודפיהם‪ ,‬וכמה דם ישפך? למאי נפקא מינא‪ ,‬לדידם‬
‫כמה שיותר‪.‬‬
‫זהו הפרצוף הציוני האמיתי‪.‬‬
‫והעם הכבוש תחתם‪ ,‬המולעט מדי יום מידי כמה לבלרים בורים‪,‬‬

‫ח‬
‫ועי"ז נתעקר כל השורש של הציונות שלדאבוננו תפסו הציונים ימ"ש בזה‬
‫את כל הכלל‪ ,‬ואין שום עצה בזה אלא דווקא לעשות ההיפך מכל מה שהם‬
‫עושים‪.‬‬
‫והרי‪ ,‬שההליכה עם הפאלעסטינים זהו גוף התשובה מצדנו נגד החטאים‬
‫והפשעים )אף מצד התורה( שעשינו כלפי הפאלעסטינים מצד פעולת‬
‫הציונים שנחשבים כפעולתנו‪ ,‬ודווקא בזה נעקר החטא נגדם‪ ,‬ועי"כ נתהווה‬
‫ההתבטלות השלמה הצריך להיות אצלנו נגדם‪ ,‬ובזה אנו עוקרים ומשרשים‬
‫את הציונות מלבנו בשלמות‪.‬‬
‫‪-‬ז‪-‬‬
‫היוצא מכל הדברים הנ"ל‪ ,‬שפעולת ההתחברות אם היא במקום הראוי‬
‫מחמת שעבוד עול גליות‪ ,‬הרי זה בכלל התבטלות לעול הגלות‪ ,‬ואם לאו הרי‬
‫אותה הפעולה עצמה היא בכלל הגדר של התחברות לרשעים‪.‬‬
‫ולפי"ז יש להבין מה שמצינו בתורה מענין השליחות של משה רבינו ע"ה‬
‫למלך אדום שיתן לו רשות לעבור דרך ארצו‪ ,‬ואח"כ נזכר שם בתורה ממיתת‬
‫אהרן‪ ,‬וכתב שם רש"י‪" :‬מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע‬
‫נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה"‪ ,‬עיי"ש‪ .‬אשר לכאו' צ"ב במה היה שם‬
‫ההתחברות יותר מהשליחות ששלח אח"כ משה רבינו ע"ה לסיחון שהיה ג"כ‬
‫רשע כמותו‪ ,‬ולא נמנע מלשלוח אליו מחמת התחברות לרשעים‪ ,‬אף שנענש‬
‫מחמת ההתחברות למלך אדום‪ .‬עוד צ"ב מה היה הכוונה של משה רבינו ע"ה‬
‫במה שהתחבר למלך אדום‪ ,‬הלא לפי מה שלימדונו חז"ל שפעולתו נכללה‬
‫בגדר של התחברות לרשעים‪ ,‬א"כ איך מלאו לבו של משה רבינו ע"ה לעשות‬
‫מעשה כזה לעבור על האיסור של התחברות לרשעים‪ ,‬ויכשיל עוד את כל‬
‫הכלל ישראל בזה‪ ,‬וח"ו לחשוב שמשום איזה חשבונות עבר על האיסור‬
‫החמור של התחברות לרשעים שהוא יסוד גדול בתורה כולה‪ ,‬וא"כ מאד‬
‫תמוה על משה רבינו ע"ה שהיה אב לכל הנביאים וקיבל התורה מיד הקב"ה‬
‫למסור לכל ישראל‪ ,‬שממנו יצא מכשול כזה לעבור על האיסור החמור של‬
‫התחברות לרשעים‪ ,‬אשר הפליאה מאד על זה וצ"ב‪.‬‬
‫מעורבים עם הגוים כשאה"כ ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם‪ ,‬וע"כ‬
‫ואפשר לומר‪ ,‬דהנה כלל ישראל עמדו אז לפני כניסתם לארץ‪ ,‬ועדיין לא‬
‫ללא צורך אסור ההתחברות עם גוים מכל האומות בלא חילוק מאיזה‬
‫הי' להם מציאות של שלטון ומלכות לעצמם כשאר אומות העולם שהרי היו‬
‫אומה‪ ,‬אמנם מה שנזכר בדברינו אם הפאלעסטינים בגדר רשעים או‬
‫אז עדיין במדבר‪ ,‬אבל כבר היו מזומנים בדרך לילך ולהגיע לארץ‪ ,‬וכבר לא היו‬
‫לא‪ ,‬הכוונה הוא נגד המערערים שקבעו ליסוד שהפאלעסטינים הם‬
‫משועבדים תחת עול הגליות‪ ,‬וכמו שמצינו שעל מואב לא אסר להם רק‬
‫מלחמה‪ ,‬אבל מיראים היו אותם ונראים להם כשהם מזוינים‪ ,‬ולפיכך כתיב‬
‫ויגר מואב מפני העם מפני שהיו שוללים ובוזזים אותם‪ ,‬וכלשון רש"י ז"ל שם‬
‫בפ' דברים על הפסוק אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה‪ .‬וכן בפ'‬
‫מטות על הציווי לנקום נקמת ישראל מאת המדינים כתב שם רש"י‪" :‬ולא‬
‫מאת המואבים שהמואבים נכנסו לדבר מחמת יראה שהיו יראים מהם שהיו‬
‫שוללים אותם שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה‪ ,‬אבל מדינים נתעברו‬
‫על ריב לא להם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והרי שאף שבפועל לא היה להם מציאות של מלכות‬
‫ושלטון לעצמם‪ ,‬אבל לא היה עליהם שום שעבוד לעול הגליות‪ ,‬וכדחזינן‬
‫שהיו כבר מזוינים‪.‬‬
‫ובאמת הרי מצד אחר היו מצווים מהקב"ה שלא יתגרו עם עמון שום‬
‫גירוי‪ ,‬כדכתיב ואל תתגר בם שמשמע מזה שום גירוי וכמו שפירש"י‪ ,‬וכן עם‬
‫בני עשו היושבים בשעיר כתוב שם בפסוק ואל תתגר בם שג"כ משמע שום‬
‫גירוי‪ .‬והובא במדרש ילקוט ב' תת"ו על הפסוק רב לכם סב את ההר הזה פנו‬
‫לכם צפונה‪ ,‬וז"ל‪" :‬אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם לא תעמדו כנגדו‬
‫אלא הצפינו עצמכם מלפניו וכו'"‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וגדולה מזה מצינו במדרש תנחומא‬
‫וז"ל‪" :‬רב לכם סב את ההר הזה זש"ה השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות‬
‫או באילות השדה וגו'‪ ,‬שלש שבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא בשיר‬
‫השירים למה‪ ,‬אחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא יגלו את‬
‫הקץ‪ ,‬ואחת שלא ידחקו את הקץ‪ ,‬ואחת שלא ימרדו על המלכיות‪ ,‬אמר להם‬
‫הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועות מוטב‪ ,‬ואם לאו אני מתיר‬
‫את בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש כך לא אדרוש את‬
‫דמכם"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫הרי שכלל ישראל נמצאו אז במצב שהיה שייך בהם שני הענינים ביחד‪,‬‬
‫שהרי מצד אחד לא היו במצב של שעבוד ועבדות‪ ,‬אלא אדרבה היו מזוינים‬
‫והי' להם מציאות לעצמם רק שעדיין לא היה להם מלוכה לעצמם‪ .‬אולם‬
‫מצד האחר הרי היו מצווים שלא להתגרות עם בני עשו ועמון‪ ,‬ורמזו חז"ל‬
‫בזה שקאי על הדורות העתידים בזמן הגלות שיצפינו עצמם בפני עשו‬
‫הרשע ולא יעמדו כנגדו‪ ,‬ושנכלל בזה הענין של השלש שבועות‪.‬‬
‫והנה כשהוצרכו ישראל לעבור הדרך של ארץ סיחון לא הי' להם שום‬
‫משא ומתן עם סיחון‪ ,‬אלא פתחו בשלום וביקשו ממנו רשות‪ ,‬ולא היה להם‬
‫ט‬
‫יום ב' לסדר תרומה ב' דר"ח אדר תש"ע לפ"ק‪.‬‬
‫לכבו' עורכי גליון האמת המזכים את הרבים בפרסום האמונה הע"י‪.‬‬
‫הנה בגליון של חודש שבט ראיתי מי שעורר על דברינו המובאים‬
‫בתוך המאמר "בנתיבות הגלות" של גליון לחודש טבת‪.‬‬
‫ובתוה"ד כתב שם וז"ל וביותר שאפילו אם לו יצוייר והם אכן‬
‫מקיימים את שבע המצות אבל האם משום זה מותר להתחבר עמהם?‬
‫וכי אטו בגוי מחסידי אומות העולם אשר אכן יקיים בקפידא את שבע‬
‫המצות כחיובו וכדת התורה הק' האם לא נהי' אנו בני ישראל מצווים‬
‫להתבדל גם ממנו? והלא מקרא מלא דיבר הכתוב ואבדיל אתכם מן‬
‫העמים להיות לי ועוד כהנה מקראות בתורה עכ"ל‪.‬‬
‫ובאמת לא הי' מן הצורך להשיב ע"ז שהרי בהמשך כל המאמר‬
‫המובא בחודש שבט ואדר יתבאר הכל בטוב טעם ודעת ואין עוד‬
‫להקשות הנ"ל‪ ,‬אבל מפני הכבוד אשיב בקצרה בס"ד‪.‬‬
‫הנה בודאי שעם ישראל צריכים להיות מובדלים מכל האומות כמו‬
‫שכתב מע"כ‪ ,‬וההבדלה הוא מיסודי היהדות וזהו שבחם של ישראל‬
‫שהם עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב‪ ,‬וכל המכשולים באים אם‬
‫יותר גרועים ורשעים משאר האומות מחמת שהם רוצחים וממילא‬
‫לדבריהם גם מה שמותר אצל שאר האומות אסור אצל הפאלעסטינים‪,‬‬
‫וע"ז מכוונים דברינו לענין אם הם גרועים משאר האומות או לא‪ ,‬אשר‬
‫בכל אופן אין בזה שום נפקא מינה לענינינו במה שאנחנו מצווים להכנע‬
‫להם מחמת שיעבוד עול הגלות‪.‬‬
‫ואסיים בזה דברינו‪ ,‬וד' יהי' בעזריכם שתצליחו להרים האמת‬
‫והאמונה בתוך לבות בני ישראל‪ ,‬עדי נזכה ליום הגדול והנורא בביאת‬
‫משיח צדקנו בקרוב‪.‬‬
‫‪-‬ו‪-‬‬
‫והנה יש טוענים‪ ,‬שגם אם צריכים להראות הכנעה להפאלעסטינים‬
‫ולהשתדל לפייסם בכל מה שאפשר כדי להשקיט אפם וחמתם‪ ,‬אבל בודאי‬
‫שאין לילך עמהם ביחד כי מלחמתם לא מלחמתנו‪ ,‬וטענה זו יכולים לשמוע‬
‫גם מאנשים המבינים שאין כאן שאלה מצד התחברות לרשעים‪ ,‬אלא‬
‫שמלחמת הפאלעסטינים היא מלחמה גשמית עבור כברת ארץ ולא זולת‪,‬‬
‫משא"כ מלחמתנו כנגד הציונים היא מלחמת ד' בעמלק‪ ,‬מלחמת האמונה‬
‫כנגד כפירה ואפיקורסות‪ ,‬מלחמת היהדות כנגד השמד ועקירת התורה‪ ,‬וא"כ‬
‫לא שייך לאחד ולצרף שתי המלחמות ביחד‪.‬‬
‫אולם אחר ההתבוננות קצת אין שום מקום להטענה כלל‪ ,‬כי טענה זו היה‬
‫שייך רק באם ענין הרציחות והגזילות והשפיכות דמים של הציונים כלפי‬
‫הפאלעסטינים לא היה בזה שום עוולה וחסרון מצד התורה‪ ,‬וא"כ הרי זה‬
‫ענין נפרד מה שהפאלעסטינים לוחמים נגד הציונים מענין מלחמתנו שאנו‬
‫לוחמים נגד הציונים בעבור המינות והאפיקורסות והשמדתם של רוב עם‬
‫ישראל‪ ,‬וא"כ אין לערבבם ביחד‪ .‬אבל כיון שבאמת אינו כן אלא כל‬
‫פעולותיהם נגד הפאלעסטינים הם נגד התורה‪ ,‬ובפרט שהכל הולך על חשבון‬
‫עם ישראל בכללות‪ ,‬ואנחנו בעל כרחנו נתפסים בתוך המלחמה של הציונים‬
‫נגד הפאלעסטינים‪ ,‬ולכן כדי לנקות עצמנו כלפי הפאלעסטינים מכל חשד כל‬
‫דהו לא יועיל רק אם נעשה ההיפך ממש‪ ,‬והיינו לילך דווקא ביחד עמהם‪,‬‬
‫ובזה אנו מנתקים את עצמנו מלהיות נכללים עם כל התגרותם של הציונים‪,‬‬
‫ורק בכך אנו עושים בשלמות ענין ההתבטלות להם מחמת שעבוד עול גליות‪,‬‬
‫לידי התחברות לרשעים גם כשאין נוגע לענין שעבוד הגלות‪ ,‬וזה היה הטענה‬
‫מהקב"ה על משה רבינו ע"ה שצריך היה גם להסתכל לצד השני‬
‫שמההתבטלות יתחלף להתחברות האסורה‪ ,‬ולכן נענשו במיתת אהרן‪.‬‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שבאמת לא היה טענה מהקב"ה על משרע"ה על התחברותו‬
‫למלך אדום גופא‪ ,‬שהרי כוונתו היתה לטוב כנ"ל ולכן היה המעשה ג"כ נחשב‬
‫לטוב‪ ,‬אלא הקב"ה רצה בזה להורות שבענין ההתחברות לרשעים צריכים‬
‫להזהר מאד‪ ,‬שגם אם בעניני שעבוד עול הגלות מוטל עלינו להתבטל לגוים‬
‫ולפעמים יש להתחבר עמהם באופן של התבטלות ושעבוד‪ ,‬אבל אם מתירים‬
‫לעצמם להתחבר עם הגוים גם כשאין נוגע לענין שעבוד עול הגלות‪ ,‬הרי כבר‬
‫נכלל זאת בגדר של התחברות לרשעים האסורה‪ ,‬ואשר ע"כ כתבה התורה שם‬
‫מענין מיתת אהרן להורות לנו שצריכים מאד להזהר בזה‪ ,‬והיינו שאין הכוונה‬
‫בזה שזה היה העונש על הפעולה של התחברות מה שעשה משרע"ה‪ ,‬שהרי‬
‫ממילא נגזר כבר על אהרן למות מצד הענין של מי מריבה‪ ,‬ורק שמצא‬
‫ההזדמנות כאן לסמוך את מיתת אהרן לענין ההתחברות‪ ,‬לרמוז בזה שמאד יש‬
‫להזהר שמהתבטלות מחמת שעבוד עול הגלות לא יתחלף לסתם התחברות‪.‬‬
‫ובאמת הובא כבר באור החיים הקדוש שכתב לפרש ג"כ שמיתת אהרן‬
‫לא היה מסיבת ההתחברות אלא מגלגלין חוב ע"י חייב‪ ,‬ויתאים ג"כ לדרכנו‬
‫שמצא כאן ההזדמנות להוציא אל הפועל את הגזירה שנגזר על אהרן‬
‫שימות‪ ,‬כדי לרמז בזה ענין הזהירות שצריך להיות בעניני ההתחברות‪ ,‬שמצד‬
‫אחד הרי יש להתבטל ומצד השני עלול להתחלף להתחברות‪ ,‬וצריכים להזהר‬
‫שההתחברות תהא רק כשנוגע לשעבוד עול הגלות‪ ,‬והכל בדרך של‬
‫התבטלות ובלשון רכה ובתחנונים‪ ,‬אבל מלבד זאת צריכים להתרחק מהם‬
‫ובודאי שלא להתחבר עמהם בדרך של ידידות ורעות‪.‬‬
‫והרי שלמדנו מפרשה זו‪ ,‬שההתחברות הזאת שעשה משה רבינו ע"ה עם‬
‫מלך אדום מחמת ענין ההתבטלות מצד שעבוד עול הגלות‪ ,‬הרי מעשה זה‬
‫בעצמו כשאינו נעשה מחמת שעבוד עול הגלות הרי זה ממש התחברות‬
‫לרשעים ואסור‪ .‬וא"כ הכא נמי לענינינו בנוגע ההליכה עם הפאלעסטינים‪ ,‬הגם‬
‫שבעצם הרי זו לכאורה פעולה של התחברות ממש‪ ,‬אבל כיון שנעשה מחמת‬
‫שעבוד עול הגליות‪ ,‬וכדי לשכך את חמתם שהבעירו הציונים על חשבון כל כלל‬
‫ישראל‪ ,‬א"כ כבר נכלל זאת בגדר ההתבטלות המחויבת בזמן גלותנו המר‪.‬‬
‫שום התחברות עם סיחון‪ ,‬ומכיון שלא נתן להם רשות ויצא עם כל עמו‬
‫למלחמה‪ ,‬אז הרגו אותו ואת כל אשר לו וירשו את ארצו‪ .‬אבל אצל אדום‬
‫שהם בני עשו שלא הותר לישראל ללחום עמהם‪ ,‬שלא הגיע עדיין הזמן‬
‫שיירשו ישראל את ארצו כי אם שבעה עממין‪ ,‬ורק לעתיד יתן הבוי"ת‬
‫לישראל גם את ארץ קיני קניזי וקדמוני שהם עמון ומואב ושעיר‪ ,‬אבל עד אז‬
‫הזהיר הבוי"ת מללחום עם אדום‪ ,‬אשר ע"כ הוצרכו לילך עמו בדרך שלום‪,‬‬
‫א"כ היה אז על ישראל החיוב להזהר באופן הליכתם נגד אדום שיהא דוקא‬
‫בלשון רכה ובודאי שלא יהא בלשון קשה‪.‬‬
‫והנה דעתו של משה רבינו ע"ה היתה בזה‪ ,‬שמכיון שלגבי בני עשו שאנו‬
‫מוזהרים עליהם נכלל בו הענין של גלות על דורות העתידים בזמן הגלות‪ ,‬ע"כ‬
‫רצה להורות בזה לימוד לדורות הבאים כשיהיו נמצאים בגלות המר‪,‬‬
‫שההתנהגות תהי' בתכלית הביטול כלפי האומות העולם‪ ,‬אשר לכן לא די‬
‫שפתח בשלום כמו שפתח בשלום לסיחון מלך האמורי‪ ,‬אלא נהג עמו בדרך‬
‫של אחוה‪ ,‬ואמר לו כה אמר אחיך ישראל וסיפר לו את כל התלאות שעברו‬
‫על ישראל ודיבר אתו מכל החשבון של השטר חוב מהגלות כדרך של אחים‬
‫וקרובים‪ ,‬וכל זה מפני שרצה להבטיח על העתיד בזמן הגלות שכלל ישראל‬
‫יהיו זהירים באופן התנהגותם עם הגוים שיהא באופן של התבטלות ושעבוד‪,‬‬
‫ולכן אף שעכשיו לא היו במצב של שעבוד ועבדות אצל האומות‪ ,‬אבל מכיון‬
‫שאצל עשו היה להם החיוב להזהר שלא לפגוע בהם‪ ,‬ע"כ מצא בזה הזדמנות‬
‫להורות לישראל את הדרך של ההתנהגות בזמן הגלות‪ ,‬וא"כ היתה כאן‬
‫פעולת התחברות גמורה ודיבר עמו ע"י השלוחים באופן של ידידות וקירבה‬
‫ובלשון רכה ובקשה‪ ,‬וזה היה לצד הכוונה משום התבטלות בנוגע זמן הגלות‪,‬‬
‫אבל ח"ו שכיוון לסתם התחברות שהרי התחברות סתם לרשעים ודאי אסור‪,‬‬
‫אלא כאן היה הענין מצד ענין הגלות שיש לנו לילך בדרך זה מצד ענין‬
‫ההתבטלות שבזה‪.‬‬
‫אמנם למעשה הרי מצד האחר עלול שיצא מכשול מההתחברות הזאת‪,‬‬
‫שהרי סוכ"ס לא היו אז במצב של שעבוד ועבדות לאומות העולם ואדרבה‬
‫הי' להם מציאות לעצמם‪ ,‬וא"כ אין בעצמותם שום ענין של התבטלות‬
‫ושעבוד עול הגלות שמשום כך יצטרכו להתנהג עם האומות בדרך של‬
‫התבטלות ושעבוד‪ ,‬אשר ע"כ עלולה התחברות זו להביא אותם להקל לבוא‬

‫העון המכלה מנפש ועד בשר‬

‫‪.äçãäå äúñäá íéàìîä íéîåñøéôä‬‬
‫‪øàù é"ò ,íéøòèöî åðà íéðåùàøä ìò‬‬
‫‪úòã'ä úà íäéúåîéúçá íéáééçîä íéîñøôúîä‬‬
‫‪äøåù ãåò åôñåúé äúòî øùà ,'ùåã÷ áåçä'å 'äøåú‬‬
‫‪úòãì íéîúåçä úøåù ìéãâäì áåãäå ø÷á éòåø ìù‬‬
‫‪éã àì ,äøéáò úøøåâ äøéáò ,ïéùéá ïéòøî øàùå àøåú‬‬
‫‪ùãçìå óéñåäì æ"éò íéøøâð ,íéòùøì ãåáëå íåñøéôá‬‬
‫‪úåðåéöá íéáøä úà íéàèçîå íéçéãîå íéúéñî‬‬
‫‪àèåç øîàð æ"òå ,íúòôùäîå íçëî íäî óòúñîäå‬‬
‫‪.äáåùú úåùòì åãéá ïé÷éôñî ïéà íéáøä úà àéèçîå‬‬
‫‪åìà úåôå÷ é"òù ïëúé àì ,éàëæ é"ò úåëæ íéìâìâî‬‬
‫‪ééðò øåáò êîñéçàå øæòå ä÷ãö íäéãé úçúî àöé‬‬
‫‪íéëéøö ,é"ò ä÷ãö úåöî úåëæ åìâìåâéù éãëá ,ìàøùé‬‬
‫‪úééùòî òùø àöé íéòùøî ,"íéàëæ" úåéäì äîä‬‬
‫‪íéðåéöä éúøùîå éøéùëî ìéãâäìå íñøôì òùø éùòî‬‬
‫‪øáã íåù àöú íäéãé ìòù ïëúé àìå òùø ÷ø àöú‬‬
‫‪.ãñçå áåè‬‬
‫‪æéøëäìå íéòùøä ãåáë ìéôùäì àéä åðéúáåçî‬‬
‫‪íéòöîàä ìë úà øòáìå ,íéòùøä ìë íéøåøà‬‬
‫‪åìà íéîéá èøôáå ,íéòùøä ìù ïãåáëì íéãòåéîä‬‬
‫‪,åéúåãâ ìë ìò äìåò ä÷ãöä úåôå÷ éìò úðçö øùà‬‬
‫‪éë åðáòúú áòúå åðö÷ùú õ÷ù øîàðù äî íéé÷ìå‬‬
‫‪åëæ åá äçîùìå ïåùùì êôäð øùà ùãçäå ,àåä íøç‬‬
‫‪äìåèéáì äøäîá äëæð íéòùø ìù ïúìôîì ìàøùé‬‬
‫‪ãåîòé äìöäå çååøå äòùø éùåò ìë ìù äúìôîìå‬‬
‫‪.íéãåäéì‬‬
‫‪úåðåîúä úøéåà é"òå ,äãåáòäå äøåúä úà íéììçî‬‬
‫‪,øàåãä êåúáå ã"îäéááå ë"äéáá úåìâìâúîä‬‬
‫‪êåú ìà äéôëá øåáéöä úà íéçéøëîå íéñéðëî‬‬
‫÷‪.íäéðéîì íéìåãâä íùåø úçì‬‬
‫‪åððåöøá ïéàù ùåøãì àéä åðéúåëæá ,æ"ë éìáîå‬‬
‫‪úåîãìå àîâåãì åéäé íäéôåöøôå íéðáøä íúåàù‬‬
‫‪íéùâôð ë"òáå ,åðéàöàöìå åðì íéâéäðîå íéìåãâë‬‬
‫‪ìëá íúëéìäá ïä íúàöá ïä ïàöä éøéòö íéòì÷ðå‬‬
‫‪äôå÷ú ìëå ,íäéðéòì úåììåâúîä úåðåîú éðéî‬‬
‫÷‪íéàìîä úåøáåçäå úåðåîúä íéùãçúð äøö‬‬
‫‪íéñðëðå íéàöåéä íéìåãâä ïúåà ìù úåðåîúå úåîù‬‬
‫‪åèñù íéòåãéä íéöøåôä úåðåîúî èøôáå ,íøãâá‬‬
‫‪ìë øåáò òåéñå äøèîë íéùîùîå äøåúä êøãî‬‬
‫‪íîåñøéô é"òù ù"ëå ù"ë ,íéðåéöä éììòî úåãîùä‬‬
‫‪íéòéôùî æ"éòå ,íúòôùä çë íé÷æçîå íéãáëî‬‬
‫‪,òø øáã ìëì íúòôùä êùåç úà øåáéöä ìò ë"çà‬‬
‫‪ùé äøåúä ìåìéç äîë äæ íéòùøì ãåáë êåúá éøä‬‬
‫‪.ì"çø øùá ãòå ùôðî äìëîä ïåòä åäæå ,äá‬‬
‫‪êåúá 'íéðáøä ãòå' íàèçá åùøù äðåøçàìå‬‬
‫‪ãçà úà åîñøéôå ,íãé ìò ì"åéä íéôãð íéìòä‬‬
‫‪íéììôúîäî äéäé àåä íâù 'úãä é÷éæî ã"á' éðééãî‬‬
‫‪äæ øáã åöøôù íéðåùàøä ïä ïä ,íäéîøåú øåáò‬‬
‫‪íéøçà åãîìé äæîå ,åìà íéùãç íéøúëåî ãéîòäì‬‬
‫‪åôñåúéå åñðëåé íéøçà ìöà íâå íäéùòîë úåùòì‬‬
‫‪íúîéúç ùîùé äúòå ,úãä é÷éæî éðééã åðéàðåù ìò‬‬
‫‪øàùì íúîéúç óøåöé ïîæä êùîå ,ä÷ãöä úåôå÷ì‬‬
‫‪íéøôåñ úëñîå éîìùåøéî äøå÷îå ò"åùá àúéà‬‬
‫‪ìë íéëåøá íéòùøä ìë íéøåøà øîàéù êéøö‬‬
‫‪÷ø úøîàð íé÷éãöä ìë íéëåøá úøéîà ,íé÷éãöä‬‬
‫‪ìë íéëåøá øîåì ïúéð àì ,íéòùøä ìë íéøåøà øçà‬‬
‫‪ìë íéëåøá ,íéòùøä ìë íéøåøà øîàð íøè íé÷éãöä‬‬
‫‪åðéáøä áúëù åîëå ,íéòùøä úìì÷á éåìú íé÷éãöä‬‬
‫‪úåìåùëîä ,éùéìùä øòù äáåùú éøòùá äðåé‬‬
‫‪ìåìéç íãåáëá ùéù ,íéòùøä ãåáëá íéàöîðä‬‬
‫‪,øùá ãòå ùôðî äìëîä ïåò àåäå ,äãåáòäå äøåúä‬‬
‫"‪íéìèáîå úîà éùðà ãåáë íéòéðëî íä éë úéòéáøäå‬‬
‫‪øçà éúìåæ íé÷éãöä ãåáëì äçìöä ïéàå ,äãåáòä‬‬
‫‪ìäàå ãîùé íéòùø úéá áåúëù åîë íãåáë úìôùä‬‬
‫‪éôáå úø÷ íåøú íéøùé úëøáá øîàðå ,çéøôé íéøùé‬‬
‫‪íéòùøä ãåáë úìôùä øçà ÷ø .ì"ëò "ñøäú íéòùø‬‬
‫‪íéòùø éðø÷ ìëå áåúëù åîëå ,íé÷éãöì ãåáë çéìöú‬‬
‫‪åòá÷ ïëå ,÷éãö úåðø÷ äðîîåøú äéäú æà òãâà‬‬
‫‪íé÷éãöä ìò úëøá íãå÷ íéðéùìîìå úëøá‬‬
‫‪íéòùåôä åìëù ïåéëã æ"é óã äìéâî 'îâá øàåáîãëå‬‬
‫‪.íé÷éãöä ïø÷ úîîåøúî‬‬
‫‪åðéøåãá áöîä ïë àì ,øáãð äîå øîàð äî‬‬
‫‪ãåáë úà ìéôùäì åðà íéååöîù íå÷îá ,ìôùä‬‬
‫‪áúëù åîëå íéòùøä úà õ÷ùìå ñàîìå ,íéòùøä‬‬
‫‪,"òùøä úà åñàîé ñàî íé÷éãöäå" äðåé åðéáøä‬‬
‫‪é"ò èøôáå ,íéðôåà éðéî ìëá íéòùøì ãåáë äáøúî‬‬
‫÷‪úåðåîú íéîñøôî øùà íäéðéîì ä÷ãöä úåôå‬‬
‫‪æ"éòå ,íéãæ éøùàî íéðá-òøä ìù íäéôåöøô‬‬

‫י‬
 ‫בענין הידועים ומפורסמים לגדולים שבזמן הזה יש הרבה לדבר מכמה צדדים‪ ,‬שמלבד מה שמאז ומעולם היו מפורסמים לגדולים שאין‬
‫תוכם כברם‪ ,‬אולם‪ ,‬כעת נתרבה הדבר ביותר מכמה סיבות‪ ,‬הן משום שבעקבתא דמשיחא מתגברים הערב רב ביותר‪ ,‬הן משום שכעת‬
‫הוא הזמן שעליו נאמר )בגמ' בשבת( שעתידה ˙‪ ‰¯Â‬שתשתכח מישראל‪ ,‬והן משום אותם הנוטים לציונות‪ ,‬וכמו ˘‪˜"‰È·¯ ȯ·„· ÂȈÓ‬‬
‫‪.¯Â„‰ Í¯Ú ÈÙÏ Û‡ ÌÈÏ„‚ ÂÏ Ôȇ˘ ,‰˘ÚÈ ÂÈÈÚ· ¯˘È‰ ˘È‡˘ ÂÈÏÚ ¯Ó‡˘ ÔÓʉ ‡Â‰ ˙Ú΢ ¯‡ÓˇÒÓ‬‬
‫ועל כן יש לבאר כל הצדדים השייכים בזה‪ ,‬לבאר מה הוא ענין העמלקים וערב רב הנראים כתלמידי חכמים‪ ,‬ומה הוא דינם של הנוטים‬
‫אחר הציונים‪ ,‬ושל הכשרים שבהם‪ ,‬ושל שאר מבקשי הפרסום‪ ,‬ואיך יש להתנהג בזמן כזה שהחושך יכסה ארץ‪.‬‬
‫על כן יחד עם מה שכתבו בגנותו‪ ,‬גם כן‬ ‫דאמעריקע(‪ÂÏ˘ ÌÈ·ˆÚ ȯ·ÈÁ‰ È„‚Ï 'ȉ ¯˘‡Î .‬‬ ‫שואל‪ÏÚ ˜"È˙η χ¯˘È ÈÓÎÁ ·˙Î ‰Ó .‬‬
‫חשבוהו לקוק ימ"ש במכתבם לתלמיד חכם וכו'‬ ‫¯‡‪˙ÂÈÓ È¯·„ ,ÂÈ˙„‚ ÏÎ ÏÚ ÌȇÏÓ 'ÂΠÈ˙È‬‬ ‫‡‪.˘"ÓÈ ˜Â˜ ˘È‡‰ Â˙‡ ˙„Â‬‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫‪) ‡¯Â „‡Ó ,‰¯ÈÙÎÂ‬ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר(‪.‬‬ ‫משיב‪ .‬עיין במשכנות הרועים שהאריך‪ ,‬ונציג‬
‫והרה"צ הקנאי ר' ‪ ˘Â¯Ù ‡·È˜Ú‬כותב אליו‬ ‫שואל‪.ÂÈχ Ìȯ·Á˙Ó‰ ÔÈ„ ‰Ó .‬‬ ‫כאן קוצר תוארי שבחיו )ומלבד ממה שהועתק כאן מפי‬
‫בתוך דבריו וז"ל‪ :‬והאמת לא אכחד לכ"ק‬ ‫‪) Â˙ÂÓÎ ÌÈ„ ÂÈχ Ìȯ·Á˙Ó‰ ÏΠ.·È˘Ó‬ר'‬ ‫הכתב עוד יש בזה הרבה מפי השמועה(‪¯Â‡ Ì˘ Íȇ .‬‬
‫אדמו"ר שליט"א כי ת"ח רבים גם שלמים‬ ‫אליעזר דוד גרינוואלד הנ"ל(‪ .‬ולגבי הצבי שבור‬ ‫‪Ô·ÏÚÓ Â˘ÙÏ ‡¯È ‡Ï ¯Â‡Ï ͢ÂÁ ͢ÂÁÏ‬‬
‫ותמימים תמהים על החידה הסתומה שבדבריו‬ ‫)פ)י(סח( שנספח אליו כתב הסבא קדישא ר'‬ ‫˙‪) Ê"Ú ‰¯Ó· ÂÈÏÚ ÌȘÚˆ Ìȇȷ‰ ÏΠ˜"‰Â‬ר'‬
‫הק' והפצירו בי כ"פ לשאול ולבקש תורה מפ"ק‬ ‫שלמה אליעזר אלפנדרי לגבי מעשה המסירה‬ ‫שלמה אליעזר אלפנדרי(‪ÌÏ˘Â¯ÈÓ Ì˘„ ·¯‰„ Ú„È .‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ועתה הוא העת רצון ובמקום‬ ‫שמסרו האפיס של הרעבנות את ר' מאיר‬ ‫‪‰ÓÎ ‡ÓË ¯·Î ,¯ÂÓ‚ Ú˘¯ ‡Â‰ ˘"ÓÈ ˜Â˜ ÂÓ˘Â‬‬
‫שאמרו לקצר אין רשאין להאריך‪.‬‬ ‫העלער סעמניצער ואת ר"י האפמאן לשלטונות‪,‬‬ ‫ˆ‪,ÂÂ˘Ï ˙˜ÏÁ Ï˘ Â˙„ÂˆÓ È"Ú ÂÓÚ È¯ÈÚ‬‬
‫ילמדנו רבנו מאור הגולה בוצינא דנהורא‪,‬‬ ‫וז"ל‪ :‬ואת זה אגיד דמקודם שמעתי קול צוחה‬ ‫‪) ÌȇÓˉ ÂȯÙÒ·Â‬המהרי"ד מבעלזא‪ ,‬כך כותב בשמו בנו‬
‫רב כזה אשר אדמו"ר שליט"א העיד עליו כ"כ‬ ‫בעיר שעשו קובלנא‪ÈË· Ê‚¯˙ È˙ÚÓ˘ ,‬‬ ‫ר' מרדכי(‪ÈÓÂÏ˘ ˙‡ ˙ÂÒ‚ ˙ˆȘڷ ı˜ÂÚ ¯˜Â„ .‬‬
‫ואנו יודעים בו עוד יותר מזה כמה שנים‪ ,‬איך‬ ‫‪Ú¯‰ ‰˘ÚÓ‰ ‰Ó ˜‡¯Ù ÁÒÙ ˆ"¯ '¯‰Ï È˙¯Ó‡Â‬‬ ‫‡‪¯ÂÒ‡ ÈÎ ÌÈ·¯· Â˙‡ ÌÒ¯ÙÏ ,χ¯˘È ÈÂÓ‬‬
‫נסכון עצמינו ח"ו ולקרות לו לשלום‪ ,‬הלא‬ ‫‡˘¯ ‪ ,˙"„Î ‡Ï˘ Ì˙È˘Ú‬והוא השיב דחלילה‬ ‫‪) ÂÈ˙ÂÓÂÏÁ ÏÚ ÂÈÏ·‰ ÏÎ ÏÚ ÍÂÓÒÏ ÔÈÈÚÏ‬במכתבם‬
‫הקריאת שלום בתורה"ק אפילו לשאר העמים‬ ‫שיעשו כן‪ ,‬וכו' וסוף דבר הבטיחני שהוא יטפל‬ ‫של גאוני ירושלם – ר' יצחק ירוחם דיסקין‪ ,‬ר' יוסף חיים‬
‫הוא רק שלום מקבלת שבע מצוות ב"נ‪ ,‬וכ"ש‬ ‫בזה‪ ,‬ולדברו הוחלתי‪ ,‬ויען שאח"כ שמעתי‬ ‫זאנענפעלד והביד"צ‪ ,‬והדיין מפאפא ‪ -‬הכותבים במכתבם‬
‫הקריאת שלום לאחד מבני ישראל אשר תעה‬ ‫שנכנסו במאסר קשה‪ ,‬ידעתי שהכל הי' רק‬ ‫לרבני חוץ לארץ לעוררם לצאת לנגדו(‪‡¯˜È ‡ÓË ‡ˆÂ .‬‬
‫מדרכי הישרים והכניס עצמו וגם אחרים‬ ‫דחיות ואין בפיהו נכונה ‪,„ÂÚ Â˙‡¯Ï È˙Ȉ¯ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪) ‰ÂÈÏÚ ‰Á‚˘‰· ¯ÙÂÎ ‡Â‰ ȯ‰Â .ÂÏ‬הגאון ר' יוסף‬
‫בדרכים המסוכנים נגד התורה והמצוה‪ ,‬ודאי‬ ‫‪¢ÚÈ ‰Ó ÔÎ ÔÈ·¯‰ ̇„ ˙¢ÚÏ Ï· ‰Ó ÈÎ‬‬ ‫ראזין מראגאטשאב(‪,· ˜·„ ‰‡ÓÂˉ Á¯ Ï"¯ ÈÎ .‬‬
‫שאין לקרות לו לשלום‪ ,‬לא שלום עם גופו ולא‬ ‫‪ ¯"‰ÂÚ· ÌÚ‰‬וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫˜‪) ڂ¢Ӊ ˜Â‬הרידב"ז מצפת(‪˙‡ ¯ÈÓ‰Ï ˆ"‡ ÈÎ .‬‬
‫שלום בעניני ממון‪ ,‬אלא שלום מקבלת התשובה‬ ‫‪ÈÓÎÁ ·˙Î ˙·گ‰ Ï˘ ÌÈÈÈ„‰ È·‚ÏÂ‬‬ ‫„˙‪˜Â˜ ÈÈÓ‡ÓÓ ‡Â‰˘Î ,ȯˆÂ ‡ χÚÓ˘ÈÏ Â‬‬
‫מדרכי הרעה דרך הסכנה לדרכי התורה החיים‬ ‫‪‰Ó˙Ó‰ ÔÈÈ„Î ÌÈ„˘ ÌÏ˘Â¯È· ˙Â·È˘È‰ È·¯Â‬‬ ‫‪) Ï"¯ 'ÂΠÔÈÓ ‡ÏÈÓÓ ‡Â‰ ,ÂÈ˙ÂÚÈ„Â 'ÂÎÂ‬ר' חיים‬
‫וקיימים‪ ,‬ואם לאו מלחמת חובה היא ושנאת‬ ‫‪Ì˙ËÈÁ˘Â Ì˙‡¯Â‰ ¯ÂÒȇ ÔÈÚÏ ,ÔÂÓÓ Ì˘Ï‬‬ ‫אלעזר שפירא המנחת אלעזר(‪.‬‬
‫מצוה היא על זה האיש והכת דילי'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪˜Â˜ ԉΉ ˜ÁˆÈ ̉¯·‡ ȇ‰„ ‡È„ Î"Ú‬‬
‫וגם הרה"ק ר' ‪ ¯ÚÓȇÏÒ ÏÈˇÓ‬כתב‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שהיה המעשה ברבי שהלך לבקר‬ ‫˘‡‪˘"Π¯˙ȉ ¯ÂÒȇ Ì¢· ˙ÂÓ‡ Ì¢ ÂÏ ÔÈ‬‬
‫בארוכה להרה"ק מגור ומבקש ממנו שיגלה‬ ‫אצל הרשע קוק ימ"ש‪ ,‬וכתב עליו מרורות הרה"צ‬ ‫˘‪ÂÏ˘ ÔÈËÈ‚ ‡ ÔÈ˘Â„È˜ ȯ„Ò ‰¯ÂÒ‡ Â˙‡¯Â‰‬‬
‫דעתו לחזק היראים ולנגד החפשים‪ ,‬וכותב בתוך‬ ‫ר' מאיר סעמניצער‪ ,‬וכמו שכבר הובא בגליון‬ ‫·‪¯Â҇ ÌÈÈÓ ¯ÙÒÎ ‰Ùȯ˘· ÂÂ„È ÂȯÙÒ ÌÈÏË‬‬
‫דבריו‪ :‬ולא אמנע מלהודיע דברי מ"ו הה"ג ר'‬ ‫האמת‪ ,‬ואמנם‪ ,‬כבר כתב עליו המנחת אלעזר‬ ‫‪Ì˘· ¯˘‡ ÏΠ,Â˙ÚÈÒ ÌÚ ‡Ï ,ÂÓÚ ¯·Á˙‰Ï‬‬
‫משה נ"י מטבריא – שאם ח"ו כ"ק יסע מפה‬ ‫ממונקאטש במכתבו וז"ל‪ :‬וגם הלא ראינו גודל‬ ‫‪Ïη ‰ÈÏÈ„ ˙ÎÓ ,ÂÓÓ ˜Á¯˙È ‰ÂÎÈ Ï‡¯˘È‬‬
‫ולא יפעול דבר ממשי לטובת ארצנו יהי' עי"ז‬ ‫הקנאות של האגודיים עד שרבם מגור הי'‬ ‫‪ÂÈχ Ìȯ·Á˙Ó‰ ÏΠ'ÂΠÌÏÂÚ· ˜ÂÁȯ ÈÈÓ‬‬
‫דחיפה נוראה לעדת החרדים והתחזקות‬ ‫בירושלים כמה פעמים והלך לעשות וויזיטקעס‬ ‫„‪) Â˙ÂÓÎ ÌÈ‬ר' אליעזר דוד גרינוואלד הקרן לדוד(‪˘È‡ .‬‬
‫להמסיתים ח"ו – ודעת לנבון וגדול כמותו נקל‬ ‫אצל הכופר הציוני‪ ,‬גם אחר חנוכתו‬ ‫‪‡Â‰ Ë· Ô· ÌÚ·¯È ‡¯ÓÓ Ô˜Ê ˘ÓÓ ‰ÊÎ‬‬
‫כי כבוד ארצינו לא דבר קל הוא ושהוא נקודת‬ ‫להאניווערזיטעט של "ביבער קיריטיק" ולא לשום‬ ‫‪,‡ÓÂËÓ ‡ÓË Ìȯ·„‰ ÏÎ ,È˙ÈÓ‡ ¯"‰ˆÈ‰‬‬
‫החיים של עמינו הפשוטים והגדולים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫תועלת אחר‪ ,‬ושתה אצלו יין‪ ...‬אוי לעינים שכך‬ ‫‪) ÈÈÒ¯‡ ‡ÓË Ï·‰Ï ÌȘ˙¢ ¯˘‡ ¯Â„‰ Ô·ÏÚ‬ר'‬
‫שואל‪ÌÈˉ ÌÈ·¯ Û¯ˆÏ ¯˘Ù‡ ̇‰ .‬‬ ‫רואות ולאזנים שכך שומעות‪ ,‬כיסתה כלימה‬ ‫יקותיאל יהודה ראזענבערגער(‪ÁÈ„Ó ˙ÈÒÓ ‡Â‰ .‬‬
‫‪.ÌÈ·¯ ‰‡Ó ¯˙È‰Ï ˙ÂÂȈÏ‬‬ ‫פנינו בהיותינו בעיה"ק תוב"ב‪ ,‬ושמעתי מעשיו‪...‬‬ ‫‪) Ë· Ô· ÌÚ·¯ÈÎ‬ר' שאו ל בראך(‪) ¯ÂÓ‚ Ú˘¯ .‬ר' אלחנן‬
‫‪ .·È˘Ó‬הגה"ק בעל „¯‪ ‰·Â˘˙ ÈÎ‬כתב )בשו"ת‬ ‫ואהבתו להד"ר קארלבאך והד"ר קאהן הוא בלתי‬ ‫בונם ווסרמן(‪.‬‬
‫תפארת צבי סי' מ"ג( לענין היתר מאה רבנים שאין‬ ‫גבול מזמן שליטת האשכנים בווארשא‪ ,‬אשר על‬ ‫‪Ú˘¯ ‡Â‰ ˘"ÓÈ ˜Â˜ ԉΉ ˜ÁˆÈ ̉¯·‡ ÈÎ‬‬
‫לצרף רבנים ציונים דדעתם זרה לדעת תוה"ק‪.‬‬ ‫זה בכו אז לפני במרר לב במסתרים אוהביו‬ ‫‚‪˙·‡ È·‡ χ¯˘È ¯ÎÂÚ ËÏÁÂÓ Ò¯Â˜ÈÙ‡ ¯ÂÓ‬‬
‫שואל‪‰„‚‡‰ È·¯ ÌÈ·Â˘Á Íȇ .‬‬ ‫ומחותניו הזקנים יראי ה' באמת בראותם כי לא‬ ‫‪'ȉ ‡Ï ˘"ÓÈ È·ˆ È˙·˘ ˙ÂÓÈÓ ¯˘‡ ‰‡ÓÂˉ‬‬
‫‪.ÌÈÂÈˆÏ Ìȯ·Á˙Ó‰‬‬ ‫יצמח ישועה לכ"י באהבתו להדרי"ם הנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪) Ï"ÂÏÒÓ È˙Ï·˜Â ,‰ÂÓÎ‬מסוד ה' ליראיו ובריתו‬
‫‪ .·È˘Ó‬נפסק בשו"ת מהר"ם שיק )או"ח סימן‬ ‫ואמנם‪ ,‬גם רבני האגודה היו מתנגדים מאד‬ ‫להודיעם( ‪„ÈÓÏ˙ "ÂÓˆÚ· È·ˆ È˙·˘" ‡Â‰ ÈÎ‬‬
‫ש"ז( ˘‡‪,ÌÈÚ˘¯‰ ÔÓ ÌÈÏ„·˙Ó Ìȇ˘ ÌÈ·¯‰ ÂÏ‬‬ ‫לדרכיו של קוק ימ"ש‪ ,‬וכמו שכתבו במכתבם‪,‬‬ ‫·„‪Ô˙" ‡Â‰ È"¯˘ Ù"ϯÁ ‰˘Ó ·˜ÚÈ ,ÂÏ ‰ÓÂ‬‬
‫‪˯ٷ ˘"˘ ÈÏÏÁÓ ÌÈ·¯‰ ȇÈËÁÓ ÏÏη ‰Ó‰‬‬ ‫אלא שיחד עם זאת‪ ,‬מאחר ודרכם הוא להתחבר‬ ‫‪) ˘"ÓÈ "È˙ÊÚ‰‬ר' שמואל דייטש(‪ÌÈÏ„‚‰ ÌÈ·¯‰ .‬‬
‫‡‪ ̉ ÌÈÏ„‚ ÌÈ˘‡ Ì‬כמבואר ברמב"ם בס'‬ ‫להציונים‪ ,‬ואסור אצלם להיות ממרשיעי רשע‪,‬‬ ‫˘‪) ˘"ÓÈ ˜Â˜ Ú˘¯‰ ˙‡ ÂÓȯÁ‰Â „È‬המלאך‬

‫יא‬
 ‫‪ .·È˘Ó‬כתב ב‪ ‰˘Ó χÂÈÂ‬וז"ל‪:‬‬
‫)מאמר ג' שבועות‬
‫קס"ח( ובאמת כי אלו השתי בחינות מבוארים‬
‫בהדיא בדברי רש"י ז"ל הנ"ל בשה"ש עה"כ אם‬
‫לא תדעי לך וגו' שיהי' דור שלא יוכלו לידע‬
‫הנהגה מן המנהיגים‪ ,‬אבל זה ודאי שהעקבים‬
‫ניכרים מדרכי הראשונים להתבונן בהם‪ ,‬ויכול‬
‫לידע משם המתבונן ומבקש האמת‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫והנה מצוה לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין‬
‫ארור המן לברוך מרדכי‪ ,‬ונראה לומר על דרך צחות‬
‫בביאור הדבר‪ ,‬שהנה‪ ,‬היו הרבה מישראל שנהנו‬
‫מסעודתו של אחשורוש‪ ,‬והנה‪ ,‬העומדים בדרכו‬
‫של מרדכי היו מועטים‪ ,‬ואיך יתגבר לב האדם שלא‬
‫יפול בצער מחמת מה שרבים הנראים כגדולים וכל‬
‫הנמשכים אחריהם אינם הולכים בדרכו‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬
‫מתנגדים אליו‪ .‬אמנם‪ ,‬על ידי שיבסם עצמו ביין‬
‫לא ידע בין הארור המן לברוך מרדכי‪ ,‬בין הרשע‬
‫הגמור שניכר שהוא ארור המן‪ ,‬לבין מי שנראה‬
‫כלפי חוץ שהוא ברוך מרדכי‪ ,‬ובקרבו ישים ארבו‪,‬‬
‫וע"י שתיית היין ישמח לבו ויחזק לבו שיצא סוד‪,‬‬
‫התגלות לבו כנגד הצועים הנראים כצדיקים‪ ,‬שלא‬
‫ירא ולא יחת מפניהם‪ ,‬ויגיד האמת בלא מורא‪,‬‬
‫ובלא בושה‪.‬‬
‫והשי"ת יעזרנו שלא נדע בין ארור המן‬
‫לברוך מרדכי‪ ,‬ויהיו הצבועים לדראון עולם‪,‬‬
‫ושלום על ישראל‪ ,‬בישועת עולמים במהרה‬
‫בימינו‪.‬‬
‫כשרים‪) ,‬וכנ"ל מהדברי יואל( ואף מועטים כשרים‬
‫שבהם וגדולים בתורה שלקח הס"מ בכדי‬
‫לתפוס את העולם ברשתו עי"כ‪) .‬וכמובן שכהיום‬
‫הזה אין אצלם שום גדול אמיתי‪ ,‬ואי"צ לפנים‪ ,‬ורק‬
‫המכוון הוא לתחילת ימי המדינה הציונית(‪.‬‬
‫ועל כן יש לשאול‪ÌÈÏ„‚ Ì˙‡ ÔÈ„ ‰Ó :‬‬
‫‪ÌÈÎÈÈ˘ Ìȇ˘ Ìȯ·„ ¯‡˘ È·‚Ï ÌÈËÚÂÓ‰‬‬
‫‪.ÌÈÚ˘¯Ï ˙¯·Á˙‰ ÈÈÚÏ‬‬
‫‪ .·È˘Ó‬מצינו בגמ' ברכות )סג‪ :(.‬בשלמא הוא‬
‫מטהר והם מטמאין לחומרא‪ ,‬אלא הוא מטמא‬
‫והם מטהרין היכי הוי והא תניא חכם שטמא‬
‫אין חבירו רשאי לטהר‪ ,‬אוסר אין חבירו רשאי‬
‫להתיר‪ ,‬קסבר כי היכי דלא נגררו אבתריה‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫וב‪) ‰˘Ó χÂÈÂ‬מאמר ישוב א"י קנ"ב( כתב וז"ל‪:‬‬
‫וחזינן בזה ˘‡‪„Á‡ ¯·„· ˜¯ ̇ Ï„‚ Ì„‡· Û‬‬
‫‪¯¯‚ÈÏ ‡Ï„ ‡˘˘Á ˘È ‰¯Â˙Î ‡Ï˘ ‰˘ÂÚ‬‬
‫‡·˙¯‪Âȯ·„Ï ÌÈÎÒ‰Ï ‡Ï˘ ¯„‚ ¯„‚ ‰Ê· 'È‬‬
‫·˘‪‰ÊÏ ÌÈÚ‚Â Ìȇ˘ ÌÈÈÚ ¯‡˘· Û‡ ÔÈÚ ÌÂ‬‬
‫‪ ,ÔÈ„Î ‡Ï˘ ¯È˙‰Ï Ì‚Â ,ÏÏÎ‬ולא סגי להו במה‬
‫שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כתורה ותו לא‬
‫מידי‪ ,‬כי אם יסכימו לדבריו אף באיזה ענין אחר‬
‫זה גורם שיגררו אחריו אף במה שעושה שלא‬
‫כתורה ולא יועיל מה שיחלקו עליו בזה שעושה‬
‫שלא כדין בלבד‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫שואל‪ÂÏ Ôȇ˘ ‰Ê‰ ÔÓÊ· ‚‰˙‰Ï ˘È Íȇ .‬‬
‫‪.¯Â„‰ Í¯Ú ÈÙÏ ÌÈÏ„‚ „ÂÚ‬‬
‫המצוות )מל"ת ס"ג( ע"ש‪.‬‬
‫)לגבי דבר‬‫ובשו"ת דברי יואל )אה"ע קי"א( כתב‬
‫הלכה באבהע"ז( ומובן שמה שכתבתי לשאול את‬
‫חכמי ירושלים‪ ,‬אין כוונתי ח"ו לשאול לאותן‬
‫שיש להם אפילו קצת נטיה למלכות המינות‬
‫ר"ל‪ ,‬שזה מסמא את העינים שלא להכיר את‬
‫האמת בשום ענין שבעולם‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫שואל‪ÏΠȢ· ‰„‚‡· ˙Â˙Ή ÏΠ̇‰ .‬‬
‫˘‪.ÍÎ ÌÈ„ ,̉·˘ Ìȯ˘Î‰Â ,Ì˙ÂÓ‬‬
‫‪ .·È˘Ó‬כתב ¯·‪ÂÈ·˙ÎÓ· ¯‡ÓˇÒÓ ˜"‰È‬‬
‫)עמ' פ"ו( ואף בתוך המפלגה הנקרא אגודה יש‬
‫בתוכה כמה כתות ידועות שונות אבל הכל הולך‬
‫אל מקום אחד שמביא לידי ציונות‪ ,‬ומשם בארה‬
‫באר מים רעים ומרים של מינות ואפיקורסות‬
‫נוראה ר"ל‪.‬‬
‫ו˘‪ ,Ì‬ואף הכשרים המועטים שבתוך‬
‫האגודה שהמה מיעוטא דמיעוטא ביניהם‬
‫שאינם רוצים לכתחילה בדרכי המינות‪ ,‬אבל‬
‫כיון שהולכים בדרך אתם וכיס אחד לכולם הכל‬
‫הולך אל מקום אחד להיות דבוק בהציונות‬
‫להנות מכבודם ורכושם‪ ,‬וכו'‪̉·˘ Ìȯ˘Î‰Â ,‬‬
‫‪ÌÏÂÚÓ ‡"Ò‰ ͯ„ ÔÎ ÈÎ ÌÏÂÚ‰Ï ¯˙ÂÈ ÌÈÎÂÒÓ‬‬
‫‪ÌÏÂÚ‰ ÈÈÚ ˙ÂÓÒÏ Ìί„· Ìȯ˘Î ‰Êȇ ÒÂÙ˙Ï‬‬
‫‪ .ͯ„ ÈÓÈÓ˙ ̉ȯÁ‡ ÔÈ΢Ó ˙ÂȉÏ‬עכ"ל‪.‬‬
‫בין אותם המורים לשלוח שלוחים למושב‬
‫הכנסיה הציונית היו שני חלקים‪ .‬רובם שאינם‬

‫"‡‪˙‡ Èگ ԇˆ‰ È·˜Ú· ÍÏ È‡ˆ ÌÈ˘· ‰Ùȉ ÍÏ ÈÚ„˙ ‡Ï Ì‬‬

‫‚„‪.(‡"Ú Ê"Ò Û„ ˙·Â˙Î) "ÍÈ˙ÂÈ‚ ‡Ï‡ ÍÈ˙ÂÈ„‚ ȯ˜˙ χ ,ÍÈ˙ÂÈ‬‬ ‫ו רע י א ת ג ו י ו ת י ך‬
‫יסתבך זה יסתדר כי מר אשכול מסתדר‪ .‬עפ"ל‪.‬‬ ‫שונות של אגודת ישראל הועלה זכרו של מר לוי‬
‫ביום הרביעי ח' באדר התקיים מושב מיוחד‬ ‫אשכול המנוח‪ .‬באסיפת הדירקטוריון של החינוך‬
‫של מליאת מועצת אגודת ישראל בירושלים שנערך‬ ‫העצמאי העלה זכרו יו"ר הישיבה הרה"ג אלחנן‬
‫במסיבה על כוס תה באולם מלון המרכז‪.‬‬ ‫סורוצקין; בישיבת הנהלת המרכז הארצי העלה‬
‫פתח את המושב חה"כ "הרב" מנחם פרוש יו"ר‬ ‫זכרו נשיא התנועה הרב יצחק מאיר לוין; ובמושב‬
‫מזכירות אגודת ישראל בירושלים‪ .‬בתחילת דבריו‬ ‫המיוחד של מליאת מועצת אגודת ישראל העלה‬
‫התעכב על התדהמה עם מותו הפתאומי של ראש‬ ‫)מודיעין אדר‪ ,‬תשכ"ט(‬ ‫זכרו הרב מנחם פרוש‪.‬‬
‫הממשלה מר אשכול ועמד על פעליו וקשריו‬ ‫התייחדות ליד קברו של אשכול‬
‫)המודיע י"ז אדר(‬ ‫ההדוקים עם ראשי התנועה‪.‬‬ ‫מעמד התייחדות עם זכרו של ראש הממשלה‬
‫למגינת לבנו‪ ,‬הכאב גדול‪ ,‬החרדה מזעזעת על‬ ‫לוי אשכול התקיים אתמול בבוקר ליד קברו על‬
‫השמועות המודלפות והשידורים בכלי התקשורת‬ ‫הר הרצל בירושלים בתום שבעה לפטירתו‪.‬‬
‫שירושלים על שולחן הניתוחים‪ ,‬מנתחים מירושלים‬ ‫"הרב" מנחם פרוש במושב האבל‬
‫נתחים‪ ,‬נתחים אחד אחרי השני ושכחו כי זאת‬ ‫המיוחד של הכנסת‬
‫ירושלים צפור נפשנו‪...‬‬ ‫כבוד היושב ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪.‬‬
‫מדברים על עיר הקודש והמקדש‪ ,‬מדברים על‬ ‫בעמדנו ביום רביעי שעבר בבוקר ליד מיטתו‬
‫מקום בית המקדש‪ ,‬מדברים על הר הבית‪ ,‬מדברים‬ ‫של ראש הממשלה מר לוי אשבול אז מיד אחרי‬
‫על עיר העתיקה‪ ,‬על המסילות המוליכות לשריד‬ ‫מותו עמדו כולם דוממים המומים‪ ,‬וכאשר ענני‬
‫בית מקדשנו‪.‬‬ ‫הקנאה והתחרות עפו נזו‪ ,‬הרגישו רק בטעם לפגם‬
‫האם חלילה וחלילה נשכחה מאיתנו השבועה‬ ‫על האתמול והשלשום‪ ,‬האתמול והשלשום ישכח‬
‫שנשבענו "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"‪,‬‬ ‫ומה שייזכר הוא שבימי כהונתו של מר לוי אשכול‬
‫ומנתחים ממנה חלקים‪...‬‬ ‫כראש הממשלה נהדפו שונאינו‪ ,‬הורחבו גבולותינו‬
‫מי זה ירהיב עוז לפגוע חלילה בירושלים?‪...‬‬ ‫והוחזרו מקומותינו הקדושים בחסדי השם‪.‬‬
‫כולנו הוכינו בתדהמה עם מותו הפתאומי‪ ,‬ואנו‬
‫)מאמרו של מנחם פרוש‪ ,‬המודיע א' טבת תשס" א(‬
‫נמצאים עוד עכשיו תחת הרושם שכאשר משהו‬ ‫בימים ד' וה'‪ ,‬בהם התקיימו ישיבות ואסיפות‬
‫מנחם פרוש טען בנוגע לגיוס נשים‪ ,‬שאם‬
‫מדובר על "שרות אזרחי" אפשר לקבל ההצעה‪ .‬גם‬
‫שמעון סירוקה הציע לקבל את ההצעה בדבר‬
‫שרות אזרחי‪.‬‬
‫)מפרוטוקול ישיבת ועה"פ והמרכז הארצי של אגו "י‪ ,‬ג '‬
‫תשרי תשי" ב‪ ,‬הובא בספר 'מקטוביץ עד ה' באייר' עמ' ‪(204‬‬
‫דברים מחרידים שהועתקו במשך השנים ע"ג גליונות‬
‫"החומה" ו"האמונה"‪:‬‬
‫עתה אפשר לגלות שח"כ הרב מ‪ .‬פרוש היה‬
‫אחד הפעילים בנסיונות לגילויו של יוסל'ה‪ ,‬הוא‬
‫התנדב לחקור את היעלמו של הילד באמצעות‬
‫הקשרים האישיים בחוגים החרדים‪ ,‬ונהג להעביר‬
‫את ידיעותיו לשלטונות ישראל‪ - .‬מכאן גם נסיעתו‬
‫)הבוקר‪ ,‬א' תמוז תשכ"ב(‬ ‫ללוצרן בשווייץ‪.‬‬
‫תוך שיחה עם סופר מעריב מספר מ‪ .‬פרוש‪ ,‬אני‬
‫ביקרתי תוך שלשה ימים בחיפושים אחרי יוסל'ה‪,‬‬
‫בלונדון ובפריז‪ ,‬בציריך ובלוצרן‪) .‬מעריב‪ ,‬כ"ז סיון תשכ"ב(‬
‫תדהמה אחזה את המדינה עם מותו הפתאומי‬
‫של ראש הממשלה מר לוי אשכול‪ ,‬שעמד בראשות‬
‫הממשלה בששת השנים האחרונות‪ .‬נערכה לו‬
‫הלויה ממלכתית ענקית‪ .‬הגיעו משלחות נציגי‬
‫ממשלות ממדינות שונות בעולם ונציגי הקהילות‬
‫יהודיות מרחבי הגולה‪.‬‬

‫זהו דמותו ופרצופו של חבר המינים שחילל שם שמים למעלה מששים שנה ועמד על משמר המדינה וגבולותיה‬
‫ומכר את נפשו למנאצי ה' והסית והדיח נשמות ישראל להכפירה הציונית ‪ -‬לא יאבה ה' סלוח לו‬
‫יב‬
 ‫ג‬
‫וואס האבן נישט פארפעלט אין דריי טרויער וואכן קיין קאנצערט און קיין‬
‫טעאטער‪ ,‬זענען געווארן מחותנים מיט ציון וירושלים‪ ...‬מאנכע פוסטע‬ ‫דער טריפה'ער קוגל‬
‫בחורים ‪ -‬פרוצות'דיגע מוידן‪ ,‬נעמען זיך דעות אויף אלע בתי צדקה וחסד‪,‬‬ ‫)המשך(‬
‫און קיינער אפילו פון די עלטערע ציונים פראטעסטירן נישט אויף דעם‪ ,‬אלע‬
‫אין אונזער יודישע היסטאריע איז נאך נישט פארגעקומען אזוי‪ ,‬א‬
‫עוסקים בצרכי ציבור ווי די תורה האט געבאטן‪ ,‬ווי די עלטערן האבן געפירט‪,‬‬
‫סעקטע וואס זאל זיך באציען אויף א פאלשן סיסטעם‪ ,‬אן א שום פונק‬
‫זענען נאך ביי די ציונים אפגעפסק'נט פאר גנבים‪ ,‬פרומע רויבער באנדע!‬
‫רעכענונג ‪ -‬ערליכקייט‪ ,‬אזוי ווי אונזערע ציוני'סטן‪ ,‬וואס האבן זיך‬
‫אלע רבנים וצדיקים וואס האבן זייערע יארן פארבראכט און זייער לעבן‬
‫אויסגעטראכט דעם ציוניסטישן פאלשן סיסטעם‪ ,‬נישט מער ווי יעדערער‬
‫מקריב פאר די תורה הקדושה‪ ,‬אויף זיי שרייבן )נישט די אנטיסמיטן‪ ,‬נישט די‬
‫זיך צו ברענגען נוצן דורך אים!!‪...‬‬
‫אומות העולם‪ ,‬נאר( די ציוני'סטישע שרייבער‪ ,‬די נייע בעלי טובות‪ ,‬אז זייערע‬
‫א גרויסע צאל פון די ציונים האבן גענומען דעם נאמען ציון‪,‬‬
‫מוחות איז פול מיט צ‪) ...‬כאמור ב"ספר השנה" משנת תרס"ג( נאר די איבער‬
‫אויסגעטראכט א מדינת יהודים‪ ,‬א זיכערע היים אין ארץ ישראל‪ ,‬וועלכע זיי‬
‫געוואקסענע בחורים מיט די אלט יאהריגע ‪ -‬ניי ‪-‬מאדישע מוידן‪ ,‬די )לוסט ‪-‬‬
‫ווייסן אויך זעלבסט אז דאס איז נאר א אויוון פון פוטער; נאר פאר א אויגן‬
‫אווענדע( }ערבי הוללות{ טענצער און טענצערקעס‪ ...‬אט זיי זענען מיט א‬
‫פארבלענדונג‪ ,‬כדי אראפ צו פירן יודן פון דת‪ ,‬אויך דערווייל צו מאכן די‬
‫מאל געווארן די ריינע נשמות‪ ,‬זיי זענען עס די אנגעטרויטע‪ ,‬די אלע שקלים‬
‫פאלק פאר א מעלקעדיגע בהמה! איינער פון זייערע בארימטע‪ ,‬דער "אחד‬
‫מאהנער‪ ,‬ציוני'סטישע מארקעס פארקויפער‪ ,‬נאציאנאל‪-‬פאנד גרינדער‪ ,...‬זיי‬
‫העם" זאגט ארויס דעם אמת‪ ,‬אפן ערקלערט ער ווי די גאנצע קאלאניע'ס‪,‬‬
‫זיינען פיינע לייט‪ ,‬כשר'ע העלדזער‪ ,‬ריינע הענט‪ ,‬עהרליכע געוויסן )?( קיינער‬
‫מיט די גאנצע השתדלות אויף א "מדינת היהודים" אין "ארץ ישראל" איז‬
‫בעט גאר ביי זיי קיין חשבון נישט! א פיינער יוגענד‪ ,‬אט טאקע ווי די משנה‬
‫תהו ובהו‪ ,‬און ערקלערט אויך אפן אז די ציונית איז נאר "רוחניות"‪ ,‬דאס‬
‫פון סוטה שטעלט פאר צום צייט פון משיח'ס קומען‪ ,‬מען מאהנט געלד‪ ,‬מען‬
‫הייסט‪ :‬באלעבן יודן מיט אייראפע'אישן לעבן‪ ,‬נישט ווי זיי לעבן מיט די‬
‫נעמט מיט געוואלד! פרעגט אויף וואס? צו וועלכן ציהל? אויף די שניי און‬
‫תורה ומצות‪ ,‬און פאר זיין אויסזאגן פון חדר דעם אמת‪ ,‬זענען יעצט אלע‬
‫פוטערנע געביידע?!‬
‫באפאלן אויף אים אין זייערע צייטונגען‪ ,‬כידוע‪...‬‬
‫***‬
‫נאך ערגער פאר זיי זענען‪ ,‬ווי געזאגט די צוויי זייטיגע‪ ,‬אדער "פרומע‪-‬‬
‫אונז קימערט נישט אזוי ממונם של ישראל וואס די תורה הק' איז חס‬
‫פרייע בדעה" ‪ -‬וועלכע זיי האבן פארקויפט זייער אמונה‪ ,‬זייער געוויסן און‬
‫אויף יודישע בלוטיגע געלד‪ ,‬נאר די הארץ ווערט צוריסן אויף יודישן כבוד‪ ,‬ווי‬
‫זייער נפש‪ ,‬פאר פאלשע כבוד און געלד‪ ,‬און זענען געווארן סרסורים ביי די‬
‫מען מאכט אלעמען פאר בהמות‪ ,‬קינדער וועלן דאך אין די קומענדיגע דורות‬
‫ציונים! כלומרשט מיט פרומקייט קומען זיי פאנגען די תמימים אין‬
‫די פאטערס שטעכן די אויגן פרעגנדיג‪ :‬וואו איז געווען דער שכל פון אייער‬
‫ציוניסטישן נעץ‪ ,‬מען האט זיך א נייעם נאמען געגעבן "מזרחים"‪ ,‬מען מאכט‬
‫דור? ווי האט מען דאס געלאזט פארפירן א פאלק נאך אזא בייזן חלום?! און‬
‫חברה ש"ס‪ ,‬און אזעלכע פרומע שווינדלען כדי צופארבלענדן תמימים די‬
‫פון וועמען? פון פוסטע בחורים ובתולות וועלכע האבן נאך קיין אינדיג אויף‬
‫אויגן; און דאך שרייבן זיי אליין מינות און אפיקורסות‪ ,‬און דרש'ענען‬
‫פסח נישט אנגעקארמעט! זייערע אנפירער‪ ,‬האבן דאך גאר ביז נישט לאנג‬
‫שרעקליכע דרשות‪ ,‬שמייכלען זיך צו די אפענע פרייע ציונים‪ ,1‬און גייען נאך‬
‫זעלבסט נישט געוואוסט דאס זיי זענען יודן! און אזעלכע מענטשן זאלן‬
‫אין זייערע דרכים‪ !...‬די שענדליכע סרסורים‪" ,‬מזרחים" מאכן גוטע געשעפטן‬
‫קענען אראפ פירן יודן פון דת און פארפירן יודן אין )דומהייט( }גולמות{ און‬
‫פון די מעקלעריי‪ ,‬די צייטונגען מאכן זיי פאר גדולי ישראל‪ ,‬פאר יעדן פרום‪-‬‬
‫שווינדל‪ :‬דאס זיי מאכן א מדינת היהודים ומקלט בטוח??‬
‫אפיקורס'ישן חיבור באלוינט מען זיי פיין און רייך‪ ...‬אבער דאך איז פארט די‬
‫יא‪ ,‬יא!‪ ,‬דער צוקונפטיגער דור וועט זיך בשום אופן נישט קענען‬
‫גאנצע אומה נישט קיין מעלקעדיגע בהמה‪ ,‬מען פארשטייט פארט אז דאס‬
‫פארשטעלן אז ביי אונז יודן זעלבסט זאל אויפשטיין אזוי‪ ,‬א קליין סעקטע‪,‬‬
‫איז נאר שווינדל! דערפאר האט מען זיך געקליגט‪ ,‬מען האט אפגעטאן א‬
‫וואס זאל מיט אינקוויזיציא מיטלען האלטן א גאנצע פאלק אין מורא‪ ...‬זי‬
‫תחבולה וואס קיין שלעכטע סעקטע האט עס נאך נישט געוואגט צו טאן‪,‬‬
‫זאל אפדינגען אלע וואס רופן זיך יודישע ליטעראטור פירער זיי זאלן דורך‬
‫מען האט אויפגערייצט אויפן פאלק כל מיני בחורים מיט מוידן‪ ,‬צוזאמען‬
‫זייער ליטעראטור פארפירן די עהרליכע‪ ,‬שוואכע‪-‬פארשטאנדיגע‪ ,‬אין‬
‫מיט ארויסגעטריבענע ארעמע בחורים פון קלויזן וישיבות‪ ,‬און אלע האנט‬
‫ציוני'סטישן זינען‪ ,‬זאלן פארשווארצן‪ ,‬באשמוצען מיט שקרים‪ ,‬כזבים‪ ,‬אלע‬
‫ליידיגייער‪ ,‬בטלנים; מען האט אלעמען אויסגעלערנט דעם גרויסן צוועק‬
‫גרויסע וויכטיגע לייט ביי יודן! דער רב‪ ,‬דער צדיק‪ ,‬וואס איז עוסק בתורה‬
‫"כיבוש הקהילות" אונטערצודריקן די קהילות‪ ,‬און צו נעמען אונטער די‬
‫ומצות כל ימיו‪ ,‬קלאגט און וויינט אויף ציון‪ ,‬און איז זיך מוסר נפש פאר יודן;‬
‫ציונית אלע אידישע אנשטאלטן )מוסדות( ווי אויף "באזעלער קאנגרעס"‬
‫דער איז ביי זיי א בטלן‪ ,‬מורד אור‪ ,‬א שונא ציון‪ ,‬דער חכם‪ ,‬דער קלוגער‪ ,‬דער‬
‫איז באשטימט געווארן‪ ,‬אלע באפאלן מאנען שקלים‪ ,‬פארקויפן‬
‫גרויסער מאן וואס טוט פאר יודן‪ ,‬און העלפט יודן מיט זיין געלד‪ ,‬מיט זיין‬
‫ציוני'סטישע מארקעס‪ ,‬אלע זענען עוסק פאר דעם כלל‪ - ,‬אלע זאגן דעות‬
‫חכמה; דער איז ביי זיי א מתבולל‪ ,‬נאר די לשון קודש מוידן‪ ,‬אט זיי זענען‬
‫אויפן יודישן תכלית‪ ,‬אזעלכע וואס האבן נישט אמאל געפאסט תשעה באב‪,‬‬
‫דאס די יודישע פארזארגער?‪ ...‬אויך וועט דער דור הבא נישט קענען גלויבן‬
‫אז מען האט זיך ערלויבט אנצושיקן אין יעדער שטאט און שטעטל מטיפים‬
‫די תלמידים פון בלעם בן בעור‪ ,‬וועלכע רעדן אפ כל דבר אסור על ה' ועל‬ ‫דער אנפיהרער פון "מזרחי" האט זיך נישט געשעמט צו קושן עפנטליך אויפן "מינסקער‬ ‫‪1‬‬
‫קאנגרעס" מיט דעם " ד"ר ווייצמאן"‪ ,‬וואס ער איז דער פארשטייער פון די " פראקציא"‬
‫משיחו אויף די בימות עפנטליך‪ ,‬און מאכן אן די גרעסטע מחלוקת אומעטום‪,‬‬
‫)פארטיי( וואס זי וויל און איז מסית‪ :‬דאס מען זאל גאר עפנטליך אויסרייסן דעם אידישן‬
‫און דער עולם האט גאר געשוויגן אויף דעם‪ ,‬ה' ירחם! ‪-‬‬ ‫דת פון ווארצל‪ ,‬כידוע‪.‬‬

‫יג‬
ïàë åùòùë ÷ø , íåìë ìéòåä àìå , íäéðéòá ÷åçöë ' éä , é " àá
æàîå , úåéúãä úåðáä øåèôì ë " òá åëøöåä æà , äðâôää á " äøàá
èøôáå ì " åçî íâ ïééãò íéàøééúîù àì íà , äúò ãòå
åéä øáë , àøå÷ä ìå÷î íéôñä úåîà åùòøé àìù á " äøàî
. ìëì òåãé ë íéèøôä ìëá õôç íáì øùàë å " ç íéùåò
ìò äðåòå úò ìëá äîçìî ùîî ' éä íéðù äæéà éðôì ãò äðäå
éîçø áåøá äèéìôì åøàùð øùà , äìåâáùå é " àáù åðéúåáø éãé
úøé÷òå úåàìúä ìò äòåøú ú÷òæá å÷òæéå åòéøäù ,' ä éãñçå
. úåðåù úåàçîå úåðâôä åùòå , é " àá úåðéôå úåéåæ ìëá úãä
, íéîçåìä éùàø øåãä éð÷æ åòñðù íéðîæ ïîæ äæ íðî à
øåãä åáæòå , úåçåðîì õøàì õåçáå õøàá øùà íéùåã÷ä
åðéìò ìèåî áåéçä ë " ò , úîàä øåàå , úåáåøà àìá , åðéúåðåòá
áùéì àìå úåîçåìä íéãé úåôøì çéðäì àìù ÷æçúäì
ìë ìò ãéîú ìå÷ íéøäì àìà úåìùøúäå íéãé ÷åáéçá
, úåàøåð íéîù íù íéììçî äðéãîä éùàøùë , úåöøéôä
, úåöàðå äøéôë éøáã ìàøùé ììëä íùá íéøáãî å
÷ø àìå , úåéãéîú úåðâôäå úåàçîá íãâð úàöì íéáééåçî
äàçîä ' éäú àìå , òîåù ïéàå äàåø ïéàù íå÷î , íéøãç éøãçá
ìå÷ òéîùäì íâ àìà , äàåðù åæ åà åæ äöøéôù ìò ÷ø úåçîì
å " ç óåøùì ùà úøåãîë àéä äðéãîä íöò ìëã äøåúä
äëéøö åæ äöøéôù ÷ø øîåì éã ïéàå , ÷ " äåú ì ù áúëäå ìéåâä
äðéãîä ìëù , àåä òéîùäì êéøöù äî ø÷éòä àìà , ïå÷éú
äæîå , úãä úøé÷ò ìò úãñåéî äìåëå , ÷ " äåúä é " ôò äøåñà
æéøëäìå , åðì ùåã÷ä øáã ìë ìò äðòìå ùàø äøåô ùøåùä
ììëä ìù íéàøçàä íä ïéàù , úåîåàä ìë éðéòì úåöåçá
íùá øáãì úåëæ íåùå ó÷åú íåù íéðåéöä ì íäì ïéàå , ìàøùé
íéðîàð øùà ä èéìôä úéøàù ìàøùé éðá ãåò íéàöîðùå , ìàøùé
äøåáâ úåðò ìå÷á òéîùäì êéøö äæ ìë úà , åúøåúìå ' äì
.äùåìç úåðò ìå÷ ÷ø àìå
íàå , áåè øáã ìëì êåîúìå øåæòì êéøö à " ë ù øåøá øáã ä å
é " ôò øåîâ áåéç àåä ïéâôäì äéø÷ úåáåçøá êìéì êéøö
éðéò ãâð àéñäøôáå øéò ìù äáåçøì úàöì áåéçäå , ÷ " äåú
ïë úåùòì áåéçä àìäå , úìòåú àéáî æà ÷øå , úåîåàä
, äîùðá ïä óåâá ïä , êòø íã ìò ãåîòú àì , ÷ " äåúá ùøåôîë
úåìååò çéðäì àì , ä " á÷ä ìù åðåáùç ÷ø , úåðåáùç áåùçì àìå
, á "äøà úðé ãîì òâåðù øáãì ïä , íéðâåäî íðéàù íéøáã øàùå
óåãøì àìù ù " ëå , íå÷î øàù åà ÷ " äàî òåéñ íéù÷áî íà ïä
ìù úãë íéùåò äîä àìä éë , íòô íåùá äîåãëå íéàð÷
.ð " éñîáå äøåú
‫יד‬
àúá÷éò ìù ò " ì äìåãâ øúåéä äøö , ãéáëä ïåøçàäå
ìò ãñééúð êøòá äðù íéòùú éðôì , úåðåéö àø÷ðä , àçéùîã
, äøåú ìù úãî íéùôç , ø÷ù éçéùî , íéøôåëå íéðéî éãé
íéôåçã äøåúä éøù åàöé , åæìä òâð úçéîö úéùàøá óëéúå
ç éùî úàéáá äøéôë àéäù , äæ ïåéòø ìò øåñéà øåñàì
àìá èòîë ìàøùé éìåãâ ìë ìù íéçìåãáä íäéðéòå , åð÷ãö
, çéùî úàéáá íé ø ôåëù ãáìá åæ àìù ãéî åðéáä , ì ãáä
â " éä ìë ìò úøú ç îá åàáù àìà , äîå ç á úåìòì íéöåøå
. å " ç , äøåúä ìë øå÷òìå , íéø÷éò
óà äðéãî úî÷ä ìù äæä ïåéòø íöòù òãé ì êéøöå
, ú " éä úðåîàá äøéôë àéä , úåøîä íäéúåøéæâ øàù éìáî
,' ä åðòéáùäù ä òå áù ãâð äîå ç á úåìòìå , ç éùî úàéááå
øåñà ãáì äæ íò è îå , úåáåúë éäìù ìù úåòåáù ' âá
úàéá íãå÷ àåäã ìë äìùîî åðì úåéäìå äðéãî úåðáì
åéäå , äøåúä é " ôò äðéãîä íéãñééî å éä íà åìéôàå , ç éùî
, äîå÷îá øåñéàä ë " éôòà , ÷ " äåúä úååöî ìë úà íéîéé÷î
íöåòå åðé ç ëá åðéìòî úåì â ä ìåò ÷åøôì úåùø åðì ïéàù
å " çå äöøé àì àåä ìåâéô , äæ ãåñéå ïåéòø ìëå ,åðéãé
äìåà â äì úåëæì àåáî íåù åð ì ïéàå , úòãä ìò åúåìòäì
ìò úåôöìå , úå î éìùá úåöîäå äøåúä íåé÷ é " ò ÷ø ä îéìù
. à " áá , íéîù éãéá ' éäúù úééúîàä ä ì åàâä
ììë ìò úåðåéöä àéáéù äî íéìåãâä éðéò åàø äæ ãáìî êà
éåáéëå , ìàøùé úãò óåâá íéðúî ïåøáùå úåàøåð úåøéæâ , ìàøùé
êøãá íéëìåääå ,åìåë íìåòä ìëá 'éúåöîå ÷ " äåú ìù ùàå úì çâ
ì -à ç ëùúå éùú êãìé øåö" ø÷éòä úà íéçëåù ,íéðåéöä íò íúà
ú "éùä ÷øùå , ' ä úòåùéá å "ç íéçëåùå , ( á " ì íéøáã ) " êììå ç î
, ä çá è ïàöë åðáùçðå íåéä ìë åðâøäð å éìòå , åîìåò úà âéäðî
, úåøåãä ìëá ì" çø úåðåùî úåúéî éðéî ìëì åðéùôð úà åðøñîå
íðåçè á íéîù äæ íå÷îáå , øîä úåìâäî úàöì äëæð åúòåùéá ÷øå
òåãéë úåøéáò éùàø ìòå úåðéîå äøéôë ìò ãñåéîä íäìù àáöäá
, íìåòä úåîåàá úåøâúäì íúòãá íéìáìåáî íâå , íñøåôîå
ììë å "ç íéðëñîå , ò "ì íéîã úåëéôùá úåðåù úåîçìî úåùòìå
. äðéãî íäì úåéäì úáæåëä íúòã é "ò ìàøùé
íéðåàâ ô " òá å áúëá æåò ó÷åúá åòéøä íéðùä ìëá äð äå ...
ìò ïäå , äøéôëä ïåéòø íöò ìò ïä , ì " å ç á ïéá é " àá ïéá íé÷éãöå
åùòå , ìàøùé áø÷á åùòù úåðåùä úåöøéô øàùå , íäéúåøéæâ
, íåèà íáì íðîà , øéòä úåáåçøá úåðâôäå úåðåù úåôéñà
, íéàøééúî àìù èòîë é " à éáùåú íéùåòù ú åðâôääîå
íù ïéâôäì é " ðá úå ááø åàöéùë , úåðá ñåéâ úøéæâ úòá ìùîìå
 ‫אשרי להמקנאים‬
‫"והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש‬ ‫קנאת ה' בדור פרוץ‬
‫יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם"‬ ‫הזה עקבתא דמשיחא‬
‫ע"ח שנים לפטירת האדם הגדול בענקים‪ ,‬שר הצבא‪ ,‬ריש גלותא‪ ,‬זקן ויושב בישיבה מרן הגרי"ח‬ ‫אין קץ לשכרם‬
‫זאנענפעלד זיע"א מרא דארעא דישראל‪ ,‬י"ט אדר‪.‬‬ ‫מכתב קודש מראש מלחמות ה'‬
‫אז אחר שנות המלחמה כאשר הגיע הצר הצורר הארור ווייצמאן ש"ט לכבוש את המלכה עמי בבית‪,‬‬ ‫מרא דארעא קדישא מרן‬
‫לכבוש ח"ו את כל מוסדות התורה בפלטרין של מלך עיה"ק ירושלם‪ ,‬כשליח למשלחיו הציונים ימשו"ז אשר‬ ‫הגה"ק רבינו יוסף חיים‬
‫ידעו כי בכיבוש הזה תלוי הצלחתם ח"ו‪ ,‬ובידו היו הון תועפות‪ ,‬ועניי ירושלם נפוחי כפן אחר כחמש שנות רעב‬
‫זאננענפעלד זצוקללה"ה‬
‫וכפן ממש‪ ,‬וכל עניני העיר היו בוקה ומבולקה‪ ,‬ללא סדרים‪ ,‬ואין מרא דאתרא מוכתר בכתר רבנות‪ ,‬ודימו‬
‫בדעתם להשחית ולבלע הכל עד היסוד‪.‬‬ ‫ליום היא"צ י"ט אדר ב' תרצ"ב ‪ -‬תש"ע‬
‫____‬
‫העיר הקודש היה מאז לצנינים בעיניהם‪ ,‬כאשר משם יצאה המלחמה החזקה נגד ההשכלה ונגד כל שינוי‬ ‫ב' שבט תרפ"ב‪.‬‬
‫בחינוך‪ ,‬ומשם יצאה הוראה לכל העולם‪ ,‬ודימו בדעתם כי אך יעלה בידם זממם לכבוש את המוסדות‪ ,‬הת"ת‬ ‫לכבוד הרב הגאון המפורסם‬
‫והישיבות תחת טלפיהם‪ ,‬להפכם ח"ו לבתי במות‪ ,‬בחינוך המרעל והמשחית‪ ,‬כבר נפרץ הסכר האחרון אשר‬ ‫עומד בפרץ לוחם מלחמת ה' וכו'‬
‫עצר משטף מים הזידונים‪ ,‬וזוהי תקותם ומשאת נפשם המטומאה‪ ,‬להפוך את בית ישראל ככל העמים ללא‬ ‫כש"ת מו"ה בנימין פוקס שליט"א‪.‬‬
‫תורה ואמונה מצוות ודת‪.‬‬ ‫הגאב"ד בעיר גרוס‪-‬וורדיין יע"א‪.‬‬
‫עני מרוד היה מרן הגרי"ח זאנענפעלד ובביתו טפלי רעבים ללחם‪ ,‬לא קיבל חלוקה יותר משאר בני‬ ‫אחדש"ת כמשפט‪.‬‬
‫ירושלם‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬כאשר הגיע לידו מעות לחלק לעניים חילקם לאחרים ולא לב"ב‪ ,‬ובמקום עניותו ודחקותו‬ ‫יקרת מכתב הנדפס מאת‬
‫שם אתה מוצא גבורתו ועוז רוחו‪ ,‬לצאת לשדה קרב כאיש מלחמה ללא חת‪ ,‬ולא נגד הארור ווייצמאן ויתר‬ ‫היראים בעירו אשר בו שפכו שיח‬
‫מרעיו האפיקורסים הגלויים בלבד יצא‪ ,‬כי אם נגד החנפים אשר הלכו אחר הבצע וביקשו למסור בזדון ת"ת‬ ‫לבבם על תעלולי הציונים‬
‫וישיבות לידי מי שכל מטרתם לעקור תורה מישראל‪ ,‬גם נגדם יצא במלחמת תנופה עד אשר נהדפו אחור‬ ‫והמזרחים בעירו ואתם עמם‬
‫כפגרים מובסים‪.‬‬ ‫האקרו"ט דשם‪ ,‬קבלתי בזמנו‪,‬‬
‫איזהו חכם הרואה את הנולד‪ ,‬כאשר אותו ווייצמאן ש"ט לא גילה מזימות לבו‪ ,‬ובפני תם ביקש אך לעזור‬ ‫ומפני סיבות שונות נתעכבה‬
‫לעניי ירושלם‪ ,‬ובסדרי החינוך דרש שינויים קטנים‪ ,‬ומי ידע את מטמוניות שבלבו‪ ,‬אם לא חכם הרזים צפנת‬ ‫תשובתי עד כה ואתו הס"ר‪.‬‬
‫פענח‪ ,‬ברוח אלקים אשר בקרבו‪ ,‬אשר עמד מיד על הנוכל הצבוע וקידש עליו מלחמה‪.‬‬ ‫צר לי מאד לשמוע עד היכן‬
‫וכאשר תיכף אחר ווייצמאן הגיע זנבו‪-‬קוק‪ ,‬ובאותו תכסיס מרמה דימה לפסוע על ראשי עם קודש‬ ‫הגיע החוצפה של פריצי עמנו‪,‬‬
‫להכתיר עצמו לאלוף וכפו מלאה שוחד לכל משחר לפתחו‪ ,‬ושוב היו אותם רודפי בצע אשר הסכימו למכור‬ ‫אשר מתגברים בכל תוקף לבטל‬
‫את הישיבות והת"ת לעוף טמא הלזה‪ ,‬כי הכסף יענה את הכל‪ ,‬העמיד פני צדיק נשגב ראשו בשמים המבקש‬ ‫בזרוע את התורה מישראל ח"ו‪,‬‬
‫לאוקמא שכינתא מעפרא ע"י פוטבאל ואונווערסיטע והשרצת הצחן טמאי הקיבוצים המתגוללים ברפש‪,‬‬ ‫וראשית מעשיהם להרוס את חומת‬
‫שונא הישנות ופניו קדמה‪ ,‬הברית החדשה בחיקו‪ ,‬וכל דיעות הכפירה והמינות מפעפעים במוחו‪ ,‬הוא אבי‬ ‫הדת אשר יסדוה האיתנים מוסדי‬
‫אבות הטומאה אשר ביקש לטמאות את הכל ולצוד תמימים בחרמו‪.‬‬ ‫ארץ‪ ,‬אך כבר אמר דוד המלך ע"ה‬
‫והיה מרן הגרי"ח זאנענפעלד זכר צדיק לברכה אשר הציל את הדור כולו משיקוציו וטומאתו‪ ,‬אזר כגבר‬ ‫מאויבי תחכמני ועלינו לאזור‬
‫חלציו ושינס מתנים לערוך נגדו מלחמה פנים אל פנים‪ ,‬והיה מתחילה ללא עוזרים ותומכים‪ ,‬ובחו"ל בריחוק‬ ‫כוחותינו להדפם שלא יבצעו זממם‬
‫מקום קראו תגר על "מחלוקת" ו"לשון הרע" כאשר אותו צבוע העמיד פני נרדף ונעשק על לא עול בכפו‪ ,‬והיה‬ ‫ח"ו‪ ,‬והנני אומר לכת"ר יישר חילו‬
‫יכול החכם בעיניו לחשוב כי המלחמה ללא תועלת ושמא מוטב לעשות פשרה‪.‬‬ ‫על אשר עמד בפרץ עד כה‪ ,‬ואל ירך‬
‫אך "לא לנו המלחמה כי אם לה'"‪ ,‬לא על כבוד בשר ודם הוא נלחם‪ ,‬כי אז לא רק פשרה היה עושה אלא‬ ‫לבבו ח"ו במלחמת מצוה זו‪ ,‬כי זכות‬
‫מוסר לו את הכל‪ ,‬כי מן הרבנות וכל ענין שררה ברח כל ימיו‪ ,‬אבל כאשר נשקפת כאן סכנה לכל עיר הקודש‬ ‫אבוה"ק יעמדו לו להקים עולה של‬
‫ואותו הקוק ויתר קלי הדעת פרצו כל הגדרים‪ ,‬נלחם נגדו בכל תוקף ועוז עד אשר היתה כל הגולה כמדורת‬ ‫תורה ומצוה‪.‬‬
‫אש וישמעו רחוקים וקדשו נגדו מלחמה עד אשר הוקע מתוך מחנה החרדים לדבר ה' ונשארו עמו חזירי‬ ‫גם פה באה"ק ת"ו‪ ,‬וביחוד‬
‫הקיבוצים ועוד כמה תמהונים שאינם מן הישוב‪.‬‬ ‫בעי"ק התאחדו החפשים וסיעתם‬
‫ובמה גדול כוחו‪ ,‬ההיה לו אנשי פראפעגאנדע זועקי יחי אדונינו‪ ,‬ההיה לו סוסים ורצים רצים לפניו‪ ,‬ההיו‬ ‫לכבוש את כל הקהלה ת"י‪ ,‬ולעקור‬
‫לו מקרקרי פארענטשעס לקרקר לפניו‪ ,‬לא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬בתוך עמו הוא יושב‪ ,‬יוצא ובא בתוך העם‪,‬‬ ‫תורה מישראל ח"ו רק ככל הגוים‬
‫אין לו גבאים ואין לו קבלת קהל‪ ,‬יושב בבית המדרש כאחד הלומדים‪ ,‬שונה משניות‪ ,‬בשמחת תורה רוקד עם‬ ‫בית ישראל‪ ,‬תורת לאומים ושפה‬
‫תשב"ר‪ ,‬כי לא מגינונים חיצונים כוחו‪ ,‬אבל רוח אלוקים ודבר ה' הפועם בקרבו‪ ,‬בלבבו הטהור ודעתו לשמים‪,‬‬ ‫להם‪ ,‬וחק חקקו שעל פיהם ישק כל‬
‫ענותן ושפל ברך שייף עייל שייף נפיק וקולו קול עוז‪ ,‬קול ה' בכח‪ ,‬הולך מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬לא ברעש ה'‬ ‫הצבור בא"י‪ ,‬ואין בה שום זכר לדת‪,‬‬
‫כי אם קול דממה דקה‪ ,‬ושפת אמת תיכון לעד‪ ,‬אינו צריך לכל הצערעמאניעס‪ ,‬כי בכח האמת בעצמו להכות‬ ‫והחרדים בא"י עומדים נגדם‬
‫על קדקדי השקר להפוך רוזנים לאין‪ ,‬ואילי הארץ לאפס ותוהו‪ ,‬כקש יסוער מגורן וכעשן מארובה‪.‬‬ ‫ולוחמים במסירות נפש ממש‪,‬‬
‫היה זה מרן הגרי"ח זאנענפעלד זיע"א אשר חזה מראש את עוצם הסכנה הנשקף מהשתלטות הציונים‬ ‫ותקותם חזקה כי בעה"י יעלה בידם‬
‫על ארה"ק‪ ,‬והשתדל בכל מאמצי כוחו ע"י שלוחו ואיש ימינו הקדוש הד"ר יעקב ישראל דיהאן הי"ד להשאיר‬ ‫להנצל מצפרניהם החדות של‬
‫שארית לפליטת יהודה תחת שלטון הערבים‪ ,‬ואילמלי אותם אנשי דמים אשר רצחוהו נפש היה בזה הצלה‬ ‫הציונים וכת דילהון‪ ,‬ואשרי‬
‫גדולה לדורות לתורה ואמונה טהורה‪ ,‬וכבר נודע כי המסיתים לאותה רציחה שפילה יותר מהאפיקורסים‬ ‫להמקנאים קנאת ה' בדור פרוץ‬
‫הגלויים היו קוק ופראנק ובני בריתם‪ ,‬ארץ אל תכסי דמו‪.‬‬ ‫הזה עקבתא דמשיחא אין קץ‬
‫ויהי זכרונו הטוב והטהור לנו לברכה בארץ תלעובות ובדור תהפוכות‪ ,‬כאשר שמים נהפכו לחושך ומוסדי‬ ‫לשכרם‪ ,‬וכל העומדים בפרץ יזכו‬
‫ארץ התמוטטו‪ ,‬לידע את אשר לפנינו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה‪ ,‬ללחום נגד כל פירצה‬ ‫לראות בביאת בן פרץ משיח צדקנו‬
‫בחינוך ולא לגור מפני איש כי המשפט לאלקים הוא להחזיק במלחמת הקדושה גם ללא עוזרים ותומכים‪ ,‬כי‬ ‫בב"א‪.‬‬
‫אין מעצור לה' מהושיע בין רב למעט‪.‬‬ ‫המתאנח על המצב הנורא של‬
‫ומתחת כסא הכבוד יפיל תפילה בעד השארית הנשארה הנתונה למכים ומורטים לכלימות ורוק‪ ,‬כצאן‬ ‫היהדות‪ ,‬המחכה לישועה קרובה‪,‬‬
‫ללא רועה ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה‪ ,‬חוסה ה' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה‪ ,‬הבט משמים‬ ‫יוסף חיים זאננענפעלד‬
‫וראה מזבול קדשך ותפארתך ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו‪ ,‬למה תתעינו ה'‬
‫מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדך שבטי נחלתך‪.‬‬ ‫)מרא דארעא ישראל ח"ב עמ' מ"ט(‬

‫טו‬
 ‫"·‪ÈÚ„˙ ‡Ï ̇ ‡Ó‚„‰ ‰Ê Ìψ‡ ˙‡˘ ÌÈÚ¯‰ ¯‡˘ ˙ÂÎ˘Ó ÔÈ‬‬
‫‪Èψ˙ ÈÚ¯˙ ‰Îȇ ˙ÂÓ‡ ¯‡˘· ÌÈ˘· ‰Ùȉ È˙„Ú È˙ÈÈÒÎ ÍÏ‬‬
‫‪Èί„· È·˙‰ ÍÈ· „·‡È ‡Ï ̉ÈÈ· ˙ÂÈ‰Ï ÍÏ ÌȘȈӉ „ÈÓ‬‬
‫ו רע י א ת ג ד י ו ת י ך‬
‫‡·‪ÈÎÏ È˙ˆÓ È˙¯Ó˘Ó Â¯Ó˘Â È˙¯Â˙ ÂÏ·˜˘ ÌÈ¢‡¯‰ ÍÈ˙Â‬‬
‫·„¯‪(È"˘¯) ."˙ÂÓ‡‰ ȯ˘ ψ‡ ÍÈ˙ÂÈ„‚ ÈÚ¯˙ ˙‡Ê ¯Î˘· ۇ ̉ÈÎ‬‬

‫הגה"ק רבי ברוך הלברשטאם זצוק"ל אב"ד גארליץ‬

‫רבינו )הרה"ק מקאלאשיץ( היה‬
‫מספר שהרה"ק מגארליץ זצ"ל היה‬
‫אומר‪ ,‬שאומרים בקדושה לשבת‪ ,‬ועינינו‬
‫תראינה מלכותך וכו' על ידי דוד משיח‬
‫צדקך דייקא‪ ,‬אבל לא ע"י הערצל‬
‫ימ"ש‪...‬‬
‫)דברי חנה ח"ב עמ' רי"ב(‬
‫נלב"ע א' אדר תרס"ו‬
‫בהתכנס הקונגרס הציוני הראשון‬ ‫הציונים והולכי קדימה היו שנואי‬
‫היה רבי ברוך במרחץ באדען‪ ,‬ובשבת‬ ‫נפשו‪ .‬כאשר רבנים מסוימים הצטרפו‬
‫מברכין ר"ח אב כשבירכו את החודש‬ ‫לתומכי הרעיון הציוני‪ ,‬אמר כי הערב רב‬
‫צווח רבי ברוך בקול‪ :‬הוא יגאל אותנו‬ ‫שעשו את העגל לא הסתפקו בכך‪ ,‬הם רצו‬
‫בקרוב‪ - ,‬אבל לא ע"י הרצל וחבריו!‬ ‫דוקא שאהרן הכהן יעשה את העגל‪ ,‬ואף‬
‫וקמה שם סערה‪ ,‬והוא נאלץ לברוח‬ ‫הציונים אינם מסתפקים במעשיהם‪,‬‬
‫ודורשים שדוקא גדולי ישראל יסכימו‬
‫שם(‬ ‫באמצע התפילה‪.‬‬
‫)רבינו הקדוש מצאנז ח"ב עמ' של"ז(‬ ‫אתם‪.‬‬

‫הגה"ק רבי אליעזר גארדאן זצוק"ל אב"ד ור"מ טעלז‬

‫מאה שנה להסתלקותו לגנז"מ – ד' אדר א' תר"ע‪-‬תש"ע‬
‫איככה תדע כי אינני מעריצו! בידוע בחייו‪ ,‬והנה גם אנכי מוכן לשלם הון‬ ‫בשיחה עם עשיר אחד‪ ,‬שלא רצה‬
‫לתת מעות להישיבה‪ ,‬מפני שאין לבו של ש ה"חסידים" משלמין עבור חפץ עתק עבור התפילין של ד" ר הרצל‪...‬‬
‫הראש ישיבה שלם עם ד"ר הרצל‪ ,‬שהשתמשו בו צדיקים ממון רב‪ ,‬במיוחד‬
‫)מרביצי תורה ומוסר ח"א עמ' רל"ח(‬
‫חפץ של קדושה‪ ,‬כמו תפילין שהניח‬ ‫התבטא ר' אליעזר ז"ל בשלילות לאמור‪:‬‬

‫הגה"ק רבי חיים סנוואני זצוק"ל אב"ד שרעב תימן בעל מקום מקדש ועוד‬
‫מהממשלה‪ .‬ולאלה החושבים שבלעדי‬
‫הממשלה לא יוכלו לפתח ולהרחיב את‬
‫רשת ת"ת ולא יקבלו בנינים ומגרשים‬
‫וכדו' טועים הם‪ ,‬שהרי הכל בידי שמים‬
‫וכו'‪ ,‬ופוק חזי כמה ת"ת וישיבות שהוקמו‬
‫גם בלא תמיכת הממשלה והם מתנוססים‬
‫)שם ח"ב עמ' ל"א(‬ ‫לגאון ולתפארת‪.‬‬
‫יחס בוטה ומעליב זה של מנהלי‬
‫המחנות כלפי הציבור החרדי מתימן‪ ,‬חרה‬
‫עד מות לרבינו חיים סנואני‪ .‬בראותו את‬
‫הזוועות היום‪-‬יומיות שבמחנות העולים‪,‬‬
‫כיצד יהודים צריכים להאבק עד מות על‬
‫לימוד התורה ודוקא בארץ ישראל‪ ,‬גמלה‬
‫ההחלטה בלבו לא לקבל על כתפיו שום‬
‫סמכות רבנית פה בארץ‪ ,‬מהטעם‬
‫שהרבנים כפופים תחת הממשלה הציונית‬
‫ומשרתם אינה עצמאית די צרכה‪.‬‬
‫)שם ח"א עמ' קמ"ט(‬
‫נלב"ע כ"ז אדר תשל"ט‬
‫נשלם הבנין‪ ,‬עד שתגיע העת שבה מלך‬
‫ביופיו תחזינה עינינו‪ ,‬אבל אם נפעל‬
‫להחיש את הקץ בטרם בא עתו‪ ,‬יהיה‬
‫הזיכוך על ידי יסורים קשים ומרים‬
‫חלילה‪ ,‬וזאת הן אינך רוצה‪ ,‬לפיכך‬
‫הוזהרנו שלא להעיר ולעורר את האהבה‬
‫עד שתחפץ‪ ,‬שלא לדחוק את הקץ ‪ -‬ופירש‬
‫רש"י )כתובות קי"א ע"א( שלא להרבות‬
‫בתחנונים יותר מדי‪ ...‬אם חפץ אתה לקרב‬
‫את הגאולה‪ ,‬בני‪ ,‬הרבה בתורה ובמצוות‪,‬‬
‫בתשובה ובמעשים טובים‪ ,‬ותחיש בכך את‬
‫בוא הגואל"‪...‬‬
‫)מתוך דרך צדיקים ח"א עמ' שע"ח(‬
‫הרב סנואני הורה לאסור את‬
‫ההשתתפות בבחירות מכל וכל‪ ,‬מטעם‬
‫שלא ליתן לסט"א אחיזה בלימוד‬
‫התורה ובקיום המצוות של האברכים‬
‫ושל תשב"ר‪ ,‬בגין קבלת כספים‬
‫אחד מתלמידיו של הצדיק רבי חיים‬
‫סינואני זצ"ל הביא עמו את חבירו אל‬
‫הצדיק‪ .‬כשעמדו לפניו‪ ,‬הביט בחבר במבט‬
‫בוחן ואמר‪" :‬כשאתה מגיע לברכת‬
‫"תשכון בתוך ירושלים" בתפילת העמידה‪,‬‬
‫אל תרבה בבקשות ובתחינות להחשת‬
‫הגאולה‪ ,‬די בכך שתצפה באמיתות הלב‬
‫לבוא המשיח"‪ .‬נדהם האברך‪ ,‬הן הנהגתו‬
‫זו בתפילה שבלחש לא היתה ידועה אלא‬
‫לקונו ולו‪ ,‬מי גילה רז זה לצדיק? ומדוע לא‬
‫ינהג כן‪ ,‬אם לבו הומה לקירוב הקץ ולגילוי‬
‫כבוד שמים? עודו תוהה‪ ,‬והצדיק המשיך‬
‫בדבריו‪" :‬דע לך שיותר משאנו חפצים‬
‫בהחשת הגאולה‪ ,‬חפץ בכך הקדוש ברוך‬
‫הוא‪ ,‬אבל הגאולה תלויה בכך שהנפשות‬
‫יזדככו‪ ,‬ניצוצות הקדושה יתבררו‪,‬‬
‫תיקונים אלו נעשים בכל דור ודור על ידי‬
‫המצוות והמעשים הטובים‪ ,‬ולאט לאט‬