ההתחממות הגלובלית חדש

‫ההתחממות הגלובאלית‬
‫נתונים רבים מעידים על התחממות גלובאלית‪ ,‬כלל עולמית‪ .‬המשמעות‬

‫העיקרית של תופעה זאת היא שהטמפרטורות על פני כדור הארץ‬
‫ובאטמוספרה המקיפה אותו‪ ,‬נמצאות במגמת עלייה‪ .‬קצב העלייה של‬
‫הטמפרטורות איטי‪ ,‬אמנם‪ ,‬אך הוא רציף‪ ,‬ותוצאותיו ניכרות כבר בימינו‪.‬‬
‫בפרק זה נכיר את העדויות לתופעת ההתחממות הגלובאלית; נבדוק‬
‫מדוע היא מתרחשת; נראה שגם בעבר (הקרוב והרחוק) התרחשו שינויים‬
‫באקלים כדור הארץ‪ ,‬ונשווה את שינויי העבר לשינויים של ימינו; נציג‬
‫כמה תרחישים לעתיד‪ ,‬שכל אחד מהם מבוסס על הנחות שונות; נדון‬
‫בהשפעתו של האדם על שינויי האקלים‪ ,‬ונברר באילו דרכים הוא יכול‬
‫לתרום להפחתה בהתחממות הגלובאלית‪.‬‬
‫‪© Tim Melling‬‬
‫הפשרת הקרחונים באזורי הקטבים גורמת לצמצום אזורי המחיה של דובי הקוטב‪ ,‬ומומחים מזהירים כי‬
‫שני שלישים מאוכלוסיית דובי הקוטב תיכחד עד לשנת ‪2050‬‬
‫‪5‬‬
‫עדויות להתחממות הגלובאלית בימינו‬
‫מה אפשר ללמוד מהגרף‬ ‫?‬ ‫נתוני אקלים שנאספו בשנים האחרונות מראים כי ההתחממות מהווה שינוי בתנאי‬
‫האקלים‪ ,‬וכי הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ‪ ,‬העומדת כיום על כ‪,18ºC-‬‬
‫שלפניכם על תהילך‬
‫ההתחממות הגולבאילת‬ ‫נמצאת במגמת עלייה‪.‬‬
‫(ציינו ‪ 2‬תופעות)‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬העלייה בטמפרטורה הממוצעת של העולם היא זעירה ‪ -‬כ‪ 0.7ºC-‬בלבד‬
‫במשך מאה השנים שבין ‪ 1905‬ל‪( 2005-‬ראו גרף)‪ .‬ואולם‪ ,‬יש לשים לב לשתי עובדות‬
‫חשובות‪:‬‬
‫‪ .1‬באזורי הקטבים העלייה בטמפרטורה גדולה הרבה יותר‪ ,‬והיא נעה בין ‪ 1ºC‬ל‪.3ºC-‬‬
‫‪ .2‬בעשרות השנים האחרונות חלה האצה בתהליך ההתחממות‪ ,‬ובמשך ‪ 25‬השנים‬
‫שבין ‪ 1980‬ל‪ 2005-‬עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב‪ 0.4ºC-‬בערך‪.‬‬
‫סטיית טמפ' ב‪ºC-‬‬

‫השינוי בטמפרטורה הממוצע של פני השטח של כדור הארץ‪2008-1880 ,‬‬
‫‪0.6‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫‪0.4‬‬ ‫ממוצע חמש‪-‬שנתי‬ ‫‪2008‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪1880‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫‪1920‬‬ ‫‪1940‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫ ‪1980‬‬ ‫‪2000‬‬
‫מקור‪NASA :‬‬
‫נבחן את העדויות העיקריות להתחממות הגלובאלית‪ ,‬שנאספו ברחבי העולם‬

‫בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫א‪ .‬חלה עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים‬

‫ב‪ 30-‬השנים האחרונות שכיחותם של אירועים‬
‫קיצוניים‪ ,‬ובעיקר של גלי חום ממושכים‪,‬‬
‫נמצאת בעלייה מתמדת‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מספר הימים‬
‫שבהם שררו תנאי קרה וכפור נמצא בירידה‬
‫מתמדת‪ .‬בנוסף מתרחשים אירועים שהם‬
‫חריגים בעוצמתם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בגל החום שפקד‬
‫את אירופה בקיץ ‪ 2003‬הגיעו הטמפרטורות‬
‫עד למעלה מ‪ .40ºC-‬האירוע‪ ,‬שבו נ ִסּפּו כ‪35,000-‬‬
‫איש(!)‪ ,‬היה אירוע חריג שלא היה דומה לו‬
‫בכל ההיסטוריה המתועדת‪ .‬גלי החום‪ ,‬והרוחות‬
‫היבשות הנ ִלוֹות לגלי החום‪ ,‬גרמו להתפרצות‬
‫של שֵרפות על פני שטחים עצומים באזורים‬
‫גל החום שפקד את אירופה בשנת ‪ 2003‬גרם לאנשים רבים לצאת‬
‫מבתיהם וממקומות העבודה שלהם ולחפש הקלה מהחום הכבד בצורות‬ ‫שונים בעולם ‪ -‬בספרד ובפורטוגל‪,‬‬
‫שונות ומשונות‪ .‬בתמונה‪ :‬אנשים ובעלי חיים במימי נהר סֵין בפאריס‬ ‫באוסטרליה‪ ,‬בדרום‪-‬מערב ארה"ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬חלים שינויים בתפרוסת המשקעים‬
‫‪ n‬האזורים הטרופיים ‪-‬‬ ‫העלייה בטמפרטורות גורמת לשינויים בתפרוסת המשקעים בעולם‪ .‬אזורים רבים‬
‫האזורים המשתרעים בתחום‬ ‫בעולם סובלים כבר כיום מתקופות ארוכות של ּבצורת‪ ,‬הנמשכות לעתים כמה‬
‫שבין קו הרוחב ‪ 23.5°‬צפון‬
‫(חוג הסרטן) לקו הרוחב‬ ‫שנים רצופות‪ .‬תקופת הבצורת הממושכות מתרחשות בשטחים נרחבים בעולם‪,‬‬
‫‪ 23.5°‬דרום (חוג הגדי)‪.‬‬ ‫בפרט באזורים הטרופיים‪ n‬ובאזורים הסּוּבטרופיים‪ n,‬והן פוגעות בחקלאות‬
‫‪ n‬האזורים הסּוּבְטְרֹוּפִי ִים ‪-‬‬ ‫ובייצור המזון‪ .‬אפילו במדינה מפותחת כמו ארה"ב גרמה הירידה העקבית בכמויות‬
‫האזורים המשתרעים בתחום‬ ‫המשקעים במרכז המדינה לירידה ביבולי החיטה‪.‬‬
‫שבין קווי הרוחב ‪ 23.5°‬צפון‬
‫ודרום ועד קווי הרוחב ‪35°‬‬ ‫במקביל לעלייה בתופעות הבצורת‪ ,‬יש אזורים הסובלים מעלייה בכמות המשקעים‪,‬‬
‫צפון ודרום‪.‬‬ ‫עלייה שבעקבותיה מתרחשים שיטפונות שעוצמתם מתחזקת ותדירותם הולכת‬
‫וגוברת‪.‬‬
‫ּבצֹורת קשה באתיופיה בשנת ‪ - 2006‬נשים‬

‫עומדות בתור לחלוקת מים במחוז אֹורֹומִייָה‪.‬‬
‫הבצורת החריפה והממושכת שהייתה בשנה זאת‬
‫השאירה כ‪ 730,000-‬אתיופים במאבק על קיומם‬
‫ללא גישה למי שתייה‬
‫ג‪ .‬חלה עלייה בשכיחותן ובעוצמתן של סּופות ההּוריקָן‬

‫סּופות ההּוריקן ההרסניות נוצרות‬
‫כתוצאה מהתאדּות של מֵי האוקיינוסים‬
‫באזורים הטרופיים‪ .‬מאחַר שהטמפרטורה‬
‫של פני האוקיינוסים עול ָה‪ ,‬עול ֶה קצב‬
‫ההתאדות של המים‪ ,‬מנגנון הסּופה‬
‫"שואב" כמויות מים גדולות יותר‪,‬‬
‫והסּופות הופכות לשכיחות יותר ועזות‬
‫יותר‪ .‬מן התקשורת זכורות במיוחד‬
‫הסּופות "קתרינה" ו"ריטה"‪ ,‬שגרמו בשנת‬
‫‪ 2005‬לנזקים עצומים בנפש וברכוש‬
‫בחוף הדרומי של ארה"ב‪( .‬עוד על סּופות‬
‫ההּוריקן ‪ -‬ראו פרק ‪).00‬‬
‫ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ 2005‬הִּכתה סופת ההּוריקן‬

‫"קתרינה" באזור נרחב בדרום ארצות הברית‪,‬‬
‫וגרמה להרס עצום בעיר נ ְיּו אֹוְרל ִינ ְס וביישובים‬
‫שבסביבתה‬
‫‪© NOAA. Photo: Lieut. Commander Mark Moran, NOAA Corps, NMAO/AOC‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬מהו הקשר האפשרי‬ ‫?‬ ‫הּוריקן‪ ,‬טייפּון‪ ,‬ציקלֹון‬
‫בין השכיחּות הגוברת‬
‫של סופות ההוריקן לבין‬ ‫הסּופות הטרופיות נוצרות מעל מימי האוקיינוסים החמימים של האזורים הטרופיים‪,‬‬
‫ההתחממות הגולבאילת?‬ ‫ויש להן כינויים שונים‪ :‬באוקיינוס האטלנטי סּופה כזאת נקראת "הּוריקָ ן"‪ ,‬באוקיינוס‬
‫ב‪ .‬כיצד ההתחממות‬ ‫השקט היא נקראת "טַייפּון"‪ ,‬וזו המתרחשת באוקיינוס ההודי מכּונה "ציקלֹון"‪.‬‬
‫הגולבאילת גורמת‬ ‫סּופות הוריקן הפוגעות בחופי ארצות הברית זוכות לתהודה תקשורתית בעולם כולו‪,‬‬
‫להתארכות עונת‬ ‫אך סּופות בקנה מידה כזה מכות באזורים רבים בעולם‪ ,‬פוגעות בנפש וברכוש‪ ,‬ולא‬
‫ההוריקנים?‬ ‫תמיד זוכות לפרסום‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סופת הטייפּון המכּונה "נַגְִריס" שטפה את מִייַנְמַר‬
‫(בורמה) ב‪ 2-‬במאי ‪ 2008‬וגרם למותם של כ‪ 120,000-‬נפש ולפגיעה ברכושם של מאות‪-‬‬
‫אלפי תושבים‪ .‬סּופה זאת נחשבת לשנייה בעוצמתה בין הסּופות הטרופיות שתועדו‬
‫במהלך ההיסטוריה האנושית‪ ,‬והיא לא זכתה להד תקשורתי הדומה לפרסום שהסופה‬
‫"קתרינה"‪ ,‬למשל‪ ,‬שפגעה בחלקה הדרומי של ארצות הברית‪ ,‬זכתה לו‪.‬‬
‫‪ n‬שלג ‪ -‬סוג של משקעים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬כמות השלגים ‪ n‬קטֵנה‬

‫הנוצר בטמפרטורה של‬
‫מתחת ל‪ ,0°C-‬כאשר גבישי‬ ‫כמותם של השלגים היורדים על פני כדור הארץ קטֵנה‪ ,‬וקטֵן גם הקפו של כיסוי‬
‫קרח הנוצרים בעננים‬ ‫השלג שנותר על רכסי ההרים כשלג‪-‬עַד‪ .‬תצלומי ל ַוויין מלמדים על ירידה של ‪5%‬‬
‫מתלכדים ויורדים אל הקרקע‬ ‫בכמותו של השלג הנמצא על היבשות‪ .‬משום כך מצטמצמת גם ּכמּותם של מֵי‬
‫בצּורת פתיתי שלג קפואים‪.‬‬
‫הפשרת השלגים‪ ,‬הנחשבים למקור מים איכותי וחשוב‪.‬‬
‫‪© Countesy Jim Williams, NASA GSFC Scientific Visualization Studio and the Landsat 7 Science Team‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪1993‬‬
‫פסגת הקִיל ִימַנג ָ'רֹו‪ ,‬ההר הגבוה ביותר באפריקה ‪ -‬תמונות שצולמו ב‪ 2-‬מועדים שונים‬
‫כפי שאפשר לראות בתמונות‪ּ ,‬כ ַמותו של שלג‪-‬העַד המצטבר על הפסגה הולכת ופוחתת‪ ,‬ובעוד כמה שנים לא יִיוָותר שלג‬
‫על הפסגה‬
‫‪ n‬קרחון ‪ -‬גוש קרח גדול‪,‬‬ ‫ה‪ .‬שטחם ונפחם של הקרחונים ‪ n‬מצטמצמים‬

‫הנוצר כתוצאה מהתהדקות‬
‫ומהתלכדות של שלג‪.‬‬ ‫במהלך המאה ה‪ 20-‬חלה הפשרה הולכת וגוברת של קרחוני הקטבים ושל הקרחונים‬
‫באזורים שבהם שורר אקלים‬ ‫היבשתיים (למשל בגרנלנד‪ ,‬ב ַאלְּפִים‪ ,‬בהימאליה‪ ,‬בפטגוניה)‪ ,‬ומשום כך מצטמצם‬
‫קר במיוחד‪ ,‬הקרחונים‬ ‫שטחו של כיסוי הקרח בעולם‪,‬‬
‫נפוצים בראשי ההרים‬
‫הגבוהים ובאזורי הקטבים‪.‬‬ ‫והנפח שלו מצטמק‪ .‬ההפשרה‬
‫גורמת ליצירת סדקים גדולים‬
‫במעטֵה הקרח‪ ,‬להתנתקות‬
‫של שברי קרחונים ולסחיפתם‬
‫למֵי האוקיינוסים‪ .‬תופעה‬
‫זאת נצּפֵית בתדירות הולכת‬
‫וגוברת באנטארקטיקה‪ ,‬בכיפת‬
‫‪© NASA LIMA‬‬
‫הקרח האְַרקְטית‪ ,‬ובקרחונים‬

‫יבשתיים גדולים אחרים‪.‬‬
‫סדקים הנוצרים בקרחון באנטארקטיקה ‪ -‬תצלום ל ַוויין‬
‫‪8‬‬
‫בגרף (משמאל) אפשר לראות כי‬
‫השינוי בנפח הקרחונים על פני כדור הארץ‪2005-1960 ,‬‬ ‫נפח הקרחונים בעולם נמצא בירידה‬
‫השינוי השנתי בנפח‬ ‫השינוי המצטבר בנפח‬
‫(במיליארדי מ"ק)‬ ‫(במיליארדי מ"ק)‬ ‫מתמדת מאז שנות ה‪ 60-‬של המאה‬
‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫העשרים‪ .‬מעניין לציין כי השינוי‬
‫שינוי מצטבר בנפח‪ ,‬במיליארדי מ"ק‬
‫שינוי שנתי בנפח‪ ,‬במיליארדי מ"ק‬ ‫בנפח הקרחונים אינו אחיד ‪ -‬יש‬
‫‪0‬‬ ‫שנים שבהן נפחם יורד‪ ,‬ויש שנים‬
‫‪-1,000‬‬
‫שבהן נפחם עולה‪ .‬שימו לב לשנים‬
‫‪-50‬‬
‫יוצאות דופן ‪ 1982 ,1963 -‬ו‪.1991-‬‬
‫‪-2,000‬‬ ‫בשנים אלה שררו חורפים קרים‬
‫במיוחד בעקבות התפרצויות עזות‬
‫‪-100‬‬
‫‪-3,000‬‬
‫של הרי געש‪ .‬התפרצות עזה של הר‬
‫געש מעיפה אל האטמוספרה כמויות‬
‫‪-150‬‬
‫גדולות של אֵפר וגזים‪ ,‬המתפזרים‬
‫‪-4,000‬‬ ‫בתוך שבועות ספורים למרחקים‬
‫‪-200‬‬ ‫עצומים‪ .‬מעטֵה האפר והגזים גורם‬
‫‪-5,000‬‬
‫להפחתה בקרינת השמש המגיעה‬
‫‪-250‬‬ ‫אל פני השטח‪ ,‬לירידה בטמפרטורות‬
‫ולעלייה בכמות השלג‪( .‬עוד על‬
‫‪-300‬‬ ‫‪-6,000‬‬ ‫התפרצויות געשיות ראו עמ' ‪).00‬‬
‫אַגּונ ְג‬ ‫אל צִ'יצ'ֹון‬ ‫ּפִינ ַטּוּבֹו‬
‫פב' ‪1963‬‬ ‫מארס ‪1982‬‬ ‫יוני ‪1991‬‬
‫‪-350‬‬ ‫‪-7,000‬‬
‫‪1960‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2010‬‬
‫מקור‪National Snow and Ice Data Center :‬‬
‫א‪ .‬עיינו בטקסט ובגרף שלמעלה וציינו ‪2‬‬ ‫?‬

‫תופעות הקשורות נלפח הקרחונים על פני‬ ‫שטח ההשתרעות והעובי של שכבת הקרח באזור הקוטב הצפוני (ממוצע ‪ 10‬שנתי)‬
‫כדור הארץ‪ .‬תארו את ביטויה של כל‬
‫אחת מהתופעות בגרף‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪( 21-‬תחזית)‬ ‫שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫ב‪ .‬עיינו בגרף ובדקו את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫ ‪ -‬בכמה מיילארדי מ"ק (מטרים מעוקבים)‬
‫הצטמק נפח הקרח בנשת ‪?1968‬‬
‫ובכמה מ"ק עלה נפחו לאחר התפרצות‬
‫הר הגעש ּפִינַטּוּבֹו‪ ,‬בנשת ‪?1991‬‬
‫ ‪ -‬בכמה מיילארדי מ"ק הצטמק נפח‬
‫הקרח בין הנשים ‪?1985-1965‬‬
‫ ‪ -‬בכמה מיילארדי מ"ק מסתכמת הירידה‬
‫המצטברת של נפח הקרח בין ‪1960‬‬
‫ל‪?2005-‬‬
‫עובי הקרח בס"מ‬
‫‪0‬‬ ‫‪100 200 300 400 500‬‬
‫צופים כי בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 21-‬יהיה עובי הקרח בקוטב הצפוני רק ‪54%‬‬
‫מעוביו בשנות ה‪ 50-‬של המאה העשרים‬
‫‪9‬‬
‫ו‪ .‬מפלס מֵי הים עולה‬
‫העלייה במפלס מי הים בחופי ּבַנְגְלָדֵש ‪ -‬תחזית לעתיד‬
‫הפשרת הקרחונים בקטבים מביאה תוספת‬
‫של כמויות מים עצומות לאוקיינוסים‪ ,‬ועל‬
‫כיום (‪)2009‬‬
‫כן מפלס המים באוקיינוסים נמצא במגמת‬
‫מס' התושבים ‪ 112 -‬מיליון‬ ‫עלייה‪ .‬העלייה במפלס המים באוקיינוסים‬
‫השטח ‪ 134,000 -‬קמ"ר‬
‫דאקה‬ ‫היא איטית‪ ,‬אולם נראה כי זוהי מגמה יציבה‬
‫ומתמשכת‪ .‬משנת ‪ 1870‬ועד לשנת ‪ 2007‬עלה‬
‫המפלס ב‪ 200-‬מ"מ‪ .‬קצב עליית המפלס גובר‬
‫בעשורים האחרונים‪ :‬עלייה של ‪ 3‬מ"מ לשנה‬
‫דאקה‬ ‫בין שנת ‪ 1993‬לשנת ‪ .2003‬אם תימשך עליית‬
‫בעתיד (‪)2080‬‬ ‫המפלס ללא הפוגה‪ ,‬גם אם בקצב איטי ‪ -‬עד‬
‫עליית המפלס ‪ 1.5 -‬מ'‬
‫מס' התושבים שייפגעו ‪ 17 -‬מיליון (‪)15%‬‬ ‫שנת ‪ 2080‬יעלה המפלס של מי האוקיינוסים‬
‫גודל השטח שייפגע ‪ 22,000 -‬קמ"ר (‪)16%‬‬
‫ב‪ 40-‬ס"מ בממוצע‪ ,‬ואזורי חוף מישוריים‬
‫השוכנים לחופי האוקיינוסים יוצפו‪ .‬לפי‬
‫התחזיות ‪ּ -‬בַנְגְלָדֵש‪ ,‬שמרבית אוכלוסייתה‬
‫א‪ .‬מִצאּו באטלס ‪ 5‬אזורים בעולם (מלבד אלה המוזכרים‬ ‫?‬ ‫החקלאית מתגוררת באזורים שגובהם נמוך‬
‫ממפלס מֵי האוקיינוס ההודי‪ ,‬תאּבֵד כ‪16%-‬‬
‫בטקסט)‪ ,‬העולילם לסבול מהצפות נרחבות אִם וכאשר‬
‫מפלס מי האוקיינוסים ימישך לעולת‪.‬‬ ‫משטחה היבשתי‪ ,‬ו‪ 17-‬מיליון איש יאַבדו את‬
‫ב‪ .‬ציינו ‪ 3‬אזורים סביב הים התיכון שבהם תהיה השפעה‬ ‫בתיהם; מצַרים‪ ,‬שמרבית אוכלוסייתה שוכנת‬
‫לעילית מפלס המים‪ ,‬וציינו מהי ההשפעה‪.‬‬ ‫בדלתה של הנילוס‪ ,‬תיפגע קשות מעליית‬
‫מפלס מֵי הים; וגם מדינה מפותחת כמו הולנד‪,‬‬
‫@‬ ‫הידועה בסכרים המגינים עליה מהים הצפוני‪,‬‬
‫עיינו באתר שלפניכם וראו כיצד ישתנה שטחן היבשתי של‬
‫מדינות שונות לנוכח השינויים העתידיים במפלס מי האוקיינוסים‪:‬‬ ‫תיאלץ להתמודד עם המפלס העולה על ידי‬
‫‪http://geology.com/sealevel-rise/netherlands.shtml‬‬
‫בניית סכרים ענקיים‪ ,‬חדשים וגבוהים יותר‪.‬‬
‫איי ַמ ְלדִיב‬
‫כבר בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬עלולים המים להציף ולכסות איים באוקיינוס השקט‬
‫ובאוקיינוס ההודי‪ 300,000 .‬התושבים של הרפובליקה המוסלמית של איי ַמלְדִיב ‪ -‬קבוצה‬
‫של איים באוקיינוס ההודי ‪ -‬כבר מודאגים‪ .‬מדינת האיים הזאת מורכבת משרשרת של כ‪500-‬‬
‫איים הנמצאים כ‪ 700-‬ק"מ דרומית לסְִרי לַנ ְקָ ה שבאוקיינוס ההודי‪ ,‬כרבע מהם מיושבים‪.‬‬
‫הנקודה הגבוהה ביותר באיים מתנשאת לגובה של ‪ 2.4‬מ' מעל לפני הים‪ ,‬ואילו רוב המדינה‬
‫‪© Photo: Nattu‬‬
‫נמצאת בגובה של ‪ 1.5‬מ' בלבד מעל לפני הים‪ .‬אם תימשך ההתחממות של כדור הארץ‪,‬‬
‫‪www.flicker.com/photos/nattu/2096845807‬‬
‫ומפלס מי הים יעלה‪ ,‬חלקים גדולים של המדינה‬
‫יוצפו בגלי הים וישקעו תחתיהם‪ .‬ממשלת איי‬
‫מלדיב‪ ,‬אשר החליטה להתכונן לקראת התרחיש‬
‫המאיים ולקנות קרקע חלופית במקום בטוח יותר‪,‬‬
‫סבורה כי הודו וסְִרי לַנ ְקָ ה הן יעדים מתאימים‬
‫למעבָר של תושבי האיים במקרה של הצפות‪,‬‬
‫משום שאקלימן וגם התרבות של תושביהן דומים‬
‫לאלה של תושבי האיים‪.‬‬
‫מלְדִיב‪.‬‬
‫האי אָדּו בקבוצת האיים הדרומית של ַ‬
‫עלייה של מפלס מי הים‪ ,‬ואפילו מתונה בלבד‪ ,‬תציף‬
‫חלקים גדולים מכפרי התושבים ומכפרי הנופש באיים‬
‫‪10‬‬
‫‪ n‬זרם ים‪ ,‬זרם ימי ‪ -‬זרימה‪,‬‬ ‫ז‪ .‬חלה האטה בזרימה העמוקה (זרמי הים‪ )n‬באוקיינוסים‬
‫תנועה‪ ,‬של מים בים‪ ,‬הנובעת‬
‫מגורמים שונים כמו הבדלי‬ ‫מֵי הקרחונים המופשרים הם מים "מתוקים"‪ ,‬שהמשקל הסגולי שלהם נמוך‬
‫טמפרטורות במים או‬ ‫יותר מזה של מי הים המלוחים‪ .‬משום כך הם אינם מתערבבים במי הים אלא‬
‫מליחּות המים‪ ,‬וכן מרוחות‬ ‫"צפים" מעליהם בשכבה נפרדת‪ .‬תהליך זה מביא להאטה של הזרימה העמוקה‬
‫הנושבות באזור הים‪.‬‬
‫באוקיינוסים‪ ,‬לשינויים במערך זרמי הים ואף להפסקת זרימתם בעתיד‪.‬‬
‫השינויים הצפויים בזרמי הים עלולים להשפיע על האקלים באזורים הסמוכים להם‪,‬‬
‫וכן על תפוצת בעלי החיים הימיים (למשל‪ ,‬על כמות הדגה)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬זרם הגולף‬
‫הוא זרם ימי חם המגיע מאזור מפרץ מכסיקו אל חופי מערב אירופה וצפונה‪ .‬זרם‬
‫זה‪ ,‬הוא שגורם לאקלים חמים יחסית באזורים אלה‪ .‬אם יחולו שינויים בזרם הגולף‪,‬‬
‫יש חשש שהטמפרטורות במערב אירופה י ֵרדו‪.‬‬
‫ח‪ .‬קרקעות קפואות הופכות לביצות טובעניות‬

‫בגלל העלייה בטמפרטורות ‪ -‬קרקעות קפואות‬
‫המצויות באזור סיביר‪ ,‬בצפון קנדה ובאלסקה‪,‬‬
‫מתחילות להפשיר באיטיות‪ .‬הקרח שמתחת‬
‫לפני השטח מפשיר וחוזר למצב צבירה נוזלי‪,‬‬
‫ומשטחי קרח מּוצקים הופכים לביצות טובעניות‪.‬‬
‫בניינים שיסודותיהם היו נטועים בקרקע קפואה‬
‫(‪ )PERMAFOST‬מתחילים לקרוס‪ ,‬ורבים אחרים‬
‫נחלשים ונמצאים בסכנת התמוטטות‪ .‬גם תשתיות‬
‫כמו מסילות רכבת ועמודי מתח גבוה נמצאים‬
‫בסכנת קריסה והתמוטטות‪.‬‬
‫ט‪ .‬הלבלוב והנביטה מקדימים את זמנם‬

‫בגלל העלייה בטמפרטורת הקרקע ‪ -‬בשנים‬
‫בתים בכפר בצפון קנדה‪ ,‬שקרסו כתוצאה מהפשרת הקרקע הקפואה בעונת הקיץ‬
‫האחרונות תופעות של לבלוב ונביטה‪ ,‬המעידות‬
‫על ראשית האביב‪ ,‬מתרחשות בכל רחבי העולם‬
‫בזמן מוקדם בכמה ימים מזמן התרחשותם לפני‬
‫כמה עשורים‪.‬‬
‫@‬
‫‪© Barbican.www.flicker.com/photos/fsokl/3689273767‬‬
‫תוכלו לעיין ברשימה‬

‫האדומה באתר‪:‬‬ ‫י‪ .‬הכחדת מינים ופלישת מינים‬
‫‪http://www.iucn.org/about/‬‬
‫‪work/programmes species/‬‬ ‫האיגוד הבין‪-‬לאומי לשמירת הטבע‪ ,IUCN ,‬מפרסם‬
‫‪red list‬‬ ‫מדי שנה את ה"רשימה האדומה" ‪ -‬רשימת המינים‬
‫של בעלי חיים ושל צמחים שסכנת ההכחדה‬
‫מאיימת עליהם ביותר‪ .‬חלק גדול מהם הם מינים‬
‫הרגישים לשינוי בטמפרטורה ולתופעות נ ִלוֹות‪.‬‬
‫הדוגמה המפורסמת ביותר למינים של בעלי חיים‬
‫הנפגעים משינויי האקלים היא דוּבֵי הקוטב‪ .‬הדובים‬
‫ניזונים בעיקר ממינים שונים של כלבי ים שהם‬
‫הקוף אֹוַרנ ְג‪-‬אּוטָן‪ ,‬החי באסיה‪,‬‬ ‫לוכדים כשאלה עולים ממי הים לחורי נשימה ‪-‬‬
‫הוא אחד ממיני בעלי החיים‬ ‫חורים שהם יוצרים בקרח כדי לנשום‪ .‬משטחי‬
‫המצויים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית להיעלמותו‬ ‫הקרח ההולכים ומתמעטים מאלצים את הדובים‬
‫של מין זה היא הבצורות‬ ‫לשחות למרחקים גדולים במטרה להשיג את מזונם‪.‬‬
‫הממושכות והתכופות ושֵרפות‬
‫היער המתרחשות ביערות‬ ‫כך גוברת הסכנה להכחדתם‪.‬‬
‫שהוא חי בהם‬
‫‪11‬‬
‫בקֶ רב מינים רבים מתרחשים גם שינויים בתפוצה ‪ -‬אלה פולשים לאזורים‬
‫שהתנאים בהם השתנו לטובתם‪ ,‬והם דוחקים החוצה מינים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מינים של דגים שסביבת המחיה שלהם הייתה האוקיינוס ההודי‪ ,‬שמֵימָיו חמימים‪,‬‬
‫התפשטו דרך תעלת סואץ אל הים התיכון‪ ,‬שטמפרטורת המים בו התחממה‬
‫בעשורים האחרונים‪ .‬תוך כדי כך דחקו מיני דגים אלה אוכלוסיות של דגים‬
‫מקומיים‪ .‬דוגמה נוספת לפלישתם של מיני בעלי חיים הם נחילי ענק של מדוזות‪,‬‬
‫המתפשטים באוקיינוסים מכיוון שהמים החמימים אידיאליים לגידולן של המדוזות‪.‬‬
‫יא‪ .‬גורמי מחלות שונות מתפשטים‬

‫העלייה בטמפרטורות גורמת להתפשטות של חרקים‪ ,‬מכרסמים ודומיהם‪,‬‬
‫הנושאים מחלות שונות‪ ,‬לעֵבר אזורים שהם לא היו קיימים בהם בעבר‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫יתושי האָנֹופֵל ֵס‪ ,‬המפיצים את מחלת ה ָמל ְַרי ָה‪ ,‬נתגלו באזורים שבעבר שררו‬
‫בהם טמפרטורות נמוכות שלא איפשרו את קיומם‪ ,‬ואילו כיום‪ ,‬בעקבות העלייה‬
‫בטמפרטורות‪ ,‬נוצרו בהם תנאים נוחים לקיומם‪ .‬כך אזורי המִחיה של יתושי‬
‫האָנֹופֵל ֵס מתרחבים מהאזורים הטרופיים לכיוון אזורי האקלים הממוזג ולכיוון‬
‫האזורים ההרריים‪ ,‬וגוברת הסכנה להתפשטות מג ֵפת ה ָמל ְַרי ָה באזורים אלה‪.‬‬
‫הסבירו מדוע יש צורך‬ ‫?‬ ‫תריסר הקטלניים‬

‫בנשי סוגי המידע ‪ -‬אודות‬
‫בעיל החיים ונושאי המחולת‪,‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בגלל העלייה בטמפרטורה‪ ,‬מתרחבים אזורי המחיה של נושאי‬
‫ואודות האקילם ‪ -‬כדי לאתֵר‬ ‫מחלות מידבקות שונות ‪ -‬יתושים‪ ,‬מכרסמים וקרציות‪ ,‬וכתוצאה מכך נפגעים ממחלות‬
‫אזורים המצויים בסכנה של‬ ‫אלה יותר ויותר חיות בר‪ ,‬חיות בית ואף בני אדם‪ .‬לפגיעה הבריאותית מתלווה גם‬
‫התפשטות המחולת‪.‬‬ ‫פגיעה כלכלית‪ ,‬המאיימת בעיקר על ענפי הגידול והמסחר של חיות המשק ‪ -‬בקר‪ ,‬צאן‬
‫ועופות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההתפרצות של מחלת שפעת העופות‪ ,‬באמצע שנות ה‪ 90-‬של המאה‬
‫העשרים‪ ,‬גרמה לנזק של כ‪ 100-‬מיליארדי דולרים ברחבי העולם‪.‬‬
‫מומחי בריאות מהאגודה העולמית לשימור בעלי החיים ומהאקדמיה למדעים של‬
‫ארצות הברית‪ ,‬פרסמו רשימה של ‪ 12‬מחלות העלולות להתפשט לאזורים חדשים‬
‫כתוצאה משינויי האקלים‪ .‬כדי לקבל תחזית מדויקת להתפשטותן של מחלות אלה‬
‫ולהיערך לטיפול בהן‪ ,‬נאסף מידע משני תחומים ‪ -‬מידע על המצב הבריאותי של חיות‬
‫הבר ועל התפוצה של נושאי המחלות‪ ,‬ומידע מטאורולוגי על שינויי אקלים ועל תופעות‬
‫מזג אוויר חריגות‪ .‬הצלבַת המידע משני התחומים מאפשרת לאתֵר אזורים שבהם רמת‬
‫הסיכון למחלות מסוימות היא גבוהה‪.‬‬
‫הֵיערכות כזאת איפשרה‪ ,‬למשל‪ ,‬גילוי מוקדם של קופים החולים בקדחת הצהובה‬
‫(מחלה המועברת על ידי יתושים) באזורים מסוימים בברזיל ובארגנטינה‪ .‬בעקבות גילוי‬
‫המחלה בקרב הקופים חוסנו תושבי האזורים האלה נגד מחלת הקדחת הצהובה‪.‬‬
‫יב‪ .‬תופעת המִדּבּור גוברת‬

‫המִדּבּור הוא תופעה שבה הקרקע באזורים מסוימים‪ ,‬בעיקר בשולי המדבריות‪,‬‬
‫מאבדת מפוריותה ואינה מאפשרת קיום בסיסי‪ .‬תופעה זאת נובעת משילוב של‬
‫כמה גורמים‪ ,‬שחלקם קשורים לפעילות האדם‪ :‬ביקוש הולך וגדל לשטחים‬
‫חקלאיים לאוכלוסייה הגדֵלה‪ ,‬שימוש יתר במקורות המים‪ ,‬ניצול יתר של קרקעות‬
‫לגידולים חקלאיים ולמרעה‪ ,‬שימוש נרחב בחומרי דישּון והדברה‪ ,‬וכדומה‪ .‬חלק‬
‫מן הגורמים למִדּבּור קשורים לשינויי האקלים ‪ -‬העלייה בטמפרטורות והירידה‬
‫בכמויות הגשמים באזורים אלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪© copyright, Peter Morgan 2009 www.flicker.com/photos/pmorgan‬‬
‫בחלקה הצפון‪-‬מערבי של סין‪ ,‬המִדּבּור מהווה איּום ממשי‪ .‬למעלה משליש מן האדמות שהיו פוריות‬
‫בעבר הפכו בעקבות ניצול יתר של הקרקע והמים‪ ,‬ובעקבות תקופת בצורת ממושכות‪ ,‬ללא‪-‬ראויות‬
‫לעיבוד‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬דיונות חול מאיימות לכסות את הסככות המשמשות לייבוש ענבי יין במחוז שִיַנְזְ'יאנג שבסין‬
‫סכמו את התופעות‬ ‫?‬ ‫תהליך המִדּבּור מאיים על רבע משטחן של היבשות של כדור הארץ‪ ,‬ועל מקור‬
‫המעידות על ההתחממות‬ ‫פרנסתם של למעלה ממיליארד בני אדם‪ .‬מרבית האזורים שסכנת המִדּבּור נשקפת‬
‫הגולבאילת בטבלה שתכולל‬ ‫להם משתרעים בשוליהם של אזורי המדבר העיקריים (ראו מפה)‪ ,‬השוכנים בין קווי‬
‫את הטורים הבאים‪ :‬שֵם‬ ‫הרוחב ‪ 30°-15°‬צפון ודרום ‪ -‬ב"רצועת המדבריות" (שבשול ֶיה שוכנת גם ישראל)‪.‬‬
‫התופעה‪ ,‬הישנוי הנובע‬
‫בשנת ‪ 1997‬התקיימה ועידה בין‪-‬לאומית שעסקה במלחמה במִדּבּור‪ .‬בוועידה צוין‬
‫ממנה‪ ,‬השפעת התופעה על‬
‫כי הסובלת העיקרית מתהליכי המִדּבּור היא יבשת אפריקה‪ ,‬אשר ‪ 66%‬משטחי‬
‫בני האדם‪ ,‬מה צפוי עם‬
‫הקרקע שלה הם צחיחים או צחיחים‪-‬למחצה‪ .‬ואכן‪ ,‬אזורים נרחבים באפריקה הפכו‬
‫התגברות התופעה‪ ,‬האם‬
‫למדבר‪ ,‬ותושביהם של אזורים אלה סובלים מרעב וממחסור במים לשתייה‪ .‬כן צוין‬
‫תהיה לה השפעה על ישראל‪,‬‬
‫במסקנות הוועידה כי מאז שנות ה‪ 50-‬של המאה העשרים‪ 31% ,‬משטחה של ספרד‬
‫ואם כן ‪ -‬מהי ההשפעה‪.‬‬
‫נמצאים בסכנת מִדּבּור‪ ,‬כ‪ 40%-‬משטחה של ארצות הברית נחשבים פגיעים למִדּבּור‪,‬‬
‫בחרו אחת מן התופעות‬ ‫?‬ ‫וסין איבדה בתהליך המִדּבּור ‪ 92,000‬קמ"ר (יותר מפי ‪ 4‬משטחה של מדינת ישראל)‪.‬‬
‫המעידות על ההתחממות‬
‫הגולבאילת בימינו‪ ,‬וחפשו‬ ‫שטחי ההשתרעות של המדבריות החמים בעולם‬
‫חומר נוסף אודותיה‪ .‬בחרו‬
‫אמצעים חזותיים ‪ -‬תמונות‪,‬‬
‫גרפים וכדומה ‪ -‬והסבירו‬
‫כיצד התופעה באה ילדי‬
‫ביטוי באמצעים שבחרתם‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מדוע מתרחשת ההתחממות הגלובאלית?‬
‫‪ n‬אטֹום ‪ -‬החלק הקטן ביותר‬ ‫במערכת האקלים של כדור הארץ משתתפים גורמים רבים‪ :‬קרינת השמש‪,‬‬
‫של יסוד כימי המכיל את כל‬ ‫ה ַאטְמֹו ְספֵָרה (כיסוי הגזים העוטף את כדור הארץ)‪ ,‬ההִידְרֹו ְספֵָרה (האוקיינוסים‪,‬‬
‫תכונותיו של היסוד‪.‬‬
‫הימים‪ ,‬הנהרות‪ ,‬האגמים)‪ ,‬הל ִיתֹו ְספֵָרה (קרום כדור הארץ המוצק ופני השטח והנוף)‪,‬‬
‫‪ n‬אורך גל ‪ -‬המרחק בין‬ ‫הּבִיֹו ְספֵָרה (עולם החי‪ ,‬על הצמחים ובעלי החיים שבו‪ ,‬כולל בני האדם) והקַ ְריֹו ְספֵָרה‬
‫השיאים של שני גלים‬
‫סמוכים בתנועה גלית (כגון‬
‫(כיפות הקרח בקטבים והקרח ביבשות)‪ .‬מערכת האקלים היא מערכת מורכבת‬
‫תנועתם של גלי האור‪ ,‬גלי‬ ‫ורגישה לשינויים‪ ,‬ובין הגורמים המשתתפים בה מתקיימים קשרי גומלין‪ .‬כל מרכיב‬
‫הקול או גלי המים)‪.‬‬ ‫במערכת משפיע על המרכיבים האחרים‪ ,‬ובו בזמן גם מושפע מהם‪.‬‬
‫קרינת השמש היא מקור האנרגיה של מערכת האקלים‪ ,‬והיא הגורם המרכזי‬
‫אורך גל‬
‫בהשפעתו על התהליכים המתרחשים במערכת זאת‪ .‬השמש מייצרת קרינה המגיעה‬
‫אל כדור הארץ‪ .‬חלק מהקרינה מוחזר אל החלל; חלק אחר נבלע בגזים‪ ,‬באדי המים‬
‫ובעננים שבאטמוספרה; והחלק הנותר נבלע בפני כדור הארץ‪ ,‬ואז הוא נפלט חזרה‬
‫‪ַ n‬ה ְסּפ ֶ ְקטְרּום ַה ֵאל ֶ ְקטְרֹו ַמגְנֵטִי‬
‫אל האטמוספרה בצורת אנרגיה של חום‪ .‬מכאן מסתבר שהחום השורר באטמוספרה‬
‫‪ -‬כלל אורכי הגל של הקרינה‬ ‫של כדור הארץ‪ ,‬מקורו בפני הארץ (ולא בקרינת השמש הישירה‪ ,‬כפי שאנחנו נוטים‬
‫הנפלטת מהשמש‪.‬‬ ‫לחשוב)‪.‬‬
‫‪ n‬קרינה קִצַרת‪-‬ג ַל ‪ -‬קרינה‬ ‫במערכת האנרגיה שבין השמש ובין כדור הארץ מתקיים מאזן בין הכניסה של‬
‫הנמצאת בתחום אורכי גל‬
‫שהם קצרים מ‪ 0.4-‬מיקרון‪.‬‬
‫אנרגיית הקרינה של השמש אל האטמוספרה ואל כדור הארץ‪ ,‬ובין היציאה של‬
‫זוהי קרינה אנרגטית ביותר‪,‬‬ ‫אנרגיה זאת מהאטמוספרה ומכדור הארץ‪ .‬כל שינוי במאזן זה יכול לגרום לשינויים‬
‫ולכן היא נחשבת למסוכנת‪.‬‬ ‫במערכת האקלים‪ .‬ארגון ‪ - )Intergovernmental Panel on Climate Changes) IPCC‬הוועדה‬
‫‪ n‬תחום האור הנראֶה ‪-‬‬ ‫הבין‪-‬ממשלתית לחקר שינויי האקלים‪ ,‬וכן מדענים בכל רחבי העולם‪ ,‬קובעים כי‬
‫קרינה הנמצאת בתחום אורכי‬ ‫כיום מתקיימים שינויים במאזן האנרגיה‪ ,‬ובעקבותיהם נגרמים שינויי האקלים‬
‫הגל שבין ‪ 0.7-0.4‬מיקרון‪,‬‬ ‫ובכללם ההתחממות הגלובאלית‪ .‬עוד הם קובעים כי למעשי האדם יש חלק מכריע‬
‫והיא נראית לעין האנושית‪.‬‬
‫בשינויים אלה‪ .‬נסביר את מהותו של מאזן האנרגיה ואת חלקו של האדם בהפרתו‪.‬‬
‫‪ n‬קרינה ארוכת גל (קרינה‬
‫תת‪-‬אדומה‪ ,‬אִינְפְָרה אדומה‪,‬‬
‫קרינת חום) ‪ -‬קרינה‬
‫שאי אפשר לראותה בעין‬ ‫מאזן האנרגיה‬
‫האנושית‪ ,‬והיא נמצאת‬
‫בתחום אורכי הגל הארוכים‬ ‫האנרגיה המגיעה מהשמש לכדור הארץ באופן מתמשך ובכמות עצומה מניעה‬
‫מ‪ 760-‬ננומטר‪ ,‬ועד ‪ 1‬מ"מ‪.‬‬ ‫ומחוללת את מערכת הזרימה העולמית של הרוחות‪ ,‬את ההבדלים בין עונות השנה‪,‬‬
‫קרינה זאת מורגשת כחום‬ ‫את תופעות מזג האוויר‪ ,‬ואפילו את המערבולות והזרמים באוקיינוסים‪.‬‬
‫הנפלט מעצמים שונים‬
‫בהתאם לטמפרטורה שלהם‪,‬‬ ‫מקורה של אנרגיית השמש הוא בתהליכים גרעיניים המתרחשים בתוך השמש‪.‬‬
‫אולם האנרגיה הכוללת שלה‬ ‫בתהליכים אלה מתרחשים שינויים במבנה הבסיסי של האטומים‪ n‬של יסודות‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫מסוימים‪ ,‬ונוצרות אנרגיות בעלות עוצמה אדירה‪ .‬השמש‪ ,‬כמו כוכבים רבים מסוגה‪,‬‬
‫פולטת את האנרגיה שלה בצורת קרינה המתפשטת ומתקדמת בחלל בגלים הנעים‬
‫במהירות האור ‪ -‬מהירות של כ‪ 300,000-‬ק"מ בשנייה‪ .‬הקרינה נפלטת מן השמש‬
‫באורכי גל ‪ n‬שונים‪.‬‬
‫כלל אורכי הגל של הקרינה הנפלטת מהשמש נקרא בשפה המדעית בשם‬
‫" ַה ְסּפֶ ְקטְרּום ַה ֵאל ֶ ְקטְרֹו ַמגְנֵטִי"‪ n.‬רוב האנרגיה נפלטת מן השמש בקרינה ִקצְַרת ג ַל‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫קרינה אנרגטית מאוד‪ ,‬הנמצאת בתחום העל‪-‬סגול ובתחום האור הנראֶה‪ n.‬העין‬
‫שלנו אינה מסוגלת לראות את כל הספקטרום האלקטרומגנטי‪ ,‬והאור שאנו רואים‬
‫הוא רק חלק קטן ממנו‪ .‬הקרינה ארוכת הגל‪ n,‬הנמצאת בתחום התת‪-‬אדום ובתחום‬
‫גלי המיקרו וגלי הרדיו‪ ,‬היא קרינה פחות אנרגטית והיא מורגשת כקרינת חום‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טי‬
‫מ גְנֵ ִ‬
‫ט ר ֹו ַ‬
‫א ל ֶ ְק ְ‬
‫ה ֵ‬
‫ט ר ּו ם ַ‬
‫ס ּפֶ ְק ְ‬
‫ה ְ‬
‫ַ‬
‫תחום האור הנראה‬
‫קרינה ארוכת גל‬ ‫קרינה קצַרת גל‬

‫גלי רדיו‬ ‫גלי מיקרו‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫קרני רנטגן‬ ‫קרני גמא‬
‫תת‪-‬אדומה‬ ‫על‪-‬סגולה‬ ‫(קרני ‪)x‬‬
‫(אינפרה אדומה)‬ ‫(אולטרה סגולה)‬
‫‪ 1,000‬מ'‬ ‫‪ 1‬מ'‬ ‫‪ 1‬מ"מ‬ ‫‪0.7 0.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.001‬‬

‫מיקרון מיקרון‬ ‫מיקרון‬ ‫מיקרון‬
‫מיקרון = מיליונית המ"מ‬

‫ככל שאורך הגל של הקרינה קצר יותר‪ ,‬כך יש לקרינה אנרגיה רבה יותר‪ .‬לקרינת הרנטגן (קרינת ‪ ,)X‬לדוגמה‪ ,‬שהיא בעלת‬
‫אורך גל קצר‪ ,‬יש אנרגיה גבוהה ביותר‪.‬‬
‫‪ n‬בליעת הקרינה ‪ -‬תהליך‬ ‫הכמות הכוללת (‪ )100%‬של האנרגיה המגיעה מן השמש אל כדור הארץ‪ ,‬נחלקת‬
‫שבו קרינת השמש נקלטת‬ ‫באופן הבא (ראו איור)‪:‬‬
‫בתוך גוף ונבלעת בתוכו‪.‬‬
‫כתוצאה מבליעת הקרינה‬ ‫• כ‪ 51%-‬עוברים באטמוספרה ללא הפרעה ומגיעים אל פני השטח של כדור הארץ‪,‬‬
‫עולה הטמפרטורה של הגוף‬ ‫נבלעים בהם ומחממים את קרקע היבשות ואת מֵי האוקיינוסים‪ .‬אנרגיה זאת‬
‫הקולט אותה‪.‬‬ ‫מּומֶֶרת לחום והיא נפלטת חזרה אל האטמוספרה‪ ,‬ודרכה אל החלל‪ ,‬בצורת קרינה‬
‫‪ n‬החזרת הקרינה ‪ -‬תהליך‬ ‫ארוּכת גל‪( n‬קרינה תת‪-‬אדומה)‪.‬‬
‫שבו קרינת השמש פוגעת‬ ‫• כ‪ 19%-‬נבלעים‪ n‬באטמוספרה עצמה‪ ,‬על ידי מולקולות האוויר השונות‪ ,‬וגם הם‬
‫בדרכה בגופים שונים (עננים‪,‬‬
‫חלקיקים שונים‪ ,‬פני הקרקע‬
‫נפלטים חזרה לאטמוספרה כקרינת חום‪.‬‬
‫וכדומה)‪ ,‬ומוחזרת אל החלל‪.‬‬ ‫• כ‪ 30%-‬מוחזרים‪ n‬ישירות אל החלל‪ :‬מהם ‪ 25%‬מוחזרים על ידי העננים‪ ,‬ו‪5%-‬‬
‫מוחזרים על ידי משטחים בהירים המצויים בפני השטח של כדור הארץ‪.‬‬
‫מאזן האנרגיה בכדור הארץ ‪ -‬האנרגיה המגיעה מן השמש‪ ,‬והאנרגיה המוחזרת‬

‫והנבלעת בכדור הארץ ובאטמוספירה‬
‫שערו מה היה קורה איול‪:‬‬ ‫?‬

‫א‪ .‬כמות גדולה יותר של‬
‫קרינת השמש הייתה‬
‫מוחזרת אל החלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות גדולה יותר של‬
‫קרינת השמש הייתה‬
‫נבלעת בפני כדור הארץ‬
‫ובאטמוספרה‪.‬‬
‫הסבירו כל אחת מההשערות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מאז המאה ה‪ 19-‬מתרחשים שינויים במאזן האנרגיה שתואר כאן‪ ,‬והם הם הגורמים‬
‫לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובאלית‪ .‬שני השינויים העיקריים הם‪ :‬שינויים‬
‫בשיעור האלּבֵדו‪ ,‬והתגברות תֹוצָא ( ֵאפֶקְט) החממה‪ .‬נסביר שינויים אלה‪.‬‬
‫‪ .1‬החזר אנרגיית השמש לחלל ‪ -‬הָא ְלּבֵדֹו‬

‫‪ַ n‬אלְּבֵדֹו ‪ -‬שיעור ההחזר של‬ ‫כפי שציי ַנו‪ ,‬חלק מן הקרינה של השמש נבלע בפני השטח‪ ,‬וחלק מוחזר מהם אל‬
‫קרינת השמש אל החלל ‪-‬‬ ‫החלל‪ .‬שיעור ההחזר מתוך סך כל הקרינה של השמש המגיעה אל כדור הארץ‪ ,‬נקרא‬
‫באחוזים מתוך סך כל הקרינה‬
‫המגיעה אל כדור הארץ‪.‬‬
‫" ַאלְּבֵדֹו‪ n.‬כאשר קרינת השמש פוגעת במשטחים כהים ‪ -‬אחוז גדול ממנה נבלע‬
‫בהם‪ ,‬ורק אחוז קטן ממנה מוחזר‪ ,‬ולכן משטחים אלה מוגדרים כ"בעלי אלּבֵדו‬
‫נמוך" (כלומר‪ ,‬אחוז הקרינה המוחזרת מהם הוא נמוך)‪ .‬כאשר הקרינה פוגעת‬
‫במשטחים בהירים ‪ -‬רק אחוז קטן ממנה נבלע בהם‪ ,‬וחלקה הגדול מוחזר‪ ,‬ועל כן‬
‫הם מוגדרים כ"בעלי אלּבֵדו גבוה" (כלומר‪ ,‬אחוז הקרינה המוחזרת מהם הוא גבוה)‪.‬‬
‫לשיעור האלּבֵדו יש חשיבּות גדולה‪ .‬ככל שהאלּבֵדו נמוך יותר כן שיעור הקרינה‬
‫הנבלעת בפני כדור הארץ גדול יותר ‪ -‬מפני השטח נפלטת קרינת חום בכמות‬
‫גדולה יותר‪ ,‬ואז פני השטח והאטמוספרה שמעליהם מתחממים יותר‪.‬‬
‫האַלּבֵדֹו‪ ,‬שיעור הקרינה המוחזרת ממשטחים שונים על פני כדור הארץ‬

‫תיירים הנוסעים לאתרי סקי‬ ‫?‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬במקומות‬
‫שקַר ומושלג בהם‪ ,‬חייבים‬
‫נלקוט אמצעי זהירות – למרוח‬
‫את עורם במְסַנני קרינה‪,‬‬
‫להרכיב משקפי שמש וכדומה‪.‬‬
‫הסבירו מדוע עילהם לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫‪ n‬מָשֹוב חיּובי ‪ -‬תהליך שבו‬

‫מתרחש שינוי כלשהו‪ ,‬והוא‬
‫מתגבר ומתעצם בתוך‬ ‫השיעור הממוצע של האלּבֵדו בעולם כולו הוא כ‪ .30%-‬ואולם‪ ,‬בגלל ההתחממות‬
‫המערכת‪.‬‬ ‫הגלובאלית חלים בשיעורי האלּבֵדו כמה שינויים חשובים‪ .‬נבחן שינויים אלה‪.‬‬
‫‪ v‬הצמצום בשטחם של קרחוני הקטבים גורם להקטנת האלּבֵדו‬

‫חלק חשוב של ההחזרה של קרינת השמש לחלל מתרחש במשטחי הקרח העצומים‬
‫המצויים בקטבים‪ ,‬ששיעור האלּבֵדו שלהם הוא כמעט ‪ ,80%‬בעוד שהאוקיינוסים‬
‫הכהים ומשטחי היבשות בולעים את מרבית הקרינה‪ .‬הצמצום שחל בשטחו של‬
‫כיסוי הקרח מביא לידי כך ששיעור האלּבֵדו של כדור הארץ קטֵן‪ ,‬וכמות גדולה‬
‫יותר של אנרגיה נבלעת בפני השטח‪ .‬תצפיות שנערכו בשנת ‪ 2008‬הראו שממוצע‬
‫הטמפרטורות בסתיו באזור האְַרקְטי היה גבוה יותר בשנה זאת ב‪ 5°C-‬לעומת‬
‫דודי השמש המותקנים על‬ ‫הסתיו בשנה שקדמה לו‪ .‬פעל כאן מנגנון של משוב חיובי‪ n:‬בגלל הטמפרטורות‬
‫גגותיהם של מרבית הבתים‬
‫בישראל‪ ,‬פועלים על פי עקרון‬ ‫החמות יחסית ששררו באזור הארקְטי בשנים האחרונות ‪ -‬בעונת הקיץ הפשיר כל‬
‫האלּבֵדו ‪ -‬הלוחות הקולטים את‬ ‫הקרח‪ ,‬ובמקום משטחי קרח בהירים נחשפו מֵי האוקיינוס הכהים‪ ,‬שבלעו קרינת‬
‫קרינת השמש הם כהים‪ ,‬ולכן‬
‫נבלעת בהם קרינה רבה‪ .‬קרינה‬ ‫שמש רבה‪ .‬בליעת האנרגיה‪ ,‬והחזרתה כאנרגיה של חום‪ ,‬הביאו לחימום המים‬
‫זאת מחממת את המים הזורמים‬ ‫והאטמוספרה שמעליהם ‪ -‬וכך קרה שהסתיו שהגיע בעקבות הקיץ היה חמים יותר‪,‬‬
‫בצינורות שבתוך הקולטים‬
‫וירדה בו כמות שלג מועטה יותר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בהרבה מבעבר‪ .‬זהו קיצור ניכר בדרך בין אירופה לאסיה‬ ‫המעבָר הצפון‪-‬מערבי‬
‫‪ -‬השיט בו מסתכם בכ‪ 16-‬אלף ק"מ‪ ,‬לעומת המסלול‬ ‫לתהליכי ההתחממות ולשינויים באלבדו באזורי‬
‫העובר בתעלת פנמה‪ ,‬שאורכו ‪ 23‬אלף ק"מ‪ ,‬או המסלול‬ ‫הקטבים יש גם משמעויות כלכליות ופוליטיות‪ .‬נסקור‪,‬‬
‫שעובר דרך תעלת סואץ לאסיה‪ ,‬שאורכו ‪ 21‬אלף ק"מ‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬את השפעתם של השינויים שחלו בכיסוי‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬שינוי זה מאפשר לנסות ולחפש מאגרי נפט‬ ‫הקרח באזור חוג הקוטב הצפוני‪ .‬בקטע מסוים של‬
‫וגז טבעי בקרקעית האוקיינוסים שבאותו אזור‪.‬‬ ‫אזור זה עובר אחד מנתיבי השַיט הימי בין האוקיינוס‬
‫פתיחת נתיב השיט הזה הופכת אותו לנושא למאבקים‬ ‫האטלנטי לאוקיינוס השקט‪ ,‬והוא הנתיב הימי הקצר‬
‫פוליטיים בין המדינות השוכנות לחופיו‪ :‬קנדה טוענת כי‬ ‫ביותר בין אירופה לאסיה‪ .‬עד לפני שנים אחדות היה‬
‫יש לה זכות בלעדית על נתיבי המעבר העוברים בשטחה‬ ‫מעבר זה‪ ,‬הנקרא "המעבר הצפון‪-‬מערבי"‪ ,‬חסום במשך‬
‫הריבוני‪ ,‬והיא יכולה למנוע מעבר של כלי שיט במקום‪.‬‬ ‫מרבית חודשי השנה בגלל קפיאת מֵי הים‪ ,‬ומסוכן ביותר‬
‫ארצות הברית והאיחוד האירופי חולקים על עמדה זו‪.‬‬ ‫לשיט‪ .‬אולם ההתחממות ההדרגתית של מֵי האוקיינוס‬
‫הם טוענים כי המעבר צריך להיות נתיב שיט בין‪-‬לאומי‬ ‫הארקטי גרמה להֵיעלמּות הקרח הימי באזור הארקְטי‬
‫ופתוח לשימוש חופשי‪.‬‬ ‫בקיץ‪ ,‬ולפתיחת נתיבי סחר ימיים לתקופת זמן ארוכה‬
‫תצלום לוויין ועליו מסומנים נתיבי השיט השונים האפשריים לשיט לאורך תקופת הקיץ במעבר הצפון‪-‬מערבי‬
‫לנד‬
‫רוסיה‬ ‫גרנ‬
‫(סיביר)‬
‫האוקיינוס‬
‫האוקיינוס‬ ‫האטלנטי‬
‫השקט‬
‫אלסקה‬ ‫צפון קנדה‬

‫חצי האי‬
‫לברדור‬
‫מפרץ הדסון‬
‫‪ v‬זיהום האוויר גורם לתהליכי שינוי בעננים ולהגברת האלּבֵדו‬

‫‪ n‬אווירֹוסֹולים ‪ -‬חלקיקים‬ ‫בעננים "נקיים"‪ ,‬שאינם מושפעים מחלקיקי זיהום האוויר (פיח‪ ,‬עשן ואווירֹוסֹולים‪)n‬‬
‫זעירים המצויים באוויר‪,‬‬ ‫‪ -‬הטיפות גדֵלות בהתמדה ובקצב איטי‪ ,‬מתנגשות ומתלכדות זו עם זו סביב גרעיני‬
‫בחלק התחתון של‬
‫האטמוספרה‪ ,‬ומקורם באבק‬ ‫התעּבּות‪ n,‬עד שהן כבדות מספיק ואז הן נופלות אל הקרקע כגשם‪ .‬צבעם של ענני‬
‫טבעי או בחלקיקי זיהום‬ ‫גשם אלה הוא אפור‪ ,‬ועל כן האלּבֵדו שלהם נמוך‪ .‬זהו התהליך הטבעי המתקיים‬
‫שנוצרו בידי האדם בתעשייה‪,‬‬ ‫בעננים וגורם לעלייה בטמפרטורה‪ ,‬והוא חלק ממאזן האנרגיה שבין השמש לכדור‬
‫בתחבורה וכדומה‪.‬‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ n‬גרעיני התעּבּות ‪ -‬חלקיקים‬
‫מיקרוסקופיים מּוצקים‬ ‫מעניין כי דווקא תהליכי זיהום האוויר תורמים לירידה בטמפרטורות‪ .‬כיצד? כאשר‬
‫המרחפים באוויר (כגון‬ ‫יש זיהום אוויר ‪ -‬העננים בהירים‪ ,‬הם מחזירים קרינה רבה יותר לחלל‪ ,‬ולפיכך‬
‫חלקיקי אבק‪ ,‬חלקיקי פיח‪,‬‬ ‫האלּבֵדו שלהם גבוה יותר מזה של עננים נקיים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬בתנאים מסוימים עננים‬
‫אבקת צמחים וגבישי מלח)‪,‬‬
‫שסביבם מתעּבים אדי המים‬ ‫אלה גם מתפתחים לגובה רב‪ ,‬ונוצרות בהם כמויות גדולות של גבישי קרח זעירים‪,‬‬
‫שבאוויר ויוצרים טיפונות של‬ ‫המגבירים עוד יותר את האלּבֵדו‪ .‬יש לציין גם את העננים המיוחדים הנוצרים‬
‫מים‪ .‬טיפונת תהפוך לטיפת‬ ‫כשובלים דקים הנפלטים ממנועיהם של מטוסי סילון‪ .‬עננים אלה‪ ,‬המכילים גבישי‬
‫גשם כאשר היא תהיה כבדה‬ ‫קרח‪ ,‬שוהים באטמוספרה בגובה רב ומקטינים אף הם את כמות הקרינה המגיעה‬
‫יותר מזרמי אוויר העולים מן‬
‫הקרקע‪ ,‬ואז היא תרד אל פני‬ ‫לקרקע‪ .‬אם כן‪ ,‬כתוצאה מזיהום האוויר ‪ -‬שיעור האלּבֵדו של העננים גדֵל‪ ,‬כמות‬
‫הארץ‪.‬‬ ‫הקרינה המגיעה אל כדור הארץ פוחתת‪ ,‬וההתחממות הגלובאלית קטֵנה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ n‬משוב שלילי ‪ -‬תהליך שבו‬ ‫זהו תהליך של משוב שלילי‪ - n‬תהליך המקטין את השינוי במערכת‪ ,‬ומגמתו‪:‬‬
‫מתרחש שינוי כלשהו‪ ,‬אשר‬ ‫החזרת המערכת לאיזון‪.‬‬
‫גורם להחזרת מצב המערכת‬
‫לקדמותו‪.‬‬ ‫אלא שלתהליך זיהום האוויר יש השפעה שלילית גם על האקלים ‪ -‬בגלל זיהום‬
‫האוויר גדֵלה בעננים כמות החלקיקים המהווים גרעיני התעּבּות‪.‬‬
‫זיהום אוויר ושיעורי אלבדו בעננים‬ ‫הכמות הגדולה של גרעיני ההתעּבּות לא מאפשרת היוָוצרות של‬
‫טיפות גדולות וכבדות‪ ,‬אלא רק היוָוצרות של טיפונות קטנות‬
‫וקלות‪ .‬התוצאה היא יצירת עננים רבים שאינם מורידים גשם‪,‬‬
‫ולעתים אף עצירת הגשמים‪( .‬עוד על זיהום האוויר‪ ,‬ראו עמ' ‪).00‬‬
‫החזרה‬
‫החזרה‬
‫לעננים מסוימים יש השפעה ממַתנת על ההתחממות הגולבאילת‪.‬‬ ‫?‬

‫א‪ .‬הסבירו כיצד מתרחשת השפעה זאת‪.‬‬
‫ענן נושא חלקיקי זיהום אוויר‪,‬‬ ‫ענן נושא גשם‪ ,‬שטיפותיו‬
‫ב‪ .‬הסבירו מדוע תהילך זה הוא תהילך של משוב שיליל‪.‬‬
‫שטיפותיו מרובות וקטנטנות‪,‬‬ ‫מעטות וגדולות‪ ,‬צבעו אפור‪,‬‬ ‫ג‪ .‬האם היווצרותם של עננים אלה מועילה לחיים בכדור הארץ או מזיקה להם?‬
‫צבעו לבן‪ ,‬ושיעור האלבדו‬
‫שלו גבוה‬
‫ושיעור האלבדו שלו נמוך‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ּ v‬בֵירוא יערות ‪ n‬גורם להקטנת האלּבֵדו ולירידה בכמות המשקעים‬

‫‪ּ n‬בֵירּוא יערות ‪ -‬כריתה או‬ ‫גם לבֵירּוא יערות הגשם בידי האדם יש השפעה על האלּבֵדו‪ .‬נבחן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את‬
‫שֵרפה של עצי יער במטרה לפַנות‬ ‫הנעשה באזור הג'ונגלים הטרופיים של אגן האמזונס שבברזיל‪ ,‬שם נכרתו ב‪50-‬‬
‫שטחי קרקע ולנצלם למטרות‬
‫אחרות כגון חקלאות ומרעה‪,‬‬ ‫השנים האחרונות עצים מכ‪ 4-‬מיליון קמ"ר‪ ,‬שהם כ‪ 15%-‬משטחם של יערות‬
‫הפקת מחצבים המצויים בשטח‬ ‫הגשם באמזונס‪ .‬במקומם נזרעו שטחים של גידולים חקלאיים כמו סויה וקני‬
‫היער‪ ,‬שימוש בעצי היער כחומר‬ ‫סוכר‪ .‬היערות הסבוכים‪ ,‬הירוקים והכהים‪ ,‬בולעים כמעט ‪ 90%‬מקרינת השמש‪.‬‬
‫גלם לתעשייה ולבניין‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לעומת זאת האלּבֵדו של השטחים המעובדים‪ ,‬שצבעם בהיר יותר ‪ -‬קטן בהרבה‪,‬‬
‫‪ n‬דִיּות ‪ -‬התהליך שבו מים‬ ‫כמות גדולה יותר של קרינת השמש משטחים אלה מוחזרת לחלל‪ ,‬וכמות קטנה‬
‫משתחררים מן הצמח‬
‫לאטמוספרה בצורת אדים‪ ,‬לאחר‬
‫יותר נבלעת‪ ,‬ולכן הקרקע והאטמוספרה שמעליה באזורים אלה מתחממים פחות‪.‬‬
‫שעברו מן השורשים דרך ִרקמות‬ ‫הפחתת החימום גורמת להפחתה גדולה בהתאדּות ובדִיּות‪ n‬מהעצים ומהנהרות‪,‬‬
‫ההובלה שבצמח אל העלים‪.‬‬ ‫ולירידה בכמות אדֵי המים המשתחררת לאטמוספרה‪ .‬כאשר כמות אדֵי המים‬
‫יורדת‪ ,‬העננים הנוצרים באזור הם דלילים ושטוחים יותר‪ ,‬וכמות המשקעים באגן‬
‫האמזונס כולו ‪ -‬יורדת‪ .‬תהליכים אלה מסַכנים את עצם קיומם של היערות‪,‬‬
‫וכן את שטחי החקלאות שלשמם הם נכרתו‪.‬‬
‫‪© LeoFFreitas‬‬
‫א‪ .‬פרטו את הסיבות לישנוי‬ ‫?‬

‫במאזן בין החזרת הקרינה‬
‫ובין בילעת הקרינה באזורים‬
‫של יערות‪-‬עד לפני התערבות‬
‫האדם ולאחריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אֵילּו תוצאות נגרמו בשטח‬
‫בשל הישנוי באיזון?‬
‫הסבירו את מנגנון המשוב‬ ‫?‬
‫החיובי הקשור לישנויי האלבדו‬
‫באזורי הקטבים כתוצאה‬ ‫שטחי היער כהים ומחזירים מעט מהקרינה‪ ,‬ואילו השטחים שבוראו הם בהירים ומחזירים קרינה‬
‫מההתחממות הגולבאילת‪.‬‬ ‫בשיעור גבוה‬
‫‪18‬‬
‫תוצא החממה והחממה‬ ‫‪ .2‬הגברַת תֹוצָא החממה ‪ -‬גורם חשוב בהתחממות הגלובאלית‬
‫החקלאית‬
‫כאמור‪ ,‬קרינת השמש הנבלעת בפני הקרקע של כדור הארץ נפלטת מהם כקרינת‬
‫בחממה החקלאית הצמחים‬
‫מּוג ַנים מפני תנאי‬ ‫חום‪ .‬חלק קטן מקרינת החום הנפלטת מוחזר ישירות אל החלל‪ ,‬אך מרביתה נבלעת‬
‫הטמפרטורות החיצוניים‬ ‫באטמוספרה על ידי העננים‪ ,‬חלקיקי האבק והגזים‪ ,‬ואלה פולטים אותה חזרה אל‬
‫באמצעות קירות ותקרה‬ ‫פני השטח‪.‬‬
‫שקופים‪ .‬מבחינה פיזיקאלית‬
‫אין‪ ,‬אמנם‪ ,‬זהות בין כליאת‬ ‫מנגנון פיזיקאלי זה נקרא "תֹוצָא החממה" (" ֵאפֶקְט החממה")‪ ,‬והוא מנגנון‬
‫החום בחממה החקלאית לבין‬ ‫חשוב וחיּוני לקיום החיים על פני כדור הארץ‪ .‬מדוע? כי קרינת החום הנבלעת‬
‫כליאת החום באטמוספרה‪,‬‬
‫ובכל זאת הביטוי "תוצא‬
‫באטמוספרה ומוחזרת אל פני כדור הארץ‪ ,‬היא זאת השומרת את פני כדור הארץ‬
‫החממה" (או "אפקט החממה")‬ ‫בטמפרטורה ממוצעת‪ ,‬הנוחה לקיום המים ולקיום החיים‪ .‬אלמלא קיומו של‬
‫הפך שגּור בפי כול‪.‬‬ ‫תוצא החממה הייתה כל קרינת החום נפלטת ישירות אל החלל‪ ,‬ואז‪ :‬הטמפרטורה‬
‫הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה נמוכה ‪ -‬כ‪ 18ºC-‬מתחת לאפס; לא היו על פני‬
‫כדור הארץ מים במצב צבירה נוזלי; לא היו מתקיימות בו התופעות השונות של‬
‫מזג האוויר; והתוצאה ‪ -‬לא היו יכולים להתקיים בו חיים‪ .‬הוכחה לכך היא‬
‫חפשו מידע על כוכב הלכת‬ ‫?‬ ‫המתרחש בירח‪ ,‬הסובב את כדור הארץ והמקבל את אותה כמות אנרגיה מהשמש‪:‬‬
‫נֹוגַה ותארו את תוצא‬ ‫שם אין אטמוספרה‪ ,‬לא מתקיים תוצא החממה‪ ,‬כל האנרגיה המגיעה מן השמש‬
‫החממה ואת תוצאותיו על‬ ‫נפלטת ישירות מפני השטח אל החלל‪ ,‬והתוצאה ‪ -‬הטמפרטורה צונחת בשעות‬
‫כוכב לכת זה‪.‬‬ ‫הלילה ל‪ 150ºC-‬מתחת לאפס(!)‪.‬‬
‫תוצא (אפקט) החממה‬
‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫השמש‬
‫חלק מקרינת השמש מוחזר‬ ‫חלק מהקרינה‬
‫מהאטמוספרה ומפני השטח‬ ‫התת‪-‬אדומה עובר‬
‫קרינת השמש עוברת‬ ‫ישירות לחלל‬ ‫באטמוספרה ויוצא‬
‫אל החלל‬
‫דרך האטמוספרה‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ג‬
‫חלק מקרינת החום התת‪-‬אדומה נבלע על ידי‬
‫המולקולות של גזי החממה‪ ,‬ונפלט חזרה‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬התחממות פני כדור הארץ והשכבה‬
‫התחתונה של האטמוספרה‬
‫פני השטח מתחממים וקרינת‬

‫אנרגיית השמש נבלעת בפני השטח‪,‬‬ ‫חום נפלטת מפני השטח‬
‫מחממת אותם והופכת לקרינת חום‬
‫(קרינה תת‪-‬אדומה)‪ ,‬הנפלטת חזרה‬
‫לאטמוספרה‬
‫ה א ר ץ‬ ‫כ ד ו ר‬ ‫פ נ י‬
‫המקורות‪Okanagan university college in Canada, Department of geography, University of Oxford, school of geography; United States :‬‬
‫‪Environmental Protection Agency (EPA), Washington; Climate change 1995, The scence of climate change, contribution of‬‬
‫‪working group 1 to the second assesment report of the intergovermental panel on climate change, UNEP and WMO, Cambridge‬‬
‫‪university press, 1996.‬‬
‫‪19‬‬
‫הגזים המרכיבים את האטמוספרה כוללים בעיקר חנקן וחמצן‪ ,‬המהווים יחד כ‪99%-‬‬
‫מכלל הגזים באטמוספרה‪ .‬בנוסף האטמוספרה מכילה פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬אדי מים‪,‬‬
‫מֵתָ אן וגזים נוספים‪ ,‬שכולם יחד מהווים פחות מ‪ 1%-‬מהגזים באטמוספרה והם‬
‫ידועים בשם הכולל "גז ֵי החממה"‪ .‬לגז ֵי החממה‪ ,‬למרות שיעורם הנמוך‪ ,‬יש חשיבות‬
‫מיוחדת בשמירה על קיום תוצא החממה‪ ,‬שכן הם הקולטים את קרינת השמש‬
‫ומונעים את "בריחתה" לחלל‪ .‬גזי החממה קיימים באטמוספרה כתוצאה מתהליכים‬
‫טבעיים‪ ,‬אבל בימינו מתווספים אליהם‪ ,‬בכמות הולכת וגדֵלה‪ ,‬גזי חממה שהם‬
‫תוצאת הפעילות של המין האנושי‪ .‬משום כך תוצא החממה גובר‪ ,‬ונגרמת עלייה‬
‫בטמפרטורה הממוצעת הכלל‪-‬עולמית‪.‬‬
‫נדון בגזי החממה השונים‪ ,‬ונבחין בין אלה שמקורם טבעי ואין ביכולתנו להשפיע‬
‫עליהם‪ ,‬ובין אלה שנוצרו בידי האדם ואפשר בהחלט להשפיע עליהם‪.‬‬
‫גזי החממה‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫‪ n‬פחמן דּו‪ַ -‬ח ְמ ָצנ ִי ‪ ,CO2 -‬גז‬ ‫גז החממה השכיח ביותר הוא הפחמן הדּו‪-‬חמצני‪ n,‬ובין גזי החממה הוא בעל‬
‫חסר צבע‪ ,‬נפוץ בטבע‪ ,‬המהווה‬ ‫החשיבות הגדולה ביותר בהגדלת כמות הקרינה הנפלטת לאטמוספרה‪ .‬ריכוזו‬
‫תרכובת של אטום אחד של‬ ‫הנוכחי באטמוספרה הוא כ‪ 385-‬חלקיקים למיליון (כלומר‪ ,‬מתוך מיליון מֹול ֵקּולֹות‪n‬‬
‫פחמן ו‪ 2-‬אטומי חמצן‪.‬‬
‫של אוויר‪ ,‬כ‪ 385-‬הן של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬נוהגים לסמן יחידות אלה כ‪ ,ppm-‬ובעברית‪:‬‬
‫‪ n‬מֹול ֵקּול ָה (בעברית‪ּ :‬פְרּודָה)‬
‫‪ -‬חיבור של כמה אטומים‬ ‫מספר חלקיקים למיליון)‪.‬‬
‫של יסודות כימיים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מולקולה של מים מורכבת מ‪2-‬‬
‫ריכוזו של הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה נקבע על ידי תהליכים שונים של פליטה‬
‫אטומים של מימן ואטום אחד‬ ‫וקליטה של גז זה‪ .‬נמנה תהליכים אלה‪:‬‬
‫של חמצן‪.‬‬ ‫• הפחמן הדּו‪-‬חמצני נפלט אל האטמוספרה‪ ,‬וריכוזו בה עולה‪ ,‬בשני תהליכים‬
‫‪ n‬המהפכה התעשייתית ‪-‬‬ ‫עיקריים‪:‬‬
‫כינוי לשינויים הטכנולוגיים‪,‬‬ ‫‪ -‬תהליכי נשימה של כל היצורים החיים‪ ,‬הקולטים חמצן ופולטים פחמן דו‪-‬‬
‫הכלכליים והחברתיים‪ ,‬שהחלו‬ ‫חמצני בסיום תהליך הנשימה‪.‬‬
‫להתרחש באנגליה בסוף המאה‬
‫ה‪ 18-‬והתפשטו למדינות אחרות‬ ‫‪ -‬תהליכי ּבְעֵָרה טבעיים (לדוגמה‪ ,‬התפרצות הרי געש)‪ ,‬שֵרפות (לדוגמה‪,‬‬
‫באירופה‪ ,‬לארצות הברית‪,‬‬ ‫שרפות יער)‪ ,‬ושֵרפת אנרגיה (פחם‪ ,‬נפט וגז)‪ ,‬על ידי האדם ‪ -‬בעיקר בתעשייה‬
‫ולחלקי עולם אחרים‪ .‬במהלך‬ ‫ובתחבורה‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית הוקמו‬ ‫• הפחמן הדו‪-‬חמצני נקלט מן האטמוספרה‪ ,‬וריכוזו בה יורד‪ ,‬בשני תהליכים‬
‫מפעלי תעשייה‪ ,‬נתגלו שיטות‬
‫חדישות לניצול חומרי גלם‬ ‫עיקריים‪:‬‬
‫ולייצור מוצרים‪ ,‬ופותחו אמצעי‬ ‫‪ -‬בתהליכי הטמעה (פוטוסינתזה) ‪ -‬הצמחים הירוקים שביבשות העולם‪,‬‬
‫תחבורה‪ .‬בעקבות המהפכה‬ ‫ואורגניזמים צמחיים זעירים המרחפים במקוֵוי מים ובאוקיינוסים‪ ,‬קולטים‬
‫התעשייתית החלו לעשות‬
‫שימוש באנרגיה שמקורה‬
‫את הפחמן הדו‪-‬חמצני מן האוויר בתהליך ההטמעה‪ ,‬שבסיומו נפלט חמצן אל‬
‫בדלקים ‪ -‬פחם‪ ,‬נפט וגז‪ ,‬הן‬ ‫האוויר‪.‬‬
‫במיּכּון התעשייה והן בתחבורה‪.‬‬ ‫‪ -‬בתהליכי השקעה כימית ‪ -‬סלעי הגיר‪ ,‬הנוצרים באוקיינוסים‪ ,‬מורכבים‬
‫מגבישים המכילים סידן‪ ,‬פחמן וחמצן‪ .‬מקורם של הפחמן והחמצן שבסלעים‬
‫הוא בפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬הנקלט מן האוויר ומּומס במֵי האוקיינוסים‪.‬‬
‫מחקרים רבים מלמדים על כך שריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה נמצא‬
‫בעלייה מתמדת‪ ,‬ויותר ויותר נתונים מעידים על כך שעלייה זאת מתרחשת‬
‫ברציפות מאז המהפכה התעשייתית‪ n,‬שהתחוללה במאה ה‪.19-‬‬
‫בשנת ‪ 1958‬החל מדען בשם צ'רלס קילינג לחקור את השינויים בריכוז הפחמן הדו‪-‬‬
‫חמצני באטמוספרה במרכז המחקר במַאּונ ָה לֹואָה שבאיי הוואי‪ .‬הנתונים שהצטברו‬
‫עד לשנת ‪ 2000‬הראו עלייה רצופה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬למרות שנמדדו‬
‫‪20‬‬
‫הרחק ממוקדי תעשייה ותחבורה‪ .‬זוהי הוכחה לכך שהעלייה בריכוז הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני אינה מקומית אלא היא תופעה גלובאלית‪ ,‬תופעה המתרחשת בכל רחבי‬
‫העולם‪.‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫כמות הפליטה של הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה‪2004-1850 ,‬‬

‫(במיליוני טונות)‬
‫‪35,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪04‬‬
‫‪50‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪55‬‬
‫‪83‬‬
‫‪64‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪48‬‬
‫‪62‬‬
‫‪69‬‬
‫‪76‬‬
‫‪97‬‬
‫‪57‬‬
‫‪78‬‬
‫‪85‬‬
‫‪92‬‬
‫‪99‬‬
‫‪06‬‬
‫‪27‬‬
‫‪90‬‬
‫‪71‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Marland et. al (2007) Global, Regional, and National CO2 Emissions.‬‬ ‫מקור‪:‬‬
‫‪In Trends: A Compendium of Data on Global Change. CDIAC U.S.A.‬‬
‫המדידות הרציפֹות והנתונים שנצברו יחד בין השנים ‪ 2008-2000‬ותוארו בגרף‬

‫המכּונה "עקומת קילינג"‪ ,‬מוכיחים בבירור שריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‬
‫עולה בהתמדה‪ .‬מסתבר כי במשך ‪ 50‬שנה‪ ,‬משנת ‪ 1958‬ועד לשנת ‪ ,2008‬עלה ריכוז‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה מ‪ 315-‬חלקיקים למיליון ל‪ 385-‬חלקיקים למיליון‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬עלייה של ‪ 70‬חלקיקים למיליון‪ .‬הקצב הממוצע הוא ‪ 1.4‬חלקיקים למיליון‬
‫בשנה‪ ,‬אך מבט מדוקדק בגרף מראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה מואצת מעט‬
‫והקצב הוא ‪ 2.0‬חלקיקים למיליון בשנה‪.‬‬
‫"עקומת קילינג" ‪ -‬ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‬

‫בין השנים ‪2008-1958‬‬
‫מס' חלקיקים‬
‫למיליון‬
‫‪380‬‬
‫הצורה המשוננת של הגרף‬

‫נגרמת בשל חילופי העונות בין‬
‫‪360‬‬
‫הקיץ והחורף‪ :‬בחודשי האביב‬
‫והקיץ‪ ,‬כשהצמחייה ירוקה ותהליך‬
‫ההטמעה (הפוטוסינתזה) נמצא‬
‫בשיאו ‪ -‬הצמחים מנצלים כמות‬ ‫‪340‬‬
‫גדולה של פחמן דו‪-‬חמצני מן‬
‫האטמוספרה לשם ההטמעה‪ ,‬ולכן‬
‫ריכוזו של הגז הזה באטמוספרה‬
‫יורד‪ .‬בחורף‪ ,‬העונה שבה השלכת‬ ‫‪320‬‬
‫והיעלמות העלים הירוקים מביאות‬
‫להקטנה ניכרת של תהליך‬
‫הטמעה ‪ -‬כמות קטנה יותר של‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫ ‪1980‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫ ‪2000‬‬ ‫‪2010‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני מנוצלת לתהליכי‬ ‫‪Scripps Institution of Oceanography‬‬ ‫מקורות‪:‬‬
‫ההטמעה‪ ,‬ואז עולה ריכוזו‬ ‫‪NOAA Earth System Research Laboratory‬‬
‫באטמוספרה‬
‫‪21‬‬
‫‪ n‬פחמֵימנים ‪ -‬קבוצה נרחבת‬ ‫מדוע עולה ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר? יש לכך כמה סיבות‪:‬‬
‫של תרכובות אורגניות שונות‪,‬‬
‫המורכבות מאטומי פחמן ומימן‬ ‫• פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה גוברת כתוצאה משֵרפת הדלקים‬
‫בלבד‪ .‬הפחמימנים נפוצים‬ ‫בתעשייה ובתחבורה‪.‬‬
‫בטבע בצמחים וגם בבעלי‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית גבר השימוש בדלקים המאּוּבנים ‪ -‬הפחם‪ ,‬הנפט והגז‬
‫החיים‪ ,‬אך בעיקר בנפט הגולמי‪.‬‬
‫כולם דליקים‪ ,‬וחלקם משמשים‬ ‫הטבעי‪ .‬תהליך ניצולם של הדלקים משחרר לאטמוספרה כמויות עצומות של פחמן‬
‫כחומרי דלק חשובים‪.‬‬ ‫דו‪-‬חמצני‪ .‬כיצד? הדלקים המאובנים מכילים פחמן אשר לפני מיליוני שנים נקלט‬
‫מן האטמוספרה על ידי הצמחים‪ .‬הצמחים האלה‪ ,‬ובעלי החיים שניזונו מהם‪ ,‬נקברו‬
‫במשך מיליוני שנים מתחת לסלעים‪ ,‬שהצטברו מעליהם בתנאי לחץ וטמפרטורה‬
‫גבוהים והפכו לפחמימנים‪ n.‬הפחמימנים השונים הם חומרים דליקים‪ ,‬שבתהליך‬
‫שֵרפתם הם פולטים אנרגיה רבה ועל כן הם משמשים כמקור אנרגיה בתעשייה‪,‬‬
‫בתחבורה‪ ,‬בחימום ועוד‪ .‬תהליך השֵרפה של הפחמימנים‪ ,‬ההולך וגדֵל מאז‬
‫המהפכה התעשייתית ועד ימינו‪ ,‬משחרר חזרה לאטמוספרה כמויות עצומות של פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני בתעשייה ובתחבורה היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬הגורם העיקרי‬
‫להגדלת כמות גזי החממה באטמוספרה‪ ,‬והיא כולה תוצר של מעשי האדם!‬
‫הארובות של מפעלי התעשייה‬ ‫• קליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני מהאטמוספרה על ידי הביוספרה קטֵנה כתוצאה‬
‫ותחנות הכוח פולטות פחמן‬ ‫מבירוא היערות‪n.‬‬
‫דו‪-‬חמצני וגזים רבים נוספים‬
‫האוכלוסייה הגדֵלה בעולם‪ ,‬ורמת החיים העולה‪ ,‬מביאים לעלייה בביקוש לעץ‬
‫ולשטחים המיועדים לגידולים חקלאיים‪ .‬צרכים אלה מביאים לכריתה מוגברת‬
‫ומּואצת של שטחי יער בכל רחבי העולם‪ ,‬ובעיקר באזורי יערות הגשם הטרופיים‪.‬‬
‫הצמצום הגובר בשטחי היערות גורם לכך שפחות ופחות עצי יער קולטים‬
‫מן האטמוספרה את הפחמן הדו‪-‬חמצני בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬וקטֵנה מידת‬
‫מחסן הפחמן של הקרקעות‬
‫הקפואות‬ ‫השתתפותם של היערות בהורדת רמת הריכוז של הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‪.‬‬
‫אזורי הקרקעות הקפואות‬ ‫• פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה גוברת כתוצאה מההתחממות של מֵימֵי‬
‫(‪ )Permafrost‬מהווים ‪25%-20%‬‬
‫מהשטח היבשתי של חצי‬
‫האוקיינוסים‪.‬‬
‫הכדור הצפוני‪ .‬קרקעות אלה‬ ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬שמקורו באוויר‪ ,‬מּומס במימי האוקיינוסים‪ .‬עם ההתחממות‬
‫מכילות כ‪ 1,600-‬מיליארדי‬ ‫הגלובאלית והעלייה בטמפרטורות של מי האוקיינוסים יורדת כמות הפחמן‬
‫טונות של פחמן‪ ,‬רובו כחומר‬ ‫הדו‪-‬חמצני שהם יכולים להכיל‪ ,‬ומשתחררות לאטמוספרה כמויות הולכות וגדֵלות‬
‫אורגאני קפוא‪ .‬לשֵם השוואה‬
‫‪ -‬האטמוספרה כולה מכילה‬ ‫של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬ל ְמה הדבר דומה? לגזים המצויים בבקבוק משקה מוגז‪ :‬כאשר‬
‫כ‪ 850-‬מיליארדי טונות של‬ ‫הבקבוק קר ‪ -‬כמות הגז המשתחררת ממנו אל האוויר לאחַר פתיחתו היא מועטה‪,‬‬
‫פחמן (בצּורת פחמן‬ ‫ואילו כאשר הבקבוק חם ‪ -‬פתיחתו תגרום לשחרור כמות גדולה של גז‪.‬‬
‫דו‪-‬חמצני)‪ .‬במשך שנים היוו‬ ‫השתחררות הפחמן הדו‪-‬חמצני מן האוקיינוסים אל האטמוספרה היא חלק מתהליך‬
‫הקרקעות הקפואות “מחסן"‬
‫של פחמן שלא שוחרר‬ ‫של "משוב חיובי" ‪ -‬ככל שהטמפרטורות עולות כן מתחממים מֵי האוקיינוסים והם‬
‫לאטמוספרה‪ ,‬אבל במחקרים‬ ‫פולטים כמות גדולה יותר של פחמן דו‪-‬חמצני לאטמוספרה‪ .‬העלייה בריכוז הפחמן‬
‫שנערכו לאחרונה נמצא כי‬ ‫הדו‪-‬חמצני תגביר עוד יותר את עליית הטמפרטורות וכמות גדולה יותר של גז‬
‫עם התמשכות ההתחממות‬
‫הגלובאלית יהפכו הקרקעות‬
‫תשתחרר ממֵי האוקיינוסים‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫המפשירות ל ַסּפָק פחמן והן‬
‫ישחררו לאטמוספרה‬ ‫אדי המים‬
‫כמויות גדולות של פחמן‬ ‫גז חממה טבעי נוסף‪ ,‬שכיח ופעיל מאוד‪ ,‬הוא אדי המים‪ .‬ריכוז אדי המים באוויר‬
‫דו‪-‬חמצני‪ .‬תהליך זה יגרום‬
‫למשוב חיובי ‪ -‬יותר פחמן‬ ‫משתנה ממקום למקום ומעונה לעונה‪ :‬ריכוזם גבוה סמוך לפני המים באוקיינוסים‪,‬‬
‫ישוחרר מהפשרת הקרקעות‪,‬‬ ‫שם ההתאדּות גבוהה‪ ,‬והוא יורד כמעט לאפס באזורים יבשים כמו המדבריות‪.‬‬
‫ההתחממות תגבר‪ ,‬יותר‬ ‫פעולת אדי המים כגז חממה מוגבלת לשכבה הקרובה לפני השטח‪ ,‬שכן מעל לגובה‬
‫קרקעות יופשרו‪ ,‬ועוד פחמן‬
‫ישוחרר ויהפוך לתוספת‬
‫של ‪ 15‬ק"מ ריכוזם יורד בצורה חדה‪.‬‬
‫הולכת וגדלה של פחמן‬ ‫אדי המים‪ ,‬יחד עם הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬בולעים כמעט ‪ 100%‬מאנרגיית החום‬
‫דו‪-‬חמצני לאטמוספרה‪.‬‬
‫הנפלטת מפני כדור הארץ‪ .‬כמו הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬גם אדי המים משתתפים‬
‫‪22‬‬
‫א‪ .‬מְנו את תהילכי הפילטה‬ ‫?‬ ‫במנגנון של משוב חיובי‪ :‬העלייה בטמפרטורות מאיצה את ההתאדות ומגדילה את‬
‫ואת תהילכי הקילטה‬ ‫ריכוז אדי המים באטמוספרה; ואדי המים‪ ,‬שהם גז חממה יעיל‪ ,‬בולעים עוד קרינת‬
‫של הפחמן הדו‪-‬חמצני‪,‬‬ ‫חום‪ ,‬הטמפרטורות עולות‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫הגורמים להגדלת ּכַמותו‬ ‫העלייה בהתאדות ובכמות אדי המים באוויר גורמת לעלייה מסוימת בכמות‬
‫באטמוספרה‪.‬‬ ‫העננים באטמוספרה‪ .‬ומכיוון שהעננים מחזירים חלק מקרינת השמש ישירות‬
‫ב‪ .‬כיצד גורם כל אחד‬ ‫לחלל‪ ,‬הם עשויים לתרום לירידה בטמפרטורות ולהפחתה בהתחממות הגלובאלית‬
‫מהתהילכים האלה להגדלת‬ ‫(משוב שלילי)‪.‬‬
‫ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספרה?‬ ‫ואולם‪ ,‬העננים מחזירים את קרינת השמש לאטמוספרה רק בשעות היום‪ .‬בלילה‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬העננים מונעים מן החום שנפלט מפני השטח ‪ -‬שהתחממו במשך‬
‫אֵיול פעוולת אפשר נלקוט‬ ‫?‬ ‫היום ‪ -‬לברוח אל החלל‪ ,‬ואז קורה תהליך הפוך ‪ -‬עלייה בטמפרטורות (משוב‬
‫כדי להוריד את ריכוז הפחמן‬ ‫חיובי)‪.‬‬
‫הדו‪-‬חמצני באטמוספרה?‬
‫מחישובים שנערכו באמצעות מודלים אקלימיים מתברר שהשפעתם של אדי המים‬
‫כגורם המעלה את הטמפרטורות‪ ,‬בעיקר עקב יעילותם כגז חממה‪ ,‬גדולה יותר‬
‫מהשפעתם כגורם המביא לירידה בטמפרטורות‪.‬‬
‫המֵתָ אן ותחמוצות החנקן‬

‫‪ֵ n‬מתָאן ‪ .)CH4( -‬תרכובת‬ ‫גזי חממה נוספים הם המֵתָ אן‪ n‬ותחמוצת החנקן‪ n,‬שריכוזיהם באטמוספרה נמוכים‬
‫אורגאנית המכילה פחמן‬ ‫מאוד‪( .‬המתאן נמדד במספר חלקיקים למיליארד‪).‬‬
‫(‪ )C‬ומימן (‪ ,)H‬והיא מורכבת‬
‫מאטום אחד של פחמן ו‪4-‬‬ ‫מקורו של המתאן בגז הטבעי ובפחם‪ ,‬בריקבון של פסולת אורגאנית מסוגים שונים‪,‬‬
‫אטומי מימן‪ .‬זהו גז דליק‬ ‫בפליטת הגזים של הבקר והצאן‪ ,‬באזורי ביצות ובמים ששדות האורז מוצפים בהם‪.‬‬
‫והוא חסר צבע וריח‪.‬‬
‫הכמות ההולכת וגדֵלה של אשפה ופסולת אורגאנית‪ ,‬כמו גם הגידול בכמות עדרי‬
‫‪ n‬תחמוצות חנקן ‪ -‬קבוצה‬ ‫הבקר והצאן ברחבי העולם‪ ,‬מעלים את ריכוזו של המתאן בכדור הארץ‪.‬‬
‫של תרכובות המכילות חנקן‬
‫(‪ )N‬וחמצן (‪ .)O‬תחמוצת‬ ‫המקור העיקרי להיוָוצרות תחמוצות החנקן קשור להתפתחות הטכנולוגית‬
‫החנקן הנפוצה באטמוספרה‬ ‫המתרחשת בעולם ב‪ 150-‬השנים האחרונות ‪ -‬שֵרפת הדלק במנועי המכוניות‬
‫היא ‪.N2O‬‬
‫והתהליכים המתרחשים בתחנות הכוח ובמפעלי התעשייה‪ .‬עקב התיעוש הגובר‬
‫והשימוש ההולך וגדֵל בתחבורה‪ ,‬נמצא גם הריכוז של תחמוצת החנקן באטמוספרה‬
‫בעלייה‪ .‬תחמוצות החנקן‬
‫נוצרות גם באופן טבעי ‪ -‬בעת‬
‫העלייה בריכוז של גזי החממה מתחילת הספירה ועד ימינו‬ ‫התרחשותן של סופות ברקים ‪-‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫אך תרומתו של מקור זה קטנה‬
‫יחסית לתרומתו של האדם‪.‬‬
‫‪ - CO2‬מס' חלקיקים למיליון‪ - N2O ,‬מס' חלקיקים למיליארד‬
‫‪1,800‬‬ ‫בעבר נחשבה השפעתם של‬

‫פחמן דו‪-‬חמצני ) ‪(CO‬‬
‫‪2‬‬
‫גזים אלה למוגבלת‪ ,‬בגלל‬
‫תחמוצת החנקן )‪(N O‬‬
‫‪2‬‬
‫מתאן ) ‪(CH‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1,600‬‬ ‫ריכוזם הנמוך באטמוספרה‪.‬‬
‫‪ - CH4‬מס' חלקיקים למיליארד‬
‫‪350‬‬
‫רוב פליטות המֵתָ אן ותחמוצות‬
‫‪1,400‬‬ ‫החנקן הן תוצר של פעילות‬
‫האדם‪ּ .‬כ ַמותם הולכת וגדֵלה‪,‬‬
‫‪1,200‬‬
‫ועלולה לגדול עוד‪ ,‬ומשום כך‬
‫‪300‬‬
‫‪1,000‬‬
‫השפעתם על הגבַרת תוצא‬
‫החממה תגבר גם היא עוד יותר‬
‫‪800‬‬ ‫בעתיד‪.‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪600‬‬
‫ ‪0‬‬ ‫ ‪500‬‬ ‫ ‪1000‬‬ ‫ ‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ n‬אֹוזֹון ‪ -‬מולקולת חמצן‬ ‫האֹוזֹון‬
‫המכילה ‪ 3‬אטומי חמצן‬
‫(להבדיל ממולקולת החמצן‬ ‫האֹוזֹון‪ n‬נמצא באטמוספרה בשתי שכבות שונות‪ :‬בשכבה הנמוכה של האטמוספרה‬
‫שאנו נושמים‪ ,‬שבה יש ‪2‬‬ ‫‪ -‬סמוך לפני הקרקע‪ ,‬וכן בגובה רב‪ .‬בשכבה הנמוכה האוזון מהווה גז חממה הבולע‬
‫אטומי חמצן)‪.‬‬ ‫קרינת חום שנפלטת מפני השטח‪ .‬האוזון בשכבה זאת הוא תוצר של תהליכים‬
‫‪ n‬שכבת האוזון ו"החור‬ ‫הנוצרים בעקבות זיהום אוויר חמור‪ ,‬שמקורו בעיקר בתחבורה ובתעשייה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫באוזון" ‪ -‬מולקולות חמצן‬ ‫זיהום הנוצר כתוצאה מפעילות תעשייתית ופעילות תחבורתית מאיץ את יצירת‬
‫המכילות ‪ 3‬אטומי חמצן‪,‬‬
‫המפוזרות בגובה שבין ‪ 15‬ל‪50-‬‬ ‫האוזון ותורם גם הוא להגברת תוצא החממה‪.‬‬
‫ק"מ (שכבת ה ְסטְָרטֹו ְספֵָרה)‬ ‫גם בגובה שבין ‪ 15‬ל‪ 50-‬ק"מ מעל לפני הקרקע (שכבת ה ְסטְָרטֹו ְספֵָרה) האוזון‬
‫ומגיעות לריכוז מְרּבִי בגובה‬
‫של ‪ 40-25‬ק"מ (תלוי בקו‬ ‫נמצא בריכוז גבוה יחסית‪ ,‬אך שם הוא אינו מהווה גז חממה‪ .‬בגובה זה חשיבותו‬
‫הרוחב)‪ .‬באזור הקוטב הדרומי‬ ‫היא בבליעת הקרינה העל‪-‬סגולה האנרגטית והמסוכנת המגיעה מן השמש (קרינת‬
‫ניכרת הפחתה עונתית בריכוז‬ ‫‪ .)UV‬אֹוזֹון זה מכּונה לעתים "האֹוזֹון הטוב"‪ ,‬מפני שהוא מֵגן על החיים על פני כדור‬
‫האוזון‪ ,‬עד כ‪ 80%-‬פחות‬
‫מערכו הממוצע‪ .‬הפחתה זאת‬
‫הארץ מפני הקרינה המסוכנת‪ ,‬והשכבה שהוא שוכן בה נקראת בלשון המדוברת‬
‫מכּונה בשם "החור באוזון"‪.‬‬ ‫"שכבת האוזון"‪( n.‬עוד על שכבת האוזון‪ ,‬ראו יחידה ה‪ ,‬פרק שני)‬
‫גזים המכילים כלור‪ ,‬פלואור וברֹום‬

‫תרומה נוספת לריכוז גזי החממה באטמוספרה‪ ,‬שהיא כולה מעשה ידי האדם‪ ,‬היא‬
‫העלייה הנמדדת בריכוזיהם של גזים המכילים אטֹומים של כלור‪ ,‬פלואור וברום‪.‬‬
‫גזים אלה יעילים פי כמה מאות מהפחמן הדו‪-‬חמצני בבליעה של קרינה תת‪-‬אדומה‪,‬‬
‫קרינת חום‪ .‬תרכובות המכילות כלור‪ ,‬פלואור וברום מצויות בשימוש נרחב‬
‫בתעשיית המזגנים‪ ,‬ולמרות שריכוזם של הגזים האלה בתעשייה זאת נמוכים ‪ -‬הם‬
‫נמצאים בעלייה מתמדת‪ ,‬וסכנתם להעצמת תוצא החממה גוברת‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫מסקירתם של גזי החממה השונים ברור כי לאדם חלק ניכר בהגדלת ריכוזיהם‬
‫באטמוספרה‪ ,‬וכי על האנושות מוטלת האחריות לנקוט צעדים שיביאו להקטנת‬
‫הפליטה של גזים אלה‪ .‬גם אם ננקוט מיד בצעדים כאלה יש לדעת כי התהליך יארך‬
‫עוד כמה מאות שנים‪ ,‬שכן ההצטברות של גזי החממה תימשך בשל פליטות שכבר‬
‫התרחשו‪ .‬לפיכך‪ ,‬רק אחרי תקופה ארוכה יתחיל ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני לרדת עד‬
‫שיתייצב בערכים שיבטיחו מאזן אקלימי נסבל‪.‬‬
‫הסבירו את חישבותו של תוצא החממה ואת הסיכונים הכרוכים בהגברת תוצא החממה‪.‬‬ ‫?‬
‫א‪ .‬מְנּו את גזי החממה השונים ופרטו את מקורותיהם‪ .‬לגבי כל גז חממה ציינו את מקורותיו‬ ‫?‬
‫הטבעיים ו‪/‬או את המקורות שהאדם יצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציעו פעוולת שאפשר לעשות כדי להפחית את פילטת גזי החממה‪ ,‬והסבירו כל פעולה ‪ -‬מה‬
‫יש לעשות‪ ,‬ובמה הפעולה הזאת מסייעת‪ .‬פרטו ‪ 5‬פעוולת בכל אחד מהמישורים הבאים‪:‬‬
‫ • במישור האייש‬
‫ • במישור המשפחתי‬
‫ • במישור הבית ספרי‬
‫ • במישור הרשות המקומית‬
‫ • במישור המדיני‬
‫‪24‬‬
‫מה אפשר ללמוד משינויי האקלים בעבר‬
‫שינויים באקלים כדור הארץ התרחשו בעבר ‪ -‬הקרוב וגם הרחוק‪ .‬חלקם שינויים‬
‫איטיים וממושכים‪ ,‬וחלקם מהירים וקצרים‪ .‬כיום אפשר לשחזר את האקלים‬
‫ששרר בתקופות שונות בעבר בדיוק רב‪ ,‬יחסית‪ ,‬כמעט ‪ 3‬מיליארדי שנים לאחור‬
‫בזמן‪ .‬זהו הישג מדעי מרשים‪ ,‬מאחַר שרישומי אקלים אמינים‪ ,‬מסודרים ומדויקים‬
‫(במידה זאת או אחרת) מתקיימים רק ב‪ 150-‬השנים האחרונות‪ .‬כדי לשחזר את‬
‫הטמפרטורות ואת הרכב הגזים בעבר‪ ,‬החוקרים נעזרים בטכנולוגיות המשלבות‬
‫ידע מתחומים שונים ‪ -‬ביולוגי‪ ,‬כימי ופיזיקאלי‪.‬‬
‫שחזור הטמפרטורות בעבר נעשה בעזרת כמה שיטות‪:‬‬
‫• מדידת הטבעות בגזעים של עצים וצמחים עתיקים ‪ -‬כאשר מתבוננים בחתך‬
‫‪© Photo: Kathleen Tyler Conklin‬‬
‫של גזע עץ אפשר להבחין בטבעות הגידול המופיעות עליו ‪ -‬מדי שנה נוצרת בגזע‬
‫טבעת גידול נוספת‪ .‬בשנה שבה הטמפרטורות גבוהות וכמות המשקעים גדולה‬
‫‪ -‬עונת הצמיחה של העץ מתארכת וטבעת הגידול השנתית מתרחבת‪ .‬בדיקות‬
‫כימיות של גזעי עצים‪ ,‬בשילוב עם הנתונים על רוחבן של הטבעות‪ ,‬מספקים‬
‫מידע על השינויים בגובה הטמפרטורות ובכמות המשקעים שהתרחשו במהלך‬
‫שנות חייהם של העצים הנבדקים‪ .‬בדיקות אלה מסייעות לשחזר את שינויי‬
‫האקלים שהתרחשו בעולם במשך כמה מאות שנים‪.‬‬
‫• בדיקות של היסוד חמצן בשלדים של אלמוגים ‪ -‬גם בשלדי האלמוגים אפשר‬
‫לזהות טבעות גידול שנתיות‪ ,‬ואפשר לתארך בעזרתן את גילו של האלמוג עד‬
‫טבעות גידול בעץ‬ ‫‪ 1,000‬שנים לאחור‪ .‬האלמוגים יוצרים את השלד שלהם מחומרים המצויים‬
‫במֵי הים‪ ,‬ולכן התכונות הכימיות של השלד‪ ,‬ובעיקר אלה של אטומי החמצן‪,‬‬
‫תואמות את ההרכב הכימי של מֵי הים‪ .‬כאשר הטמפרטורות עולות או יורדות חל‬
‫שינוי בהרכב של אטומי החמצן במים‪ ,‬ושינוי זה משתקף גם בטבעת הגידול של‬
‫האלמוג ומאפשר שחזור של הטמפרטורה הממוצעת בכל שנה‪.‬‬
‫ • ניתוח הרכבן הכימי של בועיות אוויר זעירות הלכודות בכיסוי הקרח בקטבים ‪-‬‬
‫ הרכב הגזים באטמוספרה מושפע‬
‫מגובה הטמפרטורות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כאשר‬
‫‪© Todd Sowers, Pennsylvania State University‬‬
‫הטמפרטורה עולה ‪ -‬ריכוז הפחמן‬

‫ הדו‪-‬חמצני באוויר עולה‪ ,‬וכאשר‬
‫הטמפרטורה יורדת ‪ -‬ריכוז הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני יורד‪ .‬בתחנות המחקר‬
‫הממוקמות בקטבים קודחים לעומק‬
‫כמה קילומטרים ומוציאים גלילי קרח‬
‫שלכּודות בתוכם בועיות אוויר זעירות‪.‬‬
‫הבועיות האלה משמרות את הרכב הגזים‬
‫שהיה באטמוספרה בזמן שירד השלג‪ ,‬וכך‬
‫אפשר לשחזר את הטמפרטורות ששררו‬
‫שם באותה שנה‪ .‬בדיקות נוספות אחרות‪,‬‬
‫הקשורות בעיקר לפחמן ולגזים אחרים‬
‫המצויים בבועות האוויר‪ ,‬מאפשרות‬
‫לקבוע את גילו של הקרח הנבדק‪ ,‬וכך‬
‫מקבלים שחזור של הטמפרטורות לאורך‬
‫וֹוסטֹוק היא תחנת מחקר הממוקמת באנטארקטיקה‪ ,‬והיא מופעלת בשיתוף פעולה‬ ‫השנים (ראו גרף בעמוד הבא)‪.‬‬
‫בין מדענים רוסים‪ ,‬אמריקנים וצרפתים‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬אנשי הצוות אוחזים בגלילי קרח שהוצאו מן הקרחונים‬
‫‪25‬‬
‫בתחנת המחקר בוֹוסטֹוק‬
‫שינויי טמפרטורות ושינויים בנפח הקרח בעידני הקרח‬
‫שבאנטארקטיקה הגיעו בדיקות‬
‫אפיקה‬ ‫‪3‬‬ ‫הגיל של קידוחי הקרח ל‪420,000-‬‬
‫‪0‬‬ ‫שנים לפני זמננו‪ ,‬ובתחנת ֶאּפִיקָ ה‪,‬‬
‫‪-3‬‬ ‫‪ 560‬ק"מ מוֹוסטֹוק‪ ,‬הגיעו הבדיקות‬
‫שינוי בטמפ' (‪)ºC‬‬

‫‪-6‬‬
‫ל‪ 720,000-‬שנים לפני זמננו‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ווסטוק‬
‫‪-3‬‬
‫‪-6‬‬ ‫עיינו בגרף המתאר את הקשר בין‬ ‫?‬
‫הישנויים בטמפרטורות לבין הישנויים‬
‫שינוי בנפח הקרח‬

‫נמוך‬
‫בנפח הקרח מלפני ‪ 450,000‬נשה ועד‬
‫ימינו‪ .‬תארו את הקשר בין הישנויים‬
‫גבוה‬ ‫האלה‪( .‬ישמו לב לסימון נפח הקרח בגרף‬
‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬
‫התחתון‪ :‬נפח הקרח הגבוה למטה‪ ,‬והנמוך‬
‫מס' שנים לפני זמננו (באלפים)‬
‫למעלה‪).‬‬
‫נסקור את השינויים שהתחוללו באקלים כדור הארץ בעבר‪ ,‬ונבדוק מה אפשר ללמוד‬
‫מהם על ההתחממות הגלובאלית‪.‬‬
‫שינויי האקלים בעבר הקרוב‬

‫בביטוי "העבר הקרוב" אנחנו מתכוונים לשינויי האקלים שהתחוללו ב‪2,000-‬‬
‫השנים האחרונות ‪ -‬משנת ‪ 0‬לספירה ועד ימינו‪ .‬הגרף שלפניכם מתאר את שינויי‬
‫הטמפרטורות שהתרחשו בטווח שנים זה‪ ,‬ועול ָה ממנו התמונה הבאה‪ :‬בין השנים‬
‫‪ 1100-900‬בערך הייתה עלייה בטמפרטורות‪ .‬תקופה זאת ידועה בשם "העידן החם‬
‫של ימי הביניים"‪ .‬בשיאה של התקופה היה האי גרנלנד מיושב על ידי ויקינגים בני‬
‫אירופה‪ ,‬שהצליחו לקיים בו מרעה וחקלאות ואף לגדל כרמי יין‪ .‬ואולם כעבור כמה‬
‫מאות שנים חלה התקררות באקלים‪ ,‬הטמפרטורות ירדו עד למטה מהממוצע‪,‬‬
‫ולקראת שנת ‪ֵ 1600‬החֵל מה שמכּונה "עידן הקרח הקטן"‪ .‬תקופה זאת הביאה‬
‫לחורפים ארוכים וקפואים בחצי הצפוני של כדור הארץ‪ .‬מרבית תושבי גרנלנד מתו‬
‫ברעב‪ ,‬והמעטים ששרדו נאלצו לנטוש‬
‫את האי ולשוב לאירופה‪.‬‬
‫הסטייה מהטמפרטורה העולמית הממוצעת על פי מחקרים שונים‬
‫משנת ‪ 0‬לספירה ועד לשנת ‪2004‬‬ ‫הממוצעת‬ ‫השינוי בטמפרטורה‬
‫‪0.6‬‬ ‫העולמית היה אמנם קטן יחסית‬
‫(סטייה של ‪ 0.4ºC-0.2ºC‬מהממוצע‪,‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2004‬‬
‫*‬
‫כפי שנראה בגרף)‪ ,‬אבל הייתה לו‬
‫העידן החם‬
‫‪0.2‬‬
‫של ימי הביניים‬ ‫השפעה רבה‪.‬‬
‫הסטייה מהטמפ' הממוצעת (‪)ºC‬‬
‫‪0‬‬ ‫עוד עולה מן הגרף כי החל באמצע‬

‫‪-0.2‬‬
‫המאה ה‪( 19-‬סביב שנת ‪ )1860‬ועד‬
‫ימינו‪ ,‬קיימת מגמת התחממות ברורה‪.‬‬
‫‪-0.4‬‬ ‫שיעורה הכולל של העלייה בטמפרטורה‬
‫‪-0.6‬‬ ‫הממוצעת העולמית ב‪ 150-‬השנים‬
‫האחרונות (משנת ‪ 1850‬ועד לשנת‬
‫‪-0.8‬‬
‫‪ )2000‬הוא כ‪ .0.7ºC-‬שינוי זה החל‬
‫‪-1.0‬‬
‫עידן‬
‫הקרח הקטן‬
‫במהפכה התעשייתית‪ ,‬והוא מקביל‬
‫לשימוש ההולך וגובר בשֵרפת הדלקים‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪1800 2000‬‬
‫המאּוּבנים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שינויי האקלים בעבר הרחוק‬
‫בחינת השינויים שחלו בטמפרטורות לאורך ‪ 450,000‬שנים לאחור מראה שינויים‬
‫מחזוריים בטמפרטורות‪ .‬בשינויים אלה בולטות תקופות ממושכות שבהן‬
‫הטמפרטורה העולמית הממוצעת הייתה נמוכה ב‪ 6ºC-3ºC-‬לעומת ממוצע‬
‫הטמפרטורות כיום‪ .‬תקופות אלה נקראות "עידני הקרח"‪.‬‬
‫‪ n‬אקלים ממוזג ‪ -‬אקלים‬ ‫במהלכו של כל עידן קרח הצטברו שכבות עבות מאוד של קרח בקטבים‪ ,‬ונוצרו‬
‫שבו חלים הבדלים חדים‬ ‫קרחונים גדולי ממדים ‪ -‬גם בקטבים וגם באזורים כמו מרכז אירופה ומרכז‬
‫בין עונות השנה ‪ -‬החורף‬ ‫אמריקה הצפונית‪ ,‬ששורר בהם אקלים ממוזג‪ .‬בשיאו של כל עידן קרח כיסו קרחוני‬
‫קר וגשום‪ ,‬הקיץ חם וגשום‪,‬‬
‫וביניהם שתי עונות מעבר‪.‬‬ ‫ענק שטחים נרחבים מן היבשות‪ ,‬שכיום שורר בהן אקלים ממוזג‪ n‬ונוח‪ .‬במהלכם‬
‫של עידני הקרח הצטברו כמויות עצומות של מֵי אוקיינוסים והפכו לקרחוני ענק‪,‬‬
‫ומפלס מֵי האוקיינוסים היה נמוך בעשרות מטרים מזה הנוכחי‪ .‬הירידה העצומה‬
‫במפלס מֵי האוקיינוסים חשפה שטחי יבשה נרחבים וגרמה להיווצרותם של גשרים‬
‫בין‪-‬יבשתיים‪ ,‬שאִפשרו נדידה ומעבר של בעלי חיים ממקום למקום‪ .‬בתום כל עידן‬
‫קרח חלה תקופה של התחממות‪ ,‬שבה שרר אקלים הדומה לזה של ימינו‪ .‬בסך הכול‬
‫היו ‪ 4‬עידני קרח ו‪ 4-‬תקופות בין‪-‬קרחוניות‪ .‬התופעה חזרה על עצמה במרווחים‬
‫קבועים (פחות או יותר) של ‪ 140‬אלף שנה בערך‪.‬‬
‫משערים שהסיבה לקיומם של עידני הקרח היא שינויים מחזוריים‪ ,‬המתרחשים‬
‫אחת ל‪ 100,000-‬שנה בערך במסלולו של כדור הארץ סביב השמש‪ .‬שינויים אלה‬
‫גורמים להפחתה של כמות הקרינה המתקבלת מן השמש‪ ,‬ולשינויים בחלוקה של‬
‫כמות הקרינה על פני כדור הארץ‪ .‬וכך‪ ,‬כשהתרחשו עידני הקרח ‪ -‬החורפים היו‬
‫קרים וממושכים‪ ,‬וקרחונים נוצרו גם בקווי הרוחב ששרר בהם אקלים נעים ומתון‪.‬‬
‫עידן הקרח האחרון הסתיים לפני כ‪ 10,000-‬שנה‪ ,‬וכיום אנחנו נמצאים בתקופה‬
‫בין‪-‬קרחונית‪.‬‬
‫מה היה הקשר בין ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני לשינויי האקלים בעבר?‬
‫מהגרף המראה את נתוני הטמפרטורות וריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני מלפני ‪400,000‬‬
‫שנים ועד ימינו‪ ,‬אפשר ללמוד שבתקופות החמות‪ ,‬הבין‪-‬קרחוניות‪ ,‬היה ריכוזו של‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה גבוה יותר‪ ,‬ואילו בתקופות הקרות‪ ,‬בעידני הקרח‪,‬‬
‫היה ריכוזו נמוך‪.‬‬
‫ראינו כי גם בעשרות השנים האחרונות עולה ריכוזו של הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספרה‪ ,‬וכי במקביל חלה מגמה של עלייה בטמפרטורות‪ .‬האם אפשר להסיק‬
‫מכך שמאחַר שאנו מצויים בתקופה בין‪-‬קרחונית ‪ -‬הטמפרטורה עולה‪ ,‬ובמקביל‬
‫עולה גם ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני?‬
‫אם נחזור ונעיין בגרף המתאר את העלייה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני מראשית‬
‫הספירה ועד ימינו (עמ' ‪ ,)23‬נמצא כי בולט הזינוק החד בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫ב‪ 150-‬השנים האחרונות‪ :‬זוהי עלייה שאין לה אח ורע בכל התיעוד הידוע של‬
‫ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה (!) עלייה חריפה זאת אינה קשורה לעידן‬
‫הבין‪-‬קרחוני שאנו מצויים בעיצומו אלא היא נגרמה כתוצאה משֵרפת הדלקים‬
‫המאובנים‪ ,‬שהחלה בזמן המהפכה התעשייתית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שינויי אקלים מהירים‬
‫‪ַ n‬א ְסטְרֹואִיד ‪ -‬גוף שמֵימי‬ ‫כאשר בוחנים ומשחזרים את שינויי האקלים בכדור הארץ בעבר הקרוב ובעבר הרחוק‪,‬‬
‫קטן‪ ,‬בדרך כלל עשוי סלע‪.‬‬
‫האסטרואידים‪ ,‬אשר גודלם‬ ‫מסתבר שגם בעבר התרחשו פעמים רבות שינויים משמעותיים ‪ -‬מרביתם שינויים‬
‫נע בין כמה ק"מ ועד מאות‬ ‫איטיים והדרגתיים‪ .‬ואולם מדי פעם אנו מוצאים גם שינוי אקלימי שהתרחש באופן‬
‫ק"מ‪ ,‬מקיפים את השמש‪.‬‬ ‫חד ופתאומי‪ ,‬בתוך שנים ספורות‪ .‬שינויים מהירים כאלה התרחשו בעבר ומתרחשים‬
‫משערים שקיימים מיליוני‬ ‫סטְרֹואִיד‪n‬‬
‫גם כיום‪ ,‬ככל הנראה כתוצאה מאירועים חריגים ובעלי עוצמה כגון פגיעת ַא ְ‬
‫אסטרואידים‪ ,‬והם נעים‬
‫בחגורת האסטרואידים‪ ,‬בין‬ ‫(שהגיע לפני כדור הארץ כ ֵמטֵאֹוִריט‪ )n‬או התפרצויות געשיות‪ n‬רבות עוצמה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫מסלוליהם של כוכבי הלכת‬ ‫התקררות חדה ומהירה‪ ,‬שהתרחשה לפני כ‪ 65-‬מיליוני שנים‪ ,‬גרמה להכחדתם של אלפי‬
‫מאדים וצדק‪.‬‬ ‫מינים של בעלי חיים‪ ,‬ובראש ובראשונה של שליטי כדור הארץ באותה עת‪ ,‬הדינוזאורים‪.‬‬
‫‪ֵ n‬מטֵאֹוִריט ‪ -‬חלקיק (רסיס‬ ‫כיצד קרה הדבר?‬
‫של אסטרואיד או שָביט)‬
‫שהגיע מהחלל‪ ,‬חדר דרך‬ ‫מרבית המדענים סבורים כי השינוי נגרם עקב פגיעתו של אסטרואיד שקוטרו המשוער‬
‫האטמוספרה ונחת על פני‬ ‫היה ‪ 10‬ק"מ‪ ,‬אשר יצר מכתש בקוטר של ‪ 180‬ק"מ באזור חצי האי יּוקָ טָן (מכסיקו)‪ .‬פגיעה‬
‫כדור הארץ‪ .‬כאשר המטאוריט‬ ‫זאת העיפה לאטמוספרה מיליארדי טונות של אבק ואפר‪ ,‬ששהו תקופה ממושכת בגובה‬
‫נשרף בהגיעו לאטמוספרה‪,‬‬
‫נראה לעינינו הבזק אור קצר‪.‬‬ ‫רב וחסמו את דרכה של קרינת השמש אל פני הקרקע‪ .‬חסימת הקרינה של השמש גרמה‬
‫זהו ֵמטֵאֹור‪.‬‬ ‫לאפֵלה על פני כדור הארץ‪ ,‬ולהתקררות האקלים‪ .‬השינוי האקלימי המהיר גרר בעקבותיו‬
‫‪ n‬התפרצות געשית ‪-‬‬ ‫פגיעה קשה בצמחייה‪ ,‬קריסה של כל שרשרת המזון‪ ,‬והכחדה המונית של בעלי החיים‪.‬‬
‫התפרצות אל פני השטח של‬
‫לבה שמקורה ב ַמגְמָה הלוהטת‬ ‫קבוצה קטנה אחרת של מדענים טוענת כי ההכחדה של הדינוזאורים‪ ,‬מקורה בהתפרצות‬
‫הנמצאת במעמקי כדור הארץ‪.‬‬ ‫געשית עזה שפקדה את כדור הארץ‪ .‬מדענים אלה מצביעים על שכבות עבות של סלעים‬
‫געשיים המצויים ברמת דֶקַ אן שבהודו‪ ,‬המשמשים עֵדות להתפרצות הרי געש בתקופה‬
‫המקבילה להכחדה‪ ,‬שהתרחשה לפני ‪ 65‬מיליוני שנים‪.‬‬
‫הפעילות הגעשית בכדור הארץ היא כיום "רגועה" יחסית‪ ,‬ורק אחת לעשור‬
‫(בערך) נרשמת התפרצות גדולה שבה הר געש פולט אל האטמוספרה‬
‫‪© U.S. Geological Survey. Photograph by Dave Harlow‬‬
‫ענני ענק של אפר געשי וכמויות גדולות של וגזים‪ .‬האבק הדקיק נישא אל‬
‫שכבות האטמוספרה הגבוהות ומתפזר על ידי הרוחות במשך שבועות‪ ,‬וכך‬
‫נוצר מעטֶה חובק עולם של חלקיקים ‪ -‬מעֵין שמיכה דקה המחזירה חלק‬
‫מאור השמש לחלל‪ .‬ההתקררות שנוצרת בעקבות פעילות געשית כזאת‬
‫אינה דרמטית כמו באירוע שגרם להכחדת הדינוזאורים‪ ,‬אבל די בה כדי‬
‫לגרום לחורפים קשים יותר ולמשקעים מרובים‪.‬‬
‫מן ההיסטוריה הקרובה ידועה ה"שנה ללא קיץ"‪ ,‬שנת ‪ ,1816‬שּכּונתה כך‬
‫בגלל אירועים שהתרחשו בעקבות התפרצותו של הר הגעש ַטמְּבֹוָרה בחצי‬
‫ענן האפר והגזים מעל הר הגעש ּפִינ ַטּוּבֹו בעת‬
‫ההתפרצות‪ ,‬ב‪ 12-‬ביוני ‪1991‬‬ ‫האי י ַאוָוה (אינדונזיה)‪ .‬באותה שנה ירדו שלגים כבדים באזורים רבים‬
‫בעולם בחודשים מאי ויוני‪ ,‬חודשים אביביים וקיציים‪ ,‬ובחודשים שלאחר‬
‫מכן עוד שררו באזורים רבים טמפרטורות מתחת לאפס‪ .‬גל הקור שפקד‬
‫א‪ .‬סכמו את ‪ 3‬הסוגים של‬ ‫?‬ ‫אז את העולם כולו הביא להרס עצום של גידולים חקלאיים שהיו אמורים להבשיל בקיץ‪,‬‬
‫הישנויים האקילמיים‪:‬‬ ‫והתוצאה המיידית הייתה מחסור חמּור במזון‪.‬‬
‫ ‪ -‬ישנויים בעבר הקרוב‬
‫ ‪ -‬ישנויים בעבר הרחוק‬ ‫התפרצותו של הר הגעש ּפִינ ַטּוּבֹו שבפיליפינים ביוני ‪ 1991‬גרמה לפיזור אבק ואפר‬
‫ ‪ -‬ישנויים מהירים וחדים‪.‬‬ ‫געשי בשכבות העליונות של האטמוספרה‪ ,‬שהסתירו מעט את קרינת השמש‪ .‬החורף של‬
‫ב‪ .‬מאֵיול מהישנויים אפשר‬ ‫‪ 1992-1991‬היה קר‪ ,‬ארוך וגשום בכל רחבי העולם‪ ,‬וגם בישראל זכורה שנה זאת כשנה‬
‫ללמוד על האקילם השורר‬ ‫קרה וגשומה במיוחד‪.‬‬
‫בו כיום‪ ,‬ומאֵיול אי‬ ‫שינויי אקלים אלה‪ ,‬הנגרמים כתוצאה מפעילות געשית‪ ,‬אמנם גורמים לירידה‬
‫אפשר ללמוד על כך?‬ ‫בטמפרטורות של כדור הארץ‪ ,‬אבל שינוי זה הוא קצר‪-‬מועד‪ ,‬ולאחַר תקופה קצרה המצב‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬ ‫חוזר לקדמותו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תחזיות לעתיד‬
‫‪ n‬מיגוון ביולוגי ‪ -‬מושג רחב‬ ‫על סמך הערכות של רוב החוקרים נראה כי השינויים האקלימיים שתוארו‪ ,‬ובעיקר‬
‫הכולל את כל מיגוון המינים‬ ‫ההתחממות הגלובאלית‪ ,‬יגברו בעשרות או במאות השנים הבאות‪ .‬אם תתממש‬
‫של כל היצורים החיים‪ ,‬את‬
‫מיגוון בתי הגידול שבהם הם‬
‫התחזית‪ ,‬צפויות תוצאות גורליות הן לחייהם של מיליארדי בני האדם החיים‬
‫מתקיימים‪ ,‬את מיגוון צורות‬ ‫ברחבי העולם כולו והן לקיומו של המִגוון הביולוגי‪ n‬בכדור הארץ‪.‬‬
‫הגידול ואת השֹונּות הגֵנ ֵטית‬
‫הקיימת בקרב כל היצורים‬ ‫עוצמתם של השינויים הצפויים לא תהיה אחידה בכל רחבי העולם‪ .‬נבחן‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫החיים‪.‬‬ ‫את השינויים הצפויים בסוף המאה ה‪ 21-‬בכמויות המשקעים ובאחוזי הלחות של‬
‫הקרקע (המושפעת הן מהעלייה בטמפרטורות והן מהירידה בכמות המשקעים)‪.‬‬
‫המפות שלפניכם מצביעות על אזורים שבהם תחול ירידה משמעותית בכמות‬
‫המשקעים ובאחוזי הלחות של הקרקע‪ ,‬ועל אזורים שבהם תהיה עלייה במרכיבי‬
‫אקלים אלה‪.‬‬
‫שיעורי הסטייה של לחות הקרקע ושל כמויות המשקעים ‪ -‬תחזית לסוף המאה ה‪21-‬‬
‫א‪ .‬לחות הקרקע ‪ -‬הסטייה מהממוצע העולמי בין השנים ‪( 2000-1950‬באחוזים)‬
‫עיינו ב‪ 2-‬המפות וציינו ‪4‬‬ ‫?‬

‫אזורים בעולם שצפויה‬
‫בהם ירידה בכמות‬
‫המשקעים וירידה בלחות‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫חַשבו בכמה מ"מ בנשה תרד‬ ‫?‬
‫כמות המשקעים באזורים‬
‫הבאים לקראת סוף המאה‪:‬‬
‫מכסיקו‪ ,‬ספרד‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫(ישמו לב‪ :‬כדי לקבל את‬
‫ישעור הישנוי הנשתי בכמות‬
‫המשקעים‪ ,‬יש להכפיל את‬ ‫‪-25 -20 -15 -10 -5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5 10 15 20 25‬‬
‫(‪)%‬‬
‫הנתון ב‪ 365-‬ימי הנשה‪).‬‬

‫שערו מה יהיו התוצאות‬ ‫?‬ ‫ב‪ .‬כמויות המשקעים ‪ -‬הסטייה ליום מהממוצע העולמי בין השנים ‪( 2000-1950‬במ"מ)‬
‫של הישנויים הצפויים‬
‫במשקעים ובלחות הקרקע‬
‫בחלק המזרחי של אגן הים‬
‫התיכון‪ .‬נמקו את השערתכם‪.‬‬
‫מ"מ ליום‬
‫‪-0.5 -0.4 -0.3 -0.2 -0.1 0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ n‬המדינות הפחות‪-‬מפותחות ‪-‬‬ ‫היכולת להתמודד עם התוצאות של השינוי האקלימי‪ ,‬אינה אחידה‪ .‬במדינות‬
‫מדינות המתאפיינות ברמת‬ ‫הפחות‪-‬מפותחות‪ n‬ובמדינות התת‪-‬מפותחות‪ n,‬בעיקר אלה השוכנות באפריקה‬
‫חיים נמוכה‪ ,‬ברמת תשתיות‬
‫ושירותים ירודה‪ ,‬וברמת‬
‫ובאסיה‪ ,‬הסובלות כבר כיום ממחסור במים ומהידלדלות הקרקעות‪ ,‬התוצאות‬
‫טכנולוגיה נמוכה‪ .‬ברובן‬ ‫עלולות להיות חמּורות במיוחד‪ .‬במדינות אלה האוכלוסייה גדֵלה במהירות וזקוקה‬
‫האוכלוסייה גדֵלה בקצב מהיר‬ ‫לכמויות מזון הולכות וגדֵלות‪ ,‬רמתן של מערכות התשתית נמוכה‪ ,‬והאמצעים‬
‫בגלל שיעורי ילודה גבוהים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיים שנמצאים בשימוש מועטים‪ .‬כך אין בידי המדינות האלה מספיק ידע‬
‫בקרב המדינות הפחות‪-‬‬
‫מפותחות מצויה קבוצת‬ ‫ומשאבים לטפל בקשיים הנובעים מנזקי טבע בכלל‪ ,‬ומההתחממות הגלובאלית‬
‫מדינות שרמת הפיתוח שלהן‬ ‫בפרט‪ ,‬וצופים כי הנזקים הנובעים מתופעה זאת עתידים להחריף את בעיות הרעב‪,‬‬
‫היא הנמוכה ביותר‪ .‬זאת‬ ‫העוני והמחלות המאפיינים את החיים במדינות אלה‪ .‬נציג דוגמאות אחדות‪:‬‬
‫היא קבוצת המדינות התת‪-‬‬ ‫‪ -‬רבות מן המדינות הפחות‪-‬מפותחות והתת‪-‬מפותחות סובלות כבר כיום מפגיעה‬
‫מפותחות‪.‬‬
‫חמּורה בכלכלתן וביכולת שלהן לספק מזון ומים נקיים לתושביהן‪ ,‬בגלל בצורות‬
‫ההולכות ומחריפות‪.‬‬
‫‪ -‬יש מדינות (בעיקר בדרום‪-‬מזרח אסיה ובמרכז אמריקה) הנפגעות מסּופות הרס‬
‫עזות שתדירותן הולכת וגוברת‪ ,‬והן מתקשות לתקן את הנזקים החמּורים בנפש‪,‬‬
‫ברכוש ובתשתיות‪.‬‬
‫‪ -‬באזורים רבים בעולם הירידה בכמויות השלג בהרים מצמצמת את כמותם של‬
‫המים הזורמים בנהרות באביב ובקיץ ‪ -‬צמצום הגורם לירידה בזמינּות של המים‬
‫להשקיה ולשתייה‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר מדינות עניות נפגעות ממחלות או ממגפות שנגרמו כתוצאה מההתחממות‬
‫הגלובאלית‪ ,‬אין הן יכולות להיערך למניעתן או לטפל בתוצאותיהן ‪ -‬בגלל‬
‫המחסור בתקציב‪ ,‬בידע ובתשתיות‪ ,‬הקיימים בהן‪.‬‬
‫מודלים לחיזוי אקלימי‬

‫אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים בעולם פיתחו מודלים לחיזוי אקלים‪,‬‬
‫שלפיהם ניתן להעריך את טיבו של אקלים כדור הארץ בעתיד ואת תוצאותיה של‬
‫ההתחממות הגלובאלית‪ .‬המדענים בונים את התחזיות בעזרת "מודל אקלימי" ‪-‬‬
‫מערכת של משוואות מתמטיות מורכבות‪ ,‬המתארות את התהליכים המתרחשים‬
‫במערכת האקלימית‪ ,‬ופתרונן מתבצע בעזרת מחשבֵי‪-‬עַל בעלי כושר חישוב גבוה‪.‬‬
‫המודל נותן תמונה על השינויים הצפויים במערכת האקלים בדומה למה שנעשה‬
‫במודלים של חיזוי מזג אוויר‪ ,‬המוסרים את התחזיות היומיות באמצעי התקשורת‬
‫השונים‪ .‬רמת הדיוק של התחזית האקלימית לטווח של עשרות שנים אינה יכולה‬
‫להגיע לזו של תחזית מזג האוויר לטווח של מספר ימים‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬זהו כלי רב‬
‫עוצמה לתיאור מְגמת השינוי האקלימי הצפוי‪.‬‬
‫הקושי ביצירת מודל לחיזוי האקלים נעוץ בצורך לתאר במדויק כל אחד מהמרכיבים‬
‫הרבים הכלולים במערכת האקלים‪ ,‬ואת האופן שבו כל אחד מהם מגיב עם מרכיבי‬
‫המערכת האחרים‪ .‬על כל אלה יש להוסיף את תרומת המין האנושי‪ ,‬אשר השפעתו‬
‫על המערכת גדֵלה והולכת‪ .‬נבחן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את השפעת גודלה של האוכלוסייה על‬
‫מערכת האקלים‪ :‬ככל שהאוכלוסייה גדֵלה ‪ -‬גדֵלים צורכי האנרגיה‪ ,‬המזון‪ ,‬המים‬
‫והשטח שהיא תופסת‪ ,‬גדֵלות כמויות הגזים שנפלטות לאטמוספרה‪ ,‬ומשתנה‬
‫שיעור האלּבֵדו; וככל שהאוכלוסייה גדֵלה ‪ -‬עולה מספר הטיסות של מטוסי‬
‫הנוסעים‪ ,‬וגדֵל הזיהום שהם מותירים אחריהם באטמוספרה‪ .‬על כן נחוץ לדעת‬
‫‪ n‬אנרגיה ירוקה ‪ -‬אנרגיה‬
‫מה יהיה מספר תושבי כדור הארץ בעוד ‪ 50 ,20‬ו‪ 100-‬שנה (בהתאם לטווח החיזוי‬
‫שאינה מזהמת את הסביבה‪,‬‬ ‫הדרוש)‪ ,‬ולהניח מה יהיה מבנהו של משק האנרגיה ‪ -‬האם הוא יהיה כמו בימינו‪,‬‬
‫ואינה תורמת לפליטת גזי‬ ‫מבוסס לחלוטין על דלקים פחמניים‪ ,‬או שמא תימצא הנוסחה הגואלת לאנרגיה‬
‫החממה לאטמוספרה‪.‬‬ ‫ירוקה‪ n‬וכמות הפליטה של פחמן דו‪-‬חמצני תתייצב ואולי אף תפחת‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מאז שנת ‪ 1988‬מפעיל האו"ם ועדת מומחים בין‪-‬ממשלתית בלתי תלויה‪ ,‬העוסקת‬
‫באיסוף כל תוצאות המחקרים והחישובים המתקבלים מקבוצות המחקר השונות‪.‬‬
‫על סמך נתונים אלה עוסקת ועדת המומחים בקביעה של הערכת מצב משותפת‪ ,‬וזו‬
‫מוצגת לפני המדינאים העתידים להכריע בשאלות אסטרטגיות‪ ,‬כמו פיתוח מקורות‬
‫אנרגיה חלופיים שיורידו את רמת הפליטה של גזי חממה לאטמוספרה‪.‬‬
‫‪ IPCC‬ו"אמת מטרידה"‬
‫‪IPCC‬‬ ‫הוועדה הבין‪-‬ממשלתית לחקר שינויי האקלים‪,‬‬
‫(‪ )Intergovernmental Panel on Climate Change‬היא ועדה של‬
‫האו"ם בחסות הארגון הבין‪-‬לאומי למטאורולוגיה‪ .‬בוועדה‬
‫זאת שותפים חוקרים ומדענים מכל רחבי העולם‪ .‬הוועדה‬
‫עוסקת באיסוף העדויות שהצטברו על שינויי האקלים‪ ,‬חוקרת‬
‫את הסיבות לשינויים ועורכת תחזיות מפורטות על פי מיטב‬
‫המודלים האקלימיים הקיימים‪ .‬הוועדה‪ ,‬המפרסמת דו"ח‬
‫שנתי מפורט‪ ,‬זכתה בפרס נובל לשלום לשנת ‪ 2007‬על הישגיה‬
‫בהגדלת המּודעּות הציבורית הבין‪-‬לאומית לנושא שינויי‬
‫האקלים‪.‬‬
‫יחד עם ‪ IPCC‬זכה בפרס באותה שנה גם סגן נשיא ארה"ב לשעבר‪,‬‬
‫אַל גֹור‪ ,‬אשר סרטו‪" ,‬אמת מטרידה"‪ ,‬תורגם לעשרות שפות וזכה‬
‫לתהודה עולמית עצומה‪ .‬אותה "אמת מטרידה" שהסרט עוסק‬
‫בה היא ההשפעה העצומה של המין האנושי על הסביבה הטבעית‬
‫כרזת הסרט "אמת מטרידה"‬
‫ועל האקלים של כדור הארץ‪ ,‬והתוצאות העגומות החזויות אם‬
‫נמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולא נפעל לשיפור המצב‪.‬‬
‫אתר הסרט‪:‬‬
‫@‬ ‫הסרט אימץ טון לוחמני וגישה סנסציונית במקצת‪ ,‬ועורר ויכוח‬
‫‪http://www.climatecrisis.net‬‬ ‫ציבורי נרחב לגבי ְמהֵימנּותֹו המדעית‪ .‬הוויכוח פסק לנוכח‬
‫אתר ‪:IPCC‬‬ ‫@‬ ‫פרסומו של הדו"ח הרביעי של הוועדה לחקר שינויי האקלים‪,‬‬
‫‪http://www.ipcc.ch/‬‬ ‫שפורסם בשנת ‪ .2008‬ממצאיו של הדו"ח מוכיחים למעלה מכל‬
‫ספק כי טביעת האצבעות של המין האנושי בהתחממות העולמית‬
‫היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים‪.‬‬
‫חלקו של האדם בתרחישים שונים בתחזית לעתיד‬

‫הוועדה הבין‪-‬ממשלתית לחקר שינויי האקלים פרסמה בדו"ח האחרון שלה (נכון‬
‫לשנת ‪ )2008‬ארבעה תרחישים העשויים להתממש עד לשנת ‪ .2100‬נקודת ההתחלה‬
‫של כל התרחישים זהה והיא מביאה בחשבון את המצב כיום ‪ -‬ריכוז גזי החממה‬
‫השונים‪ ,‬מספר שֵרפות היער לצורכי חקלאות‪ ,‬גודל השטחים שבהם ּבֹוראּו יערות‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עוצמַת מוקדי הזיהום בימים וכדומה‪ .‬ההבדל בין התרחישים‬
‫הוא שכל אחד מהם מניח הנחה שונה‪ ,‬הן באשר להתפתחות הצפויה בכלכלה‬
‫העולמית והן באשר למדיניות האנרגיה הצפויה של מדינות העולם‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ n‬עִיּור ‪ -‬תהליך שבו חל‬ ‫תרחיש ‪ - A1‬תרחיש המכּונה "עסקים כרגיל"‪ ,‬והוא הפסימי והחמּור מכולם‪ .‬הוא‬
‫מעבר של תושבי כפרים אל‬ ‫מניח כי הגידול בכלכלה העולמית נמשך ללא הפרעה‪ ,‬על כל המשמעויות הנגזרות‬
‫הערים‪ ,‬כך שאחוז התושבים‬ ‫מכך ‪ -‬תיעוש מסיבי‪ ,‬פליטה בלתי מבוקרת של גזי חממה וזיהום אוויר‪ ,‬ועִיּור‪n‬‬
‫העירוניים גדֵל לעומת אחוז‬
‫התושבים הכפריים‪ .‬כתוצאה‬ ‫בהיקף נרחב‪ .‬לפי המודלים המבוססים על תרחיש זה מתקבלת התחממות של בין‬
‫מתהליך זה‪ ,‬מספר הערים‬ ‫‪ 1.4ºC‬ל‪ 6.4ºC-‬בממוצע כלל עולמי עד סוף המאה ה‪.21-‬‬
‫הולך וגדֵל ומספר תושביהן‬
‫גדֵל אף הוא‪.‬‬ ‫תרחיש ‪ B1‬הוא האופטימי מכולם‪ ,‬והוא מניח כי כלכלת העולם מתנהלת כולה‬
‫‪ n‬פיתוח בר‪-‬קיימא ‪ -‬פיתוח‬
‫לפי עקרונות של פיתוח בר‪-‬קיימא‪ n,‬כלומר‪ ,‬הקטנה ניכרת של פליטת גזי החממה‬
‫העושה שימוש במשאבים‬ ‫ומציאת תחליפי אנרגיה נקיים‪ .‬בתרחיש אופטימי זה‪ ,‬ההתחממות תהיה "רק" של‬
‫באופן שיספק הן את הצרכים‬ ‫‪ 2.8ºC-1.1ºC‬בממוצע כלל‪-‬עולמי‪.‬‬
‫של הדור הנוכחי ואת‬
‫צורכיהם של הדורות הבאים‪.‬‬ ‫אלה הם שני תרחישים קיצוניים ואין ודאות שהם יתממשו במלואם‪ ,‬ולכן נקבעו‬
‫גם תרחישי ביניים‪ A2 ,‬ו‪ ,B2-‬שתוצאותיהם תהיינה חמּורות פחות מתרחיש ‪,A1‬‬
‫ואופטימיות פחות מתרחיש ‪ .B1‬אולם גם בתרחישי ביניים אלה צפונות סכנות‬
‫חמּורות לשיווי המשקל האקלימי העדין השורר בעולמנו‪ ,‬וההתחממות תגרום‬
‫א‪ .‬עַיינו במפות תוך התמקדות‬ ‫?‬ ‫להאצת התופעות שסקרנו‪.‬‬
‫באפריקה‪ ,‬בצפון‬ ‫התוצאות של המודלים השונים מצביעות על מגמה נמשכת של התחממות‬
‫אירופה‪ ,‬בצפון קנדה‬ ‫גלובאלית‪ ,‬והמפות הממוחשבות מראות כי בכל אחד מהתרחישים הטמפרטורות‬
‫ובאוסטרילה‪.‬‬ ‫יעלו וכי אין מקום שההתחממות פוסחת עליו‪ .‬המפות שלפניכם מציגות שני‬
‫ עִרכו השוואה בין‬ ‫תרחישים‪( B1 :‬התרחיש האופטימי) ו‪( A2-‬תרחיש חמור מעט פחות מתרחיש‬
‫הטמפרטורות הצפויות‬ ‫‪ ,A1‬המביא בחשבון שימוש חלקי באנרגיות ירוקות‪ ,‬כפי שקורה כיום)‪ .‬כל אחד‬
‫באזורים אלה על פי שתי‬ ‫מהתרחישים מוצג במפות בשלושה פרקי זמן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לראות במפות את‬
‫התחזיות‪.‬‬ ‫התרחישים הבאים‪ :‬בחצי‪-‬הכדור הצפוני תגבר ההתחממות מאוד‪ ,‬בעיקר סמוך‬
‫ב‪ .‬מהי מסקנתכם? עִרכו‬ ‫לקוטב הצפוני‪ ,‬כבר ב‪ 20-‬השנים הבאות; ההתחממות תתרחב ותגיע לאסיה‪,‬‬
‫השוואה בין התרחיישם‬ ‫לאפריקה ולאמריקה הדרומית באמצע המאה ה‪ ;21-‬והאוקיינוסים יתחממו‬
‫החזויים לשולשה אזורים‬ ‫באיטיות אף הם‪ .‬לקראת סוף המאה התרחישים חוזים עולם חם שבו לא יהיו‬
‫אלה בעקבות הישנויים‬ ‫כיפות קרח בקטבים‪ ,‬ותבנית הזרימה העולמית ‪ -‬הן של רוחות והן של זרמי ים ‪-‬‬
‫בטמפרטורות‪.‬‬ ‫תהיה שונה מזו המּוּכרת לנו כיום‪.‬‬
‫העלייה בטמפרטורות עקב ההתחממות הגלובאלית ל‪ 3-‬תקופות זמן על פי ‪ 2‬תרחישים‬
‫תרחיש ‪2099-2080 :B1‬‬ ‫תרחיש ‪2065-2046 :B1‬‬ ‫תרחיש ‪2030-2011 :B1‬‬
‫תרחיש ‪2099-2080 :A2‬‬ ‫תרחיש ‪2065-2046 :A2‬‬ ‫תרחיש ‪2030-2011 :A2‬‬
‫(‪)0C‬‬
‫‪0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4 4.5 5 5.5 6 6.5 7 7.5‬‬
‫‪32‬‬
‫השינויים בטמפרטורות בין השנים ‪2000-1900‬‬ ‫עוד דרך לבדוק את חלקו של האדם בתחזיות לעתיד היא לרשום‬
‫ממוצע כלל‪-‬עולמי‬ ‫את שינויי הטמפרטורות שנמדדו לאורך תקופה בעבר‪ ,‬ולהשוותם‬
‫לשני מודלים‪ :‬מודל אחד ‪ -‬המתחשב רק בתהליכים טבעיים‪,‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫ומודל שני ‪ -‬המתחשב גם בהשפעת האדם‪ :‬זיהום האוויר‪ ,‬שינוי‬
‫‪0.5‬‬
‫הריכוז של גזי החממה וכדומה‪ .‬באופן החישוב הזה מבודדים את‬
‫השפעת מעשי האדם בתקופה הנבדקת‪.‬‬
‫‪0.0‬‬
‫בגרף שלפניכם‪ ,‬המתאר את שינויי הטמפרטורה העולמית‬
‫‪1900‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫הממוצעת בשנים ‪ ,2000-1900‬אפשר לראות כי יש התאמה בין‬
‫מודל המתחשב בשינויים טבעיים בלבד‪ ,‬ללא השפעת האדם‬ ‫הקו הוורוד‪ ,‬המתאר מודל המתחשב בהשפעת האדם‪ ,‬ובין הקו‬
‫מודל המתחשב בשינויים עם השפעת האדם‬
‫השינויים שהתרחשו באמת‬
‫השחור‪ ,‬המתאר את השינויים שהתרחשו באמת‪ .‬לעומת זאת הקו‬
‫מקור‪IPCC 2007 :‬‬ ‫הכחול‪ ,‬המתאר מודל שאינו מושפע ממעשי האדם אלא מתאר‬
‫תהליכים טבעיים בלבד ‪ -‬מראה כי אלמלא ההתערבות האנושית‬
‫בתהליכים הטבעיים לא הייתה מתרחשת התחממות כלל‪.‬‬
‫התשובה העולה מן הגרף הזה היא ברורה‪ :‬טביעת האצבע האנושית אינה מוטלת‬
‫בספק!‬
‫מערכת האקילם היא מערכת מורכבת‪ ,‬ובין המשתנים הרבים הנוטילם בה חלק מתקיימים יחסי‬ ‫?‬
‫גומילן סבוכים‪ .‬בין המשתנים ‪ -‬משתנים טבעיים‪ ,‬ומשתנים שהם תוצאה של מעיש האדם‪.‬‬
‫א‪ .‬עִרכּו רישמה מפורטת של משתנים שהם תוצר יישר של מעיש האדם‪ ,‬ורישמה מפורטת של‬
‫משתנים טבעיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחרו מרכיב אחד והסבירו איך הוא משפיע על מרכיבים אחרים במערכת ‪ -‬טבעיים או‬
‫מעיש ידי האדם‪ ,‬ואיך הוא מושפע מהם‪ .‬הסבירו כל אחד מהקשרים שמצאתם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הציגו את המשתנים השונים ואת הקשר ביניהם בתרישם‪.‬‬
‫ההתמודדות עם ההתחממות הגלובאלית‬

‫פעילות בין‪-‬לאומית‬
‫ההכרה בהשפעתה של ההתחממות הגלובאלית בכל רחבי העולם הביאה לכינוסם‬
‫של כמה מפגשים בין‪-‬לאומיים‪ .‬הוועידה הראשונה שכינס האו"ם התקיימה בשנת‬
‫‪ 1992‬בעיר ריו דה‪-‬ז'נ ֵירו שבברזיל‪ ,‬והיא ּכּונתה "פסגת כדור הארץ" או "ועידת‬
‫ִריֹו"‪ .‬בוועידה‪ ,‬שבה דנו בנושאים של שמירת הסביבה ופיתוח בר‪-‬‬
‫קיימא‪ ,‬השתתפו נציגים של כ‪ 172-‬מדינות וכן כ‪ 2,400-‬משתתפים‬
‫מארגונים שאינם ממשלתיים‪ .‬בין הנושאים שעלו לדיון‪ :‬פיתוח‬
‫מערכות תחבורה "ירוקות"‪ ,‬הפחתת השימוש בדלקים‪ ,‬צמצום‬
‫ברמת זיהום האוויר ועוד‪ .‬בוועידת ריו הוחלט להקים מנגנון בין‪-‬‬
‫לאומי‪ ,‬שבו יוגדרו היעדים לצמצום הפליטה של גזי החממה תוך‬
‫מעבר לאנרגיות ידידותיות לסביבה‪ .‬הסכמה זאת הביאה מאוחר‬
‫יותר לניסוחה של " ֲא ָמנ ַת קְיֹוטֹו" ‪ֲ -‬א ָמנ ָה שנחתמה ב‪1997-‬‬
‫בעיר קיוטו שביפן‪ .‬היא אּושררה ונכנסה לתוקף בשנת ‪,2005‬‬
‫והמדינות שחתמו עליה התחייבו להפחית בהדרגה את פליטת גזי‬
‫חממה בתחומן‪ .‬באמָנה ניתן ביטוי לכך שהמדינות המפותחות‬
‫והמתועשות הן האחראיות העיקריות לפליטה של גזי חממה‪,‬‬
‫ולכן היא הטילה על מדינות אלה לשאת בחלק ניכר של ההפחתה‬
‫‪ 100,000‬איש השתתפו בהפגנה שקראה למשתתפי ועידת‬
‫קופנהאגן להגיע להסכם אפקטיבי בסוגיית ההתחממות‬ ‫בפליטֹות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫אמנת קיוטו דנה גם בסחר‬ ‫?‬ ‫המדינות המתועשות התחייבו להפחית את פליטת גזי החממה ב‪ 5.2%-‬בין השנים‬
‫‪( 2012-2008‬וזאת לפי חישוב הפליטה בשנת ‪ .)1990‬עד שנת ‪ 2008‬חתמו ‪184‬‬
‫בכמויות ההפחתה בפילטת‬
‫גזי החממה‪ .‬באמנה נקבע‬ ‫מדינות על האמנה‪ .‬המדינה המתועשת היחידה בעולם שטרם אישרה את אמנת‬
‫כי המדינות הפחות‪-‬מפותחות‬ ‫קיוטו היא ארצות הברית‪.‬‬
‫אינן מחּויבות בהפחתת‬ ‫בפסגה שנערכה בדצמבר ‪ 2007‬באי ּבָאל ִי שבאינדונזיה החליטו המדינות‬
‫הפלִיטה של הגז‪ .‬אבל‪ ,‬אם‬ ‫המשתתפות לנסות ולהמשיך את רוחה של אמנ ַת קיוטו‪ ,‬ולנקוט בצעדים ההכרחיים‬
‫מדינה פחות‪-‬מפותחת מצילחה‬ ‫להפחתת הפליטה של גזי החממה במדינות המפותחות ובמדינות הפחות‪-‬מפותחות‪.‬‬
‫להפחית בתחומיה את פילטת‬ ‫בהמשך להחלטה זאת התכנסה בדצמבר ‪ 2009‬ועידה בין‪-‬לאומית של האו"ם בעיר‬
‫הגזים בנשה מסוימת ‪-‬‬ ‫קופנהאגן שבדנמרק‪ .‬למרות הציפיות לא התקבל בוועידה הסכם מחייב להפחתת‬
‫מחַשבים את כמות הגזים‬ ‫הפליטות של גזי החממה‪ ,‬אבל התקבלו הסכמות בין ארה"ב‪ ,‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ברזיל‬
‫שהפחיתה‪ ,‬והיא יכולה למכור‬ ‫וקוֵראה הדרומית להפחתת הפליטות‪ .‬כן התקבלה התחייבות של רוב מדינות העולם‬
‫אותה למדינה מתועשת שלא‬ ‫להפחתת הפליטות‪ ,‬להקטנת הכריתה של היערות‪ ,‬ולתמיכה כספית במדינות‬
‫הפחיתה את מולא פילטת‬ ‫המתפתחות עד שנת ‪ .2020‬נציגי מדינות אלה‪ ,‬הנפגעות העיקריות מההתחממות‬
‫הגזים שהיא נדרשת לה לפי‬ ‫הגלובאלית‪ ,‬השמיעו ביקורת על הסכמים‪ ,‬חלקיים אלה‪.‬‬
‫האמנה‪.‬‬
‫בין שני הכינוסים ‪ -‬זה שבקיוטו וזה שבקופנהאגן‪ ,‬ממשיכות להתקיים ועידות‬
‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬סחר כזה‬
‫בין‪-‬לאומיות במטרה לבנות תכניות ביניים ב‪ 2-‬תחומים עיקריים‪ :‬הפצת טכנולוגיות‬
‫רצוי לעולם? נמקו את‬
‫להפחתת גזי החממה‪ ,‬ומימּון הסתגלותן של מדינות פחות‪-‬מפותחות לנזקים‬
‫תשובתכם‪.‬‬
‫הנובעים מהתחממות האקלים‪ .‬במקביל מתקיימות פגישות במסגרות נוספות‪,‬‬
‫למשל‪ :‬במסגרת הדיונים של הפרלמנט האירופי‪ ,‬שהתכנס בבריסל בשנת ‪,2008‬‬
‫הוחלט על תכנית שלפיה עד שנת ‪ 20% - 2020‬מן האנרגיה שמפיקות מדינות‬
‫האיחוד תהיה אנרגיה ירוקה‪.‬‬
‫אמנת קיוטו אינה כוללת מנגנון אכיפה‪ ,‬והפיקוח על יישומה תלוי ברצונן הטוב‬
‫של מדינות העולם החתומות עליה‪ .‬בין המדענים יש הכרה ברורה שרק שיתוף‬
‫פעולה בין‪-‬לאומי‪ ,‬ואכיפת חוקים ותקנות‪ ,‬יוכלו להרחיק את תושבי כדור הארץ‬
‫מהתרחשותו של אסון אקלימי‪.‬‬
‫לממשלות‪ ,‬לגופים ולארגונים הקמים ברחבי בעולם יש אינטרסים שונים בנוגע‬
‫לפעולות שיש לנקוט לנוכח תהליך ההתחממות‪ .‬ביניהם אפשר למצוא‪ :‬מדינות‬
‫בעלות אינטרסים כלכליים או פוליטיים שונים; אֵיל ֵי נפט או מדינות המחזיקות‬
‫עתּודֹות נפט גדולות; בעלי חוֹות רב‪-‬לאומיות ביערות העַד שבאפריקה‪ ,‬באסיה‬
‫ובדרום אמריקה; תעשיינים המעוניינים להמשיך ולשוֵוק את תוצרתם המזהמת‪,‬‬
‫ולעומתם ‪ -‬תעשיינים המבקשים להרחיב את תעשיית "המוצרים הירוקים";‬
‫מדענים המעוניינים בתקציבי מחקר גדולים‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬לכל אחד מאלה יש דעה‬
‫שונה על הדרכים להתמודדות עם תהליך ההתחממות‪ .‬לדוגמה‪ :‬בקרב המדינות‬
‫שבשנים האחרונות מתקיימת בהן תנופת פיתוח גדולה ‪ -‬סין‪ ,‬הודו ודרום קוריאה‪,‬‬
‫למשל ‪ -‬רֹווחת הדעה כי נטל ההפחתה של גזי החממה צריך ליפול בעיקר על‬
‫המדינות המפותחות והמתועשות ‪ -‬ארצות הברית ומדינות מערב אירופה‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫טענתן היא שכיום הן מצויות בתנופת פיתוח גדולה המביאה לשיפור ברמת החיים‬
‫של תושביהן‪ ,‬וכי יש לאפשֵר להן להמשיך בתהליכים אלה ולא לדרוש מהן להאט‬
‫את תנופת הפיתוח‪.‬‬
‫דמות מפתח בעשייה הבין‪-‬לאומית בתחום זה היא נשיא ארצות הברית‪ .‬בעת‬
‫כתיבת ספר זה הכריז הנשיא אֹוּבַמָה הכרזות שונות בתכלית מאלה של קודמו‪ ,‬ג'ורג'‬
‫ּבּוש‪ .‬בהצהרותיו של אֹוּבַמָה ניכרת הבנה להיקף הבעיה ולתפקיד שמדינתו צריכה‬
‫למלא בהובלת שינויים בדרך ההתמודדות עם ההתחממות של כדור הארץ‪.‬‬
‫הגישות של בעלי האינטרסים השונים אינן קבועות ‪ -‬הן משתנות בהתאם לתהליכים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪ ,‬וכך גם הנושא כולו דינאמי ונתון לשינויים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫עוד חשוב לזכור‪ ,‬שגם אם כל מדינות העולם יסכימו ביניהן על ייׂשּום מלא של‬
‫ֲאמָנֹות שיביאו להפחתה בגזי החממה‪ ,‬הדבר לא יקרה מיידית‪ .‬כדי שרמת הריכוז‬
‫של גזי החממה שכבר נפלטו תֵ רד‪ ,‬וכדי שהפחתת הפליטה של גזי החממה תגיע‬
‫לרמה שתאפשר חזרה לאקלים יציב ומאוזן‪ ,‬נחוצות כמה מאות שנים‪.‬‬
‫המדינות הפחות‪-‬מפותחות טוענות כי אין זה הוגן לתבוע מהן להשקיע באנרגיה ירוקה ובפיתוח‬ ‫?‬
‫טכנוולגיות להפחתת הפילטה של גזי החממה‪ ,‬כאשר המדינות המתועשות חייבות את רמת הפיתוח‬
‫שלהן לישמוש רב נשים בתהילכים הרסניים‪ ,‬שבמובנים רבים תרם להתחממות הגולבאילת‪.‬‬
‫כתבו את דעתכם בסוגיה זאת‪ ,‬ונמקו אותה‪.‬‬
‫חפשו בכיל התקשורת השונים מידע על ועידות האקילם המתקיימות בעולם‪ .‬תארו את המגמות‬
‫העכשוויות בהתמודדות עם ההתחממות הגולבאילת‪.‬‬
‫?‬
‫כי ההתחממות הגלובאלית אכן מתרחשת‪ ,‬העלו מדענים‬ ‫המתנגדים לתֵ אֹורי ַית ההתחממּות‬
‫אלה שתי טענות‪ :‬ההתחממות היא טבעית‪ ,‬שכן אנחנו‬ ‫מול ההסכמה של מרבית המדענים ברחבי העולם עומדת‬
‫נמצאים בתקופה שלאחַר עידן הקרח האחרון; והגורם‬ ‫קבוצה קטנה של מדענים המטילים ספק במחקרים אודות‬
‫להתחממות הוא לא העלייה בכמות הפחמן הדו‪-‬חמצני‪,‬‬ ‫שינויי האקלים ובדו"חות של ‪ .IPCC‬חלקם הואשמו כי‬
‫אלא גורם אחר‪.‬‬ ‫מחקריהם נתמכו על ידי שדּולת הנפט במטרה להפריך‬
‫בין הגורמים לעלייה בריכוז הפחמן הדּו‪-‬חמצני מונים‬ ‫את טענת האחריות של המין האנושי להתחממות‪.‬‬
‫המתנגדים את הסיבות הבאות‪ :‬תנועתה של השמש‬ ‫ואולם‪ ,‬חשוב לציין כי עם קבוצה זאת נמנים גם מדענים‬
‫בגלקסיה דרך ענני אבק בין‪-‬כוכבי; השפעת הקרינה‬ ‫מּוּכרים שדעתם שונה מזו של רוב המדענים‪.‬‬
‫הקֹוסְמית על היוָוצרּות העננים; מחזורים של כתמי‬ ‫תחילה לא קיבלו מתנגדי ה‪ IPCC-‬כלל את קיומה של‬
‫השמש; והסברים נוספים‪ .‬יש לציין כי זוהי דעתו של‬ ‫ההתחממות הגלובאלית‪ .‬הם טענו כי אין מדידֹות‬
‫מיעוט קטן‪ ,‬והיא אינה מקובלת על רובו הגדול של‬ ‫אמינֹות שנעשו לאורך מספיק זמן‪ ,‬וכי ההתחממות היא‬
‫הממסד המדעי‪.‬‬ ‫רק בשיעור של מחצית המעלה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬משהתברר‬
‫צילום‪ © :‬יניב גולם‪ ,‬קיבוץ סמר‬
‫שינויים במשק האנרגיה ובמשק המים‬

‫ההֵיערכּות לשינויי האקלים מחייבת חשיבה מחודשת גם על משק‬
‫האנרגיה ‪ -‬לא רק בשל ההשפעות השליליות שיש לפליטת גזי החממה‬
‫על האטמוספרה‪ ,‬אלא גם בשל העובדה שמצבורי הדלקים המאּוּבנים‬
‫(פחם‪ ,‬נפט וגז טבעי) בכדור הארץ עומדים להתּכלֹות עד אמצע המאה‬
‫ה‪ .21-‬החלּופות העיקריות לדלקים המאּוּבנים הן של מקורות אנרגיה‬
‫נקיים וידידותיים לסביבה‪ ,‬הכוללים הן אנרגיה גרעינית והן אנרגיות‬
‫מתחדשות שמקורן בשמש‪ ,‬ברוח‪ ,‬בכוח המים ועוד‪( .‬על אנרגיה‬
‫חלופית‪ ,‬ראו פרק ‪ ).00‬הטכנולוגיות לשימוש במקורות אנרגיה אלה‬
‫נמצאות כבר בהישג יד ובשימוש מוגבל‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬ההחלטה לזרז את‬
‫הפיתוח ולהשקיע את הכספים הנחוצים בשינוי כל משק האנרגיה‬
‫בעולם‪ ,‬היא החלטה פוליטית וכלכלית בלבד‪ .‬על מקבלי ההחלטות‬
‫ברחבי העולם ‪ -‬קובעי מדיניות‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬משקיעים פיננסיים‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬בביקור בתחנת הכוח‬ ‫וכדומה ‪ -‬לפעול מתוך הבנה ברורה כי אין מנוס מלאמץ חשיבה על‬
‫הסולארית ב ַסמַר שבערבה‪ .‬תחנת הכוח מנצלת‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא‪ .‬פיתוח שיאפשר להמשיך לקיים כלכלה גלובאלית‬
‫את אנרגיית השמש לייצור חשמל‪ ,‬ובלילות‪ ,‬או‬
‫כאשר אין קרינה מספקת ‪ -‬אפשר להפעיל את‬ ‫ומתקדמת‪ ,‬אך תוך הקטנת הנזקים לסביבה והקטנת התוצאות של‬
‫התחנה בדלק אחר‪ ,‬ידידותי לסביבה‬ ‫שינויי האקלים שיתרחשו בעתיד‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫בעקבות ההתחממות הגלובאלית צפויים שינויים ניכרים בתפרוסת ובעוצמה של‬
‫המשקעים בעולם כולו‪ ,‬וכבר כיום ברור כי באזורים נרחבים בעולם יהיה מחסור‬
‫במֵי שתייה‪ .‬הצורך לפתור את הבעיה מחייב להקים מכוני התפלה ענקיים ולבנות‬
‫מערך יעיל של מיחזור וטיהור מֵי שפכים לשימוש בהשקיית גידולים חקלאיים‪.‬‬
‫חלק מהטכנולוגיות קיימות כבר כעת‪ ,‬ואימוצן נדחה משיקולים כלכליים ופוליטיים‬
‫בלבד‪ .‬גם בנושא משק המים‪ ,‬כמו במשק האנרגיה‪ ,‬מקבלי ההחלטות ברחבי העולם‬
‫חייבים לפעול במהירות‪ ,‬במיוחד באזורים שבהם למחסור במים יכולה להיות‬
‫משמעות קיומית לתושביהם‪( .‬עוד על המחסור במים‪ ,‬ראו פרק ‪).00‬‬
‫ישראל וההתחממות הגלובאלית‬

‫העולם‪ ,‬ובכללן גם את ישראל‪ ,‬להפחית את גזי‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שהוגדרה כמדינה פחות‪-‬מפותחת‪ ,‬אמנם‬
‫החממה בתחומן‪ .‬ישראל מבזבזת זמן יקר בתהליך‬ ‫לא חּוי ְבה על פי אמנת קיֹוטֹו להפחית את פליטת גזי‬
‫קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לקידום אנרגיות‬ ‫החממה בתחומיה‪ ,‬אך החלטת הממשלה מפברואר‬
‫מתחדשות‪ ,‬הכנסת הגז הטבעי למשק החשמל‪ ,‬הגדלת‬ ‫‪ 2004‬הצהירה על מחּוי ָבּותה של ישראל להֵירתם למאמץ‬
‫התשתית לתחבורה ציבורית‪ ,‬הטיפול בפסולת ומיחזורה‪,‬‬ ‫העולמי להפחתת פליטת גזי חממה‪.‬‬
‫השמירה על השטחים הפתוחים ועוד‪ .‬גם ההחלטות‬ ‫מלבד החלטה זאת התקבלו בישראל עוד ‪ 4‬החלטות‪:‬‬
‫שמתקבלות אינן זוכות לתקציב הולם ואינם מיושמות‬
‫במלואן‪.‬‬ ‫• החלטת הממשלה מינואר ‪ 2001‬בנושא צמצום‬
‫פליטת גזי החממה‪ .‬בעקבות ההחלטה התכנסה ועדה‬
‫למרות האיטיות המאפיינת את הפעילות הישראלית‪,‬‬ ‫המשותפת לכמה משרדי ממשלה‪ ,‬וזו המליצה למשרד‬
‫יש תקווה ליוזמות פרטיות חדשניות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬פיתוח‬ ‫להגנת הסביבה לאמץ את עקרונות הפיתוח הנקי‬
‫של מכונית חשמלית‪ ,‬שלא תתבסס על דלק פחמימני‬ ‫ולהקים גוף לאומי לנושא זה‪ .‬באפריל ‪ 2004‬הוכרז על‬
‫ואשר תיטעֵן במצברים שיותקנו במגרשי החניה‪ .‬ועוד‬ ‫הקמתו של גוף לאומי זה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬בנייה של תחנות כוח סולאריות ‪ -‬תחנות‬ ‫• החלטת הממשלה ממאי ‪ ,2003‬אשר קבעה כי‬
‫המנצלות את אור השמש‪ ,‬ממנו יש בשפע בארצנו‪,‬‬ ‫המדיניות של ממשלת ישראל תתבסס על עקרונות‬
‫באמצעות טכנולוגיה חדישה ויעילה‪ .‬פרוייקט "תעלת‬ ‫פיתוח בר קיימא‪ ,‬כדי לענות הן על הצרכים של הדור‬
‫הימים" הציע לנצל את המים שיוזרמו מהים האדום אל‬ ‫הנוכחי והן על הצרכים של הדורות הבאים‪.‬‬
‫ים המלח להקמת תחנת כוח הידרואלקטרית‪ ,‬שתנצל‬ ‫• ביוני ‪ 2006‬התפרסמה תכנית האב למשק האנרגיה‪,‬‬
‫את הפרשי הגובה ליצירת חשמל ולהתפלת מים‪ .‬בכך‬ ‫ובה הּותוּו הכללים של פיתוח בר קיימא וצמצום‬
‫ייחסך הצורך בשימוש בתחנות כוח המופעלות על ידי‬ ‫התלּות בדלק ממקורות מזהמים לתחבורה‪ .‬תכנית‬
‫דלק ופחם‪.‬‬ ‫זאת כוללת שלבים במעבר לאנרגיות לא מזהמות‪,‬‬
‫יכולות המחקר של ישראל ידועות בעולם‪ ,‬ונדרשת החלטה‬ ‫הקטנת הצריכה של אנרגיה וי ִיעּול השימוש בה‪ ,‬תכנון‬
‫של הממשלה להקצות משאבים לתחום זה‪ .‬זאת מתוך‬ ‫אמצעים לפיקוח ולאכיפה וכדומה‪.‬‬
‫חזון של פיתוח משק אנרגיה נקי בישראל‪ ,‬תוך הקטנת‬ ‫• בסוף ‪ 2008‬התקבלו החלטות ממשלה על התייעלות‬
‫התלות בדלק ממקורות זרים והסתייעות במשאבים‬ ‫אנרגטית ועל ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות‪.‬‬
‫הטבעיים שלנו‪ :‬גלי הים‪ ,‬הרוחות ואור השמש‪.‬‬ ‫עדכונים על החלטות הממשלה תוכלו למצוא באתר‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬במדור "החלטות ממשלה"‪.‬‬
‫כאשר נבדוק את היישום של החלטות הממשלה השונות‪,‬‬
‫נמצא שאין עדיין יישום ואין תקציב מתאים‪ .‬למרות‬
‫חשיבותה של תכנית האב למשק האנרגיה‪ ,‬אין לה ביטוי‬
‫תקציבי בשנת ‪ ,2008‬ויישומה לא ברור‪.‬‬
‫דגם ראשוני של‬
‫מכונית חשמלית‬ ‫כיום ישראל נמצאת במצב דומה לזה של אירופה‬
‫פרי פיתוח ישראלי‪,‬‬
‫בעמדת הטעינה‬ ‫מבחינת כמות גזי החממה לנפש‪ .‬ההסכמים השונים‬
‫של המצברים‬ ‫שנחתמו בקופנהאגן ב‪ ,2009-‬מחייבים את מדינות‬
‫‪36‬‬
‫ולסיום‪ ,‬נקודה למחשבה ‪ -‬ההתחממות הגלובאלית ותרבות הצריכה‬
‫העלייה ברמת החיים של כלל אוכלוסיית העולם‪ ,‬ובעיקר של תושבי העולם המערבי‪,‬‬
‫יצרה בעולם את מה שנהוג לכנות "תרבות הצריכה"‪ .‬הכוונה היא למנהגם של בני האדם‬
‫בימינו לרכוש ולצרוך מוצרים רבים‪ ,‬שחלקם הגדול אינו מיועד למילוי צרכים בסיסיים‬
‫כדוגמת מזון או בית למגורים‪ ,‬אלא לצריכה אישית מוגזמת‪ .‬החבָרות הכלכליות‪,‬‬
‫באמצעות מסעות שיווק ופרסום מתוחכמים‪ ,‬יוצרות בקרב הצרכנים צורך מדומה‬
‫במוצריהן‪ .‬אבל לתרבות הצריכה יש השפעה גם על ההתחממות הגלובאלית‪ :‬חומרי‬
‫הגלם‪ ,‬הובלתם‪ ,‬ייצור המוצרים השונים‪ ,‬ההובלה שלהם לקצוֵוי העולם וכדומה ‪-‬‬
‫כל אלה צורכים כמויות גדולות מאוד של אנרגיה‪ ,‬אותה אנרגיה המשחררת בסופו‬
‫של דבר את גזי החממה לאטמוספרה‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו יכול לסייע בהפחתת הפליטה של גזי החממה על ידי בדיקה מתמדת‬
‫של האפשרויות לצמצם את השימוש באנרגיה בחיי היום‪-‬יום שלנו‪ .‬הנה כמה דוגמאות‬
‫לשאלות שאנחנו יכולים להעלות‪ :‬האם אפשר למחז ֵר מוצר מסוים הנמצא בשימושנו?‬
‫האם אפשר לעשות בו שימוש חוזר? האם אנחנו באמת צריכים מּותג זה או אחר?‬
‫האם נהיה מאושרים יותר אם יהיה ברשותנו חפץ זה או אחר?‬
‫אם כל אחד יתרום את תרומתו‪ ,‬נוכל לשנות את המצב‪ :‬לשנות את תרבות הצריכה‪,‬‬
‫לצמצם את כמות האנרגיה הנצרכת לייצור מוצרים שאינם נחוצים באמת‪ ,‬להפחית‬
‫את כמות גזי החממה‪ ,‬ולשמור הן על אטמוספרה נקייה יותר והן על סביבה ירוקה יותר‪.‬‬
‫משימות סיכום‬
‫‪ 1‬ההתמודדות עם שינויי האקלים מעלה ויכוח בין שתי טענות‪:‬‬
‫‪ -‬טענה ‪ :1‬יש להפחית ככל האפשר את רמת הצריכה‪ ,‬להגביר את השימוש החוזר במוצרים רבים ולא‬
‫לרכוש חדשים‪ ,‬להפחית בצריכת דלק וכדומה‪.‬‬
‫‪ -‬טענה ‪ :2‬אין לפגוע ברמת החיים ובשינויים בהרגלי הצריכה אלא יש להשקיע את כל המשאבים בפיתוח‬
‫אנרגיה ירוקה‪ ,‬שתפחית את פליטת גזי החממה מדלקים מאובנים‪.‬‬
‫ א‪ .‬כתבו נימוקים לכל אחת מהטענות‪.‬‬
‫ ב‪ .‬כתבו את דעתכם בסוגיה זאת ונמקו אותה‪.‬‬
‫בחרו ‪ 2‬השפעות של ההתחממות הגלובאלית‪ ,‬ותארו את תוצאותיה הצפויות בישראל‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫לפניכם כמה יעדי טיול ותיור מפורסמים כיום ברחבי העולם‪ :‬שּונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫הקרחון בפסגת הר קֹוטֹוּפַ ְקסִי באקוָודֹור‪ ,‬חופי הזהב של איי ַאנ ְ ָדמַן שבין הודו לתאילנד‪ ,‬שַיט ביערות‬
‫הגשם בברזיל‪.‬‬
‫יש הטוענים כי בעוד כמה עשרות שנים יתרחשו באתרים אלה שינויים שיורידו מערכם כמוקדי משיכה‬
‫לתיירים‪ .‬חפשו מידע על מקומות אלה וכתבו‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הם השינויים הצפויים להתרחש במקומות אלה אם התחזיות יתממשו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הן הסיבות לשינויים החזויים בכל אחד מהמקומות?‬
‫לפניכם סיפור קצר המתאר את אורח חייו של אדם בשם ג'ון‪ .‬כתבו מה באורח חייו של האיש גורם‬
‫לפליטה מוגברת של גזי חממה לאטמוספרה‪ ,‬וכיצד אפשר לחסוך בה‪:‬‬
‫ג'ון‪ ,‬אמריקני כבן ‪ ,40‬גר בכפר קטן במרחק ‪ 160‬ק"מ מהעיר הגדולה‪ .‬הוא נוסע לעבודתו בעיר ברכבו‬
‫מדי בוקר‪ ,‬וחוזר מדי ערב‪ .‬יש לו בית גדול מאוד והוא אוהב לשמור על טמפרטורה קבועה בבית ‪-‬‬
‫הוא מקרר אותו בקיץ באמצעות מערכת מזגנים משוכללת‪ ,‬ומחמם אותו בחורף באמצעות חימום‬
‫‪37‬‬
‫מרכזי הפועל על נפט‪ .‬ג'ון גם מקפיד מאוד על לבושו‪ .‬בארון שלו יש כ‪ 50-‬זוגות מכנסיים וכ‪80-‬‬
‫חולצות ‪ -‬לכל אירוע‪ ,‬לכל מזג אוויר‪ ,‬לכל חברה‪ .‬ג'ון מקפיד לקנות רק מותגים בין‪-‬לאומיים‪,‬‬
‫שאת מסעות הפרסום שלהם הוא רואה באמצעי התקשורת‪ .‬בעיקר הוא אוהב בגדים קלים‬
‫העשויים כותנה‪ .‬את הכותנה מייצרים בהודו‪ ,‬את הבגדים מעצבים בהולנד‪ ,‬וייצור הבגדים‬
‫מתבצע בסין‪ .‬לעתים ג'ון רוכש את הבגדים המיובאים בארצות הברית‪ ,‬ולעתים הוא טס במיוחד‬
‫לסין ורוכש אותם במפעל‪ .‬ג'ון גם אוהב מאוד לאכול אוכל טוב ובריא ‪ -‬דגים מן הים הצפוני‪,‬‬
‫אצות ים מיפן‪ ,‬פירות טרופיים מתאילנד‪ ,‬קפה מברזיל‪ ,‬תה מסין ועוד‪.‬‬
‫את המכונית שלו ג'ון מחליף למודל חדש מדי שנה‪ ,‬והוא מקפיד לטוס לחו"ל לפחות ‪ 3‬פעמים‬
‫בשנה ולטייל באזורים קסומים בעולם‪ .‬בעיקר הוא אוהב את בית המלון הגדול שנבנה בקוסטה‬
‫ריקה‪ ,‬באזור שהיה פעם מיוער וכיום הוא מכוסה במגרשי גולף‪ ,‬בפארקים ובמבנים משוכללים‪.‬‬
‫צְפו בסרט "אמת מטרידה"‪ .‬כיצד י ֵיראה העולם‪ ,‬ואֵילּו שינויים יתרחשו בו‪ ,‬אם תתרחש התחזית‬ ‫‪5‬‬
‫החמּורה ביותר המוצגת בו?‬
‫חפשו מידע על התכנית של נשיא ארצות הברית לגבי ההתחממות הגלובאלית וההפחתה בפליטה‬ ‫‪6‬‬
‫של גזי החממה‪ .‬סכמו את עקרונות התכנית‪.‬‬
‫כדי לצמצם את פליטת גזי החממה לאטמוספרה‪ ,‬מדינות העולם חייבות לשתף פעולה ביניהן‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬
‫לפניכם שתי מפות‪ .‬מפה א מתארת את כמות הפליטה של פחמן דו‪-‬חמצני כתוצאה משינויים ב‪ .‬ייעּוד‬ ‫‪8‬‬
‫הקרקע‪ ,‬ומפה ב מתארת את כמות הפליטה של פחמן דו‪-‬חמצני כתוצאה מתהליכים תעשייתיים‪.‬‬
‫א‪ .‬באילו אזורים בעולם מתרחשת הפליטה הגדולה ביותר? מדוע דווקא שם? מהי המשמעות של‬
‫הנתונים במפה ב מבחינת האחריות להורדת כמּויות הפליטה של פחמן דו‪-‬חמצני בעולם?‬
‫ב‪ .‬באילו אזורים בעולם משתנה ייעוד הקרקע לייעוד תעשייתי הפולט פחמן דו חמצני? מדוע דווקא‬
‫שם? על מה מעיד התהליך המתואר במפה א?‬
‫ב‪ .‬פליטת ‪ CO2‬כתוצאה מתהליכים תעשייתיים‬ ‫א‪ .‬פליטת ‪ CO2‬כתוצאה משינויים בייעוד הקרקע‬
‫אמריקה הצפונית‬ ‫אמריקה הצפונית‬

‫ואמריקה המרכזית‬ ‫אירופה‬ ‫אסיה‬ ‫ואמריקה המרכזית‬ ‫אסיה‬
‫אירופה‬
‫אפריקה‬
‫אפריקה‬
‫אמריקה‬
‫הדרומית‬ ‫אמריקה‬ ‫אוקיאניה‬
‫אוקיאניה‬ ‫הדרומית‬
‫כמות פליטת ‪ - CO2‬במיליוני טונות‪:‬‬ ‫כמות פליטת ‪ - CO2‬במיליוני טונות‪:‬‬

‫‪5,500,000‬‬ ‫‪1,500,000‬‬
‫‪3,000,000‬‬ ‫‪1,000,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫‪200,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫מקור‪:‬‬ ‫מקור‪:‬‬
‫באתר "גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה" באינטרנט מופיע מאמר קצר על יער יתיר‪ .‬קראו אותו‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫א‪ .‬אֵילּו תהליכים ביער קשורים להפחתת הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‪ ,‬ואֵילּו תהליכים קשורים‬
‫לשינוי בשיעור האלּבֵדו של האזור?‬
‫ב‪ .‬איזה מן התהליכים האלה הוא תהליך של משוב חיובי? ואיזה מהם הוא תהליך של משוב שלילי?‬
‫@‬
‫את המאמר אודות יער יתיר תוכלו למצוא במדור‬
‫"לומדים גיאוגרפיה" ‪ -‬כדור הארץ והסביבה‬
‫‪http://geo.cet.ac.il/LearningGeo.aspx‬‬
‫‪38‬‬

ההתחממות הגלובלית חדש

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

ההתחממות הגלובלית חדש

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫ההתחממות הגלובאלית‬

‫נתונים רבים מעידים על התחממות גלובאלית‪ ,‬כלל עולמית‪ .‬המשמעות‬

‫סטיית טמפ' ב‪ºC-‬‬

‫נבחן את העדויות העיקריות להתחממות הגלובאלית‪ ,‬שנאספו ברחבי העולם‬

‫א‪ .‬חלה עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים‬

‫ּבצֹורת קשה באתיופיה בשנת ‪ - 2006‬נשים‬

‫ג‪ .‬חלה עלייה בשכיחותן ובעוצמתן של סּופות ההּוריקָן‬

‫ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ 2005‬הִּכתה סופת ההּוריקן‬

‫‪ n‬שלג ‪ -‬סוג של משקעים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬כמות השלגים ‪ n‬קטֵנה‬

‫‪ n‬קרחון ‪ -‬גוש קרח גדול‪,‬‬ ‫ה‪ .‬שטחם ונפחם של הקרחונים ‪ n‬מצטמצמים‬

‫הקרח האְַרקְטית‪ ,‬ובקרחונים‬

‫מקור‪National Snow and Ice Data Center :‬‬

‫א‪ .‬עיינו בטקסט ובגרף שלמעלה וציינו ‪2‬‬ ‫?‬

‫‪0‬‬ ‫‪100 200 300 400 500‬‬

‫ח‪ .‬קרקעות קפואות הופכות לביצות טובעניות‬

‫ט‪ .‬הלבלוב והנביטה מקדימים את זמנם‬

‫תוכלו לעיין ברשימה‬

‫יא‪ .‬גורמי מחלות שונות מתפשטים‬

‫הסבירו מדוע יש צורך‬ ‫?‬ ‫תריסר הקטלניים‬

‫יב‪ .‬תופעת המִדּבּור גוברת‬

‫תחום האור הנראה‬

‫קרינה ארוכת גל‬ ‫קרינה קצַרת גל‬

‫‪ 1,000‬מ'‬ ‫‪ 1‬מ'‬ ‫‪ 1‬מ"מ‬ ‫‪0.7 0.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.001‬‬

‫מיקרון = מיליונית המ"מ‬

‫מאזן האנרגיה בכדור הארץ ‪ -‬האנרגיה המגיעה מן השמש‪ ,‬והאנרגיה המוחזרת‬

‫שערו מה היה קורה איול‪:‬‬ ‫?‬

‫‪ .1‬החזר אנרגיית השמש לחלל ‪ -‬הָא ְלּבֵדֹו‬

‫האַלּבֵדֹו‪ ,‬שיעור הקרינה המוחזרת ממשטחים שונים על פני כדור הארץ‬

‫‪ n‬מָשֹוב חיּובי ‪ -‬תהליך שבו‬

‫‪ v‬הצמצום בשטחם של קרחוני הקטבים גורם להקטנת האלּבֵדו‬

‫אלסקה‬ ‫צפון קנדה‬

‫‪ v‬זיהום האוויר גורם לתהליכי שינוי בעננים ולהגברת האלּבֵדו‬

‫לעננים מסוימים יש השפעה ממַתנת על ההתחממות הגולבאילת‪.‬‬ ‫?‬

‫‪ּ v‬בֵירוא יערות ‪ n‬גורם להקטנת האלּבֵדו ולירידה בכמות המשקעים‬

‫א‪ .‬פרטו את הסיבות לישנוי‬ ‫?‬

‫תוצא (אפקט) החממה‬

‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫פני השטח מתחממים וקרינת‬

‫פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫כמות הפליטה של הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה‪2004-1850 ,‬‬

‫המדידות הרציפֹות והנתונים שנצברו יחד בין השנים ‪ 2008-2000‬ותוארו בגרף‬

‫"עקומת קילינג" ‪ -‬ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‬

‫הצורה המשוננת של הגרף‬

‫המֵתָ אן ותחמוצות החנקן‬

‫‪1,800‬‬ ‫בעבר נחשבה השפעתם של‬

‫גזים המכילים כלור‪ ,‬פלואור וברֹום‬

‫הטמפרטורה עולה ‪ -‬ריכוז הפחמן‬

‫שינוי בטמפ' (‪)ºC‬‬

‫שינוי בנפח הקרח‬

‫שינויי האקלים בעבר הקרוב‬

‫‪0‬‬ ‫עוד עולה מן הגרף כי החל באמצע‬

‫עיינו ב‪ 2-‬המפות וציינו ‪4‬‬ ‫?‬

‫הנתון ב‪ 365-‬ימי הנשה‪).‬‬

‫מודלים לחיזוי אקלימי‬

‫חלקו של האדם בתרחישים שונים בתחזית לעתיד‬

‫העלייה בטמפרטורות עקב ההתחממות הגלובאלית ל‪ 3-‬תקופות זמן על פי ‪ 2‬תרחישים‬

‫תרחיש ‪2099-2080 :B1‬‬ ‫תרחיש ‪2065-2046 :B1‬‬ ‫תרחיש ‪2030-2011 :B1‬‬

‫תרחיש ‪2099-2080 :A2‬‬ ‫תרחיש ‪2065-2046 :A2‬‬ ‫תרחיש ‪2030-2011 :A2‬‬

‫ההתמודדות עם ההתחממות הגלובאלית‬

‫שינויים במשק האנרגיה ובמשק המים‬

‫ישראל וההתחממות הגלובאלית‬

‫אמריקה הצפונית‬ ‫אמריקה הצפונית‬

‫כמות פליטת ‪ - CO2‬במיליוני טונות‪:‬‬ ‫כמות פליטת ‪ - CO2‬במיליוני טונות‪:‬‬

You might also like