‫ידיעון אקדמי תש"ע‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫קריית האוניברסיטה הפתוחה ע" ש דורותי דה רוטשילד‬

‫קטלוג קורסים תש"ע‬ ‫דרך האוניברסיטה ‪ ,1‬ת" ד ‪ ,808‬רעננה ‪ ,43107‬טל'‪09-7780778 :‬‬

‫אתר האוניברסיטה הפתוחה באינטרנט‪http://www.openu.ac.il :‬‬
 ‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪Course Catalog‬‬
‫‪The Open University of Israel‬‬

‫בקטלוג זה תמצאו את תיאוריהם של הקורסים הנלמדים באוניברסיטה הפתוחה בשנת תש"ע ושל קורסים המצויים עדיין בשלבי‬
‫פיתוח אבל מועד הוראתם נראה לעין ומן הראוי שתדעו על קיומם העתידי בעת תכנון לימודיכם לתואר‪ .‬קורס באוניברסיטה הפתוחה‬
‫הוא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬יצירה אקדמית בדפוס – כרך או כמה כרכים שחוברו והופקו במיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫קורסים אחדים מבוססים על ספרי לימוד בעברית או באנגלית; באחרים נעשה שימוש בהרצאות מוקלטות במקום בספרי לימוד; ויש‬
‫אף כאלה שבהם ספר הלימוד בשלמותו נמצא באתר – באמצעות טכנולוגיות מתקדמות מבוססות אינטרנט‪ .‬חומרי הלימוד של כל‬
‫הקורסים פותחו על‪-‬ידי אנשי אקדמיה מן האוניברסיטה הפתוחה או ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה‪ ,‬וכולם עברו הליכי בקרת‬
‫איכות והפקה קפדניים‪ :‬ייעוץ וחוות דעת של עמיתים בכל שלבי הפיתוח והכתיבה‪ ,‬עריכה מדעית ועריכה לשונית‪ ,‬עיצוב גרפי וטיפול‬
‫בזכויות יוצרים‪ ,‬סדר והדפסה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫הקורסים מותאמים במיוחד ללמידה עצמית‪ :‬הם מחולקים בדרך כלל ליחידות לימוד או לפרקים שאחד מהם עוסק בנושא מוגדר‬
‫ומתוכנן ללמידה בזמן קצוב‪ ,‬חומר הלימוד מוסבר היטב ובבהירות מרבית‪ ,‬וברבים מהם משולבים "כלי למידה עצמית" כגון שאלות‬
‫מנחות‪ ,‬שאלות או תרגילים פתורים‪ ,‬ולעתים אף שאלות להערכה עצמית‪ .‬קורסים המבוססים על ספרי לימוד קיימים מלווים במדריך‬
‫למידה מפורט‪.‬‬

‫באוניברסיטה הפתוחה פועל בית ההוצאה לאור האקדמי הגדול בארץ‪ ,‬המדפיס מדי שנה כ‪ 800,000-‬ספרים‪ .‬עם השנים‪ ,‬נעשו הספרים‬
‫שפיתחה האוניברסיטה הפתוחה למען הסטודנטים שלה‪ ,‬חומר קריאה מקובל גם באוניברסיטאות האחרות‪ ,‬ורבים מן הספרים‬
‫שמודפסים באוניברסיטה הפתוחה נמכרים מחוצה לה‪.‬‬
‫הקורסים – והספרים שנכתבו במסגרתם – מקיפים מגוון גדול של תחומי דעת במדעי הרוח‪ ,‬במדעי החברה‪ ,‬במדעי הטבע והחיים‬
‫ובמדעים המדויקים‪ ,‬והם משקפים את תרומתה הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה לתרבות ולהשכלה האקדמית בעברית‪.‬‬

‫אוֹפּנֶט" הוא אתר הבית של האוניברסיטה הפתוחה הכולל מידע מהידיעון האקדמי‪ ,‬מקטלוג הקורסים ומידע נוסף‪ .‬כתובתנו‬ ‫" ְ‬
‫באינטרנט‪http://www.openu.ac.il/ :‬‬

‫ריכוז ועריכה‪ :‬אמירה גלבלום‬

‫עריכה לשונית‪ :‬ורד זילבר‪-‬ורוד‬
‫עיצוב עטיפה וגרפיקה‪ :‬נירה ארבל‬
‫סדר מחשב ועימוד‪ :‬דלית סולומון‬

‫© תשס"ט – ‪ .2009‬כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬קריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד‪ ,‬דרך האוניברסיטה ‪ ,1‬ת"ד ‪ ,808‬רעננה ‪.43107‬‬
‫‪The Open University of Israel, University Road 1, P.O.Box 808, Raanana 43107. Printed in Israel.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫המזרח התיכון בין מלחמות העולם )ר‪(6 ,‬‬
‫המזרח התיכון בימינו )ר‪(6 ,‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪35‬‬ ‫מלך‪ ,‬מלוכה וממלכה‪ :‬עיונים בהיסטוריה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪35‬‬ ‫חילופי משטרים ביוון הקלאסית )מ‪(6 ,‬‬ ‫מדעי הרוח‬
‫‪35‬‬ ‫מכורש ועד אלכסנדר )מ‪(6 ,‬‬
‫‪36‬‬ ‫הנצרות הקדומה )מ‪(6 ,‬‬ ‫מדעי הרוח – כללי‬ ‫‪ ‬‬
‫‪36‬‬ ‫תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית‪-‬רומית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫יישומי מחשב למדעי הרוח )פ‪(0 ,‬‬
‫‪36‬‬ ‫סוגיות היסטוריות בעולמם של חכמים )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪37‬‬ ‫מרד בר‪-‬כוכבא )מ‪(6 ,‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫עלייה לרגל‪ :‬יהודים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים )מ‪(6 ,‬‬
‫סוגיות בחקר הלאומיות )מ‪(6 ,‬‬
‫מדעי היהדות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪38‬‬ ‫גרמניה ‪) 1830-1770‬מ‪(6 ,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מבוא למקרא )ר‪(6 ,‬‬
‫‪20‬‬ ‫ראשית המלוכה בישראל – ספר שמואל )ר‪(6 ,‬‬
‫‪38‬‬ ‫מרעיון לממשות‪ :‬ג'פרסון והפדרליזם בארה"ב )מ‪(6 ,‬‬
‫‪38‬‬ ‫חירויות הפרט בממשל ארה"ב )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ספר בראשית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪39‬‬ ‫יהודי צפון‪-‬אפריקה במאות ה‪) 20-19-‬מ‪(6 ,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פירוש רש"י לתורה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪21‬‬ ‫מבוא לתורה שבעל‪-‬פה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪39‬‬ ‫פרקים בתולדות יהודי ארצות‪-‬הברית )מ‪(6 ,‬‬
‫‪39‬‬ ‫יהודי תימן‪ :‬היסטוריה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרקי תלמוד )ר‪(6 ,‬‬
‫‪40‬‬ ‫יהדות גרמניה לנוכח אתגרי המודרניזציה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מדרש ואגדה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪22‬‬ ‫סוגיות במשפט העברי )ר‪(6 ,‬‬
‫‪40‬‬ ‫אתיופיה – נצרות‪ ,‬אסלאם‪ ,‬יהדות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪40‬‬ ‫דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה‪) 20-‬מ‪(6 ,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עולמם של חכמים – בדורות התנאים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫נוער‪ ,‬חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פילוסופיה יהודית בימה"ב מרס"ג עד הרמב"ם )ר‪(6 ,‬‬
‫‪23‬‬ ‫חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫ילדות בימי הביניים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫יהדות צרפת מערב המהפכה עד דרייפוס )מס‪(6 ,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הלכה והגות – קווי יסוד במשנתו של הרמב"ם )ר‪(6 ,‬‬
‫‪42‬‬ ‫תהליכי מודרניזציה ביהדות מזרח‪-‬אירופה )מס‪(6 ,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫היצירה הנבואית במקרא )מ‪(6 ,‬‬
‫‪24‬‬ ‫המחשבה המדינית היהודית בימי הביניים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪42‬‬ ‫האנטישמיות במאה ה‪) 19-‬מס‪(6 ,‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בהיסטוריה‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדעי היהדות‬
‫‪24‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫גיאוגרפיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫‪ ‬‬
‫ניסויים במרחב – גיאוגרפיה יישובית של ארץ‪-‬ישראל )ר‪43 (6 ,‬‬
‫‪43‬‬ ‫מרחב‪ ,‬זמן וחברה בארץ ישראל הקדומה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫יוון הקלאסית )פ‪(6 ,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪25‬‬ ‫תולדות התקופה ההלניסטית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪25‬‬ ‫רומא‪ :‬אימפריאליזם ואימפריה )ר‪(6 ,‬‬
‫פילוסופיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫ירושלים לדורותיה )ר‪(6 ,‬‬
‫מבוא לארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא )ר‪(6 ,‬‬
‫‪44‬‬ ‫בעיות בפילוסופיה של המוסר )פ‪(6 ,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫חפירה ארכיאולוגית לימודית – תל עיטון )ר‪(3 ,‬‬
‫‪44‬‬ ‫פילוסופיה של הנפש בתקופתנו )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מהאבות עד לשופטים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪44‬‬ ‫מבוא ללוגיקה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תולדות עם ישראל בימי בית ראשון )ר‪(6 ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫פילוסופיה יוונית – מתאלס עד אריסטו )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מגלות לקוממיות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫רציונליזם ואמפיריציזם )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫יהודה ורומא )ר‪(6 ,‬‬
‫‪45‬‬ ‫מבוא לאסתטיקה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫היהודים באימפריה הרומית )ברוסית( )ר‪(3 ,‬‬
‫‪46‬‬ ‫פילוסופיה של המדע )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ראשיתה של אירופה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪46‬‬ ‫עיון ב"הקדמות" של קאנט )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הכנסייה הקתולית בימי הביניים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪47‬‬ ‫דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בין יהודים לנוצרים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪47‬‬ ‫חשיבה היסטורית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה של הדת )ר‪(6 ,‬‬
‫‪47‬‬ ‫שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט פילוסופי )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עידן המהפכות‪) 1830-1760 ,‬ר‪(6 ,‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪30‬‬ ‫תרבות ההשכלה באירופה במאה ה‪ .18-‬חלק א )ר‪(6 ,‬‬
‫בלשנות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫תרבות ההשכלה באירופה במאה ה‪ .18-‬חלק ב )ר‪(6 ,‬‬
‫אירופה ערש הלאומיות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪49‬‬ ‫מבוא לבלשנות )פ‪(6 ,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫עלייתה ונפילתה של הקיסרות הסינית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪49‬‬ ‫מבוא לבלשנות תאורטית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫יהודים בעידן של תמורות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪49‬‬ ‫תורת ההגה )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פולין‪ :‬פרקים בתולדות יהודי מזרח‪-‬אירופה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪50‬‬ ‫פרקים במורפולוגיה עברית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫יהודים בין מוסלמים‪ :‬מבוא לתולדות היהודים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪50‬‬ ‫סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בין ציון לציונות – ‪) 1914-1881‬ר‪(6 ,‬‬
‫‪50‬‬ ‫לשון‪ ,‬חברה ותרבות )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שנאת ישראל ואנטישמיות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה קלאסית )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מבית לאומי למדינה בדרך )ר‪(6 ,‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה ביניימית )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בימי שואה ופקודה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה מודרנית )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה )ר‪(6 ,‬‬

‫‪3‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫מוסיקה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪52‬‬

‫‪52‬‬
‫דרכי התצורה של מלים בעברית בת‪-‬זמננו )מ‪(4 ,‬‬
‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪68‬‬ ‫מוסיקה ממבט ראשון )פ‪(3 ,‬‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫מוסיקה ממבט ראשון – שלב ב )פ‪(3 ,‬‬
‫מוסיקה ממבט ראשון – שלב ג )פ‪(3 ,‬‬
‫ספרות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪69‬‬ ‫מבוא למוסיקה )פ‪(6 ,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הסיפור העברי בראשית המאה ה‪) 20-‬פ‪(6 ,‬‬
‫‪69‬‬ ‫תולדות המוסיקה המערבית א )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫גיבור ואנטי‪-‬גיבור ברומן המודרני )פ‪(6 ,‬‬
‫‪69‬‬ ‫תולדות המוסיקה המערבית ב )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא לדרמה ולתאטרון )פ‪(6 ,‬‬
‫‪70‬‬ ‫מבנים הרמוניים א )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪54‬‬ ‫שירת החול העברית בספרד המוסלמית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪70‬‬ ‫מבנים הרמוניים ב )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪54‬‬ ‫אלתרמן הצעיר ושירתו )ר‪(6 ,‬‬
‫‪70‬‬ ‫האופרה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪54‬‬ ‫תמורות בשירה העברית בין תש"ח ל‪-‬תש"ך )ר‪(6 ,‬‬
‫‪71‬‬ ‫המוסיקה של יוהן סבסטיאן באך )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫בין בדיון לממשות – סוגים בסיפור הישראלי )ר‪(6 ,‬‬
‫‪71‬‬ ‫מאנה מגדלנה )באך( ועד האינוונציות )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫סיפורת ישראלית בשנות השישים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪71‬‬ ‫הסגנון הקלאסי )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪72‬‬ ‫תולדות הג'ז )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫מיתוסים בתרבות הישראלית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪72‬‬ ‫המורשת המוסיקלית של קהילות ישראל )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ציוני דרך בביקורת ספרות המערב )ר‪(6 ,‬‬
‫‪72‬‬ ‫בטהובן – מורד ורומנטיקן )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫מוסכמות יסוד של הרומן במאה ה‪) 19-‬ר‪(6 ,‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪57‬‬ ‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו )ר‪(6 ,‬‬
‫‪57‬‬ ‫הפואטיקה של הסיפורת )ר‪(6 ,‬‬
‫מדעי החברה‬ ‫‪57‬‬ ‫מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪58‬‬ ‫החיזיון השקספירי )ר‪(6 ,‬‬
‫‪58‬‬ ‫תאטרון בחברה )ר‪(6 ,‬‬
‫מדעי החברה – כללי‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪58‬‬ ‫שירתו המוקדמת של ח"נ ביאליק‪) 1900-1890 ,‬מ‪(6 ,‬‬
‫‪77‬‬ ‫סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫‪59‬‬ ‫ספרות ואידיאולוגיה בא"י בשנות השלושים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪77‬‬ ‫יישומי מחשב למדעי החברה )פ‪(0 ,‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הקבוצה הכנענית‪ :‬בין אידיאולוגיה וספרות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪77‬‬ ‫חשיבה ביקורתית )פ‪(3 ,‬‬ ‫‪59‬‬ ‫העולם בסיפורת )מ‪(6 ,‬‬
‫‪78‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א )פ‪(3 ,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ג'יין אוסטן – גישות בביקורת הספרות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪78‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫לא על המילה לבדה‪ :‬סוגיות יסוד בתרגום )מ‪(6 ,‬‬
‫‪78‬‬ ‫שיטות מחקר במדעי החברה )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫נרטיב – עיון רב‪-‬תחומי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪79‬‬ ‫רגרסיה וניתוח שונות )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪61‬‬ ‫התאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדעי החברה‬ ‫‪61‬‬ ‫ש"י עגנון‪" :‬עגונות" ו"עידו ועינם" )מס‪(6 ,‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בספרות‬
‫‪61‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫כלכלה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪80‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול )פ‪(3 ,‬‬ ‫קולנוע‬ ‫‪ ‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבוא למיקרוכלכלה )פ‪(3 ,‬‬ ‫‪62‬‬ ‫להבין סרטים – מבוא לאמנות הקולנוע )ר‪(6 ,‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבוא למקרוכלכלה )פ‪(4 ,‬‬ ‫‪62‬‬ ‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע )ר‪(6 ,‬‬
‫‪81‬‬ ‫מושגי יסוד באקונומטריקה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪62‬‬ ‫תולדות הקולנוע מראשיתו ועד הסרט המדבר )ר‪(6 ,‬‬
‫‪81‬‬ ‫תורת המחירים א )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪63‬‬ ‫תולדות הקולנוע‪ :‬מהוליווד הקלאסית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪81‬‬ ‫תורת המחירים ב )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הקולנוע כהיסטוריה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪82‬‬ ‫תורת המחירים ג )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי )ר‪(6 ,‬‬
‫‪82‬‬ ‫מקרוכלכלה א )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ניצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים בקולנוע ובספרות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪82‬‬ ‫מקרוכלכלה ב )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪64‬‬ ‫מזרח ומערב בקולנוע הישראלי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪83‬‬ ‫תורת המימון )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪64‬‬ ‫הקולנוע הפלסטיני )מ‪(6 ,‬‬
‫‪83‬‬ ‫כלכלת ישראל )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ז'אנרים של המותחן בקולנוע )מ‪(6 ,‬‬
‫‪83‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬לאומית ריאלית )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪65‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬טראומה ופנטזיה בקולנוע )מ‪(6 ,‬‬
‫‪84‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬דורית )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בקולנוע‬
‫‪84‬‬ ‫כלכלת עבודה )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪84‬‬ ‫כלכלה מוניטרית בין‪-‬לאומית )מ‪(3 ,‬‬
‫‪85‬‬ ‫העדפה ובחירה חברתית )מ‪(3 ,‬‬ ‫תולדות האמנות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪85‬‬ ‫חשיבה אסטרטגית – תורת המשחקים )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪66‬‬ ‫תולדות האמנות‪ :‬מבוא כללי )פ‪(6 ,‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בכלכלה‬ ‫‪66‬‬ ‫אמנות בעידן הטכנולוגי )פ‪(6 ,‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪66‬‬ ‫אמנות הרנסנס באיטליה )ר‪(6 ,‬‬
‫"טבע דומם"‪ :‬ממקבץ חפצים לחפצים ברשות עצמם )ר‪67 (6 ,‬‬
‫ניהול‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪67‬‬ ‫סמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית )מ‪(6 ,‬‬
‫‪86‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו – ללא כלכלנים ‪) WinEcon‬פ‪(4 ,‬‬
‫‪86‬‬ ‫דיני חוזים )פ‪(6 ,‬‬

‫‪4‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪103‬‬ ‫מבוא ללימודי מגדר )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪86‬‬ ‫יסודות החשבונאות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪104‬‬ ‫משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪87‬‬ ‫מבוא לחשבונאות ניהולית ותמחיר )ר‪(6 ,‬‬
‫‪104‬‬ ‫סוציולוגיה של ארגונים )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪87‬‬ ‫כלכלה ניהולית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪104‬‬ ‫ריבוד‪ :‬סוגיות באי‪-‬שוויון חברתי )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪87‬‬ ‫ניהול השיווק )ר‪(6 ,‬‬
‫‪105‬‬ ‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית‪-‬ארה"ב )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫התנהגות ארגונית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪105‬‬ ‫מעמד‪ ,‬מגדר ואתניות בחינוך‪ :‬מבט סוציולוגי )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע )ר‪(6 ,‬‬
‫‪105‬‬ ‫תרבות ארגונית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫התנהגות צרכנים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪106‬‬ ‫פערים ואי‪-‬שוויון בישראל )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪89‬‬ ‫ניהול משאבי אנוש )ר‪(6 ,‬‬
‫‪106‬‬ ‫זהויות יהודיות בעידן רב‪-‬מודרני )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪89‬‬ ‫ניהול אסטרטגי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪106‬‬ ‫ספורט וחברה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪89‬‬ ‫מתודולוגיה של סקרים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בסוציולוגיה‬ ‫‪90‬‬ ‫מערכות מידע תחרותיות‪-‬אסטרטגיות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪108‬‬ ‫ואנתרופולוגיה‬ ‫‪90‬‬ ‫דיני עבודה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪108‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪90‬‬ ‫שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪91‬‬ ‫יחסי עבודה )מ‪(6 ,‬‬
‫תקשורת‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪91‬‬ ‫דינמיקה של משא ומתן )מ‪(4 ,‬‬
‫‪108‬‬ ‫תקשורת המונים )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מוסר ועסקים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪108‬‬ ‫אמצעי תקשורת המונים בישראל )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪92‬‬ ‫ניהול הפרסום )מ‪(6 ,‬‬
‫‪108‬‬ ‫תקשורת‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪92‬‬ ‫ניהול בין‪-‬לאומי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנה בכתיבה עיתונאית )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪92‬‬ ‫ניתוח דוחות פיננסיים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנה בעריכה עיתונאית )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪93‬‬ ‫תכנון מערכות דינמיות בזמן למשאבי אנוש )מ‪(6 ,‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנת סרטי תעודה לטלוויזיה‪ :‬מתחקיר לתסריט )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪93‬‬ ‫שיפוט והערכה בתנאי אי‪-‬ודאות לנהול וכלכלה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪110‬‬ ‫סדנה בעריכת וידאו בעידן דיגיטלי )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪93‬‬ ‫ביטחון סוציאלי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪110‬‬ ‫סדנת רדיו )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪94‬‬ ‫דיני תאגידים )מ‪(4 ,‬‬
‫‪110‬‬ ‫לגדול עם הטלוויזיה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בניהול‬
‫‪111‬‬ ‫לשון ותקשורת )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫תקשורת ודעת קהל )ר‪(6 ,‬‬
‫קלאסיקה בחקר התקשורת‪ :‬מבט מחודש )ר‪(4 ,‬‬
‫חשבונאות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪112‬‬ ‫תקשורת כתרבות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫יסודות החשבונאות לחשבונאים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪112‬‬ ‫תרבות‪ ,‬תקשורת ופנאי בישראל )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫חשבונאות פיננסית א )ר‪(6 ,‬‬
‫‪112‬‬ ‫סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫חשבונאות פיננסית ב )ר‪(6 ,‬‬
‫‪113‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בתקשורת‬ ‫‪96‬‬ ‫יסודות תורת ההחלטות וחקר ביצועים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪113‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪96‬‬ ‫חשבונאות ניהולית – לחשבונאים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪96‬‬ ‫ביקורת חשבונות )ר‪(6 ,‬‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪97‬‬ ‫מסים א )ר‪(6 ,‬‬
‫‪114‬‬ ‫מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪97‬‬ ‫מבוא למשפט ויסודות המשפט )ר‪(4 ,‬‬
‫‪114‬‬ ‫מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬לאומיים )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪97‬‬ ‫יסודות המשפט העסקי )ר‪(4 ,‬‬
‫‪114‬‬ ‫ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪98‬‬ ‫מסים ב )מ‪(6 ,‬‬
‫‪115‬‬ ‫דמוקרטיות ודיקטטורות )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪98‬‬ ‫מערכות מידע חשבונאיות ממוחשבות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪115‬‬ ‫משטרים דמוקרטיים )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪98‬‬ ‫דוחות כספיים מאוחדים )מ‪(4 ,‬‬
‫‪115‬‬ ‫דיקטטורות במאה ה‪) 20-‬ר‪(6 ,‬‬ ‫‪99‬‬ ‫חשבונאות ניהולית מתקדמת לחשבונאים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪116‬‬ ‫מדיניות ציבורית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪99‬‬ ‫חשבונאות פיננסית מתקדמת )מ‪(4 ,‬‬
‫‪116‬‬ ‫מבוא למחשבה מדינית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בחשבונאות‬
‫‪116‬‬ ‫יסודות המינהל הציבורי )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪117‬‬
‫‪117‬‬
‫ישראל בעשור הראשון )ר‪(6 ,‬‬
‫היסטוריה דיפלומטית‪) 1945-1900 ,‬ר‪(6 ,‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪117‬‬ ‫צמיחת המדינות החדשות באפריקה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מבוא לסוציולוגיה )פ‪(6 ,‬‬
‫‪118‬‬ ‫מדיניות החוץ של ברה"מ‪/‬רוסיה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה )פ‪(6 ,‬‬
‫‪118‬‬ ‫תנועות חברתיות ומחאה פוליטית )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מבוא לחשיבה חברתית )פ‪(3 ,‬‬
‫‪118‬‬ ‫יסודות השלטון המקומי )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪101‬‬ ‫בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה של הפוליטיקה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪119‬‬ ‫דמוקרטיה וחינוך – הממד הרעיוני )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪101‬‬ ‫מגמות בחברה הישראלית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪119‬‬ ‫ג'נוסייד )רצח עם( )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪101‬‬ ‫החברה הקיבוצית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪119‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית בזירה הבין‪-‬לאומית מאז ‪) 1945‬ר‪(6 ,‬‬ ‫‪102‬‬ ‫סטייה חברתית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪120‬‬ ‫החברה הערבית בישראל )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪102‬‬ ‫תאוריות סוציולוגיות קלאסיות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪120‬‬ ‫אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪102‬‬ ‫תאוריות סוציולוגיות בנות‪-‬זמננו )ר‪(6 ,‬‬
‫‪120‬‬ ‫סוגיות נבחרות בדמוקרטיה המודרנית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪103‬‬ ‫חברה‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪121‬‬ ‫סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪103‬‬ ‫סוציולוגיה של התרבות )ר‪(6 ,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪138‬‬ ‫ליקויי למידה בחשבון‪ :‬היבטים קוגניטיביים )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪121‬‬ ‫דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל )מ‪(6 ,‬‬
‫‪139‬‬ ‫שינה והפרעות שינה בילדות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪121‬‬ ‫מלחמה ואסטרטגיה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪139‬‬ ‫סמינר מחקר בפסיכולוגיה – למצטיינים )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪122‬‬ ‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪139‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪122‬‬ ‫משטר ופוליטיקה באפריקה השחורה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪140‬‬ ‫השפעת לחץ וחרדה בינקות על תפקוד בבגרות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪122‬‬ ‫השאלה הלאומית בברית‪-‬המועצות‪) 1991-1917 ,‬מ‪(6 ,‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בפסיכולוגיה‬ ‫‪123‬‬ ‫אפריקה בסבך היחסים הבין‪-‬לאומיים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪123‬‬ ‫הכלכלה המדינית – עיון במקרה הישראלי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪123‬‬ ‫מדע המדינה לגווניו )מ‪(6 ,‬‬
‫‪124‬‬ ‫תנועות חברתיות ומחאה פוליטית בישראל )מ‪(6 ,‬‬
‫מדעים‬ ‫‪124‬‬ ‫זכויות האדם ביחסים הבין‪-‬לאומיים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪124‬‬ ‫הקולוניאליזם האירופי‪ :‬רעיון‪ ,‬יישום )מ‪(6 ,‬‬
‫מדעים – כללי‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪125‬‬ ‫אזרחות‪ :‬תאוריה ופוליטיקה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪143‬‬ ‫יישומי מחשב למדעים )פ‪(0 ,‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדע המדינה‬
‫‪143‬‬ ‫עיונים בחינוך מתמטי )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪125‬‬ ‫ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪143‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדעים – כללי‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬

‫מתמטיקה‬ ‫‪ ‬‬ ‫חינוך‬ ‫‪ ‬‬

‫‪144‬‬ ‫אשנב למתמטיקה )פ‪(6 ,‬‬ ‫‪126‬‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך )ר‪(6 ,‬‬
‫‪144‬‬ ‫מתמטיקה דיסקרטית )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪126‬‬ ‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪144‬‬ ‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪126‬‬ ‫סוגיות בחינוך מיוחד )ר‪(6 ,‬‬
‫‪145‬‬ ‫לוגיקה למדעי המחשב )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪127‬‬ ‫מחוננות וכישרונות מיוחדים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪145‬‬ ‫אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪127‬‬ ‫הוראה יחידנית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪145‬‬ ‫אלגברה לינארית ‪) I‬ר‪(6 ,‬‬ ‫‪127‬‬ ‫קריאה – תאוריה ומעשה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪146‬‬ ‫אלגברה לינארית ‪) II‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪128‬‬ ‫פרקים בסוציולוגיה של החינוך )ר‪(6 ,‬‬
‫‪146‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪128‬‬ ‫אתגרים בניהול בית ספר )ר‪(6 ,‬‬
‫‪146‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪128‬‬ ‫הכנסת שינויים למערכת החינוך )מ‪(6 ,‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪) I‬ר‪(6 ,‬‬ ‫‪129‬‬ ‫פעילות גומלין בכיתה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪) II‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪129‬‬ ‫הוראה – מקצוע‪ ,‬אומנות‪ ,‬אמנות? )מ‪(6 ,‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪) III‬ר‪(6 ,‬‬ ‫‪129‬‬ ‫ליקויי למידה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪148‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מנהיגות ויישומיה בחינוך )מ‪(6 ,‬‬
‫‪148‬‬ ‫הסקה סטטיסטית )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מטפורה בחשיבה החינוכית )מ‪(6 ,‬‬
‫‪148‬‬ ‫תורת ההסתברות )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪130‬‬ ‫הפרעת קשב והיפראקטיביות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪149‬‬ ‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בחינוך‬
‫‪149‬‬ ‫השלמות בהסתברות )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪149‬‬
‫‪150‬‬
‫תורת הקבוצות )ר‪(4 ,‬‬
‫תורת המספרים האלמנטרית )ר‪(4 ,‬‬
‫פסיכולוגיה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪150‬‬ ‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪132‬‬ ‫השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה‬
‫‪150‬‬ ‫משוואות דיפרנציאליות רגילות ‪) I‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪132‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה )פ‪(6 ,‬‬
‫‪151‬‬ ‫השלמה למשוואות דיפרנציאליות רגילות )ר‪(1 ,‬‬ ‫‪132‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪151‬‬ ‫אנליזה נומרית ‪) I‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪133‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית )ר‪(4 ,‬‬
‫‪151‬‬ ‫תורת הגרפים )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪133‬‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪152‬‬ ‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪133‬‬ ‫אישיות‪ :‬תאוריה ומחקר )ר‪(4 ,‬‬
‫‪152‬‬ ‫תורת המשחקים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪134‬‬ ‫מבחנים פסיכולוגיים‪ :‬תאוריה ומעשה )ר‪(4 ,‬‬
‫‪152‬‬ ‫תורת הקודים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪134‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪153‬‬ ‫פונקציות מרוכבות )רמ‪(6 ,‬‬ ‫‪134‬‬ ‫פסיכופתולוגיה )ר‪(4 ,‬‬
‫‪153‬‬ ‫מבנים אלגבריים )רמ‪(6 ,‬‬ ‫‪135‬‬ ‫התנסות במחקר‪ ,‬רגרסיה וניתוח שונות )ר‪(3 ,‬‬
‫‪153‬‬ ‫טופולוגיה קבוצתית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪135‬‬ ‫פסיכולוגיה של המינים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪154‬‬ ‫מבוא לאנליזה פונקציונלית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪135‬‬ ‫התנסות בעבודה מעשית בפסיכולוגיה )ר‪(0 ,‬‬
‫‪154‬‬ ‫תורת המידה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪136‬‬ ‫קשב חזותי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪154‬‬ ‫משוואות דיפרנציאליות חלקיות )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪136‬‬ ‫היסטוריה של הפסיכולוגיה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪155‬‬ ‫שיטות נומריות – משוואות דיפרנציאליות רגילות )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪136‬‬ ‫פסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית )מ‪(6 ,‬‬
‫‪155‬‬ ‫לוגיקה מתמטית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪137‬‬ ‫עמדות ושכנוע )מ‪(6 ,‬‬
‫‪155‬‬ ‫הרחבת שדות ותורת גלואה )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪137‬‬ ‫הזדהות עם קבוצות )מ‪(6 ,‬‬
‫‪156‬‬ ‫סמינר במתמטיקה )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ליקויי קריאה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪156‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪138‬‬ ‫הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי )מ‪(6 ,‬‬
‫‪138‬‬ ‫פסיכולוגיה של השואה )מ‪(6 ,‬‬

‫‪6‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪174‬‬
‫‪175‬‬
‫גלים ואופטיקה )ר‪(6 ,‬‬
‫מכניקה אנליטית )ר‪(3 ,‬‬
‫מדעי המחשב‬ ‫‪ ‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪) Java‬ר‪(6 ,‬‬
‫‪175‬‬ ‫עולם החשמל והאלקטרוניקה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬א )ר‪(3 ,‬‬
‫‪175‬‬ ‫מוליכים למחצה )ר‪(4 ,‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬ב )ר‪(3 ,‬‬
‫‪176‬‬ ‫תמסורת גלים ואנטנות )ר‪(6 ,‬‬
‫‪158‬‬ ‫מבני נתונים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪176‬‬ ‫התקני מוליכים למחצה ומיקרואלקטרוניקה )ר‪(4 ,‬‬
‫‪158‬‬ ‫מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪176‬‬ ‫מבוא למטאורולוגיה )ר‪(4 ,‬‬
‫‪158‬‬ ‫אלגוריתמים )ר‪(4 ,‬‬
‫‪177‬‬ ‫מעבדה במטאורולוגיה – מדידות‪ ,‬תצפיות )ר‪(3 ,‬‬
‫‪159‬‬ ‫אלגוריתמיקה – יסודות מדעי המחשב )ר‪(4 ,‬‬
‫‪177‬‬ ‫מכניקה קואנטית ומבנה האטום )מ‪(4 ,‬‬
‫‪159‬‬ ‫מערכות ספרתיות )ר‪(3 ,‬‬
‫‪177‬‬ ‫אלקטרוניקה ‪) I‬ר‪(6 ,‬‬
‫‪159‬‬ ‫ארגון המחשב )ר‪(3 ,‬‬
‫‪178‬‬ ‫אלקטרוניקה ‪) II‬מ‪(3 ,‬‬
‫‪160‬‬ ‫מערכות בסיסי‪-‬נתונים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪178‬‬ ‫פיסיקה סטטיסטית )מ‪(3 ,‬‬
‫‪160‬‬ ‫עקרונות פיתוח מערכות מידע )ר‪(4 ,‬‬
‫‪178‬‬ ‫פיסיקה גרעינית )מ‪(4 ,‬‬
‫‪160‬‬ ‫אוטומטים ושפות פורמליות )ר‪(4 ,‬‬
‫‪179‬‬ ‫אלקטרומגנטיות אנליטית )מ‪(4 ,‬‬
‫‪161‬‬ ‫הנדסת תוכנה‪ :‬הפשטה ועיצוב מונחה עצמים )רמ‪(6 ,‬‬
‫‪179‬‬ ‫פיסיקה של החלקיקים היסודיים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪161‬‬ ‫מעבדה בתכנות מערכות )ר‪(3 ,‬‬
‫‪179‬‬ ‫עקרונות פיסיקליים ברפואה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪161‬‬ ‫קומפילציה )מ‪(4 ,‬‬
‫‪180‬‬ ‫פרויקט מתקדם בפיסיקה א )מס‪(3 ,‬‬
‫‪162‬‬ ‫מערכות הפעלה )מ‪(4 ,‬‬
‫‪180‬‬ ‫פרויקט מתקדם בפיסיקה ב )מס‪(3 ,‬‬
‫‪162‬‬ ‫מבוא לתורת החישוביות והסיבוכיות )מ‪(4 ,‬‬
‫‪180‬‬ ‫בעיות מודרניות במדעי האטמוספירה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪162‬‬ ‫כריית מידע )מ‪(4 ,‬‬
‫‪181‬‬ ‫סמינר בטכנולוגיות מיקרואלקטרוניקה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪163‬‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת מחשבים )מ‪(6 ,‬‬
‫‪181‬‬ ‫פרויקט מחקר בפיסיקה )מ‪(4 ,‬‬
‫‪163‬‬ ‫מבוא לקריפטוגרפיה )מ‪(4 ,‬‬
‫‪182‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בפיסיקה‬
‫‪163‬‬ ‫תכנות מתקדם בשפת ‪) Java‬מ‪(4 ,‬‬
‫‪182‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪164‬‬ ‫מימוש מערכות בסיסי‪-‬נתונים )מ‪(4 ,‬‬
‫כימיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪164‬‬
‫‪164‬‬
‫גרפיקה ממוחשבת )מ‪(4 ,‬‬
‫חישוביות ביולוגית )מ‪(4 ,‬‬
‫‪182‬‬ ‫עולם הכימיה )פ‪(4 ,‬‬ ‫‪165‬‬ ‫שפת פרולוג והיבטים לבינה מלאכותית )מ‪(4 ,‬‬
‫‪182‬‬ ‫כימיה כללית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪165‬‬ ‫סמינר‪ :‬ממדעי המחשב להוראתם )מס‪(3 ,‬‬
‫‪182‬‬ ‫כימיה כללית א )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪165‬‬ ‫סמינר במדעי המחשב )מס‪(3 ,‬‬
‫‪183‬‬ ‫כימיה כללית ב )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪166‬‬ ‫סדנה בתכנות מתקדם בשפת ‪) Java‬מס‪(3 ,‬‬
‫‪183‬‬ ‫מעבדה – כימיה כללית )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪166‬‬ ‫סדנה במערכות הפעלה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪183‬‬ ‫כימיה אורגנית לביולוגים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪166‬‬ ‫סדנה בתקשורת מחשבים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪184‬‬ ‫כימיה אורגנית )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪167‬‬ ‫סדנה בבסיסי‪-‬נתונים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪184‬‬ ‫מעבדה בכימיה אורגנית )ר‪(2 ,‬‬ ‫‪167‬‬ ‫סדנה בתכנות מכוון עצמים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪184‬‬ ‫קינטיקה כימית )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדעי המחשב‬
‫‪185‬‬ ‫תרמודינמיקה )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪185‬‬ ‫כימיה אי‪-‬אורגנית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪185‬‬
‫‪186‬‬
‫מעבדה בכימיה אי‪-‬אורגנית )ר‪(2 ,‬‬
‫תרמודינמיקה ב )ר‪(3 ,‬‬
‫מדעי הטבע והחיים – כללי‬ ‫‪ ‬‬
‫‪169‬‬ ‫הכרת המערכת האקולוגית של מפרץ אילת )ר‪(3 ,‬‬
‫‪186‬‬ ‫מעבדה – כימיה פיסיקלית )ר‪(2 ,‬‬
‫‪169‬‬ ‫ביוגיאוכימיה של שונית האלמוגים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪186‬‬ ‫מעבדה – כימיה בפעולה )ר‪(2 ,‬‬
‫‪169‬‬ ‫תזונה )פ‪(3 ,‬‬
‫‪187‬‬ ‫תורת הקוואנטים א )מ‪(4 ,‬‬
‫‪187‬‬
‫‪187‬‬
‫תורת הקוואנטים ב – קשר כימי )מ‪(3 ,‬‬
‫דינמיקה מולקולרית של תהליכים כימיים )מ‪(4 ,‬‬
‫פיסיקה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪188‬‬ ‫כימיה בפעולה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪170‬‬ ‫סדנת הכנה בפיסיקה‬
‫‪188‬‬ ‫פרויקט מחקר בכימיה )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪170‬‬ ‫יסודות הפיסיקה א )פ‪(3 ,‬‬
‫‪188‬‬ ‫סימטריה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪170‬‬ ‫יסודות הפיסיקה ב )ר‪(3 ,‬‬
‫‪189‬‬ ‫אנליזה של ניסויים )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה )פר‪(6 ,‬‬
‫‪189‬‬ ‫חמצן – אספקטים כימיים וביולוגיים )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה לביולוגים א )פ‪(3 ,‬‬
‫‪189‬‬ ‫נושאים מהתעשייה הכימית )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה לביולוגים ב )ר‪(3 ,‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים נבחרים בכימיה אי‪-‬אורגנית )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪172‬‬ ‫צפונות היקום – אשנב לאסטרונומיה )פ‪(4 ,‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים בספקטרוסקופיה מולקולרית )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪172‬‬ ‫מעבדה ביסודות הפיסיקה )ר‪(2 ,‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים בכימיה אטמוספירית )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪172‬‬ ‫מעבדה בפיסיקה ב )ר‪(3 ,‬‬
‫‪191‬‬ ‫יסודות בכימיה של המצב המוצק )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪173‬‬ ‫מקצה השמים – מבוא לאסטרונומיה )ר‪(3 ,‬‬
‫‪191‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד בכימיה )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪173‬‬ ‫אטומים מולקולות ותכונות החומר )ר‪(6 ,‬‬
‫‪192‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בכימיה‬ ‫‪173‬‬ ‫פרקים בפיסיקה מודרנית )ר‪(6 ,‬‬
‫‪192‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪174‬‬ ‫מכניקה )ר‪(6 ,‬‬
‫‪174‬‬ ‫חשמל ומגנטיות )ר‪(6 ,‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪210‬‬
‫‪211‬‬
‫תקשורת כימית בין בעלי חיים )מס‪(3 ,‬‬
‫פרויקט מחקר במדעי החיים )מ‪(4 ,‬‬
‫מדעי החיים‬ ‫‪ ‬‬
‫‪192‬‬ ‫אשנב למדעי החיים )פ‪(6 ,‬‬
‫‪211‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד במדעי החיים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪192‬‬ ‫ביולוגיה כללית א )פ‪(6 ,‬‬
‫‪212‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז במדעי החיים‬
‫‪192‬‬ ‫ביולוגיה כללית ב )ר‪(6 ,‬‬
‫‪212‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪193‬‬ ‫אקולוגיה )ר‪(4 ,‬‬
‫גיאולוגיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪193‬‬
‫‪193‬‬
‫ביוכימיה ‪) I‬ר‪(3 ,‬‬
‫מעבדה בביוכימיה של חלבונים )ר‪(2 ,‬‬
‫‪213‬‬ ‫צפונות כדור‪-‬הארץ )פ‪(6 ,‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ביוכימיה ‪ II‬פחמימות ליפידים חומצות גרעין )ר‪(3 ,‬‬
‫‪213‬‬ ‫מבוא למדע כדור‪-‬הארץ )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪194‬‬ ‫החולייתנים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪213‬‬ ‫מעבדה – מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ביולוגיה התפתחותית )ר‪(4 ,‬‬
‫‪214‬‬ ‫מעבדה – מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪195‬‬ ‫החרקים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪214‬‬ ‫שיטות מחקר באוקיינוגרפיה )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪195‬‬ ‫פאוניסטיקה של חולייתנים בישראל )ר‪(3 ,‬‬
‫‪214‬‬ ‫נדבכים בגיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪195‬‬ ‫התא‪ :‬מבנה ופעילות )מתכונת שנתית( )ר‪(6 ,‬‬
‫‪215‬‬ ‫אוקיינוגרפיה )ר‪(6 ,‬‬ ‫‪196‬‬ ‫התא‪ :‬מבנה ופעילות )מתכונת סמסטריאלית( )ר‪(6 ,‬‬
‫‪215‬‬ ‫מבוא לגיאופיסיקה )ר‪(3 ,‬‬ ‫‪196‬‬ ‫מעבדה בתורת התא )ר‪(2 ,‬‬
‫‪215‬‬ ‫גיאולוגיה של הכרמל )מ‪(3 ,‬‬ ‫‪196‬‬ ‫נושאים בהתנהגות בעלי חיים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪216‬‬ ‫פרויקט מחקר בגיאולוגיה )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪197‬‬ ‫עולם החיידקים )ר‪(6 ,‬‬
‫‪216‬‬ ‫יישומי הגיאולוגיה והוראתה בישראל )מס‪(6 ,‬‬ ‫‪197‬‬ ‫עולם הנגיפים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪216‬‬ ‫ספקטרוסקופיה של מינרלים )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪198‬‬ ‫התנהגות בעלי חיים ימיים )ר‪(3 ,‬‬
‫‪217‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד בגיאולוגיה )מס‪(3 ,‬‬ ‫‪198‬‬ ‫נוירופיסיולוגיה צלולרית ומולקולרית )ר‪(3 ,‬‬
‫‪217‬‬ ‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בגיאולוגיה‬ ‫‪198‬‬ ‫צומח ארץ‪-‬ישראל )ר‪(3 ,‬‬
‫‪217‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪199‬‬ ‫סדנה בדגי ים‪-‬סוף )ר‪(3 ,‬‬
‫‪199‬‬ ‫ביולוגיה של אצות )ר‪(3 ,‬‬
‫הנדסה‬ ‫‪199‬‬ ‫ביולוגיה של עטלפי מדבר )ר‪(3 ,‬‬
‫‪200‬‬ ‫צומח וצמחים )ר‪(6 ,‬‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪200‬‬ ‫עקרונות הביוטכנולוגיה )ר‪(3 ,‬‬
‫‪221‬‬ ‫מבוא להנדסת תעשייה )פ‪(4 ,‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מעבדה – תורת החיסון )ר‪(2 ,‬‬
‫‪221‬‬ ‫ניהול התפעול ‪) I‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בביוטכנולוגיה )ר‪(2 ,‬‬
‫‪221‬‬ ‫ניהול התפעול ‪) II‬ר‪(4 ,‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בפיזיולוגיה של בעלי חיים )ר‪(2 ,‬‬
‫‪222‬‬ ‫יסודות החשבונאות הפיננסית והניהולית )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בביולוגיה מולקולרית )רמ‪(3 ,‬‬
‫‪222‬‬ ‫חקר עבודה‪ :‬מדידת ביצועים ושיפור שיטות )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪202‬‬ ‫מעבדת שדה בביולוגיה‪ :‬התנהגות חברתית )רמ‪(4 ,‬‬
‫‪222‬‬ ‫סימולציה למהנדסי תעשייה )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪202‬‬ ‫ממנדליזם להנדסה גנטית )רמ‪(8 ,‬‬
‫‪223‬‬ ‫ארגונומיה )ר‪(4 ,‬‬ ‫‪202‬‬ ‫אבולוציה )מ‪(4 ,‬‬
‫‪223‬‬ ‫הסתברות ומודלים סטוכסטיים בחקר ביצועים )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪203‬‬ ‫ביואינפורמטיקה‪ :‬אנליזה של רצפים וגנומים )מ‪(4 ,‬‬
‫‪223‬‬ ‫תקשורת נתונים לתלמידי הנדסת תעשייה )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪203‬‬ ‫עד מאה ועשרים )מ‪(3 ,‬‬
‫‪224‬‬ ‫ניהול פריון ואיכות )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪203‬‬ ‫פיזיולוגיה של מערכות באדם )מ‪(6 ,‬‬
‫‪224‬‬ ‫שיטות אופטימיזציה לא לינארית )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪204‬‬ ‫פיזיולוגיה של הצמח )מ‪(6 ,‬‬
‫‪224‬‬ ‫מבוא למכטרוניקה )מ‪(6 ,‬‬ ‫‪204‬‬ ‫רביית היונקים )מ‪(3 ,‬‬
‫‪225‬‬ ‫תכן מערך מפעלים ומערכות נלוות )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪204‬‬ ‫תאי עצב‪ :‬מבוא לנוירוביולוגיה )מ‪(6 ,‬‬
‫‪225‬‬ ‫ניהול פרויקטים לתלמידי תעשייה וניהול )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪205‬‬ ‫תורת החיסון )מ‪(6 ,‬‬
‫‪225‬‬ ‫מערכות ייצור משולבות מחשב )מ‪(4 ,‬‬ ‫‪205‬‬ ‫הנדסה גנטית בצמחים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪226‬‬ ‫פרויקט מסכם בהנדסת תעשייה וניהול )מ‪(8 ,‬‬ ‫‪205‬‬ ‫הסתגלות והתאמה לעקות סביבה בצמחים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪226‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪206‬‬ ‫הציטוסקלטון של תאים איקריוטיים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪206‬‬ ‫התמיינות של תאי דם )מס‪(3 ,‬‬
‫לימודי שפות‬ ‫‪206‬‬ ‫היבטים ביולוגיים של תאים יצרניים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪207‬‬ ‫זרעים – תרדמה ונביטה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי הרוח )ר‪(0 ,‬‬ ‫‪207‬‬ ‫חיידקים בתעשייה )מס‪(3 ,‬‬
‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי החברה )ר‪(0 ,‬‬ ‫‪207‬‬ ‫טרנספורט תוך תאי של חלבונים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬לחינוך ולפסיכולוגיה )ר‪(0 ,‬‬ ‫‪208‬‬ ‫נושאים נבחרים בתורת החיסון )מס‪(3 ,‬‬
‫‪230‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעים ולמדעי החיים )ר‪(0 ,‬‬ ‫‪208‬‬ ‫סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪230‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי החברה והרוח – מקוון )ר‪(0 ,‬‬ ‫‪208‬‬ ‫סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )סיור( )ר‪(1 ,‬‬
‫‪230‬‬ ‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לצרכים אקדמיים )רמות ‪(E-B‬‬ ‫‪209‬‬ ‫עדה בישראל‪ :‬היבטים היסטוריים וגנטיים )מס‪(6 ,‬‬
‫‪231‬‬ ‫סדנת גישור ידע באנגלית‬ ‫‪209‬‬ ‫קולטנים והמרת אותות )מס‪(3 ,‬‬
‫‪232‬‬ ‫יסודות הערבית הספרותית א‬ ‫‪209‬‬ ‫רעלים והרעלות )מס‪(3 ,‬‬
‫‪232‬‬ ‫יסודות הערבית הספרותית ב‬ ‫‪210‬‬ ‫שעונים ביולוגיים )מס‪(3 ,‬‬
‫‪233‬‬ ‫עברית כשפה שנייה‬ ‫‪210‬‬ ‫הבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של מחלות סרטניות )מס‪(3 ,‬‬

‫‪8‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪259‬‬
‫‪260‬‬
‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‬
‫דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‬
‫תואר שני‬
‫‪260‬‬
‫‪260‬‬
‫השתתפות פוליטית במשטרים דמוקרטיים‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪ ,‬ביקורות‬
‫מינהל עסקים‬ ‫‪ ‬‬
‫‪261‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב‬ ‫‪239‬‬ ‫חקר ביצועים‬
‫‪261‬‬ ‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‬ ‫‪239‬‬ ‫חשבונאות למנהלים‬
‫‪261‬‬ ‫אפריקה בין דמוקרטיה ודיקטטורה‬ ‫‪239‬‬ ‫שיווק‬
‫‪262‬‬ ‫דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים‬ ‫‪240‬‬ ‫ניהול והתנהגות ארגונית‬
‫‪262‬‬ ‫הסוציאל‪-‬דמוקרטיה במערב‪-‬אירופה ‪2000-1875‬‬ ‫‪240‬‬ ‫ניהול פיננסי‬
‫‪262‬‬ ‫דמוקרטיה וביטחון לאומי‬ ‫‪240‬‬ ‫דיני תאגידים למנהלים‬
‫‪263‬‬ ‫השאלה הלאומית בבריה"מ‪1991-1917 ,‬‬ ‫‪241‬‬ ‫אסטרטגיה עסקית תחרותית‬
‫‪263‬‬ ‫שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה‬ ‫‪241‬‬ ‫מדיניות מערכות מידע‬
‫‪263‬‬ ‫מכאוב הדעת – סוגיות בהוראת השואה‬ ‫‪241‬‬ ‫ניתוח ועיצוב מערכות מידע‪ :‬שילוב תהליכים‬
‫‪264‬‬ ‫דמוקרטיה ודמוקרטיזציה בעולם הערבי‬ ‫‪242‬‬ ‫כלכלת מוצרי מידע‬
‫‪264‬‬ ‫התהוותם של פרלמנטים בימי הביניים‬ ‫‪242‬‬ ‫שוק ההון‪ ,‬תיווך פיננסי והמערכת הפיננסית‬
‫‪264‬‬ ‫הפוליס‪ :‬משטרים‪ ,‬חילופי משטרים ומהפכות‬ ‫‪243‬‬ ‫ניהול פיננסי מתקדם בעזרת אקסל‬
‫‪265‬‬ ‫מדיקטטורה לדמוקרטיה באמריקה הלטינית‬ ‫‪243‬‬ ‫ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות‬
‫‪265‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות בחברה ובבית הספר‬ ‫‪243‬‬ ‫חשבונאות ניהולית‬
‫‪265‬‬ ‫התאטרון הישראלי – תהליכי דמוקרטיזציה‬ ‫‪244‬‬ ‫השבחת ערך חברות‬
‫‪266‬‬ ‫דמוקרטיה ופמיניזם‪ :‬סוגיות נבחרות‬ ‫‪244‬‬ ‫תכנון וביצוע סקרים‬
‫‪266‬‬ ‫חופש הדת והאמונה במשפט הבין‪-‬לאומי‬ ‫‪244‬‬ ‫נושאים נבחרים בהתנהגות צרכנים‬
‫‪266‬‬ ‫הדמוקרטיה הנוצרית‪ :‬מפלגות‪ ,‬הוגים בוחרים‬ ‫‪245‬‬ ‫פרסום‪ :‬תאוריה ויישום‬
‫‪267‬‬ ‫שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט פילוסופי‬ ‫‪245‬‬ ‫משפט העבודה‬
‫‪267‬‬ ‫דמוקרטיה ותקשורת‪ :‬מבטים הדדיים‬ ‫‪245‬‬ ‫דיני הסחר הבין‪-‬לאומי‬
‫‪267‬‬ ‫סמינר מתודולוגי לכתיבה מחקרית‬ ‫‪246‬‬ ‫עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה‬
‫‪268‬‬ ‫עבודת תזה בלימודי דמוקרטיה‬ ‫‪246‬‬ ‫מדיניות ציבורית – מתאוריה למעשה‬
‫‪ s‬קורסים נוספים המקנים נ"ז בלימודי‬ ‫‪246‬‬ ‫אתיקה בעסקים‬
‫‪270‬‬ ‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬ ‫‪247‬‬ ‫תכנון כוח אדם בכלים סטטיסטיים‬
‫‪247‬‬ ‫הערכת תפקוד בארגון‪ :‬התפתחות ושינוי‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' 'מערכות למידה'‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪247‬‬
‫‪248‬‬
‫דינמיקה של משא ומתן – מתאוריה ליישום‬
‫מנהיגות בארגונים‬
‫‪271‬‬ ‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‬
‫‪271‬‬ ‫שיטות מחקר בחינוך‬ ‫‪248‬‬ ‫תכניות לשיתוף עובדים ולדמוקרטיה‬
‫‪271‬‬ ‫הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה ומעשה‬ ‫‪248‬‬ ‫יחסי עבודה בעידן הגלובליזציה‬
‫‪272‬‬ ‫תאוריות למידה והוראה‬ ‫‪249‬‬ ‫תרבות וניהול‬
‫‪272‬‬ ‫טכנולוגיה ולמידה‬ ‫‪249‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬לאומית – היבטים מוניטריים‬
‫‪272‬‬ ‫טכנולוגיות למידה לסוגיהן‪ :‬עקרונות ויישום‬ ‫‪249‬‬ ‫בריתות אסטרטגיות‪-‬עסקיות גלובליות‬
‫‪273‬‬ ‫עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה‬ ‫‪250‬‬ ‫מימון עסקי רב‪-‬לאומי‬
‫‪273‬‬ ‫שילוב טכנולוגיות מידע בתחומי דעת‬ ‫‪250‬‬ ‫יזמות עסקית – היבטים תיאורטיים וניהוליים‬
‫‪273‬‬ ‫גישות ומודלים בעיצוב ופיתוח של מערכות‬ ‫‪250‬‬ ‫ארגון ענפי‬
‫‪274‬‬ ‫סוגיות בפסיכולוגיה של משתמש רשת האינטרנט‬ ‫‪251‬‬ ‫יישומי אקונומטריקה בניהול‬
‫‪274‬‬ ‫ממידע לידע‪ :‬מחיפוש מידע לבניית ידע‬ ‫‪251‬‬ ‫תורת המיקום‬
‫‪274‬‬ ‫גישות בתכנון ובהערכה של מערכות למידה‬ ‫‪251‬‬ ‫ניהול פרויקטים למינהל עסקים‬
‫‪275‬‬ ‫חלופות בהערכת הישגים‬ ‫‪252‬‬ ‫אסטרטגיה של התפעול‬
‫‪275‬‬ ‫פיתוח תכניות לימודים בתחומי דעת‬ ‫‪252‬‬ ‫ניהול התפעול בארגון‬
‫‪275‬‬ ‫מורים בעולם של שינוי‪ :‬מגמות ואתגרים‬ ‫‪252‬‬ ‫סמינר‪ :‬הערך האינפורמטיבי של הדיווח הכספי‬
‫‪276‬‬ ‫שינוי ארגוני במערכות למידה‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬כלכלה ומימון התנהגותיים‬
‫‪276‬‬ ‫אוניברסיטאות פתוחות – דמוקרטיזציה‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬ניהול ידע‬
‫‪276‬‬ ‫בחירה בחינוך‪ :‬בתי ספר ותהליכים חלופיים‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי‬
‫‪277‬‬ ‫בחינת גמר בחינוך במגמת טכנולוגיות למידה‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬כלכלת כוח אדם‬
‫‪277‬‬ ‫בחינת גמר בחינוך במגמת מערכות למידה‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬שווקים אלקטרוניים‬
‫‪277‬‬ ‫פרויקט בחינוך‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬מתודולוגיות פיתוח מערכות מידע‬
‫‪278‬‬ ‫תזה בחינוך‬ ‫‪255‬‬ ‫מתמטיקה למוסמך במינהל עסקים – אלגברה‬
‫‪255‬‬ ‫מתמטיקה למוסמך במינהל עסקים‬
‫המחשבה הביולוגית‬ ‫‪ ‬‬ ‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬ ‫‪ ‬‬
‫‪281‬‬ ‫הגדרת החיים‬ ‫‪259‬‬ ‫דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית‬
‫‪281‬‬ ‫רדוקציה‪,‬טלאולוגיה ומקומן בביולוגיה‬ ‫‪259‬‬ ‫הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות‬

‫‪9‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫תעודת הוראה בספרות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪281‬‬

‫‪282‬‬
‫מכניזם‪ ,‬ויטליזם ואורגניציזם‬
‫מיזמי גנום האדם‪ :‬גנטיקה וגנאתיקה‬
‫‪307‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת ספרות‬
‫‪307‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת הספרות – פרקטיקום‬ ‫‪282‬‬ ‫בעיית הגוף והנפש‬
‫‪307‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪282‬‬ ‫תורת האבולוציה ותנועת הבריאתנות‬
‫‪283‬‬ ‫רפואה אלטרנטיבית במבט ביקורתי‬
‫תעודת הוראה במדעי החברה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪283‬‬
‫‪283‬‬
‫בעיות נבחרות בביואתיקה‪ :‬ניסויים בבעלי חיים‬
‫המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה‬
‫‪308‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת מדעי החברה‬
‫‪284‬‬ ‫הסוציוביולוגיה ונגזרותיה‪ :‬מדע במחלוקת‬
‫‪308‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת מדעי החברה – פרקטיקום‬
‫‪308‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫מדעי המחשב‬ ‫‪ ‬‬
‫תעודת הוראה באזרחות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪287‬‬
‫‪287‬‬
‫נושאים נבחרים באלגוריתמים‬
‫מודלים ושיטות אפיון של מערכות מקביליות‬
‫‪309‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת האזרחות‬
‫‪309‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת האזרחות – פרקטיקום‬ ‫‪287‬‬ ‫אלגוריתמים אקראיים‬
‫‪309‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪288‬‬ ‫אימות ממוחשב של חומרה ותוכנה‬
‫‪288‬‬ ‫גאומטריה חישובית‬
‫תעודת הוראה בפסיכולוגיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪288‬‬
‫‪289‬‬
‫תורת התורים ויישומים במדעי המחשב‬
‫סימולציה – בניית מודלים וניתוחם‬
‫‪310‬‬ ‫תורת החינוך‬
‫‪289‬‬ ‫מערכות תגובתיות ומערכות זמן אמת‬
‫‪310‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת הפסיכולוגיה‬
‫‪289‬‬ ‫עיבוד תמונה‬
‫‪310‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת הפסיכולוגיה – פרקטיקום‬
‫‪290‬‬ ‫הנדסת תוכנה‬
‫‪311‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬
‫‪290‬‬ ‫ניתוח ועיצוב מונחה עצמים‬
‫תעודת הוראה במדעי המחשב‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪290‬‬
‫‪291‬‬
‫בדיקות תוכנה‬
‫אופטימיזציה קומבינטורית‬
‫‪312‬‬ ‫סדנה בדידקטיקה של מדעי המחשב‬ ‫‪291‬‬ ‫אלגוריתמי קירוב‬
‫‪312‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת מדעי המחשב‬ ‫‪291‬‬ ‫אבטחת מערכות תוכנה‬
‫‪313‬‬ ‫‪ s‬הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪292‬‬ ‫טכניקות עיבוד אילוצים ויישומיהן‬
‫‪292‬‬ ‫נושאים מתקדמים במערכות בסיסי‪-‬נתונים‬
‫‪315‬‬ ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬ ‫‪292‬‬ ‫סמינר לתואר שני‬
‫‪293‬‬ ‫סמינר‪ :‬נושאים תאורטיים במדעי המחשב‬
‫‪293‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים לרשתות מחשבים‬
‫‪293‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אבטחה ופרטיות מידע‬
‫‪294‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים ותאוריה‬
‫‪294‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬מערכות בסיסי‪-‬נתונים‬
‫‪294‬‬ ‫עבודה מסכמת במדעי המחשב‬
‫‪295‬‬ ‫עבודת תזה במדעי המחשב‬

‫לימודי תרבות‬ ‫‪ ‬‬

‫‪299‬‬ ‫חברה‪ ,‬תרבות וייצוג‬
‫‪299‬‬ ‫תאוריות וגישות בחקר התרבות‬
‫‪299‬‬ ‫גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות‬
‫‪300‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות בישראל‬
‫‪300‬‬ ‫פייר בורדייה‪ :‬טעם‪ ,‬הון תרבותי ואמנויות‬
‫‪300‬‬ ‫יהדות‪ ,‬עבריות‪ ,‬ישראליות‪ :‬היבטים תרבותיים‬
‫‪301‬‬ ‫סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות‬
‫‪301‬‬ ‫סוגיות בתאוריה של המרחב‬

‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה בתורה שבעל‪-‬פה ומחשבת ישראל‬ ‫‪ ‬‬
‫‪305‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת תושב"ע ומחשבת ישראל‬
‫‪305‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת תושב"ע ומחשבת ישראל‬

‫תעודת הוראה בהיסטוריה‬ ‫‪ ‬‬

‫‪306‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת ההיסטוריה‬
‫‪306‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת ההיסטוריה – פרקטיקום‬

‫‪10‬‬
 ‫תיאורי הקורסים‬

‫)כל ההפניות במקרא זה מפנות‬ ‫מקרא לתיאור קורס‬ ‫מבוא‬

‫לידיעון האקדמי(‬
‫בקטלוג זה תמצאו את תיאוריהם של הקורסים הנלמדים‬
‫באוניברסיטה הפתוחה ושל קורסים המצויים עדיין בשלבי‬
‫מדעי הרוח‬ ‫פיתוח‪ ,‬אבל מועד הוראתם נראה לעין ומן הראוי שתדעו על‬
‫קיומם העתידי בעת תכנון לימודיכם לתואר‪ .‬כאשר אתם‬
‫מוסיקה‬ ‫מתכננים את לימודיכם לסמסטרים הקרובים‪ ,‬עיינו בטבלת‬
‫ראו סעיף‬ ‫הקורסים השנתית הנמצאת בסעיף ‪ 7.2‬בידיעון האקדמי‪ .‬בטבלה‬
‫‪4.2.1‬‬ ‫ראו סעיף‬ ‫זו תמצאו את מועדי ההוראה של הקורסים‪.‬‬
‫בידיעון‬ ‫‪ 10411‬האופרה*‬ ‫‪4.2.2‬‬
‫בידיעון‬
‫קורס‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫תיאורי הקורסים לתואר ראשון מחולקים לארבעה תחומים‪:‬‬
‫מרחיב‪-‬דעת‬ ‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫מדעי הרוח‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬מדעים והנדסה‪ .‬כל הקורסים האלה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר בנימין פרל‪ ,‬ראו פרק ‪17‬‬
‫ראו סעיף‬ ‫מקנים ניקוד לתואר אקדמי‪ .‬אחריהם מתוארים הקורסים‬
‫בידיעון‬ ‫ללימוד אנגלית כשפה זרה‪ .‬בכל אחד מארבעת התחומים ממוינים‬
‫ד"ר רון וידברג )כתיבה(‪ ,‬ענת שרון; ד"ר בת‪-‬שבע‬ ‫‪4.2.4‬‬
‫ראו סעיף‬ ‫שפירא‪ ,‬נילי וייס )עריכה(‬ ‫בידיעון‬ ‫הקורסים לפי הדיסציפלינות המדעיות‪ ,‬ובכל דיסציפלינה הם‬
‫‪4.2.3‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬פרופ' אבי עוז‪,‬‬ ‫מסודרים על‪-‬פי רמות‪ :‬רמת פתיחה‪ ,‬רמה רגילה‪ ,‬רמה מתקדמת‪.‬‬
‫בידיעון‬ ‫פרופ' אלכסנדר סינברגר‪ ,‬פרופ' מרדכי סתר‪,‬‬
‫ד"ר נחום אמיר‪ ,‬ד"ר אריאל הירשפלד‬
‫תיאורי הקורסים לתואר שני מופיעים בהמשך לתיאורי הקורסים‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם ז'אנר מרכזי‬ ‫לתואר ראשון ואחריהם מופיעים תיאורי הקורסים לתעודות‬
‫בתרבות העולם המערבי המשלב תאטרון‪ ,‬ספרות‬
‫ומוסיקה‪ .‬הקורס עוקב אחרי התפתחות האופרה‬ ‫הוראה‪.‬‬
‫מראשיתה במאה ה‪ 17-‬ועד המאה ה‪ ,20-‬זאת‬
‫באמצעות היכרות מעמיקה עם עשר אופרות מייצגות‪.‬‬ ‫בשורות הראשונות של כל תיאור קורס מצוי מידע חיוני על‬
‫לכל אופרה מוקדשת יחידת לימוד אחת )"המסך"(‪,‬‬ ‫מאפייני הקורס‪ .‬בכותרת לכל קורס מצוין שם הקורס ומספרו‪.‬‬
‫הדנה בה על כל היבטיה‪ :‬הרקע ההיסטורי‪ ,‬מבנה‬
‫העלילה‪ ,‬שילוב של מוסיקה וטקסט‪ ,‬מקומה של‬ ‫מתחת לכותרת הקורס מצוינים מספר נקודות הזכות )נ"ז( שהוא‬
‫האופרה בין כלל יצירותיו של המלחין וסגנונה‬ ‫מקנה לעומדים בדרישותיו ורמת הקורס‪ .‬ישנם קורסים שבהם‬
‫המוסיקלי‪.‬‬ ‫לאחר מכן מצוינים תחום ודיסציפלינה נוספים שבהם הקורס‬
‫תוך כדי לימוד מפורט של האופרות יילמדו מושגי‬ ‫מקנה נ"ז‪ .‬לכל קורס מצוין מהם תנאי הקבלה והידע הקודם‬
‫יסוד הקשורים בעולם האופרה‪ ,‬כגון‪ :‬רצ'יטטיב‪,‬‬ ‫הנדרש כדי ללמוד אותו )ידע קודם דרוש או מומלץ(‪.‬‬
‫אריה‪ ,‬אנסמבל‪ ,‬פתיחה‪ ,‬הקולות האופראיים‬
‫והתאמתם לתפקידים שונים‪ ,‬תפקידם של הבמאי‬
‫והמנצח וכדומה‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת להקל על ההבנה של מבנה התיאור‪ ,‬יצרנו מקרא לתיאור‬
‫הקורס מיועד לחובבי מוסיקה בכלל ואוהבי‬ ‫קורס‪ .‬המקרא מפנה לסעיפים הרלוונטיים בידיעון האקדמי‬
‫אופרה בפרט‪ ,‬אך גם לסטודנטים המעוניינים‬ ‫שבהם הסבר על מאפייני הקורס‪.‬‬
‫בהיכרות ראשונה עם תחום שאינו מוכר להם‪ .‬לא‬
‫נדרש ידע מוקדם במוסיקה או בקריאת תווים‪.‬‬
‫ראו סעיף‬ ‫בנוסף‪ ,‬תיאורו של כל קורס כולל פירוט של צוות הפיתוח של‬
‫‪4.4‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫הקורס וכן תמצית התכנים הנלמדים בקורס ותיאור של חומר‬
‫בידיעון‬ ‫אבירות כפרית ‪ /‬מסקאני‬ ‫מסך ראשון‬
‫הולדת האופרה – אורפאו ושיבתו של‬ ‫מסך שני‬ ‫הלימוד המורכב מספרים שפותחו והופקו באוניברסיטה הפתוחה‬
‫אוליסס ‪ /‬מונטוורדי‬ ‫במיוחד בשביל הסטודנטים שלה‪ .‬במקרים הרלוונטיים מצוינים‬
‫נישואי פיגארו ‪ /‬מוצרט**‬ ‫מסך שלישי‬ ‫גם שמותיהם של ספרים אחרים הנלווים לחומר הלימוד‪.‬‬
‫ריגולטו ‪ /‬ורדי‬ ‫מסך רביעי‬ ‫התיאורים הקצרים האלה נותנים רק מידע ראשוני על התכנים‬
‫האנסמבל האופראי – קטעי אנסמבל‬ ‫מסך חמישי‬
‫מתוך נישואי פיגארו ‪ /‬מוצרט‪,‬‬ ‫ועל השיטות של הקורסים‪ ,‬והם נועדו לשמש תמרורי כיוון‬
‫ריגולטו ‪ /‬ורדי ולה בוהם ‪ /‬פוצ'יני‬ ‫כלליים למי שמבקשים לנתב את דרכם בהכנת מסלול הלימודים‪.‬‬
‫הספר מסביליה ‪ /‬רוסיני‬ ‫מסך שישי‬
‫דון ג'ובאני ‪ /‬מוצרט‬ ‫מסך שביעי‬
‫הוולקירה ‪ /‬ואגנר‬ ‫מסך שמיני‬ ‫שימו לב! תיאורי קורסים שנוספו לאחר הדפסת קטלוג הקורסים‬
‫שלומית ‪ /‬ריכרד שטראוס‬ ‫מסך תשיעי‬ ‫מופיעים באתר הבית של האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬בכתובת‪:‬‬
‫הנער והקסמים ‪ /‬ראוול‬ ‫מסך עשירי‬
‫‪http://www.openu.ac.il‬‬
‫חומר הלימוד כולל הקלטות של דוגמאות‬
‫מוסיקליות מתוך האופרות הנדונות בספרי‬
‫הלימוד‪ ,‬וסרטי ‪ DVD‬של האופרות במלואן‪ ,‬עם‬
‫תרגום לעברית‪ .‬ספרי הלימוד כוללים גם את יש לשים לב‬
‫להערות הרגל‬ ‫הליברית – מקור מול תרגום לעברית‪.‬‬
‫ולסעיף אליו‬
‫הן מפנות‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה‬ ‫*‬
‫הזאת יש השלכות על מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪ ,‬בנוסף‬
‫לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫חומר הלימוד כלול גם בקורס תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬ ‫**‬
‫ה‪ 18-‬ובקורס מוסיקה ממבט ראשון‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫תיאורי הקורסים‬
 ‫תיאורי‬
‫הקורסים‬

‫תואר ראשון ‪15 /‬‬

‫לימודי שפות ‪227 /‬‬

‫תואר שני ‪235 /‬‬

‫תעודות הוראה ‪303 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תיאורי‬
‫הקורסים‬
‫לתואר ראשון‬

‫מדעי הרוח ‪17 /‬‬

‫מדעי החברה ‪75 /‬‬

‫מדעים ‪141 /‬‬

‫הנדסה ‪219 /‬‬

‫לימודי שפות ‪227 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי הרוח‬

‫מדעי הרוח – כללי ‪19 /‬‬

‫מדעי היהדות ‪20 /‬‬

‫היסטוריה ‪25 /‬‬

‫גיאוגרפיה ‪43 /‬‬

‫פילוסופיה ‪44 /‬‬

‫בלשנות ‪49 /‬‬

‫ספרות ‪53 /‬‬

‫קולנוע ‪62 /‬‬

‫תולדות האמנות ‪66 /‬‬

‫מוסיקה ‪68 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מדעי הרוח – כללי‬
‫תואר ראשון‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫‪ 10160‬יישומי מחשב למדעי הרוח*‬

‫קורס ברמת פתיחה שאינו מקנה נקודות זכות‬
‫יישומי מחשב למדעי החברה )‪) (10159‬פ( –‬
‫משובץ במדעי החברה – כללי עמ' ‪.77‬‬ ‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫יישומי מחשב למדעים )‪) (20126‬פ( – משובץ‬

‫במדעים – כללי עמ' ‪.143‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬רבקה גדות‪,‬‬
‫דוד לופו‪ ,‬ישראל אורלן‪ ,‬ענת שרון‬

‫מטרות הקורס‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מקנים נקודות זכות‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בנושא המחשב האישי‬
‫במדעי הרוח – כללי‪.‬‬ ‫ויישומיו ובנוסף לאפשר התנסות במרכיבים‬
‫השונים של התקשוב כדי להכשיר את‬
‫הסטודנטים להשתתף בקורסים מתוקשבים‬
‫בהמשך לימודיהם‪ .‬בקורס יוצגו כלי עזר‬
‫ממוחשבים שישרתו את הסטודנטים הן במהלך‬
‫לימוד הקורסים ובעת כתיבת עבודות‬
‫סמינריוניות‪ ,‬והן בעבודתם בעתיד‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫הקורס הוא קורס מתוקשב הכולל קבוצות דיון‪,‬‬
‫הורדת מטלות מאתר הקורס‪ ,‬שליחת מטלות‬
‫בדואר אלקטרוני ו‪/‬או במערכת שליחת המטלות‬
‫הממוחשבת‪ .‬המטלות בקורס כוללות יישום של‬
‫התוכנות הנלמדות‪ ,‬ופרויקט מסכם שישלב יישום‬
‫של כל החומר הנלמד בקורס‪.‬‬

‫לצורך לימוד הקורס דרוש מחשב אישי עם‬

‫תמיכה בעברית; תוכנת חלונות בעברית )גרסת‬
‫‪ Windows98‬ומעלה(; התוכנות הנלמדות בקורס;‬
‫כונן ‪ ;CD-ROM‬כרטיס קול; מודם וחיבור‬
‫לאינטרנט‪.‬‬

‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא להכרת המחשב‬
‫מערכת ההפעלה חלונות ‪WINDOWS‬‬
‫מעבד התמלילים ‪WORD‬‬
‫האינטרנט ויישומיו‬
‫היכרות בסיסית עם הגיליון האלקטרוני‬
‫‪EXCEL‬‬
‫תוכנת המצגות ‪POWER POINT‬‬

‫אפשר לגשת לבחינת פטור במקום ללמוד את‬ ‫*‬

‫הקורס‪ .‬הבחינה כרוכה בתשלום‪ .‬פרטים באתר‬
‫הקורס ובסעיף ‪ 20.2.1‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫בקורס זה לא נלמד נושא הגיליון האלקטרוני‬
‫בהיקף הנלמד בקורסים יישומי מחשב למדעי‬
‫החברה )‪ (10159‬ויישומי מחשב למדעים )‪.(20126‬‬
‫לכן‪ ,‬מי שילמד קורסים אלה‪ ,‬יהיה פטור מלימוד‬
‫קורס זה‪ ,‬אך מי שילמד קורס זה לא יהיה פטור‬
‫מלימוד קורסים אלה בתכניות בהן הם נדרשים‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מדעי היהדות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10710‬ראשית המלוכה בישראל –‬ ‫‪ 10278‬מבוא למקרא‬
‫‪ 10667‬ספר בראשית‬
‫ספר שמואל*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מקרא‬ ‫נושא‪ :‬מקרא‬ ‫נושא‪ :‬מקרא‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר שמאי גלנדר )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב ויסמן )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬
‫ד"ר סינתיה אדנבורג; משה שפרבר‪ ,‬אדי זילצר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה גרסיאל )כתיבה(‪,‬‬ ‫פרופ' יצחק אבישור‪ ,‬פרופ' נילי שצ'ופק‪,‬‬
‫)עריכה(‬ ‫אברהם ניסנבוים; בת‪-‬חן פירסט‪ ,‬משה שפרבר‪,‬‬ ‫ד"ר סינתיה אדנבורג‪ ,‬ד"ר אלי ברוך‪ ,‬ד"ר שמאי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אד גרינשטיין‪ ,‬פרופ' משה גרסיאל‪,‬‬ ‫אדי זילצר )עריכה(‬ ‫גלנדר‪ ,‬ד"ר שלומית ירון‪ ,‬ד"ר רות פידלר‪ ,‬תמר‬
‫פרופ' יאיר הופמן‪ ,‬פרופ' זאב וייסמן‪ ,‬ד"ר שלומית‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ש' אברמסקי‪ ,‬פרופ' ש' אחיטוב‪,‬‬ ‫למפרום; אדי זילצר )עריכה(‪ ,‬זאב פרל )עיצוב(‬
‫ירון‪ ,‬ד"ר חיה כץ‬ ‫פרופ' פ' ארצי‪ ,‬פרופ' ב' עודד‪ ,‬פרופ' ג' גליל‪ ,‬פרופ'‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בנימין אופנהיימר‪ ,‬פרופ' משה‬
‫ז' ויסמן‪ ,‬פרופ' ש' ורגון‪ ,‬פרופ' ר' כשר‪ ,‬פרופ' ע'‬ ‫גרסיאל‪ ,‬פרופ' אבי הורביץ‪ ,‬פרופ' משה ויינפלד‪,‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫פריש‪ ,‬ד"ר ד' גלעד‪ ,‬ד"ר מ' הלצר‪ ,‬א' ניסנבוים‬ ‫פרופ' יאיר זקוביץ‪ ,‬פרופ' עמנואל טוב‪ ,‬פרופ'‬
‫ספר בראשית הוא "ספר של התחלות"‪ ,‬והוא‬ ‫שמריהו טלמון‪ ,‬פרופ' ברוך לוין‪ ,‬פרופ' בוסתנאי‬
‫מתמודד עם שאלות עקרוניות‪ ,‬כגון היחסים בין‬
‫מטרות הקורס‬ ‫עודד‪ ,‬פרופ' בנימין קדר‬
‫ספר שמואל מספר על הפיכת ישראל מאיגוד‬
‫האלוהים ועולם הטבע‪ ,‬מהות האנושות וטיבו של‬
‫שבטים למדינה שבראשותה מלך‪ .‬בכך הוא‬ ‫מטרות הקורס‬
‫האדם‪ ,‬העקרונות המנחים את היחסים ההדדיים‬
‫משמש חלון ראווה לתפיסות המקרא על אודות‬ ‫הכשרת הסטודנט ללימוד מדעי של המקרא;‬
‫בין האל לאדם‪ ,‬ייסוד התרבות האנושית‬
‫ממשל וארגון מדיני‪ .‬הסיפורים בספר עוסקים בין‬ ‫הדרכתו בהכרת הספרות המקראית לסוגיה‬
‫והיווצרות העמים‪ .‬מעל לכל‪ ,‬נועד הספר לשמש‬
‫היתר ביחסי עם‪-‬אלוהים‪-‬ממשל‪ ,‬והם פותחים‬ ‫ולחטיבותיה ובבעיות הקשורות בהתהוות‬
‫מצג להמשך התורה‪ ,‬ועל כן הוא מתמקד בשאלות‬
‫צוהר להכרת צדדים שונים של הרעיון המדיני‬ ‫המקרא לכל שלביו; הקניית גישה לביקורת‬
‫על ראשיתה של האומה‪ ,‬כאשר הדרישות‬
‫והאידיאולוגיה שהתפתחה סביב כינון שלטון‬ ‫הספרותית ולביקורת הנוסח של המקרא; טיפוח‬
‫האישיות של האלוהים מאבות האומה מייצגות‬
‫מלוכני בישראל העתיקה‪.‬‬ ‫הבנה כוללת של המקרא כיצירה ספרותית‬
‫את "ראשית" דרישותיו מעם ישראל‪.‬‬
‫סיפורי ספר שמואל בולטים בספרות המחקרית‬ ‫המייחדת את ישראל בתרבות העולם‪.‬‬
‫על אודות העיצוב האמנותי של הסיפור המקראי‪,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הספר פותח פתח לשיח על נושאים שנויים‬
‫משום שהם מתווים רצף עלילתי רחב‪ ,‬שמאיר את‬ ‫חומר הלימוד‬
‫במחלוקת‪ .‬למשל‪ ,‬כיצד ליישב את המתח בין‬
‫הפנים השונות של הדמויות הפועלות‪ .‬בהתאם‬ ‫כרך א‬
‫התפיסה המופשטת של האל עם ייצוגו המוחשי‪,‬‬
‫לכך‪ ,‬הדיון בקורס מתקיים בשיטת "הקריאה‬ ‫יחידה ‪ 1‬ממסורת לביקורת‬
‫כפי שעולה במקצת הסיפורים; מדוע נכללו בספר‬
‫הצמודה"‪ ,‬אשר חושפת את הלומדים לאמנות‬ ‫יחידה ‪ 2‬מיצירה שבעל‪-‬פה לספרות שבכתב‬
‫מסורות המייחסות לאבות התנהגות בלתי הולמת‬
‫הסיפור המקראי תוך כדי לימוד הטקסט‪.‬‬ ‫כרך ב‬
‫לצד אלו המחזקות את הדימוי המופתי שלהם;‬
‫הקורס גם עורך היכרות עם סוגיות היסטוריות‬ ‫יחידה ‪ 3‬השירה המקראית‬
‫מדוע מעמיד האלוהים את האדם בניסיון‪ ,‬אם‬
‫הנוגעות לראשית תקופת המלוכה לאור הטקסט‬ ‫יחידה ‪ 4‬הפרוזה המקראית לסוגיה‪ :‬הסיפורת‬
‫האל הוא כל‪-‬יודע; מה נגזר מראש ובאיזו מידה‬
‫המקראי והממצא הארכיאולוגי‪ ,‬ונדונים בו‬ ‫המקראית‬
‫בחירותיו החופשיות של האדם מעצבות את‬
‫היבטים שונים בנוגע לריאליה‪ ,‬לארגון חברתי‬ ‫יחידה ‪ 5‬הפרוזה המקראית לסוגיה‪ :‬החוק;‬
‫גורלו‪.‬‬
‫ולאופן התיאור ההיסטוריוגרפי‪.‬‬ ‫הנאום; תעודות ורשימות‬
‫הקורס עוסק בשאלות אלו ואחרות‪ ,‬תוך כדי דיון‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫כרך ג‬
‫באומנות הסיפור המופלאה של סיפורי בראשית‬ ‫כרך א‬ ‫יחידה ‪ 6‬ספרות התורה‬
‫ובמסרים הרעיוניים המשתקפים מהם‪ .‬בד בבד‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא לספר שמואל‬ ‫כרך ד‬
‫עוקב הקורס אחר הרכב הספר ותהליך חיבורו‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬שלהי תקופת השופטים – ימי עלי‬ ‫יחידה ‪ 7‬ההיסטוריוגרפיה המקראית הקדומה‬
‫תוך בחינת זיקתו לרבדים אחרים בספרות‬ ‫ושמואל‬ ‫יחידה ‪ 8‬ההיסטוריוגרפיה המקראית‬
‫המקראית ולספרות עמי הסביבה‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬ייסוד המלוכה בישראל והתבססותה‬ ‫המאוחרת‬
‫כרך ב‬ ‫כרך ה‬
‫יחידה ‪ 4‬מלחמותיו של שאול בפלשתים‬ ‫יחידה ‪ 9‬ספרות הנבואה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ובעמלק‬ ‫יחידה ‪ 10‬הספרות המזמורית‬
‫כרך א‬ ‫יחידה ‪ 5‬הופעתו של דוד ושירותו בחצר שאול‬ ‫כרך ו‬
‫ספר בראשית‪ :‬מבנה‪ ,‬תכנים וסוגיית‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬שקיעתה של ממלכת שאול‬ ‫יחידה ‪ 11‬ספרות החכמה‬
‫חיבורו‬ ‫כרך ג‬ ‫יחידה ‪ 12‬התקדשות המקרא וחיתומו‬
‫הבריאה וראשית האנושות‪ :‬המקרא‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬עלייתו של דוד למלוכה‬
‫והמיתוסים הקדומים‬ ‫יחידה ‪ 8‬מבנה צבאו של דוד ומהלך מלחמותיו‬
‫הסיפורים על מעשה הבריאה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יחידה ‪ 9‬בנייתה של ממלכת דוד וארגונה‬
‫הסיפורים על ראשיתה של האנושות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫כרך ד‬
‫תולדות העמים ותולדות עם ישראל‪:‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬הסיפור על דוד ובת‪-‬שבע – החטא‬
‫יחידות ספרותיות עצמאיות‬ ‫ועונשו‬
‫סיפורי האבות והמציאות ההיסטורית‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬המרידות והתסיסה בממלכה בשלהי‬
‫כרך ב‬ ‫מלכות דוד‬
‫אמונת האבות‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬עליית שלמה למלוכה והתבססותו‬
‫מחזור סיפורי אברהם‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫כמלך‬
‫יצחק‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מחזור סיפורי יעקב‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫סיפור יוסף‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫אמנות הסיפור בספר בראשית‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מדעי היהדות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10105‬פרקי תלמוד‬ ‫‪ 10133‬מבוא לתורה שבעל‪-‬פה*‬ ‫‪ 10231‬פירוש רש"י לתורה – עיונים‬

‫בשיטתו‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה‬ ‫נושא‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה‬ ‫נושא‪ :‬מקרא‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק גילת )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬יוסף אגור‪ ,‬עדנה גולן‪ ,‬אהרון גפן‪,‬‬ ‫ד"ר יחזקאל לוגר‪ ,‬יוסף אגור‪ ,‬ד"ר חגית די‪-‬נור;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נחמה ליבוביץ‪ ,‬פרופ' משה‬
‫יעקב גרינולד‪ ,‬ישראל חזני‪ ,‬אלחנן נאה‪,‬‬ ‫טובה צורף )עריכה(‪ ,‬נאוה בן‪-‬עמי )עיצוב(‬ ‫ארנד‪ ,‬פרופ' אברהם גרוסמן )יחידה י(;‬
‫ד"ר יהונתן עץ‪-‬חיים‪ ,‬גד קרויזר )כתיבה(;‬ ‫כותבי חוץ ויועצים‪ :‬פרופ' א' גולדברג‪ ,‬ד"ר י'‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫גרטנר‪ ,‬פרופ' ש"ז הבלין‪ ,‬ד"ר מ' וייס‪ ,‬פרופ' נ'‬
‫עמיחי ישראלי‪ ,‬משה שפרבר )עריכה(‬ ‫עמינח‪ ,‬ד"ר י' עץ‪-‬חיים‪ ,‬פרופ' מ"ש פלדבלום‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מאיר וייס‪ ,‬ד"ר אברהם זלקין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יעקב א' אפרתי‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫פרופ' א' קירשנבאום‪ ,‬ד"ר ב"צ רוזנפלד‪ ,‬פרופ' ד'‬
‫ספראי‪ ,‬פרופ' נח עמינח‪ ,‬ד"ר יהונתן עץ‪-‬חיים‪,‬‬ ‫שפרבר‪ ,‬פרופ' י' תבורי‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הרב עדין שטיינזלץ‬ ‫הקורס עורך היכרות עם אחד מספרי היסוד של‬
‫התורה שבעל‪-‬פה היא פירוש‪ ,‬הרחבה והשלמה של‬ ‫פרשנות המקרא היהודית‪ ,‬פירושו של ר' שלמה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫התורה שבכתב‪ ,‬וכוללת מסורות בעל‪-‬פה שנמסרו‬ ‫יצחקי )רש"י‪ ,‬המאה ה‪ (11-‬לתורה‪ ,‬ומנסה להבין‬
‫א‪ .‬הכרת התורה שבעל‪-‬פה ומרכיביה‪ ,‬הכרת‬ ‫מדור לדור‪ .‬ברבות הימים הועלתה התורה שבעל‪-‬‬ ‫חלק מהנחותיה הבסיסיות של הפרשנות הזאת;‬
‫הספרות התלמודית‪ ,‬ספרות התנאים וספרות‬ ‫פה על הכתב‪ ,‬והיא כוללת את כל הגותם של חכמי‬ ‫כמו כן‪ ,‬הקורס עומד על עיקרי שיטתו של רש"י‬
‫האמוראים‪.‬‬ ‫ישראל בהלכה‪ ,‬באגדה ובמחשבה במשך הדורות‪.‬‬ ‫בפרשנות התורה‪ ,‬על דרכו לשאוב ממקורות‬
‫ב‪ .‬לימוד פרקי משנה וסוגיות תלמודיות‪ ,‬תוך‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫קדומים ולעבדם‪ ,‬ועל טיב הבעיות שהתמודד עמן‬
‫שימת דגש על הקניית ידע של מושגי תרבות‪,‬‬ ‫היכרות עם הנושאים הבאים‪ :‬התורה שבעל‪-‬פה‪,‬‬ ‫וטיב הפתרונות שהציע‪.‬‬
‫אורחות חיים ודרכי החשיבה‪ ,‬כפי שהם‬ ‫יסודותיה‪ ,‬מהותה‪ ,‬תולדותיה וספרותה‪ ,‬בתקופת‬ ‫במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים לקרוא‬
‫משתקפים בטקסטים התלמודיים‪.‬‬ ‫המשנה והתלמוד ובתקופה הבתר‪-‬תלמודית;‬ ‫בפירושי רש"י ולהבינם )פרט לקטעי הלכה‬
‫ג‪ .‬הקניית שיטה בעיון בטקסטים הנלמדים‪:‬‬ ‫מקורות ההלכה ועקרונותיה; דרכי הפסיקה‪,‬‬ ‫מסובכים(‪ .‬במיוחד אמור הקורס להקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬בספרות התנאים‪ :‬עיון בלשון ובהוראתה‪,‬‬ ‫ספרות הפוסקים וספרות השאלות ותשובות‪.‬‬
‫בפרשנים ובשיטותיהם‪.‬‬ ‫יכולת לנתח פירוש‪ :‬חשיפת נקודת המוצא‬
‫‪ .2‬בספרות האמוראים‪ :‬תרגום‪ ,‬פירוש‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫בכתוב‪ ,‬הבנת הפתרון המוצע ומשמעותו‬
‫ופרשנות‪ ,‬מבנה הטקסט ודרך הרצאת‬ ‫תורה שבכתב ותורה שבעל‪-‬פה – מהות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הפרשנית והרעיונית‪ ,‬הבנת הראיות‪,‬‬
‫התושב"ע; הקשר בינה לבין התורה‬
‫תוכנו‪.‬‬ ‫שבכתב‪.‬‬ ‫האסמכתאות והשיקולים השונים המובאים‬
‫‪ .3‬הכרת הפרשנות של הספרות התלמודית‪,‬‬ ‫מדרשי הלכה – מדרש ופרשנות; מידות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫בו;‬
‫הכרת ספרות העזר שבצדה ושימוש בה‪.‬‬ ‫המדרש; בית ר' עקיבא ובית ר' ישמעאל‪.‬‬ ‫יכולת הבחנה בין פירושים שונים ושקילת‬
‫המשנה – תולדות ועקרונות עריכת‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יתרונותיהם ו"חולשותיהם";‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המשנה; מפרשי המשנה‪.‬‬ ‫יכולת להגדיר את דרכו של רש"י בפתירת‬
‫מבוא לתורה שבעל‪-‬פה‬ ‫יחידות ‪2-1‬‬ ‫הברייתות והתוספתא – הברייתות;‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫בעיות פרשניות לסוגיהן‪.‬‬
‫סדרי בית דין‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫התוספתא והמשנה; עריכת התוספתא;‬
‫מפרשי התוספתא‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬על הסטודנטים להצטייד בחמישה חומשי‬
‫פסולי עדות‬ ‫יחידות ‪5-4‬‬
‫התלמוד הבבלי – מפעלם של האמוראים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫תורה עם פירוש רש"י‪.‬‬
‫מצוות סוכה‬ ‫יחידות ‪8-6‬‬
‫בפירוש המשנה ומפעלם העצמי; עריכת‬
‫ליל הסדר ומנהגיו‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫כתובה‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫התלמוד הבבלי; מפרשי התלמוד‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫התלמוד הירושלמי – אמוראי ארץ‪-‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫המלה‬ ‫יחידה א‬
‫גיטין‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫ישראל; סידור התלמוד הירושלמי‬ ‫לשון יתרה‬ ‫יחידה ב‬
‫בית הכנסת – קדושתו ותפקידו‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫וחתימתו‪.‬‬ ‫בעיות דקדוק ותחביר‬ ‫יחידה ג‬
‫ספרות האגדה – הסוגים הספרותיים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫והאמצעים הספרותיים של האגדה;‬ ‫לשון חסרה‬ ‫יחידה ד‬
‫ספרות האגדה‪.‬‬ ‫מוקדם ומאוחר בסדר המלים‬ ‫יחידה ה‬
‫סמכותם של חכמים – סמכות‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫סתירות ואי‪-‬התאמות‬ ‫יחידה ו‬
‫הפרשנות‪ ,‬החקיקה והפסיקה;‬ ‫מדרשי אגדה‬ ‫יחידה ז‬
‫המחלוקת‪ ,‬בתי דין‪.‬‬ ‫מדרשי הלכה‬ ‫יחידה ח‬
‫תקנות‪ ,‬גזרות ומנהגות – מקור והיקף‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫מדרשים ועיבודם‬ ‫יחידה ט‬
‫סמכותם של חכמים לגזור גזרות‬ ‫הרקע ההיסטורי‬ ‫יחידה י‬
‫ולהתקין תקנות; המנהג וההלכה‪.‬‬
‫משפט ומוסר – הקשר בין משפט‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫למוסר‪.‬‬
‫דרכי הפסיקה וספרות הפוסקים –‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫כללים לפסיקת ההלכה; ספרות‬
‫הפוסקים‪.‬‬
‫ספרות השו"ת – התפתחות השו"ת;‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫השו"ת כמקור להלכה; ספרות השו"ת‪.‬‬

‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית המקנה‬ ‫*‬

‫‪ 4‬נ"ז בלבד‪ .‬תיאור הקורס מבוא לתורה שבעל‪-‬‬
‫פה )‪ (42103‬ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/Kurs.html‬‬
‫לא ניתן לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬ ‫**‬
‫לימוד הקורס מבוא לתורה שבעל‪-‬פה בשפות‬
‫השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מדעי היהדות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10201‬עולמם של חכמים – לדמותם‬ ‫‪ 10229‬סוגיות במשפט העברי‬ ‫‪ 10446‬מדרש ואגדה‬
‫של חכמי ישראל בדורות‬
‫התנאים‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫נושא‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה‬ ‫נושא‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה‬
‫נושא‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לתורה שבעל‪-‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫פה‪.‬‬
‫של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מדרש ואגדה‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חנינה בן מנחם )ריכוז‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יונה פרנקל;‬
‫מבוא לתורה שבעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬שמואל ווזנר‪ ,‬שי ווזנר‪ ,‬יכין אפשטיין;‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫פרופ' חנינה בן מנחם‪ ,‬ד"ר איתמר ורהפטיג‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יעקב אלבוים‪ ,‬פרופ' י"ד גילת‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מ"ב לרנר‪ ,‬ד"ר אסתר‬ ‫ד"ר שמשון אטינגר‪ ,‬ד"ר דניאל סינקלר‪,‬‬
‫דבורז'צקי‪ ,‬יוסף אגור‪ ,‬גדעון גרייף‪ ,‬בטחה‬ ‫אורי שטרוזמן )כתיבה(; משה שפרבר )עריכה(‬ ‫הקורס פותח צוהר לעולמה של האגדה ולעולמם‬
‫הר‪-‬שפי‪ ,‬אלי יוניאן; עמיחי ישראלי )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים כהן‪ ,‬פרופ' ברכיהו ליפשיץ‪,‬‬ ‫הרעיוני של חז"ל‪ .‬חכמים הלבישו את רעיונותיהם‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל ספראי‪ ,‬פרופ' צ"מ‬ ‫פרופ' אהרן קירשנבאום‪ ,‬ד"ר ישראל יהודה‬ ‫בלבוש ספרותי – מדרשים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬משלים‪,‬‬
‫רבינוביץ‪ ,‬פרופ' ישעיהו גפני‬ ‫פתגמים וכדומה‪ .‬הקורס עוסק בניתוח ספרותי‬
‫מטרות הקורס‬ ‫של כל אחד מסוגי האגדה‪ ,‬ועומד על אופייה של‬
‫הקורס מפגיש את הסטודנטים עם דמויותיהם של‬ ‫הקורס נועד לקרב את הסטודנטים לדרך החשיבה‬ ‫כל סוגה ספרותית ודרכי הניתוח המיוחדות לה‪.‬‬
‫חכמי ישראל שעיצבו את פני האומה מסוף‬ ‫ולעולם המושגים האופייניים למשפט העברי‪,‬‬ ‫תוך כדי כך מתקבלת תמונה רחבה של עולם‬
‫תקופת בית שני עד להתבססות המרכז הרוחני‬ ‫ולהעניק מבט כללי על ייחודה של מערכת המשפט‬ ‫האגדה‪ ,‬של דרך מחשבתם של חז"ל‪ ,‬ושל‬
‫ביבנה‪ .‬עיקר הלימוד ייעשה תוך עיון ביקורתי‬ ‫העברי ועל השקפותיה בתחומי החברה והיחיד‬ ‫האמצעים הספרותיים שבהם השתמשו‪ .‬במהלך‬
‫במקורות חז"ל‪ ,‬ליבון החומר‪ ,‬ניתוחו‪ ,‬השוואתו‬ ‫לעומת המשפט במדינת ישראל‪ .‬הנושאים השונים‬ ‫לימוד הקורס רוכש הסטודנט כלים ומיומנויות‬
‫והסקת מסקנות על בסיס המקבילות והשינויים‬ ‫נדונים בעזרת טקסטים משפטיים מהעת‬ ‫לקריאה עצמית של האגדה‪ ,‬להבנת דרכי ביטויה‬
‫שבין המקורות‪ .‬בדרך זו יתוודעו הסטודנטים אל‬ ‫העתיקה‪ ,‬מקורות חז"ל‪ ,‬פסקי דין של בתי משפט‬ ‫ולהתמודדות עם רעיונותיה‪.‬‬
‫המקורות עצמם )אין צורך בידיעת השפה‬ ‫בארץ ובעולם ומאמרים עדכניים‪.‬‬
‫הארמית( ויכירו את מהותם‪ ,‬שורשם ומשמעותם‬ ‫חומר הלימוד‬
‫של ההבדלים שביניהם‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה א‬
‫חמש היחידות הראשונות בקורס עוסקות ב'נושאי‬ ‫דרכי הדרשה א‬ ‫יחידה ב‬
‫אף כי מרבית היחידות מהוות מונוגרפיות של‬ ‫דרכי הדרשה ב‬ ‫יחידה ג‬
‫רוחב' המטרידים כל משפטן‪ :‬דרך כתיבתו של‬
‫האישים הבולטים בתקופה הנדונה‪ ,‬ישמשו אלה‬ ‫סיפור האגדה המרחיב את הסיפור‬ ‫יחידה ד‬
‫החוק בספר החוקים‪ ,‬יכולתו של בית המשפט‬
‫גם זרקור להארת תהליכים וקווי התפתחות‬ ‫המקראי‬
‫לפרוץ את הוראת החוק או ליישמה בדרך‬
‫ועיצוב של חיי כלל האומה‪ ,‬ויציגו את מערכת‬ ‫סיפורי מעשי חכמים‬ ‫יחידה ה‬
‫המנוגדת לו‪ ,‬המתח בין החוק והצדק‪ ,‬משמעות‬
‫הנסיבות וגורמי היסוד שהשפיעו על מהלך‬ ‫המשל‬ ‫יחידה ו‬
‫המחלוקת במשפט ורישומה בתקופות הבאות‪,‬‬
‫המאורעות‪.‬‬ ‫הפתגם ומימרת החכמה‬ ‫יחידה ז‬
‫ויכולתו של היחיד לעשות דין לעצמו ללא‬
‫כדי להגיש סקירה כוללת ומקיפה‪ ,‬הוקדשה‬ ‫המערכת המשפטית‪ .‬ארבע היחידות האחרות‬ ‫עיונים במחשבת חז"ל‬ ‫יחידה ח‬
‫יחידת המבוא לנושאים שונים הקשורים בעולמם‬ ‫דנות בסוגיות ספציפיות בעלות היבט פילוסופי‬ ‫תולדות ספרות האגדה א‪ :‬ספרות‬ ‫יחידה ט‬
‫של חכמינו‪ ,‬כגון‪ :‬ערכי היסוד בתורת חז"ל;‬ ‫מתחום המשפט המהותי‪.‬‬ ‫התנאים‬
‫הכשרתו של חכם; מעמד ותואר; סדרי לימוד‬ ‫תולדות ספרות האגדה ב‪ :‬ספרות‬ ‫יחידה י‬
‫והווי בית המדרש; דמותו של החכם; תלמוד‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫האמוראים והמדרש המאוחר‬
‫ומעשה‪ ,‬ואחרים‪.‬‬ ‫הפורמליסטיקה המשפטית של‬ ‫יחידה א‬ ‫תולדות פרשנות האגדה‬ ‫יחידה יא‬
‫ההלכה‬ ‫תולדות מחקר האגדה‬ ‫יחידה יב‬
‫חומר הלימוד‬ ‫סמכויות השפיטה של בית הדין‪:‬‬ ‫יחידה ב‬
‫עולמם של חכמים )מבוא(‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הוראת שעה‬
‫חוני המעגל‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫דין ויושר‬ ‫יחידה ג‬
‫שמעון בן שטח‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מחלוקת‬ ‫יחידה ד‬
‫הלל הזקן‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫עשיית דין עצמית‬ ‫יחידה ה‬
‫רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫תקנת השוק – זכותו של הקונה רכוש‬ ‫יחידה ו‬
‫רבן יוחנן בן זכאי – קריאה מודרכת‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫גנוב ללא ידיעתו‬
‫רבן גמליאל‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫עשיית עושר ולא במשפט – הנאה‬ ‫יחידה ז‬
‫ר' אליעזר בן הורקנוס‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫מרכושו של אחר מבלי לפגוע בו‪ ,‬אך‬
‫ר' יהושע בן חנניה‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫גם בלי לשלם לו‬
‫ר' עקיבא – חייו ומותו‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫הפלה – היחס להפלת ולד‬ ‫יחידה ח‬
‫ר' עקיבא – משנתו‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫רצח מתוך רחמים – המתת חסד‬ ‫יחידה ט‬
‫עולמם של חכמים )סיכום(‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫לחולים סופניים והטיפול בהם‬

‫ספר נלווה‬
‫ש' ספראי‪ ,‬רבי עקיבא בן‪-‬יוסף‪ ,‬חייו ומשנתו‬
‫)מוסד ביאליק‪ ,‬תשל"א(‪ .‬הספר ניתן לרכישה‬
‫באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10202‬הלכה והגות – קווי יסוד‬
‫במשנתו של הרמב"ם*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מחשבת ישראל‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מדרש ואגדה‪,‬‬
‫פילוסופיה יוונית – מתאלס עד אריסטו‪ ,‬ואחד‬
‫מבין הקורסים עולמם של חכמים – לדמותם‬
‫של חכמי ישראל בדורות התנאים‪ ,‬מבוא‬
‫לתורה שבעל‪-‬פה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק טברסקי )כתיבה(‪,‬‬
‫בעז מדמון; משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יעקב לוינגר‪ ,‬פרופ' יוסף‬
‫סרמוניטה‪ ,‬פרופ' אליעזר שבייד‬
‫מרכזיותו של הרמב"ם בתולדות היהדות‬
‫ובהיסטוריה היהודית היא מן המוסכמות‪ .‬היקף‬
‫יצירתו‪ ,‬החדשנות‪ ,‬המקוריות והנועזות שבכתביו‬
‫היו מן הגורמים לכך שהגותו הטביעה חותם על‬
‫אופ ָיה של היהדות כולה‪ ,‬במידה רבה עד ימינו‬
‫אלה‪ .‬הקורס מאפשר לסטודנטים להיחשף אל‬
‫מפעל הרמב"ם וייחודו‪ .‬הרמב"ם מיוצג בו על כל‬
‫מגוון חיבוריו והשפעתם במרוצת הדורות‪.‬‬
‫המוטיב העיקרי הוא מרכזיותה והשפעתה של‬
‫יצירתו הן בתחום ההלכה והן בתחום ההגות‬
‫הפילוסופית‪ ,‬ומיזוגם של שני תחומים אלה‬
‫לאחדות אחת‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה א מבוא‪ :‬חייו ויצירותיו של הרמב"ם;‬
‫תכונות כלליות של האיש ומפעלו‪.‬‬
‫יחידה ב פירוש המשנה וספר המצוות‪ :‬ניתוח‬
‫אופיו של פירוש המשנה והרקע הספרותי לספר‬
‫המצוות; תורת העיקרים‪.‬‬
‫יחידה ג משנה תורה – מניעים ומגמות‪ :‬ניתוח‬
‫כל המקורות שבהם מדבר הרמב"ם על אודות‬
‫ספרו משנה תורה‪ .‬הסקת מסקנות באשר למניעיו‬
‫ולמגמותיו של המחבר‪.‬‬
‫יחידות ד‪-‬ה משנה תורה‪ :‬תיאור וניתוח חמש‬
‫התכונות העיקריות של משנה תורה‪.‬‬
‫יחידות ו‪-‬ז טעמי המצוות‪ :‬דיון מקיף בבעיית‬
‫טעמי מצוות; הקמת מודל לבחינת השיטות‬
‫בסוגיה זו‪ ,‬ניתוח דעת הרמב"ם תוך כדי השוואה‬
‫בין משנה תורה למורה נבוכים‪.‬‬
‫יחידה ח מורה נבוכים‪ :‬תולדות הפילוסופיה‬
‫היהודית; שכל והתגלות – מקומה של‬
‫הפילוסופיה ביהדות; אופיו ומגמתו של מורה‬
‫נבוכים‪.‬‬
‫יחידה ט תורת המשיחיות‪ :‬מקומה של האגדה‬
‫ודרכי פרשנותה בכתבי הרמב"ם; ימות המשיח‪,‬‬
‫אופיים‪ ,‬תכליתם ומקומם בהיסטוריה; ימות‬
‫המשיח ותחיית המתים‪.‬‬
‫יחידה י תורת המוסר‪ :‬בעיית המניע המוסרי –‬
‫אוטונומיה והטרונומיה; עקרון "שביל הזהב"‬
‫כקריטריון למעשה המוסרי; החכם והחסיד‪ ,‬שני‬
‫מודלים של אישיות מוסרית; תורת המוסר‬
‫ב"שמונה פרקים" ויחסה לתורת המוסר בהלכות‬
‫דעות; יחס הרמב"ם לפרישות ולנזירות; הזיקה‬
‫בין השלמות המוסרית והשלמות השכלית‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬
‫הקורס הלכה והגות )‪ (42146‬ברוסית מופיע באתר‬
‫האוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת‬
‫האתר‪http://www-r.openu.ac.il/Kurs.html :‬‬
‫לא ניתן לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬ ‫**‬
‫הקורס הלכה והגות בשפות השונות‪ .‬פרטים‬
‫מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫מדעי היהדות‬
‫‪ 10297‬חסידות אשכנז בתולדות‬ ‫‪ 10412‬פילוסופיה יהודית בימי‬
‫המחשבה היהודית*‬ ‫הביניים מרב סעדיה גאון עד‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫הרמב"ם‬
‫נושא‪ :‬מחשבת ישראל‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫נושא‪ :‬מחשבת ישראל‬
‫של עם ישראל בימי הביניים‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬קורסים במדעי היהדות‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬קורס במדעי היהדות הכולל‬ ‫ובפילוסופיה‪.‬‬
‫קריאת טקסטים מספרות חז"ל‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רפאל ישפה )כתיבה(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסף דן )כתיבה(‪,‬‬ ‫ד"ר אסתי אייזנמן; טובה צורף‪ ,‬ישראל‬
‫ד"ר מור סולימן; לילי פרי‪-‬אמיתי )עריכה(‪,‬‬ ‫רונן )עריכה(‬
‫רות שלם )עיצוב(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף דן‪ ,‬פרופ' מנחם קלנר‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' איתמר גרינולד‪ ,‬פרופ' יוסף הקר‪,‬‬ ‫פרופ' שלום רוזנברג‪ ,‬פרופ' דב שוורץ‬
‫פרופ' מרדכי פכטר‪ ,‬פרופ' יעקב אלבוים‬
‫הקורס דן בהתפתחות הפילוסופיה היהודית בימי‬
‫תנועת חסידות אשכנז‪ ,‬שעיקר יצירתה במאות‬ ‫הביניים מר' סעדיה גאון )‪ (942-882‬ועד ר' משה בן‬
‫ה‪ 12-‬וה‪ ,13-‬יצרה את אחת התופעות המרכזיות‬ ‫מימון )‪ .(1204-1135‬הקורס מתמקד בסוגיות‬
‫בחיי הרוח היהודיים בימי הביניים‪ .‬הקורס נועד‬ ‫חשובות בהגותם של ראשוני הפילוסופים‬
‫לסקור פרקים עיקריים בתולדותיה של התנועה‪,‬‬ ‫היהודים ובזיקתם לאסכולות שונות‪ ,‬תוך‬
‫בתורת הסוד שלה ובתורת המוסר הענפה שלה‪.‬‬ ‫הסתמכות על ניתוח קטעים מתוך כתביהם‬
‫הפילוסופיים של הוגי דעות יהודים‪ ,‬כולל‬
‫חומר הלימוד‬ ‫השוואות לעמדות דומות ושונות הן ביהדות והן‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר חסידות אשכנז‬ ‫במקורות הפילוסופיים היווניים והערביים‪.‬‬
‫בתולדות המחשבה היהודית מאת י' דן‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(1991 ,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬מקומה של חסידות אשכנז בתולדות‬ ‫כרך א‪ :‬יסודות‬
‫המחשבה היהודית‪ ,‬סוגי יצירתה‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא‪ :‬ראשית הפילוסופיה היהודית‪,‬‬
‫יחסה לפילוסופיה היהודית ולקבלה‪.‬‬ ‫מהי פילוסופיה יהודית?‬
‫יחידה ‪ 2‬הרקע ההיסטורי‪ :‬מסעי הצלב‬ ‫יחידה ‪ 2‬ר' סעדיה גאון והכלאם‬
‫ותוצאותיהם‪ ,‬יחסי יהודים וגויים כפי‬ ‫יחידה ‪ 3‬הנאו‪-‬אפלטוניות היהודית‪ :‬ר' יצחק‬
‫שהם משתקפים בספרות חסידי‬
‫ישראלי ור' שלמה אבן גבירול‬
‫אשכנז‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬תולדותיה של תנועת חסידות אשכנז‬ ‫יחידה ‪" 4‬חובות הלבבות" לר' בחיי אבן‬
‫משורשיה באיטליה במאה השמינית‬ ‫פקודה‬
‫ועד שלהי המאה ה‪ ;13-‬אישיה‬ ‫כרך ב‪ :‬מעברים‬
‫העיקריים וחיבוריה המרכזיים‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 5‬פרשנות פילוסופית של המקרא‪:‬‬
‫יחידה ‪ 4‬ספר חסידים‪ ,‬זמנו‪ ,‬מחברו‪ ,‬מבנהו‪,‬‬ ‫ר' אברהם אבן עזרא‬
‫אופיו הספרותי‪ ,‬תולדות עריכתו‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬ר' יהודה הלוי וביקורת הפילוסופיה‬
‫יחידה ‪ 5‬עיקריה הרעיוניים של תורת המוסר‬ ‫האריסטוטלית‬
‫החסידית‪-‬אשכנזית‪ :‬יראה ואהבה‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬ר' אברהם אבן דאוד והאריסטוטליות‬
‫תפיסת הרע‪ ,‬דרכי חסידות‪.‬‬
‫כרך ג‪ :‬הרמב"ם‬
‫יחידה ‪ 6‬תורת התשובה של חסידות אשכנז‪.‬‬
‫יחידה ‪ 7‬ההתנהגות המוסרית בתחום החברתי‬ ‫יחידה ‪ 8‬הרמב"ם‪ :‬תורת העיקרים‬
‫בתורת חסידות אשכנז‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 9‬הרמב"ם‪ :‬מורה הנבוכים )א(‬
‫יחידה ‪ 8‬הספרות הסיפורית של חסידות אשכנז‬ ‫יחידה ‪ 10‬הרמב"ם‪ :‬מורה הנבוכים )ב(‬
‫והה ְגיוֹ ְג ַר ְפ ָיה על אישיה‪.‬‬
‫ַ‬
‫יחידה ‪ 9‬תורת האלהות של חסידות אשכנז‪:‬‬
‫האל המסתתר והאימננציה האלוהית‪.‬‬
‫יחידה ‪ 10‬תורת הכבוד ותורת ההתגלות של‬
‫חסידות אשכנז‪.‬‬
‫יחידה ‪ 11‬תורת הבריאה של חסידי אשכנז‬
‫ומעשה יצירת הגולם‪.‬‬
‫יחידה ‪ 12‬תורת ההשגחה של חסידות אשכנז‬
‫ו"סודות התפילה"‪.‬‬
‫ספרים נלווים‬
‫חובה‪ :‬אבן )ישראל( מרקוס )עורך(‪ ,‬דת וחברה‬
‫במשנתם של חסידי אשכנז )מרכז שז"ר‪ ,‬תשמ"ז(‬
‫רשות‪ :‬י' דן‪ ,‬המיסטיקה העברית הקדומה‬
‫)משרד הביטחון‪ ,1989 ,‬מהדורה שנייה ‪(1994‬‬
‫*‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬
‫הקורס חסידות אשכנז בתולדות המחשבה‬
‫היהודית )‪ (42129‬ברוסית מופיע באתר‬
‫האוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית‪.‬‬
‫כתובת האתר‪http://www-r.openu.ac.il/ :‬‬
‫‪23‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מדעי היהדות‬
‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬ ‫‪ 10585‬המחשבה המדינית היהודית‬
‫במדעי היהדות‬ ‫בימי הביניים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫מהאבות עד לשופטים – בין מקרא להיסטוריה‬ ‫נושא‪ :‬מחשבת ישראל‬
‫)‪) (10422‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬פילוסופיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מכורש ועד אלכסנדר‪ :‬תולדות ישראל בשלטון‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים‬
‫פרס )‪) (10550‬מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬ ‫פילוסופיה יהודית בימי הביניים מרב סעדיה‬
‫גאון עד הרמב"ם‪ ,‬הלכה והגות – קווי יסוד‬
‫מלך‪ ,‬מלוכה וממלכה‪ :‬עיונים בהיסטוריה‬ ‫במשנתו של הרמב"ם‪ ,‬אחד מבין הקורסים‬
‫ובהיסטוריוגרפיה של מלכות ישראל ויהודה‬ ‫פילוסופיה יוונית – מתאלס עד אריסטו‪ ,‬מבוא‬
‫)‪) (10937‬מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬ ‫למחשבה מדינית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫סוגיות היסטוריות בעולמם של חכמים )‪(10572‬‬ ‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס בין‬
‫)מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫יהודים לנוצרים‪ :‬יהודים ונוצרים במערב‪-‬‬
‫אירופה עד ראשית העת החדשה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם מלמד‪ ,‬ד"ר מנחם‬
‫רצון; ישראל רונן )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל הרוי‪ ,‬ד"ר קטרינה ריגו‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬
‫הקורס בוחן את התגבשות המחשבה המדינית‬
‫היהודית בימי הביניים תוך ראייתה כתוצר של‬
‫משובץ‬ ‫–‬ ‫)ר(‬ ‫)‪(10419‬‬ ‫מגלות לקוממיות‬ ‫המפגש הגדול בין מורשת חז"ל והמחשבה‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫היהודית בכלל‪ ,‬ובין מורשת המדע והפילוסופיה‬
‫היוונית‪ ,‬והשפעתן של גישות אסלאמיות ונוצריות‬
‫יהודה ורומא )‪) (10212‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬ ‫בנות התקופה‪ .‬הדיון עוסק בדרכי גיבושה‬
‫עמ' ‪.28‬‬
‫וניסוחה של החשיבה הפוליטית בשלוש הדתות‬
‫המונותאיסטיות‪ ,‬בנקודות המחלוקת ביניהן‬
‫מתודולוגיה של הוראת תושב"ע ומחשבת ישראל‬ ‫ובהבדלים ביחסן אל המורשת הקלאסית‪.‬‬
‫)‪ – (55155‬משובץ בתעודת הוראה בתושב"ע‬
‫הרעיונות הפוליטיים נלמדים תוך ניתוח כתביהם‬
‫ומחשבת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.305‬‬ ‫של הוגי הדעות המרכזיים כסעדיה גאון‪ ,‬יהודה‬
‫הלוי‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬יצחק אברבנל ואחרים‪ ,‬וניתוח‬
‫הכשרה מעשית בהוראת תושב"ע ומחשבת‬ ‫הטקסטים המרכזיים כספר אמונות ודעות‪ ,‬ספר‬
‫ישראל )‪ – (55156‬משובץ בתעודת הוראה‬ ‫הכוזרי‪ ,‬מורה נבוכים ועוד‪.‬‬
‫בתושב"ע ומחשבת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.305‬‬
‫נושאי הלימוד העיקריים הם היחסים בין‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫ההקשרים הפוליטיים של התורה וההלכה לבין‬
‫זכות במדעי היהדות‪.‬‬ ‫ההקשרים הפוליטיים של הפילוסופיה‪ ,‬ההקשר‬
‫הפוליטי של הנבואה ושל תורת ההתגלות‪ ,‬אופיו‬
‫המדיני של האדם והמתח שבין פרישות לחברה‪,‬‬
‫חוק אנושי מול חוק אלוהי‪ ,‬שאלת המשטר‬
‫האידיאלי‪ ,‬והמשיחיות כתופעה פוליטית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס‬
‫ספר מקורות ובו מבחר מייצג של מקורות‬
‫ראשוניים‪.‬‬
‫ספר מחקרים ובו מבחר מייצג של מחקרים‬
‫בנושא שנכתבו בעשרות השנים האחרונות‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10902‬היצירה הנבואית במקרא*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מקרא‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא למקרא‪ ,‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫אחד מהקורסים תולדות עם ישראל בימי בית‬
‫ראשון‪ ,‬ראשית המלוכה בישראל‪ :‬ספר‬
‫שמואל‪ ,‬ספר בראשית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב ויסמן )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר שמאי גלנדר‪ ,‬ד"ר חיה כץ; משה שפרבר‪,‬‬
‫טובה צורף )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גרשון ברין‪ ,‬פרופ' משה גרסיאל‪,‬‬
‫פרופ' יאיר הופמן‪ ,‬פרופ' משה ויינפלד‪ ,‬פרופ'‬
‫שמואל ורגון‪ ,‬פרופ' נחום רוזל‪ ,‬פרופ' אלכסנדר‬
‫רופא‪ ,‬פרופ' אד גרינשטיין‪ ,‬ד"ר עודד ליפשיץ‪,‬‬
‫ד"ר סינתיה אדנבורג‬
‫מטרות הקורס‬
‫להכיר את היצירה הנבואית המקראית על תכניה‪,‬‬
‫רעיונותיה‪ ,‬דרכי הבעתה וצורות התגבשותה‬
‫לספרות קאנונית‪ .‬לעקוב אחר התפתחותה למן‬
‫המסר הבודד ועד לחיבורים המקיפים בכתב‪.‬‬
‫להבחין בייחודה של ספרות הנבואה הישראלית‬
‫לעומת טקסטים נבואיים חיצוניים שנתגלו‬
‫במזרח הקדום; להבין את תופעת הנביא‬
‫הישראלי‪ ,‬מקורות השראתו‪ ,‬שליחותו החברתית‪,‬‬
‫הדתית והמדינית‪ ,‬ואת ייחודו לעומת טיפוסי‬
‫נביאים שונים במזרח הקדום‪.‬‬
‫במהלך הקורס ירכוש הסטודנט ידע שיטתי‬
‫בספרות הנבואה המקראית‪ ,‬על סוגיה וטיפוסיה‪,‬‬
‫יכיר את השיטות והמגמות החדשות בחקר‬
‫הנבואה הישראלית‪ ,‬ילמד להתמודד עם דרכי‬
‫פרשנות שונות של טקסטים נבואיים ועם הגישות‬
‫השונות של הביקורת ההיסטורית והספרותית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬החוויה הנבואית ומקורות השראתה‬
‫יחידה ‪ 2‬הנבואה השליחית ויעדיה הלאומיים‬
‫והאוניברסליים‬
‫יחידה ‪ 3‬המסר הנבואי ודרכי הבעתו‪ :‬האמצעים‬
‫הרטוריים והסוגים הספרותיים‬
‫יחידה ‪ 4‬הספרות הנבואית על‪-‬פי תכניה‪ ,‬סוגיה‬
‫ויעדיה‬
‫יחידה ‪ 5‬מלאומיות לאוניברסליות ומהיסטוריה‬
‫לאסכטולוגיה‬
‫יחידה ‪ 6‬הנבואה הישראלית בהשוואה לנבואה‬
‫במזרח הקדום‬
‫יחידה ‪ 7‬הנביאים והמערך הדתי פולחני‬
‫בישראל‬
‫יחידה ‪ 8‬נבואה והיסטוריוגרפיה‬
‫יחידה ‪ 9‬נבואה ואפוקליפטיקה‬
‫יחידה ‪ 10‬שקיעת הנבואה השליחית וגיבושו של‬
‫הקאנון הנבואי‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10473‬רומא‪ :‬אימפריאליזם‬ ‫‪ 10222‬תולדות התקופה ההלניסטית‬ ‫‪ 10110‬יוון הקלאסית‬

‫ואימפריה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס יוון הקלאסית‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס יוון הקלאסית‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישראל שצמן‪ ,‬ד"ר רחל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרו' אפרים דוד‪ ,‬פרופ' מנחם לוז‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין שימרון‪ ,‬ד"ר דרורה‬
‫צלניק; ישראל רונן )עריכה(‬ ‫פרופ' ישראל שצמן‪ ,‬פרופ' בנימין שימרון‪,‬‬ ‫בהר"ל‪ ,‬ד"ר רחל צלניק‪ ,‬ד"ר אפרת פרדקין‪ ,‬פרופ'‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גבריאל הרמן‪ ,‬פרופ' חנה כותן‪,‬‬ ‫ד"ר רחל צלניק‪ ,‬ד"ר דרורה בהר"ל‪ ,‬אברהם‬ ‫זאב רובינזון‪ ,‬פרופ' גבריאל הרמן‪ ,‬ד"ר נטע זגגי‪,‬‬
‫פרופ' דורון מנדלס‪ ,‬פרופ' משה עמית‪,‬‬ ‫מזרחי‪ ,‬אביבה קציר )כתיבה(;‬ ‫משה פישר‪ ,‬אברהם וסרשטיין )כתיבה(‪ ,‬ברוך‬
‫פרופ' אורי פוזננסקי‪ ,‬פרופ' זאב רובינזון‪,‬‬ ‫בת‪-‬שבע שפירא‪ ,‬עדה כהן )עריכה(‬ ‫בירנבאום‪ ,‬אברהם מזרחי‪ ,‬רחלינה קטלן‪ ,‬יפה‬
‫ד"ר אלכס יעקובסון‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד אשרי‪ ,‬פרופ' דוד גולן‪,‬‬ ‫שפירא; עמיחי ישראלי‪ ,‬עדה כהן )עריכה(‬
‫פרופ' יוחנן גליקר‪ ,‬פרופ' דורון מנדלס‪ ,‬פרופ' משה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ד' אשרי‪ ,‬פרופ' א' עובדיה‪ ,‬פרופ' מ'‬
‫תהליך עלייתה של רומא מעיר‪-‬מדינה על גדות‬ ‫עמית‪ ,‬פרופ' גדעון פרסטר‪ ,‬פרופ' א"ד קולמן‪,‬‬ ‫עמית‪ ,‬פרופ' א' פוקס‪ ,‬פרופ' א"ד קולמן‪ ,‬פרופ' ר'‬
‫הטיבר למעמד של מעצמה "עולמית" ודרכי‬ ‫פרופ' זאב רובין‪ ,‬פרופ' זאב רובינזון‪,‬‬ ‫קצוף‪ ,‬פרופ' ז' רובין‪ ,‬פרופ' י' רול‪ ,‬פרופ' ב'‬
‫השליטה שלה באימפריה‪ ,‬נחשבים לדגם קלאסי‬ ‫פרופ' ישראל רול‪ ,‬פרופ' אוריאל רפפורט‬ ‫שימרון‪ ,‬פרופ' י' שצמן‪ ,‬ד"ר י' זלטנר‬
‫של אימפריאליזם‪ .‬מטרת הקורס היא לבחון‬
‫תהליך זה מתחילתו ועד למאה השנייה לסה"נ‪.‬‬ ‫הקורס דן בתמורות שחלו בעולם היווני בשלהי‬ ‫הקורס עוסק בתקופת הזוהר של הציוויליזציה‬
‫בקורס נבחנים הנושאים האלה‪ :‬הגורמים‬ ‫התקופה הקלאסית ובהיבטים שונים של התרבות‬ ‫היוונית‪ .‬במילה "ציוויליזציה" כוונתנו לתחום‬
‫המדיניים‪ ,‬החברתיים והכלכליים שאפיינו את‬ ‫והפוליטיקה ההלניסטיות בעקבות כיבושי‬ ‫הפוליטי‪ ,‬לתחום החברתי‪ ,‬לתחום הכלכלי‬
‫האימפריאליזם הרומי; המשטר המדיני של רומא‬ ‫אלכסנדר‪ .‬מאחר שהקורס עוסק בתקופה חשובה‬ ‫ולתחום התרבותי של חיי האדם‪ .‬ב"תקופת‬
‫והתמורות שחלו בו בעקבות היווצרות‬ ‫בתולדות עם ישראל‪ ,‬הרי שהוא מהווה גם רקע‬ ‫הזוהר" כוונתנו למאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪ ,‬ובעיקר‬
‫האימפריה; שיטות הארגון‪ ,‬המינהל והשליטה‬ ‫והשלמה לקורסים בתחום זה‪ ,‬כמו גם לקורסים‬ ‫במדינה אחת – אתונה‪ ,‬שתרבותה נחשבת לערש‬
‫שהונהגו באימפריה הרומית בשיא כוחה;‬ ‫העוסקים בפילוסופיה‪ ,‬בספרות ובאמנות‪.‬‬ ‫התרבות המערבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אי‪-‬אפשר להבין‬
‫היחסים בין השולטים לנשלטים‪ ,‬ושיתוף‬ ‫מאה זו ללא הרקע ההיסטורי‪ ,‬הדתי והרוחני‪,‬‬
‫מטרת הקורס להכיר ולהבין את התהליכים‬ ‫ולכן הקורס גם דן בתקופות קדומות יותר‪,‬‬
‫תופעת‬ ‫האימפריה;‬ ‫בניהול‬ ‫הנשלטים‬
‫הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‪ ,‬שעיצבו את‬ ‫באזורים אחרים של יוון ובתחומים והיבטים‬
‫האימפריאליזם‪ :‬הגישות וההגדרות לתופעה זו‪.‬‬
‫מה שאנו מכנים העולם ההלניסטי ותרבותו‪,‬‬ ‫נוספים שהם משמעותיים לתקופה זו‪.‬‬
‫הקורס מיועד להקנות לסטודנט כלים לניתוח‬ ‫ולהבין את הסיבות לשקיעתו של עולם זה‪.‬‬
‫תופעה היסטורית חשובה‪ ,‬ויש בו משום עניין‬ ‫מטרות הקורס‬
‫ותוספת חשובה גם לקורסים העוסקים בתולדות‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫א‪ .‬להקנות כלים מתודולוגיים כלליים‪ ,‬כמו‬
‫עם ישראל בתקופת הבית השני‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 1‬יוון במאה הרביעית לפנה"ס‬ ‫פיתוח היכולת לנתח טקסטים‪ ,‬מיומנות‬
‫יחידה ‪ 2‬אפלטון ואריסטו‬ ‫בשיטות עיון במקורות היסטוריים‪ ,‬ידע מעשי‬
‫הלימוד מבוסס על הספר תולדות הרפובליקה‬ ‫המסביר כיצד לענות על שאלה‪ ,‬כללי הציטוט‬
‫יחידה ‪ 3‬אלכסנדר וכיבוש המזרח‬
‫הרומית מאת י' שצמן )האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫האקדמי וכד'‪.‬‬
‫יחידה ‪ 4‬יורשי אלכסנדר‬
‫תש"ן(‪ *,‬ועל ‪ 10‬יחידות לימוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להקנות ידע היסטורי מרתק על תולדות יוון‬
‫יחידה ‪ 5‬הממלכות ההלניסטיות‪ :‬היסטוריה‬
‫פוליטית‬ ‫העתיקה‪ ,‬ידע והבנה של תהליכים היסטוריים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 6‬המלוכה ההלניסטית‬ ‫ותרבותיים של התקופה הקלאסית‪ ,‬מושגי‬
‫תופעת האימפריאליזם – הגדרות‬ ‫מבוא‬ ‫יסוד‪ ,‬הכרת מקורות מידע ועוד‪.‬‬
‫יחידות ‪ 8-7‬חברה וכלכלה בעולם ההלניסטי‬
‫וגישות‬
‫יחידה ‪ 9‬ההגות בתקופה ההלניסטית‬ ‫חומר הלימוד‬
‫רומא ואיטליה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪ 10‬תולדות הספרות ההלניסטית –‬ ‫יוון – מבט ראשון‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫המלחמות הפוניות וההשתלטות על‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫זרמים ומגמות‬ ‫הדת והמיתולוגיה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫מערב הים התיכון‬
‫יחידה ‪ 11‬האמנות ההלניסטית*‬ ‫הרודוטוס ומלחמות פרס‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫רומא והמזרח ההלניסטי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 12‬כיבוש יוון והמזרח בידי רומא‬ ‫ספרטה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫המשטר הרומי במאה השנייה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫צבא ואוכלוסייה‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫הדמוקרטיה האתונאית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫חומר הלימוד כולל אף מקראות המכילות קטעי‬ ‫האימפריה האתונאית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫המהפכה הרומית א‪ :‬מהגראקכים עד‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מקורות עתיקים ומחקרים מודרניים שעוסקים‬ ‫הדרמה האתונאית‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫סולה‬
‫*בסוגיות שונות של נושאי הקורס‪.‬‬ ‫תוקידידס ומלחמת הפלופונסוס‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫המהפכה הרומית ב‪ :‬פומפיוס וקיסר‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫נפילת הרפובליקה‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הדמוקראטיה האתונאית ומתנגדיה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫אוגוסטוס ומשטר הפרינקיפאט‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫ההגות ביוון‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫מאימפריאליזם לאימפריה‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫חיי יומיום ביוון הקלאסית‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫*‬ ‫האמנות היוונית העתיקה‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראות המכילות קטעי‬
‫מקורות עתיקים ומחקרים מודרניים העוסקים‬
‫בסוגיות שונות של נושאי הקורס‪.‬‬
‫ספרים נלווים‬
‫אריסטו‪ ,‬מדינת האתונאים )מאגנס‪ ,‬תשל"ג(;‬
‫י' גליקר‪ ,‬עלייתה של הפילוסופיה היוונית )משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬תשמ"ג(‪ .‬ניתן לרכוש את הספרים‬
‫באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫הספר ניתן לרכישה באמצעות האוניברסיטה‬ ‫*‬

‫הפתוחה‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬אינה נלמדת‪.‬‬ ‫*‬

‫‪25‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10745‬חפירה ארכיאולוגית לימודית‬ ‫‪ 10140‬מבוא לארכיאולוגיה של ארץ‪-‬‬ ‫‪ 10208‬ירושלים לדורותיה*‬
‫– תל עיטון‬ ‫ישראל בתקופת המקרא‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה;‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה;‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה‬
‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬מדעי היהדות‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫של ימי הביניים; היסטוריה של העת החדשה;‬
‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מהקורסים מבוא‬ ‫היסטוריה של עם ישראל‬
‫לארכיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל בתקופת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון בן‪-‬תור )ראש הצוות(‪,‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫המקרא‪ ,‬מהאבות עד לשופטים‪ ,‬תולדות עם‬ ‫ליפז ויניצקי )ריכוז הפיתוח(; קרין חזקיה‬
‫ישראל בימי בית ראשון‪ ,‬וכן אנגלית ברמה ‪.B‬‬ ‫)עריכה(‪ ,‬גילה ברון )עיצוב(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון כהן‪ ,‬פרופ' ישראל‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬ממלכות ישראל ויהודה‬ ‫שצמן )ריכוז הפיתוח(‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪,‬‬
‫מדוע בייתו בני האדם את החיות? מתי ולמה‬
‫)תקופת המלוכה(‪ ,‬מרחב‪ ,‬זמן וחברה בארץ‪-‬‬ ‫ד"ר רבקה ניר‪ ,‬צבי ברס; ישראל רונן‪ ,‬בת‪-‬חן‬
‫החלו לגור בערים? מי היו הכנענים ומה עלה‬
‫ישראל הקדומה‪ .‬ההרשמה לקורס מותנית‬ ‫פירסט )עריכה(‪ ,‬יונה לשד )עיצוב(‬
‫בגורלם? מהיכן באמת באו בני ישראל? ומה אנחנו‬
‫באישור בכתב של מרכז ההוראה‪.‬‬ ‫כותבים )לפי סדר היחידות(‪ :‬ד"ר רבקה ניר;‬
‫יודעים על מלכי יהודה וישראל? עם שאלות אלו‬
‫ישראל רונן; פרופ' זאב רובין; ד"ר יורם ארדר‬
‫ונוספות מתמודד הקורס‪.‬‬
‫ופרופ' אביבה חלמיש; ד"ר יעל קציר; צבי ברס;‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חיה כץ‪ ,‬ד"ר יובל גדות‬ ‫הקורס עוסק בארכיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל מן‬ ‫ד"ר יוסף דרורי; פרופ' מינה רוזן; פרופ' ישראל‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אבי פאוסט‬ ‫התקופה הנאוליתית ועד חורבן הבית הראשון‪,‬‬ ‫ברטל; פרופ' אביבה חלמיש‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה בונימוביץ‪ ,‬פרופ' אהרון‬ ‫תקופה בת למעלה משבעת אלפים שנה‪ .‬במסגרת‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' יהושע פראוור‬
‫מאיר‪ ,‬פרופ' ישראל פינקלשטיין‬ ‫הקורס יכירו הסטודנטים את שיטות המחקר‬
‫הארכיאולוגי‪ ,‬ירכשו מידע וילמדו להבין את אופי‬ ‫הקורס עוסק בתולדות ירושלים מראשיתה ועד‬
‫תל עיטון שוכן בדרום‪-‬מזרח השפלה‪ ,‬באמצע‬ ‫תרבותם החומרית של תושבי ארץ‪-‬ישראל ואת‬ ‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬תוך הצגת היבטים פיזיים‪,‬‬
‫הדרך שבין לכיש וחברון )‪ 2‬ק"מ ממושב שקף(‪.‬‬ ‫טיב קשריהם ויחסיהם עם העולם שסבב אותם‪.‬‬ ‫כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬מדיניים‪ ,‬דתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫התל משתרע על‪-‬פני ‪ 60‬דונם ונראה כי יש לזהותו‬
‫חומר הלימוד‬
‫עם עגלון המקראית )יהושע י‪ ;36 ,‬ט"ו‪ .(39 ,‬התל‬
‫יחידה ‪ 1‬מבוא –ארכיאולוגיה מהי? ‪/‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫נחפר לראשונה בשנת ‪ ,1977‬במסגרת חפירת‬ ‫יחידה ‪ 1‬מעיר יבוסית לבירת עם ישראל‬
‫פרופ' אמנון בן‪-‬תור‬
‫בדיקה של משלחת לכיש‪ .‬בחפירות אלו נתגלו‬ ‫יחידה ‪ 2‬מעיר‪-‬מקדש לבירת ממלכת‬
‫יחידה ‪ 2‬התקופה הנאוליתית – ראשית‬
‫שתי שכבות המתוארכות לתקופת הברזל ב'‪.‬‬ ‫החשמונאים‬
‫החקלאות ‪ /‬פרופ' עפר בר‪-‬יוסף‬
‫בשנת ‪ 2006‬החלה לחפור באתר משלחת חפירות‬ ‫יחידה ‪ 3‬ירושלים תחת שלטון רומא‬
‫יחידה ‪ 3‬התקופה הכלקוליתית – ראשיתה‬
‫מטעם אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬מטרת החפירה היא‬ ‫יחידה ‪ 4‬ירושלים בתקופה הביזנטית‬
‫של מורכבות חברתית ‪/‬‬
‫לחשוף את תקופות היישוב השונות בתל‪ ,‬תוך דגש‬ ‫יחידה ‪ 5‬ירושלים בתקופה המוסלמית‬
‫ד"ר רבקה גונן‬
‫על היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של היישוב‬ ‫הראשונה )‪(1099-638‬‬
‫יחידה ‪ 4‬תקופת הברונזה הקדומה –‬
‫הקדום‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬ירושלים בירת ממלכת הצלבנים‬
‫"המהפכה העירונית" ‪ /‬פרופ' אמנון‬
‫יחידה ‪ 7‬ירושלים בשלטון האיובים‬
‫בן‪-‬תור‬
‫הקורס יוצר מסגרת ייחודית המשלבת עבודת‬ ‫והממלוכים‬
‫יחידה ‪ 5‬תקופת הברונזה הביניימית – תרבות‬
‫שטח מעשית עם לימוד עיוני‪ ,‬ובכך מאפשר‬ ‫יחידה ‪ 8‬ירושלים בתקופה העת'מאנית‬
‫חומרית של חברה בתר‪-‬עירונית ‪/‬‬
‫לסטודנטים להתנסות בעבודת שדה ארכיאולוגית‬ ‫יחידה ‪ 9‬בין התחדשות לשמרנות‪ :‬ירושלים‬
‫פרופ' רם גופנא‬
‫תוך פיקוח מדעי צמוד ולהתעמק בחומר העיוני‬ ‫בשלהי התקופה העת'מאנית‬
‫יחידה ‪ 6‬תקופת הברונזה התיכונה –‬
‫שמלווה את הקורס‪ .‬במסגרת הקורס הסטודנטים‬ ‫יחידה ‪ 10‬ירושלים בתקופת המנדט הבריטי‬
‫היווצרות מחודשת של ערי מדינה‬
‫מתוודעים לשיטות החפירה השונות ונוטלים חלק‬
‫כנעניות ‪ /‬פרופ' אהרון קמפינסקי‬
‫בגילוי הממצאים‪ ,‬מהשלב בו מוציאים ממצאים‬
‫יחידה ‪ 7‬תקופת הברונזה המאוחרת –‬
‫מן האדמה ועד למיון שנעשה לאחר מספר ימים‬
‫התרבות הכנענית בצל שלטון מצרים‬
‫במחנה המשלחת‪.‬‬
‫‪ /‬ד"ר רבקה גונן‬
‫יחידה ‪ 8‬תקופת הברזל א – ישראלים‪,‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫פלישתים וכנענים ‪ /‬פרופ' עמיחי מזר‬
‫מפגש חובה הנערך לפני החפירה‪.‬‬
‫יחידה ‪ 9‬תקופת הברזל ב‪-‬ג – ממלכות ישראל‬
‫השתתפות פעילה במהלך שבוע החפירות‬
‫ויהודה בראי תרבותם החומרית ‪/‬‬
‫)חובה(‪.‬‬
‫ד"ר גבי ברקאי‬
‫הרצאות וסיור המתקיימים במהלך שבוע‬
‫יחידה ‪ 10‬כתב וכתובות ‪ /‬פרופ' בנימין זאס‬
‫החפירה‪.‬‬
‫בחינה המבוססת על מקראת הקורס‪.‬‬ ‫בקורס נכללים סיורים מודרכים בני יום אחד‬
‫שיוקדשו ליישום החומר הנלמד בקורס‪.‬‬
‫ההשתתפות בחלק מהסיורים היא חובה‪.‬‬

‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬

‫הקורס ירושלים לדורותיה )‪ (42142‬ברוסית‬
‫מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה‬
‫הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬ ‫**‬
‫עבור הקורס ירושלים לדורותיה בשפות‬
‫השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10419‬מגלות לקוממיות – מגלות‬
‫בבל עד ירידת בית חשמונאי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אוריאל רפפורט‪ ,‬ד"ר ג'ק‬
‫פסטור )כתיבה(; ישראל רונן‪ ,‬ענת אראל‪-‬גפני‪,‬‬
‫אדי זילצר )עריכה(‪ ,‬שלומית שמר )עיצוב(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ישראל אפעל‪ ,‬פרופ' דבורה דימנט‪,‬‬
‫פרופ' ארתור סג"ל‪ ,‬פרופ' בוסתנאי עודד‪ ,‬פרופ'‬
‫עמוס קלונר‪ ,‬פרופ' מנחם שטרן‪ ,‬פרופ' ישראל‬
‫שצמן‪ ,‬ד"ר דב גרא‪ ,‬ד"ר רבקה ניר‪ ,‬ד"ר לאה רוט‪-‬‬
‫גרסון‬
‫הקורס נועד להקנות ידיעה והבנה של האירועים‬
‫המרכזיים בתולדות עם ישראל בתקופה שמשיבת‬
‫ציון והתחדשות היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל ועד‬
‫לתקופת עצמאותו תחת שלטון החשמונאים‪.‬‬
‫תקופה זו חובקת בתוכה פרשיות מאלפות‬
‫ואירועים משמעותיים בהיסטוריה של עם ישראל‪.‬‬
‫הקורס עוקב אחר התמורות שחלו ביהדות‬
‫בעקבות חורבן המקדש וגלות בבל וההתחדשות‬
‫של החיים היהודיים בארץ‪-‬ישראל בתקופה‬
‫הפרסית‪ .‬מקום מרכזי מוקדש לדיון במשבר‬
‫החמור שפקד את החברה היהודית במפגשה עם‬
‫התרבות ההלניסטית וכינונה של מדינה יהודית‬
‫ריבונית תחת שלטון בית חשמונאי‪.‬‬
‫הקורס בוחן את מהלך האירועים ואת הכוחות‬
‫המרכזיים הפועלים בהם‪ ,‬ומנתח את מניעי‬
‫האישים והציבור המעורבים בהם‪ .‬הדיון‬
‫בהיבטים אלה נעשה באמצעות ניתוח המקורות‬
‫ההיסטוריים העתיקים וקריאה ביקורתית‬
‫במחקריהם של היסטוריונים מודרניים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬שיבת ציון‬
‫יחידה ‪ 2‬בימי שלטון פרס‬
‫יחידה ‪ 3‬הכיבוש היווני‬
‫יחידה ‪ 4‬יהדות ויוונות‬
‫יחידה ‪" 5‬צוק העתים"‪ :‬גזרות אנטיוכוס‬
‫יחידה ‪ 6‬מרד יהודה המקבי וביטול הגזרות‬
‫יחידה ‪ 7‬ממרד למדינה‬
‫יחידה ‪ 8‬ביסוס מדינת החשמונאים והרחבת‬
‫גבולותיה‬
‫יחידה ‪ 9‬כלכלה ותרבות חומרית בתקופת‬
‫החשמונאים‬
‫יחידה ‪ 10‬מוסדות‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות וספרות‬
‫בתקופת החשמונאים‬
‫יחידה ‪ 11‬תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית‬
‫והחשמונאית‬
‫יחידה ‪ 12‬יהודה בימי שלומציון‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬
‫הקורס מגלות לקוממיות )‪ (42145‬ברוסית מופיע‬
‫באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית‪.‬‬
‫כתובת האתר‪http://www-r.openu.ac.il/ :‬‬
‫לא ניתן לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬ ‫**‬
‫הקורס מגלות לקוממיות בשפות השונות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה‬
‫לבין קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש‬
‫השלכות על מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי‬
‫שלמד‪ ,‬בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים(‬
‫האחר)ים(‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫‪ 10700‬תולדות עם ישראל בימי בית‬ ‫‪ 10422‬מהאבות עד לשופטים – בין‬
‫ראשון*‬ ‫מקרא להיסטוריה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬מדעי היהדות ‪ /‬מקרא‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בוסתנאי עודד‪ ,‬פרופ' גרשון‬
‫גליל‪ ,‬ד"ר אלי ברוך‪ ,‬ד"ר אברהם פאוסט; ישראל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חנוך רביב )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬
‫רונן )עריכה(‬ ‫סינתיה אדנבורג‪ ,‬ד"ר שלומית ירון‪ ,‬ד"ר מיכאל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק אבישור‪ ,‬פרופ' משה גרסיאל‪,‬‬ ‫קוכמן; רינה סקוטלסקי )עריכה(‬
‫פרופ' גרשון גליל‪ ,‬פרופ' מיכאל הלצר‪ ,‬פרופ'‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בוסתנאי עודד‬
‫שמואל ורגון‪ ,‬פרופ' אברהם מלמט‪ ,‬פרופ'‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אחיטוב‪ ,‬ד"ר צפרירה בן‪-‬‬
‫בוסתנאי עודד‪ ,‬פרופ' אורי רפפורט‪ ,‬פרופ' נילי‬ ‫ברק‬
‫שופר‪ ,‬ד"ר צפרירה בן‪-‬ברק‪ ,‬ד"ר חיה כץ‬
‫מטרות הקורס‬ ‫המקרא מספק את העדות הישירה היחידה על‬
‫הקניית ידע והבנה של האירועים החשובים‬ ‫קורות ישראל בתקופה זו‪ ,‬ולפיכך המטרה‬
‫בתולדות עם ישראל בעת העתיקה; הכרת‬ ‫הראשונה היא ללמוד להעריך את המהימנות‬
‫המקורות ללימוד התקופה; בחינת סוגיות היסוד‬ ‫ההיסטורית של התיאור המקראי תוך ניתוח‬
‫של התקופה על‪-‬סמך המקורות ולאור מחקר‬ ‫המגמות ההיסטוריוגרפיות השונות‪ .‬הכרת‬
‫התקופה וביקורת המקרא; הקניית מושגי יסוד‬ ‫מקורות חוץ‪-‬מקראיים ולימוד הרקע ההיסטורי‬
‫הקשורים בלימוד התקופה; הבנת התקופה‬ ‫של המזרח הקדום באלף השני לפסה"נ מסייעים‬
‫והערכתה כחוליה בשרשרת ההתרחשויות בתולדות‬ ‫לבחון את מהימנותן של המסורות המקראיות‬
‫עם ישראל‪.‬‬ ‫ולהגדיר את זמנן של התקופות הנלמדות בעקבות‬
‫ביקורת המקרא‪ .‬הסטודנט ילמד גם על המוסדות‬
‫במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים להשתמש בכלים‬ ‫החברתיים של שבטי ישראל מכאן וערי כנען‬
‫אקדמיים בתחום הנושא הנלמד ויתרגלו ניתוח‬ ‫מכאן כדי להבין את התמורות שחלו בישראל עם‬
‫מקורות שמהם אנו שואבים ידע על התקופה‪.‬‬ ‫המעבר מניידות ליישוב קבע‪.‬‬
‫במסגרת הקורס הסטודנטים יפתחו גישה ביקורתית‬
‫לספרות הקדומה והמודרנית הנוגעת ללימוד‬ ‫הקורס מחולק לארבע חטיבות‪ .‬חטיבה א עוסקת‬
‫התקופה‪ ,‬ויבינו את מלאכת ההיסטוריון‪ .‬בקורס‬ ‫בבעיות עקרוניות בחקירת ראשית ישראל ותהליך‬
‫מתקיים מפגש חובה‪.‬‬ ‫צמיחתו‪ ,‬וכמו כן בוחנת את השאלה האם קיים‬
‫רקע היסטורי לסיפורי האבות‪ .‬היא גם מתארת‬
‫חומר הלימוד‬ ‫את התנאים ששררו בארץ‪-‬ישראל בתקופת‬
‫כרך א‪ :‬הממלכה המאוחדת‬ ‫הברונזה התיכונה‪ .‬חטיבה ב מתארת את התנאים‬
‫יחידה ‪ 1‬משופטים למלוכה‬ ‫בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬שבסופה‬
‫יחידה ‪ 2‬ימי שאול ודוד‬ ‫מופיעים שבטי ישראל על במת ההיסטוריה‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬מלכות שלמה‬ ‫חטיבה ג דנה במסורות המקראיות על יציאת‬
‫מצרים וכיבוש הארץ לאור המחקר המודרני‪.‬‬
‫כרך ב‪ :‬ממלכות ישראל ויהודה‬ ‫חטיבה ד מפרטת את תהליך ההתנחלות של שבטי‬
‫יחידה ‪ 4‬בעול מלכות‬ ‫ישראל בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫יחידה ‪ 5‬בית עמרי ובית יהוא‬
‫יחידה ‪ 6‬בקץ ממלכת שומרון‬ ‫חומר הלימוד‬
‫תיאורי האבות על רקע תקופת‬ ‫חטיבה א‪:‬‬
‫כרך ג‪ :‬חיי הרוח‪ ,‬תרבות חומרית וחיי יומיום‬ ‫הברונזה התיכונה‬
‫יחידה ‪ 7‬נביאי הבית הראשון ושליחותם‬ ‫בעיות בחקירת מסורות האבות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪ 8‬חברה וכלכלה בימי בית ראשון‬ ‫כנען במאות הי"ט‪-‬י"ח לפסה"נ‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫יחידה ‪ 9‬התרבות החומרית וחיי היומיום‬ ‫כנען בתקופת הברונזה המאוחרת‬ ‫חטיבה ב‪:‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל בתקופת המלוכה‬ ‫כנען במאות הט"ז‪-‬י"ד לפסה"נ‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫כנען במאות הי"ג‪-‬י"ב לפסה"נ‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫כרך ד‪ :‬ממלכת יהודה‬ ‫צמיחת עם ישראל‬ ‫חטיבה ג‪:‬‬
‫יחידה ‪ 10‬יהודה ואשור‬ ‫מסורות יציאת מצרים והנדודים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 11‬יאשיהו ותקופתו‬ ‫כיבוש כנען במסורת המקראית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫יחידה ‪ 12‬אחרית ממלכת יהודה‬ ‫הגישות השונות במחקר לבעיית‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫כיבוש הארץ‬
‫ישראל בארצו‬ ‫חטיבה ד‪:‬‬
‫*‬ ‫היאחזות והתנחלות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫ההתנחלות בעבר הירדן המזרחי‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫והתנחלויות המשנה בארץ‪-‬ישראל‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫‪27‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10436‬ראשיתה של אירופה‪ :‬מערב‬ ‫‪ 42110‬היהודים באימפריה הרומית‪:‬‬ ‫‪ 10212‬יהודה ורומא*‬
‫אירופה בימי הביניים‬ ‫תקופת המשנה )משנת ‪70‬‬
‫המוקדמים‬ ‫עד שנת ‪) (220‬ברוסית(*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של ימי הביניים‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מגלות לקוממיות‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ארתור סג"ל‪ ,‬פרופ' אוריאל‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורה לימור )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אוריאל רפפורט‪ ,‬ד"ר רבקה‬ ‫רפפורט‪ ,‬ד"ר איה אלישב‪-‬ברסקי‪ ,‬ד"ר מנחם מור‪,‬‬
‫פרופ' יצחק חן‪ ,‬פרופ' ישראל שצמן‪ ,‬ד"ר דפנה‬ ‫ניר‪ ,‬פנחס פולונסקי‪ ,‬אלכסנדר זיניגרד )תרגום(‬ ‫ד"ר רבקה ניר‪ ,‬ד"ר לאה רוט‪-‬גרסון )כתיבה(;‬
‫אפרת‪ ,‬ד"ר גלית נגה‪-‬בנאי‪ ,‬ד"ר איריס שגריר;‬ ‫ישראל רונן )מרכז הפיתוח ועריכה(; לילי פרי‬
‫טובה צורף )עריכה(‪ ,‬גילה ברון )עיצוב(‬ ‫הקורס עוסק בתולדות ישראל מחורבן הבית השני‬ ‫)עריכה(‬
‫בשנת ‪ 70‬לספה"נ ועד לימיו של רבי יהודה הנשיא‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אוריאל רפפורט‬
‫בתקופה שבין המאה ה‪ 4-‬למאה ה‪ ,10-‬הידועה‬ ‫וחתימת המשנה בשנת ‪ 220‬לספה"נ בקירוב‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה כשר‪ ,‬פרופ' משה פישר‪ ,‬ד"ר‬
‫בשם "ימי הביניים המוקדמים"‪ ,‬התגבשו‬ ‫לימוד התקופה מתמקד בנושאים האלה‪:‬‬ ‫רומן וילק‪ ,‬ד"ר רפאל ינקלביץ‪ ,‬ד"ר רבקה ניר‬
‫היסודות לתרבות ימי הביניים‪ ,‬והתלכדו מאפייני‬
‫השתקמותה של האומה היהודית לאחר‬ ‫א‪.‬‬
‫התרבות האירופית‪ ,‬כפי שהיא מוכרת לנו עד‬
‫החורבן בהנהגתם של רבן יוחנן בן זכאי ורבן‬
‫מטרות הקורס‬
‫היום‪ .‬הקורס פותח במעבר מהעת העתיקה לימי‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע והבנה של אירועים‬
‫גמליאל דיבנה‪.‬‬
‫הביניים‪ ,‬ובוחן לעומק את המורשות השונות של‬ ‫ותהליכים מרכזיים בתולדות עם ישראל בארץ‬
‫היפרדותה של הנצרות מן היהדות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫העולם העתיק‪ :‬המורשת היוונית‪-‬הרומית‪,‬‬ ‫ובתפוצות במסגרת האימפריה הרומית‪.‬‬
‫מרד התפוצות ופולמוס של קיטוס‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המורשת היהודית‪-‬הנוצרית והמוסדות והמנהגים‬
‫מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הקורס מקיף תקופה של קרוב לשלוש מאות שנה‬
‫של העמים "הברברים"‪ .‬הקורס עוסק בתקופה‬
‫מעבר מרכז הכובד של היישוב מיהודה לגליל‬ ‫ה‪.‬‬ ‫)‪ 63‬לפסה"נ – ‪ 220‬לסה"נ(‪ ,‬החל מהמאבקים‬
‫רבת שינויים ותהפוכות‪ ,‬ובאופני הניתוח‬
‫וההתמודדות עם תוצאות המרד‪.‬‬ ‫הפנימיים בבית חשמונאי וכיבוש ארץ‪-‬ישראל‬
‫ההיסטורי של התופעות הבולטות בה‪ .‬הוא‬
‫תקופת נשיאותו של רבי יהודה הנשיא‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בידי הרומאים‪ ,‬ועד לפריחה מחודשת של היישוב‬
‫מתמקד בעיקר בממלכה הפרנקית‪ ,‬אך עוסק גם‬
‫היהודי בארץ‪-‬ישראל בימיו של ר' יהודה הנשיא‪.‬‬
‫בממלכות אחרות‪ ,‬ובכוחות שמחוץ לאירופה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫תולדות ישראל תחת שלטון רומא רצופות‬
‫הקורס מתבסס בעיקרו על ספרו של ג' אלון‪,‬‬ ‫מאבקים ומרידות המביאים לחורבן ירושלים‬
‫בקורס מוצגים מקורות רבים מן התקופה‪ ,‬רובם‬ ‫תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה‬ ‫ובית המקדש )‪ 70‬לסה"נ( ומסתיימים עם דיכוי‬
‫כתובים ואחרים שרידים של תרבות חומרית‪ .‬כמו‬ ‫והתלמוד )הקיבוץ המאוחד‪ ,(1975 ,‬שתורגם‬ ‫מרד בר‪-‬כוכבא )‪ 135‬לסה"נ(‪ .‬בתהליך‬
‫כן‪ ,‬משולבים בו תרגומי מחקרים מרכזיים‬ ‫לרוסית‪ .‬נוסף על הספר הזה תורגמו במיוחד‬ ‫ההתאוששות מתוצאותיו הקשות של מרד זה‬
‫שנכתבו בעשרות השנים האחרונות‪.‬‬ ‫לקורס כמה מחקרים נוספים שנועדו להרחיב‬ ‫מתגבשת מחדש ההנהגה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫היבטים מסוימים בתולדות התקופה‪ ,‬ולהאיר‬ ‫ושיאו של תהליך זה הוא בימיו של ר' יהודה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫אותה מנקודות ראות שונות‪ .‬מאמרים אלה‬ ‫הנשיא‪.‬‬
‫האימפריה הרומית ומורשתה ‪ /‬ישראל‬ ‫מבוא‬ ‫מרוכזים בקובץ מאמרים נפרד‪.‬‬
‫במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון המקורות‬
‫שצמן‬
‫הלימוד בקורס נעשה באמצעות מדריך למידה‬ ‫ההיסטוריים העומדים לרשותנו‪ ,‬וכן נסתייע‬
‫כרך א‬
‫נרחב המכיל מבואות קצרים על הנושאים‬ ‫במחקריהם של חוקרים בני‪-‬זמננו‪.‬‬
‫יחידה ‪ 1‬הנצרות הקדומה‬
‫הנדונים בקורס‪ ,‬מקורות מרכזיים הנדונים בספרו‬
‫יחידה ‪ 2‬הברברים‬
‫של ג' אלון או במאמרים‪ ,‬שאלות הדרכה והפעלה‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫כרך ב‬
‫מילון מושגים ושמות‪ ,‬מפות‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫מבית חשמונאי לבית אנטיפטרוס‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪ 3‬ממלכת הפרנקים בימי כלוביס ויורשיו‬
‫שלטון הורדוס‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫)התקופה המרובינגית(‬
‫ארכיטקטורה בארץ‪-‬ישראל בתקופת‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 4‬ממלכת הפרנקים בימי קרל הגדול‬
‫הורדוס‬
‫ויורשיו )התקופה הקרולינגית(‬
‫יהודה בשלטון נסיכים ונציבים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫יחידה ‪ 5‬ממשל‪ ,‬חברה וכלכלה בממלכת‬
‫יהודה ערב מלחמת החורבן‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫הפרנקים‬
‫מלחמת החורבן‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כרך ג‬
‫יהודה בין המרידות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יחידה ‪ 6‬נזירים ומנזרים במערב הנוצרי‬
‫תפוצות ישראל בעולם ההלניסטי‪-‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יחידה ‪ 7‬תרבות ואמנות‪ :‬הרנסנס הקרולינגי‬
‫הרומאי‬
‫כרך ד‬
‫מרד יהודי התפוצות‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫יחידה ‪ 8‬על גבולה של אירופה‪ :‬ביזנטיון‬
‫מרד בר‪-‬כוכבא‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫והאסלאם‬
‫מיהודה לגליל‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫יחידה ‪ 9‬הים התיכון במעבר מהעת העתיקה‬
‫רבי יהודה הנשיא‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫לימי הביניים‪ :‬דיון בתזה של פירן‬

‫חומר הלימוד של יחידה ‪ 4‬כולל את ספרו של‬

‫איינהרד‪ ,‬חיי קרל הגדול )תרגום‪ :‬י' חן;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.(2005 ,‬‬

‫בגלל חפיפה בחומר‪ ,‬סטודנט לא יוכל לקבל יותר‬ ‫*‬

‫בגלל החפיפה בחומר סטודנט לא יוכל לקבל יותר‬ ‫*‬ ‫מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור קורס זה והקורס היהודים‬
‫מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור קורס זה והקורס יהודה‬ ‫באימפריה הרומית‪ :‬תקופת המשנה )משנת ‪70‬‬
‫ורומא )‪ .(10212‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬ ‫עד שנת ‪ .(42110) (220‬פרטים מלאים בפרק ‪19‬‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬ ‫בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10432‬האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה‬ ‫‪ 10275‬בין יהודים לנוצרים‪ :‬יהודים‬ ‫‪ 10651‬הכנסייה הקתולית בימי‬
‫של הדת‬ ‫ונוצרים במערב אירופה עד‬ ‫הביניים‪ :‬אידיאולוגיה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫ראשית העת החדשה*‬ ‫ופוליטיקה‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של ימי הביניים; היסטוריה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫של העת החדשה; היסטוריה של המזרח התיכון‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של ימי הביניים;‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של ימי הביניים‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫היסטוריה של עם ישראל בימי הביניים‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נחמיה לבציון )ריכוז‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סופיה מנשה )כתיבה(;‬
‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר דפנה אפרת‪ ,‬ד"ר דניאלה טלמון‪-‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורה לימור‪ ,‬פרופ' יוסף‬ ‫תלמה מוקדי )עריכה(‬
‫הלר; קרין חזקיה )עריכה(‬ ‫קפלן‪ ,‬ד"ר רם בן‪-‬שלום‪ ,‬ד"ר עמוס הופמן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בת‪-‬שבע אלברט‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בוטרוס אבו‪-‬מאנה‪ ,‬פרופ' מנחם‬ ‫ד"ר יוסף ציגלר‪ ,‬ד"ר אמנון רז‪-‬קרקוצקין;‬ ‫גראבויס‪ ,‬פרופ' מיכאל טוך‪ ,‬פרופ' איבון פרידמן‪,‬‬
‫בן‪-‬ששון‪ ,‬פרופ' משה גיל‪ ,‬פרופ' אבנר גלעדי‪,‬‬ ‫טובה צורף )עריכה(‪ ,‬נירה ארבל )עיצוב(‬ ‫פרופ' סילביה שיין‪ ,‬ד"ר אדריאן בועז‪ ,‬ד"ר נירה‬
‫פרופ' מיכאל וינטר‪ ,‬פרופ' אהרון ליש‪ ,‬פרופ' חוה‬ ‫פנצ'ר‪-‬גרדוביץ‪ ,‬ד"ר אריה קופסקי‪ ,‬ד"ר איריס‬
‫לצרוס‪-‬יפה‪ ,‬ד"ר שרה סבירי‪ ,‬פרופ' שרה‬ ‫הקורס עוסק במפגש בין הרוב הנוצרי ובין‬ ‫שגריר‬
‫סטרומזה‪ ,‬פרופ' עמנואל סיון‪ ,‬פרופ' איתן‬ ‫המיעוט היהודי באירופה‪ ,‬מהולדת הנצרות ועד‬ ‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם אחד‬
‫קולברג‪ ,‬פרופ' מאיר בר‪-‬אשר‪ ,‬ד"ר מאיר חטינה‪,‬‬ ‫ראשית העת החדשה‪ ,‬כפי שהוא מתבטא‬ ‫מגורמי הכוח המרכזיים בזירה האירופית בימי‬
‫ד"ר אטאללה קופטי‪ ,‬ד"ר רון שחם‬ ‫בתחומים השונים של חיי החברה והתרבות‪ .‬הוא‬ ‫הביניים‪ :‬הכנסייה הקתולית‪ .‬הקורס מתמקד‬
‫הקורס עוסק בדת האסלאם באמצעות דיון‬ ‫סוקר את השלכותיו של המפגש על דמותן של‬ ‫בתהליכים ובתנועות שהותירו את רישומם על‬
‫בהתפתחות ההיסטורית של מוסדות ורעיונות‬ ‫שתי הקבוצות גם יחד‪ ,‬ואת מקומו בהתפתחות‬ ‫תרבות המערב‪ ,‬החל מהופעתו של ישו ועד‬
‫מראשית האסלאם ועד ימינו‪ .‬הקורס בוחן כיצד‬ ‫תרבות המערב מזה ובמהלך ההיסטוריה היהודית‬ ‫לשקיעתה של הכנסייה כגורם פוליטי מכריע‬
‫ובאילו נסיבות התגבשו כמה מתפיסות היסוד של‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫בשלהי ימי הביניים‪ ,‬זאת תוך שימת דגש על‬
‫האסלאם ומוסדותיו‪ ,‬ואילו שינויים עברו‬
‫בתמורות שידע העולם המוסלמי‪ .‬כמסגרת וכרקע‬ ‫המתח שבין אידיאולוגיה ופוליטיקה‪ .‬התייחסות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הכנסייה ליהודים זוכה לדיון נפרד‪ ,‬תוך בדיקת‬
‫הכרחיים להבנת הדינמיקה של דת האסלאם‬ ‫כרך א‬
‫משולב בקורס מידע בסיסי על דת האסלאם ועל‬ ‫זיקות הגומלין שבין תאוריה למציאות‪.‬‬
‫יחידה ‪ 1‬יעקב ועשיו‬
‫ההיסטוריה הפוליטית והחברתית של ארצות‬
‫האסלאם‪ .‬בלימוד דינמיקה זו כוונת הקורס היא‬ ‫כרך ב‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ליצור רצף היסטורי של דת האסלאם מהאסלאם‬ ‫יחידה ‪ 2‬רוב ומיעוט‬ ‫כרך א‬
‫הקלאסי לאסלאם המודרני‪ .‬הבנת התהליכים‬ ‫יחידה ‪ 3‬דמיון ושוני )לשונות‪ ,‬מגורים‪ ,‬לבוש(‬ ‫יסודות האמונה הנוצרית‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫ההיסטוריים הנסקרים בקורס זה יכולה גם‬ ‫יחידה ‪ 4‬יהודים בבית המשפט הנוצרי‪ :‬דיון‬ ‫מוסדות הכנסייה‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫לשמש בסיס ללימוד תולדותיו של המזרח התיכון‬ ‫בשבועת היהודים‬ ‫הנזירות‪ :‬אידיאולוגיה והתפתחות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫המוסלמי‪ ,‬כגון בקורס מבוא להיסטוריה של‬ ‫כרך ג‬
‫המזרח התיכון בעת החדשה )‪.(10109‬‬ ‫היסטורית‬
‫יחידה ‪ 5‬הוויכוח בין יהודים לנוצרים‬ ‫כרך ב‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כרך ד‬ ‫המורשת הפוליטית של הנצרות‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫כרך א‬ ‫יחידה ‪ 6‬האמת העברית )המפגש בין יהודים‬ ‫הקדומה‬
‫יחידה ‪ 1‬לידתה של דת‪ :‬נביא וקהילת מאמינים‬ ‫לנוצרים בתחום לימוד המקרא‬ ‫התנצרותם של השבטים הגרמנים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 2‬הכיתות באסלאם‪ :‬ירושת הנביא‪,‬‬ ‫והשפה העברית(‬ ‫כנסייה ומדינה בעידן הקרולינגי‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫בעיית הח'ליפות והפילוג באסלאם‬ ‫יחידה ‪ 7‬אמונה ותבונה )המפגש בתחום‬ ‫כרך ג‬
‫יחידה ‪ 3‬מערביות לאסלאם‪ :‬התאסלמות‬ ‫הרעיונות והפילוסופיה(‬ ‫הרפורמה הגרגוריאנית ומאבק‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫העמים הנכבשים ומשמעויותיה‬ ‫יחידה ‪ 8‬דימויי עבר )המפגש בתחום הספרות(‬ ‫האינווסטיטורה‬
‫כרך ב‬ ‫כרך ה‬ ‫מסעי הצלב‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫יחידה ‪ 4‬התפתחות המשפט האסלאמי‬ ‫יחידה ‪ 9‬עלילת הדם‬ ‫המינות והמאבק בה‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫יחידה ‪ 5‬שאלות תאולוגיות והשלכותיהן‬ ‫יחידה ‪ 10‬האנוסים‬ ‫כרך ד‬
‫הפוליטיות‬ ‫יחידה ‪ 11‬יהודים ונוצרים בעת הרפורמציה‬ ‫פרק ‪ 10‬האפיפיורות בגדולתה‪ :‬כנסייה ומדינה‬
‫יחידה ‪ 6‬המיסטיקה האסלאמית‬ ‫במאה ה‪13-‬‬
‫כרך ג‬ ‫פרק ‪ 11‬סופה של תקופה‪ :‬אפיפיורות אביניון‬
‫יחידה ‪ 7‬בין עלמאא לשליטים בימי הביניים‬ ‫והתנועה הקונציליארית‬
‫המאוחרים‬
‫יחידה ‪ 8‬מיסוד האסלאם‪ :‬משפט‪ ,‬חינוך‬
‫ומיסטיקה‬
‫יחידה ‪ 9‬התפשטות האסלאם באסיה‬
‫ובאפריקה‬
‫כרך ד‬
‫יחידה ‪ 10‬התחדשות ורפורמה על סף התקופה‬
‫המודרנית‬
‫יחידה ‪ 11‬לנוכח אתגר המערב‬
‫יחידה ‪ 12‬מרי ומהפכה באסלאם המודרני‬
‫הקורס משלב קטעי קריאה )בעברית( מתוך‬ ‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬
‫ספרות המחקר המזרחנית‪ ,‬המייצגים גישות‬ ‫הקורס בין יהודים לנוצרים )‪ (42143‬ברוסית‬
‫שונות במחקר‪ ,‬וכן קטעי תעודות ומקורות‬ ‫מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה‬
‫המשקפים את הבנת האסלאם את עצמו‪.‬‬ ‫הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫לא ניתן לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬ ‫**‬
‫לימוד הקורס בין יהודים לנוצרים בשפות‬
‫השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10463‬תרבות ההשכלה – הגות‬ ‫‪ 10282‬תרבות ההשכלה – הגות‬
‫ואמנות באירופה במאה‬ ‫ואמנות באירופה במאה‬ ‫‪ 10217‬עידן המהפכות‪1830-1760 ,‬‬
‫ה‪ .18-‬חלק ב‪ :‬ההשכלה‬ ‫ה‪ .18-‬חלק א‪ :‬צרפת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫בבריטניה‪ ,‬בגרמניה‪,‬‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬
‫בתרבות היהודית ובמוסיקה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬ ‫ידע קודם‪ :‬רצוי ידע בסיסי בתולדות אירופה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫בזמן החדש‪.‬‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬
‫ההשכלה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס תרבות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הנרי וסרמן‪ ,‬פרופ' יואב‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גיורא קולקה; חדוה ארליך‬
‫באירופה במאה ה‪) 18-‬חלק א(‪.‬‬ ‫פלד‪ ,‬ד"ר דן דאור‪ ,‬ד"ר עמוס הופמן‪ ,‬ד"ר בנימין‬ ‫)תרגום(‪ ,‬נילי וייס )עריכה(‬
‫פרל‪ ,‬גלי גור; רות רמות )ריכוז הפיתוח ועריכה(‪,‬‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' יהושע אריאלי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מיכאל הד )יועץ אקדמי‬ ‫רוני שטיין‪-‬אמיר‪ ,‬בת‪-‬שבע שפירא )עריכה(‪,‬‬
‫אחראי(‪ ,‬רות רמות )ריכוז הפיתוח ועריכה(‪ ,‬פרופ'‬ ‫נאוה בן‪-‬עמי )עיצוב(‬ ‫הקורס מציג ומנתח את הסוגיות המרכזיות של‬
‫הנרי וסרמן‪ ,‬פרופ' יואב פלד‪ ,‬ד"ר דן דאור‪ ,‬ד"ר‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מיכאל הד‬ ‫תולדות העולם האירופי‪-‬אטלנטי בשליש האחרון‬
‫עמוס הופמן‪ ,‬ד"ר בנימין פרל‪ ,‬גלי גור; רוני‬ ‫של המאה ה‪ 18-‬ובשליש הראשון של המאה ה‪.19-‬‬
‫שטיין‪-‬אמיר‪ ,‬בת‪-‬שבע שפירא )עריכה(‪ ,‬נאוה בן‪-‬‬ ‫הקורס מבוסס בעיקרו על תרגום ועיבוד של‬ ‫ההסבר והניתוח מתמקדים סביב האירועים‬
‫הקורס ‪ The Enlightenment‬של האוניברסיטה‬
‫עמי )עיצוב(‬ ‫הגורליים אשר עיצבו‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את פניו של‬
‫הפתוחה באנגליה‪.‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מיכאל הד‬ ‫העולם המערבי בזמן החדש‪ :‬הקמתה של מדינה‬
‫קורס זה והקורס תרבות ההשכלה‪ :‬חלק ב‬ ‫חוקתית עצמאית בצפון‪-‬אמריקה‪ ,‬המהפכה‬
‫הקורס מבוסס בעיקרו על תרגום ועיבוד של‬ ‫)‪ (10463‬הם שני חלקים המהווים שלם אחד‪ .‬אנו‬ ‫הצרפתית וספיחיה באירופה‪ ,‬המלחמות‬
‫הקורס ‪ The Enlightenment‬של האוניברסיטה‬ ‫ממליצים מאוד ללמוד את שני החלקים גם יחד‪.‬‬ ‫הנפוליוניות ואחריתן‪ ,‬התמורות הכלכליות‬
‫הפתוחה באנגליה‪.‬‬ ‫הקורס מציג תמונה רחבה של תרבות ההשכלה‬ ‫והחברתיות הקשורות במהפכה התעשייתית‪,‬‬
‫במאה ה‪ .18-‬הוא עוסק בדמויות שמילאו תפקיד‬ ‫וההתרחשויות הפוליטיות‪ ,‬הרעיוניות והחברתיות‬
‫הקורס מציג תמונה רחבה של תרבות ההשכלה‬ ‫מרכזי בעיצוב עולמה הרוחני של אירופה ובחלק‬ ‫אשר הכינו את הקרקע למהפכת ‪ 1830‬ולעליית‬
‫במאה ה‪ .18-‬הוא עוסק בדמויות שמילאו תפקיד‬ ‫חשוב מיצירות הרוח שנוצרו באותה תקופה‪.‬‬ ‫התנועות הלאומיות‪.‬‬
‫מרכזי בעיצוב עולמה הרוחני של אירופה ובחלק‬ ‫הסטודנטים יכירו את מושגי היסוד של ההשכלה‬
‫חשוב מיצירות הרוח שנוצרו באותה תקופה‪.‬‬ ‫ואת רעיונותיה המרכזיים מנקודות מבט שונות‪,‬‬ ‫מטרת הקורס להקנות לסטודנטים את בסיס‬
‫הסטודנטים יכירו את מושגי היסוד של ההשכלה‬ ‫אלה של ההיסטוריה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬מדעי‬ ‫המידע ואת כלי הניתוח להבנת הבעייתיות‬
‫ואת רעיונותיה המרכזיים מנקודות מבט שונות –‬ ‫הטבע‪ ,‬הספרות‪ ,‬הציור‪ ,‬האדריכלות והמוסיקה‪.‬‬ ‫המצויה במוקדו של עידן המהפכות המודרני‪.‬‬
‫אלה של ההיסטוריה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬מדעי‬
‫הטבע‪ ,‬הספרות‪ ,‬הציור‪ ,‬האדריכלות והמוסיקה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מבואות היסטוריים‬ ‫המשטר הישן והמערכת‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 1‬מונטסקייה ו"מכתבים פרסיים"‬ ‫האירופית‬
‫יחידה ‪" 2‬האנציקלופדיה"‬
‫יחידות ‪ 10-9‬פילדינג‪" :‬טום ג'ונס"‬ ‫יחידה ‪ 3‬ביפון ו"ההיסטוריה של הטבע"‬ ‫המהפכה האטלנטית‪ :‬התזה של‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הוגארת – האמן כפולמוסן‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫יחידה ‪ 4‬וולטר‪" :‬קנדיד"‬ ‫פלמר וגודשו‬
‫גיבון‪" :‬שקיעתה ונפילתה של‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫יחידה ‪ 5‬רוסו וביקורת החברה המודרנית‬ ‫המהפכה האמריקנית‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫האימפריה הרומית"‬ ‫יחידה ‪ 6‬שרדן והציור הצרפתי במאה ה‪18-‬‬ ‫יחידות ‪ 5-4‬המהפכה הצרפתית‪1799-1789 ,‬‬
‫אדריכלות וציורי נוף בריטיים‬ ‫יחידה ‪13‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬אדריכלות ועיצוב פנים בצרפת בתקופת‬ ‫תסיסה וריאקציה בבריטניה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫ההשכלה‬
‫במאה ה‪18-‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬לקלו‪" :‬יחסים מסוכנים"‬ ‫יחידות ‪ 8-7‬נפוליון‬
‫דיוויד יום – הפילוסוף כאזרח‬ ‫יחידה ‪14‬‬ ‫הרסטורציה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫אדם סמית‪" :‬עושר העמים"‬ ‫יחידה ‪15‬‬ ‫ספרים נלווים‬ ‫יחידות ‪ 11-10‬המהפכה התעשייתית‬
‫פרידריך הגדול – שליט בנוסח‬ ‫יחידה ‪16‬‬ ‫מכתבים פרסיים ‪ /‬מונטסקייה )האוניברסיטה‬ ‫סיכום‪ :‬מהפכה‪ ,‬ריאקציה‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫תקופת ההשכלה‬ ‫הפתוחה ומוסד ביאליק‪;(1991 ,‬‬ ‫ולאומיות‬
‫משה מנדלסון – מפגש תרבויות‬ ‫יחידה ‪17‬‬ ‫קנדיד ‪ /‬וולטר )משרד הביטחון‪ ,‬ספריית תרמיל‪,‬‬
‫מוצרט‪" :‬נישואי פיגארו"‬ ‫יחידה ‪18‬‬ ‫‪;(1988‬‬ ‫ספרים נלווים‬
‫על האמנה החברתית ‪ /‬רוסו )מאגנס‪ ,‬תשנ"א(;‬ ‫יחידות הלימוד הן עמוד השדרה של הקורס‪ .‬עם‬
‫ספרים נלווים‬ ‫יחסים מסוכנים ‪ /‬לקלו )הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬מידע חיוני‪ ,‬שהוא חלק אינטרגלי ממכלול‬
‫פילדינג‪ ,‬קורות טום ג'ונס )תרגום‪ :‬א' כספי;‬ ‫תשל"ה(‪.‬‬ ‫הידע הדרוש בקורס‪ ,‬מצוי בארבעה ספרים‬
‫מוסד ביאליק‪ ,‬תשנ"א(‪.‬‬ ‫נוספים‪ .‬בטקסט של יחידות הלימוד יש‬
‫דיוויד יום‪ ,‬מחקר בדבר עקרוני המוסר )תרגום‪:‬‬ ‫הקורס‪ ,‬על שני חלקיו‪ ,‬כולל את הספר תרבות‬ ‫התייחסות תכופה לפרקים שונים בספרים אלה‪,‬‬
‫י' אור; מאגנס‪ ,‬תשמ"ב(‪.‬‬ ‫באור ההשכלה‪ ,‬אנתולוגיה של חיבורים מן‬ ‫ואי אפשר ללמוד את הקורס בלעדיהם‪:‬‬
‫המאה ה‪) 18-‬ערכו‪ :‬סיימון אליוט ובוורלי סטרן‪,‬‬
‫גיבון‪ ,‬שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית‪,‬‬ ‫• פ' פורד‪ ,‬אירופה‪) 1830-1780 :‬האוניברסיטה‬
‫מבחר פרקים )ספרי זהב‪.(1955 ,‬‬ ‫ערכה את המהדורה העברית‪ :‬רות רמות‪,‬‬ ‫הפתוחה‪ ,‬תשמ"ד(;‬
‫אדם סמית‪ ,‬עושר העמים )תרגום‪ :‬א' אמיר וש'‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2004 ,‬והוא מלווה‬ ‫• ז' גודשו‪ ,‬צרפת והמהפכה האטלנטית במאה‬
‫באלבום תמונות צבעוניות‪ ,‬בתקליטורים הכוללים‬
‫ענבל; האוניברסיטה הפתוחה ומוסד ביאליק‪,‬‬ ‫השמונה עשרה ‪) 1799-1770‬האוניברסיטה‬
‫תשנ"ו(‪.‬‬ ‫יצירות מוסיקליות ודוגמאות לצורכי תרגול‪,‬‬ ‫הפתוחה‪ ,‬תשמ"א(;‬
‫בסרטי טלוויזיה ובעזרי לימוד נוספים‪.‬‬ ‫• ת"ס אשטון‪ ,‬המהפכה התעשייתית‬
‫הפתוחה‪,‬‬ ‫)האוניברסיטה‬ ‫‪1830-1760‬‬
‫תשמ"ב(;‬
‫• א"ג הובסבום‪ ,‬תקופת המהפכה‪ :‬אירופה‬
‫‪) 1848-1789‬הדר‪ ,‬תשכ"ו(‪.‬‬
‫כל הספרים כלולים בחבילת הקורס‪ .‬ספרו של‬
‫הובסבום ניתן לתלמידי הקורס בהשאלה‪ .‬שלושת‬
‫הספרים האחרים הם קניינם של הסטודנטים‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10204‬יהודים בעידן של תמורות‬ ‫‪ 10742‬עלייתה ונפילתה של‬ ‫‪ 10403‬אירופה ערש הלאומיות‬

‫הקיסרות הסינית‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה; היסטוריה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫של ימי הביניים; היסטוריה של העת החדשה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הנרי וסרמן‪ ,‬פרופ' ירון צור;‬
‫רות רמות‪ ,‬בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק שיחור )ראש הצוות(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הנרי וסרמן )כתיבה(‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מנחם בן‪-‬ששון‪ ,‬פרופ' ישראל‬ ‫פרופ' יורי פינס‪ ,‬פרופ' גדעון שלח‪ ,‬פרופ' מיכל‬ ‫הדר בן‪-‬אהרון‪ ,‬ברנדה מילר; רות רמות )עריכה(‪,‬‬
‫ברטל‪ ,‬פרופ' יוסף טובי‪ ,‬פרופ' דב קולקה‬ ‫בירן‪ ,‬ד"ר אסף גולדשמידט‪ ,‬ד"ר גיל רז‪ ,‬פרופ'‬ ‫רות שלם )עיצוב(‬
‫מאיר שחר; רינה סקוטלסקי )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' י' הירשברג‪ ,‬פרופ' א' וינריב‪ ,‬פרופ'‬
‫קורס זה דן בשאלת היסוד‪ :‬מה בין חייו של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' איירין איבר‪ ,‬פרופ' שמואל נח‬ ‫ב' נויברגר‪ ,‬פרופ' א' פריד‪ ,‬פרופ' מ' צימרמן‪ ,‬פרופ'‬
‫היהודי "בעת החדשה" לבין חיי אבותיו בתקופה‬ ‫איזנשטדט‪ ,‬פרופ' צבי בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' אנדרו‬ ‫צ' רוזן‪ ,‬פרופ' ע' שנהר‪ ,‬פרופ' י' שצמן‪ ,‬פרופ'‬
‫הקודמת לעידן זה‪ .‬חלקו הראשון משרטט את‬ ‫פלאקס‪ ,‬פרופ' צבי שיפרין‬ ‫ח' שצקר‪ ,‬ד"ר נ' דינגוט‪ ,‬ד"ר ע' הופמן‪ ,‬ד"ר‬
‫יסודות קיומם של היהודים לפני עידן התמורות‪,‬‬ ‫ע' מאיר‪-‬מריל‪ ,‬ד"ר ב' פרל‪ ,‬ד"ר ב' שמגר‪,‬‬
‫וחלקו השני‪ ,‬הגדול יותר‪ ,‬עוקב אחר השינויים‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫י' גייגר‪ ,‬ע' מרקוזה‪-‬הס‬
‫המכריעים בחיי המיעוטים היהודים במאות ה‪18-‬‬ ‫הקורס מקנה את הבסיס להבנת עלייתה של סין‬
‫וה‪.19-‬‬ ‫המודרנית ואופייה של המהפכה הסינית‪.‬‬ ‫הקורס עוסק בעליית הלאומיות באירופה‬
‫בתחילת המאה ה‪ .19-‬מטרתו העיקרית לבחון‬
‫הקורס אינו מתרכז בסקירת תולדות היהודים‬
‫הקורס סוקר את צמיחתה ואת התפתחותה של‬ ‫את גילוייה של הלאומיות בתחומים שונים –‬
‫בעת החדשה‪ ,‬אלא במעקב אחר תופעות השינוי‬
‫הקיסרות הסינית מראשית הציוויליזציה במזרח‬ ‫בספרות‪ ,‬באמנות הציור‪ ,‬במוסיקה ובפילוסופיה‬
‫בעת זו‪.‬‬
‫היבשת האסייתית ועד לנפילתה של השושלת‬ ‫– שבאמצעותם עוצבה תודעתם הלאומית של בני‬
‫הקיסרית האחרונה‪ ,‬שושלת צ'ינג‪ ,‬בשנת ‪,1912‬‬ ‫אירופה במאה ה‪ 19-‬ובאמצעותם מעוצבת‬
‫חומר הלימוד‬
‫ובכך נערכת היכרות ראשונית ומקיפה עם‬ ‫תודעתנו הלאומית גם היום‪ .‬דגש מיוחד ניתן‬
‫יחידת מבוא‬
‫ההתפתחות ההיסטורית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬החברתית‬ ‫בקורס להקניית כלי המחקר והביקורת הדרושים‬
‫יחידה ‪ 1‬פשרם של "הזמנים החדשים"‬
‫והמדינית של סין הטרום‪-‬מודרנית‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫כדי להתמודד עם מקורות מן התחומים האלה‬
‫חטיבה א‪" :‬העולם הישן"‬ ‫הקורס עורך היכרות עם המאפיינים הבסיסיים‬ ‫ומתחומים נוספים בחיינו‪ ,‬ולעמוד על מקומה של‬
‫יחידה ‪ 2‬בין היהודים לסביבתם‪ :‬בעיית קיומו‬ ‫של התרבות הסינית‪ ,‬עם תהליכי התפתחותה‬ ‫הלאומיות בחיי היומיום שלנו ובהגדרת זהותנו‪.‬‬
‫של היהודי‬ ‫החברתיים‬ ‫מוסדותיה‬ ‫עם‬ ‫ההיסטורית‪,‬‬
‫יחידה ‪ 3‬בין היהודים לסביבתם‪ :‬סדרי החיים‬ ‫והמדיניים‪ ,‬עם חיי ההגות והדת שלה ועם מקומה‬ ‫ספר המבוא עם‪ ,‬אומה‪ ,‬מולדת‪ :‬על ראשיתם‪,‬‬
‫יחידה ‪ 4‬היהודים באוהלם‬ ‫בעולם הטרום‪-‬מודרני‪.‬‬ ‫תולדותיהם ואחריתם של שלושה מושגים‬
‫מחוללי לאומיות מאת הנרי וסרמן )האוניברסיטה‬
‫חטיבה ב‪ :‬במבואם של "הזמנים החדשים"‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הפתוחה‪ ,(2007 ,‬מתאר את תולדותיהם של‬
‫יחידה ‪ 5‬היהודים במדינה החדשה‬
‫חלק א‪ :‬מקורות הקיסרות הסינית‬ ‫המושגים "עם"‪" ,‬אומה" ו"מולדת"‪ ,‬למן הופעתם‬
‫יחידה ‪ 6‬תדמית ואנטישמיות‬
‫יחידה ‪ 1‬מפרה‪-‬היסטוריה להיסטוריה‪:‬‬ ‫לראשונה במקרא ובעולם העתיק‪ .‬הספר עוקב‬
‫חטיבה ג‪" :‬הזמנים החדשים"‬ ‫התגבשות הזהות הסינית‬ ‫אחר המשמעויות המגוונות ולעתים אף סותרות‪,‬‬
‫יחידה ‪ 7‬בקיעים ראשונים‪ :‬אימוצם של ערכים‬ ‫יחידה ‪ 2‬מהתפוררות לריכוזיות‪ :‬התגבשות‬ ‫שניתנו למושגים אלו בתקופות שונות‪ .‬בעידן‬
‫זרים‬ ‫הקיסרות הסינית‬ ‫המודרני הפכו המושגים "עם"‪" ,‬אומה"‬
‫יחידה ‪ 8‬הפלת מחיצות‪ :‬המהפכה הצרפתית‬ ‫היסודות הרעיוניים של סין הקיסרית‪:‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ו"מולדת" לכלי נשק בידיהם של ראשי מדינות‬
‫והיהודים‬ ‫"מאה האסכולות"‬ ‫ומדינות שבדרך‪ .‬כך הפכו דוברי שפות שונות‬
‫יחידה ‪ 9‬ממסורת לאורתודוקסיה‬ ‫חלק ב‪ :‬הקיסרות הסינית המוקדמת‬ ‫ובעלי מנהגים שונים ללאומים לכל דבר‪.‬‬
‫יחידה ‪ 10‬בדור של תמורות‪ :‬יוסף פרל‬ ‫יחידה ‪ 4‬שושלת האן )‪(Han‬‬ ‫ולסיכום‪ :‬אין לאומיות ואין לאומים לפני‬
‫יחידה ‪ 11‬בדור של תמורות‪ :‬אלבר ממי‬ ‫יחידה ‪ 5‬מפיצול לאיחוד‬ ‫המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫יחידה ‪" 12‬הזמנים החדשים" במחקר‬ ‫יחידה ‪ 6‬שושלת טאנג )‪(Tang‬‬
‫ההיסטוריוגרפי‬
‫חומר הלימוד*‬
‫יחידה ‪ 7‬הבודהיזם הסיני‬ ‫יחידה ‪ 2‬מעשיות האחים גרים‬
‫חלק ג‪ :‬הקיסרות הסינית המאוחרת‬ ‫יחידות "ורוח האומה מרחפת על‪-‬פני היער"‪:‬‬
‫ספרים נלווים‬ ‫יחידה ‪ 8‬שושלת סונג )‪(Song‬‬ ‫הצייר קספר דויד פרידריך‬ ‫‪4-3‬‬
‫מ' גרץ‪ ,‬המהפכה הצרפתית והיהודים )מוסד‬ ‫יחידה ‪ 9‬שושלת יואן )‪ (Yuan‬ומבשריה‬ ‫יחידות‬
‫ביאליק‪ ;(1989 ,‬א' ממי‪ ,‬נציב המלח )עם עובד‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬שושלת מינג )‪(Ming‬‬ ‫לאומיות מול קומוניזם‬ ‫‪7-6-5‬‬
‫‪ .(1960‬ניתן לרכוש את הספרים באמצעות‬ ‫יחידה ‪ 11‬שושלת צ'ינג )‪ (Qing‬בשיאה‬ ‫יחידה ‪ 8‬המלחין סמטנה והלאומיות הצ'כית‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬קץ העידן הקיסרי‬
‫ספר נלווה‬
‫לאומיות בחסד היחיד‪ :‬ביוגרפיה אינטלקטואלית‬
‫של היינריך פון קלייסט‪ ,‬מאת הנרי וסרמן‬
‫בשיתוף עם הדר בן‪-‬אהרון )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.(1989 ,‬‬
‫עזרי לימוד‬
‫הוראת הקורס מלווה בסרטי וידאו‪ ,‬בקלטת‬
‫*ובעזרי לימוד נוספים‪.‬‬

‫יחידה ‪ 1‬אינה נלמדת עוד‪.‬‬ ‫*‬

‫‪31‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10121‬בין ציון לציונות – תולדות‬ ‫‪ 10499‬יהודים בין מוסלמים‪ :‬מבוא‬ ‫‪ 10265‬פולין‪ :‬פרקים בתולדות יהודי‬
‫התנועה הציונית ‪1914-1881‬‬ ‫לתולדות היהודים בארצות‬ ‫מזרח‪-‬אירופה ותרבותם*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫האסלאם בתקופה המודרנית‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה;‬ ‫)‪(1914-1750‬‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה;‬
‫היסטוריה של המזרח התיכון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמנואל אטקס‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי גולדשטיין )כתיבה(‪,‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫פרופ' דוד אסף‪ ,‬רוני באר‪-‬מרקס‪ ,‬פרופ' גרשון‬
‫ד"ר מירה יונגמן‪ ,‬תמי ינאי; עדה כהן )עריכה(‬ ‫בקון‪ ,‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬פרופ' מרדכי זלקין‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דניאל גוטווין‪ ,‬פרופ' אריה גרטנר‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ירון צור‪ ,‬ד"ר הגר הלל‬ ‫פרופ' חוה טורניאנסקי‪ ,‬פרופ' משה רוסמן;‬
‫נילי וייס‪ ,‬בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‪ ,‬גילה ברון‬
‫פרופ' אביבה חלמיש‪ ,‬פרופ' עזרה מנדלסון‪,‬‬ ‫)כתיבה(‪ ,‬שוקי אקר; אהובה קרן )עריכה(‬ ‫)עיצוב(‬
‫פרופ' יהושע קניאל‪ ,‬פרופ' יוסף שלמון‪ ,‬ד"ר‬
‫יהודה בן אבנר‬ ‫הקורס עוסק בתולדות היהודים בארצות‬ ‫יהודי מזרח‪-‬אירופה היוו את הקהילה הגדולה ביותר‬
‫האסלאם‪ ,‬במזרח התיכון ובצפון‪-‬אפריקה‪ ,‬החל‬ ‫בתולדות עם ישראל עד השואה‪ .‬יישוב זה הגיע לרמה‬
‫בשלהי המאה ה‪ 18-‬ועד ראשית המאה ה‪.20-‬‬ ‫מרשימה של ארגון קהילתי ועל‪-‬קהילתי‪ .‬הוא‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הקורס מתמקד בהבנת ההתפתחויות בחיי‬ ‫הצטיין ברמה גבוהה של פעילות רוחנית ותרבותית‪,‬‬
‫סקירת תולדות התפתחותה של תנועת חיבת ציון‬ ‫היהודים על רקע התמורות היסודיות שחלו‬ ‫וגדולי התורה שהצמיח זכו לכבוד ולהערצה ברחבי‬
‫והתנועה הציונית בין השנים ‪ ;1914-1881‬הסברת‬ ‫התקופה‬ ‫בראשית‬ ‫המוסלמיות‬ ‫בחברות‬ ‫העולם היהודי‪ .‬במחצית המאה ה‪ 18-‬צמחה בפולין‬
‫התהליכים שהביאו לכינונה של התנועה‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫תנועת החסידות שעוררה עליה תנועת התנגדות‬
‫ולהתארגנותה‪ ,‬תוך כדי שימת דגש על התהליכים‬ ‫רחבה‪ .‬למן המאה ה‪ 19-‬התפשטה הפעילות הרוחנית‬
‫חטיבה א )יחידות ‪ – (3-1‬על סף העידן המודרני‬ ‫והתרבותית לאפיקים חדשים שעודדו פריחה של‬
‫הפוליטיים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים; דיון בארבע‬ ‫תרבות יהודית חילונית‪ ,‬ומנגד התגבשה בקרב‬
‫דמויותיהם של אישים מצמרת החברות היהודיות‬
‫סוגיות שהעסיקו את חברי התנועה מראשית‬ ‫החברה המסורתית תופעה חדשה – אורתודוקסיה‪.‬‬
‫משמשות פתח להיכרות עם היסודות ה"ישנים"‬
‫דרכה‪ :‬מקומה של הדת‪ ,‬צורת ההתארגנות‬ ‫קיומה של קהילה כה גדולה‪ ,‬תוססת ומלאת חיות‬
‫של הקיום היהודי באימפריה העת'מאנית במפנה‬
‫במזרח‪-‬אירופה‪ ,‬היחס לחברה הערבית וייחודה‬ ‫מעורר את ההיסטוריון לתהות כיצד התהוותה‪,‬‬
‫המאות ה‪ ;19-18-‬כמו כן נחשפות גם שכבות‬
‫של העלייה השנייה‪.‬‬ ‫צמחה והתפתחה‪.‬‬
‫חברתיות נוספות בקהילות איסטנבול‪ ,‬אלג'יר‬
‫ותוניס‪ ,‬ונערך דיון מסכם במאפייני הקיום של‬ ‫הקורס עוקב אחר היבטים שונים בחיי החברה‬
‫חומר הלימוד*‬ ‫יהודי ארצות האסלאם על סף השינויים הגדולים‬
‫והרוח של יהודי מזרח‪-‬אירופה‪ ,‬למן המאה ה‪13-‬‬
‫שער א‪ :‬התנועה הלאומית היהודית – מבוא‬ ‫ועד מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בין הנושאים‪:‬‬
‫שהביאה עמה המאה ה‪.19-‬‬ ‫השתלבותם של היהודים בכלכלה; דפוסי‬
‫יחידה ‪ 1‬גורמים ומניעים לצמיחת התנועה‬
‫הלאומית היהודית‬ ‫חטיבה ב )יחידות ‪ – (8-4‬תמורות בסדר‬ ‫התארגנות והנהגה; חינוך ילדים; לימוד תורה;‬
‫העת'מאני – עידן התנט'ימאת‬ ‫עולמה של החסידות והמאבק בין חסידים‬
‫שער ב‪ :‬התנועה הלאומית – שלבי התארגנות‪,‬‬ ‫צמיחת‬ ‫ההשכלה;‬ ‫תנועת‬ ‫ומתנגדים;‬
‫גבירי בית קאמונדו משמשים מראה לראשית‬ ‫האורתודוקסיה‪ .‬כל אלו נבחנים לאור המציאות‬
‫אידיאולוגיה ותחומי השפעה‬
‫תקופת הרפורמות באימפריה העת'מאנית‬ ‫הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והמשפטית‪ ,‬שעם מסגרותיה‬
‫יחידה ‪ 2‬חיבת ציון‬
‫ולהשלכותיה על חיי היהודים בבירה‬ ‫המתחלפות התמודדו היהודים במהלך השנים‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬הרצל‬
‫האימפריאלית‪ .‬סיפור עלילת הדם בדמשק )‪(1840‬‬
‫יחידה ‪ 4‬תקופת וולפסון‪ :‬בין "מדיניים"‬
‫חושף את הדמויות היהודיות "החדשות" במרחב‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ל"מעשיים"‬
‫העת'מאני‪ ,‬על רקע חדירתן המתעצמת של‬ ‫חטיבה א‪ :‬התחלות ודפוסי קיום‬
‫שער ג‪ :‬דת ולאומיות‬ ‫מעצמות אירופה וכינון הסדר החדש של עידן‬ ‫יחידות ‪ 2-1‬היישוב היהודי בפולין‪ :‬יסודות‬
‫יחידה ‪ 5‬דת ולאומיות בתנועה הציונית‬ ‫הרפורמות‪.‬‬ ‫גיאוגרפיים‪ ,‬דמוגרפיים‬
‫שער ד‪ :‬התנועה בפעילותה המקומית‬ ‫חטיבה ג )יחידות ‪ – (12-9‬לאומיות וקולוניאליזם‬ ‫ומשפטיים‬
‫יחידה ‪ 6‬התנועה הציונית ברוסיה‬ ‫החטיבה פותחת בהיכרות עם תולדות היהודים‬ ‫היהודים בכלכלת פולין‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫באלג'יר‪ ,‬תוניס‪ ,‬מצרים‪ ,‬לוב ומרוקו‪ ,‬שהיו תחת‬ ‫קהילות וועדים‪ :‬דפוסי ארגון‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שער ו‪ :‬לאומיות וארץ‪-‬ישראל‬ ‫והנהגה‬
‫שלטון אירופי ישיר‪ .‬לאחר מכן נבחנת השפעתם‬
‫יחידה ‪ 8‬השלטון העת'מאני והעלייה השנייה‬ ‫חטיבה ב‪ :‬לשון וספר‬
‫של הסדרים העולמיים החדשים – הקולוניאליזם‬
‫יחידה ‪ 9‬יהודים וערבים ‪1914-1882‬‬ ‫יחידות ‪ 6-5‬תורה ותעודה‪ :‬עולם התורה בפולין‬
‫והלאומיות – על חיי היהודים באימפריה‬
‫בין קודש לחול‪ :‬לשון‪ ,‬חינוך‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫קובץ מאמרים‬ ‫העת'מאנית מסוף המאה ה‪ 19-‬ואילך‪ .‬החטיבה‬
‫והשכלה במזרח אירופה‬
‫*‬ ‫דנה גם ביהודי תורכיה‪ ,‬תימן‪ ,‬סוריה וארץ‪-‬‬ ‫חטיבה ג‪ :‬שינוי ערכים‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫מ"פולין" ל"מזרח‪-‬אירופה"‪:‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫גם‬ ‫הלימוד‬ ‫בחומר‬ ‫משולבים‬ ‫בחטיבה ג‬ ‫יהודי מזרח‪-‬אירופה לארצותיהם‬
‫תקליטורים‪.‬‬ ‫יחידות ‪ 10-9‬מחבורה לתנועה‪ :‬תנועת החסידות‬
‫בראשיתה‬
‫יהודי בביתו ואדם בצאתו‪ :‬ההשכלה‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫היהודית במזרח‪-‬אירופה‬
‫מחברה מסורתית לאורתודוקסיה‬ ‫יחידה ‪12‬‬

‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‬ ‫*‬

‫יחידה ‪) 7‬שער ה( אינה נלמדת‪.‬‬
‫המקנה ‪ 4‬נ"ז בלבד‪ .‬תיאור הקורס פולין )‪(42101‬‬
‫ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה‬
‫בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬
‫עבור הקורס פולין‪ :‬פרקים בתולדות יהודי מזרח‪-‬‬
‫אירופה ותרבותם בשפות השונות‪ .‬פרטים מלאים‬
‫*‬ ‫בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10234‬בימי שואה ופקודה*‬ ‫‪ 10423‬מבית לאומי למדינה בדרך‪:‬‬ ‫‪ 10249‬שנאת ישראל ואנטישמיות‬
‫היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫בין מלחמות העולם*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים יהודים בעידן של‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה;‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫תמורות‪ ,‬שנאת ישראל ואנטישמיות‪.‬‬ ‫לימודי ארץ‪-‬ישראל; היסטוריה של המזרח‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד בנקיר‪ ,‬פרופ' יוסי‬
‫התיכון‬
‫גולדשטיין‪ ,‬פרופ' ג'ורג' מוסה‪ ,‬ד"ר פיליפ בן‪-‬נתן‪,‬‬
‫פיתוח הקורס פרופ' דן מכמן )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ד"ר לאה רוט‪-‬גרסון‪ ,‬ד"ר יצחק קונפורטי‪ ,‬אביחי‬
‫פרופ' יחיעם ויץ‪ ,‬ד"ר גדעון גרייף‪ ,‬פרופ' ג'ודי‬
‫אורן‪ ,‬יעקב הס‪ ,‬לאה לשם; טובה צורף )עריכה(‬
‫באומל; נילי וייס‪ ,‬עמיחי ישראלי‪ ,‬אהובה קרן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אביבה חלמיש )כתיבה‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' שמואל אטינגר‬
‫)עריכה(‪ ,‬גילה ברון )עיצוב(‬ ‫וריכוז הפיתוח(; ארנה ברקאי‪ ,‬משה שפרבר‪,‬‬
‫אחראי אקדמי‪ : :‬פרופ' יהודה באואר‬ ‫אורנה כהן‪-‬שורץ )עריכה(‬ ‫הקורס בוחן שאלות כגון‪ :‬האם האנטישמיות‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי בכרך‪ ,‬פרופ' שארל בלוך‪,‬‬ ‫אחראים אקדמיים‪ :‬פרופ' אניטה שפירא‪,‬‬ ‫המודרנית מהווה המשך לשנאת היהודים‬
‫פרופ' ישראל גוטמן‪ ,‬פרופ' יוסף ולק‪ ,‬ד"ר אהרן‬ ‫פרופ' יעקב שביט‬ ‫המסורתית‪ ,‬או שזו תופעה חדשה בעלת מאפיינים‬
‫וייס‪ ,‬ד"ר שמואל קרקובסקי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף הלר‪ ,‬פרופ' יהושע פורת‪,‬‬ ‫ייחודיים; מהי הזיקה שבין האנטישמיות לתורת‬
‫פרופ' זאב צחור‪ ,‬פרופ' יעקב שביט‪ ,‬ד"ר דן גלעדי‪,‬‬ ‫הגזע‪ ,‬לעליית הלאומיות והקפיטליזם‪ ,‬למאבק‬
‫הקורס מציג את שואת יהודי אירופה על סיבותיה‬ ‫ד"ר מוסטפא כבהא‬ ‫למען האמנסיפציה ויתר הרעיונות המודרניים‪.‬‬
‫ההיסטוריות‪ ,‬תוך עמידה על תהליכים והיבטים‬ ‫בחינה זו נעשית על‪-‬פי גישות מחקריות שונות‪,‬‬
‫הקורס דן בהתפתחותו של היישוב היהודי בארץ‪-‬‬
‫מרכזיים של התקופה‪ :‬המדיניות האנטי יהודית‬ ‫תוך דיון בסוגיות אלו בתקופות ובמקומות‬
‫ישראל בין מלחמות העולם על רקע ההתרחשויות‬
‫של הרייך השלישי‪ ,‬אופן החיים היהודיים‬ ‫שונים‪ :‬בימי הביניים תחת השלטון הנוצרי‬
‫בארץ‪ ,‬באזור ובעולם‪ .‬במרכזו עומדת השאלה‬
‫ובעיותיהם המיוחדות תחת השלטון הנאצי‪,‬‬ ‫והמוסלמי‪ ,‬ובעת החדשה – מתקופת ההשכלה‬
‫כיצד התפתח היישוב במשך אותן שנים לקהילה‬
‫העמידה היהודית‪ ,‬תוצאות והשלכות של השואה‪.‬‬ ‫והמהפכה הצרפתית ועד עליית הנאצים לשלטון‪.‬‬
‫אוטונומית ובשלה לעצמאות‪ ,‬הקולטת מאות‬
‫הקורס מציג את השואה מנקודת המבט של‬ ‫אלפי מהגרים‪ ,‬אף שהיתה תחת שלטון זר‬ ‫חומר הלימוד*‬
‫ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ובנקודות מכריעות מדרבן‬ ‫ובעימות מחריף והולך עם שכניה הערבים‪ .‬הקורס‬ ‫סוגיות בחקר האנטישמיות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫את הסטודנטים לחשיבה ערכית על יסוד הדברים‬ ‫מציג את המקורות הראשוניים העיקריים ללימוד‬ ‫שנאת ישראל בעת העתיקה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫שנלמדו‪ .‬הקורס מביא מגוון רחב של תיעוד‬ ‫התקופה‪ ,‬ואת המחקרים המרכזיים שהתפרסמו‬ ‫שנאת ישראל מהולדת הנצרות עד‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫וספרות המצויים בעברית‪ ,‬או שתורגמו במיוחד‬ ‫עד כה‪ ,‬ונועד להקנות לסטודנט בצד ידע על‬ ‫מסעי הצלב‬
‫לצורך קורס זה‪ .‬עבור חלקים מן הקורס נערך‬ ‫התקופה‪ ,‬מיומנויות בניתוח מסמכים ובקריאה‬ ‫שנאת ישראל בימי הביניים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫מחקר מיוחד ובלעדי‪ .‬במפגשי הלימוד מוקרנים‬ ‫ביקורתית של ספרות היסטורית‪.‬‬ ‫המאוחרים‬
‫גם סרטים שונים‪ ,‬וביניהם סרטונים שהוכנו‬ ‫האסלאם והיהודים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫במיוחד עבור הקורס‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫שנאת ישראל בין הרפורמציה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כרך א‬
‫לאמנסיפציה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא‪ :‬היסטוריוגרפיה ורקע היסטורי‬
‫שנאת ישראל בפולין וברוסיה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫"השואה"‪ :‬דיון פותח‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬המשולש הארץ‪-‬ישראלי בשנות‬
‫אמנסיפציה ואנטישמיות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫בין שנאת ישראל לאנטישמיות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫העשרים‪ :‬בריטים‪ ,‬ערבים ויהודים‬
‫האנטישמיות המודרנית בגרמניה‪,‬‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫עליית הנאציזם‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫‪1929-1917‬‬
‫‪1900-1850‬‬
‫יהדות אירופה לפני השתלטות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬חישוקיה של חברה וולונטרית‪:‬‬
‫האנטישמיות ותורת הגזע‬ ‫יחידות‬
‫הנאצים‬ ‫מוסדות‪ ,‬מפלגות‪ ,‬ארגונים‬
‫הלימוד מתבסס על ספרו של ג'ורג'‬ ‫‪12-11‬‬
‫המדיניות האנטי‪-‬יהודית של‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 4‬תשתית לבית הלאומי‪ :‬עלייה‪ ,‬כלכלה‬
‫מוסה‪ ,‬לקראת הפתרון הסופי‬
‫הנאצים‪1939-1933 ,‬‬ ‫והתיישבות בשנות העשרים‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1989 ,‬הדן‬
‫יהדות גרמניה תחת השלטון הנציונל‪-‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫כרך ב‬
‫בתורת הגזע ובאנטישמיות הנאצית‪.‬‬
‫סוציאליסטי‪1939-1933 ,‬‬ ‫יחידה ‪ 5‬הסכמה ומחלוקת בשנות העשרים‬
‫רצח היהודים‪ :‬הוגיו‪ ,‬מבצעיו‪ ,‬שלביו‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬בין משבר לגאות‪1932-1929 :‬‬
‫רדיפות היהודים במבט משווה –‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬המשולש הארץ‪-‬ישראלי בשנות‬
‫רבגוניות ואחידות‬ ‫השלושים‪ :‬בריטים‪ ,‬ערבים ויהודים‬
‫חיי היהודים תחת שלטון הנאצים –‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫‪1939-1931‬‬
‫שלוש דוגמאות‬ ‫כרך ג‬
‫ההנהגה היהודית‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬יצירת המאסה הקריטית‪ :‬עלייה‪,‬‬
‫העמידה היהודית‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫כלכלה והתיישבות בשנות השלושים‬
‫בתום השואה‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫יחידה ‪ 9‬הסכמה ומחלוקת בשנות השלושים‬
‫יחידה ‪ 10‬מירוץ נגד הזמן‪ :‬היישוב היהודי בארץ‪-‬‬
‫ישראל ערב מלחמת העולם השנייה‬
‫חומר הלימוד כולל אף מקראה שבה תעודות‬
‫ופרקי מחקר‪.‬‬

‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית המקנה‬
‫‪ 4‬נ"ז בלבד‪ .‬תיאור הקורס בימי שואה ופקודה‬
‫)‪ (42102‬ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬
‫עבור הקורס בימי שואה ופקודה בשפות‬
‫השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית המקנה‬ ‫*‬
‫‪ 4‬נ"ז בלבד‪ .‬תיאור הקורס מבית לאומי למדינה‬
‫שבדרך )‪ (42103‬ברוסית מופיע באתר‬
‫האוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת‬
‫האתר‪http://www-r.openu.ac.il/ :‬‬
‫**‬ ‫לא ניתן לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬ ‫**‬
‫לימוד הקורס מבית לאומי למדינה שבדרך‬ ‫*‬
‫בשפות השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון‬
‫– קורסים חופפים‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬אינה נלמדת‪.‬‬ ‫*‬

‫‪33‬‬

‫‪ 10646‬המזרח התיכון בימינו‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה‬
‫של המזרח התיכון‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס המזרח התיכון בין‬
‫מלחמות העולם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מוסטפא כבהא‪ ,‬אבישי בן‪-‬‬
‫דרור‪ ,‬אבי מור; ד"ר טל שובל )עריכה מדעית(;‬
‫ישראל רונן )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' חגי ארליך‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמי איילון‪ ,‬פרופ' אמציה ברעם‪,‬‬
‫פרופ' גד גילבר‪ ,‬פרופ' ישראל גרשוני‪ ,‬פרופ' מאיר‬
‫זמיר‪ ,‬פרופ' יעקב לנדאו‪ ,‬פרופ' משה מעוז‪,‬‬
‫פרופ' אשר ססר‪ ,‬פרופ' יהושע פורת‪ ,‬פרופ' יוסף‬
‫קוסטינר‪ ,‬ד"ר יואב אלון‪ ,‬ד"ר מיכאל אפל‪,‬‬
‫ד"ר עפרה בנג'ו‪ ,‬ד"ר רמי גינת‪ ,‬ד"ר און וינקלר‪,‬‬
‫ד"ר אברהם סלע‪ ,‬ד"ר אורי קופפרשמידט‪,‬‬
‫ד"ר רלי שכטר‬
‫הקורס עוסק במזרח התיכון בתקופה המתחילה‬
‫עם סיום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו אלה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על ספרים שנכתבו על כל אחת‬
‫ממדינות המזרח התיכון‪ ,‬מתוך כוונה ללמוד את‬
‫תולדות המרחב הערבי‪-‬אסלאמי כמערכת בעלת‬
‫זהות ודינמיקה משלה‪ .‬הספרים עוקבים אחר‬
‫שלוש תקופות עיקריות‪ :‬א‪ .‬שלהי ההגמוניה של‬
‫העילית הוותיקה שהתעצבה עם ראשית‬
‫הלאומיות המודרנית ותחת שלטון המעצמות;‬
‫ב‪ .‬תור הנאצריזם – עידן המהפכות הצבאיות‬
‫ועליית המשטרים שביקשו לעצב מחדש את‬
‫האזור בהגמוניה של לאומיות ערבית‪ ,‬מהפכנית‬
‫ואחדותית; ג‪ .‬התקופה מראשית שנות השבעים‬
‫ועד ימינו המתאפיינת בהתייצבות המשטרים‬
‫ובהתמודדותם עם עלייתו מחדש של האסלאם‬
‫כתורה פוליטית‪ .‬הקורס עוסק גם בארצות‬
‫המוסלמיות הלא‪-‬ערביות‪ ,‬איראן ותורכיה‪ ,‬ודן‬
‫בתרומתן לעיצוב תולדות האזור כולו‪.‬‬
‫ספרי הלימוד*‬
‫מצרים – האחות הבכירה ‪ /‬חגי ארליך‬
‫עראק – מלוכה‪ ,‬מהפכה‪ ,‬רודנות ‪ /‬מיכאל‬
‫אפל‬
‫ירדן – חיפוש אחר זהות ‪ /‬יוסף נבו‬
‫סוריה – למרחבי הערביות ובחזרה ‪ /‬משה‬
‫מעוז‬
‫לבנון – אתגר המגוון והשונות ‪ /‬קייס פירו‬
‫הפלסטינים – עם בנפתולי גלויות ‪ /‬מוסטפא‬
‫כבהא‬
‫סעודיה – ממלכת נפט במבוכי הדת‬
‫והפוליטיקה ‪ /‬עוזי רבי‬
‫תורכיה – לאומיות במבחן ניגודיה ‪ /‬ענת‬
‫לפידות‬
‫איראן – מקיסרות למהפכה אסלאמית ‪/‬‬
‫משה אהרונוב ומאיר ליטבק‬
‫תימן – מעידן המהפכות למעשה האיחוד ‪/‬‬
‫עוזי רבי‬
‫*‬
‫חלק מיחידות הקורס אינן נלמדות‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10425‬המזרח התיכון בין מלחמות‬ ‫‪ 10109‬מבוא להיסטוריה של המזרח‬
‫התיכון בעת החדשה‬
‫העולם‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה‬
‫של המזרח התיכון‬ ‫של המזרח התיכון‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא להיסטוריה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫של המזרח התיכון בעת החדשה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חגי ארליך )כתיבה וריכוז‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חגי ארליך )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר איריס אגמון‪ ,‬דובי בן‪-‬עמי‪ ,‬רותי‬
‫איריס אגמון‪ ,‬ד"ר משה אהרונוב‪ ,‬ד"ר מיכאל אפל‪,‬‬ ‫ברזילי‪-‬לומברוזו‪ ,‬חוה גולדין‪ ,‬הדסה וורטמן‪,‬‬
‫ד"ר משה גמר‪ ,‬ד"ר דרור זאבי‪ ,‬ד"ר מאיר חטינה‪,‬‬ ‫פרופ' דרור זאבי; עמיחי ישראלי )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ישראל גרשוני‪ ,‬פרופ' יהושע פורת‬
‫ד"ר מוסטפא כבהא‪ ,‬אבישי בן דרור‪ ,‬אתי תרם;‬
‫מירה צורף )עריכה(‬ ‫הקורס עוסק בניתוח המאורעות והתהליכים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ישראל גרשוני‪ ,‬פרופ' יהושע פורת‬
‫מראשית העת החדשה ועד לעיצוב מפתו המדינית‬
‫של האזור בעקבות מלחמת העולם הראשונה‬
‫הקורס עוסק בתולדות המזרח התיכון‪ ,‬ומתמקד‬ ‫וייסוד המדינות הקיימות בו היום‪ .‬הקורס מתרכז‬
‫בארצותיו ובקהילותיו הערביות למן כינונו של‬ ‫בהיסטוריה הפוליטית של האזור – באימפריה‬
‫האזור במתכונתו המדינית הנוכחית‪ ,‬דהיינו‪ :‬מאז‬ ‫העת'מאנית ובייחוד בארצות דוברות הערבית‬
‫הפך לאזור של מדינות מודרניות‪ .‬הקורס דן‬ ‫שבו‪ .‬בדיון משולב רקע על האסלאם והיבטיו‬
‫בעיקר במצרים‪ ,‬בעראק‪ ,‬בעבר‪-‬הירדן‪ ,‬בערביי‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬על החברה והכלכלה במזרח התיכון‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בלבנון‪ ,‬בסוריה ובמדינות חצי האי‬ ‫ועל חיי הרוח של תושבי האזור‪ .‬הבנת התהליכים‬
‫הערבי‪ .‬התיאור מתייחס גם לארצות הגובלות‬ ‫הנסקרים בקורס זה חיונית ללימוד המשך‬
‫בלבו של האזור‪ :‬תורכיה‪ ,‬איראן‪ ,‬ארצות הנילוס‬ ‫תולדותיו של המזרח התיכון עד לימינו אלה‪.‬‬
‫וצפון‪-‬אפריקה‪.‬‬ ‫הקורס משמש בסיס ומבוא הכרחי לקורסים‬
‫הקורס מציע דיון מפורט בתמורות ובתהליכים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬שיעסקו בהיסטוריה של ארצות ערב‬
‫במאה ה‪.20-‬‬
‫הפנימיים בכל אחת מהארצות שנזכרו‪ .‬לוז‬
‫הדיון הוא ההיבט הפוליטי לתהפוכותיו – אך‬ ‫מבנה הקורס‬
‫הוא שזור היטב בהיבטים נוספים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בקורס עשר יחידות לימוד‪ ,‬המאוגדות בחמש‬
‫בתמורות החברתיות‪ ,‬הכלכליות‪ ,‬התרבותיות‬ ‫חטיבות‪ .‬בראש כל יחידה דיון היסטורי‪ .‬אחריו‬
‫והאידיאולוגיות‪.‬‬ ‫ערכים אנציקלופדיים מפורטים שמטרתם‬
‫להוסיף מידע על זה הנמסר בגוף היחידה‪ ,‬ואף‬
‫במשולב עם הדיון בארצות הנפרדות‪ ,‬הקורס‬
‫מתמודד עם תופעת היותו של האזור מכלול אחד‪.‬‬ ‫להרחיב בניתוח‪ .‬בקורס משולבים קטעי קריאה‬
‫החברה באזור‪ ,‬על כל השוני הפנימי המצוי בה‪,‬‬ ‫מתוך ספרות המחקר המזרחנית )בעברית(‪ ,‬וכן‬
‫היתה ונשארה ברובה משתייכת לדפוסי הזהות‬ ‫קטעי תעודות ומקורות‪.‬‬
‫והתרבות האסלאמיים המסורתיים‪ ,‬כמו גם לאלה‬ ‫חטיבה א )יחידות ‪ :(2-1‬המזרח התיכון מראשית‬
‫הערביים המודרניים‪ .‬התפתחותה הפוליטית‬ ‫האימפריה האסלאמית‪-‬העת'מאנית לראשית‬
‫והתרבותית של החברה במזרח התיכון – ובעיקר‬ ‫"העת החדשה"‪ .‬סקירת פני האזור בטרם העת‬
‫התמודדותה עם המערב‪ ,‬על מעצמותיו ועל ערכיו –‬ ‫החדשה‪.‬‬
‫אכן התנהלה גם במסגרת ובקצב כל‪-‬אזוריים‪.‬‬
‫הקורס עוקב אחר התפתחותן של התקופות‬ ‫חטיבה ב )יחידות ‪ :(4-3‬מענה חיפוש העוצמה‪.‬‬
‫תולדות האזור במחצית הראשונה של המאה‬
‫העיקריות – החל מ"תור הפרלמנטריזם" של שנות‬
‫העשרים ועד הקמת "הליגה הערבית" ב‪.1945-‬‬ ‫ה‪ ,19-‬והתמורות הראשונות שחלו בעקבות‬
‫המודרניזציה במרכזיו הפוליטיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫חטיבה ג )יחידות ‪ :(6-5‬מענה האירופיזציה‬
‫ספר א )יחידות ‪" :(2-1‬רוח שנות העשרים"‬
‫החברתית‪-‬הכלכלית‪ .‬התמורות ברבע השלישי של‬
‫כעידן אי‪-‬האלימות באזור‪ ,‬וכן תולדותיה של‬
‫מצרים באותו עשור‪.‬‬ ‫המאה ה‪ ,19-‬וניסיונותיהם של השליטים באזורנו‬
‫ספר ב )יחידות ‪ :(4-3‬ארצות המנדט הבריטי‬ ‫לאמץ תכנים מודרניים בתחומי כלכלה וחברה;‬
‫בשנות העשרים עראק‪ ,‬עבר‪-‬הירדן וערביי ארץ‪-‬‬ ‫ההשלכות הפוליטיות והמדיניות של תמורות‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬
‫ספר ג )יחידות ‪ :(6-5‬ארצות המנדט הצרפתי‬ ‫חטיבה ד )יחידות ‪ :(8-7‬המענה הלאומי המודרני‪.‬‬
‫בשנות העשרים לבנון וסוריה; חצי האי הערבי‬ ‫סקירת התקופה המשתרעת על‪-‬פני הרבע האחרון‬
‫בין מלחמות העולם‪.‬‬ ‫של המאה ה‪ 19-‬ונמשכת עד למלחמת העולם‬
‫ספר ד )יחידות ‪ :(10-7‬שנות השלושים –‬ ‫הראשונה‪ .‬צמיחת התנועות הלאומיות המודרניות‬
‫משברים ומרי‪ .‬דיון במאפיינים האלימים של‬ ‫במזרח התיכון – המצרית‪ ,‬התורכית והערבית –‬
‫עשור שנות השלושים‪ ,‬במשברים הכלכליים‬ ‫שעתידות היו להיות הגורמים העיקריים בעיצוב‬
‫והחברתיים‪ ,‬ובפריצת מעמד הביניים והנוער‬ ‫פני האזור עד ימינו‪.‬‬
‫המשכיל לפוליטיקה של מצרים‪ ,‬של עראק‪ ,‬של‬
‫הפלסטינים‪ ,‬של לבנון ושל סוריה‪ .‬ניתוח‬ ‫חטיבה ה )יחידות ‪ :(10-9‬מלחמת העולם‬
‫התמורות הרעיוניות שליוו את הפוליטיקה‬ ‫הראשונה ועיצוב המזרח התיכון בן‪-‬ימינו‪.‬‬
‫החדשה‪.‬‬ ‫סקירת מלחמת העולם הראשונה כמאורע שחיסל‬
‫ספר ה )יחידות ‪ :(12-11‬מלחמת העולם השנייה‬ ‫את הסדר הפוליטי הישן והמסורתי )האימפריה‬
‫העת'מאנית(‪ ,‬ובעקבותיו – הקמתן של מדינות‬
‫– כיבושים ותנופה‪ .‬דיון בתמורות שחוללה‬
‫מלחמת העולם השנייה ובתנופה שיצרה‬
‫האזור ועיצוב המפה הקיימת במזרח התיכון עד‬
‫לתהליכים שאירעו בעשורים שבין המלחמות‬ ‫היום‪ .‬סיכום השפעתם של התהליכים‪ ,‬שנותחו‬
‫לקראת עיצוב המזרח התיכון משנות החמישים‬ ‫בקורס‪ ,‬על ההתפתחויות הפוליטיות בארצות ערב‬
‫ועד ימינו )יח' ‪ .(11‬חזרה על תולדות האזור‬ ‫עד ימינו‪.‬‬
‫‪ ,1946-1920‬באמצעות מאמרים נוספים על‪-‬ידי‬
‫כמה ממיטב היסטוריונים )יח' ‪.(12‬‬
‫*‬
‫‪34‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10550‬מכורש ועד אלכסנדר‪:‬‬
‫תולדות ישראל בשלטון פרס*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬מדעי היהדות ‪ /‬מקרא‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מגלות לקוממיות –‬
‫מגלות בבל עד ירידת בית חשמונאי או שניים‬
‫מבין הקורסים תולדות עם ישראל בימי בית‬
‫ראשון‪ ,‬מבוא לארכיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל‬
‫בתקופת המקרא‪ ,‬מבוא למקרא‪ ,‬יוון‬
‫הקלאסית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אוריאל רפפורט‪,‬‬
‫ד"ר שלומית ירון )כתיבה(; ישראל רונן )עריכה(‬
‫הקורס עוסק בתולדות עם ישראל בתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬תקופה שראשיתה בשיבת ציון וסיומה‬
‫בכיבוש ארץ‪-‬ישראל בידי אלכסנדר מקדון‪.‬‬
‫בתקופה זו מונחים היסודות הדתיים‪ ,‬הלאומיים‬
‫והחברתיים להתגבשותה של היהדות בכלל ושל‬
‫יהדות תקופת הבית השני בפרט‪ .‬התורה הופכת‬
‫להיות חוקת היסוד של האומה היהודית ומתגבש‬
‫מעמדם של החכמים מפרשי התורה‪ .‬בתקופה זו‬
‫אף מתהווה המציאות של מרכז ותפוצה שמלווה‬
‫את העם היהודי עד לימינו אלה‪.‬‬
‫בקורס מתמודדים הסטודנטים עם הסוגיות‬
‫ההיסטוריות המרכזיות של התקופה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הכרזת כורש‪ ,‬פעילותם של עזרא ונחמיה‪,‬‬
‫תרומתם של המקורות השונים )כתובות‪,‬‬
‫מטבעות‪ ,‬ממצאים ארכיאולוגיים( להכרת‬
‫האירועים‪ ,‬וכן עם הקשיים שמציב המקרא‬
‫כמקור היסטורי לחקר התקופה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫שיבת ציון‬
‫ימי עזרא ונחמיה‬
‫ארץ‪-‬ישראל תחת שלטון פרס‬
‫פזורי ישראל באימפריה הפרסית‬
‫לנושאים אלה יתוודע הסטודנט דרך פרקי‬
‫הלימוד שבספר הקורס ודרך קריאה מונחית‬
‫בקטעי מקורות‪ ,‬בספרים ובמאמרים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫‪ 10306‬חילופי משטרים ביוון‬
‫הקלאסית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס יוון הקלאסית וקורס‬
‫נוסף בהיסטוריה ברמה רגילה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דורון מנדלס‪ ,‬ד"ר רחל‬
‫צלניק‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בנימין שימרון‪ ,‬פרופ' ישראל שצמן‬
‫בתקופה הקלאסית האמינו היוונים בגישה‬
‫האנתרופוצנטרית‪ ,‬לפיה האדם עומד במרכז‬
‫היקום‪ .‬מכאן שהיה צורך לדאוג לרווחתו של‬
‫הפרט גם באוסף של פרטים‪ ,‬קרי‪ :‬הפוליס‪ .‬החיים‬
‫המשותפים בפוליס‪ ,‬והבעיות שנוצרו עקב כך‪,‬‬
‫הביאו לדיון במשטרה של עיר‪-‬המדינה‪ .‬לפי‬
‫תפיסת היוונים‪ ,‬אין המשטר המדיני מקודש‬
‫בחותם אלוהי )כמו המלוכה במזרח‪ ,‬למשל(‪ ,‬לכן‬
‫אנו עדים לחילופי משטרים שונים‪ ,‬לפעמים תוך‬
‫תקופה קצרה‪.‬‬
‫החל מתקופה קדומה דנו היוונים בשאלת חילופי‬
‫המשטרים – ‪ .metabole politeias‬דיונים אלה‪,‬‬
‫שניזונו מדוגמאות מן ההיסטוריה שלהם עצמם‪,‬‬
‫הביאו את היוונים לנסות ולמצוא משטר יציב‬
‫שיוכל למנוע חילופי משטרים‪ .‬הקורס דן בתופעה‬
‫של חילופי המשטרים‪ ,‬ובתאוריות שהעלו הוגים‬
‫וסופרים יווניים בנוגע לתופעה זו‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ .1‬רקע כללי – חילופי משטרים באתונה מסוף‬
‫המאה השביעית לפנה"ס ועד ‪ 462‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ .2‬אנטומיה של מהפכה – מהפכת ‪ 411‬לפנה"ס‬
‫א‪.‬‬ ‫באתונה‪ .‬דיון מעמיק‪:‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪ .‬באקלים התרבותי והפוליטי ערב המהפכה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקורות היסטוריים המשמשים עדות‬
‫ד‪.‬‬ ‫למהפכה‪ ,‬תוך ניתוח ההיבטים של התופעה‬
‫והאידאולוגיה‪.‬‬
‫‪ .3‬תאוריית חילופי המשטרים – ניתוח‬
‫התפתחותה של התאוריה אצל הוגי הדעות‬
‫אפלטון‪ ,‬אריסטו ופוליביוס‪ ,‬תוך שימת דגש‬
‫על הקשר בין הפרקסיס לתאוריה‪.‬‬
‫הסטודנטים יתבקשו להעמיק את ידיעותיהם‬
‫ולהתמחות בהיבט ספציפי בתולדות יוון‬
‫הקלאסית‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל מבחר מקורות ומאמרים‬
‫הנלמדים בעזרת חוברת הדרכה ומטלות מנחה‪.‬‬
‫ספר נלווה‬
‫אריסטו‪ ,‬מדינת האתונאים )מאגנס‪ ,‬תשל"ג(‪ .‬ניתן‬
‫לרכוש את הספר באמצעות האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 10937‬מלך‪ ,‬מלוכה וממלכה‪ :‬עיונים‬
‫בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה‬
‫של מלכות ישראל ויהודה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה;‬
‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬מדעי היהדות ‪ /‬מקרא‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס תולדות עם ישראל‬
‫בימי בית ראשון‪ ,‬ואחד מבין הקורסים מבוא‬
‫לארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא‪,‬‬
‫מהאבות עד לשופטים‪ ,‬ראשית המלוכה‬
‫בישראל‪ :‬ספר שמואל‪ ,‬ירושלים לדורותיה‪ ,‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס חשיבה היסטורית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר סינתיה אדנבורג‪ ,‬ד"ר חיה כץ‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' נדב נאמן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אחיטוב‪ ,‬פרופ' אד‬
‫גרינשטיין‪ ,‬פרופ' עודד ליפשיץ‪ ,‬פרופ' ישראל‬
‫פינקלשטיין‬
‫מטרות הקורס‬
‫היכרות של נושאים נבחרים הקשורים‬ ‫‪.1‬‬
‫בתולדות עם ישראל בימי בית ראשון‪.‬‬
‫תרגול בקריאה ובניתוח של מקורות מן‬ ‫‪.2‬‬
‫התקופה הנדונה‪.‬‬
‫הקניית ידע ומיומנויות לקריאה ביקורתית של‬ ‫‪.3‬‬
‫הספרות המדעית )מאמרים ופרקים מתוך‬
‫ספרים(‪.‬‬
‫התמצאות בספרות המדעית ושימוש בה‬ ‫‪.4‬‬
‫במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מורכב מארבע יחידות‪:‬‬
‫יחידה ‪ :1‬היסטוריה והיסטוריוגרפיה – דיון‬
‫בהבחנה בין מציאות היסטורית‪ ,‬עדויות‬
‫היסטוריות וחיבור היסטוריוגרפי‪ .‬כמו כן יידונו‬
‫הנושאים הבאים‪ :‬אופיה של ההיסטוריוגרפיה‬
‫המקראית בהשוואה לתעודות היסטוריות‬
‫מסוגים שונים שרווחו בעת העתיקה במזרח‬
‫הקדום; תפיסות אידיאולוגיות ודתיות שהנחו את‬
‫עיצוב העבר בספרות המקראית; הרקע ההיסטורי‬
‫לצמיחתם של חיבורים אלה ושלבי התפתחותה‬
‫של הכתיבה ההיסטורית בישראל‪.‬‬
‫יחידה ‪ :2‬מקדש‪ ,‬פולחן ומוסד המלוכה בממלכות‬
‫ישראל ויהודה – דיון בתפיסת דמות המלך ומקור‬
‫והיקף סמכויותיו‪ .‬הדיון מתבסס על מקורות‬
‫מקראיים ומקורות שונים מהמזרח הקדום‬
‫)אפיגרפים וחזותיים כאחד(‪ ,‬ובו תנותח‬
‫האידיאולוגיה המלכותית בישראל ובמזרח הקדום‪.‬‬
‫יחידה ‪ :3‬יחסים בין‪-‬לאומיים – דיון ביחסי‬
‫ממלכות ישראל ויהודה עם הממלכות השכנות‪,‬‬
‫ובגורמים שעיצבו יחסים אלו‪ ,‬בהם שיקולים‬
‫מדיניים‪ ,‬כלכליים ואסטרטגיים‪.‬‬
‫יחידה ‪ :4‬חברה‪ ,‬מינהל וכלכלה בממלכות ישראל‬
‫ויהודה – היכרות עם מבנה החברה והכלכלה‬
‫בממלכות ישראל ויהודה בפרק הזמן שבין ראשית‬
‫האלף הראשון לפנה"ס ועד לשלהי ימי הבית‬
‫הראשון )‪ 586-1000‬לפנה"ס(‪ .‬ניתוח המקורות‬
‫השונים ייעשה לאור המודלים השונים העוסקים‬
‫בחקר החברה הקדומה‪.‬‬
‫*‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10572‬סוגיות היסטוריות בעולמם‬ ‫‪ 10303‬תפוצות ישראל בתקופה‬ ‫‪ 10531‬הנצרות הקדומה*‬
‫של חכמים*‬ ‫ההלניסטית‪-‬רומית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת העתיקה; היסטוריה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬מדעי היהדות ‪ /‬תורה‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫שבעל‪-‬פה‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים מגלות לקוממיות‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫יהודה ורומא‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים יהודה‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים מגלות‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ורומא‪ ,‬ירושלים לדורותיה‪ ,‬בין יהודים‬
‫לקוממיות‪ ,‬יהודה ורומא‪ ,‬עולמם של חכמים –‬ ‫לנוצרים‪ ,‬הכנסייה הקתולית בימי הביניים‪:‬‬
‫בדורות התנאים‪ **,‬מדרש ואגדה‪ ,‬מבוא‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר לאה רוט‪-‬גרסון‪ ,‬יוסף אגור;‬ ‫אידיאולוגיה ופוליטיקה‪ ,‬ראשיתה של‬
‫לתורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬פרקי תלמוד‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫ישראל רונן‪ ,‬בת‪-‬חן פירסט‪ ,‬עמיחי ישראלי‪ ,‬איה‬ ‫אירופה‪ :‬מערב‪-‬אירופה בימי הביניים‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ברסקי‪ ,‬משה שפרבר )עריכה(‬ ‫המוקדמים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אהרן אופנהיימר‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ספראי‪ ,‬פרופ' אוריאל רפפורט‪ ,‬פרופ' מנחם שטרן‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בן‪-‬ציון רוזנפלד‪ ,‬יוסף אגור‪,‬‬ ‫ד"ר גדעון פוקס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורה לימור‪ ,‬ד"ר רבקה ניר‪,‬‬
‫ד"ר איה אלישיב‪-‬ברסקי‪ ,‬ד"ר רז מוסטיגמן;‬ ‫ד"ר אריה קופסקי; טובה צורף )עריכה(‬
‫ישראל רונן )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להפנות את תשומת לבם של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אוריאל רפפורט‪ ,‬ד"ר אריה‬
‫יועץ‪ :‬ד"ר רפאל ינקלביץ‬ ‫הסטודנטים אל אחת התופעות החשובות‬ ‫קופסקי‪ ,‬ד"ר סרז' רוזר‬
‫בתולדות ישראל – תופעת הפזורה היהודית‪.‬‬
‫מטרת הקורס לבחון את ההיבטים ההיסטוריים‬ ‫תפוצות ישראל קיימות ברחבי העולם למן חורבן‬ ‫הקורס עוסק בהיבטיה השונים של הנצרות‬
‫העיקריים בעולמם של חכמי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫הבית הראשון ועד ימינו אלה‪ ,‬והן מהוות חלק‬ ‫הקדומה – הרקע להופעתה‪ ,‬האופן שבו התגבשו‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬על יסוד עיון‪ ,‬ניתוח‬ ‫בלתי נפרד מההוויה היהודית הלאומית‪ .‬הקורס‬ ‫כתביה וכיצד התעצבה התאולוגיה שלה‪ .‬במוקד‬
‫וביקורת המקורות העתיקים‪ ,‬וזאת בעזרת‬ ‫חושף את קיומן של קהילות יהודיות שונות בעת‬ ‫הדיון עומדת דמותו של ישו‪ ,‬שהוא מושא האמונה‬
‫קריאת מחקרים בני‪-‬זמננו‪ ,‬ניתוחם והתייחסות‬ ‫העתיקה‪ ,‬יחסיהן עם האוכלוסייה הלא יהודית‬ ‫והפולחן של הדת הנוצרית‪ ,‬ונדונות הפרשיות‬
‫לנושאים הנדונים בהם‪.‬‬ ‫במקומות מושבן‪ ,‬וזיקתן לארץ ישראל‬ ‫העיקריות בעלילת חייו‪ :‬לידתו‪ ,‬טבילתו‪ ,‬פעילותו‬
‫ולהנהגתה‪.‬‬ ‫בגליל‪ ,‬עלייתו לירושלים‪ ,‬משפטו‪ ,‬צליבתו‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ותחייתו‪ .‬דיון מפורט מוקדש לסיפור התגבשותה‬
‫מבוא היסטורי‪ :‬ארץ‪-‬ישראל מחורבן‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מטרות נוספות של הקורס הן אלה‪:‬‬ ‫של הכנסייה הקדומה בירושלים לאחר מותו של‬
‫הבית השני ועד ביטול הנשיאות‬ ‫א‪ .‬קריאה ביקורתית של מקורות היסטוריים‬ ‫ישו ולפעילותו של פאולוס‪ ,‬השליח לגויים‪ ,‬שהוא‬
‫הנשיא ובית הוועד בתקופת המשנה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫וניתוחם;‬ ‫דמות מרכזית בעיצובה של התאולוגיה הנוצרית‬
‫והתלמוד‬ ‫ב‪ .‬פיתוח כושר קריאה במחקרים מקצועיים;‬ ‫ובהפצתה במרחבי העולם ההלניסטי‪-‬רומי‪.‬‬
‫מרכזי התורה בארץ‪-‬ישראל בתקופת‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ג‪ .‬פיתוח גישה ביקורתית‪ ,‬חשיבה עצמאית‬ ‫הקורס עוקב אחר המגמות העיקריות‬
‫המשנה והתלמוד‬ ‫ויכולת להסביר ולנמק עמדות במסגרת‬ ‫בהתפתחותה של הנצרות עד הפיכתה לדת‬
‫יהודים‪ ,‬יוונים ורומאים בעיני חכמי‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫הבעיות הנידונות‪.‬‬ ‫האימפריה הרומית‪.‬‬
‫ארץ‪-‬ישראל מן החורבן ועד עליית‬
‫נושאים אלה נדונים באמצעות ניתוח המקורות‬
‫הנצרות‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫הקדומים העומדים לרשותנו )הברית החדשה‪,‬‬
‫הקשרים בין ארץ‪-‬ישראל ובבל‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫היווצרות התפוצות ומיקומן הגיאוגרפי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חיבורים נוצריים קדומים‪ ,‬כתביהם של אבות‬
‫ירידת כוחו של המרכז בארץ‪-‬ישראל‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫בתקופה ההלניסטית‪-‬רומית )יחידת‬
‫הכנסייה וכן מקורות לא‪-‬נוצריים‪ :‬יהודיים‬
‫במאות השלישית והרביעית‬ ‫חובה(‬
‫ופאגניים(‪ ,‬תוך הדגשת הקשיים שהם מציבים‬
‫מעמדם המשפטי של יהודי התפוצות‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫בפני ההיסטוריון והפתרונות שהמחקר מציע‬
‫)יחידת חובה(‬
‫ליישובם‪.‬‬
‫שנאת ישראל בעת העתיקה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מרד התפוצות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫קשרי התפוצות עם ארץ‪-‬ישראל‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬הנצרות הקדומה )האוניברסיטה‬ ‫א‪.‬‬
‫בתי הכנסת בתפוצות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫הפתוחה‪ ,(2009 ,‬ובו ארבעה פרקים‪:‬‬
‫יהדות בבל )יחידת חובה(‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫פרק א מקורותיה של הנצרות‬
‫גרים והתגיירות בעת העתיקה‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫פרק ב ישו – לידתו ופעילותו בגליל‬
‫פרק ג ישו בירושלים‬
‫מתוך שמונה היחידות על הסטודנטים ללמוד שש‬ ‫פרק ד פאולוס – ניצחונה של כנסיית הגויים‬
‫בלבד‪ :‬שלוש יחידות חובה ושלוש יחידות בחירה‪.‬‬ ‫ואלה‪ ,‬הנצרות הקדומה‪:‬‬ ‫ֶ‬ ‫ספרו של ז'ראר‬ ‫ב‪.‬‬
‫כינונה‬ ‫בתקופת‬ ‫וספרות‬ ‫היסטוריה‬
‫)‪) (800-100‬תרגום‪ :‬א' תגרי; האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪(2005 ,‬‬
‫הנצרות הקדומה‪ ,‬אסופת מאמרים‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעריכת רבקה ניר )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪(2008‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫מקראת מאמרים )באנגלית(‬ ‫ד‪.‬‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס מירושלים ליבנה – למי שלמד אותו‬ ‫**‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫לפני תשנ"ח‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10374‬סוגיות בחקר הלאומיות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם קורס בהיסטוריה של העת‬
‫החדשה או קורס באחת הדיסציפלינות‪ :‬מדע‬
‫המדינה‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬יחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הנרי וסרמן‪ ,‬ד"ר יוסי‬
‫דהאן‪ ,‬רות רמות )כתיבה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חגי ארליך‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫פרופ' משה צימרמן‪ ,‬פרופ' דב רונן‬
‫הקורס עוסק בעלייה לרגל בימי הביניים כתופעה‬
‫מטרת הקורס להעמיק‪ ,‬להרחיב ולחדד את הבנת‬
‫הלאומיות על‪-‬ידי דיון תאורטי שיטתי בסוגיה‪:‬‬
‫"הלאומיות המודרנית מהי?"‪ .‬בדיון ילובנו‬
‫שאלות מתודולוגיות הקשורות בחקר הלאומיות‪.‬‬
‫קדושתן לשלוש הדתות המונותאיסטיות‪ ,‬ומשום‬
‫לצורך הרחבת אופקים בהיסטוריה כללית‪ ,‬יעיינו‬
‫מרכזיותן בעלייה לרגל של שלוש הדתות האלה‪,‬‬
‫הסטודנטים בפרקים נבחרים מתוך אירופה מאז‬
‫נפוליאון‪ ,‬כרך ב‪ ,‬מאת ד' תומסון )זמורה ביתן‪,‬‬
‫‪ .(1984‬אחר כך יילמדו מושגי יסוד בהבנת‬
‫הלאומיות באמצעות פרקים נבחרים מתוך‬
‫לאומים ומדינות‪ ,‬מאת ב' אקצין )עם עובד‪.(1980 ,‬‬
‫עיקר הקורס הוא עיון במחקרים הדנים בסוגיה‬
‫"הלאומיות המודרנית מהי?"‪ ,‬כל אחד על‪-‬פי‬
‫חומר הלימוד כולל ספר מבוא‪ ,‬אסופת מקורות‬
‫דרכו ושיטתו‪:‬‬
‫‪ .1‬א' גלנר‪ ,‬לאומים ולאומיות )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ ,‬תשנ"ד(‪ .‬ספר מעניין ומקורי זה‬
‫מעמיד "על הראש" את כל מה שנלמד עד כה‪,‬‬
‫ומציג את הלאומיות כתופעה המבוססת על‬
‫חלוקת העבודה ועל שיטות החינוך החדשות‬
‫שהיו לצו השעה בעידן של תיעוש ומודרניזציה‪.‬‬
‫מדומיינות‬ ‫קהיליות‬ ‫אנדרסון‪,‬‬ ‫‪ .2‬ב'‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשנ"ט(‪ .‬תאוריה‬
‫מרתקת על אודות שורשיה התרבותיים‬
‫)שינויים בתפיסת החלל והזמן( והחומריים‬
‫)התפשטות הייצור הקפיטליסטי של ספרים(‬
‫של הלאומיות‪ .‬הספר נחשב למייצג מובהק של‬
‫השיח הפוסט‪-‬מודרניסטי‪.‬‬
‫‪ .3‬להמציא אומה – קובץ מאמרים בעריכת‬
‫י' דהאן וה' וסרמן )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪ ,(2006‬העוסק בהמצאה של מסורות לאומיות‪.‬‬
‫הקובץ כולל מאמרים "קלאסיים"‪ ,‬כגון אלה‬
‫של י' טרוור‪-‬רופר ואריק הובסבום‪ ,‬וכן‬
‫מאמרים על המצאת מסורות בתנועה‬
‫הלאומית היהודית ובתנועה הלאומית‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫‪ .4‬ה' ורסמן‪ ,‬עם‪ ,‬אומה‪ ,‬מולדת )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .(2007 ,‬ספר זה מגולל את שושלת‬
‫היוחסין ואת גלגולי המשמעות של שלושה‬
‫מושגי יסוד – "עם"‪" ,‬אומה" ו"מולדת"‪.‬‬
‫הקורס מתמקד בבחינה ביקורתית של הספרים‬
‫הללו – הנחות היסוד הרעיוניות‪ ,‬שיטות המחקר‬
‫והמסקנות העולות מגישותיהם‪ .‬ההשוואה‬
‫ביניהם תסייע לסטודנטים לגבש תשובה עצמאית‬
‫לשאלה שהיא היום אקטואלית מתמיד‪:‬‬
‫"הלאומיות המודרנית מהי?"‪.‬‬
‫חובה להשתתף בשלושה מתוך ארבעה מפגשים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫‪ 10500‬עלייה לרגל‪ :‬יהודים‪ ,‬נוצרים‪,‬‬ ‫‪ 10351‬מרד בר‪-‬כוכבא*‬
‫מוסלמים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של ימי הביניים; היסטוריה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה‬
‫של עם ישראל בימי הביניים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים בין‬ ‫ירושלים לדורותיה‪ **,‬מגלות לקוממיות‪,‬‬
‫יהודים לנוצרים‪ ,‬ירושלים לדורותיה‪,‬‬ ‫יהודה ורומא‪ ,‬מדרש ואגדה וכן עמידה‬
‫האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה של הדת‪ ,‬וכן‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רבקה ניר;‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורה לימור‪ ,‬פרופ' אלחנן‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫ריינר )כתיבה(‪ ,‬ד"ר ברוריה ביטון‪-‬אשקלוני‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אהרון אופנהיימר‪ ,‬פרופ' אוריאל‬
‫ד"ר מרים פרנקל‪ ,‬ד"ר איריס שגריר; טובה צורף‬ ‫רפפורט‪ ,‬ד"ר ישראל בן שלום‪ ,‬ד"ר רז מוסטיגמן‬
‫)עריכה(‬
‫בקורס זה מתמודדים הסטודנטים עם הבעיות‬
‫המרכזיות הקשורות בחקר מרד בר‪-‬כוכבא‬
‫חברתית ודתית ובספרות עולי הרגל כתופעה‬ ‫ובהבנתו‪ :‬הרקע והגורמים העקיפים והישירים‬
‫ספרותית‪ .‬ירושלים בפרט וארץ‪-‬ישראל בכלל‬ ‫לפרוץ המרד‪ ,‬הנהגת המרד ומקורות התמיכה בו‪,‬‬
‫נבחרו כמוקד הגיאוגרפי של הקורס‪ ,‬משום‬ ‫היקפו הטריטוריאלי ומשתתפיו ותוצאותיו‬
‫המידיות וארוכות הטווח‪ .‬הקורס שוכתב ועודכן‬
‫בשנת תשס"ט‪.‬‬
‫דבר המאפשר בחינה משווה של התופעה באורח‬
‫שאיננו מוכר בשום מקום אחר‪ .‬הקורס עומד על‬ ‫מטרות נוספות של הקורס הן אלה‪:‬‬
‫האוניברסלי והדומה בהתנהגות הדתית של בני‬ ‫א‪ .‬פיתוח יכולת קריאה ביקורתית של מקורות‬
‫הדתות השונות‪ ,‬ועל הייחודי והשונה בכל אחת‬ ‫היסטוריים וניתוחם;‬
‫מהן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח כושר קריאה בספרות מחקרית;‬
‫ג‪ .‬פיתוח גישה ביקורתית‪ ,‬חשיבה עצמאית‬
‫ויכולת להסביר ולנמק עמדות במסגרת‬
‫ואסופת מאמרים‪.‬‬ ‫הבעיות הנידונות‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הרקע והגורמים למרד בר‪-‬כוכבא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫היקפו הטריטוריאלי של המרד‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫ומשתתפיו‬
‫הנהגת המרד‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫תוצאות המרד – גזרות השמד‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫והתגובות עליהן‬
‫תוצאות המרד – מיהודה לגליל‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫הסטודנטים ילמדו מבחר מקורות ומאמרים‬
‫בעזרת שאלות מנחות הכלולות ביחידות הלימוד‪,‬‬
‫ויכתבו כמה ממ"נים‪ ,‬שאחד מהם – מטלת‬
‫החובה – יהיה עבודה בהיקף מצומצם )רפרט(‪.‬‬
‫ספרים נלווים‬
‫א' אופנהיימר )עורך(‪ ,‬מרד בר כוכבא‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫סוגיות בתולדות עם ישראל‪) 10 ,‬מרכז זלמן שזר‪,‬‬
‫תש"ם(; א' אופנהיימר וא' רפפורט )עורכים(‪ ,‬מרד‬
‫בר כוכבא מחקרים חדשים )יד בן‪-‬צבי‪ ,‬תשמ"ד(‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬
‫הקורס מרד בר‪-‬כוכבא )‪ (42134‬ברוסית מופיע‬
‫באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה הרוסית‪.‬‬
‫כתובת האתר‪http://www-r.openu.ac.il/ :‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫או הקורס עולמם של חכמים )‪ (10201‬למי‬ ‫**‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫שלמד אותו בעבר‪.‬‬
‫‪37‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10336‬חירויות הפרט והמבנה‬ ‫‪ 10317‬מרעיון לממשות‪ :‬תומס‬ ‫‪ 10513‬גרמניה ‪ :1830-1770‬מאומת‬
‫החוקתי בדמוקרטיה‬ ‫ג'פרסון והתהוות הפדרליזם‬ ‫תרבות לתרבות לאומית*‬
‫פדרלית‪ :‬רציפות ושינוי‬ ‫האמריקני‪*1820-1780 ,‬‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫בממשל ארצות‪-‬הברית*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של העת החדשה‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס תרבות ההשכלה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬ ‫קודמים ובכללם קורס בהיסטוריה של העת‬ ‫באירופה במאה ה‪) 18-‬חלק א( או הקורס‬
‫בין‪-‬לאומיים‬ ‫החדשה** וקורס באחת הדיסציפלינות מדע‬ ‫אירופה ערש הלאומיות‪ **,‬וכן עמידה‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫המדינה או יחסים בין‪-‬לאומיים‪ ***,‬וכן‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫קודמים ובכללם קורס בהיסטוריה של העת‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫החדשה** וקורס באחת הדיסציפלינות מדע‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫המדינה או ביחסים בין‪-‬לאומיים‪ ***,‬וכן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הנרי וסרמן‪ ,‬ד"ר רחל לבנה‪-‬‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גיורא קולקה‪ ,‬פרופ' דוד דה‬ ‫פרוידנטל‪ ,‬ד"ר גלילי שחר; רות רמות )עריכה(‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫פריס; טובה צורף )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה צימרמן‪ ,‬ד"ר יורגן ניראד‬
‫יועצת‪ :‬פרופ' מיכל סובל‬
‫הקורס דן בתקופה של פריחה ספרותית והגותית‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גיורא קולקה;‬ ‫יוצאת דופן‪ ,‬אשר עיצבה את זהותם התרבותית‬
‫טובה צורף )עריכה(‬ ‫תומס ג'פרסון היה בן ‪ 33‬בעת שחיבר את טיוטת‬
‫של הגרמנים לדורות‪ ,‬והעניקה להם את תרבותם‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יהושע אריאלי‪ ,‬פרופ' חגי הורביץ‪,‬‬ ‫הצהרת העצמאות של ארצות‪-‬הברית‪ .‬בחמישים‬
‫הלאומית‪ .‬הקורס חושף את המתח התרבותי‬
‫פרופ' דוד ריצ'י‬ ‫השנים מאז ועד מותו ב‪ 1826-‬הוא היה מעורב‬ ‫ששרר בשנים אלו בין תרבות "ההשכלה"‪,‬‬
‫בתהליך היווצרותה של הדמוקרטיה הפדרלית‬ ‫הרציונלית‪ ,‬בעלת המסר האוניברסלי‪ ,‬לבין תנועת‬
‫הממשל האמריקני הוא נושא סטנדרטי‪ ,‬אם כי‬ ‫האמריקנית‪ ,‬לעתים מעורבות פעילה יותר‬ ‫"הרומנטיקה"‪ ,‬האנטי‪-‬רציונלית‪ ,‬שהעלתה על נס‬
‫בסיסי וחיוני‪ ,‬בכל הדיסציפלינות העוסקות‬ ‫ולעתים פעילה פחות‪ ,‬לעתים בעקיפין וממרחקים‪,‬‬ ‫את העם הגרמני‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ .‬היעד של קורס זה הוא להציג‬ ‫בהיותו שגריר בצרפת‪ ,‬ולעתים במישרין וממרכז‬
‫ההתרחשויות‪ ,‬בהיותו שר בקבינט‪ ,‬או סגן נשיא‪,‬‬ ‫במהלך הקורס ייבחן הקשר בין אמנות לבין‬
‫ולנתח את ממשל ארצות‪-‬הברית מזווית ראייה‬ ‫אידיאולוגיה‪ ,‬וכן תיבחן אחת הדרכים לכינונה של‬
‫שונה במעט מן המקובל ובהדגשים שיש בהם‬ ‫או נשיא‪ .‬השקפותיו‪ ,‬תגובותיו‪ ,‬יזמותיו‪ ,‬שבחיו‬
‫האומה הגרמנית‪ .‬בראשית הדרך יכירו‬
‫משום חידוש‪.‬‬ ‫וביקורתו על כל היבט של תהליך התהוותה של‬
‫הסטודנטים את ההגות הביקורתית ואת יצירות‬
‫הרפובליקה רשומים בפרוטרוט‪ ,‬הגויים בעמקות‬ ‫האמנות האוניברסליות של תרבות "ההשכלה"‬
‫ספר הקורס נכתב בניסיון להגיש לסטודנטים‬ ‫ומנוסחים ברהיטות בקורפוס ענקי של מכתבים‬
‫מזיגה של גישה היסטורית‪-‬התפתחותית מכאן‪,‬‬ ‫ובסופה יפגשו את תחושת השליחות והייעוד‬
‫שחיבר בשקדנות בלתי נלאית כל ימי חייו‪ .‬מתוך‬ ‫המעוגנת בתודעה הלאומית הגרמנית‪ .‬בד בבד‬
‫וגישה מוסדית‪-‬תפקודית מכאן‪ ,‬ובזה הוא מבקש‬ ‫כעשרים אלף מכתבים שכתב בעצמו‪ ,‬ומתוך‬
‫לסבר את אוזניהם הן של אנשי ההיסטוריה והן‬ ‫ייבחן מקומם של היהודים בתרבות ובחברה זו‪,‬‬
‫עשרות אלפי מכתבים שנכתבו אליו‪ ,‬נבחרו‬ ‫ובהקשר זה עולה כמעט מאליה השאלה‪ ,‬האם‬
‫של אנשי מדע המדינה‪.‬‬ ‫ותורגמו לעברית כחמש מאות‪ ,‬והם לוקטו בקובץ‬ ‫אפשר להבחין כבר בשלבים מוקדמים אלו‬
‫במהלך הלימודים יתבקשו הסטודנטים לנתח‬ ‫שהוכן במיוחד בשביל הקורס‪ .‬הקובץ הזה הוא‬ ‫בסממני ההסתאבות של הלאומיות הגרמנית?‬
‫מסמכים ראשוניים ומשניים על יסוד הדיון בספר‬ ‫אוטוביוגרפיה של האיש ואספקלריה של תקופתו‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס‪.‬‬ ‫המהפכה האמריקנית‪ ,‬עיצובו של משטר חוקתי‬ ‫המבוא לקורס ניתן בספר אך גרמניה היכן היא?‪,‬‬
‫שיעדו הראשי הוא חירות היחיד ובטחונו‪ ,‬וכינונה‬ ‫מאת הנרי וסרמן )האוניברסיטה הפתוחה‪.(1999 ,‬‬
‫פרקי הספר‬ ‫של ברית פדרלית באמריקה הם אולי ההישגים‬ ‫פרט למבוא בנוי הקורס מארבעה חלקים‪:‬‬
‫חיים‪ ,‬חירות והחתירה לאושר‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫המרשימים ביותר של עידן המהפכות הכלל‪-‬‬
‫המפעל החוקתי‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫זרם ההשכלה‬ ‫חלק ‪1‬‬
‫עולמי‪ ,‬והם לבטח ההישגים המתמידים ביותר‬ ‫"הסער והפרץ"‬ ‫חלק ‪2‬‬
‫פדרליזם‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫שהעידן ההוא הוריש להיסטוריה‪ .‬זה קורס‬ ‫הקלאסיציזם של ויימר‬ ‫חלק ‪3‬‬
‫יציבות ושינוי‪ :‬תיקונים בחוקה‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫דוקומנטרי‪ :‬באמצעות תעודות אותנטיות הוא‬ ‫זרם הרומנטיקה‬ ‫חלק ‪4‬‬
‫פרישה ומרי‪ :‬על הזכות להתאבדות‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫מספר את סיפורם של שלושת העשורים‬
‫קונסטיטוציונית‬ ‫הראשונים בתולדות הרפובליקה האמריקנית‪.‬‬ ‫הלימוד נעשה תוך עיון )ביקורתי( ביצירות ספרות‬
‫היחיד בפעולה פוליטית‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫והגות‪ ,‬קריאת מאמרים נבחרים מתוך מקראה‪,‬‬
‫התנהגות הבוחר ודפוסי הצבעה‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫חטיבת התעודות העיקרית‪ ,‬והגדולה מכולן‪ ,‬היא‬ ‫ובעזרת מדריך למידה‪.‬‬
‫הומוגניות והטרוגניות במארג האתני של‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫אסופת מכתביו המתורגמים של ג'פרסון‪ ,‬כתבים‬
‫הספרים והחיבורים שיילמדו )בתרגום לעברית(‪:‬‬
‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫שהם ביטוי אישי של הגותו הפוליטית ושל אירועי‬ ‫י' וינקלמן‪ ,‬הגיונות על חיקוי יצירות יווניות‬
‫עקרונות החירות במבחן המאה ה‪20-‬‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫זמנו;‬ ‫באמנות הציור הפיסול; ג"א לסינג‪ ,‬חינוך המין‬
‫להרחבת היריעה‪ ,‬מצורפת חטיבה דוקומנטרית‬ ‫האנושי; פסטאלוצי‪ ,‬מכתב לידיד על אודות‬
‫נוספת‪ ,‬צנועה בהיקפה‪ ,‬שהיא קובץ של תעודות‬ ‫ישיבתו בשטנס; ש' מימון‪ ,‬ספר חיי שלמה‬
‫רשמיות‪.‬‬ ‫מימון; י"ו גיתה‪ ,‬ייסורי ורתר הצעיר‪ ,‬איפיגניה‬
‫בטאוריס; ה' פון קלייסט‪ ,‬מיכאל קולהאס;‬
‫א' פון שאמיסו‪ ,‬המעשה המופלא בפטר‬
‫‪J.G. Fichte, Addresses to the‬‬ ‫שלמיהל;‬
‫‪.German Nation‬‬

‫* אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫** או קורס כלשהו בהיסטוריה למי שלמד אותו‬
‫לפני סמסטר א‪.2010‬‬
‫*** מי שלמד את הקורס עידן המהפכות‪,‬‬
‫‪ (10217) 1830-1760‬לפני סמסטר א‪ 2009‬פטור‬
‫מתנאי קבלה של קורס באחת הדיסציפלינות –‬
‫מדע המדינה או יחסים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫או קורס כלשהו בהיסטוריה למי שלמד אותו‬ ‫**‬
‫לפני סמסטר א‪.2010‬‬
‫מי שלמד את הקורס עידן המהפכות‪1830-1760 ,‬‬ ‫***‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫)‪ (10217‬לפני סמסטר א‪ 2009‬פטור מתנאי קבלה‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫של קורס באחת הדיסציפלינות – מדע המדינה או‬ ‫או הקורס עידן המהפכות‪(10217) 1830-1760 ,‬‬ ‫**‬
‫יחסים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫למי שלמד אותו לפני סמסטר א‪.2009‬‬

‫‪38‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10565‬יהודי תימן‪ :‬היסטוריה‪,‬‬ ‫‪ 10589‬פרקים בתולדות יהודי‬ ‫‪ 10311‬יהודי צפון‪-‬אפריקה במאות‬

‫חברה‪ ,‬תרבות*‬ ‫ארצות‪-‬הברית ‪*1950-1820‬‬ ‫ה‪*20-19-‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה;‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫היסטוריה של המזרח התיכון‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם קורס בהיסטוריה של עם‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מהקורסים יהודים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם קורס בהיסטוריה של העת‬ ‫ישראל בעת החדשה** או קורס בהיסטוריה‬ ‫בעידן של תמורות‪ ,‬בין ציון לציונות – תולדות‬
‫החדשה‪ ,‬או קורס בהיסטוריה של עם ישראל‬ ‫של העת החדשה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫התנועה הציונית ‪ ,1914-1881‬שנאת ישראל‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫בעת החדשה או קורס בלימודי המזרח‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס פולין‪ :‬פרקים‬ ‫ואנטישמיות‪ ,‬יהודים בין מוסלמים‪ :‬מבוא‬
‫התיכון‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫בתולדות יהודי מזרח‪-‬אירופה ותרבותם‪.‬‬ ‫לתולדות היהודים‪ ,‬מבוא להיסטוריה של‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫המזרח התיכון בעת החדשה‪ ,‬המזרח התיכון‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלון גל )אחראי אקדמי(‪,‬פרופ'‬ ‫בין מלחמות העולם וכן עמידה בדרישות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר בת‪-‬ציון עראקי‪-‬קלורמן‪,‬‬ ‫ייוסף גולדשטיין; ד"ר מירה יונגמן; ד"ר עמוס כרמל‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫פרופ' יוסף טובי‪ ,‬פרופ' ירון צור‪ ,‬רן שגב )כתיבה(;‬ ‫)תרגום(; א' קרן‪ ,‬ו' זילבר‪-‬ורוד‪ ,‬מ' חרמוני )עריכה(‬ ‫בספרייה‪.‬‬
‫עדה כהן )עריכה(‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' לויד גרטנר‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' ישראל גרשוני‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ירון צור‪ ,‬ד"ר חיים סעדון‪,‬‬
‫הקורס דן במאפייניה העיקריים של יהדות ארצות‪-‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ראובן אהרוני‪ ,‬פרופ' הרווי‬ ‫ד"ר הגר הלל‬
‫הברית‪ ,‬ועומד על ההתפתחויות ההיסטוריות‬
‫גולדברג‪ ,‬פרופ' יצחק גלוסקא‪ ,‬פרופ' אביבה‬ ‫העיקריות שחלו ביהדות זו בשנים ‪.1950-1820‬‬
‫חלמיש‪ ,‬ד"ר חיים סעדון‪ ,‬פרופ' ירון צור‪,‬‬ ‫בקורס יהודים בעידן של תמורות )‪ (10204‬נלמדו‬
‫פרופ' יהודה רצהבי‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫מגמות התמורה המתחוללות בריכוזים יהודיים‬
‫חלק א ההגירה‪ :‬שלושה גלי הגירה עיצבו את‬
‫הקורס מתמקד בהיבטים מרכזיים של החברה‬ ‫שונים‪ ,‬עם חדירת התהליכים האופייניים לעת‬
‫יהדות ארצות‪-‬הברית‪" :‬גל ההגירה‬
‫התימנית‪ ,‬היהודית והמוסלמית‪ ,‬בעיקר במאות‬ ‫הספרדי" )שהתרחש קודם לתקופה שבה‬ ‫החדשה לתוכם‪ .‬בקורס זה יתבקשו הסטודנטים‬
‫ה‪ 19-‬וה‪ .20-‬בקורס נבחנים חייה של הקהילה‬ ‫מתמקד הקורס ולכן לא נדון בו(; "גל‬ ‫להעמיק את ידיעותיהם‪ ,‬ולהתמחות בתולדות‬
‫היהודית בחברה שלא היתה נתונה להשפעתו‬ ‫ההגירה הגרמני"; ו"גל ההגירה המזרח‪-‬‬ ‫התמורה בריכוז יהודי אחד‪ :‬צפון‪-‬אפריקה‪.‬‬
‫הישירה של הקולוניאליזם המערבי‪ ,‬וזאת בשונה‬ ‫אירופי"‪ .‬חלק זה יעסוק בשניים האחרונים‪.‬‬
‫מקיבוצים יהודיים בארצות האסלאם האחרות‪.‬‬ ‫חלק ב ייחודיותה של יהדות אמריקה‪ :‬חלק זה‬ ‫הקורס מתרכז בתולדותיהן של שלוש קהילות‪:‬‬
‫הקורס עוסק בתרבותם המיוחדת של יהודי תימן‪,‬‬ ‫עוסק בסוגיות בסיסיות בנושא‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫אלג'יר‪ ,‬תוניס וקזבלנקה‪ .‬כל אחת מקהילות אלה‬
‫שהתפתחה תוך שימור ערכים תרבותיים יהודיים‬ ‫השוואה בין יהדות ארצות‪-‬הברית לבין‬ ‫נדונה בתקופה היסטורית שונה‪ ,‬בהתאם לעיתוי‬
‫עתיקים‪ ,‬אימוץ מאפיינים שונים מתרבות הסביבה‬ ‫קיבוצים יהודיים אחרים באירופה;‬ ‫מפגשה עם הקולוניאליזם הצרפתי‪ ,‬ששינה את‬
‫המוסלמית והיענות לזרמים מובילים במחשבה‬ ‫ובחינת ההשלכות של הפלורליזם‬ ‫פני צפון‪-‬אפריקה במאות ה‪ 19-‬וה‪.20-‬‬
‫ובספרות היהודית שהגיעו אליהם ממרכזים‬ ‫האמריקני‪ ,‬חופש הדת בארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫יהודיים אחרים‪ .‬הדיון מעלה נושאים כגון‪ :‬מעמדם‬ ‫והזהות‬ ‫האמריקנית‬ ‫הלאומיות‬ ‫בהתאם לכך הקורס כולל שלושה חלקים‪:‬‬
‫המשפטי של היהודים; מקומם בחברה ובכלכלה‬ ‫האמריקנית על צביונה של יהדות ארצות‪-‬‬ ‫א‪ .‬יהודי אלג'יר‪1902-1830 :‬‬
‫של תימן; דפוסי ההנהגה שלהם והחינוך; משיחיות‬ ‫הברית‪ .‬חלק זה עוסק גם בדור השני‬ ‫ב‪ .‬יהודי תוניס‪1939-1882 :‬‬
‫ותנועות משיחיות‪ .‬תנועת העלייה לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫להגירה ממזרח‪-‬אירופה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יהודי קזבלנקה‪1956-1907 :‬‬
‫שהחלה בסוף המאה ה‪ 19-‬והגיעה לשיאה לאחר‬ ‫חלק ג הזרמים הדתיים‪ :‬בחלק זה ייסקרו‬
‫התפתחויות שונות שחלו בזרם הרפורמי‬ ‫בכל אחד מחלקי הקורס יתוודעו הסטודנטים‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬נבחנת על רקע התמורות‬ ‫למצבה של הקהילה ערב הכיבוש‪ ,‬ולהתפתחותה‬
‫הפוליטיות הבין‪-‬לאומיות באותה תקופה ולאור‬ ‫בתקופה האמורה‪ ,‬תיבחן היווצרותם של‬
‫הזרם הקונסרבטיבי ושל התנועה‬ ‫תחת השלטון הצרפתי‪ .‬תשומת לב רבה תוקדש‬
‫המציאות הכלכלית והחברתית המשתנה בתימן‪.‬‬
‫וייסקרו‬ ‫הרקונסטרוקציוניסטית‪,‬‬ ‫להשפעת הזרמים האידיאולוגיים היהודיים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫תולדותיו של הזרם האורתודוקסי‪.‬‬ ‫המודרניים על חיי הקהילה – מתנועת ההשכלה‬
‫תימן – הארץ והשלטון הזיידי‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫חלק ד סולידריות יהודית‪ :‬חלק זה עוסק‬ ‫ועד הציונות‪ .‬כמו כן נעסוק בנושאים כמו‪:‬‬
‫הכת הזיידית והאמאמים – יסודות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫בהיבטים שונים של סולידריות יהודית‬ ‫המדיניות הקולוניאלית והמיעוט היהודי‪ ,‬יחסי‬
‫יחסם ליהודים‬ ‫אמריקנית כלפי קיבוצים יהודיים ברחבי‬ ‫מוסלמים‪-‬יהודים‪ ,‬עליית יהודי מרוקו לישראל‬
‫יישוב‪ ,‬חברה וכלכלה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫העולם‪ .‬דיון נרחב יוקדש לסוגיית עמידתם‬
‫של יהודי ארצות‪-‬הברית מול שואת יהודי‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫החיים התרבותיים וחיי המשפחה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫משיחיות ותנועות משיחיות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫אירופה ותרומתה של יהדות ארצות‪-‬‬ ‫לימוד הקורס מבוסס על קריאה משולבת‬
‫תמורות בתקופת השלטון העת'מאני‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫הברית להקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ביחידות הלימוד ובחומר ביבליוגרפי בהיקף של‬
‫‪1918-1872‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר החוויה היהודית‬ ‫כ‪ 800-‬עמודים‪ .‬במהלך הקורס יתבקשו‬
‫עליות לארץ‪-‬ישראל עד תום מלחמת‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫האמריקנית‪ :‬תולדות‪ ,‬מבואות‪ ,‬מקורות מאת מ'‬ ‫הסטודנטים להגיש מטלות חובה‪.‬‬
‫העולם השנייה‬ ‫קצבורג‪-‬יונגמן )האוניברסיטה הפתוחה‪(2007 ,‬‬
‫עליות לארץ‪-‬ישראל לאחר מלחמת‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הכולל תעודות היסטוריות‪ ,‬על אסופת מאמרים ועל‬
‫העולם השנייה ועד סוף המאה ה‪20-‬‬ ‫מדריך למידה המקשר בין חומרי הלמידה השונים‪.‬‬
‫יוצאי תימן בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אסופת‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מאמרים בעריכת בת‪-‬ציון עראקי‬
‫קלורמן )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪(2006‬‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬
‫הקורס פרקים בתולדות יהודי ארה"ב )‪(42304‬‬
‫ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬המעוניינים לכתוב‬ ‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫עבודה סמינריונית בקורס זה חייבים להשתתף‬ ‫או שני קורסים כלשהם בהיסטוריה שלמי שלמד‬ ‫**‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫במפגש האחרון של הקורס‪.‬‬ ‫אותם לפני סמסטר א‪.2010‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ 10918‬דמוגרפיה פוליטית במדינות‬
‫ערב במאה ה‪*20-‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה‬
‫של המזרח התיכון‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מן הקורסים מבוא‬
‫להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה‪,‬‬
‫המזרח התיכון בין מלחמות העולם‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר און וינקלר )כתיבה(‪,‬‬
‫פרופ' חגי ארליך‪ ,‬ד"ר טל שובל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גד גילבר‪ ,‬פרופ' ישראל גרשוני‪,‬‬
‫פרופ' אורי קופפרשמידט‪ ,‬ד"ר רלי שכטר‬
‫הקורס עוסק בהתפתחויות הדמוגרפיות בארצות‬
‫המזרח התיכון הערבי במאה ה‪ ,20-‬ובקשר שבין‬
‫התפתחויות אלה לפוליטיקה שהושפעה מהן‬
‫והשפיעה עליהן‪ .‬הקורס גם מקנה את מושגי‬
‫היסוד הדרושים לעיסוק בתחום הדמוגרפיה‪.‬‬
‫הקורס מציע שילוב בין תיאור התופעות‬
‫הדמוגרפיות וניתוחן לבין ניתוח יחסי הגומלין‬
‫בינן לבין הפוליטיקה הפנימית והבין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫והוא מהווה ניסיון ללמוד את ההיסטוריה של‬
‫המזרח התיכון בן‪-‬זמננו מזווית ראייה ייחודית‬
‫המעלה תובנות חשובות ומקוריות לגבי‬
‫ההתפתחויות העיקריות שחלו באזור במהלך‬
‫המאה ה‪.20-‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫גידול האוכלוסין המהיר במדינות ערב במאה‬
‫ה‪20-‬‬
‫התוצאות הכלכליות של שיעורי הריבוי‬
‫הטבעי הגבוהים של אוכלוסיית מדינות ערב‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪20-‬‬
‫תנועת עובדים בין מדינות ערב‬
‫השפעות ההגירה על יצואניות העובדים‬
‫הגדולות‪ :‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬תימן וסוריה‬
‫מדיניות הילודה של מדינות ערב במחצית‬
‫השנייה של המאה ה‪20-‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר דמוגרפיה‬
‫פוליטית במדינות ערב במאה ה‪ 20-‬מאת‬
‫א' וינקלר )האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2008 ,‬על‬
‫מקראת מאמרים ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10333‬אתיופיה – נצרות‪ ,‬אסלאם‪,‬‬ ‫‪ 10573‬יהדות גרמניה לנוכח אתגרי‬
‫יהדות*‬ ‫המודרניזציה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של המזרח התיכון;‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה של עם‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫ישראל בעת החדשה; היסטוריה של ימי הביניים;‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם קורס בהיסטוריה של העת‬
‫היסטוריה של עם ישראל בימי הביניים‬ ‫החדשה‪ ,‬או קורס בהיסטוריה של עם ישראל‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫בעת החדשה וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מן הקורסים בין‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫יהודים לנוצרים‪ ,‬האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים אירופה ערש‬
‫של הדת‪ ,‬מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון‬ ‫הלאומיות‪ ,‬עידן המהפכות‪.1830-1760 ,‬‬
‫בעת החדשה‪ ,‬המזרח התיכון בין מלחמות‬
‫העולם‪ ,‬צמיחת המדינות החדשות באפריקה‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שולמית וולקוב‪ ,‬פרופ' הנרי‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫וסרמן‪ ,‬ד"ר גיא מירון‪ ,‬זהר לביא‪ ,‬שרון נמרוד;‬
‫אורית פרידלנד )תרגום(‪ ,‬ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חגי ארליך‪ ,‬פרופ' סטיב‬
‫קפלן‪ ,‬ד"ר הגר סלומון )כתיבה(; זהר לביא‬ ‫בקורס יהודים בעידן של תמורות )‪ (10204‬נלמדו‬
‫)עריכה(‬ ‫התמורות שהתחוללו בריכוזים היהודיים השונים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אהרון אופנהיימר‪ ,‬ד"ר דפנה‬ ‫עקב תהליכי המודרניזציה‪ .‬בקורס זה יתבקשו‬
‫אפרת‪ ,‬פרופ' נחמיה לבציון‪ ,‬פרופ' אורה לימור‪,‬‬ ‫הסטודנטים להעמיק ידיעותיהם‪ ,‬ולהתמחות‬
‫פרופ' אולגה קפליוק‬ ‫בתמורות שהתחוללו בקהילה היהודית בגרמניה‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר בין ייחוד‬
‫קורס זה עוסק בממד הדתי ובתפקידו בתולדותיה‬
‫לטמיעה – יהודי גרמניה ‪ ,1918-1780‬מאת‬
‫של אתיופיה‪ ,‬משחר ימי הביניים ועד ימינו‪.‬‬
‫שולמית וולקוב )האוניברסיטה הפתוחה‪.(2003 ,‬‬
‫חלקו הראשון דן בנצרות האתיופית כמסגרת‬ ‫כמו כן כולל חומר הלימוד מקראות ומדריכי‬
‫הערכים התרבותית והפוליטית של הרוב ההגמוני‪,‬‬ ‫למידה‪.‬‬
‫אלה שכוננו את הקיסרות האתיופית והנהיגוה‬
‫לאורך הדורות‪ .‬הקורס ינתח את רכיביה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הרוחניים‪-‬תאולוגיים של הנצרות האתיופית‬ ‫תנועת ההשכלה היהודית‬ ‫א‪.‬‬
‫המיוחדת‪ ,‬את התפתחותם ואת תפקידם‬ ‫האמנציפציה של היהודים‬ ‫ב‪.‬‬
‫בהיסטוריה של המדינה ובמערכת יחסי החוץ‬ ‫חכמת ישראל‬ ‫ג‪.‬‬
‫שלה‪.‬‬ ‫זרמים דתיים בקהילה היהודית בגרמניה‬ ‫ד‪.‬‬
‫זרמים פוליטיים מרכזיים בקהילה היהודית‬ ‫ה‪.‬‬
‫החלק השני דן באסלאם ובאתיופיה‪ .‬קהילות‬
‫בגרמניה בשלהי המאה ה‪19-‬‬
‫אסלאמיות רבות היוו חלק מהמארג האתיופי‪,‬‬
‫ובימינו הם מהווים כמחצית מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫הקורס ידון במבנהו של האסלאם האתיופי‪,‬‬
‫ובהתפתחותו כדתם של מיעוטים המתמודדים‬
‫מול ההגמוניה הנוצרית הממלכתית‪ .‬הקורס גם‬
‫עוקב אחרי יחסי אתיופיה וארצות המזרח‬
‫התיכון‪.‬‬
‫חלקו השלישי של הקורס עוסק ביהדות‬
‫אתיופיה‪ .‬חלק זה ינסה להבין את מהותה של‬
‫יהדות מיוחדת זאת‪ ,‬את אורחותיה ומנהגיה‪ ,‬ואת‬
‫בחברה‬ ‫ההיסטורי‬ ‫ומיקומה‬ ‫תולדותיה‬
‫האתיופית‪ ,‬על המגוון הדתי והחברתי שבה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על הספר אתיופיה – נצרות‪,‬‬
‫אסלאם‪ ,‬יהדות )האוניברסיטה הפתוחה‪(2003 ,‬‬
‫ועל חוברת מאמרים וקטעי קריאה‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫הקורס אתיופיה – נצרות‪ ,‬אסלאם‪ ,‬יהדות )‪(42301‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה‬
‫בנוסף לקורס זה ניתן ללמוד רק קורס נוסף אחד‬
‫הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫מבין הקורסים‪ :‬יהדות צרפת מערב המהפכה‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫הצרפתית עד פרשת דרייפוס )‪ ,(10308‬תהליכי‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫מודרניזציה בחברה היהודית במזרח אירופה‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫)‪.(10310‬‬
‫‪40‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10308‬יהדות צרפת מערב המהפכה‬
‫הצרפתית עד פרשת‬
‫דרייפוס*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים יהודים‬
‫בעידן של תמורות‪ ,‬שנאת ישראל‬
‫ואנטישמיות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מ' גרץ‪ ,‬פרופ' ירון צור‪,‬‬
‫ד"ר ז'אק ארנפרוינד‬
‫בקורס יהודים בעידן של תמורות )‪ (10204‬נלמדו‬
‫מגמות התמורה המתחוללות בריכוזים יהודיים‬
‫שונים‪ ,‬עם חדירת התהליכים האופייניים לעת‬
‫החדשה לתוכם‪ .‬בקורס זה יתבקשו הסטודנטים‬
‫להעמיק את ידיעותיהם‪ ,‬ולהתמחות בתולדות‬
‫התמורה בריכוז יהודי אחד – צרפת‪.‬‬
‫יהודי צרפת היו הראשונים מבין יהודי אירופה‬
‫שקיבלו אמנסיפציה משפטית ושעברו תהליכי‬
‫השתלבות עמוקים בחברה ובמדינה המודרנית‪.‬‬
‫בשלהי המאה ה‪ 19-‬התרחשה שם התפרצות‬
‫אנטישמית חמורה סביב פרשת דרייפוס‪ ,‬אך זו‬
‫הסתיימה בכישלון המחנה האנטישמי‪ .‬תולדות‬
‫יהודי צרפת במאה ה‪ 19-‬הם מן המרתקים‬
‫והמאלפים בתולדות היהודים בתקופה חשובה זו‪.‬‬
‫נושאי הלימוד הכלליים‬
‫א‪ .‬המעבר מאוטונומיה קהילתית למבנה קהילתי‬
‫ריכוזי )משלהי המשטר הישן עד לאחר‬
‫התקופה הנפוליאונית(;‬
‫בעלת‬ ‫ליהדות‬ ‫"מסתגרת"‬ ‫ב‪ .‬מיהדות‬
‫אוריינטציה כלל‪-‬יהודית )‪;(1870-1815‬‬
‫ג‪ .‬משבר האמנסיפציה – יהדות צרפת לנוכח‬
‫עליית האנטישמיות וגל ההגירה הגואה‬
‫ממזרח‪-‬אירופה‬
‫לנושאים אלה יתוודעו הסטודנטים דרך קריאה‬
‫מונחית בספרים ובמאמרים בהיקף של כ‪600-‬‬
‫עמודים‪ ,‬ביניהם ספרה של א' בנבסה‪ ,‬תולדות‬
‫יהודי צרפת‪ :‬מהעת העתיקה עד ימינו‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(2004 ,‬‬
‫לאחר גמר הלימוד בשלב הקריאה המונחית‬
‫יכתבו הסטודנטים עבודה סמינריונית בהנחיית‬
‫מדריך‪.‬‬
‫נושאים אופייניים לעבודה סמינריונית‪:‬‬
‫מאפייני החברה היהודית בסוף המאה ה‪19-‬‬
‫תדמיתו של בית רוטשילד בעיני הציבור‬
‫הצרפתי באמצע המאה ה‪19-‬‬
‫יסודות פוליטיים באנטישמיות הצרפתית‬
‫דרייפוס – בעיה יהודית או בעיה צרפתית?‬
‫חברת כי"ח )כל ישראל חברים( כמוקד תרבות‬
‫יהודית‬
‫בנוסף לקורס זה ניתן ללמוד רק קורס נוסף אחד‬
‫מבין הקורסים‪ :‬יהדות גרמניה לנוכח אתגרי‬
‫המודרניזציה )‪ ,(10573‬תהליכי מודרניזציה‬
‫בחברה היהודית במזרח אירופה )‪.(10310‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬
‫‪ 10915‬ילדות בימי הביניים‪ :‬ילדים‬ ‫‪ 10510‬נוער‪ ,‬חינוך ופוליטיקה‬
‫יהודים וילדים נוצרים*‬ ‫במזרח התיכון*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בימי הביניים;‬ ‫נושאים‪ :‬היסטוריה של העת החדשה; היסטוריה‬
‫היסטוריה של ימי הביניים‬ ‫של המזרח התיכון‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדעי החברה ‪ -‬כללי‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס בין יהודים לנוצרים‪:‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫יהודים ונוצרים במערב‪-‬אירופה עד ראשית‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מהקורסים המזרח‬
‫העת החדשה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫התיכון בין מלחמות העולם‪ **,‬תנועות‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫חברתיות ומחאה פוליטית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שולמית שחר‪ ,‬ד"ר אלישבע‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫באומגרטן‪ ,‬אורית רמון; טובה צורף )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חגי ארליך‬
‫הקורס בוחן את היחס לילדים ולילדוּת באירופה‬
‫הנוצרית בימי הביניים )במאות ה ‪ ,(15-11‬כפרק‬ ‫הקורס עוסק בהתפתחותם המשולבת של שני‬
‫בהיסטוריה התרבותית והדתית של התקופה‬ ‫ממדים בתהליך המודרניזציה של המזרח התיכון‬
‫וכאשנב אל חיי החברה בכללותה‪ .‬הקורס בוחן‬ ‫בעת החדשה‪.‬‬
‫את האופן בו היחס לילדים ולילדות משקף את‬
‫ערכי החברה ומתמקד בהשוואה בין מציאות‬ ‫הממד האחד – התפתחותו של החינוך‪ ,‬בעיקר‬
‫החיים של ילדים והוריהם בחברה הנוצרית לבין‬ ‫התיכוני והגבוה‪ ,‬בארצות האזור הראשיות למן‬
‫זו של החברה היהודית באשכנז‪ .‬הדיון בקורס‬ ‫ראשית המאה ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ .‬מתכונות של חינוך‬
‫מדגיש את המכנה המשותף ואת ההבדלים ביחסן‬ ‫מערבי‪-‬חילוני )שונות במהותן מאלה האסלאמיות‬
‫של שתי החברות אל ילדים ואל תקופת הילדוּת‪,‬‬ ‫המסורתיות( אומצו על‪-‬ידי הרוב המכריע של‬
‫ומציע זווית ייחודית להבנת הדומה והשונה‬ ‫המנהיגים הפוליטיים‪ ,‬והן בתורן חוללו תמורות‬
‫בחוויה הדתית והחברתית של שתי הקבוצות‬ ‫מרחיקות לכת בחברה‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בתרבות ואף‬
‫וביחסי הגומלין ביניהן‪ .‬בנוסף עוסק הקורס‬ ‫בפוליטיקה‪.‬‬
‫בהיבטים מגדריים ואנתרופולוגיים של חברת ימי‬
‫הביניים הבאים לידי ביטוי בילדוּת‪.‬‬ ‫הממד השני – תפקידו של הנוער המשכיל‪ ,‬מוצר‬
‫תהליכי התמורה בחינוך‪ ,‬בהתפתחותה של‬
‫הקורס פותח בדיון היסטוריוגרפי אודות מעמדה‬
‫הפוליטיקה לשלביה ולאורך כל התקופות‪ ,‬החל‬
‫של הילדוּת כתקופה מובחנת בחיי האדם‪,‬‬
‫מראשית העת החדשה‪ .‬נוער משכיל‪ ,‬ושכבת‬
‫ובהמשך עוסק בהיריון‪ ,‬לידה‪ ,‬טיפול בתינוקות‪,‬‬
‫הביניים המקצועית שהוא יצר‪ ,‬היה אחד הזרזים‬
‫טקסי מעבר‪ ,‬תרבות ילדים‪ ,‬מוות ושכול‪ ,‬וכן‬
‫העיקריים הן לעיצוב הדינמיקה הפוליטית והן‬
‫במקומם של ילדים בפולמוס הבין‪-‬דתי‪ .‬חומר‬
‫לעיצוב הזהויות הלאומיות החדשות )לאומיות‬
‫הלימוד כולל מגוון רחב של מקורות ראשוניים‬
‫ערבית‪ ,‬לאומיות מצרית וכדומה(‪ .‬בה בשעה היה‬
‫יהודיים ונוצריים מימי הביניים‪ ,‬וכן ספרות‬
‫נוער זה הציבור שפעל לחזרה לדפוסי האסלאם‬
‫מחקר חלוצית ומעודכנת‪.‬‬
‫הפוליטי‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הדיון בשני ממדים אלה ייערך במקביל‪ ,‬ויאיר‬
‫הקורס מבוסס על ספרה של ש' שחר‪ ,‬ילדות בימי‬
‫מזווית מקורית זאת את תולדות מצרים‪ ,‬עראק‪,‬‬
‫הביניים )דביר‪ ,‬תש"ן(‪ ,‬על ספרה של א'‬
‫ערביי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לבנון וסוריה‪.‬‬
‫באומגרטן‪ ,‬אמהות וילדים‪ :‬חיי משפחה באשכנז‬
‫בימי הביניים )מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשס"ה(‪ ,‬על‬ ‫במהלך הקורס יתקיימו מפגשים עם מנחה‪,‬‬
‫מקראת מאמרים וכן על מדריך למידה‪.‬‬ ‫שההשתתפות בשניים מהם היא חובה‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫שלבים בחיי אדם‬ ‫מבוא‬
‫פרק ראשון הדיון ההיסטוריוגרפי‬
‫היריון ולידה‬ ‫פרק שני‬
‫א‪.‬‬ ‫פרק שלישי טקסי ילדוּת וטקסי מעבר‬
‫ב‪.‬‬ ‫פרק רביעי תרבות ילדים‪ :‬שפה‪ ,‬צעצועים‬
‫ומשחקים‬
‫ג‪.‬‬ ‫פרק חמישי מחלה ומום‪ ,‬רצח ומוות‬
‫ד‪.‬‬ ‫פרק שישי ילדים‪ ,‬ילדוּת והפולמוס היהודי‪-‬‬
‫ה‪.‬‬ ‫הנוצרי‬
‫פרק שביעי על סף הבגרות – נעורים בימי‬
‫הביניים‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫*‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫או הקורס מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון‬ ‫**‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫בעת החדשה )‪ ,(10109‬למי שלמד אותו לפני‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫סמסטר א‪.2006‬‬
‫‪41‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫היסטוריה‬

‫תואר ראשון‬
‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10310‬תהליכי מודרניזציה בחברה‬
‫נקודות זכות בהיסטוריה‬ ‫‪ 10305‬האנטישמיות במאה ה‪*19-‬‬ ‫היהודית מזרח‪-‬אירופה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫ראשית המלוכה בישראל – ספר שמואל )‪(10710‬‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫נושא‪ :‬היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬
‫)ר( – משובץ במדעי היהדות‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מן הקורסים שנאת‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים יהודים‬
‫עולמם של חכמים )‪) (10201‬ר( – משובץ במדעי‬
‫ישראל ואנטישמיות‪ ,‬בין ציון לציונות –‬ ‫בעידן של תמורות‪ ,‬פולין‪ :‬פרקים בתולדות‬
‫היהדות‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ ,1914-1881‬יהודים בעידן של תמורות‪ ,‬וכן‬ ‫יהודי מזרח‪-‬אירופה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫)‪) (10297‬ר( – משובץ במדעי היהדות‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫בספרייה‪.‬‬
‫חשיבה היסטורית )‪) (10337‬מ( – משובץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי גולדשטיין‪ ,‬אביחי אורן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬פרופ' ירון‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.47‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אטינגר‪ ,‬פרופ' דב קולקה‬ ‫צור‪ ,‬פרופ' שמואל פיינר‪ ,‬אביחי אורן‪ ,‬רוני באר‬
‫ספרות ואידיאולוגיה בא"י בשנות השלושים‬
‫)‪) (10346‬מ( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬ ‫קורס זה עוסק בהופעתה של התנועה האנטישמית‬ ‫יהודי פולין הגיעו אל שלהי המאה ה‪ 18-‬כחברה‬
‫המודרנית במאה ה‪ 19-‬ובראשית המאה ה‪20-‬‬ ‫מסורתית ששימרה את אורחות חייה בתוך‬
‫הקבוצה הכנענית‪ :‬בין אידיאולוגיה וספרות‬
‫במרכז אירופה ובמערבה )בעיקר בגרמניה‪,‬‬ ‫המסגרות הפוליטיות‪ ,‬המשפטיות והכלכליות של‬
‫)‪) (10335‬מ( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
‫באוסטרו‪-‬הונגריה ובצרפת(‪.‬‬ ‫מלכות פולין‪ .‬עם חלוקות פולין‪ ,‬בסוף המאה‬
‫הקולנוע כהיסטוריה – לדמיין ולביים את המאה‬ ‫ה‪ ,18-‬מצאו את עצמם היהודים תחת משטרים‬
‫ה‪) (10655) 20-‬ר( – משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫אבסולוטיים‪ ,‬שהציבו בפניהם אתגרים חדשים‬
‫בשלב הראשון יקראו הסטודנטים חומר‬ ‫וההוויה היהודית המסורתית שנשמרה עד אז‬
‫מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי )‪) (10693‬ר( –‬
‫ביבליוגרפי‪ .‬קריאת חומר הלימוד תלווה בהדרכה‬ ‫החלה להתערער‪.‬‬
‫משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬
‫בכתב בעזרת חוברת שאלות‪ ,‬ובהדרכה נוספת‬
‫במרכזו של קורס זה נבחנות מגמות התמורה‬
‫הקולנוע הפלסטיני )‪) (10578‬מ( – משובץ‬ ‫שתינתן על‪-‬ידי מדריך מטעם האוניברסיטה‬
‫שהתחוללו בקרב הישוב היהודי במזרח‪-‬אירופה‪,‬‬
‫בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬ ‫הפתוחה‪ .‬בשלב השני של הקורס יכתבו‬
‫למן חלוקות פולין ועד סוף המאה ה‪ ,19-‬תוך דגש‬
‫הסטודנטים עבודה סמינריונית בהדרכה צמודה‬
‫סמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית‬ ‫על מתחים ועימותים בין כוחות משמרים‬
‫של מדריך‪.‬‬
‫)‪) (10594‬מ( – משובץ בתולדות האמנות‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫למחדשים; מסורתיים ומשכילים; מתבדלים‬
‫ונטמעים בתרבות הסובבת‪.‬‬
‫המורשת המוסיקלית של קהילות ישראל‬ ‫חומר הלימוד‬
‫)‪) (10261‬ר( – משובץ במוסיקה‪ ,‬עמ' ‪.72‬‬ ‫צמיחתה של האנטישמיות המודרנית‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫לאחר גמר הלימוד‪ ,‬בשלב הקריאה המונחית‪,‬‬
‫במאה ה‪19-‬‬ ‫יכתבו הסטודנטים עבודה סמינריונית בהנחיית‬
‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית‬
‫ההקשרים הכלכליים‪ ,‬החברתיים‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫המדריך‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית )‪) (10347‬מ( – משובץ‬
‫והפוליטיים של האנטישמיות בעת‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
‫החדשה‬ ‫נושאים אופייניים לעבודה סמינריונית‪:‬‬
‫צמיחת המדינות החדשות באפריקה )‪) (10206‬ר(‬ ‫דת‪ ,‬מיתוס ורומנטיקה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫עסקי המשקאות ומעמד היהודים במזרח‪-‬‬ ‫א‪.‬‬
‫– משובץ במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ'‬ ‫תורת הגזע והאנטישמיות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫אירופה‪1856-1772 ,‬‬
‫‪.117‬‬ ‫האנטישמיות המודרנית בגרמניה‪,‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫ביקור מונטיפיורי ברוסיה )ב‪ (1846-‬כמוקד‬ ‫ב‪.‬‬
‫בצרפת ובאוסטרו‪-‬הונגריה‬ ‫ביחסי משכילים וחרדים‬
‫מדיניות החוץ של ברה"מ‪/‬רוסיה )‪) (10431‬ר( –‬
‫נישואי בוסר בקרב המשכילים היהודים‬ ‫ג‪.‬‬
‫משובץ במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ'‬
‫במזרח אירופה‬
‫‪.118‬‬
‫המאבק בין החסידים לבין המשכילים‬ ‫ד‪.‬‬
‫ג'נוסייד )רצח עם( )‪) (10664‬ר( – משובץ במדע‬ ‫ההשכלה והרבנות "מטעם השלטון"‬ ‫ה‪.‬‬
‫המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬ ‫שינויים בדפוסי המשפחה והחברה היהודית‬ ‫ו‪.‬‬
‫האינטגרציה התרבותית שבין היהודים‬ ‫ז‪.‬‬
‫החברה הערבית בישראל )‪) (10657‬ר( – משובץ‬
‫וסביבתם ברוסיה‬
‫במדע המדינה ויסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬
‫עליית הסוציאליזם והתנועה הלאומית‬ ‫ח‪.‬‬
‫היהודית‬

‫מי שכותב שתי עבודות סמינריוניות במסגרת ‪24‬‬ ‫*‬

‫נקודות הזכות המתקדמות‪ ,‬רשאי ללמוד רק אחד‬ ‫בנוסף לקורס זה ניתן ללמוד רק קורס נוסף אחד‬ ‫*‬
‫משני הקורסים האלה‪ :‬האנטישמיות במאה‬ ‫מבין הקורסים‪ :‬יהדות צרפת מערב המהפכה‬
‫ה‪ (10305) 19-‬או שנאת ישראל‪ ,‬אנטישמיות‬ ‫הצרפתית עד פרשת דרייפוס )‪ ,(10308‬יהדות‬
‫ופרעות ברוסיה ב‪.(10307) 1914-1881-‬‬ ‫גרמניה לנוכח אתגרי המודרניזציה )‪.(10573‬‬

‫‪42‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫גיאוגרפיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10379‬מרחב‪ ,‬זמן וחברה בארץ‪-‬‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫ישראל הקדומה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫מבוא לארכיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל בתקופת‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדעי החברה‪ -‬כללי‬
‫המקרא )‪) (10140‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ'‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫‪.26‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לארכיאולוגיה‬
‫של ארץ‪-‬ישראל בתקופת המקרא‪ ,‬קורס אחד‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬פ( – משובץ‬ ‫בהיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה או‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫קורס אחד בהיסטוריה של עם ישראל בעת‬
‫העתיקה המאוחרת או מבוא לסוציולוגיה או‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה )‪) (10153‬פ( – משובץ‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יובל פורטוגלי‪ ,‬ליפז‬
‫זכות בגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫ויניצקי; חדוה ארליך )עריכה(‬
‫הקורס בוחן תהליכים התיישבותיים ותהליכים‬
‫חברתיים בארץ ישראל הקדומה )במיוחד משלהי‬
‫האלף השלישי עד אמצע האלף הראשון לפני‬
‫הספירה( מנקודת מבט המשלבת תחומי מדע‬
‫שונים‪ :‬ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‬
‫ועירונית(‪,‬‬ ‫חברתית‬ ‫)יישובית‪,‬‬ ‫אנושית‬
‫אנתרופולוגיה חברתית והיסטורית וסוציולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להכיר תאוריות המסבירות את היווצרותן‬
‫והשתנותן של צורות חברתיות במהלך‬
‫התפתחות האנושות‪.‬‬
‫להכיר מתודולוגיה לחקר הארגון המרחבי של‬
‫יישובים ומערכות יישוביות‪ ,‬הכוללת שיטות‬
‫גיאו‪-‬סטטיסטיות לניתוח מרחבי וארכיאולוגי‪.‬‬
‫להכיר את ארגונן המרחבי של צורות יישוב‬
‫ומערכות יישוביות‪.‬‬
‫להבין את קשרי הגומלין בין צורות חברתיות‬
‫לצורות מרחביות; הבנה כזו מאפשרת להעריך‬
‫את הצורות החברתיות בתקופות קדומות‪ ,‬גם‬
‫על‪-‬פי הארגון המרחבי הפנימי של יישובים ושל‬
‫מערכות יישוביות‪.‬‬
‫לבחון תהליכי התיישבות ועיור ותהליכים‬
‫חברתיים שהתרחשו בארץ‪-‬ישראל הקדומה‬
‫באמצעות המסד התאורטי‪-‬מושגי והממצא‬
‫הארכיאולוגי‪-‬היסטורי‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס ובו שני חלקים‪:‬‬
‫חלק א‪ :‬מורפולוגיה חברתית – הצגת גישות‬
‫תאורטיות ושיטות חקירה לחקר צורות‬
‫ותהליכים חברתיים ולחקר תהליכי התיישבות‪,‬‬
‫תוך ניסיון לשלבן;‬
‫חלק ב‪ :‬תהליכי התיישבות ועיור – עיסוק בארץ‪-‬‬
‫ישראל משלהי האלף השלישי עד אמצע האלף‬
‫הראשון לפנה"ס‪ ,‬בעזרת הממצא הארכיאולוגי‪-‬‬
‫היסטורי‪.‬‬
‫לומדה‪ ,‬שיטות לניתוח מרחבי – גיאוגרפיה‬
‫יישובית‪ .‬הלומדה נועדה לאפשר לסטודנטים‬
‫ללמוד שיטות גיאו‪-‬סטטיסטיות לניתוח מרחבי‬
‫ולחקור באמצעותן מערכות יישוביות מגוונות‬
‫בתקופות שונות בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 10298‬ניסויים במרחב – פרקים‬
‫בגיאוגרפיה יישובית של‬
‫ארץ‪-‬ישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גדעון ביגר‪ ,‬פרופ' שלמה‬
‫חסון‪ ,‬פרופ' דוד ניומן‪ ,‬פרופ' ברוך קיפניס‪,‬‬
‫פרופ' יצחק שנל‪ ,‬ד"ר ראובן אהרוני‪ ,‬ד"ר יוסף בן‪-‬‬
‫דוד‪ ,‬ד"ר ארנון גולן‪ ,‬ד"ר איריס גרייצר‪,‬‬
‫ד"ר מאיה חושן‪ ,‬ד"ר עירית כהן‪-‬עמית;‬
‫בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‪ ,‬אבי חתם )מעצב(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' שלום רייכמן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה חסון‪ ,‬פרופ' יוסי כץ‪,‬‬
‫פרופ' אבינעם מאיר‪ ,‬פרופ' דוד עמירן‪ ,‬פרופ' ברוך‬
‫קיפניס‪ ,‬פרופ' גדעון קרסל‪ ,‬פרופ' יוסף שבייד‪,‬‬
‫פרופ' שמעון שפירו‪ ,‬ד"ר אלחנן אורן‪ ,‬ד"ר לביאה‬
‫אפלבאום‪ ,‬פרופ' יוסי בן‪-‬ארצי‪ ,‬ד"ר דב גביש‪,‬‬
‫חיים גבתי‪ ,‬עו"ד דניס גולדמן‪ ,‬ד"ר איריס גרייצר‪,‬‬
‫חגית חובב‪ ,‬ד"ר מאיה חושן‪ ,‬ד"ר אשר עידן‪,‬‬
‫ד"ר מיכאל רומן‪ ,‬ד"ר מרגלית שילה‬
‫הקורס בוחן אלמנטים בתכנון הפיסי בישראל‬
‫מזווית ראייה גיאוגרפית‪-‬התפתחותית‪ .‬מהבחינה‬
‫הכרונולוגית‪ ,‬חלק מן הקורס עוסק ביישוב‬
‫היהודי בשנים שקדמו להקמת המדינה וחלקו‬
‫האחר עוסק בתופעות התיישבותיות במדינת‬
‫ישראל‪ .‬חידושים וניסויים בתחומי התכנון‬
‫וההתיישבות – אחדים שהצליחו ושרדו ואחרים‬
‫שנכשלו ונזנחו – נבחנים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‪-‬פי מידת‬
‫התכנון המרכזי ועל‪-‬פי מידת היוזמה החופשית‬
‫הנקוטה בהם‪.‬‬
‫מן הנושאים הנלמדים בקורס‪:‬‬
‫היישוב הבודד וההתיישבות החבלית בשלהי‬
‫התקופה העת'מאנית‬
‫הון פרטי והון לאומי‪ :‬העמקים והמישורים‬
‫בשנות העשרים‬
‫התכנון העירוני בתקופת המנדט‬
‫האסטרטגיה ההתיישבותית כמכשיר‬
‫להשגת יעדים מדיניים – ריכוז המאמץ‬
‫בעקבות מאורעות תרפ"ט ותרצ"ו‬
‫הופעת ההיבט הסטטוטורי במכשירי היסוד‬
‫של התכנון ההתיישבותי‬
‫התכניות הארציות‪ :‬מדיניות פיזור‬
‫האוכלוסייה‬
‫יצירת המפה הכפרית‪1967-1948 ,‬‬
‫תמורות בהתיישבות הכפרית‪1992-1967 ,‬‬
‫השיכון הציבורי‪ :‬ממד קליטת העלייה‬
‫לעומת הממד הטריטוריאלי של תפיסת‬
‫שטח‬
‫שיקום שכונות בישראל‬
‫שינויים במערך היישוב הערבי במדינת‬
‫ישראל‬
‫בדוויי הנגב‪ :‬המעבר ליישובי קבע‬
‫*‬

‫‪ 10703‬מבוא ללוגיקה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רמי ישראל )כתיבה(;‬
‫ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬ד"ר דליה דראי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ענת בילצקי‪ ,‬פרופ' אלעזר וינריב‪,‬‬
‫ד"ר אביב הופמן‪ ,‬ד"ר אמיר הורוביץ‪ ,‬ד"ר יקיר‬
‫לוין‪ ,‬פרופ' אורון שגריר‬
‫בדגש חזק על הפילוסופיה האנליטית‪ .‬בין‬
‫הלוגיקה עוסקת בעיקר בטיעונים – גזירת‬
‫מסקנות מהנחות או מידע שיש ברשותנו‪.‬‬
‫המרכיבים הלוגיים במחשבה האנושית הם‬
‫הבסיסיים ביותר ועליהם נסמכים כל מדע שהוא‬
‫וכל חשיבה רציונלית יומיומית‪ .‬הידע שהושג‬
‫במסגרת המחקרים הלוגיים מיושם בתחומים‬
‫רבים‪ ,‬החל מקורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית‬
‫ועד לפיתוח המחשב המודרני‪ .‬במהלך קורס זה‬
‫יילמד תחום הדיון של הלוגיקה‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫בהבחנה שבין טיעונים תקפים לטיעונים שאינם‬
‫תקפים )אילו מסקנות אפשר להסיק מידע נתון(;‬
‫נלמד את יסודות הלוגיקה האריסטוטלית‪,‬‬
‫שנוסדה לפני כ‪ 2,400-‬שנים; ונרכוש שליטה‬
‫בטכניקות מסוימות של תחשיב הפסוקים ושל‬
‫תחשיב הפרדיקטים בלוגיקה המודרנית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יעסיקו אותנו שאלות פילוסופיות שונות בדבר‬
‫מהות הלוגיקה‪ ,‬מהות הקשר שבין השפות‬
‫הרגילות )"השפות הטבעיות"( לבין השפה הלוגית‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫כרך א‬
‫מהי לוגיקה?‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫לוגיקה אריסטוטלית‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫כרך ב‬
‫יסודות תחשיב הפסוקים‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫סמנטיקה של תחשיב הפסוקים‪:‬‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫טבלות אמת‬
‫עצי אמת‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫דדוקציה טבעית‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫רפלקסיה של תחשיב הפסוקים‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫כרך ג‬
‫יסודות תחשיב הפרדיקטים‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫סמנטיקה של תחשיב הפרדיקטים‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫שיטות סינטקטיות בתחשיב‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫הפרדיקטים‬
‫זהות‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫פילוסופיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10679‬פילוסופיה של הנפש‬ ‫‪ 10122‬בעיות בפילוסופיה של‬
‫המוסר‬
‫בתקופתנו‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אמיר הורוביץ )כתיבה(;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(;‬
‫רות רמות )עריכה(‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עדי צמח‪ ,‬פרופ' אורון שגריר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שאול סמילנסקי‪ ,‬ד"ר עובדיה‬
‫ד"ר מאיר חמו‪ ,‬ד"ר יקיר לוין‬ ‫עזרא‪ ,‬פרופ' דוד אנוך‪ ,‬פרופ' יעקב גולומב‬
‫הקורס עוסק בפילוסופיה של הנפש בתקופתנו‪,‬‬ ‫הקורס מעלה בעיות עקרוניות בתורת המידות‬
‫מתוך דוגמאות הלקוחות בחלקן מחיי היומיום‬
‫השאלות שבהן דן הקורס‪ :‬מהם המצבים‬ ‫בזמננו‪ ,‬ומציג את התאוריות המוסריות החשובות‬
‫הנפשיים? מה הקשרים בינם לבין מצבי המוח?‬ ‫ביותר שהוצעו במהלך ההיסטוריה‪ ,‬תוך עמידה‬
‫האם אלה הם קשרים סיבתיים בלבד‪ ,‬או שמא‬ ‫על יתרונותיהן וחסרונותיהן‪ .‬בקורס נדונות‬
‫מצבים נפשיים אינם אלא מצבי מוח? האם ניתן‬ ‫התאוריות של סוקרטס‪ ,‬אפלטון ואריסטו‪ ,‬הובס‬
‫לראות את היחס בין המצבים הנפשיים לבין‬ ‫ולוק‪ ,‬קאנט ומיל‪ ,‬מור וסטיבנסון‪ ,‬רולס ונוזיק‬
‫מצבי המוח כיחס בין תוכנת מחשב לבין החומרה‬ ‫ואחרים‪ .‬הקורס מקנה מושגי יסוד ודרכי חשיבה‬
‫שלו? כיצד אנו יכולים לדעת על מצביהם הנפשיים‬ ‫הנהוגים בדיונים בפילוסופיה של המוסר ומראה‬
‫של האחרים? האם לי ולכפיל פיסיקלי שלי )אדם‬ ‫כיצד להשתמש בהם כדי להתמודד עם בעיות‬
‫הזהה לי לחלוטין מבחינה פיסיקלית( אותן‬ ‫אתיות ממשיות‪ .‬הקורס נלמד במהדורה שנייה‪,‬‬
‫מחשבות‪ ,‬עם אותם התכנים‪ ,‬גם אם אנו נטועים‬ ‫חדשה‪.‬‬
‫בסביבות שונות לחלוטין? האם ניתן להבין את‬ ‫כל יחידת לימוד מעלה בעיה עקרונית או מספר‬
‫תופעת המודעות‪ ,‬או שמא היא תהיה תמיד בגדר‬ ‫בעיות עקרוניות בפילוסופיה של המוסר ובוחנת‬
‫מסתורין? עמדות שונות באשר לשאלות אלה‬ ‫את הפתרונות האופייניים שהוצעו לה )או להן(‬
‫ואחרות יוצגו וינותחו באופן ביקורתי‪.‬‬ ‫בתולדות הפילוסופיה‪ .‬הקורס מבוסס על‬
‫מאמרים וקטעי ספרים בעברית‪ ,‬חלקם תורגמו‬
‫חומר הלימוד‬ ‫במיוחד לצורך קורס זה‪.‬‬
‫מבוא‪ :‬הנפש והפילוסופיה שלה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫דואליזם‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ביהביוריזם לוגי‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫כרך א‬
‫יחידות ‪ 5-4‬הנפש והמוח‪ :‬מטריאליזם‬ ‫מה היא בעיה מוסרית ומה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידות ‪ 7-6‬פונקציונליזם ומודל המחשב של‬ ‫פילוסופי בה? )על סוקרטס ויום(‬
‫הנפש‬ ‫אגואיזם )על הובס(‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫תכניהם של המצבים הנפשיים‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫לאילו דברים יש ערך? )על‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מודעותם של המצבים הנפשיים‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫אריסטו ומיל(‬
‫התועלתנות בת‪-‬זמננו‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫כרך ב‬
‫חובות )על קאנט(‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫זכויות )על לוק ומיל(‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫צדק )על רולס ונוזיק(‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫אחריות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫כרך ג‬
‫בעיות מצפוניות‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫ניהיליזם )על ניטשה(‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫דעת טוב ורע )על מטא‪-‬אתיקה(‬ ‫יחידות‪12-11‬‬
‫ספרים נלווים‬
‫הסטודנטים מתבקשים לרכוש את הספרים‬
‫האלה‪ :‬ג"ס מיל‪ ,‬התועלתיות )תרגום‪ :‬י' אור;‬
‫מאגנס‪ ;(1972 ,‬אפלטון‪ ,‬חייו ומותו של סוקרטס‬
‫)תרגום‪ :‬ש' בוזגלו; ידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי עליית‬
‫גג‪ ;(2001 ,‬ע' קאנט‪ ,‬הנחת יסוד למטפיסיקה של‬
‫המידות )תרגום‪ :‬מ' שפי; מאגנס‪ .(1984 ,‬ניתן‬
‫לרכוש את הספרים באמצעות האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫הקורס מלווה בקלטות‪ ,‬המכילות דיונים של‬
‫פילוסופים ישראליים על אודות בעיות מרכזיות‬
‫באתיקה‪.‬‬
‫‪44‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10496‬מבוא לאסתטיקה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב‪ ,‬ד"ר בת‪-‬שבע‬
‫שפירא‪ ,‬ד"ר גדעון כ"ץ‬
‫האסתטיקה עוסקת בשאלת טיבה של האמנות‬
‫)במובן הרחב של המילה( ובאמות המידה‬
‫להערכתה‪ .‬לדיונים באסתטיקה מסורת‬
‫פילוסופית ארוכה‪ ,‬והשפעתם של גדולי‬
‫הפילוסופים‪ ,‬שהקדישו לה מחשבה רבה‪ ,‬ניכרת‬
‫עד היום‪ .‬מטרתו של הקורס להקנות מושגי יסוד‬
‫רווחים בתחום‪ ,‬ולהציג את מגוון הבעיות שהדיון‬
‫הפילוסופי באמנות מנסה להתמודד אתן‪ .‬הקורס‬
‫מבקש להביא בפני הסטודנטים את עיקרי‬
‫המשנות הפילוסופיות שהוצעו בעבר בתחום‬
‫האסתטיקה‪ ,‬ולהצביע על מידת הרלוונטיות שלהן‬
‫כיום‪ ,‬וכן לציין את המגמות העכשוויות המרובות‬
‫בתחום‪.‬‬
‫"אמפיריציסטים"‪ .‬על‪-‬פי הרציונליזם‪ ,‬האדם‪,‬‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על הספר אסתטיקה‪ :‬מבוא‬
‫פילוסופי )האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1999 ,‬שהוא‬
‫תרגום של הספר‪:‬‬
‫‪O. Hanfling (ed.), Philosophical Aesthetics:‬‬
‫‪An Introduction (Milton Keynes: Basil‬‬
‫‪Blackwell and The Open University, 1992).‬‬
‫ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חלק ראשון‪ :‬אמנות מהי?‬
‫יחידה ‪ 1‬בעיית ההגדרה ‪ /‬אוסוולד הנפלינג‬
‫יחידה ‪ 2‬תכונות אסתטיות ‪ /‬אוסוולד הנפלינג‬
‫יחידה ‪ 3‬האונטולוגיה של האמנות ‪ /‬אוסוולד‬
‫הנפלינג‬
‫חלק שני‪ :‬אמנות ורגש‬
‫יחידה ‪ 4‬החוויה האסתטית ‪ /‬דיאן קולינסון‬
‫יחידה ‪ 5‬אמנות‪ ,‬ריגוש והבעה ‪ /‬רוברט‬
‫וילקינסון‬
‫חלק שלישי‪ :‬האמנות‪ ,‬העולם והחברה‬
‫יחידה ‪ 6‬אמת וייצוג ‪ /‬רוסלינד הרסטהאוס‬
‫יחידה ‪ 7‬אמנות‪ ,‬חברה ומוסר ‪ /‬תום סורל‬
‫חלק רביעי‪ :‬אמנות וערך‬
‫יחידה ‪ 8‬הערכת האמנות ‪ /‬קולין ליאס‬
‫יחידה ‪ 9‬ביקורת ופרשנות ‪ /‬קולין ליאס‬
‫יחידה ‪ 10‬סטרוקטורליזם ופוסט‪-‬‬
‫דיקרט‪ ,‬הגיונות; לוק‪ ,‬מסה על שכל האדם;‬
‫סטרוקטורליזם ‪ /‬סטיוארט סים‬
‫ברקלי‪ ,‬מסה על עקרונות דעת האדם; יום‪ ,‬מסכת‬
‫יחידה ‪ 11‬מרקסיזם ואסתטיקה ‪ /‬סטיוארט‬
‫טבע האדם; לייבניץ‪ ,‬השיטה החדשה וכתבים‬
‫סים‬
‫מדעי הרוח‬
‫פילוסופיה‬
‫‪ 10266‬רציונליזם ואמפיריציזם‪:‬‬ ‫‪ 10248‬פילוסופיה יוונית – מתאלס‬
‫מגמות פילוסופיות במאה‬ ‫עד אריסטו‬
‫ה‪ 17-‬וה‪18-‬‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל שקולניקוב‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(;‬ ‫פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(‪ ,‬ד"ר גדעון כ"ץ;‬
‫אילנה דן‪ ,‬קרין חזקיה )עריכה(‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד הד‪ ,‬פרופ' אלחנן יקירה‪,‬‬
‫פרופ' רות לורנד‪ ,‬פרופ' גבריאל מוצקין‪,‬‬ ‫הקורס עוקב אחר התפתחותה של הפילוסופיה‬
‫פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר שרה נשר‬ ‫היוונית מהתחלותיה הראשונות עד אריסטו‪.‬‬
‫מטרתו להביא את הסטודנטים לידי היכרות עם‬
‫הקורס עוסק בהיסטוריה של הפילוסופיה ועוקב‬ ‫עיקרי הטקסטים והרעיונות של הפילוסופיה‬
‫אחר התפתחותם של שני זרמי מחשבה חשובים‬ ‫היוונית ולהקנות הבנה ראשונית באשר‬
‫ביותר שהתגבשו במהלך המאות ה‪ 17-‬וה‪18-‬‬ ‫לחשיבותם לניסוח הבעיות‪ ,‬להכנת הכלים‬
‫באירופה המערבית‪ .‬הקורס דן במשנותיהם של‬ ‫ולהצגת הפתרונות בפילוסופיה המערבית מאז ועד‬
‫שישה פילוסופים‪ :‬דיקרט‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬לוק‪,‬‬ ‫ימינו‪ .‬בקורס ייקראו וינותחו פראגמנטים של‬
‫ברקלי ויום ) ‪Descartes, Spinoza, Leibniz,‬‬ ‫הפילוסופים הקדם‪-‬סוקרטיים‪ ,‬דיאלוגים של‬
‫‪ .(Locke, Berkeley, Hume‬שלושת הראשונים‪,‬‬ ‫אפלטון )בשלמותם או בחלקם( וכן פרקים מתוך‬
‫בני יבשת אירופה‪ ,‬מכונים "רציונליסטים"‪ ,‬ואילו‬ ‫כתבי אריסטו‪ .‬להשלמת התמונה‪ ,‬הקורס מציע‬
‫שלושת האחרים‪ ,‬בני האיים הבריטיים‪ ,‬מכונים‬ ‫גם קובץ מאמרים פרשניים בני‪-‬זמננו‪.‬‬
‫בכוח שכלו בלבד ובלי עזרת החושים‪ ,‬מסוגל‬ ‫חומר הלימוד‬
‫להכיר את המציאות לאמיתה‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫ראשית הפילוסופיה היוונית‪,‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫האמפיריציזם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המקור של כל‬ ‫המילטים והפיתגוריים‬
‫מושגינו ושל כל ידיעותינו הוא התנסויותינו‬ ‫הירקליטוס ופרמנידיס‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫באמצעות החושים‪ .‬המאבק בין שתי השקפות‬ ‫הפלורליסטים והסופיסטים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫אלה‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬והשפעתן זו על זו‪ ,‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 5-4‬סוקרטס‪ :‬חייו ומותו‪ ,‬דמותו‬
‫מעצבים במידה רבה את התפתחותה של‬ ‫ודעותיו )קריאה בדיאלוגים‬
‫הפילוסופיה מאז ועד ימינו אלה‪ ,‬והאקטואליות‬ ‫"אפולוגיה"‪" ,‬אותיפרון"‪,‬‬
‫של הבעיות הנדונות בקורס לא פגה‪.‬‬ ‫"גורגיאס"‪" ,‬פרוטגורס" ו"מנון"(‬
‫אפלטון‪ :‬תורת הנפש‪ ,‬תורת ההכרה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫שיטת הלימוד‬ ‫והמטאפיסיקה )קריאה בדיאלוגים‬
‫הקורס מתמקד בעיון בכתביהם של ששת‬ ‫"פידון"‪" ,‬המשתה"‪" ,‬פוליטיאה"‪,‬‬
‫הפילוסופים )בתרגום עברי(‪ .‬יחידות הלימוד‬ ‫"פיידרוס"(‬
‫מלוות את העיון בכתבים ומפרשות אותם‪,‬‬ ‫אפלטון‪ :‬תורת ההכרה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ובמידת הצורך מוסיפות דברי רקע והסבר‪.‬‬ ‫והמטאפיסיקה )המשך( ותורת‬
‫המדינה )קריאה ב"פוליטיאה"(‬
‫חומר הלימוד‬ ‫אפלטון‪ :‬תורת ההכרה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫רקע‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫והמטאפיסיקה המאוחרות )קריאה‬
‫דיקרט‬ ‫יחידות ‪3-2‬‬ ‫בדיאלוגים "תאיטיטוס"‪,‬‬
‫שפינוזה‬ ‫יחידות ‪5-4‬‬ ‫"פרמנידיס"‪" ,‬סופיסטן"(‬
‫לוק‬ ‫יחידות ‪7-6‬‬ ‫יחידה ‪ 10-9‬אריסטו‪ :‬פילוסופיית הטבע‬
‫ברקלי‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫)קריאה ב"פיסיקה" וב"על‬
‫יום‬ ‫יחידות ‪10-9‬‬ ‫הנפש"(‬
‫לייבניץ‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬אריסטו‪ :‬המטאפיסיקה‬
‫עוד זווית ראייה‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫)קריאה ב"מטאפיסיקה" א‪ ,‬ג‪ ,‬ז‪,‬‬
‫יא(‬
‫ספרים נלווים‬ ‫יחידה ‪ 12‬אריסטו‪ :‬תורת המידות ותורת‬
‫המדינה )קריאה ב"אתיקה מהדורת‬
‫ניקומאכוס" וב"פוליטיקה"(‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫ספרים נלווים‬
‫ש' שקולניקוב‪ ,‬תולדות הפילוסופיה היוונית‪:‬‬
‫)יחדיו‪,‬‬ ‫הקדם‪-‬סוקראטיים‬ ‫הפילוסופים‬
‫תשמ"א(; אפלטון‪ ,‬כתבי אפלטון‪ ,‬כרכים א‪-‬ג‬
‫)שוקן‪ ;(1994 ,‬אריסטו‪ ,‬אתיקה‪ :‬מהדורת‬
‫ניקומאכוס )שוקן‪.(1985 ,‬‬
‫‪45‬‬

‫‪ 10393‬עיון ב"הקדמות" של קאנט*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫רציונליזם‬ ‫הקורס‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫ואמפיריציזם‪ ,‬אחד מבין הקורסים פילוסופיה‬
‫של המדע‪ ,‬בעיות בפילוסופיה של המוסר‪ ,‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(;‬
‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גרשון ויילר‪ ,‬פרופ' יוחנן סילמן‬
‫הקורס עורך היכרות ראשונה עם עיקרי תורת‬
‫ההכרה והמטאפיסיקה של עמנואל קאנט‪ ,‬אולי‬
‫הפילוסוף החשוב ביותר בעת החדשה‪ .‬הקורס‬
‫מהווה מעין המשך לקורס רציונליזם ואמפיריציזם‬
‫)‪ .(10266‬קאנט ערך סינתזה בין שתי הגישות‬
‫האלה‪ ,‬אך גם חלק על שתיהן והציע משנה מקורית‬
‫ביותר‪ ,‬שפתחה את החשיבה הפילוסופית לכיוונים‬
‫חדשים לגמרי‪ .‬הקורס מתאר‪ ,‬מסביר ומפרש את‬
‫משנתו של קאנט‪ ,‬משווה אותה למשנותיהם של‬
‫קודמיו ומצביע לא רק על הישגיה‪ ,‬אלא גם על‬
‫הקשיים שהיא מעוררת‪.‬‬
‫הקורס מהווה מעין קריאה מודרכת בספרו של‬
‫קאנט הקדמות לכל מטאפיסיקה בעתיד שתוכל‬
‫להופיע כמדע‪ ,‬שנכתב בשנת ‪ .1783‬מדי פעם יידונו‬
‫גם קטעים מתוך ביקורת התבונה הטהורה‪,‬‬
‫שנכתב בשנת ‪) 1787‬מוסד ביאליק‪ ,‬תשמ"ג(‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫בקורס ארבע יחידות לימוד‪ ,‬על‪-‬פי חלקי‬
‫ההקדמות‪:‬‬
‫יחידה ‪ 1‬הקדמה לקאנט וההקדמה )של קאנט(‬
‫ל"הקדמות"‪.‬‬
‫יחידה ‪ 2‬קאנט מראה איך מגיעים מ‪7+5=12-‬‬
‫לאידיאליזם טרנסצנדנטלי‪ .‬יחידה זו‬
‫דנה במבוא ובחלק א )סעיפים ‪.(13-1‬‬
‫נושאי הדיון הם תפיסת החושים‪,‬‬
‫המתמטיקה ומושגי החלל והזמן‬
‫)"אסתטיקה" – בפי קאנט(‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬איך להבין את המשפט "השמש‬
‫מחממת את האבן"? יחידה זו דנה‬
‫בחלק ב )סעיפים ‪ ,(39-14‬שעניינו‬
‫הקטגוריות ההכרחיות לכל הכרה‬
‫ניסיונית )"אנליטיקה" – בפי קאנט(‪.‬‬
‫יחידה ‪ 4‬מה אסור ומה )בכל זאת( מותר לומר‬
‫בפילוסופיה על אלוהים‪ ,‬על העולם‬
‫בכללותו ועל נפש האדם? יחידה זו דנה‬
‫בחלק ג )סעיפים ‪ .(60-40‬כאן קאנט‬
‫מצביע על קשיי המטאפיסיקה‬
‫המסורתית ועל הדרך לפתרונם‬
‫)"דיאלקטיקה" – בלשונו(‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם את הספרים‪ :‬ע' קאנט‪,‬‬
‫הקדמות לכל מטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע‬
‫כמדע )תרגום‪ :‬א' יערי; מאגנס‪ ,‬תשל"ט(‪ .‬ש"ה‬
‫ברגמן‪ ,‬הפילוסופיה של עמנואל קאנט )מאגנס‪,‬‬
‫תש"ם(‪.‬‬
‫במהלך הקורס יגישו הסטודנטים מטלות חובה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫פילוסופיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20304‬בעיות נבחרות בפילוסופיה‬ ‫‪ 20202‬פילוסופיה של המדע‬
‫של המדע‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעים – כללי‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעים – כללי‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ *:‬שני הקורסים יסודות‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס פילוסופיה של המדע‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב או אחד מבין‬
‫וקורס אחד במדעי הטבע והחיים‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬אשנב למדעי‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫החיים‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס בעיות בפילוסופיה של המוסר‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גד פרוידנטל‪ ,‬פרופ' שמעונה‬
‫גינצבורג‪ ,‬ד"ר חנה הרציג; קרין חזקיה )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ימימה בן‪-‬מנחם‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף בן‪-‬דוד‪ ,‬פרופ' ימימה‬
‫בן‪-‬מנחם‪ ,‬פרופ' ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬פרופ' אבישי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גלעד ברעלי‪ ,‬פרופ' ישעיהו ליבוביץ‬ ‫מרגלית‪ ,‬פרופ' עדנה מרגלית‪ ,‬אילנה קראוזמן‬
‫הקורס נועד לאפשר לסטודנטים שמצאו עניין‬ ‫פילוסופיה של המדע היא תחום העוסק בשאלות‬
‫בקורס המבוא פילוסופיה של המדע )‪(20202‬‬ ‫פילוסופיות אשר עניינן הוא המדע‪ ,‬ובפרט מדע‬
‫להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם בתחום זה‬ ‫הטבע‪ .‬הפילוסוף מקבל את המדע ואת טענותיו‬
‫במסגרת קורס מתקדם יותר‪ ,‬כך שבסופו של‬ ‫כ"נתונים" ושואל שאלות על אודות המדע; הוא‬
‫הקורס יוכלו לכתוב עבודה סמינריונית בנושא‬ ‫מתבונן במדע כביכול "מבחוץ"‪ .‬עיסוקו הוא‪,‬‬
‫הקשור בתחום‪ .‬אין הכוונה למצות ענף כל שהוא‬ ‫אפוא‪ ,‬במטא‪-‬מדע‪ .‬הקורס מורכב משני חלקים‬
‫בפילוסופיה של המדע‪ ,‬אלא לתרגל עיון פילוסופי‪,‬‬ ‫עיקריים‪ .‬בחלקו הראשון עוסק הקורס בשאלות‬
‫כלומר קריאה ביקורתית‪ ,‬דיון והתייחסות‬ ‫מטא‪-‬מדעיות הנוגעות למבנה המדע‪ ,‬בעוד‬
‫שבחלקו השני נדונות שאלות מטא‪-‬מדעיות‬
‫עצמאית לחומר‪.‬‬ ‫הנוגעות להתפתחות המדע‪ .‬החלק הראשון‬
‫מתייחס לספר פילוסופיה של מדע הטבע מאת‬
‫הסטודנטים יקבלו כעשרה מאמרים בשפה‬
‫קרל המפל;** והחלק השני מתייחס לספר‬
‫האנגלית וחוברות להדרכה ולהנחיות‪ .‬ההדרכה‬
‫המבנה של מהפכות מדעיות שמחברו הוא תומס‬
‫תכלול דברי מבוא על אודות מחברי המאמרים‪,‬‬
‫קון*** )שני הספרים תורגמו לעברית*‪.(4‬‬
‫דברי מבוא למאמרים עצמם‪ ,‬דיון במאמרים‬
‫ובהשלכותיהם‪ ,‬הצבעה על הקשרים בין‬ ‫הקורס מיועד בעיקר לסטודנטים למדעי הטבע‬
‫המאמרים הנדונים‪ ,‬וכן בין המאמרים לבעיות‬ ‫והחיים המעוניינים להרחיב את אופקיהם‬
‫שנידונו בקורס המבוא‪ ,‬שאלות לדיון ועבודה‬ ‫ולראות את התחום שבו הם עוסקים במבט מקיף‬
‫עצמית‪ .‬למרות שלא ישולבו בקורס מקורות‬ ‫ומכליל יותר‪ .‬מורים גם עשויים לגלות עניין‬
‫מיוחד בקורס זה משום שלשאלות פילוסופיות על‬
‫היסטוריים‪ ,‬יובלט הקשר בין נושאי הדיון לבין‬ ‫אודות טבעו של המדע יש קשר ישיר לשאלות‬
‫המתרחש במדע כיום או בתקופות קודמות‪.‬‬ ‫הנוגעות לדרכי הוראת המדע‪ .‬הקורס עשוי גם‬
‫העבודה הסמינריונית תסתמך על חומר הקורס‬ ‫לגרות את סקרנותו של המתעניין בשאלות‬
‫או על חומר מועט אחר‪ .‬הסטודנטים יכינו את‬ ‫פילוסופיות בכלל‪ ,‬ובשאלות על אודות טבעו של‬
‫עבודתם בהדרכת מדריך‪ ,‬ובסיום העבודה ינהלו‬ ‫מדע הטבע בפרט‪ .‬לכל המעוניינים בקורס מומלץ‬
‫דיון מסכם בנושא העבודה‪.‬‬ ‫ללמוד קודם את אחד מקורסי המבוא למדעים‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬ללא היכרות עם אחד התחומים המדעיים‬
‫הנושאים המרכזיים‬ ‫יהיה הקורס תלוש מן התכנים שאליהם הוא‬
‫א‪ .‬מדע ומציאות‪ :‬פרק זה דן בשאלה מרכזית‬ ‫מתייחס‪.‬‬
‫בפילוסופיה של המדע‪ :‬האם התאוריות‬
‫המדעיות מוסרות לנו אמיתות על אודות‬
‫חומר הלימוד‬
‫העולם? הפרק דן בעמדותיהם של הילרי‬ ‫יחידות ‪ 4-1‬פילוסופיה אנליטית של המדע‬
‫פטנם‪ ,‬פול פייראבנד ווילארד קווין בשאלה‬ ‫הפילוסופיה של המדע של קרל‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫זו‪.‬‬ ‫פופר‬
‫ב‪ .‬תצפית ותאוריה‪ :‬הפרק עורך היכרות עם‬ ‫המהפכה הקופרניקית – דוגמה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כמה מן הבעיות של הלוגיקה האינדוקטיבית‪.‬‬ ‫היסטורית למהפכה מדעית‬
‫הפרדוקס של גודמן ודילמת התאורטיקן הם‬ ‫יחידות ‪ 11-7‬הפילוסופיה של המדע של תומס קון‬
‫הנושאים המרכזיים בפרק‪.‬‬ ‫יחידת רשות הדנה בפילוסופיית‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫המדע הקונטיננטלית‬
‫ג‪ .‬הסבר וסיבתיות‪ :‬המודל של המפל להסבר‬ ‫*‬
‫מהווה נושא מרכזי בקורס המבוא‪ .‬הפרק דן‬
‫בביקורת על מודל זה‪ .‬כן דן הפרק באנליזה‬
‫של מושג הקשר הסיבתי‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקדם לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫‪Carl G. Hempel: Philosophy of Natural Science‬‬ ‫**‬
‫)‪(1966‬‬
‫‪Thomas S. Kuhn: The Structure of Scientific‬‬ ‫***‬
‫)‪Revolutions (1962. 1970‬‬
‫הסטודנטים מתבקשים לרכוש ספרים אלה‪.‬‬ ‫‪4‬‬‫*‬
‫*‬ ‫ניתן לעשות זאת באמצעות האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫‪46‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10924‬שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט‬
‫פילוסופי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מן הקורסים בעיות‬
‫בפילוסופיה של המוסר‪ ,‬מבוא למחשבה‬
‫מדינית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(‪,‬‬
‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫ייעוץ‪ :‬פרופ' אלון הראל‬
‫מטרות הקורס‬
‫העובדות ידועות – הפער בין עשירים ועניים‬
‫בישראל ובעולם הולך ומעמיק‪ .‬נושא השוויון‬
‫נמצא במוקד השיח הציבורי‪ ,‬ונדון גם מבחינה‬
‫פילוסופית‪ .‬השאלה המרכזית מן ההיבט‬
‫הפילוסופי היא אם שוויון כלכלי הוא ערך ראוי‪.‬‬
‫בקורס זה נלמד להכיר את הבעיות‪ ,‬נעסוק‬
‫בקריאה ביקורתית בספרות הפילוסופית הענפה‬
‫בתחום זה‪ ,‬וננסה להבין‪ ,‬לבנות ולהפריך טיעונים‬
‫בעד ונגד שוויון‪ .‬הקורס מנסה גם להצביע על‬
‫המשמעות המוחשית והמעשית של העקרונות‬
‫והטיעונים המופשטים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫חלוקה מחודשת מה היא?‬
‫שוויון במה?‬
‫עקרון הבעלות העצמית‬
‫למי שייך העולם?‬
‫החובה לעזור‬
‫יתרון הדדי‬
‫תאוריות גמול‬
‫שוויון הזדמנויות‬
‫עקרון הפער של רולס‬
‫מזל ואחריות‬
‫ביטוח הדדי‬
‫שאלת הטעם האנין והיקר‬
‫היחס הראוי לנכים וחולים‬
‫הנדסה גנטית ושוויון‬
‫גלובליזציה ושוויון‬
‫מקרה בוחן‪ :‬הבטחת הכנסת יסוד שווה לכול‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר על שיוויון‬
‫ואישיוויון‪ :‬מבט פילוסופי מאת א' וינריב‬
‫)אוניברסיטת חיפה ופרדס‪ ,(2007 ,‬מקראה‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫פילוסופיה‬
‫‪ 10337‬חשיבה היסטורית )פרקים‬
‫בפילוסופיה של היסטוריה(*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שני קורסים בהיסטוריה או‬
‫קורס בהיסטוריה** וקורס בפילוסופיה וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר אשר עידן; אילנה דן‪ ,‬משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יהושע אריאלי‪ ,‬פרופ' גדי אלגזי‪,‬‬
‫פרופ' ימימה בן‪-‬מנחם‪ ,‬פרופ' הנרי וסרמן‪,‬‬
‫ד"ר אורה גרינגרד‪ ,‬ד"ר אשר עידן‪ ,‬ד"ר יובל שחר‬
‫הקורס משמש מבוא לדיונים פילוסופיים‬
‫ומתודולוגיים בטיבה של ההיסטוריה ובמעמדה‬
‫כתחום דעת‪ ,‬והוא מיועד בעיקר לסטודנטים‬
‫המתמחים בהיסטוריה‪ .‬הקורס מציג את הזרמים‬
‫העיקריים בפילוסופיה של היסטוריה‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת הבעיות המתודולוגיות העולות מתוך‬
‫התבוננות בפעילות המחקר והכתיבה של‬
‫ההיסטוריונים‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל חמישה כרכים‪:‬‬
‫חשיבה היסטורית א‪ :‬פרקים בפילוסופיה‬
‫של היסטוריה‬
‫חשיבה היסטורית ב‪ :‬קובץ מאמרים‬
‫בפילוסופיה של היסטוריה‬
‫חשיבה היסטורית ג‪ :‬חוברת לעבודה עצמית‬
‫היסטוריה – מיתוס או מציאות? – מחשבות‬
‫על מצב המקצוע‬
‫פוסט‪-‬מודרניזם והיסטוריה‪ :‬מבחר מאמרים‬
‫פרקי הלימוד‬
‫פרק ‪ 1‬מבוא‪ :‬היסטוריה והפילוסופיה שלה‬
‫פרק ‪ 2‬האירוע ותיאוריו‬
‫פרק ‪ 3‬הסבר‬
‫פרק ‪ 4‬קשרים סיבתיים‬
‫פרק ‪ 5‬הסבר מעשים‬
‫פרק ‪ 6‬הכרת תקופה אחרת‬
‫פרק ‪ 7‬גילוי וכינון‬
‫פרק ‪ 8‬פוסט‪-‬קולוניאליזם‬
‫פרק ‪ 9‬אובייקטיביות היסטורית‬
‫פרק ‪ 10‬נרטיביות היסטורית‬
‫*‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫במקרים מיוחדים יאושר לימוד הקורס גם‬
‫לתלמידים שלא למדו קורס בהיסטוריה‪,‬‬
‫בהתאם לקורסים האחרים שלמדו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ 10555‬דת ומדינה‪ :‬היבטים‬
‫פילוסופיים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים בעיות‬
‫בפילוסופיה של המוסר‪ ,‬מבוא למחשבה‬
‫מדינית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(;‬
‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס מתכוון להקנות לסטודנטים הבנה של‬
‫משנות הפילוסופיה המדינית בת‪-‬זמננו‪ ,‬כדי‬
‫להאיר באמצעותן את בעיית היחסים בין הדת‬
‫והמדינה‪ ,‬שהיא מן הבעיות הבוערות ביותר‬
‫העומדות על סדר היום הציבורי במדינת ישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוא מתרגל את הסטודנטים בקריאת‬
‫חומר פילוסופי עכשווי‪ .‬הקורס מתמקד בארבעה‬
‫כיווני מחשבה‪:‬‬
‫‪ .1‬הליברליזם המדיני של רולס "המאוחר"‬
‫‪ .2‬הקהילתנות )קומוניטריאניזם(‬
‫‪ .3‬הליברליזם השלמותני של יוסף רז‬
‫‪ .4‬הגישה הרב‪-‬תרבותית‬
‫הקורס כמעט אינו עוסק בפילוסופיה יהודית‪.‬‬
‫הכוונה היא אפוא לערוך היכרות כללית עם כיווני‬
‫מחשבה )כלליים( אלה‪ ,‬ולראות מה ניתן ללמוד‬
‫מהם על שאלת יחסי דת‪-‬מדינה‪ .‬כן תופנה תשומת‬
‫הלב למושג הסובלנות‪ ,‬ויידון הקשר בינו לבין‬
‫מושגי כבוד האדם והאוטונומיה כערכי יסוד‬
‫במסורת הפילוסופית הליברלית‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס‪ :‬אלעזר‬
‫וינריב‪ ,‬דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים )הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,(2000 ,‬וכן מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫אפיון של דת‬
‫פלורליזם מסוגים שונים‪ :‬פלורליזם פרי‬
‫מחלוקת סבירה )רולס( לעומת פלורליזם‬
‫הנובע מאי‪-‬אפשרות ההשוואה )ברלין ורז(‬
‫פשרה והשתקה‬
‫עקרון ההזדמנות השווה‪ ,‬בעיית הפיצוי על‬
‫נחיתות שרירותית ומקום הדת בשיקולי צדק‬
‫תאוריית האמנה המדומה )ההיפותטית( של‬
‫רולס וסקנלון‬
‫השיקול לטובת חופש הדת והמצפון אצל רולס‬
‫נייטרליות המדינה והפרדת הדת מהמדינה‬
‫מושג ההנמקה הציבורית )‪(public reason‬‬
‫הביקורת הקהילתנית על רולס‬
‫שלמותנות )פרפקציוניזם( אצל אריסטו‬
‫והרמב"ם‬
‫אידיאל האוטונומיה האישית )על‪-‬פי קאנט‪,‬‬
‫מיל ורז(‬
‫ליברליזם שלמותני אצל רז‬
‫מושגי הסובלנות וכבוד האדם‬
‫אוטונומיה‪ ,‬סובלנות‪ ,‬כבוד האדם והדת‬
‫נקודת הראות הרב‪-‬תרבותית והשתמעויותיה‬
‫לגבי הזכויות של מיעוטים דתיים‬
‫בקורס זה מתקיימים שלושה מפגשי חובה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫**‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫פילוסופיה‬

‫תואר ראשון‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬

‫פילוסופיה יהודית בימי הביניים – מרב סעדיה‬

‫גאון עד הרמב"ם )‪) (10412‬ר( – משובץ במדעי‬
‫היהדות‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬

‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬

‫ה‪ .18-‬חלק א )‪) (10282‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬
‫עמ' ‪.30‬‬

‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬

‫ה‪ .18-‬חלק ב )‪) (10463‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬
‫עמ' ‪.30‬‬

‫ציוני דרך בביקורת ספרות המערב )‪) (10639‬ר( –‬

‫משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‬

‫)‪) (10734‬ר( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬

‫מבוא למחשבה מדינית )‪) (10611‬ר( – משובץ‬

‫במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬

‫יסודות הפיסיקה א )‪) (20113‬פ( – משובץ‬

‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬

‫יסודות הפיסיקה ב )‪) (20114‬פ( – משובץ‬

‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬

‫אשנב למדעי החיים )‪) (20121‬פ( – משובץ במדעי‬

‫החיים‪ ,‬עמ' ‪.192‬‬

‫ביולוגיה כללית א )‪) (20118‬פ( – משובץ במדעי‬

‫החיים‪ ,‬עמ' ‪.192‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬

‫זכות בפילוסופיה‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫בלשנות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10226‬תורת ההגה‬ ‫‪ 10730‬מבוא לבלשנות תאורטית*‬ ‫‪ 10143‬מבוא לבלשנות‬

‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עוזי אורנן‪ ,‬פרופ' אשר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גלית אדם‪ ,‬ד"ר אירנה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר‪ ,‬פרופ' אשר לאופר‬
‫לאופר‪ ,‬ד"ר מיכל אפרת‪ ,‬מינה עפרון‪ ,‬ברוריה‬ ‫בוטויניק‪-‬רותם‪ ,‬ד"ר אלדו סבי‪ ,‬אוון כהן;‬ ‫)כתיבת יחידות ‪ ,(5-4‬אורה רענן; ישראלה הנגאל‬
‫אופיר‪ ,‬ורד זילבר‪-‬ורוד‬ ‫ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' זאב בן‪-‬חיים‪ ,‬פרופ' גדעון‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' טל סילוני‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות ברמן‪ ,‬פרופ' מנחם צבי קדרי‪,‬‬
‫גולדנברג‪ ,‬פרופ' ישי טובין‪ ,‬פרופ' אשר לאופר‪,‬‬ ‫פרופ' חיים רבין‪ ,‬פרופ' אורה שורצולד‬
‫פרופ' שלמה מורג‪ ,‬ד"ר אלכסנדר בורג‪ ,‬ד"ר דליה‬
‫כהן‬ ‫בלשנות תאורטית היא תחום מחקר העוסק‬ ‫מטרות הקורס‬
‫ביכולת האנושית לרכוש שפה טבעית ולהשתמש‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים הבנה של מבנה‬
‫מהי תורת ההגה?‬ ‫בה‪ .‬הקורס מציג את הנחות היסוד של הבלשנות‬ ‫השפה‪ ,‬של תפקודיה ושל התהליכים העיקריים‬
‫תורת ההגה היא הענף בבלשנות הקרוי פונולוגיה‪.‬‬ ‫התאורטית ואת מטרותיה בכל אחד מתחומי‬ ‫המתרחשים בה‪ .‬הסטודנטים יכירו את עקרונות‬
‫הפונולוגיה מהווה את הבסיס הראשוני ללימוד‬ ‫המחקר המרכזיים שלה‪ :‬מילים ומשפטים‬ ‫הבלשנות המודרנית‪ ,‬תוך הדגמות בעיקר מעברית‬
‫שפה‪ .‬תופעות מילוניות‪ ,‬דקדוקיות ואף‬ ‫)מורפולוגיה ותחביר(‪ ,‬משמעות )סמנטיקה‬ ‫בת‪-‬זמננו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייבחנו תחומי יישום שונים של‬
‫תחביריות‪ ,‬סגנוניות וספרותיות כרוכות לעתים‬ ‫ופרגמטיקה(‪ ,‬מערכות צלילים בשפה )פונטיקה‬ ‫הבלשנות כגון בינה מלאכותית‪ ,‬רכישת שפה‪,‬‬
‫קרובות בהבנת חוקים יסודיים מתחום תורת‬ ‫ופונולוגיה(‪ ,‬ורכישת הידע הלשוני על‪-‬ידי ילדים‪.‬‬ ‫הוראת שפה‪ ,‬תרגום‪ ,‬חקר המקרא והספרות ועוד‪.‬‬
‫והלבנים של השפה‪ .‬יתר‪-‬‬
‫ֵ‬ ‫ההגה‪ ,‬בבחינת החומר‬
‫על‪-‬כן‪ ,‬הבנה בתורת ההגה של שפה אחת מצריכה‬ ‫הקורס מיועד בעיקר למתעניינים בחקר השפה‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הבנה בתורת ההגה הכללית ומביאה ממילא‬ ‫במדעים הקוגניטיביים ובמדעי הרוח‪ ,‬אך הוא‬ ‫עקרונות הבלשנות המודרנית‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫להבנת תופעות לשוניות בשאר השפות‪.‬‬ ‫מקנה ידע חיוני גם למתעניינים בתחומים נוספים‬ ‫הלשון כאמצעי לתקשורת‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫העוסקים בשפה‪ ,‬כגון חקר המוח‪ ,‬חינוך‪ ,‬קלינאות‬ ‫לשון וחברה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫חלקו העיקרי של הקורס מתמקד בתורת ההיגוי‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬מוסיקה ועוד‪.‬‬ ‫יחידות ‪ 5-4‬פונטיקה ופונולוגיה‬
‫שהיא הענף בבלשנות הקרוי פונטיקה‪ .‬בקורס‬ ‫המילה והצורן‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מודגשות תופעות פונטיות של העברית המדוברת‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫התצורה המילונית‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫בת‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫חלק א‪ :‬מבוא – שפה ובלשנות‬ ‫תחביר‪ :‬המשפט ומרכיביו‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יסודות הבלשנות התאורטית‬ ‫תחביר‪ :‬יצירת משפטים וניתוחם‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫התאוריה הבלשנית וחקר רכישת שפה‬ ‫יחידה ‪ 10‬סמנטיקה‪ :‬משמעי מילים‬
‫להקנות מושגי יסוד על מקומה של תורת‬ ‫הבסיס הביולוגי של שפה‬ ‫וגלגוליהם‬
‫ההגה בתורת הלשון‪ ,‬ועל ההבחנה בין מושגים‬ ‫חלק ב‪ :‬מילים ומשפטים )מורפולוגיה ותחביר(‬ ‫יחידה ‪ 11‬סמנטיקה‪ :‬התיאור הסינכרוני של‬
‫תאורטיים )פונמות( לבין מושגים תצפיתיים‬ ‫מבנה המילים ויצירתן‬ ‫המשמעות‬
‫)ביצועי הגיים(‪.‬‬ ‫אבני היסוד של המשפט‬ ‫יחידה ‪ 12‬הרחבות ותחומי יישום‬
‫להקנות את הידע הדרוש על תורת ההגה‬ ‫העקרונות והפרמטרים בייצור מבנים‬
‫הכללית ועל השתקפותה בתחומי העברית‪.‬‬ ‫תחביריים‬
‫להציג את הסוגיות התאורטיות והמעשיות‬ ‫רכישת מבנים תחביריים‬
‫של העברית בת‪-‬זמננו בתחום תורת ההגה‪.‬‬ ‫חלק ג‪ :‬משמעות בשפה )סמנטיקה ופרגמטיקה(‬
‫יסודות התאוריה הסמנטית של שפה טבעית‬
‫הקורס מיועד למי שמתעניין בשפה בכלל ובעברית‬
‫סוגיות מרכזיות בסמנטיקה‬
‫בפרט‪ ,‬והוא חשוב במיוחד למי שלשונו –‬
‫משמעות בתוך ֶהקשר‪ :‬פרגמטיקה‬
‫אומנותו‪ ,‬כגון מורים ומדריכים‪ ,‬קריינים‬
‫רכישת משמעות‬
‫ושחקנים‪ ,‬נואמים ואנשי ציבור‪.‬‬
‫חלק ד‪ :‬צלילים לשוניים ומבנים פרוזודיים‬
‫)פונטיקה ופונולוגיה(‬
‫הצלילים הלשוניים‪ :‬פונטיקה‬
‫חומר הלימוד‬
‫מערכת הצלילים בשפה‪ :‬פונולוגיה‬
‫מבוא כללי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ארגון הצלילים בשפה‪ :‬פונולוגיה פרוזודית‬
‫הקול וההיגוי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫רכישת צלילים ומבנים פרוזודיים‬
‫יחידות ‪ 4-3‬תיאור חיתוכי של הגיים‬
‫מבוא לפונטיקה אקוסטית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידות ‪ 7-6‬תיאור אקוסטי של הגיים‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראת מאמרים‬
‫העוסקים בתחום הפונולוגיה והפונטיקה של‬
‫העברית המדוברת בת‪-‬זמננו‪.‬‬

‫קורס זה יחליף בעתיד את הקורס מבוא לבלשנות‬ ‫*‬

‫)‪.(10143‬‬

‫‪49‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫בלשנות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10641‬לשון‪ ,‬חברה ותרבות*‬ ‫‪ 10250‬סמנטיקה עברית – משמעות‬ ‫‪ 10483‬פרקים במורפולוגיה עברית‬
‫ותקשורת*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫נושא‪ :‬לשון עברית‬ ‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫ואנתרופולוגיה; תקשורת‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא לבלשנות‪,‬‬ ‫נדרשת ידיעה בדקדוק עברי ובאנגלית )ברמת‬
‫סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת‪ ,‬מבוא‬ ‫בחינות הבגרות בישראל(‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורה שורצולד )כתיבה‬
‫לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫וריכוז הפיתוח(; מיכל צימרמן )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר‪ ,‬מינה עפרון; לאה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות ברמן‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מלכה מוצ'ניק )כתיבה(;‬ ‫הספל )עריכה(‬ ‫פרופ' מנחם צבי קדרי‪ ,‬ד"ר אסתר בנטור‬
‫אדי זילצר )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה מורג‪ ,‬פרופ' חיים רבין‪,‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' רפאל ניר‬ ‫פרופ' רות ברמן‬ ‫מטרות הקורס‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורה שורצולד‪ ,‬ד"ר מוחמד‬ ‫הקורס מתאר היבטים של תצורת המילים‬
‫אמארה‬ ‫התאוריות‬ ‫לאור‬ ‫בעברית‪,‬‬ ‫)מורפולוגיה(‬
‫הקורס מציג את עקרונות הסמנטיקה הבלשנית‬ ‫המורפולוגיות הבלשניות השונות‪ ,‬ומסביר‬
‫מטרות הקורס‬ ‫כתורת המשמעויות‪ ,‬ואת השימוש בכליה של‬ ‫במסגרתן את תהליכי השפה האחראים לתצורת‬
‫תיאור וניתוח של תופעות לשוניות בהקשרים‬ ‫הסמנטיקה לניתוח משמעויות של מלים ושל‬ ‫המילים ולהבנתן‪ .‬הקורס עוסק בעיקר באופן‬
‫חברתיים ותרבותיים; הבנת ההשפעה ויחסי‬ ‫משפטים בשפה העברית‪ .‬הגישה המונחת ביסודו‬ ‫תצורת המילים‪ ,‬בהבנת התהליכים המובילים‬
‫הגומלין בין הלשון‪ ,‬החברה והתרבות; הכרת‬ ‫תקשורתית‪-‬פרגמטית;‬ ‫היא‬ ‫הקורס‬ ‫של‬ ‫לתצורה כזו או אחרת‪ ,‬ובקשרים בין דרכי‬
‫תאוריות ומודלים לניתוח של תהליכים סוציו‪-‬‬ ‫הסמנטיקה נתפסת כתאוריה העוסקת במשמעות‬ ‫התצורה השונות‪ .‬הדיון וההדגמות יתמקדו‬
‫לינגוויסטיים; הבנת תופעות לשוניות‪-‬חברתיות‬ ‫של מילים ושל צירופי מילים בתוך ֶהקשרים‬ ‫במבנה השפה העברית בת‪-‬זמננו‪ .‬אין צורך בידיעה‬
‫בעברית הישראלית בתקשורת המונים ובתקשורת‬ ‫לשוניים ונסיבתיים‪ .‬לכן‪ ,‬העיון הבלשני משולב‬ ‫קודמת של הדקדוק העברי‪.‬‬
‫בין‪-‬אישית‪.‬‬ ‫בנושאי הקורס במושגים הלקוחים מן‬
‫הפרגמטיקה‪ ,‬הפסיכולוגיה והסוציולוגיה )אין‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יעדים לימודיים‬ ‫צורך בידע מוקדם בתחומים אלה(‪.‬‬ ‫כרך א‬
‫הבנה של תופעות ושל תהליכים הקשורים ללשון‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא – רקע תאורטי ועקרונות‬
‫ולחברה; פיתוח מוּדעוּת לשונוּת ולפלורליזם‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 2‬מונחי יסוד‬
‫שימושי לשון‬
‫ֵ‬ ‫לשוני; הקניית קריטריונים לניתוח‬ ‫תקשורת ומשמעות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬מבנה המילה העברית‬
‫בהקשרים חברתיים שונים; הבנת דרכי השימוש‬ ‫המשמעות בהקשר הלשוני ובהקשר‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫כרך ב‬
‫בלשון למטרות חברתיות ותרבותיות שונות‪.‬‬ ‫החברתי‬ ‫יחידה ‪ 4‬דרכים ביצירת מילה עברית‬
‫ההיבטים הסמנטיים של תצורת‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יחידה ‪ 5‬גזירה ונטייה א‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המילים‬ ‫יחידה ‪ 6‬גזירה ונטייה ב‬
‫כרך א‬ ‫סמנטיקה מבנית – שדות ורכיבים‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫כרך ג‬
‫מבוא‪ :‬הלשון כפעילות חברתית‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫תמורות במשמעיהן של מילים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬ההברה והמורפמה העברית‬
‫שונוּת ופלורליזם בלשון‪ :‬דיאלקטים‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫הומונימיה‪ ,‬פוליסמיה ויחסי משמעות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬תהליכים מורפופונמיים בעברית‬
‫וסוציולקטים‬ ‫השפעות לועזיות על המערכת‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫כרך ד‬
‫הלשון בהקשר הנסיבתי‪ :‬המשלב‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫הסמנטית והמילונית של העברית‬ ‫יחידה ‪ 9‬שורשים‪ ,‬בניינים ומשקלים א‬
‫כרך ב‬ ‫בת‪-‬זמננו‬ ‫יחידה ‪ 10‬שורשים‪ ,‬בניינים ומשקלים ב‬
‫גדר‬
‫ומ ָ‬
‫לשון ִ‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫משמעות בהקשרים נסיבתיים‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬המין במורפולוגיה של העברית‬
‫לשון‪ ,‬אידיאולוגיה ועמדות‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫הסמנטיקה של המשפט‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬המספר במורפולוגיה של העברית‬
‫הלשון בתקשורת ההמונים‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫ַמקרו‪-‬סמנטיקה‪ :‬משמעות וטקסט‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫נורמות של לשון ותכנון לשון‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫שינוי והתפתחות בלשון‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫כרך ג‬
‫אתנוגרפיה‪ :‬תרבות ולשון‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫הבדלים תרבותיים בתקשורת מילולית‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫ופארא‪-‬מילולית‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה מוערת‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫בלשנות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10442‬פרקים בתולדות הלשון‬ ‫‪ 10441‬פרקים בתולדות הלשון‬ ‫‪ 10440‬פרקים בתולדות הלשון‬

‫העברית‪ :‬החטיבה המודרנית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬ידיעה בסיסית בבלשנות‬
‫כללית ברמת הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬
‫העברית‪ :‬החטיבה הביניימית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬ידיעה בסיסית בבלשנות‬
‫כללית ברמת הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬
‫העברית‪ :‬החטיבה הקלאסית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬ידיעה בסיסית בבלשנות‬
‫כללית ברמת הקורס מבוא לבלשנות‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬
‫מינה עפרון; אדי זילצר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אילן אלדר‪ ,‬פרופ' משה בר‪-‬אשר‪,‬‬
‫פרופ' אבי הורוביץ‪ ,‬פרופ' יוסף יהלום‪ ,‬פרופ' אשר‬
‫לאופר‪ ,‬פרופ' שלמה מורג‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬
‫פרופ' גד בן‪-‬עמי צרפתי‪ ,‬פרופ' חיים רבין‪,‬‬
‫פרופ' אורה שורצולד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬
‫מינה עפרון; אדי זילצר )עריכה(‬ ‫מינה עפרון‪ ,‬ד"ר חיים כהן; אדי זילצר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אילן אלדר‪ ,‬פרופ' משה בר‪-‬אשר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אילן אלדר‪ ,‬פרופ' משה בר‪-‬אשר‪,‬‬
‫פרופ' אבי הורוביץ‪ ,‬פרופ' יוסף יהלום‪ ,‬פרופ' אשר‬ ‫פרופ' אבי הורוביץ‪ ,‬פרופ' יוסף יהלום‪ ,‬פרופ' אשר‬
‫לאופר‪ ,‬פרופ' שלמה מורג‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬ ‫לאופר‪ ,‬פרופ' שלמה מורג‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬
‫פרופ' גד בן‪-‬עמי צרפתי‪ ,‬פרופ' חיים רבין‪,‬‬ ‫פרופ' גד בן‪-‬עמי צרפתי‪ ,‬פרופ' חיים רבין‪,‬‬
‫פרופ' אורה שורצולד‬ ‫פרופ' אורה שורצולד‬

‫קורס זה הוא חטיבה אחת מתוך שלוש חטיבות‬
‫המהוות מכלול שבו נסקרים רובדי הלשון‬
‫העברית לתקופותיה‪ .‬שלוש החטיבות מציגות‬
‫תיאור דיאכרוני מקיף‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬ללשון‬
‫העברית‪ ,‬המשתרע על‪-‬פני כ‪ 3,200-‬שנה‪ ,‬מלשון‬
‫המקרא הקלאסית עד הלשון המודרנית של ימינו‪.‬‬
‫קורס זה הוא חטיבה אחת מתוך שלוש חטיבות‬ ‫קורס זה הוא חטיבה אחת מתוך שלוש חטיבות‬
‫המהוות מכלול שבו נסקרים רובדי הלשון‬ ‫המהוות מכלול שבו נסקרים רובדי הלשון‬
‫העברית לתקופותיה‪ .‬שלוש החטיבות מציגות‬ ‫העברית לתקופותיה‪ .‬שלוש החטיבות מציגות‬
‫תיאור דיאכרוני מקיף‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬ללשון‬ ‫תיאור דיאכרוני מקיף‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬ללשון‬
‫העברית‪ ,‬המשתרע על‪-‬פני כ‪ 3,200-‬שנה‪ ,‬מלשון‬ ‫העברית‪ ,‬המשתרע על‪-‬פני כ‪ 3,200-‬שנה‪ ,‬מלשון‬
‫המקרא הקלאסית עד הלשון המודרנית של ימינו‪.‬‬ ‫המקרא הקלאסית עד הלשון המודרנית של ימינו‪.‬‬

‫מטרות הקורס‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫מטרות הקורס‬

‫להקנות מושגי יסוד על הרבדים השונים‬
‫בתולדות הלשון העברית‪.‬‬
‫לסייע בהבנת בעיות המוצא וההתגבשות של‬
‫כל רובד על חטיבותיו ומקורותיו‪.‬‬
‫לפתח מודעות למערכות לשוניות מקבילות‬
‫המלוות את העברית לתקופותיה‪.‬‬
‫לתאר את הרקע החברתי‪-‬תרבותי של לשון‬
‫התקופה ולהבחין הבחנות פנימיות בה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫להגים‪ִ ,‬משלבים‪ ,‬לשונות מיוחדות ועוד‪.‬‬
‫לדון בתופעות נבחרות )מאפיינות או‬
‫מרכזיות( מתחומי הפונולוגיה‪ ,‬המורפולוגיה‪,‬‬
‫התחביר ואוצר המילים של לשון התקופה‪.‬‬
‫להקנות מושגי יסוד על הרבדים השונים‬
‫בתולדות הלשון העברית‪.‬‬
‫לסייע בהבנת בעיות המוצא וההתגבשות של‬
‫כל רובד על חטיבותיו ומקורותיו‪.‬‬
‫לפתח מודעות למערכות לשוניות מקבילות‬
‫המלוות את העברית לתקופותיה‪.‬‬
‫לתאר את הרקע החברתי‪-‬תרבותי של לשון‬
‫התקופה ולהבחין הבחנות פנימיות בה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫להגים‪ִ ,‬משלבים‪ ,‬לשונות מיוחדות ועוד‪.‬‬
‫לדון בתופעות נבחרות )מאפיינות או‬
‫מרכזיות( מתחומי הפונולוגיה‪ ,‬המורפולוגיה‪,‬‬
‫התחביר ואוצר המילים של לשון התקופה‪.‬‬
‫להקנות מושגי יסוד על הרבדים השונים‬
‫בתולדות הלשון העברית‪.‬‬
‫לסייע בהבנת בעיות המוצא וההתגבשות של‬
‫כל רובד על חטיבותיו ומקורותיו‪.‬‬
‫לפתח מודעות למערכות לשוניות מקבילות‬
‫המלוות את העברית לתקופותיה‪.‬‬
‫לתאר את הרקע החברתי‪-‬תרבותי של לשון‬
‫התקופה ולהבחין הבחנות פנימיות בה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫להגים‪ִ ,‬משלבים‪ ,‬לשונות מיוחדות ועוד‪.‬‬
‫לדון בתופעות נבחרות )מאפיינות או‬
‫מרכזיות( מתחומי הפונולוגיה‪ ,‬המורפולוגיה‪,‬‬
‫התחביר ואוצר המילים של לשון התקופה‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬

‫מבוא ‪ /‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬
‫החייאת העברית ‪ /‬פרופ' מאיה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫פרוכטמן וד"ר עמנואל אלון‬
‫יחידות ‪ 10-9‬העברית בת‪-‬זמננו ‪ /‬פרופ' אורה‬
‫שורצולד‬
‫העברית המודרנית הכתובה ‪/‬‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫ד"ר יצחק שלזינגר‬
‫החטיבות הנוספות‪*:‬‬
‫‪ 10440‬החטיבה הקלאסית )יחידות ‪(3-1‬‬
‫‪ 10441‬החטיבה הביניימית )יחידות ‪(7-4‬‬
‫*‬
‫מבוא ‪ /‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬
‫יחידה ‪ 4‬לשון הפיוט הארץ‪-‬ישראלי ‪ /‬חנוך‬
‫גמליאל‬
‫על‪-‬פי ספרו של פרופ' יוסף יהלום‬
‫יחידה ‪ 5‬לשון המתרגמים ‪ /‬פרופ' גד בן‪-‬עמי‬
‫צרפתי‬
‫יחידה ‪ 6‬לשון השירה העברית בספרד ‪/‬‬
‫פרופ' אפרים חזן‬
‫יחידה ‪ 7‬הלשון הרבנית של ימי הביניים שאינה‬
‫משוערבת ‪ /‬ד"ר צבי בצר‬
‫החטיבות הנוספות‪*:‬‬
‫‪ 10440‬החטיבה הקלאסית )יחידות ‪(3-1‬‬
‫‪ 10442‬החטיבה המודרנית )יחידות ‪(11-8‬‬
‫*‬
‫מבוא ‪ /‬פרופ' מנחם צבי קדרי‬
‫יחידה ‪ 1‬הלשון המקראית ‪ /‬ד"ר רבקה ירקוני‬
‫יחידה ‪ 2‬העברית של ימי בית שני ‪ /‬פרופ'‬
‫אלישע קימרון‬
‫יחידה ‪ 3‬לשון חכמים ‪ /‬פרופ' שמעון שרביט‬
‫החטיבות הנוספות‪*:‬‬
‫‪ 10441‬החטיבה הביניימית )יחידות ‪(7-4‬‬
‫‪ 10442‬החטיבה המודרנית )יחידות ‪(11-8‬‬
‫*‬

‫תיאורי החטיבות מופיעים בעמודה בנפרד‪.‬‬ ‫*‬ ‫תיאורי החטיבות מופיעים בעמודה בנפרד‪.‬‬ ‫*‬ ‫תיאורי החטיבות מופיעים בעמודה בנפרד‪.‬‬ ‫*‬

‫‪51‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫בלשנות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10391‬דרכי התצורה של מלים‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫בעברית בת‪-‬זמננו*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫הסיפור העברי בראשית המאה ה‪) (10112) 20-‬פ(‬ ‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫– משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לבלשנות‪ ,‬וכן‬
‫הפואטיקה של הסיפורת )‪) (10290‬ר( – משובץ‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫בספרות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים סמנטיקה עברית – משמעות‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬ר( – משובץ‬ ‫ותקשורת‪ ,‬פרקים במורפולוגיה עברית‪.‬‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מלכה מוצ'ניק; אדי זילצר‬
‫עברית כשפה שנייה )‪) (91462‬ר( – משובץ‬ ‫)עריכה(‬
‫ב"לימודי שפות"‪ ,‬הידיעון האקדמי עמ' ‪.233‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' רפאל ניר‬
‫יועצות‪ :‬ד"ר אסתר בנטור‪ ,‬פרופ' רות ברמן‪,‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫פרופ' אורה שורצולד‬
‫זכות בבלשנות‪.‬‬
‫הקורס מיועד לתלמידים מתקדמים בלשון‬
‫עברית‪ ,‬ולכל אדם המתעניין ביצירה המילונית של‬
‫העברית המודרנית‪.‬‬
‫הקורס מנתח את ההתפתחויות שחלו באוצר‬
‫המילים העברי במאה השנים האחרונות‪ .‬מטרתו‬
‫להקנות את הכלים הדרושים לתיאור דרכי‬
‫היצירה של מילים חדשות ושל צירופים מילוניים‪,‬‬
‫תוך כדי השוואתן לדרכי התצורה האופייניות‬
‫לשלבים קודמים בהתפתחות הלשון‪.‬‬

‫נושאי הלימוד‬
‫תצורה סמנטית ותצורה לקסמית‬
‫גזירה מסורגת וגזירה קווית‬
‫יצירת צירופים מילוניים‬
‫השפעות לועזיות‬
‫גזירה עממית וסלנג‬
‫חלקה של האקדמיה ללשון העברית ביצירת‬
‫מילים‬

‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר דרכי היצירה‬
‫המילונית בעברית בת‪-‬זמננו מאת ר' ניר‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1993 ,‬וכן על מקראה‬
‫ובה מבחר מאמרים )בעברית ובאנגלית( העוסקים‬
‫בשאלות שונות של התצורה המילונית‪ .‬לספר‬
‫ולמקראה מצורף מדריך דידקטי ובו תרגילים‬
‫והנחיות לחומר הקריאה וכן הצעות לעבודות‬
‫סמינריוניות‪.‬‬
‫במהלך הקורס יידרשו הסטודנטים להגיש מטלות‬
‫חובה‪ .‬לסטודנטים שיהיו מעוניינים לכתוב עבודה‬
‫סמינריונית במסגרת הקורס יוצעו נושאים‬
‫מתאימים‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬

‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10154‬החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא‬ ‫‪ 10107‬גיבור ואנטי‪-‬גיבור ברומן‬ ‫‪ 10112‬הסיפור העברי בראשית‬

‫לדרמה ולתאטרון‬ ‫המודרני‬ ‫המאה ה‪*20-‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמת פתיחה‬
‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר זמירה הייזנר‪ ,‬קרין חזקיה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נילי דינגוט‪ ,‬פרופ' מאיר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה הרציג‪ ,‬פרופ' אבנר‬
‫)כתיבה(; נילי לנדסברגר )עריכה(‬ ‫רוסטון‪ ,‬ד"ר אסתר בית‪-‬הלחמי‪ ,‬ד"ר חנה הרציג‪,‬‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נילי דינגוט‬ ‫הולצמן )כתיבה(; קרין חזקיה )עריכה(‪ ,‬נירה‬
‫נורית חרמון )רבינוביץ(‬ ‫ארבל )עיצוב(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דן אוריין‪ ,‬פרופ' הרי גולומב‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' הלל דלסקי‪ ,‬פרופ' אברהם שאנן‬
‫פרופ' שמעון לוי‪ ,‬פרופ' אברהם עוז‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן מירון‬
‫קורס זה עוסק בתחום ספרות העולם‪ ,‬ונועד‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' אבנר הולצמן‪,‬‬
‫הקורס מבקש להתחקות אחר החוויה‬ ‫לבחון את הנושא "גיבור ואנטי‪-‬גיבור ברומן‬ ‫פרופ' חנה נוה‬
‫התאטרונית באמצעות בחינתם של גורמים‬ ‫המודרני" כפי שהוא משתקף בשישה רומנים בני‪-‬‬
‫זמננו‪ .‬הקורס מנסה להגיע אל משמעותם של‬ ‫הקורס מנתח במפורט תשעה סיפורים נבחרים‬
‫מהתרבות האנושית וממדיום התאטרון‪ ,‬גורמים‬
‫הרומנים באמצעות ניתוח דרכי עיצובם‪ ,‬כך‬ ‫מתוך הסיפורת העברית של ראשית המאה ה‪.20-‬‬
‫המעצבים את החוויה ומשפיעים עליה‪ .‬הקורס‬
‫שהסטודנטים יוכלו להתוודע אל מגמות‬ ‫הסיפורים ממוקמים בתוך ההקשר ההיסטורי‪-‬‬
‫מקנה מושגי יסוד בדרמה ובתאטרון ופורס‬ ‫ספרותיות חדשות ברומן המודרני ולרכוש ידע‬
‫תחנות יסוד בתולדות התאטרון ומוסכמותיו‪ ,‬תוך‬ ‫ספרותי המשותף‪ ,‬ונבחנים מנקודת מוצא‬
‫בסיסי בניתוח טקסט של רומן‪ .‬הקורס כולל גם‬ ‫השוואתית‪.‬‬
‫הדגמה ממבחר מחזות הנחשבים בתרבות‬ ‫תרגול במיומנויות למידה בלימודי ספרות‪.‬‬
‫המערבית לקלאסיקה‪ ,‬החל בתקופה הקלאסית‪,‬‬ ‫לקורס שתי מטרות מרכזיות‪ :‬בבחינת קורס‬
‫עבור לימי הביניים והרנסנס‪ ,‬תקופת הרסטורציה‬ ‫חומר הלימוד )מהדורה שנייה‪ ,‬תש"ס*(‬
‫פתיחה בספרות‪ ,‬הכוונה היא להציג לסטודנטים‬
‫באנגליה‪ ,‬הרומנטיקה של המאה ה‪ ,18-‬השינויים‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא המסביר על איזה רקע צמח המעבר‬
‫מדרך עיצוב הגיבור ברומן המסורתי לדרך‬ ‫מבחר של יצירות מופת בסיפורת העברית‪,‬‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים במאות‬ ‫ולהקנות כלים לניתוח ולפרשנות ספרותית‪.‬‬
‫ה‪ 19-‬וה‪ ,20-‬עד ימינו אלה‪.‬‬ ‫עיצוב האנטי‪-‬גיבור ברומן המודרני‪.‬‬
‫יחידות ניתוח הרומן לב החשכה מאת ג'וזף‬ ‫קריאה צמודה ומכוונת של כל סיפור תאפשר‬
‫קונרד‪ .‬נבחנת משמעותו הסמלית של‬ ‫‪3-2‬‬ ‫לסטודנטים להבין עקרונות ומבנים של סיפורת‬
‫קהל היעד של הקורס הוא כל שוחר תרבות‬
‫ואמנות הרוצה להרחיב את ידיעותיו בתולדות‬ ‫מסעו של מארלו אל לב הג'ונגל‬ ‫כפי שהם עולים מהיצירה האחת‪ .‬המטרה‬
‫הפרימיטיבי‪ ,‬וכן נבחנות הטכניקות‬ ‫האחרת היא לבחון את הסיפורים מתוך המכנים‬
‫התאטרון‪ ,‬האמנות והתרבות המערבית‪ ,‬ולרכוש‬
‫שבהן משתמש קונרד לצורך המחשת‬ ‫המשותפים הקשורים בהשתייכותם לתקופה‬
‫כלים לניתוח הצגות תאטרון ומופעי אמנות‪.‬‬ ‫הרעיונות המועלים ברומן‪.‬‬ ‫אחת‪ :‬הסטודנטים יעמדו הן על ההיסטוריה‬
‫יחידות ניתוח הרומן וזרח השמש מאת ארנסט‬ ‫הספרותית של התקופה והן על נקודות השוואה‬
‫צפייה מודרכת בהצגת תאטרון כלולה בדרישות‬ ‫המינגוויי‪ .‬נבחנת הסוגיה כיצד מייצג‬ ‫‪5-4‬‬
‫החובה של הקורס )פרטים על ההצגה ומועדה‬ ‫ג'ייק בארנס מערכת ערכים‬ ‫המשתקפות מתוך הסיפורים עצמם‪.‬‬
‫מתפרסמים בתחילת כל סמסטר(‪.‬‬ ‫קונסטרוקטיבית על רקע "הדור‬ ‫חומר הלימוד‬
‫האבוד"‪ ,‬שערכיו התערערו בעקבות‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא היסטורי‪-‬ספרותי‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫יחידה ‪" 2‬מחניים" למיכה יוסף ברדיצ'בסקי‬
‫המחזות שהם קריאת חובה‪ :‬סופוקלס‪,‬‬ ‫יחידות ניתוח הרומן הזר מאת אלברט קאמי‪.‬‬
‫נבחנת טכניקת ההזרה של קאמי‬ ‫‪7-6‬‬ ‫יחידה ‪" 3‬מאחורי הגדר" לחיים נחמן ביאליק‬
‫אדיפוס המלך; שקספיר‪ ,‬מקבת; איבסן‪,‬‬
‫ותפיסתו הפילוסופית‪ ,‬כפי שהיא‬ ‫יחידה ‪" 4‬מאריאשקה" לי"ד ברקוביץ‬
‫ברווז הפרא; בקט‪ ,‬מחכים לגודו; ח' לוין‪,‬‬
‫ההולכים בחושך‪.‬‬ ‫משתקפת ברומן‪.‬‬ ‫יחידה ‪" 5‬בת הרב" ליעקב שטיינברג‬
‫ספר הקורס‪ :‬החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא‬ ‫יחידות ניתוח הרומן התפסן בשדה השיפון‬ ‫יחידה ‪" 6‬דרך קוצים" לדבורה בארון‬
‫לדרמה ולתאטרון מאת ז' הייזנר וק' חזקיה‬ ‫מאת ג'"ד סלינג'ר‪ .‬עיסוק בתהייה על‬ ‫‪9-8‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬מסיפורי גרשום שופמן‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2006 ,‬הספר‬ ‫קנקנו של גיבור המורד במוסכמות‬ ‫יחידה ‪" 8‬הצדה" לאורי ניסן גנסין‬
‫מתמקד בשאלות מרכזיות‪ ,‬כגון‪ :‬מהי חוויה‬ ‫החברה‪ ,‬ועל משמעותו של מרד זה‪ .‬כמו‬ ‫יחידה ‪" 9‬לא כלום" ליוסף חיים ברנר‬
‫כן‪ ,‬נבחנים האמצעים שבעזרתם מנסה‬ ‫יחידה ‪" 10‬עובדיה בעל מום" לש"י עגנון‬
‫תאטרונית? מה מייחד את מדיום התאטרון?‬
‫הסופר לכוון את הזדהותנו עם הדמות‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬סיכום‪ :‬תמטיקה ופואטיקה בסיפורי‬
‫אילו שינויים חלו במוסכמותיו במהלך‬ ‫יחידות ניתוח הרומן המשפט מאת פרנץ‬
‫הדורות? כיצד השפיעו מוסכמות התאטרון על‬ ‫‪ 11-10‬קפקא‪ .‬נבחנת הסוגיה כיצד קפקא מציג‬ ‫ראשית המאה‬
‫המחזות עצמם? התזמור של מרכיבי הדרמה‬ ‫עולם מציאותי‪ ,‬כביכול‪ ,‬אך מנתק את‬ ‫מקראה ובה שאר סיפורי הקורס‬
‫והשפעתו על החוויה התאטרונית; השפעתן‬ ‫הקשרים ההגיוניים בין פרטיו‪ ,‬כך‬
‫של מוסכמות התאטרון על עיצוב הדמויות‬ ‫ספרים נלווים‬
‫שנוצר עולם סתום‪ ,‬נטול הסבר ומפחיד‪.‬‬ ‫ח"נ ביאליק‪ ,‬סיפורים )דביר‪ ;(1997 ,‬ג' שופמן‪,‬‬
‫בדרמה; מוסכמות תאטרון בהקשרן‬ ‫יחידה ‪ 12‬ניתוח הרומן הקנאה מאת אלן רוב‪-‬‬
‫המציאותי‪-‬חברתי‪ ,‬כולל הסוציולוגיה של‬ ‫גרייה‪ .‬עמידה על טיבו של סוג רומן חדש‬ ‫ילקוט סיפורים )יחדיו‪ ,(1996 ,‬י' שטיינברג‪ ,‬בת‬
‫האירוע התאטרוני והממד הפוליטי‪-‬חברתי‬ ‫זה‪ ,‬המשתמש בטכניקות סיפוריות‬ ‫הרב )בבל‪ ;(2001 ,‬א"נ גנסין‪ ,‬הצדה )יחדיו‪.(1998 ,‬‬
‫שלו‪.‬‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫אפשר לרכוש את הספרים באמצעות‬
‫סרטי ‪ :DVD‬חזרות על "העלמה יוליה"‪ ,‬פר‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫גינט‪ ,‬ברווז הפרא‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬סונטת‬
‫ספרים נלווים‬
‫ג' קונרד‪ ,‬לב החשכה; א' המינגוויי‪ ,‬וזרח השמש;‬
‫הרפאים‪ ,‬אדיפוס המלך‪ ,‬מקבת‪ ,‬וויצק‪ ,‬ז'אן‬
‫א' קאמי‪ ,‬הזר; ג' ד' סלינג'ר‪ ,‬התפסן בשדה‬
‫ד'ארק‪ ,‬התאומים מוונציה‪ ,‬דרכו של עולם‪,‬‬ ‫השיפון; פ' קפקא‪ ,‬המשפט; א' רוב‪-‬גרייה‪,‬‬ ‫הקורס הוא גרסה חדשה של קורס קודם‪:‬‬ ‫*‬
‫אובו המלך‪ ,‬סיזווה בנזי מת‪ ,‬שש נפשות‬ ‫הקנאה‪ .‬אפשר לרכוש את הספרים באמצעות‬ ‫פרקים נבחרים בסיפור העברי הקצר בראשית‬
‫מחפשות מחבר‪ ,‬קדיש לנעמי‪ .‬סרטי החובה‬ ‫*האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫המאה העשרים‪ .‬הסיפורים הנלמדים נבחרו על‪-‬‬
‫מודגשים‪ ,‬השאר הם סרטי רשות‪ .‬הסרטים‬ ‫ידי פרופ' מנוחה גלבוע‪ .‬ביחידה ‪ 6‬נעזרנו בגרסה‬
‫מתומללים בחוברת תמלילים‪.‬‬ ‫הקודמת‪ ,‬שנכתבה על‪-‬ידי פרופ' רות לורנד‪.‬‬
‫חוברת צפייה ולמידה‪ ,‬המקשרת בין כל‬ ‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫**‬
‫מרכיבי הקורס‪ ,‬מנחה את הסטודנטים‬ ‫הקורס ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫בקריאה ובצפייה וכוללת את מטלות המנחה‪.‬‬ ‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪.http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫אין אפשרות לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות עבור‬
‫הקורס הסיפור העברי בראשית המאה‬
‫קורס זה הוא מהדורה שנייה מתוקנת על‪-‬פי‬ ‫*‬ ‫העשרים בשפות השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק‬
‫התרגומים החדשים של הספרים הנדונים בקורס‪.‬‬ ‫‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪ 10429‬בימים האחרים – תמורות‬
‫בשירה העברית – בין תש"ח‬
‫לתש"ך‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רחל ויסברוד )כתיבה(‪,‬‬
‫פרופ' זיוה בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' בעז‬
‫ערפלי; אילנה דן‪ ,‬רוני אמיר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בעז ערפלי‪ ,‬פרופ' רות קרטון‪-‬בלום‬
‫הקורס בוחן את השירה העברית בתקופה‬
‫שהתחוללו בה שינויים פואטיים מרחיקי לכת‪.‬‬
‫בשנות החמישים גיבשו המשוררים הצעירים‬
‫)חבורת "לקראת" ואחרים( דרכי כתיבה חדשות;‬
‫בד בבד חלו שינויים אצל המשוררים הוותיקים‬
‫ומשוררי דור הפלמ"ח‪ ,‬ותוך מאבקים וזיקות‬
‫גומלין בין הדורות הלכו ונפתחו דרכים חדשות‬
‫בפני השירה העברית‪.‬‬
‫ספרותית; לנתח ביסודיות את שירתו המוקדמת‬
‫השינויים הפואטיים שהקיפו מגוון תחומים –‬
‫הדובר והסיטואציה‪ ,‬המטפוריקה‪ ,‬הארגון‬
‫המוסיקלי של השיר‪ ,‬הטון‪ ,‬הלשון והתמטיקה –‬
‫ייבחנו על‪-‬פי קובצי שירה של כמה מהמשוררים‬
‫הבולטים בשנים אלה‪ ,‬תוך הבלטת אופיו הייחודי‬
‫של כל אחד ואחת מהם‪ .‬פריצת הדרך בשירה‬
‫תובהר על רקע התמורות בחברה ובתרבות‬
‫הישראלית בעשור הראשון למדינה‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הידוק הקשרים עם התרבות המערבית וספרותה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על ספרו של דן מירון פרפר מן‬
‫חומר הלימוד‬
‫הספר בימים האחרים‪ :‬תמורות בשירה‬
‫העברית בין תש"ח לתש"ך מאת ר' ויסבורד‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪:(2006-2002 ,‬‬
‫יחידת המבוא )יחידה ‪ (1‬מציגה בהכללה את‬
‫המפנה שחל בשירה העברית בשנות החמישים‬
‫ועומדת על גורמיו‪.‬‬
‫יחידות ‪ 3-2‬דנות במשוררים הוותיקים )נתן‬
‫אלתרמן‪ ,‬עיר היונה; יונתן רטוש‪ ,‬צלע(‪.‬‬
‫שיחות ‪ 5-4‬שהותו של אלתרמן הצעיר כסטודנט‬
‫יחידות ‪ 5-4‬מוקדשות למשוררי דור הפלמ"ח‬
‫בצרפת‪ ,‬שיריו שנכתבו בפריז ובננסי‬
‫)חיים גורי‪ ,‬שושנת רוחות; אמיר גלבוע‪,‬‬
‫שירים בבוקר בבוקר(‪.‬‬
‫יחידות ‪ 9-6‬מתמקדות בכמה ממשוררי דור‬
‫המדינה‪ ,‬ששירתם התגבשה בשנות החמישים‬
‫)נתן זך‪ ,‬שירים שונים; יהודה עמיחי‪ ,‬עכשיו‬
‫ובימים האחרים; דוד אבידן‪ ,‬ברזים ערופי‬
‫שפתיים; דליה רביקוביץ‪ ,‬אהבת תפוח‬
‫הזהב(‪.‬‬
‫מקראה הכוללת שירים שאינם נמצאים‬
‫בקבצים הנלמדים‪ ,‬וכן מאמרים וקטעים‬
‫מספרים הדנים במשוררים שהקורס מוקדש‬
‫להם‪ ,‬בקבצים הנלמדים ובשירים ספציפיים‬
‫מתוכם‪.‬‬
‫ספרי שירה נלווים‪ :‬נ' אלתרמן‪ ,‬עיר היונה;‬
‫י' רטוש‪ ,‬שירים; ח' גורי‪ ,‬שושנת רוחות;‬
‫א' גלבוע‪ ,‬כל השירים‪ ,‬חלק א; נ' זך‪ ,‬שירים‬
‫שונים; יהודה עמיחי‪ ,‬שירים ‪;1962-1948‬‬
‫ד' אבידן‪ ,‬ברזים ערופי שפתיים;‬
‫ד' רביקוביץ‪ ,‬אהבת תפוח הזהב‪.‬‬
‫ספרי עיון נלווים‪ :‬ד' מירון‪ ,‬מול האח השותק‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה וכתר‪;(1992 ,‬‬
‫ב' ערפלי‪ ,‬הפרחים והאגרטל‪ :‬שירת עמיחי‬
‫‪ ,1968-1948‬מבנה‪ ,‬משמעות‪ ,‬פואטיקה‬
‫)סימן קריאה והקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשמ"ז(‪.‬‬
‫אפשר לרכוש את הספרים באמצעות‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10647‬שירת החול העברית בספרד‬
‫‪ 10245‬אלתרמן הצעיר ושירתו‬
‫המוסלמית‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן מירון )כתיבת ספר‬
‫הקורס(‪ ,‬ד"ר יואב רינון‪-‬חמו )כתיבת מדריך‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שולמית אליצור )כתיבה(;‬
‫הלמידה(; נילי לנדסברגר )עריכה(‬ ‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר טובה בארי‪,‬‬
‫ד"ר מתי הוס‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להציג את חייו ואת אישיותו של נתן‬ ‫הקורס עורך היכרות עמוקה עם שירת החול‬
‫אלתרמן בתקופת העיצוב והגיבוש שלו‬ ‫העברית שנכתבה בספרד בימי הביניים במאות ה‪-‬‬
‫)‪ ,(1935-1910‬ולעמוד על תהליך צמיחתו של‬ ‫‪ ,12-10‬ומקנה כלים לניתוח שירה זו‪ .‬לאחר הצגת‬
‫אלתרמן כמשורר; לבדוק את תרומותיה‬ ‫הרקע ההיסטורי והחברתי ובירור שאלות‬
‫ובעיותיה של הביוגרפיה כמכשיר להבנת יצירה‬ ‫מתודולוגיות‪ ,‬מוצגים הסוגים העיקריים של שירי‬
‫החול‪ ,‬תוך הבאת דוגמאות רבות המלוּות‬
‫של אלתרמן ולחשוף את קשריה עם מסורות‬ ‫בניתוחים ספרותיים‪ .‬בחלק השני של הקורס‪,‬‬
‫קודמות בשירה העברית ועם זרמים והלכי רוח‬ ‫לאחר התוודעות לסוגיות חריזה ומשקל‪ ,‬נסקרים‬
‫בשירה האירופית‪ .‬הקורס מספר את תולדות חייו‬ ‫בפירוט האמצעים הרטוריים המרכזיים ששימשו‬
‫של אלתרמן ותוך כדי כך משרטט ביוגרפיה‬ ‫בשירה העברית בספרד‪.‬‬
‫אינטלקטואלית ופואטית שלו‪ .‬הניתוח של שירי‬
‫אלתרמן משולב בסיפורו הביוגרפי‪ ,‬ואגב כך‬ ‫חומר הלימוד‬
‫נבחנות גישות שונות למסירת הביוגרפיה של סופר‬ ‫הרקע הספרותי‪ ,‬ההיסטורי והחברתי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫והבהרת הקשר בינה לבין יצירתו‪.‬‬ ‫לשירה העברית בספרד‬
‫מבוא מתודי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫סוגים וקונוונציות בשירה העברית‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫התולעת )האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשס"א(‪ ,‬על‬
‫בספרד‪ :‬שירי שעשועים‬
‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫סוגים וקונוונציות בשירה העברית‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫בספרד‪ :‬שירי הגות ומוסר‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫סוגים וקונוונציות בשירה העברית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ילדותו של אלתרמן בוורשה‬ ‫שיחה ‪1‬‬
‫בספרד‪ :‬שירי שבח וידידות‬
‫הבעיות והיתרונות של הגישה‬ ‫שיחה ‪2‬‬
‫שירים אישיים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הספרותית הביוגרפית‬
‫יסודות פרוזודיים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫נעוריו של אלתרמן בא"י‬ ‫שיחה ‪3‬‬
‫הרטוריקה של השירה‪ :‬צליל‪ ,‬תחביר‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫ומילון‬
‫הרטוריקה של השירה‪ :‬הלשון‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫הזיקה של אלתרמן לאסכולת‬ ‫שיחה ‪6‬‬
‫הציורית )יחידה כפולה(‬
‫שלונסקי בשירה העברית הארץ‪-‬‬
‫השיבוץ והרמיזה המקראית‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫ישראלית – מקורותיה ומשמעותה‬
‫הקומפוזיציה‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫שיחות ‪ 8-7‬שירתו של אלתרמן כמשורר חבר‬
‫באסכולת שלונסקי‬
‫חייו האישיים והציבוריים של‬ ‫שיחה ‪9‬‬
‫אלתרמן עם שובו לארץ‪-‬ישראל‬
‫שיחה ‪ 10‬שירת האהבה המוקדמת של‬
‫אלתרמן‬
‫שיחה ‪ 11‬השירים שבהם קרב אלתרמן‬
‫לחריגה מסגנונו המוקדם ולעיצוב‬
‫היסודות של סגנון "כוכבים בחוץ"‬
‫שיחה ‪ 12‬כתיבתו של אלתרמן הצעיר על‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שירי העיתון שלו‪ ,‬פזמוני‬
‫"המטאטא"‬
‫‪54‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10477‬מגמות בסיפורת הישראלית‬ ‫‪ 10246‬סיפורת ישראלית בשנות‬ ‫‪ 10259‬בין בדיון לממשות – סוגים‬
‫של שנות השמונים‬ ‫השישים‬ ‫בסיפור הישראלי‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות קורס אחד מבין‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים בין בדיון‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫הקורסים סיפורת ישראלית בשנות השישים‪,‬‬ ‫לממשות – סוגים בסיפור הישראלי‪ ,‬הסיפור‬
‫הסיפור העברי בראשית המאה ה‪ ,20-‬תורת‬ ‫העברי בראשית המאה ה‪ ,20-‬מגמות בסיפורת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ארנה גולן )כתיבה(‪ ,‬ד"ר רחל‬
‫הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫הישראלית של שנות השמונים‪ ,‬תורת‬ ‫ויסברוד‪ ,‬אבי שושני; אביבה בן‪-‬אז"ר‪ ,‬חדוה‬
‫הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫ארליך‪ ,‬משה שפרבר )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה הרציג )כתיבה(‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן מירון‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן מירון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' דוד‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' הלל ברזל‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבנר הולצמן‪ ,‬ד"ר גבריאל צורן‬ ‫פישלוב‪ ,‬ד"ר חנה הרציג; ד"ר עדיה מנדלסון‪-‬מעוז‬ ‫רות הוכברג‬
‫)עיבוד גרסה חדשה(; אילנה דן )עריכה(‬
‫הסיפורת הישראלית של שנות השמונים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ניצה בן‪-‬דב‪ ,‬פרופ' מנחם ברינקר‪,‬‬ ‫הקורס נועד לבחון סוגים מרכזיים בסיפורת‬
‫מתאפיינת בשגשוג יוצא דופן ובהופעתן של כמה‬ ‫פרופ' דן לאור‪ ,‬פרופ' דן מירון‬ ‫הישראלית‪ .‬בקורס ייבחנו המאפיינים המייחדים‬
‫מהיצירות המעניינות ביותר בסיפורת העברית‬ ‫כל סוג‪ ,‬ובעיקר היחס הנבנה בו בין המציאות‬
‫החדשה‪ .‬מטרתו הראשונה של הקורס היא להביא‬ ‫הקורס מאפיין את ראשית כתיבתם של עמוס עוז‬ ‫הבדיונית לזו הממשית‪ ,‬שמחוץ לסיפור‪ .‬אגב כך‬
‫ניתוח מפורט וחדשני ברובו של כמה מהיצירות‬ ‫וא"ב יהושע‪ .‬בקורס נדון אופן השתנותן של דרכי‬ ‫ינותחו סיפורים ישראליים המשתייכים לסוגים‬
‫האלה‪ ,‬שעניינו של קהל הקוראים והמבקרים בהן‬ ‫כתיבה‪ ,‬ומתוארת התחלפותה של נורמה שלטת‬ ‫השונים‪ ,‬וייבחנו התכונות המשייכות אותם‬
‫הוא נרחב ביותר‪.‬‬ ‫אחת בספרות בנורמה אחרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬מפורטים‬ ‫לסוגיהם‪ ,‬וכיצד ההבחנה בתכונות אלה מסייעת‬
‫חילופי הנורמות הספרותיות מסיפורת "דור‬ ‫להבין את משמעותם‪ .‬בכך יתאפשר גם לעמוד על‬
‫הסופרים העומדים במרכז הקורס הם‪ :‬יעקב‬ ‫המגוון בסיפורת שנכתבה בארץ משנות החמישים‬
‫הפלמ"ח"‪ ,‬המיוצגת על‪-‬ידי יצירתו של משה‬
‫שבתאי‪ ,‬יהושע קנז‪ ,‬א"ב יהושע‪ ,‬דוד גרוסמן‪,‬‬ ‫ואילך‪ .‬בנוסף‪ ,‬תיבחן השאלה כיצד הגיבו החברה‬
‫שמיר הוא הלך בשדות‪ ,‬אל דרכי הכתיבה‬
‫יואל הופמן‪ .‬הקורס בוחן את מאפייניו הייחודיים‬ ‫והביקורת על הסיפורים‪ ,‬וכיצד תגובות אלה‬
‫החדשות שהציעו עמוס עוז וא"ב יהושע בשנות‬
‫של כל אחד מהסופרים‪ ,‬ואת מקומו של כל אחד‬ ‫מאירות את השתייכותם של הסיפורים לסוגיהם‬
‫השישים ובשנות השבעים‪.‬‬
‫מהם במסגרת ההתפתחויות בסיפורת הישראלית‬ ‫השונים‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים‪ .‬הניתוח מצביע גם על‬
‫הקורס בגרסתו החדשה משלב בין הנרטיב של‬ ‫כל יחידת לימוד או קבוצת יחידות לימוד‬
‫המשותף לסופרים לעומת הנורמה של סיפורת‬
‫הקורס המקורי‪ ,‬העוסק בתיאור ובניתוח של דרכי‬ ‫מוקדשת לסוג סיפורי המודגם באמצעות סיפור‬
‫שנות השישים‪ ,‬ועל האופן שבו הם סוללים את‬
‫הכתיבה וזיהוי הנורמות הספרותיות ששלטו‬ ‫אחד או יותר‪ .‬בפתח כל יחידה או קבוצת יחידות‬
‫הדרך ל"סיפורת החדשה" הנכתבת בימים אלה‪,‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬לבין קולות נוספים‪ ,‬המציעים‬ ‫מופיע מבוא לסוג האמור‪ .‬לאחר מכן מתקיים‬
‫או מייצגים אותה‪.‬‬
‫פרספקטיבות היסטוריות ותאורטיות חדשות‪.‬‬ ‫דיון בסיפור ובתכונות המשייכות אותו לסוגו‪,‬‬
‫באמצעות הניתוח יתאפשר שרטוט של מגמות‬ ‫הדיונים המאוחרים ביצירות מציגים היבטים‬ ‫ולבסוף תגובת החברה והביקורת‪.‬‬
‫תמטיות המתקשרות לפרובלמטיקה המשמעותית‬ ‫חתרניים‪-‬ביקורתיים‪ ,‬ויוצרים זיקה בין יצירתם‬
‫להבנת תמורות בעולמו של הפרט והכלל הישראלי‬ ‫המוקדמת של עוז ויהושע לבין יצירתם‬ ‫חומר הלימוד‬
‫בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫המאוחרת‪.‬‬ ‫מבוא כללי‪ :‬אהרון מגד‪ ,‬בכי – סיפור‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הקורס כולל את ספר הקורס וחוברת הדרכה‬ ‫ריאליסטי‬
‫לתרגול החומר הנלמד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫משה שמיר‪ ,‬עד אור הבוקר – ריאליזם‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫יחידה ‪ 1‬מבוא‬ ‫סוציאליסטי‬
‫יחידה‪ 3-2‬הוא הלך בשדות ‪ /‬משה שמיר‬
‫ספר הקורס*‬ ‫יחידה ‪ 4‬ארצות התן ‪ /‬עמוס עוז )יילמדו שני‬
‫חנוך ברטוב‪ ,‬דוברין האדם – ריאליזם‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫פרקים ‪ 2-1‬מבוא המציג את המכנים המשותפים‬ ‫ועמעומו‬
‫סיפורים מתוך הקובץ(‬ ‫משה שמיר‪ ,‬על סוסו בשבת – סיפור‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫לסופרים המוצגים בקורס‪ ,‬על רקע‬
‫יחידה ‪ 6-5‬מיכאל שלי ‪ /‬עמוס עוז‬ ‫היסטורי‬
‫הנורמות של סיפורת שנות השישים‬
‫יחידה ‪ 8-7‬עד מוות ‪ /‬עמוס עוז )יילמדו הנובלות‬ ‫ס' יזהר‪ ,‬השבוי – סיפור דידקטי‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫לעומת הסגנונות השונים של‬
‫"אהבה מאוחרת" ו"עד מוות"(‬ ‫בנימין תמוז‪ ,‬תחרות שחייה – סיפור‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫"הסיפורת החדשה"‬
‫יחידה ‪" 9‬מסע הערב של יתיר" ‪ /‬א"ב יהושע*‬ ‫דידקטי‬
‫יעקב שבתאי‪ :‬סוף דבר‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫יחידה ‪" 10‬מול היערות" ‪ /‬א"ב יהושע*‬ ‫בנימין תמוז‪ ,‬אופק – סיפור לירי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יהושע קנז‪ :‬סיפורי מומנט מוסיקלי‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫יחידה ‪" 11‬שתיקה הולכת ונמשכת של משורר"‬ ‫ס' יזהר‪ ,‬חבקוק – סיפור לירי‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יהושע קנז‪ :‬התגנבות יחידים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫ו"בתחילת קיץ ‪ / "1970‬א"ב יהושע*‬ ‫יצחק אורפז‪ ,‬נמרוד גיבור ציד –‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫א"ב יהושע‪ :‬מר מאני‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫יחידה ‪ 12‬המאהב ‪ /‬א"ב יהושע*‬ ‫ריאליזם סמלי‬
‫דוד גרוסמן‪ :‬ספר הדקדוק הפנימי‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫יואל הופמן‪ :‬סיפורי ספר יוסף‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫*‬ ‫יצחק אורפז‪ ,‬רחוב הטומוז'נה – סיפור‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫יואל הופמן‪ :‬ברנהרט‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫סמלי‬
‫יצחק אורן‪ ,‬אנדרטת התחייה – סיפור‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫הסטודנטים מתבקשים לקרוא את הרומנים‬ ‫פנטסטי‬
‫הנדונים בפרקים ‪) 9-3‬אפשר לרכוש את הספרים‬ ‫יצחק בן‪-‬נר‪ ,‬עתליה – ריאליזם לירי‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫*באמצעות האוניברסיטה הפתוחה(‪.‬‬
‫ספרים נלווים‬
‫אסופת סיפורים לקורס בין בדיון לממשות‬
‫)הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשמ"ד(; ס' יזהר‪ ,‬בטרם‬
‫יציאה‪ ,‬השבוי )זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬תשנ"ב(; מומלץ‬
‫לקרוא גם את ספרו של י' אורפז‪ ,‬הצליין החילוני‬
‫)הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשמ"ב(‪ .‬אפשר לרכוש את‬
‫הספרים באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בכל סמסטר יילמדו חמישה מתוך שבעת‬ ‫*‬ ‫כל סיפורי א"ב יהושע מקובצים באסופה כל‬ ‫*‬
‫הטקסטים הספרותיים הנדונים בספר‪.‬‬ ‫הסיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10221‬מוסכמות יסוד של הרומן‬ ‫‪ 10639‬ציוני דרך בביקורת ספרות‬ ‫‪ 10487‬מיתוסים בתרבות הישראלית‬
‫במאה ה‪19-‬‬ ‫המערב‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס גיבור ואנטי‪-‬גיבור‬ ‫ידע קודם‪ :‬מומלץ לסיים לפחות שלושה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬לימודי תרבות‬
‫ברומן המודרני‪*.‬‬ ‫קורסים בספרות כללית וביניהם הפואטיקה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים סיפורת ישראלית‬
‫של הסיפורת‪.‬‬ ‫בשנות השישים‪ ,‬סיפורת ישראלית ועיבודיה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הלל דלסקי‪ ,‬פרופ' נילי‬ ‫לקולנוע‪ ,‬מגמות בחברה הישראלית‪ ,‬ממשל‬
‫דינגוט‪ ,‬ד"ר יהושע אדלר‪ ,‬ד"ר יעל הרוסי‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נילי דינגוט‪ ,‬פרופ' דבורה‬ ‫ופוליטיקה במדינת ישראל‪ ,‬בין ציון לציונות –‬
‫ד"ר חנה הרציג‪ ,‬ד"ר רחל ויסברוד‪ ,‬ד"ר צביה‬ ‫גילולה‪ ,‬ד"ר ורד לב‪-‬כנען‪ ,‬ד"ר שולמית פוסטנברג‪-‬‬ ‫‪ ,1914-1881‬מגמות בסיפורת הישראלית של‬
‫צפריר‪ ,‬נורית חרמון )רבינוביץ(‪ ,‬רותי יוליוס‬ ‫הלוי‪ ,‬ד"ר איזבל מרטין‪ ,‬ד"ר יואב רינון )כתיבה(‪,‬‬ ‫שנות השמונים‪.‬‬
‫)עדכונים למהדורה שנייה(; חדוה ארליך )עריכה(‬ ‫ד"ר אילה עמיר )שכתוב יחידות ‪ 5‬ו‪ ;(8-‬רוני אמיר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמעון זנדבנק‪ ,‬פרופ' שלומית‬ ‫)אסיסטנטית ועריכה(‪ ,‬ד"ר דן דאור )תרגום‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר בשמת אבן‪-‬‬
‫רמון‪-‬קינן‬ ‫ג'ונסון וארנולד(‪ ,‬דניאלה יואל )תרגום טאסו(‪,‬‬ ‫זהר‪ ,‬מרי רייזל‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נילי דינגוט‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' זיוה בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' אביבה‬
‫הקורס בודק את מוסכמות הכתיבה האופייניות‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם עוז‪ ,‬פרופ' מרגלית‬ ‫חלמיש‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬
‫לרומן במאה ה‪ 19-‬אגב ניתוח חמש יצירות מופת‬ ‫פינקלברג‪ ,‬פרופ' דוד פישלוב‬ ‫פרופ' יעקב שביט‪ ,‬ד"ר אילן אבישר‪ ,‬ד"ר תמר‬
‫מהספרות האנגלית‪ ,‬הצרפתית והרוסית‪ ,‬ומנסה‬ ‫ברוש‪ ,‬ד"ר רחל ויסברוד‬
‫להראות כיצד מוסכמות כתיבה אלה משרתות את‬ ‫קורס זה דן בהרחבה בהגותם של כמה מבקרים‬
‫התמות ואת הרעיונות המופיעים ברומנים‬ ‫ֶ‬ ‫מרכזיים‪ ,‬המייצגים מסורת ארוכה בת כאלפיים‬ ‫הקורס מתבונן בשבע תקופות בתולדות התרבות‬
‫השונים‪ .‬הסטודנטים יעמדו על השינויים שחלו‬ ‫שנה בביקורת ספרות המערב‪ ,‬החל מראשיתה‬ ‫הישראלית‪ ,‬משנות השלושים ועד שנות התשעים‪,‬‬
‫במוסכמות אלה במהלך המאה ה‪ ,19-‬עד לערעורן‬ ‫בכתבי אפלטון ועד שלהי המאה ה‪.19-‬‬ ‫מבעד לטקסטים שנוצרו בה בתוך מערכות תרבות‬
‫ברומן המודרני‪ .‬חמש המוסכמות הנדונות הן‪:‬‬ ‫שונות ובסוגי מדיה שונים‪ :‬הפוליטיקה‪ ,‬הספרות‪,‬‬
‫במ ַספּר כול‪-‬יודע;‬
‫השימוש בעלילה; השימוש ְ‬ ‫הכותבים מנתחים טקסטים נבחרים בביקורת‬
‫העיתונות‪ ,‬התקשורת‪ ,‬הקולנוע‪ .‬ההתבוננות‬
‫ההצגה המפורטת של הרקע החברתי; נורמות של‬ ‫ספרות המערב וממקמים אותם בהקשרם הרחב‪.‬‬
‫בטקסטים אלה מגלה כמה נרטיבים מרכזיים‬
‫אפיון דמויות; הנטייה לשימוש בסיום סגור‪.‬‬ ‫הטקסטים‪ ,‬כולם בעברית‪ ,‬חלקם תורגמו במיוחד‬
‫בתרבות הישראלית‪ ,‬החוזרים ומופיעים שוב‬
‫לקורס זה‪ ,‬שאובים מספרויות מגוונות‪ :‬יוון‬
‫מבנה הקורס וחומר הלימוד**‬ ‫ושוב‪ ,‬בגרסאות ובשילובים שונים‪ ,‬כשהם נושאים‬
‫ורומא‪ ,‬הרנסנס האיטלקי‪ ,‬הקלאסיקה הצרפתית‪,‬‬
‫היחידה הראשונה היא יחידת מבוא‪ ,‬ובה נבדקות‬ ‫עמם מטענים אידיאולוגיים המובלעים בהם‬
‫הנאו‪-‬קלאסיקה‪ ,‬והביקורת האנגלית במאה ה‪18-‬‬
‫עמדותיהם של שלושה סופרים מודרניים‬ ‫ומשקפים את דמותה של החברה העברית בארץ‪-‬‬
‫וה‪.19-‬‬
‫)וירג'יניה וולף‪ ,‬נטלי סארוט ואלן רוב‪-‬גרייה(‪,‬‬ ‫ישראל ובישראל ואת יחסיה עם העולם בכל‬
‫הדוחים את מוסכמות הרומן של המאה‬ ‫במהלך הדיון נבחנים הדגשים משתנים בסוגיות‬ ‫תקופה‪.‬‬
‫ה‪ .19-‬מכאן עובר הקורס לדיון במוסכמות‬ ‫עקרוניות‪ ,‬העוברות כחוט השני בביקורת הספרות‬
‫המאפיינות את הרומן של המאה ה‪ ,19-‬כפי שהן‬ ‫ובלימודי תרבות ושומרות על חיוניותן גם במאה‬ ‫חומר הלימוד‬
‫באות לביטוי בחמשת הרומנים שנבחרו‪ .‬לכל רומן‬ ‫ה‪ .21-‬הקורס מיועד הן לתלמידי ספרות והן לכל‬ ‫הספר שבויה בחלומה‪ :‬מיתוסים בתרבות‬
‫מוקדשות שתי יחידות‪ .‬אף כי בדיון בכל אחד מן‬ ‫המתעניינים בחשיבה תאורטית‪-‬פילוסופית‪-‬‬ ‫הישראלית מאת נ' גרץ )עם עובד‪.(1988 ,‬‬
‫הרומנים ניתנת בסופו של דבר אינטרפרטציה של‬ ‫ספרותית בתחומי הביקורת והתרבות‪.‬‬ ‫פרקי הספר‪:‬‬
‫הרומן‪ ,‬אין מושם דגש בפרשנות‪ ,‬אלא בדיון‬ ‫‪ .1‬מעטים מול רבים – כרוזים‪ ,‬נאומים‬
‫חומר הלימוד‬
‫תאורטי במוסכמות הכתיבה הנדונות‪.‬‬ ‫ויצירות ספרות בשנות השלושים‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר ציוני דרך‬
‫‪ .2‬עם במשפחת העמים – עיתונות וספרות‬
‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫בביקורת ספרות המערב )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫במלחמת השחרור‬
‫יחידות ‪ 3-2‬אבא גוריו ‪ /‬א' דה באלזאק‬ ‫‪ ,(2005‬שבו דיון בתשעה טקסטים‪:‬‬
‫‪ .3‬בני אור ובני חושך – נאומי בחירות של‬
‫יחידות ‪ 5-4‬אנה קארנינה ‪ /‬ל' טולסטוי‬ ‫פרק ‪ 1‬העת העתיקה‪ :‬אפלטון וקודמיו‬
‫מנחם בגין‬
‫יחידות ‪ 7-6‬החטא ועונשו ‪ /‬פ"מ דוסטוייבסקי‬ ‫פרק ‪ 2‬אריסטו‪ :‬פואטיקה‬
‫‪ .4‬קול העם – תעמולת בחירות‪1984-1977 ,‬‬
‫יחידות ‪ 9-8‬דיוקנה של גברת ‪ /‬ה' ג'יימס‬ ‫פרק ‪ 3‬הורטיוס‪ :‬אמנות הפיוט‬
‫‪ .5‬העולם כולו נגדנו – רפורטז'ות עיתונאיות‬
‫יחידות ‪ 11-10‬מאדאם בובארי ‪ /‬ג' פלובר‬ ‫פרק ‪ 4‬הפולמוס הביקורתי בספרות הרנסנס‬
‫ממלחמת לבנון‬
‫האיטלקי‬
‫‪ .6‬גם חורבן גם גאולה – הנרטיב ה"ימני‪-‬‬
‫ספרים נלווים‬ ‫פרק ‪ 5‬קורניי‪ :‬שלושה מאמרים על השירה‬
‫יהודי" מול הנרטיב האישי בספרות‬
‫הסטודנטים מתבקשים לרכוש את הספרים‬ ‫הדרמטית‬
‫העברית‬
‫בתרגומים אלה‪ :‬א' דה באלזאק‪ ,‬אבא גוריו‬ ‫פרק ‪ 6‬דריידן‪ :‬מסה על השירה הדרמטית‬
‫‪ .7‬מלחמת המפרץ‬
‫)תרגום‪ :‬י' סנד(; ל' טולסטוי‪ ,‬אנה קארנינה‬ ‫פרק ‪ 7‬ג'ונסון‪ :‬הקדמה לשייקספיר‬
‫מקראה ובה קטעי מקורות שונים לפרקי‬
‫)תרגום‪ :‬נ' מירסקי(; פ"מ דוסטוייבסקי‪ ,‬החטא‬ ‫פרק ‪ 8‬וולטר‪ :‬מכתבים אנגליים )‪(20 ,19 ,18‬‬
‫הספר‪ ,‬וכן קטעים מחומר עיוני ומחקרי‬
‫ועונשו )תרגום‪ :‬פ' קריקסונוב(; ה' ג'יימס‪,‬‬ ‫פרק ‪ 9‬ארנולד‪" :‬תפקיד הביקורת בימינו אלה"‬
‫מדריך למידה לקריאה מונחית של המקראה‪,‬‬
‫דיוקנה של גברת )תרגום‪ :‬א' כספי(; ג' פלובר‪,‬‬ ‫וכן על שני ספרי טקסטים‪ :‬האחד אסופת‬ ‫כרקע וכהכנה ללימוד הספר‬
‫מאדאם בובארי )תרגום‪ :‬א' עקרבי(‪ .‬אפשר לרכוש‬ ‫מאמרים‪ ,‬והשני מקראה ומדריך למידה‪,‬‬ ‫קטעים וסרטים שונים בתקליטורי ‪:DVD‬‬
‫*את הספרים באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫הכוללים חלק מן הטקסטים וכן הבהרות והערות‪.‬‬ ‫קטעים מיומני "מבט"; קטעים מסרטי‬
‫קולנוע; פרקים מהסדרה "תקומה"‬
‫ספרים נלווים‬ ‫ספרים נלווים‪ :‬א"ב יהושע‪ ,‬כל הסיפורים;‬
‫אריסטו‪ ,‬פואטיקה )תרגום י' רינון; מאגנס‪,‬‬ ‫ס' יזהר‪ ,‬חירבת חזעה‪ .‬אפשר לרכוש את‬
‫תש"ס(; הורטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט )תרגום‪ :‬ד'‬ ‫הספרים באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫גילולה; מאגנס‪ ,‬תשס"ד(; דריידן‪ ,‬מסה על‬
‫קורס זה מומלץ ביותר משום שהוא נותן רקע‬ ‫*‬ ‫השירה הדרמטית )ספריית פועלים‪ ,‬סדרת‬
‫בניתוח יצירות ספרות‪ .‬נראה לנו כי סטודנטים‬
‫טעמים‪ .(1988 ,‬אפשר לרכוש את הספרים‬
‫שלא למדו את הקורס המומלץ ייתקלו בקשיים‬
‫בהבנת החומר‪.‬‬ ‫באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מהדורה חדשה ומעודכנת על‪-‬פי התרגומים‬ ‫**‬
‫החדשים לספרים הנדונים בקורס‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10292‬מבוא לפואטיקה של ספרות‬ ‫‪ 10734‬תורת הספרות והתרבות‪:‬‬

‫‪ 10290‬הפואטיקה של הסיפורת‬ ‫אסכולות בנות‪-‬זמננו*‬
‫ילדים‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬לימודי תרבות‬
‫לא נדרש ידע קודם‪ .‬קורס זה אינו מומלץ‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות אחד מבין הקורסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬קולנוע‬
‫כקורס ראשון באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫סיפורת ישראלית בשנות השישים‪ ,‬בין בדיון‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות קורס אחד בספרות‬
‫לממשות – סוגים בסיפור הישראלי‪ ,‬גיבור‬ ‫וכן הקורסים מבוא לאסתטיקה‪ ,‬תקשורת‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זהר שביט‪ ,‬ד"ר בשמת‬ ‫ואנטי‪-‬גיבור ברומן המודרני‪ ,‬מוסכמות יסוד‬ ‫כתרבות‪ .‬קורס זה אינו מומלץ כקורס ראשון‬
‫אבן‪-‬זהר )כתיבה(; רותי שלם )עיצוב(‬ ‫של הרומן במאה ה‪.19-‬‬ ‫באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' איתמר אבן‪-‬זהר‪ ,‬פרופ' זיוה‬
‫בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נילי דינגוט )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬
‫פרופ' גדעון טורי‪ ,‬ד"ר ניצה בן‪-‬ארי‪ ,‬ד"ר רחל‬ ‫נורית חרמון‪ ,‬הדר בן‪-‬אהרון‪ ,‬ד"ר רינה בן‪-‬שחר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה הרציג )כתיבה ותרגום(;‬
‫ויסברוד‬ ‫)כתיבת יחידות ‪ ,(10-9‬ד"ר חנה הרציג )כתיבת‬ ‫ד"ר תמי עמיאל‪-‬האוזר‬
‫יחידה ‪(2‬‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נורית גרץ‬
‫הקורס דן בהיבטים השונים של הפואטיקה של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מיכאל גלוזמן‪ ,‬פרופ' דוד פישלוב‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' שלומית רמון‪-‬קינן‬
‫ספרות הילדים‪ ,‬ועוסק בשאלת ההתפתחות של‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' הלל דלסקי‪ ,‬פרופ' שמעון זנדבנק‬ ‫הקורס סוקר התפתחויות בתורת הספרות‬
‫המושגים "ילד" ו"יַלדוּת" בתרבות‪ ,‬ובזיקתם‬
‫להתפתחותה של ספרות הילדים‪ .‬הקורס מתרכז‬ ‫המודרנית מאז כינונה כ"מדע" אובייקטיבי‬
‫קורס זה הוא אבן יסוד לכל המתעניינים‬ ‫בראשית המאה ה‪ 20-‬ועד העשורים האחרונים‪,‬‬
‫בעיקר בשאלת מעמדה של ספרות הילדים‬
‫בתאוריה של סיפורת‪ .‬הוא חיוני להבנת‬ ‫שבהם חלחלו אליה רעיונות מתחומי ההגות‬
‫בתרבות‪ ,‬וכיצד מעמד זה מכתיב את הפעילות‬
‫העקרונות המונחים ביסודו של כל סיפור‪ ,‬ויש בו‬ ‫החברתית‪ ,‬התרבות והפוליטיקה‪ .‬תפנית רעיונית‬
‫במערכת הספרותית ואת אופי הטקסטים‬ ‫זו ערערה את תפיסותינו הבסיסיות ביותר בדבר‬
‫כדי לעזור בהבנת הקורסים השונים המוצעים‬
‫הנכתבים לילדים‪.‬‬ ‫ה'אני" שלנו‪ ,‬אמונותינו‪ ,‬חירותנו‪ ,‬מושג‬
‫באוניברסיטה הפתוחה בתחום הספרות בכלל‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ובתחום הסיפורת בפרט‪ .‬הוא מגדיר את הסיפורת‬ ‫ה"נורמליות" ושאר היררכיות וסדרים שהיו עד‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר מעשה ַילדוּת‪:‬‬ ‫כ"סיפר בלשון הבונה עולם בדיוני שצירו המרכזי‬ ‫כה "מובנים מאליהם"‪ .‬רעיונות אלה מאפיינים‬
‫את השיח השליט כיום בתחומים כמו היסטוריה‪,‬‬
‫מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים מאת ז' שביט‬ ‫הוא סדרת אירועים"‪ .‬מטרתו של הקורס לבחון‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬לימודי תרבות‪ ,‬תקשורת‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(1996 ,‬הספר מורכב‬ ‫ביסודיות את כל היבטיה של הגדרה זו‪ ,‬ולהדגימם‬ ‫ומכלול האמנויות‪ ,‬והקורס מבהיר אותם בלשון‬
‫מחמש חטיבות עיקריות‪ ,‬שבכל אחת מהן שניים‪-‬‬ ‫על‪-‬פי מבחר סיפורים קצרים הן מן הספרות‬ ‫מובנת ונהירה‪.‬‬
‫שלושה פרקים‪ :‬פרק תאורטי‪ ,‬המעלה לדיון בעיה‬ ‫העברית והן מספרות העולם‪.‬‬
‫בפואטיקה של ספרות הילדים‪ ,‬ופרק )או שני‬
‫כיון שאין מוקד הקורס פרשנות של טקסטים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫פרקים( המנתח מקרה מבחן כדוגמה‪.‬‬ ‫הספר מבוא לתורת הספרות והתרבות‪ :‬צעדים‬
‫אלא תאוריה של הטקסט הסיפורי‪ ,‬לא יעסוק‬
‫צמיחת מושג הילד והיַלדוּת בתרבות‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫הקורס בניתוח פרשני של טקסטים‪ ,‬אלא ישתמש‬ ‫ראשונים )האוניברסיטה הפתוחה‪,(2004 ,‬‬
‫שהוא תרגום של ‪:‬‬
‫המערב‬ ‫בהם לצורך הדגמת היסודות והעקרונות השונים‬
‫‪P. Barry, Beginning Theory: An Introduction‬‬
‫"כיפה אדומה" – מקרה מבחן לשאלת‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫הכלולים בהגדרה‪.‬‬
‫‪to Literary and Cultural Theory‬‬
‫מושג הילד‬
‫‪(Manchester University Press, 1995).‬‬
‫הדימוי העצמי של הסופר לילדים‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫והאילוצים המערכתיים בכתיבה‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הספר תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות‬
‫לילדים‬ ‫מסיפור לתאוריה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫בנות זמננו‪ ,‬צעדים נוספים מאת ח' הרציג‬
‫מקרה מבחן‪" :‬דני אלוף העולם" מאת‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫תהליך הקריאה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2005 ,‬הספר מרחיב‬
‫רואלד דאל‬ ‫אירועים ודרכי קישורם‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫ומשלים את ספרו של בארי‪ .‬הדיונים מלוּוים‬
‫טקסטים בעלי מעמד אמביוולנטי‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫דמויות ואפיונן‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫בהדגמות באמצעות מאמרי ביקורת‪.‬‬
‫מקרה מבחן‪" :‬הרפתקאות אליס בארץ‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫מספרים ורמות סיפוריות‬ ‫ַ‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫אסופה ובה חמש סקירות )מתורגמות‬
‫הפלאות"‬ ‫דרכי מבע וסוגי מיקוד‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫לעברית( הדנות בהרחבה בכמה אסכולות‪.‬‬
‫מקרה מבחן‪ :‬עיבודי "הרפתקאות אליס‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫יחידות ‪ 10-9‬סגנון הסיפורת‬ ‫הסטודנטים יתמקדו בשתיים מהן‪.‬‬
‫בארץ הפלאות" לילדים קטנים‬ ‫אסופה ובה מאמרי ביקורת המנתחים יצירות‬
‫ילדים ומבוגרים בספרות הילדים הלא‪-‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫חומר הלימוד כולל מקראה ובה מבחר סיפורים‬ ‫ספרות בכליהן של האסכולות השונות‪.‬‬
‫רשמית‬ ‫המדגימים את נושאי יחידות הלימוד‪.‬‬
‫מקרי מבחן‪ :‬ייצוג עולם הילדים‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא ספרותי‪-‬תאורטי‬
‫בטקסטים הלא‪-‬רשמיים‬ ‫הפורמליסטים הרוסים‬
‫מקרה מבחן‪ :‬סדרת "חסמבה" מאת‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫הביקורת החדשה האנגלו‪-‬אמריקנית‬
‫יגאל מוסינזון‬ ‫הסטרוקטורליזם הצרפתי‬
‫מעמדה של ספרות הילדים ואופיים של‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫פוסט‪-‬סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה‬
‫הטקסטים המתורגמים‬ ‫ביקורת ספרות פסיכואנליטית‬
‫טקסטים שתורגמו ממערכת למערכת;‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫ביקורת ספרות פמיניסטית‬
‫מקרה מבחן‪" :‬מסעי גוליבר"‬ ‫ביקורת ספרות הומו‪/‬לסבית‬
‫לפרק ‪ ,1‬לפרק ‪ 3‬ולפרק ‪4‬‬ ‫נספחים‬ ‫ביקורת ספרות מרקסיסטית‬
‫ביקורת ספרות פוסט‪-‬קולוניאלית‬
‫ספרים נלווים‬ ‫סיכום‪" :‬מהי הספרות והאם חשוב מהי?" מאת‬
‫טקסטים ספרותיים )רצוי לקרוא במקור(‪:‬‬ ‫ג'ונתן קאלר‬
‫ר' דאל‪ ,‬דני אלוף העולם )זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬תשמ"ד(;‬
‫ל' קרול‪ ,‬הרפתקאות אליס בארץ הפלאות‬
‫)הקיבוץ המאוחד‪ .(1997 ,‬אפשר לרכוש את‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫הספרים באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫רשימת טקסטים מחקריים מומלצים תפורט‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫בחומר הקורס‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫‪ 10340‬שירתו המוקדמת של ח"נ‬
‫ביאליק )‪*(1900-1890‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים הסיפור העברי‬
‫בראשית המאה ה‪ ,20-‬תמורות בשירה‬
‫העברית בין תש"ח לתש"ך‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס בין ציון לציונות – ‪.1914-1881‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן מירון‪ ,‬ד"ר מירי טלמון;‬
‫נילי לנסברגר )עריכה(‬
‫מטרות הקורס‬
‫התוודעות ליצירתו המוקדמת של ביאליק‪,‬‬
‫להתפתחותה‪ ,‬להתגבשות נושאיה‪ ,‬לצורותיה‪,‬‬
‫לתבניות היסוד שלה ולז'אנרים שבהם‬
‫נכתבה‪.‬‬
‫הצעת תפיסה כוללת של התפתחות אישיותו‬
‫היוצרת של ביאליק בשלבי העיצוב‬
‫הראשוניים והמכריעים שלה‪ ,‬והעמדתה לדיון‬
‫לעומת תפיסות אחרות‪.‬‬
‫הבנה היסטורית של התהליכים ששינו את פני‬
‫השירה העברית והספרות העברית בכללה‬
‫בתקופת המעבר מן ההשכלה אל "התחייה"‪.‬‬
‫מיומנות בניתוח דברי שירה‪.‬‬
‫מיומנות בניתוח תהליך היווצרותו של שיר‪,‬‬
‫בשימוש במהדורה מדעית של טקסט שירי‪,‬‬
‫ובהפקת לקחים ספרותיים מהבדלי גרסאות‬
‫שבין נוסחיו השונים של שיר אחד‪.‬‬
‫הבנה תאורטית בבעיות הכרוכות בעיצובו של‬
‫הקול הדובר בשירה‪ ,‬ובבעיות הקשורות‬
‫ביחסים בין היוצר לבין המערכת הספרותית‬
‫הקולטת‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫שירים‪ :‬תר"ן‪-‬תרנ"ח – מהדורה מדעית של שירי‬
‫ביאליק )דביר‪ ;(1983 ,‬שירים )ספריית דביר לעם‪,‬‬
‫תשכ"ג(; ספרו של דן מירון הפרידה מן ה'אני'‬
‫העני )האוניברסיטה הפתוחה‪ ;(1986 ,‬יחידות‬
‫לימוד ומקראת אגרות‪ ,‬מאמרים ושירים מתקופת‬
‫ההשכלה ו"חיבת ציון"‪.‬‬
‫החטיבות העיקריות בקורס‬
‫דימויו של ביאליק כיוצר – ההיבט הביוגרפי‬
‫אפיונו של הקול הדובר בשירה והתגבשות‬
‫הדובר הלירי בשיריו המוקדמים של ביאליק‬
‫הנמען החוץ‪-‬שירי בתקופתו של ביאליק‬
‫דיון בחידוש הפואטי‪-‬ההיסטורי שב"אני"‬
‫האישי‪-‬הלאומי הביאליקאי‪ ,‬ובתהליך‬
‫התקבלותו על רקע המערכת הספרותית‬
‫הקולטת‬
‫שירים שבהם מסתמנת ראשית התנערותו של‬
‫ביאליק מן הדובר הלירי‪-‬אלגורי ומתבניות‬
‫צורניות וסגנוניות קודמות‬
‫ניסיונותיו של ביאליק בתחום השירה‬
‫הפואמטית‪ -‬מימטית‬
‫פקפוקיו של ביאליק ברצינות ובערך של‬
‫השירה בכלל ושל "שירת ישראל" בפרט‪,‬‬
‫והמפנה בגיבושו של ה"אני" הלירי‬
‫הביאליקאי – מתן תוקף לשירה אישית‬
‫גיבושו של ה"אני" הלירי – השירה‬
‫האוטוביוגרפית‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10738‬תאטרון בחברה‬ ‫‪ 10215‬החיזיון השקספירי‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬
‫ואנתרופולוגיה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא‬
‫לדרמה ולתאטרון‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אליס שלוי‪ ,‬ד"ר אליזבת‬
‫פרוינד )כתיבה(; רינה סקוטלסקי‪ ,‬לאה הספל‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן אוריין‪ ,‬ד"ר נפתלי שם‬ ‫)עריכה(‬
‫טוב‪ ,‬ד"ר מיכל סגל‪ ,‬מזלית חיים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות נבו‪ ,‬פרופ' מאיר רוסטון‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' אלי רוזיק‪-‬רוזן‪,‬‬
‫ד"ר שרון אהרונסון‪-‬להבי‪ ,‬ד"ר זמירה הייזנר‬ ‫הקורס מפגיש את הסטודנטים עם עולמו של‬
‫שקספיר ועם ארבעה ממחזותיו‪ ,‬ומאפשר להבין‬
‫הקורס מציע מתודולוגיה מקיפה ללימוד היבטיו‬
‫את הקשר בין הרקע ההיסטורי‪ ,‬התרבותי‬
‫החברתיים של התאטרון‪ ,‬ומדגים זאת בעזרת‬
‫והרוחני של התקופה לבין היצירות‪ ,‬ואת‬
‫רפרטואר התאטרון בישראל‪ .‬הנחת היסוד היא כי‬
‫מורכבותו של הטקסט השקספירי‪.‬‬
‫תאטרון אמנם אינו "משקף" מציאות כנתינתה‪,‬‬
‫אלא הוא מעצב אותה לצרכים מסוימים של‬
‫קבוצות בחברה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ואולי דווקא בשל‬
‫מטרות הקורס‬
‫הבנת המחזות הנלמדים‬
‫כך‪ ,‬הזיקות הקיימות בינו לבין המציאות‬
‫הכרת התאטרון האליזבתני ומוסכמותיו‬
‫החברתית מאפשרות חשיפה של קונפליקטים‬
‫הכרת מושגי יסוד של השקפת העולם‬
‫מוצנעים וגלויים‪ .‬מושגי המתודה שאולים‬
‫האליזבתנית הנחוצים להבנת המחזות‬
‫מתחומי התאוריה הספרותית‪ ,‬הסוציולוגית‬
‫פיתוח כושר קריאה והבנה של טקסט דרמטי‬
‫והתרבותית‪ .‬הדיון במתודה ערוך כך שתחילתו‬
‫הקניית הכלים הדרושים לניתוח סוגים שונים‬
‫ברקע החברתי והתרבותי‪ ,‬המשכו במרכיבי‬
‫של מחזות ופיתוח קריטריונים להבדלה בין‬
‫ההצגה וסופו בהתקבלותה‪ .‬המתודולוגיה‬
‫ז'אנרים דרמטיים‬
‫המוצעת היא מעין תפריט לחקר התאטרון וגם‪,‬‬
‫העמקת המודעות לבעיות התאטרון‬
‫בהמרה מתאימה‪ ,‬לחקר טקסטים תרבותיים‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫יחידות הלימוד ‪ 2-1‬הן יחידות מבוא העוסקות‬
‫במושגי יסוד של השקפת העולם והבימה‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫האליזבתנית‪ ,‬וכן בטקסט השקספירי‪ .‬יחידות‬
‫קונטקסט‬ ‫הלימוד ‪ 11-3‬מוקדשות לניתוח ארבעה מחזות‪,‬‬
‫רפרטואר‬ ‫ומדריכות את הסטודנטים בקריאתם תוך ניתוח‬
‫שדה‬ ‫היבטים שונים כגון‪ :‬עלילה‪ ,‬מבנה‪ ,‬דמויות‪ ,‬לשון‬
‫התכוונות‬ ‫ודימויים‪ ,‬מוטיבים‪ ,‬ונושאים נוספים בכל אחד מן‬
‫אינטר‪-‬טקסטואליות‬ ‫המחזות הנלמדים‪ .‬יחידות הלימוד והמחזות‬
‫טקסט‬ ‫נלמדים בעברית‪.‬‬
‫דמויות‬
‫סוציו‪-‬נרטיב‬ ‫חומר הלימוד‬
‫סוציו‪-‬סמיוטיקה‬ ‫יחידות ‪ 2-1‬הרקע התרבותי והרוחני של‬
‫סוציו‪-‬לינגוויסטיקה‬ ‫התקופה; סקירה של מכלול‬
‫התקבלות והשפעות‬ ‫יצירתו הדרמטית של שקספיר‬
‫‪.1‬‬ ‫והבימה האליזבתנית‬
‫‪.2‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫יחידות ‪ 4-3‬חלום ליל קיץ‬
‫ספרו של ד' אוריין‪ ,‬תאטרון בחברה‬ ‫יחידות ‪ 6-5‬הנרי הרביעי – חלק א‬
‫‪.3‬‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(2008 ,‬‬ ‫יחידות ‪ 9-7‬המלך ליר‬
‫‪.4‬‬ ‫מקראה‬ ‫יחידות ‪ 11-10‬הסערה‬
‫ארבעה מחזות‬
‫מדריך למידה‬ ‫הסטודנטים מתבקשים לרכוש את המחזות‪ ,‬לבד‬
‫צפייה בהצגות תאטרון‬ ‫מהמחזה הנרי הרביעי – חלק א‪ .‬אפשר לרכוש‬
‫‪.5‬‬
‫את המחזות באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪.6‬‬ ‫אמצעי עזר‪ :‬סרטי ‪ ,DVD‬בהם שקספיר‬
‫ותאטרונו‪ ,‬הנרי הרביעי – א‪ ,‬המלך ליר‪ ,‬הסערה‪.‬‬
‫‪.7‬‬ ‫הסרטים נשלחים לסטודנטים בהשאלה למשך‬
‫הסמסטר של לימוד הקורס‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫*‬
‫‪58‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10334‬העולם בסיפורת‪ :‬חיקוי‪-‬‬ ‫‪ 10335‬הקבוצה הכנענית‪ :‬בין‬ ‫‪ 10346‬ספרות ואידיאולוגיה בא"י‬

‫מציאות או ארגון אמנותי?*‬ ‫אידיאולוגיה וספרות*‬ ‫בשנות השלושים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים‬ ‫של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫של עם ישראל בעת החדשה‬
‫הסיפור העברי בראשית המאה ה‪ ,20-‬גיבור‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫ואנטי‪-‬גיבור ברומן המודרני‪ ,‬הסיפורת‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם לפחות קורס אחד בספרות‪,‬‬ ‫קודמים‪ ,‬בכללם רצוי לפחות שני קורסים‬
‫הישראלית בשנות השישים‪ ,‬מוסכמות יסוד‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫בספרות עברית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫של הרומן במאה ה‪ ,19-‬בין בדיון לממשות –‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫סוגים בסיפור הישראלי‪ ,‬מגמות בסיפורת‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס הסיפורת הישראלית בשנות‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים סיפורת ישראלית‬
‫הישראלית של שנות השמונים‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫השישים‪.‬‬ ‫בשנות השישים‪ ,‬בין ציון לציונות ‪,1914-1881‬‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫מגמות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר רחל‬
‫ויסברוד‪ ,‬ד"ר רקפת סלע‪-‬שפי‪ ,‬מיכל לוי;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ )כתיבת הספר(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה הרציג )כתיבה(;‬ ‫לאה הספל )עריכה(‬ ‫ד"ר בשמת אבן‪-‬זהר‪ ,‬ד"ר רחל ויסברוד )כתיבת‬
‫אילנה דן )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' זיוה בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' דן לאור‬ ‫מדריך הלמידה(; לאה הספל )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מאיר שטרנברג‬ ‫הקורס סוקר את צמיחת הכנעניות ואת פעילות‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' זיוה בן פורת‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬
‫הקבוצה הכנענית ומחולליה‪ ,‬דן באידיאולוגיה של‬ ‫פרופ' בועז ערפלי‪ ,‬פרופ' זהר שביט‪ ,‬פרופ' יעקב‬
‫הקורס עוסק במעמדו כפול הפנים של העולם‬ ‫הקבוצה וביצירות הספרות שלה ומנתח את‬ ‫שביט‪ ,‬נורית חרמון‬
‫הבדיוני ביצירת הספרות כמבנה דמוי מציאות‪,‬‬ ‫הזיקה ביניהן‪ .‬מטרותיו‪:‬‬
‫הקורס עוסק בניתוח הקשרים שבין הספרות‬
‫המתנהל על‪-‬פי עקרונותיה של חוקיות "טבעית"‪,‬‬ ‫א‪ .‬לתאר את תוכני האידיאולוגיה הכנענית‪,‬‬ ‫לאידיאולוגיות חברתיות ובוחן לשם כך תהליכים‬
‫וכמתווך של מגמות ואפקטים אסתטיים‪ ,‬הווה‬ ‫מקורותיה‪ ,‬ויחסיה עם הספרות הכנענית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבסס כלים לניתוח עצמאי של יצירות פרוזה‬ ‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬אידיאולוגיים וספרותיים‬
‫אומר – מתנהל על‪-‬פי חוקיות אמנותית‪ .‬הקורס‬
‫ושירה כנעניות ולבדיקת היחס בינן לבין‬ ‫בשנות השלושים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לאחר ארבעה‬
‫מאפשר להתנסות בעיסוק תאורטי בספרות‬
‫האידיאולוגיה הכנענית‪ ,‬ובין ספרות‬ ‫פרקי מבוא העוסקים ברקע ההיסטורי‪,‬‬
‫ובקריאת מאמרים בתחום תורת הספרות‪ ,‬ומקנה‬
‫לאידיאולוגיה בכלל‪.‬‬ ‫בפוליטיקה‪ ,‬באידיאולוגיה ובספרות של היישוב‬
‫יכולת חשיבה מופשטת ויישומית בתחום זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לנתח את אופי הקבוצה הכנענית ואת יחסיה‬ ‫העברי בארץ‪-‬ישראל בשנות השלושים‪ ,‬מתמקד‬
‫הסטודנטים יוכלו להכין עבודה סמינריונית‬ ‫עם המציאות שבה פעלה‪ ,‬ותוך כך להאיר‬ ‫הקורס בהצגת המערכת הספרותית באמצעות‬
‫שעניינה ביישום התאוריה הנלמדת על חטיבות‬ ‫היבטים חברתיים‪ ,‬תרבותיים וספרותיים‬ ‫שלושה כתבי עת ספרותיים‪ :‬מֹאזְ ניים‪ִ ,‬גּ ְליוֹנוֹת‬
‫ספרות‪ ,‬על יצירה בודדת‪ ,‬או על היבט ספרותי‬ ‫במציאות זו‪.‬‬ ‫טוּרים‪.‬‬
‫ו ִ‬
‫ספציפי‪ ,‬על‪-‬פי קורסים קודמים שלמדו או על‪-‬פי‬
‫בחירתם‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬
‫רקעה ומקורותיה של ההשקפה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬ובו הפרקים‪:‬‬
‫מבנה הקורס וחומר הלימוד‬ ‫הכנענית‪ ,‬דרכי ביטויה והשפעתה‬
‫הסוגיה התאורטית שבה עוסק הקורס משמשת‬ ‫במציאות הישראלית‬ ‫פרק ‪ 1‬המערכת הפוליטית והמערכת‬
‫כנקודת הצטלבות של שלושה מישורים‪ :‬טקסטים‬ ‫האידיאולוגיה הכנענית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫הספרותית בשנות השלושים‬
‫ספרותיים‪ ,‬תאוריות כלליות של הספרות‪ ,‬תקופות‬ ‫תביעותיה של האידיאולוגיה הכנענית‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פרק ‪ 2‬האידיאולוגיות במערכת הפוליטית‬
‫ודורות בסיפורת‪.‬‬ ‫מן הספרות העברית‬ ‫ובמערכת הספרותית‬
‫יסודות התאוריה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫שירת רטוש ויחסיה עם האידיאולוגיה‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫פרק ‪ 3‬ההבדלים בין כתבי העת במישור‬
‫ניתוח של שתי יצירות ספרות‪,‬‬ ‫יחידות ‪4-2‬‬ ‫הכנענית‬ ‫האידיאולוגי‬
‫שירה אידיאולוגית מוצהרת )יונתן‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫פרק ‪ 4‬עמדות פואטיות‬
‫"אמה" ו"טום ג'ונס"‪,‬‬ ‫רטוש‪ ,‬אהרן אמיר(‬
‫המדגימות עמדה שונה ביחס‬ ‫פרק ‪ 5‬הסיפורת של המרכז )הזז(‬
‫הסיפורת הכנענית ואופני היענותה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫למעמדו של העולם הבדיוני‬ ‫לתביעות האידיאולוגיות והספרותיות‬ ‫פרק ‪ 6‬הקשר בין ספרות לאידיאולוגיה‬
‫בטקסט הספרותי‬ ‫של הכנעניות‬ ‫ביצירתו של הזז‬
‫אריסטו ושקלובסקי – שתי‬ ‫יחידה‪5‬‬ ‫פרק ‪ 7‬הסיפורת של כתב העת "גיליונות"‬
‫לקורס נלווית אסופה הכוללת מאמרים שעניינם‬ ‫פרק ‪ 8‬הקשר בין ספרות לאידיאולוגיה‬
‫תאוריות על ספרות‬ ‫הקבוצה הכנענית וספרותה‪ ,‬וכן התבטאויות של‬
‫יישום התאוריה לגבי חטיבות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫ב"גיליונות"‬
‫חברי הקבוצה שהתפרסמו בכתב העת אלף‪.‬‬
‫ספרות כפי שנלמדו בקורסים‬ ‫פרק ‪ 9‬הסיפורת של "טורים"‬
‫קודמים‬ ‫ספרים נלווים‬ ‫פרק ‪ 10‬היחסים בין ספרות לאידיאולוגיה‬
‫תורת ההנמקה בפרספקטיבה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫ספריו של יונתן רטוש‪ :‬ספרות יהודית בלשון‬ ‫בכתב העת "טורים"‬
‫עכשווית‬ ‫העברית‪ ,‬ראשית הימים‪ ,‬שירי חרב‪ ,‬חופה‬
‫שחורה; וספרו של ס' יזהר‪ ,‬ארבעה סיפורים‪.‬‬ ‫מקראה הכוללת חומר מקורות‪ :‬סיפורים‬
‫אפשר לרכוש את הספרים באמצעות‬ ‫שנלקחו מכתבי עת ספרותיים‪ ,‬מאמרים‬
‫ספרים נלווים‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫אידיאולוגיים וקטעי ספרים ומאמרים‬
‫ג'יין אוסטן‪ ,‬אמה )הקיבוץ המאוחד(; הנרי‬ ‫המספקים רקע היסטורי וחברתי‪.‬‬
‫פילדינג‪ ,‬טום ג'ונס )מוסד ביאליק(; אריסטו‪,‬‬
‫פואטיקה )הקיבוץ המאוחד(‪ .‬אפשר לרכוש את‬ ‫מדריך למידה המסייע בהבנת קטעי המקורות‬
‫הספרים באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫שבמקראה ובניתוחם לפי החומר הנלמד בספר‬
‫הקורס‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10916‬נרטיב – עיון רב‪-‬תחומי*‬ ‫‪ 10561‬לא על המילה לבדה‪ :‬סוגיות‬ ‫‪ 10378‬ג'יין אוסטן – גישות בביקורת‬
‫יסוד בתרגום*‬ ‫הספרות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬ ‫נושא‪ :‬ספרות כללית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים בתחום ספרות כללית ו‪/‬או בתחום‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם לפחות אחד מבין הקורסים‬
‫ספרות עברית ובכללם הקורס הפואטיקה של‬ ‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע‪ ,‬מבוא‬ ‫הפואטיקה של הסיפורת‪ ,‬גיבור ואנטי‪-‬גיבור‬
‫הסיפורת‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫לפואטיקה של ספרות ילדים‪ ,‬ואחד מבין‬ ‫ברומן המודרני‪ ,‬מוסכמות יסוד של הרומן‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫הקורסים לשון‪ ,‬חברה ותרבות‪ ,‬מבוא‬ ‫במאה ה‪) 19-‬מביניהם מומלץ הקורס‬
‫לבלשנות‪ ,‬פרקים בתולדות הלשון העברית‪:‬‬ ‫הפואטיקה של הסיפורת(‪ ,‬וכן עמידה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נילי דינגוט )כתיבה(‪ ,‬נגה שי‬ ‫החטיבה הקלאסית‪ ,‬פרקים בתולדות הלשון‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫)עריכה(‬ ‫העברית‪ :‬החטיבה הביניימית‪ ,‬פרקים‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שולמית אלמוג‪ ,‬פרופ' אורה לימור‪,‬‬
‫ד"ר ערן חיות )חלק מפרק ‪ ,(4‬ד"ר עמית מרכוס‪,‬‬ ‫החטיבה‬ ‫העברית‪:‬‬ ‫הלשון‬ ‫בתולדות‬
‫ד"ר אילה עמיר‬ ‫המודרנית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נילי דינגוט )כתיבה(‪ ,‬הדר‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫יעקובסון‬
‫מושג הנרטיב חרג זה מכבר מתחום התאוריה של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' הלל דלסקי‪ ,‬ד"ר רות גינצבורג‪,‬‬
‫הסיפורת וחדר למגוון של תחומי ידע‪ .‬על רקע‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רחל ויסברוד )כתיבה(‪,‬‬ ‫ד"ר רחל ויסברוד‪ ,‬נורית חרמון‪ ,‬רוני אמיר‬
‫הנרטולוגיה הסטרוקטורליסטית הקלאסית )כפי‬ ‫רוני אמיר )ריכוז הפיתוח ועריכה(‬
‫שהוצגה בקורס הפואטיקה של הסיפורת(‪ ,‬קורס‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' גדעון טורי‬ ‫זהו קורס מונוגרפי‪ ,‬העוסק מצד אחד במכלול‬
‫רב‪-‬תחומי זה בוחן את גלגוליו של המושג‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬ ‫יצירתה הגמורה של ג'יין אוסטן‪ ,‬ומצד אחר‬
‫בארבעה תחומים‪ :‬משפט‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫פרופ' אלדעה ויצמן‪ ,‬פרופ' זהר שביט‪,‬‬ ‫בהיכרות עם היבטים שונים של ביקורת הספרות‬
‫של שיח ונרטולוגיה פוסט‪-‬קלאסית‪ .‬באמצעות‬ ‫פרופ' מרים שלזינגר‬ ‫כפי שהם מתבטאים בפרשנויות של יצירותיה‪.‬‬
‫קריאה צמודה וביקורתית ודיון תאורטי ב‪16-‬‬ ‫הקורס אינו מתמקד במתן פרשנויות ליצירותיה‬
‫מאמרים )מהם רק ארבעה בעברית(‪ ,‬הקורס עוקב‬ ‫הקורס מציג את תורת התרגום כתחום ידע‬
‫של ג'יין אוסטן‪ ,‬אלא בהצגת מבחר פרשנויות‬
‫אחר אופן השימוש במושג הנרטיב ואחר המובנים‬ ‫אקדמי ורב‪-‬פנים‪ ,‬תוך בחינת מושגי יסוד וסוגיות‬
‫קיימות לששת הרומנים שלה‪ ,‬וזאת כדי להציג‬
‫השונים שניתנו לו‪ ,‬ואגב כך בוחן את תפקיד‬ ‫מרכזיות בחקר התרגום בן‪-‬זמננו‪ .‬בקורס נדון‬
‫בעיות ספציפיות בביקורת על יצירותיה‪ ,‬לבדוק‬
‫הסיפור בשלל היבטיה של החוויה האנושית‪ .‬גישת‬ ‫מגוון רחב של נושאים ותופעות – בלשון‪ ,‬בספרות‬
‫הנחות ביקורתיות מובלעות‪ ,‬ולהכיר היכרות‬
‫הקורס היא תיאורית‪ ,‬אך בכל אחד מהתחומים‬ ‫ובתקשורת – מנקודת מבט רב‪-‬תחומית ובין‪-‬‬
‫כללית כמה זרמים בביקורת המאפיינים את‬
‫מוצגות עמדות נוגדות‪ .‬הפרקים כוללים נספחים‪,‬‬ ‫תרבותית‪ ,‬בלוויית דוגמאות מן הספרות‪,‬‬
‫המאה ה‪ .20-‬כמו כן‪ ,‬הקורס מקנה מיומנות‬
‫המסבירים מושגים תאורטיים שמופיעים‬ ‫העיתונות‪ ,‬הקולנוע והטלוויזיה‪.‬‬
‫בקריאת מאמרי ביקורת על טקסט ספרותי‪.‬‬
‫במאמרי הקורס‪ ,‬ותפקידם לתת רקע ולהסביר‬
‫את המסגרת הקונספטואלית לכל אחד‬ ‫הקורס סוקר את המחקר התיאורי‪ ,‬התאורטי‬
‫והיישומי בתחום‪ ,‬תוך בחינת קשרי הגומלין בין‬
‫חומר הלימוד‬
‫מהמאמרים‪.‬‬ ‫ששת הרומנים הגמורים של אוסטן‪:‬‬
‫תוצר התרגום‪ ,‬הפונקציה שלו ותהליך התרגום‬
‫בינה ורחשי לב )תרגום‪ :‬א' אמיר; ספריית‬
‫חומר הלימוד‬ ‫עצמו‪ .‬כן דן הקורס בזיקה שבין תרבות המקור‬
‫מעריב‪(1986 ,‬‬
‫הקדמה‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫לתרבות היעד‪ ,‬ובהשפעת האילוצים ונורמות‬
‫גאווה ומשפט קדום )תרגום‪ :‬א' אמיר;‬
‫נרטיב ומשפט‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫התרגום על המתרגם ועל הכרעותיו‪.‬‬
‫ספריית מעריב‪(1984 ,‬‬
‫נרטיב והיסטוריה‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫מנספילד פארק )תרגום‪ :‬א' אמיר; ספריית‬
‫נרטיב ופסיכולוגיה של שיח‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מעריב‪(1988 ,‬‬
‫נרטיב ונרטולוגיה פוסט‪-‬קלאסית‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר לא על המילה לבדה‪:‬‬
‫אמה )תרגום‪ :‬ר' קלינוב; הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫)פלודרניק(‬ ‫סוגיות יסוד בתרגום )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪(1982‬‬
‫‪.(2007‬‬
‫הטיית לב )תרגום‪ :‬נ' כרמל; כתר‪.(1983 ,‬‬
‫הקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬שמשולב בו‬ ‫תרגום כנושא להגות ולמחקר‬ ‫חלק ‪1‬‬ ‫מנזר נורתאנגר )תרגום‪ :‬ט' בר; אור‪-‬עם‪,‬‬
‫מדריך למידה‪ ,‬וכן על מקראת מאמרים‪.‬‬ ‫הבדלים בין שפות והשלכותיהם על‬ ‫חלק ‪2‬‬ ‫‪(1986‬‬
‫התרגומיות‬
‫ספר הקורס )בעברית( על ג'יין אוסטן )בהיקף‬
‫ערוצי תרגום ייחודיים‪ :‬צפייה ודיבור‬ ‫חלק ‪3‬‬
‫של ‪ 4-3‬יחידות לימוד(‬
‫תרבות היעד‪ :‬דינמיקה של שינויים‬ ‫חלק ‪4‬‬
‫ברב‪-‬מערכת‬ ‫מקראה ובה סקירות על זרמים אחדים‬
‫מאילוצים להכרעות‬ ‫חלק ‪5‬‬ ‫בביקורת הספרות )בתרגום עברי(‪ ,‬אוסף‬
‫הגורמים המשפיעים על הכרעות‬ ‫חלק ‪6‬‬ ‫מאמרים )באנגלית( על ג'יין אוסטן ועל‬
‫המתרגם‬ ‫יצירותיה‪ ,‬וכן שאלות ודיונים במאמרים‪.‬‬
‫מע ֶבר ללשון‬
‫מתרגום לתעביר‪ֵ :‬‬ ‫חלק ‪7‬‬
‫המפגש הראשון בקורס הוא מפגש חובה‪.‬‬
‫ספר הקורס כולל דוגמאות תרגום מגוונות‪ .‬חומר‬
‫הלימוד כולל גם מקראה ובה ‪ 24‬מאמרים )חלקם‬
‫באנגלית( וכן מדריך למידה‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬

‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬
‫סמינריונית‪.‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬העבודה הסמינריונית‬
‫בקורס זה אינה נחשבת במסגרת התואר בוגר‬
‫במדעי הרוח או במדעי הרוח והחברה עם‬
‫התמקדות בספרות )תכנית מצומצמת( וכן עם‬
‫*‬ ‫התמקדות בספרות )תכנית מורחבת(‪ .‬כמו כן היא‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אינה נחשבת במסגרת תעודת ההוראה בספרות‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫ספרות‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10301‬ש"י עגנון‪" :‬עגונות" ו"עידו‬ ‫‪ 10919‬התאטרון הישראלי‪:‬‬

‫נקודות זכות בספרות‬ ‫ועינם" – מקורות‪ ,‬מבנים‪,‬‬ ‫קונפליקטים ותהליכי שינוי*‬
‫משמעויות‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע )‪) (10421‬ר(‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫– משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬ ‫נושא‪ :‬ספרות עברית‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים במדעי החברה והרוח‪ ,‬ובכללם הקורס‬
‫ניצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים בקולנוע ובספרות‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס הסיפור העברי‬ ‫החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא לדרמה ולתאטרון‪,‬‬
‫)‪) (10551‬מ( – משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬ ‫בראשית המאה ה‪ ,20-‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫או אחד מבין הקורסים מבית לאומי למדינה‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫בדרך‪ :‬היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל בין‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים פרקי‬ ‫מלחמות העולם‪ ,‬ישראל בעשור הראשון‪,‬‬
‫תלמוד‪ ,‬סוגיות היסטוריות בעולמם של‬ ‫מגמות בחברה הישראלית‪ ,‬אמצעי תקשורת‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫חכמים‪.‬‬ ‫המונים בישראל וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הלל ויס; לאה הספל‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תורת הספרות‬
‫מבוא למקרא )‪) (10278‬ר( – משובץ במדעי‬ ‫)עריכה(‬ ‫והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬
‫היהדות‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל ורסס‪ ,‬פרופ' דן מירון‪,‬‬
‫פרופ' יהודה פרידלנדר‪ ,‬ד"ר מנוחה גלבוע‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן אוריין‪ ,‬ד"ר נפתלי שם‬
‫מדרש ואגדה )‪) (10446‬ר( – משובץ במדעי‬ ‫טוב‪ ,‬ד"ר זמירה הייזנר; קרין חזקיה )עריכה(‬
‫היהדות‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫קורס זה מיועד להכשיר את הסטודנטים לכתיבת‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עוז אלמוג‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬
‫עבודה סמינריונית בספרות עברית כשלב סופי של‬ ‫ד"ר זמירה הייזנר‪ ,‬פרופ' ירון צור‪ ,‬ד"ר גד קינר‪,‬‬
‫בין יהודים לנוצרים )‪) (10275‬ר( – משובץ‬ ‫הלימודים לתואר ראשון‪ .‬הקורס עוסק בשתי‬ ‫פרופ' מוטי רגב‪ ,‬פרופ' אלי רוזיק‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫יצירות של ש"י עגנון – עגונות ועידו ועינם‪.‬‬
‫הקורס עוסק בתאטרון הישראלי ובאופן‬
‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬ ‫התמודדותו עם שלושת השסעים החברתיים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בישראל‪ :‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬המתח‬
‫ה‪ .18-‬חלק א )‪) (10282‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬ ‫ביחידה ‪ ,1‬המוקדשת לעגונות‪ ,‬ילמדו הסטודנטים‬
‫עמ' ‪.30‬‬ ‫האתני בין אשכנזים למזרחים ומלחמת התרבות‬
‫לעקוב אחר תבניות ספרותיות‪ ,‬ז'אנרים‬
‫בין דתיים לחילונים‪ .‬באמצעות רפרטואר מגוון‬
‫ספרותיים הקשורים בסיפור ומקורות לשוניים‬
‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬ ‫של מחזות והצגות‪ ,‬הקורס בודק כיצד שסעים‬
‫ספרותיים ואידאיים המשוקעים בו‪ .‬הסטודנטים‬
‫ה‪ .18-‬חלק ב )‪) (10463‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬ ‫אלה מעוצבים בתאטרון הישראלי והעברי לאורך‬
‫ילמדו למיינם ולהעריך את משקלם ותפקודם‬
‫עמ' ‪.30‬‬ ‫מאה שנות קיומו‪ ,‬ואת השינויים שחלו ביחסים‬
‫בטקסט‪ .‬כמו כן יוקדש מקום נרחב ביחידה‬
‫שבין הקבוצות במהלך מאה השנים האחרונות‪.‬‬
‫להשוואת הנוסחים של עגונות‪.‬‬
‫אירופה ערש הלאומיות )‪) (10403‬ר( – משובץ‬ ‫מלבד ספרי הקורס ואסופת מאמרים‪ ,‬הקורס‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬ ‫ליחידה ‪ 2‬מצורף ילקוט של דברי ביקורת‬
‫כולל קריאת מחזות וצפייה חווייתית בקטעי‬
‫ופרשנות על הסיפור עידו ועינם‪ ,‬המכיל את‬
‫הצגות שונים‪ .‬הקורס עוסק בפרשנות על‪-‬פי‬
‫גרמניה ‪ :1830-1770‬מאומת תרבות לתרבות‬ ‫מחקריהם ומסותיהם של בכירי החוקרים‬
‫שיטות מחקר חדשניות‪ ,‬ומותיר מקום ליצירתיות‬
‫לאומית )‪) (10513‬מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ'‬ ‫והמבקרים של ספרותנו‪ .‬היחידה מלמדת כיצד יש‬
‫של הסטודנטים בניתוח הטקסטים והמופעים‪.‬‬
‫‪.38‬‬ ‫לקרוא ביקורת על יצירה‪ ,‬וכיצד להבינה‬
‫ולהעריכה‪.‬‬ ‫הקורס מיועד לכל הרוצים להעמיק את ידיעותיהם‬
‫מבוא לאסתטיקה )‪) (10496‬ר( – משובץ‬ ‫בתחום התאטרון‪ ,‬האמנות והתרבות הישראלית‬
‫ביחידה ‪ 3‬אנו מציגים ניתוח של הסיפור עידו‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬ ‫בהיבטיהם החברתיים והפוליטיים‪ .‬קורס זה יכול‬
‫ועינם על‪-‬פי מסלולי מחקר שונים‪ ,‬האופייניים‬
‫להתאים הן לתמידי מדעי הרוח והאמנויות הן‬
‫לעיסוק אקדמי ביצירת ספרות‪ ,‬והבאים להדגים‪,‬‬
‫מבוא לבלשנות )‪) (10143‬פ( – משובץ בבלשנות‪,‬‬ ‫לאלה שעיקר עיסוקם הוא במדעי החברה‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬כיצד יש לנתח‪ ,‬לחקור ולפתח הנחות‬
‫עמ' ‪.49‬‬ ‫קיימות‪ ,‬וכיצד לגלות משמעויות ביצירת ספרות‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫היבטים חברתיים של טקסטים תאטרוניים‬
‫סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת )‪(10250‬‬ ‫יהודים מזרחיים בתאטרון הישראלי‬
‫)ר( – משובץ בבלשנות‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬ ‫ערבים בתאטרון הישראלי‬
‫חילונים ודתיים בתאטרון הישראלי‬
‫משובץ‬ ‫–‬ ‫)ר(‬ ‫)‪(10408‬‬ ‫תקשורת המונים‬
‫בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ספרי הקורס‪ :‬ד' אוריין‪ ,‬הבעיה העדתית‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫בתאטרון הישראלי )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫זכות בספרות‪.‬‬ ‫‪ ;(2004‬ד' אוריין‪ ,‬יהדותו של התאטרון‬
‫הישראלי )הקיבוץ המאוחד‪(1998 ,‬‬
‫מקראה ובה אנתולוגיה של קטעי מחזות‬
‫מדריך למידה‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬

‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫קולנוע‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10648‬תולדות הקולנוע‪ :‬מראשיתו‬ ‫‪ 10421‬סיפורת ישראלית ועיבודיה‬ ‫‪ 10640‬להבין סרטים – מבוא‬
‫ועד הופעת הסרט המדבר‬ ‫לקולנוע‬ ‫לאמנות הקולנוע‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬ספרות ‪ /‬ספרות עברית‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬תקשורת‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס להבין סרטים –‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס להבין סרטים –‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫מבוא לאמנות הקולנוע‪.‬‬ ‫מבוא לאמנות הקולנוע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬נחמן אינגבר‪,‬‬
‫שמואל דובדבני‪ ,‬ד"ר רז יוסף‪ ,‬ד"ר סנדרה מאירי‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר משה צימרמן‪ ,‬דגנית‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר אילן‬ ‫ארז דבורה; אהובה קרן )עריכה(‪,‬‬
‫בורובסקי )כתיבה(‪ ,‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬נחמן אינגבר‬ ‫אבישר‪ ,‬נורית חרמון‪ ,‬ד"ר רחל ויסברוד‪,‬‬ ‫ד"ר דן דאור )תרגום(‪ ,‬ד"ר אודיה כהן‪-‬רז‬
‫ד"ר מירי טלמון; אילנה דן )עריכה(‪,‬‬
‫הקורס מציג את ראשית עיצוב השפה‬
‫שלומית שמר )עיצוב(‬ ‫הקורס מספק היכרות עם הטכניקה והפואטיקה‬
‫והאסתטיקה הקולנועית מהמצאת הקולנוע בסוף‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן מירון‬ ‫של המבע הקולנועי‪ ,‬ומעניק כלים להבנת‬
‫המאה ה‪ 19-‬ועד המעבר לקולנוע המדבר בסוף‬
‫שנות העשרים של המאה ה‪ .20-‬הקורס סוקר‬ ‫המרכיבים המגוונים והעשירים של היצירה‬
‫הקורס עוסק בסרטי קולנוע ישראליים וביצירות‬ ‫הקולנועית‪ ,‬החל בצילום הבודד וברצף הקולנועי‪,‬‬
‫תחנות תרבות מרכזיות בקולנוע האילם‪ :‬החל‬
‫הספרות שעל‪-‬פיהן נוצרו‪ .‬ספר הקורס מקנה‬ ‫וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה‪.‬‬
‫מממציאי הקולנוע אדיסון והאחים לומייר‪,‬‬
‫מיומנות בניתוח סרטים‪ ,‬ומנחה בלימוד עיבודי‬ ‫הקורס מאפשר להבין כיצד המדיום הקולנועי‬
‫המשך במעצבי השפה הקולנועית כגון ד"ו גריפית‪,‬‬
‫יצירות הספרות לקולנוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס סוקר‬ ‫יוצר חוויה והתנסות בדומה לאמנויות אחרות‪,‬‬
‫וכלה באמנים הגדולים של התקופה כגון סרגיי‬
‫את ההיסטוריה והאידיאולוגיה של הקולנוע‬ ‫וכיצד המבע הקולנועי מקדם את העלילה ומסייע‬
‫אייזנשטיין‪ .‬הקורס סוקר את הקולנוע האילם‬
‫הישראלי עד ימינו‪ ,‬על רקע התהליכים שעברו על‬ ‫בהעברת משמעויות ומסרים ברמות שונות‪.‬‬
‫המופתי שנוצר בצרפת‪ ,‬באמריקה‪ ,‬בגרמניה‬
‫החברה והתרבות הישראלית בתקופות השונות‪.‬‬ ‫כמכלול‪ ,‬הקורס מקנה כלים לניתוח‪ ,‬להבנה‬
‫וברוסיה הסובייטית‪.‬‬
‫ולהערכה של יצירות קולנועיות‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על פרקים ‪ 10-1‬בספר‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫יוקרנו סרטים וקטעי סרטים רבים‪ ,‬חלקם‬
‫קיצור תולדות הקולנוע מאת ג'רלד מאסט וברוס‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬סיפור מהסרטים‪ :‬סיפורת‬ ‫נדירים‪ ,‬מתקופות שונות ומסגנונות מגוונים‪,‬‬
‫פ' קאווין )תרגום‪ :‬יורם שדה; האוניברסיטה‬ ‫ישראלית ועיבודיה לקולנוע )האוניברסיטה‬ ‫ואלה ינותחו במפגשי ההנחיה‪ ,‬לפי שיטת ניתוח‬
‫הפתוחה‪ ,(2003 ,‬וכן על צפייה בסרטים‪.‬‬ ‫הפתוחה‪(1993 ,‬‬ ‫שפותחה בקורס‪ .‬זהו קורס בסיסי לא רק לאלה‬
‫פרק ‪ 1‬השנים הראשונות‪ :‬קולנוע לאומי‬ ‫החפצים להעשיר את חוויית הצפייה‪ ,‬אלא גם‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫וקולנוע אישי‬ ‫לאלה המבקשים להשתלב בעתיד בתעשייה‬
‫הרקע להתפתחות הקולנוע והמצאתו‬ ‫פרק ‪ 2‬הוא הלך בשדות‬ ‫כבמאים וכתסריטאים‪.‬‬
‫היוצרים הראשונים של תולדות הקולנוע‪:‬‬ ‫פרק ‪ 3‬שלושה ימים וילד‬
‫אדיסון‪ ,‬לומייר‪ ,‬מלייס ופורטר‬ ‫פרק ‪ 4‬מיכאל שלי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ד"ו גריפית ויצירת התחביר הקולנועי‬ ‫פרק ‪ 5‬השנים הבאות‪ :‬הקולנוע של הזר‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬להבין סרטים )האוניברסיטה‬
‫הקומדיה האילמת‬ ‫והחריג‬ ‫הפתוחה‪ ,(2000 ,‬שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫יצירתו של צ'רלי צ'פלין‬ ‫פרק ‪ 6‬עתליה‬ ‫‪L. D. Giannetti, Understanding Movies,‬‬
‫התפתחותה של הוליווד בשנות העשרה‬ ‫פרק ‪ 7‬חיוך הגדי‬ ‫‪7th ed. (Englewood Cliffs, N.J.: Prentice‬‬
‫והעשרים‬ ‫מדריך למידה מקוון באתר הקורס‬ ‫‪Hall, 1996).‬‬
‫המודרניזם והקולנוע האקספרסיוניסטי‬ ‫סרטים‪:‬‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬
‫הגרמני בשנות העשרים‬ ‫הם היו עשרה‪ ,‬כל ממזר מלך‪ ,‬סאלח שבתי‪,‬‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬
‫פרק ‪ 3‬תנועה‬
‫המודרניזם‪ ,‬המהפכה והקולנוע הסובייטי‬ ‫צ'רלי וחצי‪ ,‬מסע אלונקות‪ ,‬החולמים‪ ,‬אוונטי‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬
‫בשנות העשרים‬ ‫פופולו‪ ,‬קלרה הקדושה‪ ,‬בופור‪.‬‬ ‫פרק ‪ 5‬פסקול‬
‫המודרניזם והקולנוע הצרפתי בשנות‬ ‫הסרטים יימסרו לסטודנטים בהשאלה למשך‬ ‫פרק ‪ 6‬משחק‬
‫העשרים‬ ‫הסמסטר‪ .‬עותקי הסרטים הנוספים הנדונים‬ ‫פרק ‪ 7‬דרמה‬
‫המעבר לקול‬ ‫בקורס יעמדו לרשות הסטודנטים בספריית‬ ‫פרק ‪ 8‬סיפור‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬מקצתם יופצו‬ ‫פרק ‪ 9‬ספרות‬
‫למרכזי לימוד ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫פרק ‪ 10‬אידיאולוגיה‬
‫ספרים נלווים‪:‬‬ ‫פרק ‪ 11‬תאוריה‬
‫מ' שמיר‪ ,‬הוא הלך בשדות; א"ב יהושע‪,‬‬ ‫פרק ‪ 12‬סינתזה‬
‫ספרו של א' אבישר‪ ,‬אמנות הסרט‪:‬‬
‫"שלושה ימים וילד" בתוך‪ :‬כל הסיפורים;‬ ‫הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי‬
‫ע' עוז‪ ,‬מיכאל שלי; י' בן‪-‬נר‪" ,‬עתליה" בתוך‪:‬‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(1995 ,‬‬
‫אחרי הגשם‪.‬‬ ‫חוברת הדרכה לתרגול החומר הנלמד‬
‫הספרים אינם נמסרים לסטודנטים יחד עם‬ ‫חומרי העשרה והסברה באתר הקורס‬
‫חומר הקורס‪ ,‬אך אפשר לרכוש אותם‬
‫ספר הקורס‪ ,‬הספר הנלווה ויתר החומרים מקנים‬
‫באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מיומנות בניתוח סרטים ומנחים בלימוד נושאי‬
‫הקורס‪ .‬מפגשי ההנחיה בקורס אינם חובה‪ ,‬אך‬
‫מומלץ מאוד להשתתף בהם‪.‬‬

‫סרטים נלווים‬
‫עשרה סרטים ממיטב יצירות הקולנוע יישלחו‬
‫לסטודנטים בהשאלה‪ .‬סרטים אלה נועדו להכנת‬
‫מטלות הקורס וכהכנה לבחינה‪ .‬תשעה סרטים‬
‫נוספים – לעבודה עם חוברת ההדרכה – עומדים‬
‫לרשות הסטודנטים בספריית האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫קולנוע‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10693‬מיתוס ואתוס בקולנוע‬ ‫‪ 10655‬הקולנוע כהיסטוריה – לדמיין‬ ‫‪ 10683‬תולדות הקולנוע‪ :‬מהוליווד‬

‫הישראלי‬ ‫ולביים את המאה ה‪20-‬‬ ‫הקלאסית לניאו‪-‬ריאליזם‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫האיטלקי‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס להבין סרטים –‬ ‫של העת החדשה‬
‫מבוא לאמנות הקולנוע‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס להבין סרטים –‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים להבין סרטים –‬
‫מבוא לאמנות הקולנוע‪.‬‬ ‫מבוא לאמנות הקולנוע‪ ,‬תולדות הקולנוע‪:‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אניטה שפירא‪ ,‬ד"ר ליאת‬ ‫מראשיתו ועד הופעת הסרט המדבר‪.‬‬
‫שטייר‪-‬לבני )כתיבה(‪ ,‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר יעל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה זנד‪ ,‬דגנית בורובסקי‬
‫מונק; בת‪-‬חן פירסט )עריכת מדריך צפייה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר משה‬
‫ולמידה(‬ ‫פרופ' אייל נווה‪ ,‬ד"ר מירי טלמון‬ ‫צימרמן‪ ,‬נחמן אינגבר‪ ,‬דגנית בורובסקי‪ ,‬ענבר‬
‫שחם; מיכל צימרמן )עריכה(‬
‫הקורס מתמקד בייצוג הקולנועי וההיסטורי של‬ ‫במרכזו של הקורס עומדת הסוגיה כיצד סרטי‬
‫סוגיות נבחרות באתוס הציוני‪ ,‬כגון‪ :‬דמות הצבר;‬ ‫הקורס עוסק בתהליכים המרכזיים שהתרחשו‬
‫הקולנוע‪ ,‬העלילתיים והתיעודיים כאחד‪ ,‬שיחזרו‬
‫ההתיישבות העובדת; מערכת היחסים בין יהודים‬ ‫בקולנוע משלהי שנות העשרים ועד שנות‬
‫את האידיאולוגיות ואת המאורעות המרכזיים‬
‫לערבים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מראשית ימי הציונות ועד‬ ‫החמישים של המאה ה‪ .20-‬הקורס מלווה את‬
‫במאה ה‪ .20-‬כמו כן‪ ,‬הקורס בוחן בצורה‬
‫‪ ;1948‬מלחמת תש"ח; קיבוץ הגלויות ועוד‪.‬‬ ‫תהליך בנייתו והנחלתו של המבנה הקלאסי‬
‫ביקורתית את מקומו של הקולנוע בבנייתה של‬
‫הקורס מעמת בין דימויים‪ ,‬מיתוסים וסיפורים‬ ‫בקולנוע‪ ,‬ובוחן את התקופות הגדולות של‬
‫תודעה היסטורית‪ ,‬תורם להרחבת הידע הכללי על‬
‫מקובלים מהווי הציונות‪ ,‬לבין ראייה ביקורתית‬ ‫הקולנוע ההוליוודי‪ ,‬הצרפתי והאיטלקי‪ ,‬תקופות‬
‫העבר הקרוב‪ ,‬ויוצר באמצעות הקולנוע תובנה‬
‫מאוחרת יותר של אותן סוגיות‪ .‬הדיון משקף את‬ ‫שבהן התאפיין הקולנוע בזוהר ובתחכום‪ ,‬אך גם‬
‫טובה של המאה ה‪ .20-‬הקורס מראה שיש לא‬
‫השינויים שחלו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‬ ‫באיכות ובעומק‪ .‬הקורס עוקב אחר הפיכתו של‬
‫מעט תפיסות עולם משותפות בין סיפור‬
‫בנוגע להתייחסות למיתוסים ולסיפורים שעליהם‬ ‫הקולנוע ממדיום פופולרי ועממי לאמנות גבוהה –‬
‫ההיסטוריה בתמונות נעות לבין סיפורה במילים‪.‬‬
‫נבנה האתוס הציוני‪.‬‬ ‫"האמנות השביעית"‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על ספרו של ש' זנד‪ ,‬הקולנוע‬
‫מבנה הקורס‬ ‫כהיסטוריה – לדמיין ולביים את המאה העשרים‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על חלקים מפרקים ‪14-10‬‬
‫סדרת הרצאות מוקלטות )על‪-‬גבי ‪ (DVD‬של‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עם עם עובד‪,‬‬ ‫בספרם המתורגם לעברית של ג'רלד מאסט וברוס‬
‫פרופ' אניטה שפירא‬ ‫‪ ,(2001‬וכן על צפייה בסרטים‪.‬‬ ‫פ' קאווין‪ ,‬קיצור תולדות הקולנוע )תרגום‪ :‬י'‬
‫עשרה סרטים באורך מלא‬ ‫שדה; האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2003 ,‬וכן על‬
‫מדריך צפייה ולמידה הכולל שאלות‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫צפייה בסרטים‪.‬‬
‫ותשובות על ההרצאות והסרטים‬ ‫הדמוקרטיה והקולנוע‬
‫מקראת מאמרים‬ ‫ההמון‪ ,‬הריבון והדמוקרטיה – הרומן המוזר‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫בין הקולנוע לפוליטיקה המודרנית‬ ‫הקולנוע הצרפתי בשנות השלושים ועיצובו‬
‫המהפכה הקומוניסטית בקולנוע‬ ‫של הריאליזם הפיוטי‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הוליווד הקלאסית ותגובתה למשבר הכלכלי‬
‫מבוא – ייצוג אירועים היסטוריים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מאוקטובר האדום ועד קץ האוטופיה –‬
‫קומוניזם וחזון מהפכה ב‪ 24-‬תמונות בשנייה‬ ‫ולנְ יוּ ִדיל‬
‫בקולנוע‬ ‫שיטת האולפנים‪ ,‬הז'אנרים ועיצובה של‬
‫הנרטיב הציוני בסרטים מראשית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫העוני בקולנוע‬
‫אסתטיזציה של מצוקה? – תיעוש‪ ,‬מאבק‬ ‫הוליווד הקלאסית‬
‫המאה ה‪20-‬‬ ‫עבודתם הקולנועית של הבמאים ארנסט‬
‫היהודי החדש‪ :‬דימויו של החלוץ‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מעמדי ומשברים כלכליים כאובייקטים‬
‫פוטוגניים‬ ‫לוביטש‪ ,‬פרנק קפרה‪ ,‬ג'ון פורד‪ ,‬הווארד‬
‫האוטופיה הציונית‪-‬סוציאליסטית‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫הוקס ואלפרד היצ'קוק‬
‫קווים לגיבושה של תרבות יהודית‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫פשיזם ונאציזם בקולנוע‬
‫"האזרח קיין" של אורסון וולס‬
‫חילונית‬ ‫משחור‪-‬לבן לצבעי ה"רטרו" – הפשיזם‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬המקרתיזם והתמוטטותה של‬
‫ארץ ישראל ורוסיה א – הרומן הנכזב‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫והנאציזם מצטלמים‬
‫הוליווד הקלאסית‬
‫עם עולם המהפכה‬ ‫השואה בקולנוע‬ ‫ה"פילם נואר" וסרטי הבעיה החברתית‬
‫ארץ ישראל ורוסיה ב – ייצוג המעבר‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫תעשיית הקולנוע מול תעשיית ההשמדה –‬ ‫בהוליווד בשלהי שנות הארבעים‬
‫מחברת ספר לחברה מערבית‬ ‫מזיס‪ ,‬היהודי הרע‪ ,‬אל שינדלר‪ ,‬הגרמני הטוב‬ ‫עבודתם הקולנועית של ניקולס ריי‪ ,‬ג'ון‬
‫אנחנו ושכנינו א‪ :‬הסכסוך היהודי‪-‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫המלחמה הקרה בקולנוע‬ ‫יוסטון ודגלס סירק‬
‫ערבי – האתוס הדפנסיבי )עד ‪(1936‬‬ ‫מלחמה קרה כמיתוס חם – מקרתיזם ועידן‬ ‫הנאו‪-‬ריאליזם האיטלקי ועבודתם של‬
‫אנחנו ושכנינו ב‪ :‬הסכסוך היהודי‪-‬‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫הגרעין על האקרן‬ ‫רוברטו רוסליני וּויטוריו דה‪-‬סיקה‬
‫ערבי – האתוס האופנסיבי‬ ‫קולוניאליזם וקולנוע‬ ‫הקולנוע הצרפתי והבריטי בשנות החמישים‬
‫)‪(1948-1936‬‬ ‫הקולנוע כזירת קרב – מאקזוטיקה‬
‫מלחמת תש"ח – "חירבת חיזעה"‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫קולוניאליסטית עד התנערותו של העולם ה"לא‬
‫כמשל‬ ‫מערבי"‬
‫הישראלים והשואה א – תפיסת‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫השואה בישראל עד משפט אייכמן‬
‫הישראלים והשואה ב – השינוי‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫בתפיסת השואה בישראל משנות‬
‫השישים ואילך‬

‫‪63‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫קולנוע‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10578‬הקולנוע הפלסטיני*‬ ‫‪ 10534‬מזרח ומערב בקולנוע‬ ‫‪ 10551‬ניצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים‬
‫הישראלי*‬ ‫בקולנוע ובספרות‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫הישראליים*‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬ספרות ‪ /‬ספרות עברית‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס להבין סרטים – מבוא‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מהקורסים להבין‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫לאמנות הקולנוע‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫סרטים – מבוא לאמנות הקולנוע או סיפורת‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ישראלית ועיבודיה לקולנוע וכן קורס נוסף‬ ‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע‪ ,‬להבין‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תולדות הקולנוע‪:‬‬ ‫מתחום הקולנוע או אחד מהקורסים הבאים‪:‬‬ ‫סרטים – מבוא לאמנות הקולנוע‪ ,‬בימי שואה‬
‫מראשיתו ועד הופעת הסרט המדבר‪ ,‬סיפורת‬ ‫מבית לאומי למדינה בדרך‪ :‬היישוב היהודי‬ ‫ופקודה‪ ,‬ישראל בעשור הראשון‪ ,‬מגמות‬
‫ישראלית ועיבודיה לקולנוע‪ ,‬תורת הספרות‬ ‫בארץ‪-‬ישראל בין מלחמות העולם‪ ,‬ישראל‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬הסיפורת הישראלית‬
‫והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫בעשור הראשון‪ ,‬מגמות בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫בשנות השישים‪ ,‬מיתוס ואתוס בקולנוע‬
‫אמצעי תקשורת המונים בישראל וכן עמידה‬ ‫הישראלי‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ג'ורג' ח'לייפי‪,‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫מיטל אלון‪-‬אוליניק )כתיבה(; רינה סקוטלסקי‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תורת הספרות‬
‫)עריכת מדריך למידה(‬ ‫הקורס תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות‬ ‫והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ג'אד נאמן‪ ,‬פרופ' מיכל פרידמן‪,‬‬ ‫בנות‪-‬זמננו‪.‬‬
‫פרופ' מוטי רגב‪ ,‬פרופ' אלי שאלתיאל‪ ,‬ד"ר רחל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר ליאת‬
‫ויסברוד‪ ,‬ד"ר מירי טלמון‪ ,‬ד"ר אורלי לובין‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר אלדד קדם‪,‬‬ ‫שטייר‪-‬לבני )כתיבה(; אהובה קרן )עריכה(‬
‫ד"ר מוסטפא כבהא‪ ,‬ד"ר עאדל מנאע‬ ‫ד"ר ליאת שטייר‪-‬לבני; תלמה מוקדי )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דן מירון‪ ,‬ד"ר רחל ויסברוד‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ירון צור‪ ,‬פרופ' יעקב שביט‪,‬‬ ‫ד"ר אורלי לובין‪ ,‬ד"ר חנה הרציג‬
‫הקורס עוסק במגוון רחב של סרטי קולנוע‬
‫ד"ר מירי טלמון‪ ,‬ד"ר אורלי לובין‬
‫פלסטיניים‪ ,‬החל מהקולנוע הדוקומנטרי של שנות‬
‫השבעים ועד הקולנוע של ימינו‪ .‬בתוך כך נסקרת‬
‫ההיסטוריה והאידיאולוגיה של הקולנוע‬
‫מטרות הקורס‬
‫הפלסטיני שנוצר בתוך גבולות ישראל ומחוץ לה‪,‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הקורס בוחן כיצד תוארו ניצולי השואה בתרבות‬
‫הקורס מבוסס על ספרה של אלה שוחט‪ ,‬הקולנוע‬ ‫הישראלית משלהי שנות הארבעים ועד ימינו‬
‫תוך עמידה על מקומו של קולנוע זה בתרבות‬
‫הישראלי – מזרח‪/‬מערב והפוליטיקה של הייצוג‬ ‫באמצעות הקולנוע והספרות‪ .‬בקורס מתואר‬
‫הפלסטינית ובהיסטוריה הפלסטינית‪ .‬במסגרת‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2005 ,‬ועוסק באחד‬ ‫המפגש המורכב בין ניצולי השואה לבין ילידי‬
‫הקורס מוקדש מקום רחב לניתוח יצירות‬
‫הקונפליקטים המרכזיים בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬השינוי ההדרגתי שחל בתיאור הניצולים‬
‫הקולנוע עצמן‪ ,‬להכרתן ולהבנתן‪ ,‬ויחד עם זאת‬
‫יחסי אשכנזים‪-‬מזרחים‪ ,‬תוך מעקב אחר ייצוגיו‬ ‫בתרבות הישראלית‪ ,‬והתהליכים שהביאו להכרה‬
‫נעשה ניסיון ללמוד מהן על הלכי הרוח בחברה‬
‫בקולנוע הישראלי‪ .‬הקורס עוסק בתפיסות של‬ ‫של התרבות הישראלית בזהויות‪ ,‬במרחבים‬
‫הפלסטינית ועל השינויים שהתרחשו בה‪.‬‬
‫המזרחיוּת בחברה הישראלית‪ ,‬וכן בהחלת‬ ‫ובזיכרונות זרים‪ ,‬ולאימוצם כחלק מההוויה‬
‫הקורס מקנה מיומנויות בניתוח הסרטים שבהם‬ ‫תפיסות אלה על ייצוג היחסים בין ישראלים‬ ‫והתרבות הישראלית‪ .‬בכל המקרים האלה ישמשו‬
‫דן הקורס‪ ,‬ומספק רקע תאורטי להבנת‬ ‫ופלסטינים‪ .‬כמו כן‪ ,‬באמצעות עיון ביצירות‬ ‫ניצולי השואה דוגמה ליחסה של החברה‬
‫התהליכים העוברים על החברה הפלסטינית‪,‬‬ ‫הקולנוע נבדק תהליך התהוות זהותה של החברה‬ ‫הישראלית אל זרים ואחרים בתוכה ומחוץ לה‪.‬‬
‫ולהבנת ההיסטוריה של הקולנוע הפלסטיני‪.‬‬ ‫הישראלית‪ .‬הקורס מוגש עתה בגרסה מעודכנת‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫ספרה של נורית גרץ‪ ,‬מקהלה אחרת‪ :‬ניצולי‬
‫ספר הקורס‪ ,‬נוף בערפל )האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫ציונות וקיבוץ גלויות‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫שואה‪ ,‬זרים ואחרים בקולנוע ובספרות‬
‫ועם עובד‪(2006 ,‬‬ ‫פוסט‪-‬קולוניאליזם‪ ,‬אוריינטליזם‪,‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫הישראליים )האוניברסיטה הפתוחה ועם‬
‫פרק ‪ 1‬כרוניקה של קולנוע פלסטיני‬ ‫ומבוא קולנועי‬ ‫עובד‪(2004 ,‬‬
‫פרק ‪ 2‬מזיכרונות מדממים לזיכרונות פוריים‪:‬‬ ‫הקולנוע הארץ‪-‬ישראלי‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫מקראה‬
‫הקולנוע של שנות השבעים‬ ‫הז'אנר ההרואי‪-‬לאומי‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫מדריך למידה‬
‫פרק ‪ 3‬על המקום והזמן‪ :‬הקולנוע של מישל‬ ‫סרטי הבורקס וייצוג המזרחי‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫ח'לייפי‬ ‫מאוריינטליזם לבורקס‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫פרק ‪ 4‬בלא מקום‪ ,‬בלא זמן‪ :‬הקולנוע של רשיד‬ ‫ייצוג מתקדם של המזרח‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫משהראווי‬ ‫הקולנוע האישי והפוליטיקה של‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫פרק ‪ 5‬הבית וחורבנו‪ :‬הקולנוע של עלי נסאר‬ ‫האלגוריה‬
‫פרק ‪ 6‬דרך ללא מוצא‪Roadblock movies :‬‬ ‫הקולנוע האישי ומגוון הגלים החדשים‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫פרק ‪ 7‬בין הגלות למולדת‪ :‬הקולנוע של אליה‬ ‫מיליטריזם‪ ,‬משמעות הסגנון ושוליות‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫סולימאן‬ ‫הגל הפלסטיני בקולנוע הישראלי‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראת מאמרים ומדריך‬ ‫הפוליטיקה של הפוקליזציה‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫למידה המסייע לתרגול החומר הנלמד‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫החיפוש אחר זהות‪ :‬הקולנוע של הדור‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫במפגשי ההנחיה מתקיימת צפייה מודרכת‪.‬‬ ‫השני להגירה‬
‫המפגשים אינם חובה‪ ,‬אך מומלץ להשתתף בהם‪.‬‬
‫סרטים נלווים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הסרטים שלהם מוקדש דיון נרחב נשלחים‬ ‫הקורס מתבסס על ספר הקורס‪ ,‬מדריך למידה‬
‫וצפייה‪ ,‬מקראה‪ ,‬ואחד עשר סרטים מרכזיים‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫לסטודנטים בהשאלה‪ .‬הסרטים הנוספים עומדים‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬העבודה‬
‫לרשות הסטודנטים בספריית האוניברסיטה‬ ‫בתולדות הקולנוע הישראלי‪.‬‬
‫הסמינריונית בקורס זה אינה נחשבת במסגרת‬
‫הפתוחה‪ ,‬ומקצתם יופצו גם למרכזי הלימוד‬ ‫התואר בוגר במדעי הרוח או במדעי הרוח‬
‫ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫והחברה עם התמקדות בספרות )תכנית‬
‫מצומצמת( וכן עם התמקדות בספרות )תכנית‬
‫מורחבת(‪ .‬כמו כן היא אינה נחשבת במסגרת‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫תעודת ההוראה בספרות‪.‬‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫קולנוע‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10927‬זיכרון‪ ,‬טראומה ופנטזיה‬ ‫‪ 10911‬ז'אנרים של המותחן‬

‫נקודות זכות בקולנוע‬ ‫בקולנוע האמריקאי העכשווי*‬ ‫בקולנוע*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬לימודי תרבות‬
‫)‪) (10734‬ר( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬בהן לפחות ‪ 12‬נקודות זכות בתחום‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס להבין סרטים –‬
‫הקולנוע‪ ,‬ובכללן הקורס להבין סרטים‪ :‬מבוא‬ ‫מבוא לאמנות הקולנוע‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫לאמנות הקולנוע וקורס נוסף בקולנוע‪ ,‬וכן‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬תולדות הקולנוע‪:‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫מראשיתו ועד הופעת הסרט המדבר‪ ,‬תולדות‬
‫סיפורת ישראלית בשנות השישים )‪) (10246‬ר( –‬
‫תולדות הקולנוע‪ :‬מראשיתו ועד הופעת הסרט‬ ‫הקולנוע‪ :‬מהוליווד הקלאסית לנאו‪-‬ריאליזם‬
‫משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.55‬‬
‫המדבר‪ ,‬תולדות הקולנוע‪ :‬מהוליווד הקלאסית‬ ‫האיטלקי‪.‬‬
‫בין בדיון לממשות )‪) (10259‬ר( – משובץ בספרות‪,‬‬ ‫לנאו‪-‬ריאליזם האיטלקי‪ ,‬תורת הספרות‬
‫עמ' ‪.55‬‬ ‫והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ענבר שחם )כתיבה(; רוני אמיר‬
‫מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים‬ ‫)עריכת מדריך הלמידה(‬
‫)‪) (10477‬ר( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.55‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תומס אלזסר‪ ,‬פרופ' נורית‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נורית גרץ‬
‫מגמות בחברה הישראלית )‪) (10495‬ר( – משובץ‬ ‫גרץ‪ ,‬בועז חגין‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר אילן אבישר‪ ,‬דגנית בורובסקי‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫הקורס מבוסס על סדרת הרצאות של פרופ' תומס‬ ‫הקורס עוסק במותחן כמטא‪-‬ז'אנר‪ ,‬ובשישה‬
‫זכות בקולנוע‪.‬‬ ‫אלזסר‪ ,‬שבהן נערכת היכרות עם מחקרים על‬ ‫ז'אנרים שלו‪ :‬ז'אנר הבלש הקשוח‪ ,‬מותחן‬
‫טראומה‪ ,‬זיכרון ופנטזיה‪ ,‬הן של האדם הבודד הן‬ ‫המשטרה‪ ,‬מותחן הריגול‪ ,‬מותחן האימה‪,‬‬
‫של הקולקטיב‪ ,‬ודיון באופן שבו אפשר להשתמש‬ ‫המותחן הפסיכולוגי והמותחן האפל )"פילם‬
‫בהם ככלי בחקר התרבות‪ .‬הקורס מדגים גישות‬ ‫נוּאר"(‪ .‬הקורס מעניק כלים לניתוח מאפיינים‬
‫אלה על סרטים נבחרים מתוך הקולנוע האמריקני‬ ‫תמטיים וצורניים של כל ז'אנר‪ ,‬ומספק היכרות‬
‫העכשווי‪ .‬במהלך הקורס תוצגנה שלוש‬ ‫עם מושגי מפתח ושיטות ניתוח במחקר‬
‫"טראומות גרעין" מרכזיות וייחודיות לתרבות‬ ‫הז'אנרים‪ .‬נדונות בו משמעויות מיתיות‪,‬‬
‫האמריקנית‪" :‬טראומת האויב מבפנים" של כור‬ ‫פסיכולוגיות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות של מוסכמות‬
‫"טראומת האימפריה"‬ ‫ההיתוך הכושל‪,‬‬ ‫ז'אנריות‪ ,‬וההשפעות של גורמים היסטוריים‪,‬‬
‫ו"טראומת הגזע"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייבחנו הייצוגים‬ ‫כלכליים וטכנולוגיים על ההתפתחויות בתוך כל‬
‫הקולנועיים של טראומה והקשר שלהם לחברה‬ ‫ז'אנר‪.‬‬
‫האמריקנית העכשווית ולשינויים הכלכליים‬
‫והחברתיים המתחוללים בה‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מחקר הז'אנרים הקולנועיים – מבוא כללי‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המותחן כמטא‪-‬ז'אנר‪ :‬מאפיינים כלליים‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס ועל צפייה בתשעה‬ ‫ז'אנרים של המותחן בתקופת הראינוע‬
‫סרטים באורך מלא שהספר דן בהם )הסרטים‬ ‫הבלש הקלאסי ומותחן הבלש‬
‫נשלחים לסטודנטים בהשאלה(‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקורס‬ ‫מותחן המשטרה‬
‫כולל‪ ,‬כאמור‪ ,‬את סדרת ההרצאות המוקלטות‬ ‫מותחן הריגול‬
‫של פרופ' תומ ‪7‬ס אלזסר וכן אסופת מקורות‪.‬‬ ‫מותחן האימה‬
‫המותחן הפסיכולוגי‬
‫היכרות עם מרכיבים מרכזיים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫"פילם נואר"‬
‫בעיסוק האקדמי בטראומה‬ ‫ז'אנר ואוטר )‪ :(Auteur‬רומן פולנסקי‬
‫זיכרון ושיכחה קולקטיביים‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫השוואה בין המותחן לז'אנר ההרפתקאות‬
‫היכרות עם טראומות "כור ההיתוך"‪,‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫הגזע והאימפריה‪ ,‬והמפגש עם‬ ‫חומר הלימוד‬
‫פנטזיות של אחרים‬ ‫‪M. Rubin, Thrillers (Cambridge:‬‬
‫דיון בסרט "‪ JFK‬תיק פתוח"‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫‪Cambridge University Press, 1999).‬‬
‫ובטראומת "כור ההיתוך"‬ ‫מקראת מאמרים‬
‫דיון בסרט "פורסט גאמפ"‪ ,‬בטראומת‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫מדריך למידה‬
‫צפייה מודרכת בסרטים במפגשי ההנחיה‪.‬‬
‫הגזע ובטכנולוגיה דיגיטלית‬ ‫המפגשים האלה אינם חובה‪ ,‬אך מומלץ‬
‫מסעות בזמן וטראומת הגזע‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫להשתתף בהם‪.‬‬
‫טראומת האימפריה וסרטי ההצלה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫סרטים באורך מלא )בהשאלה(‬
‫של שפילברג‬
‫פנטזיה‪ ,‬מלודרמה ורב‪-‬תרבותיות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫זיכרון פרוסתטי וחברת הבקרה‬ ‫יחידה ‪9‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫תולדות האמנות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10232‬אמנות הרנסנס באיטליה‬ ‫‪ 10124‬אמנות בעידן הטכנולוגי‬ ‫‪ 10489‬תולדות האמנות‪ :‬מבוא כללי‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬

‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תולדות האמנות‪:‬‬ ‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תולדות האמנות‪:‬‬ ‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫מבוא כללי‪.‬‬ ‫מבוא כללי‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אליק מישורי )כתיבה(;‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אליק מישורי )כתיבה(‪ ,‬פרופ'‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ביאטריס איזנברג‪ ,‬ד"ר אליק‬ ‫קרין חזקיה )עריכה(‪ ,‬נירה ארבל )עיצוב(‬
‫אלעזר וינריב‪ ,‬ד"ר יוני אשר‪ ,‬עדה טיבר‪ ,‬צבי ברס‪,‬‬ ‫מישורי‪ ,‬רות אפטר‪ ,‬נעמי ורמן‪ ,‬נדירה יקיר‪ ,‬נורית‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' גילה בלס‬
‫נעמי דן; לאה הספל‪ ,‬קרין חזקיה )עריכה(‬ ‫לוי‪ ,‬נועה פריצקי‪ ,‬רות מרגלית )כתיבה(; קרין‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' יורם קירש‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר סימונה כהן‪ ,‬ד"ר נבט דולב‪,‬‬ ‫חזקיה )עריכה(‬ ‫ד"ר אסתר לוינגר‪ ,‬ד"ר בני פרל‪ ,‬מירה בנאי‬
‫ד"ר דליה חייטובסקי‪ ,‬פרופ' אביגדור פוסק‪,‬‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬ד"ר זיוה עמישי‪-‬מייזלש‬
‫פרופ' ישראל שצמן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה ברש‪ ,‬פרופ' אברהם קאמפף‬ ‫הקורס מיועד לכל העוסקים במידע חזותי‪,‬‬
‫ולסטודנטים המעוניינים להמשיך בלימוד‬
‫קורס זה עוסק בהרחבה בציור‪ ,‬בפיסול‬ ‫מטרת הקורס להקנות יכולת קריאה והבנה של‬ ‫קורסים בתולדות האמנות וקורסים מעשיים‬
‫ובאדריכלות של אמנות הרנסנס באיטליה במאות‬ ‫עולם הביטוי והצורות שמציגה האמנות‬ ‫בווידאו ובמולטימדיה‪.‬‬
‫ה‪ 14-‬וה‪.15-‬‬ ‫המודרנית‪ .‬התקופה המודרנית באמנות‪,‬‬
‫הקורס עוסק בהצגת מרכיביו הבסיסיים של‬
‫שראשיתה במאה ה‪ 19-‬ועיקרה במאה‬
‫דימוי חזותי באשר הוא‪ .‬באמצעות התבוננות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ה‪ ,20-‬מבטאת שינויים צורניים‪ ,‬רעיוניים‬
‫חודרת ומודרכת בדימויים חזותיים הוא מקנה‬
‫"לידה מחדש"‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫וחברתיים‪ ,‬שהתרחשו עם התפתחות הטכנולוגיה‬
‫את עיקרי ה"שפה" החזותית‪.‬‬
‫"האורות הראשונים"‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫החדישה‪ .‬יחידות הלימוד סוקרות את התפתחות‬
‫"אבות הציור המודרני" – דוצ'ו די‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫הזרמים והסגנונות בתחומי הציור‪ ,‬הפיסול‬ ‫במהלך הקורס הסטודנטים יכירו את תפקידיהם‬
‫בואונינסניה וג'וטו די בונדונה‬ ‫והאדריכלות במאה ה‪ ,20-‬תוך ניסיון לפענח את‬ ‫ואת מאפייניהם של המרכיבים הצורניים של‬
‫ממשיכי דרכם של דוצ'ו וג'וטו‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫הסיבות והגורמים להיווצרותם ולהצביע על‬ ‫הדימוי החזותי‪ :‬קו‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‪ ,‬מרחב‬
‫"התיאור הנכון"‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫השפעתם בעיצוב עולמנו החזותי‪.‬‬ ‫)חלל אמיתי או אשלייתי(; יכירו את תפקידיהם‬
‫אדריכלות המאה ה‪15-‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫ומאפייניהם של המרכיבים התוכניים של הדימוי‬
‫הפיסול במחצית הראשונה של המאה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫החזותי‪ :‬סמלים‪ ,‬מטפורות ואלגוריות חזותיות‪,‬‬
‫ה‪ – 15-‬טבע‪ ,‬אדם‪ ,‬אמנות‬ ‫מבוא‪ :‬אמנות וטכנולוגיה במאה ה‪19-‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫האנשות חזותיות‪ ,‬משחקי מילים‪ ,‬כפל משמעויות‬
‫אספקטים הומניסטיים בפיסול‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הקוביזם בציור ובפיסול‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫וכדומה; יתחילו להתמצא במגוון של טכניקות‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪15-‬‬ ‫פוטוריזם‪ ,‬לז'ה ומונדריאן‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ושל דרכי עבודה שבהן נוצרים דימויים חזותיים‪,‬‬
‫הציור במאה ה‪ – 15-‬ניצנים ראשונים‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫גישות טכנולוגיות לעיצוב ולאמנות –‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫במיוחד ביצירות אמנות; יבינו כיצד נבחן הדימוי‬
‫של סגנון הרנסנס‬ ‫קונסטרוקטיביזם רוסי‪ ,‬דה סטיל‬ ‫החזותי בהקשרים חוץ‪-‬אמנותיים‪ :‬חברתיים‪,‬‬
‫פרספקטיבה‪ ,‬צבע והבעה בציור‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫ובאוהאוז‬ ‫פסיכולוגיים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬לאומיים‬
‫במאה ה‪15-‬‬ ‫אדריכלות במאה ה‪20-‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬
‫הציור בשלהי המאה ה‪ – 15-‬מחקר‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫המכונה בשירות האדם‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר תולדות האמנות‪:‬‬
‫אנטומי‪ ,‬דיוקנאות‪ ,‬תיאורי נוף ואור‬ ‫הגישה הסובייקטיבית‪ ,‬פוביזם‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מבוא כללי מאת א' מישורי )האוניברסיטה‬
‫ואקספרסיוניזם גרמני‬
‫מפגשי ההנחיה ילוו בהקרנת שקופיות ובקטעי‬ ‫הפתוחה‪.(2000 ,‬‬
‫האמנות המופשטת‪ :‬קנדינסקי‪,‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫וידאו‪.‬‬
‫מארק וברנקוזי‬
‫דאדא‪ :‬היחס הדו‪-‬ערכי למכונה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫פרקי הספר‬
‫מרכיביה הצורניים של יצירת האמנות‬ ‫חלק א‬
‫הסוריאליזם‪ :‬הבריחה מכבלי ההיגיון‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫הקו‪ ,‬הצורה והדגם‬ ‫פרק א‬
‫אקספרסיוניזם מופשט‪ :‬מהדמות‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫המרחב‬ ‫פרק ב‬
‫להפשטה וחזרה‬
‫והמרקם‬
‫הצבע ִ‬ ‫פרק ג‬
‫הגלגל חוזר‪ :‬אמנות הפופ‪ ,‬אמנות‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫המחבר )קומפוזיציה(‬
‫ִ‬ ‫פרק ד‬
‫מינימליסטית ואמנות מושגית‬
‫חלק ב התכנים של יצירת האמנות‬
‫במהלך הקורס ייערך ביקור באחד המוזאונים‬ ‫פרק ה סימנים‪ ,‬סמלים ואיקונוגרפיה‬
‫בארץ‪.‬‬ ‫פרק ו איקונולוגיה‪ :‬גישות היסטוריות‪,‬‬
‫חברתיות ואסתטיות‬
‫עזרי לימוד‬ ‫חומרים ודרכי עבודה ביצירות‬ ‫חלק ג‬
‫הקורס מלווה בתכניות טלוויזיה המטפלות‬
‫דו‪-‬ממדיות ותלת‪-‬ממדיות‬
‫בשלבי ההתפתחות של הסגנונות השונים במאה‬
‫טכניקות הרישום והציור‬ ‫פרק ז‬
‫ה‪ .20-‬במרכזי הלימוד יוכלו הסטודנטים לצפות‬
‫טכניקות ההדפס‬ ‫פרק ח‬
‫בתכניות טלוויזיה נוספות‪.‬‬
‫טכניקות הפיסול )א(‪ :‬טכניקות‬ ‫פרק ט‬
‫מסורתיות‬
‫טכניקות הפיסול )ב(‪ :‬טכניקות‬ ‫פרק י‬
‫מודרניות‬

‫במהלך הקורס ייערך ביקור באחד המוזאונים‬

‫בארץ או בגלריה לאמנות‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10594‬סמלים חזותיים ציוניים‬
‫בתרבות הישראלית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫של עם ישראל בעת החדשה‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מהקורסים תולדות‬
‫האמנות‪ :‬מבוא כללי‪ ,‬מבית לאומי למדינה‬
‫בדרך‪ :‬היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל בין‬
‫מלחמות העולם‪ ,‬מיתוסים בתרבות הישראלית‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אליק מישורי )כתיבה(;‬
‫קרין חזקיה )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' מוטי רגב‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דבורה ברנשטיין‪ ,‬ד"ר איילת כהן‪,‬‬
‫פרופ' דוד דה פריס‪ ,‬ד"ר שלום צבר‬
‫הקורס עוסק בדימויים חזותיים‪ ,‬המבטאים כמה‬
‫מהרעיונות הציוניים המוכרים בתרבות‬
‫הישראלית‪ .‬הוא סוקר את ההיסטוריה של‬
‫העיצוב הישראלי‪-‬יהודי‪ ,‬תוך אזכור אופי הוועדות‬
‫הציבוריות שהורכבו כדי להנחות את האמנים‬
‫ביצירתם‪ .‬הקורס מדגים את קשריה של אמנות‬
‫העיצוב הישראלית‪-‬יהודית עם תהליכים‬
‫ולתרבות‬ ‫לחברה‬ ‫האופייניים‬ ‫ואירועים‬
‫הישראלית‪-‬יהודית‪ .‬מטרת העל של הקורס היא‬
‫להקנות לסטודנטים כלים בסיסיים לניתוח כמה‬
‫מהסמלים והדימויים הגרפיים המוכרים להם‬
‫מהתרבות הישראלית‪-‬יהודית המקיפה אותם‪.‬‬
‫לימוד הקורס יקנה לסטודנטים הבנה ושליטה‬
‫בתהליכים המורכבים של מלאכת התרגום של‬
‫רעיונות למונחים חזותיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספרו של א' מישורי‪ ,‬שורו הביטו וראו‪:‬‬
‫איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות‬
‫הישראלית )עם עובד‪ ,‬תש"ס(;‬
‫אסופת מאמרים וטקסטים חזותיים‪ :‬לצד‬
‫המאמרים מופיעים במקראה טקסטים‬
‫חזותיים כגון כרזות‪ ,‬שטרי כסף‪ ,‬בולים ועוד‪.‬‬
‫אלה ישמשו את הסטודנטים בלימוד דרכי‬
‫הניתוח של דימויים חזותיים;‬
‫חוברת הדרכה ללומדים‪ ,‬המסבירה את‬
‫שיטות הניתוח של דימויים חזותיים‬
‫שהקורס עוסק בהם‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫תולדות האמנות‬
‫‪" 10675‬טבע דומם"‪ :‬ממקבץ חפצים‬
‫לחפצים ברשות עצמם‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תולדות האמנות‪:‬‬
‫מבוא כללי‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אליק מישורי )כתיבה(;‬
‫קרין חזקיה )עריכה(‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬ד"ר אסתר לוינגר‬
‫יועצות‪ :‬ד"ר דליה חייטובסקי‪ ,‬ד"ר מירה פרידמן‬
‫ציור של "טבע דומם" מתרכז‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬במקבץ‬
‫של חפצים ערוכים על שולחן או אצטבה‪.‬‬
‫האובייקטים מופקעים מסביבתם היומיומית‪,‬‬
‫והתבוננותנו בהם נעשית מקרוב‪ ,‬מעין פעולת‬
‫התמקדות‪.‬‬
‫הקורס מנסה להתוות רצף רעיוני בהתייחסות‬
‫האנושית לחפצים ובעמדת האמן כלפיהם‪ ,‬בעיקר‬
‫באמנות הציור‪ .‬הקורס מספק הסבר כיצד‬
‫מבטאת יצירת האמנות בתרבות המערבית את‬
‫הלכי הרוח המשתנים מתקופה לתקופה‪.‬‬
‫באמצעות דוגמאות נבחרות מודגמים תהליכי‬
‫השתנותם של חפצים יומיומיים במסגרת ייצוגם‬
‫האמנותי‪ .‬הכרת המסורת של ציורי "טבע דומם"‬
‫תאפשר לסטודנטים להבין עקרונות ומושגים‬
‫באמנות המודרנית והפוסט‪-‬מודרנית‪ ,‬ולעמוד על‬
‫יחס האמן לחפצים‪ .‬בחלקו האחרון של הקורס‬
‫נסקרת תופעה ייחודית לאמנות המודרנית‬
‫והפוסט‪-‬מודרנית‪ :‬החפץ היומיומי זוכה‬
‫בעצמאות ו"עומד ברשות עצמו"‪.‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר "טבע דומם"‪:‬‬
‫מייצוג של חפצים לחפצים של ממש מאת א'‬
‫מישורי )האוניברסיטה הפתוחה‪.(2008 ,‬‬
‫פרקי הספר‬
‫חלק א‪" :‬טבע דומם" בציור מהעולם העתיק עד‬
‫למאה ה‪17-‬‬
‫פרק א טבע דומם באמנות העולם העתיק‬
‫ובאירופה של ימי הביניים והרנסנס‬
‫פרק ב בדרך לעצמאות‪ :‬טבע דומם באמנות‬
‫המאה ה‪ 15-‬וה‪16-‬‬
‫חלק ב‪ :‬טבע דומם כתחום אוטונומי בציור‬
‫פרק ג חפצים כאמצעי הגות על אפסותם‬
‫המתוקה של החיים הגשמיים‬
‫יפּ ַמנְ יָה"‬ ‫פרק ד " ִ‬
‫טוּל ְ‬
‫פרק ה שולחן ערוך לסעודה ולניתוחים‬
‫חלק ג‪ :‬טבע דומם באמנות המודרנית‬
‫פרק ו טבע דומם משלהי המאה ה‪ 18-‬עד אמצע‬
‫המאה ה‪19-‬‬
‫פרק ז טבע דומם במחצית השנייה של המאה‬
‫ה‪19-‬‬
‫חלק ד‪ :‬ממקבץ של חפצים לחפצים של ממש –‬
‫טבע דומם באמנות המאה ה‪20-‬‬
‫יס ִטי‬
‫הקוּבּ ְ‬
‫ִ‬ ‫פרק ח "חפצים נחשקים" בסגנון‬
‫ונגזרותיו‬
‫פרק ט שיבה למסורת משתנה של "טבע דומם"‬
‫ואובייקטים טכנולוגיים‪ֶ -‬מכניים‬
‫מודרניים‬
‫פרק י אובייקטים במרחב‪" :‬טבע דומם" בציור‬
‫המ ַט ִפיזִ י ובאמנות הסוריאליסטית‬ ‫ֶ‬
‫פרק יא החפץ בחברה הצרכנית‪ :‬אמנות הפּוֹפּ‬
‫פרק יב ייצוג של חפצים וחפצים של ממש‬
‫*‬ ‫באמנות הישראלית‬
‫‪67‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10164‬מוסיקה ממבט ראשון –‬ ‫‪ 10158‬מוסיקה ממבט ראשון –‬ ‫‪ 10148‬מוסיקה ממבט ראשון‬
‫שלב ג‬ ‫שלב ב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מוסיקה ממבט‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מוסיקה ממבט‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ראשון‪ ,‬מוסיקה ממבט ראשון – שלב ב‪.‬‬ ‫ראשון‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ורדי )אחראי אקדמי(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ורדי )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר רון‬ ‫ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר רון וידברג‪ ,‬ד"ר בנימין‬
‫ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר רון וידברג‪ ,‬ד"ר בנימין‬ ‫וידברג‪ ,‬ד"ר בנימין פרל; ד"ר בת‪-‬שבע שפירא‬ ‫פרל )כתיבה(‪ ,‬רון קולטון; ד"ר בת‪-‬שבע שפירא‪,‬‬
‫פרל )כתיבה(‪ ,‬פרופ' אמנון שילוח‪ ,‬עודד אסף;‬ ‫לאה הספל‪ ,‬אהובה קרן )עריכה(‬ ‫לאה הספל )עריכה(‬
‫ד"ר בת‪-‬שבע שפירא )עריכה(‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אריה ורדי‬
‫זהו קורס בסיסי המיועד בראש ובראשונה לחובבי‬
‫מוסיקה שאינם בעלי רקע קודם‪ .‬הקורס מומלץ‬
‫קורס זה מהווה המשך והשלמה לקורסים‬ ‫הקורס מהווה המשך לקורס מוסיקה ממבט‬ ‫גם לבעלי ניסיון בנגינה ולקוראי תווים‬
‫מוסיקה ממבט ראשון )‪ (10148‬ומוסיקה ממבט‬ ‫ראשון )‪ ,(10148‬ונלמדים בו פרקים נוספים מן‬ ‫המעוניינים להרחיב את השכלתם בתחום‬
‫ראשון – שלב ב )‪ .(10158‬מטרת הקורס להעמיק‬ ‫הרפרטואר של המוסיקה האמנותית לסוגיה‬ ‫התאוריה המוסיקלית ובהכרת הרפרטואר‪.‬‬
‫את הלימוד בנושאים שנדונו בקורסים הקודמים‬ ‫ולתקופותיה‪ ,‬באמצעות האזנה וניתוח בכלים‬
‫ולהתוודע אל נושאים חדשים‪ ,‬תוך היכרות עם‬ ‫העומדים לרשותם של סטודנטים הנמצאים‬ ‫מטרות הקורס‬
‫יצירות מוסיקליות נוספות מתוך הרפרטואר‬ ‫בראשית לימודיהם המוסיקליים‪ .‬בקורס מתנסים‬ ‫הכרת המקלדת )פסנתר או אורגן( עד כדי‬
‫המערבי‪.‬‬ ‫הסטודנטים גם בתרגול פיתוח השמיעה ובהרחבת‬ ‫יכולת לנגן מנגינות פשוטות עם ליווי בסיסי‬
‫הידע התאורטי שנרכש בקורס מוסיקה ממבט‬ ‫)אפשר לקבל פטור מלימוד נגינה על סמך‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫ראשון‪.‬‬ ‫הוכחת ידע קודם(‬
‫התנסויות סימפוניות‬ ‫הקניית ערכי הקצב‬
‫מוסיקה בקהילות ישראל‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫לימוד כתב התווים‬
‫מוסיקה ומילים – היבטים היסטוריים‬ ‫פרקי בארוק א – הקונצ'רטו לדורותיו; גלגולו‬ ‫הכרת מונחי יסוד במוסיקה )כגון‪ :‬טוניקה‪,‬‬
‫)יחידה ‪ 12‬מתוך הקורס מבוא למוסיקה(‬ ‫של ניגון‬ ‫מז'ור‪ ,‬מינור‪ ,‬מרווח וכדומה( והטמעתם בדרך‬
‫פרקי בארוק ב – סוויטה מהי?; רב‪-‬קוליות‬ ‫של התנסות פעילה‬
‫יחידות הלימוד מלוות בהקלטות של הדוגמאות‬ ‫כלי הנגינה‬ ‫האזנה מודרכת ליצירות מתקופות שונות‬
‫המוסיקליות‪ ,‬המהוות חלק אינטגרלי מן הקורס‪.‬‬ ‫המוסיקה בראי הביצוע‬ ‫והכרת צורות מוסיקליות תוך שילוב הידע‬
‫הסטודנטים יזדקקו למקלדת )פסנתר או אורגן(‬ ‫התאורטי והמעשי שנרכש‪ ,‬להעשרת החוויה‬
‫לתרגול בבית‪ .‬אפשר לקבל אורגנית בהשאלה‪.‬‬ ‫הנוכחות במפגשים חשובה ומומלצת ביותר‪ .‬אחד‬ ‫המוסיקלית‬
‫המפגשים מוקדש להרצאה של בונה כינורות‪.‬‬
‫במהלך הקורס נערך סיור לצפייה בחזרה של‬ ‫במהלך הקורס מתקיימים מפגשים שבועיים‬
‫תזמורת‪.‬‬ ‫בכיתת מקלדות‪ .‬המפגשים כוללים לימוד מושגי‬
‫יסוד‪ ,‬לימוד נגינה והאזנה מודרכת ליצירות‬
‫יחידות הלימוד מלוות בהקלטות של הדוגמאות‬ ‫מוסיקליות‪ .‬הנוכחות במפגשים חשובה ומומלצת‬
‫המוסיקליות‪ ,‬המהוות חלק אינטגרלי מן הקורס‪.‬‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫הסטודנטים יזדקקו למקלדת )פסנתר או אורגן(‬
‫לתרגול בבית‪ .‬אפשר לקבל אורגנית בהשאלה‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫כיתת המקלדת שלב ‪ – 1‬לימוד נגינה‪ ,‬ערכי‬
‫קצב‪ ,‬כתב התווים ומושגים מוסיקליים‬
‫ראשוניים‬
‫נקודת האורגן‬
‫המשפט המוסיקלי‬
‫שירי שוברט – לומדת מולטימדיה‬
‫נושא וּוריאציות‬
‫אשנב לאופרה – "נישואי פיגארו" מאת‬
‫מוצרט‬

‫יחידות הלימוד מלוות בהקלטות של הדוגמאות‬

‫המוסיקליות המהוות חלק אינטגרלי מן הקורס‪.‬‬
‫הסטודנטים יזדקקו למקלדת )פסנתר או אורגן(‬
‫לתרגול בבית‪ .‬אפשר לקבל אורגנית בהשאלה‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10733‬תולדות המוסיקה‬
‫המערבית ב‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא למוסיקה‬
‫או ידע מוסיקלי מקביל‪ ,‬תולדות המוסיקה‬
‫המערבית א‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר בלה ברובר‪-‬לובובסקי‪ ,‬יונתן‬
‫בר‪-‬יהושפט‬
‫הקורס כולל סקירה כרונולוגית של המוסיקה‬
‫הקורס מהווה המשך לקורס תולדות המוסיקה‬
‫המערבית א )‪ ,(10732‬וממשיך את הנרטיב של‬
‫תולדות המוסיקה האמנותית המערבית מ‪1750-‬‬
‫לערך ועד המאה ה‪ .20-‬כקודמו‪ ,‬קורס זה מהווה‬
‫את הבסיס לרכישת ידע נרחב יותר בהיסטוריה‬
‫ובתאוריה של המוסיקה המערבית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫‪D. J. Grout, C. V. Palisca and J. P.‬‬
‫‪Burkholder, eds., A History of Western‬‬
‫‪Music, 7th ed. (New York: W. W.‬‬
‫‪Norton, 2006).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫מקראה ובה טקסטים נבחרים מתורגמים‬
‫מתוך כתבים תאורטיים ופילוסופיים‬
‫מרכזיים‬
‫אנתולוגיה של יצירות שלמות או של חלקי‬
‫יצירות הנלמדות במסגרת הקורס‬
‫דוגמאות מוסיקליות מוקלטות‬
‫)בתקליטורים ובאתר הקורס(‬
‫‪Burkholder (eds.), A History of Western‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫חטיבה ראשונה‪ :‬הסגנון הקלאסי‬
‫יחידה ‪ 1‬הקלאסיקה המוקדמת‪ :‬חידושים‬
‫סגנוניים במוסיקה של ראשית המאה‬
‫ה‪18-‬‬
‫יחידה ‪ 2‬יוזף היידן‬
‫יחידה ‪ 3‬וולפגנג אמדאוס מוצרט‬
‫יחידה ‪ 4‬לודוויג ואן בטהובן‬
‫חטיבה שנייה‪ :‬מוסיקה בתקופה הרומנטית‬
‫יחידה ‪ 5‬רומנטיציזם ומוסיקה בחיבורים‬
‫תאורטיים מן המאה ה‪19-‬‬
‫יחידה ‪ 6‬מוסיקה תזמורתית‬
‫יחידה ‪ 7‬מוסיקה לפסנתר בתקופה הרומנטית‬
‫יחידה ‪ 8‬הליד הגרמני‬
‫יחידה ‪ 9‬האופרה האיטלקית במאה ה‪19-‬‬
‫יחידה ‪ 10‬ריכרד ואגנר והאופרה בגרמניה של‬
‫המחצית השניה של המאה ה‪19-‬‬
‫חטיבה שלישית‪ :‬מוסיקה במאה ה‪20-‬‬
‫יחידה ‪ 11‬מודרניזם‪ :‬מוסיקה אירופית אחרי‬
‫ואגנר‬
‫יחידה ‪ 12‬זרמים במוסיקה האירופית במחצית‬
‫הראשונה של המאה ה‪20-‬‬
‫יחידה ‪ 13‬מגמות חדשות‪ :‬א‪-‬טונליות‬
‫וסריאליזם‬
‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬
‫‪ 10732‬תולדות המוסיקה‬ ‫‪ 10113‬מבוא למוסיקה‬
‫המערבית א‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מוסיקה ממבט‬
‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬ ‫ראשון‪ ,‬מוסיקה ממבט ראשון – שלב ב‪,‬‬
‫מוסיקה ממבט ראשון – שלב ג‪ .‬הקורס אינו‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דורית טנאי‪ ,‬יהונתן בר‪-‬‬ ‫מומלץ למי שאין לו ידע ראשוני בקריאת‬
‫יהושפט‬ ‫תווים ושליטה בסיסית במקלדת או בכלי נגינה‬
‫אחר‪.‬‬
‫המערבית על סגנונותיה השונים‪ ,‬הז'אנרים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ורדי )ראש צוות‬
‫החשובים שהתפתחו בה והמלחינים המרכזיים‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר רון וידברג‪,‬‬
‫שעיצבו אותה‪ .‬הקורס נוגע בשורשים‬ ‫ד"ר בנימין פרל )כתיבה(; ד"ר בת‪-‬שבע שפירא‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬החברתיים וההגותיים של‬ ‫)עריכה(; זאב פרל )עיצוב(‬
‫המוסיקה בכל תקופה ותקופה‪ ,‬ובוחן את‬
‫השינויים שחלו בה לאורך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫לימוד יסודות התאוריה המוסיקלית על כל‬
‫הקורס נפרס על‪-‬פני תקופה ארוכה של יותר‬ ‫היבטיה‪ ,‬עם דוגמאות ממבחר יצירות ומסגנונות‬
‫מאלפיים שנות מוסיקה‪ ,‬מיוון העתיקה‪ ,‬דרך ימי‬ ‫עיקריים בתולדות המוסיקה המערבית; הכרת‬
‫הביניים והרנסנס‪ ,‬ועד סיומה של תקופת הבארוק‬ ‫מקומה של המוסיקה בתרבות כתחום הקשור‬
‫בראשית המאה ה‪ .18-‬לכל תקופה יש מאפיינים‬ ‫באמנויות ובהגות ההומניסטית; פיתוח כושר‬
‫ייחודיים‪ ,‬והם נלמדים תוך הכרת מגוון רחב‬ ‫הבחנה ומודעות בהאזנה למוסיקה‪.‬‬
‫מאוד של דוגמאות מייצגות )חלקן נדירות‬
‫הקורס מיועד בעיקר לבעלי ידע קודם בסיסי‪ .‬עם‬
‫ומרתקות( מתוך יצירותיהם של מלחיני התקופה‬
‫זאת‪ ,‬הוא מתאים גם למוסיקאים מנוסים‬
‫החשובים‪.‬‬
‫המעוניינים להעשיר ולהעמיק את הידע העיוני‬
‫שלהם‪ .‬הקורס מקנה ידע המשמש כבסיס‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המוצעים‬ ‫במוסיקה‬ ‫האחרים‬ ‫לקורסים‬
‫הרצאות מצולמות‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫פרקים נבחרים מן הספר‪:‬‬
‫‪D. J. Grout, C. V. Palisca and J. P.‬‬
‫במהלך המפגשים יושם דגש על תרגול מעשי של‬
‫הנושאים הנלמדים בקורס‪ ,‬תוך הטמעתם‬
‫‪Music, 7th ed. (New York: W. W.‬‬
‫בשמיעה‪.‬‬
‫‪Norton, 2006).‬‬
‫‪J. P. Burkholder and C. V. Palisca (eds.),‬‬
‫‪Norton Anthology of Western Music, 5th‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מערכת הצלילים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫‪ed. (New York: W. W. Norton, 2006).‬‬
‫יחידות ‪ 3-2‬זמן ומקצב במוסיקה‬
‫‪Norton Recorded Anthology of Western‬‬
‫המלודיה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫‪Music (New York: W. W. Norton, 2006).‬‬
‫מז'ור‪ ,‬מינור‪ ,‬מוֹדוּס‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫שיעורי וידאו קונפרנס וחומרים נלווים‬
‫מערכת הסולמות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫באתר הקורס‬
‫יחידות ‪ 8-7‬צעדים ראשונים ברב‪-‬קוליות‬
‫הרמוניה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫יחידה ‪ 10‬המשפט ההרמוני‬
‫יחידה ‪ 1‬המוסיקה בעת העתיקה‬
‫יחידה ‪ 11‬מבנה‪ ,‬פסוק ומשפט‬
‫יחידה ‪ 2‬המוסיקה של ראשית ימי הביניים‬
‫יחידה ‪ 3‬מוסיקה חילונית בימי הביניים‬
‫יחידות הלימוד מלוות בתקליטורים‪ ,‬ובהם‬
‫יחידה ‪ 4‬ראשית הפוליפוניה‬
‫דוגמאות מוסיקליות המהוות חלק אינטגרלי מן‬
‫יחידה ‪ 5‬סוף ימי הביניים – המוסיקה במאה‬
‫הקורס‪ .‬הסטודנטים יזדקקו למקלדת )פסנתר או‬
‫ה‪14-‬‬
‫אורגן( לתרגול בבית‪ .‬אפשר לקבל אורגנית‬
‫יחידה ‪ 6‬ראשית הרנסנס‬
‫בהשאלה‪.‬‬
‫יחידה ‪ 7‬הרנסנס האיטלקי והמעבר לקראת‬
‫הבארוק‬
‫יחידה ‪ 8‬מוסיקה קולית ומוסיקה כלית‬
‫בבארוק המוקדם‬
‫יחידה ‪ 9‬המוסיקה של הבארוק הצרפתי‬
‫יחידה ‪ 10‬המוסיקה של הבארוק המאוחר –‬
‫איטליה וצרפת‬
‫יחידה ‪ 11‬באך וסוף תקופת הבארוק‬
‫‪69‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10411‬האופרה*‬ ‫‪ 10743‬מבנים הרמוניים ב‬ ‫‪ 10677‬מבנים הרמוניים א‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבנים הרמוניים א‪ .‬ידע‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה‪ .‬ידע‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תולדות המוסיקה‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תולדות המוסיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר בנימין‬ ‫המערבית א‪ ,‬תולדות המוסיקה המערבית ב‪.‬‬ ‫המערבית א‪ ,‬תולדות המוסיקה המערבית ב‪.‬‬
‫פרל‪ ,‬ד"ר רון וידברג )כתיבה(‪ ,‬ענת שרון;‬ ‫מומלץ להתייעץ עם היועצים האקדמיים‬ ‫מומלץ להתייעץ עם היועצים האקדמיים‬
‫ד"ר בת‪-‬שבע שפירא‪ ,‬נילי וייס )עריכה(‬ ‫בתחום המוסיקה‪.‬‬ ‫בתחום המוסיקה‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬פרופ' אבי עוז‪,‬‬
‫פרופ' אלכסנדר סינברגר‪ ,‬פרופ' מרדכי סתר‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬הדס גולדשמיט‪-‬חלפון )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬יוסי פלס‪ ,‬הדס גולדשמיט‪-‬חלפון‬
‫ד"ר נחום אמיר‪ ,‬ד"ר אריאל הירשפלד‬ ‫יונתן בר‪-‬יהושפט‪ ,‬ד"ר רון וידברג‬ ‫)כתיבה(‪ ,‬יונתן בר‪-‬יהושפט‪ ,‬ד"ר רון וידברג‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם ז'אנר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מנחם צור‪ ,‬פרופ' נפתלי וגנר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מנחם צור‪ ,‬פרופ' נפתלי וגנר‪,‬‬
‫מרכזי בתרבות העולם המערבי המשלב תאטרון‪,‬‬ ‫ד"ר בנימין פרל‬ ‫ד"ר בנימין פרל‬
‫ספרות ומוסיקה‪ .‬הקורס עוקב אחרי התפתחות‬
‫האופרה מראשיתה במאה ה‪ 17-‬ועד המאה ה‪,20-‬‬ ‫הרמוניה היא אחד המרכיבים המוסיקליים‬
‫זאת באמצעות היכרות מעמיקה עם עשר אופרות‬ ‫הקורס מהווה המשך לקורס מבנים הרמוניים א‬ ‫החשובים והייחודיים במוסיקה המערבית‪ .‬היא‬
‫מייצגות‪ .‬לכל אופרה מוקדשת יחידת לימוד אחת‬ ‫)‪ ,(10677‬ומטרתו להעמיק ולהרחיב את הידע ואת‬ ‫גם תופעה ִמצלולית מרתקת כשלעצמה‪ ,‬וגם יסוד‬
‫)"מסך"(‪ ,‬הדנה בה על כל היבטיה‪ :‬הרקע‬ ‫ההתמצאות במושגים בהרמוניה ובניתוח‬ ‫ומבנה בחשיבה הקומפוזיטורית הטונלית‪.‬‬ ‫מארגן ַ‬
‫ההיסטורי‪ ,‬מבנה העלילה‪ ,‬שילוב של מוסיקה‬ ‫מוסיקלי‪-‬הרמוני‪ .‬הקורס פותח בתהליכי‬ ‫הקורס סוקר את תהליך התפתחותה והתגבשותה‬
‫וטקסט‪ ,‬מקומה של האופרה בין כלל יצירותיו של‬ ‫המודולציה השונים‪ ,‬מרחיב בהדרגה את אוצר‬ ‫של ההרמוניה‪ ,‬דן בתופעת הטונליות‪ ,‬ומקנה את‬
‫המלחין וסגנונה המוסיקלי‪.‬‬ ‫האקורדים הכרומטיים‪ ,‬ומציג את האפשרויות‬ ‫הכלים והעקרונות לניתוח הרמוני ולמימוש‬
‫תוך כדי לימוד מפורט של האופרות יילמדו מושגי‬ ‫הצליליות הנגזרות מכך‪ ,‬כפי שבאו לידי ביטוי‬ ‫מהלכים הרמוניים‪ .‬הקורס מתרכז בהצגת‬
‫יסוד הקשורים בעולם האופרה‪ ,‬כגון‪ :‬רצ'יטטיב‪,‬‬ ‫במוסיקה החל בתקופת הבארוק והקלאסיקה‬ ‫המבנים ההרמוניים הנפוצים‪ ,‬ובהמחשתם‬
‫אריה‪ ,‬אנסמבל‪ ,‬פתיחה‪ ,‬הקולות האופראיים‬ ‫וכלה בתקופת הרומנטיקה המאוחרת ובראשית‬ ‫באמצעות שפע דוגמאות מתוך חתך רחב של‬
‫והתאמתם לתפקידים שונים‪ ,‬תפקידם של‬ ‫המאה ה‪.20-‬‬ ‫תקופות וסגנונות מוסיקליים‪.‬‬
‫הבימאי והמנצח וכדומה‪.‬‬
‫הקורס מיועד לחובבי מוסיקה בכלל ולאוהבי‬ ‫הקורס עומד על השינויים הסגנוניים שחלו‬ ‫הקורס מקנה התמצאות תאורטית במושגים‬
‫אופרה בפרט‪ ,‬אך גם לסטודנטים המעוניינים‬ ‫במוסיקה המערבית בעקבות התפתחותה של‬ ‫ובמבנים הדיאטוניים הבסיסיים של ההרמוניה‬
‫בהיכרות ראשונה עם תחום שאינו מוכר להם‪ .‬לא‬ ‫השפה ההרמונית‪ ,‬ועורך היכרות עם מערכת‬ ‫הפונקציונלית‪ ,‬והוא מיועד ללומדי מוסיקה‬
‫נדרש ידע מוקדם במוסיקה או בקריאת תווים‪.‬‬ ‫מסועפת של מושגים ועם תאוריה המהווה בסיס‬ ‫המבקשים להעמיק את הידע שלהם במונחים‬
‫לניתוח מוסיקלי של היצירות בתקופות הנדונות‪.‬‬ ‫המוסיקליים‪ ,‬לכוון את שמיעתם לזיהוי מגוון של‬
‫חומר הלימוד‬ ‫תופעות הרמוניות ולהתנסות בבנייה מעשית של‬
‫אבירות כפרית ‪ /‬מסקאני‬ ‫מסך ראשון‬ ‫הסטודנטים לא יידרשו ליישם את הידע שרכשו‬ ‫פסוקים הרמוניים‪ .‬למבקשים להעמיק בתחום‪,‬‬
‫הולדת האופרה – אורפאו ושיבתו‬ ‫מסך שני‬ ‫ברמה של מלחינים או של מעבדים מקצועיים‪.‬‬ ‫אנו ממליצים ללמוד גם את קורס ההמשך –‬
‫של אוליסס ‪ /‬מונטוורדי‬ ‫מבנים הרמוניים ב )‪.(10743‬‬
‫נישואי פיגארו ‪ /‬מוצרט**‬ ‫מסך שלישי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ריגולטו ‪ /‬ורדי‬ ‫מסך רביעי‬ ‫הקורס מבוסס על הספר‪:‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫האנסמבל האופראי – קטעי‬ ‫מסך חמישי‬
‫‪Y. Sadai, Harmony in its Systematic and‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫אנסמבל מתוך נישואי פיגארו ‪/‬‬
‫מוצרט‪ ,‬ריגולטו ‪ /‬ורדי ולה בוהם ‪/‬‬ ‫‪Phenomenological Aspects (Tras. J. Davis and‬‬ ‫‪Y. Sadai, Harmony in its Systematic and‬‬
‫פוצ'יני‬ ‫‪M. Shlesinger, Jerusalem, 1980).‬‬ ‫‪Phenomenological Aspects (Tras. J. Davis and‬‬
‫הספר מסביליה ‪ /‬רוסיני‬ ‫מסך שישי‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל אסופת דוגמאות‬ ‫‪M. Shlesinger, Jerusalem, 1980).‬‬
‫דון ג'ובאני ‪ /‬מוצרט‬ ‫מסך שביעי‬ ‫תווים והקלטות בתקליטורים נלווים‪.‬‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל אסופת דוגמאות‬
‫הוולקירה ‪ /‬ואגנר‬ ‫מסך שמיני‬ ‫תווים ותרגילים‪ ,‬והקלטות בתקליטורים נלווים‪.‬‬
‫שלומית ‪ /‬ריכרד שטראוס‬ ‫מסך תשיעי‬ ‫פרקי הקורס‬
‫הנער והקסמים ‪ /‬ראוול‬ ‫מסך עשירי‬ ‫תהליך המודולציה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫פרקי הקורס‬
‫מינוריזציה ומז'וריזציה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫"התקופה ההרמונית"‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הרחבת הטווח של המז'וריזציה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יסודות המבנה הטונלי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫חומר הלימוד כולל הקלטות של דוגמאות‬ ‫והמינוריזציה‬ ‫המדיום המקהלתי הארבע‪-‬קולי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מוסיקליות מתוך האופרות הנדונות בספרי‬ ‫מודולציות כרומטיות ואנהרמוניות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫תנועות הרמוניות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הלימוד‪ ,‬וסרטי ‪ DVD‬של האופרות במלואן‪ ,‬עם‬ ‫מבוא להרמוניה פוסט‪-‬פונקציונלית‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫קדנצות הרמוניות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תרגום לעברית‪ .‬ספרי הלימוד כוללים גם את‬
‫הבס ההרמוני‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הליברית – מקור מול תרגום לעברית‪.‬‬
‫הרחבת מושגי הפוקנציונליות‬ ‫יחידה ‪7‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫חומר הלימוד כלול גם בקורס תרבות ההשכלה –‬ ‫**‬
‫הגות ואמנות באירופה במאה ה‪ 18-‬ובקורס‬
‫מוסיקה ממבט ראשון‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10626‬הסגנון הקלאסי‬ ‫‪ 10260‬מאנה מגדלנה )באך( ועד‬ ‫‪ 10251‬המוסיקה של יוהן סבסטיאן‬

‫האינוונציות‬ ‫באך‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬
‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬ ‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬ ‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר בנימין‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬ד"ר עדו‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית כהן )כתיבת יחידות‬
‫פרל‪ ,‬ד"ר טובה שני‪ ,‬ענת שרון; קרין חזקיה‬ ‫אברבאיה‪ ,‬ד"ר רון וידברג; לאה הספל )עריכה(‬ ‫‪ ,(6 ,3 ,2 ,1‬ד"ר עדו אברבאיה )כתיבת יחידות ‪,4‬‬
‫)עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יהודית כהן‪ ,‬פרופ' אמנון שילוח‬ ‫‪ ,(8 ,7‬ד"ר דניאל סנדלר )כתיבת יחידה ‪;(5‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬פרופ' יהודית כהן‪,‬‬ ‫ד"ר רון וידברג‪ ,‬ענת שרון; ד"ר בת‪-‬שבע שפירא‪,‬‬
‫פרופ' תומר לב‪ ,‬פרופ' יאיר קלס‪ ,‬ד"ר נחום אמיר‪,‬‬ ‫מזה למעלה ממאתיים וחמישים שנה משמשות‬ ‫ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫פרופ' נפתלי וגנר‪ ,‬ד"ר ארז רפפורט‬ ‫יצירותיו של באך למקלדת כחומר בסיסי בהוראת‬ ‫אחראים אקדמיים‪ :‬פרופ' יהודית כהן‪,‬‬
‫הפסנתר‪.‬‬ ‫ד"ר בנימין פרל‬
‫הסגנון הקלאסי במוסיקה‪ ,‬שהתפתח במחצית‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬פרופ' יצחק סדאי‪,‬‬
‫הקורס מציג את כל יצירותיו הקלות של באך‬
‫השנייה של המאה ה‪ 18-‬באירופה‪ ,‬הוליד כמה מן‬ ‫פרופ' אמנון שילוח‬
‫למקלדת‪ ,‬ודן הלכה למעשה בדרכי ביצוען‪ ,‬לאור‬
‫הצורות המוסיקליות החשובות ביותר בתולדות‬
‫העקרונות הסגנוניים של תקופת הבארוק‪ .‬הקורס‬
‫המוסיקה המתקיימות עד היום‪ ,‬בהן צורת‬ ‫המוסיקה של באך נחשבת כסיכום וכפסגה של‬
‫מיועד לסטודנטים בעלי שליטה במקלדת ברמת‬
‫הסונטה‪ ,‬הסימפוניה‪ ,‬רביעיית המיתרים‬ ‫מוסיקת הבארוק‪ ,‬ואחד משיאיה של המוסיקה‬
‫יצירותיו הקלות של באך ובעלי ידע בסיסי‬
‫והקונצ'רטו הקלאסי‪ ,‬וכמה מיצירות המופת של‬ ‫בכלל‪ .‬הקורס המוקדש ליצירותיו מתמקד‬
‫בהרמוניה‪ ,‬וכן למוסיקאים ולמורים למוסיקה‬
‫ספרות המוסיקה‪ ,‬בהן אופרות‪ ,‬סימפוניות‬ ‫בתחומי ההלחנה השונים שבאך עסק בהם‪,‬‬
‫השואפים להעמיק את ידיעותיהם בעקרונות‬
‫ומוסיקה קאמרית‪ .‬הקורס מתמקד ביצירותיהם‬ ‫במטרות שניצבו לנגד עיניו ובדרכים שנקט‬
‫האינטרפרטציה של מוסיקה מתקופת הבארוק‪.‬‬
‫של שניים מתוך שלושת הגיבורים הראשיים של‬ ‫להשגתן‪ ,‬תוך עיון ביצירות מייצגות מכל תחום‪.‬‬
‫המוסיקה במחצית השנייה של המאה ה‪18-‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫במהלך הקורס יתבהרו לעומקן סוגיות כגון‪ :‬מהו‬
‫ובראשית המאה ה‪ :19-‬יוזף היידן וּוולפגנג‬
‫התוודעות ליצירותיו של באך המתאימות‬ ‫סגנון הבארוק ומהם מאפייניו הסגנוניים‬
‫אמדאוס מוצרט )ליצירותיו של לודוויג ואן‬
‫לנגינה בשנות הלימוד הראשונות‪.‬‬ ‫הייחודיים של באך‪ ,‬מהם ההקשרים ההיסטוריים‬
‫בטהובן‪ ,‬הגיבור האחרון של הקלאסיקה‬
‫הכרת כלי הנגינה המקוריים מתקופת‬ ‫והחברתיים שבהם נוצרה המוסיקה‪ ,‬מה היו‬
‫הווינאית‪ ,‬מוקדש קורס נפרד(‪.‬‬
‫הבארוק והתמודדות עם בעיות ביצוע‬ ‫הז'אנרים העיקריים בתקופה‪ ,‬מהן הטכניקות‬
‫בפסנתר המודרני‪.‬‬ ‫שעליהן התבסס באך ובאילו חידושים נקט‬
‫לאורך הקורס ייבחנו היבטים שונים הנוגעים‬
‫התמודדות עם בעיות סגנוניות ומוסיקליות‬ ‫ביצירותיו‪ ,‬אילו משמעויות חוץ‪-‬מוסיקליות‬
‫לסגנון הקלאסי‪ ,‬ובהם‪ :‬האם "קלאסיקה" היא‬
‫של התקופה‪ :‬דינמיקה‪ ,‬קישוטים‪ ,‬טמפו‪,‬‬ ‫)דתיות‪/‬רוחניות( מבוטאות במוסיקה שלו ועוד‪.‬‬
‫תקופה‪ ,‬סגנון או ערך; האם אפשר לזהות‬
‫ארטיקולציה ואפיון קטעים מסוגים שונים‪.‬‬
‫מאפיינים קלאסיים במוסיקה‪ ,‬ואם כן – מהם;‬
‫ניתוח הטקסט המוסיקלי כנקודת מפתח‬ ‫מטרות הקורס‬
‫במה שונות יצירותיהם של היידן ומוצרט מאלו‬
‫לביצוע‪.‬‬ ‫עיון במקומו של באך על רקע התמורות‬
‫של יתר מלחיני התקופה‪ ,‬ובמה שונות יצירותיהם‬
‫מתן בסיס ליישום עקרונות האינטרפרטציה‬ ‫הסגנוניות של תקופתו‬
‫של היידן ושל מוצרט אלה מאלה‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫גם לגבי יצירות בארוקיות אחרות‪.‬‬ ‫היכרות עם הסגנונות‪ ,‬הטכניקות והמבנים‬
‫הצורניים ביצירות באך‬
‫מטרות הקורס‬
‫דיון ברקע ההיסטורי‪ ,‬החברתי וההגותי של‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הרחבת הניסיון בניתוח צורני‪ ,‬מלודי והרמוני‪,‬‬
‫הכלי והצליל – הכרת כלי הנגינה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫ויישומו במוסיקה של באך‬
‫התקופה‬
‫והדינמיקה האופייניים לתקופה‬
‫הכרת מאפייני הסגנון הקלאסי במוסיקה של‬
‫המאה ה‪18-‬‬
‫המרכיבים הסגנוניים של הביצוע –‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ריתמוס וטמפו‪ ,‬ארטיקולציה‬ ‫באך ושפת הבארוק )מבוא(‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫התוודעות למבחר מיצירותיהם של היידן‪,‬‬
‫וקישוטים‬ ‫באך כפדגוג‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫מוצרט ומלחינים נוספים בני התקופה‬
‫הספרונים לפסנתר של אנה מגדלנה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫הכורל ועיבודו‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫התנסות בניתוח צורני )בדרגות שונות של‬
‫באך‬ ‫מן הסולו אל הקונצ'רטו‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫התעמקות( ביצירות מתחומים ומז'אנרים‬
‫הספרון לפסנתר של וילהלם פרידמן‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫המיסה בסי מינור‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫שונים‬
‫באך‬ ‫אמנות ואומנות במוסיקה של באך –‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הפרלודים הקטנים והפוגות הקטנות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫וריאציות גולדברג‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידות ‪ 7-6‬האינוונציות הדו‪-‬קוליות‬ ‫המוסיקה של באך הצעיר‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יחידה ‪ 1‬מקורות הסגנון הקלאסי‬
‫יחידות ‪ 9-8‬הסינפוניות )האינוונציות התלת‪-‬‬ ‫מבוא ל"מתאוס פסיון"‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יחידה ‪ 2‬האופרה הקלאסית המוקדמת‬
‫קוליות(‬
‫יחידה ‪ 3‬מהשיר לסונטה‬ ‫הקורס מלווה בנספח תווים ובהקלטות‪.‬‬
‫יחידה ‪ 4‬המוסיקה הקאמרית של היידן ומוצרט‬
‫הקורס מלווה בשני סרטי טלוויזיה שהופקו על‪-‬‬
‫יחידה ‪ 5‬המוסיקה הכנסייתית של מוצרט‬
‫ידי האוניברסיטה הפתוחה ובסרט טלוויזיה‬
‫יחידה ‪ 6‬מוצרט והקונצ'רטו לפסנתר‬
‫מתורגם‪ ,‬וכן בהקלטות שבהן מושמעות היצירות‬
‫יחידה ‪ 7‬הסימפוניות של היידן‬
‫הנדונות בקורס‪.‬‬
‫יחידה ‪ 8‬הסימפוניות של מוצרט‬
‫יחידה ‪ ,1791 9‬השנה האחרונה בחייו של‬
‫מוצרט‬
‫יחידה ‪" 10‬דון ג'ובאני" מאת מוצרט )מתוך‬
‫הקורס האופרה(‬
‫חומר הלימוד כולל תקליטורים ובהם הקלטות‬
‫של היצירות הנדונות בקורס‪.‬‬ ‫הקורס נמצא בתהליך הרחבה של היקף חומר‬ ‫*‬
‫הלימוד‪ ,‬ועתידות להתווסף לו שתי יחידות לימוד‬
‫ומקראה של מאמרים עדכניים‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10934‬בטהובן – מורד ורומנטיקן*‬ ‫‪ 10261‬המורשת המוסיקלית של‬ ‫‪ 10719‬תולדות הג'ז‬
‫קהילות ישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‬ ‫ואנתרופולוגיה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬
‫ובכללם הקורס מבוא למוסיקה או הוכחת ידע‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬
‫מוסיקלי מקביל והקורס הסגנון הקלאסי‪ ,‬וכן‬ ‫של עם ישראל בעת החדשה‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למוסיקה או‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬יוסי מר חיים‪ ,‬יעל דוידוביץ;‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ידע מוסיקלי מקביל‪.‬‬ ‫רוני אמיר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬ד"ר רון וידברג‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רון וידברג )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון שילוח‪ ,‬ד"ר אברהם‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נפתלי וגנר‪ ,‬ד"ר אלונה שגיא‬
‫הדס גולדשמידט‪-‬חלפון; רינה סקוטלסקי‪,‬‬ ‫אמזלג‪ ,‬ד"ר פיליפ בולמן‪ ,‬ישראל דליות‪ ,‬יוסי‬
‫נילי וייס )עריכה(‬ ‫ספורטה‪ ,‬יהודה קדרי; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם סגנון‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ורדי‪ ,‬ד"ר בנימין פרל‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חנוך אבנארי‪ ,‬פרופ' אסתר גרזון‪-‬‬ ‫ייחודי ויוצא דופן בתולדות המוסיקה‪ .‬הג'ז נוצר‬
‫ד"ר עדו אברבאיה‪ ,‬ד"ר נחום אמיר‬ ‫קיוי‪ ,‬פרופ' יהואש הירשברג‪ ,‬פרופ' אריה ורדי‪,‬‬ ‫כמוסיקה של מיעוט בארצות‪-‬הברית‪ ,‬והתפתח‬
‫פרופ' דליה כהן‪ ,‬פרופ' יהודית כהן‪ ,‬פרופ' אליהו‬ ‫במרוצת השנים לשפה מוסיקלית בין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫הקורס מתמקד ביצירותיו של אחד הגיבורים‬
‫שלייפר‪ ,‬ד"ר יששכר בן‪-‬עמי‬ ‫המנוגנת בכל קצווי תבל ומהווה בסיס לשיתוף‬
‫הנערצים בתרבות המערב ואחד המלחינים האהובים‬
‫ואחווה בין מוסיקאים מתרבויות שונות‪ .‬מתוך‬
‫והמהוללים ביותר בתולדות המוסיקה‪ :‬לודוויג ואן‬
‫בטהובן‪ .‬הקורס בוחן את יצירתו של בטהובן מתוך‬
‫מטרות הקורס‬ ‫כך‪ ,‬סגנון הג'ז מוגדר בדרך כלל כאמנות‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם המורשת‬ ‫מאולתרת‪ ,‬תוססת‪ ,‬מרדנית‪ ,‬בעלת מסרים‬
‫ההקשר ההיסטורי והסגנוני שלתוכו נולד ובו פעל‪,‬‬
‫המוסיקלית של קהילות ישראל באמצעות ביטוי‬ ‫חברתיים ופוליטיים‪.‬‬
‫ובודק את השפעתם העמוקה של שני הגיבורים‬
‫משולב הכולל את המוסיקה‪ ,‬הטקסט‪ ,‬האירוע‬
‫הראשיים שקדמו לו‪ ,‬היידן ומוצרט )שהקורס‬
‫ובעיות שונות – היסטוריות וסוציו‪-‬תרבותיות –‬ ‫למרות מורכבותו של הג'ז ושפע גווניו‪ ,‬אפשר‬
‫הסגנון הקלאסי )‪ (10626‬מוקדש להם(‪ ,‬ואת האופן‬
‫הקשורות במסורות המוסיקליות היהודיות‬ ‫לחדור לסוד יצירתו‪ .‬בקורס זה נחווה את אווירת‬
‫שבו הפך ליורשם וליוצר מרכזי ברפרטואר הקנוני‪.‬‬
‫השונות‪.‬‬ ‫הג'ז‪ ,‬נלמד לזהות ולהעריך סגנונות ודרכי ביצוע‪,‬‬
‫סגנונו של בטהובן חרג מזה של בני תקופתו‪ ,‬ומחייב‬
‫נתוודע לקורות חייהם של גדולי הנגנים והיוצרים‬
‫התייחסות כאל תקופה בפני עצמה‪.‬‬ ‫בקורס נדונות סוגיות הקשורות בזהות היהודית‬
‫בעולם הג'ז‪ ,‬נאזין ליצירות מופת פרי עטם וננתח‬
‫של המורשות המוסיקליות השונות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הקורס מתמקד בז'אנרים החשובים שהעסיקו את‬ ‫אותן‪.‬‬
‫נדונות תמורות שחלו בהן בעקבות מפגש‬
‫בטהובן‪ ,‬בהם הסונטות לפסנתר‪ ,‬הסימפוניות‪,‬‬ ‫התרבויות בארץ מאז חידוש היישוב העברי בה‪.‬‬
‫רביעיות המיתרים‪ ,‬הקונצ'רטו ועוד‪ .‬הדיון עוסק‬ ‫הקורס עוסק בנושאי חתך מרכזיים המשותפים‬
‫מטרות הקורס‬
‫בהיבטים הקשורים בקונטקסט של חיבור היצירות‬ ‫התוודעות להיסטוריה של הג'ז‬
‫למספר רב של מסורות‪ ,‬ובנושאים שיש להם גם‬
‫השונות )האקלים הסוציו‪-‬פוליטי של התקופה‪,‬‬ ‫היכרות עם הסגנונות השונים במוסיקת הג'ז‬
‫היבטים אוניברסליים במסורות לא‪-‬יהודיות‪.‬‬
‫אירועים מתחום הביוגרפיה האישית ועוד(‪ ,‬ומתעמק‬ ‫לימוד מבנים ועקרונות מוסיקליים בסיסיים‬
‫בניתוח המוסיקה ותהליך כתיבתה‪.‬‬ ‫מבחינה מתודולוגית מטופל הנושא תוך‬ ‫האופיינים לג'ז‬
‫הסתמכות על התאוריות האתנו‪-‬מוסיקולוגיות‬ ‫היכרות עם ביוגרפיות של אישים בולטים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬ועל מתודות היסטוריות מאידך גיסא‪.‬‬ ‫בדיקת יחסי הגומלין עם זרמים מקבילים‬
‫יחידה ‪ 1‬תקופת בון )‪(1792-1770‬‬ ‫הנושאים מודגמים בהקלטות‪ ,‬וחלקם מלווה‬ ‫מחוץ לג'ז‬
‫יחידה ‪ 2‬תקופת וינה הראשונה )‪(1800-1792‬‬ ‫בסרטים‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬הסונטות לפסנתר בתקופת וינה‬ ‫בין הנושאים שהקורס עוסק בהם‪ :‬מוסיקה ודת;‬
‫חומר הלימוד‬
‫הראשונה‬ ‫שורשים והתחלות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫השפעת עולם הקבלה על התפתחות המוסיקה‬
‫יחידה ‪ 4‬ימי משבר ויצירה )‪(1802-1800‬‬ ‫מרכיבי היסוד של הג'ז‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫במזרח; המוסיקה של בית הכנסת; הקנטילציה‪,‬‬
‫יחידה ‪ 5‬הסימפוניות )א(‪ :‬עד ‪1806‬‬ ‫מדיקסילנד לסווינג‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫טעמי המקרא‪ ,‬הפיוט; הגבולות המוסיקליים בין‬
‫יחידה ‪ 6‬הסונטות לפסנתר של "העשור‬ ‫עידן הביג‪-‬בנד‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שירת בית הכנסת לשירה שמחוץ לו; כלי‬
‫ההרואי" )‪(1814-1803‬‬ ‫הביבופ‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫המוסיקה; המוסיקה בחיי האדם והקהילה;‬
‫יחידה ‪ 7‬הסימפוניות )ב(‪1812-1807 :‬‬ ‫"הג'ז הקריר" )‪ ,(Cool Jazz‬סגנון‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫שלבים בעבודתו של האתנו‪-‬מוסיקולוג; תמורות‬
‫יחידה ‪ 8‬רביעיות המיתרים )א( אופוס ‪ 18‬ו‪59-‬‬ ‫החוף המערבי והזרם השלישי‬
‫במוסיקה של העדות; המחול; מזרח ומערב‬
‫)"רזומובסקי"(‬ ‫ג'ז מודאלי‪ַ " ,‬הרד בופ"‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫במוסיקה הישראלית‪.‬‬
‫יחידה ‪ 9‬האופרה "פידליו"‬ ‫ג'ז חופשי ומשמעויותיו הפוליטיות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫והחברתיות‬
‫יחידה ‪ 10‬רביעיות המיתרים )ב( ומוסיקה‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫פלישת הכלים האלקטרוניים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫קאמרית )‪**(1814-1808‬‬ ‫בקורס משולבת סדרה של סרטי וידאו‪" ,‬עם‬
‫יחידה ‪ 11‬המראה והתכנסות )א(‪ :‬סונטות‬ ‫וסגנונות הפיוז'ן )ג'ז‪-‬רוק( למיניהם‬
‫וצליליו"‪ ,‬המראה צילומים אותנטיים של פעילות‬
‫לפסנתר מאוחרות**‬ ‫שנות התשעים – התמתנות וחזרה‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫מוסיקלית בקהילות יהודיות שונות ברחבי‬
‫יחידה ‪ 12‬ה"מיסה סולמניס" והסימפוניה‬ ‫למקורות‬
‫העולם‪.‬‬
‫התשיעית**‬ ‫"לא רק באמריקה" – ג'ז ומוסיקת‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫יחידה ‪ 13‬המראה והתכנסות )ב(‪ :‬רביעיות‬ ‫עולם באירופה‪ ,‬באפריקה ובישראל‬
‫מיתרים אחרונות )‪**(1826-1816‬‬
‫חומר הלימוד כולל תקליטורים ובהם הקלטות‬ ‫ליחידות הלימוד מצורפים תקליטורים וסרטי‬
‫של היצירות הנלמדות ושל דוגמאות התווים‪.‬‬ ‫‪ DVD‬עם קטעי המוסיקה הנדונים בקורס‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬

‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬העבודה תוכל‬
‫להיות עבודת ניתוח‪ ,‬עבודה בעלת אופי עיוני‪ ,‬או‬
‫שילוב של שתי הגישות‪.‬‬
‫יחידות אלה לא יילמדו בשנת תש"ע‪.‬‬ ‫**‬

‫‪72‬‬
 ‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬

‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬

‫ה‪ .18-‬חלק א )‪) (10282‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬
‫עמ' ‪.30‬‬

‫תרבות ההשכלה – הגות ואמנות באירופה במאה‬

‫ה‪ .18-‬חלק ב )‪) (10463‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪,‬‬
‫עמ' ‪.30‬‬

‫אירופה ערש הלאומיות )‪) (10403‬ר( – משובץ‬

‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬

‫גרמניה ‪ :1830-1770‬מאומת תרבות לתרבות‬

‫לאומית )‪) (10513‬מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.38‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬

‫זכות במוסיקה‪.‬‬

‫‪73‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫מוסיקה‬

‫תואר ראשון‬

‫‪74‬‬
 ‫מדעי החברה‬

‫מדעי החברה – כללי ‪77 /‬‬

‫כלכלה ‪80 /‬‬

‫ניהול ‪86 /‬‬

‫חשבונאות ‪95 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ‪100 /‬‬

‫תקשורת ‪108 /‬‬

‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים ‪114 /‬‬

‫חינוך ‪126 /‬‬

‫פסיכולוגיה ‪132 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדעי החברה – כללי‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10145‬חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקולים‬ ‫‪ 10159‬יישומי מחשב למדעי‬
‫סטטיסטיים ושיפוט‬ ‫החברה*‬
‫אינטואיטיבי‬ ‫קורס ברמת פתיחה שאינו מקנה נקודות זכות‪**.‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬פסיכולוגיה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬דוד לופו‪,‬‬
‫רבקה גדות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ורדה ליברמן‪ ,‬פרופ' עמוס‬ ‫מטרות הקורס‬
‫טברסקי; ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בנושא המחשב האישי‬
‫ויישומיו ובנוסף לאפשר התנסות במרכיבים‬
‫האדם בחברה המודרנית הוא למעשה צרכן של‬ ‫השונים של התקשוב כדי להכשיר את‬
‫מידע‪ .‬כמעט מדי יום הוא נחשף לכתבות‬ ‫הסטודנטים להשתתף בקורסים מתוקשבים‬
‫ולהמלצות הנוגעות לשאלות כגון‪ :‬האם דיאטה‬ ‫בהמשך לימודיהם‪ .‬בקורס יוצגו כלי עזר‬
‫דלת כולסטרול מעלה את תוחלת החיים? האם‬
‫ממוחשבים שישרתו את הסטודנטים הן במהלך‬
‫קיימת "יד חמה" בכדורסל? האם אפשר לנבא‬
‫לימוד הקורסים ובעת כתיבת עבודות‬
‫הצלחה בתפקיד על פי כתב יד? האם תגמול חיובי‬ ‫סמינריוניות‪ ,‬והן בעבודתם בעתיד‪.‬‬
‫יעיל יותר מתגמול שלילי?‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים כלים בסיסיים‬ ‫מבנה הקורס‬
‫של חשיבה ביקורתית כדי לסייע לו להיות צרכן‬ ‫הקורס הוא קורס מתוקשב הכולל קבוצות דיון‪,‬‬
‫אינטליגנטי של מידע‪ .‬הלימוד מתבסס על ניתוח‬ ‫הורדת מטלות מאתר הקורס‪ ,‬שליחת מטלות‬
‫של בעיות מחיי היומיום‪.‬‬ ‫בדואר אלקטרוני ו‪/‬או במערכת שליחת המטלות‬
‫הממוחשבת‪ .‬המטלות בקורס כוללות יישום של‬
‫הקורס מציג מושגים סטטיסטיים ושיקולים‬ ‫התוכנות הנלמדות‪ ,‬ופרויקט מסכם שישלב יישום‬
‫מתודולוגיים רלוונטיים )כגון‪ :‬קבוצת ביקורת‪,‬‬ ‫של כל החומר הנלמד בקורס‪.‬‬
‫טעויות דגימה‪ ,‬תסוגה לממוצע‪ ,‬כיול( לצד‬
‫מנגנונים פסיכולוגיים )כגון‪ :‬יציגות‪ ,‬זמינות‬ ‫לצורך לימוד הקורס דרוש מחשב אישי עם‬
‫ועיגון(‪ ,‬שבהם בני אדם נוטים להשתמש כדי‬ ‫תמיכה בעברית; תוכנת חלונות בעברית )גרסת‬
‫להעריך מידע באופן אינטואיטיבי‪ .‬הקורס‬ ‫‪ Windows98‬ומעלה(; התוכנות הנלמדות בקורס;‬
‫התרשמויות‬ ‫שבהן‬ ‫בסוגיות‬ ‫מתמקד‬ ‫כונן ‪ ;CD-ROM‬כרטיס קול; מודם וחיבור‬
‫אינטואיטיביות וקיצורי דרך בחשיבה על בעיות‬ ‫לאינטרנט‪.‬‬
‫יומיומיות מובילים אותנו לעתים להטיות‬
‫שיטתיות ולהערכות שאינן עולות בקנה אחד עם‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הקריטריונים הנגזרים ממודלים פורמליים‪.‬‬ ‫מבוא להכרת המחשב‬
‫מערכת ההפעלה חלונות ‪WINDOWS‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר חשיבה‬ ‫מעבד התמלילים ‪WORD‬‬
‫ביקורתית‪ :‬שיקולים סטטיסטיים ושיפוט‬ ‫האינטרנט ויישומיו‬
‫אינטואיטיבי מאת ו' ליברמן וע' טברסקי‬ ‫הגיליון האלקטרוני ‪EXCEL‬‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(1996 ,‬‬ ‫תוכנת המצגות ‪POWER POINT‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫קשר סטטיסטי וקשר סיבתי‬
‫סוגיות של חיים ומוות‬
‫טעויות דגימה‬
‫שכיחות‪ ,‬הסתברות ודרגת אמונה‬
‫זמינות ועיגון‬ ‫אפשר לגשת לבחינת פטור במקום ללמוד את‬
‫הקורס‪ .‬הבחינה כרוכה בתשלום‪ .‬פרטים באתר‬
‫שיפוט על‪-‬פי יציגות‬ ‫הקורס ובסעיף ‪ 20.2.1‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תפיסת מקריות ותלות סדרתית‬
‫תסוגה לממוצע ושיפוט לא רגרסיבי‬ ‫בקורס זה נלמד נושא הגיליון האלקטרוני‬
‫התמדת אמונות‬ ‫בהיקף שאינו נלמד בקורס יישומי מחשב‬
‫למדעי הרוח )‪ .(10160‬לכן‪ ,‬מי שילמד את‬
‫ביטחון‪ ,‬ידע וכיול‬
‫הקורס יישומי מחשב למדעי הרוח לא יהיה‬
‫פטור מלימוד קורס זה‪ .‬בקורס זה יש חפיפת‬
‫תוכן עם הקורס יישומי מחשב למדעים )‪.(20126‬‬
‫מי שילמד קורס זה‪ ,‬יהיה פטור מלימוד הקורס‬
‫יישומי מחשב למדעים‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪19‬‬
‫בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬
‫החל מסמסטר א‪ 2006‬הקורס אינו מקנה‬
‫נקודות זכות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נשארת בתוקף הדרישה‬
‫ללימוד הקורס בתכניות בהן הוא חובה או‬
‫לחלופין להוכחת ידע על‪-‬ידי בחינת פטור‪.‬‬
‫סטודנטים בעלי תכנית לימודים מאושרת‬
‫שכתוצאה מהשינוי אינם עומדים בדרישות‬
‫לתואר‪ ,‬יצטרכו להשלים את נקודות הזכות‬
‫החסרות ולהגיש תכנית מעודכנת לאישור‪.‬‬
‫השינוי אינו חל על סטודנטים שלמדו את‬
‫הקורס לפני סמסטר א‪.2006‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ 95001‬סדנת רענון במתמטיקה‬
‫לתלמידי מדעי החברה‬
‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הסדנה‪ :‬יחזקאל נוימן‬
‫מטרת הסדנה‬
‫להקנות או לרענן ידע מתמטי ברמה תיכונית‪,‬‬
‫הדרוש ללימוד הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬
‫לתלמידי כלכלה וניהול )‪ ,(10142‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )‪ ,(20406‬קורסי המבוא‬
‫בסטטיסטיקה וקורסי המבוא בכלכלה‪.‬‬
‫קורסים אחדים מבין אלה הם חובה במסלולי‬
‫לימוד לקראת מגוון תארים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫בוגר אוניברסיטה בניהול ובכלכלה‪.‬‬
‫בוגר אוניברסיטה בניהול ובמדעי המחשב‪-‬‬
‫מערכות ויישומים‪.‬‬
‫בוגר אוניברסיטה בכלכלה ובמדעי המחשב‪-‬‬
‫מערכות ויישומים‪.‬‬
‫בוגר אוניברסיטה בחינוך‪ :‬מגמת תכניות‬
‫לימודים ושיטות הוראה ובמדעי המחשב‪-‬‬
‫מערכות ויישומים‪.‬‬
‫קהל היעד‬
‫סטודנטים שרמת ידיעותיהם במתמטיקה היא‬
‫של בגרות בהיקף מצומצם )‪ 3‬י"ל(‪ ,‬וכן סטודנטים‬
‫שלמדו מתמטיקה בהיקף מורחב )‪ 4‬או ‪ 5‬י"ל(‪ ,‬אך‬
‫לא עסקו בה זה זמן רב‪ ,‬או שהישגיהם היו‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫מבנה הסדנה‬
‫הסדנה מבוססת על הוראה פרונטלית‪ .‬היא‬
‫נמשכת שמונה שבועות‪ ,‬ומתקיימת בכל מרכז‬
‫לימוד שמספר הנרשמים בו מצדיק את פתיחתה‪.‬‬
‫בכל שבוע יש מפגש של ארבע שעות‪ .‬החומר‬
‫הנלמד מתורגל בעבודות בית שנבדקות על‪-‬ידי‬
‫המנחים‪ .‬לא תהיה בחינת גמר בתום הסדנה‪.‬‬
‫ההשתתפות בסדנה אינה בגדר חובה לשום‬
‫סטודנט‪ ,‬והיא לא תקנה נקודות זכות אקדמיות‬
‫או כל זכות אחרת‪.‬‬
‫מועדי הוראה‬
‫הסדנה מוצעת פעמיים בשנה‪ ,‬פעם בסמסטר‬
‫הקיץ )לקראת סמסטר הסתיו( ופעם נוספת‬
‫*‬ ‫במחצית השנייה של סמסטר הסתיו )לקראת‬
‫סמסטר האביב(‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫התכנים הנלמדים נבחרים מבין הנושאים הבאים‬
‫)לעתים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל‬
‫קבוצת לומדים(‪:‬‬
‫אלגברה בסיסית – נוסחאות כפל מקוצר‪,‬‬
‫חוקי חזקות‪ ,‬פירוק לגורמים‪ ,‬פתרון‬
‫משוואות פשוטות‬
‫תורת הקבוצות – סימונים ופעולות בין‬
‫קבוצות‬
‫**‬ ‫פונקציות – מושגי יסוד‪ ,‬הפונקציה‬
‫הלינארית‪ ,‬הפונקציה הריבועית‪ ,‬גרפים של‬
‫פונקציות פשוטות‪ ,‬הפונקציה המעריכית‪,‬‬
‫הפונקציה הלוגריתמית‬
‫טריגונומטריה – לפי הצורך‬
‫הנגזרת‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדעי החברה – כללי‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10285‬שיטות מחקר במדעי‬ ‫‪ 30112‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬ ‫‪ 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬ ‫מדעי החברה ב*‬ ‫מדעי החברה א*‬
‫וסגנונותיו‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫קודם‪**.‬‬ ‫לא נדרש ידע‬
‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א או‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל זמיר‪ ,‬פרופ' רות‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬ ‫מדעים‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬יישומי מחשב‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬נורית חלוזין‪ ,‬סטנלי ברקן‪ ,‬מרגלית‬
‫מדעים ואחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫למדעי החברה‪.‬‬ ‫פיין‪ ,‬מיכל שטרן‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב או‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אביטל‪ ,‬פרופ' יוסף גיליס‪,‬‬
‫הסקה סטטיסטית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל זמיר‪ ,‬פרופ' רות‬ ‫פרופ' יוסף יהב‪ ,‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬פרופ' גד‬
‫מבין הקורסים מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' גד נתן‪ ,‬מרגלית פיין‪ ,‬ריבה נדם‪,‬‬ ‫נתן‪ ,‬ד"ר אפרים דרום‪ ,‬פרופ' יוסף רינות‬
‫לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫מיכל שטרן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אביטל‪ ,‬פרופ' יוסף יהב‪,‬‬ ‫קורס זה נועד להקנות מושגים בסיסיים בשיטות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪,‬‬ ‫פרופ' יוסף רינות‬ ‫של תיאור נתונים ובתורת ההסתברות‪ .‬למרות‬
‫פרופ' שמואל אליס‪ ,‬ד"ר מיכאל אשכנזי‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫לקורס‬ ‫בתוכנו‬ ‫חופף‬ ‫שהקורס‬
‫ד"ר גלית גורדוני‪ ,‬ד"ר מינה צמח )כתיבה(‪,‬‬ ‫קורס זה הוא המשכו של הקורס מבוא‬ ‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‬
‫קלי ספורטה; ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬ ‫)‪ ,(30203‬המושגים המתמטיים הנדרשים נרכשים‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אבישי אנטונובסקי‪ ,‬פרופ' דוד‬ ‫)‪ .(30111‬הקורס מציג את השיטות העיקריות‬ ‫כאן בצורה הדרגתית ופשוטה יותר‪ .‬הקורס‬
‫בודסקו‪ ,‬ד"ר דן בונה‪ ,‬פרופ' גרי בורונשטיין‪ ,‬פרופ'‬ ‫להיסק מנתוני מדגם לאוכלוסייה כולה‪ .‬בקורס‬ ‫מהווה בסיס הכרחי לקורס מבוא לסטטיסטיקה‬
‫גרשון בן שחר‪ ,‬פרופ' אבישי הניק‪ ,‬ד"ר משה‬ ‫זה נלמד השימוש בתוכנה הסטטיסטית ‪.SPSS‬‬ ‫לתלמידי מדעי החברה ב )‪.(30112‬‬
‫הרטמן‪ ,‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬ד"ר שלווה וייל‪ ,‬פרופ' דן‬
‫זכאי‪ ,‬פרופ' אפרים יער‪ ,‬פרופ' נח לוין‪-‬אפשטיין‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬
‫פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' נחמיה פרידלנד‪ ,‬פרופ' יוסף‬ ‫יחידה ‪ 11‬דגימה ומשפטי גבול‬ ‫יחידות ‪ :5-1‬היחידות עוסקות בסטטיסטיקה‬
‫צלגוב‪ ,‬פרופ' אשר קוריאט‪ ,‬פרופ' אריה קרוגלנסקי‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬אמידה‬ ‫תיאורית‪ .‬ביחידות אלה נערכת היכרות עם‬
‫פרופ' מיכל שמיר‬ ‫יחידה ‪ 13‬בדיקת השערות‬ ‫מושגים כמו היסטוגרמה‪ ,‬ממוצע‪ ,‬חציון‪ ,‬שכיח‪,‬‬
‫יחידה ‪ 14‬מבחנים אי‪-‬פרמטריים‬ ‫סטיית תקן‪ ,‬התפלגות נורמלית סטנדרטית ומדדי‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים וכלים‬ ‫חומר הלימוד כולל מדריך למידה לתוכנת ‪.SPSS‬‬ ‫קשר‪ .‬כמו כן נלמדים שימושי הסטטיסטיקה‬
‫בסיסיים להבנת החקירה המדעית בכלל והמחקר‬ ‫ואופי עבודת הסטטיסטיקאי‪.‬‬
‫ההתנהגותי בפרט‪ .‬הבנה זו תאפשר להעריך‬
‫יחידות ‪ :8-6‬היחידות עוסקות בהסתברות‪.‬‬
‫מחקר בצורה ביקורתית ולתכנן מחקר שאמור‬
‫ביחידות אלה נערכת היכרות עם מושגים כמו‬
‫לבחון סוגיה חברתית העומדת על הפרק‪.‬‬
‫מרחב מדגם‪ ,‬הסתברות‪ ,‬מאורעות‪ ,‬הסתברות‬
‫הקורס מציג את העקרונות הכלליים העומדים‬ ‫מותנה‪ ,‬משתנים מקריים ומשתנה בינומי‪ ,‬וכן‬
‫בבסיס תהליך החקירה המדעית‪ ,‬מפרט את‬ ‫תוחלת ושונות של משתנים מקריים‪.‬‬
‫השלבים השונים המרכיבים תהליך זה‪ ,‬מתאר‬
‫שלושה סגנונות שונים של מחקר במדעי החברה‪,‬‬
‫דן בבעיות המתעוררות עקב הנסיבות החברתיות‬
‫שבהן מתבצע המחקר ההתנהגותי‪ ,‬ומציג כלים‬
‫המסייעים בהערכת המחקר והמסקנות‬
‫המשתמעות ממנו‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫עקרונות המחקר‬
‫יחידות ‪ 2-1‬מושגי יסוד בחקירה מדעית‬
‫עקרונות המדידה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫סגנונות המחקר‬
‫יחידה ‪ 4‬מחקר אתנוגרפי באנתרופולוגיה‬
‫יחידה ‪ 5‬הסקר‬
‫יחידה ‪ 6‬הניסוי‬
‫הטיות במחקר והערכתו‬
‫יחידה ‪ 7‬על הנסיבות החברתיות של המחקר‬
‫ההתנהגותי‬
‫יחידה ‪ 8‬סיכום והערכה‬
‫קורס זה חופף בתוכנו לקורס מבוא‬ ‫*‬
‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‬
‫)‪ .(30203‬לחפיפה זאת ולחפיפות נוספות יש‬
‫השלכות על מספר נקודות הזכות הניתנות‬
‫לצבירה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫קורס זה חופף בתוכנו לקורס הסקה סטטיסטית‬ ‫*‬ ‫כדי להצליח בקורס נדרש ידע מתמטי ברמה‬ ‫**‬
‫)‪ .(30204‬לחפיפה זאת ולחפיפות נוספות יש‬ ‫תיכונית )בגרות של ‪ 3‬יחידות(‪ .‬לסטודנט שאינו‬
‫השלכות על מספר נקודות הזכות הניתנות‬ ‫בעל ידע זה מומלץ מאוד ללמוד את הקורס‬
‫לצבירה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬ ‫סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬ ‫)‪ (95001‬לפני שיירשם לקורס‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדעי החברה – כללי‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫במדעי החברה – כללי‬ ‫‪ 10286‬רגרסיה וניתוח שונות*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬פ( – משובץ‬ ‫נוער‪ ,‬חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון )‪(10510‬‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫)מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא לסטטיסטיקה‬
‫מבוא‬ ‫א‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫מדעי‬ ‫לתלמידי‬
‫מבוא לפסיכולוגיה )‪) (10136‬פ( – משובץ‬ ‫מרחב‪ ,‬זמן וחברה בארץ‪-‬ישראל הקדומה‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‪ .‬ידע‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬ ‫)‪) (10379‬מ( – משובץ בגיאוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס שיטות מחקר במדעי‬
‫החברה‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬ ‫דינמיקה של משא ומתן )‪) (10526‬מ( – משובץ‬
‫מדעים )‪) (30203‬ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ'‬ ‫בניהול‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ'‬
‫‪.148‬‬ ‫שמואל אליס )כתיבה(‪ ,‬קלי ספורטה; ענת אראל‪-‬‬
‫סוציולוגיה של התרבות )‪) (10659‬ר( – משובץ‬ ‫גפני )עריכה(‬
‫הסקה סטטיסטית )‪) (30204‬ר( – משובץ‬ ‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד בודסקו‪ ,‬פרופ' אבישי הניק‪,‬‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.148‬‬ ‫פרופ' נחמיה פרידלנד‪ ,‬פרופ' יוסף צלגוב‬
‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה –‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫פרקים בתורת הקבוצות‪ ,‬בלוגיקה ובאלגברה‬ ‫הקורס מציג שיטות סטטיסטיות מתקדמות‬
‫זכות במדעי החברה – כללי‪.‬‬ ‫לינארית )‪) (10444‬ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ'‬ ‫לניתוח נתונים הנאספים במחקר‪ .‬כמו כן נלמד‬
‫‪.144‬‬ ‫השימוש בתוכנת ‪.SPSS‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 9‬ניתוח רגרסיה‬
‫יחידה ‪ 10‬רגרסיה ושימושיה‬
‫יחידה ‪ 11‬ניתוח שונות חד‪-‬כיווני‬
‫יחידה ‪ 12‬ניתוח שונות דו‪-‬כיווני‬
‫מדריך למידה לתוכנת ‪.SPSS‬‬

‫קורס זה חופף בתוכנו לקורס התנסות במחקר‪,‬‬ ‫*‬

‫רגרסיה וניתוח שונות )‪ .(10686‬לחפיפה זאת יש‬
‫השלכות על מספר נקודות הזכות הניתנות‬
‫לצבירה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10126‬מבוא למקרוכלכלה*‬ ‫‪ 10131‬מבוא למיקרוכלכלה‬ ‫‪ 10142‬חשבון דיפרנציאלי לתלמידי‬
‫כלכלה וניהול‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫לא נדרש ידע קודם‪**.‬‬ ‫‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪*.‬‬ ‫‬ ‫ ידע קודם‪ :‬נדרש ידע בסיסי במתמטיקה‬
‫)אלגברה( ברמה תיכונית של ‪ 3‬יחידות לימוד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעקב רוזנברג‪ ,‬ד"ר גדעון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גדעון יניב )כתיבה(; ישראלה‬ ‫לפחות‪*.‬‬
‫יניב‪ ,‬אבי פאר‬ ‫הנגאל )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יורם וייס‪ ,‬פרופ' אסף רזין‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' מנחם יערי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עוזי סגל )כותב ראשי(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה מעודכנת ומורחבת(‪:‬‬ ‫יחזקאל נוימן; אורה מאור )עריכה(‬
‫ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬גליה עופר; חוה ניומן )עריכה(‬ ‫מטרת הקורס להקנות מושגים וכלי ניתוח‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' שמואל‬
‫יועצים )מהדורה מעודכנת(‪ :‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪,‬‬ ‫בסיסיים במיקרו‪-‬כלכלה‪.‬‬ ‫ניצן‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‬
‫פרופ' ישראל לוסקי‪ ,‬פרופ' משה קים‪ ,‬ד"ר דורון‬
‫סונסינו‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫הקורס נועד לסטודנטים לכלכלה ולניהול‪ .‬מטרתו‬
‫יחידה ‪ 1‬הבעיה הכלכלית – תופעת המחסור‬ ‫להקנות את הרקע המתמטי הדרוש בתחום‬
‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בתורת‬ ‫)גורמי הייצור‪ ,‬אפשרויות הייצור‪,‬‬ ‫החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי ללימודי‬
‫המקרוכלכלה‪ .‬הקורס עוסק בחשבונאות לאומית‬‫ַ‬ ‫תעסוקה מלאה וייצור יעיל‪ ,‬בחירה‬ ‫התואר הראשון‪.‬‬
‫ובניתוח קביעת התוצר הלאומי והרכב שימושיו‪,‬‬ ‫וויתור‪ ,‬התמחות וחליפין‪ ,‬צמיחה‬
‫תוך שילוב בין המערכת הריאלית – שוק‬ ‫כלכלית(; מקבלי ההחלטות )בתי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫המוצרים‪ ,‬והמערכת המוניטרית – שוק הכסף‪.‬‬ ‫עסק ומשקי בית‪ ,‬מבנה השוק‪ ,‬תכנון‬ ‫יחידות ‪ 2-1‬פונקציות – הגדרת מושג הפונקציה‪,‬‬
‫בחלק א של הקורס מוצג המשק כמשק סגור‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי השוק‪ ,‬כשל השוק‪ ,‬יזמה‬ ‫גרפים‪ ,‬פונקציות קוויות וריבועיות‪,‬‬
‫בחלק ב‪ ,‬הדיון ַ‬
‫המקרו‪-‬כלכלי מביא בחשבון את‬ ‫מעורבת(‪.‬‬ ‫חזקות ולוגריתמים‪ ,‬המספר ‪,e‬‬
‫הקשרים עם שאר העולם‪ ,‬והקורס מנתח את‬ ‫יחידה ‪ 2‬תחרות משוכללת‪ :‬התנהגות היצרן –‬ ‫הרכבת פונקציות‪ ,‬פונקציות הפכיות‪.‬‬
‫הפעילות הכלכלית החורגת מתחומו של המשק‬ ‫ייצור‪ ,‬עלויות ורווח בטווח הקצר‬ ‫יחידות ‪ 4-3‬נגזרות – מושג הנגזרת‪ ,‬נגזרות של‬
‫הלאומי היחיד – המשק הפתוח‪.‬‬ ‫)פונקציית הייצור‪ ,‬תפוקה שולית‬ ‫פונקציות מורכבות‪ ,‬פונקציות‬
‫פוחתת‪ ,‬עלויות הייצור‪ ,‬פדיון ורווח‪,‬‬ ‫מונוטוניות‪ ,‬פונקציות קמורות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫קביעת היקף הייצור(; פונקציית‬ ‫וקעורות‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬נקודות‬
‫חלק א‬ ‫ההיצע )הכמות המוצעת‪ ,‬עקומת‬ ‫פיתול‪ ,‬גמישות‪.‬‬
‫מבוא‪ :‬הצגת התחום והצגת מושגי‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫ההיצע‪ ,‬עודף היצרן(‪.‬‬ ‫יחידות ‪ 6-5‬פונקציות של שני משתנים –‬
‫יסוד‬ ‫יחידה ‪ 3‬תחרות משוכללת‪ :‬התנהגות הצרכן –‬ ‫פונקציות של שני משתנים‪ ,‬עקומות‬
‫החשבונאות הלאומית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫קביעת הרכב הצריכה )מערכת‬ ‫שוות ערך‪ ,‬נגזרות חלקיות‪ ,‬משפט‬
‫מרכיבי הביקוש המצרפי‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫הטעמים‪ ,‬מגבלת התקציב‪ ,‬שיווי‬ ‫הפונקציות הסתומות‪ ,‬נקודות קיצון‬
‫שיווי משקל בשוק המוצרים‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫משקל(; פונקציית הביקוש )הכמות‬ ‫של פונקציה של שני משתנים‪ ,‬כופלי‬
‫הכסף במשק ומערכת הבנקאות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫המבוקשת‪ ,‬נחיתות ונורמליות‪,‬‬ ‫לגרנז'‪ ,‬פונקציות הומוגניות‪.‬‬
‫שוק הכסף‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫תחליפיות ומשלימות‪ ,‬עקומת‬ ‫יחידה ‪ 7‬אינטגרציה – פונקציה קדומה‪,‬‬
‫שיווי משקל משולב – שוק המוצרים‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫הביקוש‪ ,‬ביקוש ותועלת‪ ,‬תועלת‬ ‫האינטגרל הלא מסוים‪ ,‬שיטות‬
‫ושוק הכסף‬ ‫שולית פוחתת‪ ,‬מחיר הביקוש‪ ,‬עודף‬ ‫אינטגרציה‪ ,‬האינטגרל המסוים‬
‫הצרכן(‪.‬‬ ‫ושימושיו )חישובי שטחים(‪ ,‬משוואות‬
‫חלק ב‬
‫יחידות ‪ 5-4‬קביעת מחיר בשוק תחרותי – מנגנון‬ ‫דיפרנציאליות מסדר ראשון‪.‬‬
‫יחידה ‪ 8‬מאזן התשלומים ושוק מטבע החוץ‬
‫השוק התחרותי )ביקוש והיצע‬
‫*‬
‫יחידה ‪ 9‬משק פתוח‬
‫מצרפיים‪ ,‬שיווי משקל בשוק‬
‫יחידה ‪ 10‬אינפלציה‬
‫תחרותי‪ ,‬שינויים בשיווי המשקל‪,‬‬
‫גמישות הביקוש וההיצע(; התערבות‬
‫ממשלתית )הטלת מס קנייה‪ ,‬מתן‬
‫סובסידיה‪ ,‬קביעת מחיר מינימום‪,‬‬
‫קביעת מחיר מקסימום‪ ,‬הטלת מכס‬
‫על יבוא‪ ,‬מתן פרמיה ליצוא(‪.‬‬
‫יחידה ‪ 6‬מונופול ותחרות לא‪-‬משוכללת –‬
‫מונופול )קביעת מחיר והיקף ייצור‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬מונופול מול תחרות‬
‫משוכללת‪ ,‬התערבות ממשלתית‪,‬‬
‫אפליית מחירים(; תחרות לא‪-‬‬
‫משוכללת )אוליגופול‪ ,‬קביעוּת‬
‫מחירים‪ ,‬שיתוף פעולה בין יצרנים‪,‬‬
‫תחרות מונופוליסטית(‪.‬‬ ‫*‬

‫לסטודנטים המבקשים ללמוד את שני המבואות‬ ‫*‬

‫בכלכלה‪ ,‬מומלץ ללמוד את הקורס מבוא‬
‫למיקרוכלכלה )‪ (10131‬לפני הקורס מבוא‬
‫למקרוכלכלה )‪.(10126‬‬
‫כדי להצליח בקורס נדרש ידע מתמטי ברמה‬ ‫**‬
‫תיכונית )בגרות של ‪ 3‬יחידות(‪ .‬לסטודנט שאינו‬
‫בעל ידע זה מומלץ מאוד ללמוד את הקורס‬
‫סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫)‪ (95001‬לפני שיירשם לקורס‪.‬‬
‫לסטודנטים שרמת ידיעותיהם במתמטיקה היא‬ ‫*‬
‫של בגרות בהיקף מצומצם )‪ 3‬יחידות לימוד(‪,‬‬
‫כדי להצליח בקורס נדרש ידע מתמטי ברמה‬ ‫*‬ ‫וכן לסטודנטים שלמדו מתמטיקה תיכונית‬
‫תיכונית )בגרות של ‪ 3‬יחידות(‪ .‬לסטודנט שאינו‬ ‫בהיקף מורחב )‪ 4‬או ‪ 5‬יחידות לימוד(‪ ,‬אך לא‬
‫בעל ידע זה מומלץ מאוד ללמוד את הקורס סדנת‬ ‫עסקו בה זמן רב‪ ,‬או שהישגיהם היו נמוכים‪,‬‬
‫רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )‪(95001‬‬ ‫מומלץ לעיין בתיאור הקורס סדנת רענון‬
‫לפני שיירשם לקורס‪.‬‬ ‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )‪.(95001‬‬

‫‪80‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10628‬תורת המחירים ב‬ ‫‪ 10627‬תורת המחירים א‬ ‫‪ 10284‬מושגי יסוד באקונומטריקה‬

‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס תורת המחירים א‪.‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא למיקרוכלכלה‪,‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪.‬‬ ‫מדעי החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל ניצן‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫מבוא‬ ‫ב‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫מדעי‬ ‫לתלמידי‬
‫ניצן‪ ,‬ד"ר ז'ראר עמיאש ‪ ,‬דוד דילנברגר‪ ,‬שי בז'ה;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מנחם יערי‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא למקרוכלכלה‪.‬‬
‫דינה קרן‪ ,‬יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫ניצן‪ ,‬ד"ר ז'ראר עמיאש; ישראלה הנגאל )עריכה(‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫ייעוץ‪ :‬פרופ' מנחם יערי‬ ‫דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪ ,‬נושאים‬
‫הקורס עוסק בתורת הצרכן הפועל בסביבה‬ ‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‪.‬‬
‫חלקו הראשון של הקורס )יחידות ‪ (9-6‬עוסק‬ ‫תחרותית וביישומיה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס‬
‫בתורת היצרן הפועל בסביבה תחרותית‪ .‬חלקו‬ ‫)יחידות ‪ (2-1‬מוקדש למושגי יסוד הנוגעים לצרכן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עמיר שמואלי‪ ,‬פרופ' ערן‬
‫השני של הקורס )‪ (11-10‬עוסק ביצרנים הפועלים‬ ‫ולסביבה שבה הוא פועל‪ .‬בחלק זה מוצגות‬ ‫ישיב‪ ,‬אייל בן‪-‬שלוש; ריבה נדם )עריכה(‬
‫בסביבות לא תחרותיות‪.‬‬ ‫האקסיומות של תורת הצרכן ושל תורת התועלת‪.‬‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' יואל חייטובסקי‬
‫בחלקו השני של הקורס )יחידות ‪ (4-3‬נדונה‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורה מעודכנת ומורחבת(‪:‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בהרחבה תורת הביקוש‪ .‬חלקו השלישי של הקורס‬ ‫פרופ' משה קים‪ ,‬ד"ר נסים בן‪-‬דוד; חוה ניומן‬
‫תורת היצרן א‬ ‫יחידות ‪7-6‬‬ ‫מוקדש ליישומים של תורת הצרכן‪ :‬היצע עבודה‪,‬‬ ‫)עריכה(‬
‫תורת היצרן ב‬ ‫יחידות ‪9-8‬‬ ‫צריכה על‪-‬פני זמן‪ ,‬אי‪-‬ודאות‪ ,‬מדדי רמת מחיה‬ ‫יועצים )מהדורה מעודכנת(‪ :‬פרופ' יוסף דויטש‪,‬‬
‫המונופול‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫ומדדי יוקר מחיה‪ ,‬מדדים של שינויי רווחה ומושג‬ ‫פרופ' שאול לאך‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬ד"ר דורון‬
‫תחרות בין מעטים‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫הגמישות‪.‬‬ ‫קליגר‪ ,‬ד"ר דרורה קרוטקין‬

‫חומר הלימוד‬ ‫הקורס נועד לצייד את הסטודנטים בכלים‬

‫תורת הצרכן א‬ ‫יחידות ‪2-1‬‬ ‫הבסיסיים של שיטות המחקר האמפירי בכלכלה‪,‬‬
‫תורת הצרכן ב‬ ‫יחידות ‪4-3‬‬ ‫להקנות את עקרונות החשיבה של שיטות אלה‬
‫יחידה ‪) 5‬פרק ‪ (6‬יישומים‬ ‫ואת היכולת להבין מחקרים אמפיריים שנעשו‬
‫על‪-‬ידי אחרים על‪-‬מנת שיוכל לבצע בעצמו‬
‫מחקרים כאלה‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מורכב מארבעה חלקים הכוללים ‪12‬‬
‫יחידות לימוד‪:‬‬
‫החלק הראשון )יחידות ‪ (4-1‬עוסק במודל‬
‫הרגרסיה הקלאסי עם משתנה מסביר אחד‪ .‬חלק‬
‫זה מהווה בסיס לקורס כולו‪.‬‬
‫החלק השני )יחידות ‪ (8-5‬מרחיב את הניתוח‬
‫למודל הרגרסיה המרובה עם מספר משתנים‬
‫מסבירים‪.‬‬
‫החלק השלישי )יחידות ‪ (10-9‬מציג כמה הרחבות‬
‫למודל הקלאסי המאפשרות שימוש במודל זה‬
‫במגוון רחב של יישומים‪.‬‬
‫החלק הרביעי )יחידות ‪ (12-11‬מציג את ההשלכות‬
‫של סילוק ההנחות הקלאסיות על אומדי‬
‫הריבועים הפחותים שהתקבלו ונדונו ביחידות‬
‫הקודמות‪.‬‬

‫שימוש במחשב‬
‫השימוש במחשב ביישומים אמפיריים של שיטות‬
‫המחקר בכלכלה הוא חלק בלתי נפרד ממטרות‬
‫הקורס ומיעדיו‪ .‬לאחר לימוד החלק הראשון של‬
‫הקורס‪ ,‬השימוש בתוכנות סטטיסטיות במחשב‬
‫ילווה את הלימוד העיוני של יחידות הקורס‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪ 10458‬מקרוכלכלה ב‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס ַמקרוכלכלה א‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ארנון‪ ,‬פרופ' יוסי‬
‫זעירא‪ ,‬ד"ר אורן זוסמן )כתיבה(‪ ,‬פרופ' ערן ישיב‪,‬‬
‫אבנר גרייף; ישראלה הנגאל‪ ,‬בת‪-‬חן פירסט‬
‫)עריכה(‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' אביה ספיבק‬
‫מטרת הקורס להקנות לסטודנטים את יסודות‬
‫התאוריה הכלכלית העוסקת בניתוח פעילותו של‬
‫המשק הלאומי בכללו‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים בקורס הם אלה‪ :‬אינפלציה –‬
‫הגדרה‪ ,‬דיון במסגרת מודל ‪ ,IS – LM‬מס‬
‫אינפלציה והגורמים לאינפלציה‪ ,‬משק פתוח –‬
‫מושגי יסוד‪ ,‬קביעת התוצר הלאומי ומדיניות‬
‫מקרו כלכלית‪ ,‬הגישה המוניטרית למסחר בין‪-‬‬
‫לאומי‪ ,‬מודל ‪ IS – LM‬באבטלה ובמחירים‬
‫ניידים‪ ,‬שער חליפין נייד וקבוע‪ ,‬דיון בבעיות‬
‫המשק המבודד ובאפקטיביות הפיחות בעולם‬
‫ובישראל‪ ,‬משק פתוח באבטלה ובתעסוקה מלאה‬
‫עם שער חליפין נייד וקבוע‪ ,‬ליברליזציה‬
‫וסטגפלציה במשק הפתוח‪ ,‬אינפלציה וחוב חיצוני‪,‬‬
‫צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 7-6‬אינפלציה‬
‫המשק הפתוח‪ :‬יסודות לתאוריה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫המשק הפתוח‪ :‬תנועות מטבע‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫יחידות ‪ 11-10‬המשק הפתוח‪ :‬תנועות הון‬
‫צמיחה כלכלית‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10457‬מקרוכלכלה א‬ ‫‪ 10629‬תורת המחירים ג‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא למיקרוכלכלה‪,‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס תורת המחירים ב‪.‬‬
‫למקרוכלכלה‪.‬‬
‫מבוא ַ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל ניצן‪ ,‬ד"ר ז'ראר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ארנון‪ ,‬פרופ' יוסי‬ ‫עמיאש‪ ,‬ד"ר רונן בר‪-‬אל‪ ,‬ענת אלכסנדרון;‬
‫זעירא )כתיבה(‪ ,‬ד"ר אורן זוסמן‪ ,‬אלי עמית‪,‬‬ ‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫מרגלית פיין‪ ,‬אבנר גרייף‪ ,‬ירום אריאב;‬
‫ישראלה הנגאל )עריכה(‬ ‫חלקו הראשון של הקורס )יחידות ‪ (13-12‬עוסק‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' אביה ספיבק‬ ‫ביחסי גומלין בין היחידות הכלכליות – צרכנים‬
‫ויצרנים‪ ,‬ובפרט בהקצאת מקורות בסביבה‬
‫מטרת הקורס להקנות את יסודות התאוריה‬ ‫התחרותית‪ .‬חלקו השני של הקורס מוקדש‬
‫הכלכלית העוסקת בניתוח פעילותו של המשק‬ ‫לשלושה נושאים‪ :‬סטיות מיעילות‪ ,‬מוצרים‬
‫הלאומי בכללו‪.‬‬ ‫ציבוריים והשפעות חיצוניות‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים בקורס הם אלה‪:‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫החשבונאות הלאומית‪ ,‬הביקוש המצרפי במשק‬ ‫כלכלת חליפין‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫סגור‪ ,‬שיווי משקל בשוק המוצרים ועקומת ‪,IS‬‬ ‫יחסי גומלין בין צרכנים ויצרנים‬ ‫יחידה ‪13‬‬
‫שוק הכסף – הביקוש לכסף‪ ,‬היצע הכסף‪ ,‬שיווי‬ ‫סטיות מיעילות פארטו‪ ,‬מוצרים‬ ‫יחידה ‪14‬‬
‫משקל בשוק הכסף ועקומת ‪ ,LM‬תורת הכמות‬ ‫ציבוריים והשפעות חיצוניות*‬
‫של הכסף‪ ,‬שיווי משקל כללי במשק סגור‬ ‫*‬
‫ומדיניות מוניטרית ופיסקלית‪ ,‬שוק העבודה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מושגי יסוד‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫שוק המוצרים במשק סגור‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫שוק הכסף‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫שיווי משקל כללי במשק סגור‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫אבטלה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידת לימוד מצולמת‪.‬‬ ‫*‬
‫‪82‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10397‬כלכלה בין‪-‬לאומית ריאלית*‬ ‫‪ 10665‬כלכלת ישראל*‬ ‫‪ 10230‬תורת המימון‪ :‬ניהול פיננסי‬

‫של גופים עסקיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא למיקרוכלכלה‪,‬‬ ‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫מבוא למקרוכלכלה‪ ,‬מקרוכלכלה א‪,‬‬ ‫למקרוכלכלה‪ ,‬מבוא‬
‫למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא ַ‬
‫למיקרוכלכלה‪ ,‬תורת המחירים א‪ ,‬תורת‬ ‫מקרוכלכלה ב‪ ,‬תורת המחירים א‪ ,‬תורת‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫המחירים ב‪ ,‬תורת המחירים ג‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫המחירים ב‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ב‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין בנטל‪ ,‬עמי ברנע‪ ,‬אתי‬
‫וידאל‪-‬אברהם )אסיסטנטית(; חוה ניומן )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אריה נחמיאס )כתיבה(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ג'ימי וינבלט‪ ,‬ד"ר ז'ראר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי אקשטיין‪ ,‬פרופ' דוד ביגמן‪,‬‬ ‫ד"ר צבי לרמן; ישראלה הנגאל‪ ,‬חוה ניומן‬
‫עמיאש )כתיבה(; ישראלה הנגאל )עריכה(‬ ‫פרופ' אריה מלניק‪ ,‬פרופ' שושנה נוימן‪ ,‬פרופ'‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה ארנון‪ ,‬פרופ' אלחנן הלפמן‪,‬‬ ‫יעקב פרוש‪ ,‬ד"ר אבנר אחיטוב‪ ,‬ד"ר ישי יפה‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים לוי‪ ,‬פרופ' משה בן‪-‬חורין‪,‬‬
‫ד"ר תקוה לקר‪ ,‬פרופ' שמואל ניצן‪ ,‬פרופ' דני‬ ‫פרופ' ערן ישיב‪ ,‬ד"ר עומר מואב‪ ,‬ד"ר ישי מעוז‬ ‫פרופ' יוסי יגיל‬
‫צידון‬
‫הקורס מיישם תאוריות נאו‪-‬קלאסיות כדי לתאר‬
‫הקורס כולל מגוון רחב של נושאים בתורת‬
‫ולהסביר מגוון רחב של התפתחויות מרכזיות‬
‫הקורס עוסק במערכת קשרי המסחר בין מדינות‬ ‫המימון‪ .‬הנושאים העיקריים מטפלים בניתוח‬
‫בכלכלת ישראל‪ ,‬מאז הקמת המדינה ועד סוף‬
‫והוא מיועד להקנות לסטודנט הבנה תאורטית של‬ ‫דוחות פיננסיים‪ ,‬ניהול ההון החוזר של הפירמה‪,‬‬
‫המאה ה‪ .20-‬השימוש בתאוריות אלה מדגים‬
‫הכוחות הכלכליים הקובעים את נפח המסחר‪,‬‬ ‫תקצוב הון בתנאי ודאות ובתנאי אי‪-‬ודאות‪ ,‬גיוס‬
‫כיצד מפעילים את עקרונות מדע הכלכלה על‬
‫כיווניו ומאפייניו האחרים‪ .‬הקורס סוקר את‬ ‫מקורות מימון פנימיים וחיצוניים‪ ,‬מבנה הון‪,‬‬
‫המשק‪ ,‬ומפתח את היכולת לנתח תופעות‬
‫עיקרי התאוריה הכלכלית המסבירה את דפוסי‬ ‫מחיר הון של פירמה‪ .‬דגש מיוחד ניתן ליישומים‬
‫כלכליות בישראל ובעולם‪ .‬ביצועי הכלכלה‬
‫המסחר‪ ,‬תוך התייחסות לגישות שונות הרווחות‬ ‫במציאות הישראלית‪ .‬החומר מוצג בדרך‬
‫הישראלית בתחום הצמיחה הכלכלית נבחנים‬
‫בספרות‪ .‬מקצת הקורס מוקדש להבנת המניעים‬ ‫מילולית‪ ,‬בעזרת גרפים‪ ,‬ובעת הצורך גם בעזרת‬
‫בהקשרים הבאים‪ :‬תהליך הצבר ההון‪ ,‬גידול‬
‫והתוצאות של המדיניות הכלכלית של ממשלות‬ ‫כלים כמותיים של אלגברה ותורת ההסתברות‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬יבוא ההון והחוב הפנימי‪.‬‬
‫בנושאי מסחר‪.‬‬
‫האינפלציה הגבוהה בשנות השמונים נבחנת על‬
‫רקע המדיניות התקציבית של הממשלה‬
‫מטרות הקורס‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ודינמיקת החוב הציבורי באותה תקופה‪ .‬מאפייני‬
‫הקניית ידע בסיסי במימון; הקניית כלי הניתוח‬
‫תורת המסחר הבין‪-‬לאומי – המודל‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫העיקריים לקבלת החלטות בתחום המימון‪ .‬כמו‬
‫שוק העבודה מתוארים ומוסברים בעזרת מודלים‬
‫של ריקרדו‬ ‫כן נעשה שימוש נרחב בתרגילים כדי לתת‬
‫מקובלים של ביקוש והיצע בשוק העבודה‪ .‬שוק‬
‫תורת המסחר הבין‪-‬לאומי – מודל‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫לסטודנטים ניסיון בסיסי ביישום פתרונות‪.‬‬
‫ההון נבחן לאור תפקידו כמתווך בין לווים‬
‫של שיווי‪-‬משקל כללי‬
‫ומלווים‪ ,‬תוך התייחסות למעורבותה הגדולה של‬
‫יחידה ‪ 4-3‬תורת המסחר הבין‪-‬לאומי – המודל‬
‫הממשלה בשנים בהן כיוונה את ההשקעות‬
‫חומר הלימוד‬
‫של הקשר‪-‬אולין‬ ‫חלק א‪ :‬הפונקציה המימונית‬
‫במשק‪ ,‬וגייסה משאבים למימון פעילותה‬
‫תורת המסחר הבין‪-‬לאומי – גישות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 1‬מטרת הפירמה ותפקידי המנהל‬
‫השוטפת באמצעות הסדרים שונים שהופעלו‬
‫חלופיות‬ ‫הפיננסי‬
‫כתחליף לשוק ההון‪ .‬הרפורמות הליברליות‬
‫יחידה ‪ 6‬תורת המסחר הבין‪-‬לאומי –‬
‫העיקריות שהונהגו בשוק ההון לאחר שנת ‪,1985‬‬ ‫חלק ב‪ :‬ניתוח פיננסי‪ ,‬תכנון ובקרה‬
‫מדיניות מסחרית‬
‫והשפעתן על תפקוד השוק מוסברות על רקע‬ ‫יחידה ‪ 2‬חשבונאות ניהולית וניתוח דוחות‬
‫קריסת מדיניות ההתערבות של הממשלה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫כספיים‬
‫נבחנות ההעדפות הפיסקליות בשני העשורים‬ ‫יחידה ‪ 3‬תכנון פיננסי ותקצוב‬
‫האחרונים של המאה ה‪ .20-‬בפרט נבחנים‬
‫חלק ג‪ :‬ניהול הון חוזר‬
‫בכּ ְש ֵלי‬
‫הפסקתם של מוצרים ציבוריים‪ ,‬הטיפול ִ‬
‫יחידה ‪ 4‬ניהול הון חוזר‬
‫שוק וההוצאות שנועדו לשינוי בחלוקת ההכנסות‬
‫במשק‪ .‬סחר החוץ ומאזן התשלומים‪ ,‬המהווים‬ ‫חלק ד‪ :‬ניהול נכסים קבועים‬
‫נדבך חשוב בכלכלת ישראל מאז הקמת המדינה‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 5‬החלטות השקעה לטווח ארוך והיוון‬
‫נדונים אף הם‪ ,‬ומוסברים על‪-‬ידי תאוריות הסחר‬ ‫זרמי מזומנים‬
‫הבין‪-‬לאומי המקובלות‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬תקצוב הון בתנאי ודאות‬
‫יחידה ‪ 7‬בניית זרמי מזומנים בתקצוב הון‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 8‬תקצוב הון בתנאי אי‪-‬ודאות‬
‫תולדות המשק הישראלי מאז ‪1948‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫צמיחה כלכלית‪ :‬תאוריה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫חלק ה‪ :‬מקורות המימון לטווח ארוך‬
‫הצמיחה הכלכלית בישראל ומקורותיה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יחידה ‪ 9‬מקורות המימון לטווח ארוך‬
‫כסף ואינפלציה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫חלק ו‪ :‬הערכת חברות‪ ,‬מבנה הון ומחיר הון‬
‫האינפלציה בישראל בהשוואה בין‪-‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 10‬מבנה הון והערכת חברות‬
‫לאומית‬
‫יחידה ‪ 11‬מחיר הון‬
‫שוק העבודה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫שוק ההון‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫חלק ז‪ :‬ניהול פיננסי בתנאי אינפלציה‬
‫הסקטור הציבורי והמדיניות הפיסקלית‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬ניהול פיננסי בתנאי אינפלציה‬
‫סחר החוץ ומאזן התשלומים‬ ‫יחידה ‪9‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫‪ 10398‬כלכלה מוניטרית בין‪-‬‬
‫לאומית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫למקרוכלכלה‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫למיקרוכלכלה‪,‬‬
‫מקרוכלכלה א‪ ,‬מקרוכלכלה ב‪ ,‬תורת המחירים‬
‫א‪ ,‬תורת המחירים ב‪ ,‬תורת המחירים ג‪ ,‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ערן ישיב )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬
‫עירית מלכה‪ ,‬אריאל רשף )אסיסטנט(; חוה ניומן‬
‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בני בנטל‪ ,‬פרופ' דני צידון‬
‫הקורס עוסק בשוק המט"ח‪ ,‬במקרוכלכלה של‬
‫משק פתוח‪ ,‬בקביעת שערי החליפין‪ ,‬בתנועות הון‬
‫בין‪-‬לאומיות ובמוסדות והסדרים מוניטריים בין‪-‬‬
‫לאומיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫התאוריה המוניטרית של הכלכלה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הבין‪-‬לאומית – מושגי יסוד‬
‫יחידות ‪ 3-2‬מקרו‪-‬כלכלה של משק פתוח‬
‫משטר שער חליפין קבוע‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫משטר שער חליפין נייד‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מוסדות בין‪-‬לאומיים ובעיות תיאום‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מדיניות‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10519‬כלכלת עבודה*‬ ‫‪ 10574‬כלכלה בין‪-‬דורית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים תורת המחירים א‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫יסוד‬ ‫מושגי‬ ‫ב‪,‬‬ ‫המחירים‬ ‫תורת‬ ‫למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא למקרוכלכלה‪ ,‬תורת‬
‫באקונומטריקה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫המחירים א‪ ,‬תורת המחירים ב‪ ,‬וכן עמידה‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם וייס‪ ,‬ד"ר נסים בן‬ ‫הקורסים מקרוכלכלה א‪ ,‬מקרוכלכלה ב‪,‬‬
‫דוד‪ ,‬אבי טילמן‬ ‫יסוד‬ ‫מושגי‬ ‫ג‪,‬‬ ‫המחירים‬ ‫תורת‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד וטשטיין‪ ,‬ד"ר אבי וייס‪,‬‬ ‫באקונומטריקה‪.‬‬
‫ד"ר אבי שוורץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מרדכי א' שורץ )כתיבה(;‬
‫הקורס עוסק בניתוח תאוריות כלכליות תוך‬ ‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫התייחסות למגוון נושאים מתחום שוק העבודה‪.‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' שמואל ניצן‬
‫בקורס ניתנות דוגמאות משוק העבודה של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בנימין בנטל‪ ,‬פרופ' יפה מכנס‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬ארצות‪-‬הברית ומדינות אירופה‪ .‬דגש‬ ‫פרופ' איתן ששינסקי‬
‫מיוחד ניתן למקומן של נשים בשוק העבודה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הקורס דן בהיבטים תאורטיים ואמפיריים וכן‬ ‫הקורס עוסק בקשרי הגומלין הכלכליים בין‬
‫בשאלות של מדיניות‪.‬‬ ‫דורות חופפים במשק‪ .‬הקורס מחולק לדיון‬
‫בהיבטים המיקרו‪-‬כלכליים והמקרו‪-‬כלכליים של‬
‫מטרות הקורס‬ ‫תופעת ההעברות הבין‪-‬דורית וכן לאינטראקציה‬
‫הכרת מודלים כלכליים של פעילות שוק‬ ‫בין שני התחומים הללו‪ ,‬הנראים לכאורה כזרים‬
‫העבודה‬ ‫זה לזה‪.‬‬
‫היכרות עם נתונים אמפיריים המתייחסים‬
‫לתפקוד שוק העבודה בישראל ובמדינות‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר כלכלה בין‪-‬דורית‬
‫אחרות‬ ‫מאת מ"א שורץ )האוניברסיטה הפתוחה‪.(2007 ,‬‬
‫דיון במדיניות ותחיקה שמטרתם להתמודד‬
‫עם הבעייתיות בשוק העבודה‬
‫חומר הלימוד‬
‫העברות בין‪-‬דוריות מזווית מיקרו‪-‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כלכלית‬
‫היצע עבודה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫העברות בין‪-‬דוריות מזווית מקרו‪-‬‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫עבודה בבית‪ ,‬עבודה מחוץ לבית‪,‬‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫כלכלית‬
‫ופרישה משוק העבודה‬
‫החשבונאות הדורית )ליחידה זו‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫השקעה בהון אנושי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מצורפים שני נספחים‪ :‬הראשון מציג‬
‫הפרשי שכר מפצים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫את החשבונות הדוריים של מדינת‬
‫הביקוש לעובדים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ישראל‪ ,‬והשני מציג השוואות בין‪-‬‬
‫מבנה שוק העבודה‪ ,‬איגודים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫לאומיות‪(.‬‬
‫ואבטלה‬
‫הביטוח הסוציאלי מזווית בין‪-‬דורית‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫)ליחידה זו מצורף נספח העוסק‬
‫בקיצור תולדות מערכת הפנסיה‬
‫הישראלית‪(.‬‬
‫רציונליות חסומה‪ ,‬פטרנליזם‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫והתערבות ממשלתית‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪84‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10599‬חשיבה אסטרטגית – תורת‬

‫נקודות זכות בכלכלה‬ ‫המשחקים ושימושיה בכלכלה‬ ‫‪ 10502‬העדפה ובחירה חברתית*‬
‫ובניהול*‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫מבוא לחשבונאות ניהולית ותמחיר )‪) (10404‬ר( –‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫משובץ בניהול‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫מוסר ועסקים )‪) (10523‬מ( – משובץ בניהול‪ ,‬עמ'‬ ‫חשבון‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫למיקרוכלכלה‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי לתלמידי‬
‫‪.91‬‬ ‫דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪ ,‬מבוא‬ ‫כלכלה וניהול‪ ,‬תורת המחירים א‪ ,‬וכן עמידה‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫שיפוט והערכה בתנאי אי‪-‬ודאות לתלמידי ניהול‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫וכלכלה )‪) (10522‬מ( – משובץ בניהול‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬ ‫ב וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫הקורסים תורת המחירים ב‪ ,‬תורת המחירים‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬ ‫ג‪.‬‬
‫יסודות תורת ההחלטות וחקר ביצועים )‪(10713‬‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס תורת המחירים א‪.‬‬
‫)ר( – משובץ בחשבונאות‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל ניצן; יהודית‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אביעד חפץ )כתיבה(;‬ ‫גוגנהיימר )עריכה(‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק גלבוע‪ ,‬פרופ' מרק גרדשטיין‪,‬‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צביקה נאמן‪ ,‬פרופ' שמואל ניצן‪,‬‬ ‫פרופ' אייל וינטר‬
‫פרופ' מוטי פרי‪ ,‬ד"ר אלה שגב‬
‫הקורס עוסק בהבהרה של הבעיות המרכזיות‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬ ‫תורת המשחקים עוסקת ביחסי גומלין‬ ‫הכרוכות במושגים העדפה חברתית ובחירה‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫אסטרטגיים בין מספר מקבלי החלטות‪ .‬במפגש‬ ‫חברתית‪.‬‬
‫‪.78‬‬ ‫אסטרטגי כזה כל שחקן מודע לכך שפעולותיו‬
‫משפיעות על רווחת השחקנים האחרים‪,‬‬ ‫חלקו הראשון של הקורס מוקדש לשלושה‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‬ ‫ושפעולותיהם משפיעות עליו‪ .‬תורת המשחקים‬ ‫נושאים‪ :‬הסיבות הגורמות לכך שהמעבר‬
‫)‪) (30112‬ר( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫מנתחת כיצד השפעות הדדיות אלה מנתבות את‬ ‫מהעדפה ובחירה אינדיבידואלית להעדפה ובחירה‬
‫‪.78‬‬ ‫החלטות השחקנים ומובילות לתוצאה הסופית‪.‬‬ ‫חברתית הוא בעייתי‪ ,‬סקירה תמציתית של‬
‫הבעיות בהן מתמקד הקורס והבהרת הקשר בין‬
‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה –‬ ‫הקורס עוסק במשחקים עם אינפורמציה מלאה‪,‬‬ ‫העדפה ובחירה‪.‬‬
‫פרקים בתורת הקבוצות‪ ,‬בלוגיקה ובאלגברה‬ ‫ומתמקד בשימושים של תורת המשחקים בכלכלה‬
‫לינארית )‪) (10444‬ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ'‬ ‫ובניהול‪ ,‬וכן בתחומים נוספים כגון מדע המדינה‪,‬‬ ‫חלקו העיקרי של הקורס מוקדש לשאלות‬
‫‪.144‬‬ ‫משפטים וביולוגיה‪ .‬בין השימושים מופיעים‬ ‫הבאות‪ :‬האם קיימת העדפה חברתית? מהו כלל‬
‫מכרזים‪ ,‬מיקוח‪ ,‬תחרויות פוליטיות ומנגנוני‬ ‫הבחירה הרצוי? האם בחירות עלולות להביא‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫הצבעה‪ ,‬סכסוכים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬תחרויות בין‬ ‫לתוצאות פרדוקסליות? כיצד אפשר להתמודד עם‬
‫זכות בכלכלה‪.‬‬ ‫יצרנים‪ ,‬משכורות ותמריצים בחברות עסקיות‪,‬‬ ‫בעיית עריצות הרוב? האם ההחלטה החברתית‬
‫השקעה במוצרים ציבוריים‪ ,‬פיתוח פטנטים‪,‬‬ ‫)בהקשר של הספקת מוצרים ציבוריים( היא‬
‫פשיעה ומדיניות אכיפה‪ ,‬חיפוש עבודה ואבטלה‪,‬‬ ‫יעילה? האם הפרטים מגלים את העדפותיהם‬
‫התקפות על שערי מטבע ומשברים פיננסיים‪,‬‬ ‫האמיתיות? בהקשר של בחירה דיכוטומית בתנאי‬
‫סובסידיות ומכסים במסחר בין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫אי‪-‬וודאות‪ ,‬איזה כלל החלטה עדיף‪ :‬כלל‬
‫המומחה או כלל הרוב הפשוט? ומהו כלל‬
‫המושגים התאורטיים המרכזיים הנלמדים‬ ‫ההחלטה האופטימלי?‬
‫בקורס הם משחקים בצורה אסטרטגית‪,‬‬
‫אסטרטגיות שולטות ונשלטות‪ִ ,‬שווי משקל נאש‪,‬‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר העדפה ובחירה‬
‫העדפות בתנאי אי‪-‬ודאות ושליטת סיכון‪,‬‬ ‫חברתית מאת ש' ניצן )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫אסטרטגיות טהורות ומעורבות‪ ,‬אסטרטגיות‬ ‫‪.(2008‬‬
‫ביטחון ומשפט המינימקס‪ ,‬אסטרטגיות ניתנות‬
‫להצדקה‪ ,‬יציבות של ִשוויי משקל‪ ,‬משחקים‬
‫ואבולוציה‪ ,‬בחירה בין ִשוויי משקל‪ ,‬משחקים‬
‫בצורה רחבה‪ ,‬שווי משקל תת‪-‬משחקי משוכלל‪,‬‬
‫אינדוקציה לאחור‪ ,‬מהלכי טבע ומשחקים‬
‫חוזרים‪.‬‬

‫חומר הלימוד מבוסס על הספר חשיבה‬

‫אסטרטגית‪ :‬תורת המשחקים ושימושיה‬
‫בכלכלה ובניהול מאת א' חפץ )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.(2008 ,‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10280‬יסודות החשבונאות*‬ ‫‪ 10800‬דיני חוזים‬ ‫‪ 10156‬מבוא לכלכלה מאקרו –‬
‫ללא כלכלנים ‪WinEcon‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למיקרוכלכלה‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גבריאלה שלו )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪ ,‬ד"ר אריה‬
‫ד"ר יעקב קמין )ריכוז הפיתוח(‪ ,‬רו"ח מנחם פס;‬ ‫עו"ד איל גור‪ ,‬עו"ד אורית גיירמן‪ ,‬עו"ד אייל‬ ‫נחמיאס; רוזית לוי‪ ,‬חוה ניומן )עריכה(‬
‫חוה ניומן )עריכה(‬ ‫גלובוס‪ ,‬עו"ד אבישלום תור; נילי וייס )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בנימין בנטל‪ ,‬פרופ' יוסף דויטש‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי אמיר‪ ,‬פרופ' משה בר‪-‬ניב‪,‬‬ ‫מהדורה מחודשת לכרכים א ו‪-‬ב‪ :‬פרופ' גבריאלה‬ ‫פרופ' ישראל לוסקי‪ ,‬פרופ' משה קים‪ ,‬ד"ר עופר‬
‫ד"ר עמיהוד דותן‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‪ ,‬ד"ר אייל‬ ‫שלו בהשתתפות ד"ר ליאת פרידגוט‪-‬נצר;‬ ‫ליברמן‬
‫סולגניק‪ ,‬רו"ח ניר קופמן‬ ‫אדי זילצר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מיגל דויטש‪ ,‬פרופ' סיני דויטש‪,‬‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בתורת המקרו‪-‬‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד‬ ‫פרופ' איל זמיר‬ ‫כלכלה למועמדים לתואר שני במינהל עסקים‬
‫בחשבונאות פיננסית ובכללי הדיווח הכספי‪,‬‬ ‫)‪ ,(M.B.A‬הנדרשים לקורסי השלמה בכלכלה‬
‫באופן שיאפשר הבנת המשמעות של הדוחות‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫ולתלמידי תואר ראשון במדעי החברה‪ ,‬המבקשים‬
‫הכספיים של גוף עסקי‪ ,‬תוך פיתוח כושרם של‬ ‫עריכת היכרות עם המתודה המשפטית‬ ‫א‪.‬‬ ‫לרכוש ידע זה שלא לתואר דו‪-‬חוגי או חד‪-‬חוגי‬
‫הסטודנטים בניתוח אותם הדוחות‪ .‬כדי להשיג‬ ‫המקובלת של שילוב הוראות החוק‬ ‫בכלכלה‪.‬‬
‫מטרות אלה ילמדו הסטודנטים את תהליך איסוף‬ ‫הרלוונטיות עם פסיקת בית המשפט העליון‬
‫הנתונים ועיבודם החשבונאי‪ ,‬ויכירו את הדוחות‬ ‫שפירשה ויישמה הוראות אלה‪ ,‬תוך‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הכספיים‪.‬‬ ‫התייחסות לספרות המשפטית בתחום דיני‬ ‫הקורס הוא גרסה עברית מעובדת של לומדת‬
‫החוזים‪.‬‬ ‫ממוחשבת‬ ‫לומדה‬ ‫שהיא‬ ‫‪,WinEcon‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הבנת העקרונות המשפטיים בדיני החוזים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אינטראקטיבית בכלכלה הפועלת בסביבת‬
‫היסודות התאורטיים של חשבונאות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫ויישומם של עקרונות אלה בחיי המעשה‪.‬‬ ‫‪ .Windows‬הסטודנטים ילמדו את הלומדה‬
‫ודיווח כספי‬ ‫הכרת דיני החוזים הכלליים בישראל‪ ,‬והבנתם‬ ‫ג‪.‬‬ ‫באמצעות מדריך למידה המלווה אותה‪.‬‬
‫מדידת הרווח והצגתו בדוחות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫של דינים אלה כמסכת הרמונית של עקרונות‬
‫הכספיים‬ ‫וכללים הנגזרים מן העקרונות‪.‬‬ ‫נתונים מקרו‪-‬כלכליים )משתנים‪,‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫המאזן‪ :‬דוח על המצב הכספי‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מתן כלים הכרחיים ונאותים לפתרון בעיות‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מדידה‪ ,‬תנודתיות וקשרי גומלין(‬
‫התהליך החשבונאי להכנת הדוחות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מעשיות בתחום דיני החוזים‪.‬‬ ‫חשבונאות לאומית‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הכספיים‬ ‫מודל קינסיאני‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫נכסים שוטפים‪ :‬מזומנים‪ ,‬חייבים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר דיני חוזים מאת ג'‬ ‫ביקוש והיצע לכסף‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫והשקעות לזמן קצר‬ ‫שלו )האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2008-1999 ,‬כל‬ ‫תאוריות של ביקוש מצרפי‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫נכסים שוטפים‪ :‬מלאי‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫פרק מוקדש להצגת סוגיה ובהמשכו מופיע חומר‬ ‫מדיניות מוניטרית ופיסקלית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫נכסים קבועים מוחשיים ובלתי‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫רקע ביבליוגרפי של חקיקה‪ ,‬פסיקה ולעתים גם‬ ‫מבוא לכלכלת פיתוח‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מוחשיים‬ ‫קטעים מתוך ספרות משפטית‪ .‬בכל פרק‬ ‫נושאים נבחרים )אי‪-‬ודאות‪ ,‬סיכון‪,‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫התחייבויות‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫משולבים אירועים היפותטיים ושאלות לשם‬ ‫ביטוח(‬
‫הון עצמי‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫בדיקה עצמית של הסטודנט‪.‬‬
‫הדוח על תזרימי המזומנים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫התאמת הדוחות הכספיים לשינויים‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫במחירים‬ ‫כרך א‬
‫‪ .I‬השקעות קבע במניות של חברות‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫מבוא ועקרונות כלליים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫אחרות‬ ‫יצירת החוזה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫‪ .II‬מבוא לניתוח דוחות כספיים‬ ‫צורת החוזה‪ ,‬פירושו והשלמתו‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫כרך ב‬
‫פגמים בחוזה‬ ‫יחידות ‪5-4‬‬
‫חוזה על תנאי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫חוזה פסול‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫כרך ג‬
‫חוזה לטובת אדם שלישי‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫הפרת חוזה וסיכול חוזה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫אכיפת חוזה וביטול חוזה‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫פיצויים בשל הפרת חוזה‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫חוזים אחידים ותניות פטור‬ ‫יחידה ‪12‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10281‬ניהול השיווק‬ ‫‪ 10426‬כלכלה ניהולית‬ ‫‪ 10404‬מבוא לחשבונאות ניהולית‬

‫ותמחיר*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬כלכלה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא למיקרוכלכלה‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא למיקרוכלכלה‪,‬‬ ‫ידע קודם‪ :‬דרוש הקורס יסודות החשבונאות‪.‬‬
‫מבוא למקרוכלכלה‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעקב הורניק‪ ,‬ערן יסעור‪,‬‬ ‫לתלמידי מדעי החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהושע לבנת )כתיבה(‪,‬‬
‫אורלי מרגלית; טובה צורף )עריכה(‬ ‫לתלמידי מדעי החברה ב‪.‬‬ ‫ד"ר יאיר בהר‪ ,‬ד"ר ניצה גרי‪ ,‬רו"ח אהרון פילין‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גולדמן‪ ,‬פרופ' יחיאל זיו‪,‬‬ ‫ד"ר יעקב קמין‬
‫פרופ' יהושע ליברמן‪ ,‬פרופ' אריה רייכל‪ ,‬ד"ר אביב‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪ ,‬פרופ' איילה‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר יעקב גולדשמידט‪ ,‬ד"ר משה וייסמן‪,‬‬
‫שהם‬ ‫כהן‪ ,‬ד"ר ניר בקר‪ ,‬ד"ר שלומית הון‪ ,‬ד"ר איילה‬ ‫ד"ר אריה נחמיאס‬
‫משיח‪ ,‬ד"ר נעמי זיתוני‪ ,‬ד"ר גרגורי יום‪-‬דין‪ ,‬ד"ר‬
‫מטרות הקורס‬
‫לימוד מושגי יסוד המשמשים ככלי ניתוח‬ ‫א‪.‬‬
‫אריה נחמיאס‪ ,‬ד"ר שושנה שהרבני‪ ,‬ליעד‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫גרינפלד‪ ,‬ישראל גרופר‪ ,‬רינת שאנן‪-‬סאצ'י‬ ‫מושגי העלות‪ :‬האם אנו יודעים כמה עולה לנו‬ ‫א‪.‬‬
‫בניהול בכלל ובשיווק בפרט;‬
‫)כתיבה(;יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫לתת שירות‪ ,‬למכור מוצר‪ ,‬לייצר מוצר ומה‬
‫הקניית כלי הניתוח העיקריים לקבלת‬ ‫ב‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ב' בנטל‪ ,‬פרופ' מ' גרדשטיין‪ ,‬פרופ'‬ ‫כולל התהליך‪.‬‬
‫החלטות בשיווק;‬
‫י' דויטש‪ ,‬פרופ' ד' וטשטיין‪ ,‬פרופ' א' חפץ‪ ,‬פרופ' י'‬ ‫קבלת החלטות‪ :‬הכרת שיטות שונות העוזרות‬ ‫ב‪.‬‬
‫לימוד חומר תאורטי כתשתית להבנת תהליכים‬ ‫ג‪.‬‬
‫לוסקי‪ ,‬פרופ' י' פליסקין‪ ,‬פרופ' א' שפיגל‪ ,‬ד"ר ג'‬ ‫בעיבוד נתונים רלוונטיים לצורך קבלת‬
‫שיווקיים;‬
‫אפשטיין‪ ,‬ד"ר ת' בלומקין‪ ,‬ד"ר י' ברבי‪-‬מאיר‪,‬‬ ‫החלטות‪.‬‬
‫פיתוח גישה ביקורתית לתאוריות הנלמדות‬ ‫ד‪.‬‬
‫ד"ר ד' וייס‪ ,‬ד"ר ע' לוינגרט‪ ,‬ד"ר ע' מלכה‬ ‫התייחסות לנתונים‪ :‬ההבדל בהתייחסות‬ ‫ג‪.‬‬
‫תוך הדגשת קיומם של היבטים תאורטיים‬
‫לנתונים תמחיריים לפי הגישה המסורתית‬
‫מתחרים‪.‬‬ ‫זהו קורס אינטגרטיבי המתמקד בקבלת החלטות‬
‫ולפי הגישה המודרנית העכשווית‪ ,‬זאת על‬
‫ניהוליות בתחומי כלכלה‪ ,‬מימון‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק‬
‫ספר הקורס‪ ,‬ניהול השיווק‪ :‬המהדורה‬ ‫רקע השינויים הכלכליים שהתחוללו בעשורים‬
‫ומדיניות ציבורית‪ ,‬המדגיש היבטים מיוחדים‬
‫הישראלית )תרגום‪ :‬א' פרידלנד; האוניברסיטה‬ ‫האחרונים‪.‬‬
‫ובעיות ספציפיות במשק הישראלי‪.‬‬
‫הפתוחה‪ ,(2000 ,‬הוא עיבוד ללמידה עצמית של‬ ‫הכנת תכנית פעולה של העסק‪ :‬תכנית פעולה‬ ‫ד‪.‬‬
‫הספר‪:‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫מחייבת מקורות מימון )הכנסות מפעילות‪,‬‬
‫‪P. Kotler, Marketing Management: Analysis,‬‬ ‫הקורס מתמקד ביישום התאוריה והמתודולוגיה‬ ‫מקורות פנימיים‪ ,‬מקורות חיצוניים(‪,‬‬
‫‪Planning, implementation and Control, 9th ed.‬‬ ‫הכלכלית בבעיות של קבלת החלטות ניהוליות‪,‬‬ ‫והתקציב עוזר לתכנן את מקורות המימון ואת‬
‫‪(Prentice Hall, 1997).‬‬ ‫ונועד להקנות לתלמיד הבנה בסיסית‪ ,‬גישה וכלים‬ ‫פעילות החברה מבחינה כספית‪ .‬הקורס בוחן‬
‫הספר מלווה במדריך למידה שבו הכוונה לקריאה‬ ‫הנדרשים לניתוח ולפתרון הבעיות בעולם‬ ‫כיצד בונים תקציב על‪-‬פי השלבים השונים‪,‬‬
‫בספר‪ ,‬הבהרות‪ ,‬הרחבות‪ ,‬שאלות ותשובות‪.‬‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫מהו תקציב שוטף ומהו תקציב פיתוח‪.‬‬
‫שימוש בנתוני התמחיר לבקרה ניהולית‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫פרקי הספר‬ ‫יעדים לימודיים‬
‫חשיבות השיווק בארגון המודרני‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫כיצד בודקים ממה נבעו הסטיות בפעילות בין‬
‫עריכת היכרות מעמיקה עם ההיבטים של‬
‫יצירת שביעות רצון צרכנים‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫המתוכנן לבין ההתרחשות בפועל‪ ,‬ומהם‬
‫הגישה הכלכלית בקבלת החלטות ניהוליות‪.‬‬
‫השגת שווקים באמצעות תכנון‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫הגורמים להן‪.‬‬
‫הכרת האילוצים‪ ,‬הגלויים והסמויים‪ ,‬הנכפים‬
‫אסטרטגי שיווקי‬ ‫המערכת התמחירית בעסק‪ :‬היכרות עם‬ ‫ו‪.‬‬
‫על מקבל ההחלטות‪.‬‬
‫ניהול מידע שיווקי ומדידת הביקוש‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫מערכות תמחיריות השונות זו מזו בהתאם‬
‫לימוד הסביבה השיווקית‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫פיתוח היכולת לנתח בעיות והתרחשויות‬
‫לסוגי השירותים או המוצרים‪.‬‬
‫ניתוח צרכנים‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫בארגון ובסביבתו‪ ,‬ולשפר את שליטתו בבעיית‬
‫ניתוח לקוחות עסקיים‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הארגון‪.‬‬
‫שיפור היכולת ביישום מושגים כלכליים‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫ניתוח ענפים ומתחרים‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫מבוא‪ :‬הגדרת עלויות וסיווגן‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫זיהוי פלחי שוק ובחירת שוקי מטרה‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫אנליטיים ובשימוש בכלים המתאימים‬
‫אסטרטגיות בידול ומיצוב‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫מערכת תמחיר הזמנה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫בתחומי הפעילות השונים של הארגון‪.‬‬
‫פיתוח מוצרים חדשים‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫מערכת תמחיר תהליך‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫ניהול אסטרטגיות מחזור‪-‬חיים‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫העמסת עלויות עקיפות‪ :‬מחלקות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫פיתוח אסטרטגיות שיווק למנהיגי‬ ‫פרק ‪13‬‬ ‫חלק א‪ :‬מבוא‬ ‫שירות‬
‫שוק‪ ,‬למאתגרים ולמובלים‬ ‫יחידה ‪ 1‬ארגונים‪ ,‬מנהלים וכלכלה‬ ‫עלויות משותפות ומוצרים משותפים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ניהול אסטרטגיות שיווק בין‪-‬לאומיות‬ ‫פרק ‪14‬‬ ‫חלק ב‪ :‬כלים לניתוח ולקבלת החלטות ניהוליות‬ ‫ניתוח נקודת האיזון‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫ניהול קווי מוצר‪ ,‬מותגים ואריזות‬ ‫פרק ‪15‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬שיטות אופטימיזציה‬ ‫תמחיר תרומה ותמחיר ספיגה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ניהול שיווק שירותים‬ ‫פרק ‪16‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬שיטות אקונומטריות‬ ‫עלויות רלוונטיות לקבלת החלטות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫פיתוח אסטרטגיות ותכניות המחרה‬ ‫פרק ‪17‬‬ ‫יחידה ‪ 4‬חיזוי עסקי וכלכלי‬ ‫תקצוב‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫בחירה וניהול ערוצי שיווק‬ ‫פרק ‪18‬‬
‫ניהול קמעונאות‪ ,‬סיטונאות ומערכות‬ ‫פרק ‪19‬‬ ‫חלק ג‪ :‬ביקוש‬ ‫מערכת תמחיר תקן‪ :‬ניתוח סטיות‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫לוגיסטיות‬ ‫יחידה ‪ 5‬תורת הביקוש ואמידה אמפירית‬ ‫בתמחיר‬
‫פיתוח וניהול תקשורת שיווקית‬ ‫פרק ‪20‬‬ ‫חלק ד‪ :‬ייצור‪ ,‬הוצאות ואמידתם‬ ‫בקרה ניהולית‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫משולבת‬ ‫יחידה ‪ 6‬תורת הייצור‬
‫חומר הלימוד כולל מדריך למידה המרחיב‬
‫ניהול הפרסום‪ ,‬קידום מכירות ויחסי‬ ‫פרק ‪21‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬תורת ההוצאות והחלטות ניהוליות‬
‫ציבור‬ ‫בנושאי ניהול עלויות עקיפות ותמחיר לפי פעולות‬
‫בתחום הייצור‬
‫ניהול אנשי מכירות‬ ‫פרק ‪22‬‬ ‫)‪.(ABC‬‬
‫חלק ה‪ :‬קביעת מחיר‬
‫ניהול שיווק ישיר ומקוונן‬ ‫פרק ‪23‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬מבני שוק ושיווי משקל שוק‬
‫ארגון‪ ,‬ביצוע‪ ,‬הערכה ובקרת פעילויות‬ ‫פרק ‪24‬‬ ‫חלק ו‪ :‬יישומים נוספים לבעיות ניהוליות‬
‫שיווקיות‬
‫יחידה ‪ 9‬החלטות ניהוליות בתנאי אי‪-‬וודאות‬
‫יחידה ‪ 10‬החלטות ניהוליות בתחום השיווק‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫יחידה ‪ 11‬החלטות ניהולית בתחום המימון‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫יחידה ‪ 12‬ניתוח עלות תועלת והחלטות ניהוליות‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫במגזר הציבורי‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪87‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10455‬התנהגות צרכנים‬ ‫‪ 10645‬תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות‬ ‫‪ 10430‬התנהגות ארגונית‬
‫מידע*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים ניהול השיווק‪,‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד מבין הקורסים יישומי‬ ‫מבוא‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫מבוא למיקרוכלכלה‪ ,‬שיטות מחקר במדעי‬ ‫מחשב למדעי החברה‪ ,‬מבוא למדעי המחשב‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪.‬‬
‫החברה‪.‬‬ ‫ושפת ‪.Java‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר הילה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביבה גבע )כתיבה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' פרץ שובל )כתיבה(;‬ ‫הופשטטר‪ ,‬ליאור לב; אהובה קרן )עריכה(‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גולדמן‪ ,‬פרופ' יעקב הורניק‪,‬‬ ‫טובה צורף )עריכה(‬ ‫נירה ארבל )עיצוב(‬
‫פרופ' ישראל נבנצאל‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' פיליפ עין דור‪ ,‬פרופ' ישראל‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' יצחק סמואל‪,‬‬
‫ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‬ ‫שפיגלר‪ ,‬ד"ר עופר עציון‬ ‫פרופ' ענת רפאלי‪ ,‬פרופ' אריה שירום‪ ,‬ד"ר מינה‬
‫וסטמן‪ ,‬ד"ר ישראל כ"ץ‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם תאוריות‬ ‫מטרת הקורס להציג את שלבי התכנון‪ ,‬הניתוח‬
‫בסיסיות להסבר התנהגות הצרכן‪ ,‬תוך כדי‬ ‫והעיצוב של מערכת מידע‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬ניתוח המצב‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הדגשת משמעותן לניהול השיווק‪ .‬סקירת הגישות‬ ‫ומערכת המידע הקיימת‪ ,‬אפיון ראשוני של צורכי‬ ‫הקורס עוסק בהכרת התחום החדש יחסית של‬
‫השונות משקפת את האופי הבין‪-‬תחומי של תחום‬ ‫המידע‪ ,‬חקר ישימות והשוואת חלופות למחשוב‪,‬‬ ‫ההתנהגות הארגונית שצמח מן הסוציולוגיה‬
‫מדעי צעיר זה‪ ,‬שהתפתח כענף של השיווק וניזון‬ ‫ניתוח מפורט של המערכת החדשה ועיצוב מרכיבי‬ ‫התעשייתית והפסיכולוגיה התעשייתית – כלכלת‬
‫מן הפסיכולוגיה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הסוציולוגיה‬ ‫התוכנה החדשה‪ .‬הסטודנטים יכירו עקרונות‬ ‫הפירמה ותורת הניהול‪.‬‬
‫והאנתרופולוגיה‪ .‬הקורס עוסק בתהליכי קבלת‬ ‫בהנדסת תוכנה‪ ,‬גישות שונות לפיתוח מערכת‪,‬‬ ‫הקורס עוסק במפגש האדם עם ארגון העבודה –‬
‫החלטות של הצרכן בנוגע לקנייה ולצריכה‬ ‫שיטות‪ ,‬טכניקות וכלים המשמשים מפתחי‬ ‫מפגש שנוצר מן הצורך ההדדי להשיג מטרות‬
‫ובהשפעות הסביבה על התנהגותו‪ .‬בחומר הלימוד‬ ‫מערכות מידע בשלבי הפיתוח השונים‪.‬‬ ‫משותפות שאין להשיגן לבד‪ ,‬מחוץ לארגון ובלא‬
‫משובצים דוגמאות ואירועים הממחישים את‬ ‫אחרים שישתפו פעולה תכליתית ומתואמת‪.‬‬
‫הסטודנטים יידרשו לבצע מטלות‪ ,‬שהן חלק‬
‫האופי המיוחד של דפוסי הצריכה בארץ‪.‬‬ ‫מרבית הסוגיות העיוניות והמעשיות בהתנהגות‬
‫מפרויקט של תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכת מידע‪.‬‬
‫ארגונית מתחבטות בשאלה כיצד לקיים סדר‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ארגוני אפקטיבי‪ .‬לכך מכוונות מערכות קבלת‬
‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫כרך א‪ :‬תכנון‬ ‫ההחלטות‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬התקשורת‪ ,‬המוטיבציה‪,‬‬
‫ההכרה בצורך‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫התגמול‪ ,‬הכוח‪ ,‬המנהיגות והתרבות הארגונית‪.‬‬
‫יחידה ‪ 1‬מבוא לפיתוח מערכות מידע‬
‫הקנייה השקולה‪ :‬חיפוש מידע‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫תחום ההתנהגות הארגונית גם מציע שיטות‬
‫יחידה ‪ 2‬ייזום מערכת מידע וחקר מצב קיים‬
‫התגבשות עמדות והערכת חלופות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מעשיות לטיפול במשברים ארגוניים ולפיתוח‬
‫יחידה ‪ 3‬אפיון ראשוני וניתוח דרכי פעולה‬
‫שכנוע הצרכן‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫ארגונים חסונים – הווה אומר‪ ,‬כאלה המיטיבים‬
‫לפיתוח מערכת מידע‬
‫הקנייה‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫להמיר תשומות סביבתיות למוצרים ולשירותים‬
‫יחידה ‪ 4‬הערכת הצעות למערכת מידע‬
‫ההתנהגות אחרי הקנייה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫מועילים ומספקים את צורכיהם של אלה‬
‫והשוואתן‬
‫התנהגות הצרכן במעורבות נמוכה‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫העובדים למענם‪.‬‬
‫פילוח השוק‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫כרך ב‪ :‬ניתוח ועיצוב‬
‫תרבות הצרכן‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 5‬ניתוח מערכת מידע – גישות ותרשים‬
‫השפעות חברתיות‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫כרך א‬
‫זרימת מידע‬
‫הסביבה השיווקית‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫תיחומה של ההתנהגות הארגונית‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪ 6‬ניתוח מערכת מידע – פירוק‬
‫פונקציונלי‪-‬הייררכי ומילון נתונים‬ ‫מבנים ותהליכים בארגוני עבודה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫יחידה ‪ 7‬עיצוב מערכת מידע – הטרנזאקציות‬ ‫פורמליים‬
‫והממשקים‬ ‫למידה ארגונית‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 8‬עיצוב מערכת מידע – הקלטים‬ ‫מוטיבאציה בעבודה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫והפלטים‬ ‫כרך ב‬
‫יחידה ‪ 9‬עיצוב מערכת מידע – בסיס הנתונים‬ ‫קבוצות עבודה בארגון‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תקשורת בארגונים פורמליים‪:‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כרך ג‪ :‬אב‪-‬טיפוס‪ ,‬כלי פיתוח‪ ,‬יישום וגישת‬ ‫רשתות ותהליכים‬
‫העצמים‬ ‫לחצים ושחיקה בעבודה‪ :‬התנהגויות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יחידה ‪ 10‬גישת אב‪-‬טיפוס וכלי הנדסת תוכנה‬ ‫ארגוניות במשבר‬
‫יחידה ‪ 11‬הקמה‪ ,‬יישום ואחזקה של מערכות‬ ‫תרבות הארגון‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫מידע‬
‫יחידה ‪ 12‬מבוא לניתוח ולעיצוב מונחי עצמים‬ ‫כרך ג‬
‫קבלת החלטות‪ :‬הצופן המפעיל‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫התנהגות ארגונית‬
‫כוח ופוליטיקה בארגון‪ :‬דינמיקה של‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫משאבי שליטה‬
‫מנהיגות בארגון‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫התחדשות ארגונית‪ :‬עיצוב מחדש של‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫התנהגות ארגונית יעילה‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10350‬מתודולוגיה של סקרים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס שיטות מחקר במדעי‬
‫החברה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גלית גורדוני;‬
‫טובה צורף )עריכת מדריך הלמידה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' נח לוין‪-‬אפשטיין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬ד"ר מאיר יעיש‪,‬‬
‫פרופ' קמיל פוקס‪ ,‬פרופ' יוסי שביט‬
‫השימוש בסקרים רווח הן במחקר המדעי‪ ,‬כבסיס‬
‫לפיתוח תאוריות‪ ,‬הן במגזר הציבורי והעסקי‪,‬‬
‫ככלי עזר בקבלת החלטות‪ .‬התרומה של הסקר‬
‫להבנת תופעות חברתיות תלויה במידת הדיוק של‬
‫הנתונים הנאספים במסגרתו ובכל אחד משלביו‬
‫הוא חשוף לטעויות אפשריות רבות‪ ,‬שמקורן‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בסירוב להשתתף בסקר‪ ,‬בקשיים שחווים‬
‫המשיבים בתהליך מתן המענה לשאלות‬
‫ובאינטראקציה החברתית המתקיימת בין‬
‫המראיין למרואיין‪.‬‬
‫הקורס עוסק בעקרונות שיטתיים לביצוע סקרים‬
‫והערכתם‪ ,‬והוא מבוסס על תחום המחקר‬
‫'מתודולוגיה של סקרים'‪ ,‬שהתפתח בעשורים‬
‫האחרונים כמענה למורכבות הגוברת של ביצוע‬
‫סקרים בחברה בת‪-‬זמננו ולדרישה הבלתי נמנעת‬
‫להגברת איכותם‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הבהרת ההחלטות המרכזיות בתכנון סקרים‬
‫ועריכתם‬
‫לימוד שלבי בניית שאלון והערכתו‬
‫הקניית עקרונות שיטתיים המבוססים על‬
‫תאוריות ומחקר אמפירי‪ ,‬לזיהוי‪ ,‬הסבר‬
‫וצמצום הגורמים לטעויות בשלבי הסקר‬
‫השונים‬
‫פיתוח מיומנויות ליישום העקרונות‬
‫השיטתיים לתכנון‪ ,‬ביצוע וקריאה ביקורתית‬
‫של סקרים‪ ,‬במגוון נושאים ואוכלוסיות‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫‪R.M. Groves, F.J. Fowler Jr., M.P. Couper,‬‬
‫‪J.M. Lepkowski, E. Singer, and R.‬‬
‫‪Tourangeau, Survey methodology, (Hoboken,‬‬
‫‪NJ, John Wiley & Sons, 2004).‬‬
‫הספר מלווה במדריך למידה הכולל הנחיה‬
‫מפורטת בלימוד הפרקים השונים ובקריאת‬
‫המאמרים הנדונים בהם‪ ,‬דוגמאות של סקרים‬
‫שוטפים המבוצעים בישראל במגוון תחומים‪ ,‬כגון‬
‫בכלכלה‪ ,‬בניהול‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בקרימינולוגיה וברפואה‬
‫וכן תרגילים ליישום הנושאים הנלמדים בספר‬
‫בהקשר הישראלי‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬
‫‪ 10908‬ניהול אסטרטגי*‬ ‫‪ 10279‬ניהול משאבי אנוש‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא למקרוכלכלה‪ ,‬התנהגות‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪ ,‬מבוא‬
‫ארגונית‪ ,‬תורת המימון‪ :‬ניהול פיננסי של‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‪.‬‬
‫גופים עסקיים‪ ,‬ניהול השיווק‪ ,‬שיטות מחקר‬
‫במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר וסגנונותיו‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪ ,‬פרופ' דוד‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫בר‪-‬גל‪ ,‬פרופ' אהרון צינר‪ ,‬ד"ר יואב ורדי‪,‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ד"ר עוזר כרמי‪ ,‬מרדכי ששון; נילי וייס‪ ,‬ורד‬
‫זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר זכי שפר )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דוב אליצור‪ ,‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל‪,‬‬
‫עמרי מורג; טובה צורף )עריכה(‬ ‫פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' שמעון דולן‪ ,‬פרופ' גדי‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אבי פייגנבאום‬ ‫הראל‪ ,‬פרופ' אמנון כספי‪ ,‬פרופ' אברהם פרידמן‪,‬‬
‫הקורס מהווה את המשכם הישיר ושילובם‬ ‫פרופ' אדגר קראו‪ ,‬פרופ' אליעזר רוזנשטיין‪,‬‬
‫השיטתי של קורסי התשתית בתחומי הניהול‬ ‫פרופ' מנחם רוזנר‪ ,‬פרופ' אריה שירום‪ ,‬ד"ר הדרה‬
‫והכלכלה‪ .‬אסטרטגיה מתכללת את מגוון‬ ‫בר‪-‬מור‪ ,‬פרופ' נוח לוין‪-‬אפשטיין‪ ,‬ד"ר רות קלינוב‬
‫ההיבטים הארגוניים שניהולם האפקטיבי יוצר‬
‫ערך כלכלי‪ ,‬תוך מיצובה הדינמי‪-‬תחרותי של‬ ‫מטרת הקורס היא הכרת התחום של ניהול‬
‫הפירמה באמצעות מיצוי היכולות הפנימיות‬ ‫משאבי אנוש וזיקתו לניהול בכלל‪ ,‬תוך בירור‬
‫וזיהוי החולשות לשם ניצול הזדמנויות בסביבה‬ ‫הנושאים הבאים‪:‬‬
‫העסקית‪ .‬הקורס מקנה תובנות תחרותיות‪,‬‬ ‫הפסיכולוגיים‬ ‫הסוציולוגיים‪,‬‬ ‫היסודות‬
‫כישורי שילוב ותיאום משאבי הפירמה‪ ,‬תוך‬ ‫והכלכליים של העבודה ושל מקום העבודה;‬
‫הסתמכות על ראייה לטווח ארוך והבנת הממשק‬ ‫תהליכי גיוס‪ ,‬מיון והערכת עובדים;‬
‫בין הארגון לסביבת המטרה העסקית‪.‬‬ ‫יחסי עבודה וניהול המערכת התעסוקתית‬
‫במקום העבודה;‬
‫ספר הקורס‬ ‫גישות חדשות בניהול משאבי אנוש‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על הספר ניהול אסטרטגי‬
‫)תרגום‪ :‬בוריס לווין; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫‪ ,(2004‬שהוא תרגום לעברית של הספר‪:‬‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫‪M.A. Hitt, R.D. Ireland and R.E. Hoskisson,‬‬
‫מקום העבודה – זירת הפעולה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫‪Strategic Management: Competitiveness and‬‬
‫הארגונית של ניהול משאבי אנוש‬
‫‪Globalization, 4th ed. (South-Western College‬‬ ‫עבודה והנעה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫‪Publishing, 2001).‬‬
‫שוק העבודה וזיקתו למקום העבודה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הספר מלווה במדריך למידה הכולל שאלות חזרה‪,‬‬ ‫ניתוח עיסוקים והערכתם‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫שאלות יישום ודיון‪ ,‬שאלות בתחום האתיקה‬ ‫מיון עובדים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫ותרגילים מבוססי אינטרנט‪ ,‬וכן תשובות‬ ‫הערכה של ביצועי עובדים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מפורטות לשאלות‪ ,‬הנחיות דידקטיות ויישום‬ ‫ניהול המערכת התעסוקתית‪ :‬הדרכת‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫לאירועים בזירה העסקית הישראלית‪.‬‬ ‫עובדים‪ ,‬פיתוח ארגוני וניהול קריירות‬
‫פרקי הספר‬ ‫ארגוניות‬
‫ניהול אסטרטגי ותחרותיות‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫יחסי עבודה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫אסטרטגית‬ ‫ניהול שירותי רווחה ועבודה‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫הסביבה החיצונית‪ :‬הזדמנויות‪,‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫סוציאלית במקום העבודה‬
‫איומים‪ ,‬תחרות ענפית וניתוח מתחרים‬
‫גישות חדשות בניהול משאבי אנוש‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫הסביבה הפנימית‪ :‬משאבים‪ ,‬יכולות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫ויכולות ליבה‬
‫אסטרטגיה ברמת העסק‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫לקט מאמרים‬
‫דינמיקה תחרותית‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫"הכרה בתרומות אישיות באמצעות תשלום"‬ ‫‪.1‬‬
‫אסטרטגיה ברמת התאגיד‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫"איך נסביר את התחלפותן המהירה של‬ ‫‪.2‬‬
‫אסטרטגיות של רכישות וארגון מחודש‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫אפנות ניהול?"‬
‫אסטרטגיה בין‪-‬לאומית‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫"ביזורו של המשא ומתן הקיבוצי‪ :‬סקירת‬ ‫‪.3‬‬
‫ניהול ושליטה תאגידית‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫ספרות וניתוח משווה"‬
‫אסטרטגיה של שיתופי פעולה‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫"סקירת דגמים של איגודים מקצועיים‬ ‫‪.4‬‬
‫מבנה ארגוני ובקרות ארגוניות‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫מנהיגות אסטרטגית‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫במדינות אחדות בעולם"‬
‫יזמות וחדשנות תאגידית‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫‪89‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10901‬שוויון הזדמנויות ואיסור‬ ‫‪ 10354‬דיני עבודה*‬ ‫‪ 10596‬מערכות מידע תחרותיות‪-‬‬
‫אפליה בעבודה*‬ ‫אסטרטגיות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים ניהול‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס ניהול משאבי אנוש‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫משאבי אנוש‪ ,‬התנהגות ארגונית‪ ,‬בעיות‬ ‫אחד מבין הקורסים מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬ ‫למיקרוכלכלה‪ ,‬ניהול השיווק‪ ,‬ואחד מבין‬
‫בפילוסופיה של המוסר‪ ,‬מגמות בחברה‬ ‫התנהגות ארגונית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫הקורסים תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע‪,‬‬
‫הישראלית‪ **,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬ממשל‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫עקרונות פיתוח מערכות מידע‪ ,‬וכן עמידה‬
‫ופוליטיקה במדינת ישראל‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫בספרייה‪.‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר אביעד בר‪-‬חיים )ריכוז הפיתוח(; טובה צורף‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוימן )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל )כתיבה(‪,‬‬ ‫)עריכה(‬ ‫ניצה גרי‪ ,‬ד"ר זכי שפר; יהודית גוגנהיימר‬
‫טובה צורף )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬השופט סטפן אדלר‪ ,‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‪,‬‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬השופט סטפן אדלר‪ ,‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‪,‬‬ ‫פרופ' אמירה גלין‪ ,‬פרופ' צבי שרייבר‬
‫פרופ' אמירה גלין‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע לזיהוי‪ ,‬לניתוח ולתכנון‬
‫קורס זה מהווה פן אחד ומיוחד של דיני העבודה‬ ‫מערכות מידע התומכות באסטרטגיה העסקית‪-‬‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע בסיסי‬
‫וזכויות האדם‪ .‬קיימים יחסי גומלין הדוקים בין‬ ‫תחרותית של ארגונים‪.‬‬
‫במשפט העבודה הקיבוצי והאינדיבידואלי‪ ,‬כפי‬
‫ההתפתחות ההיסטורית של תופעת השוויון‬ ‫שהוא מתבטא בחקיקה‪ ,‬בפסיקה ובספרות‬ ‫חומר הלימוד‬
‫בעבודה לבין תחומים חוץ‪-‬משפטיים הנלמדים‬ ‫המשפטית‪.‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר תחרות באמצעות‬
‫במסגרת דיסציפלינות אחרות בעיקר בהקשר‬
‫טכנולוגיות‪-‬מידע – מערכות מידע אסטרטגיות‬
‫הסוציולוגי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬ההיסטורי והפילוסופי‪.‬‬ ‫בקורס יילמדו הנושאים האלה‪ :‬תכלית משפט‬
‫)תרגום‪ :‬א' פרידלנד; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫מהיבט זה מהווה הקורס נדבך משלים לקורסים‬ ‫העבודה והתפתחותו בעולם ובישראל; זכויות‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪ (10134‬וממשל ופוליטיקה‬ ‫‪ ,(1998‬שהוא תרגום לעברית של הספר‪:‬‬
‫חברתיות שעניינן בעבודה; התקשרויות לביצוע‬
‫במדינת ישראל )‪.(10406‬‬ ‫‪S. Neumann, Strategic Information Systems‬‬
‫עבודה; יחסי עובד מעביד ותבניות העסקה‬
‫‪(Macmillan, 1994).‬‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בהתפתחותו‪,‬‬ ‫גמישות ובלתי שגרתיות; חוזה עבודה אישי;‬
‫חומר הלימוד כולל אף מקראה )באנגלית(‪ ,‬מדריך‬
‫במהותו‪ ,‬בהגדרתו‪ ,‬בתחולתו ובפרשנותו של‬ ‫חופש ההתארגנות; הסכמים והסדרים קיבוציים‬
‫למידה וחוברת אירועים מהסביבה העסקית‬
‫עיקרון השוויון התעסוקתי במישור הבין‪-‬לאומי‪,‬‬ ‫שביתות והשבתות; זכויות עובדים בשינויים‬
‫הגלובלית והישראלית‪ .‬האירועים עוסקים‬
‫במישור ההשוואתי ובמשפט העבודה הישראלי‪.‬‬ ‫מבניים‪.‬‬
‫בארגונים אמיתיים ובהתמודדותם עם אתגרים‬
‫במסגרת הקורס תיערך היכרות עם הגישות‬ ‫עבודה‬ ‫דיני‬ ‫הקורס מבוסס על הספר‬ ‫עסקיים באמצעות מערכות מידע‪ .‬אחת‬
‫הרווחות כיום בעולם בתחום הבטחת השוויון‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(2002 ,‬‬ ‫מהפעילויות המוצעות באתר הקורס היא גלישה‬
‫בעבודה‪ ,‬עם הצורות השונות של הבטחת העיקרון‬
‫מונחית באתרים המדגימים את נושאי הלימוד‪.‬‬
‫ועם הכלים המשמשים לאכיפתו‪ .‬יירכשו כלי‬ ‫כל פרק בספר כולל‪:‬‬
‫עבודה שניתן יהיה ליישמם בחיי המעשה במערכת‬ ‫א‪ .‬הצגת הנושא המוסדר בפרק וסיכומו;‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫יחסי העבודה‪ ,‬ויוקנו אמות מידה להבנת‬ ‫ב‪ .‬מקורות משפטיים משלושה סוגים לגבי אותה‬ ‫מהן מערכות מידע אסטרטגיות?‬
‫המשמעות והחשיבות של ההכרה בזכויות אדם‬ ‫סוגיה‪ (1) :‬חקיקה המסדירה את הנושא‬ ‫מסגרות מושגיות לניתוח מערכות מידע‬
‫במישור העבודה ולהבטחתן המשפטית‪ .‬במהלך‬ ‫האמור; )‪ (2‬פסיקת בית הדין לעבודה ובית‬ ‫אסטרטגיות‬
‫הקורס גם יובהרו כיווני ההתפתחות של עיקרון‬ ‫המשפט העליון המפרשת את הנושא האמור;‬ ‫השפעת מערכות מידע אסטרטגיות על‬
‫השוויון בעבודה‪ ,‬המתגבשים לקראת המאה‬ ‫)‪ (3‬מאמרים מן הספרות המשפטית;‬ ‫ענפים‪ ,‬על ארגונים ועל אסטרטגיות עסקיות‬
‫ה‪.21-‬‬ ‫ג‪ .‬שאלות לתרגול הבנת החומר הנלמד וליישומו‬ ‫השפעת מערכות מידע אסטרטגיות ומבנים‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר שוויון הזדמנויות‬ ‫במערכת יחסי העבודה‪.‬‬ ‫ותהליכים ארגוניים‬
‫ואיסור אפליה בעבודה מאת ר' בן‪-‬ישראל‬ ‫מערכות מידע אסטרטגיות ובריתות‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(1998 ,‬‬ ‫אסטרטגיות‬
‫שלבי הלימוד‬ ‫שילוב מערכות מידע‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בשלב הראשון יקראו הסטודנטים את ספר‬
‫מערכות מידע אסטרטגיות גלובליות‬
‫ריקנות מושג השוויון‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הקורס‪ ,‬כולל את החקיקה‪ ,‬הפסיקה והמקורות‬
‫השגת יתרון תחרותי בעזרת מערכות מידע‬
‫התפתחות השאיפה לשוויון בעבודה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫האחרים הכלולים בספר ובנספח לספר‪ ,‬המהווה‬
‫סיכוני מערכות מידע אסטרטגיות‬
‫וביטוייה השונים‬ ‫חלק בלתי נפרד ממנו‪ .‬בשלב השני יתרגלו‬
‫מודלים של שוויון בעבודה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫תנאים ארגוניים להטמעה מוצלחת של‬
‫הסטודנטים את החומר הנלמד והידע הנרכש‬
‫השוויון בעבודה כזכות אדם‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מערכות מידע אסטרטגיות‬
‫באמצעות השאלות והאירועים המובאים בפרקי‬
‫השוויון בעבודה כזכות חוקתית‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫איתור הזדמנויות למערכות מידע‬
‫הספר‪.‬‬
‫שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫אסטרטגיות‬
‫בעבודה כזכות חוקית‬ ‫ניצול טכנולוגיות מידע חדשות להקמת‬
‫העדפה מתקנת‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫מערכות מידע אסטרטגיות‬
‫שוויון בעבודה מטעמי מין‪ ,‬היריון‪,‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫לידה ואחריות משפחתית‬
‫שכר שווה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫הטרדה מינית בעבודה‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫שוויון בעבודה מטעם של נטייה מינית‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫שוויון בעבודה מטעם של גיל‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬מספר‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫או הקורס דפוסי חברה בישראל‪ ,‬שאינו מוצע‬ ‫**‬ ‫הסטודנטים שיוכלו לכתוב עבודה סמינריונית‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫עוד‪.‬‬ ‫מוגבל‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10523‬מוסר ועסקים*‬ ‫‪ 10526‬דינמיקה של משא ומתן*‬ ‫‪ 10588‬יחסי עבודה*‬

‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬כלכלה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדעי החברה ‪ -‬כללי‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא למיקרוכלכלה‪,‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס התנהגות ארגונית‪,‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס ניהול משאבי אנוש‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬מומלצים‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫הקורסים מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביבה גבע )כתיבה(‪ ,‬יפה‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬ממשל ופוליטיקה‬
‫כהנא‪ ,‬אליזבט פיינגולד; ארנה ברקאי )עריכה(‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר אהרוני‪ ,‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמירה גלין‪ ,‬אילאיל טייבר‬
‫פרופ' יעקב הורניק‪ ,‬פרופ' אלעזר וינריב‪ ,‬פרופ'‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל‪ ,‬פרופ' אריה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון כספי‪ ,‬רות קסטיאל;‬
‫מנחם יערי‪ ,‬פרופ' אסא כשר‪ ,‬פרופ' אבישי‬ ‫גלוברזון‪ ,‬פרופ' יורם זעירא‬ ‫שלומית רז )עריכה(‬
‫מרגלית‪ ,‬פרופ' אריה שירום‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אמירה גלין‪ ,‬פרופ' גד הראל‪ ,‬ד"ר‬
‫הקורס עוסק בהקניית ידע בתחומי המשא‪-‬ומתן‬ ‫אביעד בר‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר רן חרמש‪ ,‬עו"ד נחמן אורי‬
‫מטרות הקורס‬ ‫השונים‪ ,‬במטרה לשפר את כישוריהם ותפקודיהם‬
‫הקניית מושגי מוסר רלוונטיים להתמודדות‬ ‫א‪.‬‬ ‫של נושאים ונותנים בתחומים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע והבנה במערכות יחסי‬
‫עם שאלות מוסריות בניהול עסקים;‬ ‫בשנים האחרונות נוסף ידע רב באשר להתנהגות‬ ‫העבודה בכמה מדינות וישראל בכללן‪ .‬במסגרת‬
‫זיהוי הבעיות המוסריות הכרוכות בתחומים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אנושית בתהליכי משא ומתן‪ .‬בתהליכי משא‬ ‫הקורס נבחנות סוגיות כגון‪ :‬השפעת הגלובליזציה‬
‫שונים של הפעילות העסקית;‬ ‫ומתן‪ ,‬יהא התחום שבו הם מתקיימים אשר יהא‬ ‫על יחסי עבודה‪ ,‬הגנה על העובדים‪ ,‬מידת‬
‫טיפוח מיומנויות של חשיבה ביקורתית וניתוח‬ ‫ג‪.‬‬ ‫– מדיני‪ ,‬עסקי או יחסי עבודה – ישנה חוקיות‬ ‫מעורבות הממשל והאופן בו הממשל מתערב‬
‫מוסרי הדרושות ליישום עקרונות המוסר‬ ‫דומה‪ .‬חוקיות זו תילמד ותתורגל בקורס‪.‬‬ ‫ביחסי עבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדונים בהרחבה יחסי‬
‫בהחלטות עסקיות;‬ ‫הגומלין בין המעסיקים ונציגיהם לבין העובדים‬
‫חשיפה לדילמות מוסריות ממשיות באמצעות‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫ונציגיהם‪ :‬אופן ניהול משא ומתן‪ ,‬הגורמים‬
‫אירועים מהמציאות העסקית בישראל‬ ‫לנתח באופן שיטתי את תהליכי המשא ומתן‬ ‫והעילות לסכסוכים‪ ,‬שביתות וכיצד ניתן ליישב‬
‫ובעולם‪.‬‬ ‫תוך כדי ניתוח תרומתן של הגישות‬ ‫את חילוקי הדעות ברמות השונות‪.‬‬
‫התאורטיות השונות לניהול משא ומתן‬
‫לקט המאמרים והמקורות מרחיב את הידע‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מעשי;‬
‫בנושאים המרכזיים הנדונים בקורס‪ ,‬ומדריך‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על קריאת ספר מבוא‬ ‫להציג ולהמחיש את הבעיות הכרוכות‬
‫הלמידה מסייע לסטודנטים לזהות ולהגדיר את‬
‫המציג את התחום‪ ,‬ומעמיד מסגרת מושגית‬ ‫בדינמיקה של המשא ומתן;‬
‫הבעיות המרכזיות הנדונות במאמרים‪.‬‬
‫לניתוח דילמות ולקבלת החלטות מוסריות‬ ‫ליישם את הידע למצבים שונים של משא‬
‫בניהול; ועל מקראה ובה מאמרים נבחרים‬ ‫ומתן‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫ואירועים מישראל ומהעולם‪ .‬לחומר הקריאה‬
‫גישות תאורטיות נבחרות ביחסי עבודה‬
‫מצורף מדריך למידה‪ ,‬שמטרתו לכוון את‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ממשל‬
‫הסטודנטים בקריאת החומר‪ ,‬לספק שאלות‬ ‫הקורס מבוסס על שתי מקראות ומדריך למידה‪.‬‬
‫מעסיקים וארגוני מעסיקים‬
‫לחשיבה ולביקורת עצמית ולהנחות בהכנת‬ ‫המדריך נועד לסייע לסטודנטים בקריאת הספר‬
‫איגודים מקצועיים‬
‫המטלות‪.‬‬ ‫ובקריאת המאמרים שבמקראה‪ ,‬ולתרגול החומר‬
‫מערכות יחסי עבודה בהיבט הבין‪-‬לאומי‬
‫הנלמד באמצעות שאלות ומטלות‪.‬‬
‫משא ומתן קיבוצי‬
‫הסכמים קיבוציים‬
‫נושאי הלימוד‬
‫סכסוכי עבודה ודרכי יישובם‬
‫משמעותו של משא ומתן ובחירתו כהליך‬
‫שביתות‬
‫ליישוב קונפליקט‬
‫מגמות לעתיד‬
‫תהליכים "מלווים" של המשא ומתן‬
‫מקורות הכוח ובחירת האסטרטגיות‬
‫והטקטיקות במשא ומתן‬
‫תרבות ומשא ומתן‬
‫התנהגות אנושית של נושאים ונותנים‬
‫והשלכותיה על תהליך המשא ומתן ועל‬
‫תוצאותיו‬
‫גורמים המתערבים בתהליך משא ומתן‬
‫ישיר‪ :‬נציגים והתערבות צד שלישי‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪91‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10389‬ניתוח דוחות פיננסיים*‬ ‫‪ 10517‬ניהול בין‪-‬לאומי*‬ ‫‪ 10344‬ניהול הפרסום*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חשבונאות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס תורת המימון‪ ,‬אחד‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים התנהגות‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ניהול השיווק‪,‬‬
‫מבין הקורסים יסודות החשבונאות‪ ,‬יסודות‬ ‫ארגונית‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬וכן‬ ‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫החשבונאות לחשבונאים‪ ,‬אחד מבין הקורסים‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫מבוא לחשבונאות ניהולית ותמחיר‪ ,‬חשבונאות‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ניהולית – לחשבונאים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫הקורס מבוא למקרוכלכלה‪.‬‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬אתי וידל‪-‬אברהם‬
‫בספרייה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עודד שנקר‪ ,‬ד"ר אורלי‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬ד"ר אביבה גבע‬
‫יחזקאל‪ ,‬טלי מנדלסון; יעל אונגר )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גולדמן‪ ,‬פרופ' גבי וימן‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעקב קמין )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫פרופ' ברק ליבאי‬
‫ד"ר יאיר בהר‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס; חוה ניומן‬ ‫מטרת הקורס להקנות מסגרת מושגית ותאורטית‬
‫)עריכה(‬ ‫רחבה להבנת הפעילות הבין‪-‬לאומית‪ ,‬המערכות‬ ‫מטרות הקורס‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יהושע לבנת‪ ,‬פרופ' ששון בר‪-‬יוסף‪,‬‬ ‫הסביבתיות השונות )כלכלית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬אקולוגית‬ ‫הקורס נועד להקנות את מושגי היסוד של‬
‫ד"ר עמיהוד דותן‬ ‫ותרבותית( שבתוכן היא מתרחשת‪ ,‬והבעיות‬ ‫הפרסום ושל המחקר הפרסומי‪ ,‬להציג את תפקיד‬
‫הניהוליות הייחודיות לה‪ .‬במסגרת הקורס ייחשף‬ ‫הפרסום בהעברת מידע‪ ,‬בשכנוע‪ ,‬במכירה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הסטודנט לספרות עדכנית בתחום ולאירועים‬ ‫וביצירת תרבות עממית‪ ,‬לעמוד על התמורות‬
‫הקורס נועד להקנות כלים לניתוח דוחות‬ ‫המדגימים את המערכת הבין‪-‬לאומית ואת‬ ‫שהתחוללו בענף במהלך ההיסטוריה ובשנים‬
‫פיננסיים של ארגונים עסקיים; להעמיק את הידע‬ ‫בעיותיה הניהוליות דרך תיאור פעילותן של חברות‬ ‫האחרונות ולהבין את השלכותיהן על ניהול‬
‫החשבונאי מנקודת ראותו של המשתמש בדוח‬ ‫רב‪-‬לאומיות‪.‬‬ ‫הפרסום‪ .‬הסטודנטים ילמדו את עקרונות‬
‫הכספי – המשקיע ונותן האשראי; להקנות ידע‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫הפרסום‪ ,‬יכירו את השלבים השונים של עבודת‬
‫בהערכת שווי של חברה עסקית וביישום הניתוח‬ ‫הלימוד בקורס מתבסס על ספר הקורס ניהול בין‪-‬‬ ‫הפרסום‪ ,‬ידעו כיצד לפתח קמפיין פרסומי על כל‬
‫לבדיקת מצבה הפיננסי‪.‬‬ ‫לאומי )האוניברסיטה הפתוחה‪ (2005 ,‬המציג‬ ‫היבטיו וירכשו כלים להערכת תהליכי פרסום‪.‬‬
‫בהרחבה את המסגרת התאורטית הרלוונטית ואת‬ ‫בקורס משולבות הדגמות רבות מהארץ ומהעולם‪.‬‬
‫במהלך הקורס יכירו הסטודנטים את מטרות‬
‫הניתוח הפיננסי ואת הכלים המשמשים לניתוח‬ ‫הנושאים העיקריים שבו; על מקראה המכילה‬
‫עשרים מאמרים המרחיבים כל אחד מנושאי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫דוחות פיננסיים‪ .‬חלקו האחרון של הקורס מבוסס‬
‫הקורס; ועל מדריך למידה הכולל שאלות מנחות‬ ‫‪W. Wells, S. Moriarty and J. Burnett,‬‬
‫על עבודה עצמית של הסטודנטים‪ ,‬שמטרתה‬
‫ושלושה אירועים המדגימים את הנושאים השונים‬ ‫‪Advertising: Principles & Practice, 8th ed.,‬‬
‫ניתוח מקיף ומעמיק של דוחות כספיים‪ ,‬תשקיף‬ ‫בקורס ומאפשרים ניתוח ויישום בעיות ניהוליות‬ ‫‪(Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall, 2008).‬‬
‫ומידע אחר על חברה או על חברות ישראליות‬ ‫שנדונו בקורס‪.‬‬
‫נסחרות‪ .‬העבודה תיעשה בהנחיית סגל ההוראה‪.‬‬
‫פרקי לימוד‬ ‫הספר מלווה במדריך למידה שמסייע בלימוד‬
‫פרק ‪ – 1‬התפתחות הפעילות העסקית הבין‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬בהגדרת הבעיות המרכזיות וביישום חומר‬
‫מבנה הקורס‬ ‫הלימוד לזירת הפרסום בישראל‪.‬‬
‫חלק א‬ ‫לאומית ותיאור הגישות התאורטיות השונות‬
‫השוק למידע פיננסי – ביקוש והיצע‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫לסחר בין‪-‬לאומי‪ .‬הפרק דן בשאלה מהי חברה‬
‫רב‪-‬לאומית‪ ,‬ומה הן הסיבות לכניסת חברות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הכלים‪ ,‬המקורות והמתודולוגיה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫לפעילות בין‪-‬לאומית‪ ,‬וסוקר את הסוגים השונים‬ ‫מבוא‪ :‬יסודות הפרסום‬
‫לניתוח פיננסי‬
‫של הפעילות הבין‪-‬לאומית‪ ,‬החל ביבוא ויצוא‬ ‫פרסומת והתנהגות צרכנים‬
‫היחסים הפיננסיים – ניתוח הנזילות‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫וכלה בהקמת שלוחות בבעלות מלאה בארצות‬ ‫תכנון אסטרטגי ומחקר פרסומי‬
‫לטווח הקצר ולטווח הארוך‬ ‫זרות‪ .‬בסופו עוסק הפרק בקצרה בבעיות‬ ‫המסר הפרסומי‬
‫ניתוח היעילות והרווחיות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מתודולוגיות מרכזיות בחקר הפעילות הבין‪-‬‬ ‫ערוצי הפרסומת ותמהיל המדיה‬
‫ניתוח תזרים של חברה‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫לאומית‪.‬‬ ‫פרסומת אינטראקטיבית‬
‫הערכת השווי של חברה‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫פרק ‪ – 2‬זירת ההתרחשות – תיאור הסביבה‬ ‫קידום מכירות ויחסי ציבור‬
‫יישום הניתוח הפיננסי – חיזוי כישלון‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫העסקית שבה מתרחשת הפעילות הרב‪-‬לאומית‪,‬‬ ‫סוגיות אתיות בפרסומת‬
‫עסקי‬ ‫וניתוח השפעותיהן של תת‪-‬הסביבות העיקריות‬
‫יישום הניתוח – דוגמה מקיפה‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫של החברה הרב‪-‬לאומית – הסביבה האקולוגית‪,‬‬
‫התרבותית‪ ,‬הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והחוקית – על‬
‫חלק ב – יישום הניתוח‬
‫פעילות החברה‪.‬‬
‫במהלך הקורס ייושם החומר הנלמד על‪-‬ידי ניתוח‬
‫פרק ‪ – 3‬בדיקת הפעילות הבין‪-‬לאומית מנקודת‬
‫של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה והערכת‬ ‫ראותן של גישות ניהוליות‪ ,‬המשמשות להסבר‬
‫שוויין‪ .‬היישום ייעשה במסגרת המטלות ומפגשי‬ ‫פעילות ארגונית מקומית‪.‬‬
‫ההנחיה במשך הסמסטר‪.‬‬ ‫פרק ‪ – 4‬היבטים ניהוליים פנים‪-‬ארגוניים של‬
‫חלק ג – עבודה עצמית של הסטודנטים – ניתוח‬ ‫הפעילות הבין‪-‬לאומית‪ :‬מבנה ארגוני‪ ,‬פיקוח‬
‫מקיף של חברה ישראלית נסחרת והערכת שווייה‪.‬‬ ‫ושליטה‪ ,‬קבלת החלטות וניהול משא ומתן‪,‬‬
‫סוגיות מרכזיות בניהול משאבי אנוש בחברה‬
‫הרב‪-‬לאומית‪.‬‬
‫פרק ‪ – 5‬הצגת סוגים שונים של שותפויות‬
‫אסטרטגיות בין‪-‬לאומיות והתמקדות באחת‬
‫מהן‪ :‬המיזם המשותף הבין‪-‬לאומי‪ :‬הסבר‬
‫הסיבות להקמה‪ ,‬והבעיות הניהוליות האופייניות‬
‫לה‪ ,‬והדגמת הנושאים שנדונו בפרקים הקודמים‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10558‬ביטחון סוציאלי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס דיני עבודה או‬
‫שניים מבין הקורסים התנהגות ארגונית‪,‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬ניהול משאבי אנוש‪ ,‬מבוא‬
‫למחשבה מדינית‪ ,‬יסודות המינהל הציבורי‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל )כתיבה(;‬
‫טובה צורף )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬השופט סטפן אדלר‪ ,‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‪,‬‬
‫פרופ' אמירה גלין‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס מפגיש את הסטודנטים עם תאוריות‬
‫בסיסיות בקשר למהותו‪ ,‬טיבו ותכליתו של‬
‫הביטחון הסוציאלי ולאמצעים הנקוטים‬
‫במסגרתו‪ ,‬כפי שאלה התגבשו במאה ה‪.21-‬‬
‫הקורס מבהיר מהם הסיכונים החברתיים‬
‫שמערכת הביטחון הסוציאלי אמורה לספק הגנה‬
‫בפניהם‪ ,‬ולהציג את טיבם של יחסי הגומלין‬
‫המתקיימים בין מערכת הביטחון הסוציאלי לבין‬
‫מדינת הרווחה‪ ,‬על דגמיה השונים‪.‬‬
‫ספר הקורס נלמד בשלושה רבדים‪ :‬הרובד‬
‫הראשון כולל הצגה של הסוגיה וסיכומה‪ .‬הרובד‬
‫השני כולל ארבעה סוגי טקסטים‪ :‬אמנות בין‪-‬‬
‫לאומיות הרלוונטיות לסוגיה הנדונה; חקיקה של‬
‫הכנסת המסדירה את הסוגיה שבמוקד הפרק;‬
‫פסקי דין של בית הדין לעבודה ושל בית המשפט‬
‫העליון המפרשים את הבעיות שביסוד הסוגיה‬
‫הנדונה; מאמרים העוסקים בסוגיה‪ .‬הרובד‬
‫השלישי מיועד לבחינה עצמית של הבנת החומר‬
‫על‪-‬ידי שאלות המוצגות בגוף הטקסט‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬ביטחון סוציאלי‪ :‬תכלית‬
‫יחידה ‪ 2‬ביטחון סוציאלי‪ :‬אמצעים‬
‫יחידה ‪ 3‬ביטחון סוציאלי‪ :‬עיצוב מחדש – מגמות‬
‫מתפתחות‬
‫יחידה ‪ 4‬ביטחון סוציאלי‪ :‬זכות אדם וזכות יסוד‬
‫יחידות ‪ 6-5‬ביטוח אימהות וביטוח ילדים –‬
‫מצבי סיכון חברתי המתייחסים למשפחה‪:‬‬
‫היריון‪ ,‬לידה‪ ,‬הרחבת המשפחה והורות‪.‬‬
‫יחידות ‪ 8-7‬ביטוח אבטלה‪ ,‬הבטחת הכנסה‬
‫והבטחת זכויות עובדים בחדלות פירעון של‬
‫מעביד – מצבי סיכון חברתי המתייחסים להיעדר‬
‫אמצעי קיום‪ :‬דמי אבטלה‪ ,‬גמלת הבטחת הכנסה‬
‫והבטחת תשלום שכ"ע ופ"פ‪.‬‬
‫יחידות ‪ 10-9‬ביטוח זִ קנה‪ ,‬שאירים וסיעוד –‬
‫מצבי סיכון חברתי המתייחסים לגיל‪ ,‬תשישות‪,‬‬
‫אלמנות ומוות‪ :‬קצבת פנסיה‪ ,‬קצבת שאירים‬
‫וגמלת סיעוד‪.‬‬
‫יחידות ‪ 12-11‬ביטוח נפגעי עבודה‪ ,‬נפגעי תאונות‬
‫ונכות – מצבי סיכון חברתי המתייחסים לנכות‪:‬‬
‫פגיעה בעבודה‪ ,‬נכות כללית ונכות תאונות‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬
‫‪ 10522‬שיפוט והערכה בתנאי‬ ‫‪ 10516‬תכנון מערכות דינמיות בזמן‬
‫אי‪-‬ודאות לתלמידי ניהול‬ ‫– יישום למשאבי אנוש*‬
‫וכלכלה*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬פסיכולוגיה‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬כלכלה‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד משלושת הקורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪,‬‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א‪ ,‬חשבון‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ;I‬אחד משני הקורסים מבוא‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫ב‪ ,‬מבוא למיקרוכלכלה‪ ,‬מבוא למקרוכלכלה‪,‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫אחד מבין הקורסים מושגי יסוד‬ ‫מדעים; אחד משני הקורסים מבוא‬
‫באקונומטריקה‪ ,‬התנסות במחקר רגרסיה‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‪,‬‬
‫וניתוח שונות‪ ,‬רגרסיה וניתוח שונות‪ ,‬וכן‬ ‫הסקה סטטיסטית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫בספרייה‪ .‬מומלצת היכרות עם מטריצות‪ ,‬עם‬
‫הקורס שיטות מחקר במדעי החברה‪.‬‬ ‫וקטורים ועם פעולות מתמטיות )נושאים אלה‬
‫כלולים בקורס נושאים במתמטיקה לתלמידי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' דן‬ ‫מדעי החברה או אלגברה לינארית ‪.(I‬‬
‫זכאי‪ ,‬ד"ר שחר אייל‪ ,‬קלי ספורטה; ענת אראל‪-‬‬
‫גפני )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים )ריכוז‬
‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר רונית ניראל‪ ,‬אילת רוזנברג;‬
‫הקורס מתמקד בדרכי החשיבה האנושיות‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫בתנאים של אי‪-‬ודאות )המצוי( ומשווה אותן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם מחרז‪ ,‬פרופ' עופר קלע‬
‫לדרכים נורמטיביות כפי שהן ידועות‬
‫מהסטטיסטיקה וממודלים כלכליים מסורתיים‬
‫הקורס נותן כלים תאורטיים ומעשיים לתכנון‪,‬‬
‫המבוססים על הנחות רציונליות‪ .‬זהו תחום‬
‫להערכה ולחיזוי של מערכות משאבי אנוש‬
‫מחקר פופולרי ועדכני המהווה גשר בין הכלכלה‬
‫העוברות שינויים בזמן‪ .‬הכלים שיילמדו בקורס‬
‫ובין הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫הם בעלי יישומים רחבים למערכות ולתחומים‬
‫מטרות הקורס‬ ‫מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬מערכות כוח אדם‪ ,‬מערכות‬
‫להציג תחום מחקר מרתק ועדכני;‬ ‫רפואיות‪ ,‬מערכות חינוך‪ ,‬ניתוחים דמוגרפיים‬
‫להצביע על ההשלכות שיש למחקר בתחום זה‬ ‫ואקטואריה‪.‬‬
‫על תופעות התנהגותיות בתחומים שונים‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות ביישומים כלכליים;‬ ‫חומר הלימוד‬
‫לחדד את החשיבה הביקורתית בקריאת‬ ‫הקורס מבוסס על הספר שיטות סטטיסטיות‬
‫מחקרים ובניתוח ארועים במציאות‪.‬‬ ‫לתכנון כוח‪-‬אדם )האוניברסיטה הפתוחה‪,(2001 ,‬‬
‫שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫‪D. J. Bartholomew, A. F. Forbes and S. I.‬‬
‫מקראה של מאמרים;‬ ‫‪McClean,‬‬ ‫‪Statistical‬‬ ‫‪Techniques‬‬ ‫‪for‬‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום והנחיה‬ ‫‪Manpower Planning (Wiley, 1991).‬‬
‫מפורטת בקריאתם של שני מאמרים‬
‫במקראה ושאלות מנחות למאמרים‬ ‫הנושאים העיקריים בספר‪:‬‬
‫האחרים;‬ ‫ניתוח תהליכי פחת באמצעות טבלאות‬
‫תוכנת מולטימדיה‪ :‬קריאה מונחית‬ ‫ומודלים‬
‫אינטראקטיבית של אחד מהמאמרים‬ ‫מודלים של מעבר המבוססים על שרשראות‬
‫המרכזיים בקורס‪ ,‬תוך התנסות אישית‬ ‫מרקוב‬
‫במחקר כחוקר וכמשתתף‪.‬‬ ‫מודלים של התחדשות ומשרות פנויות‬
‫מודלים סמי‪-‬מרקוביים‬
‫שלבי הלימוד‬ ‫דפוסי קריירה‪ ,‬סטציונריות ובקרה‬
‫בשלב הראשון יקראו הסטודנטים יחידת מבוא‬
‫ויונחו בקריאתם של שני מאמרי סקירה על‬ ‫אל הספר מצורף מדריך למידה המלווה פרקים‬
‫התחום‪ .‬בשלב השני יקראו הסטודנטים מאמרים‬ ‫נבחרים של הספר‪ .‬מטרת המדריך לסייע בקריאת‬
‫מדעיים הסוקרים נושאים שונים בתחום הנלמד‪.‬‬ ‫הספר‪ ,‬להשלים ולהבהיר את הנוסחאות‬
‫על הסטודנטים להגיש מספר מטלות העוסקות‬ ‫המתמטיות‪ ,‬ולהביא דוגמאות מתחומים מגוונים‪.‬‬
‫בנושאים נבחרים מהמאמרים‪.‬‬ ‫המדריך כולל תרגילי הבהרה וחשיבה רבים‪.‬‬
‫הסטודנטים יקבלו תוכנת תרגול‪ ,‬שנכתבה‬
‫במיוחד עבור הקורס‪ ,‬לביצוע חלק מהתרגילים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫סטודנטים למתמטיקה ולמדעי המחשב עשויים‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫למצוא עניין בקורס‪ ,‬אך עליהם לשים לב שנקודות‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫הזכות עבורו הן בתחום מדעי החברה‪.‬‬
‫‪93‬‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬
‫בעיות בפילוסופיה של המוסר )‪) (10122‬פ( –‬
‫משובץ בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
‫יישומי מחשב למדעי החברה )‪) (10159‬פ( –‬
‫משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬
‫חשיבה אסטרטגית‪ :‬תורת המשחקים )‪(10599‬‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.78‬‬
‫יסודות תורת ההחלטות וחקר ביצועים )‪(10713‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‬
‫)‪) (30112‬ר( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.78‬‬
‫משובץ‬
‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬
‫וסגנונותיו )‪) (10285‬ר( – משובץ במדעי החברה –‬
‫כללי‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫רגרסיה וניתוח שונות )‪) (10286‬ר( – משובץ‬
‫במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫יסודות השלטון המקומי )‪) (10459‬ר( – משובץ‬
‫מבוא למיקרוכלכלה )‪) (10131‬פ( – משובץ‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫ניהול התפעול ‪) (10687) I‬ר( – משובץ בהנדסת‬
‫מבוא למקרוכלכלה )‪) (10126‬פ( – משובץ‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫ניהול התפעול ‪) (10688) II‬ר( – משובץ בהנדסת‬
‫מושגי יסוד באקונומטריקה )‪) (10284‬ר( – משובץ‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬
‫ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל )‪) (10406‬ר( –‬
‫משובץ במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ'‬
‫‪.114‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬
‫זכות בניהול‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫ניהול‬
‫תואר ראשון‬
‫קורסים נוספים המקנים‬
‫נקודות זכות בניהול‬ ‫‪ 10900‬דיני תאגידים*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חשבונאות‬
‫)‪) (10142‬פ( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מהקורסים יסודות‬
‫תורת המימון‪ :‬ניהול פיננסי של גופים עסקיים‬
‫החשבונאות‬ ‫יסודות‬ ‫החשבונאות‪,‬‬
‫)‪) (10230‬ר( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬
‫לחשבונאים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫)מ( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‪ ,‬עו"ד קרן‬
‫אוגינץ )כתיבה(; יעל אונגר )עריכה(‬
‫)ר( – משובץ בחשבונאות‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק הדרי‪ ,‬פרופ' ציפורה כהן‪,‬‬
‫ד"ר יחיאל בהט‪ ,‬ד"ר יורם דנציגר‪ ,‬ד"ר עמרי‬
‫–‬ ‫)מ(‬ ‫תרבות ארגונית )‪(10566‬‬ ‫ידלין‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
‫הקורס מקיף את ההיבטים המשפטיים הנדרשים‬
‫מדיניות ציבורית )‪) (10723‬ר( – משובץ במדע‬ ‫מתלמידי חשבונאות‪ ,‬ניהול ומדעי החברה‪.‬‬
‫המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬ ‫בראשית הקורס יידונו סוגי תאגידים שאינם‬
‫חברות‪ ,‬ואף כל סוגי התאגידים שניתן להקים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.118‬‬
‫במוקד הקורס עומדת החברה המוגבלת שהיא‬
‫התאגיד היעיל ביותר לפעילות כלכלית‪.‬‬
‫תעשייה וניהול‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬
‫הסטודנטים יתוודעו לעיקרי פעילותה של אישיות‬
‫משפטית נפרדת ולכללי גיוס ההון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יילמדו‬
‫תעשייה וניהול‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬ ‫עקרונות המשפט בפירמה וכללי האחריות של‬
‫נושאי משרה ובעלי מניות‪ ,‬שהם נושאים בעלי‬
‫משמעות רחבה ביחסי הגומלין בין המשקיעים‪,‬‬
‫בין המנהלים ובין נושאי משרה אחרים‪ .‬כן ייבחנו‬
‫סעדים נגד מעוולים בחברה ועקרונות סדרי הדין‬
‫של סוגי תביעות שונות‪ ,‬כמו תביעות נגזרות‬
‫וייצוגיות‪ .‬חלקו האחרון של הקורס עוסק‬
‫בהיבטים שונים של הפירמה‪ :‬כינוס נכסים‪,‬‬
‫ושינויי מבנה לרבות פירוק‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫כרך א‬
‫התאגיד – מהות‪ ,‬מיון‪ ,‬סיווג‬ ‫חלק ראשון‬
‫האישיות המשפטית‬ ‫חלק שני‬
‫כרך ב‬
‫חלק שלישי הון חברה‬
‫כרך ג‬
‫חלק רביעי המשטר בחברה והממשל התאגידי‬
‫כרך ד‬
‫חלק חמישי חובות דיווח וגילוי‪ ,‬תרופות‬
‫וסעדים בחברה‬
‫שינוי מבנה של חברה‬ ‫חלק שישי‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית בניהול במסגרת‬ ‫*‬
‫קורס זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬סטודנטים‬
‫לחשבונאות אינם רשאים לכתוב עבודה‬
‫סמינריונית בקורס זה‪.‬‬
‫‪94‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חשבונאות‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10720‬חשבונאות פיננסית ב‬ ‫‪ 10706‬חשבונאות פיננסית א‬ ‫‪ 10696‬יסודות החשבונאות‬

‫לחשבונאים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס חשבונאות פיננסית א‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬רו"ח יעקב סמט )כתיבה(‪,‬‬
‫רו"ח שחר הלל; חוה ניומן )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' חיים פלק‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להעמיק את ההבנה והידע בנושאי‬
‫החשבונאות הפיננסית ולהקנות ידע בבעיות‬
‫מדידה מרכזיות בתחום זה‪ .‬הקורס דן בפתרונן‬
‫של בעיות אלה במסגרת כללי החשבונאות‬
‫המקובלים ותקני החשבונאות הנהוגים בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על ספרו של רו"ח יעקב סמט‬
‫הלימוד מבוסס על כרכים א ו‪-‬ב של הספר‬
‫חשבונאות פיננסית‪ :‬תאוריה ומעשה )מהדורה‬
‫חשבונאות פיננסית‪ :‬תאוריה ומעשה )מהדורה‬
‫חמישית‪ ,‬אחיאסף‪ (2000 ,‬ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫חמישית‪ ,‬אחיאסף‪ ,(2000 ,‬ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫ייחוס מסים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חכירה לזמן ארוך‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫סקירת המקצוע והתפתחותו‪ ,‬תיאור‬
‫הטבות לעובדים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫דיווח לפי מגזרים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שותפויות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫דוח תזרימי מזומנים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫רווח למניה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫דוחות ביניים כספיים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יחידות ‪ 11-9‬השקעה במניות של חברות אחרות‬
‫– שיטת השווי המאזני‬
‫מלכ"רים‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫יחידה ‪ 11‬חברה בע"מ – היבטים חשבונאיים‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס יסודות החשבונאות‬
‫לחשבונאים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬רו"ח יעקב סמט )כתיבה(‪,‬‬
‫רו"ח שחר הלל; חוה ניומן )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' חיים פלק‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‬
‫הקורס נועד להעמיק את ההבנה והידע בנושאי‬
‫החשבונאות הפיננסית ולהקנות ידע בבעיות‬
‫מדידה מרכזיות בתחום זה‪ .‬הקורס דן בפתרונן‬
‫של בעיות אלה במסגרת כללי החשבונאות‬
‫המקובלים ותקני החשבונאות הנהוגים בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידות הלימוד בספר הן‪:‬‬
‫החשבונאות והדיווח הכספי‪ .‬בקורס יילמדו‬
‫יחידה ‪1‬‬
‫הגופים המסדירים את כללי‬
‫המקצוע‬
‫מסגרת מושגית של חשבונאות‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫ודיווח כספי – הנחות ועקרונות‬
‫המאזן‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫דוח רווח והפסד‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שינויים חשבונאיים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫הוצאות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫יחידות ‪ 8-7‬רכוש קבוע‬
‫התחייבות לזמן ארוך ולזמן קצר‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫יחידה ‪ 10‬עבודות על‪-‬פי חוזה ביצוע והקמת‬
‫בניינים למכירה‬
‫יחידה ‪ 12‬השקעות‬
‫התאמת הדוחות הכספיים לשינויים‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בבחינת פטור ב"הנהלת‬
‫חשבונות וחישובים מסחריים"‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר יעקב קמין )ריכוז הפיתוח(‪ ,‬רו"ח מנחם פס;‬
‫חוה ניומן )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי אמיר‪ ,‬פרופ' משה בר ניב‪,‬‬
‫פרופ' יהושע לבנת‪ ,‬ד"ר עמיהוד דותן‪ ,‬ד"ר אייל‬
‫סולגניק‪ ,‬רו"ח ניר קאופמן‬
‫קורס זה הוא קורס מבואי ולכן הוא מקיף חומר‬
‫רב‪ .‬הקורס מקנה לסטודנטים כלים מעשיים‬
‫ותאורטיים בתחום החשבונאות ומכשיר את‬
‫הסטודנטים ללימודי ההמשך של החשבונאות‬
‫הפיננסית והניהולית‪.‬‬
‫הקורס מציג בפני הסטודנטים את ההיבט‬
‫הפיננסי של הדיווח הכספי של פירמה‪.‬‬
‫הסטודנטים יעמיקו את ידיעתם בתחום‬
‫הרישומים החשבונאיים בתאגידים ובעסקים‬
‫שונים‪ ,‬וילמדו את היסודות התאורטיים של‬
‫כללים ותקנים חשבונאיים‪ ,‬והסטודנטים יכירו‬
‫את מוסדות התקינה והחקיקה הקשורים‬
‫לחשבונאות‪ ,‬בארץ ובעולם‪.‬‬
‫בנוסף ילמדו הסטודנטים כיצד לרשום‪ ,‬למיין‪,‬‬
‫לדווח‪ ,‬לערוך ולהציג את הדוחות הכספיים של‬
‫הפירמה‪ :‬מאזן‪ ,‬דוח רווח והפסד‪ ,‬דוח על‬
‫השינויים בהון העצמי ותזרים מזומנים‪ ,‬וכן כיצד‬
‫מדווחים על השקעות החברה בתאגידים שיש לה‬
‫עליהם השפעה מהותית או שליטה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫היסודות התאורטיים של חשבונאות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ודיווח כספי‬
‫מדידת הרווח והצגתו בדוחות כספיים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫המאזן‪ :‬דוח על המצב הכספי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫התהליך החשבונאי להכנת הדוחות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הכספיים‬
‫נכסים שוטפים‪ :‬מזומנים‪ ,‬חייבים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫והשקעות לזמן קצר‬
‫נכסים שוטפים‪ :‬מלאי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫נכסים קבועים מוחשיים ובלתי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מוחשיים‬
‫התחייבות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫הון עצמי‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫הדוח על תזרימי המזומנים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫יחידה ‪11‬‬
‫במחירים‬
‫‪ .I‬השקעת קבע במניות של חברות‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫אחרות‬
‫‪ .II‬מבוא לניתוח דוחות כספיים‬
‫חומר הלימוד כולל גם תקנים חשבונאיים‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫ההרשמה לבחינה כרוכה בתשלום‪.‬‬ ‫**‬

‫‪95‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חשבונאות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10705‬ביקורת חשבונות‬ ‫‪ 10697‬חשבונאות ניהולית –‬ ‫‪ 10713‬יסודות תורת ההחלטות וחקר‬
‫לחשבונאים*‬ ‫ביצועים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס יסודות החשבונאות‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בבחינת הפטור בהנהלת‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬כלכלה‬
‫לחשבונאים‪.‬‬ ‫חשבונות‪**.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס חשבון דיפרנציאלי‬
‫לתלמידי כלכלה וניהול‪ ,‬ואחד מהקורסים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הרצל פטל‪ ,‬רו"ח )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהושע לבנת )כתיבה(‪,‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' צבי טלמון‬ ‫ד"ר יאיר בהר‪ ,‬ד"ר יעקב קמין‬ ‫א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר יעקב גולדשמידט‪ ,‬ד"ר משה וייסמן‪,‬‬ ‫לתלמידי מדעים‪.‬‬
‫ד"ר אריה נחמיאס‬
‫הקורס נועד להקנות הבנה של העקרונות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה קלבנר; יהודית‬
‫הבסיסיים בתורת הביקורת ובנוסף‪ ,‬להקנות ידע‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫גוגנהיימר )עריכה(‬
‫בנוהלי ביקורת וטכניקות בביקורת דוחות‬ ‫הכרת המערכת התמחירית בעסק‬ ‫א‪.‬‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‬
‫כספיים‪.‬‬ ‫הכרת הנתונים הרלוונטיים מתוך מערכת‬ ‫ב‪.‬‬
‫התמחיר הנדרשים לקבלת החלטות שונות‬
‫שימוש בנתוני תמחיר למטרות בקרה ניהולית‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫חומר הלימוד‬ ‫רישומי הנהלת חשבונות תמחירית‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי במודלים של חקר‬
‫הלימוד מבוסס על הכרך הראשון של ספרו של‬
‫ביצועים דטרמניסטי וסטוכסטי‪ .‬הסטודנטים‬
‫פרופ' הרצל פטל‪ ,‬ביקורת חשבונות )מהדורה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יעשו שימוש במודלים של חקר ביצועים לניסוח‬
‫רביעית‪ ,‬פלס‪ .(2002 ,‬הסטודנטים יקראו את פרקי‬
‫מבוא‪ :‬הגדרת עלויות וסיווגן – מטרות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫בעיות בסיסיות בתחום הניהול ופתרונן‪.‬‬
‫הספר הרלוונטיים בעזרת מדריך למידה‪ ,‬וינתחו‬
‫החשבונאות הניהולית‪ ,‬הגדרת עלויות‬
‫אירועים המהווים סימולציה למצבים אמיתיים‬
‫וסיווגן‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫בהם נתקל רואה החשבון בעבודתו‪.‬‬
‫מערכת תמחיר הזמנה – תיאור‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫אופטימיזציה קלאסית; תכנון לינארי כולל פתרון‬
‫מערכת תמחירית בסיסית‬ ‫גרפי; תכנון בשלמים; תכנון דינמי; ניתוח פלט‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מערכת תמחיר תהליך – תיאור‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מחשב לבעיות תכנון לינארי; תורת המלאי; תכנון‬
‫תיאור המקצוע‬
‫מערכת תמחירית מורכבת‬ ‫פרויקטים – רשתות ‪ ;PERT-CPM‬עצי החלטה‬
‫תקני הביקורת‪ :‬תקנים אישיים‬
‫העמסת עלויות עקיפות‪ :‬מחלקות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫ומודלים של קבלת החלטות‪.‬‬
‫בקרה פנימית‬
‫שירות – מרכזי אחריות בארגון‬
‫תקני הביקורת‪ :‬תקני ביצוע‬
‫נוהלי הביקורת )פרקטיקה(‪ :‬אימות הרכוש‬
‫עלויות משותפות ומוצרים משותפים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫– בעיות בייחוס עלויות‬ ‫הלימוד מבוסס על הספר מודלים דטרמיניסטיים‬
‫נוהלי הביקורת )פרקטיקה(‪ :‬אימות‬
‫ניתוח נקודת האיזון – היחסים שבין‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫בחקר ביצועים )האוניברסיטה הפתוחה‪,(1995 ,‬‬
‫ההתחייבות‬
‫עלות מחיר והיקף המכירות‬ ‫שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫תקני הביקורת‪ :‬תקני דיווח‬
‫תמחיר תרומה ותמחיר ספיגה –‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫‪F.S. Hillier and G.J. Lieberman, Introduction‬‬
‫דוחות מיוחדים ואחרים‬
‫נקודות מבט שונות לדוח רווח והפסד‬ ‫‪to Mathematical Programming (McGraw Hill,‬‬
‫אחריותו החוקית של רואה החשבון‬
‫בהתייחס להוצאות הקבועות בייצור‬ ‫‪1990).‬‬
‫טעויות והונאות‬
‫עלויות רלוונטיות לקבלת החלטות –‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל הסברים‪ ,‬דוגמאות‪,‬‬
‫אתיקה מקצועית‬
‫נתונים תמחיריים הדרושים להחלטות‬ ‫שאלות ופתרונות‪.‬‬
‫בקרת איכות במשרד רואה החשבון ומכתב‬
‫לטווח קצר ולטווח ארוך‬
‫התקשרות לביקורת‬
‫תקצוב – תכנון פעילות העסק בעתיד‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מערכת תמחיר תקן‪ :‬ניתוח סטיות‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫בתמחיר‬
‫בקרה ניהולית – מערכות פיקוח על‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫פעילות העסק‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראה ובה מאמרים‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ניהול עלויות עקיפות – הרחבה‬
‫תמחיר ‪ABC‬‬
‫מדדים שונים לבחירה ולבדיקת כדאיות‬
‫השקעות‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫ההרשמה לבחינה כרוכה בתשלום‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫**‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חשבונאות‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10735‬מבוא למשפט ויסודות‬
‫‪ 10736‬יסודות המשפט העסקי‬ ‫המשפט‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא למשפט‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ויסודות המשפט‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אייל זמיר‪ ,‬פרופ' גבריאלה שלו‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אייל זמיר‪ ,‬פרופ' גבריאלה שלו‪,‬‬
‫ד"ר דוד רביע‬ ‫ד"ר דוד רביע‬
‫הקורס נועד לשמש כקורס המשך לקורס מבוא‬ ‫הקורס נועד להקנות ללומד מושגי בסיס‬
‫למשפט ויסודות המשפט )‪ ,(10735‬ולהקנות‬ ‫משפטיים ולפרוס את היריעה הרחבה של מונחי‬
‫בסיס ידע מעמיק יותר בנושאים הקשורים‬ ‫משפט יסודיים‪ .‬המשפט‪ ,‬כמו כל דיסציפלינה‬
‫לתחום העסקי והמסחרי‪ .‬חלק מן הנושאים‬ ‫מקצועית אחרת‪ ,‬הוא גוף נורמטיבי של ידע‪,‬‬
‫הנלמדים כאן‪ ,‬דוגמת דיני חוזים מיוחדים ודיני‬ ‫תאוריות והוראות בעלי השפעות הדדיות‪ .‬המשפט‬
‫קניין רוחני‪ ,‬הם שלב מתקדם של הנושאים‬ ‫קולט מציאות והתנהגות אנושית ופולט נורמות‬
‫שנלמדו בקורס המבואי‪.‬‬ ‫התנהגות מחייבות‪ .‬הוא יונק ממשטר מדינתי‬
‫ותלוי במבנהו‪ .‬הוא מורכב מתשתית סבוכה של‬
‫הוראות יחידניות מחד )חוקי יסוד‪ ,‬חוקים(‪,‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫ומרשת מוסדית‪-‬ממלכתית מאידך )לדוגמה‪:‬‬
‫בין הנושאים הנדונים‪ :‬דיני חוזים וחיובים‬
‫רשות מחוקקת‪ ,‬בתי משפט(‪.‬‬
‫מיוחדים‪ ,‬דיני מסמכים סחירים‪ ,‬יסודות בדיני‬
‫התרת הוצאות וקיזוז הפסדים; להבין את‬
‫ביטוח‪ ,‬דיני בנקאות‪ ,‬דיני תחרות הוגנת ודיני‬
‫נושאי הלימוד‬
‫צרכנות‪ ,‬מינהל ציבורי‪ ,‬דיני הגבלים עסקיים‪,‬‬
‫בין הנושאים הנדונים‪ :‬מקורות משפט‪ ,‬שיטות‬
‫הלבנת הון‪.‬‬
‫משפט‪ ,‬מבנה המשטר של מדינת ישראל‪ ,‬יסודות‬
‫האחריות הפלילית‪ ,‬יסודות המשפט המינהלי‪,‬‬
‫דיני חיובים שכוללים דיני חוזים‪ ,‬דיני נזיקין ודיני‬
‫קניין‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ 10666‬מסים א‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס יסודות החשבונאות‬
‫לחשבונאים או יסודות החשבונאות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬עו"ד רמי יוליוס‪ ,‬רו"ח אילי‬
‫פיטרמן‪ ,‬רו"ח נסים כהן )כתיבה(;‬
‫מתן חרמוני )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬ד"ר אבי אלתר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‪ ,‬רו"ח אבי הלר‪ ,‬רו"ח‬
‫גלעד שובל‬
‫הקורס מקנה לסטודנטים ידע בדיני מסים תוך‬
‫הדגמת אירועים רלוונטיים וניתוחם‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להבין מהי מטרת הטלת המס וללמוד את שיטת‬
‫הטלת המס; להכיר מושגים בסיסיים והגדרות‬
‫בפקודת מס הכנסה; ללמוד עקרונות מיסוי‬
‫הכנסות בישראל ומחוצה לה; לבחון את כללי‬
‫המערכת הכולל של מיסוי הכנסות פירותיות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬מבוא למסים‬
‫יחידה ‪ 2‬הכנסות מעסק ומשלח יד‬
‫יחידה ‪ 3‬הכנסות עבודה‬
‫יחידה ‪ 4‬הכנסות פסיביות‬
‫יחידה ‪ 5‬הכנסות אחרות ועסקאות מיוחדות‬
‫יחידה ‪ 6‬מיסוי בין‪-‬לאומי‬
‫יחידה ‪ 7‬הכנסות מיוחדות ופטורים‬
‫יחידה ‪ 8‬עקרונות לניכוי הוצאות‬
‫יחידה ‪ 9‬הוצאות מימון‬
‫יחידה ‪ 10‬הוצאות אחרות‬
‫יחידה ‪ 11‬הוצאות – הוראות שונות‬
‫יחידה ‪ 12‬פחת והפסדים‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חשבונאות‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10910‬דוחות כספיים מאוחדים*‬ ‫‪ 10549‬מערכות מידע חשבונאיות‬ ‫‪ 10556‬מסים ב*‬
‫ממוחשבות – מבנה וביקורת*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס חשבונאות פיננסית‬
‫ב‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דוד רביע‪ ,‬רו"ח שלומי שוב‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גילה בניסטי‪ ,‬פרופ' יורם עדן‪,‬‬
‫פרופ' חיים פלק‬
‫מטרת הקורס להקנות לסטודנט ידע והבנה של‬
‫כללי החשבונאות והוראות הדיווח הכספי בכל‬
‫הסוגיות הכרוכות באיחוד דוחות כספיים‪.‬‬
‫הקורס מציג את אופן תמיכת מערכות המידע‬
‫הקורס מתמקד בסקירת התנאים הנדרשים‬ ‫הממוחשבות במעגלים החשבונאיים ובבעלי‬
‫לאיחוד דוחות של חברות‪ ,‬יישום שיטות האיחוד‬
‫השונות‪ ,‬לימוד כללי החשבונאות הנהוגים‬
‫בישראל ובמקומות אחרים והקניית ידע בסוגיות‬ ‫ממוחשבות להנהלת חשבונות ולניהול מלאי‪ ,‬וכן‬
‫איחוד מורכבות‪.‬‬
‫בקורס מושם דגש על הבנת עקרונות הדיווח‬
‫ומשמעות המידע המוצג בדוחות המאוחדים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מבוא לצירופי עסקים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יסודות שיטת הרכישה‬ ‫יחידות ‪4-2‬‬
‫שיטות השווי המאזני; חזרה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫נהלי איחוד הדוחות הכספיים‬ ‫יחידה ‪8-7‬‬
‫סוגיות מיוחדות בדוחות כספיים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מאוחדים‬
‫יחידה ‪ 4‬המערכת הכספית – רכיבים נוספים‬
‫החשיפות והשלכות הביקורת; תכנון‬
‫טכניקות ביקורת באמצעות מחשב –‬
‫סטודנטים הלומדים את הקורס במסגרת‬ ‫*‬
‫הלימודים לתואר בוגר בחשבונאות חייבים לכתוב‬
‫עבודה סמינריונית בקורס זה‪ ,‬אלא אם כבר כתבו‬
‫בעבר עבודה סמינריונית בקורס חשבונאות‬
‫פיננסית מתקדמת )‪ .(10922‬כתיבת העבודה‬
‫הסמינריונית והגשתה הן במסגרת סמינריון‬
‫בדוחות כספיים מאוחדים אליו הסטודנטים‬
‫יכולים להרשם לאחר שסיימו בהצלחה את‬
‫הקורס‪ .‬הסמינריון כולל מספר מפגשים במהלך‬
‫הסמסטר‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫יסודות‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מסים א וכן עמידה‬
‫החשבונאות לחשבונאים‪ ,‬ביקורת חשבונות‪,‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬עו"ד רמי יוליוס‪ ,‬רו"ח אילי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬רו"ח יהודה אורבך‪ ,‬שמואל‬ ‫פיטרמן‪ ,‬רו"ח ניסים כהן )כתיבה(;‬
‫גלייזנר‪ ,‬רו"ח אלון כהן )כתיבה(; חוה ניומן‬ ‫מתן חרמוני )עריכה(‬
‫)עריכה(‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬ד"ר אבי אלתר‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יורם מרגליות‪ ,‬רו"ח איציק אהרון‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר משה אורגד‪ ,‬רו"ח מנחם פס‬ ‫רו"ח גלעד שובל‬
‫מטרות הקורס‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בדיני מס הכנסה‪ ,‬תוך‬
‫הדגמת אירועים רלוונטיים וניתוחם‪ .‬הסטודנטים‬
‫התפקידים בארגון‪ .‬הקורס מתמקד בפיתוח של‬
‫ירכשו הבנה במטרות הטלת המס ובשיטות הטלת‬
‫מערכות מידע חשבונאיות‪ ,‬במבנה של מערכות‬
‫המס השונות; יכירו מושגים בסיסיים והגדרות‬
‫בפקודת מס הכנסה; ילמדו את עקרונות מיסוי‬
‫בדרישות של מס הכנסה מאותן מערכות‬
‫ההכנסות בישראל ומחוץ לישראל; יבחנו את‬
‫ממוחשבות ובאבטחת המידע‪.‬‬
‫כללי התרת הוצאות וקיזוז הפסדים; וילמדו את‬
‫המערכת הכוללת של מיסוי הכנסות פירותיות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בישראל‪.‬‬
‫חלק ראשון‬
‫יחידה ‪ 1‬מערכות מידע חשבונאיות; המידע‬
‫החשבונאי בארגון; המשתמשים‬
‫חומר הלימוד‬
‫רווחי הון‬ ‫נושאים ‪3-1‬‬
‫במערכות החשבונאיות; חשיבות‬
‫מיסוי תאגידים‬ ‫נושאים ‪6-4‬‬
‫שלבי הפיתוח והתכנון בהקמת‬
‫רווח הון ממכירת מניות ושינוי‬ ‫נושאים ‪8-7‬‬
‫מערכות מידע ממוחשבות‬
‫מבנה‬
‫יחידה ‪ 2‬מחזור החיים של מערכת חשבונאית‬
‫חוק עידוד השקעות הון ותעשייה‬ ‫נושאים ‪10-9‬‬
‫ממוחשבת‬
‫חוק התיאומים בגין אינפלציה‬ ‫נושאים ‪11‬‬
‫יחידה ‪ 3‬המערכת הכספית; הגורמים השונים‬
‫עקרונות מיסוי שוק ההון‬ ‫נושאים ‪12‬‬
‫המשפיעים על מתכנן מערכת‬
‫החשבונות הממוחשבת; הוראות‬
‫ניהול ספרים; הספר הראשי‬
‫ומעגלים חשבונאיים‬
‫יחידה ‪ 5‬יסודות תורת אבטחת המידע‬
‫יחידה ‪ 6‬אבטחת המידע‬
‫חלק שני‬
‫ניתוח והערכת סיכונים; האיומים‪,‬‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫הביקורת וסקר הבקרה הפנימית;‬
‫בדיקות אימות ובדיקות מבססות;‬
‫ראיות הביקורת‬
‫בקרות פנימיות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫טכניקות ביקורת באמצעות מחשב‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫יחידה ‪10‬‬
‫המשך‬
‫מערכות מיקרו‪-‬מחשבים; מערכות‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫בסיסי נתונים‬
‫אינטרנט‪ ,‬מסחר אלקטרוני וחילופי‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫נתונים אלקטרוניים‬
‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬ ‫*‬ ‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬ ‫*‬
‫סמינריונית‪.‬‬ ‫סמינריונית‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חשבונאות‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10922‬חשבונאות פיננסית‬ ‫‪ 10913‬חשבונאות ניהולית מתקדמת‬

‫נקודות זכות בחשבונאות‬ ‫מתקדמת*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ניתוח דוחות פיננסיים )‪) (10389‬מ( – משובץ‬
‫בניהול‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים דוחות כספיים‬
‫דיני תאגידים )‪) (10900‬מ( – משובץ בניהול‪ ,‬עמ'‬ ‫מאוחדים‪ ,‬חשבונאות פיננסית א‪ ,‬חשבונאות‬
‫‪.94‬‬ ‫פיננסית ב‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫לחשבונאים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס חשבונאות ניהולית –‬
‫לחשבונאים או מבוא לחשבונאות ניהולית‬
‫ותמחיר וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דוד רביע‪ ,‬רו"ח‪ ,‬רו"ח שלומי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם עדן‪ ,‬פרופ' בעז רונן‪,‬‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫שוב‬ ‫ד"ר ניצה גרי‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' חיים פלק‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר אריה ברן‪ ,‬ד"ר עמיהוד דותן‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יורם עדן‪ ,‬פרופ' יוסי אהרוני‪,‬‬ ‫ד"ר צבי ליבר‬
‫מבוא למיקרוכלכלה )‪) (10131‬פ( – משובץ‬ ‫פרופ' גילה בינסטי‪ ,‬ד"ר דן וייס‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬ ‫הקורס מתמקד בשילוב מערכות החשבונאות‬
‫הניהולית עם גישות ניהול חדשניות‪ ,‬במטרה‬
‫שימו לב‪ :‬הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫להשביח את ערך הארגון‪.‬‬
‫בחשבונאות‪.‬‬ ‫הקורס נועד להקנות ולהעמיק את הידע של כללי‬
‫החשבונאות המקובלים והדיווח החשבונאי‬ ‫מטרות הקורס‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫לנתח את השפעת התמחיר על תהליכי קבלת‬
‫החלטות ניהוליות ועל ביצועי הארגון‪.‬‬
‫מכשירים פיננסיים‪ :‬הצגה‬ ‫להציג גישות ושיטות תמחיר‪ ,‬ניהול עלויות‬
‫רווח למניה‪ .‬תשלום מבוסס מניות‪.‬‬ ‫וניהול תפעול מתקדמות‪ ,‬ולהעריך באופן‬
‫מבוא ורקע לחשבונאות בתנאי אינפלציה‪.‬‬ ‫ביקורתי את תרומתן להשגת מטרות הארגון‪.‬‬
‫השפעות השינויים בשערי החליפין על מטבע‬ ‫לבחון לעומק את הקשרים בין היקפי‬
‫חוץ‪.‬‬ ‫פעילויות‪ ,‬עלויות ורווחים‪.‬‬
‫דווח מגזרי פעילות‪.‬‬ ‫לנתח שיטות תכנון ובקרה ולהעריך את‬
‫האפקטיביות שלהן‪.‬‬
‫להקנות כלים לתמיכה בקבלת החלטות‬
‫ניהוליות בנושאים‪ :‬המחרה‪ ,‬בחירת תמהיל‬
‫מוצרים או שירותים‪ ,‬הוצאת עבודות‬
‫לקבלנות משנה‪ ,‬השתתפות במכרזים‪,‬‬
‫השקעות ועוד‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫מבוא – אובדן הרלוונטיות של‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫התמחיר המסורתי‬
‫גישות ניהול חדשניות‪ ,‬תמחיר‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫וקבלת החלטות‬
‫מדדי ביצוע וניהול לפי אילוצים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫תמחיר מבוסס פעילויות וניהול‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫מבוסס פעילויות‬
‫היקפי פעילות‪ ,‬עלויות ורווחים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫בקרה תפעולית וניתוח סטיות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫עקום למידה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫קבלת החלטות וערך המידע‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫תמחיר ככלי לתכנון ובקרה‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מתודולוגיית שלושת השלבים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫לקבלת החלטות גלובלית‬
‫מרכזי רווח ומחירי העברה‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫השבחת חברות‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫ניתוח אירוע מסכם‬ ‫יחידה ‪13‬‬

‫סטודנטים הלומדים את הקורס במסגרת‬ ‫*‬

‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬
‫סמינריונית‪.‬‬
‫הלימודים לתואר בוגר בחשבונאות חייבים לכתוב‬
‫עבודה סמינריונית בקורס זה‪ .‬כתיבת העבודה‬
‫הסמינריונית והגשתה הן במסגרת סמינריון‬
‫בחשבונאות ניהולית מתקדמת אליו הסטודנטים‬
‫יכולים להרשם לאחר שסיימו בהצלחה את‬
‫*‬ ‫הקורס‪ .‬הסמינריון כולל מספר מפגשים במהלך‬
‫הסמסטר‪.‬‬

‫‪99‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10161‬מבוא לחשיבה חברתית‬ ‫‪ 10153‬מבוא לאנתרופולוגיה*‬ ‫‪ 10134‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים; תקשורת‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לחשיבה חברתית‪.‬‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך )כתיבה(‪ ,‬פרופ' ברוך‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬יואב רודניקי;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬ד"ר מתת אדר‪-‬‬ ‫קימרלינג )כתיבת יחידה ‪ ,(11‬יואב רודניקי‬
‫מיכל צימרמן )עריכה(‬ ‫בוניס; שלומית שמר )עיצוב(‬ ‫)כתיבת יחידה ‪ ,(7‬עמי מעוז‪ ,‬יואב רודניקי‪ ,‬פנחס‬
‫שטרן; עדה כהן‪ ,‬מיכל צימרמן )עריכה(;‬
‫הקורס מהווה מפגש ראשוני עם מושגי יסוד‬ ‫ירדן זהבי )עיצוב(‬
‫הקורס נועד להציג את הגישה המיוחדת לניתוח‬
‫בתחומי הדעת השונים במדעי החברה‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' יונה‬
‫תרבויות המאפיינת את האנתרופולוגים של‬
‫גינצבורג‪ ,‬פרופ' אברהם יוגב‪ ,‬פרופ' אפרים יער‪,‬‬
‫התרבות‪ ,‬את תפקידי האנתרופולוגים ואת תחומי‬
‫חומר הלימוד‬ ‫העניין העיקריים באנתרופולוגיה תרבותית‪.‬‬
‫פרופ' ויקטור עזריה‪ ,‬ד"ר אברהם קורדובה‪,‬‬
‫א‪ .‬הלימוד מבוסס על חמשת כרכי הספר מבוא‬ ‫ד"ר משה שוורץ‪ ,‬ד"ר מרדכי פרישטיק‬
‫לחשיבה חברתית )תרגום‪ :‬ה' סלע;‬ ‫הקורס מפגיש את הסטודנטים עם קשת צבעונית‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2005 ,‬שהם תרגום‬ ‫של תרבויות קרובות ורחוקות‪ ,‬ומדגיש את‬ ‫הקורס נועד לערוך היכרות ראשונה עם‬
‫לעברית של הקורס ‪Introduction to the‬‬ ‫השינויים המתחוללים בהן בימים אלה‬ ‫הפרספקטיבה הסוציולוגית כדרך להבנת‬
‫‪ (2000) Social Sciences‬של האוניברסיטה‬ ‫ושבעקבותיהם תרבויות רבות הולכות ונעלמות‪.‬‬ ‫המציאות החברתית על מרכיביה‪ .‬מטרה כללית זו‬
‫הפתוחה באנגליה‪ .‬כל אחד מן הכרכים עוסק‬ ‫מתורגמת ליעדים הלימודיים האלה‪:‬‬
‫בנושא מרכזי אחד‪ ,‬כגון‪ :‬המשפחה‪ ,‬שוק‬
‫העבודה‪ ,‬גלובליזציה ועוד‪ .‬במסגרת העיסוק‬
‫חומר הלימוד‬ ‫לימוד מושגי היסוד המשמשים ככלי ניתוח‬ ‫א‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על הספר אנתרופולוגיה תרבותית‬ ‫בסוציולוגיה;‬
‫בנושאים אלה יערכו הסטודנטים היכרות‬
‫מאת ויליאם הבילנד )תרגום‪ :‬יורם שדה;‬ ‫לימוד תאוריות סוציולוגיות בתחומים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ראשונית עם נקודות המבט של הדיסציפלינות‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1999 ,‬על מדריך למידה‬ ‫אחדים‪ :‬המשפחה‪ ,‬הריבוד החברתי‪,‬‬
‫השונות במדעי החברה‪ :‬סוציולוגיה‪ ,‬מדע‬
‫ועל אסופת מאמרים באנתרופולוגיה תרבותית‬ ‫הסטייה ועוד;‬
‫המדינה‪ ,‬כלכלה ופסיכולוגיה‪.‬‬
‫)בעברית(‪ ,‬שבה משקל רב למאמרים על החברה‬ ‫פיתוח היכולת לישם את המושגים‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדריך למידה‪ :‬המדריך ממקד את הנושאים‬
‫הישראלית )האוניברסיטה הפתוחה‪.(2008 ,‬‬ ‫והתאוריות הנ"ל להבנת מצבים חברתיים‬
‫הנלמדים בקורס‪ ,‬מבהיר נושאים שאינם‬
‫ממשיים בחברה מסוימת – החברה‬
‫מוכרים לסטודנטים בישראל ומקשר אותם‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הישראלית;‬
‫להיבטים ולנתונים ממחקרים ישראליים‬
‫שפה ותקשורת‬ ‫פיתוח גישה ביקורתית לתאוריות הנלמדות‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מקבילים‪ .‬במדריך אף משולב תרגול של‬
‫גידול ילדים‬ ‫תוך הדגשת קיומן של פרספקטיבות‬
‫מיומנויות למידה על‪-‬מנת לאפשר לסטודנטים‬
‫שיטות כלכליות‬ ‫תאורטיות מתחרות‪.‬‬
‫חדשים מעין "נחיתה קלה" בזירה האקדמית‪,‬‬
‫מין ונישואין‬
‫כולל היכרות עם השפה המדעית שאותה ייתכן‬ ‫יחידות הלימוד מתבססות על הספר סוציולוגיה‪,‬‬
‫משפחה ומשק בית‬
‫ולא פגשו בעבר‪ ,‬ניסוח תשובות וביצוע‬ ‫מאת ג'ון משוניס )תרגום‪ :‬יורם שדה;‬
‫שארוּת ומוצא‬
‫אינטגרציה בין נושאים וחומרים שונים‪.‬‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪.(1999 ,‬‬
‫ארגון פוליטי‬
‫מיומנויות אלה יועילו לסטודנטים גם בהמשך‬
‫דת והעל‪-‬טבעי‬ ‫כמו כן‪ ,‬לקורס נלווית סדרת הסרטים‬
‫לימודיהם‪.‬‬
‫אמנות‬ ‫האמריקנית חוקרים את צפונות החברה )משנת‬
‫שינוי תרבותי‬ ‫‪ ,(2002‬הכוללת ‪ 22‬פרקים‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫הפרספקטיבה הסוציולוגית‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ארגון חברתי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫תרבות‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫ִחברוּת )סוציאליזציה(‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫קבוצות וארגונים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫המשפחה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫סטייה חברתית‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫הקהילה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫התנהגות קולקטיבית‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫ריבוד חברתי‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫סוציולוגיה פוליטית‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫הסוציולוג בעבודתו‬ ‫יחידה ‪12‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪100‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10295‬החברה הקיבוצית – דפוסי‬ ‫‪ 10495‬מגמות בחברה הישראלית*‬ ‫‪ 10691‬בין מדינה לחברה‪:‬‬

‫שינוי והמשכיות‬ ‫סוציולוגיה של הפוליטיקה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מגמות בחברה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬
‫הישראלית‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד מהקורסים מבוא‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמיר בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' גד‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא לגישות ושיטות במדע‬
‫פיתוח הקורס‪:‬‬ ‫ברזילי‪ ,‬פרופ' אפרים יער‪ ,‬פרופ' יחיאל לימור‪,‬‬ ‫המדינה‪.‬‬
‫פרופ' אליעזר בן‪-‬רפאל‪ ,‬פרופ' סילביה ביז'אוי‪,‬‬ ‫פרופ' סמי סמוחה‪ ,‬פרופ' מוטי רגב‪ ,‬פרופ' דבורה‬
‫פרופ' פייר ואן‪-‬דן‪-‬ברגה‪ ,‬פרופ' אפרים יער‪,‬‬ ‫הכהן‪ ,‬ד"ר לב גרינברג‪ ,‬ד"ר רחל פסטרנק‪ ,‬ד"ר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ברוך קימרלינג )כתיבה(‪,‬‬
‫פרופ' יעקב עובד‪ ,‬פרופ' מנחם רוזנר‪ ,‬פרופ' יוסף‬ ‫זאב שביט )כתיבה(‪ ,‬דינה הורביץ; יעל אונגר‬ ‫פרופ' תמר הרמן‪ ,‬ד"ר גל לוי‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪,‬‬
‫שפר‪ ,‬ד"ר נורית בירד‪-‬דוד‪ ,‬ד"ר אמיר הלמן‪,‬‬ ‫)עריכה(‬ ‫אליזבט פיינגולד; טובה צורף‪ ,‬עדה כהן‪ ,‬אורנה‬
‫ד"ר מנחם טופל‪ ,‬ד"ר שמעון שור‪ ,‬ד"ר ראובן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף באשי‪ ,‬פרופ' אליעזר בן‪-‬‬ ‫כהן‪-‬שורץ )עריכה(‬
‫שפירא‪ ,‬ד"ר ישראל שפר‪ ,‬זאב סוקר; בת‪-‬חן‬ ‫רפאל‪ ,‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' דוד דה‪-‬פריס‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬ד"ר אורי בן‪-‬אליעזר‪,‬‬
‫פרופ' חנה הרצוג‪ ,‬פרופ' גבי וימן‪ ,‬פרופ' עזיז‬
‫פירסט‪ ,‬אהובה קרן )עריכה(‪ ,‬שלומית שמר‬ ‫פרופ' חנה הרצוג‪ ,‬פרופ' יעל ישי‪ ,‬פרופ' ישעיהו‬
‫חיידר‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪ ,‬פרופ' אברהם יוגב‪,‬‬
‫)עיצוב(‬ ‫ליבמן‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪,‬‬
‫אחראים אקדמיים‪ :‬פרופ' אליעזר בן‪-‬רפאל‪,‬‬ ‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' סמי סמוחה‪ ,‬פרופ'‬ ‫פרופ' ויקטור עזריה‬
‫פרופ' אפרים יער‬ ‫משה סמיונוב‪ ,‬פרופ' חוה עציוני‪-‬הלוי‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' חיים ברקאי‪,‬‬ ‫פרי‪ ,‬פרופ' ברוך קימרלינג‪ ,‬פרופ' יצחק קשתי‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫פרופ' חנה הרצוג‪ ,‬פרופ' חיים חזן‪ ,‬פרופ' ינון כהן‪,‬‬ ‫פרופ' דני רבינוביץ‪ ,‬פרופ' יצחק רועה‪ ,‬פרופ' אלי‬ ‫הקורס נועד לנתח את התהליך הסוציו‪-‬פוליטי‪,‬‬
‫פרופ' משה כרם‪ ,‬פרופ' תמר כתריאל‪ ,‬פרופ' משה‬ ‫שגיא‪ ,‬פרופ' עירא שרקנסקי‪ ,‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬ד"ר‬ ‫ולבחון מושגי יסוד המסבירים את אופיו הפוליטי‬
‫ליסק‪ ,‬פרופ' משה סמיונוב‪ ,‬פרופ' יעל עצמון‪,‬‬ ‫גדעון ארן‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪ ,‬ד"ר משה שוורץ‬ ‫של הסדר החברתי‪ .‬במסגרת הקורס תוצגנה‬
‫פרופ' גדעון פישלזון‪ ,‬פרופ' מנחם רוזנר‪ ,‬ד"ר יעל‬ ‫גישות תאורטיות שונות להבנת התהליך הפוליטי‪,‬‬
‫אנוך‪ ,‬ד"ר לאה שמגר‪-‬הנדלמן‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫ויידונו מחקרים שונים הבוחנים את מכלול יחסי‬
‫החברה‬ ‫לניתוח‬ ‫פרספקטיבה‬ ‫להציג‬ ‫הגומלין בין מדינה לחברה‪ ,‬תוך מתן דוגמאות‬
‫הקורס מתמקד בייחודה של המציאות החברתית‬ ‫הישראלית שעיקרה הכרת מורכבותה של‬ ‫מחברות שונות‪.‬‬
‫בקיבוץ ובשינויים שהתחוללו בה‪ .‬הקיבוץ הוא‬ ‫החברה הישראלית והכרת השסעים‬
‫תופעה ישראלית מקורית שראשיתה בערכים‬ ‫המרכזיים הקיימים בה‪ ,‬באמצעות ניתוח‬ ‫הקורס מציע מסגרת תאורטית ומושגית להבנתם‬
‫ובתפיסות סוציאליסטיות שחתרו לקיים חיים‬ ‫מוקדים של הסכמה ומחלוקת סביב הזהות‬ ‫של הסדרים סוציו‪-‬פוליטיים‪ ,‬תוך מתן דגש‬
‫המבוססים על שוויון‪ ,‬שיתופיות ועבודה יצרנית‪.‬‬ ‫הקולקטיבית )היהודית‪-‬ציונית( בה;‬ ‫מיוחד על ניתוח מושג העוצמה והגישות השונות‬
‫מאז ימיו הראשונים עבר הקיבוץ משברים שונים‬ ‫להקנות ידע על תופעות ותהליכים של שינוי‬ ‫לפיזורה בחברה‪ .‬במהלך הקורס יידונו מושגים‬
‫בצדם נשמרו‪,‬‬‫והתחוללו בו שינויים רבים‪ ,‬אך ִ‬ ‫והמשכיות המתרחשים במציאות החברתית‬ ‫מרכזיים נוספים כמו תרבות פוליטית‪ ,‬חברה‬
‫במידה כזו או אחרת‪ ,‬דפוסים שנטבעו על‪-‬ידי‬ ‫בישראל על סף שנות האלפיים‪ ,‬ולבחון את‬ ‫אזרחית‪ ,‬קבוצות ומפלגות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקורס מציע‬
‫מייסדיו‪ .‬זה שנים רבות שהקיבוץ והשינויים‬ ‫התפתחותם במבט היסטורי;‬ ‫)באמצעות מקראת מאמרים עדכנית( דיון‬
‫המתחוללים בו עומדים במוקד סקרנותם של‬ ‫לעמוד על מוקדים של מתח והסכמה במבנה‬ ‫בתהליכים הפוליטיים והחברתיים המרכזיים‬
‫המוסדי והקבוצתי של החברה הישראלית;‬
‫חוקרי מדעי החברה וזאת מכמה סיבות‪:‬‬ ‫במחצית האחרונה של המאה ה‪ ,20-‬ופותח צוהר‬
‫לאפשר שימוש ראשוני בשיטות הניתוח‬
‫להבנת תהליך הגלובליזציה והשלכותיו על‬
‫בשל היות הקיבוץ תופעה היסטורית חדשה‬ ‫הסוציולוגי שאותן הכירו הסטודנטים בקורס‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪ ,(10134‬ולהכינם לקראת‬ ‫התמורות ביחסי מדינה‪-‬חברה בראשית המאה‬
‫יחסית ובשל אופיו החברתי המגובש – יישוב‬
‫לימוד מעמיק וממוקד יותר של נושאים‬ ‫ה‪.21-‬‬
‫שיתופי המשלב חקלאות‪ ,‬תעשייה ושירותים‬
‫קהילתיים מקיפים – מתאפשר מחקר חברתי‬ ‫נבחרים במסגרת קורסים מתקדמים‪.‬‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים המתעניינים בחקר‬
‫בתנאים הקרובים לתנאי מעבדה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר מגמות בחברה‬ ‫החברה והפוליטיקה‪ ,‬והמעוניינים להבין לעומקם‬
‫ערכי הקיבוץ ודפוסי החיים בו מעוררים‬ ‫הישראלית בעריכת א' יער וז' שביט‬ ‫את התהליכים המעצבים את המציאות הפוליטית‬
‫שאלות כלליות בדבר התפקיד שממלאים‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(2001 ,‬‬ ‫שבה אנו חיים‪.‬‬
‫אידיאלים וערכים בחיים החברתיים ועל‬
‫מידת יישומם בחברה‪ .‬שאלה זו מתעוררת‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫ביתר שאת בשנים האחרונות שבהן עובר‬
‫חומר הלימוד‬
‫פרק ‪ 1‬האידיאולוגיה הציונית והחברה‬ ‫התהליך הסוציו‪-‬פוליטי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הקיבוץ – יחד עם כל החברה הישראלית –‬ ‫היישובית‬ ‫העוצמה ומגבלותיה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫שינויים מבניים וערכיים משמעותיים‪.‬‬ ‫פרק ‪ 2‬הזהות הקולקטיבית ביישוב‬ ‫התרבות הפוליטית ואידיאולוגיה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫פרק ‪ 3‬יחסי ערבים‪-‬יהודים בישראל‬ ‫הסדרים סוציו‪-‬פוליטיים השוואתיים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫פרק ‪ 4‬עלייה וקליטה‬
‫החברה האזרחית‪ ,‬קבוצות ומפלגות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ההיסטוריה של הקיבוץ‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫פרק ‪ 5‬אי‪-‬שוויון בחברה הישראלית‬
‫ארגון וכוח בקהילת הקיבוץ‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫המדינה המודרנית והחברה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫פרק ‪ 6‬הכלכלה הפוליטית של ישראל‬
‫העבודה בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פרק ‪ 7‬התרבות הפוליטית והמשפטית‬
‫כלכלת הקיבוץ‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫בישראל‬ ‫חומר הלימוד כולל מקראת מאמרים עדכניים‬
‫חינוך והשכלה בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫פרק ‪ 8‬התרבות הישראלית‬ ‫העוסקים בסוגיות מרכזיות בסוציולוגיה‬
‫המשפחה בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫פרק ‪ 9‬החינוך בישראל‬ ‫הפוליטית העכשווית‪.‬‬
‫נשים בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫פרק ‪ 10‬אמצעי התקשורת‬
‫תרבות הקיבוץ‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫פרק ‪ 11‬חברה מרובת שסעים‬
‫יחיד וחברה בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫תהליכי ריבוד בקיבוץ‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫פרק ‪ 12‬תהליכי שינוי בזהות הקולקטיבית‬
‫הקיבוץ והחברה הישראלית‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫השוויון וגבולותיו‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫סוף הקיבוץ?‬ ‫יחידה ‪13‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10722‬תאוריות סוציולוגיות בנות‪-‬‬ ‫‪ 10721‬תאוריות סוציולוגיות‬ ‫‪ 10270‬סטייה חברתית‬
‫זמננו‬ ‫קלאסיות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬קורס‬
‫נוסף בסוציולוגיה וקורס במדעי החברה או‬
‫הרוח‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תאוריות‬
‫סוציולוגיות קלאסיות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬הדר יעקבסון‪ ,‬זאב‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬זאב סוקר; יעל‬
‫אונגר )עריכה(‬
‫שבעה מאבות הסוציולוגיה‪ :‬קונט‪ ,‬מרקס‪,‬‬
‫טוקוויל‪ ,‬דירקהיים‪ ,‬פארטו‪ ,‬ובר וזימל‪ .‬נדונות בו‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להציג את הפרדיגמות ואת הגישות‬
‫התאורטיות המרכזיות שהתפתחו בסוציולוגיה‬
‫מהמחצית הראשונה של המאה ה‪ 20-‬ועד ימינו‪,‬‬
‫ולעמוד על השינויים שהתחוללו בחשיבה‬
‫הסוציולוגית לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬ותחילת‬
‫המאה ה‪.21-‬‬
‫מתאר את המושגים והרעיונות התאורטיים‬
‫חלקו הראשון של הקורס דן בהתפתחויות‬
‫שמקורן בחשיבה התאורטית הקלאסית‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הפונקציונליזם‪ ,‬הקונפליקט‪ ,‬הנאו‪-‬מרקסיזם‬
‫והאינטראקציוניזם הסימבולי‪ .‬שני חלקיו‬
‫האחרים מתמקדים בהתפתחויות תאורטיות‬
‫מאוחרות יותר‪ ,‬דוגמת‪ :‬הפמיניזם‪ ,‬הפוסט‪-‬‬
‫סטרוקטורליזם והפוסט‪-‬מודרניזם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על ספרו של ג'ורג' ריצר תאוריות‬
‫סוציולוגיות מודרניות )תרגום‪ :‬יורם שדה;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2006 ,‬על אסופת‬
‫מאמרים ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬קורס‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים פסיכולוגיה‬
‫נוסף בסוציולוגיה וקורס במדעי החברה או‬ ‫חברתית‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬
‫הרוח‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גיורא רהב‪ ,‬פרופ' משה‬
‫אדד‪ ,‬ד"ר ברכה כץ‪-‬שיבאן‪ ,‬פנחס שטרן;‬
‫סוקר; ליאורה גרינברג )עיצוב(‬ ‫עדה כהן )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' גיורא רהב‬
‫הקורס מציג את גישותיהם התאורטיות של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מנחם אמיר‪ ,‬פרופ' ישראל נחשון‪,‬‬
‫פרופ' גדעון פישמן‪ ,‬פרופ' ג'רלד קרומר‪,‬‬
‫פרופ' אריה רטנר‬
‫האינטלקטואליות‬ ‫המרכזיות‪,‬‬ ‫הסוגיות‬
‫הוויכוח‬ ‫נסב‬ ‫שעליהן‬ ‫והמתודולוגיות‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫בסוציולוגיה הקלאסית )המוקדמת(‪.‬‬ ‫להקנות הבנה אינטלקטואלית של התחום‬
‫על‪-‬ידי הכרת הספרות התאורטית בנושא‬
‫הקורס נפתח בהצגת התהליכים החברתיים‬ ‫הסטייה החברתית;‬
‫והאינטלקטואליים שמתוכם צמחה החברה‬ ‫להקנות הבנה "מעשית"‪ ,‬כלומר יכולת יישום‬
‫המודרנית בכלל והסוציולוגיה בפרט‪ .‬המשכו‬ ‫התאוריה במצבים מחיי היומיום;‬
‫להקנות הבנה "רגשית"‪ ,‬כלומר יכולת הבנה‬
‫שפיתחו הסוציולוגים הקלאסיים במטרה להבין‬ ‫של הסוטים ושל מעשיהם וכן הבנת הגינוי‬
‫ולהסביר את תהליכי השינוי האלה ואת מאפייני‬ ‫כלפיהם‪.‬‬
‫החברה החדשה – המודרנית – המתהווה לנגד‬
‫עיניהם‪ .‬הקורס מאפשר ללומדים להבין את‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר על הסטייה‬
‫הבסיס התאורטי שעליו נשענים רבים‬ ‫)תרגום‪ :‬יורם שדה; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫מהמחקרים המודרניים וכן את המקורות‬ ‫‪ (2002‬שהוא תרגום הספר‪:‬‬
‫הקלאסיים של התאוריות המתחרות בסוציולוגיה‬ ‫‪E. Goode, Deviant Behavior, 6th ed. (Prentice‬‬
‫בת זמננו‪.‬‬ ‫‪Hall, 2000).‬‬
‫וכן על מדריך למידה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על ספרו של רמון ארון ציוני דרך‬
‫בהגות הסוציולוגית )תרגום‪ :‬ק' פרלשטיין;‬ ‫מבנה הקורס‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1993 ,‬על אסופת‬ ‫חלק א עומד בעיקר על ההבחנה בין תאוריות‬
‫מאמרים ועל מדריך למידה‪.‬‬ ‫פוזיטיביסטיות לתאוריות קונסטרוקציוניסטיות‬
‫של הסטייה‪ .‬בחלק זה נלמדות חלק מיחידות‬
‫הלימוד של הקורס‪*.‬‬
‫חלק ב מתמקד בצורות סטייה נפוצות‪ :‬התנהגות‬
‫עבריינית )בעיקר‪ :‬רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬ועבריינות‬
‫הצווארון הלבן(; שימוש בסמים חוקיים‬
‫)אלכוהול וטבק( ובסמים בלתי חוקיים; סטיות‬
‫הטרוסקסואליות והומוסקסואליות בקרב גברים‬
‫ונשים כאחת; תכונות גופניות כסטייה )נכויות‪,‬‬
‫כתובות קעקע‪ ,‬השמנת‪-‬יתר(; סטייה קוגניטיבית‬
‫)הצטרפות לכתות דתיות‪ ,‬פארא‪-‬פסיכולוגיה(; וכן‬
‫*במחלות נפש כצורה של סטייה חברתית‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫יחידות אלו נלמדו גם בגרסה הקודמת של הקורס‬ ‫*‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫)שהיה בהיקף של ‪ 3‬נ"ז בלבד(‪ .‬גרסה זו נלמדה עד‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫סמסטר ב‪.2002‬‬

‫‪102‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10680‬מבוא ללימודי מגדר‬ ‫‪ 10659‬סוציולוגיה של התרבות‬ ‫‪ 10737‬חברה‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה‬

‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדעי החברה – כללי;‬
‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬ ‫תקשורת‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא לחשיבה חברתית‪ ,‬מבוא‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ניצה ינאי‪ ,‬פרופ' חנה נווה‪,‬‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא לאנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫למקרוכלכלה‪.‬‬
‫פרופ' תמר אלאור‪ ,‬ד"ר אורלי לובין‪ ,‬ד"ר תמי‬
‫עמיאל‪-‬האוזר; ד"ר ניצה ברקוביץ‪ ,‬ד"ר אמירה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מוטי רגב )כתיבה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר זאב רוזנהק‬
‫גלבלום‪ ,‬ד"ר שרית הלמן‪ ,‬ד"ר עמליה זיו‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים חזן‪ ,‬פרופ' תמר ליבס‪,‬‬
‫ד"ר פנינה מוצפי‪-‬הלר‪ ,‬ד"ר ליאת פרידמן‪,‬‬ ‫ד"ר סשה וייטמן‬
‫פרופ' אריאלה פרידמן‪ ,‬ד"ר אורית קמיר‬ ‫מטרות הקורס‬
‫)כתיבה(; יעל אונגר )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להציג דרכי ניתוח שבאמצעותן‬
‫במוקד הקורס מצויה סוגיית התפקיד החברתי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חנה הרצוג‪ ,‬פרופ' מאירה וייס‪,‬‬ ‫הסוציולוגיה יכולה לתרום להבנה של החיים‬
‫של התרבות והאמנות‪ ,‬לאור תהליכי השינוי‬
‫ד"ר איילה מלאך‪-‬פינס‪ ,‬ד"ר עמליה סער‪,‬‬ ‫הכלכליים‪ .‬הקורס מסביר ומדגים את יחסי‬
‫ד"ר דניס שרביט‪ ,‬ד"ר אורנה ששון‪-‬לוי‬ ‫התרבותי שהתרחשו במחצית השנייה של המאה‬
‫הגומלין בין גורמים חברתיים‪ ,‬פוליטיים‬
‫ה‪ .20-‬הקורס פורס את גישות המחקר והתאוריות‬
‫מטרות הקורס‬ ‫ותרבותיים לבין הפעילות והמוסדות הכלכליים‪.‬‬
‫המרכזיות אשר בוחנות ומסבירות את ההיבטים‬
‫הקורס נועד למפות ולהציג את ההתפתחויות‬ ‫הקורס מציג גישות תאורטיות ומידע אמפירי‬
‫השונים של סוגיה זו‪ ,‬ובהן‪ :‬פריחתה של התרבות‬
‫המרכזיות של החשיבה הפמיניסטית המודרנית‬ ‫הקשורים לשלושה תחומים מרכזיים הנוגעים‬
‫הפופולרית ושחיקת ההבדלים בינה לבין אמנות‬
‫והפוסט‪-‬מודרנית‪ ,‬אשר סביבן נבנה תחום ידע‬ ‫ביחסים בין חברה‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה‪:‬‬
‫גבוהה; תפקידן של האמנויות ככלי של ביקורת‬
‫עשיר של תאוריות‪ ,‬מתודולוגיות ופרקטיקות של‬ ‫הסוציולוגיה הכלכלית‪ ,‬הסוציולוגיה של אי‪-‬‬
‫מגדר‪ .‬הקורס מעמיד לחשיבה ביקורתית את‬ ‫וחתרנות; תפקידם של הטעם‪ ,‬השיפוט האסתטי‬
‫השוויון והריבוד‪ ,‬והכלכלה המדינית‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫הסדר המגדרי ההגמוני‪ ,‬את היחסים החברתיים‬ ‫והצרכנות התרבותית בשימור ובשינוי המבנה‬
‫הקורס עוסק ביסודות החברתיים והתרבותיים‬
‫בין המינים‪ ,‬את מעמדן וכוחן של נשים בחברות‬ ‫החברתי; התרבות והאמנות בהקשרים לאומיים‬
‫של השווקים‪ ,‬בפעילות של רשתות חברתיות‬
‫שונות‪ ,‬את ייצוגן של נשים בתרבות ואת כינונם‬ ‫ובתהליכי הגלובליזציה; והמסגרות הארגוניות‬
‫בכלכלה‪ ,‬במשמעות החברתית של הכסף‪,‬‬
‫של סובייקטים מגדריים‪.‬‬ ‫בהן מתקיימת הפעילות התרבותית‪.‬‬
‫במקורות ובהשלכות החברתיות של אי‪-‬השוויון‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס מבוא‬ ‫באי‪-‬שוויון ואתניות‪ ,‬באי‪-‬שוויון ומגדר‪,‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר דרכים לחשיבה‬ ‫לסוציולוגיה של התרבות‪ ,‬ומדריך למידה‪.‬‬ ‫במעורבות המדינה בכלכלה‪ ,‬במדינת הרווחה‪,‬‬
‫פמיניסטית‪ :‬מבוא ללימודי מגדר )האוניברסיטה‬ ‫ובהשלכות הגלובליזציה על היחסים בין חברה‪,‬‬
‫הפתוחה‪ (2007 ,‬הכולל דיון‪ ,‬פרשנות וביקורת על‬ ‫פרקי הספר‬ ‫פוליטיקה וכלכלה‪.‬‬
‫יצירות חשובות שהפכו לצירים המרכזיים‬ ‫פרק ‪ 1‬סוציולוגיה ותרבות‪ :‬גישות ותחומי‬
‫בהתפתחות החשיבה הפמיניסטית מאז שנות‬
‫החמישים של המאה ה‪ .20-‬כל יצירה מהווה ליבה‬ ‫מחקר‬ ‫חומר הלימוד‬
‫של תחום ספציפי בלימודי מגדר‪ .‬בעזרת היצירות‬ ‫פרק ‪ 2‬ה"עבודה" של התרבות‬ ‫ספר קורס‬
‫יוכלו הסטודנטים לעקוב אחר הרעיונות‬ ‫פרק ‪ 3‬ההקשר המוסדי של תרבות ואמנות‬ ‫מקראה‬
‫שהעסיקו את הכותבת‪ ,‬המחקרים שנענו לאתגר‬ ‫פרק ‪ 4‬אמנות ותרבות פופולרית‪ :‬בין מודרניות‬ ‫מדריך למידה‬
‫האינטלקטואלי שהציבה היצירה‪ ,‬ואחר התגובות‬ ‫לפוסט‪-‬מודרניות‬
‫הביקורתיות עליהם‪ .‬לספר נלווית המקראה‬ ‫פרק ‪ 5‬אידיאולוגיה‪ ,‬הגמוניה‪ ,‬ביקורתיות‬
‫דרכים לחשיבה פמיניסטית )האוניברסיטה‬ ‫וחתרנות‬
‫הפתוחה‪ ,(2007 ,‬שבה פרקים נבחרים מתורגמים‬ ‫פרק ‪ 6‬הון תרבותי ושדה היצור התרבותי‬
‫מתוך הכתבים הנדונים בספר‪.‬‬ ‫פרק ‪ 7‬טעם‪ ,‬צרכנות ומיקום חברתי‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫פרק ‪ 8‬תרבויות לאומיות ומקומיות‬
‫"המין השני" – סימון דה בובואר‬ ‫פרק ‪ 9‬תרבות גלובלית וחברה עולמית‬
‫והפרובלמטיקה של אי‪-‬השוויון בין המינים‪.‬‬ ‫פרק ‪ 10‬סיכום‬
‫"האם הנקבה לזכר כמו טבע לתרבות?" –‬
‫שרי אורטנר והוויכוח בין טבע לתרבות‪.‬‬
‫"נשים וגברים של הארגון" – רוזבת' מוס‬
‫קנטר וייצור הנשיות והגבריות באמצעות‬
‫ארגון העבודה‪.‬‬
‫"שעתוקה של אימהות" – ננסי צ'ודורו‬
‫והפסיכולוגיה של מגדר‪.‬‬
‫"המשוגעת בעליית הגג" – סנדרה גילברט‬
‫וסוזן גובר וייצוג האישה היוצרת בתרבות‪.‬‬
‫"כוחות הזוועה" – ג'וליה קריסטיבה‬
‫והסובייקט הנשי שאינו מובנה באופן פשוט‬
‫כמו שפה‪.‬‬
‫"שאלת המדע בפמיניזם" – סנדרה הרדינג‬
‫וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם‪.‬‬
‫"פמיניזם בלתי מוגבל" – קתרין מקינון על‬
‫סוגי שיח שונים על חיים וחוק‪.‬‬
‫"מגדר והפוליטיקה של ההיסטוריה" –‬
‫ג'ואן סקוט על היסטוריה של נשים וניתוח‬
‫מגדרי של ההיסטוריה‪.‬‬
‫"החוזה המיני" – קרול פייטמן על‬
‫הפטריארכיה ומושג האזרחות‪.‬‬
‫"לייחל" – בל הוקס והפוליטיקה התרבותית‬
‫של גזע ומגדר‪.‬‬
‫"צרות של מגדר" – ג'ודית בטלר והחתרנות‬
‫של זהות בין‪-‬מגדרית‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10349‬ריבוד‪ :‬סוגיות באי‪-‬שוויון‬ ‫‪ 10728‬סוציולוגיה של ארגונים‬ ‫‪ 10682‬משפחות בראייה סוציולוגית‬
‫חברתי*‬ ‫ואנתרופולוגית‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬תאוריות סוציולוגיות‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא לאנתרופולוגיה‪.‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫קלאסיות‪.‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מתת אדר‪-‬בוניס )כתיבה(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ניצה ברקוביץ‪ ,‬דנה קחטן;‬ ‫ד"ר יעל אנוך; חיה וטשטיין‪ ,‬מיכל צימרמן‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬רונית גרוסמן‬ ‫יורם שדה‪ ,‬יעל אונגר )תרגום(‪ ,‬נילי וייס )עריכה(‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמליה אוליבר‪ ,‬פרופ' גדעון קונדה‪,‬‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‬
‫הקורס מציג גישות תאורטיות מרכזיות‪,‬‬ ‫פרופ' יהודה שנהב‪ ,‬ד"ר מיכל פרנקל‪ ,‬ד"ר אילן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' רות כץ‪,‬‬
‫קלאסיות ומודרניות‪ ,‬המתייחסות לשאלת אי‪-‬‬ ‫תלמוד‬ ‫ד"ר אילנה ברוש‪ ,‬ד"ר רות גונט‪ ,‬ד"ר מרדכי‬
‫השוויון בחברה‪ .‬כמו כן מוצגות בו כמה סוגיות‬ ‫פרישטיק‪ ,‬בתיה זלינגר‬
‫מרכזיות‪ :‬ריבוד וניעות חברתית; ריבוד וסגנון‬ ‫מטרות הקורס‬
‫חיים; היבטים אתניים ומגדריים; גלובליזציה‬ ‫הקורס מתוודע לגישות הסוציולוגיות המרכזיות‬ ‫בקורס נערך דיון ביקורתי על מרחב היחסים‬
‫ואי‪-‬שוויון‪.‬‬ ‫לחקר ארגונים ולסוגיות ולדיונים המרכזיים‬ ‫המשפחתיים‪ ,‬ועל קשריו של מרחב זה עם גורמים‬
‫המתנהלים כיום בתחום‪ .‬ההיכרות עם התחום‬ ‫חברתיים‪ ,‬ביניהם לאום‪ ,‬מדינה‪ ,‬דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מעמד‬
‫חומר הלימוד‬ ‫תיעשה באמצעות דימויים שונים של הארגון כמו‪:‬‬ ‫וכלכלה‪ .‬בקורס מתקיים דיון נרחב על משפחות‬
‫הקורס מבוסס על אסופת מאמרים ועל מדריך‬ ‫הארגון כמכונה‪ ,‬הארגון כתרבות‪ ,‬הארגון‬ ‫בישראל ועל הקשרים שהן מקיימות עם החברה‬
‫למידה‪.‬‬ ‫כמערכת פוליטית‪ ,‬הארגון כמערכת שליטה ועוד‪.‬‬ ‫הישראלית ועם מדינת ישראל‪.‬‬
‫באמצעות דימויים אלה‪ ,‬העומדים במרכזם של‬
‫הפרספקטיבות התאורטיות הנדונות‪ ,‬נבחן סוגיות‬ ‫חומר הלימוד‬
‫כמו‪ :‬כיצד הסביבה המוסדית‪ ,‬הפוליטית‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר משפחות בראייה‬
‫והכלכלית משפיעה על אופני הפעולה ודרכי‬ ‫סוציולוגית ואנתרופולוגית מאת מ' אדר‪-‬בוניס‬
‫ההתארגנות‪ ,‬כיצד צומחת תרבות בתוך ארגונים‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(2008 ,‬‬
‫וכיצד ניתן לראות בארגון עצמו תוצר תרבותי‬ ‫יחידה ‪ 1‬עוסקת בבחינת הגישות התאורטיות‬
‫וסימבולי‪ ,‬כיצד מתרחשים תהליכי למידה‬ ‫ושיטות המחקר בתחום‪.‬‬
‫בארגונים‪ ,‬מה הקשר בין יעילות ארגונית לבין‬ ‫יחידה ‪ 2‬מציגה מחקרים סוציולוגיים‬
‫אדיאולוגיה ניהולית‪ ,‬כיצד "מתורגמים" מודלים‬ ‫ואנתרופולוגיים שבאמצעותם נחשפים‬
‫ארגוניים גלובליים להקשר המקומי‪ ,‬מה תרומת‬ ‫הסטודנטים למגוון העצום של יחסי משפחה‬
‫הקטגוריה המגדרית להבנת תהליכים ארגוניים‬ ‫ושארות ברחבי העולם ובתקופות שונות‬
‫וכד'‪.‬‬ ‫בהיסטוריה‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬דנה בקשרים שבין משפחות ושלושה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫משתנים דמוגרפיים מרכזיים‪ :‬פריון‪ ,‬תמותה‬
‫ספר הקורס הוא תרגום לעברית של הספר‬ ‫והגירה‪.‬‬
‫‪Morgan, G. Images of Organization,‬‬ ‫יחידה ‪ 4‬דנה בקשר שבין ארגון הרכוש או‬
‫‪(Sage Publications, 1997).‬‬ ‫העבודה במשפחה לבין יחסי העוצמה במשפחה‪,‬‬
‫קובץ מאמרים‬ ‫כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברות מלקטים‬
‫מדריך למידה‬ ‫וציידים‪ ,‬חברות גננים‪ ,‬חברות רועים‪ ,‬חברות‬
‫חקלאויות וחברות מתועשות‪.‬‬
‫יחידה ‪ 5‬דנה בקשרים שבין יחסי נישואים‬
‫וזוגיות‪ ,‬יחסי אימהות וילדים‪ ,‬יחסי אבות וילדים‬
‫ויחסי סבים ונכדים לבין מדינת הרווחה ומערכת‬
‫המשפט‪.‬‬
‫יחידה ‪ 6‬מציגה ובוחנת את הניסיון להסביר את‬
‫יחסי השארות כתוצאה של הביולוגיה של האדם‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬

‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪ .‬עבודה זו תוכל‬
‫להיות פיתוח של הנושא שנדון במטלה המורחבת‪,‬‬
‫או כל נושא אחר שנבחר בתיאום עם מרכז‬
‫ההוראה בקורס‪ .‬מי שירצה ללמוד גם את הקורס‬
‫פערים ואי‪-‬שוויון בישראל ולכתוב בו עבודה‬
‫סמינריונית‪ ,‬יהיה רשאי לכתוב עבודה סמינריונית‬
‫בקורס ריבוד‪ :‬סוגיות באי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬בתנאי‬
‫שיבחר בנושא שאינו קשור בחברה הישראלית‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10566‬תרבות ארגונית*‬ ‫‪ 10376‬מעמד‪ ,‬מגדר ואתניות‬ ‫‪ 10347‬נושאים נבחרים בהבנת‬

‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‬
‫או הקורס התנהגות ארגונית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫מומלץ‪ :‬הקורס שיטות מחקר במדעי החברה‪:‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אביעד רז‪ ,‬טל פירשט;‬
‫אהובה קרן )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בועז שמיר‪ ,‬ד"ר ענת רפאלי‪,‬‬
‫ד"ר אילן תלמוד‬
‫מטרות הקורס‬
‫להציג פרספקטיבה לניתוח סוציולוגי של‬
‫ערכים ונורמות בארגונים‪ ,‬הכוללת ניתוח‬
‫ביקורתי של "תרבות ארגונית" בתור‬
‫אידיאולוגיה ופרקטיקה;‬
‫לעמוד על סוגיות נבחרות בתחום התרבות‬
‫הארגונית‪ ,‬כגון ניהול משאבי אנוש‪ ,‬ניהול‬
‫איכות כוללת‪ ,‬השתלה ושינוי תרבותי‪ ,‬ניהול‬
‫רגשות בארגוני שירותים‪ ,‬תרבות ארגונית‬
‫ביפן‪ ,‬ארצות‪-‬הברית וישראל‪ ,‬מגדר ותרבות‬
‫ארגונית;‬
‫להקנות ניסיון בשילוב מובנה של שיטות‬
‫מחקר לצורך מיפוי ואבחון של תרבות‬
‫ארגונית בפועל‪ .‬שיטות המחקר כוללות ניתוח‬
‫טקסטים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬וכתיבת שאלון‪.‬‬
‫סטטוס‪ ,‬מעמד‪ ,‬מגדר ואתניות‪ ,‬ודן בהשלכות של‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על מקראה ועל‬
‫מדריך למידה‪ .‬פרקי הספר הם‪:‬‬
‫שער ראשון‪ :‬תרבות ארגונית במבט כללי‬
‫תאוריות ומודלים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫מתודולוגיה‪ :‬מיפוי ואבחון של‬
‫תרבות ארגונית‬
‫סוגיות בתרבות ארגונית‬ ‫שער שני‪:‬‬
‫תרבות ארגונית כפרקטיקה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫ניהולית‪ :‬אפקטיביות ארגונית‪,‬‬
‫ניהול משאבי אנוש ושיתוף עובדים‬
‫תרבות ארגונית ביפן ובארצות‪-‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫הברית‬
‫השתלה ושינוי תרבותי‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫ניהול רגשות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מגדר ותרבות ארגונית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫תרבות ארגונית בישראל‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫בחינוך‪ :‬מבט סוציולוגי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫עקרונות המחקר וסגנונותיו‪.‬‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל אנוך‪ ,‬זאב סוקר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גד יאיר‪ ,‬פרופ' אברהם יוגב‪,‬‬
‫פרופ' דבורה קלקין‪-‬פישמן‪ ,‬ד"ר גל לוי‬
‫בעשורים האחרונים התחוללו בשדה החינוך‪,‬‬
‫בישראל ובמדינות רבות אחרות‪ ,‬שינויים מרחיקי‬
‫לכת‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬התרחבות ההשכלה הגבוהה‪,‬‬
‫הופעתן של תפיסות חינוכיות חדשות )רב‪-‬‬
‫תרבותיות(‪ ,‬תהליכי נאו‪-‬ליברליזציה )פתיחת‬
‫אזורי רישום‪ ,‬בתי ספר ייחודיים( וגלובליזציה‬
‫)מבחנים השוואתיים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬חינוך בין‪-‬‬
‫לאומי(‪.‬‬
‫הקורס מציג את מגוון הדרכים שבהן מנסים‬
‫התאוריה והמחקר הסוציולוגיים להסביר‬
‫שינויים אלה‪ .‬הקורס בוחן את הקשרים בין‬
‫השינויים המתחוללים בשדה החינוכי לבין‬
‫גורמים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים כמו‬
‫קשרים אלה על שאלות המתייחסות לצדק‬
‫חברתי‪ ,‬זהות חברתית והכרה חברתית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על שני קובצי מאמרים )בעברית‬
‫ובאנגלית( ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫התפתחויות תאורטיות בסוציולוגיה של‬
‫החינוך‬
‫סטטוס‪ ,‬מעמד‪ ,‬מגדר‪ ,‬אתניות ואי‪-‬שוויון‬
‫בחינוך‬
‫נאו‪-‬ליברליזציה וגלובליזציה של החינוך‬
‫תפיסות חדשות של צדק חברתי ושוויון‬
‫בחינוך‬
‫הקהילה היהודית בארצות‪-‬‬
‫הברית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫של עם ישראל בעת החדשה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‬
‫או קורס בהיסטוריה של העת החדשה‪ ,‬וכן‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישעיהו ליבמן‪ ,‬ד"ר קרול‬
‫)שרה( ליבמן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דניאל אלעזר‪ ,‬פרופ' יצחק גילת‪,‬‬
‫ד"ר ארנסט סטוק‬
‫הקורס עוסק בהיבטים שונים של חיי הקהילה‬
‫היהודית בארצות‪-‬הברית‪ .‬נדונים בו ערכיה‪,‬‬
‫תפיסותיה היסודיות‪ ,‬מוסדותיה‪ ,‬דפוסי פעילותה‬
‫של הקהילה היהודית ואופני התארגנותה להשגת‬
‫מטרות פוליטיות‪ .‬כמו כן דן הקורס במקומה של‬
‫ישראל בחייהם הציבוריים והפרטיים של יהודי‬
‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬ומוקדש בו דיון נרחב על הדעות‬
‫השונות לגבי עתיד היהדות באמריקה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא היסטורי‬
‫המבנה הארגוני של הקהילה היהודית‬
‫בארצות‪-‬הברית‬
‫פלורליזם דתי והקהילה היהודית בארצות‪-‬‬
‫הברית‬
‫החינוך היהודי‬
‫התארגנות להשגת מטרות פוליטיות‬
‫ישראל והקהילה היהודית האמריקנית‬
‫נושאים נבחרים על סדר היום הפוליטי‬
‫היהודי‬
‫עתידה של הקהילה היהודית האמריקנית‬
‫ספרים נלווים‬
‫א' גרטנר‪ ,‬היישוב היהודי בארצות‪-‬הברית‬
‫מראשיתו ועד ימינו )מהדורה מעודכנת ומורחבת‪,‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ;(2004 ,‬י' אלמן‪ ,‬יהדות‬
‫אמריקה בחברה פלורליסטית )מהדורה שנייה‪,‬‬
‫ספריית הפועלים‪ .(1997 ,‬הספרים ניתנים לרכישה‬
‫באמצעות האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬

‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫בעבר נקרא הקורס סוציאליזציה‪ .‬מי שלמד את‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫הקורס במתכונת הקודמת אינו רשאי ללמוד קורס‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10583‬ספורט וחברה*‬ ‫‪ 10569‬זהויות יהודיות בעידן רב‪-‬‬ ‫‪ 10576‬פערים ואי‪-‬שוויון בישראל*‬
‫מודרני*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה‪,‬‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬מגמות בחברה הישראלית‪**,‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמיר בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' רוני‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס מגמות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא לסטטיסטיקה‬
‫לידור‪ ,‬ד"ר יאיר גלילי‪ ,‬יואב ויכסלפיש;‬ ‫לתלמידי מדעי החברה א‪ ,‬ישראל בעשור‬
‫בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אליעזר בן‪-‬רפאל‪,‬‬ ‫הראשון‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נתן אוריאלי‪ ,‬פרופ' עוז אלמוג‪,‬‬ ‫ד"ר ליאור בן‪-‬חיים רפאל; עדה כהן )עריכה(‬
‫פרופ' מיכאל בר‪-‬אלי‪ ,‬ד"ר עלינא ברנשטיין‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף גורני‪ ,‬פרופ' יהודה ניני‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה ליסק‪ ,‬ד"ר נטע האילן‬
‫ד"ר יואב מקל‪ ,‬ד"ר נעמי פייגין‪ ,‬ד"ר חיים‬ ‫פרופ' ארנסט קראוס‬
‫קאופמן‪ ,‬ד"ר שולמית רביב‪ ,‬ד"ר שלמה רזניק‪,‬‬ ‫פערים ואי‪-‬שוויון מתפתחים בכל חברה‪ .‬הם‬
‫ד"ר תמיר שורק‬ ‫קורס זה דן בזהות היהודית ומתמקד בתשובות‬ ‫משתנים במהלכן של תמורות פוליטיות‪ ,‬כלכליות‪,‬‬
‫הרבות שניתנו לשאלה "מהו ומיהו יהודי?"‪.‬‬ ‫דמוגרפיות ואידיאולוגיות‪ ,‬ויוצרים תמונה‬
‫הקורס עוסק במקומו ובתפקידו של הספורט‬ ‫בקורס נבחנת השאלה האם תשובות אלה עדיין‬ ‫מורכבת של הריבוד‪ .‬סוציולוגים המתחקים אחרי‬
‫בחברה המודרנית והפוסט‪-‬מודרנית וקושר את‬ ‫נותנות ביטוי למידה כלשהי של המשכיות‬ ‫התהליכים וחוקרים את הריבוד החברתי‬
‫אירועי הספורט למבנה החברה והתפתחותה‪ .‬על‪-‬‬ ‫היסטורית‪-‬תרבותית‪ ,‬או שמא מבטאות נטייה‬ ‫בישראל‪ ,‬עוסקים בנושא מנקודות ראות מגוונות‬
‫מנת לתת הסבר ממצה באשר לטבעו‪ ,‬תפקידו‬ ‫לפיצול ולהיפרדות של הזהות היהודית‪ .‬הדיון‬ ‫המבליטות את מורכבותו‪ .‬בקורס זה ידונו‬
‫ובעיותיו של הספורט המודרני‪ ,‬מחבר הקורס בין‬ ‫ב"מיהו ומהו יהודי?" משיק להתייחסות של‬ ‫נושאים משמעותיים להבנת הריבוד בישראל‬
‫דיסציפלינות שונות )סוציולוגיה‪ ,‬תקשורת‪,‬‬ ‫הסוציולוגים לזהות הקולקטיבית כדבר הפתוח‬ ‫באמצעות מחקרים שבוחנים את אי‪-‬השוויון‬
‫פסיכולוגיה ומדע המדינה( ותאוריות שונות‪.‬‬ ‫לפרשנויות שונות‪ ,‬העשוי לקבל ניסוחים שונים‬ ‫הכלכלי‪ ,‬התפלגות התעסוקות‪ ,‬הניעות )מוביליות(‬
‫בחוגים שונים ובתקופות שונות‪.‬‬ ‫הגיאוגרפיים‪,‬‬ ‫ההיבטים‬ ‫החברתית ואת‬
‫בקורס יידונו סוגיות שונות לצד מחקרים שעיצבו‬ ‫המגדריים‪ ,‬הלאומיים והעדתיים של הפערים‬
‫בהתייחס למטרות אלו‪ ,‬מבקש הקורס לעמוד על‬
‫את התחום‪ .‬הסטודנטים ייחשפו לתאוריות‬ ‫החברתיים‪.‬‬
‫השאלה האם עדיין מתאים לדבר על זהות יהודית‬
‫מרכזיות בחקר הספורט והחברה‪ ,‬יתנסו בחשיבה‬
‫אחת‪ ,‬או שמא מתאים יותר לדבר על "משפחה"‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ביקורתית ובניתוח תופעות מרכזיות בספורט‬
‫או "משפחות" של זהויות יהודיות‪ ,‬ואולי אף על‬ ‫הקורס מבוסס על מקראה ובה מאמרים )רובם‬
‫המקומי והעולמי‪ ,‬תוך העמקת הידע בספרות‬
‫התפתחויות המובילות ליצירת "עמים יהודיים"‬ ‫בעברית( ומבואות לנושאי הקורס‪ ,‬וכן על מדריך‬
‫המחקר העכשווי והמחקר המשיק‪.‬‬
‫שונים‪ .‬חקירת הזהויות היהודיות בנות‪-‬זמננו‬ ‫למידה‪.‬‬
‫מפרספקטיבה זו מחייבת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תשומת לב‬
‫חומר הלימוד‬ ‫לשינויים שחלו בסמני תרבות אשר גילמו תפקיד‬
‫הלימוד מבוסס על הספר במגרש המשחקים‪:‬‬
‫מכריע אצל היהודים מדורי דורות‪ ,‬כגון‪ :‬הממד‬
‫ספורט וחברה בתחילת האלף השלישי‬
‫הדתי‪ ,‬היחס ל"ארון הספרים"‪ ,‬וההיבט הלשוני‪.‬‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2009 ,‬כל פרק בספר‬
‫כמו כן‪ ,‬הקורס עוסק בשאלת ה"הזדהות" עם‬
‫מסתמך על דיון ביצירה קלאסית )פרק מספר או‬
‫הזהות‪ ,‬קרי‪ ,‬המידה שבה מי שרואה עצמו כחלק‬
‫מאמר(‪.‬‬
‫של הקולקטיב היהודי אמנם רואה את זהותו‬
‫יריית הזינוק‪ :‬מהו ספורט והאם‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫היהודית כעובדה משמעותית בעיצוב חייו‪.‬‬
‫השתנה במהלך ההיסטוריה?‬
‫הזירה‪ :‬תאוריה סוציולוגית וספורט‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫הפרקים השונים של הקורס מתמקדים בתקופות‬
‫הכדור הוא הכול‪ :‬ספורט וגלובליזציה‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫ובנסיבות השונות שהיהודים הכירו מאז נכנסו‬
‫לכבד את ההמנונים‪ :‬לאומיות‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫לעידן המודרני – קרי‪ ,‬התקופה שלאחר‬
‫ואתניות‬ ‫האמנסיפציה‪ ,‬המאה ה‪ 20-‬ותחילת המאה ה‪.21-‬‬
‫גם נשים יכולות‪ :‬ספורט ומגדר‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫עבור כל תקופה יידונו הזרמים שפיצלו את‬
‫כסף הוא שם המשחק‪ :‬התמסחרותו‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫היהודים מבחינת האופן שבו הגדירו את עצמם‬
‫של הספורט‬ ‫ככאלה ומבחינת האופן שבו התפתחה הרבגוניות‬
‫ידם בכול‪ :‬ספורט‪ ,‬פוליטיקה ומדינה‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הנוכחית‪ .‬בתחילתו‪ ,‬מתייחס הדיון לזהות‬
‫שירים ושערים‪ :‬ספורט ותקשורת‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫המסורתית של היהדות כפי שאפשר לדלות אותה‬
‫המונים‬ ‫מארון הספרים היהודי‪ ,‬שם ניתן למצוא מה הן‬
‫ַה ֵילכו שניים יחדיו? ספורט וחינוך‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫נקודות המוצא הזהותיות‪ ,‬שביחס אליהן מה‬
‫פרק ‪" 10‬אל אל ישראל"‪ :‬מגמות בספורט‬ ‫שאנו מוצאים מאוחר יותר הוא בחזקת שינוי‪,‬‬
‫הישראלי‬ ‫טרנספורמציה או מהפכה‪.‬‬
‫פרק ‪ 11‬משחק הוגן? הגינות ואלימות בספורט‬
‫המודרני‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על הספר זהויות יהודיות‬
‫פרק ‪ 12‬איך וכמה‪ :‬ספורט ומדע‬ ‫בעידן רב‪-‬מודרני מאת א' בן‪-‬רפאל ול' בן‪-‬חיים‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2007 ,‬ועל מקראה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראה ובה מבחר מן‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫הכתבים הקלאסיים בתחום ומדריך למידה‪.‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫או הקורס דפוסי חברה בישראל שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫עידן המהפכות‪) (10217) 1830-1760 ,‬ר( – משובץ‬ ‫לשון‪ ,‬חברה ותרבות )‪) (10641‬ר( – משובץ‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬ ‫בבלשנות‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬

‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‬ ‫תאטרון בחברה )‪) (10738‬ר( – משובץ בספרות‪,‬‬
‫)‪) (10734‬ר( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫עמ' ‪.58‬‬

‫מזרח ומערב בקולנוע הישראלי )‪) (10534‬מ( –‬ ‫המורשת המוסיקלית של קהילות ישראל‬
‫משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬ ‫)‪) (10261‬ר( – משובץ במוסיקה‪ ,‬עמ' ‪.72‬‬

‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬ ‫ביטחון סוציאלי )‪) (10558‬מ( – משובץ בניהול‪,‬‬
‫וסגנונותיו )‪) (10285‬ר( – משובץ במדעי החברה –‬ ‫עמ' ‪.93‬‬
‫כללי‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫משובץ‬ ‫–‬ ‫)ר(‬ ‫)‪(10408‬‬ ‫תקשורת המונים‬
‫רגרסיה וניתוח שונות )‪) (10286‬ר( – משובץ‬ ‫בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫אמצעי תקשורת המונים בישראל )‪) (10612‬ר( –‬
‫מבוא למקרוכלכלה )‪) (10126‬פ( – משובץ‬ ‫משובץ בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫תקשורת‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות )‪) (10439‬ר(‬
‫התנהגות ארגונית )‪) (10430‬ר( – משובץ בניהול‪,‬‬ ‫– משובץ בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫עמ' ‪.88‬‬
‫תקשורת כתרבות )‪) (10532‬מ( – משובץ‬
‫פסיכולוגיה חברתית )‪) (10104‬ר( – משובץ‬ ‫בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬
‫תרבות‪ ,‬תקשורת ופנאי בישראל )‪) (10503‬מ( –‬
‫משובץ בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬
‫זכות בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט )‪) (10921‬מ( –‬
‫משובץ בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬

‫ישראל בעשור הראשון )‪) (10486‬ר( – משובץ‬

‫במדע המדינה‪ ,‬עמ' ‪.117‬‬

‫ג'נוסייד )רצח עם( )‪) (10664‬ר( – משובץ במדע‬

‫המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬

‫החברה הערבית בישראל )‪) (10657‬ר( – משובץ‬

‫במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬

‫אזרחות‪ :‬תאוריה ופוליטיקה )‪) (10903‬מ( –‬

‫משובץ במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ'‬
‫‪.125‬‬

‫פרקים בסוציולוגיה של החינוך )‪) (10485‬ר( –‬

‫משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬

‫‪107‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10439‬תקשורת‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חברה‪,‬‬ ‫‪ 10612‬אמצעי תקשורת המונים‬ ‫‪ 10408‬תקשורת המונים‬
‫תרבות‬ ‫בישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬ ‫ואנתרופולוגיה‬ ‫ואנתרופולוגיה‬
‫מבוא‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תקשורת המונים‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬תקשורת המונים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬אינס גבל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן כספי )כתיבה(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנן גולן‪ ,‬אורן טוקטלי‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן כספי‬ ‫פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬הד סלע; נילי וייס ולילי‬
‫)כתיבה(‪ ,‬ד"ר אורן סופר‪ ,‬נאוה סגל; רות רמות‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק גל‪-‬נור‪ ,‬פרופ' גבריאל וימן‪,‬‬ ‫אמיתי‪-‬פרי )עריכה(‪ ,‬הדר יעקובסון )עריכת‬
‫אורנה כהן‪-‬שורץ‪ ,‬זהר לביא )עריכה(‬ ‫פרופ' עקיבא כהן‬ ‫המקראה(‪ ,‬רות שלם )עיצוב(‬
‫אחראים אקדמי‪ :‬פרופ' דב שנער‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חנה אדוני‪ ,‬ד"ר עוזי אלידע‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חנה אדוני‪ ,‬פרופ' דן כספי‪,‬‬ ‫הקורס משרטט את דיוקנו של מוסד התקשורת‬ ‫פרופ' מיכאל גורביץ‪ ,‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' גדי‬
‫ד"ר ז'רום בורדון‪ ,‬ד"ר אלי דרזנר‪ ,‬ד"ר יאיר‬ ‫כאחד ממוקדי העוצמה בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫וולפספלד‪ ,‬פרופ' גבריאל וימן‪ ,‬פרופ' עקיבא כהן‪,‬‬
‫עמיחי‪-‬המבורגר‪ ,‬ד"ר עמית פינצ'בסקי‪,‬‬ ‫במסגרת הקורס תשורטט מפת התקשורת בארץ‪,‬‬ ‫פרופ' אליהוא כ"ץ‪ ,‬פרופ' תמר כתריאל‪,‬‬
‫ד"ר פול פרוש‪ ,‬ד"ר רבקה ריב"ק‪ ,‬ד"ר עמית‬ ‫ויזוהו תהליכים ותמורות שעברו עליה מאז‬ ‫פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪,‬‬
‫שכטר‪ ,‬דנה קפלן‬ ‫הקמת המדינה‪ .‬נוסף על ההיבטים המוסדיים של‬ ‫פרופ' ישעיהו ניר‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪ ,‬פרופ' דב שנער‬
‫תקשורת ההמונים ייבחנו גם התכנים‪ ,‬התפקוד‬
‫מטרות הקורס‬ ‫וההשפעות של תקשורת ההמונים בחברה‬ ‫מטרות הקורס‬
‫לעמוד על יחסי הגומלין בין טכנולוגיה של‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫להאיר את אחת התופעות המרכזיות בחברה‬
‫תקשורת לבין חברה ותרבות‪.‬‬ ‫המודרנית;‬
‫לחשוף את ריבוי וגיוון דגמי התקשורת‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫להקנות כלים ומושגים בסיסיים בתחום‬
‫הנובעים משינוי חברתי‪-‬תרבותי ומפיתוח‬ ‫מפת התקשורת בישראל‪ :‬מבט היסטורי‬ ‫התקשורת;‬
‫טכנולוגי‪.‬‬ ‫מאפיינים של תקשורת המונים בישראל‬ ‫לטפח בעקיפין צריכה נבונה של תקשורת‪.‬‬
‫להציג היבטים ומגמות טכנולוגיים של‬ ‫העיתונות הכתובה‬
‫תקשורת‪ ,‬תוך כדי הדגשת אמצעי התקשורת‬ ‫אמצעי השידור‪ :‬הרדיו והטלוויזיה‬ ‫חומר הלימוד‬
‫שהתפתחו בעשורים האחרונים‪.‬‬ ‫אמצעי התקשורת ומוסדות החברה‬ ‫תקשורת‪ ,‬תקשורת בין‪-‬אישית‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הלשון והרטוריקה של אמצעי התקשורת‬ ‫ותקשורת המונים‬
‫הסוגיות המרכזיות הנדונות בקורס הן‪:‬‬ ‫ההשפעות של תקשורת המונים‬ ‫מבט תאורטי על תקשורת המונים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫ההתפתחות ההיסטורית והנוכחית של טכנולוגיות‬ ‫הקהל של תקשורת המונים‪ :‬דפוסי חשיפה‬ ‫התפתחות אמצעי התקשורת‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫תקשורת; הביטויים החברתיים והתרבותיים של‬ ‫והתנהגות‬ ‫המודפסים‬
‫טכנולוגיות התקשורת; ההשפעה ההדדית בין‬ ‫אמצעי תקשורת המונים בין מלחמה ושלום‬ ‫קולנוע‪ ,‬רדיו וטלוויזיה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫טכנולוגיות התקשורת לבין אופיין של חברות;‬ ‫השפעות של תקשורת המונים –‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחסי הגומלין בין השינויים בטכנולוגיות‬ ‫הקורס מבוסס על שלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫מסורות מחקר מוקדמות‬
‫התקשורת‪ ,‬ההתארגנות החברתית והפוליטית‬ ‫דן כספי ויחיאל לימור‪ ,‬המתווכים – אמצעי‬ ‫השפעות של תקשורת המונים –‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫אותם;‬ ‫המלוות‬ ‫התרבותיות‬ ‫והתפיסות‬ ‫התקשורת בישראל ‪) 1990-1948‬עם עובד‪,‬‬ ‫מסורות מחקר מאוחרות‬
‫דיגיטליוּת‪ ,‬אמצעי תקשורת חדשים והחברה‬ ‫מכון אשכול‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪;(1992 ,‬‬ ‫הקהל של תקשורת המונים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫הפוסט‪-‬תעשייתית; הקשרים בין טכנולוגיות‬ ‫מקראה של מאמרים בעברית;‬ ‫מוסד התקשורת – היבטים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫תקשורת‪ ,‬חברה ותרבות בישראל‪.‬‬ ‫דן כספי )עורך(‪ ,‬תקשורת ודמוקרטיה‬ ‫תאורטיים‬
‫בישראל )מכון ון ליר‪.(1997 ,‬‬ ‫מוסד התקשורת – היבטים ארגוניים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מוסד התקשורת – היבטים תפקודיים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬תקשורת וארגון חברתי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫טכנולוגיה וחברה‪ :‬גישות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫חומר הלימוד כולל אף מקראה של מאמרים‬
‫תאורטיות‬ ‫)בעברית(‪.‬‬
‫השלכות חברתיות של תקשורת‬ ‫יחידות ‪4-3‬‬
‫עכשווית‬
‫מדיה חדשים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מדיניות תקשורת בסביבה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫משתנה‪ :‬ישראל‬
‫אינטרנט‪ :‬תקשורת‪ ,‬חברה ותרבות‬ ‫מקראה‬

‫החל מסמסטר ב‪ 2010‬יילמד הקורס במתכונת‬ ‫*‬

‫חדשה ויקנה ‪ 3‬נ"ז‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10621‬סדנת סרטי תעודה‬
‫לטלוויזיה‪ :‬מתחקיר לתסריט‬
‫‪ 2‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים תקשורת המונים או‬
‫להבין סרטים – מבוא לאמנות הקולנוע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלן רוזנטל‪ ,‬נואית גבע;‬
‫מיכל צימרמן‪ ,‬בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן כספי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רם לוי‪ ,‬פרופ' ישעיהו ניר‪ ,‬פרופ' דב‬
‫שנער‬
‫קורס זה הוא סדנה שבמסגרתה יכירו‬
‫הסטודנטים את הסרט התיעודי הטלוויזיוני‪,‬‬
‫ילמדו כיצד להפוך כל רעיון ראשוני‬
‫להצעה‪/‬תסריט מגובש משלהם‪ ,‬ויתוודעו לכל‬
‫שלבי עשיית הסרט‪ .‬במסגרת הסדנה ייצפו‬
‫הסטודנטים בסרטים‪ ,‬ינתחו אותם‪ ,‬ויתרגלו‬
‫כתיבת תסריטים לסרטים תיעודיים‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מתבסס על ספרו של אלן רוזנטל‪,‬‬
‫אמנות התיעוד החזותי – עשיית סרטי תעודה‬
‫לטלוויזיה )תרגום‪ :‬נטע זיסקינד; האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ ,(2001 ,‬שבו שלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫הרקע והמסגרת לעיתונות טלוויזיה‪ ,‬סרט תעודה‪,‬‬
‫חדשות ומגזין אקטואליה וכן על מדריך למידה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫היכרות עם הקולנוע התיעודי‬
‫ההיסטוריה של הקולנוע התיעודי‬
‫סוגי הקולנוע התיעודי‬
‫בחירת נושא וגיבור לסרט תיעודי‬
‫עיצוב הסרט‬
‫מושגים בצילום ועריכה‬
‫כתיבת טיוטת תסריט‬
‫סגנונות קולנועיים מיוחדים‬
‫ההשתתפות במפגשי ההנחיה היא חובה‪.‬‬
‫לא ניתן לצבור לתואר יותר מ‪ 4-‬נ"ז בסדנות‬
‫בתקשורת‪ ,‬אלא אם מצוין אחרת בדרישות תכנית‬
‫הלימודים לתואר‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬
‫‪ 10658‬סדנה בעריכה עיתונאית‬ ‫‪ 10618‬סדנה בכתיבה עיתונאית‬
‫‪ 2‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס תקשורת המונים או‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס תקשורת המונים או‬
‫הקורס להבין סרטים – מבוא לאמנות‬ ‫הקורס להבין סרטים – מבוא לאמנות‬
‫הקולנוע‪.‬‬ ‫הקולנוע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬רפי מן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬רפי מן‬
‫)כתיבה(; נילי וייס )עריכה(‬ ‫)כתיבה(; נילי וייס )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן כספי‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן כספי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דינה גורן‪ ,‬פרופ' גבריאל וימן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דינה גורן‪ ,‬פרופ' גבריאל וימן‪,‬‬
‫פרופ' יורם פרי‪ ,‬פרופ' דב שנער‬ ‫פרופ' יורם פרי‪ ,‬פרופ' דב שנער‬
‫קורס זה הוא סדנה ללימוד יסודות העריכה‬ ‫קורס זה הוא סדנה ללימוד יסודות הכתיבה‬
‫העיתונאית‪ .‬במסגרת הסדנה יתורגלו דפוסי‬ ‫העיתונאית‪ .‬במסגרת הסדנה יתורגלו דפוסי‬
‫העריכה העיתונאית‪ :‬שיקולי עריכה‪ ,‬טיפול‬ ‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬איסוף מידע והכנת ידיעות‬
‫בחומרים מערכתיים‪ ,‬כותרות ועימוד‪ .‬התרגול‬ ‫וכתבות‪ .‬התרגול כולל עבודות במהלך מפגשי‬
‫כולל עבודות במהלך מפגשי הסדנה וכן עבודות‬ ‫הסדנה וכן עבודות בית מעשיות‪ .‬אין הכוונה‬
‫בית מעשיות‪ .‬אין הכוונה להכשיר כתבים לעבודה‬ ‫להכשיר כתבים לעבודה מעשית‪ ,‬אף שהסדנה‬
‫מעשית‪ ,‬אף שהסדנה תאפשר להתנסות בעריכה‬ ‫תאפשר להתנסות בכתיבה עיתונאית‪.‬‬
‫עיתונאית‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מתבסס על הספר עיתונאות –‬
‫הלימוד בקורס מתבסס על הספר עיתונאות –‬ ‫איסוף מידע‪ ,‬כתיבה ועריכה‪ ,‬מאת יחיאל לימור‬
‫איסוף מידע‪ ,‬כתיבה ועריכה‪ ,‬מאת יחיאל לימור‬ ‫ורפי מן )האוניברסיטה הפתוחה‪.(1997 ,‬‬
‫ורפי מן )האוניברסיטה הפתוחה‪.(1997 ,‬‬
‫פרקי הספר‬
‫פרקי הספר‬ ‫העיתונאות הכתובה בעולם ובישראל‪:‬‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫העיתונאות הכתובה בעולם ובישראל‪:‬‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫ציוני דרך‬
‫ציוני דרך‬ ‫העיתון‪ :‬היבטים ארגוניים‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫העיתון‪ :‬היבטים ארגוניים‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫העיתון‪ :‬היבטים תוכניים‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫העיתון‪ :‬היבטים תוכניים‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫עבודת הכתב‪ :‬איסוף מידע‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫עבודת הכתב‪ :‬איסוף מידע‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬כללי יסוד‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬כללי יסוד‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬הידיעה‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬הידיעה‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬הכתבה‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬הכתבה‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬פרשנות‪,‬‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫הכתיבה העיתונאית‪ :‬פרשנות‪,‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫מאמרים‪ ,‬ביקורת‪ ,‬כתיבה אישית‬
‫מאמרים‪ ,‬ביקורת‪ ,‬כתיבה אישית‬ ‫עריכה עיתונאית‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫עריכה עיתונאית‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫הכותרת‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫הכותרת‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫עיצוב ועימוד‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫עיצוב ועימוד‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫תצלומים ועזרים גרפיים‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫תצלומים ועזרים גרפיים‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫הקווים האדומים‪ :‬מותר ואסור – חוק‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫הקווים האדומים‪ :‬מותר ואסור – חוק‬ ‫פרק ‪13‬‬ ‫ואתיקה‬
‫ואתיקה‬
‫הפרקים ‪ 13 ,8-1‬מתייחסים ישירות לנושא‬
‫הפרקים ‪ 13-9 ,3-1‬מתייחסים ישירות לנושא‬ ‫הסדנה‪.‬‬
‫הסדנה‪.‬‬
‫ההשתתפות במפגשי ההנחיה היא חובה‪.‬‬
‫ההשתתפות במפגשי ההנחיה היא חובה‪.‬‬
‫*‬ ‫לא ניתן לצבור לתואר יותר מ‪ 4-‬נ"ז בסדנות‬ ‫*‬ ‫לא ניתן לצבור לתואר יותר מ‪ 4-‬נ"ז בסדנות‬ ‫*‬
‫בתקשורת‪ ,‬אלא אם מצוין אחרת בדרישות תכנית‬ ‫בתקשורת‪ ,‬אלא אם מצוין אחרת בדרישות תכנית‬
‫הלימודים לתואר‪.‬‬ ‫הלימודים לתואר‪.‬‬
‫‪109‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10698‬לגדול עם הטלוויזיה‪ :‬המסך‬ ‫‪ 10749‬סדנת רדיו‬ ‫‪ 10746‬סדנה בעריכת וידאו בעידן‬
‫הקטן בחייהם של ילדים ובני‬ ‫דיגיטלי*‬
‫נוער*‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חינוך‬ ‫בכתיבה‬ ‫סדנה‬ ‫הקורס‬ ‫תנאי קבלה‪:‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס סדנת סרטי תעודה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תקשורת המונים‪,‬‬ ‫עיתונאית‪.‬‬ ‫לטלוויזיה‪ :‬מתחקיר לתסריט‪.‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬זיו יונתן‪ ,‬פרופ' מוטי רגב‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דוד לוין‪ ,‬גולי זילברשטיין‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דפנה למיש )כתיבה(‪ ,‬נטע‬ ‫ד"ר אורן סופר‬ ‫טלי זילברשטיין‬
‫זיסקינד; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬פרופ' דב שנער‪,‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יורם עשת‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר סברינה אופנהיימר‪ ,‬פרופ' ענת‬ ‫פרופ' נעמה שפי‪ ,‬ד"ר חנן נוה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬פרופ' יעל קציר‪,‬‬
‫פירסט‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' עקיבא‬ ‫פרופ' דב שנער‪ ,‬פרופ' יואב יאיר‬
‫כהן‪ ,‬פרופ' הלל נוסק‪ ,‬ד"ר רבקה ריב"ק‪ ,‬ד"ר‬
‫עמית שכטר‪ ,‬ד"ר חווה תדהר‬ ‫סדנה זו עורכת היכרות ראשונית עם תחום הרדיו‬ ‫מטרת הסדנה‬
‫ופורסת את ריבוי פניו של המדיום הרדיופוני ואת‬ ‫הסדנה משלבת בין הקניית מיומנויות בעריכת‬
‫מטרות הקורס‬ ‫האפשרויות המגוונות שהוא מציע‪ .‬הסדנה‬ ‫וידאו ממוחשבת לבין הקניית ידע תאורטי‬
‫להתוודע למקומה ולתפקידיה הייחודיים של‬ ‫מתמקדת במאפיינים המיוחדים ללשון הרדיו‬ ‫בסוגיות של ייצוג בתקשורת ועריכה קולנועית‪.‬‬
‫הטלוויזיה בעולמם של ילדים ובני נוער;‬ ‫ולסגנונו‪ ,‬ופורסת בפני הסטודנטים את אופני‬ ‫הסדנה עוסקת בשאלות כמו‪ :‬כיצד מבטאות‬
‫ההתפתחות‬ ‫מאפייני‬ ‫את‬ ‫לחשוף‬ ‫ההגשה השונים‪ ,‬את היחסים בין המילה הכתובה‬ ‫בחירות בתחום העריכה עמדות אידיאולוגיות?‬
‫הקוגניטיבית‪ ,‬הרגשית וההתנהגותית של‬ ‫למילה המדוברת ואת עקרונות העריכה‬ ‫מהי עריכה "קונוונציונלית"‪ ,‬ומה בינה לבין‬
‫ילדים באינטראקציה עם הטלוויזיה;‬ ‫הרדיופונית‪ .‬במהלך הסדנה מומחשים הסגנונות‬ ‫עריכה בעלת משמעויות ביקורתיות?‬
‫להתמודד עם שאלות יסוד של מדיניות‬ ‫והסוגות השונים שניתן לעשות בהם שימוש‪,‬‬
‫שידור‪ ,‬חקיקה וחינוך לצריכה ביקורתית‬ ‫ונערך דיון תאורטי והיסטורי ביחס לשידורי‬ ‫מבנה הסדנה‬
‫ביחס לחשיפה של ילדים לטלוויזיה;‬ ‫הרדיו בעולם ובישראל‪.‬‬ ‫בחלקה התאורטי עוסקת הסדנה בתאוריות‬
‫לזמן התעמקות בתאוריות מרכזיות בתחומי‬ ‫ובמושגים מתחום חקר התקשורת והקולנוע‪.‬‬
‫התקשורת באמצעות התמקדות בקהל יעד‬ ‫בחלקה המעשי נלמדת שפת העריכה על היבטיה‬
‫ספציפי – ילדים – שהוא בעל מאפיינים‬ ‫הסדנה מבוססת על התנסות מעשית בעבודת‬ ‫הטכניים והתמטיים‪ ,‬בין היתר ילמדו‬
‫וצרכים ייחודיים‪.‬‬ ‫האולפן‪ .‬הסטודנטים יכירו את האמצעים‬ ‫הסטודנטים לשלב מקורות שונים של תמונה ופס‬
‫הטכנולוגיים באולפן הרדיו‪ ,‬כמו ציוד השידור‪,‬‬ ‫קול‪.‬‬
‫הקורס עוסק במקומה של הטלוויזיה בחייהם של‬ ‫ההקלטה והעריכה‪ ,‬ויידרשו ללמוד לתפעל את‬
‫ילדים ובני נוער תוך עיון בין‪-‬תחומי בתאוריות‬ ‫ציוד האולפן ולהפיק משדרי רדיו‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט המרכזי יידרשו הסטודנטים‬
‫ובמחקרים מדיסציפלינות שונות‪ ,‬ביניהן בעיקר‬ ‫לערוך סרטון אישי בו ישתמשו בעריכה לצורך‬
‫תקשורת‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה וחינוך‪ .‬לאורך‬ ‫הסדנה מתקיימת באולפן רדיו שיוקם במרכז‬ ‫אמירה אידיאולוגית‪-‬חברתית ולהתכתבות עם‬
‫הקורס מובלט המתח הקיים בין הטלוויזיה לבין‬ ‫ללימודי תקשורת בכפר הירוק‪.‬‬ ‫המציאות המוצגת במדיה‪ .‬חומרי הגלם לתרגול‬
‫החברות האחרים בחברה – כדוגמת‬ ‫ִ‬ ‫סוכני‬ ‫ולפרויקט המרכזי יהיו חומרי מדיה המופצים‬
‫המשפחה ומערכת החינוך‪ ,‬נבחנות סוגיות‬ ‫באמצעות ערוצי הטלוויזיה ורשת האינטרנט‪.‬‬
‫מרכזיות בחקר טלוויזיה וילדים כדוגמת‬ ‫הפרויקט המרכזי יוקדש גם לבחינת הדרכים‬
‫האינטראקציה בין התפתחות קוגניטיבית לבין‬ ‫שבהן ניתן לשלב את הסרטון בשיח הציבורי‬
‫יכולת ההבנה של טלוויזיה‪ ,‬השפעותיה בתחומי‬ ‫)למשל באמצעות אתרי אינטרנט בעלי גוון‬
‫ההתנהגות‪ ,‬תפיסת עולם ולמידה‪ ,‬וההשלכות‬ ‫חברתי(‪.‬‬
‫האפשריות על מדיניות שידור ועל חינוך‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד כולל מקראת מאמרים וחוברת‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר לגדול עם‬ ‫הנחיות לתוכנת עריכה‪.‬‬
‫הטלוויזיה מאת ד' למיש )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ (2002 ,‬ועל המקראה לגדול עם‬
‫הטלוויזיה בעריכת ד' למיש )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.(2006 ,‬‬

‫הטלוויזיה בהקשר המשפחתי‬ ‫יחידה ‪1‬‬

‫טלוויזיה והתפתחות קוגניטיבית‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫טלוויזיה והשפעות התנהגותיות‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫טלוויזיה והבניית המציאות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫טלוויזיה ולמידה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫השלכות על מדיניות שידור ועל חינוך‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫לגדול עם הטלוויזיה‬ ‫מקראה‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫לא ניתן לצבור לתואר יותר מ‪ 4-‬נ"ז בסדנות‬ ‫*‬ ‫לא ניתן לצבור לתואר יותר מ‪ 4-‬נ"ז בסדנות‬ ‫*‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫בתקשורת‪ ,‬אלא אם מצוין אחרת בדרישות תכנית‬ ‫בתקשורת‪ ,‬אלא אם מצוין אחרת בדרישות תכנית‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫הלימודים לתואר‪.‬‬ ‫הלימודים לתואר‪.‬‬

‫‪110‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10712‬קלאסיקה בחקר התקשורת‪:‬‬ ‫‪ 10716‬תקשורת ודעת קהל*‬ ‫‪ 10668‬לשון ותקשורת*‬

‫מבט מחודש‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדע המדינה ויחסים‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס תקשורת המונים‪.‬‬ ‫בין‪-‬לאומיים ‪ /‬מדע המדינה‬ ‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תקשורת המונים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬אורנית קליין‪-‬‬
‫שגריר; נילי וייס )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורה שנייה(‪ :‬פרופ' דן כספי‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רפאל ניר‪ ,‬ד"ר מלכה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חנה אדוני‪ ,‬פרופ' דן כספי‪,‬‬ ‫סיגל רבינא‪ ,‬אורנית קליין‪-‬שגריר;‬ ‫מוצ'ניק‬
‫פרופ' תמר כתריאל‪ ,‬פרופ' דפנה למיש‪,‬‬ ‫יוליה גלפרין )עריכה(‬
‫פרופ' ענת פירסט‪ ,‬פרופ' דב שנער‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן כספי‬ ‫הקורס נועד להציג לפני הסטודנט את הלשון ככלי‬
‫יועצים למהדורה שנייה‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ'‬ ‫לתקשורת בהקשר החברתי והתרבותי‪ ,‬ואת‬
‫אליהוא כ"ץ‪ ,‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬ד"ר יעקב שמיר‬ ‫השימוש בכלי הסמנטיקה לניתוח משמעויות של‬
‫מטרות הקורס‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורה מקורית(‪ :‬פרופ' דן כספי‪,‬‬ ‫מילים ושל משפטים‪ .‬הדבר נעשה תוך הבנת‬
‫הקורס נועד לאפשר לסטודנטים היכרות עם‬ ‫ד"ר דוד לוין‪ ,‬סיגל רבינא; נילי וייס )עריכה(‬ ‫תופעות לשוניות‪-‬חברתיות בעברית הישראלית הן‬
‫הכותבים והמאמרים הקאנוניים במסורות‬ ‫יועצים למהדורה ראשונה‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪,‬‬ ‫בתקשורת ההמונים והן בתקשורת הבין‪-‬אישית‪.‬‬
‫המרכזיות של חקר תקשורת ההמונים‪ ,‬תוך‬ ‫פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪ ,‬פרופ' יורם פרי‪,‬‬ ‫העיון הבלשני בנושאי הקורס משולב במושגים‬
‫פיתוח מיומנות קריאה ביקורתית של מאמרים‬ ‫ד"ר יעקב שמיר‬ ‫הלקוחים מתחומי הפרגמטיקה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪,‬‬
‫מחקריים ותאורטיים‪.‬‬ ‫הסוציולוגיה והתקשורת תוך פיתוח מודעות‬
‫דעת קהל היא גורם מכריע בדמוקרטיות‬ ‫לשונות ולפלורליזם הלשוני‪.‬‬
‫קורס זה מהווה המשך והשלמה לקורס המבוא‬ ‫מודרניות‪ .‬על השלטון להתחשב בדעת הקהל‬
‫תקשורת המונים‪ ,‬ובו ירחיבו הסטודנטים‬ ‫ולנסות לגייס תמיכה למדיניות שלו‪ .‬לקראת‬ ‫הקורס מורכב מיחידות לימוד מתוך הקורסים‬
‫ויעמיקו את היכרותם עם ההוגים והאסכולות‬ ‫בחירות‪ ,‬מועמדים ומפלגות מנסים לשכנע‬ ‫סמנטיקה עברית )יח' ‪ (5 ,2 ,1‬ולשון‪ ,‬חברה‬
‫המרכזיים בראשית חקר התקשורת‪ ,‬על רקע‬ ‫מצביעים ואמצעי התקשורת מרבים לערוך‬ ‫ותרבות )יח' ‪ (6 ,5 ,4 ,2 ,1‬ומאמרים סרוקים‬
‫התקופה בה הם פעלו‪.‬‬ ‫סקרים על‪-‬מנת לנבא את סיכוייהם‪ .‬קבוצות‬ ‫המתפרסמים באתר הקורס‪.‬‬
‫אינטרסים וארגונים שונים מנסים להשפיע על‬
‫הלימוד בקורס בנוי משלושה רבדים מרכזיים‪:‬‬ ‫הציבור שיתמוך במטרותיהם‪ .‬כך גם‬ ‫חומר הלימוד‬
‫‪ .1‬המאמרים הקלאסיים המקוריים שנכתבו על‪-‬‬ ‫בקונפליקטים‪ ,‬כדוגמת זה של ישראל עם‬ ‫תקשורת ומשמעות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ידי חוקרים והוגים מרכזיים מראשית חקר‬ ‫הפלשתינים‪ ,‬מתנהלת מלחמה על דעת הקהל‬ ‫הלשון כפעילות חברתית‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫התקשורת‪ :‬לזרספלד ומרטון‪ ,‬אדורנו‬ ‫כשכל צד מנסה להטות אותה לטובתו‪ .‬תקשורת‬ ‫המשמעות בהקשר הלשוני ובהקשר‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫והורקהיימר‪ ,‬מרשל מקלוהן‪ ,‬איניס‪ ,‬ולטר‬ ‫ההמונים היא הזירה העיקרית בה מתנהלים‬ ‫החברתי‬
‫בנימין ואחרים‪.‬‬ ‫מאבקים אלה‪.‬‬ ‫שונות ופלורליזם בלשון‪ :‬דיאלקטים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫‪ .2‬מאמרי ביקורת על המאמרים הקלאסיים‬ ‫וסוציולקטים‬
‫שנכתבו על‪-‬ידי חוקרים מרכזיים בני‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נדון בסוגיות של עיצוב ושינוי‬ ‫תמורות במשמעיהן של מילים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫‪ .3‬הבנת הטקסטים בהקשר ההיסטורי של‬ ‫דעה; הגורמים המשפיעים על דעת קהל ויחסי‬ ‫לשון ומגדר‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫התפתחות חקר התקשורת‪ :‬התפתחות‬ ‫הגומלין בין דעת קהל לבין תקשורת וממשל‪ .‬כמו‬ ‫לשון‪ ,‬אידיאולוגיה ועמדות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מסורות המחקר השונות‪ ,‬המחלוקות‬ ‫כן‪ ,‬הקורס יעסוק בדעת קהל בעתות שלום‬ ‫הלשון בתקשורת ההמונים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫האידיאולוגיות בין חוקרי התקשורת‪ ,‬השפעת‬ ‫ומלחמה ובדעת הקהל בישראל‪.‬‬
‫התנאים הפוליטיים והתרבותיים על חקר‬
‫התקשורת ועוד‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא‪ :‬הגדרות של דעת קהל‬
‫חומר הלימוד‬ ‫התהוותה של דעת קהל ושינויה‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספרים טקסטים‬ ‫אמצעי התקשורת ודעת הקהל‬
‫א‬ ‫חלק‬ ‫התקשורת‬ ‫בחקר‬ ‫קאנוניים‬ ‫דעת קהל ומדיניות‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2008 ,‬וטקסטים‬ ‫סקרים ודעת הקהל‬
‫קאנוניים בחקר התקשורת חלק ב )האוניברסיטה‬ ‫דעת קהל במלחמה ושלום‬
‫הפתוחה‪.(2007 ,‬‬ ‫דעת קהל בישראל‬
‫הספר הראשון מציג מבחר של ‪ 13‬מאמרים‬
‫המהווים תשתית חיונית ללימודי התקשורת‪.‬‬
‫המאמרים מייצגים את חמש האסכולות‬
‫המרכזיות בחקר התקשורת‪ :‬קולומביה‪,‬‬
‫פרנקפורט‪ ,‬שיקגו‪ ,‬טורונטו ומחקרי תרבות‬
‫בריטיים‪.‬‬
‫הספר השני מביא ‪ 13‬מאמרי תגובה עדכניים‬
‫המייצגים קריאה ביקורתית של המאמרים‬
‫הקאנוניים‪ .‬הכותבים מתמצתים ומנתחים את‬
‫המאמרים הקאנוניים ובוחנים את הרלוונטיות‬
‫שלהם לימינו‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫‪ 10921‬סוגיות בסוציולוגיה של‬
‫האינטרנט ושל תקשורת‬
‫מקוונת*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לסוציולוגיה או‬
‫שני הקורסים תקשורת המונים ומבוא‬
‫לחשיבה חברתית וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫תקשורת‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬תקשורת‬
‫המונים‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר נטע האילן )כתיבה(; חדוה‬
‫ארליך )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דב שנער‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גוסטבו מש‪ ,‬פרופ' שיזף רפאלי‪,‬‬
‫ד"ר רבקה ריבק‪ ,‬ד"ר מיכאל ד' בירנהק‬
‫תקשורת מקוונת מאפשרת להיות לבד מול‬
‫המחשב האישי‪ ,‬ובאותה עת לנהל קשרים‬
‫חברתיים‪ .‬מלבד היות הרשת תשתית להפצת‬
‫מידע‪ ,‬לבידור‪ ,‬למעורבות חברתית‪ ,‬לעזרה הדדית‪,‬‬
‫למסחר או לפעילות פוליטית‪ ,‬הרשת היא גם‬
‫מדיום אינטראקטיבי‪ ,‬כך שההבחנה בין קהלים‬
‫לבין יוצרים ומפיצים מיטשטשת‪.‬‬
‫נקודות המוצא של הקורס היא הרשת כמושג‬
‫חברתי‪ .‬הקורס עוסק באופנים שבהם אנשים‬
‫מסתמכים על טכנולוגיה כדי ליצור ולטפח‬
‫קשרים והוא עוסק בזיקה שבין האינטרנט‬
‫והתקשורת המקוונת לבין תרבות בחברה‬
‫המודרנית‪ .‬באמצעות בחינת נושאים כזהות‪,‬‬
‫אינטראקציה חברתית‪ ,‬קהילות וגבולות‬
‫חברתיים‪ ,‬תנועות חברתיות ושינוי חברתי מנסה‬
‫הקורס לעמוד על המשמעות של האינטרנט‬
‫כמדיום שפותח אפשרויות חדשות‪ ,‬אך יוצר‬
‫אילוצים בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד ליישם גישות וכלים אנליטיים‬
‫המוכרים לכם מקורסים קודמים‪ ,‬על תהליכי‬
‫התיווך שהתקשורת המקוונת משתתפת בהם‬
‫ולבחון את תקפותם לאור השינויים הכרוכים‬
‫בקליטת מדיום חדש‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על מקראה של מאמרים באנגלית‬
‫ועל מדריך למידה המלווה את קריאתם‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫למי שלמד את הקורס מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מומלץ‬
‫ללמוד גם את הקורס תקשורת המונים‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10503‬תרבות‪ ,‬תקשורת ופנאי‬ ‫‪ 10532‬תקשורת כתרבות*‬
‫בישראל*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬ ‫ואנתרופולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס תקשורת המונים‪,‬‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬תקשורת המונים‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים שיטות מחקר במדעי החברה‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬ד"ר מירי‬
‫רגרסיה וניתוח שונות‪.‬‬ ‫טלמון‪ ,‬ד"ר עמית קמה‪ ,‬ד"ר דוד לוין )כתיבה(;‬
‫נילי וייס )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חנה אדוני‪ ,‬פרופ' מיכאל‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' תמר ליבס‬
‫גורביץ‪ ,‬פרופ' אליהוא כ"ץ‪ ,‬ד"ר שושנה ויץ‪ ,‬ד"ר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שושנה בלום‪-‬קולקה‪ ,‬פרופ' נורית‬
‫דוד לוין‪ ,‬דפנה גולדברג‪-‬ענבי‪ ,‬הדסה האז‪ ,‬יצחק‬ ‫גרץ‪ ,‬פרופ' תמר כתריאל‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪,‬‬
‫ינוביצקי‪ ,‬מרים שיף; קרין חזקיה )עריכה(‬ ‫פרופ' מוטי רגב‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬פרופ' ברנדה דנט‪,‬‬
‫הקורס עוסק בתקשורת ההמונים כאתר של משא‬
‫פרופ' גבריאל וימן‪ ,‬פרופ' תמר כתריאל‪,‬‬
‫ומתן יומיומי על משמעות ועל זהות תרבותית‬
‫פרופ' ישעיהו ליבמן‬
‫ופוליטית‪ .‬חלקו הראשון של הקורס בוחן תפיסות‬
‫שונות של המושג 'תרבות' )פופולרית‪" ,‬גבוהה"‪,‬‬
‫הקורס מנתח את סוגיית הפנאי בישראל ובעולם‬
‫עממית(‪ ,‬מצביע על המאבק על הבניית המציאות‬
‫המערבי‪ ,‬ובוחן את הנושא בהקשר הרחב – כחלק‬
‫בתהליכי ההפקה של תוצרי תקשורת‪ ,‬ומציג‬
‫אינטגרלי של כלל הפעילויות האנושיות‪ ,‬הן ברמת‬
‫גישות לפרשנות של טקסטים ושל ז'אנרים שונים‬
‫הפרט הן ברמת החברה‪ .‬בקורס אף ייבדקו קשרי‬
‫)פרסומות‪ ,‬אופרות סבון‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬כתבות‬
‫הגומלין בין פנאי לבין עבודה‪ ,‬חברה‪ ,‬דת‪ ,‬צריכת‬
‫בעיתונות האלקטרונית והמודפסת( באמצעי‬
‫תרבות ותקשורת בישראל ובעולם‪.‬‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫חלקו השני של הקורס עוסק בהתקבלות של‬
‫סוציולוגיה של התרבות‬ ‫התקשורת הפופולרית בקרב קהלים שונים‪.‬‬
‫סוציולוגיה של הזמן‬ ‫המפגש של הצרכנים עם אמצעי התקשורת נבחן‬
‫מוסדות תרבות ודפוסי ההיצע התרבותי‪:‬‬ ‫לאור אילוצי הטכנולוגיות של המדיה‪ ,‬הקשרי‬
‫ייצור‪ ,‬הפקה והפצה‬ ‫הצפייה‪ ,‬אופני הפענוח והמעורבות‪ ,‬ודפוסי‬
‫תרבות כתוכן של פנאי‬ ‫המשמוע של המפענחים‪ .‬בין השאר נדונות חבירה‬
‫דפוסי הצריכה של תקשורת המונים‬ ‫וקהילות פרשניות‪ ,‬קריאות חתרניות‪ ,‬וההמשגה‬
‫מדיניות תרבות‪ :‬מקומה של המדינה בחיי‬ ‫מחדש של קהלים בעידן הפוסט‪-‬מודרני‪.‬‬
‫התרבות‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס תקשורת‬
‫כתרבות )תרגום‪ :‬א' פרידלנד; האוניברסיטה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הפתוחה‪ ,(2003 ,‬הכולל שני כרכים של מבואות‬
‫הספר תרבות הפנאי בישראל‪ :‬תמורות‬
‫ומאמרים רלוונטיים )בעברית ובאנגלית(‪.‬‬
‫בדפוסי הפעילות התרבותית ‪1990-1970‬‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2000 ,‬הספר מסכם‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫שני מחקרים מקיפים על דפוסי ההיצע‬ ‫כרך א‪ :‬טלוויזיה כסביבה של תרבות היומיום‬
‫והצריכה של תרבות הפנאי בישראל;‬ ‫פרק א תקשורת פופולרית היא גם תרבות‬
‫מקראה – קובץ מאמרים ופרקי ספרים‬ ‫פרק ב מהי תרבות‬
‫מרכזיים בתחום תרבות‪ ,‬תקשורת ופנאי‬ ‫פרק ג תקשורת המונים כתרבות יומיומית‬
‫בישראל ובעולם‪ .‬המקראה כוללת חומר‬ ‫פרק ד הפקת טקסטים כמשא ומתן‬
‫פרק ה ניתוח סמיוטי‪-‬מבני של תרבות‬
‫באנגלית;‬ ‫פופולרית‬
‫מדריך למידה‪.‬‬ ‫פרק ו אופרת סבון‪ ,‬שיח חדשותי‪ ,‬מודעת‬
‫פרסומת – הדגמת הניתוח הסמיוטי‪-‬‬
‫מבני‬
‫כרך ב‪ :‬יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין‬
‫קוראים‬
‫פרק ז המפגש עם התקשורת‪ :‬אילוצי ההקשר‬
‫פרק ח המפגש עם התקשורת‪ :‬אילוצי המדיום‬
‫פרק ט המפגש עם התקשורת‪ :‬אילוצי הטקסט‬
‫פרק י קריאה פעילה‪ :‬פענוח בקהילות‬
‫פרשניות‬
‫פרק יא קריאה פעילה‪ :‬יכולת ביקורתית‪ ,‬עונג‬
‫וחתרנות‬
‫פרק יב קריאה פעילה‪ :‬רב‪-‬תרבותיות ואילוצי‬
‫השיח ההגמוני‬
‫*‬
‫**‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪112‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫תקשורת‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫נקודות זכות בתקשורת‬

‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו‬ ‫לשון‪ ,‬חברה ותרבות )‪) (10641‬ר( – משובץ‬
‫)‪) (10734‬ר( – משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫בבלשנות‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬

‫מיתוסים בתרבות הישראלית )‪) (10487‬ר( –‬ ‫להבין סרטים‪ :‬מבוא לאמנות הקולנוע )‪(10640‬‬
‫משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫)ר( – משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬

‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע )‪) (10421‬ר(‬ ‫מבוא לחשיבה חברתית )‪) (10161‬פ( – משובץ‬
‫– משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬ ‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬

‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬ ‫סוציולוגיה של התרבות )‪) (10659‬ר( – משובץ‬
‫וסגנונותיו )‪) (10285‬ר( – משובץ במדעי החברה‪–-‬‬ ‫בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
‫כללי‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬

‫רגרסיה וניתוח שונות )‪) (10286‬ר( – משובץ‬

‫במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬

‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬פ( – משובץ‬

‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה )‪) (10136‬פ( – משובץ‬

‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬

‫זכות בתקשורת‪.‬‬

‫‪113‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10406‬ממשל ופוליטיקה במדינת‬ ‫‪ 10205‬מושגי יסוד ביחסים‬ ‫‪ 10165‬מבוא לגישות ושיטות במדע‬
‫ישראל*‬ ‫בין‪-‬לאומיים‬ ‫המדינה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא לחשיבה‬
‫חברתית‪ ,‬מבוא למחשבה מדינית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' תמר‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורה חדשה(‪ :‬פרופ' תמר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬יובל לבל‪ ,‬עליזה‬
‫הרמן )יחידה ‪ ,(9‬פרופ' דן כספי )יחידה ‪,(10‬‬ ‫הרמן‪ ,‬יובל לבל; פרופ' ששון סופר‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫קורנשטיין; יעל אונגר )עריכה(‬
‫ד"ר דן גלעדי )יחידה ‪ ,(12‬אורי כהן )כתיבה(;‬ ‫סנדלר‪ ,‬פרופ' אפרים ענבר‪ ,‬פרופ' ג'רלד שטינברג‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אלה בלפר‪ ,‬פרופ' גד ברזילי‪,‬‬
‫חדוה ארליך )עריכה(‪ ,‬ירדן זהבי )עיצוב(‬ ‫ד"ר שמואל צבאג )כתיבה(; חדוה ארליך )תרגום‬ ‫פרופ' אבנר דה‪-‬שליט‪ ,‬פרופ' שמואל ליימן‪-‬‬
‫ועריכה(‪ ,‬אדי זילצר‪ ,‬אהובה קרן )עריכה(‪ ,‬נאוה‬ ‫ווילציג‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר מנחם קליין‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מג'ד אלחג'‪ ,‬פרופ' גד ברזילי‪,‬‬ ‫שנקמן )עיצוב(‬ ‫האם מדע המדינה הוא אכן "מדע"? אם כן –‬
‫פרופ' אברהם בריכטה‪ ,‬פרופ' ברוך ברכה‪,‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אהרון קליימן‬ ‫כיצד חוקרים את המערכת הפוליטית בצורה‬
‫פרופ' חיים ברקאי‪ ,‬פרופ' עמנואל גוטמן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי ביאלר‪ ,‬פרופ' אברהם בן‪-‬צבי‪,‬‬ ‫מדעית שיטתית‪ ,‬ואם לאו – האם לא נותר לנו‬
‫פרופ' גיורא גולדברג‪ ,‬פרופ' יוסף גורני‪,‬‬ ‫פרופ' יעקב בר‪-‬סימן‪-‬טוב‪ ,‬פרופ' עמנואל גוטמן‪,‬‬ ‫אלא להישאר ברמת הפרשנות האישית? או שמא‬
‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' אהרון קליימן‪,‬‬ ‫ישנם כלים משובחים יותר להבנת אותה ישות‬
‫פרופ' יצחק גל‪-‬נור‪ ,‬פרופ' תמר הרמן‪,‬‬ ‫עצומה וחזקה‪ ,‬המדינה‪ ,‬על מערכותיה השונות‬
‫פרופ' גבריאל וימן‪ ,‬פרופ' יחיעם ויץ‪ ,‬פרופ' ברוך‬ ‫פרופ' סעדיה תובל‬
‫והשפעותיה על חיינו‪ ,‬גם אם אלה אינם תואמים‬
‫זיסר‪ ,‬פרופ' נתן ינאי‪ ,‬פרופ' סטיוארט כהן‪,‬‬ ‫את מודל החקירה המדעי הקלאסי? בשאלות אלה‬
‫פרופ' דן כספי‪ ,‬פרופ' ישעיהו ליבמן‪ ,‬פרופ' ברוך‬ ‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם תחום‬ ‫ודוגמתן עוסק קורס זה‪ .‬הקורס תאורטי במהותו‬
‫מבורך‪ ,‬פרופ' סמי סמוחה‪ ,‬פרופ' ענת פירסט‪,‬‬ ‫היחסים הבין‪-‬לאומיים כענף במדע המדינה‬ ‫ונועד לחדד את מודעות הסטודנטים לכלי המחקר‬
‫פרופ' דוד קרצ'מר‪ ,‬פרופ' מיכל שמיר‪ ,‬ד"ר דינה‬ ‫העוסק בחקר תופעות פוליטיות בזירה הבין‪-‬‬ ‫והחשיבה האקדמיים הקיימים במדע המדינה‪.‬‬
‫גורן‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪ ,‬ד"ר אלי רכס‬ ‫לאומית‪ .‬הקורס מקנה מושגים בסיסיים וכן‬ ‫ייחודו של הקורס הוא בסקירה המקיפה‪,‬‬
‫תפיסות והשערות המקובלות בתחום מדעי צעיר‬ ‫המעמיקה והעדכנית של גישות ושאלות מחקר‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מידע בסיסי על‬ ‫יחסית זה‪.‬‬ ‫יסודיות בתחום מדע המדינה‪ ,‬כמו גם עיון מפורט‬
‫בשיטות המחקר הנהוגות בדיסציפלינה זו‪.‬‬
‫אודות הסוגיות הפוליטיות המרכזיות במדינת‬ ‫הקורס מיועד לאלה שמקצועם מצריך ניתוח של‬
‫ישראל‪ ,‬ולהציג ניתוח סוגיות אלה תוך שימוש‬ ‫תופעות בין‪-‬לאומיות‪ ,‬ולכל אלה שסקרנות‬ ‫חומר הלימוד‬
‫בתאוריות מתחום מדע המדינה‪ .‬הקורס עוסק הן‬ ‫א‪ .‬הספר תאוריות וגישות במדע המדינה‬
‫אינטלקטואלית גרידא מקרבת אותם לנושא‪.‬‬
‫בהיבטים המוסדיים‪-‬מבניים של המערכת‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2005 ,‬שהוא תרגום של‪:‬‬
‫הפוליטית בארץ )"ממשל"( והן בהיבטים‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספרם המתורגם‬ ‫‪D. Marsh and G. Stoker (eds.), Theory and‬‬
‫ההתנהגותיים שלה )"פוליטיקה"( בחמישים שנות‬ ‫לעברית של צ'רלס קגלי ויוג'ין ויטקופף‪,‬‬ ‫‪Methods in Political Science, 2nd ed.‬‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ :‬מגמות ותמורות‬ ‫‪(Macmillan, 1995).‬‬
‫קיומה הראשונות של המדינה‪ .‬יש להדגיש‪ ,‬שאין‬
‫הספר עורך היכרות עדכנית ושיטתית עם הגישות‬
‫הכוונה לתאר במסגרת זו באופן כרונולוגי את‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2001 ,‬הספר עוסק‬
‫המחקריות בתחום מדע המדינה‪.‬‬
‫מכלול ההתפתחויות והאירועים המדיניים‬ ‫במגוון נושאים‪ ,‬ומדגיש במיוחד שינויים שחלו‬
‫שהתרחשו בשנים אלה‪ ,‬אלא להאיר את מגמות‬ ‫במערכת הבין‪-‬לאומית בתקופה האחרונה‪ ,‬ובהם‬ ‫נושאי הספר‬
‫ההתפתחות הכלליות‪ ,‬את מוקדי הפעילות ואת‬ ‫שינויים בכלכלה‪ ,‬באקולוגיה‪ ,‬בטכנולוגיה‬ ‫הגישה‬ ‫ואפיסטמולוגיה;‬ ‫אונטולוגיה‬
‫נקודות המחלוקת‪ ,‬כתשתית לעיון ספציפי יותר‪.‬‬ ‫ובתקשורת‪ .‬בנוסף לספר‪ ,‬נלמדות בקורס גם‬ ‫ההתנהגותית; גישת הבחירה הרציונלית; הגישה‬
‫יחידות הלימוד הבאות‪:‬‬ ‫המוסדית; הגישה הפמיניסטית; תאוריות‬
‫פרשניות; מרקסיזם; תאוריות נורמטיביות;‬
‫אקטואליים‬ ‫מאמרים‬ ‫משולבים‬ ‫בקורס‬ ‫מדינת הלאום‬ ‫שיטות כמותניות ואיכותניות; שיטות השוואתיות‬
‫המשקפים את המערכת הפוליטית והחברה‬ ‫המלחמה‬ ‫מבנה וסוכנות; מוסדות ורעיונות‬
‫הישראלית העכשווית‪.‬‬ ‫אסטרטגיה של נשק בלתי קונוונציונלי‬ ‫ב‪ .‬הספר מבוא למחקר פוליטי )האוניברסיטה‬
‫הדיפלומטיה‬ ‫הפתוחה‪ (2005 ,‬שהוא תרגום של‪:‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫עוצמה‬ ‫‪L. Harrison, Political Research: An‬‬
‫מיישוב למדינה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫‪Introduction (New York: Routledge, 2001).‬‬
‫הדמוקרטיה הישראלית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫הספר עורך היכרות עם שיטות המחקר הנהוגות‬
‫סוגיית החוקה בישראל‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫בתחום‪.‬‬
‫יחידות ‪ 5-4‬כנסת מול ממשלה‬
‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫נושאי הספר‬
‫הניתוח הכמותני; שימוש בסקרים; ניתוח נתונים‬
‫יחידות ‪ 8-7‬המפלגות בישראל‬ ‫רשמיים; הניתוח האיכותני; הריאיון ככלי‬
‫בחירות‪ :‬שיטת הבחירות והתנהגות‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫מחקר; שימוש במקורות היסטוריים וארכיוניים;‬
‫הבוחר‬ ‫מדריך לכתיבת עבודת מחקר של סטודנטים‬
‫יחידה ‪ 10‬תקשורת ופוליטיקה‬
‫יחידה ‪ 11‬המיעוט הערבי‪ :‬ניכור והשתלבות‬ ‫חומר הלימוד כולל גם מדריך למידה מקיף ובו‬
‫שאלות‪ ,‬מושגים וקטעי מחקר לצורכי ניתוח‬
‫יחידה ‪ 12‬כלכלה ופוליטיקה‬ ‫והדגמה‪ .‬במדריך כלולים גם תרגומים של‬
‫מאמרים עדכניים בנושא‪ ,‬וכן מומחשים הנושאים‬
‫הנדונים בהקשרם הישראלי‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬ ‫בלימודי‬ ‫שני‬ ‫לתואר‬ ‫נדרש‬ ‫קורס השלמה‬ ‫*‬
‫הקורס ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל‬
‫דמוקרטיה‪.‬‬
‫)‪ (42141‬ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬ ‫לא מומלץ ללמוד קורס זה כקורס ראשון במדע‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬ ‫המדינה‪.‬‬
‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬ ‫**‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫עבור לימוד הקורס ממשל ופוליטיקה במדינת‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫ישראל בשפות השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪19‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10662‬דיקטטורות במאה ה‪*20-‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אמירה‬
‫גלבלום )עריכה מדעית(; חדוה ארליך‪ ,‬חיה‬
‫וטנשטיין‪-‬מאיר‪ ,‬משה שפרבר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' גילה גולן‪,‬‬
‫פרופ' שולמית וולקוב‪ ,‬פרופ' ברוך זיסר‪,‬‬
‫פרופ' משה צימרמן‪ ,‬פרופ' מריו שניידר‪,‬‬
‫ד"ר דנה אריאלי‪-‬הורוביץ‬
‫הקורס מציג שורה של משטרים לא‪-‬דמוקרטיים‪,‬‬
‫תוך שילוב ניתוח השוואתי מתחום מדע המדינה‬
‫במסגרת היסטורית‪ .‬מטרת הקורס היא להכיר את‬
‫האידיאולוגיה העומדת בלב כל משטר ואת האופן בו‬
‫היא קשורה לעשייה הפוליטית‪ ,‬לעמוד על מרכיבי‬
‫העוצמה של המשטרים השונים ולפתח את הכלים‬
‫התאורטיים של סיווג משטרים ומאפייניהם‪.‬‬
‫כל אחד מספרי הקורס מציג משטר מסוים על‪-‬פי‬
‫מקרה בוחן ספציפי‪ :‬משטר אוטוריטרי‬
‫וטוטליטרי ימני – איטליה; משטר טוטליטרי ימני‬
‫– גרמניה; משטר טוטליטרי שמאלי – ברית‪-‬‬
‫המועצות; משטר טוטליטרי שמאלי ומשטר‬
‫פוסט‪-‬טוטליטרי אוטוריטרי – סין; משטר‬
‫פופוליסטי ומשטר צבאי – ארגנטינה; משטר‬
‫אוטוריטרי שמרני – המלוכות במזרח התיכון(‪.‬‬
‫בכל אחד מהספרים מוצג אופן עלייתו לשלטון של‬
‫המשטר‪ ,‬מבנהו המוסדי‪ ,‬האידיאולוגיה השלטת‪,‬‬
‫יחסי מדינה‪-‬חברה‪ ,‬יחסי מדינה‪-‬פרט‪ ,‬תפקיד‬
‫המפלגה השלטת ותפקיד המנהיג‪.‬‬
‫חומר הלימוד וספרי הקורס‬
‫יחידות ‪ 2-1‬הפשיזם האיטלקי ‪ /‬בנימין‬
‫נויברגר )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪(2009‬‬
‫יחידות ‪" 4-3‬עם אחד‪ ,‬רייך אחד‪ ,‬מנהיג‬
‫אחד"‪ :‬גרמניה הנאצית ‪/‬‬
‫אמירה גלבלום )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪(2005 ,‬‬
‫יחידות ‪ 6-5‬ברית‪-‬המועצות בתקופת סטלין –‬
‫משטר טוטליטרי קומוניסטי ‪/‬‬
‫עודד ערן )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪(2004‬‬
‫יחידות ‪ 8-7‬הממשל בסין‪ :‬ממהפכה לרפורמות‬
‫‪ /‬קנת ליברטל )תרגום‪ :‬א' תגרי;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪(2007 ,‬‬
‫יחידות ‪ 10-9‬משטר פופוליסטי ומשטר צבאי‪:‬‬
‫ארגנטינה**‬
‫יחידות ‪ 12-11‬הכול נשאר במשפחה‪:‬‬
‫אבסולוטיזם‪ ,‬מהפכה ודמוקרטיה‬
‫במלוכות המזרח התיכון ‪ /‬מייקל‬
‫הרב )תרגום‪ :‬ח' ארליך;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪(2007 ,‬‬
‫לקורס מצורף מדריך למידה הכולל מסגרת‬
‫תאורטית‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬
‫יחידות אלה עדיין אינן נלמדות‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪ 10661‬משטרים דמוקרטיים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫ד"ר אמירה גלבלום )עריכה מדעית(; חדוה‬
‫ארליך‪ ,‬רוני אמיר‪ ,‬חיה וטנשטיין‪-‬מאיר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' י' אורון‪ ,‬פרופ' ע' גוטמן‪,‬‬
‫פרופ' א' דוד‪ ,‬פרופ' ג' הרמן‪ ,‬פרופ' י' ורצברגר‪,‬‬
‫פרופ' ש' זנד‪ ,‬פרופ' ר' כהנא‪ ,‬פרופ' ב' צוקר‪,‬‬
‫פרופ' ז' רובינזון‪ ,‬פרופ' ח' שמיר‪ ,‬פרופ' י' שצמן‪,‬‬
‫ד"ר ז' ארנפרוינד‬
‫הקורס מציג מגוון משטרים דמוקרטיים‪ ,‬כל ספר‬
‫בקורס מוקדש למשטר מסוים‪ ,‬וכולם יחד יוצרים‬
‫את התמונה המגוונת‪ ,‬המשתרעת מהפוליס‬
‫היוונית‪ ,‬דרך הדמוקרטיה הפרלמנטרית‬
‫בבריטניה‪ ,‬המשטר הנשיאותי בארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫תהפוכות המשטרים הרפובליקניים בצרפת ועד‬
‫הדמוקרטיות החדשות ביפן ובהודו‪.‬‬
‫הקורס נפתח בדמוקרטיה האתונאית ועובר לדיון‬
‫במשטרים דמוקרטיים בני‪-‬זמננו‪ ,‬בדמוקרטיות‬
‫מערביות‪ ,‬ולא מערביות‪ ,‬במשטרים דמוקרטיים‬
‫יציבים ובמערכות דמוקרטיות שבירות‪ .‬במסגרת‬
‫הקורס נעמוד על מאפייני כל אחד מהמשטרים‬
‫הנדונים ועל אופן כינונו‪ ,‬ונבחן את מוסדותיו‬
‫הייחודיים ואת תרבותו הפוליטית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 2-1‬הדמוקרטיה האתונאית העתיקה ‪/‬‬
‫רחל צלניק )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪(2004 ,‬‬
‫יחידות ‪ 4-3‬משטר פרלמנטרי‪ :‬בריטניה ‪/‬‬
‫סטיוארט כהן‬
‫ארצות הברית‪ :‬דמוקרטיה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫בהתהוות מתמדת ‪ /‬אייל נווה‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(2007 ,‬‬
‫ממשל ופוליטיקה בארצות‪-‬הברית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫‪ /‬אלן גרנט )תרגום‪ :‬ח' ארליך;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪(2007 ,‬‬
‫יחידות ‪ 8-7‬משטרים רפובליקניים בצרפת‬
‫במאה העשרים‪ :‬בין יציבות‬
‫למשברים ‪ /‬יאיר זלטנרייך‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(2004 ,‬‬
‫יחידות ‪ 10-9‬הודו‪ :‬דמוקרטיה בחברה משוסעת‬
‫‪ /‬פ"ר קומרסוואמי )תרגום‪ :‬א'‬
‫תגרי; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪(2009‬‬
‫יחידות ‪ 12-11‬דמוקרטיה ביפן המודרנית**‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫**‬ ‫יחידה זו עדיין אינה נלמדת‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ 10660‬דמוקרטיות ודיקטטורות –‬
‫רעיונות‪ ,‬הקשרים‪ ,‬משטרים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר אמירה גלבלום )עריכה מדעית(;‬
‫חדוה ארליך )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' ברוך זיסר‪,‬‬
‫פרופ' אייל נווה‪ ,‬פרופ' מריו שניידר‪ ,‬ד"ר אמירה‬
‫גלבלום‪ ,‬ד"ר רפי ואגו‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪,‬‬
‫ד"ר דניס שרביט‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע על‬
‫המשטרים הדמוקרטיים והדיקטטוריים במאה‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬וזאת מפרספקטיבה רעיונית‬
‫והיסטורית‪ ,‬תאורטית והשוואתית‪ .‬הקורס אינו‬
‫עוסק במשטר מסוים‪ ,‬אך יש בו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫התייחסות לפוליס היוונית‪ ,‬לארצות‪-‬הברית‬
‫ובריטניה‪ ,‬לגרמניה הנאצית ולברית‪-‬המועצות‬
‫החומייניסטית‬ ‫לאיראן‬ ‫הסטליניסטית‪,‬‬
‫ולאפגניסטאן של הטליבן‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫כרך ראשון – דמוקרטיות )יחידות ‪(3-1‬‬
‫ההגות‬ ‫מגוון‬ ‫הקלאסית;‬ ‫הדמוקרטיה‬
‫הדמוקרטית‬ ‫ההתפתחות‬ ‫הדמוקרטית;‬
‫המערבית; הדמוקרטיה הליברלית והרדיקלית;‬
‫סוציאל‪-‬דמוקרטיה; הדמוקרטיה האליטרית‪,‬‬
‫תאוריות‬ ‫וההשתתפותית;‬ ‫הפלורליסטית‬
‫דמוקרטיות מודרניות; מרכיבי הדמוקרטיה‬
‫המערבית; דמוקרטיות יציבות ובלתי יציבות;‬
‫דמוקרטיות פרלמנטריות ונשיאותיות‪ ,‬פדרליות‬
‫ואונוטריות‪ ,‬דו‪-‬מפלגתיות ורב‪-‬מפלגתיות; סוגיות‬
‫נבחרות בדמוקרטיה – מיעוטים‪ ,‬דת ומדינה‪,‬‬
‫שיטות בחירות ונושא הדמוקרטיה הישירה‪.‬‬
‫כרך שני – דיקטטורות )יחידות ‪(6-4‬‬
‫דיקטטורות טוטליטריות ואוטוריטריות‪ :‬ניתוח‬
‫הפשיסטיים‬ ‫הטוטליטריים‬ ‫המשטרים‬
‫והקומוניסטיים‪ ,‬תוך התייחסות לאידיאולוגיה‬
‫ופרקטיקה; לחודרנות המשטר; למפלגה‬
‫ולמנהיג; לתעמולה ולטרור וגם לפן ההגמוני‬
‫"הדמוקרטי"‪ .‬דיון במשטרים אוטוריטריים‬
‫שמרניים )ספרד של פרנקו(‪ ,‬פרוגרסיביים‬
‫)ארגנטינה של פרון(‪ ,‬דיקטטורות צבאיות )מצרים‬
‫של נאצר( ומלוכות מסורתיות )סעודיה(‪.‬‬
‫קורס השלמה נדרש לתואר שני בלימודי‬ ‫*‬
‫דמוקרטיה‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫**‬ ‫חופפים‪.‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬

‫‪ 10437‬יסודות המינהל הציבורי‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫‪ 10611‬מבוא למחשבה מדינית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10723‬מדיניות ציבורית‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס יסודות המינהל‬
‫הציבורי‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד דרי )כתיבה(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מיכאל קרן‪ ,‬עליזה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד נחמיאס‪ ,‬ד"ר אורי‬
‫פרופ' אריה נאור )כתיבת יחידות ‪ ,(4-3‬ד"ר גדליה‬ ‫קורנשטיין )כתיבה(; חדוה ארליך )עריכה(‬ ‫ארבל‪-‬גנץ‪ ,‬ד"ר אסף מידני; אילנה גולן )עריכה(‬
‫אורבך )כתיבת יחידה ‪ ,(5‬נטע שר‪-‬הדר‪ ,‬שי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אלה בלפר‪ ,‬פרופ' עמנואל גוטמן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רפי בר‪-‬אל‪ ,‬פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‪,‬‬
‫שקרוב; חדוה ארליך )עריכה(‪ ,‬ירדן זהבי )עיצוב(‬ ‫פרופ' אבנר דה‪-‬שליט‪ ,‬פרופ' אברהם יסעור‪ ,‬נעמי‬ ‫פרופ' יגיל לוי‪ ,‬פרופ' דוד לוי‪-‬פאור‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' יחזקאל‬ ‫זוסמן‬ ‫נאור‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‬
‫דרור‪ ,‬פרופ' ברוך מבורך‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫פרופ' עירא שרקנסקי‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‬ ‫מחשבה מדינית היא הגות השואלת שאלות‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע במושגי היסוד ובגישות‬
‫ומעלה רעיונות הנוגעים לתופעות פוליטיות‪,‬‬ ‫התאורטיות והיישומיות לניתוח מדיניות ציבורית‬
‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בתורת המינהל‬ ‫אקטואליות והיסטוריות‪ .‬בעיקר מבקשת‬ ‫ולבחינתה‪ ,‬ולהעמיק ההבנה בנושאי מדיניות‬
‫הציבורי‪ ,‬ולעורר שאלות מרכזיות על המינהל‬ ‫המחשבה המדינית לעמוד על טיבה של המדינה‪,‬‬ ‫מרכזיים בישראל‪.‬‬
‫הציבורי כמרכיב חיוני של הממשל במדינה‬ ‫על הצדקת קיומה ועל איתור מסגרת חברתית‪-‬‬
‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫מדינית הולמת לאדם ולטיבו‪.‬‬ ‫חקר המדיניות הציבורית תפס תאוצה החל מן‬
‫מטרת הקורס לערוך היכרות ראשונית עם תחום‬ ‫המחצית השנייה של המאה ה‪ ,20-‬וכיום הוא‬
‫משחר ההיסטוריה נזקקו חברות ומדינות למנגנון‬
‫המחשבה המדינית ועם התפתחות הרעיון המדיני‪,‬‬ ‫נחשב כדיסציפלינה מדעית עצמאית‪ .‬במסגרת‬
‫הנושא באחריות לניהול ענייני הכלל‪ ,‬ובכללם‪,‬‬
‫מימי קדם ועד ימינו‪ ,‬דרך ניתוח טקסטים של‬ ‫דיסציפלינה זו מתוארים ונחקרים מודלים של‬
‫למשל‪ ,‬שמירה על הסדר הציבורי‪ ,‬חלוקת דואר‪,‬‬
‫מספר הוגים נבחרים‪ ,‬שהגותם מהווה ציון דרך‬ ‫מדיניות‪ ,‬גישות נורמטיביות ופוזיטיביסטיות‬
‫גביית מסים‪ ,‬סלילת דרכים‪ ,‬בניית סכרים‪ ,‬הגנה‬
‫מרכזי בהבנת התפתחות הרעיון המדיני‪.‬‬ ‫לעיצוב וליישום מדיניות‪ ,‬טיפוסי מדיניות‪ ,‬תחומי‬
‫מפני פולש זר ועוד‪ .‬המדינה המודרנית נטלה על‬
‫מדיניות‪ ,‬יכולת ודפוסי משילות )איכות הממשל(‬
‫עצמה תחומי אחריות חדשים רבים‪ ,‬עד כי היום‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על המקראה תולדות‬ ‫והערכת מדיניות‪ ,‬ואלו אף משתנים לא פעם‬
‫קשה להעלות על הדעת תחום שלרשות הציבורית‬ ‫המחשבה המדינית‪ .‬המקראה כוללת קטעי מקור‬ ‫בכפוף למאפיינים המשטריים‪ ,‬השלטוניים‪,‬‬
‫אין נגיעה בו‪.‬‬ ‫נבחרים מאת הוגים מרכזיים בתולדות המחשבה‬ ‫ואף‬ ‫החברתיים‬ ‫הכלכליים‪,‬‬ ‫הפוליטיים‪,‬‬
‫תורת המינהל הציבורי‪ ,‬שהתפתחה בעיקר במאה‬ ‫המדינית‪ ,‬ועל מדריך למידה שנועד לשמש אמצעי‬ ‫הגלובליים‪ .‬חשיבותה של המדיניות הציבורית‬
‫ה‪ ,20-‬עוסקת בניתוח אופיו‪ ,‬בדרך עבודתו‬ ‫עזר ללימוד המקראה‪.‬‬ ‫להבנת התהליכים ההדדיים שבין המדינה‪,‬‬
‫ובהשפעתו של המנגנון המופקד על ניהול ענייני‬ ‫החברה והפרט עולה ככל שמאפייניה של המדינה‬
‫המדינה במשטר דמוקרטי‪ .‬הקורס נוקט גישה‬ ‫רשימת ההוגים והתחומים הנכללים‬ ‫הדמוקרטית מורכבים והולכים‪.‬‬
‫תאורטית בשילוב ניתוחי אירוע הלקוחים מן‬ ‫במקראה‪**:‬‬
‫המציאות הישראלית‪.‬‬ ‫מחשבה מדינית במקרא‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬כמקרה‪-‬מבחן )‪,(case study‬‬
‫המחשבה הקלאסית‪ :‬סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪,‬‬ ‫עשירה במאפיינים ייחודיים‪ ,‬בגורמים ובנסיבות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫אריסטו‬ ‫המשפיעים באופן ישיר ועקיף על הליכי העיצוב‪,‬‬
‫מינהל ופוליטיקה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מחשבת ימי הביניים‪ :‬אוגסטינוס‪,‬‬ ‫היישום וההערכה של המדיניות הציבורית‪ ,‬קל‬
‫קבלת החלטות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫אלמאורדי‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬תומס מאקווינס‬ ‫וחומר על תפוקותיה‪.‬‬
‫הפרדיגמה הביורוקרטית‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מחשבת הרנסנס‪ :‬מקיאוולי‬
‫לקראת דגם ארגוני חדש?‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫הרפורמציה‪ :‬לותר‬ ‫הקורס נוקט בגישה רב‪-‬תחומית מולטי‪-‬‬
‫חלוקת עבודה במינהל הציבורי‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫תורת האמנה החברתית‪ :‬הובס‪ ,‬לוק‪ ,‬רוסו‬ ‫דיסציפלינרית ולפיכך מכיל את עיקרי המחשבה‬
‫תקצוב ציבורי‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫שמרנות וליברליות‪ :‬ברק‪ ,‬מדיסון‪ ,‬הגל‪ ,‬דה‪-‬‬ ‫המדינית‪ ,‬וכן יסודות סוציולוגיים ונקודות מבט‬
‫טוקוויל‪ ,‬מיל‬ ‫כלכליות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬משפטיות‪ ,‬ניהוליות ואתיות‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראה ומדריך למידה‪.‬‬ ‫העידן המודרני ומבקריו‪ :‬מרקס ואנגלס‪,‬‬
‫ניטשה‬ ‫הקורס מבוסס על ספר ועל מקראת מאמרים‪.‬‬
‫מחשבת המאה ה‪ :20-‬לנין‪ ,‬קפקא‪ ,‬קרל‬
‫שמיט‪ ,‬מוסוליני‪ ,‬גנדי‪ ,‬סארטר‪ ,‬סימון דה‪-‬‬
‫בובואר‪ ,‬פאנון‪ ,‬מרקוזה‪ ,‬רולס‪ ,‬פוקו‬

‫קורס השלמה נדרש לתואר שני בלימודי‬ ‫*‬

‫דמוקרטיה‪.‬‬
‫בכל סמסטר יילמדו רק חלק מן ההוגים‬ ‫**‬
‫המופיעים במקראה‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10206‬צמיחת המדינות החדשות‬ ‫‪ 10482‬היסטוריה דיפלומטית‪,‬‬

‫באפריקה‬ ‫‪1945-1900‬‬
‫‪ 10486‬ישראל בעשור הראשון*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫של העת החדשה‬ ‫ואנתרופולוגיה‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סטיוארט כהן )כתיבה(;‬
‫ד"ר אריאלה גרוס‪-‬רופא )עריכת מקראה וקובץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אירית‬ ‫מקורות(; חדוה ארליך‪ ,‬בת‪-‬שבע שפירא )תרגום‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלן דאוטי‪ ,‬פרופ' יחיעם‬
‫בק‪ ,‬ד"ר אלה קרן‪ ,‬לאה לשם‪ ,‬אסנת שגב‪ ,‬רחל‬ ‫ועריכה(‬ ‫ויץ‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' זכי שלום‪,‬‬
‫בקר; חדוה ארליך‪ ,‬אילנה דן‪ ,‬נילי וייס‪ ,‬טובה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה גת‪ ,‬פרופ' ריימונד כהן‪ ,‬פרופ'‬ ‫ד"ר שרה אוסצקי‪-‬לזר ד"ר יעל אנוך‪ ,‬ד"ר אילן‬
‫צורף‪ ,‬רוני אמיר )עריכה(‪ ,‬נירה ארבל )עיצוב(‬ ‫בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' נורמן רוז‪ ,‬פרופ' אהרון שי‬ ‫בן‪-‬עמי‪ ,‬ד"ר ארנון גולן‪ ,‬ד"ר דן גלעדי‪ ,‬ד"ר יצחק‬
‫כותבים ויועצים‪ :‬פרופ' מ' אביטבול‪ ,‬פרופ' ח'‬ ‫יועצים למקראה ולקובץ מקורות‪ :‬פרופ' תמר‬ ‫גרינברג‪ ,‬ד"ר צבי צמרת‪ ,‬ד"ר משה שוורץ; חדוה‬
‫ארליך‪ ,‬פרופ' י' גרשוני‪ ,‬פרופ' נ' חזן‪ ,‬פרופ' נ'‬ ‫הרמן‪ ,‬פרופ' גליה גולן‪ ,‬פרופ' סטיוארט כהן‪ ,‬פרופ'‬ ‫ארליך )עריכה(‬
‫לבציון‪ ,‬פרופ' ב' נויברגר‪ ,‬פרופ' ע' סיון‪ ,‬פרופ'‬ ‫נורמן רוז‪ ,‬ד"ר נעם כוכבי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רחל אלבוים‪-‬דרור‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫ס' קפלן‪ ,‬פרופ' ס' תובל‪ ,‬פרופ' מ' תמרקין‪ ,‬ד"ר‬ ‫ביאלר‪ ,‬פרופ' חיים ברקאי‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬‬
‫נ' השמשוני‪-‬יפה‪ ,‬ד"ר ד' זיסנווין‪ ,‬ד"ר ג' צבר‪ ,‬ד"ר‬ ‫מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם‬ ‫רוזנבליט‪ ,‬פרופ' נחום גרוס‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪,‬‬
‫א' קרן‪ ,‬ד"ר י' רש‪ ,‬א' קרן‬ ‫התהליכים העיקריים שעיצבו את המערכת הבין‪-‬‬ ‫פרופ' יעל ישי‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪ ,‬פרופ' ברוך‬
‫שחרור מדינות אסיה ואפריקה משלטון‬ ‫לאומית במהלך המחצית הראשונה של המאה‬ ‫מבורך‪ ,‬פרופ' זאב צחור‪ ,‬פרופ' גדעון קרסל‪ ,‬ד"ר‬
‫קולוניאלי אירופי לאחר מלחמת העולם השנייה‬ ‫ה‪ .20-‬הקורס דן בגורמים שכרסמו בהדרגה‬ ‫יוסי אמיתי‪ ,‬ד"ר ישי גבע‪ ,‬ד"ר אמל ג'מאל‪ ,‬ד"ר‬
‫שינה את מפת העולם‪ .‬הבנת המערכת הבין‪-‬‬ ‫ביציבות הבין‪-‬לאומית שאפיינה את היחסים בין‬ ‫הלל פריש‪ ,‬ד"ר יצחק רייטר‬
‫לאומית בימינו – הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והחברתית‬ ‫המעצמות בראשית המאה וחוללו את שתי‬
‫– מחייבת להרחיב את האופקים אל מעבר‬ ‫מלחמות העולם‪.‬‬ ‫מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע בסיסי‬
‫לארצות אירופה ואמריקה‪ .‬מטרת הקורס להפגיש‬ ‫וגישה לניתוח התקופה הפורמטיבית של מדינת‬
‫הקורס מיועד‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬לכל אלה‬
‫את הסטודנטים עם אפריקה ולהעניק כלים‬ ‫ישראל‪ ,‬בעשור הראשון לקיומה‪ .‬הקורס מתייחס‬
‫השואפים להעמיק את היכרותם עם אירועים‬
‫בסיסיים להבנת המציאות הפוליטית‪ ,‬החברתית‬ ‫לתקופה זו מזוויות ראייה שונות של מדעי‬
‫שעדיין משפיעים על חיינו‪ .‬הוא גם מספק מגוון‬
‫והכלכלית בה‪ .‬סטודנטים ישראלים ימצאו עניין‬ ‫החברה‪ .‬יש להדגיש כי אין בכוונת הקורס להציג‬
‫רחב של דוגמאות‪ ,‬התורמות להבנת תהליכי‬
‫מיוחד באפריקה‪ ,‬בשל קרבתה הגיאוגרפית ובשל‬ ‫סקירה היסטורית מקיפה של התקופה הנדונה‪,‬‬
‫קבלת החלטות בנושאי חוץ וביטחון במצבי‬
‫הדמיון בנסיבות הקמתן של ישראל ושל מדינות‬ ‫אלא לנתח‪ ,‬בכלים סוציולוגיים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬
‫משבר‪.‬‬
‫אפריקה‪ ,‬כמדינות חדשות שצמחו ממציאות‬ ‫פוליטיים ותרבותיים‪ ,‬תופעות מרכזיות של‬
‫קולוניאלית‪ .‬הקורס דן בנתיבי ההתפתחות‬ ‫הקורס מציג את האירועים והתהליכים בשנים‬ ‫החברה הישראלית בשנות התהוותה הראשונות‪.‬‬
‫הייחודיים של אפריקה‪ ,‬ולמרות תחושת הריחוק‬ ‫‪ ,1945-1900‬ובמהלכו נבחנים המהלכים‬
‫– ברלוונטיות שלה בימינו‪ .‬נושאים כמו שורשיה‬ ‫הדיפלומטיים‪ ,‬המדיניים והצבאיים ותהליכי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫וביטוייה של הגזענות המודרנית ומאבקי שחרור‬ ‫קבלת ההחלטות‪ ,‬שעיצבו תקופה רבת תהפוכות‬ ‫הקמת מדינה ובניין אומה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫לאומיים‪ ,‬מספקים ממד השוואתי מעניין להבנתם‬ ‫זו ואף השפיעו על העידן שלאחריה‪ .‬הקורס עוסק‪,‬‬ ‫עלייה וקליטה‪ :‬ניתוח סוציולוגי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫בחיינו כיום‪ .‬התגייסותם של אמנים במופעי‬ ‫בין השאר‪ ,‬במערכת הבין‪-‬לאומית ערב מלחמת‬ ‫ההתיישבות החקלאית‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫ראווה למען אפריקה מלמדת רבות על הסדר‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬במלחמה ובתוצאותיה‪ ,‬בכינון‬ ‫המערך העירוני ופריסת האוכלוסייה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫העולמי הנוכחי ועל מיקומה בתוכו‪.‬‬ ‫הסדר העולמי החדש שהתגלה כעידן של אשליות‪,‬‬ ‫מצנע לצמיחה כלכלית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫בהידרדרות היחסים הבין‪-‬לאומיים בשנות‬ ‫ההסתדרות‪ :‬בין שיקולים כלכליים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הקורס מתמקד במדינות המייצגות תהליכים‬ ‫השלושים עד מלחמת העולם השנייה‪ ,‬במהלכיה‬ ‫לשיקולים לאומיים‪-‬תרבותיים‬
‫המשותפים לכלל אפריקה‪ .‬תהליך השחרור קצר‬ ‫של מלחמה זו‪ ,‬בהטלת הפצצות האטומיות על יפן‬ ‫התפתחות מערכת החינוך‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ושלו יחסית משלטון קולוניאלי מודגם במערב‬ ‫ובוועידות הבין‪-‬לאומיות שעיצבו את סיומה ואת‬ ‫בראי התרבות והאמנות‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫אפריקה‪ .‬אלג'יריה ודרום‪-‬אפריקה‪ ,‬שבהן‬ ‫הסדר הבין‪-‬לאומי החדש שאחריה‪.‬‬ ‫הבחירות לכנסת ומשברים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫התיישבו הלבנים‪ ,‬מייצגות דגם של מאבק שחרור‬ ‫ממשלתיים‬
‫ממושך ואלים‪ .‬סכסוכים אתניים‪ ,‬ניסיונות‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות‪:‬‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫פרישה מן המדינה ורצח עם‪ ,‬מודגמים על קונגו‪,‬‬ ‫חומר הלימוד כולל ‪ 9‬יחידות שנכתבו על‪-‬ידי פרופ'‬ ‫משפטי פראג והוויכוח על הסכם‬
‫ניגריה ורואנדה‪.‬‬ ‫סטיוארט כהן‪ ,‬מקראת מאמרים וכן קובץ‬ ‫השילומים‬
‫מקורות ראשוניים )הסכמים ותעודות(‪.‬‬ ‫סוגיות בביטחון לאומי‪ :‬ההסתננויות‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫נושאי הלימוד העיקריים‪:‬‬ ‫ופעולות התגמול‬
‫מבוא – אפריקה עד ההשתלטות‬ ‫הערבים בעשור הראשון‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫הקולוניאלית‬
‫קולוניאליזם אירופי ותהליכי השחרור ממנו‬
‫הלאומיות האנטי‪-‬קולוניאלית באפריקה‬
‫אתיופיה – ממדינה עצמאית לתלות נאו‪-‬‬
‫קולוניאלית‬
‫הריבוי האתני והבעיה הלאומית באפריקה‬
‫אפריקה בין דיקטטורה לדמוקרטיזציה –‬ ‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬ ‫*‬
‫משטרים וחילופי שלטון‬ ‫הקורס ישראל בעשור הראשון )‪ (42147‬ברוסית‬
‫מדוע אפריקה מתקשה להיחלץ מן העוני ומן‬ ‫מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה בשפה‬
‫הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫התלות?‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫בקורס משולבים סרטים‪ ,‬שמוקרנים במפגשי‬ ‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬ ‫**‬
‫ההנחיה‪.‬‬ ‫עבור לימוד הקורס ישראל בעשור הראשון‬
‫בשפות השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪19‬‬
‫בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪117‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10459‬יסודות השלטון המקומי‬ ‫‪ 10454‬תנועות חברתיות ומחאה‬ ‫‪ 10431‬מדיניות החוץ של‬
‫פוליטית‬ ‫ברה"מ‪/‬רוסיה‪ :‬מן העידן‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫הקומוניסטי לשנות האלפיים‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים דמוקרטיות‬ ‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס ממשל ופוליטיקה‬ ‫ודיקטטורות – רעיונות הקשרים משטרים‪,‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה של‬ ‫של העת החדשה‬
‫הפוליטיקה‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מושגי יסוד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן סואן‪ ,‬פרופ' יוסף קטן‪,‬‬ ‫דמוקרטיות‬ ‫בין‪-‬לאומיים‪,‬‬ ‫ביחסים‬
‫ד"ר גדליה אורבך‪ ,‬ד"ר אליהו בורוכוב‪ ,‬ד"ר נזר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר הרמן )כתיבה(‪ ,‬אדיר‬ ‫ודיקטטורות‪ :‬רעיונות הקשרים משטרים‪.‬‬
‫מנוחין‪ ,‬ד"ר אתי שריג‪ ,‬עו"ד אברהם שפט‪ ,‬עו"ד‬ ‫אולשנצקי‪ ,‬יובל לבל; חדוה ארליך )עריכה(‪ ,‬נאוה‬
‫שמואל שפט‪ ,‬פרלה אייזנקנג‪-‬קנה; יעל אונגר‬ ‫שנקמן )עיצוב(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עודד ערן )כתיבה(‪ ,‬סופי‬
‫)עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' נעמי חזן‪,‬‬ ‫קוצר; טובה צורף‪ ,‬ענת אראל‪-‬גפני‪ ,‬קרין חזקיה‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬ ‫פרופ' יעל ישי‪ ,‬פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪ ,‬פרופ'‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גדעון ביגר‪ ,‬פרופ' אברהם בריכטה‪,‬‬ ‫אריאל מררי‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' אהוד‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ליאון בוים‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' גיורא גולדברג‪,‬‬ ‫שפרינצק‬ ‫פרופ' אהרון קליימן‪ ,‬פרופ' יעקב רואי‬
‫פרופ' דוד דרי‪ ,‬פרופ' שבח וייס‪ ,‬פרופ' אליה‬
‫ורצברגר‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪ ,‬פרופ' אפרים‬ ‫עוד בעבר הלא רחוק היה מקובל להניח כי אפילו‬ ‫קורס זה דן בהתפתחות מדיניות החוץ של ברית‪-‬‬
‫טורגובניק‪ ,‬פרופ' הנרי רוזנפלד‪ ,‬ד"ר ארנון גולן‪,‬‬ ‫בדמוקרטיות מובהקות מצוי מרכז הכובד של‬ ‫המועצות משנת ‪ 1917‬ועד ‪ ,1991‬ובמדיניות החוץ‬
‫ד"ר אריה הכט‪ ,‬ד"ר מוסטפא כבהא‪ ,‬ד"ר נזר‬ ‫התהליך הפוליטי בדרג הממסד הפוליטי ולא‬ ‫של רוסיה לאחר התפרקותה של ברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫מנוחין‪,‬‬ ‫ברמת הציבור הרחב‪ .‬ואולם‪ ,‬המציאות מורה כי‬ ‫הדיון מגיע עד ‪ ,2002‬ועוסק בקווי מדיניות כלפי‬
‫ד"ר אילנה קופמן‪ ,‬ד"ר משה שוורץ‬ ‫בשנים האחרונות חלה העתקה משמעותית –‬ ‫סוגיות מגוונות ואזורי עולם שונים‪ ,‬בממד‬
‫מלמעלה למטה – של מוקד הפעולה הפוליטית‪.‬‬ ‫האידיאולוגי והפרגמטי ובהיבטים הביורוקרטיים‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בסוגיות‬ ‫הציבור‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬אינו תמיד אדיש או נבער‪.‬‬ ‫והפוליטיים הפנימיים‪.‬‬
‫המרכזיות של השלטון המקומי בישראל‪ ,‬וזאת‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬אזרחים מן השורה מתארגנים יותר‬
‫תוך שימוש בדוגמאות אקטואליות רבות‪,‬‬ ‫ויותר במטרה להשפיע על תוצאותיו של התהליך‬ ‫חומר הלימוד‬
‫בהשוואות למדינות אחרות‪ ,‬בשימוש בתאוריות‬ ‫הפוליטי‪ .‬למשל‪ ,‬התנועות האקולוגיות‪ ,‬התנועות‬ ‫כרך ראשון‬
‫שונות ומתוך פרספקטיבה בין‪-‬תחומית להבנת‬ ‫לשוויון זכויות האזרח‪ ,‬תנועות מחאה למיניהן‬ ‫חלק א היסטוריה‪ ,‬אידיאולוגיה ומבנה‬
‫הנושא‪ .‬הקורס עוסק בניתוח תפקודו של השלטון‬ ‫בשמאל ובימין וכדומה‪.‬‬ ‫ביורוקרטי‬
‫המקומי‪ ,‬הן בהיבטיו המוסדיים‪-‬מבניים והן‬ ‫חלק ב מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה‬
‫מטרתו העיקרית של הקורס היא אפוא להציג את‬
‫בהיבטיו הפוליטיים‪-‬התנהגותיים‪ .‬הקורס עושה‬
‫"הפוליטיקה החדשה" הזאת‪ .‬במסגרת זו נעמוד‬ ‫כרך שני‬
‫זאת מתוך פרספקטיבה משווה רחבה‪ :‬החל‬
‫על הגורמים המבניים והתפיסתיים המקלים או‬ ‫חלק א מדיניות החוץ של כרושצ'וב‬
‫בהתחקות אחר שורשי צמיחתו של השלטון‬
‫מקשים את פתיחת ערוצי השתתפות חוץ‪-‬‬ ‫חלק ב מדיניות החוץ של ברז'נייב‬
‫המקומי בעולם ובישראל‪ ,‬דרך ניתוח היבטים‬
‫ממסדיים‪ ,‬נבחן את המתח המתגלע בין‬ ‫חלק ג מדיניות החוץ של ברית‪-‬המועצות‪,‬‬
‫כלכליים‪ ,‬משפטיים‪ ,‬פוליטיים וחברתיים של‬
‫ההתארגנויות האזרחיות לבין הממסדים‬ ‫‪1985-1975‬‬
‫השלטון המקומי‪ ,‬המבנה הארגוני והתהליכים‬
‫הפוליטיים‪ ,‬נאתר את המגזרים שהיזמות‬
‫המינהליים ברשות המקומית‪ ,‬וכלה בהתמודדות‬ ‫כרך שלישי )מקראה(‬
‫האזרחיות צומחות בהם‪ ,‬נעמוד על דיוקנם‬
‫עם סוגיית היעדים המגוונים של הרשות‬ ‫חלק א החשיבה הסובייטית על העולם השלישי‬
‫החברתי‪-‬דמוגרפי של הפעילים בהתארגנויות‬
‫המקומית ומערכת היחסים המורכבת בין השלטון‬ ‫חלק ב התנועה הקומוניסטית הבין‪-‬לאומית‬
‫אלה‪ ,‬ונבחן את האסטרטגיות ואת הטקטיקות‬
‫המקומי לשלטון המרכזי‪.‬‬
‫שנוקטות התנועות‪.‬‬ ‫כרך רביעי‬
‫מדיניות החוץ של רוסיה –‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫מן העידן הקומוניסטי לשנות האלפיים‬
‫היסטוריה של השלטון המקומי‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫כרך ראשון‪ :‬דפוסי השתתפות פוליטית‬
‫בעולם‬
‫השתתפות פוליטית ציבורית‬ ‫חלק א‬
‫השלטון המקומי בעולם בן‪-‬זמננו‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫השתתפות פוליטית חוץ‪-‬ממסדית‬ ‫חלק ב‬
‫היסטוריה של השלטון המקומי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫בישראל‬
‫תנועות חברתיות‬ ‫כרך שני‪:‬‬
‫ממשל‪ ,‬פוליטיקה ושלטון מקומי‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫דפוסי גיוס ופעילות‬ ‫חלק א‬
‫השלטון המקומי במגזר הערבי‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחסי הגומלין עם הסביבה‬ ‫חלק ב‬
‫חוק ומשפט ברשות המקומית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כלכלה ושלטון מקומי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫כרך שלישי‪ :‬אסטרטגיות של השתתפות‬
‫ניהול ומינהל בשלטון המקומי‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫פוליטית חוץ‪-‬ממסדית‬
‫שירותי רווחה וקהילה בשלטון‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מחאה לא אלימה‬ ‫חלק א‬
‫המקומי‬
‫טרור‬ ‫חלק ב‬
‫השלטון המקומי במגזר הכפרי‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫תכנון עירוני בשלטון המקומי‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫מגמות בשלטון המקומי בראשית‬ ‫יחידה ‪12‬‬
‫המאה ה‪21-‬‬

‫‪118‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10717‬ארצות‪-‬הברית בזירה הבין‪-‬‬ ‫‪ 10664‬ג'נוסייד )רצח עם(‬ ‫‪ 10653‬דמוקרטיה וחינוך – הממד‬

‫לאומית מאז ‪1945‬‬ ‫הרעיוני‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫נושאים‪ :‬מדע המדינה; יחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חינוך‬
‫לאומיים‪.‬‬ ‫ואנתרופולוגיה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא למחשבה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬ ‫מדינית‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬דמוקרטיות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם בן‪-‬צבי )כתיבה(‪,‬‬ ‫של העת החדשה‬ ‫ודיקטטורות‪ :‬רעיונות הקשרים‪ ,‬משטרים‪.‬‬
‫ד"ר ירון ג'אן‪ ,‬רות מידן; חדוה ארליך )עריכה(‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלן דאוטי‪ ,‬פרופ' בנימין מילר‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬דן זקס )כתיבה(‪ ,‬אבי שבת‬
‫פרופ' אהרון קליימן‪ ,‬ד"ר אורי בר‪-‬יוסף‪ ,‬ד"ר גיל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יאיר אורון‪ ,‬יוהנתן אלשך;‬ ‫)אסיסטנט(‪ ,‬מיכל צימרמן )עריכה(‬
‫מרום‬ ‫פרופ' יאיר אורון‪ ,‬ד"ר אלק אפשטיין‪ ,‬לידיה ארן‪,‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫פרופ' ארנון גוטפלד‪ ,‬ד"ר איתן גינזברג‪ ,‬ד"ר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬‬
‫אריאל הורביץ‪ ,‬פרופ' ישראל טשרני‪ ,‬ד"ר גלעד‬
‫הקורס מנתח את קווי היסוד‪ ,‬המגמות‪,‬‬ ‫מרגלית‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬הדס פרידמן‬ ‫רוזנבליט‬
‫האסטרטגיות וההתפתחויות העיקריות במדיניות‬ ‫)כתיבה(; רות רמות‪ ,‬טובה צורף )עריכה(‬
‫החוץ האמריקנית מ‪ 1945-‬ועד ‪ .2005‬תקופה זו‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ד' בר‪-‬און‪ ,‬פרופ' א' גוטפלד‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫מגלמת שישים שנות דיפלומטיה ואסטרטגיה‬ ‫פרופ' י' גרשוני‪ ,‬פרופ' י' ויץ‪ ,‬פרופ' ש' זנד‪,‬‬ ‫הכרת השקפות שונות בדבר טבע האדם‪ ,‬כתשתית‬
‫אמריקנית‪ ,‬מאז הפכה ארצות‪-‬הברית למעצמת‪-‬‬ ‫פרופ' א' חלמיש‪ ,‬פרופ' י' טשרני‪ ,‬פרופ' מ' מלול‪,‬‬ ‫לחשיבה פוליטית ופדגוגית; ליבון ההגיונות‬
‫על ועד התבססותה בראשית המאה ה‪21-‬‬ ‫פרופ' א' נווה‪ ,‬פרופ' ב' נויברגר‪ ,‬פרופ' ר' רובין‪,‬‬ ‫הסותרים בין עקרונות החשיבה הדמוקרטית;‬
‫כמעצמה הגמונית יחידה במערכת הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫פרופ' י' רז‪ ,‬פרופ' מ' תמרקין‪ ,‬ד"ר ד' בנקיר‪ ,‬ד"ר‬ ‫ליבון ההגיונות הסותרים בין חינוך כהכוון לבין‬
‫א' גלבלום‪ ,‬ד"ר ג' גליל‪ ,‬ד"ר א' הורביץ‪ ,‬ד"ר ז'‬ ‫חינוך כפיתוח עצמאות ויצירתיות; בחינת יחסי‬
‫הקורס מציג אינטגרציה של גישות‪ ,‬אסכולות‬ ‫כץ‪ ,‬ד"ר מ' מייזל‪ ,‬ד"ר ע' ערן‪ ,‬ד"ר ג' צבר‪ ,‬ד"ר א'‬ ‫הגומלין בין ערכי הדמוקרטיה לבין ערכים‬
‫צור‪ ,‬ד"ר ד' שרביט‪ ,‬מר א' כרם‬
‫ופרשנויות‪ ,‬ומשלב ניתוח היסטורי‪-‬כרונולוגי הדן‬ ‫פדגוגיים; בחינת יחסי הגומלין בין נורמות‬
‫בעיצוב המדיניות האמריקנית הן במישור‬ ‫מקרי השמדת המונים מלווים את ההיסטוריה‬ ‫במשטרים דמוקרטיים לבין פרקטיקה חינוכית;‬
‫הגלובלי והן במישור המזרח‪-‬תיכוני‪ .‬חומר‬ ‫האנושית לדורותיה‪ .‬אולם נראה שבמאה‪20-‬‬ ‫בחינת הזיקה בין דמוקרטיה וחינוך לבין חתירה‬
‫הלימוד משחזר ומנתח החלטות קריטיות‬ ‫בוצעו מעשי ג'נוסייד‪ ,‬או מעשים בעלי אופי של‬ ‫לשלום; פיתוח היכולת להתמודד עם הגיונות‬
‫בתולדות ארצות‪-‬הברית‪ ,‬כמו התערבות טרומן‬ ‫ג'נוסייד‪ ,‬רבים יותר מאשר בכל מאה אחרת‪.‬‬ ‫סותרים בדמוקרטיה ובחינוך‪.‬‬
‫במלחמת קוריאה‪ ,‬הטלת הסגר הימי על קובה‬ ‫מטרתו הכללית של הקורס היא להקנות‬
‫בתקופת קנדי‪ ,‬החלטת רייגן לפתח מערכת הגנה‬ ‫לסטודנטים ידע בסוגיית הג'נוסייד ויכולת לנתחה‬ ‫הקורס כולל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫חללית והמדיניות בהקשר העיראקי של הנשיאים‬ ‫כתופעה היסטורית‪ ,‬במיוחד בהתייחס למקרים של‬
‫לבית בוש‪.‬‬ ‫השמדת המונים שבוצעו במאה ה‪ ;20-‬אחת‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫ממטרותיו הספציפיות היא לעורר את רגישות‬ ‫טבע האדם‪ :‬נקודת מוצא‬
‫הסטודנטים להיבט זה בחיי האנושות‪ ,‬ולעודד את‬
‫חומר הלימוד‬ ‫התלבטותם האישית בנושא‪ .‬גם אם אין בידינו את‬ ‫יחיד וחברה‬
‫הקורס מבוסס על ספרו של א' בן‪-‬צבי ארצות‪-‬‬ ‫כל התשובות לכך‪ ,‬יש לנסות להבין למה‪ ,‬כיצד‬ ‫"החברה הטובה"‬
‫הברית בזירה הבין‪-‬לאומית מאז ‪1945‬‬ ‫ומתי מתרחשים מעשי ג'נוסייד‪ .‬על כן הקורס‬ ‫דמוקרטיה‪ ,‬שלום וחינוך‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2006 ,‬על מקראה‬ ‫מנסה לברר מי מעורב בביצוע מעשים אלה‪ ,‬מהן‬ ‫בין חברה לחינוך‬
‫המכילה מקורות ראשוניים המתייחסים לציוני‬ ‫הנסיבות המידיות‪ ,‬המקומיות‪ ,‬האזוריות והבין‪-‬‬ ‫חינוך לדמוקרטיה‬
‫דרך בתולדות התקופה הנדונה ועל מדריך למידה‪.‬‬ ‫לאומיות שבהן הם בוצעו‪ ,‬ומה היו התהליכים‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬דמוקרטיה וחינוך‬
‫הזרמים והכוחות ההיסטוריים שהובילו‬ ‫מקרה בוחן‪ :‬עתיד החינוך לדמוקרטיה‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫להתרחשותם‪ .‬ננסה להבין גם כיצד קורה‬ ‫במדינת ישראל‬
‫שורשי המלחמה הקרה‬ ‫שמשטרים פוליטיים מוכרים מחליטים‪ ,‬אף בימינו‪,‬‬
‫שהדרך לפתור סכסוך – אמיתי או מדומה – עם בני‬
‫הנשיא טרומן וראשית המלחמה הקרה‬ ‫קבוצה אחרת היא באמצעות חיסול בני אותה‬
‫מלחמת קוריאה‬ ‫הקבוצה‪.‬‬
‫הנשיאים קנדי וג'ונסון ודוקטרינת התגמול‬
‫הגמיש‬ ‫ספרי הלימוד*‬
‫הנשיא ניקסון‪ ,‬קיסינג'ר ואסטרטגיית‬ ‫מחשבות על הבלתי נתפס‪ :‬היבטים‬
‫הדטאנט‬ ‫תאורטיים בחקר רצח עם‬
‫הנשיא קרטר והדרך למלחמה הקרה‬ ‫השמדת עם ב"ארץ החופש"‪ :‬האינדיאנים‬
‫הנשיאים רייגן ובוש וסיום המלחמה הקרה‬ ‫של צפון‪-‬אמריקה ‪1890-1776‬‬
‫הנשיא קלינטון וסדר היום העולמי החדש‬ ‫רצח העם הארמני‪ :‬השכחה והכחשה‬
‫ממשל בוש הבן‪ ,‬ה‪ 11-‬בספטמבר והנתיב‬ ‫גרמניה הנאצית והצוענים‬
‫למלחמה בעיראק‬ ‫רואנדה ‪ :1994‬רצח‪-‬עם ב"ארץ אלף‬
‫הגבעות"‬
‫טיבט ‪ :2000-1950‬השמדת תרבות‬
‫טיהורים פוליטיים ואתניים בברית‬
‫המועצות‪1953-1918 ,‬‬
‫חורבן‪ :‬השמדת היהודים בידי גרמניה‬
‫הנאצית‬ ‫*‬

‫בעתיד יצאו לאור ספרים נוספים שיעסקו‬ ‫*‬

‫בנושאים הבאים‪ :‬פסיכולוגיה של ְמ ַב ְצ ִעים‪,‬‬
‫השמדת האינדיאנים בדרום‪-‬אמריקה‪ ,‬מניעה‬
‫והצלה‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫‪ 10326‬סוגיות נבחרות בדמוקרטיה‬
‫המודרנית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס דמוקרטיות‬
‫ודיקטטורות‪ :‬רעיונות הקשרים משטרים‪**,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫נויברגר‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪ ,‬ד"ר משה ברנט‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' אילן‬
‫גרילסהמר‪ ,‬פרופ' ברוך זיסר‪ ,‬פרופ' פנחס מדינג‬
‫הקורס עוסק בניתוח סוגיות ובעיות בדמוקרטיה‬
‫המודרנית תוך שילוב של תאוריות וגישות‬
‫אנליטיות עם מחקרים אמפיריים‪.‬‬
‫בקורס נדונות סוגיות כמו גישות לפיזור העוצמה‬
‫בעידן‬ ‫דמוקרטיה‬ ‫המערביות‪,‬‬ ‫בחברות‬
‫הגלובליזציה‪ ,‬אדישות והשתתפות פוליטית‪,‬‬
‫דמוקרטיה ומשפט‪ ,‬הזכות לדעת‪ ,‬דמוקרטיה‬
‫וציות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫דמוקרטיזציה וגלובליזציה‬
‫פיזור העוצמה בדמוקרטיה המודרנית‬
‫מפלגות‪ ,‬ייצוג ואופוזיציה‬
‫אדישות‪ ,‬ניכור והשתתפות‬
‫משפט ודמוקרטיה‬
‫הזכות לדעת‬
‫רב‪-‬תרבותיות ודמוקרטיה‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬
‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫א‪.2006‬‬
‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪ 10538‬אידיאולוגיות פוליטיות‬
‫מודרניות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא למחשבה‬
‫מדינית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ברוך זיסר‪ ,‬יעל בלוך‪ ,‬אבי‬
‫שבת‪ ,‬נטע לב‪-‬טוב‪ ,‬עליזה קורנשטיין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה אבינרי‪ ,‬פרופ' אלה בלפר‪,‬‬
‫פרופ' אברהם יסעור‬
‫הקורס נועד להציג בצורה שיטתית את‬
‫האידיאולוגיות הפוליטיות המובילות בתקופה‬
‫המודרנית‪ ,‬ולחדד ולהבהיר את המורכבות של‬
‫הסוגיות הכרוכות בשיח האידיאולוגי‪ .‬במוקד‬
‫הקורס דיון תאורטי במאפייני השיח האידיאולוגי‬
‫המודרני‪ ,‬וסקירת עמדות אידיאולוגיות שונות‪,‬‬
‫תוך בחינתן מזוויות הסתכלות מגוונות –‬
‫פרשניות וביקורתיות‪.‬‬
‫בוניס‪ ,‬ד"ר שרה אוסצקי‪-‬לזר‪ ,‬ד"ר אמל ג'מאל‪,‬‬
‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס על ימין ועל‬
‫ד"ר הגר הלל‪ ,‬ד"ר מוחמד חאג' יחיא‪ ,‬ד"ר גל לוי‪,‬‬
‫שמאל – אשנב לשיח אידיאולוגי בן‪-‬זמננו‪ ,‬מאת‬
‫ב' זיסר‪) ,‬שוקן‪ ,(2000 ,‬מקראות מאמרים‪ ,‬ומדריך‬
‫למידה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫בקורס שבע חטיבות מרכזיות‬
‫מבוא – שיח אידיאולוגי מודרני ומאפייניו‬
‫ליברליזם )ליברליזם קלאסי‪ ,‬ליברליזם של‬
‫רווחה(‬
‫מרקסיזם – )סוציאליזם‪ ,‬מרקיסזם קלאסי‪,‬‬
‫קומוניזם‪ ,‬שמאל חדש‪ ,‬סוציאל‪-‬דמוקרטיה(‬
‫פשיזם‬
‫לאומיות כאידיאולוגיה‪ ,‬מדינת לאום‬
‫ולאומנות‬
‫סוגיות אידיאולוגיות עכשווית‪ :‬פמיניזם ורב‪-‬‬
‫תרבותיות‬
‫הרלוונטיות של הדיון האידיאולוגי בראשית‬
‫המאה ה‪21-‬‬
‫*‬
‫**‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10657‬החברה הערבית בישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי הרוח ‪ /‬היסטוריה ‪ /‬היסטוריה‬
‫של המזרח התיכון; היסטוריה של העת החדשה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים ממשל‬
‫ופוליטיקה במדינת ישראל‪ ,‬בין מדינה‬
‫לחברה‪ :‬סוציולוגיה של הפוליטיקה‪ ,‬ישראל‬
‫בעשור הראשון‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה‪,‬‬
‫המזרח התיכון בין מלחמות העולם‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אילנה קופמן‪ ,‬ד"ר מוסטפא‬
‫כבהא; רוני אמיר‪ ,‬רות רמות )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' שאול משעל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמי איילון‪ ,‬פרופ' סילביה ביז'אוי‪,‬‬
‫פרופ' גד ברזילי‪ ,‬פרופ' ישראל גרשוני‪ ,‬פרופ'‬
‫אביבה חלמיש‪ ,‬פרופ' דן כספי‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫נויברגר‪ ,‬ד"ר ח'אולה אבו בקר‪ ,‬ד"ר מתת אדר‪-‬‬
‫ד"ר דיאנה לוצאטו‪ ,‬ד"ר אילן פפה‬
‫הקורס נועד להציג בפני הסטודנטים את‬
‫מאפייניה החברתיים והפוליטיים של הערבים‬
‫הפלסטינים בישראל‪ .‬הקורס בוחן את החברה‬
‫הערבית במגוון עשיר של נושאים ומזוויות ראייה‬
‫שונות של תחומי ההיסטוריה‪ ,‬מדע המדינה‪,‬‬
‫סוציולוגיה‪,‬‬ ‫תרבות‪,‬‬ ‫תקשורת‪,‬‬ ‫משפט‪,‬‬
‫אנתרופולוגיה‪ ,‬גיאוגרפיה וחינוך‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫החברה הערבית‪-‬פלסטינית כמיעוט‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫לאומי ‪ /‬אילנה קופמן‬
‫החברה הערבית‪-‬פלסטינית בתקופת‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫המנדט הבריטי ‪ /‬מוסטפא כבהא‬
‫בצל הממשל הצבאי‪ :‬הממסד‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫הישראלי והאזרחים הערבים‪,‬‬
‫‪ / 1967-1948‬שרה אוסצקי‪-‬לזר וד"ר‬
‫יאיר בוימל‬
‫הפסיפס העדתי ‪ /‬אילנה קופמן‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫המשפחה הפלסטינית ‪/‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ח'אולה אבו בקר‬
‫מגדר ויחסים בין המינים‪ :‬סוגיות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫נבחרות ‪ /‬עמליה סער‬
‫קול אחד לכל אחד‪ :‬מפלגות ובחירות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫במגזר הערבי ‪ /‬בנימין נויברגר‬
‫דפוסי מנהיגות ופעילות ארגונית ‪/‬‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫ראובן אהרוני‬
‫יחסים טריטוריאליים‪ :‬היבטים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫דמוגרפיים ותמורות חברתיות ‪/‬‬
‫ראסם ח'מאייסי‬
‫חינוך במגזר הערבי ‪ /‬אסמאעיל אבו‪-‬‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫סעד‬
‫התקשורת הערבית בישראל ‪/‬‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫מוסטפא כבהא‬
‫*‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10390‬מלחמה ואסטרטגיה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מושגי יסוד ביחסים‬
‫בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהושפט הרכבי‪ ,‬ד"ר אבי‬
‫סגל‪ ,‬ד"ר אריאלה גרוס‪-‬רופא; חדוה ארליך‪,‬‬
‫בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי ביאלר‪ ,‬פרופ' זאב מעוז‪,‬‬
‫פרופ' אפרים ענבר‪ ,‬ד"ר אורי בר‪-‬יוסף‬
‫מטרת הקורס היא הכרת הגישות בתחום‬
‫הביטחון‪ ,‬המלחמה והאסטרטגיה וניתוחן‪ ,‬תוך‬
‫כדי שילוב תאוריות וגישות אנליטיות עם מקורות‬
‫היסטוריים‪.‬‬
‫חומר הלימוד מורכב מספרו של יהושפט הרכבי‬
‫מלחמה ואסטרטגיה‪ ,‬ממקראה )הכוללת‬
‫מאמרים בעברית ובאנגלית( וממדריך למידה‬
‫שהכין ד"ר אבי סגל‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הקורס עוסק בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬מלחמה‬
‫הגדרות המלחמה; המלחמה בסדר העולמי;‬
‫מוסר ומלחמה; מגמות בהתפתחות המלחמות;‬
‫המלחמות בתקופה המודרנית; הלוחמה הזעירה‬
‫– גרילה וטרור; המלחמה הגרעינית; הסיבות‬
‫והטעמים לקיום מלחמות – טבע האדם‪ ,‬המדינה‬
‫והמערכת הבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסטרטגיה‬
‫האסטרטגיה – תאוריה ודוקטרינה; מלחמה‬
‫מוגבלת ומלחמה טוטלית; מדיניות ואסטרטגיה;‬
‫ביטחון לאומי; קשיים וכשלים באסטרטגיה;‬
‫הניצחון במלחמה וההסדר המדיני‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחינת הביטחון הלאומי והביטחון הבין‪-‬לאומי‬
‫במפנה המאה ה‪20-‬‬
‫התיישנות המלחמה; תופעת הגלובליזציה ותלות‬
‫הגומלין; משטרי ביטחון וקהיליות ביטחון‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪ 10509‬דמוקרטיה וביטחון לאומי‬
‫בישראל*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושאים‪ :‬מדע המדינה; יחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס ממשל ופוליטיקה‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫רעיונות‬ ‫ודיקטטורות‪:‬‬ ‫דמוקרטיות‬
‫הקשרים משטרים‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אילן‬
‫בן‪-‬עמי‪ ,‬ד"ר אריאלה גרוס‪-‬רופא; חדוה ארליך‬
‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪,‬‬
‫פרופ' אפרים ענבר‪ ,‬ד"ר מנחם הופנונג‪ ,‬ד"ר עמי‬
‫פדהצור‬
‫בקורס זה נדונה הבעייתיות בקשר בין ביטחון‬
‫ודמוקרטיה‪ ,‬בעיקר במדינת ישראל הנמצאת‬
‫עשרות שנים במצבי חירום ומלחמה‪ .‬בין השאלות‬
‫והסוגיות הנדונות בקורס‪ :‬האם אפשר לקיים‬
‫דמוקרטיה תקינה במצב מלחמה או שמדינה‬
‫במצב מלחמה דינה להיות מדינת קסרקטין;‬
‫השוואת המצב בישראל למצבן של דמוקרטיות‬
‫אחרות במצבי מלחמה; האם פוגעת בולטות‬
‫הביטחון בנורמות ובתהליכים דמוקרטיים;‬
‫סוגיית השליטה האזרחית על הצבא; האם‬
‫חקיקת חירום מתיישבת עם עקרונות‬
‫הדמוקרטיה; חופש הביטוי והזכות לדעת במצור‬
‫ובמלחמה; חופש המצפון ושאלת הציות לחוק;‬
‫זכויות האדם במצבי מלחמה‪.‬‬
‫חומר הלימוד מורכב ממקראה ומקובץ מקורות‬
‫ראשוניים‪ .‬המקראה כוללת מאמרים ופרקים‬
‫מהספרות הקלאסית בנושא ביטחון ודמוקרטיה‬
‫וכן מהספרות הישראלית העוסקת בנושא‪ .‬קובץ‬
‫המקורות הראשונים כולל – פסיקות בג"ץ‪,‬‬
‫חוקים‪ ,‬תקנות והסכמים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫דמוקרטיה וביטחון‬
‫יחסה של החברה בישראל לצבא ולצבאיות‬
‫ציות לחוק וחופש המצפון‬
‫צנזורה וחופש הביטוי‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬שלטון החוק והמאבק בטרור‬
‫המיעוט הערבי‬
‫השטחים והדמוקרטיה הישראלית‬
‫קביעת מדיניות בענייני שלום‪ ,‬ביטחון‬
‫ומלחמה‬
‫דמוקרטיה וביטחון במדינות אחרות‬
‫מדיניות העמימות הגרעינית‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית‪ .‬תיאור‬
‫הקורס דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל‬
‫)‪ (42305‬ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬ ‫**‬
‫*‬ ‫ה‪ .(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫א‪.2006‬‬
‫‪121‬‬
‫‪ 10314‬סוגיות נבחרות במדיניות‬
‫החוץ של מדינת ישראל*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים מושגי יסוד‬
‫דמוקרטיות‬ ‫בין‪-‬לאומיים‪,‬‬ ‫ביחסים‬
‫הקשרים‪,‬‬ ‫רעיונות‪,‬‬ ‫–‬ ‫ודיקטטורות‬
‫משטרים‪ **,‬ממשל ופוליטיקה במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אריה‬
‫גרוניק; חדוה ארליך )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי ביאלר ‪ ,‬פרופ' אברהם בן‪-‬צבי‬
‫הקורס עוסק בניתוח מדיניות החוץ של מדינת‬
‫ישראל על‪-‬פי התחומים האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הממד הפנימי במדיניות החוץ הישראלית‪:‬‬
‫תהליכי קבלת החלטות במצבי משבר‬
‫ומלחמה; דוקטרינת הביטחון של ישראל;‬
‫דעת קהל והשפעתה על עיצוב מדיניות חוץ;‬
‫ב‪ .‬הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ :‬גורמים ושלבי‬
‫התפתחות‪ ,‬ניסיונות וגישות לפתרונו; תפיסות‬
‫ועמדות בישראל לגביו; אירועים ספציפיים‬
‫במהלכו;‬
‫ג‪ .‬ישראל בזירה הבין‪-‬לאומית‪ :‬יחסיה‬
‫הדו‪-‬צדדיים של ישראל עם ארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫ברית‪-‬המועצות‪ ,‬סין‪ ,‬מערב‪-‬אירופה‪ ,‬אמריקה‬
‫הלטינית ואפריקה‪.‬‬
‫בקורס זה יתבקשו הסטודנטים לגלות יכולת‬
‫שילוב של תאוריות וגישות מהקורס מושגי יסוד‬
‫ביחסים בין‪-‬לאומיים )‪ (10205‬עם חומר גלם‬
‫החוץ‬ ‫למדיניות‬ ‫הנוגע‬ ‫עובדתי‪-‬היסטורי‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הסטודנטים יקראו ביבליוגרפיית חובה הכוללת‬
‫שתי מקראות בעריכת בנימין נויברגר ואריה‬
‫גרוניק‪ ,‬וכן מאמרים נוספים בעברית ובאנגלית‪.‬‬
‫בבחינה המסכמת יצטרכו הסטודנטים להפגין ידע‬
‫בנושאי הקורס ויכולת יישומית של תאוריות‬
‫וגישות מהקורס מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬‬
‫לאומיים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה‪20-‬‬ ‫**‬
‫)‪ ,(10223‬למי שלמד אותו לפני סמסטר א‪.2006‬‬

‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪ 10504‬השאלה הלאומית בברית‪-‬‬
‫המועצות‪*1991-1917 ,‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים‬
‫דמוקרטיות ודיקטטורות‪ :‬רעיונות הקשרים‬
‫משטרים‪ **,‬מדיניות החוץ של ברית‪-‬‬
‫המועצות‪ ,‬אירופה ערש הלאומיות‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬לאומיים‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעקב רואי‪ ,‬סופי קוצר‪,‬‬
‫קטרין קרייזגור; טובה צורף )עריכה(‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫הקורס דן בהתפתחות מדיניות המשטר הסובייטי‬
‫כלפי השאלה הלאומית בתחומי ברית‪-‬המועצות‬
‫וכלפי העמים הרבים החיים בתוכה‪ .‬הוא מתייחס‬
‫גם להיבטים השונים של השאלה הלאומית‬
‫באותה מדינה ופניהם הרבים של היחסים בין‬
‫השלטון המרכזי לבין הפריפריה‪ ,‬בין מוסקבה‬
‫לבין רפובליקות הברית ושאר האזורים‬
‫הלאומיים‪ .‬הקורס מתאר את ניסיונות המשטר‬
‫לפתור את הבעיה ברמה התאורטית והמעשית‬
‫כאחת‪ ,‬את הפערים בין המישור ההצהרתי לבין‬
‫הקו הננקט בפועל‪ ,‬את המטוטלת בין ויתורים‬
‫וקשיחות‪ ,‬ולבסוף את הכישלון הכולל עת גברו‬
‫המתחים ועלו מעל פני השטח‪ .‬כן סוקר הקורס‬
‫את המאמצים של עמי ברית‪-‬המועצות לממש את‬
‫מאווייהם וזכויותיהם בתקופות השונות שבין‬
‫‪ 1917‬ל‪ ,1991-‬את תחושת התסכול הגוברת של‬
‫התנועות הלאומיות למיניהן‪ ,‬ולבסוף את‬
‫ההידרדרות אל עבר שבר מוחלט והתפרקותה של‬
‫ברית‪-‬המועצות – תהליך שבו הנושא הלאומי‬
‫מילא תפקיד נכבד למדי‪.‬‬
‫הקורס מורכב ממקראה הכוללת מאמרים בעברית‬
‫ובאנגלית‪ ,‬וממדריך למידה‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫מבוא‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫האידיאולוגיה המרקסיסטית‪-‬‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫לניניסטית והשאלה הלאומית‬
‫המבנה הפדרלי של ברית‪-‬המועצות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫מדיניות הלאומים של השלטון הסובייטי‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫הלכה למעשה‬
‫פניה הכלכליים‪ ,‬הדמוגרפיים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫הנסיגה מן המדינה ותהליכי התפוררות של‬
‫והאקולוגיים של הבעיה הלאומית‬
‫התהוותן והתפתחותן של קבוצות‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫אופוזיציה בקרב הלאומים‬
‫השאלה הלאומית ומדיניות החוץ של‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫ברית‪-‬המועצות‬
‫תרומת הבעיה הלאומית להתפוררותה‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫של ברית‪-‬המועצות‬
‫השאלה הלאומית בחבר המדינות לאחר‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫התפרקותה של ברית‪-‬המועצות‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬ ‫**‬
‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫א‪.2006‬‬
‫מדעי החברה‬
‫‪ 10329‬משטר ופוליטיקה באפריקה‬
‫השחורה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס צמיחת המדינות‬
‫החדשות באפריקה‪ ,‬אחד מבין הקורסים‬
‫דמוקרטיות ודיקטטורות – רעיונות הקשרים‬
‫משטרים‪ **,‬בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה‬
‫של הפוליטיקה‪ ,‬ממשל ופוליטיקה במדינת‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נעמי חזן‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫נויברגר‬
‫קורס זה מכוון עדשה ממוקדת למדינות‬
‫האפריקניות בחמישים שנות עצמאותן‪ .‬הקורס דן‬
‫בתהליכי התגבשותן הפוליטית‪ ,‬בוחן את יחסיהן‬
‫המורכבים עם החברות המגוונות בתוכן‪ ,‬ומציג‬
‫את האתגרים הקשים שבפניהם הן ניצבות ואת‬
‫דרכי התמודדותן עימם‪ .‬למשל‪ ,‬כיצד מתמודדות‬
‫המדינות האפריקניות עם המורשת הקולוניאלית‬
‫המעיקה? מדוע ממלא הצבא תפקיד מרכזי בחיים‬
‫הפוליטיים באפריקה? איך אפשר להסביר שני‬
‫תהליכים מנוגדים המתרחשים ביבשת מאז‬
‫העשור האחרון של המאה ה‪ ,20-‬דמוקרטיזציה‬
‫של משטרים אפריקניים מזה והתפוררותן של‬
‫מדינות מזה?‬
‫חומר הלימוד כולל מקראת מאמרים‪ .‬רוב מאמרי‬
‫באירופה ובצפון‪-‬אמריקה‪ .‬בהמשך ננסה להשליך‬
‫החובה תורגמו לעברית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הדרך ממדינה קולוניאלית למדינה עצמאית‬
‫משטרים סמכותניים ומדינה "רכה"‬
‫יחסי חברה ומדינה באפריקה‬
‫משטרים וחילופי שלטון‬
‫דמוקרטיה באפריקה – שורשי הכישלון‪,‬‬
‫זרעי התקווה‬
‫כלכלה ופוליטיקה בצל הגלובליזציה‬
‫מדינות‬
‫ופוליטיקה – היבטים כלליים; על מקראה בנושא‬
‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה במזרח התיכון ובישראל;‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬
‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫א‪.2006‬‬
‫‪122‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10342‬דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס ממשל ופוליטיקה‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬ואחד מבין הקורסים‬
‫דמוקרטיות ודיקטטורות‪ :‬רעיונות הקשרים‬
‫משטרים‪ **,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים מגמות בחברה הישראלית‪,‬‬
‫המזרח התיכון בימינו‪ ,‬משטרים דמוקרטיים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫נויברגר‪ ,‬ד"ר משה ברנט‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גבריאל בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' אליעזר דון‬
‫יחיא‪ ,‬פרופ' ראובן חזן‬
‫הקורס עוסק בחשיבות הדת בחברה‪ ,‬במדינה‬
‫ובפוליטיקה בת‪-‬זמננו‪ .‬דתות ממלאות תפקיד‬
‫חשוב בעיצובם של משטרים ודפוסים פוליטיים‪,‬‬
‫בתרבות פוליטית ובהתנהגות פוליטית‪ .‬ממסדים‬
‫דתיים וקהילות דתיות נמצאים לעתים תכופות‬
‫במאבקים כנגד מתנגדיהם בזירה הפוליטית‪,‬‬
‫משום שדתות מראות פעמים רבות סמלי הזדהות‬
‫המסוגלים לגייס צבור נרחב למטרות פוליטיות‪.‬‬
‫בין היתר עוסק הקורס בהיבטים כלליים של‬
‫סוגיות הדת‪ ,‬המדינה והפוליטיקה‪ ,‬ובחלק זה‬
‫הדגש יהיה בעיקר על המדינות הדמוקרטיות‬
‫את התובנות הכלליות לכדי הבנת הסוגיה במזרח‬
‫התיכון המוסלמי ובמדינת ישראל‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הצגת הנושא ומבט היסטורי‪/‬תאורטי‬
‫דתיות‪ ,‬חילוניות‪ ,‬פונדמנטליזם‬
‫דת ודמוקרטיה‬
‫דת אזרחית ודת פוליטית‬
‫דת ולאומיות‬
‫דת‪ ,‬סכסוכים ומהפכות‬
‫דת‪ ,‬מדינה וכנסייה‬
‫מפלגות‪ ,‬תנועות וארגונים דתיים‬
‫הצבעה דתית‬
‫דת ומדיניות ציבורית‬
‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה במזרח התיכון‬
‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה בישראל‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על מקראה בנושא דת‪ ,‬מדינה‬
‫ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫**‬ ‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬ ‫**‬
‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫א‪.2006‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10375‬מדע המדינה לגווניו‪:‬‬ ‫‪ 10929‬הכלכלה המדינית – עיון‬ ‫‪ 10330‬אפריקה בסבך היחסים הבין‪-‬‬
‫אסכולות וגישות בחקר‬ ‫במקרה הישראלי*‬ ‫לאומיים‪ :‬עבר והווה*‬
‫הפוליטיקה*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫נושאים‪ :‬יחסים בין‪-‬לאומיים; מדע המדינה‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס ממשל ופוליטיקה‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים צמיחת‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים דמוקרטיות‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫המדינות החדשות באפריקה‪ ,‬מושגי יסוד‬
‫הקשרים‪,‬‬ ‫רעיונות‪,‬‬ ‫–‬ ‫ודיקטטורות‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ביחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫משטרים‪ **,‬מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬דמוקרטיות ודיקטטורות –‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫לאומיים‪ ,‬ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל‪,‬‬ ‫רעיונות‪ ,‬הקשרים‪ ,‬משטרים‪ ,‬מבוא לחשיבה‬ ‫בספרייה‪.‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫חברתית‪.‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אלה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ברוך זיסר‪ ,‬ד"ר עמוס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עופר אריאן )כתיבה(;‬ ‫קרן; חדוה ארליך )תרגום ועריכה(‬
‫כרמל‪ ,‬ד"ר גילה קורץ; חדוה ארליך )תרגום(‪,‬‬ ‫רוני אמיר )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נעמי חזן‪ ,‬פרופ' מרדכי תמרקין‪,‬‬
‫אילנה דן )עריכה(‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‬ ‫ד"ר גליה צבר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' אלעזר וינריב‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' דוד ריצ'י‪ ,‬ד"ר שמואל‬ ‫ד"ר אילנה קופמן‬ ‫מעמדה של אפריקה ביחסים הבין‪-‬לאומיים עבר‬
‫צבאג‬ ‫טלטלה עזה במאה ה‪ 20-‬ממצב של מעורבות יתר‬
‫להזנחה‪ .‬במחצית הראשונה של המאה היתה‬
‫מטרת הקורס להציג בצורה ביקורתית את מגוון‬ ‫בסיסה של הכלכלה הפוליטית הוא בניסיון לתת‬ ‫אפריקה נתונה תחת כיבוש קולוניאלי מלא‪.‬‬
‫הגישות במדע המדינה‪ .‬כמו כן מיועד הקורס‬ ‫מענה על שאלות המפתח הבאות‪ :‬מהו תפקידה‬ ‫בעקבות תהליך הדה‪-‬קולוניזציה‪ ,‬חלו שינויים‬
‫להבהיר לסטודנטים ששאלת הגישה המחקרית‬ ‫של הממשלה בכלכלה? מה צריך להיות תפקידה‬ ‫באופי ובעוצמת המעורבות החיצונית באפריקה‪,‬‬
‫איננה עניין ביצועי גרידא‪ ,‬אלא קשורה עמוקות‬ ‫ועד כמה תפקודה מועיל לכלכלה הלאומית?‬ ‫ומעמדה הבין‪-‬לאומי דעך‪ .‬הקורס בוחן את‬
‫בהחלטות עקרוניות לגבי מהותה של ההתנהגות‬ ‫התמורות האלה מאז הקולוניאליזם ועד ימינו‪.‬‬
‫האנושית והבנת אופיו של המדע המודרני‪.‬‬ ‫הקורס מציג תובנות כלכליות ופוליטיות במשולב‪,‬‬
‫באופן שמאפשר עיון מקיף בשאלות היסוד הללו‪,‬‬ ‫בין הנושאים הנדונים‪ :‬יחסי אפריקה ומעצמות‬
‫הקורס מורכב מסדרת מאמרים המציגים את‬
‫שהן רבות פנים ומשמעויות‪ .‬לימוד הכלכלה‬ ‫העל )ארצות‪-‬הברית וברית‪-‬המועצות( בתקופת‬
‫הגישות השונות‪ ,‬ממאמרי ביקורת על גישות‬
‫הפוליטית חוצה את גבולות המחקר הכלכלי‬ ‫המלחמה הקרה; יחסי אפריקה ו"מדינות האם"‬
‫ספציפיות וממאמרי סיכום‪.‬‬
‫והמחקר הפוליטי‪ .‬מטרותיו של הקורס יהיו אפוא‬ ‫הקולוניאליות לשעבר )בריטניה‪ ,‬צרפת(; היחסים‬
‫לערוך היכרות מעמיקה עם הסוגיות המרכזיות‬ ‫הדו‪-‬צדדיים עם סין‪ ,‬קובה‪ ,‬יפן‪ ,‬האיחוד האירופי‪,‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הנוגעות לחקר הכלכלה הפוליטית בחברות‬ ‫והמזרח התיכון; אפריקה‪ ,‬סוף המלחמה הקרה‬
‫מאפייני הגישה הביהביורלית והביקורות‬
‫דמוקרטיות‪ ,‬ולהציג את בעיותיה החברתיות‪,‬‬ ‫והסדר העולמי החדש; אפריקה והכלכלה הבין‪-‬‬
‫שנמתחו עליה‬
‫הכלכליות והפוליטיות של מדינת ישראל‬ ‫לאומית; היחסים בין מדינות אפריקה; הסיבות‬
‫פוליטיקה כמערכת של תשומות ותפוקות‬
‫באמצעות הכלכלה הפוליטית‪.‬‬ ‫למלחמות בין מדינות ובתוך מדינות; מעורבות‬
‫הגישה המערכתית‬
‫בין‪-‬לאומית במלחמות אזרחים; פתרון סכסוכים‬
‫הגישה הפונקציונלית‬
‫על‪-‬ידי כוחות אזוריים ועל‪-‬ידי האיחוד האפריקני‬
‫הגישה הקיברנטית‪-‬תקשורתית‬
‫)וקודמו – הארגון לאחדות אפריקה(; אפריקה‬
‫פוליטיקה כהתנהגות "רציונלית"‬
‫והאו"ם; "הפרטת" הדיפלומטיה‪.‬‬
‫תורת המשחקים‬
‫הפוליטיקה כשוק כלכלי‬
‫חומר הלימוד‬
‫הגישה הפסיכולוגית לגווניה‬
‫הקורס מבוסס על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫הביקורת המרקסיסטית‬
‫הביקורת של ליאו שטראוס‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬

‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬ ‫**‬
‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫א‪.2006‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫‪ 10925‬הקולוניאליזם האירופי‪ :‬רעיון‪,‬‬
‫יישום והתנגדות‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד משני הקורסים צמיחת‬
‫המדינות החדשות באפריקה‪ ,‬מושגי יסוד‬
‫ביחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות ג'יניאו )כתיבה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בני נויברגר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נעמי חזן‪ ,‬פרופ' בני נויברגר‪,‬‬
‫ד"ר גליה צבר‪ ,‬ד"ר אלה קרן‪ ,‬ד"ר דניס שרביט‬
‫הקולוניאליזם והאימפריאליזם הן תופעות‬
‫מרכזיות בהיסטוריה העולמית‪ ,‬שבמידה רבה‬
‫מעצבות את עולמנו גם כיום‪ .‬שני המושגים‬
‫קשורים לשני גלים של התפשטות אירופית‪ .‬הגל‬
‫הראשון‪ ,‬עיקרו במסעות הגילויים הראשונים‬
‫ביבשת אמריקה החל משלהי המאה ה‪15-‬‬
‫ובאיתור דרכי מסחר למזרח הרחוק‪ .‬הגל השני‪,‬‬
‫העומד בבסיס הקורס‪ ,‬קשור למרוץ הכיבושים‬
‫האירופיים שפרץ באסיה ובאפריקה לקראת סוף‬
‫המאה ה‪ ,19-‬ושבו היו מעורבות מדינות רבות‪:‬‬
‫בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪,‬‬
‫גרמניה ואיטליה‪.‬‬
‫הקורס פותח צוהר להתפתחות המושג 'זכויות‬
‫מטרת קורס היא לבחון את הקולוניאליזם‬
‫כתופעה היסטורית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪,‬‬
‫תוך התמקדות בתקופה של סוף המאה ה‪19-‬‬
‫והמחצית הראשונה של המאה ה‪ 20-‬ובהשתלטות‬
‫האירופית )בעיקר של בריטניה וצרפת( על חלקים‬
‫נרחבים מאסיה וכמעט על כל אפריקה‪ .‬למרות‬
‫התמקדות זו‪ ,‬הקורס עוסק בקולוניאליזם‬
‫כתופעה היסטורית רחבה ומתייחס גם לפעילות‬
‫של מעצמות קולוניאליות נוספות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫שער ראשון‬
‫הגדרת המושגים‪ :‬קולוניאליזם‪,‬‬
‫אימפריאליזם‪ ,‬מושבה‬
‫התפתחות הגזענות המדעית באירופה של‬
‫המאה ה‪19-‬‬
‫הגורמים להתפשטות הקולוניאלית של‬
‫מדינות אירופה באסיה ובאפריקה‬
‫התעמולה הקולוניאלית באירופה‪:‬‬
‫הקולוניאליזם בתערוכות‪ ,‬בקולנוע ובפרסומת‬
‫שער שני‬
‫הקשר בין ידע וכוח‬
‫ניצול המשאבים הכלכליים והאנושיים של‬
‫המושבות‬
‫"השליחות התרבותית" של הקולוניאליזם‬
‫האירופי‬
‫תלותו של הקולוניאליזם באנשי ביניים‬
‫ההשפעות התרבותיות של המושבות על‬
‫המעצמות הקולוניאליות‬
‫שער שלישי‬
‫אנטי‪-‬קולוניאליזם במושבות ובאירופה‬
‫הקולוניאליזם לאחר תום התקופה‬
‫הקולוניאלית‬
‫המורשת של הקולוניאליזם באירופה‬
‫ובמושבות לשעבר‬
‫מדעי החברה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10535‬זכויות האדם ביחסים הבין‪-‬‬ ‫‪ 10392‬תנועות חברתיות ומחאה‬
‫לאומיים*‬ ‫פוליטית בישראל*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד משני הקורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים תנועות חברתיות‬
‫הבאים‪ :‬מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬לאומיים או‬ ‫ומחאה פוליטית וכן אחד מבין הקורסים‬
‫מבוא למחשבה מדינית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫דמוקרטיות ודיקטטורות – רעיונות הקשרים‬
‫משטרים‪ **,‬בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫של הפוליטיקה‪ ,‬ועמידה בדרישות האנגלית‬
‫בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ציון אברוני )ריכוז הפיתוח‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר הרמן ‪ ,‬יובל לבל‬
‫וכתיבה(‪ ,‬גדי היימן; אורנה ברקאי )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' נעמי חזן‪,‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אלן דאוטי‬ ‫פרופ' יעל ישי‪ ,‬פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬ ‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' אהוד שפרינצק‬
‫פרופ' אהרון קירשנבאום‪ ,‬ד"ר מנחם הופנונג‪,‬‬ ‫בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל‬
‫ד"ר ששון סופר‪ ,‬ד"ר אדי קאופמן‪ ,‬ד"ר יובל שני‪,‬‬ ‫היתה הפוליטיקה בארץ בעלת אופי מפלגתי‬
‫ד"ר דניס שרביט‬ ‫וממסדי מובהק‪ .‬אופי זה התאים מאוד לשלב‬
‫התבססות מערכות הממשל השונות‪ ,‬במיוחד נוכח‬
‫אף שההיסטוריה האנושית רצופה פגיעות‬ ‫תחושת האיום החיצוני החריף ששררה באותן‬
‫בקיומם הפיזי‪ ,‬בחירותם ובאושרם של בני אנוש‪,‬‬ ‫שנים ושעודדה קונפורמיזם פוליטי‪ .‬יש לציין כי‬
‫קשה לדמיין היום את השיח הפוליטי הבין‪-‬לאומי‬ ‫מאפיין זה של הפוליטיקה הישראלית תאם גם‬
‫ללא המושג 'זכויות אדם'‪ .‬בשלהי המאה ה‪20-‬‬ ‫את התפיסה שרווחה אז בעולם‪ ,‬על כך שהציבור‬
‫הרחב אדיש ובור פוליטית‪ ,‬ולכן מן הראוי‬
‫החל להתגבש משטר בין‪-‬לאומי של זכויות אדם‪,‬‬ ‫שמעורבותו הפוליטית תצומצם‪.‬‬
‫הכולל נורמות‪ ,‬חוקים ומוסדות פיקוח ואכיפה‪,‬‬
‫שחותר להרחיב את תחולת הזכויות ולהבטיח את‬ ‫ואולם‪ ,‬בעשורים האחרונים חל שינוי ניכר‪ ,‬תפיסתי‬
‫השמירה עליהן ברחבי העולם‪.‬‬ ‫ומעשי‪ ,‬בתחום זה‪ :‬המעורבות של הציבור הרחב‬
‫בתהליך הפוליטי גברה בבירור‪ .‬שינוי זה – שהיו לו‬
‫השלכות ניכרות על מידת החבות )‪(accountability‬‬
‫של הפוליטיקאים לבוחריהם ועל הנושאים העולים‬
‫אדם' ולהבנת חשיבותו הגוברת ביחסים הבין‪-‬‬ ‫על סדר היום הציבורי בישראל – עומד במוקד‬
‫לאומיים‪ .‬מהן 'זכויות אדם'‪ :‬רעיון פילוסופי?‬ ‫הקורס‪.‬‬
‫עיקרון משפטי? ממשות היסטורית? מהן‬
‫ה'זכויות' ומי הוא 'האדם' הראוי להן? מתי וכיצד‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראות הכוללות מבחר‬
‫הן צמחו‪ ,‬התפתחו ונכנסו למרכז השיח הפוליטי‬ ‫מאמרים‪ ,‬קטעי מחקר ופרקי ספרים )בעברית‬
‫הבין‪-‬לאומי? איך חברות‪ ,‬מדינות וארגונים בין‪-‬‬ ‫ובאנגלית( העוסקים בתנועות חברתיות ובגילויי‬
‫לאומיים מנסים לתת תוקף ל'זכויות אדם'? מהם‬ ‫מחאה פוליטית בישראל של מגזרים שונים‬
‫הקשרים בין זכויות אדם לבין תהליכי‬ ‫ובנושאים שונים‪ .‬למקראה נלווה מדריך למידה‪.‬‬
‫גלובליזציה‪ ,‬דמוקרטיזציה‪ ,‬שלום ויציבות בין‪-‬‬
‫המקראות מחולקות לתשעה שערים‪:‬‬
‫לאומיים?‬ ‫השער הראשון‪ ,‬שהוא הכללי ביותר‪ ,‬מציג את‬
‫הרקע הפוליטי והתרבותי להתפתחות הפעילות‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫החוץ‪-‬פרלמנטרית בישראל‪.‬‬
‫צמיחת רעיון זכויות האדם ושורשיו‬ ‫השער השני דן בגילויים שונים של מחאה‬
‫הרעיוניים והדתיים‪.‬‬ ‫כלכלית‪-‬חברתית ובגורמים להתפרצותה‪.‬‬
‫תפיסות תרבותיות שונות לזכויות אדם‬ ‫השער השלישי מוקדש להתארגנויות חוץ‪-‬‬
‫והקשיים בגיבוש הגדרה אוניברסלית‪.‬‬ ‫פרלמנטריות בימין הלאומי‪-‬דתי לגווניו‪.‬‬
‫התפתחות המשטר הבין‪-‬לאומי של זכויות‬ ‫השער הרביעי עוסק בגילויים של השתתפות‬
‫אדם‪ ,‬מההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות‬ ‫פוליטית בשמאל ובמחנה השלום‪.‬‬
‫השער החמישי עוסק בביטויי מחאה של המגזר‬
‫האדם של האו"ם משנת ‪ ,1948‬ועד הקמת‬ ‫החרדי‪.‬‬
‫בית הדין הפלילי הבין‪-‬לאומי בתחילת‬ ‫השער השישי דן בהשתתפות הפוליטית והחוץ‬
‫המאה ה‪.21-‬‬ ‫פרלמנטרית של הציבור הערבי בישראל‪.‬‬
‫זכויות הפרט וזכויותיהן של קבוצות‬ ‫השער השביעי מציג סוגים שונים של פעילות‬
‫ייחודיות כמו מיעוטים‪ ,‬פליטים‪ ,‬נשים‬ ‫חוץ‪-‬פרלמנטרית של נשים בישראל‪.‬‬
‫וילדים‪.‬‬ ‫השער השמיני עוסק בהשתתפות הציבור‬
‫ארגוני זכויות אדם בין‪-‬לאומיים‪ ,‬פעילותם‬ ‫בפעילות בנושאי אקולוגיה וגרעין‪.‬‬
‫ויעילותם‪.‬‬
‫זכויות אדם במדיניות החוץ של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬של כמה מדינות אירופיות ושל‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫האיחוד האירופי‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫זכויות אדם בישראל ובמדיניות החוץ שלה‪.‬‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫הפעילות הבין‪-‬לאומית למען זכויות אדם‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫בתחילת המאה ה‪ – 21-‬כישלונות והצלחות‪.‬‬ ‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דמוקרטיות ודיקטטורות במאה‬ ‫**‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫ה‪ ,(10223) 20-‬למי שלמד אותו לפני סמסטר‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫א‪.2006‬‬
‫‪124‬‬

‫מדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫תואר ראשון‬
‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬
‫אירופה ערש הלאומיות )‪) (10403‬ר( – משובץ‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬
‫מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת‬
‫החדשה )‪) (10109‬ר( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.34‬‬
‫נוער‪ ,‬חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון )‪(10510‬‬
‫)מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬
‫מיתוסים בתרבות הישראלית )‪) (10487‬ר( –‬
‫משובץ בספרות‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬
‫הקולנוע כהיסטוריה‪ :‬לדמיין ולביים את המאה‬
‫העשרים )‪) (10655‬ר( – משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬
‫מזרח ומערב בקולנוע הישראלי )‪) (10534‬מ( –‬
‫משובץ בקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬פ( – משובץ‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬
‫זכות במדע המדינה וביחסים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫תקשורת ודעת קהל )‪) (10716‬ר( – משובץ‬
‫מדעי החברה‬
‫במדע המדינה וביחסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫‪ 10903‬אזרחות‪ :‬תאוריה ופוליטיקה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫סוגיות בחקר הלאומיות )‪) (10374‬מ( – משובץ‬ ‫נושא‪ :‬מדע המדינה‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬
‫חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫פדרלית‪ :‬רציפות ושינוי בממשל ארצות‪-‬הברית‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד משני הקורסים ממשל‬
‫)‪) (10336‬מ( – משובץ בהיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫ופוליטיקה במדינת ישראל‪ ,‬בין מדינה‬
‫לחברה‪ :‬סוציולוגיה של הפוליטיקה‪ ,‬וכן‬
‫ביטחון סוציאלי )‪) (10558‬מ( – משובץ בניהול‪,‬‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫עמ' ‪.93‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים משטרים דמוקרטיים‪ ,‬דיקטטורות‬
‫מבוא לחשיבה חברתית )‪) (10161‬פ( – משובץ‬ ‫במאה העשרים‪ ,‬מבוא למחשבה מדינית‪.‬‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גל לוי )כתיבה(; אורנה כהן‪-‬‬
‫בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה של הפוליטיקה‬ ‫שרוץ )עריכת מדריך הלמידה(‬
‫)‪) (10691‬ר( – משובץ בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יואב פלד‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רות גביזון‪ ,‬פרופ' חיים גנז‪,‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר )‪) (10680‬ר( – משובץ‬ ‫פרופ' ברוך זיסר‪ ,‬פרופ' יעל ישי‪ ,‬ד"ר בקי קוק‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית‬ ‫קשה להפריז בחשיבותה של האזרחות כמוסד‬
‫בארצות‪-‬הברית )‪) (10347‬מ( – משובץ‬ ‫פוליטי‪-‬חברתי מודרני המגדיר את יחסי הגומלין‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬ ‫בין הפרט לבין המדינה והחברה‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות היתה האזרחות מושאו של דיון‬
‫זהויות יהודיות בעידן רב‪-‬מודרני )‪) (10569‬מ( –‬ ‫תאורטי עשיר‪ .‬דיון זה רואה באזרחות כלי חשוב‬
‫משובץ בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬ ‫להבנת מכלול יחסי העוצמה החברתיים‪ ,‬ובכך‬
‫הוא מרחיב את הבנתו של מוסד האזרחות אל‬
‫מעבר למשמעויותיו החוקיות‪.‬‬
‫בתקשורת‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫בחלקו הראשון של הקורס נתוודע למושג‬
‫האזרחות כמושג היסטורי‪-‬פוליטי‪ .‬נעמוד במיוחד‬
‫על משמעותה ותפקידה של האזרחות בהקשר‬
‫הליברלי‪-‬דמוקרטי‪ ,‬ועל הזרמים הביקורתיים‬
‫שהוא הצמיח‪ .‬חלק זה של הקורס מבוסס על ספר‬
‫הקורס המאגד בתוכו מאמרים קלאסיים‬
‫ועכשוויים העוסקים בסוגיות אלה‪.‬‬
‫חלקו השני של הקורס עומד על הדיון העכשווי‬
‫בפוליטיקה של האזרחות בישראל מנקודות מבט‬
‫שונות‪ ,‬וזאת במטרה לפתח מודעות וחשיבה‬
‫ביקורתית בנוגע ליחסי הגומלין החברתיים‬
‫בישראל‪ ,‬תוך היכרות עם מורכבותו של הדיון‬
‫בנושא זה ובפוליטיקה של האזרחות בכלל‪ .‬חומר‬
‫הלימוד בחלק זה מבוסס על מקראת מאמרים‪,‬‬
‫ממיטב הכתיבה על האזרחות בישראל‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪125‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10139‬סוגיות בחינוך מיוחד‬ ‫‪ 10106‬תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות‬ ‫‪ 10125‬פסיכולוגיה בחינוך‬
‫לימודים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫לא נדרש ידע קודם‪ .‬מומלץ לא ללמוד קורס זה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫כקורס ראשון באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דורית אולניק‪-‬שמש )מרכזת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסף גוטמן‪ ,‬פרופ' דוד חן‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבנר זיו‪ ,‬ד"ר רחל קדרון‪,‬‬
‫הפיתוח(; פרופ' שמעון זקס‪ ,‬פרופ' שמואל שולמן‪,‬‬ ‫פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬ד"ר נתן אורפז‪,‬‬ ‫ד"ר דבורה בן‪-‬שיר‪ ,‬יורם שדה )תרגום(‬
‫פרופ' שונית רייטר‪ ,‬ד"ר חנן רונן‪ ,‬ד"ר ורדה‬ ‫ד"ר רות זוזובסקי‪ ,‬ד"ר אוסקר לוי‪ ,‬ד"ר אלי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' תמר‬
‫שרוני‪ ,‬ד"ר אמציה וייזל‪ ,‬ד"ר איה מסר‪-‬אמיר‪,‬‬ ‫מנברג‪ ,‬דוד אשכנזי‪ ,‬יפה בר‪-‬טל‪ ,‬אהוד גביזון‪,‬‬ ‫לוין‪ ,‬פרופ' מלכה מרגלית‪ ,‬ד"ר אבי קפלן‪,‬‬
‫ד"ר גלעדה אבישר‪ ,‬ד"ר שרה זנדברג‪ ,‬מרים לוין‪,‬‬ ‫איתן דנציג‪ ,‬יואב סגל‬ ‫פרופ' שלמה שולמן‬
‫נורית וייסקופף‪ ,‬חנה קדמון‪ ,‬רחל זקס‪ ,‬כרמלה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬פרופ' משה‬
‫ארנן‪ ,‬אופירה גיל )כתיבה(; חדוה ארליך‪ ,‬שולמית‬ ‫זילברשטיין‪ ,‬פרופ' אריה לוי‪ ,‬פרופ' איריס לוין‪,‬‬ ‫הקורס נועד להקנות ללומד ידע והבנה בתהליכים‬
‫שנער‪ ,‬עדה כהן )עריכה(‪ ,‬ליאורה גרינברג )עיצוב(‬ ‫פרופ' אריה פרלברג‪ ,‬פרופ' סידני שטראוס‪,‬‬ ‫הפסיכולוגיים הקשורים לחינוך וללמידה‪ .‬הקורס‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' שמעון זקס‬ ‫ד"ר שבח אדן‪ ,‬ד"ר יצחק רועה‪ ,‬ד"ר אבשלום‬ ‫מבוסס על ספרם של פרופ' אבנר זיו וד"ר נעמי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' יונה‬ ‫שוחט‪ ,‬שמעון שרוני‬ ‫זיו‪ ,‬פסיכולוגיה בחינוך ‪) 2001‬יחדיו‪;(2001 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬פרופ' ראובן כהן‪-‬רז‪ ,‬פרופ' מלכה מרגלית‪,‬‬ ‫מקראת מאמרים )האוניברסיטה הפתוחה(‬
‫פרופ' אריה סלומון‪ ,‬פרופ' שונית רייטר‪ ,‬פרופ'‬ ‫הקורס מיועד בעיקר לאוכלוסיית המשתמשים‬ ‫הכוללת ‪ 13‬מאמרים הנלווים לפרקי הספר;‬
‫עמירם רביב‪ ,‬פרופ' אריק רימרמן‪ ,‬ד"ר נויה‬ ‫בתכניות לימודים בתחומים השונים של החינוך –‬ ‫ומדריך למידה שמטרתו לקשר בין הרכיבים‬
‫ספקטור‪ ,‬ד"ר מאיר חובב‪ ,‬ד"ר ליליאנה‬ ‫מפקחים‪ ,‬מנהלי בתי ספר‪ ,‬מורים בכל הרמות‪,‬‬ ‫השונים בקורס‪ ,‬ולאפשר גם התנסות עצמית‬
‫טולצ'ינסקי‪ ,‬ד"ר שושנה שרני‪ ,‬רינה בירן‬ ‫גננות‪ ,‬פסיכולוגים חינוכיים ועוד‪ .‬כן מיועד‬ ‫ותרגול‪.‬‬
‫הקורס דן בסוגיות מרכזיות של החינוך המיוחד‪,‬‬ ‫הקורס לעוסקים בתכנון לימודים במסגרות‬
‫תוך התמקדות בליקויים אינטלקטואליים‪,‬‬ ‫נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬מסגרות מקצועיות של משרד‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫התנהגותיים‪ ,‬רגשיים וחושיים‪ .‬בקורס מוצגות‬ ‫העבודה‪ ,‬הדרכה צבאית‪ ,‬מרכזי נוער‪ ,‬מסגרות‬ ‫המבוא מציג את תחום הפסיכולוגיה‬ ‫מבוא‬
‫גישות שונות להבנת הליקויים‪ ,‬דרכי אבחון‪,‬‬ ‫מקצועיות של אחיות‪.‬‬ ‫בכלל ואת התחום המקצועי של‬
‫טיפול ושיקום ואף מניעה‪ .‬הקורס דן גם בנושאים‬ ‫הפסיכולוגיה החינוכית בפרט‪ ,‬ומתאר‬
‫הקורס נועד לפרוס את הרקע התאורטי המונח‬ ‫את הנושאים המרכזיים בתחום‪ ,‬שיטות‬
‫אחדים המשותפים לכל אוכלוסיות החינוך‬ ‫ביסוד התכנון של תכניות לימודים‪ ,‬לתאר את‬
‫המיוחד‪ :‬עקרונות עבודה מרכזיים‪ ,‬שירותי עזר‬ ‫איסוף הידע הנהוגות בו וקהל הצרכנים‬
‫התהליכים המורכבים המלווים את הפיתוח‪,‬‬ ‫שלו‪.‬‬
‫והתמודדות המשפחה עם גידולו וחינוכו של ילד‬ ‫ולבחון באמצעות דוגמאות את היישום‪ ,‬ההפעלה‬
‫חריג‪ .‬דגש מיוחד מושם על העיון והמעש בתחום‬ ‫גורמי הנעה‪ :‬הפרק עוסק בגורמים‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫וההערכה של תכניות לימודים חדשות‪.‬‬ ‫הפנימיים המשפיעים על הלמידה‪ ,‬כגון‬
‫זה במדינת ישראל‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מניע ההישג‪ ,‬הסקרנות‪ ,‬הדימוי העצמי‬
‫חומר הלימוד‬ ‫קביעת מטרות בתכניות לימודים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫וכד'‪ ,‬באופן שהם משפיעים על הלמידה‪,‬‬
‫מהות החינוך המיוחד‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מיון מטרות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫בגורמים להתפתחותם ובדרכים‬
‫יחידות ‪ 3-2‬פיגור שכלי‬ ‫תכנון ופיתוח תכניות לימודים‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫לשינויים‪.‬‬
‫ליקויי למידה‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬טכנולוגיה ותכניות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫גורמים הכרתיים‪ :‬הפרק דן בהשפעתם‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫עזובה ועבריינות‪-‬נוער‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫לימודים‬ ‫של גורמים קוגניטיביים על הלמידה‪.‬‬
‫הפרעות רגשיות אצל ילדים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫טלוויזיה לימודית‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫מוצגות בו תאוריות המציגות את‬
‫עיוורון ולקות ראייה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יחידות ‪ 7-6‬הבסיס הפסיכולוגי של תכניות‬ ‫התפתחות ההכרה‪ ,‬המשכל‪ ,‬הזיכרון‪,‬‬
‫ליקויי שמיעה‪ :‬חינוך תלמידים‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הלימודים‬ ‫היצירתיות ועוד‪ ,‬ונדונות בו שאלות יסוד‬
‫חירשים וכבדי שמיעה‬ ‫אסטרטגיות הוראה ותכניות‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הקשורות לגורמים אלה וליישומיהם‬
‫שירותי עזר בחינוך המיוחד‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫לימודים‬ ‫בתחום הפסיכולוגיה החינוכית‪.‬‬
‫יחידה ‪ 10‬משפחות לילדים חריגים‬ ‫הערכה‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫גורמים חברתיים‪ :‬הפרק מציג את מכלול‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 11‬דרכי עבודה בחינוך המיוחד‬ ‫יחידה ‪ 10‬הערכה של תכנית לימודים‬ ‫ההיבטים החברתיים של חיי הכיתה‪,‬‬
‫המתבצעת על‪-‬ידי הצרכן‬ ‫והשפעתם על הלמידה‪ .‬במסגרת זו‬
‫מוצגים נושאים כגון‪ :‬קבוצה ולכידות‪,‬‬
‫ליחידות הלימוד מצורף מדריך למידה המקשר‬ ‫נורמות וקונפורמיות‪ ,‬תחרות ושיתוף‬
‫בין החומר המובא ביחידות הלימוד לבין החומר‬ ‫פעולה‪.‬‬
‫המשלים והחדש המובא במקראות הנלוות‪ .‬כמו‬ ‫למידה‪ :‬בפרק זה מוצגות תאוריות‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫כן‪ ,‬יינתנו מעת לעת גם מאמרים חדשים לקריאה‬ ‫מרכזיות וותיקות בתחום‪ :‬התאוריות‬
‫ולעיון‪.‬‬ ‫הביהביוריסטיות ויישומיהן בהוראה‬
‫והתאוריות ההכרתיות‪-‬פנומנולוגיות‪ .‬כמו‬
‫ספרים נלווים‬ ‫כן מתוארים בפרק תהליכים מרכזיים‬
‫ש' גורי‪-‬רוזנבליט ות' זהר )עורכות(‪ ,‬תכנון‬ ‫שמייעלים את הלמידה בבית הספר כגון‪:‬‬
‫לימודים )האוניברסיטה הפתוחה‪ ;(1996 ,‬ד' חן‬ ‫למידת גילוי‪ ,‬העברה ועוד‪ ,‬ומולם גורמים‬
‫)עורך(‪ ,‬החינוך לקראת המאה ה‪) 21-‬רמות‪,‬‬ ‫המקשים על הלמידה‪ ,‬כגון ליקויי למידה‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.(1995 ,‬‬ ‫לסוגיהם‪.‬‬
‫בית הספר והמורה‪ :‬פרק זה מתמקד‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫במורה – תפקידיו‪ ,‬הגורמים לבחירתו‬
‫בהוראה‪ ,‬דרכי ההתמודדות שלו עם‬
‫בעיות משמעת ואלימות‪ ,‬ושיטות הוראה‬
‫שונות‪.‬‬

‫בעבר נקרא הקורס גם תורת ההוראה‪.‬‬ ‫*‬

‫‪126‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10123‬קריאה – תאוריה ומעשה‬ ‫‪ 10256‬הוראה יחידנית‬ ‫‪ 10711‬מחוננות וכישרונות מיוחדים*‬

‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד מבין הקורסים הוראה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס פסיכולוגיה בחינוך‪,‬‬
‫יחידנית‪ ,‬סוגיות בחינוך מיוחד‪.‬‬ ‫וכן אחד מבין הקורסים סוגיות בחינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה ווהל )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬ ‫קוגניטיבית‪.‬‬
‫ד"ר מירי הורביץ‪ ,‬ד"ר רחל יפעת‪ ,‬ד"ר חנה עזר‪,‬‬ ‫פרופ' דוד חן‪ ,‬ד"ר אריאלה בריקנר‪ ,‬ד"ר אווה‬
‫ציפי אלדן‪ ,‬רות ארדון‪ ,‬בלהה ארצי‪ ,‬ד"ר אוה‬ ‫גוטרמן‪ ,‬ד"ר תקווה זוהר‪ ,‬ד"ר ניבה ולנשטין‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבנר זיו‪ ,‬ד"ר איריס‬
‫גוטרמן‪ ,‬ניצה זילברשטיין‪ ,‬רחל לביא‪-‬דגן‪ ,‬רותי‬ ‫חווה אפלבאום‪ ,‬אסתר בן‪-‬זקן‪ ,‬דבורה גסר;‬ ‫מנור‪-‬בנימיני‪ ,‬ד"ר דורית אולניק‪-‬שמש;‬
‫רון‪ ,‬יעל רפאלי‪ ,‬חנה שלו )כתיבה(; ענת אראל‪-‬‬ ‫אהובה קרן )עריכה(‪ ,‬נאוה בן‪-‬עמי )עיצוב(‬ ‫רינה סקוטלסקי‪ ,‬נילי וייס )עריכה(‬
‫גפני‪ ,‬טובה צורף‪ ,‬ישראל רונן )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד חן )יועץ בכיר(‪ ,‬פרופ' דניאל‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' אמציה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' מרים‬ ‫בר‪-‬טל‪ ,‬פרופ' רחל הרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬פרופ' אריה‬ ‫וייזל‪ ,‬פרופ' מלכה מרגלית‪ ,‬פרופ' ברוך נבו‪,‬‬
‫גיליס‪ ,‬פרופ' ידין דודאי‪ ,‬פרופ' רפאל ניר‪ ,‬פרופ'‬ ‫ווהל‪ ,‬פרופ' שמעון זקס‪ ,‬פרופ' גבי סלומון‪,‬‬ ‫פרופ' שונית רייטר‪ ,‬ד"ר טלי היימן‬
‫לאה קוזמינסקי‪ ,‬פרופ' לוי רחמני‪ ,‬פרופ' גיסי‬ ‫ד"ר משה זילברשטיין‪ ,‬פרופ' דרורה כפיר‪,‬‬
‫שריג‪ ,‬ד"ר רחל יפעת‪ ,‬ד"ר צבי שראל‪ ,‬ד"ר נורית‬ ‫ד"ר יונה פלס‪ ,‬אסתר חכם‪ ,‬בטי פוליטי‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בנושא מחוננות‬
‫פלד‪ ,‬ד"ר אלי קוזמינסקי‪ ,‬ד"ר דוד שוורצר‪,‬‬ ‫אינטלקטואלית וכישרונות מיוחדים‪ .‬מוצגות בו‬
‫ד"ר מיכל שני‬ ‫הקורס נועד לגבש תפיסה חינוכית כוללת הדוגלת‬ ‫התאוריות והעבודות האמפיריות המרכזיות‬
‫באינדיבידואליזציה של תהליכי הוראה‪-‬למידה‪,‬‬ ‫בנושא‪ .‬במהלך הקורס יתוודע הסטודנט לצרכים‬
‫הקורס עוסק בשפה הכתובה – בקריאה ובכתיבה‪.‬‬ ‫להציג את היבטיה הפילוסופיים והפסיכולוגיים‪,‬‬ ‫המיוחדים ולבעיות הייחודיות המאפיינים ילדים‬
‫מוצגות בו תאוריות ומודלים המתארים תהליכים‬ ‫ולעמוד על דרכים שונות לפיתוח תכניות לימודים‬ ‫מחוננים בתחומים הקוגניטיביים‪ ,‬החברתיים‬
‫אורייניים מנקודות מבט שונות‪ ,‬וכן גישות‬ ‫להפעלה‪ ,‬למינהל חינוכי‪ ,‬לאבחון ולהערכה‪ .‬דגש‬ ‫והרגשיים‪ .‬כמו כן נבחנים בקורס גורמים פנימיים‬
‫ומודלים לפיתוח כשירויות השפה‪ .‬בקורס מוצגות‬ ‫מיוחד מושם על ניתוח הפילוסופיה החינוכית‬ ‫וחיצוניים מסוגים שונים‪ ,‬המשפיעים על מימוש‬
‫תאוריות התפתחותיות‪ ,‬דרכי הערכה של קשיים‬ ‫וההפעלה המעשית של פרויקט ההוראה היחידנית‬ ‫הפוטנציאל של הילדים‪ .‬הקורס מציג תכניות‬
‫ברכישת השפה הכתובה ודרכי הטיפול בהן‪.‬‬ ‫במסגרת המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.‬‬ ‫שונות לטיפוח מחוננים‪ ,‬על יתרונותיהן‬
‫בנוסף‪ ,‬מוצג ידע על אסטרטגיות קריאה‪-‬למידה‪,‬‬ ‫וחסרונותיהן‪ .‬בפרק האחרון בקורס מוצגת תת‪-‬‬
‫שבאמצעותו יוכלו הסטודנטים לשכלל את‬ ‫קבוצה של המחוננים – מחוננים לקויי למידה‪.‬‬
‫תהליכי הלמידה שלהם‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬השונות באוכלוסייה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ 2‬הוראה יחידנית – מרכיביה ומקורותיה‬ ‫מבנה הקורס‬
‫ההיסטוריים והחינוכיים‬ ‫לקורס שני חלקים‪:‬‬
‫קריאה יעילה – סקירה והתנסות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪ 3‬שיתוף פעולה והלומד האוטונומי‬ ‫חלק א‬
‫על קריאה ואוריינות‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫בהוראה היחידנית‬ ‫בחלק זה נלמדים ספרו של א' זיו‪ ,‬מחוננים )כתר‪,‬‬
‫הפיזיולוגיה של הקריאה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 4‬טכנולוגיה בחינוך – לקראת‬ ‫‪ ;(1990‬מקראה )‪ 19‬מאמרים מתורגמים( מחוננות‬
‫הפסיכולוגיה של הקריאה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫אינדיבידואליזציה של ההוראה‪-‬למידה‬ ‫וכישרונות מיוחדים‪ ,‬מקראה )האוניברסיטה‬
‫לשון‪ ,‬קורא‪ ,‬טקסט‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 5‬עקרונות קוריקולאריים כבסיס לתכנון‬ ‫הפתוחה‪ ;(1998 ,‬ומדריך למידה המשלב בין‬
‫ניצני אוריינות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫לימודים בהוראה היחידנית‬ ‫הספר למקראה‪.‬‬
‫אבני היסוד של הקריאה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יחידה ‪ 6‬אבחון והערכה בהוראה היחידנית‬ ‫כישרון‪ ,‬מחוננות ומצוינות‬ ‫פרק א‬
‫הבניית משמעות )א(‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יחידה ‪ 7‬מינהל בית ספר‪ ,‬מינהל כיתה‬ ‫אינטליגנציה – בסיסה של המחוננות‬ ‫פרק ב‬
‫הבניית משמעות )ב(‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫יחידה ‪ 8‬עיצוב סביבת הלימוד‬ ‫כישרונות מיוחדים ויצירתיות‬ ‫פרק ג‬
‫כתיבה והוראתה – גישה תהליכית‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫חומר הלימוד כולל אף מדריך למידה‪.‬‬ ‫מצוינות והגורמים שמשפיעים על‬ ‫פרק ד‬
‫קשיים בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובכתיב –‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫מימושה‬
‫דרכי הערכה וטיפול‬
‫ספרים נלווים‬ ‫טיפוח מצוינות‬ ‫פרק ה‬
‫הוראה מותאמת – מקראה )האוניברסיטה‬ ‫חלק ב‬
‫הפתוחה(; מינהל בית ספר ומינהל כיתה )מט"ח‪,‬‬ ‫בחלק זה נלמד הכרך מחוננים לקויי למידה‬
‫‪ ;(1982‬הוראה מותאמת – התפתחות ושינוי‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2005 ,‬הכולל מדריך‬
‫מפרויקט ניסויי להעמקה ומיסוד‪1996-1973 :‬‬ ‫למידה ומקראה )‪ 9‬מאמרים מתורגמים(‪.‬‬
‫)מט"ח‪.(1996 ,‬‬ ‫הגדרות‪ ,‬איתור ואבחנה מבדלת של‬ ‫פרק א‬
‫מחוננים לקויי למידה‬
‫מאפיינים של ילדים מחוננים לקויי‬ ‫פרק ב‬
‫למידה‬
‫השמה של תלמידים מחוננים לקויי‬ ‫פרק ג‬
‫למידה‬
‫אסטרטגיות הוראה‬ ‫פרק ד‬
‫הורים לילדים מחוננים לקויי למידה‬ ‫פרק ה‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫‪ 10318‬הכנסת שינויים למערכת‬
‫החינוך*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים תכנון‬
‫פיתוח ויישום תכניות לימודים‪ ,‬הוראה‬
‫יחידנית‪ ,‬אתגרים בניהול בית ספר‪ ,‬מבוא‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬פרקים בסוציולוגיה של החינוך‪,‬‬
‫התנהגות ארגונית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬
‫ד"ר אביקם גזית‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים גזיאל‪ ,‬פרופ' אברהם יוגב‪,‬‬
‫פרופ' דן ענבר‬
‫הקורס עוסק בניתוח התהליכים של הכנסת‬
‫חידושים והתמודדות עם שינויים במערכות חינוך‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬תוך שימת דגש על מערכת החינוך‬
‫בישראל‪ .‬יש בקורס משום עניין לקובעי מדיניות‬
‫חינוך‪ ,‬לאנשי מינהל ולמורים ברמות שונות של‬
‫מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית‪ .‬גם‬
‫קהלי יעד נוספים‪ ,‬דוגמת הורים‪ ,‬אנשי מינהל‬
‫וקובעי מדיניות במערכות מגוונות של למידה‬
‫והדרכה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי‪ ,‬עשויים‬
‫למצוא בו תחומי עניין רלוונטיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מתבסס על מאמרים משני ספרים ולקט‬
‫של מאמרים נבחרים בעברית ובאנגלית בהיקף‬
‫של כ‪ 500-‬עמודים‪ .‬הקורס מחולק לחמישה נושאי‬
‫משנה‪ ,‬שיפורטו להלן‪ .‬לחומר הקריאה מצורף‬
‫מדריך נלווה המציג בקווים כלליים את התחום‬
‫שבו עוסקים המאמרים בכל נושא ומנחה את‬
‫הלומדים לזהות ולהגדיר את הבעיות המרכזיות‬
‫הנדונות במאמרים ובפרקים השונים‪ .‬הקורס‬
‫כולל גם אתר קורס‪ ,‬שבו תתקיים פעילות‬
‫לימודים שוטפת‪ ,‬יתנהלו דיונים בסוגיות נבחרות‪,‬‬
‫יפורסמו חומרי עזר עדכניים‪ ,‬מטלות וקישורים‬
‫לאתרים רלוונטיים לנושאי הלימוד בקורס‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫גישות לחקר ארגונים ומערכות חינוך‬
‫גורמים וסיבות להכנסת שינויים למערכות‬
‫חינוך‬
‫הגורם האנושי בהכנסת שינויים במערכות‬
‫חינוך‬
‫הפעלת שינויים במערכות חינוך‬
‫הערכת שינויים במערכות חינוך‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10635‬אתגרים בניהול בית ספר‬ ‫‪ 10485‬פרקים בסוציולוגיה של‬
‫החינוך‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬סוציולוגיה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום‬ ‫ואנתרופולוגיה‬
‫תכניות לימודים‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬מגמות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אפרים בן‪-‬ברוך‪ ,‬פרופ' שרה‬
‫גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬יעל גרינשטיין‪-‬מירובסקי; אייל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רחל פסטרנק )כתיבה(; עדה‬
‫טלמון )עריכה(‬ ‫כהן )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים גזיאל‪ ,‬פרופ' דן ענבר‪ ,‬ד"ר‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אריה כהן‬
‫יוסף גולדשטיין‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יהודה אמיר‪ ,‬פרופ' אפרים בן‪-‬‬
‫ברוך‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫הקורס מנתח תאוריות מרכזיות בתחום מינהל‬ ‫יוגב‪ ,‬פרופ' תמר הורוביץ‪ ,‬פרופ' דן עמיר‪ ,‬פרופ'‬
‫החינוך‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על תפקידיו של‬ ‫זאב קליין‪ ,‬פרופ' ישראל ריץ'‪ ,‬פרופ' הלל שמיד‪,‬‬
‫מנהל בית הספר‪ ,‬מציג היבטים מקצועיים‬ ‫פרופ' מרים שמידע‪ ,‬ד"ר אביבה אביב‪,‬‬
‫ואתיים בעבודת המנהל ובוחן את העשייה‬ ‫ד"ר מרדכי בלטנר‪ ,‬ד"ר ברוך בליך‪ ,‬ד"ר רינה‬
‫הניהולית לאור תאוריות רלוונטיות‪.‬‬ ‫ברקול‪ ,‬ד"ר ירדנה הרפז‪ ,‬ד"ר אליעזר מרקוס‪,‬‬
‫ד"ר דבורה קלקין‪-‬פישמן‪ ,‬ד"ר מוטי שרצר‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס ניהול בית ספר – היבטים‬ ‫מטרות הקורס‬
‫עיוניים ומעשיים )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫רכישת ידע תאורטי ומחקרי עדכני על סוגיות‬
‫‪ ,(2002‬שהוא תרגום של‪:‬‬ ‫מרכזיות בסוציולוגיה ובחינוך;‬
‫‪T. J. Sergiovanni, The Principalship:‬‬ ‫למידת סוגיות חינוכיות מגוונות וניתוחן‬
‫‪A reflective practice perspective, 3rd ed.‬‬ ‫באמצעות כלים סוציולוגיים;‬
‫‪(Allyn & Bacon, 1995).‬‬ ‫פיתוח עמדה וחשיבה ביקורתית בכל סוגיה‬
‫מקראה בעריכת א' בן‪-‬ברוך וש' גורי‪-‬‬ ‫חינוכית נלמדת;‬
‫רוזנבליט‪ ,‬אתגרים בניהול בית‪-‬ספר‬ ‫פיתוח ההתעניינות והמעורבות באקטואליה‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪(2002 ,‬‬ ‫החינוכית בישראל‪.‬‬
‫מדריך למידה המלווה את הלימוד של הספר‬
‫ושל המקראה ומרחיב בנושאים רלוונטיים‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד כולל שבע יחידות לימוד שבהן‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫משולבים מאמרים רלוונטיים‪ ,‬ושני ספרים‪ :‬י'‬
‫שער ראשון תאוריות של ניהול בחינוך‬ ‫פרס ור' פסטרנק‪ ,‬קהילתיות בחינוך )איתאב‪,‬‬
‫מנהיגות חינוכית ברמת בית הספר‬ ‫שער שני‬ ‫‪ ;(1993‬ר' פסטרנק‪ ,‬המעגל הראשון – המשפחה‬
‫שער שלישי בית הספר כקהילה חינוכית‬ ‫כמחנכת‪ :‬חממה או מלכודת )איתאב‪.(2002 ,‬‬
‫שער רביעי טיפוח משאבי אנוש ותהליכי שינוי‬
‫בבית הספר‬ ‫סוציולוגיה של החינוך – מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫שער חמישי הממד המוסרי‪-‬האתי בניהול בית‬ ‫שוויון הזדמנויות ומצוינות בחינוך –‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הספר‬ ‫היבטים חברתיים וחינוכיים‬
‫אינטגרציה בחינוך – היבטים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫חברתיים וחינוכיים‬
‫קהילתיות בחינוך – היבטים חברתיים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫וחינוכיים‬
‫א‪.‬‬ ‫פלורליזם בחינוך – סיכויים וסיכונים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫המשפחה כמערכת מחנכת‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫בית הספר כארגון חברתי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫*‬
‫‪128‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10527‬ליקויי למידה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס סוגיות בחינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬אחד מבין הקורסים פסיכולוגיה‬
‫בחינוך‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה א‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪,‬‬
‫רגרסיה וניתוח שונות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר טלי היימן‪ ,‬ד"ר דורית‬
‫אולניק‪-‬שמש; דינה הורביץ )עריכה(‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' מלכה מרגלית‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה בנטין‪ ,‬פרופ' מרים גיליס‪,‬‬
‫פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬ד"ר ורדה שרוני‬
‫מי הם התלמידים עם לקויות הלמידה? מה הם‬
‫המאפיינים הייחודיים שלהם וכיצד הם‬
‫מתמודדים בתחומי חיים שונים? הקורס מציג‬
‫גישות שונות ומחקרים עדכניים הדנים‬
‫באוכלוסיית לקויי הלמידה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫רגשיים‬ ‫חברתיים‪,‬‬ ‫לימודיים‪,‬‬ ‫להיבטים‬
‫והתנהגותיים‪ .‬הקורס דן בסוגיית השילוב‬
‫במערכות חינוכיות בארץ ובעולם‪ ,‬וכן נבחנות‬
‫דרכי התמודדות המשפחה עם ילד ובוגר עם לקויי‬
‫למידה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להציג לפני הסטודנטים מגוון הגדרות‪,‬‬
‫תאוריות ומחקר עדכני בנושא לקויות‬
‫למידה;‬
‫לנתח את הבעיות הייחודיות של ילדים עם‬
‫לקויות למידה בתחומים לימודיים‪,‬‬
‫חברתיים‪ ,‬רגשיים והתנהגותיים;‬
‫לבחון את התמודדות המערכת המשפחתית‬
‫עם ילד עם לקויות למידה;‬
‫לדון בקשייהם הייחודיים של מבוגרים עם‬
‫לקויות למידה בתחומי חיים שונים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על קריאת מאמרים בעברית‬
‫ובאנגלית )בהיקף של כ‪ 600-‬עמודים( המחולקים‬
‫לשישה נושאי‪-‬משנה‪ .‬לחומר הקריאה מצורף‬
‫מדריך למידה הערוך על‪-‬פי נושאי הלימוד ומכוון‬
‫למאמרים שבמקראה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הגדרות ותיחום הלקות‬
‫קשיים לימודיים )קריאה‪ ,‬כתיבה‪,‬‬
‫מתמטיקה(‬
‫אפיונים חברתיים‪ ,‬רגשיים והתנהגותיים‬
‫שילוב תלמידים לקויי למידה במערכת‬
‫הבית‪-‬ספרית הרגילה‬
‫המערכת המשפחתית‬
‫מבוגרים לקויי למידה‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬
‫‪ 10363‬הוראה – מקצוע‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫אמנות?*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים תכנון‪,‬‬
‫פיתוח ויישום תכניות לימודים‪ ,‬הוראה‬
‫יחידנית‪ ,‬אתגרים בניהול בית ספר‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬ניהול משאבי‬
‫אנוש‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫מדעי החברה ב‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬
‫ד"ר ניבה ולנשטין‬
‫הקורס מנתח את מהותה של ההוראה מזוויות‬
‫שונות‪ ,‬אופני ההכשרה למבקשים לעסוק בה‬
‫ומודלים שונים להפעלתה‪ .‬הקורס משווה את‬
‫עיסוק ההוראה למקצועות אחרים‪ ,‬ובוחן את‬
‫ההיבטים המקצועיים‪ ,‬השולייתיים והאמנותיים‬
‫בעיסוק ההוראה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להציג לפני הסטודנטים מגוון של פילוסופיות‬
‫חינוכיות שעליהן מושתת עיסוק ההוראה;‬
‫לבחון מודלים שונים של הכשרת מורים‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ ,‬תוך שימת דגש על‬
‫התקופה המודרנית ומדינת ישראל;‬
‫לבחון את הקונטקסט החברתי‪-‬מוסדי של‬
‫ההוראה;‬
‫לדון בפוטנציאל ההתפתחות המקצועית של‬
‫המורה‪ ,‬תוך כדי עבודתו;‬
‫לנתח את מערכת יחסי הגומלין הקיימת בין‬
‫אנשי המחקר בחינוך למורים בשדה;‬
‫להציע מודלים חילופיים להכשרת מורים‬
‫ולהשתלמויות מורים בעתיד;‬
‫לעודד אינטרוספקציה בקרב העוסקים‬
‫בהוראה לבחינת פעולותיהם ומבנה עיסוקם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על קריאת מאמרים בעברית‬
‫ובאנגלית )בהיקף של כ‪ 600-‬עמודים(‪ ,‬ומחולק‬
‫לשישה נושאי‪-‬משנה שיפורטו להלן‪ .‬לחומר‬
‫הקריאה מצורפת חוברת נלווית המציגה לפני‬
‫הסטודנטים את התחום הכללי שבו עוסקים‬
‫המאמרים במקראה‪ ,‬מדריכה כיצד לזהות‬
‫ולהגדיר את הבעיות המרכזיות הנדונות‬
‫במאמרים‪ ,‬ומציגה תרגילים ומטלות‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הוראה מהי?‬ ‫א‪.‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫כוח העבודה בהוראה‬
‫ד‪.‬‬ ‫הכשרת מורים‬
‫קונטקסט חברתי‪-‬מוסדי של ההוראה‬
‫ה‪.‬‬ ‫יחסי חוקר‪-‬מורה בחינוך‬
‫ו‪.‬‬ ‫הוראה בראי העתיד‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ 10328‬פעילות גומלין בכיתה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שלושה מבין הקורסים מבוא‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה בחינוך‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫חברתית‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬תכנון פיתוח‬
‫ויישום תכניות לימודים‪ ,‬הוראה יחידנית‪,‬‬
‫אתגרים בניהול בית ספר‪ ,‬פרקים בסוציולוגיה‬
‫של החינוך‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬ד"ר דורית‬
‫אולניק‪-‬שמש; רינה סקוטלסקי )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מרדכי אריאלי‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬פרופ' רחל הרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬פרופ' ליה‬
‫קרמר‪-‬חיון‬
‫הקורס עוסק בניתוח פעילות הגומלין המתנהלת‬
‫בכיתה במהלך ההוראה‪-‬למידה‪ ,‬על כל המשתנים‬
‫המשפיעים עליה‪ ,‬אפיוניה ודינמיות התרחשותה‪,‬‬
‫תוך התמקדות בשני בעלי התפקידים הבאים‬
‫במגע – המורה והתלמיד – בסביבה חברתית‬
‫ופיסית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלמידה בקורס מבוססת על קריאת מאמרים‬
‫בעברית ובאנגלית‪ ,‬בהיקף של כ‪ 600-‬עמודים‪.‬‬
‫הקורס מחולק לשישה נושאי משנה המפורטים‬
‫להלן‪ .‬לחומר הקריאה מצורף מדריך למידה‪,‬‬
‫הערוך גם הוא על‪-‬פי ששת הנושאים‪ ,‬ומציג לפני‬
‫הסטודנטים את התחום הכללי שבו עוסקים‬
‫המאמרים‪ ,‬מסייע בידי הלומד לזהות ולהגדיר את‬
‫הבעיות המרכזיות הנדונות במאמרים‪ ,‬ומציג‬
‫תרגילים ומטלות‪ .‬לחומר הקורס מצורפים שני‬
‫דיסקים ובהם קטעים על מורים ברחבי העולם‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫גישות ושיטות מחקר לפעילות גומלין בכיתה‬ ‫א‪.‬‬
‫עולמו של המורה‬ ‫ב‪.‬‬
‫עולמו של התלמיד‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסביבה החברתית והארגונית בפעילות‬ ‫ד‪.‬‬
‫גומלין בכיתה‬
‫הסביבה הפיסית בפעילות גומלין בכיתה‬ ‫ה‪.‬‬
‫פעילות גומלין מורה‪-‬תלמיד‬ ‫ו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪ 10563‬הפרעת קשב‬
‫והיפראקטיביות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס סוגיות בחינוך מיוחד‬
‫ואחד מבין הקורסים פסיכולוגיה בחינוך‪,‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מבוא‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫שיטות מחקר במדעי החברה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר טלי היימן )כתיבה(‪ ,‬קרן‬
‫פרצל‪ ,‬חנה שלו; ענת גפני )עריכה(‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' מלכה מרגלית‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי וקיל‪ ,‬פרופ' שונית רייטר‪,‬‬
‫ד"ר לילך שלו‪-‬מבורך‬
‫הפרעת קשב והיפראקטיביות )‪Attention Deficit‬‬
‫‪ (Hyperactivity Disorder – ADHD‬היא אחת‬
‫ההפרעות הנפוצות בשנות הילדות‪ .‬הקורס בוחן‬
‫את התפתחותן של ההגדרות להפרעה ואת‬
‫הגישות השונות שבמסגרתן היא נחקרת‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות לתאוריות ולמחקרים עדכניים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הקורס מציג היבטים לימודיים‪ ,‬חברתיים‬
‫ורגשיים הנוגעים לאוכלוסייה זו ובוחן את‬
‫התמודדות המערכת המשפחתית‪ .‬נסקרות גם‬
‫גישות שונות לאבחון ההפרעה ולטיפול בה‪ ,‬ופרק‬
‫נפרד מוקדש למבוגרים עם הפרעת ‪.ADHD‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הגדרות להפרעה ומאפייניה‬
‫השפעות במעגלי החיים‪ :‬בלימודים‪ ,‬בחברה‪,‬‬
‫במשפחה‬
‫הפרעות נלוות‬
‫דרכי אבחון והערכה‬
‫דרכי טיפול‬
‫מבוגרים עם הפרעת ‪ADHD‬‬
‫חומר הלימוד בקורס כולל מקראת מאמרים‬
‫באנגלית ובעברית ומדריך למידה הערוך על‪-‬פי‬
‫נושאי הקורס ומלווה את קריאת המאמרים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10568‬מטפורה בחשיבה החינוכית*‬ ‫‪ 10528‬מנהיגות ויישומיה בחינוך*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם שניים מבין הקורסים מבוא‬
‫קוגניטיבית‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫לפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬התנהגות‬
‫פסיכולוגיה בחינוך‪ ,‬ואחד מבין הקורסים‬ ‫ארגונית‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬תכנון‪ ,‬פיתוח‬
‫הוראה יחידנית‪ ,‬אתגרים בניהול בית‪-‬ספר‪,‬‬ ‫ויישום תכניות לימודים‪ ,‬הוראה יחידנית‪,‬‬
‫הוראה – מקצוע‪ ,‬אומנות‪ ,‬אמנות?‪ ,‬פרקים‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך‪ ,‬פרקים בסוציולוגיה של‬
‫בסוציולוגיה של החינוך‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫החינוך‪ ,‬אתגרים בניהול בית ספר‪ ,‬וכן עמידה‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫בספרייה‪.‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישעיהו שן‪ ,‬ד"ר ניבה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רונית בוגלר; בת‪-‬חן פירסט‬
‫ולנשטין; טובה צורף )עריכה(‬ ‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' זיוה בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דן ענבר‬
‫רוזנבליט‪ ,‬פרופ' רחל גיורא‪ ,‬פרופ' יעל זיו‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אפרים בן‪-‬ברוך‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬‬
‫פרופ' דוד פישלוב‪ ,‬פרופ' סידני שטראוס‬ ‫חיים‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬פרופ' חיים‬
‫גזיאל‪ ,‬פרופ' גבריאל סלומון‪ ,‬פרופ' אריה שירום‪,‬‬
‫הקורס מנתח תאוריות מרכזיות בתחום החשיבה‬ ‫פרופ' בעז שמיר‪ ,‬ד"ר זהר טל‬
‫המטפורית והאנלוגית‪ ,‬תוך שימת דגש על תחום‬ ‫הקורס מתבסס על שלושה מעגלים השזורים זה‬
‫החינוך‪ .‬נקודת המוצא היא שהמטפורה מהווה‬ ‫בזה‪ .‬המעגל הראשון מתאר את תופעת המנהיגות‬
‫מנגנון הכרחי לחשיבה‪ ,‬להבנה‪ ,‬לקומוניקציה‪,‬‬ ‫בכלל וכולל סקירה היסטורית על התפתחות‬
‫וללמידה‪ ,‬ושבאמצעותו רוכשים ידע חדש על‬ ‫תאוריות המנהיגות‪ .‬המעגל השני בודק את‬
‫בסיס אנלוגיה לידע קודם‪.‬‬ ‫ההשתמעויות של המנהיגות בחינוך‪ ,‬תוך הדגשת‬
‫המאפיינים הייחודיים של מסגרות החינוך‬
‫המשפיעים על עיצוב דפוסי המנהיגות בהן‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המעגל השלישי נוגע לפני המנהיגות בחינוך‬
‫חומר הלימוד מבוסס על קריאת מאמרים‬ ‫במאה ה‪.21-‬‬
‫בעברית ובאנגלית )בהיקף של ‪ 600‬עמודים(‪ ,‬ועל‬
‫מדריך למידה המציג את התחום הכללי שבו‬
‫מטרות הקורס‬
‫ללמוד על תופעת המנהיגות ולסקור את‬
‫עוסקים המאמרים ומסייע לזהות ולהגדיר את‬
‫התפתחותה ההיסטורית;‬
‫‪.1‬‬ ‫הבעיות המרכזיות הנדונות במאמרים‪ .‬המדריך‬
‫להבין את תופעת המנהיגות במסגרות החינוך‬
‫‪.2‬‬ ‫כולל גם מטלות שונות‪.‬‬ ‫השונות תוך היכרות עם מאפייני כל מסגרת;‬
‫לאבחן דפוסי מנהיגות וטיפוסי מנהיגים‬
‫‪.3‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫שונים‪ ,‬ולבדוק את יישומם במסגרות חינוך‬
‫‪.4‬‬ ‫שער א מבוא‪ :‬המטפורה בשפה ובחשיבה‬ ‫שונות;‬
‫‪.5‬‬ ‫שער ב מטפורות של למידה‬ ‫לאבחן ולנתח דילמות עתידיות הקשורות‬
‫‪.6‬‬ ‫שער ג תפיסות מטפוריות של המערכת הבית‪-‬‬ ‫לשינויים מבניים ותוכניים במסגרות הלימוד‬
‫ספרית‬ ‫הפורמליות;‬
‫שער ד המטפורה והאנלוגיה כמכניזם ללמידה‬ ‫להסיק ולהעריך את ההשתמעויות וההשלכות‬
‫ולרכישת ידע‬ ‫של השינויים העתידיים בבית הספר על‬
‫שער ה מטפורות בטיפול ובייעוץ חינוכי‬ ‫דפוסים וטיפוסים של מנהיגות חינוכית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על לקט של מאמרים‬
‫ופרקים נבחרים בעברית ובאנגלית‪ .‬לחומר‬
‫הקריאה מצורף מדריך למידה‪ ,‬ובנוסף יצפו‬
‫הסטודנטים בסרטים העוסקים בתפקודם של‬
‫מנהיגים ובהשלכות התנהגותם על המונהגים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫תופעת המנהיגות – הגדרות ומאפיינים;‬
‫התפתחות תאוריות המנהיגות; מנהיגות‬
‫ומינהל; מנהיגות כריזמטית‪ ,‬מעצבת‬
‫ומתגמלת‪.‬‬
‫השתמעויות המנהיגות בחינוך – רמת המוסד‬
‫החינוכי‪ :‬מנהיגות בניהול בית ספר; רמת‬
‫הכיתה‪ :‬המורה והתלמידים בתפקידי‬
‫מנהיגות‪.‬‬
‫פני המנהיגות בחינוך במאה ה‪ – 21-‬מאפייני‬
‫המוסד החינוכי במאה ה‪ ;21-‬מאפייני‬
‫הלמידה; מנהיגות חינוכית במוסד החינוכי‬
‫העתידי‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪130‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫חינוך‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫נקודות זכות בחינוך‬

‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬ ‫לגדול עם הטלוויזיה‪ :‬המסך הקטן בחייהם של‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫ילדים ובני נוער )‪) (10698‬ר( – משובץ בתקשורת‪,‬‬
‫‪.78‬‬ ‫עמ' ‪.110‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‬ ‫דמוקרטיה וחינוך – הממד הרעיוני )‪) (10653‬ר( –‬
‫)‪) (30112‬ר( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫משובץ במדע המדינה ויחסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬עמ'‬
‫‪.78‬‬ ‫‪.119‬‬

‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬ ‫משובץ‬ ‫–‬ ‫)מ(‬ ‫ליקויי קריאה )‪(10593‬‬
‫וסגנונותיו )‪) (10285‬ר( – משובץ במדעי החברה –‬ ‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬
‫כללי‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫ליקויי למידה בחשבון‪ :‬היבטים קוגניטיביים‪,‬‬
‫רגרסיה וניתוח שונות )‪) (10286‬ר( – משובץ‬ ‫נוירופסיכולוגיים וחינוכיים )‪) (10905‬מ( – משובץ‬
‫במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬

‫התנהגות ארגונית )‪) (10430‬ר( – משובץ בניהול‪,‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית )‪) (10935‬מ( –‬
‫עמ' ‪.88‬‬ ‫משובץ בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬

‫ניהול משאבי אנוש )‪) (10279‬ר( – משובץ בניהול‪,‬‬

‫עמ' ‪.89‬‬

‫מבוא לסוציולוגיה )‪) (10134‬פ( – משובץ‬

‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬

‫מגמות בחברה הישראלית )‪) (10495‬ר( – משובץ‬

‫בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה )‪) (10136‬פ( – משובץ‬

‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬

‫פסיכולוגיה קוגניטיבית )‪) (10264‬ר( – משובץ‬

‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬

‫עיונים בחינוך מתמטי )‪) (20428‬ר( – משובץ‬

‫במדעים‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬

‫זכות בחינוך‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10104‬פסיכולוגיה חברתית‬ ‫‪ 10136‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫‪ 91412‬השתתפות במחקרים‬
‫בפסיכולוגיה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' יוסף‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬רחל ראובינוף‬
‫שורצולד‪ ,‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' נירה‬ ‫)ריכוז הפיתוח(‪ ,‬פרופ' שמואל אליס‪ ,‬פרופ' רות‬
‫ליברמן‪ ,‬ד"ר רותי גונט‪ ,‬ד"ר אריאל להמן‪,‬‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' עמנואל ברמן‪ ,‬פרופ' מישל‬ ‫מטרות הקורס‬
‫פרופ' סוניה רוקס‪ ,‬ד"ר לילך שגיב‪ ,‬מיכל ניר‪,‬‬ ‫סלון‪ ,‬פרופ' יחיאל קלר‪ ,‬אמירה אופנהיימר‪ ,‬חדוה‬ ‫כל מחקר בפסיכולוגיה מתוכנן ומבוצע על‪-‬ידי‬
‫גלית שגיא‪ ,‬מירב מרום‪ ,‬נעמה שדמי‪ ,‬חנן רותם;‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬סיגל השילוני‪ ,‬עדי כהן‪-‬שרון‪ ,‬דליה‬ ‫חוקר ושותפים לו נחקרים שממלאים שאלונים‪,‬‬
‫ענת גפני )עריכה(‪ ,‬זאביק פרל )עיצוב(‬ ‫לחמן‪ ,‬ענת פלגי‪-‬הקר‪ ,‬רחל ראובינוף‪ ,‬רינה שול‬ ‫פותרים בעיות או שותפים לניסוי במעבדת מחקר‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אליס‪ ,‬פרופ' רות בייט‪-‬‬ ‫)כתיבה(; יהודית שרגל )עריכה(‪ ,‬זאב פרל )עיצוב(‬ ‫במסגרת הקורסים המתודולוגיים לומדים‬
‫מרום‪ ,‬פרופ' רחל בן‪-‬ארי‪ ,‬פרופ' רחל הרץ‪-‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דניאל אלגום‪ ,‬פרופ' שמואל אליס‪,‬‬ ‫הסטודנטים לפסיכולוגיה את הנדרש מחוקר‬
‫לזרוביץ‪ ,‬פרופ' יעקב טרופה‪ ,‬פרופ' יואל ינון‪,‬‬ ‫פרופ' רות בטלר‪ ,‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ'‬ ‫בתחום‪ :‬את עקרונות תכנון המחקר‪ ,‬איסוף‬
‫פרופ' נחמיה פרידלנד‪ ,‬פרופ' יחיאל קלר‪ ,‬פרופ'‬ ‫יעקב לומרנץ‪ ,‬פרופ' דוד לייזר‪ ,‬פרופ' מריו‬ ‫הנתונים‪ ,‬עיבודם והסקת המסקנות‪ .‬הקורס‬
‫רחל קרניול‪ ,‬פרופ' יעקב שול‪ ,‬ד"ר אהרון ביזמן‪,‬‬ ‫מיקולינסר‪ ,‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' ענת ניניו‪,‬‬ ‫הנוכחי נועד לאפשר לסטודנטים לחוות את‬
‫ד"ר רותי גונט‪ ,‬ד"ר אורית טיקוצ'ינסקי‬ ‫ד"ר אהרון ביזמן‪ ,‬ד"ר מיכאל הופמן‪ ,‬ד"ר מרדכי‬ ‫המחקר כמשתתף בו‪.‬‬
‫ניסן‪ ,‬פרופ' יהודה פריד‪ ,‬פרופ' חנן פרנק‪ ,‬פרופ'‬
‫יוסף צלגוב‪ ,‬פרופ' אשר קוריאט‪ ,‬פרופ' רות קמחי‪,‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם‬ ‫פרופ' אריה קרוגלנסקי‬ ‫הקורס אינו קורס רגיל‪ .‬במסגרתו על הסטודנטים‬
‫הפסיכולוגיה החברתית‪ ,‬כענף במדע הפסיכולוגיה‬ ‫הקורס מפגיש את הסטודנטים עם הפסיכולוגיה‬ ‫לקחת חלק פעיל כמשתתפים במחקר‪/‬ים‬
‫העוסק בהשפעת הסביבה החברתית על התנהגות‬ ‫המדעית על תכניה ושיטות המחקר שלה‪ .‬מפגש‬ ‫בפסיכולוגיה‪ .‬עמידה בקורס זה מחייבת‬
‫האדם‪.‬‬ ‫זה יאפשר לסטודנטים להכיר את תחומי הפעילות‬ ‫השתתפות בשלוש שעות של מחקר‪ .‬סיום חובת‬
‫והמחקר של הפסיכולוגיה היום‪ ,‬וישמש בסיס‬ ‫ההשתתפות במחקר הוא תנאי קבלה לקורסים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫לקורסים אחרים וספציפיים יותר באוניברסיטה‬ ‫אישיות‪ :‬תאוריה ומחקר )‪ (10269‬ופסיכולוגיה‬
‫מבוא – הגדרת התחום‪ ,‬סקירה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הפתוחה‪ .‬הקורס אינו מתמקד בפסיכולוגיה‬ ‫קוגניטיבית )‪ (10264‬ולקורסים מתקדמים‬
‫היסטורית‪ ,‬שיטות החקירה‬ ‫כעיסוק‪.‬‬ ‫בפסיכולוגיה‪ .‬מילוי חובה זו חל רק פעם אחת‬
‫קוגניציה חברתית – דרכי עיבוד מידע‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫ומהווה מילוי החובה עבור שני הקורסים גם יחד‪.‬‬
‫חברתי‪ ,‬ייחוס סיבתיות‪ ,‬קוגניציה‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הנעה‪ ,‬רגש והתנהגות‬ ‫יחידה ‪ 1‬מבוא‬ ‫תיאור המחקרים‬
‫העצמי החברתי – תוכן מושג העצמי‪,‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬פסיכולוגיה פיזיולוגית‬ ‫המחקרים בהם ישתתפו הסטודנטים יהיו בעיקר‬
‫מבנה מושג העצמי‪ ,‬הבדלים בין‪-‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬תפיסה‬ ‫משני סוגים‪:‬‬
‫אישיים בתכונות הנוגעות למושג‬ ‫יחידה ‪ 4‬למידה‬ ‫א‪ .‬מחקרי מעבדה המתבצעים ברובם במעבדת‬
‫העצמי‪ ,‬היבטים מוטיבציוניים של‬ ‫יחידה ‪ 5‬זכירה‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫שבקמפוס‬ ‫הפסיכולוגיה‬
‫העצמי‬ ‫יחידה ‪ 6‬חשיבה‬ ‫הפתוחה‪) .‬ברוב הניסויים הסטודנטים‬
‫עמדות – רכישת עמדות ומדידתן‪,‬‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬הנעה וריגוש‬ ‫מבצעים מטלות כתובות או מטלות מחשב‪(.‬‬
‫תהליכי שינוי עמדה ושכנוע‪ ,‬שכנוע‬ ‫יחידה ‪ 8‬פסיכולוגיה התפתחותית‬ ‫ב‪ .‬מחקרים המתבססים על שאלונים ו‪/‬או‬
‫יחידה ‪ 9‬פסיכולוגיה חברתית‬ ‫ראיונות‪.‬‬
‫לאחר מעשה‬
‫משיכה בין‪-‬אישית – התחברות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬תאוריות על האישיות‬ ‫עבודתם‬ ‫במסגרת‬ ‫נערכים‬ ‫המחקרים‬
‫חברתית‪ ,‬גורמי משיכה‪ ,‬משיכה‬ ‫יחידה ‪ 11‬מדידה והערכה‬ ‫המחקרית‪/‬מדעית של סגל המחלקה לחינוך‬
‫רומנטית‪ ,‬בדידות‬ ‫יחידה ‪ 12‬פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה‬ ‫ולפסיכולוגיה או במסגרת חלק מעבודותיהם‬
‫אורות וצללים בהתנהגות האנושית –‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫תוספות ועדכונים‪1999 ,‬‬ ‫נספח‬ ‫הסמינריוניות האמפיריות של סטודנטים‬
‫התנהגות עזרה – למי? על‪-‬ידי מי?‬ ‫לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫מתי?; תוקפנות – כלפי מי? על‪-‬ידי‬ ‫ככלל‪ ,‬כל המחקרים שנחקריהם הם בני אדם‬
‫מי? מתי?‬ ‫עוברים אישור של ועדת אתיקה כדי להבטיח‬
‫הקבוצה – הגדרה‪ ,‬מושגים בסיסיים‪,‬‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫שהם עומדים בעקרונות האתיקה של המחקר‬
‫השפעות פשוטות של קבוצה‬ ‫הפסיכולוגי‪.‬‬
‫ובקבוצה‪ ,‬קבלת החלטות בקבוצה‪,‬‬
‫מנהיגות‬ ‫הרשמה‬
‫יחסים בין קבוצות – סטראוטיפים‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫ההרשמה נעשית דרך שאילתא‪ :‬תפריט פניות‬
‫ודעות קדומות והדרכים להפחתתם‬ ‫בנושא הרשמה – הרשמה למחקר בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫יישומי הפסיכולוגיה החברתית –‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫ניתן לפנות גם בפנייה ישירה אל "מתאם‬
‫טיפול בבעיות פסיכולוגיות באמצעות‬ ‫המחקרים" במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה‬
‫יישומי ייחוסים; פעולות הסברה‬ ‫דואר‬ ‫בכתובת‬ ‫הפתוחה‪,‬‬ ‫באוניברסיטה‬
‫לקידום בריאות הציבור; שימוש‬ ‫אלקטרוני‪ .asisc@openu.ac.il :‬ההרשמה לקורס‬
‫בקבוצות ככלי ליצירת שינוי אישי;‬ ‫זה היא ללא תשלום שכר לימוד‪.‬‬
‫מפגשים בין קבוצות בקונפליקט‪.‬‬

‫‪132‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10269‬אישיות‪ :‬תאוריה ומחקר‬ ‫‪ 10493‬פסיכולוגיה התפתחותית‪:‬‬

‫‪ 10264‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫מינקות להתבגרות‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫הקורס השתתפות במחקרים‬ ‫תנאי קבלה‪:‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס השתתפות במחקרים‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬קורס כלשהו‬ ‫בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫בפסיכולוגיה‪ .‬מומלצים הקורסים מבוא‬
‫המתמקדים‬ ‫לסטודנטים‬ ‫בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום )עריכה‬
‫מבוא‬ ‫הקורס‬ ‫מומלץ‬ ‫בפסיכולוגיה‬ ‫מדעי החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬ ‫מדעית של המהדורה העברית(‪ ,‬צבי להב‬
‫לפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫לתלמידי מדעי החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי‬ ‫)אסיסטנט(‬
‫החברה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום )מרכזת‬ ‫הקורס מבוסס על טלקורס אמריקני ומורכב‬
‫הפיתוח(‪ ,‬פרופ' אריה נדלר )יועץ אקדמי בכיר(;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' דן‬ ‫משלושה חלקים‪:‬‬
‫פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬ד"ר אירית ביטמן‪ ,‬אירית‬ ‫זכאי‪ ,‬פרופ' יונתן גושן‪-‬גוטשטיין‪ ,‬ד"ר לילך‬ ‫ספר הקורס‪ :‬התפתחות הילד‪ :‬טבעה‬
‫בן‪-‬עטר כהן‪ ,‬צבי להב‪ ,‬חן פוך )כתיבה(; נילי וייס‬ ‫שלו‪-‬מבורך‪ ,‬ד"ר ערן חיות‪ ,‬דקל שלו;‬ ‫יעקובסון;‬ ‫ה'‬ ‫)תרגום‪:‬‬ ‫ומהלכה‬
‫)עריכה(‪ ,‬רות שלם )עיצוב(‬ ‫חדוה ארליך‪ ,‬אהובה קרן )עריכה(‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(1998 ,‬שהוא תרגום‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל ברמן‪ ,‬פרופ' אורי הדר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' דני אלגום‪ ,‬פרופ' אבישי הניק‪,‬‬ ‫של‪:‬‬
‫פרופ' תלמה לבל‪ ,‬פרופ' עמיה ליבליך‪ ,‬פרופ' מריו‬ ‫פרופ' משה נוה‪-‬בנימין‪ ,‬פרופ' יהושע צאל‪ ,‬פרופ'‬ ‫‪L.A. Sroufe, R.G. Cooper and G.B.‬‬
‫מקולינסר‪ ,‬פרופ' מיכאל רוזנבאום‪ ,‬פרופ' דב‬ ‫יוסי צלגוב‪ ,‬ד"ר מורי גולדשמיד‬ ‫‪DeHart, Child Development: Its Nature‬‬
‫שמוטקין‪ ,‬פרופ' רות שרבני‬ ‫‪and Course, 3rd ed. (McGraw Hill,‬‬
‫מטרת הקורס להציג את שיטות החקירה של‬ ‫‪1996).‬‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בתחום‬ ‫הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪ ,‬ולהדגים אותן‬ ‫חוברת עדכונים‬
‫הפסיכולוגיה של האישיות‪ :‬לעמוד על הגדרותיה‬ ‫באמצעות הדיון בסוגיות מרכזיות בתחום‬ ‫מדריך למידה‬
‫של האישיות‪ ,‬להבין את התאוריות המרכזיות של‬ ‫התפיסה והזיכרון‪.‬‬ ‫אחד עשר סרטים הדנים בנושאי‬
‫האישיות ואת ההבדלים ביניהן‪ ,‬ולהכיר את‬ ‫ההתפתחות השונים )משך כל סרט – חצי‬
‫שיטות המחקר והמדידה בתחום זה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫שעה(‪.‬‬
‫כרך א‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יחידה ‪ – 1‬מבוא‬ ‫הקורס מחולק לפי תקופות‪ :‬ינקות‪ ,‬הגיל הרך‪ ,‬גיל‬
‫כרך א‬ ‫יחידות ‪ – 3-2‬זיכרון‬ ‫הגן‪ ,‬גיל בית ספר‪ ,‬התבגרות‪ .‬בכל אחת‬
‫מבוא‪ :‬מונחים והגדרות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫כרך ב‬ ‫מהתקופות הללו דן הקורס בהתפתחות‬
‫תאוריות דינמיות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫יחידות ‪ – 5-4‬תפיסה‬ ‫קוגניטיבית ובהתפתחות חברתית ואמוציונלית‪.‬‬
‫כרך ב‬ ‫יחידה ‪ – 6‬נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫החלק האחרון של הקורס דן בפסיכופתולוגיות‬
‫תאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫התפתחותיות‪.‬‬
‫תאוריות אקסיסטנציאליסטיות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫חומר הקורס כולל אף תקליטור מולטימדיה שבו‬
‫והומניסטיות‬ ‫מודגמות תופעות מרכזיות בתחום התפיסה‪.‬‬
‫כרך ג‬
‫יחידה ‪ 5‬עקרונות ושיטות בהערכת האישיות‬
‫ובמדידתה‬
‫יחידה ‪ 6‬מחקר האישיות‬

‫‪133‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10619‬פסיכופתולוגיה‬ ‫‪ 10615‬פסיכולוגיה פיזיולוגית‬ ‫‪ 10252‬מבחנים פסיכולוגיים‪ :‬תאוריה‬
‫ומעשה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪ .‬ידע‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אישיות‪ :‬תאוריה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מבוא לסטטיסטיקה‬
‫ומחקר‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום )ראש‬ ‫לתלמידי מדעי החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫צוות הפיתוח(; עדנה כהן‪ ,‬ד"ר יעל לביא אבנון‬ ‫לתלמידי מדעי החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' אבי‬ ‫)תרגום(; ד"ר רביד דורון‪ ,‬עדנה כהן )עריכה‬ ‫החברה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫שדה‪ ,‬הדר יעקובסון‬ ‫מדעית(; ענת אראל‪-‬גפני )עריכת תרגום וריכוז‬
‫פיתוח(‬ ‫צוות פיתוח מדריך הלמידה‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬‬
‫הקורס נועד לאפשר לסטודנטים להתוודע לעולם‬ ‫מרום‪ ,‬גילי לויתן; ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬
‫התוכן של הפסיכופתולוגיה‪ ,‬תוך כדי הסתכלות‬ ‫הקורס הוא קורס שנתי שנועד להעניק‬ ‫תרגום הספר‪ :‬עדנה כהן )מתרגמת(; ענת אראל‪-‬‬
‫ביקורתית‪ .‬הקורס עוסק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסוגיות‬ ‫לסטודנטים ידע בסיסי בפיזיולוגיה של‬ ‫גפני )עריכה(‬
‫בהגדרה ובאבחנה של נורמליות ואבנורמליות‪,‬‬ ‫ההתנהגות‪ ,‬כלומר – בחלקה של מערכת העצבים‬ ‫עריכה מדעית למהדורה העברית‪ :‬פרופ' רות‬
‫בהיסטוריה של התחום‪ ,‬באסכולות שונות להבנת‬ ‫בקביעת ההתנהגות‪ .‬תחום זה‪ ,‬השייך למדע העצב‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬גילי לויתן‬
‫התחום והפרעות ספציפיות‪ ,‬כגון‪ :‬הפרעות חרדה‪,‬‬ ‫)‪ ,(Neuroscience‬משלב את שיטות המחקר של‬
‫הפרעות אישיות‪ ,‬הפרעות אפקטיביות )מאניה‬ ‫הפסיכולוגיה הניסויית ושל הפיזיולוגיה‬ ‫מטרות הקורס‬
‫ודפרסיה(‪ ,‬סכיזופרניה ועוד‪.‬‬ ‫הניסויית‪.‬‬ ‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בפיתוח כלי‬
‫מדידה בפסיכולוגיה ובהערכתם‪ .‬לפיכך‪ ,‬נעסוק‬
‫הקורס מבוסס על טלקורס אמריקני המורכב‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫והמתודולוגיים‬ ‫הסטטיסטיים‬ ‫בעקרונות‬
‫משני חלקים‪:‬‬ ‫ההתנהגות‬ ‫של‬ ‫הפיזיולוגיה‬ ‫הספר‬ ‫המשמשים לבנייה ולבדיקת איכותם של מבחנים‬
‫ספר הקורס פסיכופתולוגיה והחיים‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2008 ,‬שהוא תרגום‬ ‫פסיכולוגיים‪ .‬במסגרת הקורס תיערך היכרות‬
‫המודרניים )האוניברסיטה הפתוחה‪(1998 ,‬‬ ‫של הספר‪:‬‬ ‫ראשונית עם מספר מבחנים המקובלים בתחום‪,‬‬
‫שהוא תרגום של‪:‬‬ ‫‪N.R. Carlson, Physiology of Behavior, 9th‬‬ ‫ובאמצעות מבחנים אלו‪ ,‬נדגים את העקרונות‬
‫‪R.C. Carson, J.N. Butcher and S. Mineka,‬‬ ‫‪ed. (Allyn and Bacon, 2007).‬‬ ‫הטכניים‪-‬מתודולוגיים שנלמדים בו‪.‬‬
‫‪Abnormal Psychology and Modern Life,‬‬
‫בספר חמישה חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק‬
‫‪10th ed. (Harper Collins College‬‬
‫ביסודות‪ :‬ההיסטוריה של התחום‪ ,‬המבנה‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪Publishers, 1998).‬‬ ‫מבוא למבחנים פסיכולוגיים‪ :‬סקירה היסטורית‪,‬‬
‫והתפקוד של נוירונים‪ ,‬תקשורת עצבית‪,‬‬
‫‪ 10‬סרטים )משך כל סרט – שעה(‪ ,‬מתוך‬ ‫מאפיינים של מבחנים פסיכולוגיים‪ ,‬סוגיות‬
‫נוירואנטומיה ושיטות מחקר‪ .‬החלק השני‬
‫הסדרה "פסיכולוגיה אבנורמלית"‪.‬‬ ‫אתיות בתחום המבחנים הפסיכולוגיים; היכרות‬
‫עוסק בתשומות ובתפוקות‪ :‬מערכות החושים‬
‫ראשונית עם מספר מבחנים פסיכולוגיים‬
‫והמערכת המוטורית‪ .‬החלק השלישי דן‬
‫חומר הלימוד כולל אף מדריך למידה המוצג‬ ‫מקובלים; יסודות סטטיסטיים בתחום המדידה;‬
‫בהתנהגות ספציפית למין‪ :‬שינה‪ ,‬רבייה‪,‬‬
‫באתר הקורס‪ .‬המדריך מקשר בין הספר לסרטים‬ ‫נורמות ופירוש ציוני המבחן‪ .‬מהימנות‪ :‬הבסיס‬
‫התנהגות רגשית‪ ,‬אכילה ושתייה‪ .‬החלק‬
‫ומתרגל את הסטודנטים‪.‬‬ ‫התאורטי לדיון במהימנות ושיטות מעשיות‬
‫הרביעי עוסק בלמידה ובשכחה‪ .‬החלק‬
‫למדידת מהימנות‪ .‬תוקף ויישומיו‪ :‬סוגי תוקף‪,‬‬
‫החמישי דן בתקשורת מילולית ובהפרעות‬
‫פירושם של מקדמי תוקף וקבלת החלטות‪ .‬ניתוח‬
‫נפשיות‪.‬‬
‫פריטים‪ :‬המודל הקלאסי לניתוח פריטים‪ ,‬מודל‬
‫למרבית פרקי הספר נלווה מדריך למידה ובו‬ ‫מודרני לניתוח פריטים המבוסס על תאוריית‬
‫הבהרות ושאלות לתרגול‪.‬‬ ‫התגובה לפריט; בניית מבחנים; תרגום והתאמה‬
‫של מבחנים; תיקוף צולב; הוגנות והטיה‬
‫תוכנות מולטימדיה‬
‫במדידה; הכנה לבחינות‪ .‬מדדי אישיות‪ :‬מדדי‬
‫)‪ (1‬יסודות ביולוגיים של ההתנהגות‪ .‬בתוכנה‬
‫אישיות מובנים‪ ,‬מבחני השלכה והערכה קלינית‪.‬‬
‫חמישה פרקים‪ ,‬העוסקים בפעילות עצבית‪,‬‬
‫גישות חלופיות להערכה‪.‬‬
‫באנטומיה של מערכת העצבים המרכזית‪,‬‬
‫בשיטות מחקר‪ ,‬בתפיסה חזותית ומעגלי‬
‫בקרה ובתכנון של תנועה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫)‪ (2‬תוכנה הכוללת הדגמות ושאלות )בהוצאת‬ ‫הקורס מבוסס על הספר מבחנים פסיכולוגיים‪:‬‬
‫המהדורה המקורית באנגלית(‪.‬‬ ‫תאוריה ומעשה )האוניברסיטה הפתוחה‪,(2008 ,‬‬
‫שהוא תרגום לעברית של הספר‪:‬‬
‫‪L. H. Janda, Psychological Testing: Theory‬‬
‫‪and Applications (Allyn & Bacon, 1998).‬‬
‫וכן על מדריך למידה שכולל גם מספר מאמרים‬
‫ועל הרצאות מוקלטות של מומחים‪ .‬מדריך‬
‫הלמידה נועד להנחות את התלמידים כיצד לשלב‬
‫בין חומרי הלימוד השונים )ספר הקורס‪,‬‬
‫המאמרים וההרצאות(‪ ,‬והוא כולל הסברים‬
‫והרחבות של סוגיות שונות‪ ,‬שאלות מנחות‬
‫ותשובות לחלק מן השאלות‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 91410‬התנסות בעבודה מעשית‬
‫בפסיכולוגיה‬
‫קורס שאינו מקנה נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬אישיות‪:‬‬
‫תאוריה ומחקר‪ ,‬פסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' עמיה ליבליך‪ ,‬פרופ'‬
‫קורס שנתי )כולל חופשת סמסטר(‪ .‬זהו קורס‬
‫בחירה שנועד לאפשר לסטודנטים המתמקדים‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬והמעוניינים להמשיך לתואר שני‬
‫במגמה קלינית‪/‬טיפולית‪ ,‬להתנסות בעבודה‬
‫מעשית בתחום זה‪ ,‬תוך כדי הנחיה‪ .‬ההתנסות גם‬
‫מאפשרת לסטודנט להרחיב את הניסיון והידע‪,‬‬
‫ולברר לעצמו את מידת התאמתו לעבודה מסוג‬
‫זה‪.‬‬
‫להשוות בין מוסכמות תרבותיות באשר‬
‫תיאור ההתנסות‬
‫הסטודנטים ישובצו במוסדות העוסקים בתחום‬
‫הקליני‪ .‬היקף ההתנסות יהיה לפחות שעתיים‬
‫של ההבדלים בין המינים‪ ,‬ולהציג תאוריות‬
‫בשבוע )ובהתאם לדרישות המוסד(‪ .‬כל סטודנט‬
‫שונות המסבירות את אופני התפתחותם‬
‫יקבל הדרכה אישית או קבוצתית על‪-‬ידי צוות‬
‫ותוצאותיהם של ההבדלים הללו לגבי הפרט‪,‬‬
‫מקום ההתנסות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייערכו מפגשי חובה של‬
‫סטודנטים ממקומות התנסות שונים בהדרכת‬
‫ואת‬
‫פסיכולוגים מומחים מטעמה‪ .‬הסטודנטים‬
‫השלכותיהם על הפרט‪ ,‬על היחסים הבין‪-‬‬
‫מחויבים להגיש דוח על עבודתם למוסד המארח‪,‬‬
‫בהתאם לדרישות המוסד‪ .‬בסיום השנה יגישו‬
‫הסטודנטים דוח מסכם דומה למנחה‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬ההערכה בקורס היא‬
‫מבוא – הצגת תחום הפסיכולוגיה של‬
‫בציון "עובר" או "לא עובר"‪.‬‬
‫תנאי קבלה והשתתפות בהתנסות‬
‫עבודה טיפולית עם בני אדם איננה מתאימה לכל‬
‫אחד‪ .‬משום כך‪ ,‬קבלה לקורס אינה מובטחת‬
‫ותלויה בהחלטת צוות הקורס לאחר תהליך מיון‪.‬‬
‫אם במהלך ההתנסות והעבודה יתברר למנחה‬
‫במקום ההתנסות‪ ,‬או למנחה האוניברסיטה‪,‬‬
‫שסטודנט מסוים אינו מתאים לעבודה הטיפולית‬
‫שלקח על עצמו‪ ,‬תוכל האוניברסיטה להפסיק את‬
‫השתתפותו‪ .‬במקרה כזה לא תוכל האוניברסיטה‬
‫להחזיר לו את שכר הלימוד‪ .‬מובן‪ ,‬שהפסקה‬
‫ביוזמת הסטודנט מסיבה כלשהי דינה כדין‬
‫הפסקה ביוזמת האוניברסיטה‪.‬‬
‫שכר לימוד ונוהלי הרשמה‬
‫קורס זה נועד לאפשר לסטודנטים התנסות‬
‫בעבודה טיפולית אך הוא אינו מקנה נקודות זכות‬
‫אקדמיות‪ .‬בשל כך הוא אינו נכלל במניין יחידות‬
‫שכר הלימוד המצטברות לצורך מאזן שמ"א )שכר‬
‫לימוד מצטבר ואחיד(‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ניתן להירשם‬
‫לקורס ללא תשלום במסגרת זכאות הנובעת‬
‫ממאזן שמ"א‪ .‬בגלל אופיו המיוחד של הקורס‬
‫והקשר עם בתי חולים‪ ,‬מוסדות וכדומה‪ ,‬לא יוחלו‬
‫כללי החלפת קורס‪ ,‬דחיית הלימודים בו וביטול‬
‫הרשמה‪ ,‬הנהוגים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬על‬
‫קורס זה‪ .‬ההרשמה היא סופית ואפשרית רק‬
‫במהלך תקופת ההרשמה הסדירה לסמסטר‬
‫הראשון )שימו לב‪ :‬מספר המקומות בקורס זה‬
‫מוגבל(‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪ 10293‬פסיכולוגיה של המינים‬ ‫‪ 10686‬התנסות במחקר‪ ,‬רגרסיה‬
‫וניתוח שונות*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫מדעי החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' איילה מלאך‪-‬פיינס‪ ,‬רות‬ ‫לתלמידי מדעי החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר‬
‫גולדברג‪ ,‬יפה בר‪-‬טל; אהובה קרן )עריכה(‬ ‫במדעי החברה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ .‬מומלץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' שמואל אליס‪,‬‬ ‫לעמוד בדרישות האנגלית‪ ,‬ולקבל הדרכה‬
‫בספרייה לפני תחילת הקורס‪.‬‬
‫עדה למפרט‪ ,‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' אריאלה‬
‫פרידמן‪ ,‬עדי מרקוזה‪-‬הס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ'‬
‫שמואל אליס‪ ,‬ד"ר ערן חיות )כתיבה(‪ ,‬קלי‬
‫מטרות הקורס‬ ‫ספורטה‬
‫להקנות לסטודנטים ידע עדכני באשר‬
‫לפסיכולוגיה של המינים‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫להציג מחקרים שנערכו בתחום ולבחון אותם‬ ‫לקורס שני חלקים‪ .‬מטרת החלק הראשון לאפשר‬
‫באופן ביקורתי‪.‬‬ ‫לסטודנטים שלמדו את עקרונות המחקר‬
‫וסגנונותיו ואת שיטות העיבוד הסטטיסטי‬
‫להבדלים בין המינים לבין הממצאים‬ ‫השונות‪ ,‬להתנסות במחקר שהם עצמם ייבצעו‪,‬‬
‫המדעיים‪.‬‬ ‫ובפרט‪:‬‬
‫להעמיק את ההבנה לגבי המקורות השונים‬
‫‪ .1‬להפגיש את הסטודנטים עם מאמרים )בעיקר‬
‫אמפיריים( בתחום הפסיכולוגיה;‬
‫‪ .2‬להקנות ידע בנושא הכתיבה המדעית;‬
‫היחסים הבין‪-‬אישיים והחברה בכללותה‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאפשר התנסות במחקר‪ ,‬כגון‪ :‬קריאת‬
‫מיניים‬ ‫סטריאוטיפים‬ ‫להציג‬ ‫מאמרים‪ ,‬תכנון מחקר והרצתו‪ ,‬וכתיבת דוח‬
‫מלא )מבוא‪ ,‬שיטה‪ ,‬תוצאות ודיון(‪.‬‬
‫אישיים ועל עולם העבודה‪.‬‬
‫בחלק זה יקבלו הסטודנטים חוברת הדרכה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫שתספק ידע בתחום עריכת מחקר אמפירי‬
‫יחידה ‪1‬‬ ‫וכתיבתו‪.‬‬
‫המינים והכרת מושגי יסוד במחקר‬
‫מאפיינים פיזיולוגיים‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫מטרת החלק השני להציג שיטות סטטיסטיות‬
‫מתקדמות לניתוח נתונים הנאספים במחקר‪ .‬כמו‬
‫מאפיינים פסיכולוגיים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫התנהגות מילולית‪ ,‬לא‪-‬מילולית‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫כן נלמד השימוש בתוכנה הסטטיסטית ‪.SPSS‬‬
‫ומינית‬ ‫בחלק זה נלמדות היחידות הבאות‪:‬‬
‫תאוריות על התפתחות הזהות המינית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ותפקידי המין‬ ‫יחידה ‪ 9‬ניתוח רגרסיה‬
‫סטריאוטיפים מיניים ותוצאותיהם‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬רגרסיה ושימושיה‬
‫במישור האישי והבין‪-‬אישי‬ ‫יחידה ‪ 11‬ניתוח שונות חד‪-‬כיווני‬
‫סטריאוטיפים מיניים ותוצאותיהם‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬ניתוח שונות דו‪-‬כיווני‬
‫במישור המשפחה והעבודה‬ ‫מדריך למידה לתוכנת ‪SPSS‬‬
‫בנוסף למפגשים הקבוצתיים המקובלים‪,‬‬
‫מתקיימים בקורס ארבעה מפגשים אישיים עם‬
‫המנחה‪ ,‬לשם הדרכה בעריכת המחקר האמפירי‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫‪135‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10557‬פסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית*‬ ‫‪ 10524‬היסטוריה של הפסיכולוגיה*‬ ‫‪ 10525‬קשב חזותי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬מבוא‬ ‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬אישיות‪:‬‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬ ‫תאוריה ומחקר‪ ,‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬וכן‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬מבוא‬
‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬השתתפות‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה או תואר ראשון‬ ‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‪,‬‬
‫במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫בפסיכולוגיה‪ **.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫התנסות במחקר‪ ,‬רגרסיה וניתוח שונות‪,‬‬ ‫החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪.‬‬ ‫הקורס התנסות במחקר‪ ,‬רגרסיה וניתוח‬
‫מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא לאנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫שונות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אריה נדלר‪ ,‬ד"ר גל הרפז‪-‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סוניה רוקס‪ ,‬ד"ר גל‬ ‫גורודיסקי; יואב ברוייר )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר לילך שלו‪-‬מבורך )כתיבה(‪,‬‬
‫גורודיסקי‬ ‫ד"ר אבנר כספי‪ ,‬אמיר כץ‪ ,‬דקל שלו; אהובה קרן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה נדלר ‪ ,‬פרופ' שלום שוורץ‪,‬‬ ‫מדע הפסיכולוגיה הוא מדע רב‪-‬פנים‪ ,‬תוסס‬ ‫)עריכה(‬
‫ד"ר לילך שגיב‬ ‫ומתפתח‪ ,‬ולכן מרבית הקורסים בתחום מתארים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אשר כהן‪ ,‬פרופ' יהושע צאל‪,‬‬
‫את התכנים העכשוויים שלו‪ .‬אולם השאלות‬ ‫פרופ' רות קמחי‬
‫אחת השאלות המרכזיות העומדות בפני‬ ‫שעמן מתמודדת הפסיכולוגיה הן שאלות שעמן‬
‫הפסיכולוגיה הבין‪-‬תרבותית היא שאלת‬ ‫מתמודדים הוגים בכל הדורות‪ .‬הפסיכולוגיה של‬ ‫קשב ממלא תפקיד מרכזי בחיי היומיום‪ .‬כיצד‬
‫האוניברסליות של תהליכים פסיכולוגיים‪ .‬האם‬ ‫היום אינה אלא חוליה אחרונה‪ ,‬מתקדמת ככל‬ ‫אפשר להסביר את העובדה שאנו שומעים‬
‫תופעות שנחקרו באופן מעמיק במערב קיימות גם‬ ‫שתהיה‪ ,‬בשרשרת ארוכה של גישות להבנת‬ ‫כשקוראים בשמנו גם כאשר אנו עסוקים בפעילות‬
‫בתרבויות אחרות? מה משמעותם של ממצאים‬ ‫ההתנהגות וההוויה האנושית‪ .‬הבנה מעמיקה של‬ ‫מעניינת? מדוע אין אנו מסוגלים לקרוא ספר‬
‫בדבר הבדלים בין‪-‬תרבותיים בתהליכים‬ ‫הידע הפסיכולוגי הנוכחי מחייבת התייחסות‬ ‫ולשמוע סיפור בו‪-‬זמנית‪ ,‬אך לעומת זאת אנו‬
‫פסיכולוגים בסיסיים? בקורס זה יידונו נושאים‬ ‫להקשר ההיסטורי של יצירת אותו ידע‪ .‬הבאת‬ ‫מסוגלים לנהוג בדרך מוכרת ולנהל שיחה עם‬
‫רבים העומדים במרכז המחקר הפסיכולוגי מתוך‬ ‫ההקשר ההיסטורי של התפתחות הרעיונות‬ ‫הנוסע שלצדנו? שאלות אלו ואחרות מתייחסות‬
‫גישה בין‪-‬תרבותית‪ .‬ייסקרו מחקרים בין‪-‬‬ ‫בפסיכולוגיה מהווה הזדמנות חשובה לסטודנטים‬ ‫להיבטים שונים של קשב הנדונים בקורס‪.‬‬
‫תרבותיים שבדקו את מושג העצמי‪ ,‬התפתחות‬ ‫להבין בצורה טובה יותר את הרעיונות‬
‫הקורס עוסק באחד התחומים המובילים‬
‫מוסרית‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬תהליכי ייחוס‪,‬‬ ‫והממצאים העכשוויים‪ ,‬וכן לעשות אינטגרציה‬
‫בפסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬המתפתח ומתעדכן‬
‫ועוד‪ .‬יודגשו במיוחד מושגים המסייעים להבין‬ ‫של הפסיפס המורכב של מדע הפסיכולוגיה לכלל‬
‫באופן בלתי פוסק‪ .‬התפתחותו המודרנית של‬
‫הבדלים הקיימים בין אנשים מתרבויות שונות‪.‬‬ ‫תמונה אחת רבת‪-‬פנים‪.‬‬
‫מושג הקשב החלה בשנת ‪ ,1953‬ומאז העיסוק‬
‫בנוסף‪ ,‬בקורס יידונו השלכות של מפגשים בין‬
‫התאורטי והמחקרי בתחום זה הולך וגובר‪.‬‬
‫אנשים מתרבויות שונות והשפעתם הן על בודדים‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫במסגרת הקורס יוצגו לסטודנטים הגישות‬
‫והן על קבוצות‪.‬‬ ‫מבוא לתחום;‬
‫התאורטיות המוקדמות והשיטות הניסוייות‬
‫מבחר כתבים של דמויות מרכזיות המהוות‬
‫שנגזרו מאותן תאוריות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערוך היכרות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫נקודות ציון בהתפתחות הפסיכולוגיה;‬
‫עם תאוריות מרכזיות עכשוויות‪ ,‬עם סוגיות‬
‫מקראה של מאמרים‬ ‫חמש עשרה הרצאות על תקליטורים;‬
‫מובילות בתחום כיום‪ ,‬ועם ההיבטים‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום‪ ,‬מבוא‬ ‫מדריך למידה‪.‬‬
‫הנוירופסיכולוגיים של הקשב החזותי‪.‬‬
‫לכל נושא והנחיה בקריאתם של המאמרים‬
‫במקראה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫א‪ .‬מקראה של מאמרים;‬
‫הסטודנטים יתבקשו להגיש מטלות חובה‬
‫ב‪ .‬מדריך למידה הכולל מבוא לתחום והנחיה‬
‫שתתייחסנה לנושאי המאמרים ולהציג מאמר‬
‫המאמרים‬ ‫של‬ ‫בקריאתם‬ ‫מפורטת‬
‫באחד המפגשים )השתתפות חובה במפגש הראשון‬
‫שבמקראה;‬
‫ובמפגש נוסף(‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקליטור ניסויים שבאמצעותו יתנסו‬
‫הסטודנטים בביצוע ניסויים ובניתוח‬
‫תוצאותיהם‪.‬‬

‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬

‫קורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫ראו פירוט בפרק ‪ 13‬בידיעון האקדמי על תעודת‬ ‫**‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫הוראה בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10593‬ליקויי קריאה*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חינוך ‪ /‬ליקויי למידה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים פסיכולוגיה‬
‫פיזיולוגית‪ ,‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬מבוא‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬השתתפות‬
‫במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים קריאה‬
‫– תאוריה ומעשה‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬התנסות‬
‫במחקר רגרסיה וניתוח שונות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר לילך שלו‪-‬מבורך )כתיבה(‪,‬‬
‫ליהי כספי‪-‬סגל‪ ,‬קרן פרצל; ענת גפני )עריכה(‬
‫קריאה היא אחת המיומנויות המרכזיות בחיינו‬
‫הנרכשת בגיל צעיר‪ .‬שיעור גבוה של ילדים‬
‫מוגדרים כלקויי קריאה )‪ .(10%-5%‬מדובר‬
‫בילדים שרמת האינטליגנציה שלהם ממוצעת‪,‬‬
‫ובמקרים לא מעטים אף גבוהה מהממוצע‪ ,‬אך עם‬
‫זאת הם אינם מצליחים לרכוש את מיומנות‬
‫הקריאה בצורה נאותה וסובלים מקשיים בפענוח‬
‫ובהבנת הנקרא‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להקנות ידע עדכני על מגוון לקויות הקריאה‬
‫והמאפיינים הספציפיים להם;‬
‫יוכלו‬ ‫שבאמצעותם‬ ‫כלים‬ ‫להקנות‬
‫הסטודנטים לאפיין כל מקרה של לקות‬
‫קריאה;‬
‫להקנות כלים שיאפשרו לסטודנטים קריאה‬
‫ביקורתית של מאמרים בתחום לקות‬
‫הקריאה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הקדמה ורקע בסיסי בתחום הקריאה )מודלים‬
‫של רכישת קריאה אצל קוראים רגילים‪ ,‬בסיס‬
‫ביולוגי כללי של קריאה(; לקויות קריאה‬
‫נרכשות; הבסיס הפיזיולוגי )ביולוגי‪ ,‬גנטי( של‬
‫קריאה ולקות קריאה; סיבות שונות ללקות‬
‫קריאה )קושי במודעות פונולוגית‪ ,‬בקצב עיבוד‬
‫המידע‪ ,‬באוטומטיזציה ובקשב חזותי(; שיטות‬
‫טיפול בלקויות קריאה )אימון שמיעתי‪ ,‬אימון‬
‫חזותי(; דיון אינטגרטיבי )שאלת הספציפיות של‬
‫לקות הקריאה‪ ,‬שאלת הלקויות הנלוות – ‪co‬‬
‫‪.(morbidity‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מקראה של מאמרים‬
‫מאגר של מאמרים )רשות( באתר הקורס‬
‫מדריך למידה הכולל יחידת מבוא‪ ,‬מבואות‬
‫לפרקים השונים‪ ,‬הנחיה מפורטת בקריאת‬
‫המאמרים הראשונים במקראה ושאלות‬
‫מנחות לכל יתר המאמרים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪ 10575‬הזדהות עם קבוצות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫לאנתרופולוגיה‪ ,‬וכן הקורסים פסיכולוגיה‬
‫חברתית‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫מדעי החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪,‬‬
‫השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סוניה רוקס‪ ,‬ליהי סגל‪-‬‬
‫כספי‪ ,‬קרן פרצל; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫עליית הלאומנות שחלה בשנים האחרונות‬
‫במקומות שונים ברחבי העולם‪ ,‬מעוררת מחדש‬
‫את סוגיית הקשר בין הפרט לבין הקבוצות‬
‫השונות שאליהן הוא משתייך‪ .‬מנקודת מבט‬
‫פסיכולוגית‪ ,‬מעניינים במיוחד המנגנונים‬
‫המוטיבציוניים והקוגניטיביים הגורמים לאדם‬
‫ריכזו מאמצים רבים בחקירתו‪ .‬מסיבה זו גילו‬
‫להזדהות עם קבוצות‪ .‬הקורס יחדד את ההבנה‬
‫עניין במשתנה זה גם חוקרים מתחומים מגוונים‪,‬‬
‫של מנגנונים אלה‪ .‬במרכז הקורס נדונה השאלה‬
‫מה מביא אדם לבסס את זהותו על שייכותו‬
‫לקטגוריה חברתית רחבה‪ .‬הדיון יחול מנקודות‬
‫מבט שונות‪ :‬תאוריות המדגישות צרכים‬
‫ומוטיבציות‪ ,‬תאוריות המדגישות תהליכים‬
‫קוגניטיביים ואת ההקשר החברתי המיידי‬
‫ותאוריות המדגישות את התרבות‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להקנות ידע לגבי המנגנונים המוטיבציוניים‬
‫והקוגניטיביים הגורמים לאדם להזדהות עם‬
‫קבוצות;‬
‫להקנות ידע בסוגיות מתודולוגיות הנוגעות‬
‫לפסיכולוגיה חברתית;‬
‫להקנות כלים שיאפשרו לסטודנטים קריאה‬
‫ביקורתית של מחקרים בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מקראה של מאמרים‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום‪ ,‬מבוא‬
‫לכל נושא‪ ,‬והנחיה בקריאת המאמרים‪.‬‬
‫על הסטודנטים חלה חובת השתתפות במפגש‬
‫ההנחיה הראשון ובמפגש נוסף בו מציג הסטודנט‬
‫רפרט בכיתה‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫‪ 10361‬עמדות ושכנוע*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫חברתית‪ ,‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬השתתפות‬
‫במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס התנסות‬
‫במחקר‪ ,‬רגרסיה וניתוח שונות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל אליס‪ ,‬ד"ר נגה‬
‫סברדליק‪ ,‬בועז שביט‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק אייזן‪ ,‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪,‬‬
‫פרופ' אריה נדלר‪ ,‬פרופ' סוניה רוקס‬
‫מושג העמדה הוא אחד המושגים המרכזיים‬
‫בזמננו‪.‬‬ ‫החברתית‬ ‫בפסיכולוגיה‬ ‫ביותר‬
‫הפסיכולוגים רואים במשתנה זה נבאי יעיל‬
‫להתנהגות ולתהליכים פסיכולוגיים נוספים‪ ,‬ולכן‬
‫כגון‪ :‬חינוך‪ ,‬תקשורת‪ ,‬שיווק ופרסום‪.‬‬
‫נושאי התחום המרכזיים הם‪:‬‬
‫השפעת עמדות על התנהגות ועל עיבוד מידע;‬
‫בסיסים להיווצרות עמדות;‬
‫תהליכי שכנוע והשפעת גורמים במקור‪,‬‬
‫במסר‪ ,‬במקבל המסר ובהקשר על שינוי‬
‫העמדה;‬
‫תהליכים אחרים של שינוי עמדות‪ :‬דיסוננס‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬השפעת עצם החשיבה על עמדות‬
‫ועוד;‬
‫ייצוג העמדות ומדידתן‪.‬‬
‫חומר הקריאה יתמקד בנושאים אלו ויאפשר‬
‫היכרות מעמיקה עם השאלות המרכזיות בתחום‬
‫ועם גישות המחקר בו‪ .‬מוקד הקורס בפן התאורטי‬
‫בחקר העמדות‪ ,‬ואולם הסטודנטים יוכלו להתוודע‬
‫באופן עקיף גם ליישומים של תחום העמדות‬
‫לפרסום‪ ,‬לעריכת סקרים‪ ,‬לשינוי חברתי ולחינוך‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מבחר מאמרים באנגלית הדנים בשאלות‬
‫המרכזיות בתחום‪ ,‬כגון‪ :‬מהם רכיבי העמדה?‬
‫מהו חוזק העמדות? כיצד משפיעות עמדות על‬
‫התנהגות? האם העמדה היא מבנה קבוע?‬
‫כיצד מודדים עמדות? אילו תהליכים מביאים‬
‫לשינוי של עמדה?‬
‫מדריך למידה הכולל יחידת מבוא נרחבת‪,‬‬
‫וקריאה מונחית של המאמרים באנגלית‪.‬‬
‫הסטודנטים יתבקשו להגיש מטלות חובה‬
‫שתתייחסנה לנושאי המאמרים ולהציג מאמר‬
‫באחד המפגשים )השתתפות חובה במפגש הראשון‬
‫ובמפגש נוסף(‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪ 10905‬ליקויי למידה בחשבון‪:‬‬
‫היבטים קוגניטיביים‪,‬‬
‫נוירופסיכולוגיים וחינוכיים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חינוך ‪ /‬ליקויי למידה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫פיזיולוגית‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫קוגניטיבית‪,‬‬
‫השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבישי הניק‪ ,‬ד"ר אורלי‬
‫רובינשטיין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף צלגוב‪ ,‬פרופ' רות שלו‪,‬‬
‫ד"ר אנדראה ברגר‬
‫זו מנקודת מבט פסיכולוגית‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫הקורס מתייחס לנושאים של עיבוד מושג המספר‬
‫ותהליכי חישוב על ההיבטים השונים שלהם‬
‫)מודלים‪ ,‬התפתחות‪ ,‬ייצוג מוחי‪ ,‬הוראה(‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על מגוון של פרדיגמות מחקריות‬
‫עדכניות ותאוריות מקובלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת‬
‫התייחסות ללקויות התפתחותיות ונרכשות‬
‫בחשבון )דיסקלקוליה התפתחותית ואקלקוליה‬
‫נרכשת(‪ ,‬תוך סקירה של התפתחות התחום ב‪15-‬‬
‫השנים האחרונות‪.‬‬
‫והתרבות‪ ,‬כמו גם על האופן שבו השואה מיוצגת‬
‫מטרות הקורס‬
‫לדון בממדים ההתפתחותיים‪ ,‬נוירו‪-‬‬
‫קוגניטיביים וחינוכיים של מושג המספר ושל‬
‫מיומנויות חישוביות‪ ,‬תוך התייחסות למגוון‬
‫של פרדיגמות מחקריות עדכניות )לדוגמה‪:‬‬
‫מחקרים התנהגותיים שבוחנים מטלות של‬
‫השוואת מספרים וגדלים‪ ,‬מחקרי הדמיה‬
‫מוחית ועוד( ולתאוריות מקובלות‪.‬‬
‫לדון בלקויות התפתחותיות ונרכשות בחשבון‬
‫)דיסקלקוליה התפתחותית ואקלקוליה‬
‫נרכשת‪ ,‬בהתאמה(‪ ,‬תוך התייחסות לגורמים‪,‬‬
‫לביטויים‪ ,‬לדרכי האבחון וההתמודדות‬
‫במערכת החינוך ובחברה‪.‬‬
‫לפתח חשיבה מדעית וביקורתית באמצעות‬
‫קריאת מאמרים עדכניים בתחום‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מקראה של מאמרים‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום‪ ,‬מבוא‬
‫לכל פרק‪ ,‬הנחיה בקריאת המאמרים‪ ,‬ואחרית‬
‫דבר‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 10920‬פסיכולוגיה של השואה*‬ ‫‪ 10352‬הפסיכולוגיה של השיפוט‬
‫האינטואיטיבי*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים שיטות מחקר‬ ‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫לפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫מבוא‬ ‫החברה‪,‬‬ ‫במדעי‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪ ,‬מבוא‬
‫בספרייה‪.‬‬ ‫במחקרים‬ ‫השתתפות‬ ‫לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן בר‪-‬און‪ ,‬פרופ' רות בייט‪-‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫מרום‪ ,‬פרופ' סוניה רוקס‪ ,‬ד"ר אלון לזר‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים התנסות במחקר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר אורון‪ ,‬פרופ' יחיאל קלר‪ ,‬ד"ר‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫שונות‪,‬‬ ‫וניתוח‬ ‫רגרסיה‬
‫הדס וייסמן‪ ,‬ד"ר יפעת מעוז‪,‬‬ ‫קוגניטיבית‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪.‬‬
‫גם עם חלוף העשור השביעי לסיומה של מלחמת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬ד"ר שחר‬
‫העולם השנייה‪ ,‬על מוראותיה‪ ,‬העיסוק בשואה‬ ‫אייל; ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬
‫אינו פוסק‪ .‬הקורס מבקש לבחון תופעה מורכבת‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מיה בר‪-‬הלל‪ ,‬פרופ' דן זכאי‪,‬‬
‫פרופ' נירה ליברמן‪ ,‬פרופ' אילנה ריטוב‪,‬‬
‫לשלוש תקופות ולארבע קבוצות המעורבות‬ ‫פרופ' יחיאל קלר‬
‫בהתרחשויות‪ .‬שלוש התקופות הן השנים קודם‬
‫הקורס מציג תחום מחקר בקוגניציה חברתית‬
‫פרוץ המלחמה )‪ ,(1939-1933‬שנות המלחמה‬
‫המנתח את אופני החשיבה האינטואיטיבית‬
‫)‪ (1945-1939‬ומ‪ 1945-‬עד לימינו אלה‪ .‬בכל אחת‬
‫בתנאי אי‪-‬ודאות‪ .‬הקורס מתמקד בפער השיטתי‬
‫מתקופות אלו יידונו ההיבטים הפסיכולוגים של‪:‬‬
‫בין שיפוטים המתבססים על קיצורי דרך‬
‫‪ .1‬המחוללים‪ .2 ,‬העומדים מן הצד‪ .3 ,‬המצילים‪,‬‬
‫שיפוטים‬ ‫לבין‬ ‫)המצוי(‬ ‫אינטואיטיביים‬
‫ו‪ .4-‬הקרבנות הניצולים‪ .‬הדיון יכלול התייחסות‬
‫נורמטיביים המבוססים על תורת הסטטיסטיקה‬
‫לתהליכים מורכבים הנוגעים למכלול רחב של‬
‫וההסתברות )הרצוי(‪ .‬תחום מחקר זה הוא בעל‬
‫תופעות ברמת היחיד‪ ,‬הקבוצה‪ ,‬הארגון‪ ,‬החברה‬
‫השלכות ויישומים במגוון תחומים‪.‬‬
‫ומתפרשת בחברות שונות‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫להציג את נושאיו המרכזיים של תחום מחקר‬
‫מטרות הקורס‬ ‫מרתק ועדכני בפסיכולוגיה;‬
‫לבחון באופן כללי כיצד תחום המחקר של‬ ‫להצביע על ההשלכות שיש למחקר בתחום זה‬
‫הפסיכולוגיה החברתית מתמודד עם שאלות‬ ‫על תופעות התנהגותיות בתחומים רבים‬
‫הנוגעות לגורמים המביאים בני אדם לפגוע‬ ‫ומגוונים של הפסיכולוגיה ושל דיסציפלינות‬
‫באחרים‪.‬‬ ‫אחרות;‬
‫לבחון כיצד תחום המחקר של הפסיכולוגיה‬ ‫לחדד את החשיבה הביקורתית בקריאת‬
‫החברתית מתמודד עם שאלות הנוגעות‬ ‫מאמרים ובניתוח אירועים במציאות;‬
‫לגורמים והתהליכים שהשפיעו על קבוצות‬ ‫להקנות מיומנויות לתכנון וביצוע מחקר‬
‫שונות לנהוג כפי שנהגו במהלך השואה‪.‬‬ ‫בתחום הנדון‪.‬‬
‫לבחון כיצד השואה עדיין משפיעה על קבוצות‬
‫חומר הלימוד‬
‫שונות בחברה האנושית‪.‬‬
‫מבחר מאמרים מתוך הספר‪:‬‬
‫‪Gilovich, T., Griffin, D. and Kahneman, D.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫‪(Eds.), Heuristics and Biases: The‬‬
‫‪ 26‬הרצאות מוקלטות באתר הקורס‬
‫‪Psychology‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Intuitive‬‬ ‫‪Judgment‬‬
‫מקראה של מאמרים‬
‫)‪(Cambridge University Press, 2002‬‬
‫מדריך למידה המרחיב את הנושאים הנדונים‬
‫מקראת מאמרים‬
‫בהרצאות המוקלטות‪ ,‬והמציג שאלות ביחס‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום והנחיה‬
‫למאמרי המקראה ולמטלות הקורס‪.‬‬
‫מפורטת לקריאת המאמרים‪.‬‬
‫נושאי העבודות יתמקדו בסוגיות בפסיכולוגיה‬ ‫תוכנת מולטימדיה המאפשרת קריאה מונחית‬
‫חברתית באופן כללי‪.‬‬ ‫אינטראקטיבית של אחד מהמאמרים‬
‫המרכזיים בקורס‪ ,‬תוך התנסות אישית‬
‫במחקר כחוקר וכמשתתף‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫‪138‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10935‬נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬חינוך ‪ /‬ליקויי למידה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‬
‫ובכללם הקורסים פסיכולוגיה פיזיולוגית‪,‬‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫מבוא‬ ‫א‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫מדעי‬ ‫לתלמידי‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‪,‬‬
‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות‬
‫המחקר וסגנונותיו וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מרים פאוסט‪ ,‬ד"ר גתית‬
‫קוה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' שלמה‬
‫בנטין‪ ,‬פרופ' ליאון דעואל‪ ,‬ד"ר אסף גלבוע‪ ,‬ד"ר‬
‫נורית גרונאו‪ ,‬ד"ר לילך שלו‪-‬מבורך‬
‫נוירופסיכולוגיה הוא תחום העוסק בקשר בין מוח‬
‫והתנהגות קוגניטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬באופן בו אנו‬
‫חושבים‪ ,‬מדברים‪ ,‬זוכרים‪ ,‬או תופסים את‬
‫הסביבה‪ .‬יש דרכים רבות לחקור את הקשרים‬
‫הללו והקורס הנוכחי מתמקד בעיקר בתיאור‬
‫המחקר עם אנשים שסובלים מליקויים‬
‫קוגניטיביים בעקבות פגיעה מוחית‪ .‬לצד הצגת‬
‫מודלים תאורטיים הקיימים בתחום‪ ,‬יוצגו‬
‫תיאורי מקרה מפורטים של אנשים שמוחם נפגע‬
‫והם סובלים מליקויים ספציפיים בתפיסת עצמים‬
‫או פרצופים‪ ,‬קשב‪ ,‬זיכרון‪ ,‬שפה מדוברת‪ ,‬או‬
‫חשבון‪ .‬הצצה נדירה זו אל תיאורי המקרים‬
‫תאפשר להבין טוב יותר את התפקוד הבריא בכל‬
‫אחד מן התחומים הללו‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫לעמוד על טיבם של הליקויים‬
‫הקוגניטיביים הנגרמים בעקבות פגיעות‬
‫מוחיות שונות‪.‬‬
‫להקנות ידע לגבי המחקר עם אנשים‬
‫שמוחם נפגע‪.‬‬
‫להרחיב את הידע התאורטי לגבי מודלים‬
‫קוגניטיביים מקובלים בחקר אנשים‬
‫בריאים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הקדמה ורקע בסיסי לגבי מהות הנוירופסיכולוגיה‬
‫הקוגניטיבית ושיטות המחקר המקובלות בתחום‬
‫)אמצעי הדמיה‪ ,‬הנחות בסיסיות בפסיכולוגיה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬מחקר עם אנשים שמוחם נפגע(;‬
‫אסימטריה מוחית וההבדל בין ההמיספרה הימנית‬
‫והשמאלית; תפיסת עצמים ואגנוזיה; תפיסת‬
‫פרצופים ופרוזופגנוזיה; עיבוד מרחבי והזנחת צד;‬
‫שפה מדוברת ואפזיה; שפה כתובה ודיסלקסיה;‬
‫זיכרון ואמנזיה; תפקודים אקזקוטיביים; דיון‬
‫אינטגרטיבי ביתרונותיה וחסרונותיה של שיטת‬
‫המחקר הנעזרת בתיאורי מקרה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מקראה של מאמרים ובהם תיאורי מקרה‬
‫נבחרים בתחומים קוגניטיביים שונים‪.‬‬
‫מדריך למידה הכולל יחידת מבוא‪ ,‬מבואות‬
‫לפרקים השונים והנחיה מפורטת לקריאת‬
‫המאמרים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬
‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪ 10914‬סמינר מחקר בפסיכולוגיה –‬
‫למצטיינים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס מבוא לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪:‬‬
‫עקרונות המחקר וסגנונותיו‪ ,‬אחד מבין‬
‫הקורסים פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫יתקבלו רק סטודנטים מצטיינים שהסמינר‬
‫יוצע להם באופן אישי‪.‬‬
‫מרכז הסמינר‪ :‬הסמינר מועבר על‪-‬ידי איש סגל‬
‫מהמחלקה לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫נושא הסמינר‬
‫נושא הסמינר ייקבע לפי תחום התמחותו‬
‫ומחקריו של מרכז הסמינר‪ .‬הסמינר מתבסס על‬
‫אסופת מאמרים בנושא הנלמד‪.‬‬
‫מבנה הסמינר‬
‫הסמינר הוא שנתי וכולל שני חלקים‪:‬‬
‫ילדים ובהיבטים ההתפתחותיים והפסיכולוגיים‬
‫חלק א )סמסטר ראשון(‬
‫החלק הראשון כולל שמונה מפגשי חובה בנושא‬
‫הסמינר‪ .‬בשלב הראשון תיערך סקירה של נושא‬
‫הסמינר והסטודנטים יקבלו הנחיה לקריאת‬
‫המאמרים‪ .‬המפגשים יוקדשו לדיון ביקורתי על‬
‫המאמרים‪ ,‬להצגת מאמרי סקירה על‪-‬ידי‬
‫הסטודנטים ולחיפוש מאמרים עדכניים‬
‫הרלוונטיים לנושא הנלמד ולהצגתם במפגש‬
‫‪.1‬‬ ‫)ובאתר הסמינר(‪.‬‬
‫חלק ב )סמסטר שני(‬
‫‪.2‬‬ ‫בחלק השני מתקיימת סדנת עבודה סמינריונית‬
‫הכוללת כשבעה מפגשי חובה‪ .‬במהלך הסדנה‬
‫‪.3‬‬ ‫יכתבו הסטודנטים את העבודה הסמינריונית על‬
‫כל שלביה‪ .‬המפגשים יוקדשו לדיונים ביקורתיים‬
‫על שאלות המחקר שאותם ינסחו הסטודנטים‬
‫)בסיוע המרכז(‪ ,‬לבחירת המתודולוגיות ולניתוח‬
‫הממצאים והמסקנות‪ .‬בתום חלק זה יגישו‬
‫הסטודנטים עבודה סמינריונית אמפירית‪.‬‬
‫עם הגשת העבודה הסמינריונית יקבל הסטודנט‬
‫ציון אחד לקורס‪ ,‬שיתבסס על השתתפות פעילה‪,‬‬
‫מטלות והעבודה הסמינריונית‪.‬‬
‫סמינר המצטיינים נחשב כקורס לכל דבר‬
‫במסגרת הלימודים לתואר‪ ,‬ונכלל ברשימת‬
‫הקורסים לתואר של הסטודנט‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫*‬
‫בקורס זה חובה לכתוב עבודה סמינריונית‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫‪ 10904‬שינה והפרעות שינה בילדות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מבוא‬ ‫הקורסים‬ ‫ובכללם‬ ‫קודמים‪,‬‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪:‬‬
‫מינקות להתבגרות‪ ,‬שיטות מחקר במדעי‬
‫החברה‪ ,‬השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים פסיכולוגיה פיזיולוגית‪,‬‬
‫התנסות במחקר רגרסיה וניתוח שונות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבי שדה‪ ,‬ד"ר ליאת‬
‫טיקוצקי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' פרץ לביא‪ ,‬פרופ' אריה נדלר‪,‬‬
‫פרופ' ענת שר‬
‫השינה היא התנהגות מרכזית והכרחית בחייהם‬
‫של מבוגרים וילדים‪ .‬נושא השינה בילדות חשוב‬
‫במיוחד‪ ,‬כיוון שלהפרעות השינה בינקות ובילדות‬
‫השלכות רבות על תפקודו של הילד בתחומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫הקורס עוסק במחקר של תחום השינה אצל‬
‫של שינה בקרב ילדים‪ .‬הקורס מתמקד‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬בנושאים כמו‪ :‬הפרעות שינה שכיחות‬
‫בינקות ובילדות‪ ,‬טיפול בהפרעות שינה והקשר‬
‫שבין שינה של ילדים לבין תפקודי למידה‪ ,‬קשב‪,‬‬
‫רגש ופסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לחשוף את הסטודנטים לעולם‬
‫השינה של ילדים‪ ,‬תחום שהוא בעל חשיבות‬
‫מיוחדת עקב הזמן הרב בו מבלים ילדים בשינה‬
‫ועקב ההשלכות שיש לשינה ולהפרעות שינה על‬
‫תפקודו של הילד‪.‬‬
‫מטרה נוספת ִהנה להיעזר במאמרים מחקריים‬
‫בתחום השינה של ילדים על‪-‬מנת להרחיב את‬
‫ההבנה של שיטות המחקר והחשיבה המדעית‬
‫בתחום‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מקראה של מאמרים‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לתחום והנחיה‬
‫בקריאת המאמרים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס זה‪,‬‬ ‫*‬
‫*‬ ‫אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
 ‫מדעי החברה‬
‫פסיכולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 10936‬השפעת לחץ וחרדה בינקות‬
‫נקודות זכות בפסיכולוגיה‬ ‫על תפקוד בבגרות‪ :‬מחקר‬
‫בעלי חיים*‬
‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקולים סטטיסטיים‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ושיפוט אינטואיטיבי )‪) (10145‬פ( – משובץ‬
‫במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‬
‫ובכללם הקורסים פסיכולוגיה פיזיולוגית‪,‬‬
‫שיפוט והערכה בתנאי אי‪-‬ודאות לתלמידי ניהול‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫וכלכלה )‪) (10522‬מ( – משובץ בניהול‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬ ‫א‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה ב‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪:‬‬
‫עקרונות המחקר וסגנונותיו וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬נדרש אישור מרכז‬
‫הוראה‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רונית אביצור‪-‬חניאל‪,‬‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫ד"ר רביד דורון‬
‫‪.78‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‬ ‫הקורס עוסק בתחום בדיקת תרופות עתידיות‬
‫)‪) (30112‬ר( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫חדשות להפרעות לחץ וחרדה הנובעות ממשקעי‬
‫‪.78‬‬ ‫עבר‪ .‬הקורס עוסק בהבנת המנגנון הפיזיולוגי‬
‫העומד בבסיס תופעת הלחץ בכלל והחרדה בפרט‪.‬‬
‫שיטות מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬ ‫דגש יושם בהבנת המנגנונים הפיזיולוגיים‬
‫וסגנונותיו )‪) (10285‬ר( – משובץ במדעי החברה –‬ ‫המתווכים את השפעות מצבי דחק על הבריאות‬
‫כללי‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬ ‫ועל בדיקת משתנים סביבתיים והתנהגותיים‬
‫המעורבים בוויסות קשרים אלו‪.‬‬
‫קריאה – תאוריה ומעשה )‪) (10123‬ר( – משובץ‬
‫בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מתפרש על שנת לימודים מלאה‪ .‬בסמסטר‬
‫ליקויי למידה )‪) (10527‬מ( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ'‬ ‫שבמסגרתם‬ ‫שיעורים‬ ‫נערכים‬ ‫הראשון‬
‫‪.129‬‬ ‫הסטודנטים מציגים מאמרים על מחקרים‬
‫אמפיריים עדכניים ובסמסטר השני הסטודנטים‬
‫עובדים על עבודת מחקר אמפירית במעבדה‪,‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫שכוללת שימוש בכלי מחקר ביו‪-‬פסיכולוגיים‬
‫זכות בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫ובכלי המחקר ושיטות המחקר המקובלות‬
‫בתחום‪ .‬כמו כן הסטודנטים עוברים הכשרה‬
‫בטכניקות מעבדתיות שמיושמות על בעלי חיים‪,‬‬
‫ולעומדים בדרישות ההכשרה יוענק רישיון‬
‫לעבודה עם מכרסמים‪.‬‬

‫הקורס מתקיים במעבדות המחקר החדישות‬

‫בקמפוס המכללה האקדמית של תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫ויטלו בו חלק סטודנטים של המכללה האקדמית‬
‫וסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫חומר הלימוד כולל מקראת מאמרים‪.‬‬

‫הנוכחות בשיעורים ובמפגשים האישיים היא‬

‫חובה‪.‬‬

‫סמינר זה נחשב כקורס לכל דבר במסגרת‬

‫הלימודים לתואר‪.‬‬

‫בקורס זה חובה לכתוב עבודה סמינריונית‪.‬‬ ‫*‬

‫‪140‬‬
 ‫מדעים‬

‫מדעים – כללי ‪143 /‬‬

‫מתמטיקה ‪144 /‬‬

‫מדעי המחשב ‪157 /‬‬

‫מדעי הטבע והחיים – כללי ‪169 /‬‬

‫פיסיקה ‪170 /‬‬

‫כימיה ‪182 /‬‬

‫מדעי החיים ‪192 /‬‬

‫גיאולוגיה ‪213 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫מדעים‬
‫מדעים – כללי‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬

‫נקודות זכות במדעים – כללי‬ ‫‪ 20428‬עיונים בחינוך מתמטי‬ ‫‪ 20126‬יישומי מחשב למדעים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬ ‫קורס אינו מקנה נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫פילוסופיה של המדע )‪) (20202‬ר( – משובץ‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬ ‫ידע קודם‪ :‬דרוש ידע בסיסי בנושאים האלה‪:‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‪ ,‬גאומטריה‬
‫בעיות נבחרות בפילוסופיה של המדע )‪(20304‬‬ ‫אוקלידית‪ ,‬מספרים מרוכבים‪ ,‬תורת הקבוצות‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬ד"ר דורותה‬
‫)מס( – משובץ בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬ ‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי לימוד‬ ‫צ'רקי‪ ,‬דוד לופו‪ ,‬רבקה גדות‪ ,‬ישראל אורלן‬
‫של כמה קורסים אקדמיים במתמטיקה‪.‬‬
‫הסתברות ומודלים סטוכסטיים בחקר ביצועים‬ ‫דרושה יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬ ‫מטרות הקורס‬
‫)‪) (10907‬מ( – משובץ בהנדסת תעשייה וניהול‪,‬‬ ‫באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות אחד מבין‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בנושא המחשב האישי‬
‫עמ' ‪.223‬‬ ‫הקורסים פסיכולוגיה בחינוך‪ ,‬פילוסופיה של‬ ‫ויישומיו ובנוסף לאפשר התנסות במרכיבים‬
‫המדע‪ ,‬שיטות מחקר במדעי החברה‪.‬‬ ‫השונים של התקשוב כדי להכשיר את‬
‫שיטות אופטימיזציה לא לינארית )‪) (10926‬מ( –‬ ‫הסטודנטים להשתתף בקורסים מתוקשבים‬
‫משובץ בהנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬עמ' ‪.224‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גילי שמאע )כתיבה(;‬ ‫בהמשך לימודיהם‪ .‬בקורס יוצגו כלי עזר‬
‫חוה ניומן )עריכה(‬ ‫ממוחשבים שישרתו את הסטודנטים הן במהלך‬
‫מבוא למכטרוניקה )‪) (10595‬מ( – משובץ בהנדסת‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' אנה ספרד‬ ‫לימוד הקורסים ובעת כתיבת עבודות‬
‫תעשייה וניהול‪ ,‬עמ' ‪.224‬‬ ‫יועצים )לעיצוב המקראה(‪ :‬פרופ' מרצל הרצוג‪,‬‬ ‫סמינריוניות‪ ,‬והן בעבודתם בעתיד‪.‬‬
‫פרופ' שלמה וינר‪ ,‬פרופ' אורי לירון‪ ,‬פרופ' ניצה‬
‫מובשוביץ‪-‬הדר‪ ,‬פרופ' גדעון צבס‪ ,‬פרופ' דינה‬
‫תירוש‪ ,‬ד"ר אברהם הרכבי‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס הוא קורס מתוקשב הכולל קבוצות דיון‪,‬‬
‫הורדת מטלות מאתר הקורס‪ ,‬שליחת מטלות‬
‫החינוך המתמטי זכה בשני הדורות האחרונים‬
‫בדואר אלקטרוני ו‪/‬או במערכת שליחת המטלות‬
‫לתנופה רבה כתחום עיון ומחקר מדעי‪ .‬הקורס‬
‫הממוחשבת‪ .‬המטלות בקורס כוללות יישום של‬
‫נועד להעניק לעוסקים ולמעוניינים לעסוק‬
‫התוכנות הנלמדות‪ ,‬ופרויקט מסכם שישלב יישום‬
‫בהוראת המתמטיקה היכרות ראשונית עם‬
‫של כל החומר הנלמד בקורס‪.‬‬
‫תאוריות ומחקרים שונים הקשורים ללמידת‬
‫המתמטיקה ולהוראתה‪.‬‬ ‫לצורך לימוד הקורס דרוש מחשב אישי עם‬
‫תמיכה בעברית; תוכנת חלונות בעברית )גרסת‬
‫הלמידה בקורס מבוססת על קריאת מאמרים‪,‬‬
‫‪ Windows98‬ומעלה(; התוכנות הנלמדות בקורס;‬
‫בהיקף כולל של כ‪ 320-‬עמודים‪ ,‬כמחציתם‬
‫כונן ‪ ;CD-ROM‬כרטיס קול; מודם וחיבור‬
‫בעברית והיתר באנגלית‪ .‬המאמרים ערוכים‬
‫לאינטרנט‪.‬‬
‫במקראה בארבעה פרקים‪ .‬המקראה מלווה‬
‫במדריך למידה המציג את הנושא הכללי שבו‬
‫עוסק כל פרק‪ ,‬ומסייע להבנת המאמרים בפרק‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא להכרת המחשב‬
‫באמצעות הארות‪ ,‬הערות‪ ,‬שאלות מנחות‬
‫מערכת ההפעלה חלונות ‪WINDOWS‬‬
‫ותשובות עליהן‪.‬‬
‫מעבד התמלילים ‪WORD‬‬
‫המחקרים בחינוך המתמטי משלבים מתמטיקה‬ ‫האינטרנט ויישומיו‬
‫וחינוך זה עם זה ועם תחומי דעת אחרים‪ .‬פרקי‬ ‫הגיליון האלקטרוני ‪EXCEL‬‬
‫הקורס שלהלן מאירים נקודות מבט שונות על‬ ‫תוכנת המצגות ‪POWER POINT‬‬
‫החינוך המתמטי‪ ,‬התואמות לשילובים עם תחומי‬
‫דעת שונים‪.‬‬ ‫לימוד התוכנות יתבצע תוך כדי תרגול ויישום‬
‫הנושאים הנלמדים‪ ,‬עם דוגמאות מתחום מדעי‬
‫פרקי המקראה‬ ‫הטבע‪.‬‬
‫מבט היסטורי ופילוסופי על עשייה מתמטית‬ ‫‪.1‬‬
‫מבט קוגניטיבי על עשייה מתמטית‬ ‫‪.2‬‬
‫מבט סוציו‪-‬תרבותי על עשייה מתמטית‬ ‫‪.3‬‬
‫סיכום – מהו מחקר על חינוך מתמטי‬ ‫‪.4‬‬

‫אפשר לגשת לבחינת פטור במקום ללמוד את‬ ‫*‬

‫לסטודנטים הלומדים לקראת תואר במתמטיקה‬
‫מותר לכלול את נקודות הזכות עבור קורס זה‬
‫במניין ‪ 96‬נקודות הזכות הנדרשות במתמטיקה‬
‫ובמדעי המחשב‪ .‬לסטודנטים הלומדים לקראת‬
‫תואר במדעים בהדגשת מתמטיקה‪ ,‬ובפרט לאלה‬
‫מביניהם העוסקים או המתכוונים לעסוק‬
‫בהוראה‪ ,‬מומלץ לשבץ את הקורס הזה בתכנית‬
‫לימודיהם‪ ,‬אך אין הוא פוטר מן הדרישות‬
‫הנוגעות להיקף הלימודים במתמטיקה ובמדעי‬
‫המחשב‪.‬‬
‫הקורס‪ .‬הבחינה כרוכה בתשלום‪ .‬פרטים באתר‬
‫הקורס ובסעיף ‪ 20.2.1‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫*‬ ‫בקורס זה יש חפיפת תוכן עם הקורס יישומי‬
‫מחשב למדעי החברה )‪ .(10159‬מי שילמד קורס‬
‫זה‪ ,‬יהיה פטור מלימוד הקורס יישומי מחשב‬
‫למדעי החברה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫בקורס זה נלמד נושא הגיליון האלקטרוני בהיקף‬
‫שאינו נלמד בקורס יישומי מחשב למדעי הרוח‬
‫)‪ .(10160‬לכן‪ ,‬מי שילמד את הקורס יישומי מחשב‬
‫למדעי הרוח לא יהיה פטור מלימוד קורס זה‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫‪ 10444‬נושאים במתמטיקה לתלמידי‬
‫מדעי החברה‪ :‬פרקים בתורת‬
‫הקבוצות‪ ,‬בלוגיקה‬
‫ובאלגברה לינארית*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬מדעי החברה – כללי‬
‫ידע קודם‪ :‬דרוש ידע בסיסי במתמטיקה‬
‫)אלגברה( ברמה של ‪ 3‬יחידות לימוד תיכוניות‬
‫לפחות‪ **.‬מומלץ להקדים ללימוד קורס זה‬
‫כמה קורסים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ )כתיבה(‪,‬‬
‫ליאת פרידלנדר‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪,‬‬
‫פרידה חינקס ורבין‬
‫קורס זה הוא חובה באחדות מתכניות הלימודים‬
‫במדעי החברה ובאחדות מן התכניות הדו‪-‬חוגיות‬
‫הבין‪-‬תחומיות‪ .‬הוא מתאים כקורס בחירה גם‬
‫בחלק מתכניות הלימודים בתחום המדעים‪.‬‬
‫בקורס נלמדים נושאים בתורת הקבוצות‪,‬‬
‫בלוגיקה ובאלגברה לינארית‪ .‬הקורס אינו קל‪,‬‬
‫בעיקר משום שרובו עוסק בחומר מתמטי מופשט‪.‬‬
‫לכן מומלץ ללמוד אותו לאחר השלמת לימוד‬
‫קורסים אחדים באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬כדאי‬
‫לפנות לאחד מן היועצים במתמטיקה לפני‬
‫ההרשמה לקורס‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫שיעור ‪ I‬יסודות בתורת הקבוצות ועוד‪:‬‬
‫קבוצות‪ ,‬יחסים‪ ,‬פונקציות‪ ,‬פולינומים‪,‬‬
‫אינדוקציה מתמטית‪ ,‬נוסחת הבינום‬
‫שיעור ‪ II‬לוגיקה בסיסית‪ :‬לוגיקת הפסוקים –‬
‫קשרים פסוקיים‪ ,‬לוחות אמת‪,‬‬
‫שקילות טאוטולוגית‪ ,‬נביעה‬
‫טאוטולוגית‪ ,‬כללי היסק והוכחות;‬
‫לוגיקת הפרדיקטים – שפת‬
‫יק ִטים‪ ,‬אמיתיות לוגית‪ ,‬שקילות‬
‫הפּ ֶר ִד ָ‬
‫ְ‬
‫לוגית‪ ,‬נביעה לוגית‪ ,‬הוכחות‬
‫שיעור ‪ III‬אלגברה לינארית – תשתית‪ :‬מערכות‬
‫לינאריות; מרחבים לינאריים ‪Rn -‬‬
‫ומרחבים לינאריים כלליים‪ ,‬צרופים‬
‫לינאריים‪ ,‬פרישה‪ ,‬אי‪-‬תלות‪ ,‬בסיסים‪,‬‬
‫העתקות לינאריות; מטריצות –‬
‫חיבור‪ ,‬כפל בסקלר וכפל‪ ,‬משוואות‬
‫וקטוריות‪ ,‬שיחלוף‪ ,‬מטריצות הפיכות;‬
‫דטרמיננטות – משפט הפיתוח‪ ,‬חישוב‬
‫דטרמיננטות ביעילות‪ ,‬דטרמיננטה של‬
‫מכפלת מטריצות‪ ,‬נוסחת קרמר‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לסטודנטים שרמת ידיעותיהם במתמטיקה היא‬ ‫**‬
‫של בגרות בהיקף מצומצם )‪ 3‬יחידות לימוד(‪,‬‬
‫וכן לסטודנטים שלמדו מתמטיקה בהיקף‬
‫מורחב )‪ 4‬או ‪ 5‬יחידות לימוד(‪ ,‬אך לא עסקו בה‬
‫זמן רב או שהישגיהם בה היו נמוכים‪ ,‬מומלץ‬
‫לעיין בתיאור הקורס סדנת רענון במתמטיקה‬
‫לתלמידי מדעי החברה )‪.(95001‬‬
‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20283‬מתמטיקה דיסקרטית‪ :‬תורת‬ ‫‪ 04101‬אשנב למתמטיקה‬
‫הקבוצות‪ ,‬קומבינטוריקה‬
‫ולוגיקה*‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫לא נדרש ידע על‪-‬תיכוני קודם‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס אשנב למתמטיקה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ )ריכוז‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )ריכוז‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬פרופ' עמוס אלטשולר‪ ,‬פרופ' מקסים‬
‫הפיתוח(‪ ,‬שמואל ברגר‪ ,‬איתי הראבן )כתיבה(;‬ ‫ברוקהיימר‪ ,‬פרופ' יאיר טאומן‪ ,‬ד"ר אהוד ארצי‪,‬‬
‫ענת לרנר‪ ,‬טלי צורף‪-‬עילם‪ ,‬יוסי קאופמן; אורה‬ ‫ד"ר יצחק ציקוני )כתיבה(; רינה דכטר‪ ,‬דבורה‬
‫מאור‪ ,‬תלמה מוקדי )עריכה(‬ ‫יעקובי )אסיסטנטים(; קרין חזקיה‪ ,‬ד"ר ברוך‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מרצל הרצוג‪ ,‬פרופ' שלמה וינר‪,‬‬ ‫לשם )עריכה(‬
‫פרופ' עמירם יהודאי‪ ,‬פרופ' ורדה ליברמן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמוס אלטשולר‪ ,‬פרופ' מקסים‬
‫פרופ' אלי לוין‪ ,‬ד"ר לאוניד גרינבלט‬ ‫ברוקהיימר‪ ,‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬ד"ר חנה‬
‫ליפסון‪ ,‬יונה אוברמן‬
‫מטרת הקורס היא ללמד מושגים‪ ,‬תוצאות ודרכי‬
‫עבודה בנושאים מתמטיים המהווים כלים‬ ‫קורס זה הוא קורס מבוא המציג לסטודנטים‬
‫חשובים לטיפול ביסודות התאורטיים של מדעי‬ ‫נושאים בסיסיים במתמטיקה‪ .‬הוא אינו קורס‬
‫המחשב ולתרום לפיתוח התחכום המתמטי של‬ ‫טכני ואין רוכשים בו מיומנות חישובית תיכונית‬
‫הסטודנט‪.‬‬ ‫או אחרת‪ .‬הקורס מכשיר את הסטודנטים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫לקראת חשיבה מתמטית נכונה ומקנה כלים‬
‫תורת הקבוצות – קבוצה‪ ,‬איבר‪ ,‬שוויון קבוצות‪,‬‬ ‫מתמטיים בסיסיים‪ .‬נדונים בו בצורה מפורטת‬
‫פעולות בין קבוצות )איחוד‪ ,‬חיתוך‪ ,‬חיסור‪,‬‬ ‫ומדויקת נושאים שרובם מופיעים בצורה‬
‫משלים‪ ,‬הפרש סימטרי(‪ .‬קבוצת החזקה‪ .‬עצמה‪.‬‬ ‫"עממית" יותר במסגרות הלימוד המקובלות‪.‬‬
‫מכפלה קרטזית‪ .‬רלציה‪ .‬כפל רלציות‪ .‬רלציה‬ ‫בשל כך‪ ,‬הקורס מתאים גם למורים‪ ,‬בייחוד‬
‫הפוכה‪ .‬רלציות רפלקסיביות‪ ,‬סימטריות‪,‬‬ ‫למורים בחטיבות הביניים‪.‬‬
‫טרנזיטיביות‪ .‬סגור של רלציה לגבי תכונה‪.‬‬ ‫מן הסטודנטים הלומדים בקורס כמעט לא‬
‫רלציות שקילות‪ .‬מחלקות שקילות‪ .‬קבוצת המנה‪.‬‬ ‫נדרשות ידיעות מוקדמות ואיננו מניחים מראש‬
‫פונקציות‪ .‬פונקציות על‪ ,‬פונקציות חד‪-‬חד‪-‬‬ ‫שליטה בחומר מתמטי כלשהו‪ .‬עם זאת‪ ,‬נדרשים‬
‫ערכיות‪ .‬פונקציות הפיכות‪ .‬סדר חלקי ומלא‪.‬‬ ‫מן הסטודנטים בגרות מחשבתית ועניין בחשיבה‬
‫אינדוקציה‪ .‬קבוצות בנות מנייה‪ .‬עצמת הרצף‪.‬‬ ‫מופשטת‪.‬‬
‫קנטור‪.‬‬ ‫משפט‬ ‫שרדר‪-‬ברנשטיין‪.‬‬ ‫משפט‬
‫אריתמטיקה של עצמות‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 2-1‬קבוצות – מושג הקבוצה‪ ,‬קבוצות‬
‫קומבינטוריקה – עקרונות החיבור והכפל‪.‬‬
‫סופיות ואינסופיות‪ ,‬שוויון עוצמות‬
‫תמורות‪ ,‬צירופים וחליפות עם חזרות ובלי חזרות‪.‬‬
‫של קבוצות ופעולות בין קבוצות‪.‬‬
‫הבינום של ניוטון‪ .‬זהויות במקדמים בינומיים‪.‬‬
‫עוצמות – עוצמה של קבוצה‪.‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫עקרון ההכלה וההפרדה‪ .‬פונקציית אוילר‪ .‬אי‪-‬‬
‫פעולות בינאריות – תכונות אפשריות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫סדר מלא‪ .‬יחסי נסיגה‪ ,‬פתרון יחסי נסיגה‬
‫ומושג החבורה‪.‬‬
‫לינאריים‪ .‬חלוקות לתאים‪ .‬עקרון שובך היונים‪.‬‬
‫יחידות ‪ 6-5‬פונקציות – מושג הפונקציה‪ ,‬מכפלות‬
‫פונקציות יוצרות‪.‬‬
‫קרטזיות‪ ,‬גרפים ופעולות על‬
‫לוגיקה – תחשיב הפסוקים‪ :‬תחביר וסמנטיקה –‬ ‫פונקציות‪.‬‬
‫פסוקים; קשרים; טבלאות אמת; טאוטולוגיות‬ ‫כל‬ ‫אפיון‬ ‫–‬ ‫איזומטריות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫וסתירות; קבוצות שלמות של קשרים; צורות‬ ‫האיזומטריות במישור‪.‬‬
‫נורמליות; מודלים‪ .‬תורת ההיסק** – מערכות‬ ‫יחידות ‪ 9-8‬אקסיומות – מושגי יסוד‪ ,‬אקסיומות‪,‬‬
‫היסק והוכחות‪ .‬מבוא לתחשיב היחסים‪ :‬תחביר‬ ‫מודלים והמחשות‪ ,‬משפטים הנובעים‬
‫– כמתים‪ ,‬שמות עצם‪ ,‬סימני יחסים ונוסחאות;‬ ‫ממערכות שונות של אקסיומות‪,‬‬
‫סמנטיקה – אינטרפרטציות‪ ,‬אמיתות במבנה‬ ‫חוסר סתירה‪ ,‬אי‪-‬תלות‪ ,‬קטגוריות‬
‫ואמיתות לוגית‪.‬‬ ‫ושלמות‪.‬‬
‫יחידה ‪ 10‬גאומטריה אוקלידית – התפתחות‬
‫של‬ ‫"היסודות"‬ ‫הגאומטריה‪,‬‬
‫אוקלידס וצעדים בביסוס אקסיומטי‬
‫בקורס זה לא נלמד הנושא מבנים אלגבריים‪,‬‬ ‫*‬ ‫של הגאומטריה האוקלידית‪.‬‬
‫שהיה כלול בעבר בקורס מתמטיקה דיסקרטית‬ ‫יחידה ‪ 11‬המספרים הטבעיים – מערכת‬
‫*‬ ‫)‪ 6 ,20276‬נ"ז(‪ ,‬וזו הסיבה לשוני בהיקפם‪.‬‬ ‫המספרים הטבעיים‪ ,‬שוויונות היסוד‬
‫סטודנטים שלמדו את הקורס הקודם )‪(20276‬‬ ‫ויחסי הסדר בקבוצת המספרים‬
‫ייחשבו כעומדים בדרישה של לימוד הקורס‬ ‫השלמים האי‪-‬שליליים‪.‬‬
‫הנוכחי )‪ (20283‬בכל תכנית לתואר שבה נדרש‬ ‫יחידה ‪ 12‬פרק מתורת המספרים ואינדוקציה‬
‫קורס זה‪.‬‬
‫מתמטית – מספרים ראשוניים‪,‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫האינסופיות של קבוצת המספרים‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫הראשוניים ואינדוקציה מתמטית‪.‬‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫לקורס נלווים עזרי לימוד לשם גיוון הלימודים‪.‬‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫קורס זה אינו משמש להקניית ידע מתמטי ברמה‬
‫נלמד בתמציתיות‪.‬‬ ‫**‬ ‫תיכונית‪.‬‬
‫‪144‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20109‬אלגברה לינארית ‪*I‬‬ ‫‪ 20430‬אלגברה לינארית לתלמידי‬ ‫‪ 20466‬לוגיקה למדעי המחשב*‬

‫מדעי הטבע*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי המחשב‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס אשנב למתמטיקה‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות קורס אחד של‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני קורסים במתמטיקה‪,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה במדעי הטבע או‬ ‫כולל הקורס‪ :‬מתמטיקה דיסקרטית ושני‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬ד"ר דניאלה‬ ‫במתמטיקה‪.‬‬ ‫קורסים במדעי המחשב‪.‬‬
‫ליבוביץ )ריכוז הפיתוח וכתיבה(‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫אורנשטיין‪ ,‬פרופ' אורי לירון‪ ,‬פרופ' דב סמט‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר נעמי שקד‪-‬מונדרר‪ ,‬ד"ר יוסף‬
‫פרופ' איתמר פיטובסקי )כתיבה(; חיים לויטה‪,‬‬ ‫ורבין‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם הירשפלד‪ ,‬יוסי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' ראובן חן‪,‬‬
‫ורדה בד"ט‪ ,‬ראובן גלעד‪ ,‬ריבה נדם )אסיסטנטים‬ ‫קאופמן‬
‫פרופ' אלי לוין‪ ,‬פרופ' דוד סודרי‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫ועריכה(‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' דוד הראל‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' אמנון‬
‫יקימובסקי‪ ,‬פרופ' מיכאל משלר‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫הקורס דן בשפות הפורמליות הייעודיות ובשימוש‬
‫קורס זה מיועד לספק לסטודנטים בדיסציפלינות‬ ‫בהן‪ .‬במרכז הקורס השפה החשובה ביותר – שפת‬
‫הכרת הנושאים הכלולים בקורס הכרחית לכל‬ ‫של מדעי הטבע היכרות עם מושגים מתמטיים מן‬ ‫היחסים המתמטית‪.‬‬
‫סטודנט המתעתד להעמיק בלימודי מתמטיקה או‬ ‫האלגברה הלינארית הנחוצים לקורסים אחדים‬
‫מדעי המחשב‪ .‬הקורס מומלץ גם לסטודנטים‬ ‫בפיסיקה ובכימיה‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫שבכוונתם להתרכז בלימוד הפיסיקה‪ ,‬אם כי יש‬ ‫הקורס נועד להנחיל הבנה של מנגנון השפות‬
‫מהם שיעדיפו את הקורס המצומצם אלגברה‬ ‫על הסטודנטים להבחין בין קורס זה לבין הקורס‬ ‫הפורמליות הייעודיות והכרה של תפקידן במדעי‬
‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע )‪.(20430‬‬ ‫אלגברה לינארית ‪ .(20109) I‬בשני הקורסים‬ ‫המחשב‪ .‬הסטודנטים ילמדו להבחין בין תחביר‬
‫נלמדים נושאים דומים‪ ,‬אך ההיקף של אלגברה‬ ‫לסמנטיקה‪ ,‬ובין דרכי הטיפול בעצמים תחביריים‬
‫דרישות רקע‬ ‫לינארית ‪ I‬רחב יותר‪ ,‬והוא ברמת העמקה‬ ‫לעומת עצמם סמנטיים‪ .‬הקורס מקנה גם את‬
‫רצויה מאוד הכרה של נושאים באלגברה‬ ‫המתאימה לסטודנטים למתמטיקה ולמדעי‬ ‫יסודות הלוגיקה המתמטית הקלאסית‪ ,‬מבסס‬
‫ובטריגונומטריה ברמה תיכונית‪ .‬אמנם היחידה‬ ‫המחשב‪.‬‬ ‫את מושג ההוכחה הפורמלית ומציג את הלוגיקה‬
‫הראשונה של הקורס כוללת חזרה על חלק ניכר‬ ‫המשמשת במדעי המחשב לאפיון ואימות תכניות‬
‫של חומר הרקע הדרוש‪ ,‬אבל אין בה די אלא למי‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫ולניהול בסיסי נתונים‪.‬‬
‫שכבר למד חומר זה בעבר‪.‬‬ ‫הקורס מבוסס על יחידות ‪ 5-1‬של הקורס אלגברה‬
‫לינארית ‪) (20109) I‬שיעורים ‪ (3-1‬בתוספת‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫אנו ממליצים לשקול את האפשרות ללמוד לפני‬ ‫שלושה שיעורים חדשים )‪ ,(6-4‬שנכתבו על‪-‬ידי‬ ‫מבוא – שפות טבעיות ופורמליות‬
‫קורס זה את הקורס אשנב למתמטיקה )‪(04101‬‬ ‫ד"ר נעמי שקד‪-‬מונדרר‪.‬‬ ‫השפה הפסוקית‬
‫שבו הסטודנטים רוכשים הרגלי ניסוח וחשיבה‬
‫תחשיב הפסוקים‬
‫מתמטית מהסוג החיוני בקורס זה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫יק ִטים‬
‫הפּ ֶר ִד ָ‬
‫שפת ְ‬
‫פרקי הכנה‬ ‫שיעור ‪1‬‬
‫יק ִטים‬
‫הפּ ֶר ִד ָ‬
‫תחשיב ְ‬
‫חומר הלימוד‬ ‫משוואות לינאריות והמרחב ‪Rn‬‬ ‫שיעור ‪2‬‬
‫מטריצות ודטרמיננטות‬ ‫שיעור ‪3‬‬ ‫משפט האי‪-‬שלמות‬
‫פרקי הכנה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫מבני שמות )של הרברנד(‬
‫משוואות לינאריות והמרחב ‪Rn‬‬ ‫יחידות ‪3-2‬‬ ‫מרחבים וקטוריים‬ ‫שיעור ‪4‬‬
‫טרנספורמציות לינאריות )כולל‬ ‫שיעור ‪5‬‬ ‫לוגיקה רב‪-‬סוגית ולוגיקה מסדר שני‬
‫מטריצות ודטרמיננטות‬ ‫יחידות ‪5-4‬‬
‫ערכים עצמיים ולכסון מטריצות(‬ ‫שימוש בלוגיקה לבסיסי נתונים‬
‫שדה המספרים המרוכבים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫המרחב האוקלידי ה‪ n-‬ממדי‬ ‫שיעור ‪6‬‬ ‫לוגיקה מודלית וטמפורלית לאימות תכניות‬
‫מרחבים לינאריים‬ ‫יחידות ‪8-7‬‬
‫טרנספורמציות לינאריות‬ ‫יחידות ‪10-9‬‬ ‫המספרים המרוכבים‬ ‫נספח‬
‫ערכים עצמיים‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫המרחב האוקלידי ה‪ n-‬ממדי‬ ‫יחידה ‪12‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫‪ 20423‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫ב*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי א‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מיריי אביגל‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪,‬‬
‫ד"ר דניאלה ליבוביץ )ריכוז הפיתוח(;‬
‫אורה מאור )עריכה(‬
‫‪ (1997‬הוא תרגום לעברית של ‪ 11‬הפרקים‬
‫ספר הקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב‬
‫)תרגום‪ :‬נ' שקד‪-‬מונדרר; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪ (1998‬הוא תרגום לעברית של פרקים ‪ 19-12‬מתוך‬
‫הספר‪:‬‬
‫& ‪H. Anton, Calculus, 5th ed. (John Wiley‬‬
‫)‪ .Sons, 1995‬המהדורה העברית של פרקים ‪11-1‬‬
‫בספר הנ"ל היא ספר הקורס חדו"א** א‪.‬‬
‫לפני התחלת לימוד הספר‪ ,‬ילמדו הסטודנטים את‬
‫פרק ‪ 11‬מתוך ספרו של הווארד אנטון‪ ,‬המצורף‬
‫לקורס כהשלמה‪ .‬זהו הפרק הסוגר של הקורס‬
‫חדו"א א )‪ ,(20406‬אך תכניו אינם כלולים בקורס‬
‫אינפי*** ‪.(20106) I‬‬
‫פרקי הספר‬
‫בנוסף מוצעים שני קורסים מקבילים בחשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי‪ :‬חשבון אינפיניטסימלי ‪I‬‬
‫פרק ‪ 11‬טורים אינסופיים‬
‫כרך ראשון‬
‫פרק ‪ 12‬נושאים בגאומטריה אנליטית‬
‫פרק ‪ 13‬קואורדינטות קטביות והצגות‬
‫פרמטריות‬
‫פרק ‪ 14‬המרחב התלת‪-‬ממדי; וקטורים‬
‫פרק ‪ 15‬פונקציות וקטוריות‬
‫פרק ‪ 16‬נגזרות חלקיות‬
‫כרך שני‬
‫פרק ‪ 17‬אינטגרלים כפולים ומשולשים‬
‫פרק ‪ 18‬נושאים באנליזה וקטורית‬
‫פרק ‪ 19‬משוואות דיפרנציאליות מסדר שני‬
‫הקורס חופף בנושאיו את צמד הקורסים אינפי ‪II‬‬
‫)‪+(20212‬אינפי ‪ .(20224) III‬ההפחתה ברמת‬
‫ההעמקה בקורס זה היא המאפשרת לכסות שני‬
‫קורסים במסגרת קורס אחד‪ ,‬שניתן ללומדו כקורס‬
‫שני בקלקולוס‪ ,‬בעקבות חדו"א א או אינפי ‪.I‬‬
‫לתשומת לב הסטודנטים למתמטיקה ולמדעי‬
‫המחשב החל מסמסטר א‪ 2004‬קורס זה הוא חובה‬
‫בתכנית לתואר במדעי המחשב‪ ,‬במקום הקורס‬
‫אינפי ‪ ,II‬למעט לסטודנטים שיבחרו בצמד אינפי‬
‫‪ + II‬אינפי ‪ .III‬חובה זו לא תוחל רטרואקטיבית‪.‬‬
‫חשוב לציין שהקורסים אינפי ‪ + I‬אינפי ‪+ II‬‬
‫אינפי ‪ III‬הם בגדר חובה לכל הלומדים לתואר‬
‫במדעים‪ :‬בהדגשת מתמטיקה או לתואר חד‪-‬חוגי‬
‫או דו‪-‬חוגי במתמטיקה‪.‬‬
‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫** חדו"א – קיצור של חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי‪.‬‬
‫*** אינפי – קיצור של חשבון אינפיניטסימלי‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20406‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬ ‫‪ 20229‬אלגברה לינארית ‪II‬‬
‫א*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫לא נדרש ידע על‪-‬תיכוני קודם‪.‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד מבין הקורסים חשבון‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ )ריכוז‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר מיריי אביגל‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר;‬ ‫ואינטגרלי א‪.‬‬
‫אורה מאור )עריכה(‬
‫ספר הקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם אורנשטיין‪ ,‬פרופ'‬
‫)תרגום‪ :‬נ' שקד‪-‬מונדרר; האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫אלי לוין‪ ,‬פרופ' דוד צילג )כתיבה(; ורדה בד"ט‪,‬‬
‫ענת בורשטיין‪ ,‬ריבה נדם‪ ,‬מיכל שטרן‬
‫הראשונים מתוך הספר‪:‬‬ ‫)אסיסטנטים ועריכה(‬
‫& ‪H. Anton, Calculus, 5th ed. (John Wiley‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' אמנון‬
‫‪Sons, 1995).‬‬ ‫יקימובסקי‪ ,‬פרופ' שלום פייגלשטוק‬
‫לספר הקורס נלווית חוברת פתרונות לתרגילים‬
‫נבחרים‪.‬‬
‫קורס זה הוא המשך והשלמה לקורס אלגברה‬
‫הקורס מקנה לסטודנטים בתחום המדעים את‬ ‫לינארית ‪ .(20109) I‬באמצעות צמד הקורסים הזה‬
‫הכלים הדרושים בתחום החדו"א** במשתנה‬ ‫ירכשו הסטודנטים את רמת הידע באלגברה‬
‫אחד‪ .‬הוא מדגיש את הטכניקה והיישומים יותר‬ ‫לינארית המוקנית בשנה א במחלקות למתמטיקה‬
‫מאשר את התאוריה המתמטית ובשל כך הוא‬ ‫באוניברסיטאות האחרות בארץ‪ .‬הקורס מיועד‬
‫מתאים יותר לסטודנטים למדעי הטבע והחיים‪,‬‬ ‫לסטודנטים בדיסציפלינות מתמטיקה ומדעי‬
‫לניהול ולהנדסה‪ ,‬ולא לסטודנטים המתכוונים‬ ‫המחשב ומומלץ גם לסטודנטים לפיסיקה‪.‬‬
‫להעמיק בלימוד מתמטיקה ומדעי המחשב‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מרחבי מכפלה פנימית‬ ‫יחידות ‪3-1‬‬
‫)‪ (20106‬וחשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה‬ ‫תבניות בילינאריות ותבניות‬ ‫יחידות ‪6-4‬‬
‫וניהול )‪ .(10142‬הסטודנטים יבחרו בזהירות את‬ ‫רבועיות‬
‫הקורס המתאים להם ביותר מבין השלושה‪.‬‬ ‫צורות קנוניות‬ ‫יחידות ‪9-7‬‬
‫להשלמת הרקע הדרוש לקורס ולחזרה‪ ,‬מכיל ספר‬
‫הקורס נספח קצר בתורת הקבוצות ונספח מקיף‬
‫בטריגונומטריה‪ .‬נושאי רקע אחרים נסקרים‬
‫בפרק הראשון של הספר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומלץ‬
‫לסטודנטים לרענן את הרקע של לימודי‬
‫המתמטיקה בתיכון )ברמה של ‪ 4‬יחידות לימוד‬
‫ומעלה( על‪-‬ידי עיון בספרות המקובלת או על‪-‬ידי‬
‫השתתפות בקורס סדנת רענון במתמטיקה‬
‫לתלמידי מדעי החברה )‪.(95001‬‬
‫פרקי הספר‬
‫כרך ראשון‬
‫פרק ‪ 1‬קואורדינטות‪ ,‬גרפים וישרים‬
‫פרק ‪ 2‬פונקציות וגבולות‬
‫פרק ‪ 3‬גזירה‬
‫פרק ‪ 4‬יישומי הנגזרת‬
‫כרך שני‬
‫פרק ‪ 5‬אינטגרציה‬
‫פרק ‪ 6‬יישומים של האינטגרל המסוים‬
‫פרק ‪ 7‬פונקציות לוגריתמיות ופונקציות‬
‫מעריכיות‬
‫פרק ‪ 8‬פונקציות טריגונומטריות הפוכות‬
‫ופונקציות היפרבוליות הפוכות‬
‫פרק ‪ 9‬שיטות אינטגרציה‬
‫פרק ‪ 10‬אינטגרלים מוכללים; כלל לופיטל‬
‫פרק ‪ 11‬טורים אינסופיים‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫חדו"א – קיצור של חשבון דיפרנציאלי‬ ‫**‬
‫ואינטגרלי‪.‬‬
‫‪146‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20224‬חשבון אינפיניטסימלי ‪*III‬‬ ‫‪ 20212‬חשבון אינפיניטסימלי ‪*II‬‬ ‫‪ 20106‬חשבון אינפיניטסימלי ‪*I‬‬

‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬ ‫חשבון‬ ‫הקורס‬ ‫דרוש‪:‬‬ ‫קודם‬ ‫ידע‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס אשנב למתמטיקה‪.‬‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪.I‬‬
‫אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‪ ,‬ד"ר נעמי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‪ ,‬פרופ' דב‬ ‫שקד‪-‬מונדרר‪ ,‬שמואל ברגר‪ ,‬פרופ' אלי לוין;‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬שמואל‬ ‫סמט )ריכוז הפיתוח(‪ ,‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬שמואל‬ ‫יאיר טאומן‪ ,‬רינה דכטר )אסיסטנטים(‬
‫ברגר‪ ,‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬פרופ' דב‬ ‫ברגר‪ ,‬יוסף הרצמן‪ ,‬פרופ' איתמר פיטובסקי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמוס אלטשולר‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫מונדרר )כתיבה(‪ ,‬פרידה חינקס‪-‬ורבין‬ ‫)כתיבה(; חנית איש שלום‪ ,‬ריבה נדם‪ ,‬רינה דכטר‪,‬‬ ‫גינזבורג‪ ,‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬פרופ' אמנון‬
‫)אסיסטנטית(; מרגלית פיין )עריכה(‬ ‫חיים לויטה‪ ,‬יצחק שטולץ )אסיסטנטים ועריכה(‬ ‫יקימובסקי‪ ,‬ד"ר חנה ליפסון‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬פרופ' דוד‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬פרופ' דוד‬ ‫מייזלר‪ ,‬פרופ' דן עמיר‪ ,‬פרופ' ראובן רוטנברג‪,‬‬
‫הקורס נבנה על‪-‬פי הספר‪:‬‬
‫מייזלר‪ ,‬פרופ' ראובן רוטנברג‬ ‫ד"ר אלחנן ליבוביץ‬
‫‪H. A. Alexander et al., The Committee on‬‬
‫‪Educational Media of the Mathematical‬‬
‫קורס זה מהווה המשך לקורסים חשבון‬ ‫קורס זה מהווה המשך לקורס חשבון‬ ‫‪Association of America, A Programmed‬‬
‫וחשבון‬ ‫)‪(20106‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ .(20106) I‬באמצעות צמד‬ ‫‪Course in Calculus (W.A. Benjamin‬‬
‫אינפיניטסימלי ‪ .(20212) II‬הוא עוסק בחשבון‬ ‫הקורסים אינפי**‪ +I‬אינפי ‪ II‬יגיע הסטודנט‬ ‫‪Inc.,1968).‬‬
‫הדיפרנציאלי והאינטגרלי של פונקציות של‬ ‫לרמת הידע בנושא החשבון האינפיניטסימלי של‬
‫משתנים אחדים‪ ,‬ומשלים בכך את הנושאים‬ ‫פונקציות של משתנה אחד‪ ,‬המוקנית בשנה א‬ ‫הקורס מיועד בעיקר לסטודנטים המתעתדים‬
‫היסודיים של החשבון האינפיניטסימלי‪.‬‬ ‫במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות אחרות‬ ‫להמשיך בלימודי מתמטיקה או מדעי המחשב‬
‫בארץ‪.‬‬ ‫ומומלץ גם לסטודנטים לפיסיקה‪ .‬מטרת הקורס‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הכרת תוכנו של קורס זה חיונית ללימוד קורסים‬ ‫היא הקניית המושגים הבסיסיים של החשבון‬
‫המרחב ‪Rn‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫האינפיניטסימלי תוך שימת דגש על דיוק מתמטי‪.‬‬
‫מתקדמים יותר במתמטיקה‪.‬‬
‫פונקציות של משתנים אחדים –‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫גבולות ורציפות‬ ‫יחד עם הקורס חשבון אינפיניטסימלי ‪(20212) II‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חשבון דיפרנציאלי של פונקציות‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מקביל הקורס לקורסים בחשבון אינפיניטסימלי‬
‫סדרות‬ ‫יחידות ‪3-1‬‬
‫ממשיות של שני משתנים‬ ‫הניתנים בשנה א במחלקות למתמטיקה‬
‫האינטגרל המוכלל‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫פונקציות סתומות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫באוניברסיטאות השונות‪ .‬הנושאים הנדונים‬
‫פיתוחי טיילור ומקלורן‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫אלגברה של וקטורים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫בקורס מופיעים גם בקורס חדו"א** א )‪,(20406‬‬
‫טורים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי של פונקציות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫אך הגישה שונה‪ .‬כאן‪ ,‬לצד הטכניקות והיישומים‬
‫סדרות וטורים של פונקציות‬ ‫יחידות ‪8-7‬‬
‫וקטוריות‬ ‫של החומר‪ ,‬מודגש הביסוס התאורטי של החשבון‬
‫יחידות ‪ 8-7‬אינטגרלים כפולים ומשולשים‬ ‫הדיפרנציאלי והאינטגרלי‪ ,‬וניתנות הוכחות‬
‫לתשומת לב תלמידי מדעי המחשב‪/‬מתמטיקה‬
‫מסילות בעלות אורך‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫מלאות ומדויקות לכל המשפטים המוצגים‬
‫החל מסמסטר א‪ 2004‬הקורס חדו"א***ב‬
‫יחידה ‪ 10‬אינטגרלים מסילתיים‬ ‫בקורס‪ .‬מפאת הקושי והעומס של חומר הלימוד‪,‬‬
‫)‪ (20423‬הוא קורס חובה בתכנית לתואר במדעי‬
‫יחידה ‪ 11‬משפט גרין‬ ‫רצוי מאוד לחזור על נושאים ברמה תיכונית של ‪5‬‬
‫המחשב‪ ,‬במקום קורס זה‪ ,‬למעט לסטודנטים‬
‫יחידה ‪ 12‬אינטגרלים משטחיים‪ ,‬משפט גאוס‬ ‫יחידות לימוד במתמטיקה לפני לימוד הקורס‬
‫שיבחרו בצמד אינפי ‪ + (20212) II‬אינפי ‪III‬‬
‫ומשפט סטוקס‬ ‫)בפרט כדאי לחזור על אלגברה‪ ,‬טריגונומטריה‬
‫)‪ .(20224‬חובה זו לא תוחל רטרואקטיבית‪ .‬חשוב‬
‫לציין שקורס זה‪ ,‬כמו קודמו אינפי ‪(20106) I‬‬ ‫וחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ‬
‫והמשכו אינפי ‪ ,(20224) III‬הוא בגדר חובה לכל‬ ‫לא לבחור קורס זה כקורס ראשון במתמטיקה‪.‬‬
‫הלומדים לתואר במדעים‪ :‬בהדגשת מתמטיקה‪,‬‬
‫או לתואר חד‪-‬חוגי או דו‪-‬חוגי במתמטיקה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 3-1‬פונקציות גבולות ורציפות‬
‫קבוצות חסומות ופונקציות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫חסומות‬
‫תכונות של פונקציות רציפות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידות ‪ 8-6‬הנגזרת‬
‫יחידות ‪ 11-9‬האינטגרל המסוים‬
‫שיטות אינטגרציה‬ ‫יחידה ‪12‬‬

‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫** אינפי – קיצור של חשבון אינפיניטסימלי‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫*** חדו"א – קיצור של חשבון דיפרנציאלי‬ ‫חדו"א – קיצור של חשבון דיפרנציאלי‬ ‫**‬
‫ואינטגרלי‪.‬‬ ‫ואינטגרלי‪.‬‬

‫‪147‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20416‬תורת ההסתברות*‬ ‫‪ 30204‬הסקה סטטיסטית*‬ ‫‪ 30203‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫ולהסתברות לתלמידי‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫מדעים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים חשבון‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬ ‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‪,‬‬ ‫לא נדרש ידע על‪-‬תיכוני קודם‪.‬‬
‫ואינטגרלי א‪ ,‬וכן הקורס חשבון דיפרנציאלי‬ ‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב‪.‬‬
‫ואינטגרלי ב או צמד הקורסים חשבון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל זמיר‪ ,‬פרופ' רות‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬חשבון אינפיניטסימלי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל זמיר‪ ,‬פרופ' רות‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬מרגלית פיין‪ ,‬ריבה נדם‪ ,‬סטנלי ברקן‬
‫‪.III‬‬ ‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬פרופ' גד נתן‪ ,‬מרגלית פיין‪ ,‬ריבה נדם‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אביטל‪ ,‬פרופ' יוסף גיליס‪,‬‬
‫מיכל שטרן‬ ‫פרופ' יוסף יהב‪ ,‬פרופ' אמנון יקימובסקי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )ריכוז‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל אביטל‪ ,‬פרופ' יוסף יהב‪,‬‬
‫הפיתוח(‪ ,‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬ד"ר דניאלה‬ ‫פרופ' יוסף רינות‬ ‫הקורס נועד להקנות מושגים בסיסיים בתורת‬
‫ליבוביץ‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬יוסי קאופמן‪ ,‬נעמי‬ ‫ההסתברות ובעיבוד נתונים‪ ,‬שהם שני המרכיבים‬
‫מילאנו‪-‬רוזנטל; אורה מאור )עריכה(‬ ‫קורס זה מציג את הנושאים העיקריים ואת‬ ‫העיקריים של הסטטיסטיקה‪ ,‬ולשמש תשתית‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' סרג'יו הרט‪ ,‬פרופ' אורי ליברמן‪,‬‬ ‫השיטות העיקריות במחקר הסטטיסטי‬ ‫לקורס הסקה סטטיסטית )‪.(30204‬‬
‫פרופ' ורדה ליברמן‬ ‫וביישומיו‪ .‬לצורך הבנתו דרושה היכרות ראשונה‬
‫עם תורת ההסתברות ועם שיטות תיאור נתונים‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס הסתברות – קורס ראשון )תרגום‪:‬‬ ‫כמצויין בידע הקודם הדרוש‪.‬‬
‫היחידה הראשונה בקורס היא הקדמה כללית‬
‫מ' גולן; האוניברסיטה הפתוחה‪ (2001 ,‬הוא‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬ובה מתוארת ההתפתחות‬
‫תרגום לעברית של שמונת הפרקים הראשונים‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫ההיסטורית של הסטטיסטיקה‪ ,‬וניתן מושג על‬
‫בספר‪:‬‬ ‫היחידות הראשונות דנות בדגימה‪ .‬הן מהוות את‬
‫אופי עבודת הסטטיסטיקאים‪.‬‬
‫‪Sheldon Ross, A First Course in Probability,‬‬ ‫החוט המקשר בין תורת ההסתברות שהיכרנו‬
‫‪5th ed. (Prentice Hall, 1998).‬‬ ‫בקורס המבוא לבין היחידות הבאות העוסקות‬ ‫היחידה הבאה אחריה מציגה דרכים לתיאור‪,‬‬
‫בהסקה סטטיסטית מתוצאות מדגם לאוכלוסייה‬ ‫לסיכום ולקיבוץ נתונים בעזרת טבלות‪ ,‬גרפים‬
‫הסטודנטים ילמדו את הספר בעזרת מדריך‬
‫כולה‪ .‬בין המושגים המובאים‪ :‬דגימה‪ ,‬חוק‬ ‫ומדדים שונים – אלה הם יסודות הסטטיסטיקה‬
‫למידה‪ .‬המדריך כולל הסברים נוספים ופתרונות‬
‫המספרים הגדולים‪ ,‬משפט הגבול המרכזי‪,‬‬ ‫התיאורית‪.‬‬
‫מפורטים לשאלות רבות מתוך הספר‪.‬‬
‫אמידה ורווח‪-‬סמך‪.‬‬
‫בשאר היחידות של הקורס יונחו היסודות לתורת‬
‫הקורס משמש מבוא לתורת ההסתברות‬
‫היחידות הבאות דנות בבדיקת השערות‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ההסתברות‪ ,‬שהיא המכשיר המתמטי החשוב‬
‫לסטודנטים למתמטיקה ועשוי לעניין גם‬
‫בדרכים להיסק מנתוני מדגם להשערות‬ ‫ביותר לסטטיסטיקה‪ .‬זהו ענף המתמטיקה‪,‬‬
‫סטודנטים להנדסה ולמדעים שיש להם הרקע‬
‫המתייחסות לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫העוסק בתופעות שיש בהן אי‪-‬ודאות‪ .‬נכיר את‬
‫ואינטגרלי‪.‬‬ ‫דיפרנציאלי‬ ‫בחשבון‬ ‫הדרוש‬
‫המושגים‪ :‬ניסוי מקרי‪ ,‬מרחב מדגם‪ ,‬פונקציות‬
‫לסטודנטים שיש להם רקע חלש יותר‪ ,‬מומלץ‬ ‫הפרקים על מתאם ורגרסיה עוסקים בקשר‬
‫הסתברות‪ ,‬משתנה מקרי‪ ,‬תוחלת‪ ,‬שונות וסטיית‬
‫ללמוד את הקורס המצומצם בהיקפו הסתברות‬ ‫לינארי בין משתנים סטטיסטיים‪ ,‬ובשיטות לניבוי‬
‫תקן‪.‬‬
‫לתלמידי מדעי המחשב )‪ .(20425‬בקורס מוצגים‬ ‫משתנה אחד ממשתנה אחר )או ממספר משתנים‬
‫מושגים רבים בהסתברות ומגוון רחב של יישומים‬ ‫אחרים(‪ .‬כמו כן מובאות שיטות להסקה על‬
‫הגישה לנושאי הלימוד היא מתמטית‪ ,‬אבל לא‬
‫באמצעות שפע דוגמאות ותרגילים‪.‬‬ ‫השערות בדבר טיב הניבוי ועוצמת הקשר בין‬
‫נדרש ידע קודם מעבר למתמטיקה ברמה תיכונית‬
‫המשתנים‪.‬‬
‫פרקי הספר‬ ‫סבירה‪**.‬‬
‫הפרק האחרון בקורס מציג ניתוח שונות חד‬
‫קומבינטוריקה‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫כיווני וניתוח שונות רב משתני‪ .‬זהו הפרק הדן‬
‫אקסיומות ההסתברות‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫בבדיקת השערות על הדמיון והשוני בין שתי‬
‫הסתברות מותנית ואי‪-‬תלות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫אוכלוסיות‪ ,‬או בין מספר רב של אוכלוסיות‪,‬‬
‫משתנים מקריים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫ביחס למשתנה אחד או למספר משתנים‪.‬‬
‫משתנים מקריים רציפים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫התפלגות משותפת של משתנים‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫מקריים‬
‫תכונות של תוחלת‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫משפטי גבול‬ ‫פרק ‪8‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לסטודנטים שרמת ידיעותיהם במתמטיקה היא‬ ‫**‬
‫של בגרות בהיקף מצומצם )‪ 3‬יחידות לימוד(‪,‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫וכן לסטודנטים שלמדו מתמטיקה בהיקף‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫מורחב )‪ 4‬או ‪ 5‬יחידות לימוד( אך לא עסקו בה‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫זמן רב‪ ,‬או שהישגיהם היו נמוכים‪ ,‬מומלץ לעיין‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫בתיאור הקורס סדנת רענון במתמטיקה‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫לתלמידי מדעי החברה )‪.(95001‬‬

‫‪148‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20281‬תורת הקבוצות*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬לפחות אחד מבין הקורסים‬
‫אשנב למתמטיקה‪ ,‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,I‬‬
‫אלגברה לינארית ‪.I‬‬
‫ואינטגרלי א‪ ,‬וכן הקורס חשבון דיפרנציאלי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬שמואל ברגר )כתיבה(; אורה‬
‫מאור )עריכה(‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬חשבון אינפיניטסימלי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם אורנשטיין‪ ,‬פרופ' עזריאל‬
‫לוי‪ ,‬ד"ר תלמה לויתן‬
‫מטרת הקורס היא הקניית מושגים יסודיים של‬
‫תורת הקבוצות )קבוצה כאוסף איברים‪ ,‬חיתוך‬
‫קבוצות‪ ,‬איחוד וכדומה(‪ ,‬וכן מושגים ומשפטים‬
‫לא טריוויאליים של תורה זו )מספרים סודרים‪,‬‬
‫משפט צרמלו‪ ,‬הלמה של צורן וכדומה(‪ .‬בנוסף‬
‫להיותה נושא חשוב ומרכזי בפני עצמו‪ ,‬תורת‬
‫הקבוצות היא גם יסוד מוסד עליו מתבססים‬
‫בתחומים אחרים במתמטיקה‪.‬‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב )‪ ,(20425‬ולא‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שקורס זה אינו דורש מהסטודנטים ידע‬
‫למד את הקורס הרחב יותר תורת ההסתברות‬
‫קודם‪ ,‬נחוץ ניסיון כלשהו בעיסוק במתמטיקה‬
‫ברמה אקדמית‪ ,‬ונחוצה הכרת דוגמאות של‬
‫קבוצות מקורסים אחרים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬רמת‬
‫הפירוט בקורס מניחה שאין זה הקורס הראשון‬ ‫הקורס תורת ההסתברות ודפי הסבר‪ ,‬שיסייעו‬
‫במתמטיקה שלומד הסטודנט‪ ,‬ולפיכך המלצנו על‬
‫הידע הקודם המפורט לעיל‪.‬‬
‫פרקי הספר‬
‫כרך א‬
‫מושגים ראשונים‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫יחסים‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫פונקציות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫שקילות בין קבוצות; עוצמות של‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫קבוצות‬
‫סדר בין עוצמות ופעולות על עוצמות‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫קבוצות סופיות וקבוצות אינסופיות‬ ‫נספח‪:‬‬
‫כרך ב‬
‫קבוצות סדורות‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫קבוצות סדורות היטב‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫קבוצות סדורות חלקית‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫אקסיומות לתורת הקבוצות‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫מספרים סודרים ומספרים מונים‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫בנוסף לשני הכרכים של ספר הלימוד מקבלים‬
‫הסטודנטים כרך ובו מבחר שאלות לתרגול‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫‪ 20426‬השלמות בהסתברות*‬ ‫‪ 20425‬הסתברות לתלמידי מדעי‬
‫המחשב*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס הסתברות לתלמידי מדעי‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים חשבון‬
‫המחשב‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬ ‫ואינטגרלי א‪.‬‬
‫ואינטגרלי ב או צמד הקורסים חשבון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )ריכוז‬
‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪,‬‬
‫‪.III‬‬ ‫יוסי קאופמן‪ ,‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬נעמי מילאנו‪-‬‬
‫רוזנטל; אורה מאור )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )ריכוז‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' סרג'יו הרט‪ ,‬פרופ' אורי ליברמן‪,‬‬
‫הפיתוח(‪ ,‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬ד"ר דניאלה‬ ‫פרופ' ורדה ליברמן‬
‫ליבוביץ‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬נעמי מילאנו‪-‬רוזנטל‪,‬‬
‫יוסי קאופמן; מיכל גולן )תרגום(;‬ ‫קורס זה הוא גרסה מצומצמת של הקורס תורת‬
‫אורה מאור )עריכה(‬ ‫ההסתברות )‪ (20416‬המכילה את החומר החיוני‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' סרג'יו הרט‪ ,‬פרופ' אורי ליברמן‪,‬‬ ‫לסטודנטים למדעי המחשב‪ .‬גם בקורס זה נלמד‬
‫פרופ' ורדה ליברמן‬ ‫ספר הקורס הסתברות – קורס ראשון )תרגום‪ :‬מ'‬
‫גולן; האוניברסיטה הפתוחה‪ (2001 ,‬שהוא תרגום‬
‫סטודנט שכבר סיים בהצלחה את הקורס‬ ‫לעברית של שמונת הפרקים הראשונים מתוך‪:‬‬
‫‪Sheldon Ross, A First Course in Probability,‬‬
‫‪5th ed. (Prentice Hall, 1998).‬‬
‫)‪ ,(20416‬יוכל להירשם לקורס ההשלמות‪.‬‬
‫לספר מצורף מדריך למידה‪ .‬הסטודנטים ילמדו‬
‫תלמידי הקורס יקבלו את מדריך הלמידה של‬ ‫חלק מן הטקסט שבספר הקורס‪ ,‬לפי הפניות‬
‫במדריך‪ .‬כתחליף לחלקים המושמטים‪ ,‬יובאו‬
‫להם לנווט את דרכם למקומות הנכונים במדריך‬ ‫במדריך הלמידה הסברים והשלמות בהיקף‬
‫ובספר הלימוד‪ .‬הם יידרשו להגיש שתי מטלות‬ ‫מצומצם‪ .‬נוסף על כך המדריך מכיל פתרונות‬
‫ולהיבחן רק על החומר הנוסף שלמדו‪.‬‬ ‫מפורטים לשאלות מתוך הספר‪.‬‬
‫פרקי הספר‬
‫קומבינטוריקה‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫אקסיומות ההסתברות‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫הסתברות מותנית ואי‪-‬תלות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫משתנים מקריים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫משתנים מקריים רציפים )נורמלי‪,‬‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫מעריכי ואחיד(‬
‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫)בדידה(‬
‫תכונות של תוחלת‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫משפטי גבול‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫‪149‬‬

‫‪ 20280‬משוואות דיפרנציאליות‬
‫רגילות ‪I‬‬
‫‪ 4‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬
‫דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬ ‫ידע קודם‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬
‫אלגברה לינארית ‪ .I‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫אלגברה לינארית ‪.II‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלי לוין )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬
‫פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬שמואל ברגר‪ ,‬ד"ר ציפי‬
‫ברגר; ריבה נדם‪ ,‬ורדה בד"ט‪ ,‬יהודית גוגנהיימר‬
‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬ד"ר דוד‬
‫מישלוב‪ ,‬פרופ' שושנה קמין‬
‫קורס זה הוא הרחבה של הקורס מבוא למשוואות‬
‫דיפרנציאליות )‪ .(20218‬חומר הלימוד כולל תשע‬
‫יחידות לימוד‪ :‬שבע היחידות הראשונות הן‬
‫יחידות הלימוד של הקורס מבוא למשוואות‬
‫דיפרנציאליות )‪ (20218‬והן מבוססות על רשימות‬
‫שהכין ד"ר אלחנן ליבוביץ עבור האוניברסיטה‬
‫הפתוחה; ושתי יחידות נוספות‪ ,‬יחידות ‪,9-8‬‬
‫נכתבו על‪-‬ידי ד"ר ציפי ברגר ובהן נלמדים‬
‫נושאים מתקדמים יותר‪.‬‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים המעוניינים להמשיך‬
‫בלימודי המתמטיקה‪ .‬מומלץ כי גם סטודנטים‬
‫למדעי הטבע או להנדסה יבחרו בו – בתנאי שהם‬
‫בעלי הידע הקודם הדרוש‪.‬‬
‫הידע הקודם הדרוש לקורס זה רחב יותר מזה של‬
‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות )‪.(20218‬‬
‫הדרישות הרחבות יותר נחוצות בעיקר ללימוד‬
‫שתי היחידות הנוספות‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 2-1‬משוואות דיפרנציאליות מסדר‬
‫ראשון‬
‫יחידות ‪ 4-3‬משוואות דיפרנציאליות מסדר ‪n‬‬
‫יחידות ‪ 6-5‬מערכות משוואות מסדר ראשון‬
‫יחידה ‪ 7‬משפטי הקיום והיחידות‬
‫יחידה ‪ 8‬טורי פורייה טריגונומטריים‬
‫יחידה ‪ 9‬מערכות של פונקציות אורתוגונליות‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20218‬מבוא למשוואות‬ ‫‪ 20413‬תורת המספרים האלמנטרית‬
‫דיפרנציאליות*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות** ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס חשבון דיפרנציאלי‬ ‫ידע קודם‪ :‬דרושה בשלות מתמטית הנקנית‬
‫ואינטגרלי א או חשבון אינפיניטסימלי ‪ .I‬ידע‬ ‫על‪-‬ידי צבירה של כ‪ 15-‬נקודות זכות‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫במתמטיקה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלי לוין )ריכוז הפיתוח(‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬ד"ר יונוץ‬
‫פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬שמואל ברגר; ריבה נדם‪,‬‬ ‫סטאנצ'סקו‪ ,‬ד"ר דניאלה ליבוביץ )ריכוז‬
‫ורדה בד"ט )עריכה(‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬ישראל פרידמן )פיתוח מדריך הלמידה(‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אמנון יקימובסקי‪ ,‬ד"ר דוד‬ ‫ליאת פרידלנדר )עריכה מדעית(; מיכל פרנקל‬
‫מישלוב‬ ‫)עריכה(‬
‫הקורס מבוסס על רשימות שהכין ד"ר אלחנן‬ ‫הקורס מבוסס על הספר תורת המספרים‬
‫ליבוביץ עבור האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫שקד‪-‬מונדרר;‬ ‫נ'‬ ‫)תרגום‪:‬‬ ‫האלמנטרית‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ (2003 ,‬שהוא תרגום של‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים שעשו את צעדיהם‬
‫הספר‪:‬‬
‫הראשונים בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫‪D. M. Burton, Elementary Number Theory,‬‬
‫ומעוניינים להתקדם בלימוד אנליזה מתמטית‬
‫‪5th ed. (McGraw Hill, 2002).‬‬
‫במסגרת לימודים לתואר במדעי המחשב‪ ,‬במדעי‬
‫הטבע או בהנדסה‪ .‬לסטודנטים לתואר‬ ‫תורת המספרים תופסת מקום מיוחד‬
‫במתמטיקה שיש להם רקע מעמיק יותר בחשבון‬ ‫במתמטיקה‪ .‬זהו נושא עתיק‪-‬יומין‪ ,‬שעסקו בו‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי ובאלגברה לינארית‪,‬‬ ‫גדולי המתמטיקאים בכל הדורות ושעורר מאז‬
‫מתאים הקורס המורחב משוואות דיפרנציאליות‬ ‫ומעולם עניין רב גם בקרב חובבים‪ .‬הבעיות‬
‫רגילות ‪.(20280) I‬‬ ‫בתורת המספרים מתאפיינות ביופי ובפשטות של‬
‫הצגתן‪ ,‬אך גם‪ ,‬לעתים‪ ,‬בתחכום ובמאמץ הרב‬
‫הכרת החומר הבסיסי באלגברה לינארית‬ ‫הדרושים לפתרונן‪ .‬הקורס מציג נושאים בסיסיים‬
‫)משוואות לינאריות והמרחב ‪ ,Rn‬מטריצות‬ ‫בתורת המספרים‪ ,‬בדרך אלמנטרית‪ ,‬ללא שימוש‬
‫ודטרמיננטות‪ ,‬מספרים מרוכבים( תקל על לימוד‬ ‫בידע מתקדם במתמטיקה‪ .‬הנושאים מלווים‬
‫קורס זה‪ .‬למרות זאת אין אנו מניחים כי‬ ‫בסקירות היסטוריות מאלפות ובמספר רב של‬
‫הסטודנטים למדו את הקורס אלגברה לינארית ‪I‬‬ ‫תרגילים‪.‬‬
‫)‪ ;(20109‬תמצית החומר הדרוש נמצאת‬
‫לימוד קורס זה אינו דורש ידע קודם מסוים‬
‫בנספחים‪.‬‬
‫במתמטיקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נדרשות מן הסטודנט‬
‫מטרת הקורס היא להקנות מושגים ראשונים‬ ‫יכולת חשיבה מתמטית ומיומנות חישוב‪ .‬בשל‬
‫בתורת המשוואות הדיפרנציאליות הרגילות‬ ‫אלה הקורס מתאים לסטודנטים שכבר למדו‬
‫ואימון בשיטות האלמנטריות המשמשות בה‪.‬‬ ‫לפחות שלושה קורסים במתמטיקה‪.‬‬
‫במסגרת הקורס יקבל הסטודנט תחושה לגבי‬
‫תלמידי הקורס ילמדו את ספר הקורס בעזרת‬
‫שאלות היסוד בתאוריה זו‪ ,‬כמקצוע מרכזי‬
‫מדריך למידה; המדריך מדגיש נושאים מסוימים‬
‫באנליזה מתמטית‪ .‬הקורס אמור גם לאפשר‬
‫מתוך הספר ומספק פתרונות מפורטים למרבית‬
‫למסיימו להשתמש בטכניקות הראשוניות של‬
‫השאלות הכלולות בו‪.‬‬
‫התאוריה ככלי חיוני במדעים הפיסיקליים‬
‫והטכנולוגיים‪.‬‬
‫פרקי הספר‬
‫כמה עובדות בסיסיות‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫תורת ההתחלקות של השלמים‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫יחידות ‪ 2-1‬משוואות דיפרנציאליות מסדר‬
‫המספרים הראשוניים והתפלגותם‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫ראשון‬
‫תורת הקונגרואנציות‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫יחידות ‪ 4-3‬משוואות דיפרנציאליות מסדר ‪n‬‬
‫משפט פרמה‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫יחידות ‪ 6-5‬מערכות משוואות מסדר ראשון‬
‫פונקציות אריתמטיות‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫יחידה ‪ 7‬משפטי הקיום והיחידות‬
‫ההכללה של אוילר למשפט פרמה‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫שורשים פרימיטיביים ואינדקסים‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫כלל ההדדיות הריבועית‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫מספרים משוכללים‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫השערת פרמה‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫הצגת מספר טבעי כסכום של ריבועים‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫מספרי פיבונאצ'י‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫שברים משולבים‬ ‫פרק ‪14‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫התפתחויות במאה ה‪20-‬‬ ‫פרק ‪15‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫ראו גם – משוואות דיפרנציאליות רגילות ‪I‬‬ ‫**‬
‫)‪ .(20280‬שימו לב לידע הקודם הדרוש לכל אחד‬
‫מן הקורסים ולהבדל בהיקפם‪.‬‬
‫‪150‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20295‬תורת הגרפים‬ ‫‪ 20462‬אנליזה נומרית ‪*I‬‬ ‫‪ 20293‬השלמה למשוואות‬

‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי המחשב‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬ ‫למדעי המחשב ושפת ‪ **,Java‬מבוא למדעי‬
‫של לפחות ‪ 24‬נקודות זכות במתמטיקה‪.‬‬ ‫המחשב ושפת ‪ Java‬א‪ .‬אחד מבין הקורסים‬
‫דרושה יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬ ‫אלגברה לינארית ‪ ,I‬אלגברה לינארית‬
‫באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬ ‫לתלמידי מדעי הטבע‪ ,‬אחד מבין הקורסים‬
‫מתמטיקה דיסקרטית‪.‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי א וכן אחד מבין הקורסים חשבון‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬ד"ר נור‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ארד‪ ,‬טלי עילם‪-‬צורף‪ ,‬ד"ר אירית הרטמן‬ ‫ואינטגרלי ב‪.‬‬
‫דיפרנציאליות רגילות*‬
‫‪ 1‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא למשוואות‬
‫דיפרנציאליות‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים‬
‫חשבון‬ ‫‪,I‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬אלגברה לינארית ‪ .I‬ידע‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.II‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ציפי ברגר; יהודית גוגנהיימר‬
‫)עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬פרופ' שושנה קמין‬

‫תורת הגרפים היא תחום מתמטי בעל שימושים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר תמיר טסה‪ ,‬ד"ר מיריי אביגל‬ ‫סטודנטים שסיימו בהצלחה את הקורס מבוא‬
‫רבים במדעי המחשב וקשרים לענפים שונים של‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬פרופ' אלי טורקל‪,‬‬ ‫למשוואות דיפרנציאליות )‪ (20218‬יוכלו להירשם‬
‫המתמטיקה‪ .‬המושגים של תורה זו קלים להבנה‬ ‫פרופ' דוד לוין‪ ,‬פרופ' ג'רמי שיף‬ ‫לקורס זה‪ .‬במסגרת ההשלמה הם ילמדו רק את‬
‫אפילו למי שהשכלתו המתמטית מצומצמת‪ ,‬אך‬ ‫יחידות ‪ 9,8‬של הקורס משוואות דיפרנציאליות‬
‫בה בעת‪ ,‬כדי להבין את המשפטים שקושרים בין‬ ‫אנליזה נומרית היא אחד ממקצועות היסוד של‬ ‫רגילות ‪.(20280) I‬‬
‫המושגים האלה ואת הוכחותיהם‪ ,‬נדרשים ניסיון‬ ‫המתמטיקה השימושית‪ .‬המקצוע עוסק בשיטות‬
‫ותחכום מתמטי לא מבוטלים‪.‬‬ ‫יעילות לפתרון מקורב של בעיות מספריות של‬ ‫חומר הלימוד‬
‫המתמטיקה הרציפה‪ ,‬כולל הערכת השגיאה‬ ‫יחידה ‪ 8‬טורי פורייה טריגונומטריים‬
‫הקורס מיועד בעיקר לסטודנטים במתמטיקה‬
‫הכרוכה בחישובים מקורבים שכאלה‪ .‬הדיון‬ ‫יחידה ‪ 9‬מערכות של פונקציות אורתוגונליות‬
‫ובמדעי המחשב‪ ,‬אך יוכלו ליהנות ממנו גם‬
‫הנומרי בבעיה מסוימת כולל את פיתוח השיטה‪,‬‬
‫סטודנטים במקצועות אחרים בעלי נטייה‬ ‫המסיימים בהצלחה את קורס ההשלמה יזוכו‬
‫הצגת דרכים להפעלת השיטה‪ ,‬לרוב באמצעות‬
‫למתמטיקה‪.‬‬ ‫בנקודת זכות אחת נוספת על השלוש שקיבלו‬
‫תכנית מחשב‪ ,‬הערכת היעילות החישובית של‬
‫עבור הקורס מבוא למשוואות דיפרנציאליות‬
‫ספר הקורס )באנגלית(‬ ‫השיטה )סיבוכיות זמן וזיכרון( והוכחת משפטים‬
‫)‪.(20218‬‬
‫‪J. A. Bondy and U. S. R. Murty, Graph‬‬ ‫בדבר גודל השגיאה הכרוכה בחישוב שכזה‪.‬‬
‫‪Theory with Applications (North Holland,‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬למרות שמדובר במקצוע מתמטי מובהק‪,‬‬
‫‪1976).‬‬ ‫ניתן לראות באנליזה הנומרית מקצוע בין‪-‬תחומי‬
‫הסטודנטים ילמדו את ‪ 11‬הפרקים הראשונים‬ ‫השייך גם למדעי המחשב‪.‬‬
‫מתוך ספר הקורס‪ ,‬בעזרת מדריך למידה מפורט‬
‫)בעברית(‪.‬‬ ‫ספר הקורס‬
‫‪R. L. Burden and J. D. Faires, Numerical‬‬
‫הדגש בספר הוא על התאוריה המתמטית של‬
‫‪Analysis, 8th ed. (Brooks/Cole, 2005).‬‬
‫תורת הגרפים‪ .‬לצד המשפטים וההוכחות שיש‬
‫לספר הקורס נלווה מדריך למידה‪.‬‬
‫בהם עומק מתמטי‪ ,‬מוצגים בספר יישומים‬
‫מגוונים של תורת הגרפים‪ ,‬וביניהם אלגוריתמים‬
‫נושאי הקורס‬
‫בתורת הגרפים שלהם שימושים חשובים במדעי‬
‫פתרון משוואות לא לינאריות בנעלם אחד‬
‫המחשב‪ .‬היישומים מדגימים כיצד ניתן לנצל את‬
‫אינטרפולציה וקרובים פולינומיאליים‬
‫התאוריה המתמטית כדי לפתור בעיות שקשה‪ ,‬או‬
‫גזירה ואינטגרציה נומריות‬
‫לא ניתן‪ ,‬לפתור בלעדיה‪.‬‬
‫מבוא לתורת הקרובים‬
‫מדריך הלמידה מלווה את סעיפי הספר באופן‬ ‫שיטות לפתרון מערכות משוואות לינאריות‬
‫צמוד‪ .‬מושגים‪ ,‬משפטים והוכחות רבות תורגמו‬
‫בו בליווי הסברים מפורטים‪ ,‬תוך הדגשה והבהרה‬ ‫הקורס משלב תאוריה ויישום‪ .‬הסטודנטים‬
‫של נקודות נבחרות‪ .‬חלקו העיקרי של המדריך‬ ‫נדרשים לממש חלק מן האלגוריתמים הנלמדים‬
‫מוקדש לפתרון רוב השאלות )הרבות מאוד(‬ ‫בתוכנה‪.‬‬
‫שבספר הקורס‪.‬‬

‫פרקי הלימוד‬
‫פרק ‪ 1‬גרפים ותת‪-‬גרפים‬
‫פרק ‪ 2‬עצים‬
‫פרק ‪ 3‬קשירות‬
‫פרק ‪ 4‬מעגלי אוילר ומעגלי המילטון‬
‫פרק ‪ 5‬זיווגים‬
‫פרק ‪ 6‬צביעת קשתות‬
‫פרק ‪ 7‬קבוצות בלתי תלויות וקליקות‬
‫פרק ‪ 8‬צביעת קדקדים‬
‫פרק ‪ 9‬גרפים מישוריים‬
‫פרק ‪ 10‬גרפים מכוונים‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫פרק ‪ 11‬רשתות‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי המחשב‪ ,‬שאינו מוצע‬ ‫**‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫עוד‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪151‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20296‬תורת הקודים‬ ‫‪ 20216‬תורת המשחקים‬ ‫‪ 20297‬מודלים דטרמיניסטיים בחקר‬
‫ביצועים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות* ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי המחשב‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים אלגברה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים נושאים‬
‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬ ‫לינארית ‪ ,I‬אלגברה לינארית לתלמידי מדעי‬ ‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‪ ,‬אלגברה‬
‫של לפחות ‪ 24‬נקודות זכות במתמטיקה‪.‬‬ ‫הטבע‪ ,‬ואחד מבין הקורסים חשבון‬ ‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע‪ ,‬אלגברה‬
‫דרושה יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬ ‫לינארית ‪.I‬‬
‫באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבנים‬ ‫ואינטגרלי א‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד מבין‬
‫אלגבריים‪.‬‬ ‫הקורסים מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך )ריכוז‬
‫לתלמידי מדעים‪ ,‬הסתברות לתלמידי מדעי‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר חנה קלבנר; יהודית גוגנהיימר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )מכין‬ ‫המחשב‪ ,‬תורת ההסתברות‪.‬‬ ‫)עריכה(‬
‫הקורס(‪ ,‬ד"ר מיריי אביגל‪ ,‬ד"ר אלעזר בירנבוים‬ ‫יועץ‪ :‬ד"ר צביקה פירסט‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישראל אומן‪ ,‬פרופ' שמואל‬
‫ספר הקורס‬ ‫זמיר‪ ,‬פרופ' יאיר טאומן )כתיבה(‪ ,‬חיים לויטה‪,‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר מודלים דטרמיניסטיים‬
‫‪R. Hill, A First Course in Coding Theory, 4th‬‬ ‫ריבה נדם‪ ,‬מרגלית פיין‪ ,‬יהושע רייכרט‪ ,‬מיכל‬ ‫בחקר ביצועים )תרגום‪ :‬ו' לב; האוניברסיטה‬
‫‪printing (Clarendon Press, Oxford, 1991).‬‬ ‫שטרן‬ ‫הפתוחה‪ (1995 ,‬שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מיכאל משלר‪ ,‬פרופ' בצלאל פלג‬ ‫‪F.S. Hillier and G.J. Lieberman, Introduction‬‬
‫תורת הקודים היא מקצוע מתמטי שיש לו שימוש‬
‫‪to Mathematical Programming (McGraw Hill,‬‬
‫רב במדעי המחשב‪.‬‬
‫מטרת הקורס לעמוד על מהותו של הענף‬ ‫‪1990).‬‬
‫הקורס עוסק בצפנים מתקני שגיאות בלבד‪ .‬הוא‬ ‫המתמטי הנקרא תורת המשחקים ועל חלק‬
‫מטרת הקורס היא להציג שיטות לפתרון בעיות‬
‫יכול לשמש כמבוא לכל המעוניינים לקבל מושג‬ ‫מהישגיו החשובים‪ .‬תורת המשחקים עוסקת‬
‫באמצעות מודלים דטרמיניסטיים בחקר‬
‫על הנושא – בין אם הם רוצים להעמיק ולהרחיב‬ ‫בניתוח מצבי קונפליקט בעזרת מודלים‬
‫ביצועים‪ .‬חקר ביצועים הוא גישה מדעית‬
‫בו ובין אם הם מסתפקים רק בהכרת המושגים‬ ‫מתמטיים‪ .‬הקורס הוא קורס מתמטי העוסק‬
‫מתמטית לקבלת החלטות ולפתרון בעיות‬
‫והתוצאות היסודיות‪.‬‬ ‫במגוון של מודלים אשר להם קשר ברור ושקוף‬
‫אופטימיזציה בתחומים שונים‪ .‬השיטה המקובלת‬
‫עם קונפליקטים מוכרים היטב בתחומי‬
‫הקורס דורש ידע באלגברה לינארית ובתורת‬ ‫בחקר ביצועים היא בניית מודל מתמטי המתאר‬
‫הפוליטיקה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬המשא ומתן וכדומה‪.‬‬
‫השדות הסופיים‪ ,‬לא מעט תחכום מתמטי וגם‬ ‫את הבעיה או קירוב טוב שלה‪ ,‬ופיתוח‬
‫נכונות להקדיש זמן ניכר לפתרון בעיות‪.‬‬ ‫הקורס מיועד לסטודנטים למתמטיקה שימצאו‬ ‫אלגוריתמים שבאמצעותם ניתן לקבל פתרון‬
‫בו קורס במתמטיקה עם שימוש למדעי החברה‪,‬‬ ‫אופטימלי‪ .‬בדיקת המודל וניתוח הפתרון‬
‫הסטודנטים ילמדו את הספר של ‪) Hill‬באנגלית(‬
‫וגם לסטודנטים למדעי החברה‪ ,‬במיוחד לכלכלה‪,‬‬ ‫שהתקבל עוזרים לקבלת החלטות אופטימליות‪.‬‬
‫בעזרת מדריך למידה )בעברית( המלווה את פרקי‬
‫לפסיכולוגיה ולמדע המדינה‪ ,‬אשר יכירו‬
‫הספר‪ ,‬והכולל גם השלמות הלקוחות מתוך‬ ‫הסטודנטים ילמדו את ‪ 11‬הפרקים הראשונים של‬
‫באמצעותו ענף מתמטי שהשימוש בו בתחומים‬
‫הפרקים ‪ 10 ,9 ,7 ,4 ,3 ,1‬ו‪ 12-‬של הספר‪:‬‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬בעזרת מדריך למידה הכולל‬
‫אלה ניכר למדי‪ ,‬ואף גדל בהתמדה‪.‬‬
‫הסברים‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬שאלות ופתרונות‪.‬‬
‫‪F.J. MacWilliams and N.J.A. Sloane, The‬‬
‫‪Theory of Error-Correcting Codes (North‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫‪Holland Publishing Company, 1977).‬‬ ‫מבוא ומושגי יסוד‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫פרק ‪ 1‬מבוא‬
‫יחידות ‪ 3-2‬משחקים לא שיתופיים‬
‫פרק ‪ 2‬תיאור כללי של בניית מודלים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫משחקים שיתופיים עם תשלומי צד‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫פרק ‪ 3‬מבוא לתכנון לינארי‬
‫מבוא לצפנים מתקני שגיאות‪ ,‬שדות סופיים‪,‬‬ ‫יחידות ‪ 6-5‬ערך שפלי‬
‫פרק ‪ 4‬פתרון בעיות תכנון לינארי‪ :‬שיטת‬
‫מרחבים וקטוריים מעל שדות סופיים‪ ,‬צפנים‬
‫הסימפלקס‬
‫לינאריים‪ ,‬הצפנה ופענוח עם צופן לינארי‪ ,‬הצופן‬
‫פרק ‪ 5‬התאוריה של שיטת הסימפלקס‬
‫הדואלי‪ ,‬מטריצת בדיקת זוגיות‪ ,‬פענוח בעזרת‬
‫פרק ‪ 6‬דואליות וניתוח רגישות‬
‫סינדרומים‪ ,‬הצפנים של ‪ ,Hamming‬צפנים‬
‫פרק ‪ 7‬סוגים מיוחדים של בעיות בתכנון‬
‫מושלמים‪ ,‬צפנים וריבועים לטיניים‪ ,‬צופן עשרוני‬
‫לינארי‬
‫מתקן שגיאה כפולה‪ ,‬צופני ‪ ,BCH‬צפנים‬
‫פרק ‪ 8‬ניסוח מודלים בתכנון לינארי כולל‬
‫ציקליים‪ ,‬צופני ‪.Reed-Solomon‬‬
‫תכנון יעדים‬
‫פרק ‪ 9‬אלגוריתמים נוספים לפתרון בעיות‬
‫בתכנון לינארי‬
‫פרק ‪ 10‬ניתוח רשתות‪ ,‬כולל ‪PERT-CPM‬‬
‫פרק ‪ 11‬תכנון דינמי‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫סטודנטים הלומדים לתארים במתמטיקה או‬ ‫*‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫במדעי המחשב שימו לב‪ :‬נקודות הזכות הנצברות‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫בקורס זה תיחשבנה במניין נקודות הזכות‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫במתמטיקה או במדעי המחשב‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20521‬טופולוגיה קבוצתית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪.II‬‬
‫כמו כן דרוש ידע בסיסי בתורת הקבוצות‪,‬‬
‫שאפשר לרכוש מתוך פרקי ההכנה הנלווים‬
‫לקורס לוגיקה מתמטית או לקורס תורת‬
‫המידה‪ ,‬או מאחד הקורסים מתמטיקה‬
‫דיסקרטית או תורת הקבוצות‪ .‬דרושה בשלות‬
‫מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה של לפחות ‪36‬‬
‫נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬פרופ' אלדו לזר‪ ,‬ד"ר דוד‬
‫בלנק‬
‫הקורס עוסק במרחבים מטריים ובטופולוגיה‬
‫קבוצתית‪ ,‬תורות שהפכו במהלך המאה ה‪20-‬‬
‫ליסודות האיתנים שעליהם נבנית האנליזה‬
‫המודרנית‪.‬‬
‫בשל רמת הקושי של הקורס הוא מומלץ בעיקר‬
‫לסטודנטים ותיקים במתמטיקה‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫כרך א‬
‫פרק ‪ 1‬מרחבים מטריים‬
‫כרך ב‬
‫פרק ‪ 2‬מרחבים טופולוגיים‬
‫פרק ‪ 3‬בניות טופולוגיות‬
‫פרק ‪ 4‬קשירות‬
‫כרך ג‬
‫פרק ‪ 5‬הפרדה‬
‫פרק ‪ 6‬מנייה‬
‫פרק ‪ 7‬קומפקטיות‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך סטודנטים‬
‫שיימצאו מתאימים יוכלו לסיימו בתום סמסטר‬
‫א‪ ,‬או להצטרף אליו באיחור – עד תחילת סמסטר‬
‫ב‪.‬‬
‫אפשר לכלול סמינר במסגרת הקורס הזה‪ .‬לשם‬
‫כך יש לעמוד‪ ,‬לאחר השלמת הקורס‪ ,‬בדרישות‬
‫נוספות‪ .‬ההשתתפות בסמינר טעונה אישור של‬
‫האחראי לסמינרים במתמטיקה‪ .‬סמינר כזה אינו‬
‫מקנה נקודות זכות נוספות‪ ,‬אבל עונה על הדרישה‬
‫של השתתפות בסמינר בתכניות לתארים‬
‫במתמטיקה ובמדעים‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫‪ 20230‬מבנים אלגבריים*‬ ‫‪ 20243‬פונקציות מרוכבות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה ‪ 3 +‬ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה ‪ 3 +‬ברמה מתקדמת‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪.II‬‬
‫של לפחות ‪ 30‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע‬ ‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים אשנב למתמטיקה‪,‬‬ ‫של לפחות ‪ 30‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע‬
‫חשבון‬ ‫‪,I‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫חשבון‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים אלגברה לינארית ‪,I‬‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬אלגברה לינארית ‪.II‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪.III‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם אורנשטיין )כתיבה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר נעמי שקד‪-‬מונדרר‪ ,‬פרופ' דב‬
‫וריכוז הפיתוח(‪ ,‬ד"ר נור ארד‪ ,‬ליאת פרידלנדר‪,‬‬ ‫מונדרר )תרגום(‪ ,‬ד"ר ודים גרינשטיין )עיבוד ספרי‬
‫דניאל רוטנברג )אסיסטנט(; ריבה נדם )עריכה(‬ ‫הקורס למהדורה החדשה(; ד"ר גוני אורשן‪,‬‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‬ ‫ישראל פרידמן‪ ,‬שמואל ברגר )אסיסטנטים(;‬
‫ריבה נדם )עריכה(‬
‫מטרת הקורס להקנות ידע והבנה בתחום‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אלי לוין‬
‫האלגברה המופשטת‪ .‬הוא מיועד לסטודנטים‬
‫למתמטיקה או למדעי המחשב‪ ,‬וגם סטודנטים‬ ‫הקורס הוא תרגום מעובד‪ ,‬הכולל הרחבות‪ ,‬של‬
‫לפיסיקה יכולים למצוא בו עניין‪.‬‬ ‫הקורס ‪ (1975) Complex Analysis‬של‬
‫האוניברסיטה הפתוחה באנגליה‪ ,‬בתוספת מדריך‬
‫הקורס מופשט מאוד ודורש בגרות מתמטית‬
‫למידה‪.‬‬
‫ניכרת‪ .‬לפיכך הוא מומלץ לסטודנטים אשר כבר‬
‫למדו כמה קורסים במתמטיקה‪.‬‬ ‫תורת הפונקציות המרוכבות היא אחד הכלים‬
‫הבסיסיים באנליזה מתמטית מתקדמת ויש לה‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫שימושים רבים בענפים שונים של מתמטיקה‬
‫קבוצות‪ ,‬מספרים שלמים‪,‬‬ ‫פרקים ‪6-1‬‬ ‫ופיסיקה‪ .‬הכרת תורה זו הכרחית לכל סטודנט‬
‫יוחסות‪ ,‬פונקציות‪ ,‬אגודות‪,‬‬ ‫המעוניין להעמיק בלימודי המתמטיקה‪ .‬ימצאו‬
‫תמורות‬ ‫עניין בקורס זה גם אלה המעמיקים בלימודי‬
‫פרקים ‪ 13-7‬חבורות ותת‪-‬חבורות‪ ,‬חבורות‬ ‫הפיסיקה או מדעי המחשב‪.‬‬
‫מנה‪ ,‬משפטי האיזומורפיזם‪,‬‬
‫משפטי סילו‪ ,‬מכפלות ישרות‪,‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫חבורות אבליות נוצרות סופית‪,‬‬ ‫המישור המרוכב‪ ,‬פונקציות רציפות‪ ,‬גזירות‪,‬‬
‫סדרות נורמליות‬ ‫אינטגרציה‪ ,‬משפט קושי‪ ,‬טור טיילור‪ ,‬נקודות‬
‫פרקים ‪ 18-14‬חוגים ואידיאלים‪ ,‬הרחבות‬ ‫סינגולריות‪ ,‬טור לורן‪ ,‬נוסחת קושי‪ ,‬משפט‬
‫ושיכונים של חוגים‪ ,‬חוגי‬ ‫השארית ושימושיו‪ ,‬תכונות של פונקציות‬
‫פולינומים‪ ,‬החוג ]‪F[x‬‬ ‫אנליטיות‪ ,‬סדרות וטורים של פונקציות‬
‫)‪ F‬שדה(‪ ,‬חוגים בעלי פריקות‬ ‫אנליטיות‪ ,‬העתקות קונפורמיות‪ ,‬המשכה‬
‫יחידה‬ ‫אנליטית‪ ,‬משפט ההעתקה של רימן‪.‬‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך סטודנטים‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך סטודנטים‬
‫שיימצאו מתאימים‪ ,‬יוכלו לסיימו בתום סמסטר‬
‫שיימצאו מתאימים יוכלו לסיימו בתום סמסטר‬
‫א‪ ,‬או להצטרף אליו באיחור – עד תחילת סמסטר‬
‫א‪ ,‬או להצטרף אליו באיחור – עד תחילת סמסטר‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכלול סמינר במסגרת הקורס הזה‪ .‬לשם‬ ‫*‬
‫כך יש לעמוד‪ ,‬לאחר השלמת הקורס‪ ,‬בדרישות‬
‫נוספות‪ .‬ההשתתפות בסמינר טעונה אישור של‬
‫האחראי לסמינרים במתמטיקה‪ .‬סמינר כזה אינו‬
‫מקנה נקודות זכות נוספות‪ ,‬אבל עונה על הדרישה‬
‫של השתתפות בסמינר בתכניות לתארים‬
‫במתמטיקה ובמדעים‪.‬‬
‫‪153‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20394‬משוואות דיפרנציאליות‬ ‫‪ 20324‬תורת המידה‬ ‫‪ 20525‬מבוא לאנליזה פונקציונלית‬
‫חלקיות*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪.II‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,III‬אלגברה לינארית‬ ‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬ ‫אלגברה לינארית ‪ ,I‬אלגברה לינארית ‪,II‬‬
‫‪ ,I‬משוואות דיפרנציאליות רגילות ‪ .I‬דרושה‬ ‫של לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע‬ ‫משוואות דיפרנציאליות רגילות ‪ .I‬דרושה‬
‫בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה של‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה של‬
‫לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬דרושה‬ ‫כ‪ 50-‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע קודם‬
‫יכולת קריאה של טקסטים מדעיים באנגלית‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורת ‪ :(2001‬פרופ' אלי לוין‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורסים חשבון אינפיניטסימלי ‪,III‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס פונקציות מרוכבות‬ ‫)ריכוז הפיתוח(‪ ,‬אסף שרון‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‬ ‫תורת המידה‪.‬‬
‫וקורס בפיסיקה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס )מהדורה ראשונה(‪ :‬פרופ' דב‬
‫מונדרר‪ ,‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬ד"ר ודים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ציפי ברגר‬ ‫ד"ר נעמי שקד‪-‬מונדרר‪ ,‬שמואל ברגר;‬ ‫גרינשטיין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי לוין‪ ,‬פרופ' שושנה קמין‬ ‫ריבה נדם )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יפים גלוסקין‪ ,‬פרופ' ליאוניד לרר‪,‬‬
‫יועצים )מהדורה ראשונה(‪ :‬פרופ' אמנון‬ ‫פרופ' אינה שצ'רבק‬
‫ספר הקורס‬ ‫יקימובסקי )יועץ בכיר(‪ ,‬פרופ' הילל פירסטנברג‬
‫‪R. Dennemeyer, Introduction to Partial‬‬ ‫כתשתית להכנת הקורס שימש הספר –‬
‫‪Differential Equations and Boundary Value‬‬ ‫כתשתית לקורס שימשו רשימות בתורת המידה‬ ‫‪I. Gohberg, S. Goldberg, Basic Operator‬‬
‫‪Problems (McGraw Hill, 1968).‬‬ ‫של פרופ' אמנון יקימובסקי‪.‬‬ ‫‪Theory (Birkhäuser, 1981).‬‬
‫הקורס חשוב להשכלתו הבסיסית של כל סטודנט‬ ‫בשל רמת הקושי של הקורס‪ ,‬הוא מומלץ בעיקר‬
‫למתמטיקה ולפיסיקה‪ .‬הוא משמש מבוא לתורה‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫לסטודנטים ותיקים במתמטיקה‪ .‬עשויים למצוא‬
‫הקורס כולל יחידת הכנה ועשרה פרקי לימוד‪.‬‬
‫של המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות‪ ,‬ודן‬ ‫בו עניין גם סטודנטים לפיסיקה בעלי רקע מתמטי‬
‫יחידת ההכנה מקנה מושגים מתורת הקבוצות‬
‫בבעיות השפה וההתחלה הקלאסיות של‬ ‫הולם‪.‬‬
‫וכוללת פרק על תכונות של הישר הממשי‪ .‬בפרקי‬
‫הפיסיקה המתמטית הקשורות למשוואת לפלס‪,‬‬
‫הלימוד נלמדים הנושאים‪ :‬אלגבראות ו‪σ-‬‬
‫למשוואת הגלים ולמשוואת החום‪.‬‬
‫אלגבראות‪ ,‬מרחבי מידה‪ ,‬המידה החיצונית של‬
‫נושאי הלימוד‬
‫לינאריים‪,‬‬ ‫אופרטורים‬ ‫הילברט‪,‬‬ ‫מרחבי‬
‫הסטודנטים ילמדו את כל פרקי הספר )באנגלית(‪,‬‬ ‫לבג‪ ,‬מידת לבג‪ ,‬פונקציות מדידות‪ ,‬כמעט בכל‬
‫פונקציונלים לינאריים‪ ,‬המשפט הספקטרלי עבור‬
‫חוץ מסעיפים בודדים‪ ,‬בעזרת מדריך למידה‬ ‫מקום והתכנסות כמעט במידה שווה‪ ,‬האינטגרל‬
‫אופרטורים קומפקטיים צמודים לעצמם‬
‫)בעברית(‪ ,‬הכולל הסברים‪ ,‬דוגמאות והרחבות‬ ‫של פונקציות פשוטות בעלות תומך סופי‪,‬‬
‫ושימושיו‪ ,‬פונקציות של אופרטור‪.‬‬
‫לטקסט‪.‬‬ ‫האינטגרל של פונקציות מדידות חסומות ובעלות‬
‫תומך סופי‪ ,‬האינטגרל של פונקציות מדידות‪,‬‬ ‫מרחבי בנך‪ ,‬פונקציונלים לינאריים‪ ,‬משפט האן‪-‬‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫הקשר בין גזירה לבין אינטגרציה של לבג‪.‬‬ ‫בנך ושימושיו‪ ,‬אופרטורים לינאריים‪ ,‬משפט הגרף‬
‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות חלקיות;‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫הסגור ועקרון החסימות במידה שווה‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך סטודנטים‬
‫משוואות מסדר ראשון‬ ‫ושימושיהם‪ ,‬האלטרנטיבה של פרדהולם‪.‬‬
‫שיימצאו מתאימים יוכלו לסיימו בתום סמסטר א‪,‬‬
‫משוואות לינאריות מסדר שני‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫או להצטרף אליו באיחור – עד תחילת סמסטר ב‪.‬‬ ‫משפט נקודת השבת ושימושיו‪.‬‬
‫משוואות דיפרנציאליות אליפטיות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫משוואת הגלים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫משוואת החום‬ ‫פרק ‪5‬‬

‫אפשר לכלול סמינר במסגרת הקורס הזה‪ .‬לשם‬ ‫*‬

‫כך יש לעמוד‪ ,‬לאחר השלמת הקורס‪ ,‬בדרישות‬
‫נוספות‪ .‬ההשתתפות בסמינר טעונה אישור של‬
‫האחראי לסמינרים במתמטיקה‪ .‬סמינר כזה‬
‫אינו מקנה נקודות זכות נוספות‪ ,‬אבל עונה על‬
‫הדרישה של השתתפות בסמינר בתכניות‬
‫לתארים במתמטיקה ובמדעים‪.‬‬

‫‪154‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20511‬הרחבת שדות ותורת גלואה*‬ ‫‪ 20327‬לוגיקה מתמטית*‬ ‫‪ 20366‬שיטות נומריות לפתרון‬

‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים אלגברה לינארית‬ ‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬
‫‪ ,I‬מבנים אלגבריים‪ ,‬חשבון אינפיניטסימלי ‪.I‬‬ ‫של לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬ידע‬
‫דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים חשבון אינפיניטסימלי‬
‫של לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במתמטיקה‪.‬‬ ‫‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,II‬אלגברה לינארית‬
‫‪ ,I‬תורת הקבוצות‪ ,‬מבנים אלגבריים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג )כתיבה(‪,‬‬
‫ישראל פרידמן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עזריאל לוי‪ ,‬ד"ר דניאלה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם אורנשטיין‪ ,‬פרופ' מרצל‬ ‫ליבוביץ‪ ,‬ששמואל ברגר; איתי הראבן‪ ,‬עידו‬
‫הרצוג‬ ‫אפרת‪ ,‬ייחיאל קמחי )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יורם הירשפלד‪ ,‬פרופ' ויקטור‬
‫הקורס מהווה המשך טבעי לקורס מבנים‬ ‫הרניק‪ ,‬פרופ' שלמה וינר‬
‫אלגבריים )‪ ,(20230‬ומיועד לסטודנטים שלמדו‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫קורס זה )או מכירים את החומר המתאים ממקור‬ ‫חטיבה ראשונה – תחשיב הפסוקים‬
‫אחר(‪.‬‬ ‫התחביר של שפת תחשיב הפסוקים‪ :‬הגדרת פסוק‬
‫בעזרת עץ בניה; משפט הקריאה היחידה; הצבות‪.‬‬
‫תורת גלואה ידועה ביופיה הפנימי וגם‬
‫סמנטיקה בתחשיב הפסוקים‪ :‬סמנטיקה‬
‫בשימושיותה הרבה במתמטיקה‪ .‬בעזרתה נפתרו‬
‫בסיסית; טאוטולוגיות; סתירות; גרירות‬
‫בעיות יסודיות רבות ומעניינות‪.‬‬
‫ושקילויות; עקביות סמנטית; עץ האמת; משפט‬
‫"‪Equations‬‬
‫הקומפקטיות; תורת הקשרים‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫תורת ההיסק‪ :‬כללי היסק‪ ,‬מערכות היסק‬
‫הרחבת שדות‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫בתחשיב הפסוקים; תורות בתחשיב הפסוקים;‬
‫שדה הרחבה כשדה וקטורי מעל השדה‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫שלמות של מערכות היסק‪.‬‬
‫הנתון‬ ‫מבני יצירה‪ :‬הגדרה ודוגמאות; תכונות בסיסיות;‬
‫הרחבות פשוטות‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫הגדרות ברקורסיה‪.‬‬
‫מספרים אלגבריים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫חטיבה שנייה – תחשיב היחסים‬
‫בניות בעזרת סרגל ומחוגה‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫התחביר של שפות תחשיב היחסים‪ :‬סימני‬
‫שדה פירוק של פולינום‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫השפה; שמות עצם; נוסחות; פסוקים; משתנים‬
‫המשפט היסודי של האלגברה‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫חפשיים ומכומתים; הצבות; החלפות‪.‬‬
‫הרחבות נורמליות‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫הסמנטיקה הבסיסית של שפות תחשיב היחסים‪:‬‬
‫אוטומורפיזמים של שדה‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫מושג המבנה‪ ,‬השמות למבנים; ערכי שמות עצם‬
‫ספרביליות‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫וערכי אמת של נוסחות תחת השמה למבנה;‬
‫פולינומים סימטריים‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫שקילות לוגית ונביעה לוגית; טאוטולוגיות‬
‫המשפט היסודי של תורת גלואה‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫בתחשיב היחסים; סמנטיקה של הצבות והחלפות‪.‬‬
‫פתרון משוואות בשורשים‬ ‫פרק ‪13‬‬ ‫על אפשרויות הביטוי בשפות תחשיב היחסים‪:‬‬
‫בניית מצולעים משוכללים‬ ‫פרק ‪14‬‬ ‫איזומורפיזמים ואוטומורפיזמים בין מבנים;‬
‫גדירות של יחסים במבנים; הרחבת שפות על‪-‬ידי‬
‫הגדרות; שפות מסדר ראשון‪ ,‬שפות מונדיות‬
‫ושפות מסדר שני ואפשרויות הביטוי בהן; גדירות‬
‫למחצה‪ .‬קטגוריות של תורות‪ ,‬תת‪-‬מבנים‬
‫אלמנטריים; משפט סקולם‪-‬לוונהיים‪.‬‬
‫שיטת עץ האמת ותוצאותיה‪ :‬עצי אמת בתחשיב‬
‫היחסים; משפט הקומפקטיות; עצי שקר‪.‬‬
‫כריעות וכריעות למחצה‪.‬‬
‫תורת ההיסק בתחשיב היחסים‪ :‬מערכות היסק‪,‬‬
‫הוכחות‪ ,‬משפט השלמות‪ ,‬ועל משפט האי שלמות‪.‬‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך סטודנטים‬
‫שיימצאו מתאימים‪ ,‬יוכלו לסיימו בתום סמסטר א‪,‬‬
‫או להצטרף אליו באיחור – עד תחילת סמסטר ב‪.‬‬
‫משוואות דיפרנציאליות‬
‫רגילות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות* ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי המחשב‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬
‫אלגברה לינארית ‪ ,I‬משוואות דיפרנציאליות‬
‫רגילות ‪ **,I‬אנליזה נומרית‪ ***,‬דרושה‬
‫בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי צבירה של‬
‫לפחות ‪ 30‬נקודות זכות במתמטיקה‪ .‬דרושה‬
‫יכולת קריאה של טקסטים מדעיים באנגלית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬יגאל קזז;‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫ספר הקורס‬
‫‪K. E. Atkinson, An Introduction to Numerical‬‬
‫‪Analysis, 2nd ed. (John Wiley & Sons, 1989).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את החלק –‬
‫‪"Numerical Methods for Ordinary Differential‬‬
‫מתוך ספר הקורס )באנגלית( בעזרת מדריך‬
‫למידה )בעברית(‪ ,‬הכולל הסברים נוספים‪,‬‬
‫תרגילים ופתרונות והדרכה על מימוש השיטות‬
‫שנלמדו באמצעות מחשב‪.‬‬
‫הנושא של פתרון נומרי של משוואות‬
‫דיפרנציאליות רגילות מהווה אחד מעמודי התווך‬
‫של האנליזה הנומרית; ימצאו בו עניין סטודנטים‬
‫למתמטיקה ולמדעי המחשב וכן סטודנטים‬
‫למדעי הטבע ולהנדסה שיש להם הרקע הדרוש‪.‬‬
‫הקורס עוסק בפתרון נומרי של בעיות התחלה‪,‬‬
‫ומוצגות בו שיטות פתרון אחדות‪ .‬בקורס מושם‬
‫דגש על דרך קבלת השיטות ועל ניתוח התכנסות‪,‬‬
‫שגיאות קיטוע ויציבות‪ .‬בד בבד עם הלימוד‬
‫התיאורטי נדרש מימוש של שיטות הפתרון‬
‫באמצעות כתיבה והרצה של תכניות מחשב‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫שיטה חד‪-‬צעדית – שיטת אוילר; שיטות רב‪-‬‬
‫צעדיות – שיטת נקודת האמצע‪ ,‬שיטת הטרפז‪,‬‬
‫שיטת חיזוי‪-‬תיקון‪ ,‬שיטות ‪Adams Bashforth‬‬
‫ושיטות ‪ ;Adams-Moulton‬שיטות ‪.Runge-Kutta‬‬

‫אפשר לכלול סמינר במסגרת הקורס הזה‪ .‬לשם‬ ‫*‬

‫אפשר לכלול סמינר במסגרת הקורס הזה‪ .‬לשם‬
‫כך יש לעמוד‪ ,‬לאחר השלמת הקורס‪ ,‬בדרישות‬
‫נוספות‪ .‬ההשתתפות בסמינר טעונה אישור של‬
‫האחראי לסמינרים במתמטיקה‪ .‬סמינר כזה אינו‬
‫מקנה נקודות זכות נוספות‪ ,‬אבל עונה על הדרישה‬
‫של השתתפות בסמינר בתכניות לתארים‬
‫במתמטיקה ובמדעים‪.‬‬
‫כך יש לעמוד‪ ,‬לאחר השלמת הקורס‪ ,‬בדרישות‬
‫נוספות‪ .‬ההשתתפות בסמינר טעונה אישור של‬
‫האחראי לסמינרים במתמטיקה‪ .‬סמינר כזה אינו‬
‫*‬ ‫מקנה נקודות זכות נוספות‪ ,‬אבל עונה על הדרישה‬
‫של השתתפות בסמינר בתכניות לתארים‬
‫במתמטיקה ובמדעים‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬
‫* סטודנטים הלומדים לתארים במתמטיקה או‬
‫במדעי המחשב שימו לב‪ :‬נקודות הזכות‬
‫הנצברות בקורס זה תיחשבנה במניין נקודות‬
‫הזכות במתמטיקה או במדעי המחשב‪ ,‬לפי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫** סטודנטים שלמדו את הקורס מבוא למשוואות‬
‫דיפרנציאליות מתבקשים לפנות לייעוץ לשם‬
‫הכוונה להשלמת חומר הרקע הדרוש לקורס‪.‬‬
‫*** או הקורס חישוב נומרי‪ ,‬למי שלמד אותו בעבר‪.‬‬

‫‪155‬‬
 ‫מדעים‬
‫מתמטיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪20381-20376‬‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬
‫סמינר במתמטיקה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫עיינו בתיאורי הקורסים במדעי המחשב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,295-287 ,167-157‬ובפרט בקורסים‪:‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬לפחות ‪ 36‬נקודות זכות עבור‬
‫קורסים קודמים במתמטיקה‪ ,‬ובכללם‬
‫אלגוריתמיקה‪ :‬יסודות מדעי המחשב )‪) (20290‬ר(‬ ‫הקורסים חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון‬
‫– משובץ במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪.159‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬אלגברה לינארית ‪ ,I‬וכן‬
‫תורת התורים ויישומים במדעי המחשב )‪(22907‬‬ ‫הקורסים המפורטים למטה לכל סמינר בנפרד‪,‬‬
‫– משובץ בתואר שני במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪*.288‬‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬דרושה יכולת קריאה‬
‫קורסים נוספים המומלצים גם לתלמידי‬ ‫של טקסטים מדעיים באנגלית‪ .‬ההרשמה‬
‫מתמטיקה‬ ‫לקורס מותנית באישור בכתב מן האחראי‬
‫לסמינרים במתמטיקה‪ ,‬המוסמך לקבוע לכל‬
‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקולים סטטיסטיים‬ ‫סטודנט תנאי קבלה נוספים לפי התוכן שייקבע‬
‫ושיפוט אינטואיטיבי )‪) (10145‬פ( – משובץ‬ ‫לסמינר‪.‬‬
‫במדעי החברה‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
‫עיונים בחינוך מתמטי )‪) (20428‬ר( – משובץ‬ ‫מטרת הקורס היא לימוד של נושא מתקדם‬
‫במדעים‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬ ‫במתמטיקה‪ .‬האחראי לסמינרים במתמטיקה‬
‫ימנה מנחה לכל סטודנט‪ ,‬ובעזרתו יקבע‪ ,‬לכל‬
‫סימטריה )‪) (20334 ,20332‬מ( – בצירופים‬ ‫סטודנט בנפרד‪ ,‬את תוכן הקורס ומבנהו‪.‬‬
‫הכוללים מתמטיקה‪ ,‬משובץ בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬ ‫הסטודנט יוכל להיעזר במנחה במהלך הלימודים‪.‬‬

‫קורסים בנושאים מתמטיים לתלמידי מדעי‬ ‫במסגרת הקורס יתבקש הסטודנט ללמוד את‬
‫החברה‬ ‫הנושא מספרים או ממאמרים ולהגיש עבודה‬
‫מסכמת בכתב‪ .‬לאחר שהעבודה תאושר על‪-‬ידי‬
‫סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫המנחה‪ ,‬ירצה הסטודנט את תוכנה לפני קבוצה‬
‫)‪ – (95001‬משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫של סטודנטים ואנשי סגל‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬ ‫תנאי קבלה נוספים‬ ‫שם הסמינר‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪20243‬‬ ‫‪20376‬‬
‫‪**.78‬‬ ‫פונקציות מרוכבות‬ ‫סמינר בפונקציות‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב‬ ‫מרוכבות‬
‫)‪) (30112‬ר( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪20324‬‬ ‫‪20377‬‬
‫‪**.78‬‬ ‫תורת המידה‬ ‫סמינר בתורת המידה‬
‫‪20280‬‬ ‫‪20378‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‬ ‫משוואות דיפרנציאליות‬ ‫סמינר באפרוקסימציה‬
‫)‪) (10142‬פ( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪**.80‬‬ ‫רגילות ‪I‬‬
‫‪20280‬‬ ‫‪20379‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬ ‫משוואות‬ ‫סמינר במשוואות‬
‫זכות במתמטיקה‪.‬‬ ‫דיפרנציאליות רגילות ‪I‬‬ ‫דיפרנציאליות רגילות‬
‫‪20525‬‬ ‫‪20380‬‬
‫מבוא לאנליזה‬ ‫סמינר באנליזה‬
‫פונקציונלית‬ ‫פונקציונלית‬
‫‪20381‬‬
‫סמינר במתמטיקה‬
‫לפי אופי הנושא‬ ‫נושא מיוחד‬

‫לסטודנטים לתואר ראשון יקנה הקורס ‪ 4‬נקודות‬ ‫*‬

‫זכות ברמה מתקדמת במתמטיקה או במדעי‬
‫המחשב‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫נקודות הזכות עבור קורס זה מסווגות בתחום‬ ‫**‬
‫מדעי החברה‪.‬‬

‫‪156‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20454‬מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫‪ 20453‬מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫‪ 20441‬מבוא למדעי המחשב ושפת‬
‫‪ Java‬ב*‬ ‫‪ Java‬א*‬ ‫‪*Java‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא למדעי המחשב‬
‫ושפת ‪ Java‬א‪ ,‬וכן דרושה יכולת קריאה של‬
‫טקסטים מדעיים באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫קורס אחד במתמטיקה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ג'פרי רוזנשיין‪ ,‬תמר וילנר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‪ ,‬פרופ' רון קימל‬
‫מטרת הקורס‬
‫קורס זה הוא המשכו של הקורס מבוא למדעי‬
‫המחשב ושפת ‪ Java‬א )‪ ,(20453‬והוא חלקו השני‬
‫של הקורס מבוא למדעי המחשב ושפת ‪Java‬‬
‫)‪ (20441‬שנועד לשמש מבוא למדעי המחשב ומבוא‬
‫לתכנות‪ .‬בגלל עומס הנושאים הנדונים בקורס‬
‫‪ 20441‬עלולים סטודנטים שאין להם רקע בתכנות‬
‫להתקשות לעמוד בדרישותיו‪ ,‬ולכן פוצל הקורס‬
‫‪ 20441‬לשני חלקים‪.‬‬
‫המחשב‪ ,‬בפתרון בעיות‪ ,‬בכתיבת אלגוריתמים‬
‫חומר הלימוד‬
‫הסטודנטים יצפו בהרצאות )בעברית( המלוות‬
‫במצגות )באנגלית( ומדריך למידה )בעברית(‬
‫המכיל דוגמאות נוספות‪ ,‬הסברים והנחיות‬
‫ללימוד ולשילוב בין חומרי הלימוד השונים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הסטודנטים יקבלו את הספר‪:‬‬
‫‪J. Lewis and W. Loftus, Java Software‬‬
‫‪Solutions: Foundations of Program Design,‬‬
‫‪6th ed. (Addison Wesley, 2009).‬‬
‫ללימוד ולשילוב בין חומרי הלימוד השונים‪ .‬כמו‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הרחבת ‪ – OOP‬ירושה‪ ,‬שיטות סטטיות‬
‫ומשתנים‪ ,‬העמסה של שיטות‪ ,‬מארזים‪,‬‬
‫פולימורפיזם וממשקים‬
‫אלגוריתמים למיון וחיפוש‬
‫רקורסיה‬
‫רשימות מקושרות‪ ,‬מחסניות ותורים‪ ,‬עצים‬
‫ועצים בינריים‬
‫חישוביות על קצה המזלג‬
‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול מעשי במחשב‪ .‬פרטים על‬
‫שיטת התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬
‫בקורס נדרש תרגול מעשי במחשב‪ .‬פרטים על‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬יכולת קריאה של טקסטים‬ ‫ידע מוקדם‪ :‬דרושה יכולת קריאה של‬
‫מדעיים באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬קורס‬ ‫טקסטים מדעיים באנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫אחד במתמטיקה‪.‬‬ ‫קורס אחד במתמטיקה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ג'פרי רוזנשיין‪ ,‬תמר וילנר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ג'פרי רוזנשיין‪ ,‬תמר וילנר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‪ ,‬פרופ' רון קימל‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‪ ,‬פרופ' רון קימל‬
‫מטרת הקורס‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לשמש מבוא למדעי המחשב ומבוא‬
‫קורס זה הוא חלקו הראשון של הקורס מבוא‬ ‫לתכנות‪ .‬הקורס דן בנושאים בסיסיים ויסודיים‬
‫למדעי המחשב ושפת ‪ (20441) Java‬שנועד לשמש‬ ‫במדעי המחשב‪ ,‬בפתרון בעיות‪ ,‬בכתיבת‬
‫מבוא למדעי המחשב ומבוא לתכנות‪ .‬בגלל עומס‬ ‫אלגוריתמים וניתוחם ובעקרונות התכנות‪ .‬הגישה‬
‫הנושאים הנדונים בקורס ‪ 20441‬עלולים‬ ‫התכנותית הנלמדת היא תכנות מונחה עצמים‬
‫סטודנטים שאין להם רקע בתכנות להתקשות‬ ‫)‪(OOP – Object Oriented Programming‬‬
‫לעמוד בדרישותיו‪ ,‬ולכן פוצל הקורס ‪ 20441‬לשני‬ ‫באמצעות שפת התכנות ‪.Java‬‬
‫חלקים‪.‬‬ ‫הקורס מכיל את כל חומר הלימוד של שני‬
‫הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬א‬
‫הקורס דן בנושאים בסיסיים ויסודיים במדעי‬ ‫)‪ (20453‬ומבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬ב‬
‫)‪ (20454‬ונלמד במשך סמסטר אחד‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫וניתוחם ובעקרונות התכנות‪ .‬הגישה התכנותית‬ ‫סטודנטים השוקלים להירשם לקורס צריכים‬
‫הנלמדת היא תכנות מונחה עצמים ) – ‪OOP‬‬ ‫לקחת בחשבון כי העומס בקורס הוא רב‪ .‬בכל‬
‫‪ (Object Oriented Programming‬באמצעות שפת‬ ‫מקרה של ספק‪ ,‬מומלץ לפנות ליועץ במדעי‬
‫המחשב‪.‬‬
‫התכנות ‪.Java‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הסטודנטים יצפו בהרצאות )בעברית( המלוות‬
‫הסטודנטים יצפו בהרצאות )בעברית( המלוות‬ ‫במצגות )באנגלית( ומדריך למידה )בעברית(‬
‫במצגות )באנגלית( ומדריך למידה )בעברית(‬ ‫המכיל דוגמאות נוספות‪ ,‬הסברים והנחיות‬
‫המכיל דוגמאות נוספות‪ ,‬הסברים והנחיות‬ ‫ללימוד ולשילוב בין חומרי הלימוד השונים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הסטודנטים יקבלו את הספר‪:‬‬
‫כן‪ ,‬הסטודנטים יקבלו את הספר‪:‬‬ ‫‪J. Lewis and W. Loftus, Java Software‬‬
‫‪J. Lewis and W. Loftus, Java Software‬‬ ‫‪Solutions: Foundations of Program Design,‬‬
‫‪Solutions: Foundations of Program Design,‬‬ ‫‪6th ed. (Addison Wesley, 2009).‬‬
‫‪6th ed. (Addison Wesley, 2009).‬‬
‫נושאי הקורס‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫חלק א‬
‫הדגמת מושג האובייקטים באמצעות עולמו‬ ‫הדגמת מושג האובייקטים באמצעות עולמו‬
‫של קרל הרובוט‬ ‫של קרל הרובוט‬
‫יסודות השפה ‪ – Java‬עצמים‪ ,‬מחלקות‪,‬‬ ‫יסודות השפה ‪ – Java‬עצמים‪ ,‬מחלקות‪,‬‬
‫שיטות‬ ‫שיטות‬
‫הסבר על המחשב‪ :‬מושגי חומרה‪/‬תוכנה‬ ‫הסבר על המחשב‪ :‬מושגי חומרה‪/‬תוכנה‬
‫בקרת זרימה )משפטי תנאי ולולאות(‬ ‫בקרת זרימה )משפטי תנאי ולולאות(‬
‫מערכים‬ ‫מערכים‬
‫חלק ב‬
‫תרגול‬ ‫הרחבת ‪ – OOP‬ירושה‪ ,‬שיטות סטטיות‬
‫ומשתנים‪ ,‬העמסה של שיטות‪ ,‬מארזים‪,‬‬
‫שיטת התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬ ‫פולימורפיזם וממשקים‬
‫אלגוריתמים למיון וחיפוש‬
‫רקורסיה‬
‫רשימות מקושרות‪ ,‬מחסניות ותורים‪ ,‬עצים‬
‫ועצים בינריים‬
‫חישוביות על קצה המזלג‬
‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול במחשב‪ .‬פרטים על שיטת‬
‫התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫‪ 20417‬אלגוריתמים*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים אלגברה לינארית‬
‫‪ ,I‬מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוטוב‪ ,‬ד"ר מנור מנדל;‬
‫תמר אלמוג )תרגום(‪ ,‬אילנה גולן )עריכה(‬
‫מטרות הקורס‬
‫הכרת השיטות והעקרונות הבסיסיים‬
‫בפיתוח אלגוריתמים‪ :‬סריקת גרפים‪,‬‬
‫השיטה החדמנית‪ ,‬תכנון דינמי‪ ,‬הפרד‪-‬‬
‫ומשול‪ ,‬זרימות וחתכים‬
‫יישום שיטות אלו בבעיות אלגוריתמיות‬
‫העמקת הלימוד של שיטות ניתוח‬
‫אלגוריתמים‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על תרגום לעברית של פרקים ‪7-1‬‬
‫של הספר‪:‬‬
‫‪J. Kleinberg, E. Tardos, Algorithm Design‬‬
‫‪(Addison-Wesley, 2006).‬‬
‫‪ 22910‬נושאים נבחרים באלגוריתמים‬
‫קורס לתואר שני‪ ,‬המוצע גם לסטודנטים לתואר‬
‫ראשון כקורס מתקדם במדעי המחשב‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‪ .‬דרוש‬
‫הקורס אלגוריתמים‪ .‬מומלץ הקורס אלגוריתמיקה‬
‫– יסודות מדעי המחשב‪ .‬אין צורך באישור יועץ‬
‫להרשמה‪.‬‬
‫נקודות זכות‪.3 :‬‬
‫תיאור מפורט של הקורס מופיע בתיאורי‬
‫הקורסים של תואר שני במדעי המחשב‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫למי שלמד את הקורס מבני נתונים ולא למד‬ ‫**‬
‫את הקורס מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים‬
‫מומלץ להתייעץ עם מרכז‪/‬ת הקורס‬
‫אלגוריתמים לפני ההרשמה אליו‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20407‬מבני נתונים ומבוא‬ ‫‪ 20433‬מבני נתונים*‬
‫לאלגוריתמים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מבוא למדעי‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מבוא למדעי‬
‫מתמטיקה‬ ‫המחשב ושפת ‪**,Java‬‬ ‫מתמטיקה‬ ‫המחשב ושפת ‪**,Java‬‬
‫דיסקרטית‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫דיסקרטית‪) ***,‬או נושאים במתמטיקה‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬אלגברה לינארית ‪,I‬‬ ‫לתלמידי מדעי החברה(‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב )או מבוא‬ ‫ואינטגרלי א‪ 4*.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫לתלמידי‬ ‫ולהסתברות‬ ‫לסטטיסטיקה‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫מדעים(*‪4‬‬ ‫מדעים )או מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי‬
‫מדעי החברה א או הסתברות לתלמידי מדעי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד הראל‪ ,‬פרופ' יהודית‬ ‫המחשב(‪5*.‬‬
‫גל‪-‬עזר‪ ,‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬ד"ר ג'ק וינשטין;‬
‫תלמה מוקדי‪ ,‬חוה ניומן )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד הראל‪ ,‬פרופ' יהודית‬
‫מטרת הקורס היא הכרת המושגים והשיטות‬ ‫גל‪-‬עזר‪ ,‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬אייל משיח;‬
‫הבסיסיים הנוגעים לפיתוח אלגוריתמים ומבני‬ ‫תלמה מוקדי )עריכה(‬
‫נתונים‪ .‬בקורס יוגדרו קריטריונים פורמליים‬ ‫הקורס עוסק בשני נושאים הקשורים קשר הדוק‬
‫לניתוח של פתרון אלגוריתמי לבעיה נתונה‪.‬‬ ‫זה לזה‪ :‬אלגוריתמים ומבני‪-‬נתונים‪ .‬בתחילה‬
‫מוגדר מושג האלגוריתם ומודגמות שיטות לניתוח‬
‫ספר הקורס‬ ‫זמן הריצה של אלגוריתמים איטרטיביים‬
‫הקורס מבוסס על הספר מבוא לאלגוריתמים‬ ‫ואלגוריתמים רקורסיביים‪ .‬בהמשך מוצגים כמה‬
‫)תרגום‪ :‬ת' אלמוג וע' סופר; האוניברסיטה‬ ‫אלגוריתמים למיון‪ ,‬תוך דגש על ההבחנה בין‬
‫הפתוחה‪ (2008 ,‬שהוא תרגום של ‪ 14‬הפרקים‬ ‫מיוני השוואה לבין מיונים שאינם מיוני השוואה‪.‬‬
‫הראשונים )בתוספת נספחים( בספר‪:‬‬ ‫בקורס מוצגים מבני נתונים בסיסיים ומבני‬
‫‪T. H. Cormen, C. E. Leiserson, R. L. Rivest,‬‬ ‫נתונים המאפשרים לבצע ביעילות פעולות על‬
‫‪C. Stein Introduction to Algorithms, 2nd ed.‬‬ ‫קבוצות דינמיות של איברים‪ .‬בסוף הקורס‬
‫‪(MIT Press, 2000).‬‬ ‫מתוארת השיטה החמדנית לתכנון אלגוריתמים‪.‬‬
‫לספר הקורס נלווה מדריך למידה‪.‬‬ ‫ספר הקורס‬
‫נושאי הקורס‬ ‫הקורס מבוסס על כרך א של הספר מבוא‬
‫לאלגוריתמים )תרגום‪ :‬ת' אלמוג; האוניברסיטה‬
‫גידול של פונקציות‬
‫הפתוחה‪ (1995 ,‬שהוא תרגום ‪ 18‬הפרקים‬
‫נוסחאות נסיגה‬
‫הראשונים בספר‪:‬‬
‫הוכחות נכונות‬
‫‪T. H. Cormen, C. E. Leiserson, R. L. Rivest,‬‬
‫מיונים‬
‫‪Introduction to Algorithms (MIT Press, 1990).‬‬
‫מציאת האיבר ה‪ i-‬הקטן ביותר‬
‫הערמה ושימושיה‬ ‫לספר הקורס נלווה מדריך למידה‪.‬‬
‫מבני נתונים בסיסיים‬ ‫נושאי הקורס‬
‫פונקציות גיבוב‬ ‫יסודות מתמטיים‪ :‬סימונים אסימפטוטיים‪,‬‬
‫רשימות דילוג‬ ‫נוסחאות נסיגה‬
‫עצי חיפוש בינריים‬ ‫מיונים‪ :‬מיון מהיר‪ ,‬מיון ערימה‪ ,‬מיון בזמן‬
‫עצים אדומים‪-‬שחורים‬ ‫לינארי‬
‫מבני נתונים בסיסיים‬
‫לצד התרגילים העיוניים‪ ,‬הסטודנטים נדרשים‬
‫טבלאות גיבוב‬
‫להגיש גם מטלות תכנותיות‪.‬‬
‫עצי חיפוש בינריים‬
‫עצי ‪AVL‬‬
‫הסטודנטים בקורס נדרשים להגיש גם מטלות‬
‫תכנותיות‪.‬‬
‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫** או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬
‫** או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז( או הקורס מבוא‬
‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬ ‫למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫*‬ ‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז(‪ ,‬או הקורס מבוא‬ ‫מומלץ ללמוד את הקורס מבני נתונים )‪(20433‬‬
‫למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫בסמוך ללימוד קורס המבוא‪.‬‬
‫מומלץ ללמוד את הקורס מבני נתונים ומבוא‬ ‫*** או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬
‫לאלגוריתמים )‪ (20407‬בסמוך ללימוד קורס‬ ‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫המבוא‪.‬‬ ‫*‪ 4‬או הקורס חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה‬
‫*** או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪(20276‬‬ ‫וניהול )‪ ,(10142‬למי שלומד לתואר בכלכלה‬
‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫ובמדעי המחשב – מערכות ויישומים‪.‬‬
‫*‪ 4‬דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי לימוד‬ ‫*‪ 5‬דרושה בשלות מתמטית הנקנית על‪-‬ידי לימוד‬
‫הקורסים המתמטיים‪.‬‬ ‫הקורסים המתמטיים‪.‬‬
‫‪158‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20471‬ארגון המחשב*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מערכות ספרתיות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יאיר ויסמן‪ ,‬חניתה לידור;‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכת מדריך הלמידה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יהודה אפק‪ ,‬ד"ר אבי מנדלסון‪,‬‬
‫ד"ר דניאל סיטרון‪ ,‬ד"ר אריאל פרנק‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על פרקים מן הספר‪:‬‬
‫‪D.A. Patterson and J.L. Hennessy, Computer‬‬
‫‪Organization and Design: The‬‬
‫‪Hardware/Software Interface, 3rd ed.,‬‬
‫‪(Morgan Kaufmann Publishers, 2005).‬‬
‫לספר מצורף ‪.CD‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫פרק ראשון מחשבים וטכנולוגיה )פרק ‪ 1‬בספר(‬
‫פרק שני פקודות‪ :‬שפתו של המחשב‬
‫)פרק ‪ 2‬בספר ונספחים ‪A.4 ,A.3 ,A.2‬‬
‫בנושאים‪ :‬תכניות אסמבלר‪ ,‬תכניות‬
‫קישור וטעינה(‬
‫פרק שלישי הערכת ביצועים והבנתם‬
‫)פרק ‪ 4‬בספר(‬
‫פרק רביעי בניית יחידות ייעודיות במעבד‪,‬‬
‫ה‪ ALU-‬ואוסף הדלגלגים‬
‫)נספחים ‪( B.11,B.5‬‬
‫פרק חמישי המעבד‪ :‬ערוץ נתונים ובקרה‬
‫)פרק ‪ 5‬בספר(‬
‫פרק שישי שיפור ביצועים עם ‪pipelining‬‬
‫)פרק ‪ 6‬בספר(‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבנה יחידת העיבוד המרכזית‬
‫עקרונות התכנון והיישום של מחשבים בני‬
‫זמננו‬
‫קשרים בין חומרה לתוכנה‬
‫היכרות עם שפת אסמבלי ושפת מכונה של‬
‫מעבד פשוט ונפוץ ‪MIPS‬‬
‫הבנת הדילמות בהן נתקלים המתכננים‪:‬‬
‫שיפור ביצועים לעומת עלות‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס כולל מדריך למידה )בעברית( וספר קורס‬
‫)באנגלית(‪ ,‬וכן פתרון תרגילים תאורטיים ותרגילי‬
‫מעבדה שיכללו משימות תכנות בשפת האסמבלי‬
‫של המעבד ‪.MIPS‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 20272‬מערכות ספרתיות‬ ‫‪ 20290‬אלגוריתמיקה – יסודות מדעי‬
‫המחשב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא למדעי המחשב‬ ‫ידע קודם‪ :‬דרושות לפחות ‪ 6‬נקודות זכות עבור‬
‫ושפת ‪ *.Java‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬ ‫קורסים במתמטיקה ו‪ 18-‬נקודות זכות עבור‬
‫מתמטיקה דיסקרטית** )או נושאים‬ ‫קורסים במדעי המחשב‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה(‪.‬‬ ‫הקורס מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים )או‬
‫מבני נתונים(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬אילנה בס‪,‬‬
‫אמי ולדרסקי‪ ,‬יוסי קאופמן; בת‪-‬שבע כהן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬תמר וילנר;‬
‫)עריכה(‬ ‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' דוד הראל‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על הספר מערכות ספרתיות‬ ‫הקורס דן בנושאים החשובים ביותר בתחום מדעי‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (1988 ,‬שהוא תרגום של‬ ‫המחשב – החל בנושאים הבסיסיים וכלה‬
‫‪ 7‬הפרקים הראשונים בספר‪:‬‬ ‫בנושאים מתקדמים הנמצאים בחזית המחקר‪.‬‬
‫‪M. Mano, Digital Design (Prentice Hall,‬‬ ‫המושג המרכזי בקורס הוא האלגוריתם –‬
‫‪1984).‬‬ ‫ה"מתכון" המחולל את התהליך המבוצע על‪-‬ידי‬
‫לספר הקורס נלווה מדריך למידה שעודכן על‪-‬פי‬ ‫המחשב‪ .‬הקורס אינו עוסק במבנה הפיזי של‬
‫הספר‪:‬‬ ‫המחשב או בשפת תכנות מסוימת‪.‬‬
‫‪M. M. Mano and M. D. Ciletti, Digital‬‬
‫הקורס מומלץ מאוד לסטודנטים למדעי המחשב‪,‬‬
‫‪Design, 4th ed. (Prentice Hall, 2006).‬‬
‫שכן הוא מסייע ב"קשירת קצוות" של הנושאים‬
‫השונים הנלמדים במסגרת תכנית הלימודים‬
‫נושאי הקורס‬ ‫במדעי המחשב‪ .‬הקורס מומלץ גם למורים למדעי‬
‫קודים בינריים‪ ,‬לוגיקה בינרית‪ ,‬טבלות אמת‪,‬‬
‫המחשב המעוניינים לקבל מבט רחב ומעמיק על‬
‫משפטי האלגברה הבולאנית‪ ,‬משוואות לוגיות‪,‬‬
‫תחום התמחותם‪.‬‬
‫פישוט פונקציות בולאניות באמצעות משפטים‬
‫אלגבריים‪ ,‬מינימיזציה של פונקציות בולאניות‬
‫באמצעות מפת קרנו‪ ,‬תכנון מערכות צירופיות‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על הספר אלגוריתמיקה – יסודות‬
‫)בעזרת בוררים‪ ,‬מפענחים‪ ROM ,‬וכדומה(‪ ,‬מעגלי‬
‫מדעי המחשב )תרגום‪ :‬ת' אלמוג; האוניברסיטה‬
‫דלגלגים‪ ,‬מערכות עקיבה סינכרוניות‪ ,‬מערכות‬
‫הפתוחה‪ (1991 ,‬שהוא תרגום של‪:‬‬
‫עקיבה אסינכרוניות‪.‬‬
‫‪D. Harel, The Science of Computing:‬‬
‫‪Exploring the Nature and Power of‬‬
‫‪Algorithms (Addison Wesley, 1989).‬‬
‫אפשר למצוא בספר תיאור של הנושאים‬
‫המעניינים‪ ,‬העמוקים והחשובים ביותר במדעי‬
‫המחשב‪ ,‬באופן המנותק ממחשב מסוים ומשפה‬
‫מסוימת‪ .‬הספר כולל גם סקירה היסטורית‬
‫ורשימה ביביליוגרפית בהיקף רחב‪.‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את הספר בעזרת מדריך‬
‫למידה הכולל תרגילים‪ ,‬פתרונות והסברים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫מדריך הלמידה כולל גם עדכונים על בסיס הספר‪:‬‬
‫‪D. Harel and Y. Feldman, Algorithmics: The‬‬
‫‪Spirit of Computing (Addison Wesley, 2004).‬‬
‫שהוא גרסה מורחבת ומעודכנת של הספר‬
‫המקורי‪.‬‬
‫פרקי הספר‬
‫פרק ‪ 1‬הקדמה וסקירה היסטורית‬
‫פרק ‪ 2‬אלגוריתמים ונתונים‬
‫פרק ‪ 3‬שפות תכנות‬
‫פרק ‪ 4‬שיטות אלגוריתמיות‬
‫*‬ ‫פרק ‪ 5‬נכונותם של אלגוריתמים‬
‫פרק ‪ 6‬יעילותם של אלגוריתמים‬
‫פרק ‪ 7‬חוסר יעילות ואי‪-‬סבירות‬
‫פרק ‪ 8‬בעיות שאינן ניתנות לחישוב‬
‫פרק ‪ 9‬אוניברסליות אלגוריתמית וחסינותה‬
‫*‬ ‫או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫*‬ ‫פרק ‪ 10‬מקבילוּת ובו‪-‬זמניוּת‬
‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬
‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז(‪ ,‬או הקורס מבוא‬
‫פרק ‪ 11‬אלגוריתמים הסתברותיים‬
‫למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫פרק ‪ 12‬אלגוריתמיקה ואינטליגנציה‬
‫או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬ ‫**‬
‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫‪159‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20440‬אוטומטים ושפות פורמליות*‬ ‫‪ 20436‬עקרונות פיתוח מערכות‬ ‫‪ 20277‬מערכות בסיסי‪-‬נתונים‬
‫מידע*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מבוא למדעי‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מערכות בסיסי‪-‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מבוא למדעי‬
‫מתמטיקה‬ ‫המחשב ושפת ‪**,Java‬‬ ‫נתונים‪.‬‬ ‫מתמטיקה‬ ‫המחשב ושפת ‪*,Java‬‬
‫דיסקרטית‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫דיסקרטית** )או נושאים במתמטיקה‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬אלגברה לינארית ‪.I‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬ד"ר מיה‬ ‫לתלמידי מדעי החברה(‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הרמן‪ ,‬ד"ר צביקה פירסט‪ ,‬רון ווליכמן‬ ‫הקורס מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים )או‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל זקס‪ ,‬פרופ' נסים‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' ישראל שפיגלר‬ ‫מבני נתונים(‪.‬‬
‫פרנסיז )כתיבה(‪ ,‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬בני‬
‫פרידמן‪ ,‬ד"ר ענת לרנר‪ ,‬יוסי קאופמן‪ ,‬ד"ר מיכל‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬יעל ארד‬
‫ארמוני; בת‪-‬שבע כהן )עריכה(‬ ‫הצגת מחזור חיי מערכת מידע תוך הדגשת‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד הראל‪ ,‬פרופ' עמירם יהודאי‪,‬‬ ‫הגישות השונות לפיתוח מערכות מידע המקובלות‬ ‫מטרות הקורס‬
‫פרופ' יעקב שוויקה‬ ‫והמיושמות כיום באקדמיה ובתעשייה‪ .‬הקורס‬ ‫הקורס נועד להציג את המושגים היסודיים‬
‫יתמקד בעיקר בשלבי הגדרת הדרישות‪ ,‬ניתוח‬ ‫הקשורים במערכות בסיסי נתונים‪ .‬הדגש בקורס‬
‫הקורס כלול בסדרה של קורסים המקנים את‬ ‫ועיצוב המערכת‪.‬‬ ‫הוא על מודלים לייצוג נתונים – מודל ישויות‪-‬‬
‫היסודות התאורטיים במדעי המחשב‪ ,‬ודן בבעיות‬ ‫קשרים ומודל היחסים‪ ,‬על שפות שאילתות‬
‫כמו כן‪ ,‬יילמד וימומש נושא בניית אב טיפוס‬
‫מתמטיות בסיסיות המונחות ביסודם של מדעי‬ ‫תאורטיות ומסחריות עבור מודל היחסים‪ ,‬וכן על‬
‫באמצעות חבילת התוכנה ‪.ACCESS‬‬
‫המחשב‪.‬‬ ‫דרכים למימושם על‪-‬ידי מערכות תוכנה‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא הכרת המודלים החישוביים‬ ‫ספר הקורס‬
‫היסודיים והשוואת כוח החישוב שלהם‪ ,‬ובמקביל‬ ‫‪J. A. Hoffer, J. F. George and J. S. Valacich,‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪A. Silberschatz, H. F. Korth and S. Sudarshan,‬‬
‫– הכרת המשפחות היסודיות של שפות פורמליות‪.‬‬ ‫‪Modern Systems Analysis & Design, 5th ed.‬‬
‫‪Database System Concepts, 5th ed. (McGraw-‬‬
‫‪(Addison Wesley, 2007).‬‬
‫‪Hill, 2006).‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫מושגים בסיסיים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫לספר הקורס נלווה מדריך למידה‪.‬‬
‫בעזרת מדריך למידה מפורט בעברית ומדריך‬
‫אוטומט סופי דטרמיניסטי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫לשימוש בתוכנת ‪ ACCESS‬בעברית‪:‬‬
‫אוטומט סופי לא‪-‬דטרמיניסטי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫‪ ACCESS2000‬סדנת לימוד )הוד‪-‬עמי‪.(2000 ,‬‬
‫נושאי הקורס‬
‫וביטויים רגולריים‬ ‫מבוא למערכות בסיסי‪-‬נתונים‬
‫תכונות של שפות רגולריות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מודל היחסים )‪:(Relational model‬‬
‫אפיון אלגברי של השפות הרגולריות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫אלגברה של יחסים‬
‫מבוא למערכות מידע‬
‫דקדוקים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫‪SQL‬‬
‫הגדרת דרישות‬
‫פישוטים וצורות נורמליות של‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫תחשיב יחסים‬
‫ניתוח מערכות מידע‬
‫דקדוקים חופשיי‪-‬הקשר‬ ‫מודל ישויות‪-‬קשרים‬
‫עיצוב מערכות מידע‬
‫אוטומט‪-‬מחסנית‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫)‪(Entity-Relationship model‬‬
‫ממשק משתמש‬
‫תכונות של שפות חופשיות‪-‬הקשר‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫תיכון בסיסי‪-‬נתונים‬
‫אב טיפוס של מערכת מידע ושימוש בתוכנת‬
‫אינדקסים וגיבוב‬
‫‪ ACCESS‬לבנייתו‬
‫עיבוד שאילתות‬
‫מבוא למערכות מונחות עצמים‬
‫נושאים נבחרים בניהול פיתוח מערכות מידע‬
‫תרגול‬
‫הקורס כולל תרגול במערכת תוכנה לניהול בסיסי‬
‫תרגול‬ ‫*נתונים‪ .‬פרטים על התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬
‫בקורס נדרש תרגול במערכת ‪ .ACCESS‬פרטים‬
‫על התרגול יופיעו במדריך הלמידה‪.‬‬
‫דרישות הקורס כוללות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הגשת פרויקט‬
‫מסכם‪.‬‬

‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫** או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬
‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬
‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז(‪ ,‬או הקורס מבוא‬
‫למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫*** או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬
‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז(‪ ,‬או הקורס מבוא‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬ ‫**‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20364‬קומפילציה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים אוטומטים ושפות‬
‫פורמליות‪ ,‬מעבדה בתכנות מערכות‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬בני פרידמן;‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכת מדריך הלמידה(‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‬
‫מטרת הקורס‬
‫הקורס נועד להציג עקרונות של תיכון‬
‫קומפיילרים )מהדרים( וטכניקות למימושם‪.‬‬
‫מושם דגש על פתרון בעיות כלליות שמציב תיכון‬
‫של מתרגמי שפות‪ ,‬ללא תלות בשפת מקור או‬
‫במכונת יעד ספציפיות‪.‬‬
‫בסיום הקורס יידרשו הסטודנטים לבצע פרויקט‬
‫תכנות בהיקף רחב‪ ,‬שעיקרו מימוש קומפיילר‬
‫לשפת תכנות פשוטה שתוגדר לצורך זה‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪A. V. Aho, R. Sethi, J. D. Ullman and M. S.‬‬
‫‪Lam, Compilers – Principles, Techniques, and‬‬
‫‪Tools, 2nd ed. (Addison Wesley, 2006).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו פרקים מתוך ספר הקורס‬
‫באנגלית בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫פרקי הלימוד )לא כל הפרקים יילמדו במלואם(‬
‫פרק ‪ 1‬מבוא‬
‫פרק ‪ 2‬מתרגם מונחה תחביר פשוט‬
‫פרק ‪ 3‬מנתח לקסיקלי‬
‫פרק ‪ 4‬מנתח תחבירי‬
‫פרק ‪ 5‬תרגום מונחה תחביר‬
‫פרק ‪ 6‬יצירת קוד ביניים‬
‫פרק ‪ 7‬סביבת זמן הריצה‬
‫פרק ‪ 8‬יצירת קוד‬
‫פרק ‪ 9‬אופטימיזציה שאינה תלוית מכונה‬
‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול במחשב‪ .‬פרטים על שיטת‬
‫*התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬
‫או הקורס מבוא לתכנות מערכות ושפת ‪C‬‬
‫)‪ ,(20386‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 20465‬מעבדה בתכנות מערכות*‬ ‫‪ 20442‬הנדסת תוכנה‪ :‬הפשטה‬
‫ועיצוב מונחה עצמים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה ‪ 3 +‬ברמה מתקדמת‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא למדעי המחשב‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבני נתונים ומבוא‬
‫ושפת ‪**.Java‬‬ ‫לאלגוריתמים )או מבני נתונים(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ראובן אביב‪ ,‬ד"ר יצחק‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬אהוד לם‪,‬‬
‫הרץ‪ ,‬מיכל אבימור‬ ‫תמר בניה‪ ,‬ד"ר יצחק קניגשטיין; חגי שנידור‬
‫)תרגום(; יעל נויבירט‪ ,‬צבי שטיינר )עריכה(‬
‫המעבדה מהווה את הקורס היישומי הבסיסי‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‬
‫במסלול הלימודים לתואר במדעי המחשב‪ ,‬והיא‬
‫מקנה לסטודנטים את עיקרי הידע היישומי אשר‬ ‫קורס זה עוסק בהנדסת תוכנה‪ ,‬בעקרונות‬
‫יידרש מהם במהלך הלימודים‪.‬‬ ‫הפשטה ועיצוב מונחה עצמים‪ .‬הקורס שם דגש על‬
‫שלב התיכון ואילך‪ .‬הקורס מלמד ומציג דרך שפת‬
‫המעבדה מתמקדת בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫עדה‪ ,‬שהיא שפת תכנות מונחית עצמים‪ ,‬עקרונות‬
‫א‪ .‬הכרה יסודית של שפת ‪ C‬ושל עקרונות‬ ‫בסיסיים בהנדסת תוכנה‪ ,‬כגון‪ :‬מודולריות‪,‬‬
‫התכנות המובנה‪.‬‬ ‫הפשטת נתונים‪ ,‬הסתרת מידע‪ ,‬ופולימורפיזם‪.‬‬
‫לימוד ויישום של עקרונות תכנות אוניברסליים‪,‬‬ ‫כמו כן מציג הקורס עקרונות לכתיבת משימות‬
‫כגון‪ :‬הפשטה‪ ,‬שימוש נכון במבני נתונים‪ ,‬בניית‬ ‫הרצות במקביל‪.‬‬
‫קוד מאבני בניין פשוטות ככל האפשר‪ ,‬שימוש‬
‫בספריות‪ ,‬כתיבת פונקציות ספריה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬חלוקה‬ ‫ספר הקורס‬
‫למודולים‪ ,‬הסתרת מידע‪ ,‬וכתיבת קוד שאינו‬ ‫ספר הקורס‪ ,‬הנדסת תוכנה ושפת עדה‪ ,‬הוא‬
‫תלוי‪-‬מכונה‪.‬‬ ‫תרגום של הספר‪:‬‬
‫‪G. Booch, Software Engineering with Ada,‬‬
‫ב‪ .‬היכרות עם המבנה של מערכת ההפעלה‬
‫‪2nd ed. (The Benjamin/Cummings Publishing‬‬
‫‪.Unix‬‬
‫‪Company, 1987).‬‬
‫שפת ‪ C‬קשורה באופן מובהק למערכת ‪,Unix‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס בעזרת מדריך‬
‫המעבדה מנוהלת מעל מערכת הפעלה ממשפחה‬
‫למידה המרחיב על נושא השימוש בירושה לבניית‬
‫זו‪ ,‬מערכת ‪ ,Linux‬וגרסה שלה תותקן במחשב‬
‫מערכות תוכנה‪.‬‬
‫האישי‪ .‬בסיום המעבדה מגיעים הלומדים לרמה‬
‫של משתמש בקיא במערכת‪ .‬התרגילים מבטיחים‬
‫חומר הלימוד‬
‫היכרות מעמיקה עם קריאות המערכת ) ‪System‬‬
‫עקרונות הנדסת תוכנה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫‪ ,(calls‬וכוללים שימוש בתכניות שירות ובכלי‬
‫הצגת שפת עדה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫ניהול‪ ,‬כמו גם כתיבה של תכניות שירות חדשות‪.‬‬
‫מבני נתונים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫אלגוריתמים ובקרה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫ספר הקורס‬
‫מארזים ויחידות כלליות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫‪B. W. Kernigham, D. M. Richie, The C‬‬
‫עיבוד במקביל ובזמן‪-‬אמיתי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫‪programming Language (Prentice Hall, 1988).‬‬
‫פיתוח מערכות בשפת עדה‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫חומר הלימוד כולל מדריך למידה‪ ,‬ערכה להתקנת‬
‫מחזור החיים וסביבת התכנות בעדה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫מערכת ההפעלה ‪ ,Linux‬ומדריך נוסף להתקנה‬
‫ולשימוש במערכת זו‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראה ובה מאמרים‬
‫בתרגול מושם דגש מיוחד על עקרון הניידות‬
‫בנושאים נבחרים בהנדסת תוכנה‪.‬‬
‫)‪ .(Portability‬התרגילים נבדקים על שתי מערכות‬
‫הפעלה שונות‪ ,‬במקביל‪.‬‬
‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול מעשי במחשב‪ .‬פרטים על‬
‫שיטת התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫**‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬ ‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫*‬ ‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז( או הקורס מבוא‬ ‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫למדעי המחשב )‪, (20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫‪161‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬

‫‪ 20595‬כריית מידע‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס הסתברות לתלמידי‬
‫מדעי המחשב או הקורס מבוא לסטטיסטיקה‬
‫ולהסתברות לתלמידי מדעים‪ ,‬הקורס מבני‬
‫נתונים ומבוא לאלגוריתמים או הקורס מבני‬
‫נתונים‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הסקה סטטיסטית‪,‬‬
‫אלגוריתמים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוטוב‪ ,‬ד"ר תמיר טסה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מרק לסט‪ ,‬ד"ר מיה הרמן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אהוד גודס‪ ,‬ד"ר צפורה ארליך‬
‫הקורס עוסק בשאלות הנוגעות ליכולות ולמגבלות‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להציג שיטות עיקריות של כריית‬
‫מידע ויישומן לפתרון בעיות אמיתיות‪ .‬בקורס‬
‫יוצגו השלבים העיקריים של כריית המידע‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת הליך טיוב הנתונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוצגו וינותחו‬
‫מספר אלגוריתמים חשובים בתחום כריית‬
‫המידע‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הרצאות מצולמות‬
‫)בעברית( של ד"ר מרק לסט‪ ,‬ועל מצגות המלוות‬
‫אותן )באנגלית ובעברית(‪ .‬הסטודנטים יקבלו‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‪,‬‬
‫תקליטורים ובהן ההרצאות והמצגות‪ .‬חומר‬
‫הלימוד מבוסס גם על הספר‪:‬‬
‫‪J. Han and M. Kamber, Data Mining:‬‬
‫‪Concepts and Techniques, 2nd ed. (Morgan‬‬
‫‪Kaufmann, 2006).‬‬
‫לחומר הלימוד מצורף מדריך למידה )בעברית(‬
‫המכיל דוגמאות נוספות‪ ,‬הסברים והנחיות‬
‫ללימוד ולשילוב בין חומרי הלימוד השונים‬
‫)ההרצאות‪ ,‬המצגות והספר(‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫השלבים העיקריים של כריית המידע‬
‫תורת המידע‬
‫טיוב נתונים‬
‫סיווג וחיזוי‬
‫עצי החלטה‬
‫רשתות אינפו‪-‬עמומות‬
‫למידה בייסיאנית‬
‫למידה מבוססת תצפיות‬
‫חוקי הקשר‬
‫ניתוח אשכולות‬
‫בחירת מאפיינים‬
‫נושאים מתקדמים בכריית מידע‬
‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול במחשב‪ .‬פרטים על שיטת‬
‫התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬
‫‪ 20585‬מבוא לתורת החישוביות‬
‫והסיבוכיות*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים אלגוריתמים**‪,‬‬
‫אוטומטים ושפות פורמליות‪ .‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים אלגברה לינארית ‪,I‬‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אלעזר בירנבוים‪ ,‬דניאל רייכמן‬
‫החישוב של מחשבים‪ .‬תחום זה הוא מרכזי‬
‫בתאוריה של מדעי המחשב ובעל חשיבות מעשית‬
‫רבה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס עוסק בתורת‬
‫החישוביות ודן בשאלה "מה ניתן לחשב?"‪ .‬החלק‬
‫השני של הקורס עוסק בתורת הסיבוכיות ודן‬
‫בשאלה "מה ניתן לחשב באופן יעיל?"‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪M. Sipser, Introduction to the Theory of‬‬
‫‪Computation, 2nd edition (Boston: Thomson,‬‬
‫‪2006).‬‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫נושאי הקורס‬
‫חלק א‪ :‬תורת החישוביות‬
‫מכונות טיורינג‬
‫בעיות כריעות ובעיות שאינן כריעות‪,‬‬
‫אי‪-‬כריעותה של בעיית העצירה‬
‫רדוקציות‪ ,‬משפט רייס‬
‫נספח –‬
‫נושאים מתקדמים בחישוביות‪ :‬משפט‬
‫הרקורסיה‪ ,‬כריעות של תורות לוגיות‬
‫חלק ב‪ :‬תורת הסיבוכיות‬
‫סיבוכיות זמן‪ ,‬המחלקות ‪ P‬ו‪NP-‬‬
‫שלמות ב‪ ,NP-‬משפט קוק‪ ,‬רדוקציות‬
‫פולינומיאליות‬
‫סיבוכיות מקום‪ ,‬המחלקה ‪,PSPACE‬‬
‫המחלקות ‪ L‬ו‪ ,NL-‬שלמות ב‪NL-‬‬
‫משפטי היררכיה‬
‫נושאים מתקדמים בסיבוכיות‪ :‬אלגוריתמי‬
‫קירוב לבעיות ‪-NP‬קשות‪ ,‬אלגוריתמים‬
‫הסתברותיים‪ ,‬המחלקות ‪ ,RP ,BPP‬בדיקת‬
‫ראשוניות‬
‫הפרקים בספר הקורס‪ .‬קריאה זו מלווה ומכוונת‬
‫על‪-‬ידי מדריך למידה בעברית‪ ,‬הכולל הסברים על‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20594‬מערכות הפעלה*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‪ .‬ידע‬
‫קודם דרוש‪ :‬הקורסים מעבדה בתכנות‬
‫מערכות‪ **,‬מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים‬
‫)או מבני נתונים( וארגון המחשב )או ארגון‬
‫המחשב ותכנותו(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ראובן אביב‪ ,‬ד"ר יצחק‬
‫הרץ‪ ,‬אלכס קוגן‪ ,‬דוד שריאל‬
‫מטרות הקורס‬
‫א‪ .‬הכרת העקרונות התכנוניים והמבניים‬
‫העומדים ביסודה של כל מערכת הפעלה‬
‫מודרנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬יישום מעשי של עקרונות אלו באמצעות‬
‫תרגילי תכנות מתקדמים במערכת ההפעלה‬
‫‪.Linux‬‬
‫חומר הלימוד כולל פרקים מתוך הספרים‪:‬‬
‫‪A. S. Tanenbaum, Modern Operating Systems,‬‬
‫)‪2nd ed. (Prentice Hall, 2001‬‬
‫‪W.R. Stevens and S.A. Rago, Advanced‬‬
‫‪Programming in the UNIX Environment, 2nd‬‬
‫)‪ed. (Prentice Hall, 2005‬‬
‫ומדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם חומר עזר המתאר את‬
‫קריאות המערכת של ‪ Unix‬ומסביר את השימוש‬
‫בהן וכן חומר העוסק בהתקנה ובניהול של מערכת‬
‫‪.Linux‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫פרק ‪ 1‬רעיונות העומדים ביסוד מערכות‬
‫הפעלה מודרניות והתפתחותם‬
‫ההיסטורית‬
‫פרק ‪ 2‬יצירת תהליכים ותהליכונים ותזמונם‪,‬‬
‫קטעים קריטיים ובעיות של תיאום‬
‫ותקשורת‬
‫פרק ‪ 3‬בעיית הקיפאון )‪ (Deadlock‬והדרכים‬
‫להתמודד עמה‬
‫פרק ‪ 4‬ניהול זיכרון‬
‫פרק ‪ 5‬מתקני קלט‪/‬פלט‬
‫פרק ‪ 6‬מערכות הקבצים‬
‫פרק ‪ 9‬בעיות בטיחות ושיטות הגנה בפני‬
‫פריצה‬
‫פרק ‪ 10‬מבנה מערכות ההפעלה ‪ Unix‬ו‪Linux-‬‬
‫פרק ‪ 11‬מבנה מערכת ההפעלה ‪Windows 2000‬‬
‫הקורס כולל מטלות עיוניות ותרגילי תכנות בשפת‬
‫‪ C‬בסביבת ‪ .Linux‬לכך נדרשת יכולת תכנות‬
‫גבוהה בשפת ‪.C‬‬
‫הלימוד בקורס מתבסס על קריאה עצמית של‬
‫הנושאים העיקריים בפרק ושאלות לתרגול‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס אלגוריתמים בתורת הגרפים‪ ,‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬
‫**‬ ‫או הקורס מבוא לתכנות מערכות ושפת ‪C‬‬ ‫**‬
‫)‪ ,(20386‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20554‬תכנות מתקדם בשפת ‪Java‬‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבני נתונים ומבוא‬
‫לאלגוריתמים )או מבני נתונים(‪ ,‬ואחד מבין‬
‫הקורסים מעבדה בתכנות מערכות* או הנדסת‬
‫תוכנה‪ :‬הפשטה ועיצוב מונחה עצמים‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬תמר בניה‪ ,‬פרופ' גדי טאובנפלד‪,‬‬
‫פרופ' ראובן אביב‬
‫מטרת הקורס‬
‫‪ Java‬היא שפת תכנות מודרנית הזוכה לפרסום רב‬
‫בעיקר עקב האפשרות להשתמש בה בצורה נוחה‬
‫ברשת האינטרנט‪ .‬מטרת הקורס היא ללמד‬
‫עקרונות תכנות מתקדמים באמצעות שפת ‪.Java‬‬
‫הקורס שם דגש על עקרונות תכנות מונחה‬
‫עצמים‪ ,‬תכנות מרובה תהליכים‪ ,‬ממשק משתמש‬
‫גרפי ופיתוח תכניות הרצות בסביבת האינטרנט‪.‬‬
‫הקורס ניתן ברמה מתקדמת ומניח שהסטודנטים‬
‫יודעים לתכנת ברמה גבוהה; זמן קצר בלבד‬
‫יוקדש בתחילת הקורס ללימוד התחביר של‬
‫השפה‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪H. M. Deitel, P. J. Deitel, Java: How to‬‬
‫‪Program, 6th ed. (Prentice Hall, 2005).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫בעזרת מדריך למידה מפורט בעברית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫תכנות מונחה עצמים‬
‫יצירת ממשק משתמש גרפי‬
‫תכנות מרובה תהליכים‬
‫כתיבת יישומים ויישומונים‬
‫תקשורת ומערכות שרת‪-‬לקוח‬
‫או הקורס מבוא לתכנות מערכות ושפת ‪C‬‬
‫)‪ ,(20386‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס הנדסת תוכנה ושפת עדה‪ ,‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 20580‬מבוא לקריפטוגרפיה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מתמטיקה‬
‫דיסקרטית‪ *,‬אלגברה לינארית ‪ ,I‬הסתברות‬
‫לתלמידי מדעי המחשב‪ ,‬מבוא למדעי המחשב‬
‫ושפת ‪ **.Java‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים‪ ,‬מבוא‬
‫לתורת החישוביות והסיבוכיות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר תמיר טסה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי ביהם‪ ,‬ד"ר יהודה לינדל‬
‫קריפטוגרפיה היא מדע העוסק באבטחת מידע‪.‬‬
‫אבטחת מידע אינה רק הצפנה ופענוח‪ ,‬אלא גם‬
‫אותנטיקציה‪ ,‬זיהוי‪ ,‬שלמות המידע‪ ,‬שיתוף‬
‫סודות‪ ,‬הסתרת מידע ועוד נושאים רבים‬
‫הקשורים לאבטחת ההעברה והעיבוד של מידע‪.‬‬
‫הקורס מכסה את הנושאים הבסיסיים‬
‫בקריפטוגרפיה‪ :‬שיטות קריפטוגרפיות קלאסיות‪,‬‬
‫"תורת ֶשנוֹן" של סודיות‪ ,‬שיטות סימטריות‬
‫מודרניות )ביחוד ‪ ,(AES,3-DES ,DES‬אופני הפעלה‬
‫שונים של שיטות סימטריות‪ ,‬קודים לאותנטיקציה‬
‫של הודעות‪ ,‬פונקציות תמצות )‪ ,(hash‬שיטות מפתח‬
‫פומבי – הצפנה )‪ ,RSA‬רבין ואל‪-‬גמאל(‪ ,‬פרוטוקול‬
‫דיפי‪-‬הלמן‪ ,‬חתימות דיגיטליות )אל‪-‬גמאל‪ ,‬שנור‪,‬‬
‫‪ DSA‬ורבין(‪ ,‬וסכמות לשיתוף סודות‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪D.R. Stinson, Cryptography: Theory and‬‬
‫‪Practice, 3rd ed. (Chapman & Hall/CRC,‬‬
‫‪2006).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫*‬
‫*‬
‫או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬
‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫*‬ ‫או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬
‫‪ Java‬א )‪ 3 ,20453‬נ"ז( ומבוא למדעי המחשב‬
‫**‬ ‫ושפת ‪ Java‬ב )‪ 3 ,20454‬נ"ז( או את הקורס‬
‫מבוא למדעי המחשב )‪ ,(20427‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫‪ 20582‬מבוא לרשתות תקשורת‬
‫מחשבים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מהקורסים הסתברות‬
‫לתלמידי מדעי המחשב‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫מבוא‬ ‫מדעים‪,‬‬ ‫לתלמידי‬ ‫ולהסתברות‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫תורת ההסתברות‪ ,‬וכן הקורס מבני נתונים‬
‫ומבוא לאלגוריתמים )או מבני נתונים(‪ .‬ידע‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אלגוריתמים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ענת לרנר‪ ,‬דוד לופו‬
‫הקורס נועד להציג את העקרונות של רשתות‬
‫תקשורת מחשבים‪ ,‬ולספק כלים לניתוח מתמטי‬
‫של פרוטוקולי תקשורת‪ .‬הקורס מבוסס על מודל‬
‫שכבות‪ ,‬הקרוב ברוחו למודל ‪ ,TCP/IP‬המחלק‬
‫את רמות ההפשטה לחמש שכבות‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫הקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫‪A. S. Tanenbaum, Computer Networks, 4th ed.‬‬
‫‪(Prentice Hall, 2003).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את ‪ 7‬הפרקים הראשונים של‬
‫הספר )באנגלית( בעזרת מדריך למידה )בעברית(‬
‫הכולל‪ :‬הבהרות‪ ,‬דוגמאות ותרגילים‪.‬‬
‫נושאי הקורס‬
‫מבוא‪ :‬מבוא לרשתות תקשורת בכלל ולמודל‬
‫חמש השכבות בפרט; מודלים אחרים של‬
‫שכבות; ארגוני תקינה; פירוט כמה תקנים‬
‫חשובים; דוגמאות לסוגים שונים של רשתות‪.‬‬
‫השכבה הפיסית‪ :‬ניתוח תאורטי של‬
‫תקשורת נתונים; סוגי הערוצים; שיטות‬
‫ריבוב; שיטות מיתוג; טכנולוגיית ‪;ADSL‬‬
‫רשתות סלולריות; תקשורת לוויינית‪.‬‬
‫שכבת הערוץ‪ :‬קודים לגילוי ותיקון שגיאות;‬
‫בקרת זרימה; שיטות לאפיון ובדיקת נכונות‬
‫של פרוטוקולים; דוגמאות לפרוטוקולי שכבת‬
‫הערוץ; שכבת הערוץ ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫תת‪-‬השכבה לבקרת הגישה לערוץ‪:‬‬
‫פרוטוקולים של גישה לערוץ משותף; תקן ‪802.3‬‬
‫לרשתות מקומיות )‪ ;(Ethernet‬תקנים לרשתות‬
‫אלחוטיות )‪.(Bluetooth ,802.16 ,802.11‬‬
‫שכבת הרשת‪ :‬אלגוריתמי ניתוב סטטיים‬
‫ודינמיים; חיבור בין רשתות‬
‫)‪ ;(Internetworking‬שכבת הרשת ברשת‬
‫האינטרנט )הפרוטוקולים ‪.(BGP ,OSPF ,IP‬‬
‫שכבת התובלה‪ :‬שירותי שכבת התובלה;‬
‫מרכיבי פרוטוקול בשכבת התובלה‪ :‬הקמת‬
‫קשר וניתוקו‪ ,‬בקרת זרימה‪ ,‬ניהול חוצצים‪,‬‬
‫בקרת שגיאות‪ ,‬התאוששות מנפילות ועוד;‬
‫פרוטוקולי תובלה ברשת האינטרנט‪UDP :‬‬
‫ו‪wireless ;wireless TCP ;RPC ;TCP-‬‬
‫‪.UDP‬‬
‫שכבת היישום‪ :‬מערכת ‪ ;DNS‬עקרונות‬
‫פרוטוקולים בסיסיים ליישום הדואר‬
‫האלקטרוני ויישומי ‪ WWW‬נפוצים‪.‬‬
‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫**‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪ 20581‬חישוביות ביולוגית‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא לסטטיסטיקה‬
‫ולהסתברות לתלמידי מדעים )או הקורס‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב(‪ ,‬הקורס‬
‫מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים )או הקורס‬
‫מבני נתונים(‪ ,‬הקורס חשבון דיפרנציאלי‬
‫חשבון‬ ‫הקורס‬ ‫)או‬ ‫א‬ ‫ואינטגרלי‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬הקורס אלגברה לינארית ‪I‬‬
‫)או הקורס אלגברה לינארית לתלמידי מדעי‬
‫הטבע(‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫אוטומטים ושפות פורמליות‪ ,‬מבוא לתורת‬
‫החישוביות והסיבוכיות‪ *,‬אלגוריתמיקה –‬
‫יסודות מדעי המחשב‪ ,‬אלגוריתמים‪ ,‬וכן‬
‫הקורס אשנב למדעי החיים )או שני הקורסים‬
‫ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬אהוד לם )כתיבה(‪ ,‬יאיר חורש;‬
‫חוה ניומן )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' רון אונגר‬
‫הקורס נוגע בארבע נקודות ממשק בין ביולוגיה‬
‫ומדעי המחשב‪ :‬אוטומטים תאיים‪ ,‬חישוב‬
‫מולקולרי‪ ,‬אלגוריתמים אבולוציונים ורשתות‬
‫נוירונים‪.‬‬
‫המשותף לכלים אלה הוא יכולתם של מודלים‬
‫פשוטים לתאר התנהגות מורכבת או לפתור בעיה‬
‫סבוכה )לדוגמה בעיות שלמות ב‪(NP -‬‬
‫במהלך הקורס נסתכל על מערכות ביולוגיות‬
‫במשקפיים של מדעי המחשב ולהיפך‪ ,‬ונעמוד על‬
‫התכונות היחודיות והמשותפות של שני העולמות‪.‬‬
‫החומר הנלמד בקורס רלוונטי למגוון עצום של‬
‫שימושים אקדמיים ויישומיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס על מקראה המכילה מאמרי יסוד‬
‫*בתחום‪ ,‬ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫או הקורס סיבוכיות חישובית )‪ 4 ,20545‬נ"ז( או‬
‫הקורס חישוביות ומבוא לסיבוכיות )‪6 ,20365‬‬
‫נ"ז(‪ ,‬שאינם מוצעים עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20562‬גרפיקה ממוחשבת‬ ‫‪ 20574‬מימוש מערכות בסיסי‪-‬‬
‫נתונים*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים אלגברה לינארית ‪,I‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מבני נתונים ומבוא‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון דיפרנציאלי‬ ‫לאלגוריתמים )או מבני נתונים(‪ ,‬מערכות‬
‫ואינטגרלי ב )או שני הקורסים חשבון‬ ‫בסיסי‪-‬נתונים‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫אינפיניטסימלי ‪ II‬וחשבון אינפיניטסימלי‬ ‫עקרונות מערכות הפעלה‪.‬‬
‫‪ ,(III‬מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים‪,‬‬
‫מעבדה בתכנות מערכות‪*.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אהוד גודס‪ ,‬יעל ארד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ראובן אביב‪ ,‬ד"ר מיריי‬ ‫הקורס עוסק בארכיטקטורה של מערכות תוכנה‬
‫אביגל‪ ,‬ד"ר ג'ק וינשטין‪ ,‬קונסטנטין מירקין;‬ ‫לניהול בסיסי נתונים‪ ,‬וכן בעקרונות‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫ובאלגוריתמים שעליהם מבוססים רכיבים שונים‬
‫של מערכות אלה‪ .‬ההתייחסות העיקרית היא‬
‫מטרות הקורס‬ ‫לבסיסי נתונים יחסיים‪.‬‬
‫הקורס נועד להציג את היסודות התאורטיים‬
‫שעליהם מבוססת הגרפיקה הממוחשבת‪ ,‬וללמד‬ ‫ספר הקורס‬
‫כיצד ליישמם לשם יצירת תמונות מדגם דו‪-‬ממדי‬ ‫‪R. Ramakrishnan and J. Gehrke, Database‬‬
‫או תלת‪-‬ממדי‪ .‬בקורס יידונו מבני המערכות‬ ‫‪Management Systems, 3rd ed. (McGraw Hill,‬‬
‫הגרפיות‪ ,‬היסודות המתמטיים והפיסיקליים‬ ‫‪2003).‬‬
‫שלהן וכן האלגוריתמים ומבני הנתונים שעליהם‬ ‫הסטודנטים ילמדו פרקים מתוך ספר הקורס‬
‫הן מבוססות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יידונו שיטות לדיגום‬ ‫באנגלית בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫עצמים תלת‪-‬ממדיים וליצירת תמונות צבע‬
‫מציאותיות‪ .‬בקורס יילמד השימוש בחבילת‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫תוכנה גרפית‪ .‬הסטודנטים יוכשרו לכתוב‬ ‫אחסון הנתונים בזיכרון החיצוני; מבני‬
‫יישומים גרפיים בשפה עילית ובעזרת חבילת‬ ‫אינדקס שונים‬
‫התוכנה‪.‬‬ ‫עיבוד וייעול שאילתות‬
‫ניהול תנועות )טרנזקציות(‪ :‬בקרת גישה בו‪-‬‬
‫הסטודנטים יבצעו מטלות תאורטיות ותכנותיות‬
‫זמנית של תנועות לבסיס הנתונים; גיבוי‬
‫וכן פרויקט תוכנה‪.‬‬
‫והתאוששות מנפילות‬
‫ספר הקורס‬ ‫הקורס כולל מטלות תכנותיות‪ .‬המטלות‬
‫‪D. Hearn and M. P. Baker, Computer‬‬
‫התכנותיות עוסקות במימוש הרכיבים השונים של‬
‫‪Graphics with OpenGL, 3rd ed. (Prentice Hall,‬‬
‫מערכת ‪ DBMS‬עליהם לומדים בקורס‪ .‬המטלות‬
‫‪2004).‬‬
‫תיכתבנה בשפה עילית כלשהי )‪ C++ ,C ,Java‬או‬
‫הסטודנטים ילמדו פרקים מספר הקורס באנגלית‬ ‫בשפה דומה שבה הסטודנט שולט היטב(‪.‬‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא לגרפיקה ממוחשבת‬
‫ציור תמונות במחשב בעזרת חבילת תוכנה‬
‫גרפית‬
‫צורות פלט בסיסיות‬
‫טרנספורמציות גיאומטריות דו‪-‬ממדיות‬
‫ותלת‪-‬ממדיות‬
‫צפייה דו‪-‬ממדית ותלת‪-‬ממדית‬
‫ייצוג עצמים תלת‪-‬ממדיים‬
‫תיכון עקומות ומשטחים‬
‫מודלים של הארה‬
‫עקיבת קרניים‬
‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫*‬ ‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫או הקורס מבוא לתכנות מערכות ושפת ‪C‬‬ ‫*‬ ‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫)‪ ,(20386‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫‪164‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬

‫‪,20390-20388 ,20375-20368‬‬ ‫‪ 20560‬סמינר‪ :‬ממדעי המחשב‬ ‫‪ 20596‬שפת פרולוג והיבטים לבינה‬

‫‪20552‬‬
‫סמינר במדעי המחשב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ :‬לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במדעי‬
‫המחשב‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ייתכנו תנאי קבלה ספציפיים‪ ,‬ובכללם סיום‬
‫קורסים בציון מתאים‪ .‬ככלל‪ ,‬יתקבלו רק‬
‫סטודנטים שכבר סיימו בהצלחה או עומדים‬
‫לקראת סיום של קורס מתקדם אחד לפחות‬
‫במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור בכתב מן האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫להוראתם – רקע‪ ,‬התפתחות‬
‫וסוגיות נבחרות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫תנאי קבלה‪ :‬לפחות ‪ 36‬נקודות זכות במדעי‬
‫המחשב וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬יתקבלו רק סטודנטים שכבר סיימו‬
‫בהצלחה או עומדים לקראת סיום של קורס‬
‫מתקדם אחד לפחות במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה‬
‫לסמינר מותנית באישור בכתב מן האחראי‬
‫לסמינרים‪.‬‬
‫מלאכותית*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מתמטיקה‬
‫דיסקרטית‪ :‬תורת הקבוצות‪ ,‬קומבינטוריקה‬
‫ולוגיקה** או הקורס לוגיקה מתמטית או‬
‫הקורס נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי‬
‫החברה‪ :‬פרקים בתורת הקבוצות‪ ,‬בלוגיקה‬
‫ובאלגברה לינארית‪ ,‬הקורס מבני נתונים‬
‫ומבוא לאלגוריתמים )או הקורס מבני נתונים(‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס אלגוריתמים‪.‬‬

‫מטרת הסמינר ללמוד נושא מתקדם בתחום‬ ‫פיתוח הסמינר‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬ד"ר אלה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהודית גל‪-‬עזר‪ ,‬אילנה בס;‬
‫תאורטי או מעשי של מדעי המחשב‪ .‬תוכן הסמינר‬ ‫צור‬ ‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫ומבנהו ייקבעו לכל סטודנט בנפרד על‪-‬ידי מדריך‬
‫הסמינר‪.‬‬ ‫מטרות הסמינר‬ ‫מטרות הקורס‬
‫ללמד נושאים אחדים החשובים להשכלה‬ ‫‪ .1‬להכיר שפת תכנות לוגי‪.‬‬
‫במסגרת הסמינר יתבקש הסטודנט ללמוד נושא‬ ‫הכללית של העוסקים בתחום ושל מורים‬ ‫‪ .2‬ללמד עקרונות‪ ,‬שיטות וטכניקות של בינה‬
‫מתקדם מספרים ו‪/‬או ממאמרים‪ ,‬להגיש עבודה‬ ‫בתחום; נושאים אלה מקנים ראייה רחבה‬ ‫מלאכותית וליישמם בשפת פרולוג‪.‬‬
‫בכתב ולהרצות לפני קבוצת סטודנטים ואנשי‬ ‫ועמוקה של התחום‪ ,‬ובדרך כלל אינם נלמדים‬
‫סגל‪.‬‬ ‫בתכנית לתואר בוגר במדעי המחשב‪.‬‬ ‫ספר הקורס‬
‫הסטודנט יוכל להירשם לסמינר רק לאחר‬ ‫להציג בעיות שהתעוררו בהקשר של ההוראה‪,‬‬ ‫‪I. Bratko, PROLOG Programming for‬‬
‫התייעצות אישית ואישור של האחראי לסמינרים‪.‬‬ ‫לדון בהן ולהציע פתרונות או גישות להתמודד‬ ‫‪Artificial Intelligence, 3rd ed. (Addison‬‬
‫עמן‪.‬‬ ‫‪Wesley, 2001).‬‬
‫רשימת הסמינרים‬ ‫להכיר תכניות לימודים במדעי המחשב‪ ,‬בארץ‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫סמינר בהנדסת תוכנה‬ ‫‪20368‬‬ ‫ובעולם‪ ,‬ברמה אקדמית וברמה תיכונית‪.‬‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫סמינר באנליזה נומרית‬ ‫‪20369‬‬
‫סמינר בחישוביות‬ ‫‪20370‬‬ ‫הסמינר מומלץ למורים שכבר מלמדים מדעי‬
‫המחשב‪ ,‬אך מעוניינים להשלים את השכלתם;‬
‫נושאי הלימוד‬
‫סמינר במערכות בסיסי‪-‬נתונים‬ ‫‪20371‬‬ ‫חלק ‪ I‬שפת פרולוג‬
‫סמינר בבינה מלאכותית‬ ‫‪20372‬‬ ‫לפרחי הוראה העומדים לסיים את לימודי התואר‬
‫סמינר במערכות מידע‬ ‫‪20373‬‬ ‫הראשון במדעי המחשב; לפרחי הוראה בוגרי‬
‫חלק ‪ II‬בינה מלאכותית – יישומים באמצעות‬
‫סמינר בקריפטוגרפיה‬ ‫‪20374‬‬ ‫מדעי המחשב‪ .‬כן מוצע הסמינר למתעניינים‬
‫שפת פרולוג‪:‬‬
‫סמינר בנושא מיוחד במדעי המחשב‬ ‫‪20375‬‬ ‫בנושאים המפורטים להלן‪ ,‬שרובם אינם נלמדים‬
‫שיטות חיפוש קלאסיות‬
‫סמינר בתקשורת‪/‬אלגוריתמים מבוזרים‬ ‫‪20388‬‬ ‫בתכנית לתואר בוגר במדעי המחשב‪.‬‬
‫חיפוש היוריסטי‬
‫סמינר במערכות הפעלה‬ ‫‪20389‬‬ ‫גרפים מסוג ‪ AND/OR‬לייצוג ולפתרון‬
‫סמינר באלגוריתמים‬ ‫‪20390‬‬ ‫נושאי הסמינר*‬ ‫בעיות‬
‫סמינר בביואינפורמטיקה‬ ‫‪20552‬‬ ‫היסטוריה על קצה המזלג‬
‫מערכות מומחה וייצוג ידע‬
‫סמינר‪ :‬ממדעי המחשב להוראתם –‬ ‫‪20560‬‬ ‫מה הם מדעי המחשב‬
‫משחקים – עקרון ‪,minimax‬‬
‫רקע‪ ,‬התפתחות וסוגיות נבחרות*‬ ‫תכניות לימודים במדעי המחשב‬
‫אלגוריתם אלפא‪-‬ביתא‬
‫סמינר במערכות מקביליות‬ ‫‪20583‬‬ ‫מורים למדעי המחשב‬
‫סוגיות בהוראת מדעי המחשב‬
‫דרכים חדשניות בהוראת המקצוע‬
‫דרישות הקורס‬
‫הערה‪ :‬מספר הסטודנטים בכל אחד מהסמינרים‬ ‫דרישות הקורס כוללות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הרצת תכניות‬
‫*מוגבל‪ .‬לא בכל סמסטר יוצעו כל הסמינרים‪.‬‬ ‫מחשב במשך הסמסטר וכן הגשת פרויקט סיכום‬
‫מבנה הסמינר ואופן הלימוד‬
‫בסוף הקורס‪ .‬הפרויקט יהיה תרגיל מחשב בהיקף‬
‫הסמינר מבוסס על מקראת מאמרים ועל מדריך‬
‫גדול כדוגמת מימוש של מערכת מומחה מסוימת‬
‫למידה‪ .‬הסטודנטים יידרשו להשתתף בשני מפגשי‬
‫באמצעות פרולוג‪ ,‬תכנית המשחקת משחק‬
‫הנחיה‪ ,‬להגיש עבודה סמינריונית בכתב ולהציג‬
‫וכדומה‪ .‬הפרויקט יוגש כחודש וחצי לאחר סיום‬
‫*אותה‪.‬‬
‫הסמסטר‪.‬‬

‫תרגול‬
‫בקורס נדרש תרגול מעשי במחשב‪ .‬פרטים על‬
‫שיטת התרגול יופיעו בחוברת הקורס‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫תיאור הקורס מופיע בנפרד‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות‬
‫על מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס‬
‫זה‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ – 19‬קורסים חופפים‪.‬‬
‫או הקורס מתמטיקה דיסקרטית )‪,(20276‬‬ ‫**‬
‫*‬ ‫ייתכנו שינויים בנושאי הסמינר‪.‬‬ ‫*‬ ‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫‪ 20588‬סדנה בתקשורת מחשבים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות במדעי המחשב‬
‫ובכללן הקורס‪ :‬מבוא לרשתות תקשורת‬
‫מחשבים‪ *,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מערכות הפעלה‪**.‬‬
‫ההרשמה לסדנה מותנית באישור בכתב מן‬
‫האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫פיתוח הסדנה‪ :‬פרופ' ראובן אביב‪ ,‬דני כלפון‬
‫הסדנה עוסקת בפיתוח יישומי תקשורת‪,‬‬
‫ומתמקדת בכתיבת פתרונות לבעיות תקשורת על‪-‬‬
‫ידי שימוש בפרוטוקולים שונים‪ ,‬שחלקם נלמדו‬
‫בקורס מבוא לרשתות תקשורת מחשבים‬
‫)‪ .(20582‬במסגרת הסדנה יתבקשו הסטודנטים‬
‫להרצות בפני קבוצת הלימוד‪ ,‬וכן יתכננו ויממשו‬
‫פרויקט מסכם בהיקף גדול‪.‬‬
‫סביבת הפיתוח היא ‪ ..NET‬לא נדרש ידע קודם‬
‫בשימוש בסביבה זו‪ ,‬אך רצוי ניסיון קודם בפיתוח‬
‫תוכנה בשפה עילית מכוונת עצמים כגון‪,JAVA :‬‬
‫‪ . C++‬במהלך הסדנה יילמד הידע הדרוש לפיתוח‬
‫יישומי תקשורת בשפת ‪.C#‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מתבסס על הספר‪:‬‬
‫‪R. Blum, C# Network programming (Sybex,‬‬
‫‪2003).‬‬
‫ועל מדריך למידה מפורט‪.‬‬
‫נושאי הסדנה‬
‫שפת ‪C#‬‬
‫תכנות יישומי תקשורת‬
‫‪ Sockets‬סינכרוניים וא‪-‬סינכרוניים‬
‫שימוש ב‪ Threads-‬לכתיבת‬
‫‪MultiThreaded Servers‬‬
‫‪IP MultiCasting‬‬
‫תפיסת חבילות וניתוח חבילות בזמן אמת‬
‫מימוש פרוטוקולי תקשורת‬
‫*הערה‪ :‬מספר הסטודנטים בסדנה מוגבל‪.‬‬
‫או הקורס רשתות תקשורת מחשבים ב‬ ‫*‬
‫)‪ ,(20550‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס עקרונות מערכות הפעלה )‪,(20354‬‬
‫שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20587‬סדנה במערכות הפעלה‬ ‫‪ 20503‬סדנה בתכנות מתקדם‬
‫בשפת ‪Java‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות במדעי המחשב‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות במדעי המחשב‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬סיום בציון‬
‫דרוש‪ :‬הקורס עקרונות מערכות הפעלה‪.‬‬ ‫מתאים של הקורס תכנות מתקדם בשפת‬
‫יתקבלו רק סטודנטים שכבר סיימו בהצלחה‬ ‫‪ .Java‬ככלל‪ ,‬יתקבלו רק סטודנטים שכבר‬
‫או עומדים לקראת סיום של קורס מתקדם‬ ‫סיימו בהצלחה או עומדים לקראת סיום של‬
‫אחד לפחות במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה לסדנה‬ ‫קורס מתקדם אחד לפחות במדעי המחשב‪.‬‬
‫מותנית באישור בכתב מן האחראי לסמינרים‪.‬‬ ‫ההרשמה לסדנה מותנית באישור בכתב מן‬
‫האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫פיתוח הסדנה‪ :‬פרופ' ראובן אביב‪ ,‬ד"ר יצחק‬
‫הרץ‪ ,‬דוד שריאל‬ ‫פיתוח הסדנה‪ :‬תמר בניה‪ ,‬פרופ' גדי טאובנפלד‬
‫מטרת הסדנה‬
‫הסדנה עוסקת בשאלה כיצד מטפלת מערכת‬ ‫שפת ‪ Java‬היא שפת תכנות מודרנית הזוכה‬
‫‪ Linux‬בנושאים הבאים‪ :‬טיפול בפסיקות‬ ‫לפרסום רב בעיקר עקב האפשרות להשתמש בה‬
‫ובחריגות‪ ,‬פנייה לזיכרון‪ ,‬ניהול תהליכים‪,‬‬ ‫בצורה נוחה ברשת האינטרנט‪ .‬מטרת הסדנה‬
‫סיגנלים‪ ,‬מערכות קבצים‪ ,‬תקשורת תהליכים‪,‬‬ ‫ללמד כיצד ניתן להשתמש בשפת התכנות ‪Java‬‬
‫חוצצים ומערכות ‪ .I/O‬בחלקה השני‪ ,‬הסדנה‬ ‫לצורך ביצוע פרויקטים בסביבת רשת האינטרנט‪.‬‬
‫עוסקת בנושאים מתקדמים נוספים במערכות‬ ‫הסדנה ניתנת ברמה מתקדמת‪ ,‬וההנחה היא‬
‫הפעלה המצויים בקו התפר בין חומרה לתוכנה‪:‬‬ ‫שהסטודנטים יודעים לתכנת בשפת ‪.Java‬‬
‫תהליכים ותהליכונים‪ ,IPC ,‬קיפאון והרעבה‪,‬‬
‫במסגרת הסדנה יתבקשו הסטודנטים ללמוד‬
‫תזמון ‪ ,CPU‬זיכרון פיזי וזיכרון וירטואלי‪,‬‬
‫נושא מתקדם מספרים ו‪/‬או ממאמרים‪ ,‬להגיש‬
‫דיסקים ומערכות קבצים‪.‬‬
‫פרויקט ולהרצות לפני קבוצת סטודנטים ואנשי‬
‫סגל‪.‬‬
‫הסטודנטים נדרשים לכתוב פרויקט שבו יתמודדו‬
‫עם בעיות תכנות אמיתיות‪ ,‬הלקוחות בין היתר‬
‫ספר הלימוד‬
‫מפרויקטים של הקוד הפתוח ) ‪open source code‬‬
‫‪H. M. Deitel, P. J. Deitel and S. E. Santry,‬‬
‫‪ .(projects‬הפרויקטים המוצעים יהוו יישום של‬
‫‪Advanced Java 2 Platform: How to Program‬‬
‫החומר הנלמד בסדנה‪.‬‬
‫‪(Prentice Hall, 2002).‬‬
‫ספר הלימוד‬
‫נושאי הסדנה כוללים‪,RMI , JDBC ,JavaBeans :‬‬
‫‪D. P. Bovet and M. Cesati Understanding the‬‬
‫‪ ,J2ME ,JMS ,EJB ,JSP ,Servlets‬ו‪.XML-‬‬
‫‪Linux Kernel, 3rd ed. (O'Reilly, 2005).‬‬
‫הערה‪ :‬מספר הסטודנטים בסדנה מוגבל‪.‬‬
‫**‬
‫‪166‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬

‫במדעי המחשב‬ ‫‪ 20586‬סדנה בתכנות מכוון עצמים*‬ ‫‪ 20563‬סדנה בבסיסי‪-‬נתונים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫לוגיקה למדעי המחשב )‪) (20466‬ר( – משובץ‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות במדעי המחשב‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות במדעי המחשב‪,‬‬
‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫אנליזה נומרית )‪) (20462‬ר( – משובץ במתמטיקה‪,‬‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬סיום בציון‬
‫עמ' ‪.151‬‬
‫יתקבלו רק סטודנטים שכבר סיימו בהצלחה‬ ‫מתאים של הקורס מערכות בסיסי‪-‬נתונים‪.‬‬
‫תורת הקודים )‪) (20296‬ר( – משובץ במתמטיקה‪,‬‬ ‫או עומדים לקראת סיום של קורס מתקדם‬ ‫ככלל‪ ,‬יתקבלו רק סטודנטים שכבר סיימו‬
‫עמ' ‪.152‬‬ ‫אחד לפחות במדעי המחשב וסיימו בציון‬ ‫בהצלחה או עומדים לקראת סיום של קורס‬
‫מתאים את אחד מהקורסים‪ :‬תכנות מתקדם‬ ‫מתקדם אחד לפחות במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה‬
‫שיטות נומריות לפתרון משוואות דיפרנציאליות‬
‫בשפת ‪ ,Java‬הנדסת תוכנה‪ :‬הפשטה ועיצוב‬ ‫לסדנה מותנית באישור בכתב מן האחראי‬
‫רגילות )‪) (20366‬מ( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ'‬
‫מונחה עצמים‪ .‬ההרשמה לסדנה מותנית‬ ‫לסמינרים‪.‬‬
‫‪.155‬‬
‫באישור בכתב מן האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫פיתוח הסדנה‪ :‬פרופ' אהוד גודס‪ ,‬יעל ארד‬
‫פיתוח הסדנה )מהדורה ראשונה(‪ :‬פרופ' ראובן‬
‫אביב‪ ,‬מיכל אשרמן‪ ,‬דני כלפון‬ ‫מטרות הסדנה‬
‫פיתוח הסדנה )מהדורה מעודכנת(‪ :‬פרופ' דוד‬ ‫הסדנה עורכת היכרות עם נושאים נבחרים‬
‫לורנץ‪ ,‬דני כלפון‬ ‫בבסיסי‪-‬נתונים וכוללת התנסות בשימוש בתוכנה‬
‫מתקדמת לניהול בסיסי‪-‬נתונים‪.‬‬
‫הסדנה תציג נושאים בעיצוב תוכנה מונחית‬
‫במסגרת הסדנה יתבקשו הסטודנטים לבנות‬
‫עצמים תוך שימוש בשפת התכנות ‪ C#‬ופלטפורמת‬
‫יישום של בסיס נתונים בהיקף רחב‪ ,‬להרצות בפני‬
‫‪ ,NET‬הזוכות להצלחה רבה בשוק מפתחי‬
‫קבוצת הלימוד ולהגיש פרויקט באחד הנושאים‬
‫התוכנה‪ ,‬בעיקר בשל התמיכה הנרחבת של שפת‬
‫הנבחרים‪ .‬התרגול יתבצע במערכת ‪.Oracle‬‬
‫‪ C#‬בעקרונות תכנות מונחה עצמים‪ ,‬וכן בשל‬
‫קיימת אפשרות להוריד את התוכנה מהאינטרנט‬
‫הגמישות הרבה של פלטפורמת ‪ ,NET‬הכוללת‬
‫ולהתקינה בבית‪.‬‬
‫תמיכה במגוון של שפות תכנות וכלים חזקים‬
‫לפיתוח יישומים גראפיים‪ ,‬עיבוד מידע‪ ,‬יישומי‬
‫מולטימדיה‪ ,‬תקשורת ויישומי אינטרנט‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס בעיקר על פרקים מתוך הספר‪:‬‬
‫‪P. M. Lewis, A. Bernstein and M. Kifer,‬‬
‫במסגרת הסדנה יתבקש הסטודנט להרצות בפני‬
‫‪Databases and Transaction Processing, An‬‬
‫קבוצת סטודנטים ואנשי סגל על נושא מתקדם‬
‫‪Application-Oriented Approach (Addison‬‬
‫בעיצוב תוכנה מונחית עצמים ולהגיש פרויקט‬
‫)‪Wesley, 2002‬‬
‫בהיקף גדול‪ ,‬שבו יובאו לידי ביטוי הידע והכלים‬
‫וכן על מאמרים וחומר מהאינטרנט‪ ,‬הרצאות‬
‫שנרכשו במהלך הסדנה‪.‬‬
‫הסטודנטים וצוות ההוראה‪ ,‬ושימוש בתיעוד‬
‫תוכנת התרגול‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס על מאמרים בתחום ועל הספרים‪:‬‬
‫‪E. Gamma, R. Helm, R. Johnson, J.M.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫ניתוח ותכנון המערכת; הגדרת סכימה‬
‫‪Vissides, Design Patterns: Element of‬‬
‫הגדרת אילוצים ואכיפתם‬
‫‪Reusable Object-Oriented Software (Addison-‬‬
‫‪ Triggers‬ובסיסי‪-‬נתונים אקטיביים‬
‫‪Wesley, 1995).‬‬
‫שיכון ‪ SQL‬בשפה מארחת; ‪ SQL‬דינמית;‬
‫‪A. Troelsen, Pro C# 2008 and the .NET 3.5‬‬
‫‪JDBC ,ODBC‬‬
‫‪Platform, 4th ed. (Apress, 2007).‬‬
‫תיכון לוגי ופיזי וכוונון‬
‫עבודה עם אובייקטים מורכבים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫‪ XML‬ומידע באינטרנט‬
‫‪Design patterns, UML, Modeling Tools, C#‬‬
‫מחסון מידע וכריית מידע‬
‫‪interfaces, collections, Object serialization,‬‬
‫‪WPF, ADO.NET, XML, ORM.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪167‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי המחשב‬

‫תואר ראשון‬
‫יישומי מחשב למדעים )‪) (20126‬פ( – משובץ‬
‫במדעים – כללי ‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬ ‫הפניות לקורסים נוספים‬

‫תקשורת נתונים לתלמידי הנדסת תעשייה‬ ‫קורסים לתואר שני במדעי המחשב‬
‫וניהול )‪) (10579‬מ( – משובץ בהנדסת תעשייה‬
‫נושאים נבחרים באלגוריתמים )‪ – (22910‬משובץ‬
‫וניהול‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬ ‫בעמ' ‪) 287‬מומלץ לתלמידי תואר ראשון במדעי‬
‫המחשב‪ .‬אין צורך באישור יועץ להרשמה(‪.‬‬
‫קורסים נוספים משובצים בעמ' ‪ .295-289‬לימודם‬
‫במסגרת תואר ראשון מותנה במספר קריטריונים‬
‫המפורטים להלן‪:‬‬
‫הסטודנט צבר לפחות ‪ 12‬נ"ז מתקדמות‬
‫לתואר ראשון‪ ,‬סיים את כל קורסי החובה‬
‫במתמטיקה ובמדעי המחשב והממוצע שלו‬
‫הוא לפחות ‪.80‬‬
‫הסטודנט קיבל אישור בכתב מיועץ למדעי‬
‫המחשב‪.‬‬
‫סטודנט לתואר ראשון יוכל ללמוד עד שני‬
‫קורסים מתואר שני‪ .‬ללימוד יותר משני‬
‫קורסים מתואר שני יש צורך באישור הוועדה‬
‫לאישור תכניות לימודים‪.‬‬
‫מספר הסטודנטים בקורסי התואר השני‬
‫מוגבל‪ .‬הקבלה של סטודנטים מתואר ראשון‬
‫תיעשה בהתאם למספר המקומות הפנויים‬
‫לתלמידי תואר ראשון‪.‬‬
‫קורסי מתמטיקה שהם חובה לתואר במדעי‬
‫המחשב‬
‫מתמטיקה דיסקרטית )‪) (20283‬ר( – משובץ‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.144‬‬

‫אלגברה לינארית ‪) (20109) I‬ר( – משובץ‬

‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬

‫חשבון אינפיניטסימלי ‪) (20106) I‬ר( – משובץ‬

‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )‪) (20423‬ר( –‬

‫משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪ 146‬או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪) (20212) II‬ר( וחשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪) (20224) III‬ר( – משובצים‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬

‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב )‪) (20425‬ר( –‬

‫משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫קורסים מתמטיים המומלצים לתלמידי מדעי‬
‫המחשב‬
‫תורת הגרפים )‪) (20295‬ר( – משובץ במתמטיקה‪,‬‬
‫עמ' ‪.151‬‬

‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים )‪(20297‬‬

‫)ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬

‫משוואות דיפרנציאליות רגילות ‪) (20280) I‬ר( –‬

‫משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬

‫משובץ‬ ‫–‬ ‫לוגיקה מתמטית )‪) (20327‬מ(‬

‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬
‫קורסי שירות )לא למדעי המחשב(‬
‫יישומי מחשב למדעי הרוח )‪) (10160‬פ( – משובץ‬
‫במדעי הרוח – כללי ‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬

‫יישומי מחשב למדעי החברה )‪) (10159‬פ( –‬

‫משובץ במדעי החברה – כללי ‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬

‫‪168‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים – כללי‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20122‬תזונה*‬ ‫‪ 20447‬ביוגיאוכימיה של שונית‬ ‫‪ 20445‬הכרת המערכת האקולוגית‬

‫האלמוגים‬ ‫של מפרץ אילת‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית‬ ‫החיים ‪ /‬כימיה ‪ /‬גיאולוגיה‬ ‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס אוקיאנוגרפיה‪ ,‬לפחות‬ ‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬כימיה כללית‪ *,‬אקולוגיה‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪:‬ד"ר אילנה זילבר‪-‬רוזנברג‬ ‫קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫אוקיאנוגרפיה‪ ,‬לפחות קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן‬
‫)כתיבה(; נילי וייס‪ ,‬אהובה קרן )עריכה(‬ ‫האנגלית‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים יסודות‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אילנה בלום‪ ,‬פרופ' מנפרד גרין‪,‬‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית‬ ‫הקורס החולייתנים‪ .‬ההרשמה לקורס מותנית‬
‫פרופ' אברהם קוניין‪ ,‬ד"ר אדית מיטרני‪,‬‬ ‫ב‪ ,‬אחד מבין הקורסים עולם הכימיה‪ ,‬כימיה‬ ‫באישור של ועדת קבלה‪.‬‬
‫ד"ר דורית ניצן‪-‬קלוסקי‪ ,‬ד"ר יואל קלמס‪,‬‬ ‫כללית‪ *,‬וכן אחד מבין הקורסים מבוא למדע‬
‫ד"ר אברהם רשף‬ ‫כדור‪-‬הארץ או צפונות כדור‪-‬הארץ‪ .‬ההרשמה‬ ‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬
‫לקורס מותנית באישור של ועדת קבלה‪.‬‬ ‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים למדעי החיים‬ ‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬
‫ולסטודנטים מתחומי ידע אחרים המתעניינים‬ ‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון הבין‪-‬‬ ‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬
‫בנושא תזונת האדם‪.‬‬ ‫אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת הקורסים‬ ‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים‬
‫המוצעים במכון שאושרו ללימודים לסטודנטים של‬ ‫לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי הטבע או במדעי‬
‫תזונה היא נושא המשלב ידע תאורטי עם ידע‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את הקורסים אפשר ללמוד‬ ‫החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך שבוע עד‬
‫שניתן ליישמו בחיי היומיום‪ .‬במהלך הקורס‬
‫במסגרת הלימודים לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי‬ ‫שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה ומעבדה‪,‬‬
‫יתוודעו הסטודנטים להשפעה שיש לתזונה‪ ,‬כגורם‬
‫הטבע או במדעי החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך‬ ‫הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן לראות‬
‫סביבתי דומיננטי‪ ,‬על התהליכים בגוף האדם‪.‬‬
‫שבוע עד שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה‬ ‫הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬ ‫המכון‬ ‫של‬ ‫באתר‬
‫הקורס מציג את הנושאים העיקריים הקשורים‬
‫ומעבדה‪ ,‬הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬ ‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫לתזונתו של האדם הבריא לאורך מסלול חייו‪ ,‬וכן‬
‫לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫את התזונה המומלצת במצבי מחלה שונים‪.‬‬
‫הקורס מאפשר הכרה מעמיקה עם רכיבי התזונה‬
‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫אוקיאנוגרפיה פיסיקלית‪ ,‬ביולוגית וכימית‬
‫)אבות המזון( ותובנה אודות השיקולים שעליהם‬
‫מושתתות ההמלצות התזונתיות‪ .‬הקורס כולל‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫ייצור ראשוני‬
‫הקורס עוסק במגוון האינטראקציות הכימיות‪,‬‬ ‫מיקרוביולוגיה ימית‬
‫מידע עדכני על התהליכים בגוף האדם הקשורים‬
‫הפיסיקליות והביולוגיות שבים אילת‪ .‬העבודה‬ ‫פיזיולוגיה‪ ,‬אקולוגיה וביולוגיה של אלמוגים‬
‫לאכילה‪ ,‬על הגורמים להשמנה‪ ,‬כיצד מוּצאים אל‬
‫בקורס מתרכזת במדידות הים הפתוח‪ ,‬בשונית‬ ‫אקולוגיה וביולוגיה של דגי שונית‬
‫הפועל המחקרים התזונתיים‪ ,‬וגם כיצד ייראה‬
‫המזון שלנו בעתיד הלא רחוק‪.‬‬ ‫האלמוגים ובמערכות מודל במעבדה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫אלמוגים בעלי וחסרי סימביונטים‪ ,‬פורמיניפרים‬ ‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫בעלי סימביונטים‪ ,‬אצות גירניות ורכיכות‪.‬‬ ‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫חומר הלימוד‬
‫התהליכים הביולוגיים ייבחנו לאור התהליכים‬ ‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫א‪ .‬ספר הקורס שבו שבעה חלקים‪:‬‬
‫הכימיים והפיסיקליים והשינויים בהם במרחב‬ ‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫חלק א מבט על התזונה‬
‫ובזמן‪ .‬במיוחד מודגשות מדידות של תהליכים‬ ‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫חלק ב רכיבי התזונה ומרכיבי גוף האדם‬
‫עיקריים בשונית האלמוגים‪ ,‬כגון‪ :‬פוטוסינתזה‪,‬‬ ‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫חלק ג מטבוליזם‬
‫השקעת קלציום קרבונט‪ ,‬מחזור של נוטריאנטים‬ ‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫חלק ד התזונה המומלצת לאדם הבריא‬
‫ומאזנים של פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬חמצן ואלקליניות‪.‬‬ ‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫במהלך חייו‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫חלק ה מחלות ותזונה‬ ‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫חלק ו שיטות מחקר בתזונה‬ ‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬ ‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫חלק ז נושאים נבחרים בהנדסת מזון‬ ‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬ ‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬ ‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ **.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫ב‪ .‬סרטי וידאו‬ ‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬ ‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫ג‪ .‬מדריך למידה‬ ‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬ ‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬ ‫*‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ **.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫*שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬

‫החל מסמסטר א‪ 2007‬מקנה הקורס ‪ 3‬נ"ז‬ ‫*‬

‫במדעי הטבע והחיים – כללי ולא במדעי‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫החיים‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬הקורס לא ייחשב במסגרת‬ ‫או דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫*‬ ‫עוד‪.‬‬
‫‪ 72‬נקודות הזכות הנדרשות לתואר בוגר במדעי‬ ‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬ ‫**‬ ‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬ ‫**‬
‫החיים‪.‬‬ ‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬ ‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬

‫‪169‬‬

‫‪ 20114‬יסודות הפיסיקה ב*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫הקורס יסודות הפיסיקה‬ ‫ידע קודם דרוש‪**:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אינפיניטסימלי ‪ (I‬או לפחות ידע במתמטיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬מיכל בן‪-‬יעקב‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬ד"ר אליקים אשר‪,‬‬
‫ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר מאיר מידב‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫סבטיצקי‬
‫קורס זה הוא המשכו של הקורס יסודות‬
‫הפיסיקה א )‪.(20113‬‬
‫אוניברסיטאית‪ .‬לסטודנטים שאין להם רקע‬
‫חומר הלימוד‬
‫מגנטיות וזרם חילופין‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫גלים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫אור ואופטיקה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫אטומים ומולקולות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫פיסיקה מודרנית‪ :‬תורת היחסות‪,‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מכניקה קוונטית ומבנה האטום‬
‫הפיסיקה של הגרעין והחלקיקים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫היסודיים‬
‫תורת היחסות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫קורס זה משמש כקורס חובה בתכניות לימודים‬
‫רבות‪ .‬לפרטים ראו פרק ‪ – 11‬הלימודים לתואר‬
‫ראשון בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫**‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20113‬יסודות הפיסיקה א*‬ ‫‪ 91463‬סדנת הכנה בפיסיקה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫הסדנה אינה מקנה נקודות זכות‬
‫ידע קודם מומלץ‪ **:‬הקורס חשבון‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫ברמה של בגרות )‪ 3‬יחידות(‪ .‬מומלץ גם ידע‬ ‫פיתוח הסדנה‪ :‬ד"ר הלל לבנה‬
‫בפיסיקה ברמה של בגרות )‪ 3‬יחידות(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬מיכל בן‪-‬יעקב‬ ‫מטרת הסדנה‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אליקים אשר‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪,‬‬ ‫הסדנה נועדה להקנות או לרענן ידע בפיסיקה‬
‫ד"ר ברוך זיו‪ ,‬ד"ר מאיר מידב‬ ‫ברמה תיכונית‪ ,‬שיסייע ללימוד הקורסים יסודות‬
‫הפיסיקה א )‪ ,(20113‬יסודות הפיסיקה‬
‫בקורס יילמדו מושגי יסוד בפיסיקה ברמה‬ ‫לביולוגים א )‪ (20123‬ויסודות הפיסיקה )‪.(20125‬‬
‫קודם בפיסיקה ברמה תיכונית )למשל‪ ,‬בגרות‬
‫קהל היעד‬
‫הסדנה מיועדת לסטודנטים שלא למדו כלל‬
‫בהיקף של ‪ 3‬יחידות( ומתמטיקה ברמה של ‪3‬‬
‫פיסיקה‪ ,‬או שרמת ידיעותיהם בפיסיקה היא של‬
‫יחידות‪ ,‬בפרט אלגברה וטריגונומטריה‪ ,‬מומלץ‬
‫בגרות בהיקף מצומצם )‪ 3‬יחידות לימוד(‪ ,‬וכן‬
‫להשלים את החומר בכוחות עצמם או במסגרת‬
‫לסטודנטים שלמדו פיסיקה בהיקף מורחב‬
‫סדנת הכנה בפיסיקה לתלמידי מדעים )‪.(91463‬‬
‫)‪ 5‬יחידות לימוד(‪ ,‬אך לא עסקו בה זה זמן רב‪.‬‬
‫היעדר רקע זה עלול לחייב אותם למאמץ רב‬
‫בלימוד הקורס‪.‬‬ ‫מבנה הסדנה‬
‫הסדנה מבוססת על הוראה פרונטלית‪ ,‬והיא‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כוללת ‪ 9‬מפגשים שבועיים בני ‪ 4‬שעות כל אחד‪.‬‬
‫מבוא מתמטי‪ ,‬קינמטיקה‪ ,‬וקטורים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫החומר הנלמד מתורגל בעבודות בית שנבדקות‬
‫חוקי ניוטון‪ ,‬כבידה‪ ,‬סטטיקה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫על‪-‬ידי המנחים‪ .‬אין בחינת גמר בתום הסדנה‪.‬‬
‫עבודה‪ ,‬אנרגיה מכנית וחום‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ההשתתפות בסדנה אינה חובה ואינה מקנה‬
‫חוק שימור התנע‪ ,‬תנועה מעגלית‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫נקודות זכות אקדמיות‪.‬‬
‫ותנועה הרמונית‬
‫נושאי הלימוד‬
‫אלקטרוסטטיקה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫קריאת גרפים – בפרט אלו המתארים מקום‪,‬‬
‫זרם ישר‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫זמן ומהירות‪.‬‬
‫וקטורים – פעולות בווקטורים בבעיות שיווי‬
‫משקל; מושג הדרך‪ ,‬הזמן‪ ,‬המהירות‬
‫והתאוצה‪.‬‬
‫החוק השני של ניוטון – מושג המסה;‬
‫יחידות מדידה של הכוח‪ ,‬הדרך והזמן‪.‬‬
‫עבודה ואנרגיה – הקשר בין כוח לעבודה;‬
‫אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬
‫מתקף ותנע – תנע קווי‪ .‬התנגשויות אלסטיות‬
‫והתנגשויות פלסטיות‪.‬‬
‫תנועה הרמונית – מטוטלת פשוטה‪.‬‬
‫כוח הכבידה – חוק הכבידה העולמי של‬
‫ניוטון‪.‬‬
‫המטען החשמלי – חלקיקים נושאי מטען;‬
‫יחידות המטען החשמלי; חוק קולון‪.‬‬
‫השדה החשמלי – חישוב עוצמת השדה‬
‫החשמלי של מטען בודד; חוק גאוס‪.‬‬
‫פוטנציאל חשמלי – חישוב הפוטנציאל סביב‬
‫מטענים חשמליים‪.‬‬
‫זרם חשמלי והתנגדות – חוק אוהם; מעגל‬
‫בסיסי של זרם ישר‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫קורס זה משמש כקורס חובה בתכניות לימודים‬
‫רבות‪ .‬לפרטים ראו פרק ‪ – 11‬הלימודים לתואר‬
‫ראשון בידיעון זה‪.‬‬
‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫**‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪.‬‬
‫‪170‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20124‬יסודות הפיסיקה לביולוגים‬ ‫‪ 20123‬יסודות הפיסיקה לביולוגים‬ ‫‪ 20125‬יסודות הפיסיקה*‬

‫ב*‬ ‫א*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫ידע קודם דרוש‪ **:‬הקורס יסודות הפיסיקה‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ **:‬הקורס חשבון‬
‫לביולוגים א‪ ,‬או יסודות הפיסיקה א‪.‬‬ ‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ (I‬או לפחות ידע במתמטיקה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר שרה‬ ‫ברמה של בגרות )‪ 3‬יחידות(‪ .‬מומלץ גם ידע‬
‫ויסנברג‬ ‫בפיסיקה ברמה של בגרות )‪ 3‬יחידות(‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬פרופ' מירי‬
‫סורוז'ון‪ ,‬ד"ר רות ערב‪ ,‬ד"ר יואל קלמס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר שרה‬
‫ויסנברג‬
‫קורס זה הוא המשכו של הקורס יסודות‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬ד"ר רות ערב‪,‬‬
‫הפיסיקה לביולוגים א )‪ (20123‬ומבוסס על‬ ‫ד"ר יואל קלמס‬
‫הקורס יסודות הפיסיקה ב )‪.(20114‬‬
‫קורס זה מבוסס על הקורס יסודות הפיסיקה א‬
‫הקורס הותאם במיוחד לסטודנטים המתרכזים‬
‫)‪ ,(20113‬והותאם במיוחד לסטודנטים המתרכזים‬
‫בתחום מדעי החיים והוא כולל את כל היחידות‬
‫בתחום מדעי החיים‪.‬‬
‫של הקורס יסודות הפיסיקה ב‪ ,‬וכן מדריך‬
‫ללומד‪.‬‬ ‫מבחינה מתמטית הוא קל יותר מאשר הקורס‬
‫המקורי‪ ,‬הן בחומר הלימוד והן במטלות‬
‫במדריך ללומד מפורטים הסעיפים בכל יחידה‬
‫ובבחינות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רצוי להשלים ידע בפיסיקה‬
‫שעליהם אפשר לדלג‪ ,‬וכן מוצגים הסברים נוספים‬
‫ברמה תיכונית‪ ,‬למשל בגרות בהיקף של ‪ 3‬יחידות‬
‫לחומר שביחידה ודוגמאות מתחום מדעי החיים‪.‬‬
‫ומתמטיקה ברמה של ‪ 3‬יחידות‪ ,‬בפרט אלגברה‬
‫וטריגונומטריה‪ .‬הדרך המומלצת לסטודנטים‬
‫לעשות זאת היא בהשלמת החומר בכוחות עצמם‬
‫או במסגרת סדנת הכנס בפיסיקה לתלמידי‬
‫מדעים )‪ .(91463‬היעדר רקע זה עלול לחייב אותם‬
‫למאמץ יתר בלימוד הקורס‪.‬‬
‫הקורס מכיל את כל יחידות הקורס יסודות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬וכן מדריך ללומד שבו מפורטים‬
‫הסעיפים בכל יחידה שעליהם אפשר לדלג‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מוצגים במדריך ללומד הסברים נוספים‬
‫לחומר שביחידה‪ ,‬ודוגמאות מתחום מדעי החיים‪.‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה פתיחה ‪+‬‬
‫‪ 3‬ברמה רגילה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ **:‬הקורס חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ .(I‬מומלץ ידע בפיסיקה ברמה‬
‫של בגרות ‪ 3‬יחידות‪ ,‬ובמתמטיקה ברמה של‬
‫בגרות ‪ 4‬יחידות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬מיכל בן‪-‬יעקב‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫סבטיצקי‪ ,‬ד"ר אליקים אשר‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪,‬‬
‫ד"ר ברוך זיו‪ ,‬ד"ר מאיר מידב‬
‫בקורס זה יילמדו מושגי יסוד בפיסיקה ברמה‬
‫אוניברסיטאית‪ .‬הקורס מכיל את כל חומר‬
‫הלימוד של שני הקורסים יסודות הפיסיקה א‬
‫)‪ (20113‬ויסודות הפיסיקה ב )‪ ,(20114‬ונלמד‬
‫במשך סמסטר אחד‪ .‬לפיכך על סטודנטים‬
‫השוקלים להירשם לקורס‪ ,‬לקחת בחשבון כי‬
‫העומס בקורס הוא רב‪ .‬בכל מקרה של ספק‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪ .‬לסטודנטים‬
‫הנרשמים לקורס מומלץ לרענן לפני תחילת‬
‫הסמסטר את הרקע התיכוני הדרוש במתמטיקה‬
‫ובפיסיקה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חלק א‪ :‬יחידות ‪ 6-1‬מן הקורס יסודות הפיסיקה‬
‫א‪.‬‬
‫חלק ב‪ :‬יחידות ‪ 7-1‬מן הקורס יסודות הפיסיקה‬
‫ב‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫קורס זה משמש כקורס חובה בתכניות לימודים‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫רבות‪ .‬לפרטים ראו פרק ‪ – 11‬הלימודים לתואר‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫ראשון בידיעון‪.‬‬
‫**‬ ‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫**‬ ‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫**‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬ ‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬ ‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪.‬‬ ‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫‪ 20409‬מעבדה בפיסיקה ב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני הקורסים יסודות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ ,‬או שני‬
‫הקורסים מבוא למדעי הטבע )שאינו מוצע‬
‫עוד(‪ ,‬פרקים בפיסיקה מודרנית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מיכאל גפט‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר מירון בלוך‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יששכר אונא‪ ,‬פרופ' יונה אורן‪,‬‬
‫פרופ' גדעון ארז‪ ,‬פרופ' נחום קריסטיאנפולר‬
‫גאומטרית‪ .‬הסטודנטים יבצעו עשרה ניסויי‬
‫הקורס מבוסס על ניסויי מעבדה בנושאי‬
‫אופטיקה וגלים‪ ,‬חשמל ומגנטיות ופיסיקה‬
‫מודרנית‪ .‬כל סטודנט יבצע ‪ 12-10‬ניסויי מעבדה‬
‫מתוך הרשימה שלהלן‪ .‬לכל ניסוי יש להתכונן‬
‫באמצעות לימוד חומר תאורטי שיישלח‬
‫לסטודנטים‪ ,‬ולהגיש לאחר הניסוי דוח מסכם‪.‬‬
‫שבקמפוס‬ ‫במעבדה‬ ‫יבוצעו‬ ‫הניסויים‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬הקורס מקביל לקורס‬
‫מעבדה בפיסיקה הניתן בשנה ב לסטודנטים‬
‫בפיסיקה באוניברסיטאות בארץ‪.‬‬
‫וטכניקות המשמשים במעבדות מחקר‪ ,‬להדגים‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לאפשר לסטודנטים להכיר מכשירים‬
‫וטכניקות המשמשים במעבדות מחקר‪ ,‬להדגים‬
‫תופעות ועקרונות שהסטודנטים לומדים עליהם‬
‫בקורסים התאורטיים‪ ,‬ולהמחיש את הקשר שבין‬
‫התאוריה הפיסיקלית והניסוי‪.‬‬
‫פירוט המעבדות‬
‫‪ .1‬ספקטרומטר פריסמה וסריג‬
‫‪ .2‬עקיפה בסדק‬
‫‪ .3‬התאבכות בשכבות דקות‬
‫‪ .4‬קיטוב‬
‫‪ .5‬הלייזר ושימושיו‬
‫‪ .6‬אפקט פוטואלקטרי‬
‫‪ .7‬מעגלי זרם חילופין‬
‫‪ .8‬מדידת שדה מגנטי‬
‫‪ .9‬ניסוי פרנק הרץ‬
‫‪ .10‬מדידת מהירות הקול‬
‫‪ .11‬גלי מיקרו‬
‫‪ .12‬מטען סגולי של אלקטרון‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20120‬צפונות היקום – אשנב‬
‫‪ 20418‬מעבדה ביסודות הפיסיקה‬ ‫לאסטרונומיה‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫נושא‪ :‬אסטרונומיה‬
‫ידע קודם‪ :‬דרוש לפחות קורס אחד קודם‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫בפיסיקה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יואב יאיר‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מיכאל גפט‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫קירש )אחראים אקדמיים(‪ ,‬פרופ' חגי נצר‪ ,‬ד"ר‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר מירון בלוך‬ ‫מאיר מידב‪ ,‬פרופ' נח ברוש )כתיבה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אליה ליבוביץ‪ ,‬פרופ' יעקב‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' נחום קריסטיאנפולר‬ ‫בקנשטיין‪ ,‬פרופ' דינה קובץ‪-‬פריאלניק‪ ,‬פרופ'‬
‫עודד רגב‬
‫הקורס מבוסס על ניסויי מעבדה בנושאי מוצקים‬
‫זהו טלקורס באסטרונומיה המבוסס על קלטות‬
‫ונוזלים‪ ,‬מכניקה‪ ,‬זרם ישר‪ ,‬מגנטיות ואופטיקה‬
‫וידאו‪ ,‬ספר לימוד ומדריך למידה‪.‬‬
‫מעבדה לפי הרשימה שלהלן‪ .‬לכל ניסוי יש‬ ‫הקורס נועד להציג לסטודנטים‪ ,‬בשפה תיאורית‬
‫להתכונן באמצעות לימוד חומר תאורטי שיישלח‬ ‫ובלתי מתמטית‪ ,‬את מדע האסטרונומיה‪ ,‬תוך‬
‫לסטודנטים‪ ,‬ולהגיש לאחר הניסוי דוח מסכם‪.‬‬ ‫התייחסות להתפתחותה מהעת העתיקה‬
‫שבקמפוס‬ ‫במעבדה‬ ‫יבוצעו‬ ‫הניסויים‬ ‫ולחשיבותה התרבותית והמדעית‪ .‬הקורס עוסק‬
‫בהרחבה בשיטות המחקר ובניתוח הנתונים‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬הקורס מקביל לקורסי‬
‫בתקופות שונות‪ ,‬בעלייתן ודעיכתן של תאוריות‬
‫מעבדה בפיסיקה הניתנים לסטודנטים בשנה א‬
‫על אודות מבנה וגודל היקום‪ ,‬ובהבנתנו הנוכחית‬
‫באוניברסיטאות בארץ‪.‬‬ ‫את היקום‪ ,‬היווצרותו והתהליכים המתרחשים‬
‫בכוכבים‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לאפשר לסטודנטים להכיר מכשירים‬ ‫הטלקורס כולל סדרה של ‪ 18‬סרטים )אורכו של‬
‫כל סרט כשלושים דקות( המציגים מספר רב של‬
‫מדענים בכירים שמתארים ומסבירים תהליכים‬
‫תופעות ועקרונות שהסטודנטים לומדים עליהם‬
‫אסטרונומיים ותופעות שונות המתרחשות ביקום‪.‬‬
‫בקורסים התאורטיים‪ ,‬ולהמחיש את הקשר שבין‬ ‫הסרטים משתמשים באנימציות תלת‪-‬ממדיות‬
‫התאוריה הפיסיקלית והניסוי‪.‬‬ ‫ובחומר חזותי רב מ‪ ,NASA-‬כולל צילומים‬
‫מעודכנים מטלסקופ החלל האבל‪.‬‬
‫פירוט המעבדות‬
‫יסודות‬ ‫היקום‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫הקורס‬ ‫ספר‬
‫צמיגות‬ ‫‪.1‬‬
‫האסטרופיסיקה )האוניברסיטה הפתוחה‪,(2000 ,‬‬
‫מתח פנים‬ ‫‪.2‬‬
‫מאת פרופ' חגי נצר‪ ,‬פרופ' נח ברוש וד"ר מאיר‬
‫תנועה הרמונית‬ ‫‪.3‬‬ ‫מידב מהחוג לאסטרונומיה באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אלסטיות‬ ‫‪.4‬‬ ‫אביב‪ .‬הספר מכיל תצלומים רבים ועדכונים‬
‫חוק אוהם וגשר ויטסטון‬ ‫‪.5‬‬ ‫מחזית המחקר באסטרופיסיקה‪.‬‬
‫מוליכות חום‬ ‫‪.6‬‬
‫שדה מגנטי‬ ‫‪.7‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫חטיבה ‪ – 1‬חקירת השמים )יחידות ‪(2 ,1‬‬
‫האוסצילוסקופ‬ ‫‪.8‬‬
‫בחטיבה זו נלמדים סדרי הגודל ביקום‪,‬‬
‫אופטיקה גאומטרית‬ ‫‪.9‬‬
‫המרחקים‪ ,‬היחידות האופייניות לאסטרונומיה‬
‫חוקי המכניקה‬ ‫‪.10‬‬ ‫)שנת אור‪ ,‬פרסק( וטכניקות המדידה‪ ,‬ומתואר‬
‫המחקר האסטרונומי מהעת העתיקה ועד‬
‫התקופה המודרנית‪ .‬בחטיבה נלמדים גם‬
‫המחזורים האסטרונומיים השונים‪ ,‬קבוצות‬
‫המיפוי‬ ‫שיטות‬ ‫העיקריות‪,‬‬ ‫הכוכבים‬
‫והקואורדינטות השמימיות‪ ,‬ואמצעי המדידה‬
‫המודרניים – טלסקופים ואמצעי מדידה מהחלל‪.‬‬
‫חטיבה ‪ – 2‬הכוכבים )יחידות ‪(5 ,4 ,3‬‬
‫בחטיבה זו נלמדים יסודות האסטרופיסיקה‪.‬‬
‫של‬ ‫המדעיים‬ ‫העקרונות‬ ‫מתוארים‬
‫הספקטרוסקופיה – קווי בליעה‪ ,‬פליטה‪,‬‬
‫התרחבות קווים‪ ,‬סוגים ספקטרליים של כוכבים‪.‬‬
‫השמש כדוגמה לכוכב בסדרה הראשית‪ ,‬מבנה‬
‫ותהליכים‪ .‬סוגי כוכבים ותכונותיהם‪ ,‬דיאגרמת‬
‫הרצפרונג‪-‬ראסל‪ ,‬הקשר מסה‪-‬בהירות‪ ,‬תהליכי‬
‫היצירה וההתפתחות של כוכבים‪.‬‬
‫חטיבה ‪ – 3‬יקום וגלקסיות )יחידות ‪(8 ,7 ,6‬‬
‫בחטיבה זו מונחים יסודות הקוסמולוגיה‬
‫המודרנית‪ .‬מתוארים הסוגים השונים של‬
‫הגלקסיות‪ ,‬גלקסיית שביל החלב וסוגי‬
‫אוכלוסיות הכוכבים השונות‪ .‬חוק האבל ושיטת‬
‫המיון של הגלקסיות על‪-‬פי האבל‪ ,‬מדידת‬
‫המרחקים לגלקסיות‪ .‬החבורה המקומית וצבירי‬
‫גלקסיות‪ ,‬והידע הקיים על המבנה בסקאלה‬
‫הגדולה של היקום‪ .‬תאוריית המפץ הגדול‪,‬‬
‫והאפשרויות השונות לקצו של היקום‪.‬‬
‫‪172‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20213‬פרקים בפיסיקה מודרנית‬ ‫‪ 20201‬אטומים מולקולות ותכונות‬ ‫‪ 20207‬מקצה השמים – מבוא‬

‫החומר‬ ‫לאסטרונומיה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬ ‫נושא‪ :‬אסטרונומיה‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬שני הקורסים יסודות‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬שני הקורסים יסודות‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מכניקה‪ ,‬פרקים‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ **,‬וכן‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ **,‬וכן‬ ‫בפיסיקה מודרנית‪ ,‬וכן הקורס חשבון‬
‫הקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬ ‫הקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬ ‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪.(I‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס אטומים‪ ,‬מולקולות ותכונות החומר‪.‬‬ ‫הקורסים צפונות היקום – אשנב‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬‬ ‫לאסטרונומיה‪ ,‬אטומים מולקולות ותכונות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪,‬‬ ‫צבי‪ ,‬ד"ר דבורה יעקבי‪ ,‬רחל דנור‪ ,‬פרופ' יונתן‬ ‫החומר‪.‬‬
‫פרופ' יונתן שפיר‪ ,‬ג'משי‪ ,‬פרופ' יוסף דותן‪ ,‬ד"ר‬ ‫שפיר‬
‫צבי קובליו‪ ,‬ד"ר משה רוזנבלום‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק ולרשטיין‪ ,‬פרופ' אריק‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אליה ליבוביץ )ריכוז‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי מאור‪ ,‬פרופ' יצחק ולרשטיין‪,‬‬ ‫מנדוזה‪ ,‬פרופ' יהודה שדמי‪ ,‬פרופ' מנחם‬ ‫הפיתוח(‪ ,‬פרופ' נח ברוש‪ ,‬פרופ' דינה קובץ‪-‬‬
‫פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' אביבי יבין‬ ‫שטיינברג‪ ,‬ד"ר מרטין קגן‬ ‫פריאלניק‪ ,‬פרופ' עודד רגב‪ ,‬פרופ' יואב יאיר‪,‬‬
‫ד"ר אבישי גל‪-‬ים‪ ,‬אורלי קובו;‬
‫בשם "פיסיקה מודרנית" נוהגים לכנות את‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫התאוריות הפיסיקליות שפותחו במאה ה‪,20-‬‬ ‫הקורס מציג את התורה המולקולרית של החומר‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי מזא"ה‪ ,‬פרופ' בן ציון‬
‫ובמיוחד את מכניקת הקוונטים ואת שימושיה‬ ‫תורה זו התפתחה בעקבות עבודותיהם של אנשי‬ ‫קוזלובסקי‪ ,‬פרופ' גיורא שביב‪ ,‬פרופ' דרור שדה‪,‬‬
‫בענפי הפיסיקה השונים‪ .‬הקורס נועד לערוך‬ ‫מדע רבים‪ ,‬החל מהמאה ה‪ 17-‬ואילך‪ ,‬ופיתוחה‬ ‫ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר ורדה בר‪ ,‬פרופ' עמרי ונדל‪,‬‬
‫היכרות ראשונית עם חומר זה ברמה המקובלת‬ ‫היווה שלב חשוב בהתקדמות מדעי הטבע בכלל‬ ‫פרופ' ארי לאור‪ ,‬פרופ' מוריס פודולק‬
‫בארץ ובעולם בלימודי שנה א בפיסיקה‪ ,‬מבלי‬ ‫והפיסיקה בפרט‪.‬‬
‫להעמיד בפני הסטודנטים דרישות לידע מתמטי‬ ‫האסטרונומיה עוסקת בשאלות יסוד של הידע‬
‫הקורס בנוי סביב שני נושאים עיקריים‪:‬‬
‫מעמיק או לידע נרחב בפיסיקה קלאסית‪ .‬הקורס‬ ‫האנושי‪ .‬על שאלות כמו‪ :‬מהו העולם שבו נמצא‬
‫א‪ .‬כוחות בין‪-‬מולקולריים ואנרגיה פוטנציאלית‬
‫נועד הן לסטודנטים המתכוונים להעמיק בלימוד‬ ‫האדם‪ ,‬כיצד נוצר‪ ,‬מהו עברו ומה יהיה עתידו‪,‬‬
‫של מולקולות בחומר )נושא זה נלמד בעיקר‬
‫הפיסיקה או הכימיה‪ ,‬והן לסטודנטים‬ ‫מנסה האסטרונומיה לענות בקנה המידה הרחב‬
‫ביחידות ‪.(6-3‬‬
‫המתכוונים ללמוד רק מספר מצומצם של‬ ‫ביותר שמכירה התודעה האנושית‪ .‬נוסף על‬
‫ב‪ .‬הסטטיסטיקה של צבר מולקולות )יחידות‬
‫קורסים במדעי הטבע‪.‬‬ ‫העשרת הדעת והרחבת האופקים )במובן המושאל‬
‫‪.(11-7‬‬
‫ובמובן המילולי כאחד(‪ ,‬עשוי ידע באסטרונומיה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫להעניק לאדם גם פרספקטיבה חדשה ונקודת‬
‫סוף הדרך של הפיסיקה הקלאסית‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מבט שונה על עצמו‪ ,‬על חברתו ועל כלל הפעילות‬
‫יחידה ‪ 1‬מולקולות במשקל ובמנין‬
‫דואליות של חלקיקים וגלים‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫והמעש האנושיים‪.‬‬
‫יחידה ‪ 2‬גז‪ ,‬נוזל ומוצק‬
‫קוונטיזציה של אנרגיה במערכות‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידות ‪ 4-3‬כוחות בין‪-‬מולקולריים‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד‬
‫אטומיות‬
‫יחידה ‪ 5‬אנרגיות קישור ומדידתן‬ ‫באסטרונומיה‪ ,‬לעורר עניין במדע זה‪ ,‬ולעודד את‬
‫גלים ומשוואות‪-‬גלים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫יחידה ‪ 6‬האטומים הרוטטים במוצק‬ ‫הסטודנטים להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות‬
‫עקרון אי‪-‬הוודאות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 7‬הסתברות וסטטיסטיקה בצבר של‬ ‫המודרניות על‪-‬ידי קריאה בספרות המדעית‪.‬‬
‫משוואת שרדינגר‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מולקולות‬
‫פתרונות למשוואת שרדינגר‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫שש יחידות הקורס עוסקות באסטרופיסיקה של‬
‫יחידה ‪ 8‬שיווי‪-‬משקל תרמודינמי וחוק‬
‫מבנה האטום‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫כוכבים – יחידות החומר הבסיסיות ביותר‬
‫בולצמן‬
‫גרעין האטום‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫ביקום‪.‬‬
‫יחידה ‪ 9‬התפלגות מקסוול‬
‫תהליכים גרעיניים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫יחידה ‪ 10‬אישורים ניסויים לתורה‬ ‫מן הסטודנטים נדרש רקע מתמטי ופיסיקלי‬
‫חלקיקים יסודיים‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫המולקולרית – קינטית‬ ‫לצורך טיפול במשוואות ובמודלים של מבנה‬
‫יחידה ‪ 11‬חום סגולי‪ ,‬אנרגיה פנימית וחוק‬ ‫ותהליכים בכוכבים‪.‬‬
‫*הלימוד כולל השתתפות ביום מעבדה‪.‬‬
‫החלוקה השווה‬
‫יחידה ‪ 12‬תכונות החומר בחיי המעשה‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מקור האינפורמציה האסטרונומית‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ספרים נלווים‬ ‫תצפיות בכוכבים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫לסטודנטים יישלח ספרם של פלאוארס ומנדוזה‪,‬‬ ‫מבנה כוכבים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫תכונות החומר‪.‬‬ ‫סוגי כוכבים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫התפתחות כוכבים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫*בקורס מתקיימים שלושה מפגשי הנחיה‪.‬‬ ‫השמש ככוכב‬ ‫יחידה ‪6‬‬

‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה בעניין הידע‬
‫המוקדם הדרוש‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע‪ ,‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫*‬ ‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫*‬
‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה בעניין הידע‬
‫המוקדם הדרוש‪.‬‬
‫**‬ ‫או הקורס מבוא למדעי הטבע‪ ,‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫**‬

‫‪173‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20248‬גלים ואופטיקה‬ ‫‪ 20250‬חשמל ומגנטיות‬ ‫‪ 20215‬מכניקה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני הקורסים חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי ב )או שלושת הקורסים חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,I‬חשבון אינפיניטסימלי ‪,II‬‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(III‬מכניקה‪ ,‬חשמל‬
‫ומגנטיות‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫משוואות דיפרנציאליות רגילות‪ ,‬משוואות‬
‫דיפרנציאליות חלקיות‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מכניקה‪ ,‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים אלגברה לינארית ‪) I‬או אלגברה‬
‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע(‪ ,‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )או שני הקורסים‬
‫חשבון‬ ‫‪,II‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪.(III‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורס חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן‬
‫שני הקורסים יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫הפיסיקה ב‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אורי מאור‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫קירש‪ ,‬אורה מאור‪ ,‬ד"ר יוסף זלצמן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק ולרשטיין‪ ,‬פרופ' יהודה שדמי‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עודד אגם )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים את עקרונות‬
‫עופר אייל‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬בועז קרני‬ ‫המכניקה הקלאסית‪ .‬הקורס מבוסס על תכנית‬
‫הקורס עוסק בתאוריה האלקטרומגנטית ברמה‬ ‫הלימודים של ‪.Berkeley Physics Course‬‬
‫המקובלת במוסדות להשכלה גבוהה בארץ‬
‫הקורס עוסק בנושאים הבסיסיים בתורת הגלים‬ ‫ובעולם‪ ,‬ומהווה קורס בסיסי בפיסיקה קלאסית‬ ‫התכנית מקבילה לזו המקובלת בלימודי שנה‬
‫גליות שונות ובמשוואות‬
‫והאור‪ ,‬ומטפל בתופעות ִ‬ ‫לסטודנטים הלומדים פיסיקה והנדסה‪.‬‬ ‫ראשונה בפיסיקה ובהנדסה באוניברסיטאות‬
‫המתארות אותן ברמה מתמטית גבוהה למדי‪ ,‬תוך‬ ‫בארץ ובעולם‪ .‬הקורס דן גם בתנועה בשדות‬
‫הקדשת תשומת לב מיוחדת לגלים אלקטרו‪-‬‬ ‫הקורס מבוסס על הספר חשמל ומגנטיות‬ ‫חשמליים ומגנטיים וכולל מבוא נרחב ליחסות‬
‫מגנטיים בריק ובחומר‪.‬‬ ‫)תרגום‪ :‬א' מאור; האוניברסיטה הפתוחה‪(2004 ,‬‬ ‫פרטית‪.‬‬
‫שהוא תרגום לעברית של הספר‪:‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫‪E. M. Purcell, Berkeley Physics Course, Vol.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מבוא‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪2: Electricity and Magnetism, 2nd ed.‬‬ ‫וקטורים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫משוואת המיתר‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫‪(McGraw Hill, 1985).‬‬ ‫חוקי ניוטון‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫אנליזת פורייה )‪(Fourier‬‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫לספר מצורף ספר הנחיות ללימוד עצמי‪.‬‬ ‫תנועה בשדה אלקטרומגנטי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫נפיצה‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫מערכות ייחוס‪ :‬טרנספורמציית‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫משוואות גלים בשני ממדים‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫גליליי‬
‫אופטיקה גיאומטרית‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫שימור האנרגיה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫אלקטרוסטאטיקה‪ :‬מטענים ושדות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫השתברות‪ ,‬עקיפה והתאבכות‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫שימור תנע קוי ושימור תנע זויתי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הפוטנציאל החשמלי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫גלים אלקטרומגנטיים‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫הנדנד ההרמוני‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫שדות חשמליים סביב מוליכים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחסי גומלין בין אור וחומר‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫יסודות הדינמיקה של גוף קשיח‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫זרמים חשמליים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫משוואות גלים לא לינאריות‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫הכוח הריבועי ההפוך‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫השדות של מטענים נעים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תורת היחסות המצומצמת ‪I‬‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫השדה המגנטי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫תורת היחסות המצומצמת ‪II‬‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫השראה אלקטרומגנטית‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫אנרגיה ומסה בתורת היחסות‬
‫מעגלי זרם חילופין‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫המצומצמת‬
‫משוואות מקסוול וגלים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫אלקטרומגנטיים‬
‫שדות חשמליים בחומר‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫ספר נלווה‬
‫י' שניצר‪ ,‬מכניקה – ‪ 120‬תרגילים ופתרונות‬
‫שדות מגנטיים בחומר‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫לדוגמה )האוניברסיטה הפתוחה‪ .(1992 ,‬הספר‬
‫מכיל תרגילים ופתרונות מפורטים‪ ,‬ויסייע‬
‫ספר נלווה‬ ‫*לסטודנט בתרגול עצמי‪.‬‬
‫ע' ארמוני וי' ורבין‪ ,‬חשמל ומגנטיות – שאלות‬
‫ותשובות )האוניברסיטה הפתוחה‪ .(2001 ,‬הספר‬
‫מכיל פתרונות מפורטים לכל התרגילים‬
‫המופיעים בספר הקורס‪ ,‬שמספרם ‪ 300‬בקירוב‪,‬‬
‫ומיועד לסייע לסטודנטים בתרגול עצמי‪.‬‬

‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫*‬

‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה בעניין הידע‬
‫המוקדם הדרוש‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע‪ ,‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫**‬

‫‪174‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20402‬מוליכים למחצה‬ ‫‪ 20443‬עולם החשמל‬ ‫‪ 20422‬מכניקה אנליטית‬

‫והאלקטרוניקה*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬ ‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ **:‬שני הקורסים יסודות‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מכניקה‪ ,‬חשמל‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים יסודות הפיסיקה‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ ,‬וכן הקורס‬ ‫ומגנטיות‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬
‫א‪ *,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬אלגברה לינארית ‪I‬‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫אינפיניטסימלי ‪.(I‬‬ ‫)או אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע(‪,‬‬
‫הקורסים כימיה כללית‪ **,‬תרמודינמיקה‪,‬‬ ‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות )או משוואות‬
‫אלקטרוניקה ‪ ,I‬פרקים בפיסיקה מודרנית‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אדיר ברלב‪ ,‬פרופ' גדי גולן‪,‬‬ ‫דיפרנציאליות רגילות(‪ ,‬וכן דרושה יכולת‬
‫ישראל זילברשטיין‪ ,‬אור דורון; חוה ניומן )עריכה(‬ ‫קריאה של טקסטים מדעיים באנגלית‪ .‬ידע‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אדיר ברלב‪ ,‬פרופ' גדי גולן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עדי זיידמן‪ ,‬פרופ' ישראל נבות‪,‬‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס חשבון דיפרנציאלי‬
‫פרופ' יעל נמירובסקי‪ ,‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬פרופ'‬ ‫ואינטגרלי ב )או שני הקורסים חשבון‬
‫הקורס סוקר את התכונות הכימיות והפיסיקליות‬ ‫אליעזר קרינדלר‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר לובזנס‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ ,II‬חשבון אינפיניטסימלי‬
‫של חומרים מוליכים למחצה ואת יסודות‬ ‫דניאל‪ ,‬ד"ר אריה רוזין‬ ‫‪.(III‬‬
‫הפיסיקה של המצב המוצק בחומרים אלה‪ .‬נושאי‬
‫הקורס מהווים את הבסיס לקורס ההמשך‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי ומושגי יסוד‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יוסף ורבין‬
‫התקני מוליכים למחצה ומיקרואלקטרוניקה‬ ‫בעקרונות תורת החשמל ומערכות חשמליות‪.‬‬
‫)‪.(20403‬‬ ‫בקורס יילמדו המושגים היסודיים של תורת‬ ‫במסגרת הקורס ילמדו הסטודנטים להכיר את‬
‫החשמל‪ :‬השדה המגנטי‪ ,‬צומת ה‪ ,PN-‬יסודות‬ ‫המכניקה מנקודת תצפית הרבה יותר גבוהה מזו‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי בעקרונות‬
‫האלקטרואופטיקה‪ ,‬מכשירי מדידה‪ ,‬מגברים‪,‬‬ ‫שהגיע אליה בקורס הבסיסי מכניקה )‪.(20215‬‬
‫הפיסיקליים של מגוון החומרים המוליכים‬
‫מתנדים‪ ,‬מערכות ספרתיות‪ ,‬עיבוד ספרתי של‬ ‫אגב כך יתוודעו אל מושגי היסוד של הפיסיקה‬
‫למחצה‪ ,‬וזאת כדי להיטיב ולהבין את מבניהם‬
‫אותות וניסויי מעבדה‪.‬‬ ‫המודרנית‪ ,‬כגון‪ :‬עקרונות וריאציה‪ ,‬לגרנז'יאן‪,‬‬
‫הפיסיים‪ ,‬דרכי ייצורם ועקרונות פעולתם‪ .‬בקורס‬
‫המילטוניאן‪ ,‬סימטריה וחוקי שימור‪.‬‬
‫נסקרים מושגי היסוד הקשורים במוליכים‬
‫למחצה‪ ,‬כגון‪ :‬תכונות הגבישים‪ ,‬מבניהם‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הקורס מבוסס על לימוד ‪ 3‬פרקים מן הספר‪:‬‬
‫מושגים יסודיים בחשמל‬
‫האטומיים ומבנה פסי האנרגיה שלהם‪.‬‬ ‫‪F. Scheck, Mechanics From Newton's Laws to‬‬
‫השדה המגנטי‬
‫‪Deterministic Chaos, 4th ed. (Springer Verlag,‬‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים של האוניברסיטה‬ ‫צומת ‪ NP‬ותכונותיה – קיבול‪ ,‬דיודה‪ ,‬מגבלות‬
‫‪2005).‬‬
‫הפתוחה המתרכזים בלימודי פיסיקה או כימיה‪,‬‬ ‫דיודה‪ ,SCR ,‬טרנזיסטור ‪MOS‬‬
‫ומתעניינים באלקטרוניקה‪ ,‬במוליכים למחצה‬ ‫אופטואלקטרוניקה ‪ – I‬גלאים לסוגיהם‪ ,‬תא‬ ‫הספר נלמד באנגלית )הוא כתוב באנגלית קלה‬
‫ובתחום המצב המוצק‪.‬‬ ‫סולרי‪ ,‬סיב אופטי‪ ,‬תקשורת אופטית‬ ‫למדי(‪ .‬אל הספר נלווה מדריך למידה )בעברית(‬
‫אופטואלקטרוניקה ‪ – II‬מקורות אור )‪,(LED‬‬ ‫המכיל הוראות לגבי קצב הלימוד‪ ,‬הרחבות‬
‫ספר הקורס‬ ‫לייזר‪ ,‬צגים‪ ,‬פלזמה‪ ,‬גביש נוזלי‬ ‫והבהרות בנקודות קשות וכן תרגילים פתורים‪.‬‬
‫הקורס מתבסס על ספרם של פרופ' אדיר ברלב‬ ‫מכשירי מדידה – רב מודד‪ ,CRT ,‬משקף‬
‫ופרופ' גדי גולן מוליכים למחצה )האוניברסיטה‬ ‫תנודות‪ ,‬מחולל תדרים‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הפתוחה‪ ,(1996 ,‬שנכתב במיוחד עבור הקורס‪.‬‬ ‫מגברים – מגבר אנלוגי‪ ,‬עיוותים‪ ,‬מגבר צר‬ ‫מכניקה ניוטונית אלמנטרית‬
‫סרט‪ ,‬משוב שלילי‪ ,‬מגבר פעולה‬ ‫עקרונות המכניקה הקנונית‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מתנדים – משוב חיובי‪ ,‬יציבות‪ ,‬מתנדים‪,‬‬ ‫המכניקה של גוף צפיד‬
‫תכונות גבישים ומוליכים למחצה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מחוללי צורות גל‪ ,‬גזירה ואינגרציה של אותות‬
‫המבנה הגבישי ומודל הערכיות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫מערכות ספרתיות – מערכות ספרתיות‪,‬‬
‫ניידות ומוליכות חשמלית‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫אלגברה בוליאנית‪ ,‬שערים‪ ,‬דלגלגים‪ ,‬מונים‪,‬‬
‫נושאי מטען עודפים‪ ,‬זמן חיים‪ ,‬תופעת‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫אוגרים‬
‫הפעפוע‬ ‫עיבוד ספרתי של אותות – דגימת אות‪ ,‬משפט‬
‫מדידות חשמליות במוליכים למחצה‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫נייקוויסט‪ ,‬רעשים‪ ,‬עיבוד אותות ספרתי‬
‫פסי אנרגיה במוצקים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫ניסויי מעבדה – ניסויים במתח ישר וחילופין‪,‬‬
‫צפיפות המצבים המותרים בפסי‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫משקף תנודות‪ ,‬מגנטיות‪ ,‬מדידות במעגלי‬
‫האנרגיה‬ ‫‪RLC‬‬
‫מוליך למחצה הומוגני בשיווי משקל‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫ניסויי מעבדה – מחוללי צורות גל‪ ,‬ניסויים‬
‫תרמודינמי‬ ‫ואיתור תקלות בדיודות ובטרנזיסטורים‬
‫צומת ‪ ,PN‬צמתים מעורבים ומגעי‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מתכת מל"מ‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫לסטודנטים שעברו בציונים טובים את בחינות‬ ‫**‬
‫*‬ ‫הבגרות בפיסיקה ובמתמטיקה ברמה של ‪5‬‬
‫יחידות לימוד )במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות(‪,‬‬
‫**‬ ‫מומלץ לפנות ליועץ בפיסיקה בעניין הידע‬
‫המוקדם הדרוש‪.‬‬

‫‪175‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20291‬מבוא למטאורולוגיה‬ ‫‪ 20403‬התקני מוליכים למחצה‬ ‫‪ 20469‬תמסורת גלים ואנטנות*‬
‫ומיקרואלקטרוניקה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬מטאורולוגיה‬ ‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬ ‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬שני הקורסים יסודות‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשמל ומגנטיות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪*.‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫)או עולם החשמל והאלקטרוניקה(‪ ,‬הקורסים‬
‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪,(I‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יואב יאיר‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫מוליכים למחצה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר ברוך זיו; יהודית גוגנהיימר )עריכה(‪,‬‬ ‫כימיה כללית‪ *,‬תרמודינמיקה‪ ,‬אלקטרוניקה‬ ‫הקורסים אלגברה לינארית ‪) I‬או אלגברה‬
‫רות שלם )עיצוב(‬ ‫‪ ,I‬פרקים בפיסיקה מודרנית‪.‬‬ ‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע( חשבון‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר פנחס אלפרט‪ ,‬פרופ' יאיר גולדרייך‪,‬‬ ‫דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )או שני הקורסים‬
‫פרופ' שמואל וייס‪ ,‬ד"ר אייל חפץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אדיר ברלב‪ ,‬פרופ' גדי גולן‬ ‫וחשבון‬ ‫‪II‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫חשבון‬
‫הקורס נועד להקנות ידע והבנה בסיסיים של‬ ‫אינפיניטסימלי ‪.(III‬‬
‫התהליכים המתרחשים באטמוספירה‪ .‬בקורס‬ ‫הקורס סוקר את תחום התקני המוליכים למחצה‬
‫מתוארות ומוסברות תופעות מזג אוויר מגוונות‬ ‫– החל בדיודת הצומת וכלה בדיודות לייזר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חיים קורי )כתיבה(‪ ,‬ישראל‬
‫המוכרות לכולנו מחיי היומיום‪ .‬המנגנונים הפועלים‬ ‫ומשפחות טרנזיסטוריות מתקדמות המשמשות‬ ‫זילברשטיין‪ ,‬פרופ' גדי גולן‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬
‫באטמוספירה והחוקים הפיסיקליים שעליהם הם‬
‫מבוססים‪ ,‬מתוארים מבלי להידרש לטיפול טכני‪-‬‬ ‫במעגלים מיקרואלקטרוניים מוכללים‪ .‬הקורס‬
‫מתמטי‪ .‬לפיכך נדרשת מהסטודנטים ידיעה בסיסית‬ ‫מהווה המשך ישיר לקורס מוליכים למחצה‬ ‫הקורס עוסק בגלים אלקטרומגנטיים ובהתקני‬
‫בלבד בכימיה‪ ,‬בפיסיקה ובגיאוגרפיה‪ .‬ארבע‬ ‫)‪ (20402‬ומיועד לסטודנטים המתרכזים בלימוד‬ ‫שידור וקליטה של גלים אלה‪ .‬הוא נועד‬
‫היחידות הראשונות מקנות לסטודנטים מושגי יסוד‬ ‫פיסיקה או אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫לימודיהם‬ ‫את‬ ‫המרכזים‬ ‫לסטודנטים‬
‫ומתארות את החוקים הקובעים את התנהגות‬ ‫באלקטרוניקה ומבקשים להתמחות בשימושים‬
‫האטמוספירה‪ .‬שלוש היחידות הנותרות הן יישומיות‬ ‫מטרת הקורס היא הקניית ידע בסיסי בעקרונות‬ ‫של גלים אלקטרומגנטיים‪ ,‬תוך הכרת ההתקנים‬
‫ומאפשרות שימוש בידע בבעיות מעשיות‪.‬‬ ‫הפיסיקליים של מגוון התקני המוליכים למחצה‪,‬‬ ‫המשמשים לשידור ולקליטה של הגלים הללו‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כדי להיטיב ולהבין את דרכי תכנונם‪ ,‬ייצורם‬ ‫הוא מיועד גם לסטודנטים הלומדים פיסיקה‪,‬‬
‫מבנה האטמוספירה והרכבה – הגזים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫ושילובם במערכות אלקטרוניות‪ .‬בקורס נסקרים‬ ‫שלמדו את הקורס חשמל ומגנטיות )‪,(20250‬‬
‫המצויים בה‪ ,‬מקורותיהם ותהליכים‬ ‫מושגי היסוד הקשורים בהתקני מוליכים למחצה‪,‬‬ ‫ומבקשים להעמיק את ידיעותיהם בתחום‪.‬‬
‫הקשורים בהם‪ ,‬חלוקתה לשכבות על‪-‬פי‬ ‫מורחב הדיון על דיודת הצומת מטיפוס ‪,PN‬‬
‫מאפייניהן‪ ,‬מעבר קרינה ואפקט‬ ‫שוטקי‪ ,‬התקנים ביפולריים‪ ,‬התקני ‪MOS‬‬ ‫הקורס מבוסס על ארבעת הכרכים של הספר‬
‫החממה‪.‬‬ ‫והתקנים אופטו‪-‬אלקטרוניים )מודלים‪ ,‬אפיון‬ ‫מיקרוגלים ואנטנות שכתב פרופ' חיים קורי‪.‬‬
‫האטמוספירה בתנועה – הלחץ‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫פרמטרים‪ ,‬סימולציות ומנגנוני כשל(‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫הקורס כולל את היחידות‪:‬‬
‫האטמוספירי‪ ,‬מערכות לחץ )כגון‬ ‫בפרק הטכנולוגיה מובאת סקירה מקפת של‬
‫שקעים ורמות(‪ ,‬והקשר שלהן לרוח‪,‬‬ ‫הטכנולוגיה הפלנרית המודרנית‪ ,‬המונחת בבסיסו‬ ‫מבנה הקורס‬
‫סוגי רוחות‪.‬‬ ‫של שדה המיקרואלקטרוניקה‪.‬‬ ‫מבוא לשדות אלקטרומגנטיים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫עננים ומשקעים – התהליכים המיקרו‪-‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫גלים אלקטרומגנטיים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫פיסיקליים של היווצרות עננים‪ ,‬סוגי‬ ‫ספר הקורס‬ ‫קווי תמסורת חלק א‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫עננים על‪-‬פי תכונותיהם וצורתם‪ ,‬ערפל‪,‬‬ ‫הקורס מתבסס על ספרם של פרופ' אדיר ברלב‬ ‫קווי תמסורת חלק ב‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫סופות ברקים‪.‬‬ ‫ופרופ' גדי גולן התקני מוליכים למחצה‬ ‫אנטנות והתפשטות גלים חלק א‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מערכות מזג אוויר – מערכות מזג אוויר‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫ומיקרואלקטרוניקה )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫אנטנות והתפשטות גלים חלק ב‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫בקנה מידה גלובלי‪ ,‬זרמי אוקיינוס‪,‬‬ ‫‪ ,(2000‬שנכתב במיוחד עבור הקורס‪.‬‬
‫סוגים שונים של סופות והתהליכים‬
‫המתרחשים בהן )טורנדו‪ ,‬הוריקן(‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מזג האוויר בישראל – מערכות מזג‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫אופיינים סטטיים של דיודת ‪PN‬‬‫יחידה ‪1‬‬
‫אוויר במזרח התיכון בעונות השונות‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬התנהגותה הדינמית של של דיודת‬
‫גשמי ישראל‪ ,‬תופעת השרב‪.‬‬ ‫‪PN‬‬
‫מטאורולוגיה בעידן המודרני – אמצעי‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫טרנזיסטורי תוצא שדה – ‪FET‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מדידה מתקדמים במטאורולוגיה‪,‬‬ ‫טרנזיסטורי ‪ MOS‬במעגלים מוכללים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שיטות לחיזוי מזג אוויר‪ ,‬ניסיונות‬ ‫יחידה ‪ 5‬הגברה ומיתוג‪ :‬מודלים שונים‬
‫להשפעה מלאכותית על מזג האוויר‪,‬‬ ‫לטרנזיסטור‬
‫שינויים באטמוספירה – הידלדלות‬ ‫יחידה ‪ 6‬הטרנזיסטור הביפולרי – מבנה ואופן‬
‫שכבת האוזון‪ ,‬התחממות האקלים‬ ‫פעולה‬
‫העולמי‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬הטרנזיסטור הביפולרי – מודל לאות‬
‫מטאורולוגיה ותעופה – תופעות מזג‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫קטן‬
‫אוויר מסוכנות לתעופה‪ :‬התקרחות‪,‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬התקנים ומבנים מוכללים נוספים‬
‫ברד‪ ,‬ברקים‪ ,‬רוחות וחתחות )יחידת‬ ‫יחידה ‪ 9‬טכנולוגיית התקני מל"מ ומעגלים‬
‫רשות(‪.‬‬ ‫מוכללים‬
‫*יחידה ‪ 10‬מבוא למעגלים מוכללים‬
‫אמצעי לימוד‬
‫בקורס ישולבו משדרי טלוויזיה המציגים מגוון‬
‫רחב של תופעות מטאורולוגיות והדנים בנושאים‬
‫מהחומר הנלמד; כן תשולב פעילות באינטרנט‪,‬‬
‫*באיתור מידע מטאורולוגי וניתוחו‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫או מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫*‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪176‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20245‬אלקטרוניקה ‪I‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני הקורסים יסודות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ *,‬והקורסים‬
‫עולם החשמל והאלקטרוניקה‪ **,‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫‪ ,(III‬אלגברה לינארית ‪) I‬או אלגברה לינארית‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן דרושה יכולת קריאה‬
‫של טקסטים מדעיים באנגלית‪.‬‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ראובן אביב‪ ,‬פרופ' גדי גולן‪,‬‬
‫ד"ר יוסף זלצמן‪ ,‬יעקב קנטור‪ ,‬אורה מאור‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם קציר‪ ,‬ד"ר ראובן חן‪,‬‬
‫ד"ר יונה פלס‪ ,‬ישראל זילברשטיין‬
‫קורס זה‪ ,‬ביחד עם המשכו אלקטרוניקה ‪II‬‬
‫)‪ ,(20339‬משמש כקורס מבוא לתחום‬
‫האלקטרוניקה‪ .‬שני הקורסים מתמקדים‬
‫במעגלים והתקנים חשובים‪ ,‬והם מהווים מאמץ‬
‫מרוכז ללימוד עקרונות‪ ,‬שימושים ופתרון בעיות‪.‬‬
‫"מהפכת המיקרופרוססורים" המתחוללת בחיינו‬
‫הביאה להדגשת האלקטרוניקה הספרתית‬
‫והמיקרופרוססורים‪ ,‬ולהצגתם הראשונית כבר‬
‫בשלבים הראשונים של הלמידה‪.‬‬
‫להדגים כיצד עקרונות אלה באים לידי ביטוי‬
‫דרישות רקע‬
‫מהסטודנטים נדרשת שליטה בטכניקות גזירה‬
‫ללמד כיצד ליישם אותם לפתרון בעיות‬
‫ואינטגרציה‪ ,‬הכרת נושאי העבודה והאנרגיה‪,‬‬
‫הכרת מושגי היסוד בחשמל )מטען‪ ,‬מתח‪ ,‬זרם‪,‬‬
‫חוק אוהם( ומיומנות בפתרון רשתות חשמל‬
‫ואלקטרוניקה פשוטות‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס אינו כולל יחידות לימוד עצמאיות‪ .‬הוא‬
‫מתבסס על ספר הכתוב באנגלית )נדרשת ידיעת‬
‫אנגלית טכנית מדעית( כעל טקסט עיקרי‪ ,‬ואליו‬
‫נלווה אוגדן למידה עצמית )בעברית( הכולל‬
‫הדרכה‪ ,‬סיכומים‪ ,‬הבהרות ותרגול מודרך‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪R. J. Smith, Electronics: Circuits and Devices,‬‬
‫‪3rd ed. (Wiley, 1987).‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫נושאים ‪ 2-1‬חזרה על מעגלי זרם ישר – מושגי‬
‫יסוד‪ ,‬אפיינים‪ ,‬חוקי רשת‪ ,‬מעגלים‬
‫לא לינאריים‪.‬‬
‫עיבוד אותות – אותות‪ ,‬הגברה‬ ‫נושא ‪3‬‬
‫אידיאלית‪ ,‬דיודה אידיאלית‪ ,‬עיבוד‬
‫אותות‪.‬‬
‫נושאים ‪ 5-4‬מעגלי דיודות וטרנזיסטורים –‬
‫חצאי מוליכים‪ ,‬דיודות‪,‬‬
‫טרנזיסטורי ‪ FET‬וצומת‪,‬‬
‫תיריסטורים‪.‬‬
‫אלקטרוניקה ספרתית – מיתוג‬ ‫נושאים‬
‫ושערים‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬אלגברה בוליאנית‪,‬‬ ‫‪8-7-6‬‬
‫אוגרים ומונים‪.‬‬
‫מבוא למיקרופרוססורים –‬ ‫נושא ‪9‬‬
‫מיקרופרוססור ‪ 4‬סיביות‪ ,‬תכניות‬
‫ותכנות‪.‬‬
‫‪ 20320‬מכניקה קואנטית ומבנה‬ ‫‪ 20421‬מעבדה במטאורולוגיה –‬
‫האטום*‬ ‫מדידות‪ ,‬תצפיות וניתוח‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫סינופטי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫נושא‪ :‬מטאורולוגיה‬
‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪,(I‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא למטאורולוגיה‪.‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )או חשבון‬ ‫דרושים הקורסים יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫אינפיניטסימלי ‪ + II‬חשבון אינפיניטסימלי‬ ‫הפיסיקה ב‪ *,‬יישומי מחשב למדעים‪.‬‬
‫לתלמידי מדעי הטבע(‪ ,‬פרקים בפיסיקה‬
‫מודרנית‪ ,‬מכניקה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ברוך זיו‪ ,‬פרופ' יואב יאיר‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יורם קירש‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תורת‬ ‫קורס זה מתבסס על התנסות במדידות‬
‫הקוואנטים א‪ ,‬אלגברה לינארית ‪ ,II‬מבוא‬ ‫מטאורולוגיות‪ ,‬באיסוף נתונים ממקורות שונים‬
‫למשוואות דיפרנציאליות‪.‬‬ ‫ובעיבודם‪ .‬בקורס יילמדו העקרונות הפיסיקליים‬
‫והטכניקות של ניתוח מזג האוויר וסוגיות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסף דותן‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫אקלימיות‪ .‬הקורס מהווה המשך מעשי לקורס‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬פרופ' אהרון קפיטולניק‪,‬‬ ‫מבוא למטאורולוגיה )‪ ,(20291‬והוא מקדים את‬
‫הקורס הסמינריוני בעיות מודרניות במדעי‬
‫פרופ' יעקב שחם‪ ,‬זאב קרקובר‪ ,‬אתי הר אבן‬
‫האטמוספירה )‪ .(20518‬שלושת הקורסים מהווים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יקיר אהרונוב‪ ,‬פרופ' אמנון‬
‫אהרוני‪ ,‬פרופ' דוד הורן‪ ,‬פרופ' עוזי קלדור‪,‬‬ ‫חטיבה נושאית בתחום מדעי האטמוספירה‪.‬‬
‫כשלב מקדים לעבודה המעשית יילמדו פרקים‬
‫פרופ' יעקב שחם‬
‫עיוניים רלוונטיים‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הפעילויות במעבדה מתמקדות בנושאים הבאים‪:‬‬
‫להקנות את עקרונות המכניקה הקוואנטית;‬ ‫מכשור וטכנולוגיה במטאורולוגיה‬
‫אירועים סינופטיים באזורים שונים בעולם‬
‫בתכונותיהן של מערכות קוואנטיות פשוטות;‬
‫איכות האוויר‬
‫שינויי אקלים ומגמות ארוכות טווח‬
‫מזג האוויר בישראל‬
‫פיסיקליות‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫חלק מרכזי בקורס הוא ביצוע עצמי של מדידות‬
‫באמצעות ערכה ביתית ושימוש בגיליון אלקטרוני‬
‫משוואת שרדינגר‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫לעיבוד הנתונים‪ .‬הנתונים שיימדדו יכללו‬
‫עקרון אי‪-‬הוודאות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫טמפרטורה‪ ,‬לחץ‪ ,‬לחות וגשם‪ .‬הסטודנטים ילמדו‬
‫האוסצילטור ההרמוני‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫לזהות תופעות ולהכיר את השתנותן בזמן‪,‬‬
‫מכניקת המטריצות והמדידה בתורת‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫ויתוודעו למאפייני מזג האוויר במצבים‬
‫סינופטיים שונים בארצנו‪.‬‬
‫הקוואנטים‬
‫פוטנציאלים בלתי רציפים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫הנושאים שיילמדו בחלק זה הם אלה‪:‬‬
‫תנע זוויתי – יחסי חילוף וערכים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫המשתנים‬ ‫זיהוי המהלך היומי של‬
‫עצמיים‬ ‫המנגנונים‬ ‫והבנת‬ ‫המטאורולוגיים‬
‫תנע זוויתי – אברי מטריצה ומצבים‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫הפיסיקליים הרלוונטיים;‬
‫עצמיים‬ ‫ניתוח השינויים בתנאים האטמוספריים‬
‫אטום המימן ואטומים דמויי מימן‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫הנובעים ממעברן של מערכות סינופטיות‬
‫באזור;‬
‫באוניברסיטה הפתוחה יש שלושה קורסים‬ ‫מכשור‬ ‫המאפיינות‬ ‫שגיאות‬ ‫אנליזת‬
‫בתורת הקוואנטים‪ :‬תורת הקוואנטים א‬ ‫מטאורולוגי‪.‬‬
‫)‪ ,(20522‬תורת הקוואנטים ב )‪ (20523‬וקורס‬
‫בחלקו השני של הקורס יידרשו הסטודנטים לבצע‬
‫זה‪ ,‬מכניקה קוואנטית ומבנה האטום‪.‬‬ ‫עבודות חקר בהתבסס על מגוון מקורות מידע‬
‫הקורס תורת הקוואנטים א בנוי כקורס‬
‫ברשת האינטרנט‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫ראשון בתורת הקוואנטים לפיסיקאים‬ ‫מידע מטאורולוגי מלוויינים – זיהוי עננים‪,‬‬
‫ולכימאים‪ .‬ככזה‪ ,‬אין הוא דורש ידע מוקדם‬ ‫מערכות מזג אוויר ותופעות שונות בתמונות‬
‫רב יחסית‪ ,‬ומתחיל באופן הדרגתי בהצגת‬ ‫מלוויינים‬
‫עקרונות תורת הקוואנטים תוך כדי סקירת‬ ‫מפות סינופטיות‬
‫חומר הרקע הבסיסי הדרוש‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ‬ ‫מסלולי תנועה של אוויר‬
‫להקדים ללימוד הקורס הזה את הקורס‬ ‫איכות האוויר בישראל‬
‫מעקב אחר ריכוזי האוזון – על‪-‬פי נתוני‬
‫תורת הקוואנטים א‪ .‬הקורס הנוכחי חוזר‬
‫הלוויין ‪TOMS‬‬
‫ומעמיק‪ ,‬ואף מרחיב‪ ,‬בחלק מן הנושאים‪,‬‬ ‫מעקב אחר מסלולי סופות‬
‫וממשיך ומטפל בנושאים מתקדמים יותר‪.‬‬
‫תנאי‬ ‫הם‬ ‫לאינטרנט‬ ‫מחשב ביתי וגישה‬
‫הקורס תורת הקוואנטים ב – קשר כימי‬
‫*להשתתפות בקורס‪.‬‬
‫מהווה המשך של תורת הקוואנטים א בכיוון‬
‫אחר‪ :‬זה של יסודות המבנה המולקולרי‬
‫ותורת הקשר הכימי‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬ ‫*‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫מוצע עוד‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫‪ 20547‬פיסיקה גרעינית‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני הקורסים יסודות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ *,‬וכן‬
‫הקורסים חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬פרקים בפיסיקה‬
‫מודרנית‪ ,‬מכניקה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )או‬
‫וחשבון‬ ‫‪II‬‬ ‫אינפיניטסימלי‬ ‫חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(III‬חשמל ומגנטיות‪,‬‬
‫מכניקה אנליטית‪ ,‬מכניקה קואנטית ומבנה‬
‫האטום‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק קלזון‪ ,‬ד"ר יוסף כהן‪,‬‬
‫ד"ר יוסף ורבין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' סולנאנג' אקסלרוד‪ ,‬פרופ' אמנון‬
‫מועלם‪ ,‬פרופ' ריימונד מורה‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬
‫הקורס הוא אחד מסדרת קורסים המיועדים‬
‫לחשוף את הסטודנטים המתקדמים לשטחים‬
‫המרכזיים של ההתעסקות המחקרית המודרנית‬
‫בפיסיקה‪ .‬הקורס מתרכז בפיסיקה גרעינית‪,‬‬
‫ומכסה נושאים רבים ברמה הפנומנולוגית‬
‫הדרושה בתחומי מדע‪ ,‬כגון‪ :‬כימיה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬מדעי‬
‫החיים ורפואה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על לימוד שישה פרקים מתוך ספר‬
‫הקורס ועל עוד שלוש יחידות לימוד )יחידות ‪(9-7‬‬
‫שנכתבו במיוחד‪ .‬ספר הקורס הוא‪:‬‬
‫‪A. Das and T. Ferbel, Introduction to Nuclear‬‬
‫‪and Particle Physics, 2nd ed. (World‬‬
‫‪Scientific, 2003).‬‬
‫הספר נלמד באנגלית בעזרת מדריך למידה‬
‫בעברית‪ .‬המדריך כולל הנחיות כלליות ללימוד‬
‫עצמי והקדמה לכל פרק ובה הדגשים‪ ,‬הבהרות‬
‫ותוספות‪ ,‬וכן מודגמות בעיות מיוחדות עם‬
‫פתרונות וניתוח‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬מושגי יסוד וטכניקות רלוונטיות‪ :‬פיזור‬
‫רתרפורד‪ ,‬חתכי פעולה ומדידתם‪ ,‬שיקולים‬
‫קוונטיים יסודיים‪.‬‬
‫יחידה ‪ 2‬פנומנולוגיה גרעינית יסודית‪ :‬תכונות‬
‫הגרעין‪ ,‬יציבות והתפרקות גרעינים‪ ,‬הכוח‬
‫הגרעיני‪ ,‬ספין איזוטופי‪ ,‬הדויטרון‪ ,‬פיזור‬
‫נוקליאון‪-‬נוקליאון‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬מודלים גרעיניים‪ :‬מודל הטיפה‪ ,‬מודל‬
‫גאז פרמי‪ ,‬מודל הקליפות‪ ,‬המודל הקולקטיבי‪.‬‬
‫יחידה ‪ 4‬תהליכים גרעיניים‪ :‬התפרקויות‪,‬‬
‫ביקוע‪ ,‬מיזוג‪ ,‬רדיואקטיביות טבעית ומלאכותית‪.‬‬
‫יחידה ‪ 5‬אינטראקציה של קרינה ושל חלקיקים‬
‫עם חומר‪ :‬איבוד אנרגיה בחומר‪ ,‬חלקיקים‬
‫טעונים‪ ,‬נויטרונים‪ ,‬פוטונים‪ ,‬פיזור מרובה‬
‫ושיקולים סטטיסטיים‪.‬‬
‫יחידה ‪ 6‬טכניקות ניסיוניות‪ :‬גלאים ומאיצים‪:‬‬
‫תאי יוניזציה‪ ,‬מונים פרופורציוניים‪ ,‬נצנצים‪ ,‬זמן‪-‬‬
‫מעוף‪ ,‬מוני מוליכים‪-‬למחצה‪ ,‬מאיצים‬
‫אלקטרוסטטיים‪ ,‬הציקלוטרון ונגזרותיו‪ ,‬מאיצים‬
‫לינאריים‪.‬‬
‫יחידות ‪ 9-7‬שימושים‪ :‬סימון באיזוטופים‪,‬‬
‫תיארוך פחמן‪ ,‬כורים גרעיניים‪ ,‬הגדרות יסוד‬
‫ושיקולים מנחים בפיסיקת‪-‬בריאות‪ ,‬שימושים‬
‫*בקרינות גרעיניות ברפואה להדמיה ולתרפיה‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬ ‫*‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20314‬פיסיקה סטטיסטית‬ ‫‪ 20339‬אלקטרוניקה ‪II‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים תרמודינמיקה‪ ,‬חשבון‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס אלקטרוניקה ‪ ,I‬וכן‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬מכניקה‪ ,‬חשמל ומגנטיות‪,‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פרקים בפיסיקה מודרנית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ראובן אביב‪ ,‬פרופ' יוסף‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫זלצמן‪ ,‬פרופ' גדי גולן‬
‫הקורסים אלגברה לינארית ‪) I‬או אלגברה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם קציר‪ ,‬ד"ר ראובן חן‪,‬‬
‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע(‪ ,‬מבוא‬ ‫ד"ר דוד ליסאואר‪ ,‬ד"ר יונה פלס‪ ,‬ישראל‬
‫למשוואות דיפרנציאליות‪.‬‬ ‫זילברשטיין‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה שלישית(‪ :‬ד"ר יוסף‬ ‫קורס זה הוא המשכו של הקורס אלקטרוניקה ‪I‬‬
‫ורבין‪ ,‬ד"ר גיל אריאל; חוה ניומן )עריכה(‬ ‫)‪ .(20245‬הקורס מעמיק בטכניקות הניתוח של‬
‫יועץ ליחידות ‪ :4-1‬פרופ' דניאל עמית‬ ‫מעגלי ‪ AC‬ומתמקד בנושא המגברים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה שנייה(‪ :‬ד"ר יוסף ורבין;‬
‫ריבה נדם )עריכה(‬ ‫מבנה הקורס‬
‫יועצים למהדורה שנייה‪ :‬פרופ' דוד ברגמן‪,‬‬ ‫הקורס בנוי במתכונת של למידה מודרכת מתוך‬
‫פרופ' יונתן שפיר‪ ,‬ד"ר עופר אייל‪ ,‬גיא סלע‬ ‫ספר הכתוב באנגלית )חומר הלימוד אינו כולל‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה ראשונה(‪ :‬פרופ' דניאל‬ ‫יחידות לימוד עצמאיות‪ ,‬אך כולל קובץ תרגילים‬
‫עמית‪ ,‬אורה מאור‪ ,‬אהרון קפיטולניק‪ ,‬יונתן שפיר‬ ‫ופתרונותיהם(‪.‬‬
‫יועצים למהדורה ראשונה‪ :‬פרופ' דוד ברגמן‪,‬‬
‫פרופ' יוסף דותן‪ ,‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫ספרי הקורס‬
‫קירש‬ ‫‪R. J. Smith, Electronics: Circuits and Devices,‬‬
‫‪3rd ed. (Wiley, 1987).‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫אלקטרוניקה תקבילית – אוגדן למידה עצמית‬
‫היכרות עם מושגי היסוד של המכניקה‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(1987 ,‬‬
‫הסטטיסטית;‬
‫הקניית ידע ראשוני בעקרונות המכניקה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫למערכות‬ ‫ובהפעלתם‬ ‫הסטטיסטית‬ ‫זרם חילופין )מספרים מרוכבים‪,‬‬ ‫נושא ‪1‬‬
‫פיסיקליות וכימיות;‬ ‫מחוגים‪ ,‬ניתוח רשתות‪ ,‬ניתוח תדירות‪,‬‬
‫לימוד הקשר בין חוקי המכניקה‬
‫רזוננס(‪.‬‬
‫הסטטיסטית וחוקי התרמודינמיקה‪.‬‬ ‫מגבר לאות גדול )מגבר שימושי‪ ,‬מעגלי‬ ‫נושא ‪2‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מיקדם‪ ,‬מגברי הספק‪ ,‬מגברים נוספים(‪.‬‬
‫התאוריה הקינטית של הגזים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מודלים לאות קטן )מודלים לדיודות‬ ‫נושא ‪3‬‬
‫פיסיקה סטטיסטית של פרה‪-‬מגנט‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫ולטרנזיסטורים‪ ,‬מודל כלאיים‪ ,‬חישוב‬
‫פיסיקה סטטיסטית ותרמודינמיקה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פרמטרים(‪.‬‬
‫מגז אידיאלי ועד גז פוטונים‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫מגברים לאות קטן )מגבר בצימוד ‪,RC‬‬ ‫נושא ‪4‬‬
‫על בוזונים ופרמיונים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫אנליזת תדירות‪ ,‬מגבר רב דרגתי(‪.‬‬
‫מגברי משוב )שימושי משוב חיובי‬ ‫נושא ‪5‬‬
‫ושלילי(‪.‬‬
‫מגברי שרת )מעגלי היפוך‪ ,‬שימושים‪,‬‬ ‫נושא ‪6‬‬
‫שיקולים מעשיים‪ ,‬מחשב אנלוגי(‪.‬‬
‫‪178‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20329‬עקרונות פיסיקליים ברפואה‬ ‫‪ 20326‬פיסיקה של החלקיקים‬ ‫‪ 20589‬אלקטרומגנטיות אנליטית*‬

‫היסודיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם שני הקורסים‬
‫יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב )או‬
‫הקורס יסודות הפיסיקה או שני הקורסים‬
‫מכניקה‪ ,‬חשמל ומגנטיות(‪ ,‬וכן הקורסים‬
‫פרקים בפיסיקה מודרנית‪ ,‬מעבדה בפיסיקה‬
‫ב‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬וילי בן‪-‬ארי‪ ,‬פרופ' יוסף דותן‬
‫האבחון הרפואי נעזר בשנים האחרונות במספר‬
‫רב של שיטות המבוססות על עקרונות פיסיקליים‪.‬‬
‫בקורס זה ירחיבו הסטודנטים את הידע שלהם‬
‫בפיסיקה‪ ,‬על‪-‬ידי לימוד השימוש בגלים על‪-‬‬
‫קוליים‪ ,‬בקרינת לייזר ובקרינה לשם אבחון‬
‫רפואי‪ .‬לימוד זה כולל דיון בתכונותיהם היסודיות‬
‫בקורס זה יכירו הסטודנטים את שיטות המחקר‬
‫של גלים על‪-‬קוליים‪ ,‬האינטראקציה שלהם עם‬
‫חומר ואפקט דופלר‪ .‬כמו כן ילמדו הסטודנטים‬
‫על לייזרים ותכונותיהם הפשוטות ועל שיטות‬
‫אבחון בעזרת קרני ‪ X‬וטומוגרפיה‪ .‬הסטודנטים‬
‫יידרשו להשתמש בידע שרכשו בקורס זה‬
‫ובקורסים קודמים בפיסיקה למציאת פתרונות‬
‫לבעיות המתעוררות באבחון רפואי‪.‬‬
‫בשלב ראשון ילמדו הסטודנטים חומר עיוני‬
‫הקשור לשימוש בגלים על‪-‬קוליים ובקרינת לייזר‬
‫ברפואה‪ .‬כדי לסיים שלב זה יידרשו הסטודנטים‬
‫להגיש מטלה בהיקף מורחב‪.‬‬
‫בשלב השני יכתוב כל סטודנט עבודה סמינריונית‬
‫על נושא המעניין אותו‪ .‬העבודה תתבסס על חומר‬
‫מדעי וטכנולוגי הכתוב בדרך כלל באנגלית‪,‬‬
‫ובכתיבתה ייעזר הסטודנט במדריך‪ .‬כל סטודנט‬
‫יהיה חייב להרצות על עבודתו‪.‬‬
‫פוזיטרוניום‪ ,‬קווארקוניום‪ ,‬מזונים ובריונים‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים בפיסיקה ובמתמטיקה‪ ,‬ובכללם‬
‫הקורסים מכניקה‪ ,‬פרקים בפיסיקה מודרנית‪,‬‬
‫אחד מבין הקורסים מכניקה קוואנטית ומבנה‬
‫ומגנטיות‪ ,‬מכניקה אנליטית‪ ,‬חשבון‬
‫האטום‪ ,‬תורת הקוואנטים א‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס מכניקה אנליטית‪.‬‬
‫‪) I‬או אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע(‪,‬‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה ראשונה(‪ :‬פרופ' יורם‬
‫קירש‪ ,‬פרופ' יוסף דותן‬
‫פיתוח הקורס )מהדורה שנייה(‪ :‬פרופ' יורם‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר מירב חדד‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‬
‫מחקר החלקיקים היסודיים נחשב היום לאחת‬
‫החזיתות החשובות של המחקר הפיסיקלי‪.‬‬
‫התגליות בתחום זה מסייעות לבדיקת חוקי‬
‫הפיסיקה היסודיים ולניסוח תאוריות חדשות‪.‬‬
‫ואת שפת המושגים הנהוגים בתחום זה‪.‬‬
‫בשלב הראשון ילמדו הסטודנטים פרקים נבחרים‬
‫מספר הקורס המהווה מבוא לפיסיקת החלקיקים‬
‫היסודיים‪:‬‬
‫‪D. J. Griffiths, Introduction to Elementary‬‬
‫‪Particles (New York: Harper & Row, 1987).‬‬
‫היחס בינו ובין הקורס "חשמל ומגנטיות" דומה‬
‫הפרקים הנבחרים הם פרקים ‪ 5-1‬וסעיף ‪.6.1‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא היסטורי לחלקיקים אלמנטריים‬
‫מבוא לזמני חיים‪ ,‬פיזור וחתכי פעולה‬
‫דינמיקה בסיסית של המודל הסטנדרטי –‬
‫סוגי כוחות‪ ,‬חוקי שימור‪ ,‬מיון‪ :‬קווארקים‪,‬‬
‫לפטונים‪ ,‬הדרונים‬
‫קינמטיקה יחסותית‬
‫סימטריה – תנע זוויתי וספין‪ ,‬איזוספין‬
‫ו"טעם"‪ ,‬זוגיות‪ ,‬צימוד מטען‪ ,‬היפוך בזמן‬
‫מצבים קשורים – מודל הקווארקים‪,‬‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מכניקה‪ ,‬חשמל‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי ב )או חשבון אינפיניטסימלי ‪+ II‬‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(III‬אלגברה לינארית‬
‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות )או משוואות‬
‫דיפרנציאליות רגילות(‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים משוואות דיפרנציאליות חלקיות‪,‬‬
‫גלים ואופטיקה )כשיסתיים פיתוחו(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר מרב חדד‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה אליצור‪ ,‬פרופ' בנימין‬
‫סבטיצקי‪ ,‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬פרופ' עודד רגב‬
‫קורס באלקטרומגנטיות אנליטית נלמד בדרך כלל‬
‫בשלבים המתקדמים של כל תכנית לתואר בוגר‬
‫בפיסיקה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס עוסק באותם‬
‫נושאים הנלמדים בקורס הבסיסי חשמל ומגנטיות‬
‫)‪ ,(20250‬אך מטפל בהם בעזרת שיטות מתמטיות‬
‫מתקדמות ובעלות תוקף כללי הרבה יותר‪ .‬חלקו‬
‫השני מוקדש לנושאים מתקדמים יותר גם מן‬
‫הבחינה הפיסיקלית והוא יכול לשמש כמבוא‬
‫לקורס מתקדם בתורת השדות הקלאסיים‪.‬‬
‫במובנים רבים ליחס שבין הקורס "מכניקה‬
‫אנליטית" לבין הקורס הבסיסי יותר במכניקה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על שבעה פרקים מהספר שדות‬
‫אלקטרומגנטיים‪ ,‬שיצא בשנת ‪ ,2004‬מאת מרסלו‬
‫שיפר ונדב שנרב‪ .‬זהו ספר משופע בדוגמאות‬
‫ובתרגילים פתורים ומתאים ללימוד עצמי‪.‬‬
‫הקורס כולל פרק נוסף )פרק ‪ (8‬שנכתב במיוחד‬
‫כתוספת לקורס וחוברת שבה תרגול נוסף על זה‬
‫הנמצא בספר‪ ,‬ובה כ‪ 100 -‬תרגילים פתורים‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫בשלב השני יכתוב כל סטודנט עבודה סמינריונית‬ ‫פרק מבוא אנליזה וקטורית‬
‫על נושא כלשהו מתחום הפיסיקה של החלקיקים‬ ‫אלקטרוסטטיקה‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫היסודיים‪ .‬העבודה תתבסס על מאמר או‬ ‫חומרים דיאלקטריים ואנרגיה‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫מאמרים מן הספרות המדעית )בדרך כלל‬ ‫אלקטרוסטטית‬
‫באנגלית(‪ ,‬או על פרקים מתקדמים מספר הקורס‪.‬‬ ‫מגנטוסטטיקה‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫בכתיבת העבודה ייעזר הסטודנט במדריך‪ .‬כל‬ ‫שדות תלויים בזמן‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫סטודנט ירצה על עבודתו‪.‬‬ ‫קרינה אלקטרומגנטית‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫במסגרת הקורס מתקיימים שני ימי עיון‪ .‬במקרה‬ ‫אנטנות – יצירה ופיזור של קרינה‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫של מיעוט סטודנטים לא יתקיימו ימי עיון‪ ,‬אלא‬ ‫קווי תמסורת‪ ,‬מוליכי גל וחללי‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫רק מפגשים עם מרכז ההוראה‪ .‬ההשתתפות בימי‬ ‫תהודה**‬
‫העיון )או במפגשים( היא חובה‪.‬‬ ‫אלקטרודינמיקה יחסותית***‬ ‫פרק ‪8‬‬

‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫** פרק זה לא נלמד‪.‬‬
‫*** תוספת מעבר לספר הקורס‪.‬‬

‫‪179‬‬

‫‪ 20518‬בעיות מודרניות במדעי‬
‫האטמוספירה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫נושא‪ :‬מטאורולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים מבוא‬
‫למטאורולוגיה‪ ,‬יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫הפיסיקה ב* )או הקורס יסודות הפיסיקה או‬
‫שלושת הקורסים מכניקה‪ ,‬חשמל ומגנטיות‪,‬‬
‫פרקים בפיסיקה מודרנית( וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫הקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים תרמודינמיקה‪ ,‬אוקיינוגרפיה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יואב יאיר‪ ,‬ד"ר ברוך זיו‪,‬‬
‫פרופ' יורם קירש‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר גולדרייך‪ ,‬פרופ' יהויכין יוסף‪,‬‬
‫ד"ר פנחס אלפרט‬
‫הקורס מטפל בנושאים מרכזיים במדעי‬
‫האטמוספירה שתוארו בקצרה בקורס מבוא‬
‫למטאורולוגיה )‪ ,(20291‬בתחומי האקלים‬
‫ובהשפעות האדם על האטמוספירה‪ .‬מטרת‬
‫הקורס להכיר את המערכת המורכבת של אקלים‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ ,‬תוך הבנת התהליכים הפיסיקליים‬
‫השונים הפועלים באטמוספירה‪ ,‬באוקיינוסים‬
‫ובפני הקרקע וקשרי הגומלין ביניהם‪ .‬הגישה‬
‫הבין‪-‬תחומית לנושא של "שינוי גלובלי" מודגמת‬
‫בנושאים כגון‪ :‬התחממות האטמוספירה‪ ,‬חיזוי‬
‫אקלימי‪ ,‬ניתוח אקלים העבר‪.‬‬
‫שלבי הלימוד‬
‫בשלב הראשון ילמדו כל הסטודנטים חומר זהה‬
‫המהווה בסיס לנושאים שבהם עוסק הקורס‪ .‬החומר‬
‫כולל אסופת מאמרים מדעיים ופרקים מצולמים‬
‫מתוך ספרים העוסקים בתיאור אקלים כדור‪-‬הארץ‪,‬‬
‫בניתוח התהליכים הפיסיקליים השונים המשפיעים‬
‫עליו‪ ,‬באפקט החממה ובהשתנות האקלים העולמי‪.‬‬
‫בשלב השני יכתוב כל סטודנט עבודה סמינריונית על‬
‫נושא מתוך רשימה מוגדרת; העבודה תתבסס על‬
‫מאמרים מכתבי עת מקצועיים‪ ,‬ובמהלכה ייעזר‬
‫במנחים שימונו על‪-‬ידי צוות הקורס‪ .‬בעבודה זו‬
‫יידרש הסטודנט לדון באספקטים שונים של הנושא‪,‬‬
‫לגלות שליטה ובקיאות בחומר וכן חשיבה מקורית‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים לעבודה הסמינריונית‪ :‬השפעת‬
‫הרי הגעש על אקלים כדור‪-‬הארץ; תופעות‬
‫הטורנדו וההוריקן; מחזורי תקופות הקרח;‬
‫תאוריית "החורף הגרעיני"‪ ,‬תופעת ה"אל‪-‬ניניו"‪.‬‬
‫קלטות וידאו‬
‫בקורס משולבים שלושה פרקים של סדרת‬
‫הטלוויזיה "האקלים והאדם" )‪Climate and‬‬
‫‪ ,(Man‬העוסקת בשינויי האקלים בעולם וביחסי‬
‫הגומלין של המין האנושי ואקלים כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫הסטודנטים יכולים לצפות בשלושת הפרקים‬
‫בספריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה‪.‬‬
‫פעילות באינטרנט‬
‫הסטודנטים יכירו אתרים באינטרנט‪ ,‬וילמדו למצוא‬
‫מידע מטאורולוגי ואקלימי בנושאים הקשורים‬
‫*לעבודה הסמינריונית‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20383‬פרויקט מתקדם בפיסיקה ב‬ ‫‪ 20382‬פרויקט מתקדם בפיסיקה א*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורס פרויקט‬ ‫קודמים במדעים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫מתקדם בפיסיקה א‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫בספרייה‪ .‬דרישות נוספות יוצבו בהתאם‬
‫בספרייה‪ .‬דרישות נוספות יוצבו בהתאם‬ ‫לאופי הפרויקט‪.‬‬
‫לאופי הפרויקט‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪,‬‬
‫ד"ר יצחק שניצר‪ ,‬פרופ' גדי גולן‪ ,‬ד"ר אסתר בגנו‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‪,‬‬
‫ד"ר יצחק שניצר‪ ,‬פרופ' גדי גולן‪ ,‬ד"ר אסתר בגנו‬ ‫ההרשמה לקורס זה תיעשה רק לאחר תיאום עם‬
‫איש סגל מקבוצת הפיסיקה באוניברסיטה‬
‫ההרשמה לקורס זה תיעשה רק לאחר תיאום עם‬ ‫הפתוחה ובאישורו של מרכז ההוראה בקורס‪.‬‬
‫איש סגל מקבוצת הפיסיקה באוניברסיטה‬
‫מטרת הקורס היא ביצוע עבודת מחקר‪ ,‬בהדרכת‬
‫הפתוחה ובאישורו של מרכז ההוראה בקורס‪.‬‬
‫פיסיקאים מהאוניברסיטה הפתוחה או ממוסדות‬
‫אחרים‪ ,‬שבמהלכה יתנסו הסטודנטים בלימוד‬
‫שלבי הלימוד‬
‫נושא חדש באופן עצמאי‪ ,‬בשימוש בספרות‬
‫בשלב הראשון יקבל כל סטודנט חומר בנושא‬
‫ובספרייה‪ ,‬בניתוח תוצאות ובניסוח דוח מחקר‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬ילמד אותו‪ ,‬יגיש סיכום בכתב ויעמוד‬
‫בבחינה בעל‪-‬פה‪ .‬בשלב השני יבצע הסטודנט‬
‫עבודה בפיקוח מדריך‪ .‬בשלב השלישי יהיה עליו‬
‫שלבי הלימוד‬
‫בשלב הראשון יקבל כל סטודנט חומר בנושא‬
‫לנתח את התוצאות ולסכמן‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬ילמד אותו‪ ,‬יגיש סיכום בכתב ויעמוד‬
‫הפרויקט יוצע רק לסטודנטים שהגיעו להישגים‬ ‫בבחינה בעל‪-‬פה‪ .‬בשלב השני יבצע הסטודנט‬
‫טובים בקורסים קודמים‪ ,‬כפוף לאפשרויות‬ ‫עבודה בפיקוח מדריך‪ .‬בשלב השלישי יהיה עליו‬
‫שיעמדו לרשותנו בכל סמסטר ולידע הקודם של‬ ‫לנתח את התוצאות ולסכמן‪.‬‬
‫כל סטודנט‪ .‬מסיבה זו תתבצע ההרשמה רק אחרי‬
‫הפרויקט יוצע רק לסטודנטים שהגיעו להישגים‬
‫אישור מוקדם של צוות הקורס‪.‬‬
‫טובים בקורסים קודמים‪ ,‬כפוף לאפשרויות‬
‫שיעמדו לרשותנו בכל סמסטר ולידע הקודם של‬
‫נושאים לדוגמה‬ ‫כל סטודנט‪ .‬מסיבה זו תתבצע ההרשמה רק אחרי‬
‫תרמולומינסצנציה של גבישים‪ ,‬נושאים במכניקת‬
‫אישור מוקדם של צוות הקורס‪.‬‬
‫הקוואנטים‪ ,‬מערכות אלקטרוניות‪ ,‬הנדסת‬
‫מכשור רפואי אלקטרוני‪ ,‬תצפיות טלסקופיות‬
‫באסטרונומיה‪ ,‬נושאים בהוראת הפיסיקה‪.‬‬
‫נושאים לדוגמה‬
‫תרמולומינסצנציה של גבישים‪ ,‬נושאים במכניקת‬
‫הקוואנטים‪ ,‬מערכות אלקטרוניות‪ ,‬הנדסת‬
‫הערה‪:‬‬
‫מכשור רפואי אלקטרוני‪ ,‬תצפיות טלסקופיות‬
‫בשלב הראשון אפשר ללמוד רק את הקורס‬
‫באסטרונומיה‪ ,‬נושאים בהוראת הפיסיקה‪.‬‬
‫פרויקט מתקדם בפיסיקה א )‪ (20382‬המקנה ‪3‬‬
‫נקודות זכות‪ .‬בשלב השני אפשר להמשיך ולפתח‬
‫הערה‪:‬‬
‫את הנושא וללמוד גם קורס זה‪.‬‬
‫בשלב הראשון אפשר ללמוד רק קורס זה‪ .‬בשלב‬
‫השני אפשר להמשיך ולפתח את הנושא בקורס‬
‫פרויקט מתקדם בפיסיקה ב )‪.(20383‬‬
‫במסגרת הלימודים לתואר יורשו הסטודנטים‬ ‫*‬
‫ללמוד רק אחד מתוך ארבעת הקורסים‬
‫הסמינריוניים בנושא מיוחד‪ :‬בגיאולוגיה‬
‫)‪ ,(20591‬בכימיה )‪ ,(20592‬במדעי החיים‬
‫*‬ ‫)‪ (20590‬והקורס פרויקט מתקדם בפיסיקה א‬
‫)‪.(20382‬‬
‫‪180‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬פיסיקה‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 20549‬סמינר בטכנולוגיות‬

‫נקודות זכות בפיסיקה‬ ‫‪ 20578‬פרויקט מחקר בפיסיקה*‬ ‫מיקרואלקטרוניקה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תרמודינמיקה )‪) (20217‬ר( – משובץ בכימיה‪ ,‬עמ'‬ ‫נושא‪ :‬אלקטרוניקה‬
‫‪) 185‬הקורס מומלץ לתלמידי פיסיקה(‪.‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ 60 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫קודמים במדעי הטבע והחיים בציון ממוצע ‪80‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫מעבדה – כימיה פיסיקלית )‪) (20289‬ר( – משובץ‬ ‫לפחות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים מוליכים‬
‫בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.186‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫למחצה‬ ‫מוליכים‬ ‫התקני‬ ‫למחצה‪,‬‬
‫ייתכנו תנאי קבלה ספציפיים בהתאם לנושא‬ ‫ומיקרואלקטרוניקה‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫תרמודינמיקה ב )‪) (20264‬ר( – משובץ בכימיה‪,‬‬ ‫הפרויקט‪ .‬לפרטים נא לפנות למרכז הקורס או‬ ‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן‬
‫עמ' ‪.186‬‬ ‫ליועץ בפיסיקה‪.‬‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫דינמיקה מולקולרית של תהליכים כימיים‬ ‫ההרשמה לקורס זה תיעשה רק לאחר תיאום עם‬ ‫הקורסים כימיה כללית‪ *,‬כימיה אי‪-‬אורגנית‬
‫)‪) (20557‬מ( – משובץ בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬ ‫איש סגל מקבוצת הפיסיקה באוניברסיטה‬ ‫או פרקים בפיסיקה מודרנית‪.‬‬
‫הפתוחה ובאישורו של מרכז ההוראה בקורס‪.‬‬
‫תורת הקוואנטים א )‪) (20522‬מ( – משובץ‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גדי גולן‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬
‫בכימיה‪ ,‬עמ' ‪) 187‬הקורס מומלץ לתלמידי‬ ‫הקורס מאפשר להתנסות בעבודה מחקרית‪ ,‬ולרוב‬
‫פיסיקה(‪.‬‬ ‫משלב עבודה אישית עם עבודה של קבוצת מחקר‬
‫מטרות הקורס‬
‫הכרת תהליכי עיבוד במיקרואלקטרוניקה‪.‬‬
‫במעבדה של אחת מהאוניברסיטאות או של אחד‬
‫הכרת חומרים במיקרואלקטרוניקה‪.‬‬
‫תורת הקוואנטים ב – קשר כימי )‪) (20523‬מ( –‬ ‫ממכוני המחקר בארץ‪ .‬הפרויקט יכול להיות בעל‬
‫הכרת תופעות פיסיקליות וכימיות בתחום‬
‫משובץ בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬ ‫אופי מעשי )במעבדה או בשדה( או תאורטי‪-‬‬
‫השכבות הדקות‪.‬‬
‫חישובי‪.‬‬
‫אנליזה של ניסויים )‪) (20340‬מס( – משובץ‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫בכימיה‪ ,‬עמ' ‪) 189‬הקורס מומלץ לתלמידי‬ ‫במהלך העבודה יהיה הסטודנט שותף לבחירת‬ ‫מערכות וואקום – סוגי טכנולוגיות הוואקום‬ ‫‪.1‬‬
‫פיסיקה(‪.‬‬ ‫שאלה מחקרית‪ ,‬שבדרך כלל תהיה רלוונטית‬ ‫הנחוצות לתעשיית המיקרואלקטרוניקה‪.‬‬
‫לעבודות המבוצעות במעבדה המסוימת שבחר‪.‬‬ ‫פוטוליטוגרפיה – כניקות צילום ופיתוח של‬ ‫‪.2‬‬
‫נושאים בכימיה אטמוספירית )‪) (20553‬מס( –‬ ‫לאחר הגדרת שאלת המחקר ילמד הסטודנט‬ ‫פרישות ממוזערות על פני גבישי מצע‪.‬‬
‫משובץ בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.190‬‬ ‫ממאמרים את הרקע המדעי הקשור בה‪ ,‬יגדיר‬ ‫טכניקות תיב"ם – תכנון וייצור בעזרת מחשב‬ ‫‪.3‬‬
‫יחד עם המדריך את המטרות‪ ,‬ילמד את שיטות‬ ‫של פרישות טרנזיסטורים על‪-‬פני מצעי מל"מ‪.‬‬
‫מבוא לגיאופיסיקה )‪) (20434‬ר( – משובץ‬ ‫המחקר‪ ,‬ויכין פרוטוקול בו יפורטו השלבים‪ ,‬אופן‬ ‫הפעלת מערכת נידוף )תהליך מלא(‪ ,‬ויצירת‬ ‫‪.4‬‬
‫בגיאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.215‬‬ ‫ביצוע הפרויקט ולוח הזמנים‪ .‬העבודה תהיה‬ ‫שכבות מתכת – שכבות דקות‬
‫בהיקף של סמסטר אחד או שניים‪ ,‬תוך השקעה‬ ‫למיקרואלקטרוניקה‪.‬‬
‫ספקטרוסקופיה של מינרלים )‪) (20548‬מ( –‬ ‫ממוצעת של יום בשבוע‪ .‬בתום העבודה ינתח‬ ‫הפעלת מערכת התזה )תהליך מלא(‪ ,‬ויצירת‬ ‫‪.5‬‬
‫משובץ בגיאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫הסטודנט את התוצאות וידווח עליהן בכתב‬ ‫שכבות מתכת‪ .‬שכבות דקות‬
‫במתכונת של פרסום מדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יציג הסטודנט‬ ‫למיקרואלקטרוניקה‪.‬‬
‫את עבודתו במצגת שתפורסם גם באתר הקורס‪.‬‬ ‫גידול גביש ואפיטקסיה – טכניקות גידול‬ ‫‪.6‬‬
‫הציון יכלול הערכה של הכנת הנושא על‪-‬ידי‬ ‫גבישים בשכבות דקות )אפיטקסיה( או בצורת‬
‫הסטודנט לקראת עבודתו‪ ,‬העבודה המעשית‪,‬‬ ‫גלילים‪.‬‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫העבודה המסכמת והצגת הפרויקט‪.‬‬ ‫תהליכי חמצון של שכבות דקות ליצירת‬ ‫‪.7‬‬
‫מבודדים‪.‬‬
‫דיפוזיה והשתלת יונים – סימום מצעי מל"מ‬ ‫‪.8‬‬
‫קורסי החובה במתמטיקה משולבים בתחום‬ ‫על ידי סממים שונים מן הטבלה המחזורית‪.‬‬
‫המתמטיקה‪.‬‬ ‫איכול – טכניקות "קידוח" ו"ניסור" בשכבות‬ ‫‪.9‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫נושאים לעבודות הסמינריוניות‬
‫קרן‬ ‫טכנולוגיות נידוף חומני; אפיטקסיית‬
‫אלקטרונים – ‪ ;MBE‬התזה יונית – ‪IONIC‬‬
‫‪ ;SPUTTERING‬נידוף כימי בפזה גזית; נידוף‬
‫כימי בפזה נוזלית; השתלת יונים; חמצון חומני;‬
‫אנודיזציה אלקטרוליטית; נידופי חיזור; ציפוי‬
‫טבילה; אפיטקסיה בפזה נוזלית; קריטריונים‬
‫לבחירת שכבות דקות לפי יישומם; אפיטקסיית‬
‫סיליקון באדים כימיים; שיקולי מיכשור בעת‬
‫ביצוע אפיטקסיה; פגמים בשכבות אפיטקסיה;‬
‫*הערכת תוצאות ואיסוף נתונים אוטומטי‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬

‫‪181‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20470‬כימיה כללית א*‬ ‫‪20487 ,20477 ,20437‬‬ ‫‪ 20116‬עולם הכימיה*‬
‫כימיה כללית*‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם‪ :‬מומלץ ידע בכימיה ברמה של‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫בגרות )‪ 3‬יחידות( או הקורס עולם הכימיה‪.‬‬ ‫ידע קודם מומלץ‪ :‬ידע בכימיה ברמה של בגרות‬
‫)‪3‬יחידות( או הקורס עולם הכימיה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬ד"ר דורותה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬פרופ' יצחק‬
‫צ'רקי‪ ,‬ד"ר חוה גל; שלומית רז )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬ד"ר דורותה‬ ‫דותן‪ ,‬ד"ר אהובה ליאופולד‪ ,‬ד"ר חוה גל‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪,‬‬ ‫צ'רקי‪ ,‬ד"ר חוה גל;‬ ‫ד"ר דורותה צ'רקי; יואב ברוייר )עריכה(‬
‫פרופ' אהרון גדנקן‪ ,‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' דן‬ ‫שלומית רז‪ ,‬לאה טלניר )עריכה(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' אהרון גדנקן‪,‬‬
‫מאירשטיין‪ ,‬פרופ' גיל נבון‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪,‬‬ ‫פרופ' ששון צחייק‬
‫פרופ' אהרון גדנקן‪ ,‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' דן‬
‫שני הקורסים כימיה כללית א )‪ (20470‬וכימיה‬ ‫מאירשטיין‪ ,‬פרופ' גיל נבון‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬ ‫הקורס מיועד לסטודנטים לכימיה ולמדעי החיים‬
‫כללית ב )‪ (20480‬עוסקים בעקרונות המרכזיים‬ ‫שאין להם רקע בכימיה‪ ,‬לסטודנטים שתכנית‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים שתחום לימודיהם‬
‫המונחים ביסודם של תהליכים כימיים‪ ,‬ובבעיות‬ ‫העיקרי הוא מדעי הטבע והחיים‪ ,‬ולשם כך הם‬ ‫לימודיהם מחייבת כימיה בהיקף מצומצם;‬
‫של מבנה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬דינמיקה ומנגנונים כימיים‬ ‫זקוקים לידע מקיף בכימיה‪ .‬קורס זה אינו‬ ‫לסטודנטים הממקדים את לימודיהם בתחום‬
‫תוך שילוב של כימיה תיאורית‪ .‬הקורס משלב‬ ‫מומלץ בתור קורס ראשון בכימיה למי שאין לו‬ ‫מדעי הרוח והחברה ומעוניינים להרחיב את הידע‬
‫דוגמאות מנושאים בעלי עניין לסטודנטים‬ ‫ידע מוקדם בתחום ברמה של ‪ 3‬יחידות בגרות‬ ‫שלהם בתחום מדעי הטבע במסגרת קורסי‬
‫לכימיה‪ ,‬למדעי החיים‪ ,‬לגיאולוגיה ולפיסיקה‪.‬‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫הבחירה‪ .‬כן מומלץ הקורס כהכנה לקורס כימיה‬
‫ספר הקורס כימיה כללית‪ ,‬כרך א )האוניברסיטה‬ ‫הקורס עוסק בעקרונות המרכזיים המונחים‬ ‫כללית )‪.(20437‬‬
‫הפתוחה‪ (2006 ,‬מבוסס על תרגום ‪ 9‬הפרקים‬ ‫ביסודם של תהליכים כימיים‪ ,‬ובבעיות של מבנה‪,‬‬ ‫הקורס כולל חמש חטיבות המלוּות בסרטי‬
‫הראשונים של הספר‪:‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬דינמיקה ומנגנונים כימיים‪ ,‬תוך שילוב‬ ‫וידאו‪ ,DVD/‬שהם חלק מובנה ממערך הלימוד‪.‬‬
‫– ‪P. Atkins and L. Jones, Chemical Principles‬‬ ‫של כימיה תיאורית‪ .‬הקורס משלב דוגמאות‬ ‫הסרטים כוללים ראיונות עם מדענים ידועי שם‪,‬‬
‫‪The Quest for Insight, 3rd ed. (W. H. Freeman‬‬ ‫מנושאים בעלי עניין לסטודנטים לכימיה‪ ,‬למדעי‬ ‫הדגמות במעבדה‪ ,‬אנימציה ממוחשבת של הרמה‬
‫‪and Company, 2005).‬‬ ‫החיים‪ ,‬לגיאולוגיה ולפיסיקה‪.‬‬
‫המולקולרית והצגה של אירועים כימיים שיש‬
‫ספר הקורס כימיה כללית‪ ,‬כרך א )האוניברסיטה‬ ‫להם קשר לחברה ולטכנולוגיה‪ .‬הסרטים הם חלק‬
‫פרקי הספר‬ ‫הפתוחה‪ ,(2006 ,‬כרך ב )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫חיוני מחומר הלימוד‪ .‬הצפייה בסרטים תלוּוה‬
‫אטומים‪ :‬העולם הקוונטי‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪ (2007‬מבוסס על תרגום ‪ 13‬הפרקים הראשונים‬ ‫בפעילות מקדימה ומסכמת‪ ,‬ולכן הצפייה‬
‫קשרים כימיים‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫של הספר‪:‬‬ ‫בסרטים היא חובה!‬
‫צורות ומבנים של מולקולות‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫– ‪P. Atkins and L. Jones, Chemical Principles‬‬
‫תכונות הגזים‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫‪The Quest for Insight, 3rd ed. (W. H. Freeman‬‬ ‫נושאי החטיבות‬
‫נוזלים ומוצקים‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪and Company, 2005).‬‬ ‫מבוא‪ :‬היכרות ראשונית עם היריעה‬ ‫חטיבה ‪1‬‬
‫תרמודינמיקה‪ :‬החוק הראשון‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫הרחבה של הכימיה ועם השיטות‬
‫תרמודינמיקה‪ :‬החוק השני והשלישי‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרקי הספר‬ ‫המדעיות המשמשות את החוקרים‬
‫שיווי משקל פיזיקלי‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫אטומים‪ :‬עולם הקוואנטים‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫בתחום זה‪.‬‬
‫שיווי משקל כימי‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫קשרים כימיים‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫מאטומים למולקולות‪ :‬אבני היסוד של‬ ‫חטיבה ‪2‬‬
‫תצורות ומבנים של מולקולות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫החומר – האטומים‪ ,‬המולקולות‬
‫במהלך הקורס יתקיים מפגש מעבדה אחד‪.‬‬ ‫תכונות גזים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫נוזלים ומוצקים‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫והראיות לקיומם ולהיווצרותם‪.‬‬
‫ההשתתפות בו חובה‪.‬‬ ‫מולקולות בפעולה‪ :‬דיון בריאקציות‬ ‫חטיבה ‪3‬‬
‫תרמודינמיקה‪ :‬החוק הראשון‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫תרמודינמיקה‪ :‬החוק השני והחוק‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫כימיות‪ ,‬בגורמים המשפיעים עליהן‪,‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורס זה הוא קורס חובה במסלולים‬ ‫במערכות שבהן הן מתקיימות‬
‫השלישי‬
‫המשלבים כימיה‪ ,‬ואינו מומלץ בתור קורס ראשון‬ ‫ובתוצרים שלהן‪.‬‬
‫שיווּיֵי משקל פיזיקליים‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫בכימיה למי שאין לו ידע מוקדם בתחום ברמה‬ ‫למקרו‪ :‬התייחסות וניתוח של‬
‫ממיקרו ַ‬ ‫חטיבה ‪4‬‬
‫שיווּיֵי משקל כימיים‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫של ‪ 3‬יחידות בגרות לפחות‪.‬‬ ‫חומצות ובסיסים‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫מערכות גלובליות – האטמוספירה‪,‬‬
‫שיווּיֵי משקל בתמיסות מימיות‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫גיאוכימיה‪ ,‬מחצבים ומתכות‪.‬‬
‫אלקטרוכימיה‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫הפחמן במערכות טבעיות וסינתטיות‪:‬‬ ‫חטיבה ‪5‬‬
‫קינטיקה כימית‬ ‫פרק ‪13‬‬ ‫ייחודן של תרכובות הפחמן – כאלה‬
‫שמקורן בטבע וכאלה שהן מעשה ידי‬
‫במהלך הקורס יתקיימו שני מפגשי מעבדה‪.‬‬
‫אדם – ממולקולות פשוטות‬
‫ההשתתפות בהם היא חובה‪.‬‬
‫לפולימרים מורכבים‪.‬‬
‫להלן אפשרויות הלימוד‪:‬‬
‫‪ – 20437‬מתכונת סמסטריאלית‪.‬‬ ‫כט ֶלקורס – קורס שבו סרטי‬‫הקורס מוצע ֶ‬
‫‪ – 20477‬סמסטר א‪) 1‬סמסטר א ומחצית סמסטר ב(‪.‬‬ ‫הווידאו‪ DVD/‬הם מרכיב חשוב‪ ,‬ומהווים חלק‬
‫‪ – 20487‬סמסטר ב‪) 1‬סמסטר ב וסמסטר קיץ(‪.‬‬ ‫בלתי נפרד מיחידות הלימוד‪.‬‬
‫במתכונת השנתית ילמדו הסטודנטים בסמסטר‬
‫הראשון פרקים ‪ 9-1‬ובסיומו ייבחנו עליהם‪.‬‬
‫בסמסטר השני ילמדו הסטודנטים פרקים ‪13-10‬‬
‫ובמהלך הסמסטר ייבחנו על פרקים אלה בלבד‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬

‫‪182‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20282‬כימיה אורגנית לביולוגים –‬ ‫‪ 20234‬מעבדה – כימיה כללית‬ ‫‪ 20480‬כימיה כללית ב*‬

‫פרקים בכימיה מולקולרית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס כימיה כללית או‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים כימיה כללית א‬ ‫ידע קודם‪ :‬דרוש הקורס כימיה כללית א‪.‬‬
‫כימיה כללית א‪ **.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬אחד‬ ‫וכימיה כללית ב או הקורס כימיה כללית‪*.‬‬
‫מבין הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬אשנב‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס יישומי מחשב‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬ד"ר דורותה‬
‫למדעי החיים‪***.‬‬ ‫למדעים‪.‬‬ ‫צ'רקי‪ ,‬ד"ר חוה גל; לאה טלניר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות ערב‪ ,‬ד"ר אהובה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬פרופ' יצחק‬ ‫פרופ' אהרון גדנקן‪ ,‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' דן‬
‫ליאופולד‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬פרופ' אמציה מאיר‬ ‫דותן‪ ,‬ד"ר ויקטוריה ליבין‪ ,‬ורדה לוי‪ ,‬ד"ר דורותה‬ ‫מאירשטיין‪ ,‬פרופ' גיל נבון‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נאוה זיסאפל‪ ,‬פרופ' אמציה מאיר‪,‬‬ ‫צ'רקי‬
‫ד"ר יואל קלמס‬ ‫קורס זה הוא המשכו של הקורס כימיה כללית א‬
‫בקורס זה יבצעו הסטודנטים חמש מעבדות‪.‬‬ ‫)‪ ,(20470‬והוא קורס חובה במסלולים המשלבים‬
‫הקורס נועד להקנות את יסודות הכימיה‬ ‫חלקן מסתמכות על החומר שנלמד בקורס כימיה‬ ‫כימיה‪.‬‬
‫האורגנית‪ ,‬תוך הדגשת הרלוונטיות של מערכות‬ ‫כללית )‪ ,(20437‬אחרות מביאות בפני הסטודנטים‬
‫ריאקציה כימיות למערכות ביולוגיות‪.‬‬ ‫פרקים נוספים – חדשים‪ .‬זוהי ההזדמנות ליישם‬ ‫ספר הקורס כימיה כללית‪ ,‬כרך ב )האוניברסיטה‬
‫במעבדה פרקים מהקורס כימיה כללית ולרכוש‬ ‫הפתוחה‪ (2008 ,‬מבוסס על תרגום פרקים ‪ 10‬עד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מיומנויות נוספות בעבודה עם מכשור מעבדתי‪.‬‬ ‫‪ 17‬של הספר‪:‬‬
‫תעודת הזהות של מולקולות – שיטות לחקר‬ ‫– ‪P. Atkins and L. Jones, Chemical Principles‬‬
‫מבנה‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫‪The Quest for Insight, 3rd ed. (W. H. Freeman‬‬
‫פחמן ופחמימנים – הקשר בין מבנה‬ ‫א‪ .‬על הסטודנטים לבוא מוכנים למעבדה לאחר‬ ‫‪and Company, 2005).‬‬
‫הפחמימנים לתפקודם‬ ‫שהשלימו את הדוח המכין לפי ההנחיות‬
‫סטראוכימיה – חקר תכונות הקשורות‬ ‫המובאות בחוברת המעבדה‪ .‬במעבדה הם‬ ‫פרקי הספר‬
‫למבנה המולקולרי התלת‪-‬ממדי‬ ‫ייבחנו על חומר הלימוד‪ .‬ידיעת החומר מהווה‬ ‫חומצות ובסיסים‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫מנגנונים של ריאקציות‬ ‫תנאי לביצוע המעבדה;‬ ‫שיווי משקל בתמיסות מימיות‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫מגוון של תרכובות אורגניות‬ ‫ב‪ .‬לאחר סיום המעבדה על הסטודנטים להגיש‬ ‫אלקטרוכימיה‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫דוח מסכם;‬ ‫קינטיקה כימית‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ג‪ .‬הציון בקורס ייקבע על סמך הדוחות‪ ,‬הבוחן‬ ‫יסודות‪ :‬ארבע המשפחות הראשונות‬ ‫פרק ‪14‬‬
‫חמשת הכרכים הראשונים של הקורס כימיה‬ ‫בתחילת המעבדה וההתרשמות הכללית של‬ ‫הראשיות‬
‫מולקולרית )‪;(20232‬‬ ‫המנחה מעבודת הסטודנטים‪.‬‬ ‫יסודות‪ :‬ארבע המשפחות הראשיות‬ ‫פרק ‪15‬‬
‫מדריך למידה המכיל פרקים נוספים‪ .‬מדריך‬ ‫האחרונות‬
‫המעבדות מתבצעות במעבדה שבאוניברסיטה‬ ‫יסודות‪ :‬גוש ‪d‬‬ ‫פרק ‪16‬‬
‫הלמידה מעגן את הקשרים בין המערכות‬
‫הפתוחה‪ .‬משך כל מעבדה – בין ארבע לחמש‬ ‫כימיה גרעינית‬ ‫פרק ‪17‬‬
‫הכימיות למערכות הביולוגיות באמצעות‬
‫שעות‪.‬‬
‫דוגמאות מגוונות‪.‬‬
‫הנספח ספר נתונים כימיים המלווה את‬ ‫במהלך הקורס יתקיים מפגש מעבדה אחד‪.‬‬
‫נושאי המעבדות‬ ‫ההשתתפות בו חובה‪.‬‬
‫הקורס כימיה כללית )‪.(20437‬‬
‫סינתזה של חומר אורגני‪ .‬בדיקת‬ ‫מעבדה ‪:I‬‬
‫ערכת דגמים מולקולריים‪.‬‬
‫ספקטרום אינפרה אדום של החומר‬
‫לומדת מחשב המנחה ומתרגלת בנושא‬
‫במכשיר ‪.FTIR‬‬
‫תהודה מגנטית גרעינית‪.‬‬
‫מכפלת המסיסות – שיקוע של יון‬ ‫מעבדה ‪:II‬‬
‫תקליטור ‪ ,CHEMV‬המכיל אוסף של מצגות‪.‬‬
‫הכלוריד באמצעות תמיסת‬
‫‪ ;AgNO3‬למידת הנושא של מכפלת‬
‫אחת‬ ‫מעבדה‬ ‫במהלך הקורס תתקיים‬
‫המסיסות‪.‬‬
‫וההשתתפות בה היא חובה‪.‬‬
‫קביעת מנגנון של תגובת הידרוליזה‬ ‫מעבדה ‪:III‬‬
‫בסיסית של אסטר בעזרת ‪-pH‬מטר‪.‬‬
‫היכרות עם ריאקציות‬ ‫מעבדה ‪:IV‬‬
‫קומפלקסציה – יציבות יחסית של‬
‫קומפלקסים וקביעת קשיות המים‪.‬‬
‫הכרת המצוי כאמצעי לבידוד‬ ‫מעבדה ‪:V‬‬
‫חומרים – בידוד ונילין מתערובות‬
‫שונות וקביעת ריכוזו באמצעים‬
‫ספקטרלים‪.‬‬

‫*מספר המקומות בקורס מוגבל‪.‬‬

‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫*** או הקורס מבוא למדעי החיים‪ ,‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שיכול לצבור מי שלמד‪,‬‬
‫בנוסף לקורס הזה‪ ,‬את הקורס)ים( האחר)ים(‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪183‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20241‬קינטיקה כימית‬ ‫‪ 20439‬מעבדה בכימיה אורגנית*‬ ‫‪ 20456‬כימיה אורגנית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים יישומי מחשב‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מבין הקורסים כימיה‬
‫למדעים‪ ,‬יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬ ‫אורגנית‪ ,‬כימיה אורגנית לביולוגים – פרקים‬
‫הפיסיקה ב‪ *,‬כימיה כללית או כימיה כללית‬ ‫בכימיה מולקולרית **‬
‫א‪ **,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או‬
‫חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן דרושה יכולת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דורותה צ'רקי‪ ,‬ד"ר חוה גל‬
‫קריאה של טקסטים מדעיים באנגלית‪ .‬ידע‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יצחק דותן‬
‫קודם מומלץ‪ :‬הקורס אטומים מולקולות‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' שלמה רוזן‬
‫ותכונות החומר‪.‬‬
‫בקורס מעבדה זה יבצעו הסטודנטים שש מעבדות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ענבל טובי‪-‬ערד‪ ,‬פרופ' יצחק‬ ‫המסתמכות על החומר שנלמד בקורסים כימיה‬
‫דותן‬ ‫אורגנית )‪ (20456‬או כימיה אורגנית לביולוגים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דורון אורבך‪ ,‬פרופ' מרדכי ביקסון‪,‬‬ ‫)‪ ,(20282‬כמו גם על נושאים נוספים‪ .‬במהלך‬
‫פרופ' אורי דינור‬ ‫הקורס ירכשו הסטודנטים מיומנויות עבודה‬
‫ייחודיות למעבדה בכימיה אורגנית‪ ,‬יערכו‬
‫הקינטיקה הכימית עוסקת במעקב אחר מהירות‬ ‫ניסויים באופן עצמאי‪ ,‬יעבדו את תוצאות‬
‫תגובות כימיות‪ .‬הקורס עוסק בשאלות מרכזיות‬ ‫הניסויים ויכירו שיטות זיהוי מבנה שונות‪.‬‬
‫בתחום‪ ,‬ביניהן‪ :‬מהם הגורמים המשפיעים על‬
‫מה נדרש מהסטודנטים?‬
‫מהירות התגובה; כיצד ניתן למצוא את מנגנון‬
‫א‪ .‬על הסטודנטים לבוא מוכנים למעבדה‪ ,‬לאחר‬
‫התגובה; כיצד ניתן לזרז או להאט תגובות‬
‫שהשלימו את הדוח המכין לפי ההנחיות‬
‫כימיות‪.‬‬
‫המובאות בחוברת המעבדה‪ .‬במעבדה הם‬
‫ייבחנו על חומר הלימוד‪ .‬ידיעת החומר מהווה‬
‫ספר הקורס‬
‫תנאי לביצוע המעבדה;‬
‫‪S. R. Logan, Fundamentals of Chemical‬‬
‫ב‪ .‬לאחר סיום המעבדה על הסטודנטים להגיש‬
‫‪Kinetics (Longman, 1998).‬‬
‫דוח מסכם;‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬ ‫ג‪ .‬הציון בקורס ייקבע על סמך הדוחות‪ ,‬הבוחן‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪ .‬המדריך כולל‬ ‫בתחילת המעבדה וההתרשמות הכללית של‬
‫הסברים נוספים ושאלות מנחות‪.‬‬ ‫המנחה מעבודת הסטודנטים‪.‬‬
‫לתרגילים‪ .‬חומר הלימוד כולל גם תקליטור‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאי המעבדות‬
‫כלורינציה – סינתזה והכרת מנגנוני תגובות‬
‫סדרי תגובה ותלות המהירות בטמפרטורה‬
‫התמרה נוקליאופליות ‪ SN1‬ו‪ ,SN2-‬תוך שימוש‬
‫קינטיקה של תגובות רדיואקטיביות‬
‫בטכניקות עבודה שונות ושימוש ב‪G.C.-‬‬
‫שיטות ניסיוניות למדידת קינטיקה של‬
‫ו‪ I.R.-‬לזיהוי חומרים‪.‬‬
‫תגובות‬
‫אלימינציה – סינתזה והכרה של מנגנוני‬
‫מנגנונים פשוטים‪ :‬תגובות מקבילות‪ ,‬תגובות‬
‫תגובות האלימינציה ‪ E1‬ו‪ .E2-‬ניתוח והבנה‬
‫עוקבות ותגובות שיווי משקל‬
‫של תגובות דהירטציה כמקרה פרטי של‬
‫תגובות חד‪-‬מולקולריות ומנגנון לינדמן‬
‫תגובות מסוג זה‪ ,‬תוך שימוש בטכניקת זיקוק‪.‬‬
‫תגובות שרשרת ותגובות פיצוץ‬
‫אסטריפיקציה – ניתוח והבנה של מנגנון‬
‫קטליזה הטרוגנית – איזותרת הספיחה של‬
‫תגובות אסטריפיקציה‪.‬‬
‫לנגמיר ומנגנוני לנגמיר‪-‬הינשוולד‬
‫אצילציית פרידל קרפטס – סינתזה והכרת‬
‫קטליזה אנזימטית – מנגנון מיכאליס מנטן‬
‫מנגנון של תגובת התמרה ארומטית‬
‫ומעכבי אנזימים‬
‫אלקטרופילית‪ ,‬תוך שימוש בטכניקות עבודה‬
‫פוטוכימיה‬
‫שונות וכן ב‪ G.C.-‬ו‪ I.R.-‬לזיהוי חומרים‪.‬‬
‫התפלגות מקסוול‪-‬בולצמן ותורת‬
‫תגובת גריניאר – תרכובות אורגנו‪-‬מתכתיות‪.‬‬
‫ההתנגשויות‬
‫במעבדה זו ייעשה שימוש בטכניקת גיבוש‬
‫*‬ ‫מחדש‪ ,‬עבודה במערכת יבשה‪ ,‬ייבוש ונידוף‬
‫ממיסים‪.‬‬
‫דחיסות‪ ,‬חמצון ושחלופים – סינתזה אורגנית‬
‫הכוללת מספר שלבים עוקבים ושילוב של‬
‫טכניקות עבודה מגוונות‪.‬‬
‫במעבדה‬ ‫מתקיימים‬ ‫המעבדה‬ ‫מפגשי‬
‫שבאוניברסיטה הפתוחה‪ .‬משך כל מפגש כחמש‬
‫שעות‪.‬‬
‫ידע מוקדם‪ :‬דרושים הקורסים כימיה כללית‬
‫א וכימיה כללית ב או הקורס כימיה כללית‪**,‬‬
‫וכן דרושה יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דורותה צ'רקי‪ ,‬ד"ר חוה גל‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יצחק דותן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' זאב אייזנשטט‪ ,‬פרופ' ג'יימס בקר‪,‬‬
‫פרופ' שמריהו הוז‪ ,‬פרופ' יובל שבו‬
‫מטרות הקורס‬
‫הכרת שפת הכימיה האורגנית‪.‬‬
‫הבנת הקשר בין התכונות הפיסיקליות‬
‫והכימיות של תרכובות אורגניות לבין סוגי‬
‫הקבוצות הפונקציונליות הקיימות בהן‪.‬‬
‫הכרה והבנה של מנגנוני תגובה מנקודת מבט‬
‫סטראוכימית‪.‬‬
‫חשיפה לעקרונות הפיסיקליים עליהם‬
‫מבוססות שיטות ספקטרליות לאפיון חומרים‬
‫כימיים‪.‬‬
‫הטמעת השימוש בשיטות ספקטרליות‬
‫לפענוח מבנים של חומרים אורגניים‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪P. Y. Bruice, Organic Chemistry, 4th ed.‬‬
‫‪(Pearson Education, Inc., 2004).‬‬
‫ספר הקורס נלמד באנגלית בעזרת מדריך למידה‬
‫בעברית‪ .‬המדריך כולל הסברים נוספים ופתרונות‬
‫‪ ,CHEMV‬המכיל אוסף של מצגות וכן לומדת‬
‫‪) NMR‬שפותחה באוניברסיטה הפתוחה(‪ ,‬המלווה‬
‫את הפרקים העוסקים בשיטות ספקטרליות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא לכימיה אורגנית‬
‫פחמימנים‪ :‬אלקאנים‪ ,‬אלקאנים ציקליים‪,‬‬
‫אלקאנים ואלקינים‬
‫סטראוכימיה‬
‫תגובות התמרה נוקלאופיליות ותגובות‬
‫אלימינציה‬
‫אל‪-‬איתור אלקטרוני‪ :‬דיאנים ותרכובות‬
‫ארומטיות‬
‫הכרת תרכובות בעלות קבוצות פונקציונליות‬
‫שונות‪ :‬כהלים‪ ,‬אתרים‪ ,‬אפוקסידים‪,‬‬
‫תיולים‪ ,‬אלדהידים וקטונים‬
‫חומצות קרבוקסיליות ונגזרותיהן‪ ,‬אמינים‪,‬‬
‫דחיסות קרבונליות נבחרות‬
‫תגובות התמרה אלקטרופיליות‬
‫שיטות ספקטרליות‪ ,UV ,MS :‬אור נראה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ ,1H-NMR ,IR‬ו‪C-NMR-‬‬
‫תגובות חמצון – חיזור‬
‫תרכובות אורגנו‪-‬מתכתיות‬
‫במהלך הקורס נערכים שני מפגשי מעבדה‪.‬‬
‫ההשתתפות במפגשים היא חובה‪.‬‬

‫או הקורס מבוא למדעי הטבע‪ ,‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫*‬ ‫חופפים‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫**‬ ‫או הקורס כימיה מולקולרית )‪ ,(20232‬שאינו‬ ‫**‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫מוצע עוד‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬

‫‪184‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20463‬מעבדה בכימיה אי‪-‬אורגנית*‬ ‫‪ 20404‬כימיה אי‪-‬אורגנית*‬ ‫‪ 20217‬תרמודינמיקה*‬

‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫אי‪-‬אורגנית‪**.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס כימיה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים כימיה כללית א‬
‫וכימיה כללית ב או הקורס כימיה כללית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דינה יוגב‪-‬עינות‪ ,‬חגית‬
‫פרנקל‪-‬מילרד‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' יצחק דותן‬
‫בקורס זה יבצעו הסטודנטים שש מעבדות‪ .‬חלקן‬
‫מסתמכות על החומר שנלמד בקורס כימיה אי‪-‬‬
‫אורגנית )‪ ,(20404‬אחרות חושפות בפני הסטודנט‬
‫נושאים נוספים‪ .‬במהלך הקורס רוכשים‬
‫הסטודנטים מיומנויות עבודה ייחודיות למעבדה‬
‫בכימיה אי‪-‬אורגנית‪ ,‬עורכים ניסויים באופן‬
‫שימוש במודלים שונים לצורכי אינטרפרטציה‬
‫עצמאי‪ ,‬מעבדים את תוצאות הניסויים ומכירים‬
‫שיטות זיהוי מבנה שונות‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫על הסטודנטים לבוא מוכנים למעבדה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לאחר שהשלימו את הדוח המכין לפי‬
‫ההנחיות המובאות בחוברת המעבדה‪.‬‬
‫במעבדה הם ייבחנו על חומר הלימוד‪ .‬ידיעת‬
‫החומר מהווה תנאי לביצוע המעבדה;‬
‫לאחר סיום המעבדה על הסטודנטים להגיש‬ ‫ב‪.‬‬
‫דוח מסכם;‬
‫הציון בקורס נקבע על סמך הדוחות‪ ,‬הבוחן‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתחילת המעבדה וההתרשמות הכללית של‬
‫המנחה מעבודת הסטודנטים‪.‬‬
‫נושאי המעבדות‬
‫את ספר הקורס מלווה מדריך ללמידה עצמית‪,‬‬
‫סינתזה אי‪-‬אורגנית קלאסית‬ ‫•‬
‫סינתזה של גביש יוני או מינרל בפאזה‬
‫מוצקה‪ .‬התהליך מבוסס על ערבוב אבקות‬
‫המגיבים בטמפרטורות גבוהות )‪.(~1000°C‬‬
‫סינתזה של תרכובת קאורדינטיבית‬ ‫•‬
‫סינתזה של קומפלקס מיוחד במינו‪ ,‬ואפיונו‬
‫בשיטות אנליטיות וספקטרוסקופיות‪.‬‬
‫איזומרים גיאומטריים בקומפלקסים‬ ‫•‬
‫סינתזה הכוללת מספר שלבים עוקבים ליצירת‬
‫איזומרים ציס וטרנס של הקומפלקס‪.‬‬
‫האיזומרים יזוהו על‪-‬ידי ספקרום ‪ IR‬כתלות‬
‫בסימטריה של הקומפלקס‪.‬‬
‫השורה הספקטרוסקופית – צבעי‬ ‫•‬
‫קומפלקסים‬
‫קביעת השורה הספקטרוסקופית של סדרת‬
‫קומפלקסים של נחושת‪ .‬הקומפלקסים‬
‫יאופיינו בספקטרום ‪.UV-VIS‬‬
‫צבעים מעולם הננו‪-‬חלקיקים‬ ‫•‬
‫הכנת ננו‪-‬חלקיקים של זהב מתכתי על‪-‬ידי‬
‫חיזור המלח ‪ HAuCl4‬בתמיסה מימית‪.‬‬
‫תבחן התלות של צבע התמיסה בגודל‬
‫החלקיקים‪.‬‬
‫פילמור אי‪-‬אורגני – הכנת זכוכית‬ ‫•‬
‫בטמפרטורת החדר‬
‫סינתזה של זכוכית בעלת תכונות מגוונות‬
‫בשיטת הסול‪-‬ג'ל המהווה פריצת דרך‬
‫חדשה במדע החומרים הקרמיים החדישים‪.‬‬
‫מפגשי המעבדה מתקיימים במעבדה שבאוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬משך כל מפגש כחמש שעות‪.‬‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים כימיה כללית א‬ ‫פיסיקה‬
‫וכימיה כללית ב או הקורס כימיה כללית‪**,‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים יסודות הפיסיקה‬
‫וכן דרושה יכולת קריאת מאמרים באנגלית‪.‬‬ ‫א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ **,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי א*** )או חשבון אינפיניטסימלי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬‬ ‫‪ ,(I‬וכן אחד מבין הקורסים כימיה כללית או‬
‫צבי‪ ,‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬ד"ר ברברה צין‪ ,‬ד"ר דינה‬ ‫כימיה כללית א‪ ***,‬אטומים מולקולות‬
‫יוגב‪-‬עינות; יואב ברויר )עריכה(‬ ‫ותכונות החומר‪.‬‬
‫יועץ‪ :‬ד"ר צחי מילגרום‬
‫מטרות הקורס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' אשל בן‬
‫היכרות שיטתית עם מגוון של ריאקציות‪,‬‬ ‫יעקב‪ ,‬מיכל גולן‪ ,‬רחל דנור‬
‫מבנים והסברים‪ ,‬המעוגנים בתחום הכימיה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מרדכי ביקסון‪ ,‬פרופ' אבנר‬
‫טריינין‪ ,‬פרופ' שניאור ליפסון‪ ,‬פרופ' אורה קדם‪,‬‬
‫האי‪-‬אורגנית;‬
‫פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר רות ערב‬
‫וניבוי במערכות מחקר וניסוי בתחום הכימיה‬
‫האי‪-‬אורגנית;‬ ‫מטרות הקורס‬
‫היכרות עם שיטות מחקר ומכשור המשמשים‬ ‫להקנות ידע בעקרונות התרמודינמיקה‬
‫בתחום הכימיה האי‪-‬אורגנית‪.‬‬ ‫ולאפשר לסטודנטים להפעיל ידע זה בניתוח‬
‫תהליכים במערכות כימיות ופיסיקליות‬
‫הקורס פותח על בסיס קורס בכימיה אי‪-‬אורגנית‬ ‫שונות‪.‬‬
‫שפרופ' לינה בן‪-‬דור לימדה בחוג לכימיה‬ ‫לאפשר לסטודנטים להבין את מושגי היסוד‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫של התרמודינמיקה‪ ,‬כגון‪ :‬שיווי משקל‬
‫ספר הקורס‬ ‫תרמודינמי‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬אנטרופיה וכו'‪.‬‬
‫בקורס נלמד ספר באנגלית )שיינתן לסטודנטים(‪:‬‬ ‫להכיר את חוקי התרמודינמיקה היסודיים‪,‬‬
‫‪D. F. Shriver, P. W. Atkins, Inorganic‬‬ ‫החיוניים להכרת תופעות שונות בפיסיקה‪,‬‬
‫‪Chemistry, 3rd ed. (Oxford University Press,‬‬ ‫בכימיה ובמדעי החיים‪.‬‬
‫‪1999).‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫מושגי יסוד בכימיה‪ .‬המבוא הוא‬ ‫מבוא‬
‫הכולל הרחבות‪ ,‬הארות והערות‪ ,‬דוגמאות‪,‬‬ ‫תרגום המבוא בספר‪:‬‬
‫שאלות מסוגים שונים והכוונות אל ספר הקורס‪.‬‬ ‫‪P. Atkins and L. Jones, Chemical‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫‪Principles – The Quest for Insight,‬‬
‫מבנים‬ ‫‪3rd ed. (W. H. Freeman and‬‬
‫יחידה ‪ 1‬מבנים בסיסיים – חזרה והרחבה של‬ ‫‪Company, 2005).‬‬
‫יחידה ‪ 1‬החוק הראשון‬
‫מושגי יסוד בתחום מבנה האטום‬
‫יחידה ‪ 2‬החוק השני‬
‫ומבנים מולקולריים‬
‫יחידה ‪ 2‬סימטריה מולקולרית‬ ‫יחידה ‪ 3‬האנטרופיה‬
‫יחידה ‪ 3‬מוצקים – שיקולים תרמודינמיים‬ ‫יחידה ‪ 4‬האנרגיה החופשית‬
‫וקינטיים‬ ‫יחידה ‪ 5‬שינוי פאזות‬
‫יחידה ‪ 6‬תמיסות‬
‫ריאקציות‬ ‫הלימוד בקורס כולל הגשת מטלת חובה על יחידת‬
‫ריאקציות של חומצות ובסיסים לפי‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫המבוא‪.‬‬
‫מודלים שונים‬
‫תרכובות קואורדינציה של מתכות ‪d‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫הספקטרוסקופיה ככלי מחקר‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מנגנוני ריאקציה של קומפלקסים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מבניים ייחודיים‬
‫מבנים וריאקציות ייחודיים‬
‫יחידה ‪ 8‬תרכובות אורגנומתכתיות‬
‫יחידה ‪ 9‬מימן ותרכובותיו‬
‫יחידה ‪ 10‬תרכובות של קבוצות הבור והפחמן‬
‫יחידה ‪ 11‬תרכובות של קבוצות החנקן והחמצן‬
‫יחידה ‪ 12‬תרכובות של קבוצות ההלוגנים‬
‫והגזים האצילים‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נ"ז שניתן לצבור בקורס זה‪ .‬פרטים מלאים‬
‫בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים חופפים‪.‬‬
‫או הקורס כימיה מולקולרית )‪ ,(20232‬שאינו‬ ‫**‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫* הקורס מומלץ גם לתלמידי פיסיקה‪.‬‬
‫** או הקורס מבוא למדעי הטבע‪ ,‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫**‬ ‫*** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20458‬מעבדה – כימיה בפעולה*‬ ‫‪ 20289‬מעבדה – כימיה פיסיקלית‬ ‫‪ 20264‬תרמודינמיקה ב‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס כימיה בפעולה‪ .‬ידע קודם‬ ‫פיסיקה‬ ‫פיסיקה‬
‫דרוש‪ :‬הקורס יישומי מחשב למדעים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים תרמודינמיקה‪ ,‬וכן‬
‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪,(I‬‬ ‫הקורסים כימיה כללית א וכימיה כללית ב או‬
‫פיתוח המעבדה‪ :‬פיני שלומאי‬ ‫הקורסים כימיה כללית א וכימיה כללית ב או‬ ‫הקורס כימיה כללית‪*.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬ד"ר ויקטוריה ליבין‪,‬‬ ‫הקורס כימיה כללית‪ *.‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫פרופ' רפאל סמייט‬ ‫הקורס יישומי מחשב למדעים‪ .‬ידע קודם‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל וייס; אורה מאור‪,‬‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים תרמודינמיקה‪ ,‬קינטיקה‬ ‫תלמה מוקדי )עריכה(‬
‫בקורס זה יבצעו הסטודנטים שישה ניסויים‬ ‫כימית‪.‬‬
‫הקשורים בטכנולוגיות תעשייתיות‪ .‬חלק מן‬ ‫הקורס מיועד לסטודנטים שסיימו את הקורס‬
‫הניסויים מסתמכים על החומר שנלמד בקורס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬פרופ' שמואל‬ ‫בתרמודינמיקה‪ ,‬ומעוניינים להרחיב את השכלתם‬
‫כימיה בפעולה )‪ ,(20301‬וקורס מעבדה זה הוא‬ ‫וייס‬ ‫בנושאים סמוכים‪.‬‬
‫הזדמנות ליישם פרקים מהקורס התאורטי‬
‫ולרכוש מיומנויות נוספות בעבודה עם מכשור‬ ‫קורס זה מבוסס בעיקרו על הידע בכימיה‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מעבדתי‪.‬‬ ‫פיסיקלית הניתן ביחידות המתאימות בקורס‬ ‫שימושים אחדים של התרמודינמיקה‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫כימיה כללית‪ ,‬וכן נכללים בו כמה נושאים‬ ‫תופעות שטח‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫נושאי המעבדות‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫תרמודינמיקה של תהליכים בלתי‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מדידת פרמטרים ראולוגיים‬ ‫הפיכים‬
‫אלוטרציה – הפרדה בשיקוע‬ ‫במהלך הקורס יפעילו הסטודנטים ציוד מעבדה‬
‫דיפוסיה‪ ,‬הולכה חשמלית וצמיגות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הכנה ובדיקה של דארגנט סינתטי‪-‬סבון‬ ‫מודרני‪ ,‬כגון‪ :‬ספקטרופוטומטרים לאור נראה‬
‫אלקטרודיקה )דינמיקה של תהליכים‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מיצוי‪ :‬בידוד‪ ,‬ניקוי וזיהוי של ‪-β‬קרוטן מגזר‬ ‫ו‪ ,UV-‬ספקטרופוטומטר מטיפוס ‪ ,FTIR‬מדי‬
‫ליד אלקטרודות(‬
‫ושל ליקופן מעגבניות‬ ‫מוליכות ועוד‪.‬‬
‫הפקת חומרים נפוצים בתעשייה‬
‫נושאי המעבדות‬
‫מפגשי המעבדה נערכים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫)ייתכנו שינויים ותוספות בנושאים אלה לפי‬
‫קביעת צוות הקורס‪(.‬‬
‫מספר המקומות בקורס מוגבל‪.‬‬ ‫תרמודינמיקה של יצירת קשרי מימן על‪-‬ידי‬
‫ספקטרוסקופיית ‪IR‬‬
‫ניסויים בקינטיקה‬
‫ניסויים בתרמודינמיקה‬
‫תלות כ‪.‬א‪.‬מ‪ .‬בטמפרטורה – חום ריאקציה‬
‫האפקט האיזוטופי במהירות תגובה כימית‬
‫הקורס כולל כחמישה מפגשי מעבדה שיתקיימו‬
‫במעבדת האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬משך כל מפגש‬
‫כשש שעות‪ ,‬וייערכו בו שני ניסויים‪.‬‬
‫על הסטודנטים ללמוד חומר רקע לפני המעבדה‬
‫ולהכין דוח מכין‪ ,‬לפי ההנחיות בחוברת המעבדה‪.‬‬
‫במעבדה ייבחנו הסטודנטים על חומר הלימוד‪,‬‬
‫ולאחר סיומה יגישו דוח מסכם‪.‬‬
‫*מספר המקומות בקורס מוגבל‪.‬‬

‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20557‬דינמיקה מולקולרית של‬
‫תהליכים כימיים‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫פיסיקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים כימיה כללית א וכימיה‬
‫כללית ב או הקורס כימיה כללית‪ *,‬וכן‬
‫הקורסים קינטיקה כימית‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫ואינטגרלי א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬שני‬
‫הקורסים יסודות הפיסיקה א ‪ +‬ב יסודות ‪**.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תורת הקוואנטים‬
‫א‪ ,‬תורת הקוואנטים ב – קשר כימי‪ ,‬נושאים‬
‫בספקטרוסקופיה מולקולרית‪.‬‬
‫הטבע )או אלגברה לינארית ‪ .(I‬ידע קודם‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר תמר רז‪ ,‬פרופ' רפאל לוין‪,‬‬
‫פרופ' יצחק דותן; צבי עצמון‪ ,‬יוליה גלפרין‬
‫)עריכה(‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר ענבל טובי‪-‬ערד‬
‫דינמיקה של התנגשויות מולקולריות עוסקת‬
‫בחקר המנגנונים של תהליכים אלמנטריים‬
‫)כימיים ופיסיקליים( במטרה להבין מה מתרחש‬
‫ברמה המולקולרית כאשר תהליך כימי או‬
‫פיסיקלי יוצא לפועל‪ .‬באמצעות דינמיקה‬
‫מולקולרית ניתן לגלות מנגנוני ריאקציות‪ ,‬ואף‬
‫להבין מהם התנאים בהם יתרחש תהליך‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש בדינמיקה מולקולרית לתהליכים‬
‫בפאזה גזית; לתהליכים המתרחשים בתמיסות;‬
‫לתהליכים המתרחשים על‪-‬פני משטחים;‬
‫לצברים‪ ,‬ועוד‪ .‬דינמיקה מולקולרית מיושמת גם‬
‫לתהליכים של יונים חיוביים ושליליים‪ ,‬הן כאשר‬
‫הם מבודדים והן כאשר הם מומסים בתמיסה‪.‬‬
‫דינמיקה מולקולרית מספקת את ההסברים‬
‫הבסיסיים של מערכות ריאקטיביות רבות‪:‬‬
‫מתהליכים המתרחשים באטמוספירה ועד‬
‫תהליכי שריפה‪ ,‬קטליזה ופעילות אנזימטית‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הדינמיקה המולקולרית נותנת‬
‫כלים להבנת כל ענפיה השונים של הכימיה‪.‬‬
‫ההתקדמות שחלה בטכניקות הניסיוניות‬
‫ובתאוריות הבסיסיות מאפשרת לחקור תהליך‬
‫ברמה המולקולרית המיקרוסקופית במישרין‪.‬‬
‫מקור עשיר זה של ידע על התופעות הבסיסיות‬
‫הקיימות בתהליכים הכימיים האלמנטריים הוא‬
‫האמצעי להבנת תהליכים קינטיים‪ .‬הבנת רעיונות‬
‫אלו והיכולת לקרוא את השפה הם כל מה שנדרש‬
‫על‪-‬מנת לבחון את התהליך הכימי בעצמו‪ .‬קורס‬
‫זה הוא קורס בסיסי של השפה המאפשרת עמדת‬
‫תצפית מולקולרית‪.‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על הספר דינמיקה‬
‫מולקולרית של תהליכים כימיים מאת ת' רז‪-‬‬
‫נחום ור' לוין )האוניברסיטה הפתוחה‪ (2008 ,‬ועל‬
‫מדריך למידה )האוניברסיטה הפתוחה‪..(2009 ,‬‬
‫פרקי ספר הקורס‬
‫הקדמה מהי דינמיקה מולקולרית?‬
‫התנגשויות מולקולריות של חלקיקים‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫חסרי מבנה‬
‫מבוא להתנגשויות ריאקטיביות‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫דינמיקה רב‪-‬גופית‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫קבוע המהירות לתגובות כימיות‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫מעברי אנרגיה‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫שפעול ובקרה כימית באמצעות האור‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫יישום עקרונות הדינמיקה‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫המולקולרית למערכות מורכבות‬
‫*‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬ ‫**‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫‪ 20523‬תורת הקוואנטים ב – קשר‬ ‫‪ 20522‬תורת הקוואנטים א*‬
‫כימי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫פיסיקה‬ ‫פיסיקה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫ובכללם הקורסים תורת הקוואנטים א‪ ,‬שני‬ ‫קודמים בפיסיקה ו‪/‬או בכימיה‪ ,‬וכן עמידה‬
‫הקורסים כימיה כללית א וכימיה כללית ב )או‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הקורס כימיה כללית*(‪ ,‬כימיה אורגנית‪,‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬ ‫הקורסים יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫אינפיניטסימלי ‪ (I‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫הפיסיקה ב‪ **,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫א )או חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬אלגברה‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬יישומי מחשב‬ ‫לינארית ‪) I‬או אלגברה לינארית לתלמידי‬
‫למדעים‪ ,‬אלגברה לינארית לתלמידי מדעי‬ ‫מדעי הטבע( וכן אחד מבין שלושת הקורסים‬
‫פרקים בפיסיקה מודרנית‪ ,‬כימיה כללית‪,‬‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים כימיה אי‪-‬אורגנית‪,‬‬ ‫כימיה כללית א‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫סימטריה – מתמטיקה כימיה‪ ,‬חשבון‬ ‫הקורסים מכניקה‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )או חשבון‬ ‫ואינטגרלי ב )או חשבון אינפיניטסימלי ‪II‬‬
‫אינפיניטסימלי ‪ + II‬חשבון אינפיניטסימלי‬ ‫וחשבון אינפיניטסימלי ‪.(III‬‬
‫‪.(III‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר חנה צוקרמן‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ענבל טובי‪-‬ערד‬ ‫ד"ר ברק קול‪ ,‬לוי רוזנבלום‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רועי בר‪ ,‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬פרופ'‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר עדי ארמוני‪ ,‬פרופ' יהודה האז‪,‬‬
‫יעקב כתריאל‪ ,‬פרופ' יורם קירש‪ ,‬ד"ר יוסף ורבין‬ ‫פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' יעקב כתריאל‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫מאור‪ ,‬פרופ' יורם קירש‬
‫קורס זה הוא המשך ישיר של הקורס תורת‬ ‫קורס זה בנוי כקורס ראשון בתורת הקוואנטים‬
‫הקוואנטים א )‪ ,(20522‬ומרחיב את היריעה בכיוון‬ ‫לכימאים ולפיסיקאים‪ .‬כיון שהידע המוקדם‬
‫יסודות הקשר הכימי‪.‬‬ ‫הדרוש איננו רב יחסית‪ ,‬הקורס מתחיל בהצגת‬
‫עקרונות תורת הגלים וחומר רקע בסיסי אחר‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫וממשיך בכך בד בבד עם הדיון בתורת הקוואנטים‬
‫סימטריה ותורת החבורות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫בשתי היחידות הראשונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חיונית‬
‫יון מולקולת המימן‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫היכרות מוקדמת עם עקרונות המכניקה‪ ,‬כולל‬
‫מולקולות דו‪-‬אטומיות‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫חשבון וקטורי‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫מולקולות פולי‪-‬אטומיות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫ומושגים בסיסיים באלגברה לינארית‪ .‬על‬
‫*‬ ‫הסטודנטים לדעת כי הקורס מחייב השקעת זמן‬
‫גדולה מן הממוצע‪.‬‬
‫במסגרת הקורס נלמדים המושגים הבסיסיים של‬
‫תורת הקוואנטים והשיטות העיקריות לניתוח‬
‫מערכות קוואנטיות‪ ,‬תוך שימת דגש על יישומים‬
‫למערכות כימיות ופיסיקליות ממשיות‪.‬‬
‫הקורס פחות פורמלי מהקורס הישן שעדיין מוצע‪,‬‬
‫מכניקה קוואנטית ומבנה האטום )‪ ,(20320‬ומציג‬
‫נושאים אחדים בעזרת דוגמאות מייצגות ולא‬
‫בצורת פיתוח אקסיומטי בעל תוקף כללי‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫משוואת שרדינגר‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫מושגים בסיסיים בתורת הקוואנטים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫השיטות והמבנה של תורת הקוואנטים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫תנע זוויתי ואטום המימן‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שיטות קרוב ושימושיהן‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫ספין ואטומים מרובי אלקטרונים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫** או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫*‬ ‫*** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע עוד‪..‬‬
‫‪187‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪20332, 20334, 20335‬‬ ‫‪ 20577‬פרויקט מחקר בכימיה*‬ ‫‪ 20301‬כימיה בפעולה‬
‫סימטריה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי‬
‫החיים‬ ‫תנאי קבלה‪ 60 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫תנאי קבלה‪ *:‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫קודמים במדעי הטבע והחיים בציון ממוצע ‪80‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫לפחות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬שני הקורסים יסודות‬
‫לחטיבה בכימיה דרושים הקורסים יסודות‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ *,‬וכן‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ **,‬הקורסים‬ ‫ייתכנו תנאי קבלה ספציפיים בהתאם לנושא‬ ‫הקורסים כימיה כללית א וכימיה כללית ב או‬
‫כימיה כללית א וכימיה כללית ב או הקורס‬ ‫הפרויקט‪ .‬לפרטים ולקבלת אישור הרשמה נא‬ ‫הקורס כימיה כללית‪ **,‬הקורס חשבון‬
‫כימיה כללית‪ ***.‬לחטיבה בביולוגיה דרושים‬ ‫לפנות למרכז הקורס‪**.‬‬ ‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או הקורס חשבון‬
‫הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬או אשנב למדעי‬ ‫אינפיניטסימלי ‪ .(I‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫החיים‪ 4*,‬וכן הקורס ביוכימיה ‪ .I‬לחטיבה‬ ‫הקורס מאפשר להתנסות בעבודה מחקרית‪ ,‬ולרוב‬ ‫הקורסים כימיה אורגנית או כימיה אורגנית‬
‫במתמטיקה מומלץ הקורס אשנב למתמטיקה‪.‬‬ ‫משלב עבודה אישית עם עבודה של קבוצת מחקר‬ ‫לביולוגים‪ ,‬קינטיקה כימית‪.‬‬
‫במעבדה של אחת מהאוניברסיטאות או של אחד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אברהם אורנשטיין‪,‬‬ ‫ממכוני המחקר בארץ‪ .‬הפרויקט יכול להיות בעל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אברהם מרמור‪ ,‬פרופ' נאוה‬
‫פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' דוד גינצבורג‪,‬‬ ‫אופי מעשי )במעבדה או בשדה( או תאורטי‪-‬‬ ‫בן‪-‬צבי‪ ,‬ורדה לוי‪ ,‬פנינה אלפנדרי‬
‫פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬פרופ' אמיתי הלוי‪,‬‬ ‫חישובי‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' יצחק מרכוס‪,‬‬
‫פרופ' ולדימיר פרלוג‪ ,‬ד"ר דניאלה ליבוביץ‪,‬‬ ‫פרופ' אפרים קהת‪ ,‬פרופ' אריה רם‬
‫מתי גולדמן‪ ,‬שמואל ברגר‬ ‫במהלך העבודה יהיה הסטודנט שותף לבחירת‬
‫שאלה מחקרית‪ ,‬שבדרך כלל תהיה רלוונטית‬ ‫הקורס כולל שילוב בין תחומים מדעיים הנדרשים‬
‫למושג 'סימטריה' משמעויות וביטויים בתחומים‬ ‫לעבודות המבוצעות במעבדה המסוימת שבחר‪.‬‬ ‫להבנת המעבר מתהליך כימי במעבדה לתהליך‬
‫רבים – באמנות פלסטית‪ ,‬במוסיקה‪ ,‬במתמטיקה‬ ‫לאחר הגדרת שאלת המחקר ילמד הסטודנט‬ ‫כימי בקנה מידה תעשייתי‪ .‬מטרת הקורס להקנות‬
‫ובמדעי הטבע‪ .‬בקורס זה ניתנת פורמליזציה‬ ‫ממאמרים את הרקע המדעי הקשור בה‪ ,‬יגדיר‬ ‫ידע בעקרונות המדעיים המגוונים הדרושים לשם‬
‫מתמטית של המושג‪ ,‬ומוצגים נושאים במדעי‬ ‫יחד עם המדריך את המטרות‪ ,‬ילמד את שיטות‬ ‫תכנונם של תהליכים תעשייתיים‪ .‬קורס זה עשוי‬
‫הטבע שבהם מתגלה סימטריה בצורות שונות‪:‬‬ ‫המחקר‪ ,‬ויכין הצעת עבודה שתכלול את הרקע‬ ‫לספק את סקרנותם של סטודנטים בעלי רקע‬
‫כאמצעי לתיאור תופעות ולמיונן; כעיקרון להסבר‬ ‫המדעי‪ ,‬השאלה הנחקרת ופרוטוקול בו יפורטו‬ ‫במדעי הטבע ובמתמטיקה שלמדו לפחות קורס‬
‫תופעות ולחיזוי שלהן; וכשיקול מסייע בפתרון‬ ‫השלבים‪ ,‬אופן ביצוע הפרויקט ולוח הזמנים‪.‬‬ ‫אחד בכימיה ומעוניינים ביישומן של תורות‬
‫בעיות‪ .‬הנושאים בקורס מובאים מתחומי‬ ‫ההרשמה לקורס תיעשה רק לאחר אישור‬ ‫מדעיות בטכנולוגיה כימית‪.‬‬
‫המתמטיקה‪ ,‬הכימיה והביולוגיה‪ .‬לפיכך יימצא‬ ‫ההצעה על‪-‬ידי המדריך ומרכז ההוראה‪.‬‬
‫הלומד עוסק בבעיות רב‪-‬תחומיות הנסובות על‬ ‫ההרשמה אינה תלויה במועדי ההרשמה הרגילים‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מגוון של עצמים – החל במולקולות וכלה בגופים‬ ‫אלא יכולה להיעשות במשך כל השנה‪ .‬העבודה‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫חיים‪.‬‬ ‫תהיה בהיקף של סמסטר אחד או שניים‪ ,‬תוך‬ ‫הריאקטור – לב התהליך הכימי‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫השקעה ממוצעת של יום בשבוע‪ .‬בתום העבודה‬ ‫יסודות הזרימה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫ינתח הסטודנט את התוצאות וידווח עליהן בכתב‬ ‫מעבר חום‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫לקורס סימטריה שלוש חטיבות‪:‬‬ ‫במתכונת של פרסום מדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יציג הסטודנט‬ ‫תהליכי הפרדה‪ :‬ספיגה וכחוש‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מתמטיקה )יחידות ‪(3 ,2 ,1‬‬ ‫את עבודתו במצגת שתפורסם גם באתר הקורס‪.‬‬ ‫תהליכי הפרדה‪ :‬זיקוק‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫כימיה )יחידות ‪(7 ,6 ,5 ,4‬‬ ‫הציון יכלול הערכה של הצעת העבודה‪ ,‬העבודה‬ ‫בקרת תהליכים‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ביולוגיה )יחידות ‪(10 ,9 ,8‬‬ ‫המעשית‪ ,‬העבודה המסכמת והצגת הפרויקט‪.‬‬ ‫תעשיית הפולימרים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫מפעלי ים המלח‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫לקורס נלווה גם ספר באנגלית המשמש לתרגול‪.‬‬
‫שיקולים כלכליים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫להלן הצירופים הקיימים המאושרים ללימוד‬
‫חטיבות הקורס‪:‬‬ ‫*לסטודנטים מומלץ להשתתף בכל מפגשי ההנחיה‪.‬‬
‫‪ 20332‬מתמטיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה – ‪ 6‬נקודות‬
‫זכות‬
‫‪ 20334‬מתמטיקה‪ ,‬כימיה – ‪ 4‬נקודות זכות‬
‫‪ 20335‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה – ‪ 4‬נקודות זכות‬

‫שימו לב‪ :‬הקורסים מקנים נקודות זכות בהרכב‬

‫שונה בהתאם למסלולי הלימוד השונים – ראו‬
‫*בפירוט המסלולים‪.‬‬

‫* תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬

‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקדם לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ ,2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫** או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫*** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫*‪ 4‬או הקורס מבוא למדעי החיים )‪ ,(03101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬ ‫*‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫מוצע עוד‪.‬‬
‫ההרשמה לקורס אינה תלויה במועדי ההרשמה‬ ‫**‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫הכלליים של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬

‫‪188‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20350‬נושאים מהתעשייה הכימית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬
‫בפעולה‪ ,‬כימיה אורגנית‪ *,‬או כימיה אורגנית‬
‫לביולוגים וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים תרמודינמיקה‪,‬‬
‫קינטיקה כימית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסף אפשטיין‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫רם‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬פנינה אלפנדרי‪ ,‬ראובן‬
‫גלעד‪ ,‬ורדה לוי‪ ,‬נפתלי רבין‪ ,‬ד"ר עמוס אופיר‬
‫בקורס זה מיישמים הסטודנטים את הידע‬
‫והכלים שנרכשו בקורס כימיה בפעולה )‪(20301‬‬
‫להכרה ולניתוח של תהליכים כימיים בתעשייה‬
‫הכימית בישראל‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של הקורס מוצגים נושאים‬
‫אחדים המוצאים את ביטוים בתעשייה הכימית‬
‫בארץ‪ :‬תהליכי מיצוי בתעשייה הכימית‪ ,‬תעשיית‬
‫הפולימרים‪ ,‬תעשיית הזרחן בישראל‪ ,‬ייצור‬
‫דשנים כימיים‪ ,‬טיהור שפכין והתפלת מים‪.‬‬
‫הסטודנטים יכירו לפחות אחד מן הנושאים‪.‬‬
‫בחלקו השני של הקורס‪ ,‬לאחר דיון עם מדריך‬
‫העבודה וקריאה נוספת‪ ,‬יכתוב כל סטודנט עבודה‬
‫סמינריונית שתעסוק באחד ההיבטים של‬
‫הפעילות התעשייתית בארץ‪ .‬נושא הסמינריון הוא‬
‫פולימרים‪.‬‬
‫הקורס כולו מתבסס על מאמרים מדעיים‬
‫וטכניים‪ ,‬חלקם באנגלית‪ ,‬ומצריך ביקורים‬
‫בספרייה אוניברסיטאית‪.‬‬
‫*‬
‫או הקורס כימיה מולקולרית )‪ ,(20232‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫‪ 20349‬חמצן – אספקטים כימיים‬ ‫‪ 20340‬אנליזה של ניסויים‬
‫וביולוגיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫החיים‬ ‫פיסיקה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬ ‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬
‫כללית א וכימיה כללית ב או הקורס כימיה‬ ‫כללית א וכימיה כללית ב או הקורסים כימיה‬
‫כללית‪ *,‬אחד מבין הקורסים כימיה‬ ‫כללית* וכן חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א‬
‫אורגנית‪ **,‬כימיה אורגנית לביולוגים‪ ,‬וכן‬ ‫)או חשבון אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬וכן עמידה‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫אחד מבין הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬אשנב‬ ‫הקורס יישומי מחשב למדעים )מ‪2006‬א(‪.‬‬
‫למדעי החיים‪***.‬‬ ‫ליחידה ‪ 2‬דרוש ידע בסיסי בסימטריה הנלמד‬
‫בקורסים כימיה אי‪-‬אורגנית )יחידה ‪ (2‬או‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬ד"ר אריה‬ ‫סימטריה )יחידה ‪ .(4‬סטודנטים החסרים ידע‬
‫פרימר‪ ,‬שמעון באומל‬ ‫זה ושלא למדו את אחד מהקורסים האלה‬
‫ישלימו אותו בלימוד עצמי מתוך קורסים‬
‫מטרת הקורס‬ ‫אלה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫הכרת הנושא של תגובות חמצן מולקולרי‬ ‫תרמודינמיקה‪ ,‬קינטיקה כימית‪ ,‬כימיה אי‪-‬‬
‫וצורונים חמצניים במערכות אורגניות וביולוגיות‪.‬‬ ‫אורגנית‪ ,‬סימטריה‪ ,‬תורת הקוואנטים א )או‬
‫מכניקה קואנטית ומבנה האטום(‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס בנוי משלושה פרקי קריאה המבוססים על‬
‫לקט קטעים הלקוחים מהספרות הכימית‬
‫באנגלית‪ ,‬ומעבודה סמינריונית‪ .‬פרק הקריאה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל וייס‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫הראשון עוסק בעיקר בחמצון על‪-‬ידי חמצן‬ ‫קירש‪ ,‬אורנה מילוא‪ ,‬ד"ר דינה יוגב‪-‬עינות‪,‬‬
‫מולקולרי טריפלטי‪ ,‬בתהליכים רדיקליים‬ ‫ד"ר ענבל טובי‪-‬ערד‪ ,‬פרופ' דוד אבניר;‬
‫ובתגובות הידרופראוקסידים‪ ,‬ובסופו יוצג‬ ‫חוה ניומן )עריכה(‬
‫תפקידו של החמצן בתהליך ההזדקנות‪ .‬הפרק‬
‫השני עוסק בעיקר בחמצון על‪-‬ידי חמצן‬ ‫היכולת לנתח באופן עצמאי ואמין תוצאות‬
‫מולקולרי סינגלטי ובשיטות מנגנון פעולתו‪ .‬הפרק‬ ‫ניסיוניות היא אחת המיומנויות החשובות‬
‫השלישי עוסק בחמצון על‪-‬ידי אוזון ובסופו יוצגו‬ ‫הנדרשות מנסיינים בענפי מדעי הטבע השונים‪.‬‬
‫ההיבטים הביולוגיים – הצורך של אוזון בטבע‬ ‫השתכללות המכשור והנטייה‪ ,‬בתחומים‬
‫והבעיה של זיהום אוויר‪ .‬הסטודנטים יידרשו‬ ‫מסוימים‪ ,‬לבצע ניסויים מורכבים בקבוצות‬
‫להגיש ממ"ן על כל אחד מהפרקים‪.‬‬ ‫גדולות‪ ,‬הביאו לכך שמיומנות זו חשובה לעתים‬
‫יותר מהיכולת לטפל במכשור ולהפעילו‪.‬‬
‫בסיום הקורס יתבקשו הסטודנטים לכתוב עבודה‬
‫סמינריונית המבוססת על קריאת כמה מאמרים‬ ‫הקורס נועד על כן לאמן את הסטודנטים בשיטות‬
‫מקוריים נוספים מהספרות הכימית או‬ ‫מקובלות לאנליזה של תוצאות ניסיוניות‪,‬‬
‫הביולוגית‪.‬‬ ‫ולהפגישם עם טכניקות ניסיוניות בעלות חשיבות‬
‫בכימיה פיסיקלית ובפיסיקה‪.‬‬
‫דוגמאות של נושאים לעבודה סמינריונית‬
‫כל יחידת לימוד עוסקת בניסוי מסוים או‬
‫אוטו‪-‬חמצון של ‪ – PUFA‬חקר מנגנון‬ ‫א‪.‬‬
‫בטכניקה ניסויית מסוימת‪ .‬לאחר הסבר תאורטי‬
‫חומצות דו‪-‬קרבוקסיליות כתוצרי אוזונוליזה‬ ‫ב‪.‬‬
‫של התופעה הנדונה‪ ,‬מתוארת מערכת המדידה‬
‫של ציקלואלקנים‬
‫ומוצגות תוצאות שהושגו במערכת זו‪ .‬על‬
‫על‪-‬ידי‬ ‫עיכוב‬ ‫מפוטו‪-‬חמצון‪:‬‬ ‫הגנה‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסטודנטים לנתח את התוצאות הללו )לפי‬
‫קרוטנואידים‬
‫הנחיות המפורטות ביחידה( ולהגיש את‬
‫תפקידו האפשרי של חמצן סינגלטי בהפעלת‬ ‫ד‪.‬‬
‫ממצאיהם בצורת דוח מעבדה‪.‬‬
‫קרצנוגנים‬
‫*‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ספקטרום באינפרא‪-‬אדום של‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫מולקולות דו‪-‬אטומיות‬
‫מדדי סימטריה רציפים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הריאקציה בין ‪ H2‬ו‪I2-‬‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מולקולות צבע אורגניות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫תהליכים מעוררים תרמית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מעקב אחרי ריאקציות מהירות בעזרת‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫"הקפצת טמפרטורה"‬
‫* או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫כדי להשלים חובותיו בקורס על הסטודנט ללמוד‬
‫עוד‪.‬‬ ‫*חמש יחידות מתוך השש ברשימה לעיל‪.‬‬
‫** או הקורס כימיה מולקולרית )‪ ,(20232‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫*‬ ‫*** או הקורס מבוא למדעי החיים‪ ,‬שאינו מוצע‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫עוד‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬
‫‪189‬‬

‫‪ 20553‬נושאים בכימיה‬
‫אטמוספירית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫פיסיקה ‪ /‬מטאורולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א )או חשבון‬
‫אינפיניטסימלי ‪ ,(I‬הקורסים כימיה כללית א‬
‫וכימיה כללית ב או הקורס כימיה כללית‪**,‬‬
‫וכן שני הקורסים יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫הפיסיקה ב‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫כימיה אי‪-‬אורגנית או כימיה אורגנית‪,‬‬
‫קינטיקה כימית‪ ,‬מבוא למטאורולוגיה‪4*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‪ ,‬פרופ' יואב יאיר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' זאב לוין‪ ,‬פרופ' מנחם לוריא‪,‬‬
‫ד"ר ינון רודיך‬
‫המולקולרית – בעיקר אותם חלקים שאין‬
‫תחום הכימיה האטמוספירית זוכה בשנים‬
‫האחרונות לחשיבות מרכזית‪ .‬זאת בשל העובדה‬
‫שהאטמוספירה מהווה תווך שבו מתרחשות‬
‫תגובות כימיות מגוונות‪ ,‬בגבהים שונים ובאופנים‬
‫שונים ולהן השפעה ישירה על המתרחש על‪-‬פני‬
‫כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫באטמוספירה קיימים מעגלים כימיים טבעיים‬
‫של פליטת חומרים מהביוספירה וההידרוספירה‬
‫אל האוויר‪ ,‬ואליהם מתווספים חומרים מעשי ידי‬
‫אדם‪ ,‬שמשתלבים במערכת הכימית המסובכת‬
‫שקיימת באטמוספירה )ויוצרים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גשם‬
‫וערפל חומצי(‪ .‬ריאקציות כימיות הטרוגניות‬
‫שכיחות באטמוספירה ותוצריהן הם חלקיקים‬
‫מוצקים )אווירוסולים( ועננים‪ ,‬שלהם משקל‬
‫חשוב בתהליכי שינוי האקלים של כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫הקורס מורכב משני חלקים‪ .‬החלק הראשון‬
‫מתבסס על קריאת מאמרים באנגלית‪ .‬חלק זה‬
‫האטמוספירה‪,‬‬ ‫של‬ ‫במקורותיה‬ ‫יעסוק‬
‫בהתפתחותה ובמעגלים הביו‪-‬גיאו‪-‬כימיים של‬
‫מרכיבים שונים )פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬גופרית‪ ,‬חמצן( וכן‬
‫בטיבן של ריאקציות כימיות במדיום הגזי‪.‬‬
‫המקראה מלווה במדריך למידה בעברית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מכילה המקראה סדרה של מאמרים קצרים‬
‫העוסקים בסוגיות מרכזיות בכימיה אטמוספרית‬
‫וחושפים את הסטודנטים לנושאים העדכניים‬
‫ביותר בחזית המחקר של הכימיה האטמוספירית‬
‫)לדוגמא‪ :‬זיהום אוויר ממטוסים‪ ,‬הגשם החומצי‪,‬‬
‫הפגיעה בשכבת האוזון ועוד(‪ .‬בחלקו השני של‬
‫הקורס בוחר כל סטודנט נושא לעבודה‬
‫סמינריונית‪ ,‬אותה יבצע בהדרכה צמודה של‬
‫מנחה‪.‬‬
‫* יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫*** או הקורס מבוא למדעי הטבע שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫*‪ 4‬סטודנט שלא למד את הקורס מבוא‬
‫למטאורולוגיה )‪ (20291‬יידרש ללמוד את‬
‫יחידות ‪ 1‬ו‪ 3-‬של קורס זה ולהגיש מטלה על‬
‫הנושאים המרכזיים ביחידות אלה‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20362‬נושאים בספקטרוסקופיה‬ ‫‪ 20348‬נושאים נבחרים בכימיה אי‪-‬‬
‫מולקולרית‬ ‫אורגנית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬ ‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬
‫כללית א וכימיה כללית ב או הקורס כימיה‬ ‫כללית א וכימיה כללית ב או הקורס כימיה‬
‫כללית‪ *,‬וכן הקורס פרקים בפיסיקה‬ ‫כללית‪ **,‬כימיה אי‪-‬אורגנית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫מודרנית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫תנאי להרשמה‪ :‬שיחה עם מרכז הקורס וקבלת‬ ‫הקורסים תרמודינמיקה‪ ,‬קינטיקה כימית‪.‬‬
‫אישור ממנו‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫כימיה אורגנית‪ ,‬מכניקה קוואנטית ומבנה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יצחק דותן‬
‫האטום או תורת הקוואנטים א‪.‬‬
‫להשלמת הידע התאורטי שנרכש בקורסים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמואל וייס‬ ‫אחרים בכימיה‪ ,‬חשוב להכיר את הנושאים‬
‫העומדים בחזית המדע‪ .‬ניתן ליישם את הידע‬
‫מטרת הקורס‬ ‫שנלמד בעזרת קריאת מאמרים חדישים ביותר‬
‫הכרת חלקים חשובים של הספקטרוסקופיה‬ ‫בנושא ספציפי‪ ,‬ניתוחם‪ ,‬קבלת הדרכה על‪-‬ידי‬
‫יועץ בתחום‪ ,‬ולבסוף כתיבה של עבודה‬
‫מרחיבים עליהם את הדיבור בקורסים אחרים‬ ‫סמינריונית‪.‬‬
‫בכימיה ובפיסיקה‪ .‬הקורס מיועד לסטודנטים‬
‫בשלב הראשון של הקורס יקראו הסטודנטים‬
‫שצברו נקודות זכות בכימיה ובפיסיקה‪.‬‬
‫ספרות מקצועית באנגלית שעליה יידרשו להגיש‬
‫ממ"ן‪ .‬בשלב השני של הקורס יכתבו הסטודנטים‬
‫מבנה הקורס‬ ‫עבודה סמינריונית בעזרת הדרכה של יועץ‬
‫הקורס מבוסס על לימוד חומר בסיסי בנושא‪.‬‬
‫בתחום‪ .‬המעבר לשלב השני מותנה בקבלת ציון‬
‫בסיום חלק זה של הקורס יגישו הסטודנטים‬
‫מינימום בממ"ן‪ .‬ציון המינימום נקבע על‪-‬ידי‬
‫ממ"ן‪.‬‬
‫צוות הקורס‪.‬‬
‫בחלקו השני של הקורס יכתוב כל סטודנט עבודה‬
‫סמינריונית שתתבסס על קריאת מאמרים‬
‫מדעיים עדכניים בתחום‪ .‬נושא העבודה ייקבע על‪-‬‬
‫ידי הסטודנט בתיאום עם מרכז ההוראה‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬קביעת גאומטריה מולקולרית של מולקולה‬
‫כמו ‪ CH3Cl‬מתוך המבנה הרוטציוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחקר שיווי משקל על‪-‬ידי מדידת עוצמות‬
‫ספקטרליות‪ .‬הפרדת תרומות קווים שונים‬
‫על‪-‬ידי התאמת לורנציאנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מולקולות אורתו ופרה‪ .‬הדגמה בעזרת‬
‫מסומן‬ ‫ואצטילן‬ ‫אצטילן‬ ‫ספקטרום‬
‫איזוטופית‪.‬‬
‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫עוד‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬
‫‪190‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תואר ראשון‬

‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 20592‬קורס סמינריוני בנושא מיוחד‬ ‫‪ 20555‬יסודות בכימיה של המצב‬
‫נקודות זכות בכימיה‬ ‫בכימיה*‬ ‫המוצק‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫ביוגיאוכימיה של שונית האלמוגים )‪) (20447‬ר( –‬
‫משובץ במדעי הטבע והחיים‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫קודמים במדעים‪ ,‬ובכללם הקורסים כימיה‬
‫אטומים‪ ,‬מולקולות ותכונות החומר )‪) (20201‬ר( –‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫כללית א וכימיה כללית ב או הקורס כימיה‬
‫משובץ בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬ ‫בספרייה‪ .‬תנאי קבלה נוספים ייקבעו על‪-‬פי‬ ‫כללית‪ *,‬הקורס כימיה אי‪-‬אורגנית‪ ,‬וכן‬
‫הנושא הנבחר בעת אישור הקורס בוועדת‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫מוליכים למחצה )‪) (20402‬ר( – משובץ בפיסיקה‪,‬‬ ‫המשנה למדעי הטבע והחיים‪ .‬לפרטים נא‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬שני‬
‫עמ' ‪.175‬‬ ‫לפנות לראש המחלקה למדעי הטבע והחיים‪.‬‬ ‫הקורסים יסודות הפיסיקה א‪ ,‬יסודות‬
‫הפיסיקה ב‪**.‬‬
‫התקני מוליכים למחצה ומיקרואלקטרוניקה‬ ‫אחת הדרישות לתואר במדעי הטבע היא לימוד‬
‫)‪) (20403‬ר( – משובץ בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬ ‫של לפחות קורס סמינריוני אחד‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' לינה בן‪-‬דור‬
‫הפתוחה מציעה מגוון של קורסים סמינריוניים‪.‬‬
‫סמינר בטכנולוגיות מיקרואלקטרוניקה )‪(20549‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימת אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית‬ ‫קורס זה עוסק בנושאים מגוונים הקשורים‬
‫)ר( – משובץ בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬ ‫שלא במסגרת של קורס קיים‪ .‬סטודנטים‬ ‫לחזית המחקר והעשייה בכימיה ויש לו השלכות‬
‫הבוחרים בקורס סמינריוני בנושא מיוחד‬ ‫על כל יישומי ההיי‪-‬טק למיניהם‪ .‬בראשית הקורס‬
‫ביוכימיה ‪ :I‬חלבונים – מבנה ותפקוד )‪(20204‬‬ ‫בכימיה צריכים למצוא מנחה מתאים‬ ‫נלמד על שיטות הכנה של מוצקים וגידול גבישים‬
‫)ר( – משובץ במדעי החיים‪ ,‬עמ' ‪.193‬‬ ‫)מהאוניברסיטה הפתוחה או מחוצה לה(‪ ,‬ולגבש‬ ‫)כגוף )‪ (bulk‬או כשכבות דקות(‪ .‬הקורס עוסק גם‬
‫הצעה מפורטת‪ .‬ההצעה לעבודה סמינריונית‬ ‫בדרכים שונות לאפיון חומרים‪ ,‬כגון שיטות‬
‫מעבדה בביוכימיה של חלבונים )‪) (20405‬ר( –‬ ‫מיוחדת תובא לדיון בוועדת המשנה למדעי הטבע‬ ‫שיטות‬ ‫מיקרוסקופיות‪,‬‬ ‫שיטות‬ ‫עקיפה‪,‬‬
‫משובץ במדעי החיים‪ ,‬עמ' ‪.193‬‬ ‫והחיים‪ ,‬כשהיא מאושרת וחתומה על‪-‬ידי המנחה‪.‬‬ ‫ספקטרוסקופיות ואנליזה תרמית‪ .‬נושא מבנה‬
‫וועדת המשנה למדעי הטבע והחיים תדון בהצעה‬ ‫החומר‪ ,‬פגמיו ותכונותיו החשמליות‪ ,‬המגנטיות‬
‫ביוכימיה ‪ :II‬פחמימות‪ ,‬ליפידים‪ ,‬חומצות גרעין‬ ‫ותבדוק אם לאשרה‪.‬‬ ‫והאופטיות המבוססות על המבנה והפגמים נלמד‬
‫)‪) (20247‬ר( – משובץ במדעי החיים‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬ ‫גם הוא במהלך הקורס‪.‬‬

‫תקשורת כימית בין בעלי חיים )‪) (20328‬מס( –‬ ‫מבנה הקורס‬

‫משובץ במדעי החיים‪ ,‬עמ' ‪.210‬‬ ‫חומר הלימוד מורכב מפרקים נבחרים מתוך‬
‫הספר‪:‬‬
‫אוקיינוגרפיה )‪) (20270‬ר( – משובץ בגיאולוגיה‪,‬‬ ‫‪A. R. West, Basic Solid State Chemistry, 2nd‬‬
‫עמ' ‪.215‬‬ ‫‪ed. (New York: Wiley, 1999).‬‬
‫וממדריך למידה קצר המלווה אותו‪ .‬חומר זה‬
‫מהווה רקע ובסיס לליבון הנושאים ולביצוע‬
‫המטלות‪ .‬בחלקו השני של הקורס יכתבו‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫הסטודנטים עבודה סמינריונית בעזרת הדרכה של‬
‫יועץ בתחום‪ .‬נושאים אפשריים לעבודה‬
‫סמינריונית‪ :‬הכנת תאים סולריים‪ ,‬שיטות‬
‫קורסי החובה בפיסיקה ובמתמטיקה משולבים‬ ‫לקבלת על‪-‬מוליכים‪ ,‬לייזרים ועוד‪.‬‬
‫בתחומים המתאימים‪.‬‬ ‫*‬

‫אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע )‪(20430‬‬

‫)ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬

‫מבוא למטאורולוגיה )‪) (20291‬ר( – משובץ‬

‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬

‫רעלים והרעלות )‪) (20519‬מס( – משובץ במדעי‬

‫החיים‪ ,‬עמ' ‪.209‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬

‫זכות בכימיה‪.‬‬

‫במסגרת הלימודים לתואר יורשו הסטודנטים‬ ‫*‬

‫ללמוד רק אחד מתוך ארבעת הקורסים‬
‫הסמינריוניים בנושא מיוחד‪ :‬בגיאולוגיה‬
‫)‪ ,(20591‬בכימיה )‪ ,(20592‬במדעי החיים‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫)‪ (20590‬והקורס פרויקט מתקדם בפיסיקה א‬ ‫עוד‪.‬‬
‫)‪.(20382‬‬ ‫או הקורס מבוא למדעי הטבע שאינו מוצע עוד‪.‬‬ ‫**‬

‫‪191‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20119‬ביולוגיה כללית ב‬ ‫‪ 20118‬ביולוגיה כללית א*‬ ‫‪ 20121‬אשנב למדעי החיים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס ביולוגיה כללית א‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬נורית ונגר;‬

‫שלומית רז )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬נורית ונגר;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬נורית ונגר;‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר ענת ברנע‪ ,‬ד"ר שריג גפני‪ ,‬נורית ונגר‪,‬‬ ‫שלומית רז )עריכה(‬ ‫שלומית רז )עריכה(‬
‫ד"ר רויטל לביא‪ ,‬לאה קורן‪ ,‬ד"ר יואל קלמס‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' יורם עשת‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' יורם עשת‪,‬‬
‫פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬ניר‪ ,‬נורית ונגר‪,‬‬ ‫פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬ניר‪ ,‬פרופ' ענת‬
‫קורס זה הוא חלקו השני של קורס מבוא‬ ‫ברנע‪ ,‬ד"ר שריג גפני‪ ,‬ד"ר נגה זליקוביץ'‪,‬‬
‫ד"ר נגה זליקוביץ'‪ ,‬ד"ר רות ערב‪ ,‬ד"ר יואל‬
‫בביולוגיה המציג תמונה רחבת היקף של‬ ‫ד"ר רויטל לביא‪ ,‬ד"ר רות לומניצר‪ ,‬ד"ר רות ערב‪,‬‬
‫קלמס‪ ,‬עידית ברלס‪ ,‬לאה קורן‬
‫הביולוגיה על ענפיה השונים‪ .‬קורס זה והקורס‬ ‫ד"ר יואל קלמס‪ ,‬עידית ברלס‪ ,‬לאה קורן‬
‫ביולוגיה כללית א )‪ (20118‬הם קורסי חובה‬
‫קורס זה הוא חלקו הראשון של קורס מבוא‬
‫בתכנית הלימודים של סטודנטים הלומדים‬
‫בביולוגיה המציג תמונה רחבת היקף של‬
‫לקראת תואר בוגר אוניברסיטה במדעי החיים‪.‬‬ ‫הקורס מבוסס על פרקים נבחרים מן הספר‬
‫הביולוגיה על ענפיה השונים‪ .‬קורס זה והקורס‬
‫ספר הקורס‬ ‫ביולוגיה כללית ב )‪ (20119‬הם קורסי חובה‬ ‫ביולוגיה – האחידות והמגוון של החיים‬
‫הקורס מבוסס על שלוש החטיבות האחרונות‬ ‫בתכנית הלימודים של סטודנטים הלומדים‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2001 ,‬שהוא תרגום‬
‫)כרך ב( של הספר ביולוגיה – האחידות והמגוון‬ ‫לקראת תואר בוגר אוניברסיטה במדעי החיים‪.‬‬ ‫לעברית של הספר‪:‬‬
‫של החיים )האוניברסיטה הפתוחה‪ (2001 ,‬שהוא‬ ‫‪C. Starr & R. Taggart, Biology – The Unity‬‬
‫תרגום לעברית של הספר‪:‬‬ ‫ספר הקורס‬ ‫‪and Diversity of Life, 8th ed. (Wadsworth,‬‬
‫‪C. Starr & R. Taggart, Biology – The Unity‬‬ ‫הקורס מבוסס על ארבע החטיבות הראשונות‬ ‫‪1998).‬‬
‫‪and Diversity of Life, 8th ed. (Wadsworth,‬‬ ‫)כרך א( של הספר ביולוגיה – האחידות והמגוון‬
‫‪1998).‬‬ ‫של החיים )האוניברסיטה הפתוחה‪ (2001 ,‬שהוא‬
‫תרגום לעברית של הספר‪:‬‬ ‫הקורס מיועד לסטודנטים למדעים ולתחומי ידע‬
‫בחלק זה של הקורס מסתייעים הסטודנטים בידע‬ ‫אחרים שאינם לומדים לקראת תואר במדעי‬
‫‪C. Starr & R. Taggart, Biology – The Unity‬‬
‫שרכשו בקורס ביולוגיה כללית א )‪ (20118‬כדי‬ ‫החיים‪ ,‬אך מעוניינים לרכוש ידע בסיסי‬
‫‪and Diversity of Life, 8th ed. (Wadsworth,‬‬
‫להכיר מערכות‪ ,‬תופעות ותהליכים המאפיינים‬ ‫בביולוגיה‪ .‬הפרקים שנבחרו מתוך ספר הקורס‬
‫‪1998).‬‬
‫יצורים מורכבים‪ ,‬כגון צמחים ובעלי חיים‪ ,‬וכן‬ ‫מקנים ידע כללי בנושאים המרכזיים בביולוגיה‪,‬‬
‫לעמוד על יחסי הגומלין הקיימים בין יצורים לבין‬ ‫בספר מוצגים התופעות והתהליכים הבסיסיים‬ ‫ומאפשרים להתוודע לכיווני המחקר החדשניים‬
‫עצמם ובינם לבין הסביבה‪ .‬אחד הנושאים‬ ‫של החיים‪ ,‬יחד עם נושאי המחקר המרכזיים של‬ ‫בביולוגיה המודרנית‪.‬‬
‫הנדונים בהרחבה בחלק זה של הקורס הוא‬ ‫הביולוגיה המודרנית‪ ,‬והוא מקנה לסטודנטים את‬
‫השינויים בסביבה הנגרמים על‪-‬ידי האדם‪ ,‬וכיצד‬ ‫תמונת העולם הביולוגי באופן כללי‪ ,‬ואת ההבנה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הם משפיעים על מגוון היצורים החיים‪.‬‬ ‫והידע בענפים השונים של התחום ההכרחיים‬ ‫הבסיס התאי של החיים‬
‫להשכלתו של כל ביולוג‪.‬‬ ‫עקרונות התורשה‬
‫חומר הלימוד‬
‫את ספר הקורס מלווים מדריכי למידה‬ ‫אבולוציה ומגוון‬
‫המנחים את הסטודנטים בלימוד הפרקים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫המבנה והתפקוד של בעלי חיים‬
‫את ספר הקורס מלווים מדריכי למידה‬ ‫אקולוגיה‬
‫בקורס נערכות מעבדות שההשתתפות בהן‬
‫המנחים את הסטודנטים בלימוד הפרקים‪.‬‬
‫היא חובה‪ .‬המעבדות מתקיימות במרכזי‬
‫בקורס נערכות מעבדות שההשתתפות בהן‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫היא חובה‪ .‬המעבדות מתקיימות‬ ‫הקורס מבוסס על לימוד פרקים מספר הקורס )‪21‬‬
‫סרטי וידאו‬
‫באוניברסיטה הפתוחה ברעננה‪ ,‬בסמינר‬ ‫פרקים מתוך ‪ 28‬הפרקים שבכרך א(;** על‬
‫לומדות מחשב‬
‫אורנים בטבעון ובמכללת קיי בבאר שבע‪.‬‬ ‫מדריכי למידה המנחים את הסטודנטים בלימוד‬
‫חטיבות הלימוד‬ ‫סרטי וידאו‬ ‫הנושאים; על לומדות מחשב המעשירות את‬
‫‪ .1‬המבנה והתפקוד של צמחים‬ ‫לומדות מחשב‬ ‫חומר הלימוד‪ ,‬ועל מפגשי מעבדה‪.‬‬
‫‪ .2‬המבנה והתפקוד של בעלי חיים‬
‫‪ .3‬אקולוגיה והתנהגות‬ ‫חטיבות הלימוד‬
‫הבסיס התאי של החיים‬ ‫‪.1‬‬
‫עקרונות התורשה‬ ‫‪.2‬‬
‫עקרונות האבולוציה‬ ‫‪.3‬‬
‫אבולוציה ומגוון‬ ‫‪.4‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫סטודנטים שלמדו את הקורס יכולים להשלים‬ ‫**‬
‫את לימודיהם לתואר במדעי החיים אחרי‬
‫*‬ ‫שישלימו לימוד של הפרקים הנוספים בכרך א‬
‫של הספר‪ ,‬יגישו מטלת חובה לפרקים אלה‪,‬‬
‫ישלימו את המעבדות שנלמדות במסגרת‬
‫הקורס ביולוגיה כללית א )‪ ,(20118‬וילמדו את‬
‫הקורס ביולוגיה כללית ב )‪ (20119‬במלואו‪.‬‬

‫‪192‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20405‬מעבדה בביוכימיה של‬ ‫‪ 20204‬ביוכימיה ‪ :I‬חלבונים – מבנה‬
‫חלבונים‬ ‫ותפקוד‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס ביוכימיה ‪.I‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורס כימיה כללית או‬
‫כימיה כללית א‪ **,‬וכן אחד מבין הקורסים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית שקלאי‪ ,‬ד"ר טלי חנן‪,‬‬ ‫כימיה אורגנית לביולוגים – פרקים בכימיה‬
‫ד"ר רות ערב; נילי וייס )עריכה(‬ ‫מולקולרית‪ ,‬כימיה אורגנית‪ ***.‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬אחד מבין הקורסים ביולוגיה כללית‬
‫בקרב המדענים נקוטות שיטות רבות ומגוונות‬ ‫א‪ ,‬אשנב למדעי החיים‪.‬‬
‫לפענוח המבנה של חלבונים ולחקר פעילותם‬
‫בתא‪ .‬קורס זה נועד לאפשר לסטודנטים להתנסות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות ערב‪ ,‬ד"ר שרה קלצ'קו‪,‬‬
‫בכמה משיטות אלה ולהבין את הדרכים שבהן‬ ‫עדנה יפה‪ ,‬ד"ר הרי לנגבהיים‪ ,‬שלומית זרחוביץ‬
‫נאספים ממצאים ומוסקות מסקנות על מבנה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ליאון גולדשטיין‪ ,‬ד"ר מיכאל הלר‪,‬‬
‫החלבונים ותפקודם‪.‬‬ ‫פרופ' שניאור ליפסון‪ ,‬פרופ' נתן שרון‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמרם אשל‪ ,‬פרופ' שמשון בלקין‪,‬‬
‫הקורס בנוי במתכונת של סדנה מרוכזת בת‬
‫החלבונים הם מקרומולקולות חשובות ביותר‬
‫במעבדת‬ ‫המתקיימת‬ ‫מפגשים‪,‬‬ ‫חמישה‬
‫באורגניזם החי‪ :‬חלבוני המבנה מהווים חומר‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬משך כל מפגש הוא ‪7-6‬‬
‫בניין עיקרי של האורגניזם‪ ,‬וחלבוני התפקוד‬
‫שעות‪ .‬בתחילת הסדנה מקבל כל סטודנט דגימת‬
‫ממלאים באורגניזם תפקודים חיוניים רבים‬
‫דם שממנה יבודד במהלך הסדנה חלבונים‬
‫ממערכת הקרישה ומתאי דם אדומים‪ .‬לאחר‬ ‫ומגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬זירוז ריאקציות )אנזימים(‪,‬‬
‫הבידוד ייבדקו תכונותיהם של החלבונים‬ ‫העברה ברירנית של חומרים דרך קרומי התאים‬
‫ופעילותם הביולוגית‪ .‬בסוף הסדנה ייערך דיון על‬ ‫)נשאים(‪ ,‬הגנת הגוף מפני חדירת גופים זרים‬
‫תוצאות הניסויים וילובנו המסקנות באשר לקשר‬ ‫לתוכו )נוגדנים( ועוד‪.‬‬
‫בין מבנה החלבונים‪ ,‬פעילותם והדרך שבה הם‬
‫מטרת הקורס להציג את הקשר שבין מבנה חלבון‬
‫משתלבים במערכת התאית השלמה‪.‬‬
‫לבין תפקודו‪ ,‬וכן להקנות ידע בסיסי בשיטות‬
‫כל סטודנט יכין דוח מכין לפני כל ניסוי ודוח‬ ‫הרווחות בחקר חלבונים‪.‬‬
‫מסכם לאחריו‪ .‬בתחילת כל מפגש מעבדה ייערך‬
‫בוחן חובה על חומר הרקע )שחלקו באנגלית( ועל‬ ‫קורס זה הוא קורס תשתית במדעי החיים ועליו‬
‫הניסויים של המפגש הנדון‪ .‬ההשתתפות בכל‬ ‫מתבססים קורסים רבים‪ ,‬כגון‪ :‬התא‪ :‬מבנה‬
‫מפגשי המעבדה והגשת כל הדוחות הן חובה‪.‬‬ ‫ופעילות )‪ ,(20214‬פיזיולוגיה של מערכות באדם‬
‫)‪ ,(20556‬תורת החיסון )‪ ,(20322‬פיזיולוגיה של‬
‫הצמח )‪ (20536‬ועוד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬החומצות האמיניות והקשר הפפטידי‪.‬‬
‫יחידה ‪ 2‬מבנה חלבונים – הקשר שבין רצף‬
‫החומצות האמיניות בחלבון לבין‬
‫מבנהו המרחבי‪.‬‬
‫יחידה ‪ 3‬בידוד וניקוי חלבונים – יחידה זו‬
‫מלווה במפגש מעבדה שמטרתו להציג‬
‫שיטות בידוד וניקוי של חלבונים‪.‬‬
‫יחידות ‪ 5-4‬הקשר בין מבנה חלבונים ותפקודיהם‪.‬‬
‫יחידה ‪ 6‬אנזימים – זרזים ביולוגיים‬
‫יחידה ‪ 7‬מנגנוני פעולה של אנזימים – מבנה‬
‫מרחבי‪ ,‬מבנה האתר הפעיל והקשר‬
‫למנגנון הפעולה בכמה אנזימים‬
‫מייצגים‪.‬‬
‫*בקורס מתקיים מפגש מעבדה חובה‪.‬‬
‫יחידה ‪ – 7‬התערבות האדם במערכות אקולוגיות‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫הידע הנכלל בקורסים כימיה כללית )‪(20437‬‬
‫וכימיה אורגנית לביולוגים )‪ ,(20282‬הכרחי‬
‫להבנת הקורס‪.‬‬
‫** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫*** או הקורס כימיה מולקולרית )‪ ,(20232‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫‪ 20412‬אקולוגיה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית‬
‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ ,‬ואחד מבין הקורסים‬
‫כימיה כללית‪ **,‬עולם הכימיה‪ .‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים ממנדליזם להנדסה גנטית‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫מדעים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עוזי ריטה‪ ,‬פרופ' דן כהן‬
‫)כתיבה(‪ ,‬ד"ר איילת שוסטר‪ ,‬ד"ר זיוה רענן‬
‫)תרגום(; יואב ברויר‪ ,‬שלומית רז )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' עידו יצחקי‬
‫פרופ' משה גופן‪ ,‬פרופ' תמר דיין‪ ,‬פרופ' דן כהן‪,‬‬
‫פרופ' עמנואל נוי‪-‬מאיר‪ ,‬ד"ר יורם אייל‪ ,‬ד"ר‬
‫אביגדור ביליס‪ ,‬ד"ר רחל בן‪-‬שלמה‪ ,‬ד"ר דוד זלץ‪,‬‬
‫ד"ר משה קול‬
‫הקורס עורך היכרות עם מדע האקולוגיה על‪-‬ידי‬
‫מתן הסברים תאורטיים והמחשה בעזרת‬
‫דוגמאות מחקריות‪ ,‬תוך הדגשה על הצגת‬
‫מחקרים שנעשו בארץ‪ .‬הקורס כולל שני ימי סיור‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ – 1‬חלק א‪ :‬מבוא כללי שבו מוסברים‬
‫תחומי העיסוק והמחקר של מדע האקולוגיה‬
‫ונערכת היכרות עם מושגים בסיסיים‪ .‬חלק ב‪:‬‬
‫זרימת אנרגיה ומחזורי חומרים במערכות‬
‫אקולוגיות‪.‬‬
‫יחידה ‪ – 2‬אקולוגיה‪ ,‬גנטיקה ואבולוציה – הקשר‬
‫ההדוק שבין אקולוגיה ואבולוציה‪ ,‬התפתחות‬
‫ההתאמות של מינים במהלך האבולוציה והקשר‬
‫שבין ההתאמה הקיימת ותהליכים אקולוגיים‬
‫ואבולוציוניים‪.‬‬
‫יחידה ‪ – 3‬אוכלוסיות – אוכלוסיות חד‪-‬מיניות‪:‬‬
‫דמוגרפיה ותהליכים אוכלוסייתיים והשפעתם על‬
‫שינויים בשכיחותן של אוכלוסיות במרחב ובזמן‪.‬‬
‫יחידות ‪ – 5-4‬יחסי גומלין בין‪-‬מיניים – יחסי‬
‫הגומלין הקיימים בטבע בין אוכלוסיות מינים‬
‫והשפעתם על הדינמיקה האוכלוסייתית‪ .‬תחרות‬
‫בין המינים ויחסי הדדיות‪ ,‬יחסי הגומלין שבין‬
‫מין אוכל ומין נאכל )יחסי טריפה(‪.‬‬
‫יחידה ‪ – 6‬חברות ביולוגיות ומערכות אקולוגיות‬
‫– יחידה זו נשענת על כל הנלמד ביחידות קודמות‬
‫ומסכמת את השפעתם של תהליכי זרימת אנרגיה‪,‬‬
‫מחזור חומרים ותהליכים‪ ,‬תוך‪-‬מיניים ובין‪-‬‬
‫מיניים‪ ,‬על מבנה חברות ביולוגיות )מגוון מינים(‬
‫ועל מבנה‪ ,‬תפקוד ויציבות של מערכות‬
‫אקולוגיות‪.‬‬
‫– השפעות האדם על מרכיביה האביוטיים של‬
‫המערכת האקולוגית )קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר(‬
‫*והשפעות ישירות ועקיפות על החברה הביולוגית‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫עוד‪.‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20410‬ביולוגיה התפתחותית –‬ ‫‪ 20104‬החולייתנים‬ ‫‪ 20247‬ביוכימיה ‪ :II‬פחמימות‪,‬‬
‫תופעות‪ ,‬עקרונות ושאלות‬ ‫ליפידים‪ ,‬חומצות גרעין‬
‫פתוחות‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס ביוכימיה ‪ .I‬ידע קודם‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים החולייתנים‪,‬‬ ‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪.‬‬ ‫מומלץ‪ :‬אחד מבין הקורסים כימיה אורגנית‬
‫התא‪ :‬מבנה ופעילות‪.‬‬ ‫לביולוגים‪ ,‬כימיה אורגנית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' שמעונה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' פאני דולז'נסקי‪ ,‬ד"ר ליה‬ ‫גינצבורג‪ ,‬נורית ונגר‪ ,‬איתן אביטל‪ ,‬ד"ר דוד עילם;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות ערב )כתיבה(‪ ,‬ד"ר עדה‬
‫אטינגר )כתיבה(‪ ,‬בוקי קמחי )ריכוז הפיתוח(;‬ ‫ענת גפני‪ ,‬אורנה ברקאי )עריכה(‬ ‫ניר‪ ,‬ד"ר רות לומניצר; יואב ברוייר )עריכה(‬
‫ליאורה גרינברג )עיצוב(‬ ‫יועצים וכותבי חוץ‪ :‬ד"ר שרה ויסנברג‪ ,‬ד"ר רוני‬ ‫פיתוח מהדורה ראשונה‪ :‬ד"ר רות ערב‪ ,‬טליה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בני גייגר‪ ,‬פרופ' ישראל וולדבסקי‪,‬‬ ‫רדו‪ ,‬ד"ר משה וולק‪ ,‬פרופ' אברהם חיים‪,‬‬ ‫טליתמן )כתיבה(; יואב ברוייר )עריכה(‬
‫ד"ר עודד כאנר‪ ,‬פרופ' אדוארדו מיטרני‪ ,‬פרופ'‬ ‫ד"ר עמוס פיין‪ ,‬ד"ר רויטל לביא‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יחזקאל ברנהולץ‪ ,‬פרופ' עליזה‬
‫מיכאל פלדמן‪ ,‬ד"ר חיה קלכהיים‪ ,‬זהבה רנגיני‬ ‫דביר‪ ,‬פרופ' משה מברך‪ ,‬פרופ' מרים סורוז'ון‪,‬‬
‫החולייתנים )בעלי החוליות( הם הקבוצה הגדולה‬ ‫פרופ' חרמונה שורק‪ ,‬פרופ' נתן שרון‬
‫הביולוגיה ההתפתחותית משיקה לכל התחומים‬ ‫של בעלי חיים שעמם נמנה גם האדם‪ .‬הקורס‬
‫האחרים בביולוגיה‪ ,‬ונותנת ביטוי לצורך‬ ‫מקנה מושגי יסוד באנטומיה‪ ,‬בפיזיולוגיה‪,‬‬ ‫קורס זה הוא קורס המשך לקורס ביוכימיה ‪I‬‬
‫באינטגרציה ביניהם‪ .‬תהליכי ההתפתחות‬ ‫באמבריולוגיה ובאבולוציה של החולייתנים‪,‬‬ ‫)‪ .(20204‬נדונים בו המבנה של פחמימות‬
‫מתחילים מרגע היווצרותו של היצור‪ ,‬אולם אין‬ ‫ואלה מהווים רקע ובסיס לכל לימוד מתקדם של‬ ‫)סוכרים(‪ ,‬ליפידים )שומנים( וחומצות גרעין‪,‬‬
‫הם מסתיימים עם תום ההתפתחותו העוברית‪,‬‬ ‫גוף האדם ותפקודו ולהבנת מוצאו ומקומו בעולם‬ ‫תפקודיהם באורגניזם‪ ,‬מסלולי הפירוק והסינתזה‬
‫אלא ממשיכים כל מהלך חייו עד מותו‪ .‬הקורס‬ ‫החי‪.‬‬ ‫שלהם וכן שיטות לבידודם ולאפיונם‪.‬‬
‫מתמקד בתהליכי ההתפתחות של בעלי חיים רב‪-‬‬
‫הגישה המאפיינת את הקורס היא אבולוציונית‬ ‫הכרת חומרי טבע אלה תביא להבנה מעמיקה‬
‫תאיים‪ ,‬ולא בתהליכים המתרחשים בחד‪-‬תאיים‬
‫בעיקרה‪ ,‬ולכן נסקרות תכונותיהם העיקריות‬ ‫יותר של תפקודיהם בתאים ובאורגניזמים‬
‫או בצמחים‪.‬‬
‫והתפתחותם האבולוציונית הארוכה של‬ ‫השונים‪ ,‬כפי שהם נדונים בקורסים התא‪ :‬מבנה‬
‫במהלך הקורס יתוודעו הסטודנטים לתופעות‬ ‫החולייתנים‪ ,‬תוך הדגשת השינויים המורפולוגיים‬ ‫ופעילות )‪ ,(20214‬ממנדליזם להנדסה גנטית‬
‫מרכזיות המתרחשות במהלך ההתפתחות‪,‬‬ ‫והתפקודיים המעמיקים שחלו בהם עם המעבר‬ ‫)‪ ,(20275‬עולם החיידקים )‪ (20237‬ובקורסים‬
‫ולהשלכות שיש לחקר תהליכי ההתפתחות על‬ ‫מן החיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫המתקדמים במדעי החיים‪.‬‬
‫הבנת האורגניזם במצבים נורמליים ופתולוגיים‪.‬‬
‫הקורס כולל גם ארבע מעבדות שבהן יתבצעו‬ ‫בקורס שלוש חטיבות‪:‬‬
‫יודגשו הגישות הניסוייות ומהלך המחקר‬
‫ניתוחים של שלושה חולייתנים‪ ,‬הסתכלות‬ ‫פחמימות )סוכרים(‬ ‫חטיבה ‪I‬‬
‫שהובילו להבנה ולידע הקיימים כיום לגבי‬
‫בתתקינים מיקרוסקופיים ותצוגה של דגמים‪.‬‬ ‫חטיבה ‪ II‬ליפידים )שומנים(‬
‫תופעות אלה‪ .‬למרות שבעשור האחרון חלה‬
‫חטיבה ‪ III‬חומצות גרעין‬
‫התקדמות רבה בהבנת הבסיס המולקולרי והגנטי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫של תהליכי התפתחות שונים‪ ,‬נותרו עדיין שאלות‬ ‫יחידת המבוא סוקרת את עולם החי כולו‪ ,‬את‬
‫רבות פתוחות‪ .‬בקורס יוצגו ההיפותזות המנסות‬ ‫שיטות המיון‪ ,‬את מקום החולייתנים בתוכו ואת‬
‫לתת הסבר כולל לתהליכי ההתפתחות‪ ,‬וכן יחסי‬ ‫עקרונות המבנה המשותפים של גופם‪.‬‬
‫הגומלין הקיימים בין התחומים השונים‬ ‫יחידה ‪ 2‬כוללת חומר רקע והוראות מפורטות‬
‫בביולוגיה לבין הביולוגיה ההתפתחותית‪.‬‬ ‫לניתוחים שיתבצעו במעבדה‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על הספר ביולוגיה התפתחותית‬ ‫יחידות ‪ 4-3‬דנות במים כסביבת חיים ובבעיות‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(1996 ,‬‬ ‫הקיום בתוכם‪ ,‬תוך התמקדות בנשימה‪ ,‬בציפה‬
‫ובאוסמורגולציה‪.‬‬
‫פרקי הספר‬ ‫יחידות ‪ 5-6‬עוסקות במעבר ליבשה ובמשמעותו‬
‫מושגי יסוד בהתפתחות‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫מרחיקת הלכת‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת במבנה‬
‫ההפריה – נקודת המוצא להתפתחות‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫ובתפקוד של השלד ושל מערכות הדם והנשימה‪,‬‬
‫השלב הראשון בדרך לרב‪-‬תאיות –‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫ובהפרשה של החולייתנים‪.‬‬
‫התלמה ויצירת בלסטולה‬
‫הנחת היסוד למבנה האורגניזם –‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫יחידות ‪ 9-7‬עוסקות בשלוש הקבוצות הגדולות‬
‫מבלסטולה לגסטרולה והמשך הדרך‬ ‫של חולייתני היבשה‪ :‬הזוחלים‪ ,‬העופות והיונקים‪.‬‬
‫תהליכי השראה‪ :‬יחסי גומלין בין‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫הסקירה מלווה בעיון באחדים מכישוריהם‬
‫תאים משפיעים על מהלך ההיווצרות‬ ‫המיוחדים הכרוכים בחיים מחוץ למים‪ ,‬במיוחד‬
‫של רקמות ואיברים‬ ‫באשר לתנועה‪ ,‬לרבייה ולוויסות חום הגוף‪.‬‬
‫תאים בתרבית מגלים סודות‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬מוקדשת כולה להתפתחות העוברית של‬
‫התמיינות תאים‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫החולייתנים‪.‬‬
‫תפקיד החומר החוץ‪-‬תאי בהתמיינות‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬עניינה מערכת העצבים והחושים‪.‬‬
‫ובמורפוגנזה‬ ‫יחידה ‪ 12‬מוקדשת לאבולוציה של המין האנושי‬
‫היכרות בין תאים – תהליך מרכזי‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫*ולתכונותיו של האדם כחולייתן חריג‪.‬‬
‫במורפוגנזה‬
‫השלד התוך‪-‬תאי ותפקידו בהתפתחות‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫רקמה היא יותר מסכום התאים‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫המרכיבים אותה‬
‫רגנרציה – לבנות מחדש את אשר אבד‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫גורמי גדילה בהתפתחות‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫גנים והתפתחות – סקירה היסטורית‬ ‫פרק ‪14‬‬
‫ומושגית‬ ‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬

‫‪194‬‬

‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20214‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‬
‫)מתכונת שנתית(*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫כימיה כללית‪ **,‬ביוכימיה ‪ ,I‬יישומי מחשב‬
‫למדעים‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס ביוכימיה‬
‫‪.II‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דני סימון‪ ,‬ד"ר שרה ויסנברג‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬‬
‫ניר‪ ,‬ד"ר רויטל לביא‪ ,‬ד"ר צפרירה פארי‪ ,‬יפעת גל‪,‬‬
‫עידית לוין; אורנה ברקאי )עריכה(‬
‫כתיבה‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬פרופ' אבינעם אדם‪,‬‬
‫עידית לוין‪ ,‬בוקי קמחי‪ ,‬פרופ' זאב שטיין‪,‬‬
‫ד"ר דרור בר‪-‬ניר; יחידות ‪ 10-8‬מתורגמות מספרי‬
‫לימוד בנושא‬ ‫אחדים בארצנו‪ ,‬תוך הדגשת חשיבותם‬
‫האקולוגית‪ ,‬אורחות חייהם‪ ,‬התנהגותם‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' משה אהרונסון‪ ,‬פרופ' יחזקאל‬
‫ברנהולץ‪ ,‬פרופ' מנחם גוטמן‪ ,‬פרופ' שמעונה‬
‫גינצבורג‪ ,‬פרופ' גדי גלזר‪ ,‬פרופ' עזרא דניאל‪,‬‬
‫פרופ' יואב הניס‪ ,‬פרופ' צבי נאור‪ ,‬פרופ' מרים‬
‫הקורס מבוסס על שישה מפגשי חובה מודרכים –‬
‫סורוז'ון‪ ,‬פרופ' יואב קבנצ'יק‪ ,‬פרופ' עדי קמחי‪,‬‬
‫חמישה סיורי שטח )שניים מהם בני יומיים(‬
‫פרופ' שמעון שולדינר‬
‫תאים הם יחידות החיים הבסיסיות‪ ,‬והכרת‬
‫המבנה והתפקוד של התא חיונית להבנה של כל‬
‫תהליכי החיים ביצורים חד‪-‬תאיים ורב‪-‬תאיים‪.‬‬
‫הקורס מקנה לסטודנטים ידע בסיסי בתחום‬
‫הביולוגיה של התא ומאפשר להכיר את הדרכים‬
‫שבאמצעותן מנסים החוקרים לפענח את רזי‬
‫החיים ברמה של התא הבודד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬ממברנת התא‬
‫יחידה ‪ 2‬מבוא לביואנרגטיקה‬
‫יחידות ‪ 4-3‬מעבר חומרים דרך הממברנה‬
‫ייצור ‪ATP‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 6‬ייצור חלבונים‬
‫יחידה ‪ 7‬ייצור חלבונים – מנגנוני ויסות‬
‫ובקרה‬
‫יחידה ‪ 8‬איתות בין תאים‬
‫יחידה ‪ 9‬מחזור התא‬
‫יחידה ‪ 10‬שלד התא האיקריוטי‬
‫חומר הלימוד כולל אף אסופת מאמרים )בעברית‬
‫ובאנגלית( המתעדכנת לעתים מזומנות‪ .‬הקורס‬
‫כולל מפגשי מעבדה שהנוכחות בהם היא חובה‪.‬‬
‫קורס זה הוא תנאי קבלה לרוב הקורסים‬
‫המתקדמים‪-‬סמינריוניים במדעי החיים‪.‬‬
‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪ ,‬אך הוא מוצע גם‬
‫במתכונת סמסטריאלית כקורס התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות – מתכונת סמסטריאלית )‪.(20452‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫‪ 20252‬פאוניסטיקה של חולייתנים‬ ‫‪ 20220‬החרקים‬
‫בישראל‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית‬
‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס החולייתנים‪.‬‬ ‫הקורס החולייתנים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מיכאל קוסטא‪ ,‬נורית ונגר‪,‬‬
‫)מהדורה מקורית(; פרופ' ענת ברנע‪ ,‬אורי רול‬ ‫עדי מרקוזה‪-‬הס‪ ,‬מנחם קפלן‪ ,‬תמר ויסמן‪,‬‬
‫)מהדורה חדשה(‬ ‫מוניקה שיוביץ‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' ה' מנדלסון‬ ‫פיתוח מהדורה חדשה‪ :‬ד"ר דני סימון )אחראי‬
‫אקדמי(‪ ,‬ד"ר ויקטוריה סורוקר‬
‫הקורס נועד לערוך לסטודנטים היכרות ראשונית‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רחל גלון‪ ,‬פרופ' אורי גרזון‪,‬‬
‫עם עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים האופייניים לנופים‬ ‫פרופ' דן גרלינג‪ ,‬פרופ' אברהם חפץ‬
‫החרקים מהווים רוב מוחלט‪ ,‬יותר מ‪ ,80%-‬מכלל‬
‫ומשמעות מבני גופם בהקשר של בית גידולם‬ ‫המינים של בעלי החיים בכדור‪-‬הארץ‪ .‬לחרקים‬
‫הטבעי‪ .‬כמו כן יוצגו בעיות של שמירת טבע‬ ‫נציגים בכל רמה טרופית‪ ,‬למעט היצרנים‬
‫בישראל‪.‬‬ ‫הראשוניים‪ .‬בקבוצה משגשגת זו של יצורים באה‬
‫לידי ביטוי דרך אבולוציונית ארוכה‪ ,‬שהביאה‬
‫להתפתחות צורות חיים השונות תכלית שינוי‬
‫מאלה של החולייתנים‪ .‬ההיכרות עם החרקים‬
‫ומפגש מעבדה אחד‪.‬‬
‫חיונית אפוא לכל המבקש להכיר את עולם החי‬
‫כל מפגש מלווה בקריאת חומר רקע בעברית‬ ‫שסביבו‪ ,‬מה גם שחשיבות החרקים רבה במיוחד‬
‫ובאנגלית ובדפי הנחיה לסיור‪.‬‬ ‫לאדם בתחומי הרפואה‪ ,‬החקלאות והמחקר‬
‫המדעי‪.‬‬
‫נושאי המפגשים‬ ‫ההיכרות המוחשית של הסטודנטים עם החרקים‬
‫מעבדה בנושא נוצות ותעופה בעופות‬ ‫‪.1‬‬
‫מודגשת באמצעות הסתכלות מודרכת בחרקים‬
‫עופות חורש וגנים‬ ‫‪.2‬‬
‫בכל מפגשי ההנחיה ובסיור בחיק הטבע‪ .‬כמו כן‬
‫עופות חורפיים במקווי‪-‬מים‬ ‫‪.3‬‬
‫מומחשים היבטים שונים של תפקוד החרק‬
‫טורפים ויונקים בסכנת הכחדה בישראל‬ ‫‪.4‬‬
‫באמצעות ניסויים‪ ,‬תמונות וסרטים‪.‬‬
‫פרסתניים וטורפים – שמירת טבע בשמורת‬ ‫‪.5‬‬
‫עין‪-‬גדי‬
‫הלימוד מבוסס על הספר החרקים‪ ,‬מהדורה‬
‫החיים בחולות‬ ‫‪.6‬‬
‫שנייה )האוניברסיטה הפתוחה‪.(2006 ,‬‬
‫*‬
‫חומר הלימוד‬
‫מפגש ראשון עם עולם מוזר‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫קליטת מידע‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫החרק כמערכת מתנועעת‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫חילוף החומרים בגוף החרק‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫מערכות‪ :‬המולימפה‪ ,‬הורמונים‪ ,‬רבייה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫החרקים‪ ,‬הצמחים והאדם‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫יסודות המיון‪ ,‬מיון פרוקי הרגליים‪,‬‬ ‫נספח‬
‫איסוף החרקים בשדה‬
‫בנוסף‪ ,‬כולל חומר הלימוד מקבץ מאמרים‬
‫עדכניים באנגלית המומלצים לקריאה אך אינם‬
‫חובה‪.‬‬
‫בקורס נערכים שישה מפגשים‪ :‬חמישה מפגשי‬
‫הנחיה וסיור אחד‪ .‬חובה להשתתף בסיור ובמפגש‬
‫*החמישי – מעבדת ניתוח חגב‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬ ‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬ ‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬ ‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫‪195‬‬

‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫‪ 20415‬נושאים בהתנהגות בעלי‬
‫חיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית‬
‫א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס החולייתנים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ענת ברנע )כתיבת יחידות‬
‫‪ ,(4-1‬ד"ר גד פרי )יחידות ‪ ,(6-5‬רינה סקוטלסקי‬
‫)עריכה(‪ ,‬ד"ר מרתה שוורץ )אסיסטנטית(‪,‬‬
‫ד"ר זיוה רענן )תרגום(‪ ,‬ד"ר נעם לידר )הכנת‬
‫סיורים(‬ ‫קורס זה מאפשר לסטודנטים להרחיב את‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' אילן גולני‪,‬‬
‫פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬פרופ' צבי וולברג‪,‬‬
‫פרופ' עופר טשרניחובסקי‪ ,‬פרופ' ברט קוטלר‪,‬‬
‫ד"ר עמוס בוסקילה‪ ,‬ד"ר גדי גבריהו‪ ,‬ד"ר אלי‬
‫גפן‪ ,‬ד"ר ארנון לוטם‪ ,‬ד"ר אמנון פרידברג‪,‬‬
‫ד"ר גד קציר‪ ,‬ד"ר רוני רדו‪ ,‬ד"ר שרון שפיר‬
‫פיתוח התקליטור‪ :‬פרופ' ענת ברנע‪ ,‬ד"ר יואל‬
‫קלמס‪ ,‬עלית אפשטיין‪ ,‬איריס ארליך‪ ,‬דפנה לב;‬
‫רינה סקוטלסקי )עריכה(‪ ,‬זאב פרל )עיצוב(‬
‫המעבדות מתקיימות במעבדת האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬כל מעבדה מלווה בקריאת חומר רקע‬
‫הקורס מציג נושאים מרכזיים בהתנהגות בעלי‬
‫באנגלית‪ ,‬ונמשכת כ‪ 6-‬שעות‪ .‬הסטודנטים חייבים‬
‫חיים ואת הגישות המחקריות השונות בתחום זה‪.‬‬
‫להשתתף בכל המעבדות ולהגיש את כל המטלות‪.‬‬
‫הקורס כולל שש יחידות לימוד המתארות דפוסי‬
‫התנהגות שונים במגוון מינים של בעלי חיים‪.‬‬
‫דפוסי התנהגות אלה נוגעים בנושאים כמו רבייה‪,‬‬
‫תקשורת‪ ,‬נדידה‪ ,‬למידה וזיכרון‪ ,‬שיחור מזון‬
‫והתנהגות חברתית‪.‬‬
‫דפוסי ההתנהגות המתוארים בקורס נבחנים‬
‫במהלכו מנקודות מבט שונות‪ ,‬ומגישות מחקריות‬
‫שונות‪ .‬למשל‪ ,‬הקורס דן במנגנונים ובתהליכים‬
‫המעצבים את ההתנהגות )האונטוגנזה של‬
‫ההתנהגות‪ ,‬הבסיס הגנטי של ההתנהגות‪ ,‬בקרה‬
‫הורמונלית ומנגנונים עצביים המפקחים על‬
‫ההתנהגות(‪ ,‬ובהיבטים אבולוציוניים הקשורים‬
‫לכך‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫התנהגות בעלי חיים‪ :‬תחומי מחקר‪,‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫מבואות ודוגמאות נבחרות‬
‫אונטוגנזה של התנהגות ולמידה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫גנטיקה של התנהגות ונוירואתולוגיה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫עולמות חושיים‪ ,‬הנעה ובקרה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הורמונלית של ההתנהגות‬
‫אקולוגיה התנהגותית‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תקשורת‪ ,‬חברתיות והתנהגות חברתית‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫נוסף על יחידות הלימוד כולל הקורס תקליטור‬
‫שבו מודגמים חלק מהנושאים הנדונים בקורס‬
‫בעזרת קטעי וידאו‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות ותרגול‬
‫לסטודנטים‪.‬‬
‫הקורס כולל שני סיורי חובה שמטרתם לצפות‬
‫בצורה מודרכת בדפוסי ההתנהגות שנלמדו‬
‫בקורס‪ ,‬כפי שהם מתבטאים במינים שונים של‬
‫*בעלי חיים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫מדעים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20236‬מעבדה בתורת התא‬ ‫‪ 20452‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‬
‫)מתכונת סמסטריאלית(*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ .‬ידע‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫קודם דרוש‪ :‬הקורס יישומי מחשב למדעים‪,‬‬ ‫כימיה כללית‪ **,‬ביוכימיה ‪ .I‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫וכן יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬ ‫הקורס יישומי מחשב למדעים‪ .‬ידע קודם‬
‫באנגלית‪.‬‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס ביוכימיה ‪.II‬‬
‫פיתוח המעבדה‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬עידית לוין‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬‬
‫ד"ר דרור בר‪-‬ניר‬ ‫ניר‪ ,‬ד"ר רויטל לביא‪ ,‬ד"ר צפרירה פארי‪ ,‬יפעת גל‪,‬‬
‫עידית לוין; אורנה ברקאי )עריכה(‬
‫כותבים‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬פרופ' אבינעם אדם‪,‬‬
‫ידיעותיהם בנושאים שנלמדו בקורס התא‪ :‬מבנה‬ ‫עידית לוין‪ ,‬בוקי קמחי‪ ,‬פרופ' זאב שטיין‪,‬‬
‫ופעילות )‪ ,(20214‬ולהתנסות בעבודה מעשית‬ ‫ד"ר דרור בר‪-‬ניר; יחידות ‪ 10-8‬מתורגמות מספרי‬
‫בנושאים אלה‪ .‬הקורס כולל ארבעה מפגשים‬ ‫לימוד בנושא‬
‫העוסקים בנושאים האלה‪:‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה אהרונסון‪ ,‬פרופ' יחזקאל‬
‫א‪ .‬העברה של לאוצין דרך הממברנה‬ ‫ברנהולץ‪ ,‬פרופ' מנחם גוטמן‪ ,‬פרופ' שמעונה‬
‫ב‪ .‬הכפלת ‪ DNA‬ב‪E. coli -‬‬ ‫גינצבורג‪ ,‬פרופ' גדי גלזר‪ ,‬פרופ' עזרא דניאל‪,‬‬
‫ג‪ .‬סינתזה של ‪ RNA‬וחלבונים ב‪E. coli -‬‬ ‫פרופ' יואב הניס‪ ,‬פרופ' צבי נאור‪ ,‬פרופ' מרים‬
‫ד‪ .‬דיפוזיה בתאי שמרים‬ ‫סורוז'ון‪ ,‬פרופ' יואב קבנצ'יק‪ ,‬פרופ' עדי קמחי‪,‬‬
‫פרופ' שמעון שולדינר‬
‫תאים הם יחידות החיים הבסיסיות‪ ,‬והכרת‬
‫המבנה והתפקוד של התא חיונית להבנה של כל‬
‫תהליכי החיים ביצורים חד‪-‬תאיים ורב‪-‬תאיים‪.‬‬
‫המעבדות כוללות עבודה בחומר רדיואקטיבי‪.‬‬ ‫הקורס מקנה לסטודנטים ידע בסיסי בתחום‬
‫הביולוגיה של התא ומאפשר להכיר את הדרכים‬
‫שבאמצעותן מנסים החוקרים לפענח את רזי‬
‫החיים ברמה של התא הבודד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידה ‪ 1‬ממברנת התא‬
‫יחידה ‪ 2‬מבוא לביואנרגטיקה‬
‫יחידות ‪ 4-3‬מעבר חומרים דרך הממברנה‬
‫ייצור ‪ATP‬‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪ 6‬ייצור חלבונים‬
‫יחידה ‪ 7‬ייצור חלבונים – מנגנוני ויסות‬
‫ובקרה‬
‫יחידה ‪ 8‬איתות בין תאים‬
‫יחידה ‪ 9‬מחזור התא‬
‫יחידה ‪ 10‬שלד התא האיקריוטי‬
‫חומר הלימוד כולל אסופת מאמרים )בעברית‬
‫ובאנגלית( המתעדכנת לעתים מזומנות‪ .‬הקורס‬
‫כולל מפגשי מעבדה שהנוכחות בהם היא חובה‪.‬‬
‫קורס זה הוא תנאי קבלה לרוב הקורסים‬
‫המתקדמים‪-‬סמינריוניים במדעי החיים‪.‬‬
‫הקורס נלמד במתכונת סמסטריאלית‪ ,‬אך הוא‬
‫מוצע גם במתכונת שנתית כקורס התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות – מתכונת שנתית )‪.(20214‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫**‬
‫עוד‪.‬‬
‫‪196‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20292‬עולם הנגיפים‬ ‫‪ 20237‬עולם החיידקים‬

‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים התא‪ :‬מבנה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורסים התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪ .‬דרושה‬ ‫ופעילות‪ ,‬יישומי מחשב למדעים‪ ,‬ואחד מבין‬
‫יכולת קריאה של טקסטים מדעיים באנגלית‪.‬‬ ‫הקורסים אשנב למדעי החיים‪ ,‬ביולוגיה‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס עולם החיידקים‪.‬‬ ‫כללית א‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מרים סורוז'ון‪ ,‬פרופ'‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬‬
‫אלכסנדר כהן‪ ,‬ד"ר יואל קלמס ובוקי קמחי‬ ‫ניר; ד"ר יואל קלמס‪ ,‬בוקי קמחי‪ ,‬פרופ' אבינעם‬
‫)כתיבת יחידה ‪ ,(2‬ד"ר נעמית שר )כתיבת יחידה‬ ‫אדם‪ ,‬פרופ' עמירם רונן‪ ,‬ד"ר דרור בר‪-‬ניר‬
‫‪ ;(6‬ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬ ‫)כתיבה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' ארנונה גזית‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' יעקב‬
‫פרופ' ידידיה גפני‪ ,‬פרופ' אלכסנדר הוניגמן‪,‬‬ ‫אהרונוביץ‪ ,‬פרופ' יאיר אהרונוביץ‪ ,‬פרופ' אהרון‬
‫פרופ' חנוך זוסנק‪ ,‬פרופ' אברהם יניב‪ ,‬פרופ' אילן‬ ‫אורן‪ ,‬פרופ' נתן גרוסוביץ‪ ,‬פרופ' אלכסנדר‬
‫סלע‪ ,‬פרופ' נתן צתרי‪ ,‬פרופ' זכריה רונס‪-‬זכאי‪,‬‬ ‫הוניגמן‪ ,‬פרופ' עזרא יגיל‪ ,‬פרופ' אלכסנדר כהן‪,‬‬
‫פרופ' בנימין רקח‪ ,‬ד"ר יהודה שטרם‪ ,‬ד"ר שרה‬ ‫פרופ' עמיקם כהן‪ ,‬פרופ' אשר פרנסדורף‪,‬‬
‫שריד‪ ,‬אילנה גרדי‬ ‫פרופ' נתן צתרי‪ ,‬פרופ' מנחם רהט‪ ,‬פרופ' מל‬
‫רוזנברג‪ ,‬פרופ' אליאורה רון‪ ,‬פרופ' שמואל רזין‪,‬‬
‫הווירולוגיה )תורת הנגיפים( היא אחד מן‬ ‫פרופ' משה שילה‪ ,‬ד"ר רות זליקסון‪ ,‬ד"ר שרה‬
‫התחומים החשובים של מדעי החיים‪ :‬הנגיפים‬ ‫שריד‪ ,‬עדנה יפה‬
‫גורמים למחלות זיהומיות רבות באדם‪ ,‬בבעלי‬
‫חיים ובצמחים‪ ,‬ובשנים האחרונות הוכחה‬ ‫ידע במיקרוביולוגיה הוא דרישה הכרחית‬
‫מעורבותם גם במחלות ממאירות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬ ‫למתעניינים בתחומים מגוונים של מדעי החיים‪,‬‬
‫לנגיפים תפקיד מרכזי בחידושים המהפכניים‬ ‫וחיוני להבנת תהליכי חיים בתאים בעלי מבנה‬
‫בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה‬ ‫מסובך יותר‪ .‬הקורס מאפשר לסטודנטים להכיר‬
‫הגנטית‪.‬‬ ‫את הרבגוניות הקיימת בעולם החיידקים מבחינה‬
‫מורפולוגית ומטבולית‪ ,‬ולעמוד על יחסי הגומלין‬
‫מטרת הקורס להקנות ידע בסיסי ותמונה כוללת‬
‫הקיימים בתוך אוכלוסייה של חיידקים ובינם‬
‫של עולם הנגיפים‪ :‬תכונותיהם‪ ,‬דרכי התרבותם‬
‫לבין סביבתם‪ .‬בקורס מתוארים ההיבטים‬
‫בתא המאכסן ויחסי הגומלין בינם לבין הפונדקאי‬
‫הביולוגיים והפתולוגיים של יחסי טפיל ומאכסן‪,‬‬
‫שבו הם מתרבים‪.‬‬
‫ודרכי המלחמה בחיידקים גורמי מחלות‪ .‬הקורס‬
‫כולל ניסויים ביתיים המבוצעים בעזרת ערכות‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫וכן שני מפגשים של ניסויי מעבדה‪ .‬הנוכחות‬
‫מבוא לעולם הנגיפים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫במפגשי המעבדה היא חובה‪.‬‬
‫נגיפי החיידקים –‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הבקטריופאז'ים‬
‫חומר הלימוד‬
‫יחידות ‪ 4-3‬התרבות הנגיף האנימלי בתא‬
‫יחידה ‪) 1‬מבוא( ציוני דרך‬
‫המאכסן ותוצאותיה‬
‫מבנה ותפקוד‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫מחלות נגיפיות של האדם‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מחזור התא‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫נגיפי הצמחים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מפרט לאוכלוסייה‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫שיטות בחקר הנגיפים‬ ‫נספח‬
‫גידול וסביבה‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מדעיים‬ ‫לקורס מצורפת אסופת מאמרים‬ ‫חילוף חומרים ואנרגיה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫באנגלית המתעדכנת לעתים מזומנות‪.‬‬ ‫גנטיקה של חיידקים‬ ‫יחידות ‪8-7‬‬
‫נגיפי חיידקים‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫הקורס כולל מפגשי מעבדה‪ ,‬והנוכחות בהם היא‬
‫חיים יחד‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫חובה‪.‬‬
‫יחידות ‪ 12-11‬חיידקים גורמי מחלות‬

‫חומר הלימוד כולל אף אסופת מאמרים )בעברית‬

‫ובאנגלית( המתעדכנת לעתים מזומנות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נלוות לקורס לומדות מחשב שבאמצעותן‬
‫הסטודנטים מתרגלים זיהוי של חיידקים‬
‫במעבדה ועוקבים אחרי גידול של אוכלוסיית‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫*‬

‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬

‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬

‫‪197‬‬

‫‪ 20449‬נוירופיסיולוגיה צלולרית‬
‫ומולקולרית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪,‬‬
‫ביוכימיה ‪ ,I‬כימיה כללית‪ *,‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א‪ ,‬תעלות יונים‪ ,‬אחד‬
‫מבין הקורסים תאי עצב‪ ,‬החולייתנים‪ ,‬לפחות‬
‫קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית‪ .‬ההרשמה לקורס מותנית באישור‬
‫של ועדת קבלה‪.‬‬
‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬
‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬
‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬
‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬
‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים‬
‫לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי הטבע או במדעי‬
‫החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך שבוע עד‬
‫שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה ומעבדה‪,‬‬
‫הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫אספקטים ניסויים ותאורטיים‬
‫בנוירוביולוגיה צלולרית ומולקולרית‬
‫מערכת עצב‪-‬שריר בסרטנים‪ ,‬תאי עצב של‬
‫אפליזיה‪.‬‬
‫אנליזה של תכונות ממברנה‪ ,‬הולכה‬
‫סינפטית‪ ,‬פרמקולוגיה של נוירונים בודדים‬
‫ורשתות עצבים‪.‬‬
‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ **.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫*‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬
‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20446‬התנהגות בעלי חיים ימיים‬ ‫‪ 20262‬צומח ארץ‪-‬ישראל‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬שני הקורסים ביולוגיה‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬ ‫כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב או הקורס צומח‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬יסודות הפיסיקה‬ ‫וצמחים‪.‬‬
‫לביולוגים א‪ ,‬יסודות הפיסיקה לביולוגים ב‪,‬‬
‫אקולוגיה‪ ,‬נושאים בהתנהגות בעלי חיים‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גד פולק‪ ,‬אילנה גרדי‬
‫לפחות קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גדעון אורשן‪ ,‬פרופ' עמנואל נוי‪-‬‬
‫האנגלית‪ .‬ההרשמה לקורס מותנית באישור‬ ‫מאיר‪ ,‬פרופ' אמוץ דפני‬
‫של ועדת קבלה‪.‬‬
‫הקורס מיועד לאלה המעוניינים להרחיב את‬
‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬ ‫הידע האקולוגי והפיטוגיאוגרפי שרכשו בקורס‬
‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬ ‫צומח וצמחים )‪ .(20112‬במסגרת הקורס יכירו‬
‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬ ‫הסטודנטים את יחידות הצומח החשובות בארץ‪-‬‬
‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬ ‫ישראל ואת הדינמיקה שלהן בהקשר של תנאי‬
‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים‬ ‫הסביבה‪ ,‬וכן ילמדו על המינים המייצגים של נופי‬
‫לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי הטבע או במדעי‬ ‫הצומח העיקריים בארץ והפנו‪-‬מורפולוגיה של‬
‫החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך שבוע עד‬ ‫צמחים נבחרים‪.‬‬
‫שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה ומעבדה‪,‬‬
‫הקורס מורכב משישה סיורים לימודיים בני יום‬
‫הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫או יומיים‪ .‬כל סיור מלווה בחומר ללימוד עצמי‪,‬‬
‫לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫שרובו מורכב מספרות מקצועית קיימת האסופה‬
‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫בקובץ מאמרים‪ .‬במהלך הסיור יערכו‬
‫הסטודנטים רשימות על‪-‬פי הנחיות‪ ,‬ולסיכום‬
‫נושאי הלימוד‬
‫יגישו דוח מפורט )ממ"ן(‪.‬‬
‫הקורס משלב גישות אתולוגיות קלאסיות‪,‬‬
‫נוירואתולוגיה‪ ,‬אקולוגיה התנהגותית ושימוש‬
‫במודלים‪ .‬בקורס מושם דגש רב על עבודה‬
‫נושאי הסיורים‬
‫טיפוסי צומח ים‪-‬תיכוניים בכרמל וברמת‬ ‫‪.1‬‬
‫מעשית‪.‬‬
‫מנשה‬
‫חתך דרך החבלים הפיטוגיאוגרפיים של‬ ‫‪.2‬‬
‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫הארץ משפלת יהודה לצפון הנגב‬
‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫צומח מישור החוף בטיפוסי תשתית שונים‬ ‫‪.3‬‬
‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫טיפוסי הצומח בנגב ובערבה‬ ‫‪.4‬‬
‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫בתי גידול מיוחדים במישור החוף )צומח‬ ‫‪.5‬‬
‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫מים‪ ,‬חוף‪-‬ים‪ ,‬מלחה וסלעים(‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫השתנות הצומח עם הרום מבקעת כנרות עד‬ ‫‪.6‬‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫החרמון‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬ ‫*‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ *.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫*‬
‫*‬ ‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫**‬ ‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬ ‫*‬ ‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫‪198‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20464‬ביולוגיה של עטלפי מדבר‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים בממוצע ציונים ‪ ,82‬לפחות‪,‬‬
‫ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה‬
‫כללית ב‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬אחד מהקורסים נושאים‬
‫בהתנהגות בעלי חיים‪ ,‬פיזיולוגיה של מערכות‬
‫באדם‪ ,‬וכן עמידה בדרישת האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ההרשמה‬
‫מותנית באישור מרכז ההוראה באוניברסיטה‬
‫הפתוחה ובאישור מרכז הקורס באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫הקורס עוסק בהיבטים אקולוגיים של יחסי‬
‫טורף‪-‬נטרף תוך דגש על אקולוקציה‪ ,‬ועל היבטים‬
‫פיזיולוגיים תוך דגש על מאזני מים וחומצה‪-‬‬
‫בסיס‪.‬‬
‫זהו קורס בין‪-‬אוניברסיטאי‪ ,‬הנלמד במשך‬
‫כשבועיים במכונים לחקר המדבר ע'ש יעקב‬
‫בלאושטיין בקמפוס שדה‪-‬בוקר של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון‪ .‬השבוע הראשון מוקדש במרביתו‬
‫להרצאות )בהיקף של כ‪ 15-‬שעות( של צוות מורי‬
‫הקורס )מהארץ ומחו"ל( ולמעבדות קול‬
‫ופיזיולוגיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל סטודנט מציג סמינר‬
‫המבוסס על קריאת מאמר שבחר מתוך ספרות‬
‫מומלצת‪ .‬השבוע השני מוקדש לפרויקט מחקר‬
‫אישי בשדה ובמעבדה בהדרכת צוות המורים‪.‬‬
‫מלבד ההעשרה התאורטית‪ ,‬הסטודנטים מקבלים‬
‫ניסיון בעבודת שדה‪ ,‬אשר כוללת עבודה עם‬
‫רשתות ערפל‪ ,‬טיפול וזיהוי של עטלפי חרקים‪,‬‬
‫עבודה עם גלאי עטלפים ועם תוכנות שונות‬
‫לעיבוד ולניתוח קולות בכלל ושל עטלפים בפרט‪.‬‬
‫כל סטודנט צריך לכתוב את תוצאות הפרויקט‬
‫שעבד עליו כמאמר מדעי‪ ,‬ובנוסף להציג אותו בפני‬
‫שאר הסטודנטים ומורי הקורס‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הקורס הוא בין‪-‬אוניברסיטאי ופתוח‬
‫לסטודנטים בביולוגיה מכל האוניברסיטאות‬
‫בארץ‪ .‬מספר המשתתפים מוגבל וקבלת‬
‫סטודנטים‪ ,‬לאחר אישור האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫תישקל סופית על‪-‬פי קריטריונים אקדמיים על‪-‬‬
‫ידי מורי הקורס באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬הקורס‬
‫נלמד כולו בשפה האנגלית‪.‬‬
‫הקורס מתקיים בדרך כלל בחודש יולי‪ ,‬והמועד‬
‫האחרון להרשמה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬לאחר‬
‫קבלת האישור מהאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬הוא‬
‫בדרך כלל בסוף אפריל‪ .‬לקבלת פרטים יש לפנות‬
‫לד"ר ענת ברנע‪ ,‬מרכזת ההוראה באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬פרטים על הליך הרישום ניתן לקבל‬
‫במזכירות המחלקה למדעי הטבע והחיים‪,‬‬
‫בטלפון‪.09-7781747/6 :‬‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ *.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫*שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬
‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫‪ 20451‬ביולוגיה של אצות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬פיזיולוגיה של הצמח‪,‬‬
‫לפחות קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים התא‪:‬‬
‫מבנה ופעילות‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬ביוכימיה ‪,II‬‬
‫מעבדה בביולוגיה מולקולרית‪ .‬ההרשמה‬
‫לקורס מותנית באישור של ועדת קבלה‪.‬‬
‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬
‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬
‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬
‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬
‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים‬
‫לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי הטבע או במדעי‬
‫החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך שבוע עד‬
‫שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה ומעבדה‪,‬‬
‫הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הקורס עוסק בבחינת תהליכים בסיסיים‬
‫בביולוגיה של אצות‪ ,‬והאינטראקציה שלהן עם‬
‫סביבתן‪ .‬הסטודנטים בקורס יכירו את קבוצות‬
‫האצות העיקריות‪ ,‬את תהליכי הייצור הראשוני‬
‫שלהן‪ ,‬את יחסי הגומלין שלהן עם יצורים אחרים‬
‫במים‪ ,‬כולל סימביוזה ותגובה שלהן למצבים‬
‫משתנים בסביבה‪ ,‬כגון‪ :‬זמינות נוטריאנטים‪,‬‬
‫עצמת הארה וכד'‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מורכב מהרצאות )שיינתנו ביום מרוכז‬
‫בירושלים(‪ ,‬מפרוסמינרים וממעבדות )באילת(‪.‬‬
‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ *.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫*שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫*‬ ‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬
‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬
‫‪199‬‬
‫‪ 20450‬סדנה בדגי ים‪-‬סוף‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬החולייתנים‪ ,‬אקולוגיה‪,‬‬
‫לפחות קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית‪ .‬ההרשמה לקורס מותנית באישור‬
‫של ועדת קבלה‪.‬‬
‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬
‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬
‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬
‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬
‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים‬
‫לתואר בוגר במדעים‪ ,‬במדעי הטבע או במדעי‬
‫החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך שבוע עד‬
‫שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה ומעבדה‪,‬‬
‫הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים ניתן‬
‫לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫בקורס מוצגים כ‪ 250-‬מינים של דגים המייצגים‬
‫את האיכטיופאונה האזורית‪ .‬דגש מיוחד מושם‬
‫על הנושאים‪ :‬אנטומיה ומורפולוגיה של הדג‪,‬‬
‫גנטיקה‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬פיזיולוגיה ורבייה בדגים‪.‬‬
‫הקורס מתמקד בגישות מודרניות ומוצגים פרקים‬
‫נבחרים באיכטיולוגיה‪ ,‬והשלכתם על נושאים‬
‫שונים‪ ,‬כגון‪ :‬חקלאות ימית‪ ,‬פרזיטולוגיה‪ ,‬הקמת‬
‫שוניות מלאכותיות‪ ,‬דייג מסחרי והשפעת זיהום‬
‫הים על הרכב אוכלוסיות הדגים‪.‬‬
‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫במסגרת הקורסים הבין‪-‬אוניברסיטאים שאושרו‬
‫ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫לכל היותר ‪ 2‬קורסים‪ *.‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪.‬‬
‫*‬
‫*‬ ‫מבין הקורסים הבאים‪,20450 ,20449 ,20466 :‬‬ ‫*‬
‫‪.20464 ,20447 ,20445 ,20451‬‬

‫‪ 20459‬מעבדה – תורת החיסון*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס תורת החיסון‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות לומניצר‪ ,‬פרופ' מרים‬
‫סורוז'ון‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר מאיה רן‬
‫קורס המעבדה בתורת החיסון הוא קורס עדכני‬
‫ומחודש‪ .‬מטרתו להקנות ידע‪ ,‬הבנה ובעיקר‬
‫התנסות אישית ביישום שיטות מעבדה‬
‫המשמשות במחקר בתחומים שונים של תורת‬
‫החיסון‪ ,‬ברפואה למטרות אבחון‪ ,‬זיהוי‪ ,‬מעקב‬
‫וריפוי‪ ,‬בענפים אחרים של מדעי החיים‬
‫ובביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫חומר הקורס כולל חוברת אשר דנה ומתמקדת‬
‫ברקע התאורטי לניסויים המבוצעים במהלך‬
‫הקורס‪ ,‬וחוברת תדריך לניסויים שבה מפורטים‬
‫השיטות‪ ,‬הציוד והחומרים שבהם משתמשים‬
‫לביצוע הניסויים הנערכים במהלך הקורס‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫יצירה‪ ,‬הפקה וניקוי של נוגדנים רב‪-‬שבטיים‬
‫מנסיוב על‪-‬ידי השקעה עם תמיסת אמוניום‬
‫סולפט ובאמצעות עמודת זיקה‪.‬‬
‫שיטות קלאסיות וחדישות לזיהוי ולמדידה‬
‫כמותית של נוגדנים ואנטיגנים באמצעות‬
‫דיפוזיה בג'לים‪ ,‬שיטת ‪ELISA‬‬
‫ואלקטרופורזה בג'ל פוליאקריל אמיד‪.‬‬
‫אימונולוגיה תאית – הפרדת לימפוציטים‬
‫מטחול עכבר‪ ,‬הרחקת תאי ‪ T‬ותאי ‪ B‬ותגובת‬
‫‪.MLR‬‬
‫אפיון תאים על‪-‬ידי סמנים ייחודיים‪ ,‬זיהוי‬
‫אוכלוסיות תאים‪ ,‬קביעה כמותית של תאים‬
‫מסוג מסוים באוכלוסייה באמצעות מכשיר‬
‫ה‪.FACS -‬‬
‫יצירה‪ ,‬הפקה וניקוי של נוגדנים‬
‫חד‪-‬שבטיים‪.‬‬
‫הקורס מתקיים במעבדת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫הוא כולל שבעה מפגשים שההשתתפות בהם היא‬
‫חובה‪.‬‬
‫במהלך הקורס ניתנות הרצאות העשרה בנושאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫פיתוח ועבודה עם חיות מעבדה‪ ,‬כולל שיטות‬
‫חיסון‪.‬‬
‫פיתוח‪ ,‬ייצור ושימוש בנוגדנים חד‪-‬שבטיים‬
‫במדעי החיים וברפואה‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20455‬עקרונות הביוטכנולוגיה*‬ ‫‪ 20112‬צומח וצמחים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע מוקדם‪ :‬דרושים הקורסים ביולוגיה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ *:‬הקורס ביולוגיה כללית א‬
‫כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬עולם‬ ‫או הקורס אשנב למדעי החיים‪.‬‬
‫החיידקים‪ .‬מומלצים הקורסים התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬אילנה גרדי‪ ,‬ד"ר גד פולק‪ ,‬לאה‬
‫קורן; יואב ברוייר )עריכה(‪ ,‬גילה ברון )עיצוב(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמיחי פרימן )כתיבה(‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גדעון אורשן‪ ,‬פרופ' שמעון‬
‫ד"ר רות לומניצר )ריכוז הפיתוח(;‬ ‫גפשטיין‪ ,‬פרופ' אמוץ דפני‪ ,‬פרופ' אלי זמסקי‪,‬‬
‫אורה מאור )עריכה(‬ ‫פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' עזי כפכפי‪ ,‬פרופ' א"מ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עדינה ברימן‪ ,‬פרופ' ליאון‬ ‫מאיר‪ ,‬פרופ' משה נגבי‪ ,‬פרופ' עמנואל נוי‪-‬מאיר‪,‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬פרופ' אלכסנדר הוניגמן‪ ,‬ד"ר הרי‬ ‫ד"ר עמרם אשל‪ ,‬ד"ר אלה ורקר‪ ,‬ד"ר פועה‬
‫לנגבהיים‪ ,‬פרופ' יצחק נאמן‪ ,‬פרופ' אשר‬ ‫קותיאל‪ ,‬ד"ר אמנון שוורץ‬
‫פרנסדורף‪ ,‬ד"ר בקה סלומון‪ ,‬ד"ר רות ערב‪ ,‬ד"ר‬
‫יואל קלמס‪ ,‬ד"ר שאול ראובני‪ ,‬ד"ר סטפן רוקם‪,‬‬ ‫הקורס מקנה לסטודנטים ידע בסיסי במגוון רחב‬
‫ד"ר יובל שוהם‬ ‫של נושאים בתחום הבוטניקה‪ .‬חלקו הראשון‬
‫עוסק בעיקר בהשפעות גורמי הסביבה על קיומו‪,‬‬
‫ההתקדמות הרבה שהושגה‪ ,‬בעיקר בשלושת‬ ‫התפתחותו ותפוצתו של הצמח היחיד‪,‬‬
‫העשורים האחרונים‪ ,‬בהבנת הבסיס המולקולרי‬ ‫ובהתבטאותן של השפעות אלה בנופי הצומח‬
‫של תהליכים ביולוגיים בתחומי הביוכימיה‪,‬‬ ‫בעולם ובמיוחד בארץ‪-‬ישראל‪ .‬חלקו השני של‬
‫הגנטיקה והאימונולוגיה‪ ,‬ובמיוחד הבנת מנגנוני‬ ‫הקורס עוסק בפירוט במבנה האנטומי‬
‫הבקרה המווסתים אותם‪ ,‬הביאה לפיתוח מדע‬ ‫והמורפולוגי של הצמח ובתהליכים האופייניים‬
‫הביוטכנולוגיה – מדע העוסק בשימוש במערכות‬ ‫לאיבריו השונים‪ .‬כאן מתוודעים הסטודנטים‬
‫ביולוגיות ככלי ייצור ושירות לתעשיות המזון‪,‬‬ ‫לתהליכי קליטת המים והיונים המתרחשים‬
‫התרופות‪ ,‬הכימיה‪ ,‬הרפואה והחקלאות‪.‬‬ ‫בשורשים‪ ,‬לתהליכי הדיות והפוטוסינתזה‬
‫האופייניים לעלים ולמנגנוני הרבייה המשוכללים‬
‫קורס זה מתמקד בהכרה ובהבנה של העקרונות‬
‫של צמחי הזרע‪.‬‬
‫והדרכים להפעלת מערכות ביולוגיות כ"אמצעי‬
‫ייצור" או כ"ספקי שירות" )כגון אנליזה של‬
‫תרכובות(‪ .‬שימוש יעיל במערכות אלה מחייב –‬
‫חומר הלימוד‬
‫צורות ומקצבים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫נוסף על הכרה‪ ,‬הבנה ושליטה במנגנון הפעולה של‬
‫בית הגידול‪ :‬גורמים אביוטיים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫מערכות בטבע – גם יכולת להפקת האמצעי‬
‫בית הגידול‪ :‬גורמים ביוטיים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫הביולוגי בקנה המידה הנדרש‪ ,‬הקמת מערכות‬
‫חברת הצמחים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫ייצור מותאמות‪ ,‬ידע לשמירה על יציבות‬
‫הצומח של ארץ ישראל‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תפעולית‪ ,‬ידע ויכולת לבצע את תהליכי ההפרדה‬
‫תאים ורקמות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫הדרושים‪ ,‬עמידה במבחני רישוי ובטיחות‬
‫השורש‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫בשימוש‪ ,‬וכמובן‪ ,‬רווחיות וכושר תחרות בחלופות‬
‫הנצר‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫אפשריות‪.‬‬
‫הפרח והפרי‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫ומגמות‬ ‫ההישגים‬ ‫הקשיים‪,‬‬ ‫העקרונות‪,‬‬ ‫זרע‪ ,‬נביטה וגורמי בקרה בהתפתחות‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫ההתפתחות הכרוכים בתחומים העיקריים של‬ ‫צמחים‬
‫הביוטכנולוגיה נדונים בשש יחידות הלימוד‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם‪:‬‬
‫סיורים מודרכים להמחשת נושאי הלימוד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ההשתתפות בכל הסיורים היא בגדר חובה‪.‬‬
‫ביוקטליזה ומערכות אנזימטיות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מעבדות שההשתתפות בהן היא חובה‪.‬‬
‫מיקרוביולוגיה יישומית‪ :‬תהליכי‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫ערכת לימוד שבאמצעותה יערכו הסטודנטים‬
‫תסיסה‬ ‫ניסויים ותצפיות בביתם‪ .‬הערכה מכילה‬
‫יישומים ביוטכנולוגיים של הנדסה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ציוד וחומרים וכן חומר צמחי משומר‬
‫גנטית‬ ‫ושקופיות‪ .‬הערכה נמסרת בהשאלה ויש‬
‫נוגדנים ושימושיהם‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫להחזירה בתום הקורס‪.‬‬
‫תרביות תאים מצמחים ומבעלי‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫חיים‬ ‫*‬
‫ניצול ונטרול של חומרי פסולת‪:‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫ביוטכנולוגיה סביבתית‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬ ‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬ ‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫‪200‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20460‬מעבדה בביולוגיה‬ ‫‪ 20461‬מעבדה בפיזיולוגיה של בעלי‬ ‫‪ 20457‬מעבדה בביוטכנולוגיה‬

‫מולקולרית*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות** ברמה רגילה ‪ 1 +‬ברמה‬
‫מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס ממנדליזם להנדסה‬
‫גנטית או הקורס עולם החיידקים וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬בוקי קמחי‪ ,‬ד"ר ראובן בבאי‪,‬‬
‫ד"ר פרומה יחיאלי )השתתפה בפיתוח המהדורה‬
‫הראשונה(‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' ג'רי כהן‬
‫הקורס עוסק בנושאים שונים בפיזיולוגיה‪,‬‬
‫בעשור האחרון של המאה ה‪ 20-‬חלה התקדמות‬
‫מדהימה בהבנת הבסיס המולקולרי והגנטי של‬
‫תהליכים רבים‪ ,‬הודות לשימוש בשיטות של‬
‫הביולוגיה המולקולרית‪ .‬הידע הרב המצטבר‬
‫הקורס נועד להכרת מכשור מדעי‪ ,‬וחישובים‬
‫מיושם מחד גיסא לרפואה‪ ,‬לתעשייה ולחקלאות‪,‬‬
‫מקובלים בתחום‪ ,‬ולפתח יכולת סינתזה של מידע‬
‫ומאידך גיסא מעלה שאלות מחקריות ואתיות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫הקורס מיועד להקנות ידע והבנה בשיטות של‬
‫הביולוגיה המולקולרית‪ ,‬ביישומיהן ובפוטנציאל‬
‫שלהן‪ ,‬ולאפשר לסטודנטים להתנסות ביישום‬
‫חלק מהשיטות במעבדה‪.‬‬
‫המעבדה מתקיימת כסדנה מרוכזת במשך חמישה‬
‫ימים‪ ,‬ובמהלכה נבנית מערכת הניסוי שבמרכזה‬
‫שיבוט אופרון מתוך ‪ DNA‬גנומי‪ ,‬ממקורות‬
‫שונים‪ ,‬זיהוי החיידקים המכילים את רצף‬
‫ה‪ DNA-‬הנדרש בשיטות שונות‪ ,‬הכנת מפות‬
‫הגבלה ושימוש ב‪.PCR -‬‬
‫במקביל לניסוי המרכזי יוצגו לפני הסטודנטים‬
‫שיטות ועקרונות נוספים באמצעות הדגמות‬
‫והרצאות אורח‪ ,‬תרגול השימוש במאגרי מידע‬
‫ברשת האינטרנט לקביעת הומולוגיה של רצפי‬
‫‪ ,DNA‬והתעדכנות במגמות המחקר בארץ‬
‫הקורס יתקיים במתקני האוניברסיטה הפתוחה‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫או במעבדות של מוסד אקדמי אחר‪ .‬ההשתתפות‬
‫הסטודנטים יידרשו להתכונן לסדנת המעבדה‬
‫באמצעות קריאת פרקים ומאמרים באנגלית‬
‫שבהם נסקרים עקרונות‪ ,‬חידושים‪ ,‬מחקרים‬
‫שונים שבהם מיושמות השיטות והמערכת‬
‫הניסויית שתיחקר במעבדה‪ .‬הסטודנטים יידרשו‬
‫להשתתף בדיונים שייערכו במהלך המעבדה‪.‬‬
‫מספר המקומות בקורס מוגבל‪.‬‬
‫חיים*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬עולם‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬החולייתנים‪ ,‬פיזיולוגיה‬ ‫החיידקים‪ .‬דרוש הקורס ממנדליזם להנדסה‬
‫של מערכות באדם** וכן עמידה בדרישות‬ ‫גנטית‪ .‬מומלץ הקורס עקרונות הביוטכנולוגיה‬
‫האנגלית‪ .‬דרושים הקורסים יסודות הפיסיקה‬ ‫וכן יכולת קריאה של טקסטים מדעיים‬
‫לביולוגים א‪ ,‬יסודות הפיסיקה לביולוגים‬ ‫באנגלית‪.‬‬
‫ב‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תאי עצב‪.‬‬
‫פיתוח המעבדה‪ :‬ד"ר סטפן רוקם‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬ד"ר שרה‬
‫ויסנברג‪ ,‬ד"ר רויטל לביא‬ ‫מטרת המעבדה לאפשר לסטודנטים להכיר באופן‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' אברהם חיים‬ ‫בלתי אמצעי את השלבים הכלולים בתהליך ייצור‬
‫של כוהל אתילי על‪-‬ידי מיקרואורגניזמים‪ .‬כוהל‬
‫אתילי משמש חומר גלם בתעשייה הכימית‬
‫ומתקשר בכך לקורסים‪ :‬החולייתנים )‪,(20104‬‬ ‫ומהווה מקור אנרגיה עתידי פוטנציאלי‪.‬‬
‫פיזיולוגיה של מערכות באדם )‪ ,(20556‬תאי עצב‬
‫)‪ ,(20308‬תעלות יונים )‪.(20524‬‬ ‫ההתנסות המעבדתית בקורס מורכבת ממספר‬
‫שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬בחירת דרך המשמשת לבידוד של אורגניזם‬
‫יצרני מתוך המגוון הרחב של יצרנים‬
‫תאורטי עם תוצאות מעבדה‪.‬‬
‫פוטנציאליים הנמצאים בסביבה טבעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬היכרות עם התנאים הפיזיקליים והכימיים‬
‫מבנה הקורס‬
‫המאפיינים סביבת גידול‪ .‬הסטודנטים יבדקו את‬
‫הקורס מורכב ממעבדות בנושאי פיזיולוגיה‬
‫פוטנציאל הגידול‪ ,‬שיעור הייצור ועלות הגידול של‬
‫כללית‪ ,‬רקמות אקסיטביליות‪ ,‬פיזיולוגיה של‬
‫התאים היצרניים עם מקורות פחמן שונים‪.‬‬
‫מערכות ופיזיולוגיה משווה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בדיקת היתרונות הטמונים בשימוש‬
‫רוב המעבדות יהיו וירטואליות וייתכן שחלקן‬ ‫בטכנולוגיה של ‪ DNA‬רקומביננטי‪ .‬הסטודנטים‬
‫יהיו מעשיות‪ .‬חומר הרקע כולל קטעי קריאה‬ ‫יכירו כיצד מסייעות שיטות של הנדסה גנטית‬
‫באנגלית‪.‬‬ ‫לייצור של תרכובות חדשות והורדת עלויות של‬
‫תהליכי ייצור קונבנציונליים‪.‬‬
‫המעבדות המוצעות )ייתכנו שינויים(‪:‬‬
‫ד‪ .‬קביעת תנאים מיטביים לגידול וייצור‪.‬‬
‫עצב‬
‫הסטודנטים יעקבו אחר הקינטיקה של הגידול‪,‬‬
‫שריר‬
‫ייצור התוצר וניצול הסובסטרטים בפרמנטור‪,‬‬
‫לב‬
‫ויכירו את עקרונות ההפעלה הבסיסיים של‬
‫פעילות מערכות הדם והנשימה במאמץ‬
‫תהליך תעשייתי מלא‪.‬‬
‫עקום מטבוליזם של יונק‬
‫ה‪ .‬הפרדה וניקוי של התוצר המבוקש הנוצר‬
‫פעילות כליות במצבים שונים‪ ,‬ביונקים‪.‬‬
‫בתסיסה‪ .‬הסטודנטים יתוודעו לקריטריונים של‬
‫ניקיון התוצר הסופי‪ ,‬רגישותו לתנאי ההפרדה‬
‫והניקוי ולאמצעי השמירה על מבנהו ופעילותו‬
‫בכל המעבדות והגשת כל המטלות הן חובה‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬
‫הקורס מופעל במתכונת שנתית‪.‬‬ ‫המעבדה מתקיימת במהלך חמישה ימים‪ ,‬שאינם‬
‫עוקבים‪ ,‬במעבדות האוניברסיטה הפתוחה‬
‫ברעננה‪ .‬הקורס מלווה בקריאת חומר רקע‬
‫באנגלית‪ .‬הסטודנטים חייבים להשתתף בכל‬
‫המפגשים‪ ,‬להגיש את כל המטלות ולהשתתף‬
‫בדיון מסכם‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫*‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫אפשר ללמוד את הקורס מעבדה בפיזיולוגיה‬ ‫**‬
‫של בעלי חיים )‪ (20461‬ואת הקורס העיוני‬
‫פיזיולוגיה של מערכות באדם )‪ (20556‬בו‪-‬‬
‫זמנית‪ ,‬באישור מרכז‪/‬ת ההוראה של קורס‬
‫**‬ ‫המעבדה‪ .‬לא יינתן ציון על קורס המעבדה לפני‬
‫קבלת הציון על הקורס העיוני‪.‬‬
‫או הקורסים יסודות הפיסיקה א )‪,(20113‬‬ ‫***‬
‫יסודות הפיסיקה ב )‪.(20114‬‬

‫‪201‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20397‬אבולוציה‬ ‫‪ 20275‬ממנדליזם להנדסה גנטית*‬ ‫‪ 20559‬מעבדת שדה בביולוגיה‪:‬‬
‫התנהגות חברתית של הזנבן‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה ‪ 2 +‬ברמה מתקדמת‬ ‫הערבי*‬
‫‪ 2‬נקודות זכות ברמה רגילה ‪ 2 +‬ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ **:‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬ביוכימיה ‪ .I‬ידע קודם‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס נושאים בהתנהגות בעלי‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס ממנדליזם להנדסה‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורסים התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬מבוא‬ ‫חיים‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫גנטית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס החולייתנים‬ ‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‪.‬‬ ‫האנגלית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫וקורסים רגילים אחרים במדעי החיים‬ ‫אבולוציה‪ ,‬פאוניסטיקה של חולייתנים‬
‫ובגיאולוגיה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' מרים‬ ‫בישראל‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות‬
‫סורוז'ון‪ ,‬עידית ברלס‪ ,‬יסכה מילר‪ ,‬עדנה יפה‪,‬‬ ‫לתלמידי מדעים‪ ,‬הסקה סטטיסטית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' חוה יבלונקה )כתיבה(‪ ,‬יפעת‬ ‫בוקי קמחי‪ ,‬עדי מרקוזה‪-‬הס‬
‫גל‪ ,‬יסכה מילר )עריכה(‪ ,‬ירדן זהבי )עיצוב(‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ידידיה גפני‪ ,‬פרופ' דן גראור‪ ,‬פרופ'‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רוני אוסטרייכר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' דן גראור‪,‬‬ ‫אליק הוניגמן‪ ,‬פרופ' יעקב ורמן‪ ,‬פרופ' חוה‬ ‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' ענת ברנע‬
‫פרופ' איתן צ'רנוב‪ ,‬פרופ' עוזי ריטה‪ ,‬ד"ר ליה‬ ‫יבלונקה‪ ,‬פרופ' עמיקם כהן‪ ,‬פרופ' גדעון‬
‫אטינגר‪ ,‬איתן אביטל‬ ‫לדיז'ינסקי‪ ,‬פרופ' משה מברך‪ ,‬פרופ' דניאל סגל‪,‬‬ ‫הזנבן הערבי הוא ציפור שיר הנפוצה לאורך השבר‬
‫פרופ' עמירם רונן‪ ,‬פרופ' בנציון שילה‪ ,‬פרופ' משה‬ ‫הסורי‪-‬אפריקני וכנראה שהיא היחידה בישראל‬
‫הקורס דן בתאוריית האבולוציה המאחדת את‬ ‫שני‪ ,‬ד"ר יואל קלמס‬ ‫החיה בקבוצות‪ .‬כל חברי הקבוצה‪ ,‬כולל פרטים‬
‫המחקר הביולוגי לתחומיו‪ ,‬בהעניקה לו מסגרת‬ ‫יועצים למהדורה הראשונה‪ :‬פרופ' בת‪-‬שבע בונה‪-‬‬ ‫שאינם משתתפים ברבייה‪ ,‬עוזרים בגידול‬
‫היסטורית‪.‬‬ ‫תמיר‪ ,‬פרופ' יעקב ורמן‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪ ,‬פרופ'‬ ‫הצאצאים‪ .‬תופעה זאת‪ ,‬של עזרה הדדית וטיפול‬
‫משה סולר‪ ,‬פרופ' עמירם רונן‪ ,‬ד"ר אביגדור בילס‪,‬‬ ‫בצאצאים זרים‪ ,‬מרתקת מבחינה אבולוציונית‬
‫מטרת הקורס לנתח את הביולוגיה לאור‬ ‫תנה להבי‬ ‫וחוקרים רבים מנסים לפרש אותה‪ .‬בשמורת‬
‫האבולוציה‪ ,‬להבין את הכוחות והתהליכים‬ ‫שיזף חיים כ‪ 150 -‬זנבנים בכ‪ 25-‬קבוצות והם‬
‫שעיצבו ועדיין מעצבים את השינויים בהיסטוריה‬ ‫החל משנות השבעים של המאה ה‪ ,20-‬השתנו פניו‬ ‫נחקרים מזה ‪ 35‬שנים‪ .‬הזנבנים בשטח המחקר‬
‫של החיים‪ ,‬ולנסות לענות על שאלות כמו‪ :‬מדוע‬ ‫של מדע התורשה )גנטיקה( בעקבות גילויים‬ ‫מורגלים לנוכחות בני אדם וניתן לערוך בהם‬
‫לטווס יש זנב מרהיב? מדוע נמלה‪-‬פועלת שאינה‬ ‫מפתיעים בעלי משמעות מרחיקת לכת לכל מדעי‬ ‫תצפיות מטווח קרוב‪ .‬כמעט כולם מטובעים‬
‫מתרבה מאכילה ומגדלת את אחיותיה? ומה גרם‬ ‫החיים‪ ,‬כולל השלכות ופוטנציאל של יישומים‬ ‫בטבעות צבעוניות‪ ,‬וניתן לזהות באופן אישי כל‬
‫להכחדת הדינוזאורים?‬ ‫חסרי תקדים בתחומי החקלאות והרפואה‪.‬‬ ‫פרט‪.‬‬
‫בקורס מוצגים בהרחבה החידושים האלה‪ ,‬וזאת‬
‫מעבדת השדה מאפשרת לסטודנטים לבצע מחקר‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בלא לזנוח את יתר ההיבטים וענפי המשנה‬
‫שדה קצר‪-‬מועד‪ ,‬המעוגן בפרויקט מחקר ארוך‬
‫יחידות ‪ 2-1‬מתארות את המהלך ההיסטורי של‬ ‫העיקריים של הגנטיקה הקלאסית‪.‬‬
‫שנים ורחב היקף‪ .‬למעבדה‪ ,‬המשלבת עבודה‬
‫השינויים ביצורים החיים עלי אדמות‪ .‬הן כוללות‬
‫הקורס כולל עשר יחידות לימוד‪ ,‬שני נספחים‬ ‫אישית עם עבודת צוות‪ ,‬יש מספר מטרות‪ :‬רכישת‬
‫סקירה היסטורית על אופייה ומעמדה של תורת‬
‫ומעבדות חובה‪ .‬בקורס מתקיימים שלושה מפגשי‬ ‫מיומנויות בשיטות מחקר ביולוגי בשדה‪ ,‬התנסות‬
‫האבולוציה לפני דרווין ואחריו; עקרונות המיון‬
‫מעבדה שהם חובה‪.‬‬ ‫בתכנון‪ ,‬ביצוע והצגת מחקר‪ ,‬והעמקת הידע‬
‫ההייררכי בעולם החי ועקרונות הניתוח‬
‫התאורטי על סמך עבודת שדה‪ .‬בנוסף לעבודת‬
‫הפילוגנטי; סקירת הממצאים הפלאונטולוגיים‬ ‫הקורס נלמד במתכונת שנתית‪.‬‬
‫השדה כולל הקורס גם קריאת מאמרים‪ ,‬הרצאות‬
‫ושחזור ההיסטוריה של החיים על‪-‬פי ממצאים‬
‫ודיונים‪.‬‬
‫אלה; חקר דגמי הפיזור הגיאוגרפי של קבוצות‬ ‫חומר הלימוד‬
‫יצורים חיים על פני כדור‪-‬הארץ‪.‬‬ ‫מנדליזם במבט שני‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הקורס מתחלק לחמישה שלבים‪ ,‬שניים מהם‬
‫יחידות ‪ 4-3‬עוסקות במנגנונים הבסיסיים של‬ ‫תאחיזה‪ ,‬רקומבינציה ומיפוי גנטי‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫מתקיימים בחצבה‪:‬‬
‫השינוי האבולוציוני ברמת האוכלוסייה‪:‬‬ ‫)באיקריוטים(‬ ‫‪ .1‬מבוא – קריאת ‪ 5-4‬מאמרים והגשת ממ"ן;‬
‫ההשפעות של גודל האוכלוסייה‪ ,‬אסטרטגיות‬ ‫כרומוזומים איקריוטיים‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫‪ .2‬פתיחה – ‪ 3‬ימים מרוכזים בחצבה להכרת‬
‫הרבייה‪ ,‬מבנה האוכלוסייה והברירה הטבעית על‬ ‫מבוא לגנטיקה של מיקרואורגניזמים‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫השטח‪ ,‬לימוד שיטות העבודה ובחירת נושא;‬
‫המבנה הגנטי של האוכלוסייה‪ .‬מתוארת‬ ‫הגן‪ ,‬תפקודו ובקרת פעילותו‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫‪ .3‬הכנה לעבודת שדה – קריאת מספר מאמרים‬
‫הווריאציה הגנטית באוכלוסיות‪ ,‬נידונים מנגנונים‬ ‫גנים איקריוטיים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫בנושא הנבחר‪ ,‬הגשת ממ"ן‪ ,‬ותכנון עבודת‬
‫המשמרים וריאציה זו‪ ,‬הן ברמה הפנוטיפית והן‬ ‫הגנום הדינמי‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫מחקר‪ .‬התכנית תישלח למנחה ותאושר או‬
‫ברמה המולקולרית‪ ,‬ונסקרת האבולוציה‬ ‫מבוא לגנטיקה של אוכלוסיות‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫תתוקן לפני השלב הבא;‬
‫המולקולרית‪.‬‬ ‫ולאבולוציה‬ ‫‪ .4‬עבודת שדה – ‪ 4‬ימים מרוכזים בחצבה‬
‫יחידות ‪ 6-5‬דנות בהקשר האקולוגי של‬ ‫ההורשה של תכונות כמותיות‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫לאיסוף נתונים‪ ,‬סיכומם ועיבודם לצורך הצגת‬
‫האבולוציה‪ ,‬באדפטציה‪ ,‬ברמות ברירה שונות –‬ ‫היבטים אנושיים‪-‬חברתיים של‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫העבודה;‬
‫הגן‪ ,‬הפרט‪ ,‬הקבוצה והמין‪ ,‬בספציאציה )יצירת‬ ‫הגנטיקה‬ ‫‪ .5‬כתיבה – הגשת יומן שדה ודוח מעבדה‬
‫מינים חדשים( ובמקרו‪-‬אבולוציה‪.‬‬ ‫במתכונת של מאמר מדעי )תקציר‪ ,‬מבוא‪,‬‬
‫יחידה ‪ 7‬סוקרת את שיטות המחקר ואת‬ ‫נספחים‬ ‫שיטות‪ ,‬תוצאות‪ ,‬דיון ומקורות(‪.‬‬
‫הממצאים המעידים על האבולוציה של הסוג‬ ‫שיטות בהנדסה גנטית‬
‫‪ ,Homo‬ודנה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתרומות של המחקרים‬ ‫סטטיסטיקה‬
‫החדישים בדנ"א ושל ממצאי המאובנים בישראל‬
‫לבירור מוצאו של האדם המודרני‪ .‬כן נדונים‬
‫נושאים ייחודיים לאבולוציה של האדם‪ ,‬כמו‬
‫אבולוציה של השפה‪.‬‬
‫ייתכן שהקורס יוחלף במהלך שנת הלימודים‬ ‫*‬
‫תש"ע‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫**‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫קורס זה יכול להיכלל במניין המעבדות הנדרשות‬ ‫*‬
‫לתואר‪.‬‬

‫‪202‬‬

‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20556‬פיזיולוגיה של מערכות באדם‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ *:‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬
‫ביולוגיה כללית ב )או במקומו הקורס‬
‫החולייתנים(‪ ,‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫הקורסים יסודות הפיסיקה לביולוגים א‪,‬‬
‫יסודות הפיסיקה לביולוגים ב‪ **,‬וכן כימיה‬
‫כללית‪ ***.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫ביוכימיה ‪.I‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪ ,‬ד"ר שרה‬
‫ויסנברג‪ ,‬ד"ר רויטל לביא‪ ,‬פרופ' אבינעם אדם‬
‫)תרגום(; ענת אראל‪-‬גפני )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אמיר בר‪-‬אילן‪ ,‬פרופ' יצחק‬
‫צושניאק‪ ,‬פרופ' פאול רוזן‪ ,‬ד"ר יכין שמעוני‬
‫הקורס עוסק בפיזיולוגיה של מערכות ומתמקד‬
‫הישגי הרפואה המודרנית האריכו בהרבה את‬
‫בגוף האדם‪ .‬הוא מחליף את הקורס פרקים‬
‫תוחלת החיים הממוצעת של האדם‪ ,‬אבל משך‬
‫בפיסיולוגיה של האדם – מערכות ומסלולים‬
‫חייו המרבי – "עד מאה ועשרים" – לא השתנה‪.‬‬
‫מטבוליים )‪ ,(20305‬אך בשונה ממנו‪ ,‬אינו כולל‬
‫במקביל למחקר בבעיות החברתיות‪ ,‬הרפואיות‬
‫את נושא המטבוליזם‪.‬‬
‫והכלכליות הקשות המלוות את הזדקנות הפרט‬
‫הקורס החדש מבוסס על הספר עקרונות‬
‫הפיזיולוגיה )האוניברסיטה הפתוחה‪(1999 ,‬‬
‫שהוא תרגום המהדורה השנייה של הספר‪:‬‬
‫‪R. M. Berne and M. N. Levy, Principles of‬‬
‫‪Physiology (Mosby, 1996).‬‬
‫הספר מתמקד בגוף האדם‪ ,‬ובין השאר יש בו‬
‫התייחסות לנושאים קליניים ולמחלות‪ .‬מתוך‬
‫הספר יילמדו ‪ 26‬פרקים מתורגמים בעזרת מדריך‬
‫למידה‪ ,‬והסטודנטים יידרשו להגיש מטלות‪.‬‬
‫הפרקים ומדריכי הלמידה הנלווים להם מכונסים‬
‫ביחידות לימוד‪.‬‬
‫והפיזיולוגיות העיקריות )יחידה ‪ ,(2‬התאים‬
‫חומר הלימוד‬
‫מערכת השרירים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידות ‪ 5-2‬פעילות הלב ומערכת הדם‬
‫יחידות ‪ 7-6‬מערכת הנשימה‬
‫מערכת העיכול‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫יחידות ‪ 11-9‬הכליות ומאזן ה‪ PH-‬והנוזלים‬
‫בגוף‬
‫הקורס מופעל במתכונת שנתית‪.‬‬
‫*‬
‫* תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫** או הקורסים יסודות הפיסיקה א )‪,(20113‬‬
‫יסודות הפיסיקה ב )‪.(20114‬‬
‫*** או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫‪ 20319‬עד מאה ועשרים‬ ‫‪ 20579‬ביואינפורמטיקה‪ :‬אנליזה של‬
‫רצפים וגנומים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים ביוכימיה ‪ ,I‬ממנדליזם‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫להנדסה גנטית‪ ,‬מבוא לסטטיסטיקה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים התא‪ :‬מבנה‬ ‫ולהסתברות לתלמידי מדעים‪ .‬וכן עמידה‬
‫ופעילות‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬ביולוגיה כללית ב או‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫פיזיולוגיה של מערכות באדם‪ .‬ידע קודם‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬
‫מומלץ‪ :‬הקורסים ממנדליזם להנדסה גנטית‪,‬‬ ‫הקורסים יישומי מחשב למדעים‪ ,‬הסקה‬
‫רביית היונקים‪ ,‬תורת החיסון‪.‬‬ ‫סטטיסטית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬
‫ביוכימיה ‪ ,II‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' גד יגיל‬ ‫או חשבון אינפיניטסימלי ‪.I‬‬
‫)כתיבה(‪ ,‬שלומית זרחוביץ )מרכזת(‪,‬‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' עמיאלה גלוברזון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רון אונגר‪ ,‬ד"ר סטיבן בקר‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' משה אהרנסון‪ ,‬פרופ' דוד גרשון‬ ‫ד"ר עדה ניר‪ ,‬חיבה ולדמן בן‪-‬אשר;‬
‫יואב ברויר )עריכה(‬
‫הקורס מוקדש להיבטים הביולוגיים של‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר מיה הרמן‪ ,‬ד"ר איתן רובין‬
‫הגרונטולוגיה – הענף המדעי הרב‪-‬תחומי‪ ,‬הצעיר‬
‫יחסית‪ ,‬העוסק בהזדקנות‪.‬‬
‫הקורס מדגים שאלות ביולוגיות עליהן ניתן לענות‬
‫בשיטות ובכלים ביואינפורמטיים‪ .‬בקורס‬
‫נסקרות התאוריות שעומדות מאחורי פיתוח‬
‫השיטות‪ ,‬אך הקורס מתמקד בהיבט היישומי של‬
‫השימוש בכלים ובשיטות ביואינפורמטיים‪.‬‬
‫והאוכלוסייה‪ ,‬הומרץ בדורנו חקר הגורמים‬
‫והתהליכים הביולוגיים הבסיסיים‪ ,‬האחראים‬
‫מטרות הקורס‬
‫להבין את העקרונות העומדים בבסיס השיטות‬
‫לכך שמשך החיים המרבי שונה מאוד בבעלי חיים‬
‫שבהם משתמשים בביואינפורמטיקה‬
‫שונים‪ ,‬ושההתקרבות לגיל מרבי זה מאופיינת‬
‫להכיר את מאגרי המידע הביואינפורמטיים‬
‫בפיחות גובר של מרבית הכישורים הפיזיולוגיים‪.‬‬
‫הראשיים‬
‫בקורס חמש יחידות לימוד‪ .‬בארבע היחידות‬ ‫להציג ולהכיר כלים ביואינפורמטיים מרכזיים‬
‫הראשונות נסקרות ונדונות התצפיות‪ ,‬שיטות‬ ‫להנחות את הסטודנטים בבחירת הכלים‬
‫המחקר ותוצאות הניסויים החשובים באשר‬ ‫הביואינפורמטיים ההולמים בעיה ביולוגית‬
‫לתהליכי ההזדקנות וסיבותיהם בעולם החי‪,‬‬ ‫נתונה‬
‫ובפרט באדם‪ ,‬בכל הרמות‪ :‬המין‪ ,‬האוכלוסייה‬ ‫להנחות את הסטודטים בניתוח ביקורתי של‬
‫והפרט )יחידה ‪ ,(1‬המערכות האנטומיות‬ ‫התוצאות המתקבלות משימוש בכלים‬
‫ביואינפורמטיים‬
‫)יחידה ‪ (3‬והמולקולות )יחידה ‪ .(4‬ביחידה ‪5‬‬
‫נבחנות תאוריות ההזדקנות המרובות )שאף אחת‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מהן לא זכתה עדיין להסכמה כללית(‪ .‬נוסף על‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫יחידות הלימוד‪ ,‬הסטודנטים נדרשים לקרוא כמה‬ ‫‪D. W. Mount, Bioinformatics: Sequence and‬‬
‫מאמרים באנגלית מתוך הספרות המקצועית‬ ‫‪Genome Analysis, 2nd ed. (Cold Spring‬‬
‫העכשווית‪ ,‬לצורך עדכון והרחבה בנושאי הקורס‪.‬‬ ‫‪Harbor, 2004).‬‬
‫וכן על מדריך למידה‪ ,‬ועל מצגות ומשימות‬
‫להתנסות ולתרגול עצמי בחבילת התוכנה ‪GCG‬‬
‫ובכלים ביואינפורמטיים נוספים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫איסוף‪ ,‬אחסון ואחזור של רצפים במעבדה‬
‫התאמה לוקלית וגלובלית של צמדי רצפים‬
‫התאמה מרובת רצפים‬
‫חיפוש רצפים במאגרי מידע‬
‫אנליזה פילוגנטית‬
‫חיזוי מבנה שניוני של ‪RNA‬‬
‫איתור גנים ואנליזה גנומית‬
‫סיווג חלבונים וניבוי מבנה החלבונים‬
‫אנליזה של ‪Microarrays‬‬
‫‪203‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20308‬תאי עצב‪ :‬מבוא‬ ‫‪ 20313‬רביית היונקים‬ ‫‪ 20536‬פיזיולוגיה של הצמח*‬
‫לנוירוביולוגיה‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות עבור קורסים קודמים‬
‫במדעים‪ .‬עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬
‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬
‫דרוש‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה‬
‫כללית ב‪ ,‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬ביוכימיה ‪,I‬‬
‫כימיה כללית‪ *,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫א‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלכסנדר צפרירי‪ ,‬פרופ' גד‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רויטל לביא‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג‬
‫התנהגות מורכבת של בעלי חיים מתאפשרת‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬הודות למערכת עצבים מפותחת‪ .‬יחידות‬
‫היסוד במערכת העצבים הן תאי עצב )נוירונים(‬
‫המקיימים פעילויות חיים רגילות והעוסקים‬
‫בנוסף בעיבוד מידע‪ .‬המידע מועבר בגוף‬
‫למרחקים‪ ,‬באורח חשמלי‪ ,‬דרך השלוחות של‬
‫הנוירונים ואילו העברתו מתא לתא מתבצעת‬
‫באופן כימי‪ .‬עיבוד המידע ופענוחו מושתתים‬
‫במידה רבה על ארגון התאים ברשתות עצביות‬
‫סבוכות אך מוגדרות‪ .‬הקורס עוסק באותות‬
‫העצביים‪ ,‬בקשרים בין נוירונים‪ ,‬במבנים‬
‫גלובליים אחדים של מערכת העצבים‪ ,‬ובבסיס‬
‫להתנהגות‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל שש יחידות לימוד‪ ,‬מאמרים‬
‫ספר הקורס‬
‫‪A.R. Martin, B.G. Wallace, P.A. Fuchs, J.G.‬‬
‫‪Nicholls, (ed.) From Neuron to Brain, 4th‬‬
‫)‪edition, (Sinauer, 2000‬‬
‫יחידת מבוא‪ :‬איברי הרבייה והורמוני‬
‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫אותות במערכת העצבים‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫התא המחשמל‪ :‬שפתו החשמלית של‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫הנוירון‬
‫תאי תמך‪ ,‬סינפסות כימיות וחשמליות‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫סינפסות איטיות ושחרור טרנסמיטר‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫פלסטיות וביוכימיה של סינפסות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫נוירונים והתנהגות‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫המערכת האוטונומית והמערכת‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫הסנסורית‬
‫ראייה‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫בקרה מוטורית‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫תנאי קבלה‪ *:‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים ביולוגיה כללית א‪,‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪:‬‬
‫ביולוגיה כללית ב‪ ,‬החולייתנים‪ ,‬התא‪ :‬מבנה‬ ‫מבנה ופעילות‪ ,‬צומח וצמחים‪.‬‬
‫ופעילות‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס פיזיולוגיה‬
‫של מערכות באדם‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬אילנה גרדי‪ ,‬ד"ר מרתה שוורץ‪,‬‬
‫ד"ר צביה שפירא‪ ,‬לאה קורן; פרופ' אבינעם אדם‪,‬‬
‫ד"ר זיוי רענן )תרגום(; אורנה ברקאי‪ ,‬ענת גפני‬
‫פוטשניק‪ ,‬פרופ' גדליה פז‪ ,‬פרופ' רות שלגי‪,‬‬ ‫)עריכה(‬
‫פרופ' אבינעם אדם )כתיבה(‪ ,‬פרופ' שמעונה‬ ‫יועץ‪ :‬פרופ' שמעון גפשטיין‬
‫גינצבורג‪ ,‬ד"ר יואל קלמס‪ ,‬נעמי שלמוביץ‪,‬‬
‫ד"ר שרה ויסנברג‪ ,‬עדי מרקוזה‪-‬הס‬ ‫הפיזיולוגיה של הצמח עוסקת בתהליכים‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אלכסנדר צפרירי‬ ‫המאפשרים את קיומם‪ ,‬התפתחותם והתרבותם‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי ירון‪ ,‬פרופ' פרץ קרייצר‬ ‫של הצמחים‪ .‬חקר התהליכים האלה נעשה ברמות‬
‫שונות‪ ,‬החל ממולקולות מומסות בתא‪ ,‬דרך‬
‫מטרת הקורס לערוך לסטודנטים היכרות עם‬ ‫אברונים )רמה תת‪-‬תאית(‪ ,‬תאים‪ ,‬יחסים בין‪-‬‬
‫האיברים‪ ,‬ההורמונים והתהליכים הפיזיולוגיים‬ ‫תאיים )רקמה(‪ ,‬ועד הצמח השלם‪.‬‬
‫המורכבים הכרוכים ברביית היונקים‪ ,‬ועם‬
‫בקורס שני חלקים‪ :‬החלק הראשון הוא מטבולי‬
‫השיטות המגוונות הננקטות בחקירתם‪ .‬מסיימי‬
‫בעיקרו ועוסק בפוטוסינתזה‪ ,‬בפוטורספירציה‬
‫הקורס יוכלו אפוא לעמוד על תרומתו הצפויה של‬
‫ובהטמעת יסודות הזנה מינרליים‪ ,‬כולל קשירה‬
‫מחקר זה להגברת הפריון של היונקים שבמשק‬
‫ביולוגית של חנקן‪ .‬החלק השני עוסק בטיבם של‬
‫האדם ולפיתוח שיטות בטוחות וקבילות מכל‬
‫תהליכי ההתפתחות בצמח ובהשפעת גירויים‬
‫הבחינות לוויסות הילודה בבני האדם עצמם‪.‬‬
‫סביבתיים על תהליכים אלה‪.‬‬
‫באנגלית וסרטים‪ .‬הסרטים מוצגים במפגשי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ההנחיה )חלקם נמצאים גם במרכזי הלימוד(‪.‬‬ ‫הקורס מבוסס על שני הכרכים של הספר‬
‫פיזיולוגיה של הצמח )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫‪ (2005-2003‬שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫יחידה ‪1‬‬ ‫‪L. Taiz and E. Zeiger, Plant Physiology, 2nd‬‬
‫הרבייה‪ ,‬קביעה גנטית של הזוויג‪,‬‬ ‫‪ed. (Sinauer Associates, Inc., 1998).‬‬
‫התפתחות מערכות הרבייה הזכרית‬
‫והנקבית‬ ‫מתוך הספר יילמדו הפרקים הבאים‪:‬‬
‫מערכת הרבייה הזכרית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫פוטוסינתזה‪ :‬ראקציות האור‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫השחלה‪ :‬מחזורי הפעילות והביוץ‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פוטוסינתזה‪ :‬ראקציות הפחמן‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫ההפריה וראשית ההתפתחות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫פוטוסינתזה‪ :‬היבטים פיזיולוגיים‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫העוברית‬ ‫ואקולוגיים‬
‫היריון‪ ,‬לידה והנקה‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫הטמעת יסודות הזנה מינרליים‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫בקרת הפוריות ביונקים‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫הפיטוכרום‬ ‫פרק ‪17‬‬
‫*‬ ‫תגובות לאור כחול‪ :‬תנועת פיוניות‬ ‫פרק ‪18‬‬
‫ומורפוגנזה‬
‫פרק ‪ 23-19‬הורמונים צמחיים‪ :‬אוקסינים‪,‬‬
‫גיברלינים‪ ,‬ציטוקינינים‪ ,‬אתילן‪,‬‬
‫חומצה אבציסית‬
‫בקרת הפריחה‬ ‫פרק ‪24‬‬

‫במהלך הקורס נערכים שני מפגשי מעבדה‪ ,‬וכן‬

‫*הקורס נלמד במתכונת שנתית‪.‬‬ ‫סיור לימודי במרכז וולקני‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬ ‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫עוד‪.‬‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬

‫‪204‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20543‬הסתגלות והתאמה לעקות‬
‫סביבה בצמחים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 *:‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם הקורסים צומח‬
‫וצמחים‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬התא‪:‬‬
‫מבנה ופעילות‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורס פיזיולוגיה של הצמח‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מורלי פישר‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' אורי פיק‬
‫עקת סביבה מוגדרת כהשפעה חיצונית הגורמת‬
‫לפגיעה או לירידה במטבוליזם או בהתפתחות של‬
‫אורגניזמים‪ .‬בדרך כלל אורגניזמים חשופים‬
‫במידה זו או אחרת לעקה הנובעת מגורמי סביבה‬
‫שאינם אופטימליים‪ .‬למשל‪ ,‬טמפרטורה גבוהה או‬
‫נמוכה מהאופטימום‪ ,‬מחסור במים‪ ,‬עודף‬
‫במלחים‪ ,‬פגיעה של פתוגנים‪ ,‬תחרות עם‬
‫אורגניזמים אחרים וכדומה‪.‬‬
‫צמחים‪ ,‬בניגוד לבעלי חיים‪ ,‬קבועים במקומם‬
‫ואינם יכולים להתרחק מגורם העקה על‪-‬ידי‬
‫מעבר לתנאי סביבה נוחים יותר‪ ,‬ועקב לחצי‬
‫הסביבה התפתחו בהם‪ ,‬במהלך האבולוציה‪,‬‬
‫מנגנוני עמידות המקנים להם התאמה לסביבה‪.‬‬
‫כמו כן התפתחה בצמחים היכולת להגיב לתנאי‬
‫סביבה משתנים‪ ,‬באמצעות מנגנוני הסתגלות‬
‫פיזיולוגיים וביוכימיים‪.‬‬
‫חקר מנגנוני העמידות וההסתגלות לעקות השונות‬
‫הביא להבנתם הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה‬
‫הביוכימית והמולקולרית‪ ,‬עד כי כיום יש אפשרות‬
‫לבודד גן או גנים המקנים עמידות ולהעבירם‬
‫לצמחים רגישים‪ ,‬וכך לשפר את עמידותם לעקה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס כולו על קטעי ספרות ומאמרים‪.‬‬
‫חלקו הראשון עוסק בהשפעותיהן של עקות שונות‬
‫על תהליכי החיים ובמנגנונים השונים‬
‫שבאמצעותם מגיבים הצמחים לעקות ומקטינים‬
‫את נזקיהן‪ .‬הדיון כולל עקת מלח‪ ,‬עקת יובש‪,‬‬
‫טמפרטורות קיצוניות ועקה ביוטית‪ .‬בחלק זה‬
‫יודגשו העקרונות והמנגנונים המשותפים לעקות‬
‫השונות‪ .‬בחלקו השני של הקורס יבחר כל‬
‫סטודנט עקה אחת שאותה ילמד בהרחבה‪ .‬בכל‬
‫עקה יפורטו גורמי העקה‪ ,‬נזקיה ומנגנוני‬
‫ההתאמה וההסתגלות השונים‪ .‬בחלקו השלישי‬
‫של הקורס יבחר כל סטודנט את אחת מדרכי‬
‫ההתמודדות עם העקה‪ ,‬וילמד את פרטי המנגנון‬
‫ברמה הביוכימית והמולקולרית ואת דרכי‬
‫המחקר והיישום המעשי של הקניית עמידות‬
‫באמצעות המנגנון הנלמד‪ .‬על החלק השלישי יכין‬
‫הסטודנט עבודה סמינריונית‪.‬‬
‫בהתאם למספר הנרשמים לקורס‪ ,‬יתקיימו גם‬
‫*הרצאה וסיור במעבדה במכון ויצמן‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫‪ 20542‬הנדסה גנטית בצמחים –‬
‫היבטים מחקריים ויישומיים‬
‫בחקלאות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים צומח‬
‫וצמחים‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪,‬‬
‫ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬סטודנטים שלמדו‬
‫את הקורס ממנדליזם להנדסה גנטית‬
‫במהדורתו הראשונה יידרשו להשלים את הידע‬
‫החסר באמצעות היחידות הרלוונטיות‬
‫במהדורה השנייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים פיזיולוגיה של הצמח‪ ,‬עולם‬
‫החיידקים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יחיעם זלץ‬
‫קורס זה נועד להקנות לסטודנטים ידע בתחומי‬
‫הגנטיקה התאית והמולקולרית של צמחים‪,‬‬
‫ויישומיה בחקלאות‪ .‬הסטודנטים ילמדו על‬
‫הכלים המשמשים כיום לביצוע הנדסה גנטית‬
‫בצמחים‪ ,‬על המחקר המדעי שמאחורי כלים אלה‬
‫ועל יישום הידע הזה להעברת מידע תורשתי בעל‬
‫ערך חקלאי מן המבחנה אל הצמח‪ ,‬ומשם אל‬
‫השדה‪.‬‬
‫חלקו הראשון של הקורס כולל מאמרים ופרקי‬
‫קריאה העוסקים בתרביות רקמה‪ ,‬ביכולת‬
‫הרגנרציה של צמחים ובשיטות להחדרת גנים‬
‫לצמחים‪ .‬חלקו השני כולל מאמרים הדנים‬
‫בעקרונות המיפוי והמבנה של הגנום הצמחי‬
‫ובבידוד ואפיון גנים‪ .‬כל אחד מחלקים אלה ילווה‬
‫במטלה‪.‬‬
‫בחלקו האחרון של הקורס יכין כל סטודנט עבודה‬
‫סמינריונית שבה ידגים‪ ,‬באמצעות נושא ייחודי‪,‬‬
‫כיצד מיושמים עקרונות הטכנולוגיה של ההנדסה‬
‫הגנטית להשבחת צמחים בחקלאות‪.‬‬
‫*‬
‫חסר פעילות ומחלות יתר פעילות; השתלה;‬
‫לסטודנטים מומלץ להשתמש בספרי עזר‬
‫הנמצאים בספרייה‪ ,‬ובאסופת מאמרי העשרה‬
‫**‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫‪ 20322‬תורת החיסון‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬עדנה יפה‪ ,‬פרופ' חיים בראוטבר‪,‬‬
‫פרופ' מרים סורוז'ון‪ ,‬פרופ' שמעון סלוין‪,‬‬
‫פרופ' אשר פרנסדורף‪ ,‬פרופ' יונה קיסרי‪,‬‬
‫פרופ' יהודה שיינפלד )כתיבה(‪ ,‬ד"ר רות לומניצר‬
‫)כתיבת יחידה ‪(6‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אשר פרנסדורף‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רון אפטה‪ ,‬פרופ' רחל ארליך‪,‬‬
‫פרופ' גדעון ברקה‪ ,‬פרופ' דוד גבעול‪ ,‬פרופ' יצחק‬
‫ויץ‪ ,‬פרופ' ירון כהן‪ ,‬פרופ' דוד נאור‪ ,‬פרופ' דב‬
‫סוליציאנו‪ ,‬פרופ' מרים סורוז'ון‪ ,‬פרופ' מיכאל‬
‫פלדמן‪ ,‬פרופ' אלי קידר‪ ,‬ד"ר תמר מקורי‪,‬‬
‫ד"ר אהרון פינק‬
‫בסביבה בה אנו חיים יש מיקרואורגנזימים‬
‫וחומרים שונים שחלקם עלול לגרום למחלות‪.‬‬
‫חדירתו של גורם זר לגוף גוררת בדרך כלל תגובת‬
‫חיסון התוקפת את הגורם הזר ומביאה לחיסולו‬
‫או לסילוקו‪ .‬תורת החיסון )אימונולוגיה( עוסקת‬
‫בחקר מנגנוני הפעולה של תגובת החיסון‪,‬‬
‫בבקרתה‪ ,‬בהשלכות הרפואיות של בעיות‬
‫בתפקודה הנורמלי ובדרכים להשפיע על התגובה‪.‬‬
‫הקורס מציג את התופעות הבסיסיות של תגובת‬
‫החיסון וההשלכות של פעילות מערכת החיסון‬
‫לגבי האדם במצבים נורמליים ופתולוגיים‪ .‬מודגש‬
‫בקורס ההיבט הרב‪-‬תחומי‪ ,‬דהיינו יחסי הגומלין‬
‫שבין תורת החיסון לבין תחומים אחרים‬
‫בביולוגיה‪ ,‬כגון‪ :‬גנטיקה‪ ,‬ביולוגיה מולקולרית‪,‬‬
‫אנטומיה‪ ,‬פיסיולוגיה וביוכימיה‪.‬‬
‫מטרת הקורס להקנות ידע והתמצאות במושגים‬
‫ובתהליכים בסיסיים של תורת החיסון‪ ,‬וכן הבנה‬
‫של שיטות המחקר שבהן משתמשים‪ ,‬במידה‬
‫שתאפשר לסטודנטים‪ ,‬בהמשך דרכם‪ ,‬ללמוד‬
‫ולהתעמק בנושאים המעניינים אותם במיוחד‪.‬‬
‫בקורס עשר יחידות לימוד המרוכזות בארבע‬
‫חטיבות‪:‬‬
‫חטיבה ‪ – I‬תאים ואיברים במערכת החיסון‬
‫חטיבה ‪ – II‬מולקולות ההיכרות של מערכת‬
‫החיסון‪ :‬אימונוגלובולינים; הקולטן לאנטיגן על‬
‫פני תאי ‪ ;T‬ומולקולות ‪ – MHC‬מכלול תואם‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫חטיבה ‪ – III‬תקשורת ובקרה במערכת החיסון‬
‫הפעלה‪ ,‬הגברה ודיכוי של תגובת החיסון‪ ,‬פעילות‬
‫תאית ציטוטוקסית ומנגנוני סבילות חיסונית‬
‫וסבילות עצמית‪.‬‬
‫חטיבה ‪ – IV‬הברכה והקללה‬
‫חסינות וחיסונים; מחלות אימונולוגיות; מחלות‬
‫מערכת החיסון ומחלות הסרטן‪.‬‬
‫נספח – שיטות אימונולוגיות לזיהוי אנטיגנים‬
‫ונוגדנים‪.‬‬
‫באנגלית הנשלחת לסטודנטים ומתעדכנת לעתים‬
‫מזומנות‪.‬‬
‫בקורס מפגשי הנחיה וכן מפגש מעבדה שהנוכחות‬
‫בו חובה‪.‬‬
‫*‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20597‬היבטים ביולוגיים של תאים‬ ‫‪ 20513‬התמיינות של תאי דם‬ ‫‪ 20342‬הציטוסקלטון של תאים‬
‫יצרניים‬ ‫איקריוטיים – מבנה ותפקוד‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות עבור קורסים קודמים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫ובכללן הקורסים ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה‬ ‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורס התא‪:‬‬ ‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים‬
‫כללית ב‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪,‬‬ ‫מבנה ופעילות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬וכן עמידה‬
‫עולם החיידקים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים פיזיולוגיה של‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫מערכות באדם‪ ,‬תורת החיסון‪ .‬ידע קודם‬
‫ביוכימיה ‪ :II‬פחמימות‪ ,‬ליפידים‪ ,‬חומצות‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורסים ממנדליזם להנדסה גנטית‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אורית לייטנר‬
‫גרעין‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪.‬‬ ‫ביוכימיה ‪.II‬‬
‫הציטופלזמה כוללת מערכת מסועפת‪ ,‬צפופה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר סטפן רוקם‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' איתן פיבך‬ ‫ורבגונית של סיבים חלבוניים הקרויה שלד התא‬
‫– ציטוסקלטון‪ .‬למערכת זו קשורים כל האברונים‬
‫לימוד תהליכי ההתרבות וההתמיינות של תאים‬ ‫וחלק מהאנזימים הציטופלזמיים‪ .‬זוהי מערכת‬
‫השימוש בחומרים ממקור ביולוגי הפך להיות‬ ‫הוא נושא בעל חשיבות רבה להבנת תהליכי‬ ‫דינמית מאוד המשתנה במשך מחזור התא‪,‬‬
‫חלק אינטגרלי מחיי היומיום של העידן‬ ‫החיים הבסיסיים ולהבנת גורמי מחלות והטיפול‬ ‫במהלך ההתמיינות או עקב גירויים חיצוניים‪.‬‬
‫הטכנולוגי‪ .‬הייצור של החומרים האלה מבוסס על‬ ‫בהם‪ ,‬בעיקר בתהליכים ממאירים‪ .‬במערכת‬ ‫הקורס מקנה לסטודנט היכרות עם מבנה‬
‫ברירה וגידול של ספקטרום רחב של תאים ודורש‬ ‫יצירת תאי הדם באים לידי ביטוי המורכבות של‬ ‫הציטוסקלטון ותפקידיו השונים‪ ,‬ועם הגישות‬
‫שילוב של ידע מתחומים שונים‪ .‬בקורס זה‬ ‫מנגנוני הבקרה הפועלים בתהליכי ההתרבות‬ ‫השונות לחקר הציטוסקלטון על מרכיביו‬
‫לומדים הסטודנטים על רבגוניות האורגניזמים‬ ‫וההתמיינות של תאים ויחסי הגומלין בין גורמים‬ ‫ותפקודיו‪.‬‬
‫המייצרים‪ ,‬על תהליכי ברירה ועל אופטימיזציה‬ ‫שונים המעורבים בתהליכים אלה‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על פרקי קריאה ומאמרים‬
‫של ייצור החומרים‪ .‬לימוד תכונות התאים‬
‫בקורס זה ניתנת לסטודנטים האפשרות להכיר‬ ‫באנגלית‪ .‬הסטודנטים נדרשים לענות על שתי‬
‫ואפשרויות השימוש בתוצריהם מנקודת מבט‬
‫מגוון של נושאים הקשורים למנגנוני הבקרה‬ ‫מטלות ולכתוב עבודה סמינריונית בנושא שעליו‬
‫תעשייתית מאפשרת היכרות עם כיווני מחקר‬
‫הנורמליים ולפגמים בבקרה‪ ,‬המתבטאים‬ ‫יחליטו הסטודנט והמנחה‪.‬‬
‫שונים ומגוונים במדעי החיים‪.‬‬
‫במחלות שונות‪ ,‬כגון סרטן הדם‪ .‬הסטודנטים‬ ‫*‬
‫מתוודעים למחקר המדעי הבסיסי בתחום זה‬
‫מבנה הקורס‬
‫וליישומו בשיטות אבחון וטיפול חדשניות‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על פרקי קריאה ומאמרי סקירה‬
‫ומחקר באנגלית העוסקים בהיבטים ביולוגיים‬ ‫הקורס מתבסס על פרקי קריאה ומאמרים‬
‫שונים של התאים המשמשים בתהליכי ייצור‬ ‫באנגלית‪ .‬במהלך הקורס יידרשו הסטודנטים‬
‫בתעשייה הביוטכנולוגית‪ .‬במהלך הקורס יידרשו‬ ‫לענות על מטלות ולבקר במעבדות מחקר‬
‫הסטודנטים לענות על מטלות‪ ,‬ובסיומו לכתוב‬ ‫העוסקות בתחום‪ .‬בסיום הקורס יכתבו‬
‫עבודה סמינריונית בנושא נבחר‪.‬‬ ‫הסטודנטים עבודה סמינריונית בנושא נבחר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בין הנושאים המוצעים לעבודה הסמינריונית‪:‬‬
‫מנגנונים מולקולריים של מחלת התלסמיה‬
‫השתלת מח עצם – אספקטים ביולוגיים‬
‫וקליניים‬
‫השראת התמיינות בתאים כגישה טיפולית‬
‫במחלות ממאירות‬

‫*‬

‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫*‬

‫‪206‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20343‬טרנספורט תוך תאי של‬ ‫‪ 20515‬חיידקים בתעשייה‬ ‫‪ 20346‬זרעים – תרדמה ונביטה‬

‫חלבונים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 *:‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים צומח‬
‫ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬וכן עמידה‬ ‫ביולוגיה כללית א או אשנב למדעי החיים‪,‬‬ ‫וצמחים‪ ,‬פיזיולוגיה של הצמח‪ ,‬התא‪ :‬מבנה‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫עולם החיידקים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬ ‫ופעילות‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬וכן‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר עמוס פריש‬ ‫ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬ביוכימיה ‪,I‬‬
‫ביוכימיה ‪.II‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה נגבי‪ ,‬אילנה גרדי‬
‫התא האוקריוטי מורכב מאברוני תא רבים בעלי‬
‫מבנה ותפקוד שונים‪ .‬אברוני תא אלה‪ ,‬כמו גם‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר סטפן רוקם‬ ‫זרעים הם יחידות הריבוי של הצמחים העילאיים‬
‫התא כולו‪ ,‬מוקפים בממברנה‪ .‬המבנה וההרכב‬ ‫ולעתים קרובות גם יחידות התפוצה שלהם‪ .‬כל‬
‫הכימי של הממברנות השונות מיוחדים לאברון‬ ‫תחום המיקרוביולוגיה השימושית הוא עתיק‬ ‫הזרעים מצויים במצב של תרדמה או מנוחה‬
‫ולסוגי הפעילויות שהוא מבצע‪ .‬הקורס מתמקד‬ ‫יומין‪ ,‬וכבר לפני ‪ 4,000‬שנים נוצלו שמרים‬ ‫במשך תקופה כלשהי‪ ,‬שבסופה מתרחש תהליך‬
‫בשאלות האלה‪:‬‬ ‫לאפיית לחם ולהפקת בירה‪ .‬רק במאה ה‪19-‬‬ ‫הנביטה‪ .‬במהלך הנביטה וצמיחת הנבט‬
‫א‪ .‬היכן מתבצעת הסינתזה של החלבונים‬ ‫הראה פסטר שבתהליכים אלה‪ ,‬כמו בתהליכי‬ ‫מתפרקים ומנוצלים מאגרי המזון שבזרע‪ .‬מטרת‬
‫והגליקו‪-‬פרוטאינים הבונים את האברונים‬ ‫ייצור של מיני מזון וחומרים אחרים‪ ,‬מעורבים‬ ‫הקורס להרחיב את הידע בנושאים אלה בהיבטים‬
‫והממברנות שלהם?‬ ‫מיקרואורגניזמים‪ .‬כיום מנוצלים תאים של‬ ‫שונים‪ :‬חקלאי‪ ,‬אקולוגי‪ ,‬ביוכימי ומולקולרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד מגיעים החלבונים והגליקופרוטאינים‬ ‫מיקרואורגניזמים‪ ,‬צמחים ובעלי חיים לייצור‬
‫השלב הראשון של הקורס מבוסס על לימוד‬
‫ליעדם אחרי הסינתזה שלהם ואיך הם‬ ‫מגוון רחב של תרכובות שיש להן שימוש רב‬
‫פרקים מתוך הספר‪:‬‬
‫מצטרפים למבנה המתאים?‬ ‫ברפואה‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬בתעשיות מזון ועוד‪.‬‬
‫‪J. D. Bewley and M. Black, Seeds: Physiology‬‬
‫ג‪ .‬איך מתנהלת תנועת החלבונים בין האברונים‬ ‫בתהליכי הייצור של תרכובות אלה יש להסתייע‬
‫‪of Development and Germination, 2nd ed.‬‬
‫ובין הממברנות השונות בתא?‬ ‫בידע רחב מתחומי המיקרוביולוגיה‪ ,‬הביוכימיה‪,‬‬
‫‪(Plenum Press, 1994).‬‬
‫ד‪ .‬מהו מנגנון היציאה של החלבונים מן התא‬ ‫הגנטיקה‪ ,‬ההנדסה ואף הכלכלה‪ .‬בקורס זה‬
‫)הפרשה( והכניסה של החלבונים אל התא‬ ‫מתוודעים הסטודנטים לקשר שבין תחומי ידע‬ ‫בשלב השני יכין כל סטודנט עבודה סמינריונית‬
‫)אנדוציטוזה(?‬ ‫אלה ותהליכים תעשייתיים‪.‬‬ ‫*בנושא שיבחר בסיוע ובהכוונת המדריך‪.‬‬
‫בקורס נדונות התאוריות השונות הדנות בבעיות‬
‫שהועלו‪ ,‬ושיטות המחקר הננקטות לאישושן של‬
‫מבנה הקורס‬
‫שלב ראשון – קריאת חומר רקע בנושאים‬
‫תאוריות אלה‪.‬‬
‫הבסיסיים של המיקרוביולוגיה השימושית‪.‬‬
‫הקורס מתבסס על ספרות מקצועית באנגלית‪.‬‬
‫שלב שני – קריאת מאמרי סקירה שעניינם ייצור‬
‫הסטודנטים נדרשים לענות על מטלה אחת‬
‫של חומרים שונים באמצעות תהליכי תסיסה‬
‫ולכתוב עבודה סמינריונית באחד מנושאי הקורס‪.‬‬
‫ושיטות אחרות המקובלות בתעשייה‪.‬‬
‫*‬
‫שלב שלישי – כתיבת עבודה סמינריונית‬
‫המבוססת על מאמרי מחקר עדכניים בנושאים‬
‫בתחום‬ ‫המחקר‬ ‫להתפתחות‬ ‫שתורמים‬
‫המיקרוביולוגיה השימושית ולפיתוח שיטות‬
‫ייצור חדשניות‪.‬‬
‫חומר הקריאה שמלווה את הקורס הוא באנגלית‪.‬‬
‫במהלך הקורס ייתכנו ביקורים במפעלים שבהם‬
‫מנוצלים מיקרואורגניזמים בתהליכי הייצור‪.‬‬
‫*‬

‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬

‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫**‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫*‬

‫‪207‬‬

‫‪ 20531‬סימביוזה – חיים ביחד של‬
‫יצורים )סיור(*‬
‫‪ 1‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס סימביוזה – חיים ביחד‬
‫של יצורים או לימוד במקביל של שני‬
‫הקורסים סימביוזה – חיים ביחד של יצורים‬
‫ו‪-‬סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )סיור(‪.‬‬
‫הקורס כולל סיור בן יומיים לשוניות האלמוגים‬
‫באילת‪ ,‬המהוות דוגמה למערכת אקולוגית‬
‫המבוססת כולה על מגוון רחב של יחסי‬
‫סימביוזה‪.‬‬
‫הקורס נלמד רק בסמסטרים מסוימים )מותנה‬
‫במספר המשתתפים(‪ .‬יש לבדוק במזכירות‬
‫המחלקה למדעי הטבע והחיים אם ומתי הקורס‬
‫ניתן‪ .‬סטודנטים שלמדו את הקורס המקביל‬
‫ללא הסיור )‪ (20530‬וירצו להוסיף נקודת זכות‬
‫)ללא תשלום נוסף(‪ ,‬יוכלו לעשות זאת על ידי‬
‫הרשמה לקורס זה )‪ (20531‬והצטרפות לסיור‬
‫בלבד‪ .‬לאחר שיעמדו בדרישות הסיור‪ ,‬תוענק‬
‫להם נקודת זכות נוספת‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20530‬סימביוזה – חיים ביחד של‬ ‫‪ 20544‬נושאים נבחרים בתורת‬
‫יצורים*‬ ‫החיסון‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 **:‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ***,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים תורת‬
‫ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ ,‬וכן‬ ‫החיסון‪ ,‬ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬וכן עמידה‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ונדה רייך )כתיבה(; יהודית‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רות לומניצר‪ ,‬פרופ' מרים‬
‫גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫סורוז'ון‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' מרגלית גלון‬
‫תופעת הסימביוזה מוגדרת כ"חיים ביחד של‬ ‫תורת החיסון‪ ,‬כמו תחומים אחרים במדעי‬
‫אורגניזמים השייכים למינים ביולוגיים שונים‪,‬‬ ‫החיים‪ ,‬היא תחום דינמי מאוד המתפתח‬
‫החיים בסמיכות מרחבית ופיזיולוגית"‪.‬‬ ‫ומתחדש בקצב מהיר‪ .‬מידע חדש ועדכני מתפרסם‬
‫חדשות לבקרים בספרות המקצועית‪ ,‬והוא מדווח‬
‫ליחסי סימביוזה יש חשיבות מרכזית באבולוציה‬
‫ומעדכן את הקהילה המדעית על חידושים‬
‫שעברו היצורים החיים מאז הופעתם על‪-‬פני‬
‫והתפתחויות ועל יישומים שלהם ברפואה‪,‬‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ :‬הופעת התא האיקריוטי‪ ,‬היכולת של‬
‫בביולוגיה‬ ‫התא‪,‬‬ ‫בחקר‬ ‫בביוטכנולוגיה‪,‬‬
‫בעלי חיים אוכלי צמחים לעכל מזון צמחי‪,‬‬
‫מולקולרית ובתחומים אחרים של מדעי החיים‪.‬‬
‫קשירת חנקן על‪-‬ידי חיידקים סימביונטיים‬
‫והעמדתו לרשות הצמחים‪ ,‬הופעת מינים‬ ‫הקורס מתמקד בשלושה נושאים שבהם חלו‬
‫ביולוגיים חדשים כדוגמת החזזיות‪ .‬ליחסי‬ ‫התפתחויות מעניינות בשנים האחרונות‪ ,‬ובפרט‬
‫הסימביוזה יש תפקידים מרכזיים בהתפתחותן‬ ‫במנגנונים מולקולריים של תהליכים במערכת‬
‫ובקיומן של מערכות אקולוגיות שלמות‪ ,‬כמו‬ ‫החיסון‪ ,‬ובהתפתחויות שיש להן השלכות על‬
‫שוניות האלמוגים‪.‬‬ ‫תחומים אחרים במדעי החיים ועל יישומים של‬
‫חידושים ותגליות‪.‬‬
‫במהלך הקורס נדונים נושאים אלה ואחרים‪.‬‬
‫הקורס עוסק גם בשאלה כיצד נוצרים ומתפתחים‬ ‫חומר הלימוד כולל פרקי קריאה באנגלית מתוך‬
‫יחסי סימביוזה‪ ,‬ומה הן שיטות המחקר הננקטות‬ ‫הספר‪:‬‬
‫בחקר אפיונן והבנתן של מערכות סימביונטיות‬ ‫‪Kuby J., Immunology, 5th ed., Freeman, 2004.‬‬
‫שונות‪.‬‬ ‫ומאמרים באנגלית בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬תקשורת בין‪-‬תאית במערכת החיסון‬
‫הקורס מבוסס על ספרות מקצועית באנגלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפופטוזיס )מוות מתוכנן( כמנגנון בקרה של‬
‫הסטודנטים נדרשים לענות על מטלות ולכתוב‬
‫מערכת החיסון‬
‫עבודה סמינריונית שאותה יציג בפני שאר‬
‫ג‪ .‬היבטים חדשניים של מניעת מחלות וריפוין‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫באמצעים אימונולוגיים‬
‫הסטודנטים נדרשים להגיש מטלות על שניים‬
‫משלושת הנושאים ולהכין עבודה סמינריונית‬
‫בנושא נבחר‪.‬‬
‫*‬
‫* קורס זה נלמד בכל סמסטר‪ .‬סטודנטים‬
‫*‬ ‫המעוניינים להוסיף נקודת זכות ללא תשלום‬
‫שכר לימוד נוסף‪ ,‬יצטרפו לסיור שבקורס‬
‫סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )סיור(‪.‬‬
‫לפרטים קיראו את תיאור הקורס ‪.20531‬‬
‫** תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬ ‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬ ‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫*** ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫‪208‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20519‬רעלים והרעלות )נושאים‬
‫נבחרים בטוקסיקולוגיה‬
‫מודרנית(‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים ביולוגיה‬
‫כללית ב או פיזיולוגיה של מערכות באדם וכן‬
‫כימיה כללית‪ **,‬ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה‬
‫ופעילות‪ ,‬כימיה אורגנית לביולוגים )או כימיה‬
‫אורגנית(‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס ביוכימיה ‪.II‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אורי וורמסר‪ ,‬ד"ר רות ערב‪,‬‬
‫ד"ר יואל קלמס‬
‫בעידן המודרני התפתחה תעשייה ענפה של‬
‫כימיקלים שונים‪ ,‬החל בתרופות ובתוספות למזון‬
‫וכלה בקוטלי מזיקים‪ ,‬בממיסים אורגניים‬
‫ובחומרי לחימה כימיים‪ .‬החשיפה לחומרים אלה‬
‫מהווה סיכון פוטנציאלי הן לפרט הבודד והן‬
‫לאוכלוסייה בכללותה‪ .‬בד בבד עם הגברת‬
‫המודעות הציבורית לחשיבות הנושא והקצאת‬
‫משאבים לפיתוחו‪ ,‬חלה התפתחות עצומה במחקר‬
‫בתחום הטוקסיקולוגיה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫התפתחות זו הביאה להתקדמות רבה בהבנת‬
‫הבסיס המולקולרי של הרעלות שונות‪ ,‬ולפיתוח‬
‫תרופות ואמצעי נגד למניעת הרעלות אלה‪.‬‬
‫נוסף על חקר מנגנוני ההרעלה עוסק הטוקסיקולוג‬
‫במגוון רחב של נושאים‪ ,‬וביניהם קביעת מבחני‬
‫רעילות של חומרים שונים‪ ,‬שמטרתה שימוש נכון‬
‫ובטיחותי בהם‪ ,‬וכן קביעת ערכי סף לרמות חשיפה‬
‫שונות‪ .‬עקרונות הטיפול בהרעלות‪ ,‬האמצעים לזיהוי‬
‫הרעלן‪ ,‬הדרכים לסילוקו מהגוף והמנגנונים‬
‫הפיסיקליים והביוכימיים המעורבים בכך הם חלק‬
‫חשוב מהידע של החוקר‪ ,‬הרופא‪ ,‬האחות והחובש‬
‫העוסקים בטיפול בהרעלות‪ .‬התחום של מזהמי‬
‫אוויר ומים‪ ,‬שהוא מעניינה של הטוקסיקולוגיה‬
‫הסביבתית‪ ,‬הוא בעל משקל בחקר הטוקסיקולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הכרת מנגנוני הרעילות המולקולריים של‬
‫רעלנים ברמת התא‪ ,‬האיבר והאורגניזם‬
‫הרעילות‪,‬‬ ‫סימני‬ ‫הכרת‬ ‫השלם;‬
‫האפידמיולוגיה ואופני הניטור של החומרים‪.‬‬
‫הכרת האמצעים הפרמקולוגיים לטיפול‬
‫בהרעלה; הבנת דרכי פעולתם ברמה‬
‫המולקולרית; הכרת העקרונות הפיסיקליים‬
‫והכימיים של הטיפול בנפגע המורעל‪.‬‬
‫הכרת מבחני הרעילות לסוגיהם והבנת הרקע‬
‫לקביעת מידת הסיכון‪/‬הבטיחות בשימוש‬
‫בחומרים רעילים‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫בשלב הראשון נדרשת קריאה של אסופת‬
‫מאמרים באנגלית הכוללת רקע כללי‬
‫בטוקסיקולוגיה ודיון מעמיק בתחומים מסוימים‬
‫של מדע זה‪ .‬בסיום שלב זה יש להגיש ממ"ן‪.‬‬
‫בשלב השני נכתבות העבודות הסמינריוניות‪.‬‬
‫העבודות צריכות להתבסס על נתוני ספרות‬
‫עדכניים וניתוחם‪ .‬בשלב השלישי כל סטודנט‬
‫מקיים דיון עם המדריך על העבודה שכתב‪.‬‬
‫*‬
‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬
‫או דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫‪ 20514‬קולטנים והמרת אותות‬ ‫‪ 30302‬עדה בישראל‪ :‬היבטים‬
‫היסטוריים וגנטיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 *:‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ *,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם הקורסים‬
‫ביוכימיה ‪ ,I‬התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬ממנדליזם‬ ‫ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪ ,‬וקורס‬
‫להנדסה גנטית‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫רגיל בהיסטוריה‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מרים סורוז'ון‬ ‫ממנדליזם להנדסה גנטית‪.‬‬
‫התהליך שבאמצעותו התא קולט אותות המגיעים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' ירון‬
‫אליו‪ ,‬ממיר אותם ומגיב עליהם‪ ,‬הוא בעל חשיבות‬ ‫צור‬
‫רבה בכל הפעילויות המאפיינות את המושג‬
‫"חיים"‪ .‬בתהליך זה נכללים פעילות מערכת‬ ‫אוכלוסיית ישראל היא מן המגוונות‬
‫העצבים‪ ,‬התכווצות השרירים‪ ,‬ההתפתחות‬ ‫שבאוכלוסיות האדם; ברובה היא עדיין מורכבת‬
‫העוברית וההתמיינות‪ ,‬וכן הוויסות ההורמונלי‬ ‫מעדות רבות‪ ,‬אשר לכל אחת מהן היסטוריה‬
‫של הגידול‪ ,‬החלוקה והמטבוליזם של תאים‪.‬‬ ‫משלה ו"פרופיל" גנטי משלה‪ .‬במרבית המקרים‬
‫העניין במסלולי המרת האותות בתא התעצם‬ ‫חסרים נתונים חשובים על ההיסטוריה של העדות‬
‫בשנים האחרונות לאחר שזוהו אונקוגנים תאיים‬ ‫ואילו המאפיינים הגנטיים שלהן הוגדרו כולם רק‬
‫רבים המקודדים למרכיבים של מסלולים אלה‪,‬‬ ‫בדור הנוכחי‪ .‬היש התאמה בין מה‬
‫והוברר ששיבושם ממלא תפקיד מפתח‬ ‫שההיסטוריונים יודעים ומשערים על תולדותיה‬
‫בהתפתחות גידולים סרטניים‪.‬‬ ‫של עדה מסוימת לבין מאפייניה הדמוגרפיים‬
‫והגנטיים? עד כמה יכולים הממצאים והידע‬
‫במערכות שונות של האיתות הבין‪-‬תאי ידועים‬
‫בתחום האחד ללמד על משנהו?‬
‫היום הן ההרכב והמבנה של הקולטנים הייחודיים‬
‫על‪-‬פני תאי המטרה והן הדרכים השונות שבהן‬ ‫מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים המתעניינים –‬
‫האותות המגיעים אל התא מועברים ומומרים‬ ‫ובעלי הידע המוקדם הנדרש בשני התחומים –‬
‫בתוכו‪ ,‬לפעמים בשרשרת מורכבת של אירועים‪,‬‬ ‫לברר שאלות כאלה באמצעות סקירת המחקרים‬
‫עד להשראה או לוויסות של התגובה המתוכנתת‬ ‫ההיסטוריים והגנטיים בעדה אחת מעדות ישראל‪.‬‬
‫של תא המטרה‪.‬‬ ‫)זהות העדה תיקבע בכל מקרה בהתחשב בנטייתו‬
‫של הסטודנט‪ ,‬אבל גם בזמינות המדריכים‬
‫מטרות הקורס הן אלה‪ :‬להציג את המנגנונים‬
‫המומחים לכל אחד מהתחומים(‪.‬‬
‫המולקולריים שבבסיס התקשורת הבין‪-‬תאית‪,‬‬
‫לערוך היכרות עם מערכות ניסוי שבהן נחקרים‬ ‫הקורס כולל קריאה מודרכת בספרות המדעית‪,‬‬
‫התהליכים האלה‪ ,‬ולהקנות כושר הבחנה בין‬ ‫רובה באנגלית‪ ,‬בהדרכת מנחים ומדענים מתחומי‬
‫מסקנות מבוססות העולות מן הניסויים לבין‬ ‫ההיסטוריה והגנטיקה‪ ,‬ודורש כתיבת עבודה‬
‫שאלות פתוחות‪.‬‬ ‫*סמינריונית מסכמת‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫א‪ .‬מבוא שבו נדרשים הסטודנטים לחזור‬
‫ולהוכיח את שליטתם בנושא "איתות בין‬
‫תאים"‪ .‬הנושא נכלל ביחידה ‪ 8‬של הקורס‬
‫התא‪ :‬מבנה ופעילות )‪ ,20214‬מהדורה‬
‫שנייה(;‬
‫ב‪ .‬קריאה מונחית במאמרי סקירה באנגלית‪.‬‬
‫המאמרים מציגים מנגנונים שונים של קליטה‬
‫והמרה של אותות באמצעות דוגמאות‬
‫ספציפיות‪ .‬בשלב זה יגישו הסטודנטים‬
‫מטלות שבהן יידרש להוכיח ידע והבנה של‬
‫החומר הנכלל במאמרים;‬
‫ג‪ .‬הכנת עבודה סמינריונית בנושא נבחר‬
‫והגשתה בכתב ובעל‪-‬פה‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאים לעבודה הסמינריונית‬
‫המרת אותות במערכת הטעם והריח; מנגנון‬
‫הפעולה של אינסולין; הקשר בין קולטנים של‬
‫*גורמי גידול ומחלות סרטניות‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫*‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫**‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫**‬
‫‪209‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20328‬תקשורת כימית בין בעלי‬ ‫‪ 20310‬הבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של‬ ‫‪ 20316‬שעונים ביולוגיים‬
‫חיים‬ ‫מחלות סרטניות*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 *:‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 *:‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם שני הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במדעים‪ **,‬ובכללם הקורסים התא‪:‬‬
‫ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה כללית ב‪***,‬‬ ‫ממנדליזם להנדסה גנטית‪ ,‬התא‪ :‬מבנה‬ ‫מבנה ופעילות‪ ,‬ביוכימיה ‪ ,I‬וכן עמידה‬
‫התא‪ :‬מבנה ופעילות‪ ,‬אחד מבין הקורסים‬ ‫ופעילות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫כימיה אורגנית לביולוגים‪ ,‬כימיה אורגנית‪ ,‬וכן‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' מרים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נאוה זיסאפל‬
‫‪4‬‬
‫הקורסים ביוכימיה ‪ ,II‬החרקים‪*,‬‬ ‫סורוז'ון‬
‫החולייתנים‪ ,‬נושאים בהתנהגות בעלי חיים‪,‬‬ ‫הקורס עורך היכרות עם מגוון רחב של ממצאים‬
‫אבולוציה‪.‬‬ ‫התמרה סרטנית של תאים נגרמת עקב שינויים‬ ‫המצביעים על קיומן של תנודות מחזוריות‬
‫בחומר התורשתי ובבקרת פעולתו‪ ,‬ובכללם‬ ‫בפעילותן של מערכות רבות ביצורים חיים‪ .‬מדובר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר שרה ויסנברג‪ ,‬ד"ר ויקי‬ ‫שינויים בולטים בכרומוזומים‪ ,‬מוטציות‬ ‫בקצבי‪-‬זמן קבועים למדי – של שעות‪ ,‬ימים‬
‫סורוקר‬ ‫נקודתיות‪ ,‬חדירת נגיפים וארגון מחודש של גנים‬ ‫וחודשים – ובפעילויות מגוונות‪ ,‬החל בשינויים‬
‫תקשורת כימית היא אחד מאפיקי התקשורת‬ ‫תאיים; אך רב גם מספר המחלות הסרטניות‬ ‫ברמת הפוטוסינתזה באצות חד‪-‬תאיות וכלה‬
‫העתיקים ביותר בין אורגניזמים חיים )בעלי חיים‬ ‫שבהן טרם הוברר פשר ההתמרה ולא נתגלה‬ ‫בחילופי תקופות של עירנות ושינה אצל האדם‪.‬‬
‫וצמחים(‪ .‬בתקשורת זו העברת האינפורמציה‬ ‫הבסיס הגנטי לשכיחות יתר של המחלה‬
‫בקורס נסקרות שיטות מחקר חדישות ונבחנות‬
‫נעשית באמצעות מסרים כימיים‪.‬‬ ‫במשפחות מסוימות‪.‬‬
‫העדויות לאי‪-‬תלותו של ה"שעון" הביולוגי‬
‫ספר הקורס‬ ‫בחלקו הראשון של הקורס מתוודעים‬ ‫בגורמים סביבתיים; נדונות תאוריות בהקשר‬
‫‪T. D. Wyatt, Pheromones and Animal‬‬ ‫הסטודנטים באמצעות קריאה מונחית במאמרי‬ ‫למיקום ה"שעון"‪ ,‬למרכיביו התאיים ולמנגנונים‬
‫‪Behaviour: Communication by Smell and‬‬ ‫סקירה אל המידע המצטבר ואל עקרונותיהן של‬ ‫הביוכימיים המעורבים בפעולתו‪.‬‬
‫‪Taste, (Cambridge University Press, 2003).‬‬ ‫שיטות המחקר הישנות והחדישות הננקטות‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫בתחום נרחב זה‪ .‬לאחר מכן מתמקד כל סטודנט‬ ‫מבנה הקורס‬
‫המסר הכימי‪ :‬סוגי מסרים )פרומונים‪,‬‬ ‫בנושא מצומצם‪ ,‬וכותב עבודה סמינריונית‬ ‫בשלב הראשון נדרשת קריאה של יחידת הלימוד‬
‫אללוכימיקלים(‪.‬‬ ‫שאותה הוא מציג בסיום הקורס לפני הסטודנטים‬ ‫ומאמרים נלווים באנגלית‪ .‬בשלב השני נכתבות‬
‫שיטות מחקר בתחום‪ :‬בידוד וזיהוי של‬ ‫והמנחים‪.‬‬ ‫העבודות הסמינריוניות‪ .‬העבודות צריכות‬
‫מסרים כימיים ותכונותיהם הכימיות‪.‬‬ ‫להתבסס על ספרות מקצועית באנגלית‪ ,‬ולעסוק‬
‫הקורס כולו מתבסס על טקסטים מדעיים‬ ‫באחד הנושאים הנדונים בקורס‪ .‬בשלב השלישי‬
‫דרכי העברת המסר הכימי )תכונות כימיות‬ ‫בספרייה‬ ‫שימוש‬ ‫ומצריך‬ ‫באנגלית‪,‬‬
‫ופיסיקליות של המסר ותנועתו בתווך(‪.‬‬ ‫כל סטודנט מקיים דיון עם המדריך על העבודה‬
‫אוניברסיטאית‪.‬‬ ‫*שכתב‪.‬‬
‫קליטתו של המסר הכימי – איברי חישה‪:‬‬
‫מחושים בחרקים‪ ,‬איבר הרחה ראשי ואיבר‬
‫וומרונזלי בחולייתנים‪ ,‬קולטני ריח‪.‬‬
‫האבולוציה של התקשורת הכימית‪.‬‬
‫יישומי תקשורת כימית‪.‬‬
‫הלימוד מלווה בדוגמאות מבעלי חיים )כולל בני‬
‫אדם( ומצמחים במגוון תחומים‪ :‬תקשורת מינית‪,‬‬
‫טריטוריה‪ ,‬גיוס והגנה‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫א‪ .‬לימוד ספר הקורס ומאמרים נלווים‬
‫)באנגלית( בעזרת מדריכי למידה והגשת‬
‫מטלות חובה‪ .‬הגשת המטלות היא תנאי‬
‫מוקדם להגשת העבודה הסמינריונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתיבת עבודה סמינריונית על אחד הנושאים‬
‫הנדונים בקורס‪ .‬העבודה צריכה להתבסס על‬
‫החומר שנלמד בקורס‪ ,‬ועל ספרות מקצועית‬
‫ייחודית לנושא )באנגלית(‪ .‬נושא העבודה‬
‫ייבחר בתיאום עם המנחה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרצאה או שיחה על העבודה‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫נדרש הסטודנט להוכיח בקיאות בנושא‬
‫* העבודה‪.‬‬

‫* תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‪.‬‬

‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫** ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬
‫*** או לחלופין הקורס מבוא למדעי החיים‪ ,‬שאינו‬ ‫תכנית הלימודים במדעי החיים עברה שינויים‬ ‫*‬
‫מוצע עוד‪ ,‬וכן אחד מבין הקורסים החרקים‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך שונו תנאי הקבלה לקורס‪.‬‬
‫החולייתנים‪.‬‬ ‫סטודנטים שהחלו לימודיהם במדעי החיים לפני‬
‫‪4‬‬
‫* החומר הנלמד בקורס החרקים דרוש להבנת‬ ‫עד סמסטר א‪ 2009‬נקרא הקורס תורשה וסרטן‪.‬‬ ‫*‬ ‫סמסטר א‪ 2002‬יכולים לפנות לייעוץ‪.‬‬
‫קורס זה‪.‬‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫**‬ ‫ראו הערה בסעיף "הפניות לקורסים נוספים"‪.‬‬ ‫**‬

‫‪210‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20590‬קורס סמינריוני בנושא מיוחד‬
‫במדעי החיים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬תנאי קבלה נוספים ייקבעו על‪-‬פי‬
‫הנושא הנבחר בעת אישור הקורס בוועדת‬
‫המשנה למדעי הטבע והחיים‪.‬‬
‫אחת הדרישות לתואר במדעי החיים היא לימוד‬
‫שני קורסים סמינריוניים בהיקף של לפחות ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה מציעה מגוון של קורסים‬
‫סמינריוניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת אפשרות לכתוב‬
‫עבודה סמינריונית שלא במסגרת של קורס קיים‪.‬‬
‫סטודנטים הבוחרים בקורס סמינריוני בנושא‬
‫מיוחד במדעי החיים צריכים למצוא מנחה‬
‫מתאים )מהאוניברסיטה הפתוחה או מחוצה לה(‪,‬‬
‫ולגבש הצעה מפורטת‪ .‬ההצעה לעבודה‬
‫סמינריונית מיוחדת תובא לדיון בוועדת המשנה‬
‫למדעי הטבע והחיים‪ ,‬כשהיא מאושרת וחתומה‬
‫על‪-‬ידי המנחה‪ .‬וועדת המשנה למדעי הטבע‬
‫והחיים תדון בהצעה ותבדוק אם לאשרה‪.‬‬
‫במסגרת הלימודים לתואר יורשו הסטודנטים‬
‫ללמוד רק אחד מתוך ארבעת הקורסים‬
‫הסמינריוניים בנושא מיוחד‪ :‬בגיאולוגיה )‪,(20591‬‬
‫בכימיה )‪ ,(20592‬במדעי החיים )‪ (20590‬והקורס‬
‫פרויקט מתקדם בפיסיקה א )‪.(20382‬‬
‫לפרטים ושאלות על הקורס יש לפנות לראש‬
‫המחלקה למדעי הטבע והחיים‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫‪ 20576‬פרויקט מחקר במדעי החיים*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 60 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעי הטבע והחיים בציון ממוצע ‪80‬‬
‫לפחות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ייתכנו תנאי קבלה ספציפיים בהתאם לנושא‬
‫הפרויקט‪ .‬לפרטים ולקבלת אישור הרשמה**‬
‫נא לפנות למרכז הקורס‪.‬‬
‫הקורס מאפשר להתנסות בעבודה מחקרית‪ ,‬ולרוב‬
‫משלב עבודה אישית עם עבודה של קבוצת מחקר‬
‫במעבדה של אחת מהאוניברסיטאות או של אחד‬
‫ממכוני המחקר בארץ‪ .‬הפרויקט יכול להיות בעל‬
‫אופי מעשי )במעבדה או בשדה( או תאורטי‪-‬‬
‫חישובי‪.‬‬
‫במהלך העבודה יהיה הסטודנט שותף לבחירת‬
‫שאלה מחקרית‪ ,‬שבדרך כלל תהיה רלוונטית‬
‫לעבודות המבוצעות במעבדה המסוימת שבחר‪.‬‬
‫לאחר הגדרת שאלת המחקר ילמד הסטודנט‬
‫ממאמרים את הרקע המדעי הקשור בה‪ ,‬יגדיר‬
‫יחד עם המדריך את המטרות‪ ,‬ילמד את שיטות‬
‫המחקר‪ ,‬ויכין הצעת עבודה שתכלול את הרקע‬
‫המדעי‪ ,‬השאלה הנחקרת ופרוטוקול בו יפורטו‬
‫השלבים‪ ,‬אופן ביצוע הפרויקט ולוח הזמנים‪.‬‬
‫ההרשמה לקורס תיעשה רק לאחר אישור‬
‫ההצעה על‪-‬ידי המדריך ומרכז ההוראה‪.‬‬
‫ההרשמה אינה תלויה במועדי ההרשמה הרגילים‪,‬‬
‫אלא יכולה להיעשות במשך כל השנה‪ .‬העבודה‬
‫תהיה בהיקף של סמסטר אחד או שניים‪ ,‬תוך‬
‫השקעה ממוצעת של יום בשבוע‪ .‬בתום העבודה‬
‫ינתח הסטודנט את התוצאות וידווח עליהן בכתב‬
‫במתכונת של פרסום מדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יציג הסטודנט‬
‫את עבודתו במצגת שתפורסם גם באתר הקורס‪.‬‬
‫הציון יכלול הערכה של הצעת העבודה‪ ,‬העבודה‬
‫המעשית‪ ,‬העבודה המסכמת והצגת הפרויקט‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫ההרשמה לקורס אינה תלויה במועדי ההרשמה‬ ‫**‬
‫הכלליים של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי החיים‬

‫תואר ראשון‬
‫קורסים נוספים המקנים‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫נקודות זכות במדעי החיים‬

‫פסיכולוגיה פיזיולוגית )‪) (10615‬ר( – משובץ‬ ‫ביוגיאוכימיה של שונית האלמוגים )‪) (20447‬ר( –‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬ ‫משובץ במדעי הטבע והחיים – כללי‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬

‫קורסי התשתית בפיסיקה‪ ,‬בכימיה ובמתמטיקה‬ ‫סימטריה )‪) (20335 ,20332‬מ( – משובץ בכימיה‪,‬‬
‫משולבים בתחומים המתאימים‪.‬‬ ‫עמ' ‪.188‬‬

‫חישוביות ביולוגית )‪) (20581‬מ( – משובץ במדעי‬ ‫חמצן – אספקטים כימיים וביולוגיים )‪(20349‬‬
‫המחשב‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬ ‫)מס( – משובץ בכימיה‪ ,‬עמ' ‪.189‬‬

‫בקורסים במדעי החיים שבהם תנאי הקבלה‬ ‫אוקיינוגרפיה )‪) (20270‬ר( – משובץ בגיאולוגיה‪,‬‬
‫כוללים "קורסים קודמים במדעים"‪ ,‬הכוונה‪,‬‬ ‫עמ' ‪.215‬‬
‫בנוסף לקורסים בדיסציפלינות במדעים‬
‫המפורטות בפרק ‪ 11‬בידיעון זה‪ ,‬גם לקורסים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫פילוסופיה של המדע )‪) (20202‬ר( – משובץ‬

‫בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬

‫בעיות נבחרות בפילוסופיה של המדע )‪(20304‬‬

‫)מס( – משובץ בפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬

‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מקנים נקודות זכות‬

‫במדעי החיים‪.‬‬

‫‪212‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 20238‬מעבדה – מיקרוסקופיה של‬ ‫‪ 06101‬מבוא למדע כדור‪-‬הארץ*‬ ‫‪ 20117‬צפונות כדור‪-‬הארץ*‬

‫מינרלים וסלעים מגמטיים‬
‫)מינרלוגיה אופטית‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫ופטרוגרפיה מגמטית(‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מהקורסים מבוא למדע‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמנואל מזור‪ ,‬פרופ' שלמה‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ‪.‬‬ ‫שובאל‪ ,‬ד"ר נורית גולדמן )כתיבה(; יוסף אנקור‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬ד"ר נורית‬
‫)עריכה(‬ ‫גולדמן‪ ,‬צבי קרץ'‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‬
‫הקורס עוסק בתחומים המרתקים של הגיאולוגיה‬ ‫הקורס עוסק בהכרת סביבתנו ובהיבטים‬
‫הקורס נועד לחשוף את העולם המיקרוסקופי‬ ‫בהדגשת התופעות הייחודיות לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫הגיאולוגיים והגיאומורפולוגיים של עולמינו‪.‬‬
‫החבוי בסלע והמתגלה בצבעים מרהיבים מבעד‬ ‫ופותח אשנב אל עולמנו הפעיל והמשתנה ללא‬ ‫בקורס נתוודע לתחומים המרתקים של‬
‫למיקרוסקופ המקטב‪ .‬באמצעות התבוננות‬ ‫הרף‪ .‬הסטודנטים ילמדו על הכוחות הגורמים‬ ‫הגיאולוגיה ברחבי העולם‪ .‬נכיר נופים מרהיבים‬
‫במיקרוסקופ נשחזר את "סיפורו של הסלע"‪.‬‬ ‫להתפרצויות געשיות‪ ,‬לרעידות אדמה ולקימוט‬ ‫כדוגמת ילוסטון‪ ,‬הגרנד קניון והברייס קניון‬
‫הרים‪ ,‬ויבחנו את מגוון המינרלים והסלעים‬ ‫בארצות‪-‬הברית‪ .‬נסתייע בתפיסה המודרנית‬
‫סלעים מגמטיים נוצרו באזור באירועים מגמטיים‬
‫מישראל ואת תנאי היווצרותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יילמדו‬ ‫בגיאולוגיה – טקטוניקת הלוחות – להסברת‬
‫שליוו את ההיסטוריה הגיאולוגית של ישראל‪:‬‬
‫התהליכים שעיצבו את הנוף בישראל לאור מודל‬ ‫התהליכים המתרחשים בכדור‪-‬הארץ‪ :‬פתיחה או‬
‫החל מסלעי המחדר העתיקים של השילד הערבו‪-‬‬
‫תנועת הלוחות‪.‬‬ ‫סגירה של אוקיינוסים‪ ,‬התרוממות רכסי הרים‬
‫נובי‪ ,‬המוכרים מאזור אילת ואשר נוצרו‬
‫באירועים דרמטיים הקשורים בתנועת הלוחות‪,‬‬ ‫הקורס פותח סדרה של קורסים בגיאולוגיה והוא‬ ‫ועיצוב שולי יבשות‪ .‬נלמד מדוע רעידות אדמה‬
‫וכלה בסלעים הגעשיים של הגליל והגולן‪ ,‬אשר‬ ‫מיועד לסטודנטים חדשים‪ ,‬לסטודנטים ותיקים‪,‬‬ ‫והתפרצויות געשיות מתרחשות באזורים‬
‫נוצרו לפני זמן גיאולוגי קצר בעת שהרי געש‬ ‫לחובבי גיאולוגיה וטבע‪ ,‬למורים לכל הגילאים‪,‬‬ ‫כדור‪-‬הארץ‬ ‫בהיווצרות‬ ‫נדון‬ ‫מסוימים‪.‬‬
‫התפרצו וכיסו בלבה לוהטת את פני השטח‪.‬‬ ‫למדריכים בבתי ספר שדה‪ ,‬למדריכי ידיעת הארץ‬ ‫ובהתפתחות החיים על פניו‪ .‬נתוודע לתופעות‬
‫אירועים אלה הותירו את רישומם בתוך הסלעים‪.‬‬ ‫ולמדריכי תיירים‪ .‬ניתן ללומדו הן כיחידה בלתי‬ ‫גיאומורפולוגיות ולתהליכי עיצוב הנוף‪ .‬נעמוד על‬
‫בסדרת המעבדות יתוודעו הסטודנטים אל סלעים‬ ‫תלויה והן לקראת קורסים נוספים המוצעים‬ ‫הקשר שבין הגיאולוגיה‪ ,‬ניצול המשאבים והאדם‪.‬‬
‫אלה וישחזרו את תנאי התהוותם לפי העדויות‬ ‫בגיאולוגיה‪ ,‬במדעי הטבע‪ ,‬במדעי החיים בלימודי‬ ‫הקורס פותח סדרה של קורסים בגיאולוגיה‪ ,‬והוא‬
‫החבויות בתוכם‪.‬‬ ‫הסביבה ובלימודי ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫מיועד לסטודנטים חדשים‪ ,‬לסטודנטים ותיקים‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫לחובבי גיאולוגיה וטבע‪ ,‬למורים לכל הגילאים‪,‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הספר גיאולוגיה בפטיש ישראלי ‪ /‬ע' מזור‬ ‫למדריכים בבתי ספר שדה‪ ,‬למדריכי ידיעת הארץ‬
‫שש יחידות לימוד המציגות את נושאי הקורס‬ ‫ולמדריכי תיירים‪ .‬ניתן ללומדו הן כיחידה בלתי‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬מהדורה מתוקנת‪,‬‬
‫ומקנות רקע לתצפיות במעבדות‪.‬‬ ‫תלויה והן לקראת קורסים נוספים המוצעים‬
‫‪.(1994‬‬
‫חמש חוברות הדרכה למעבדות ולסיור‪.‬‬ ‫בגיאולוגיה‪ ,‬במדעי הטבע והחיים‪ ,‬בלימודי‬
‫שמונה יחידות לימוד המתבססות על פרקי‬
‫הספר‪.‬‬ ‫הסביבה ובלימודי ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫ארבעה מפגשי מעבדה )חובה(‪ .‬בקורס‬
‫ערכת מעבדות ביתיות ובה מגוון מינרלים‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫סלעים ומאובנים המצויים בארץ‪ .‬אלה‬ ‫הקורס מוצע כטלקורס שבו ‪ 26‬סרטים הם חלק‬
‫יתקיימו מפגשי מעבדה בהם יצפו‬
‫נשלחים לסטודנטים ומאפשרים מגע ישיר‬ ‫מובנה מחומר הלימוד והם נלמדים באמצעות‬
‫הסטודנטים בתופעות המיקרוסקופיות‪.‬‬
‫ובלתי אמצעי עם סלעי הארץ‪.‬‬ ‫מדריך צפייה וספר הקורס‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫סיור )חובה( בן יום אחד לאתרי געש בגליל‬
‫שלוש חוברות הדרכה למעבדה ולסיורים‪.‬‬ ‫הספר צפונות כדור‪-‬הארץ מאת ש' שובאל‬
‫ובכרמל‪ .‬באזורים אלה מצויים נופי געש רב‬
‫גוניים והסטודנטים יתוודעו אל מגוון‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(2006 ,‬‬
‫הסלעים המוצגים במעבדות‪.‬‬ ‫מפגש מעבדה )חובה( שבו נערכת היכרות עם‬ ‫עשרים ושישה סרטים‪ ,‬בני מחצית השעה כל‬
‫שתי עבודות מסכמות‪ .‬העבודות תוגשנה‬ ‫מינרלים וסלעים מישראל )המעבדה נערכת‬ ‫אחד‪ .‬הסרטים הם חלק מובנה מחומר‬
‫במהלך הקורס‪.‬‬ ‫באוניברסיטה הפתוחה(‪.‬‬ ‫הלימוד והצפייה בהם היא חובה‪.‬‬
‫סיור )חובה( בן יום אחד למכתש חתירה‪.‬‬ ‫מדריך צפייה מקיף המנחה את הצפייה‬
‫סיור )חובה( בן יום אחד לבקעת ים המלח‪.‬‬ ‫בסרטים ומרחיב בנושאים המוצגים בהם‬
‫בסיורים יתוודעו הסטודנטים לתופעות‬ ‫חוברת הדרכה לסיור‪.‬‬
‫המוצגות בקורס‪.‬‬
‫בקמפוס‬ ‫אחדים‬ ‫הנחיה‬ ‫מפגשי‬ ‫מבנה הקורס‬
‫האוניברסיטה‪.‬‬ ‫סיור )חובה( בן יום אחד "מן ההר אל החוף"‬
‫– מהרי יהודה למישור החוף‪ ,‬להכרת תופעות‬
‫גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות באזורים אלה‪.‬‬
‫בקמפוס‬ ‫אחדים‬ ‫הנחיה‬ ‫מפגשי‬
‫האוניברסיטה או בקבוצות מאורגנות‪.‬‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪213‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬
‫‪ 20211‬נדבכים בגיאולוגיה של ארץ‪-‬‬ ‫‪ 20448‬שיטות מחקר באוקיינוגרפיה‬
‫ישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫תנאי קבלה‪ 72 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫למדע כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ או ידע‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורס אוקיאנוגרפיה‪,‬‬
‫מקביל‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מעבדה –‬ ‫לפחות קורס מעבדה אחד‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים‪ ,‬מעבדה –‬ ‫האנגלית‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים יסודות‬
‫מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים‪.‬‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬ביולוגיה כללית א‪ ,‬ביולוגיה‬
‫כללית ב‪ ,‬אחד מבין הקורסים עולם הכימיה‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמנואל מזור‪ ,‬פרופ' שלמה‬ ‫כימיה כללית‪ *,‬וכן אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫שובאל‪ ,‬ד"ר נורית גולדמן‪ ,‬נחמה שפרן‪ ,‬צבי ארז;‬ ‫למדע כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫יוסף אנקור )עריכה(‬ ‫ההרשמה לקורס מותנית באישור של ועדת‬
‫קבלה‪.‬‬
‫קורס זה עוסק בגיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והוא‬
‫מוקדש להכרת יחידות הזמן‪ ,‬יחידות הסלע‬ ‫קורס זה נלמד במסגרת הקורסים של המכון‬
‫והמבנה הגיאולוגי של ישראל‪ .‬במשך ההיסטוריה‬ ‫הבין‪-‬אוניברסיטאי באילת‪ ,‬והוא נכלל ברשימת‬
‫הגיאולוגית של ישראל הציפו אותה ימים ונסוגו‪,‬‬ ‫הקורסים המוצעים במכון שאושרו ללימודים‬
‫מיקומנו על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ השתנה בתהליכי‬ ‫לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬את‬
‫תנועת הלוחות ונוצר בקע ים המלח‪ .‬אירועים‬ ‫הקורסים אפשר ללמוד במסגרת הלימודים לאחד‬
‫דרמטיים אלה‪ ,‬שהותירו את רישומם בסלעי‬ ‫מהתארים‪ :‬בוגר במדעים‪ ,‬בוגר במדעי הטבע או‬
‫ארצנו‪ ,‬נלמדים במהלך הקורס‪.‬‬ ‫בוגר במדעי החיים‪ .‬הקורסים מתקיימים במשך‬
‫שבוע עד שבועיים באילת וכוללים עבודת שדה‬
‫חומר לימוד‬ ‫ומעבדה‪ ,‬הרצאות וסמינריונים‪ .‬פרטים נוספים‬
‫הספר נדבכים בגיאולוגיה של ישראל‬ ‫ניתן לראות באתר של המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪:‬‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪.(1987 ,‬‬ ‫‪http://www.iui-eilat.ac.il‬‬
‫הספר סולם הזמן הגיאולוגי‪ ,‬מאת א' הרבאו‬
‫וע' מזור )האוניברסיטה הפתוחה‪.(1978 ,‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫תשע יחידות לימוד המבוססות על פרקי‬ ‫תכנון תחנה אוקיינוגרפית‪ ,‬דיגום מים על‬
‫הספרים‪.‬‬ ‫סיפון הספינה בעזרת בקבוקי ניסקין‪.‬‬
‫ארבע חוברות הדרכה למעבדה ולסיורים‪.‬‬ ‫פרופילים רציפים של טמפרטורה‪ ,‬מליחות‬
‫וכלורופיל בעזרת מכשור תת‪-‬ימי אלקטרוני‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫מדידות חמצן מומס‪ ,pH ,‬נוטריאנטים‪,‬‬
‫מעבדה בנושאי מאובנים‪ .‬המעבדה נערכת‬ ‫כלורופיל ומערכת הקרבונט על דוגמאות מים‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫שנדגמו בחתך עומק‪.‬‬
‫סיור בן יומיים לאזור אילת‪-‬תמנע* )למי‬ ‫פענוח נתונים אוקיינוגרפיים וכתיבת דוח‪.‬‬
‫שלא השתתף בו בקורס ‪.(20239‬‬
‫סיור לאזור הכנרת‪.‬‬ ‫רשימת הקורסים המוצעים במכון משתנה מעת‬
‫סיור בן יומיים למכתש‪-‬רמון* )משותף‬ ‫לעת‪ ,‬וכאמור רק חלק מן הקורסים המופיעים‬
‫לקורס ‪.(20307‬‬ ‫בפרסומי המכון אושרו ללימודים באוניברסיטה‬
‫*‬ ‫הפתוחה‪ .‬במסגרת לימודי המכון ניתן ללמוד לכל‬
‫היותר ‪ 2‬קורסים )‪ 6‬נ"ז(‪ .‬קורסים אלה יירשמו‬
‫בגיליון הציונים המלווה את תעודת הבוגר והציון‬
‫שלהם ישוקלל בציון הסופי‪ .‬פרטים על שינויים‬
‫ועל הליך הרישום ניתן לקבל במזכירות המחלקה‬
‫*למדעי הטבע והחיים‪ ,‬בטלפון ‪.09-7781747/6‬‬
‫שלוש עבודות מסכמות‪ .‬העבודות תוגשנה‬
‫כל סטודנט יתבקש לכסות את עלות הלינה‬ ‫*‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫במהלך הסיור‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20239‬מעבדה – מיקרוסקופיה של‬
‫סלעים מותמרים וסלעי‬
‫משקע )פטרוגרפיה‬
‫מטמורפית ופטרוגרפיה‬
‫סדימנטרית(‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מהקורסים מבוא למדע‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ‪ .‬ידע קודם‬
‫מומלץ‪ :‬הקורס מעבדה – מיקרוסקופיה של‬
‫מינרלים וסלעים מגמטיים )מינרלוגיה‬
‫אופטית ופטרוגרפיה מגמטית(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬ד"ר נורית‬
‫גולדמן‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר יהודה אייל‪ ,‬עידו מרכוס‬
‫מטרת הקורס להכיר את צפונות הסלעים‬
‫באמצעות‬ ‫המשקע‬ ‫וסלעי‬ ‫המותמרים‬
‫המיקרוסקופ המקטב‪ .‬סלעים מותמרים נוצרו‬
‫באזורנו באירועים דרמטיים של היווצרות השילד‬
‫הערבו‪-‬נובי‪ .‬אירועים אלה‪ ,‬הקשורים בתנועת‬
‫לוחות קדומה‪ ,‬נמשכו כחצי מליארד שנים‪ .‬במשך‬
‫כחצי מליארד השנים הבאות‪ ,‬ימים הציפו ונסוגו‬
‫וסלעי השילד בישראל כוסו בשכבה עבה של סלעי‬
‫משקע שהורבדו בסביבות היווצרות שונות‪.‬‬
‫אירועים אלה הותירו את רישומם בתוך הסלעים‪.‬‬
‫בסדרת המעבדות נתוודע אל סלעים מותמרים‬
‫וסלעי משקע אלה ונשחזר את תנאי התהוותם לפי‬
‫העדויות שבתוכם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫שלוש יחידות לימוד ונספח המציגים את‬
‫נושאי הקורס ומקנים רקע לתצפיות‬
‫במעבדות‪.‬‬
‫חמש חוברות הדרכה למעבדות ולסיור‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫ארבעה מפגשי מעבדה )חובה(‪ .‬בקורס‬
‫יתקיימו מפגשי מעבדה בהם יצפו‬
‫הסטודנטים בתופעות המיקרוסקופיות‪.‬‬
‫סיור )חובה( בן יומיים לאזור אילת‪-‬תמנע‬
‫)משותף לקורס ‪ *.(20211‬באזור זה חשופים‬
‫סלעי משקע וסלעים מותמרים בצירוף ייחודי‬
‫המאפשר היכרות קרובה עם מגוון מן‬
‫הסלעים המוצגים במעבדות‪.‬‬
‫במהלך הקורס‪.‬‬
‫*‬
‫*‬ ‫כל סטודנט יתבקש לכסות את עלות הלינה‬ ‫*‬
‫במהלך הסיור‪.‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 20321‬גיאולוגיה של הכרמל‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא למדע‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ וכן הקורס‬
‫נדבכים בגיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וכן‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים מעבדה – מיקרוסקופיה של סלעים‬
‫מותמרים‪ ,‬מעבדה – מיקרוסקופיה של‬
‫מינרלים וסלעים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‪,‬‬
‫פרופ' עמנואל מזור‪ ,‬צבי ארז;‬
‫יוסף אנקור )עריכה(‬
‫הקורס עוסק בגיאולוגיה של הכרמל‪ .‬באזור זה‬
‫מצויות תופעות ייחודיות‪ :‬הרי געש תת‪-‬ימיים‬
‫קדומים ומערכת של שוניות מאובנות‪ .‬בקורס‬
‫נכיר את אזור הכרמל ונפענח את סודותיו‪ .‬הבנת‬
‫הגיאולוגיה של הכרמל מסייעת להבנת סביבת‬
‫ההיווצרות של הסלעים בהרי הגליל‪ ,‬בשומרון‪,‬‬
‫ביהודה ובצפון‪-‬הנגב‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס משלב חומר עיוני ופעילות בשטח‪ ,‬לפי‬
‫הפירוט הבא‪:‬‬
‫שבע יחידות לימוד בנושאי הכרמל‪.‬‬
‫עבודת דוקטורט התפתחות שוניות בחבורת‬
‫יהודה בכרמל ובשפלת החוף‪ ,‬מאת ע' ביין‪,‬‬
‫המכון הגיאולוגי‪.‬‬
‫סיור להכרת משקעים ימיים בכרמל )למי‬
‫שלא השתתף בו בקורס ‪(20270‬‬
‫סיור )חובה(‪ :‬הגיאולוגיה של מרכז‪-‬הכרמל‬
‫ודרום‪-‬הכרמל‬
‫סיור )חובה(‪ :‬הגיאולוגיה של צפון‪-‬הכרמל‬
‫אתר הקורס‬
‫חלק מחומר הלימוד נמצא רק באתר הקורס‪:‬‬
‫מקראה ובה חומר לימודי בנושאי הכרמל‪.‬‬
‫גיאולוגיה וירטואלית של הכרמל‪ .‬כמאתיים‬
‫תמונות גיאולוגיות והסברים להן מאזור‬
‫הכרמל‪.‬‬
‫ויקי‪-‬כרמל‬
‫מערכת ויקי‪-‬כרמל שבאתר הקורס מאפשרת‬
‫שיתוף פעולה בין הסטודנטים במענה על‬
‫מטלות מקוונות שיתופיות )ממ"ש(* וביצירת‬
‫עבודה קבוצתית משותפת‪.‬‬
‫*‬
‫ראו הסבר בסעיף ‪ – 4.5.2‬מטלות – בידיעון‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬
‫‪ 20434‬מבוא לגיאופיסיקה‬ ‫‪ 20270‬אוקיינוגרפיה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬כימיה‬
‫פיסיקה‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪ /‬מדעי‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס יסודות הפיסיקה א‪,‬‬ ‫החיים‬
‫וכן מבוא למדע כדור‪-‬הארץ או צפונות כדור‪-‬‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫הארץ‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס יסודות‬ ‫למדע כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ וכן‬
‫הפיסיקה ב‪.‬‬ ‫הקורסים אשנב למדעי החיים‪ ,‬כימיה‬
‫כללית‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אביהו גינצבורג )כתיבה(‪,‬‬
‫פרופ' יואב יאיר‪ ,‬פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬מיטל אלוני‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל )גרסה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי בן‪-‬אברהם‪ ,‬פרופ' יוסף ברטוב‪,‬‬ ‫מעודכנת(‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי'‪ ,‬פרופ' זאב רייס‬
‫פרופ' עקיבא פלכסר‪ ,‬ד"ר יהודה אייל‪,‬‬ ‫)יועץ אקדמי בכיר(‪ ,‬בולי ברס )גולנדסקי(‪,‬‬
‫ד"ר אברהם הופשטטר‪ ,‬ד"ר שמעון ודבינסקי‪,‬‬ ‫ד"ר יונה יהלום‪ ,‬שמואל מאירי‪ ,‬נורית פופר‪,‬‬
‫ד"ר יוסף ורבין‪ ,‬ד"ר שמעון פיינשטין‪ ,‬ד"ר משה‬ ‫ד"ר יואל קלמס‪ ,‬ד"ר נורית גולדמן‪ ,‬נחמה שפרן;‬
‫רשף‪ ,‬ד"ר אבי שפירא‬ ‫איתן בן‪-‬נתן‪ ,‬יואב ברוייר )עריכה(‬
‫מטרות הקורס‬ ‫האוקיינוגרפיה היא ענף מדעי בין‪-‬תחומי העוסק‬
‫תחום הגיאופיסיקה עוסק ביישום שיטות‬ ‫בהיבטים הכימיים‪ ,‬הגיאולוגיים והביולוגיים של‬
‫פיסיקליות לחקר כדור‪-‬הארץ‪ ,‬מבנהו הפנימי‬ ‫האוקיינוסים‪ .‬חקר האוקיינוסים העשיר את‬
‫והתהליכים הפועלים בתוכו‪ .‬רוב המדידות‬ ‫הידע האנושי וסייע בהבנת התהליכים הכימיים‪,‬‬
‫הגיאופיסיות מבוצעות בשיטות סייסמיות‪,‬‬ ‫הביולוגיים והגיאולוגיים השזורים זה בזה‪.‬‬
‫חשמליות‪ ,‬מגנטיות ואחרות על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ‬
‫או מעליו‪ .‬הפיכת תוצאות המדידות למודל‬ ‫חומר הלימוד‬
‫גיאולוגי של השכבות העמוקות כרוכה בתהליכי‬ ‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס ושלוש חוברות‬
‫אינברסיה מתמטיים‪ .‬הגיאופיסיקאי חייב להיות‬ ‫הדרכה למעבדה ולסיורים‪.‬‬
‫מיומן בפיסיקה ובשיטות מתמטיות ובה בעת‬
‫להיות בעל רקע גיאולוגי הולם‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא לאוקיינוגרפיה‪ :‬מדע האוקיינוגרפיה‪,‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫ההיסטוריה של חקר האוקיינוס‪ ,‬האדם‬
‫הקדמה – גיאופיסיקה מהי? סקירת נתונים‬ ‫והאוקיינוס‪.‬‬
‫כלליים על צורתו ומבנהו הפנימי של כדור‪-‬‬ ‫היבטים גיאולוגיים‪ :‬אזורים ימיים‪,‬‬
‫הארץ ומקורותיהם של נתונים אלה; סקירת‬ ‫פיזיוגרפיה של אגני האוקיינוס‪ ,‬קרקעית‬
‫תהליכים גיאופיסיים בכדור‪-‬הארץ‬ ‫האוקיינוס; הקרום האוקייני‪ .‬תהליכי השקעה‬
‫וחשיבותם‪.‬‬ ‫אוקייניים‪ ,‬משקעים של הים הרדוד ושל הים‬
‫שדה הכבידה של כדור‪-‬הארץ – צורת כדור‬ ‫העמוק‪.‬‬
‫הארץ; שדה הכבידה; מדידות הכבידה;‬ ‫היבטים כימיים‪ :‬ההרכב הכימי של מי הים‪,‬‬
‫האנומליה הגרבימטרית – חשיבותה‬ ‫השפעת תהליכים ביוגיאוכימיים על הכימיה‬
‫ופענוחה; הכבידה ומבנה קרום כדור‪-‬הארץ;‬ ‫של מי הים ושל המשקעים‪ .‬האבולוציה של מי‬
‫שינויים גלובליים בשדה הכבידה;‬ ‫הים‪.‬‬
‫איזוסטסיה‪.‬‬ ‫היבטים פיזיים‪ :‬אינטראקציה ים‪-‬אוויר‪,‬‬
‫מגנטיות ‪ -‬השדה המגנטי של כדור‪-‬הארץ;‬ ‫מחזוריות אוקיינית‪ ,‬גלי רוח‪ ,‬מועדי ים‬
‫מדידת השדה המגנטי; האנומליה המגנטית –‬ ‫וצונאמי‪.‬‬
‫חישובה ופענוחה; אנומליות מגנטיות ביבשה‬ ‫היבטים ביולוגיים‪ :‬המערכת האקולוגית‬
‫ובקרקעית הים; מגנטיות שיורית; מקור‬ ‫הימית; ייצור ראשוני‪ ,‬מארגי מזון‪ .‬סביבות‬
‫השדה המגנטי; היפוכי השדה; חשיבות‬ ‫פלגית ובנתנית‪.‬‬
‫המגנטיות השיורית לגיאודינמיקה מודרנית‬
‫ולגיאולוגיה סטרוקטורלית‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫סייסמולוגיה – גלים סייסמיים; שבירה‬ ‫בקורס מתקיימים מפגש מעבדה ושני סיורים‬
‫והחזרה של גלים; סייסמולוגיה יישומית –‬ ‫ההיבטים‬ ‫ולהצגת‬ ‫הנלמד‬ ‫להמחשת‬
‫מדידות שדה‪ ,‬עיבוד נתונים ופענוחם; רעידות‬ ‫האוקיינוגרפיים של אזורנו‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫אדמה – מקור ומנגנון רעידות האדמה; איכון‬ ‫מעבדה באוקיינוגרפיה )חובה(‬
‫מוקדי רעידות האדמה; התפלגות מוקדי‬ ‫סיור )חובה( בן יום באוקיינוגרפיה גיאולוגית‪,‬‬
‫הרעידות על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ; התפשטות‬ ‫להכרת משקעים ימיים בכרמל‪.‬‬
‫הגלים הסייסמיים בכדור‪-‬הארץ; מבנה פנים‬ ‫סיור )חובה( בן יום לחוף הים בנושא‬
‫כדור‪-‬הארץ‪.‬‬ ‫אוקיינוגרפיה ביולוגית‪.‬‬
‫גיל כדור‪-‬הארץ ותכונותיו התרמיות‬
‫והחשמליות – גיאוכרונולוגיה בשיטות‬
‫*‬
‫רדיואקטיביות; חום בכדור‪-‬הארץ – מדידתו‪,‬‬
‫התפשטותו‪ ,‬מקורותיו וההיסטוריה התרמית‬
‫של כדור הארץ; התכונות הגיאוחשמליות‬
‫והשימוש בהן‪.‬‬
‫גיאודינמיקה וטקטוניקת הלוחות‬
‫*‬ ‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬ ‫*‬
‫עוד‪.‬‬
‫‪215‬‬

‫‪ 20548‬ספקטרוסקופיה של מינרלים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעי הטבע והחיים ‪/‬‬
‫פיסיקה‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם שני הקורסים יסודות‬
‫הפיסיקה א‪ ,‬יסודות הפיסיקה ב‪ *,‬וכן אחד‬
‫מבין הקורסים צפונות כדור‪-‬הארץ‪ ,‬מבוא‬
‫למדע כדור‪-‬הארץ‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים כימיה‬
‫כללית‪ **,‬פרקים בפיסיקה מודרנית‪ ,‬מעבדה‬
‫בפיסיקה ב‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‪ ,‬פרופ' יורם‬
‫קירש‪ ,‬ד"ר מיכאל גפט‪ ,‬ד"ר נורית גולדמן‬
‫פיסיקה של מינרלים מהווה בסיס למינרולוגיה‬
‫מודרנית והנה ענף מדעי מפותח כיום בעולם‬
‫האקדמי והיישומי‪ .‬הקורס מקנה התנסות‬
‫בשיטות המחקר המקובלות בפיסיקה של‬
‫מינרלים ומציג את הרקע התאורטי בתחום‪.‬‬
‫במסגרת הקורס יבוצע פרויקט יישומי‬
‫והסטודנטים יתנסו בשימוש במכשירי מחקר‬
‫המקובלים בחקר מינרלים‪.‬‬
‫החלק הראשון של הקורס הוא עיוני ומשותף לכל‬
‫הסטודנטים‪ .‬מטרתו להקנות את הרקע התאורטי‬
‫לשיטות מחקר שונות בפיסיקה של מינרלים‪ .‬חלק‬
‫זה מסתמך על מדריך למידה שבו ישולבו פרקי‬
‫קריאה העוסקים בנושאי הקורס‪.‬‬
‫החלק השני של הקורס הוא יישומי‪ ,‬וכולל הכנת‬
‫עבודה סמינריונית שתתבסס על פרויקט מחקר‬
‫אישי של כל סטודנט‪ .‬הפרויקט יכלול סקירת‬
‫ספרות תאורטית וניסויית‪ ,‬ניתוח התוצאות‬
‫וביקורת על התוצאות בהיקף של עבודה‬
‫סמינריונית במדעי הטבע‪ .‬בכל פרויקט מחקר‬
‫תהיה התנסות בשיטות מחקר אחדות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫באינפרא‪-‬אדום‬ ‫בספקטרומטר‬ ‫שימוש‬
‫וספקטרומטר באור נראה ואולטרא‪-‬סגול‪.‬‬
‫הסטודנטים יתוודעו לניסויים בספקטרוסקופית‬
‫זהירה‪ ,‬בספקטרוסקופית רמאן‪ ,‬בדיפרקטומטר‬
‫קרני ‪ X‬ובספקטרומטר לבליעה אטומית‪ .‬בביצוע‬
‫הפרויקטים יסתייעו הסטודנטים בבנק נתונים‬
‫ממוחשב ובתוכנות מודרניות לניתוח ספקטרה‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬חלק מחומרי הלימוד נמצאים רק‬
‫*באתר הקורס‪.‬‬
‫או הקורס מבוא למדעי הטבע )‪ ,(02101‬שאינו‬
‫מוצע עוד‪.‬‬
‫או הקורס דרכים בכימיה )‪ ,(20108‬שאינו מוצע‬
‫עוד‪.‬‬
‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 20307‬יישומי הגיאולוגיה והוראתה‬ ‫‪ 20575‬פרויקט מחקר בגיאולוגיה*‬
‫בישראל‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 60 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים‪ *,‬ובכללם אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫קודמים במדעי הטבע והחיים בציון ממוצע ‪80‬‬
‫למדע כדור‪-‬הארץ‪ ,‬צפונות כדור‪-‬הארץ וכן‬ ‫לפחות‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬
‫הקורס א"י‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫ייתכנו תנאי קבלה ספציפיים בהתאם לנושא‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים מעבדה‪:‬‬ ‫הפרויקט‪ .‬לפרטים ולקבלת אישור הרשמה נא‬
‫מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים‪ ,‬מעבדה‪:‬‬ ‫לפנות למרכז ההוראה בקורס‪**.‬‬
‫מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים‪.‬‬
‫הקורס מאפשר להתנסות בעבודה מחקרית‪ ,‬ולרוב‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שלמה שובאל‪,‬‬ ‫משלב עבודה אישית עם עבודה של קבוצת מחקר‬
‫פרופ' עמנואל מזור; יוסף אנקור )עריכה(‬ ‫במעבדה של אחת מהאוניברסיטאות או של אחד‬
‫ממכוני המחקר בארץ‪ .‬הפרויקט יכול להיות בעל‬
‫המודעות לנופים גיאולוגיים ולערכי טבע מוגנים‬ ‫אופי מעשי )במעבדה או בשדה( או תאורטי‪-‬‬
‫צוברת תאוצה בישראל ובעולם כולו‪ .‬בטיולים‬ ‫חישובי‪.‬‬
‫בארץ ובעולם אנו נחשפים לנופים מרהיבים‬
‫ולערכי טבע גיאולוגיים כדוגמת פארק מכתש‬ ‫במהלך העבודה יהיה הסטודנט שותף לבחירת‬
‫רמון‪ .‬סדנת השדה במכתש רמון‪ ,‬הנערכת‬ ‫שאלה מחקרית‪ ,‬שבדרך כלל תהיה רלוונטית‬
‫במסגרת הקורס‪ ,‬משמשת דגם להדרכת סיורים‬ ‫לעבודות המבוצעות במעבדה המסוימת שבחר‪.‬‬
‫בהיבט גיאולוגי‪.‬‬ ‫לאחר הגדרת שאלת המחקר ילמד הסטודנט‬
‫ממאמרים את הרקע המדעי הקשור בה‪ ,‬יגדיר‬
‫מבנה הקורס‬ ‫יחד עם המדריך את המטרות‪ ,‬ילמד את שיטות‬
‫א‪ .‬כתיבת עבודה סמינריונית‬ ‫המחקר‪ ,‬ויכין הצעת עבודה שתכלול את הרקע‬
‫הקורס מיועד למתעניינים בגיאולוגיה מחד‪,‬‬ ‫המדעי‪ ,‬השאלה הנחקרת ופרוטוקול בו יפורטו‬
‫ולמורים ולמדריכים מאידך‪ ,‬ולפיכך אפשר להכין‬ ‫השלבים‪ ,‬אופן ביצוע הפרויקט ולוח הזמנים‪.‬‬
‫בו עבודה סמינריונית מחקרית או הוראתית‪.‬‬ ‫ההרשמה לקורס תיעשה רק לאחר אישור‬
‫בכתיבת העבודה יש להסתמך על מקורות‬ ‫ההצעה על‪-‬ידי המדריך ומרכז ההוראה‪.‬‬
‫רלוונטיים‪ .‬בסיום העבודה הסטודנטים יכינו‬ ‫ההרשמה אינה תלויה במועדי ההרשמה הרגילים‪,‬‬
‫מצגת לאתר הקורס או הרצאה סמינריונית‪.‬‬ ‫אלא יכולה להיעשות במשך כל השנה‪ .‬העבודה‬
‫ב‪ .‬סדנת שדה במכתש רמון‬ ‫תהיה בהיקף של סמסטר אחד או שניים‪ ,‬תוך‬
‫ההשתתפות בסדנה היא חובה‪ ,‬והיא כוללת הדרכת‬ ‫השקעה ממוצעת של יום בשבוע‪ .‬בתום העבודה‬
‫נושא נבחר בשדה המסתמכת על עיון בעבודות‬ ‫ינתח הסטודנט את התוצאות וידווח עליהן בכתב‬
‫מדעיות‪ .‬לאחר הסדנה תוגש מטלה מסכמת‪.‬‬ ‫במתכונת של פרסום מדעי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יציג הסטודנט‬
‫את עבודתו במצגת שתפורסם גם באתר הקורס‪.‬‬
‫אתר הקורס‬ ‫הציון יכלול הערכה של הצעת העבודה‪ ,‬העבודה‬
‫באתר הקורס מוצגים הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫המעשית‪ ,‬העבודה המסכמת והצגת הפרויקט‪.‬‬
‫סדנת שדה במכתש רמון‬
‫נושאים להדרכה בשדה ומאמרי מפתח לכל‬
‫נושא‪.‬‬
‫מוזיאון גיאולוגי וירטואלי – פארק מכתש‬
‫רמון‪ :‬כמאה תמונות גיאולוגיות והסברים להן‬
‫מהפארק הגיאולוגי במכתש רמון‪ .‬המוזיאון‬
‫הוירטואלי משמש כחומר רקע לסדנה‪.‬‬
‫דוגמאות של מצגות מסדנות קודמות‪.‬‬
‫ויקי‪-‬יישומים‬
‫מערכת ויקי‪-‬יישומים שבאתר הקורס מאפשרת‬
‫לסטודנטים להציג את המטלות בקורס וכן את‬
‫העבודה הסמינריונית והמצגת שלה‪.‬‬
‫עבודה סמינריונית‬
‫נושאים לעבודה הסמינריונית ומאמרי מפתח‬
‫לכל נושא; דוגמאות של עבודות סמינריוניות‬
‫קודמות‪.‬‬
‫חומר רקע‬
‫חומר רקע להיבטים ההוראתיים בקורס‪ :‬חוברת‬
‫מטלות לספר גיאולוגיה בפטיש ישראלי; חוברת‬
‫*למורה ולמדריך‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫במקרים מסוימים תשקול האוניברסיטה אפשרות‬ ‫*‬ ‫חופפים‪.‬‬
‫**‬ ‫לקבל לקורס זה סטודנטים שלא צברו עדיין ‪36‬‬ ‫ההרשמה לקורס אינה תלויה במועדי ההרשמה‬ ‫**‬
‫נקודות זכות‪.‬‬ ‫הכלליים של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪216‬‬

‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬
‫תואר ראשון‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬
‫קורסי התשתית בפיסיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מתמטיקה‬
‫ומדעי החיים משובצים בתחומים המתאימים‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬קורסים אלה אינם מעניקים נקודות‬
‫זכות בגיאולוגיה‪.‬‬
‫מדעים‬
‫קורסים נוספים המקנים‬ ‫‪ 20591‬קורס סמינריוני בנושא מיוחד‬
‫נקודות זכות בגיאולוגיה‬ ‫בגיאולוגיה*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות ברמה מתקדמת סמינריונית‬
‫ביוגיאוכימיה של שונית האלמוגים )‪) (20447‬ר( –‬
‫משובץ במדעי הטבע והחיים – כללי‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במדעים‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫בספרייה‪ .‬תנאי קבלה נוספים ייקבעו על‪-‬פי‬
‫הנושא הנבחר בעת אישור הקורס בוועדת‬
‫המשנה למדעי הטבע והחיים‪.‬‬
‫אחת הדרישות לתואר במדעי הטבע היא לימוד‬
‫של לפחות קורס סמינריוני אחד‪ .‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה מציעה מגוון של קורסים סמינריוניים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימת אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית‬
‫שלא במסגרת קורס קיים‪ .‬נושא העבודה בקורס‬
‫סמינריוני בנושא מיוחד בגיאולוגיה יכול להיות‬
‫עיוני )התמקדות בנושא גיאולוגיה נבחר( או‬
‫יישומי )התמודדות עם תופעה גיאולוגית נבחרת(‪.‬‬
‫סטודנטים הבוחרים בקורס סמינריוני בנושא‬
‫מיוחד בגיאולוגיה צריכים למצוא מנחה מתאים‬
‫)מהאוניברסיטה הפתוחה או מחוצה לה(‪ ,‬ולגבש‬
‫הצעה מפורטת‪ .‬ההצעה לעבודה סמינריונית‬
‫מיוחדת תובא לדיון בוועדת המשנה למדעי הטבע‬
‫והחיים‪ ,‬כשהיא מאושרת וחתומה על‪-‬ידי המנחה‪.‬‬
‫וועדת המשנה למדעי הטבע והחיים תדון בהצעה‬
‫ותבדוק אם לאשרה‪.‬‬
‫במסגרת הלימודים לתואר יורשו הסטודנטים‬ ‫*‬
‫ללמוד רק אחד מתוך ארבעת הקורסים‬
‫הסמינריוניים בנושא מיוחד‪ :‬בגיאולוגיה )‪,(20591‬‬
‫בכימיה )‪ ,(20592‬במדעי החיים )‪ (20590‬והקורס‬
‫פרויקט מתקדם בפיסיקה א )‪.(20382‬‬
‫לפרטים ושאלות על הקורס יש לפנות לראש‬
‫המחלקה למדעי הטבע והחיים‪.‬‬
‫‪217‬‬
 ‫מדעים‬
‫מדעי הטבע והחיים ‪ /‬גיאולוגיה‬

‫תואר ראשון‬

‫‪218‬‬
‫הנדסה‬

‫הנדסת תעשייה וניהול ‪221 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10688‬ניהול התפעול ‪II‬‬ ‫‪ 10687‬ניהול התפעול ‪I‬‬ ‫‪ 10163‬מבוא להנדסת תעשייה‬

‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫מדעים וכן אחד מבין הקורסים חשבון‬
‫דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪ ,‬חשבון‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫הקורסים הסקה סטטיסטית‪ ,‬מודלים‬
‫דטרמיניסטיים בחקר ביצועים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יובל כהן )עריכה מדעית(;‬
‫יעל אונגר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' איזי דראל‬
‫הקורס עוסק בתחומים הקשורים לתכנון ובקרה‬
‫על הייצור כאשר כמויות הייצור כבר ידועות‪,‬‬
‫ובנושאים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬תזמון התפעול‪ ,‬תזמון‬
‫פרויקטים‪ ,‬מיקום מפעלים ומחלקות במפעל‪,‬‬
‫אבטחת איכות‪ ,‬אמינות ותחזוקה מונעת‪.‬‬
‫הקורס מציג את המודלים העיקריים המקובלים‬
‫ואת השיקולים הקשורים לבנייתם‪.‬‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמת פתיחה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי החברה ‪ /‬ניהול‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫מדעים וכן אחד מבין הקורסים חשבון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבי שטוב‪ ,‬אלי שרגנהיים‪,‬‬
‫דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‪ ,‬חשבון‬ ‫אמיר שרגנהיים‪ ,‬גונן זינגר‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪ ,‬שי‬
‫דיפרנציאלי ואינטגרלי א‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫רביד; חוה ניומן )עריכה(‬
‫הקורסים הסקה סטטיסטית‪ ,‬מודלים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה אבן חיים‪ ,‬פרופ' יוחנן ארזי‪,‬‬
‫דטרמיניסטיים בחקר ביצועים‪.‬‬ ‫פרופ' בועז גולני‪ ,‬פרופ' יששכר גלעד‪ ,‬פרופ' איזי‬
‫דראל‪ ,‬פרופ' משה כספי‪ ,‬פרופ' דוד שנער‪ ,‬ד"ר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יובל כהן )עריכה מדעית(;‬ ‫יוסף בוקצ'ין‪ ,‬ד"ר עירד בן‪-‬גיל‪ ,‬ד"ר אריה בן‪-‬דוד‪,‬‬
‫יעל אונגר )עריכה(‬ ‫ד"ר בני בר‪-‬יוסף‪ ,‬ד"ר מרדכי גרוס‪ ,‬ד"ר ייל הרר‪,‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' איזי דראל‬ ‫ד"ר דוד זינרייך‪ ,‬ד"ר פנינה סופר‪ ,‬אבינועם לזרוב‬
‫הקורס מציג את מכלול הנושאים שבהם עוסק‬
‫הקורס עוסק בתחומים הקשורים לתכנון מגוון‬ ‫תחום הנדסת התעשייה‪ :‬תכנון מוצרים‬
‫המוצרים‪ ,‬כמויות הייצור וקיבולת הייצור‬ ‫ושירותים‪ ,‬תכנון מערכי ייצור ושירות‪ ,‬תכנון‬
‫בארגונים עסקיים‪ .‬בקורס נלמדים מודלים‬ ‫מערכות מידע ותהליכי קבלת החלטות‪ ,‬ניהול‬
‫לחיזוי‪ ,‬תכנון כוח אדם‪ ,‬תכנון הייצור ובקרת‬ ‫שוטף של מערכי ייצור ושירות‪.‬‬
‫מלאי‪.‬‬
‫בקורס נסקרים שיטות ומודלים בסיסיים‪,‬‬
‫הקורס מציג את המודלים העיקריים המקובלים‬ ‫המינוח המקצועי המקובל וכלי תוכנה התומכים‬
‫ואת השיקולים הקשורים לבנייתם‪.‬‬ ‫ביישום הנושאים השונים‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫חומר הלימוד‬

‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר תכנון הייצור‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר תכנון הייצור‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר מבוא להנדסת‬
‫והתפעול‪ ,‬כרך ב )תרגום‪ :‬ב' בר‪-‬יוסף;‬ ‫והתפעול‪ ,‬כרך א )תרגום‪ :‬ב' בר‪-‬יוסף;‬ ‫תעשייה וניהול מאת אבי שטוב )האוניברסיטה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ (2004 ,‬שהוא תרגום חלקו‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪ (2004 ,‬שהוא תרגום חלקו‬ ‫הפתוחה‪ ;(2004 ,‬על חומר עזר הכולל ניסוח בעיות‬
‫השני של הספר‪:‬‬ ‫הראשון של הספר‪:‬‬ ‫ופתרונן בעזרת גיליון אלקטרוני; על תוכנת‬
‫‪S. Nahmias, Production and Operations‬‬ ‫‪S. Nahmias, Production and Operation‬‬ ‫סימולציה לתרגול חומר הלימוד; ועל מדריך‬
‫‪Analysis, 4th ed. (McGraw Hill, 2001).‬‬ ‫‪Analysis, 4th ed. (McGraw Hill, 2001).‬‬ ‫לתפעול התוכנה המאמן התפעולי‪.‬‬
‫וכן על מדריך למידה הכולל ניסוח בעיות ופתרונן‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל ניסוח בעיות ופתרונן‬ ‫מבנה הקורס‬
‫בעזרת גיליון אלקטרוני‪.‬‬ ‫בעזרת גיליון אלקטרוני‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫ארגונים ומבנים ארגוניים‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫ניהול פרויקטים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מערכות בקרת ייצור משיכה ודחיפה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫אסטרטגיה ותחרות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫מידע והשימוש בו‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫תזמון התפעול‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫חיזוי‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫שיקולי שיווק‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫תזמון פרויקטים‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫תכנון מצרפי‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ניהול רכש ומלאי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מיקום ומערך מפעלים‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫תכנון המלאי כאשר הביקוש ידוע‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫תזמון‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫אבטחת איכות‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫תכנון המלאי כאשר הביקוש אינו ידוע‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫תכנון דרישות חומרים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫אמינות ותחזוקה מונעת‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫ניהול שרשראות הספקה‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫ניהול מערך אינטגרטיבי – ‪ERP‬‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫הגורם האנושי והטיפול בו‬ ‫יחידה ‪10‬‬

‫‪221‬‬
 ‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10695‬סימולציה למהנדסי תעשייה‬ ‫‪ 10715‬חקר עבודה‪ :‬מדידת ביצועים‬ ‫‪ 10708‬יסודות החשבונאות‬
‫ושיפור שיטות‬ ‫הפיננסית והניהולית*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס הסקה סטטיסטית או‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס מבוא להנדסת תעשייה‪.‬‬ ‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫ב‪ ,‬ואחד מבין הקורסים מבוא לסטטיסטיקה‬ ‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‪,‬‬
‫מבוא‬ ‫א‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫מדעי‬ ‫לתלמידי‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‪ ,‬פרופ' יהושע‬
‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‪,‬‬ ‫א‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים יסודות‬ ‫לבנת‪ ,‬ד"ר יעקב קמין‪ ,‬ד"ר יאיר בהר‪ ,‬רו"ח מנחם‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב‪ ,‬תורת‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬הסקה סטטיסטית‪.‬‬ ‫פס; חוה ניומן‪ ,‬נורית גורן )עריכה(‬
‫ההסתברות‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אלי אמיר‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‪,‬‬
‫להנדסת תעשייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יוסי חדד‪ ,‬ד"ר דיאמנטה‬ ‫ד"ר יעקב גולדשמידט‪ ,‬ד"ר עמיהוד דותן‪,‬‬
‫הקורסים ניהול התפעול ‪ ,I‬ניהול התפעול ‪.II‬‬ ‫בנסון‪-‬קרעי‬ ‫ד"ר משה וייסמן‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬ד"ר אייל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' איזי דראל‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪ ,‬ד"ר‬ ‫סולגניק‬
‫יאיר ליפשיץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה פולצ'ק‪ ,‬גונן זינגר;‬ ‫מטרות הקורס‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בחשבונאות‬
‫ותמחיר‪.‬‬ ‫ניהולית‬ ‫חשבונאות‬ ‫פיננסית‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מרים ברד‪ ,‬פרופ' עודד מימון‪,‬‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים את היכולת‬
‫החשבונאות הפיננסית תכסה את כללי הדיווח‬
‫פרופ' אברהם שטוב‪ ,‬ד"ר דן ברכה‪ ,‬ד"ר אמנון‬ ‫לבחון ולמדוד את אופן התפקוד והביצועים של‬
‫הכספי באופן שיאפשר הבנת המשמעות של‬
‫גונן‪ ,‬ד"ר דוד זינרייך‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪ ,‬ד"ר עופר‬ ‫עובדים בתהליכי עבודה שונים בארגון )ארגון‬ ‫הדוחות הכספיים של גוף עסקי‪ ,‬תוך פיתוח כושר‬
‫צביקאל‪ ,‬רונן אברמוביץ‬ ‫יצרן‪/‬ספק שירותים(‪ ,‬תוך בחינת השיפורים‬ ‫הניתוח של אותם דוחות‪ .‬לשם כך יכירו‬
‫הנדרשים ברמת התהליך‪ ,‬תחנת העבודה‬ ‫הסטודנטים את תהליך איסוף הנתונים ועיבודם‬
‫הסימולציה מהווה אחד מכלי הניתוח האנליטי‬ ‫והאמצעים‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו ההיבטים‬ ‫החשבונאי כבסיס לעריכת הדוחות הכספיים;‬
‫המקובלים של מהנדסי תעשייה וניהול ושל‬ ‫השונים המשלבים את העובד‪ ,‬האמצעים‪ ,‬החומר‬ ‫חלקו השני של הקורס עוסק בעקרונות התמחיר‪,‬‬
‫מנתחי תרחישים הכוללים רכיבים אקראיים‪.‬‬ ‫והטכנולוגיות והמשפיעים על ביצוע יעיל של‬ ‫קבלת החלטות ותקצוב ובקרה‪.‬‬
‫הסימולציה מסווגת כתת‪-‬תחום של חקר ביצועים‬ ‫הפעילות‪.‬‬
‫הנשען בעיקר על הסתברות‪ ,‬תהליכים‬ ‫הקורס מבוסס על נושאים נבחרים מתוך‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הקורסים יסודות החשבונאות )‪ (10280‬ומבוא‬
‫סטוכסטיים וסטטיסטיקה‪ .‬הסטודנטים בקורס‬
‫לחשבונאות ניהולית ותמחיר )‪.(10404‬‬
‫ילמדו את עקרונות בניית המודלים וניתוחם לשם‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר חקר עבודה‪:‬‬
‫הערכה וקבלת החלטות במערכות מורכבות‬ ‫הנדסת שיטות‪ ,‬מדידת עבודה והערכת ביצועים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הכוללות תהליכים אקראיים‪ .‬בקורס ייעשה‬ ‫מאת י' חדד )בעברית(‪ ,‬על הספר‪:‬‬ ‫יחידה ‪ 1‬היסודות התאורטיים של חשבונאות‬
‫שימוש בתוכנת הסימולציה ‪.Arena‬‬ ‫‪K. B. Zandin, MOST Work Measurment‬‬ ‫ודיווח כספי ומדידת הרווח‬
‫)‪Systems, 3rd ed. (Marcel Dekker, 2003‬‬ ‫יחידה ‪ 2‬המאזן‪ :‬דוח על המצב הכספי‪,‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫ועל מדריך למידה‪.‬‬ ‫התהליך החשבונאי להכנת הדוחות‬
‫הכספיים‬
‫עקרונות למודלים של סימולציה ובניית מודלים;‬
‫מבוא לחקר עבודה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫יחידה ‪ 3‬נכסים שוטפים‪ :‬מלאי‪ ,‬קבועים‬
‫סימולציה סטטית; סימולציה דינמית; מודלים‬
‫מוחשיים ובלתי מוחשיים‬
‫של מלאי; מודלים של ייצור; מודלים של העברות‬ ‫הנדסת שיטות‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫יחידה ‪ 4‬הון עצמי והתחייבויות‬
‫חומר; הנפשה )אנימציה(; איתור ותיקון טעויות;‬ ‫חקר זמן והערכת קצב‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪ 5‬הדוח על תזרימי מזומנים‬
‫הכנת קלט אומדן פרמטרים; ניתוח פלט; שונות‬ ‫חקר זמן מחזור‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫יחידה ‪ 6‬מבוא לניתוח דוחות כספיים‬
‫התוצאה בסימולציה ושיטות להפחתת שונות;‬ ‫דגימת עבודה‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫יחידה ‪ 7‬מבוא‪ :‬מטרות החשבונאות הניהולית‪,‬‬
‫שילוב תכנות ‪ Visual Basic‬בסימולציה; השוואה‬ ‫עבודה עם מכונות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫הגדרת עלויות וסיווגן‬
‫בין תצורות חלופיות של מערכת; חיפוש תצורה‬ ‫רכיבים נוספים בחקר זמן‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יחידה ‪ 8‬ניתוח נקודת האיזון – היחסים שבין‬
‫מיטבית‪.‬‬ ‫קביעת זמנים מוקצבים על‪-‬פי שיטת‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫עלות מחיר והיקף המכירות;‬
‫‪MOST‬‬ ‫תמחיר תרומה ותמחיר ספיגה –‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר סימולציה‬ ‫יישום ‪BASIC MOST‬‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫העמסת העלויות הקבועות על המלאי‬
‫למהנדסי תעשייה‪ ,‬מאת משה פולצ'ק‬ ‫יחידה ‪ 10‬שיטות שכר עידוד‬ ‫יחידה ‪ 9‬תמחיר הזמנה ותמחיר תהליך –‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ (2007 ,‬ועל תכנית‬ ‫שיטות לרישום וחישוב עלויות ייצור‬
‫‪.ARENA‬‬ ‫מעבדה‪.‬‬ ‫מפגשי‬ ‫במהלך הקורס יתקיימו‬ ‫בהתאם למאפייני הפעילות במפעל‬
‫ההשתתפות בהם היא חובה‪.‬‬ ‫יחידה ‪ 10‬העמסת עלויות עקיפות ומחלקות‬
‫חומר הלימוד‬ ‫שירות‪ ,‬עלויות משותפות ומוצרים‬
‫עקרונות הסימולציה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫משותפים‬
‫מדלים של סימולציה דינמית‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫יחידה ‪ 11‬עלויות רלוונטיות לקבלת החלטות‬
‫מודלים לתעשיות הרכבה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫יחידה ‪ 12‬תקצוב ובקרה‪ :‬בניית תקציב ומערכת‬
‫תמחיר תקן – ניתוח סטיות‬
‫הנפשה ואיתור שגיאות‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫קלט ופלט‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫שיטות מתקדמות בסימולציה‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫תכנות בסימולציה עם ‪Visual ) VBA‬‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫‪(Basic for Applications‬‬
‫יחידה ‪ 8‬תיכון פרויקט סימולציה‬

‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬

‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10579‬תקשורת נתונים לתלמידי‬
‫הנדסת תעשייה וניהול*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬
‫ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מהקורסים מבוא‬
‫לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים‪,‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫א‪ ,‬הסתברות לתלמידי מדעי המחשב‪ ,‬וכן‬
‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪** Java‬‬
‫בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ענת לרנר‪ ,‬איל זהר‪ ,‬דוד לופו‬
‫מטרת הקורס להציג עקרונות בסיסיים עליהם‬
‫בנויות רשתות תקשורת מחשבים בכלל‪ ,‬ורשת‬
‫האינטרנט בפרט; הקורס שם דגש על נושאים‬
‫תאורטיים ומעשיים מנקודת מבט של ניהול ארגון‬
‫המשתמש בתקשורת נתונים‪.‬‬
‫ספר הקורס‬
‫‪R. R. Panko, Business Data Networks‬‬
‫‪and Telecommunications, 5th ed. (Pearson‬‬
‫‪Education, 2003).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו את פרקי הספר וכמה נספחים‬
‫נבחרים באנגלית‪ ,‬בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫פרקים ‪ – 2-1‬מבוא‪ :‬הצגת המונחים הבסיסיים;‬
‫סקירת מודלים שונים של שכבות )עם דגש על‬
‫מודל ‪ ;(TCP/IP‬סקירת ארגוני תקינה בין‪-‬‬
‫לאומיים; דוגמאות לסוגים שונים של רשתות‪.‬‬
‫פרק ‪ – 3‬השכבה הפיזית‪ :‬הבחנה בין מידע אנלוגי‬
‫לדיגיטלי ושיטות שונות לשידור; סקירת סוגי‬
‫הערוצים השונים; שיטות ריבוב )‪;(multiplexing‬‬
‫מבנים לוגיים ופיזיים של רשתות‪.‬‬
‫פרקים ‪ – 5-4‬טכנולוגיות לרשתות מקומיות –‬
‫‪ :LAN‬רשתות מקומיות המבוססות על תקן‬
‫‪ ;(Ethernet) 802.3‬רשתות מקומיות אלחוטיות‪:‬‬
‫תקן ‪ ;(Bluetooth) 802.11‬רשתות ‪.ATM‬‬
‫פרקים ‪ – 7-6‬טכנולוגיות לרשתות רחבות –‬
‫‪ :WAN‬מערכת הטלפוניה ושימושיה לתקשורת‬
‫נתונים; עקרונות ‪) xDSL‬ובפרט ‪;(ADSL‬‬
‫תקשורת סלולרית; רשתות ‪.VPN‬‬
‫פרק ‪ – 8‬חיבור בין רשתות‪ :‬שכבות הרשת‬
‫והתובלה במודל ‪ ;TCP/IP‬ניתוב ברשת‬
‫האינטרנט; מערכת ‪ ;DNS‬העקרונות הבסיסיים‬
‫של הפרוטוקולים‪ TCP ,IP :‬ו‪.UDP-‬‬
‫פרק ‪ – 9‬נושאים באבטחת מידע‪ :‬שיטות הצפנת‬
‫מידע; חתימות דיגיטליות ועוד‪.‬‬
‫פרקים ‪ – 11-10‬נושאים בניהול רשתות‬
‫ויישומיהם‪ :‬ניתוח עלויות; ניהול מערכות מרובות‬
‫מחשבים; אפליקציות נפוצות ושימושיהן‪ :‬דואר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬דפי אינטרנט‪ ,‬מסחר אלקטרוני‪,‬‬
‫ואפליקציות ‪.Peer-to Peer‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬
‫קורס זה‪.‬‬
‫או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫**‬
‫‪ Java‬א‪+‬ב )‪ ,(20454 ,20453‬או מבוא למדעי‬
‫המחשב‪ ,‬שאינו נלמד עוד‪.‬‬
‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬
‫‪ 10907‬הסתברות ומודלים‬ ‫‪ 10702‬ארגונומיה‬
‫סטוכסטיים בחקר ביצועים*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה רגילה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעים ‪ -‬כללי‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא להנדסת‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫תעשייה‪ ,‬וכן אחד מבין הקורסים מבוא‬
‫ואינטגרלי א‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב‪,‬‬ ‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬
‫אחד מהקורסים מבוא לסטטיסטיקה‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬
‫מבוא‬ ‫מדעים‪,‬‬ ‫לתלמידי‬ ‫ולהסתברות‬ ‫מדעים‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים יסודות‬
‫לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‪,‬‬ ‫הפיסיקה א‪ ,‬הסקה סטטיסטית‪.‬‬
‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב‪ ,‬וכן עמידה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אבנר בן יאיר‪ ,‬ד"ר דיאמנטה‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫בנסון‪-‬קרעי‪ ,‬ד"ר נירה גביש‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלן שטולמן‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪,‬‬
‫ד"ר ליאור רוקח‪ ,‬ד"ר צביקה פירסט‬ ‫תחום הארגונומיה עוסק בהכרת הנושאים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' בועז גולני‪ ,‬פרופ' יוסי פליסקין‪,‬‬ ‫הקשורים בפיסיולוגיה של העובד לצורך תכנון‬
‫ד"ר עירד בן‪-‬גל‪ ,‬ד"ר יבגני חמלניצקי‪ ,‬ד"ר יוסי‬ ‫סוג העבודה ומקום העבודה‪ ,‬לצורך רכישת ידע‬
‫קרמר‬ ‫הנדסי לתיכון ממשקי אדם‪-‬מכונה‪ ,‬וכן לניתוח‬
‫מטלות תעסוקתיות‪ .‬הקורס דן בפוטנציאל‬
‫הקורס מספק בסיס רחב לקבלת החלטות‬ ‫הפיזיולוגי והמנטלי של העובד‪ ,‬כבסיס לטיפול‬
‫בתהליכים המתרחשים בתנאי אי‪-‬ודאות‪ .‬הקורס‬ ‫הנדסי במערכות שבהן מתפקדים אדם ומכונה‬
‫מעמיק את הידע התאורטי בתורת ההסתברות‬ ‫בחיי העבודה ובמציאות שמחוץ לעבודה‪ ,‬וזאת‬
‫ובהתניה ההסתברותית‪ ,‬וכן דן בשרשראות‬ ‫במטרה לשפר את יכולתו הביצועית של העובד‪.‬‬
‫מרקוב שהוא מודל פשוט לתהליך אקראי‪ .‬במהלך‬ ‫הקורס מספק ידע הנדסי לתיכון ממשקי אדם‪-‬‬
‫הקורס מוצגים התהליך האקראי הפואסוני‬ ‫מכונה )כגון‪ ,‬תכנון מקום העבודה ועיצוב‬
‫והקשר בין ההתפלגות הפואסונית להתפלגות‬ ‫מוצרים(‪ ,‬ומקנה כלים לניתוח מטלות‬
‫המעריכית )אקספוננציאלית(‪ .‬ידע זה משמש על‪-‬‬ ‫תעסוקתיות ודרישות מסביבת העבודה הנוגעות‬
‫מנת להרחיב את שרשראות מרקוב ולשבצן בזמן‪.‬‬ ‫לבטיחות העובד‪.‬‬
‫היחידות האחרונות בקורס עוסקות במודלים של‬
‫תורים‪ ,‬בחישובי אורך תור ממוצע‪ ,‬בזמני שהייה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫בתור ובמערכת‪ ,‬עלויות ונצילות המערכת‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מבוא לארגונומיה והתפתחות תורת‬ ‫‪y‬‬
‫נערך דיון במודלים שונים בעלי משטרי תורים‬ ‫הארגונומיה‬
‫שונים וברשתות תורים‪.‬‬ ‫מבנה גוף האדם‬ ‫‪y‬‬
‫עקרונות בעבודת השרירים ובקרה עצבית‬ ‫‪y‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫אנטרופומטריה‬ ‫‪y‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬ ‫יעילות‪ ,‬מיומנות ופריון‪ ,‬וכלי עבודה ידניים‬ ‫‪y‬‬
‫‪S. M. Ross., Introduction to Probability‬‬ ‫מערכת הגב אצל האדם העובד‬ ‫‪y‬‬
‫‪Models, 8th ed., (Academic Press, 2003).‬‬ ‫עבודת כפיים ‪ /‬עבודה מאומצת‬ ‫‪y‬‬
‫וכן על מדריך למידה הכולל הסברים‪ ,‬דוגמאות‪,‬‬ ‫תצוגות ובקרים‬ ‫‪y‬‬
‫שאלות ופתרונות‪.‬‬ ‫תכנון עמדת העבודה‬ ‫‪y‬‬
‫ממשקי אדם‪-‬מכונה‬ ‫‪y‬‬
‫מבוא להסתברות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫אנליזה ארגונומית‬ ‫‪y‬‬
‫התניה הסתברותית ושימושיה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫ראייה‪ ,‬תאורה וקשב‬ ‫‪y‬‬
‫שרשראות מרקוב‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫עייפות‪ ,‬רעש ורעידות‬ ‫‪y‬‬
‫התפלגות האקספוננציאלית ותהליך‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫עבודה במשמרות‪ ,‬תכנון ותעסוקה‬ ‫‪y‬‬
‫פואסון‬ ‫ארגונומיה למבוגרים ושיקום‬ ‫‪y‬‬
‫שרשראות מרקוב משובצות בזמן‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫תכנון ארגונומי‬ ‫‪y‬‬
‫תורת התורים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫במהלך הקורס‪ ,‬שהוא קורס פרונטלי‪ ,‬יתקיימו‬
‫מפגשי מעבדה‪ .‬ההשתתפות בהם היא חובה‪.‬‬
‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬
‫קורס זה‪.‬‬
‫‪223‬‬
 ‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10595‬מבוא למכטרוניקה*‬ ‫‪ 10926‬שיטות אופטימיזציה לא‬ ‫‪ 10587‬ניהול פריון ואיכות*‬
‫לינארית*‬
‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 6‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעים ‪ -‬כללי‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מדעים ‪ /‬מדעים ‪ -‬כללי‬
‫תנאי קבלה‪ :‬עמידה בדרישות האנגלית‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‪,‬‬
‫ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪.‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫ובכללם הסקה סטטיסטית‪ ,‬ניהול התפעול ‪,I‬‬
‫דרושים הקורסים חשבון דיפרנציאלי‬ ‫ואינטגרלי א‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב‪,‬‬ ‫ניהול התפעול ‪ ,II‬וכן עמידה בדרישות‬
‫ואינטגרלי א‪ ,‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬ ‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים‪ ,‬וכן‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫ב‪ ,‬יסודות הפיסיקה‪ **,‬מבוא למדעי המחשב‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס ניהול‬
‫ושפת ‪ ***,Java‬הסקה סטטיסטית‪.‬‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם דרוש‪:‬‬ ‫פרויקטים לתלמידי תעשייה וניהול‪.‬‬
‫מומלצים הקורסים מערכות ייצור משולבות‬ ‫אחד מהקורסים אלגברה לינארית ‪ ,I‬נושאים‬
‫מחשב‪ ,‬תקשורת נתונים לתלמידי הנדסת‬ ‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‪ ,‬אלגברה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' איזי דראל‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬
‫תעשייה וניהול‪.‬‬ ‫לינארית לתלמידי מדעי הטבע‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬ד"ר עירד בן‪-‬גל‪ ,‬ד"ר יוסי בסטר‪ ,‬ד"ר גדי‬
‫ויטנר‪ ,‬ד"ר אברהם חולי‪ ,‬אהוד גיתאי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעל אידן‪ ,‬ד"ר ויקטור‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מרדכי אבריאל‪ ,‬ד"ר חגי‬
‫אלחנתי‪ ,‬ד"ר זאב שמילוביץ‬ ‫אילני‪ ,‬רן אתגר; יואב ברוייר )עריכת מדריך‬ ‫מטרות הקורס‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אהוד קרול‪ ,‬פרופ' משה שהם‪,‬‬ ‫הלמידה(‬ ‫הקורס סוקר את תחומי ניהול הפריון וניהול‬
‫פרופ' שרגא שובל‪ ,‬ד"ר סיגל ברמן‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גדעון אורון‪ ,‬פרופ' יוסף קרמר‪,‬‬ ‫האיכות ועוסק בנושאים מתקדמים של תחומים‬
‫ד"ר אמנון גונן‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬ ‫אלו‪ .‬בתחום ניהול הפריון הקורס מעמיק במדידת‬
‫הקורס מציג את תחום המכטרוניקה המשלב בין‬ ‫הפריון‪ ,‬בעיצוב מחדש ובתכניות הנעה ארגוניות‪.‬‬
‫מכניקה ואלקטרוניקה‪ .‬שילוב זה מאפיין מערכות‬ ‫הקורס מרחיב את ידיעותיהם של הסטודנטים‬ ‫בתחום ניהול האיכות הקורס מעמיק בטכניקות‬
‫רבות ונפוץ בתעשיות טכנולוגיות רבות‪ .‬הקורס‬ ‫בפתרון בעיות אופטימיזציה לא לינארית‪ .‬במהלך‬ ‫תכנון ובקרה‪ ,‬בניהול האיכות לאורך חיי המוצר‪,‬‬
‫מאפשר חשיפה לנושאים חשובים במערכת‬ ‫הקורס ילמדו הסטודנטים לנסח בעיות‬ ‫בעלויות איכות‪ ,‬תקני איכות ופרסי איכות‪ .‬מעבר‬
‫מכטרונית‪ ,‬תוך לימוד העקרונות והשיטות‬ ‫אופטימיזציה לא לינארית על סוגיה השונים‬ ‫לכך‪ ,‬הקורס עוסק בתחומים השייכים גם לניהול‬
‫המרכזיות בתחום זה‪ .‬הקורס עוסק בעיקר‬ ‫ולבחור בכלים המתאימים לפתרון הבעיה‪ .‬לצורך‬ ‫פריון וגם לניהול איכות כגון רכש וניהול ספקים‪,‬‬
‫במחזור הבקרה‪ :‬החל מקליטה ומדידה של נתוני‬ ‫כך ילמדו הסטודנטים מגוון הגדרות ושיטות‬ ‫הקטנת מלאי והקטנת בזבוזים ואובדנים‪.‬‬
‫הסביבה ועיבוד הנתונים‪ ,‬וכלה בהפעלה של חלקי‬ ‫לפתרון הבעיות בצורה אלגברית ובצורה נומרית‪.‬‬
‫המערכת המכנית‪ .‬הסטודנטים יתנסו בעבודה על‬ ‫הקורס מציג את התכונות של כל שיטה‪ ,‬תנאי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ערכות מעבדה כחלק מדרישות הקורס‪.‬‬ ‫התכנסות‪ ,‬קריטריונים לשימוש ועוד‪ .‬במסגרת‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הקורס יתנסו הסטודנטים בפתרון בעיות שונות‬ ‫רקע היסטורי; מאסטרטגיה לניהול‬
‫חומר הלימוד‬ ‫מתחום הנדסת התעשייה והניהול וזאת כדי לפתח‬ ‫צורכי לקוחות‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬ ‫את היכולת לניסוח בעיות הנדסיות והתאמת‬ ‫טכניקות תכנון ובקרה‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫‪W. Bolton, Mechatronics (Addison Wesley‬‬ ‫שיטת הפתרון המתאימה‪.‬‬ ‫פתרונות יצירתיים של בעיות; שבעת‬
‫‪Longman, 2003).‬‬ ‫הכלים של ‪TQM‬‬
‫הספר מלווה במדריך למידה הכולל גם הדרכה‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫ניהול פריון ואיכות בסביבה משתנה‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫למעבדות‪.‬‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬ ‫מודלים של למידה ושכחה; ניהול‬
‫‪R. E. Miller, Optimization: Foundations and‬‬ ‫פריון ואיכות בשלב המחקר והפיתוח‬
‫מבוא למכטרוניקה‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫‪Applications (John Wiley and Sons, 2000).‬‬ ‫בקרת הייצור‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫מערכות מדידה ותצוגה‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל שימוש ב‪MS-Excel -‬‬ ‫הקטנת מלאי בזבוזים ואובדנים;‬
‫שיטת שש סיגמה‬
‫חיישנים‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ובתוכנת הדגמה של ‪.GAMS‬‬
‫רכש‪ ,‬ניהול ספקים ומיקור חוץ‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫סוגי מפעילים‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫הפריון ומדידתו‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫מודלים בסיסיים של מערכות‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫אלגברת מטריצות‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫עלויות איכות‪ ,‬תקני איכות‪ ,‬פרסי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫תגובה דינמית של מערכות‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫יסודות אופטימיזציה לא מאולצת‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫איכות‬
‫מערכות בקרה‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫יסודות אופטימיזציה מאולצת‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫גישת העיצוב מחדש‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫לוגיקה דיגיטלית‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫פתרון משוואות לא לינאריות‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫תכניות הנעה ארגוניות‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫בקרים מתוכנתים‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫שיטות לפתרון לא מאולץ של בעיות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫מיקרופרוססורים‬ ‫יחידה ‪10‬‬ ‫לא לינאריות‬
‫מערכות קלט‪/‬פלט‬ ‫יחידה ‪11‬‬ ‫יסודות תאוריית התכנות הלא לינארי‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫תכן הנדסי‬ ‫יחידה ‪12‬‬ ‫תכנות לא לינארי‪ :‬דואליות ושיטות‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫חישוביות‬

‫* אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬

‫קורס זה‪.‬‬
‫** או שני הקורסים יסודות הפיסיקה א )‪,(20113‬‬
‫יסודות הפיסיקה ב )‪.(20114‬‬
‫*** או שני הקורסים מבוא למדעי המחשב ושפת‬
‫‪ Java‬א )‪ ,(20453‬מבוא למדעי המחשב ושפת‬ ‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬ ‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬
‫‪ Java‬ב )‪.(20454‬‬ ‫קורס זה‪.‬‬ ‫קורס זה‪.‬‬

‫‪224‬‬
 ‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 10571‬מערכות ייצור משולבות‬ ‫‪ 10906‬ניהול פרויקטים לתלמידי‬ ‫‪ 10580‬תכן מערך מפעלים ומערכות‬
‫מחשב*‬ ‫תעשייה וניהול*‬ ‫נלוות*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬

‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נ"ז עבור קורסים קודמים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס ניהול התפעול ‪ ,I‬וכן‬
‫קודמים‪ ,‬ובכללם הקורסים מבוא למדעי‬ ‫ובכללם הקורס הסקה סטטיסטית או הקורס‬ ‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬
‫המחשב ושפת ‪ **,Java‬נושאים במתמטיקה‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‬ ‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬דרוש הקורס‬
‫לתלמידי מדעי החברה‪ :‬פרקים בתורת‬ ‫ב‪ ,‬וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות‬ ‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים‪ .‬ידע‬
‫הקבוצות‪ ,‬בלוגיקה ובאלגברה לינארית‪ ,‬וכן‬ ‫ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם‬ ‫קודם מומלץ‪ :‬הקורסים ניהול התפעול ‪,II‬‬
‫עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה‬ ‫דרוש‪ :‬הקורסים ניהול התפעול ‪ ,II‬מודלים‬ ‫סימולציה למהנדסי תעשייה‪.‬‬
‫הביבליוגרפית בספרייה‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬ ‫דטרמיניסטיים בחקר ביצועים‪ ,‬התנהגות‬
‫הקורסים ניהול התפעול ‪ ,II‬סימולציה‬ ‫ארגונית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תורת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דוד זינרייך )כתיבה(‪ ,‬רן‬
‫למהנדסי תעשייה‪ ,‬תקשורת נתונים לתלמידי‬ ‫המימון‪.‬‬ ‫אתגר‪ ,‬ד"ר יוסי בוקצ'ין‪ ,‬יעל בילון; מתן חרמוני‪,‬‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‪.‬‬ ‫חוה ניומן )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבי שטוב‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בועז גולני‪ ,‬פרופ' משה כספי‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרגא שובל‪ ,‬ד"ר דוד‬ ‫ד"ר ברוך קרן‬ ‫פרופ' עודד מימון‪ ,‬ד"ר משה אבן‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר יוסף‬
‫זינרייך‪ ,‬ד"ר יעקב רובינוביץ'‪ ,‬רן אתגר‬ ‫בוקצ'ין‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪ ,‬ד"ר גד רבינוביץ‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יעל אידן‪ ,‬פרופ' יוחנן ארזי‪,‬‬ ‫קורס זה נועד להטמיע את המסגרת לתכנון‪,‬‬ ‫ד"ר יעקב רובינוביץ‬
‫פרופ' משה שוהם‪ ,‬ד"ר יוסי בוקצ'ין‪ ,‬ד"ר אורי‬ ‫פיקוח וניהול פרויקטים‪ ,‬ולהעביר לסטודנטים‬
‫בן‪-‬חנן‪ ,‬ד"ר סיגל ברמן‪ ,‬ד"ר יובל כהן‪ ,‬ד"ר אליהו‬ ‫את הידע הנדרש לתכנון ופיקוח על פרויקטים‬ ‫הקורס דן במושגי יסוד בתחום תכן ותכנון מערכי‬
‫מצליח‬ ‫באופן מקצועי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס מציג נושאים‬ ‫מפעלים ומבנים תעשייתיים‪ ,‬מערכות שינוע‪,‬‬
‫ניהוליים שונים כדי לאפשר לסטודנטים להבין‬ ‫אחסון ומחסנים‪ .‬הקורס פורס בפני הסטודנטים‬
‫את המכלול הקרוי 'ניהול פרויקט'‪ .‬דגש חזק‬ ‫את שלבי העשייה שבאחריות מהנדס התעשייה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫יינתן בקורס לשיטות ולמודלים אשר משמשים‬ ‫המעורב בצוות ההקמה של מפעל‪ ,‬מחסן או מבנה‬
‫הקורס עוסק בתחום הייצור ממוחשב ובנושאים‬ ‫לתכנון הפרויקטים ולפיקוח על ביצועם‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫תעשייתי חדש‪ .‬הקורס מציג את השלבים‬
‫הקשורים אליו‪ .‬הקורס מקנה הבנה בטכנולוגיה‪,‬‬ ‫הקורס מקנה הבנה בנושאים הקשורים לניהול‬ ‫הנדרשים בתהליך תכנון מערך המפעל‪ ,‬תוך הכרת‬
‫בתכנון יישום ובקרה של מערכות ייצור משולבות‬ ‫הפרויקט ולתפקידו של הפרויקט באסטרטגיה‬ ‫המודלים הכמותיים והגישות השונות המשמשים‬
‫מחשב )‪ (CIM‬ובמערכות ייצור גמישות‪ .‬הקורס דן‬ ‫העסקית‪ .‬בקורס גם ייסקרו כלי תוכנה התומכים‬ ‫את מהנדס התעשייה‪.‬‬
‫בטכנולוגיות חיוניות להפעלת אוטומציה גמישה‬ ‫ביישום של ניהול פרויקטים‪.‬‬
‫בייצור )כגון ראייה וזיהוי‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬בקרים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מתוכנתים‪ ASRS ,CAD/CAM ,CNC ,‬וכו'(‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫במסגרת מערכות ייצור משולבות מחשב‪ .‬הקורס‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬ ‫‪S. S. Heragu, Facilities‬‬ ‫‪Design (PWS‬‬
‫מקנה הבנה של עקרונות המבנה והתפעול של‬ ‫‪H. Kerzner, Project Management: A System‬‬ ‫)‪Publishing Company, 2006‬‬
‫מערכות אלו‪ ,‬הבנה של מגבלותיהם‪ ,‬והכרה של‬ ‫‪Approach to Planning, Scheduling, and‬‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל הסברים‪ ,‬דוגמאות‪,‬‬
‫שיטות ייצוג מקובלות ושימושים במערכות אלו‬ ‫‪Controling, 9th ed. (John Wiley and Sons Inc.,‬‬ ‫שאלות ופתרונות‪.‬‬
‫לשם ייעול ושיפור ביצועים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקורס מקנה‬ ‫‪2005).‬‬
‫את היכולת לאפיין דרישות ולהתאים את סוג‬ ‫וכן על מדריך למידה‪.‬‬ ‫מבוא לתכן מפעלים וניתוח דרישות‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הציוד למטלות שונות‪.‬‬ ‫ציוד ומרחב‬
‫מבוא לניהול פרויקטים‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫נתוני תכן מפעלים‪ :‬הגדרה‪ ,‬יצירה‪,‬‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כוחות ומשימות‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫הצגה וניתוח‬
‫הקורס מבוסס על הספר מערכות ייצור משולבות‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫מודלים לתכן מפעלים‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫מחשב )‪) (CIM‬האוניברסיטה הפתוחה(‪.‬‬ ‫שיטות תזמון בפרויקטים‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫אלגוריתמים לפתרון בעיות תכן‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫תזמון הקצאת משאבים‬ ‫יחידה ‪5‬‬ ‫מפעלים‬
‫מבוא‪ ,‬תכן בסיוע מחשב )‪(CAD‬‬ ‫יחידה ‪1‬‬ ‫הערכת עלות וזמן‬ ‫יחידה ‪6‬‬ ‫תכן תאי ייצור בטכנולוגיית הקבוצות‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫בקרה ספרתית )‪(CNC‬‬ ‫יחידה ‪2‬‬ ‫בקרת עלויות‬ ‫יחידה ‪7‬‬ ‫שינוע‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫רובוטיקה‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫ניהול סיכונים‬ ‫יחידה ‪8‬‬ ‫אחסון‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫מערכות זיהוי אוטומטיות )‪(Auto-ID‬‬ ‫יחידה ‪4‬‬ ‫ניהול רכש ונושאים נבחרים‬ ‫יחידה ‪9‬‬ ‫מיקום מפעלים‬ ‫יחידה ‪8‬‬
‫וראייה ממוחשבת‬ ‫מערכות ייצור גמישות )‪(FMS‬‬ ‫יחידה ‪9‬‬
‫מערכות אחסנה ושינוע‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫אוטומטיות )‪(AS/RS‬‬
‫בקרים מתוכנתים )‪(PLC‬‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫טכנולוגית קבוצות ותכנון תהליכי‬ ‫יחידה ‪7‬‬
‫ייצור בעזרת מחשב )‪(CAPP‬‬

‫מעבדה‪.‬‬ ‫מפגשי‬ ‫במהלך הקורס יתקיימו‬

‫ההשתתפות בהם היא חובה‪.‬‬

‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬

‫קורס זה‪.‬‬
‫או אחד מהקורסים מבוא למדעי המחשב‬ ‫**‬
‫)‪ ,(20427‬מבוא למדעי המחשב ושפת פסקל‬
‫)‪ ,20110‬שאינו מוצע עוד(‪ ,‬או שני הקורסים‬
‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬א )‪,(20453‬‬ ‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬ ‫אין אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת‬ ‫*‬
‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬ב )‪.(20454‬‬ ‫קורס זה‪.‬‬ ‫קורס זה‪.‬‬

‫‪225‬‬
 ‫הנדסה‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 10923‬פרויקט מסכם בהנדסת‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫תעשייה וניהול‬
‫‪ 8‬נקודות זכות ברמה מתקדמת‬
‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א‬
‫)‪) (30111‬פ( – משובץ במדעי החברה – כללי‪ ,‬עמ'‬ ‫תנאי קבלה‪ 110 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫‪.78‬‬ ‫קודמים‪ ,‬ובכללן ‪ 20‬נקודות זכות בתחום‬
‫הנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬וכן עמידה בדרישות‬
‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול‬ ‫האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית‬
‫)‪) (10142‬פ( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬ ‫בספרייה‪.‬‬
‫מבוא למיקרוכלכלה )‪) (10131‬ר( – משובץ‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' איזי דראל‪ ,‬פרופ' יששכר‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫גלעד‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬
‫מבוא למקרוכלכלה )‪) (10126‬ר( – משובץ‬
‫בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬ ‫הפרויקט המסכם מאפשר לסטודנטים במסלול‬
‫הנדסת תעשייה וניהול לרכוש ניסיון ולהתמודד‬
‫תורת המימון )‪) (10230‬ר( – משובץ בכלכלה‪ ,‬עמ'‬ ‫עם אתגרי הביצוע של פרויקט מעשי בארגון‪ ,‬או‬
‫‪.83‬‬ ‫לבצע פרויקט מחקרי בהנדסת תעשייה וניהול‪.‬‬
‫הפרויקט יעסוק בסוגיות הקשורות להנדסת‬
‫ניהול השיווק )‪) (10281‬ר( – משובץ בניהול‪ ,‬עמ'‬ ‫תעשייה וניהול בארגונים‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫התנהגות ארגונית )‪) (10430‬ר( – משובץ בניהול‪,‬‬ ‫הפרויקט המסכם יבוצע על‪-‬ידי צוות בן ‪3-1‬‬
‫עמ' ‪.88‬‬ ‫סטודנטים‪ .‬הצוות יגדיר‪ ,‬כבר בשלבים‬
‫הראשונים‪ ,‬מדדים לאבחון אפקטיביות ולמדידת‬
‫תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע )‪) (10645‬ר( –‬ ‫התרומה והערך המוסף של הפרויקט‪ .‬הדוח‬
‫משובץ בניהול‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬ ‫המסכם של הפרויקט הנו המסמך העיקרי של‬
‫הפרויקט ומהווה מרכיב מרכזי בציון‪.‬‬
‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫)‪) (10444‬ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.144‬‬ ‫על חברי הצוות למצוא מנחה שילווה אותם‬
‫במהלך הפרויקט‪ .‬המנחה ממונה בנוסף למרכז‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )‪) (20406‬ר( –‬ ‫ההוראה בקורס‪ ,‬ומינויו ייעשה באישור מרכז‬
‫משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬ ‫ההוראה‪.‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )‪) (20423‬ר( –‬ ‫מנחה הפרויקט יכול להיות‪:‬‬
‫משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬ ‫א‪ .‬ד"ר או חבר סגל במוסד אקדמי מוכר‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי‬ ‫ב‪ .‬בעל תואר שני כלשהו‪ ,‬ותואר ראשון )‪(B.Sc.‬‬
‫מדעים )‪) (30203‬ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ'‬ ‫בהנדסה‬
‫‪.148‬‬ ‫ג‪ .‬בעל תואר ראשון ובעל ותק של ‪ 10‬שנים לפחות‬
‫בתחום בו מוצע הפרויקט‪.‬‬
‫הסקה סטטיסטית )‪) (30204‬ר( – משובץ‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.148‬‬ ‫הפרויקט מבוצע לאורך שני סמסטרים עוקבים‪.‬‬

‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים )‪(20297‬‬ ‫שלבי הביצוע של הפרויקט המסכם‬

‫)ר( – משובץ במתמטיקה‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪) (20441) Java‬ר( –‬
‫משובץ במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪.157‬‬
‫מערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪) (20277‬ר( – משובץ‬
‫במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬
‫יסודות הפיסיקה א )‪) (20113‬ר( – משובץ‬
‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫יסודות הפיסיקה ב )‪) (20114‬ר( – משובץ‬
‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫מעבדה ביסודות הפיסיקה )‪) (20418‬ר( – משובץ‬
‫בפיסיקה‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬
‫שימו לב‪ :‬נקודות הזכות של קורסיםי אלה‬
‫שייכות לתחומים שונים בהתאם לתחום תחתיו‬
‫הם מפורטים בידיעון‪.‬‬
‫סמסטר ראשון‬
‫דוח מספר ‪ :1‬ההצעה לביצוע פרויקט הגמר‬
‫צוות הפרויקט יגיש את הדוח לפי ההנחיות‪,‬‬
‫לאישור מרכז ההוראה ולאישור ראש‬
‫התחום‪/‬המסלול‪.‬‬
‫דוח מספר ‪ :2‬תיאור הפרויקט‬
‫דוח זה עוסק באפיון סביבת הפרויקט ובזיהוי‬
‫ואפיון הנקודות שבהם יתמקד הפרויקט‪ .‬התוצר‬
‫הסופי של דוח זה הוא תכנית העבודה להשלמת‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫סמסטר שני‬
‫דוח מספר ‪ :3‬תיאור התקדמות הפרויקט‬
‫הדוח יוגש במהלך ששת השבועות הראשונים של‬
‫הסמסטר‪.‬‬
‫דוח מספר ‪ :4‬מצגת מסכמת והגשה סופית של‬
‫הדוח המסכם כולל תוצאות פרויקט הגמר‪.‬‬

‫‪226‬‬
‫לימודי שפות‬

‫אנגלית כשפה זרה ‪229 /‬‬

‫ערבית כשפה זרה ‪232 /‬‬

‫עברית כשפה שנייה ‪233 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר ראשון‬
‫‪ 31011‬אנגלית רמה ‪ A‬לחינוך‬
‫ולפסיכולוגיה*‬
‫קורס ברמה רגילה שאינו מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬סיווג לרמה ‪ A‬על‪-‬פי המבחן‬
‫הפסיכומטרי או על‪-‬פי מבחן המיון באנגלית‬
‫אמי"ר‪/‬ם‪ ,‬או סיום בהצלחה של הקורס המכין‬
‫ברמה ‪.B‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬אנט רוזנברג‪ ,‬ג'נט סגל‪ ,‬טובה‬
‫פרסוף‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר אסתר קליין‪-‬ווהל‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לפתח שימוש באסטרטגיות קריאה‬
‫המאפשרות קריאה יעילה של חומר אקדמי‬
‫באנגלית‪ .‬אסטרטגיות הקריאה כוללות‪:‬‬
‫מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬העשרת אוצר מילים‬
‫ומבנים לשוניים‪ ,‬והבנת דפוסים של ארגון טקסט‬
‫אקדמי‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס כולל מאמרים אקדמיים ממגוון נושאים‬
‫בתחומי הסוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה והכלכלה‪.‬‬
‫במהלך הקורס הטקסטים משתנים הדרגתית‬
‫ברמת הקושי‪ ,‬באורך הטקסט וברמת מורכבותו‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס כולל מאמרים אקדמיים ממגוון נושאים‬
‫בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך‪ .‬במהלך הקורס‬
‫הטקסטים משתנים הדרגתית ברמת הקושי‪,‬‬
‫באורך הטקסט וברמת מורכבותו‪.‬‬
‫תהליך הלמידה מורכב משלושה שלבים‪:‬‬
‫קדם קריאה )‪ ,(navigating the text‬ניווט‬
‫הטקסט‪ :‬קריאה ראשונית לצורך התרשמות‬
‫כללית ומיפוי מקדים של נקודות מרכזיות ושל‬
‫המילים והביטויים האקדמיים הרלוונטיים‪.‬‬
‫קריאה מדוקדקת )‪ :(reading in depth‬קריאה‬
‫מעמיקה‪ ,‬תוך "צלילה" לעומק הטקסט‪ .‬קריאה‬
‫פרטנית וממוקדת של הטיעונים והמסקנות‪.‬‬
‫קריאה "שלאחר" )‪ ,(post reading‬עיבוד‬
‫הקריאה‪ :‬סיכום‪ ,‬עיבוד וחזרה להפנמת התכנים‬
‫של הטקסט‪ ,‬בדיקת שילוב המידע החדש עם ידע‬
‫מוקדם ויישום הכלים שנרכשו בכל תהליך למידה‬
‫שהוא‪.‬‬
‫דרישות הקורס כוללות מטלות חובה‪ ,‬בחינת‬
‫ביניים ובחינת גמר‪ .‬פרטים נוספים תוכלו למצוא‬
‫בפרק ‪ –- 10‬לימודי אנגלית כשפה זרה – בידיעון‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫סטודנטים ותיקים שנרשמו בעבר לקורס אנגלית‪:‬‬
‫הבנת הנקרא לתלמידי מדעים )רמה ‪ (A‬או לקורס‬
‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לתלמידי מדעי הרוח‬
‫והחברה )רמה ‪ (A‬בלי שעברו בחינת אמי"ר‪ ,‬ולא‬
‫עמדו בדרישות הקורס‪ ,‬לא יוכלו להירשם פעם‬
‫נוספת לקורס זה‪ .‬יהיה עליהם להיבחן בבחינת‬
‫אמי"ר וללמוד את אחד הקורסים – ‪D ,C ,B ,A‬‬
‫או ‪ – E‬שאליו יסווגו לאחר הבחינה‪.‬‬
‫לימודי שפות‬
‫אנגלית כשפה זרה‬
‫‪ 31015‬אנגלית רמה ‪ A‬למדעי‬ ‫‪ 31010‬אנגלית רמה ‪ A‬למדעי הרוח‬
‫החברה*‬
‫קורס ברמה רגילה שאינו מקנה נקודות זכות‬ ‫קורס ברמה רגילה שאינו מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬סיווג לרמה ‪ A‬על‪-‬פי המבחן‬
‫הפסיכומטרי או על‪-‬פי מבחן המיון באנגלית‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל בז'רנו‪ ,‬ד"ר איזבל ברמן‪,‬‬
‫אמי"ר‪/‬ם‪ ,‬או סיום בהצלחה של הקורס המכין‬ ‫סו שניידר )כתיבה(; ד"ר יעל בז'רנו‪ ,‬ד"ר איזבל‬
‫ברמה ‪.B‬‬ ‫ברמן‬
‫יועצת‪ :‬פרופ' פרדריקה סטולר‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬אנט רוזנברג‪ ,‬ג'נט סגל‪ ,‬טובה‬
‫פרסוף‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר אסתר קליין‪-‬ווהל‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לפתח אצל הסטודנטים שימוש‬
‫באסטרטגיות קריאה המאפשרות קריאה יעילה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫של חומר אקדמי באנגלית‪ .‬אסטרטגיות הקריאה‬
‫הקורס נועד לפתח שימוש באסטרטגיות קריאה‬ ‫כוללות‪ :‬מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬העשרת אוצר‬
‫המאפשרות קריאה יעילה של חומר אקדמי‬ ‫מלים ומבנים לשוניים‪ ,‬והבנת דפוסים של ארגון‬
‫באנגלית‪ .‬אסטרטגיות הקריאה כוללות‪:‬‬ ‫טקסט אקדמי‪.‬‬
‫מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬העשרת אוצר מילים‬
‫ומבנים לשוניים‪ ,‬והבנת דפוסים של ארגון טקסט‬ ‫מבנה הקורס‬
‫אקדמי‪.‬‬ ‫הקורס מורכב מחמש מודולות המייצגות חמישה‬
‫דפוסי ארגון טקסט שונים הרווחים בטקסטים‬
‫מבנה הקורס‬ ‫אקדמיים; קודמת למודולות יחידת מבוא‬
‫הקורס כולל מאמרים אקדמיים ממגוון נושאים‬ ‫המתמקדת בקדם קריאה‪.‬‬
‫בתחומי הסוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה והכלכלה‪.‬‬
‫מודולה ‪ I‬תיאור ‪Description‬‬
‫במהלך הקורס הטקסטים משתנים הדרגתית‬
‫ברמת הקושי‪ ,‬באורך הטקסט וברמת מורכבותו‪.‬‬ ‫מודולה ‪ II‬השוואה ‪Comparison‬‬
‫מודולה ‪ III‬סיבתיות ‪Causation‬‬
‫מודולה ‪ IV‬בעיה‪/‬פתרון ‪Problem/Solution‬‬
‫תהליך הלמידה מורכב משלושה שלבים‪:‬‬
‫מודולה ‪ V‬דיון ‪Argument‬‬
‫קדם קריאה )‪ ,(navigating the text‬ניווט‬
‫הטקסט‪ :‬קריאה ראשונית לצורך התרשמות‬ ‫כל מודולה כוללת בין שתיים לשלוש יחידות‪:‬‬
‫כללית ומיפוי מקדים של נקודות מרכזיות ושל‬ ‫יחידת הוראה‪ ,‬יחידת תרגול כללית‪ ,‬יחידת תרגול‬
‫המילים והביטויים האקדמיים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫בתחום ספציפי ומטלה‪.‬‬
‫היחידות כוללות את החלקים הבאים‪:‬‬
‫קריאה מדוקדקת )‪ :(reading in depth‬קריאה‬ ‫קדם קריאה )‪ ;(pre-reading‬קריאה ממוקדת‬
‫מעמיקה‪ ,‬תוך "צלילה" לעומק הטקסט‪ .‬קריאה‬ ‫)‪ ;(focused reading‬קריאה מדוקדקת )‪close‬‬
‫פרטנית וממוקדת של הטיעונים והמסקנות‪.‬‬ ‫‪ ;(reading‬קריאה שלאחר )‪ ;(post reading‬העשרה‬
‫)‪.(enrichment‬‬
‫קריאה "שלאחר" )‪ ,(post reading‬עיבוד‬
‫הקריאה‪ :‬סיכום‪ ,‬עיבוד וחזרה להפנמת התכנים‬ ‫מתכונת הלימוד‬
‫הקורס מוצע בהנחיה מוגברת ורגילה בכיתה‪ ,‬וכן‬
‫של הטקסט‪ ,‬בדיקת שילוב המידע החדש עם ידע‬
‫בהנחיה רגילה וירטואלית – צפייה מהבית‪.‬‬
‫מוקדם ויישום הכלים שנרכשו בכל תהליך למידה‬
‫שהוא‪.‬‬
‫ניתן לבחור אחד משני הקורסים‪:‬‬
‫‪ – 31020‬היסטוריה‪ ,‬מדעי היהדות‪ ,‬פילוסופיה‬
‫דרישות הקורס כוללות מטלות חובה‪ ,‬בחינת‬ ‫‪ – 31021‬ספרות‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬בלשנות‬
‫ביניים ובחינת גמר‪ .‬פרטים נוספים תוכלו למצוא‬
‫בפרק ‪ – 10‬לימודי אנגלית כשפה זרה – בידיעון‬ ‫דרישות הקורס כוללות מטלות חובה‪ ,‬בחינת‬
‫האקדמי‪.‬‬ ‫ביניים ובחינת גמר‪ .‬פרטים נוספים תוכלו למצוא‬
‫בפרק ‪ – 10‬לימודי אנגלית כשפה זרה – בידיעון‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנטים ותיקים שנרשמו בעבר לקורס אנגלית‪:‬‬ ‫*‬
‫הבנת הנקרא לתלמידי מדעים )רמה ‪ (A‬או לקורס‬
‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לתלמידי מדעי הרוח‬
‫והחברה )רמה ‪ (A‬בלי שעברו בחינת אמי"ר‪ ,‬ולא‬
‫עמדו בדרישות הקורס‪ ,‬לא יוכלו להירשם פעם‬
‫נוספת לקורס זה‪ .‬יהיה עליהם להיבחן בבחינת‬
‫אמי"ר וללמוד את אחד הקורסים – ‪D ,C ,B ,A‬‬
‫או ‪ – E‬שאליו יסווגו לאחר הבחינה‪.‬‬
‫‪229‬‬

‫‪61136,61135,61134,61133‬‬
‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לצרכים‬
‫אקדמיים )רמות ‪*(E-B‬‬
‫ קורסים טרום אקדמיים בשפה זרה‪ ,‬שאינם‬
‫מקנים נקודות זכות‪.‬‬
‫הקורסים ברמות ‪ E-B‬מכינים בהדרגה את‬
‫הסטודנטים ללימוד הקורס אנגלית‪ :‬רמה ‪,A‬‬
‫שהוא קורס חובה לתואר בוגר באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫הקורסים נועדו לסטודנטים שסווגו לרמות ‪,C ,B‬‬
‫‪ D‬או ‪ ,E‬על‪-‬פי המבחן הפסיכומטרי או על‪-‬פי‬
‫מבחן המיון באנגלית אמי"ר‪/‬ם‪ .‬רמה ‪ E‬היא רמת‬
‫המתחילים וכן הלאה‪ .‬סטודנטים שיסיימו‬
‫בהצלחה את הקורס המכין ברמה ‪ B‬יוכלו ללמוד‬
‫את הקורס האקדמי אנגלית‪ :‬רמה ‪.A‬‬
‫מטרת הקורסים להקנות לסטודנטים כלים‬
‫להבנת טקסטים בשפה זרה ולהנחותם בקריאה‬
‫מושכלת‪ :‬הרחבת אוצר מילים‪ ,‬הכרת מבנים‬
‫לשוניים כאמצעי עזר לפענוח טקסט ושימוש‬
‫באסטרטגיות קריאה כגון‪ :‬בניית תבניות לארגון‬
‫הטקסט‪ ,‬הבנת המילים מתוך הקונטקסט‪ ,‬שילוב‬
‫המידע החדש בטקסט עם הידע המוקדם הקיים‬
‫אצל הקוראים‪.‬‬
‫הטקסטים השונים נבדלים ברמת הקושי שלהם‪:‬‬
‫אורך הטקסט ומורכבותו‪ ,‬רמת ההפשטה‪ ,‬הרמה‬
‫האקדמית של אוצר המילים ומגוון התרגילים‬
‫והפעילויות‪.‬‬
‫הקורסים ‪ E-B‬נלמדים במתכונות לימוד שונות‬
‫כמפורט בטבלה‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬
‫הנחיה‬
‫✔‬ ‫✔‬ ‫רגילה‬
‫✔‬ ‫✔‬ ‫✔‬ ‫✔*‬ ‫מוגברת‬
‫✔‬ ‫✔‬ ‫✔‬ ‫מקוונת**‬
‫הקורסים כוללים מטלות )חובת הגשה(‪ ,‬בחינת‬
‫ביניים ובחינת גמר‪.‬‬
‫פרטים נוספים על מתכונות ההוראה בקורסים‬
‫אלה תוכלו למצוא בפרק ‪ – 10‬לימודי אנגלית‬
‫כשפה זרה – בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫בקורס אנגלית ‪ E‬מוצעת הוראה מוגברת בשתי‬
‫מתכונות לימוד‪ :‬הוראה מוגברת בכיתה‬
‫והוראה מוגברת וירטואלית – צפייה מהבית‪.‬‬
‫במתכונת זו אין מפגשים‪ .‬ההוראה והלמידה‬
‫מתבצעים באמצעות משימות ומשוב עליהן‪,‬‬
‫הניתנים באמצעות האינטרנט‪ .‬נגישות‬
‫לאינטרנט היא חובה‪ .‬לכל קבוצה מקוונת מנחה‬
‫המלווה את הסטודנטים‪.‬‬
‫לימודי שפות‬
‫אנגלית כשפה זרה‬
‫‪ 31022‬אנגלית רמה ‪ A‬למדעי‬
‫החברה והרוח – מקוון*‬
‫קורס ברמה רגילה שאינו מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬סיווג לרמה ‪ A‬על‪-‬פי המבחן‬
‫הפסיכומטרי או על‪-‬פי מבחן המיון באנגלית‬
‫אמי"ר‪/‬ם‪ ,‬או סיום בהצלחה של הקורס המכין‬
‫ברמה ‪.B‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬אנט רוזנברג‪ ,‬ג'נט סגל‪ ,‬טובה‬
‫פרסוף‪ ,‬ד"ר אלן שור‪ ,‬ד"ר יעל בז'רנו‪ ,‬ד"ר איזבל‬
‫ברמן‪ ,‬ד"ר אסתר קליין‪-‬ווהל‪ ,‬מרים שני‪ ,‬סו‬
‫שניידר‬
‫ההוראה בקורס זה היא במתכונת הנחיה מקוונת‬
‫בלבד‪ :‬בקורס זה אין מפגשים‪ ,‬ההוראה‬
‫והלמידה מתבצעים באמצעות משימות ומשוב‬
‫עליהן‪ ,‬הניתנים באמצעות האינטרנט‪ .‬נגישות‬
‫לאינטרנט היא חובה‪ .‬לכל קבוצה מקוונת מנחה‬
‫המלווה את הסטודנטים‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לפתח שימוש באסטרטגיות קריאה‬
‫המאפשרות קריאה יעילה של חומר אקדמי‬
‫באנגלית‪ .‬אסטרטגיות הקריאה כוללות‪:‬‬
‫מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬העשרת אוצר מילים‬
‫ומבנים לשוניים‪ ,‬והבנת דפוסים של ארגון טקסט‬
‫אקדמי‪ .‬הקורס מקנה כלים להבנת טקסטים‬
‫אקדמיים ולקריאה מושכלת וביקורתית‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס כולל טקסטים משני התחומים‪ :‬מדעי‬
‫החברה ומדעי הרוח‪ .‬במהלך הקורס הטקסטים‬
‫משתנים הדרגתית ברמת הקושי‪ ,‬באורך הטקסט‬
‫וברמת מורכבותו‪.‬‬
‫רמה‬
‫תהליך הלמידה מורכב משלושה שלבים‪:‬‬
‫קדם קריאה )‪ ,(investigating the text‬ניווט‬
‫הטקסט‪ :‬קריאה ראשונית לצורך התרשמות‬
‫כללית ומיפוי מקדים של נקודות מרכזיות ושל‬
‫המילים והביטויים האקדמיים הרלוונטיים‪.‬‬
‫קריאה מדוקדקת )‪ :(reading in depth‬קריאה‬
‫מעמיקה‪ ,‬תוך "צלילה" לעומק הטקסט‪ .‬קריאה‬
‫פרטנית וממוקדת של הטיעונים והמסקנות‪.‬‬
‫קריאה "שלאחר" )‪ ,(post reading‬עיבוד‬
‫הקריאה‪ :‬סיכום‪ ,‬עיבוד וחזרה להפנמת התכנים‬
‫של הטקסט‪ ,‬בדיקת שילוב המידע החדש עם ידע‬
‫מוקדם ויישום הכלים שנרכשו בכל תהליך למידה‬
‫שהוא‪.‬‬
‫בפרק ‪ – 10‬לימודי אנגלית כשפה זרה – בידיעון‬
‫דרישות הקורס כוללות מטלות חובה‪ ,‬בחינת‬
‫ביניים ובחינת גמר‪ .‬פרטים נוספים תוכלו למצוא‬
‫בפרק ‪ – 10‬לימודי אנגלית כשפה זרה – בידיעון‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנטים ותיקים שנרשמו בעבר לקורס אנגלית‪:‬‬
‫הבנת הנקרא לתלמידי מדעים )רמה ‪ (A‬או לקורס‬
‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לתלמידי מדעי הרוח‬
‫**‬ ‫והחברה )רמה ‪ (A‬בלי שעברו בחינת אמי"ר‪ ,‬ולא‬
‫עמדו בדרישות הקורס‪ ,‬לא יוכלו להירשם פעם‬
‫נוספת לקורס זה‪ .‬יהיה עליהם להיבחן בבחינת‬
‫אמי"ר וללמוד את אחד הקורסים – ‪D ,C ,B ,A‬‬
‫או ‪ – E‬שאליו יסווגו לאחר הבחינה‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪31002,31001‬‬
‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעים ולמדעי‬
‫החיים*‬
‫קורס ברמה רגילה שאינו מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬סיווג לרמה ‪ A‬על‪-‬פי המבחן‬
‫הפסיכומטרי או על‪-‬פי מבחן המיון באנגלית‬
‫אמי"ר‪/‬ם‪ ,‬או סיום בהצלחה של הקורס המכין‬
‫ברמה ‪.B‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר איזבל ברמן‪ ,‬ד"ר אלן שור‬
‫)כתיבה(; ד"ר איזבל ברמן‪ ,‬ד"ר יעל בז'רנו‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' וויליאם גרבה‪ ,‬פרופ' אדי לוינסטון‬
‫מטרת הקורס‬
‫הקורס נועד לפתח אצל הסטודנטים שימוש‬
‫באסטרטגיות קריאה המאפשרות קריאה יעילה‬
‫של חומר אקדמי באנגלית‪ .‬אסטרטגיות הקריאה‬
‫כוללות‪ :‬מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬העשרת אוצר‬
‫מילים ומבנים לשוניים‪ ,‬והבנת דפוסים של ארגון‬
‫טקסט אקדמי‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מורכב מחמש מודולות המייצגות חמישה‬
‫דפוסי ארגון טקסט שונים הרווחים בטקסטים‬
‫אקדמיים; קודמת למודולות יחידת מבוא‬
‫המתמקדת בקדם קריאה‪.‬‬
‫מודולה ‪ I‬תיאור ‪Description‬‬
‫מודולה ‪ II‬השוואה ‪Comparison‬‬
‫מודולה ‪ III‬סיבתיות ‪Causation‬‬
‫מודולה ‪ IV‬בעיה‪/‬פתרון ‪Problem/Solution‬‬
‫מודולה ‪ V‬דיון ‪Argument‬‬
‫כל מודולה כוללת בין שתיים לשלוש יחידות‪:‬‬
‫יחידת הוראה‪ ,‬יחידת תרגול כללית‪ ,‬יחידת תרגול‬
‫בתחום ספציפי ומטלה‪.‬‬
‫היחידות כוללות את החלקים הבאים‪:‬‬
‫קדם קריאה )‪ ;(pre-reading‬קריאה ממוקדת‬
‫)‪ ;(focused reading‬קריאה מדוקדקת )‪close‬‬
‫‪ ;(reading‬קריאה שלאחר )‪ ;(post reading‬העשרה‬
‫)‪.(enrichment‬‬
‫מתכונת הלימוד‬
‫הקורס מוצע בהנחיה מוגברת ורגילה בכיתה‪ ,‬וכן‬
‫בהנחיה רגילה וירטואלית – צפייה מהבית‪.‬‬
‫ניתן לבחור אחד משני הקורסים‪:‬‬
‫‪ – 31001‬פיסיקה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‬
‫‪ – 31002‬מדעי החיים‪ ,‬כימיה‬
‫דרישות הקורס כוללות מטלות חובה‪ ,‬בחינת‬
‫ביניים ובחינת גמר‪ .‬פרטים נוספים תוכלו למצוא‬
‫האקדמי‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנטים ותיקים שנרשמו בעבר לקורס אנגלית‪:‬‬ ‫*‬
‫הבנת הנקרא לתלמידי מדעים )רמה ‪ (A‬או לקורס‬
‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לתלמידי מדעי הרוח‬
‫והחברה )רמה ‪ (A‬בלי שעברו בחינת אמי"ר‪ ,‬ולא‬
‫עמדו בדרישות הקורס‪ ,‬לא יוכלו להירשם פעם‬
‫נוספת לקורס זה‪ .‬יהיה עליהם להיבחן בבחינת‬
‫אמי"ר וללמוד את אחד הקורסים – ‪D ,C ,B ,A‬‬
‫או ‪ – E‬שאליו יסווגו לאחר הבחינה‪.‬‬
 ‫לימודי שפות‬
‫אנגלית כשפה זרה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 91428‬סדנת גישור ידע באנגלית‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אלן שור‪ ,‬נעמי בוסו‪ ,‬שרון‬

‫גולדשמיד‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר אסתר קליין‪-‬ווהל‬

‫קורס המכינה מיועד לסטודנטים שרמתם‬

‫באנגלית נמוכה מרמה ‪ E‬ושאובחנו כבעלי רמה‬
‫בסיסית באנגלית )רמה המקבילה לרמה של ‪3‬‬
‫יחידות לימוד בבגרות(‪ ,‬על‪-‬סמך מבחן מיון של‬
‫היחידה לאנגלית‪.‬‬

‫מטרות הלימוד‬
‫פיתוח מיומנויות קריאה והבנת הנקרא של‬ ‫‪z‬‬
‫טקסטים פשוטים )טקסטים המורכבים‬
‫ממילים בסיסיות וממשפטים קצרים(‬
‫היכרות עם מבנה משפט‪ ,‬תחביר ודקדוק‬ ‫‪z‬‬

‫הקנית מיומנות של חיפוש במילון‬ ‫‪z‬‬

‫העברה של מיומנות הקריאה בשפת האם‬ ‫‪z‬‬

‫לשפה זרה‬
‫העמקת תחושת המסוגלות של הסטודנטים‬ ‫‪z‬‬

‫עם השפה הזרה‬

‫חומר הלימוד‬
‫המכינה מבוססת על מקראה באנגלית שכוללת‬
‫טקסטים ותרגילים שנועדו לסייע לסטודנטים‬
‫בהקניית אסטרטגיות קריאה )קריאה מקדימה‪,‬‬
‫שימוש בידע קודם‪ ,‬קריאה מעמיקה תוך שימוש‬
‫באיתותים סמנטיים וסימון המידע העיקרי‬
‫בטקסט(‪ .‬כל מאמר מאפשר לסטודנטים לקרוא‪,‬‬
‫להבין‪ ,‬לשמוע‪ ,‬לדבר ולכתוב בצורה מעמיקה‬
‫בנושא מסוים‪ ,‬ובכך מעשיר את אוצר המילים‬
‫ואת השליטה במיומנויות הנדרשות‪.‬‬

‫מתכונת הלימוד‬
‫הסדנה מוצעת בהוראה מוגברת בשתי מתכונות‪:‬‬
‫הוראה מוגברת בכיתה והוראה מוגברת‬
‫וירטואלית – צפייה מהבית‪.‬‬

‫בתום המכינה מתקיים מבחן מסכם‪.‬‬

‫‪231‬‬
 ‫לימודי שפות‬
‫ערבית כשפה זרה‬
‫‪ 91466‬יסודות הערבית הספרותית ב‬
‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬סיום בהצלחה של הקורס יסודות‬
‫הערבית הספרותית א או מבחן מיון‪.‬‬
‫הקורס יסודות הערבית הספרותית ב הוא קורס‬
‫שנתי ונועד להקנות לסטודנטים יכולת קריאה של‬
‫טקסטים פשוטים וכרוניקה קלה בעיתונות‬
‫הערבית‪ .‬בקורס יושם דגש על העשרת אוצר‬
‫המילים‪ ,‬על לימוד שיטתי של הדקדוק ועל סוגיות‬
‫תחביריות‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪ 91465‬יסודות הערבית הספרותית א‬
‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬
‫ לא נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫הקורס יסודות הערבית הספרותית א הוא קורס‬
‫שנתי ונועד להקנות לסטודנטים את יסודות‬
‫השפה הערבית הספרותית באמצעות תרגול‬
‫קריאה וכתיבה‪ .‬בקורס יילמדו האלפבית הערבי‬
‫ויסודות הדקדוק הערבי‪ .‬סטודנטים שנבחנו‬
‫בבחינת הבגרות בערבית בהיקף של ‪ 5‬יחידות‬
‫לימוד וציונם ‪ 80‬ומעלה יהיו פטורים מקורס זה‪.‬‬
 ‫לימודי שפות‬
‫עברית כשפה שנייה‬
‫תואר ראשון‬

‫‪ 91462‬עברית כשפה שנייה‬

‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬
‫נושא‪ :‬לשון עברית‬
‫לא נדרש ידע קודם‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מאיה פרוכטמן )אחראית‬

‫אקדמית(‪ ,‬ד"ר אורנה בן נתן‪ ,‬ד"ר סיגל שלמה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר סוברן‪ ,‬ד"ר רפיק אבו‪-‬באכר‪,‬‬
‫ד"ר בתיה צור‬

‫מטרת הקורס לשפר את הבנת הנקרא ואת יכולת‬

‫ההבעה בכתב של מי שאינו דובר עברית כשפה‬
‫ראשונה‪ .‬הקורס מיועד למי שכבר למד עברית‬
‫כשפה שנייה‪ ,‬וידיעותיו בעברית הן ברמה בינונית‬
‫לפחות‪ .‬הקורס מקנה כלים להבנה טובה יותר של‬
‫טקסטים‪ ,‬ומכין לקראת כתיבת המטלות‬
‫הנדרשות במסגרת הלימודים לתואר אקדמי‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫ההשתתפות בקורס מותנית במבחן מיון‪.‬‬

‫בין נושאי הקורס‪:‬‬

‫מבנה המשפט‬
‫העשרת אוצר המילים‬
‫התמצאות במילונים עבריים‬
‫ניבים ופתגמים‬
‫ראשי תיבות‬
‫שימוש נכון במערכת הפועל‬
‫שימוש נכון במילות קישור ובמילות יחס‬
‫שימוש נכון בשם המספר‬

‫במהלך הקורס ייערכו סדנות כתיבה פרטניות‬

‫לסטודנטים לפי הצורך‪ ,‬ולכן נדרשת השתתפות‬
‫פעילה במפגשים‪.‬‬

‫‪233‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫בלשנות‬

‫תואר ראשון‬

‫‪234‬‬
 ‫תיאורי‬
‫הקורסים‬
‫לתואר שני‬

‫מינהל עסקים ‪239 /‬‬

‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים ‪259 /‬‬

‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה'‬

‫ו'מערכות למידה' ‪271 /‬‬

‫המחשבה הביולוגית ‪281 /‬‬

‫מדעי המחשב ‪287 /‬‬

‫לימודי תרבות ‪299 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תואר שני‬
‫במינהל עסקים‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 13003‬שיווק‬ ‫‪ 13002‬חשבונאות למנהלים‬ ‫‪ 13001‬חקר ביצועים‬

‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעקב הורניק‪ ,‬ערן יסעור‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסי אהרוני‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך )אחראית‬
‫אורלי מרגלית‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה בר‪-‬ניב‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‪,‬‬ ‫אקדמית(‪ ,‬ד"ר חנה קלבנר; יהודית גוגנהיימר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גולדמן‪ ,‬פרופ' יחיאל זיו‪,‬‬ ‫ד"ר עמיהוד דותן‪ ,‬ד"ר אייל סולגניק‪ ,‬ד"ר יעקב‬ ‫)עריכה(‬
‫פרופ' יהושע ליברמן‪ ,‬פרופ' אריה רייכל‪,‬‬ ‫קמין‪ ,‬רו"ח מנחם פס‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪ ,‬פרופ' אורי יחיאל‪,‬‬
‫ד"ר אביב שהם‬ ‫פרופ' גור מושיוב‪ ,‬ד"ר צביקה פירסט‪ ,‬ד"ר גדי‬
‫מטרות הקורס‬ ‫רבינוביץ‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הצגת המערכת החשבונאית כמערכת מידע‬
‫הקורס מציג מסגרת לניתוח בעיות בניהול‬ ‫עיקרית בארגון; הבנת המערכת החשבונאית על‪-‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫השיווק‪ ,‬מספק כלים לתכנון אסטרטגי וקבלת‬ ‫ידי מנהלים‪ ,‬משקיעים‪ ,‬נותני אשראי‪ ,‬ואחרים;‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בסיסי במודלים של חקר‬
‫החלטות בשיווק‪ ,‬ומיישם אותם במגוון אירועים‬ ‫הבנת הכללים והשיטות על‪-‬פיהם נערכים דוחות‬ ‫ביצועים דטרמניסטי וסטוכסטי‪ .‬תפיסת ניהול‬
‫ודוגמאות מהשוק הישראלי והבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫חשבונאיים; עריכת הדוחות החשבונאיים‬ ‫הייצור תוצג על‪-‬ידי שימוש במודלים של חקר‬
‫העיקריים וניתוחם‪.‬‬ ‫ביצועים לניסוח בעיות בסיסיות בתחום ניהול‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הייצור ופיתרונן‪.‬‬
‫מושגי יסוד וגישות בניהול השיווק; תכנון‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫אסטרטגיה ופיתוח תמהיל שיווק; מערכת מידע‬ ‫היסודות התאורטיים של החשבונאות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫שיווקי ומחקר שווקים; ניתוח מתחרים;‬ ‫והדיווח הפיננסי‬ ‫תכנון לינארי; ניתוח פלט מחשב לבעיות תכנון‬
‫התנהגות צרכנים; פילוח שוק; מדיניות מוצרים;‬ ‫המאזן‪ :‬דוח על המצב הכספי‬ ‫לינארי; בעיית התובלה; תכנון בשלמים; תכנון‬
‫המחרה‪ ,‬הפצה וקידום מכירות; שיווק גלובלי‪.‬‬ ‫מדידת הרווח והצגתו בדוחות הכספיים‬ ‫דינמי; תורת המלאי; תורת התורים; תכנון‬
‫התהליך החשבונאי והכנת הדוחות הכספיים‬ ‫פרויקטים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫נכסים שוטפים‪ :‬מזומנים‪ ,‬חייבים‪ ,‬השקעות‬
‫הקורס מבוסס על הספר ניהול השיווק‪:‬‬ ‫לזמן קצר‪ ,‬מלאי‬ ‫חומר הלימוד‬
‫המהדורה הישראלית )תרגום‪ :‬א' פרידלנד;‬ ‫נכסים תפעוליים ונכסים אחרים‪ ,‬שיטות‬ ‫הלימוד מבוסס על הספר מודלים דטרמיניסטיים‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2002 ,‬שהוא עיבוד‬ ‫פחת‪ ,‬נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬שיטות הפחתה‬ ‫בחקר ביצועים )האוניברסיטה הפתוחה‪(1995 ,‬‬
‫ללמידה עצמית של הספר‪:‬‬ ‫התחייבות לזמן קצר ולזמן ארוך‪,‬‬ ‫שהוא תרגום של הספר‪:‬‬
‫‪P. Kotler, Marketing Management: Analysis,‬‬ ‫התחייבויות תלויות‬ ‫‪F. S. Hillier, G. J. Lieberman, Introduction to‬‬
‫‪Planning, implementation and Control, 9th ed.‬‬ ‫הון עצמי‪ :‬הנפקת מניות‪ ,‬חלוקת רווחים‪,‬‬ ‫‪Mathematical Programming (McGraw Hill,‬‬
‫‪(Prentice Hall, 1997).‬‬ ‫הדוח על השינויים בהון עצמי‬ ‫‪1990).‬‬
‫הדוח על תזרימי המזומנים‬ ‫וכן על מדריך למידה הכולל הסברים‪ ,‬דוגמאות‪,‬‬
‫חומר הלימוד כולל גם מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫מניפולציות בדוחות הכספיים‬ ‫שאלות ופתרונות‪.‬‬
‫מבוא לניתוח דוחות כספיים‬
‫השקעות קבע במניות של חברות אחרות‬

‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬ומקראה‬
‫הכוללת קובץ אירועים ומאמרים‪.‬‬

‫‪239‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13018‬דיני תאגידים למנהלים‬ ‫‪ 13005‬ניהול פיננסי‬ ‫‪ 13004‬ניהול והתנהגות ארגונית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור; ליאור פרי‬
‫)אסיסטנט(‪ ,‬יעל אונגר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק הדרי‪ ,‬ד"ר רות פלאטו‪-‬שנער‪,‬‬
‫ד"ר יחיאל בהט‪ ,‬ד"ר יורם דנציגר‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להקנות ידע בדיני התאגידים‬
‫הנהוגים בישראל על מקורותיהם המגוונים‪:‬‬
‫חקיקה )במיוחד חוק החברות‪ ,‬תשנ"ט‪,(1999-‬‬
‫פסיקה וספרות; להבהיר מהותם של התאגידים‪,‬‬
‫לרבות חברה‪ ,‬שותפות‪ ,‬אגודה שיתופית ועמותה;‬
‫לערוך בדיקה מקיפה של אופן התנהלותה של‬
‫חברה בע"מ‪ ,‬ממועד ייזומה ועד פירוקה; לבחון‬
‫מהותה של הפירמה כמכשיר כלכלי לגיוס הון‬
‫בעידן הקפיטליסטי‪ .‬בקורס יושם דגש מיוחד על‬
‫בעיית הנציג כמוטיב מרכזי בדיני התאגידים‪,‬‬
‫וההשלכות על ניהול החברה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫דיני החברות במאה ה‪ 21-‬בראי חוק החברות‬
‫החדש והבהרת ההבדלים בין חברה ציבורית‬
‫ופרטית; מהותה של החברה בע"מ כאישיות‬
‫משפטית נפרדת‪ ,‬יעילות הגבלת האחריות של‬
‫בעלי המניות וכללי הרמת מסך; התורה‬
‫האורגנית‪ ,‬ואחריות הפירמה ונושאי המשרה;‬
‫המשטר בחברה וניהולה; הבהרת מערכת היחסים‬
‫בין כל קבוצות בעלי העניין בחברה )בעלי מניות‪,‬‬
‫מנהלים‪ ,‬נושים( ופירוט המנגנונים להסדרת מצבי‬
‫עימות ביניהם; מקורות מימון החברה ומכשירים‬
‫משפטיים להסדרת היחסים של הפירמה עם‬
‫המממנים‪ :‬בעלי מניות‪ ,‬מחד‪ ,‬ומלווים שונים‪,‬‬
‫מאידך; חלוקת רווחים על רקע האינטרסים‬
‫הנוגדים של בעלי מניות ונושים; סוגי תביעות‬
‫כסעד עממי‪ ,‬תביעות נגזרות ובמיוחד תביעות‬
‫ייצוגיות; מצבים מיוחדים בחייה של הפירמה‪:‬‬
‫כינוס‪ ,‬שיקום ופירוק‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אריה נחמיאס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' משה בן‪-‬חורין‪ ,‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' אריה נדלר‪,‬‬
‫פרופ' חיים לוי‪ ,‬ד"ר יוסי יגיל‪ ,‬ד"ר אברהם לוי‬ ‫פרופ' יצחק סמואל‪ ,‬פרופ' ענת רפאלי‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫שירום‪ ,‬ד"ר מינה וסטמן‪ ,‬ד"ר ישראל כ"ץ‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקניית ידע וכלי ניתוח עיקריים לקבלת החלטות‬ ‫מטרות הקורס‬
‫בתחום המימון‪.‬‬ ‫הקורס עורך היכרות עם תאוריות‪ ,‬מודלים‬
‫ומערכות מושגיות מתחום ההתנהגות הארגונית‪,‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫המושתתים על בסיסי ידע מתחום הסוציולוגיה‪,‬‬
‫מטרת הפירמה ותפקידי המנהל הפיננסי; ניתוח‬ ‫החברתית‪.‬‬ ‫והפסיכולוגיה‬ ‫הפסיכולוגיה‬
‫פיננסי תכנון ובקרה; ניהול הון חוזר; ניהול‬ ‫הסטודנטים בקורס יתרגלו יישום של התאוריות‬
‫נכסים קבועים )החלטות השקעה לטווח ארוך‬ ‫והמודלים על אירועים מעולם החברות‬
‫והיוון זרמי מזומנים‪ ,‬תקצוב הון בתנאי וודאות‪,‬‬ ‫והארגונים‪.‬‬
‫בניית זרמי מזומנים בתקצוב הון‪ ,‬תקצוב הון‬
‫בתנאי אי‪-‬ודאות – תוחלת שונות‪ ,‬דומיננטיות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫סטוכסטית‪ ,‬תיק השקעות )‪ ;(CAPM‬מקורות‬ ‫התפתחות היסטורית של תחום הידע בהתנהגות‬
‫מימון לטווח ארוך; הערכת חברות מבנה הון‬ ‫הארגונית; למידה בארגונים; מבנים ארגוניים;‬
‫ומחיר הון‪.‬‬ ‫מוטיבציה; קבוצות בארגון; תקשורת בארגונים;‬
‫לחץ; תרבות הארגון; כוח ופוליטיקה בארגונים;‬
‫חומר לימוד‬ ‫קבלת החלטות‪ ,‬מנהיגות; שינוי ופיתוח ארגוני‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על יחידות לימוד‪ ,‬מקראה‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬
‫מקראה הכוללת מאמרים ופסיקה ישראלית‬
‫וזרה‪ ,‬בעיקר מארצות‪-‬הברית ומאנגליה‪ ,‬וכן על‬
‫מדריך למידה‪.‬‬
‫כרך א‬
‫חלק ראשון התאגיד – מהות‪ ,‬מיון‪ ,‬סיווג‬
‫האישיות המשפטית‬ ‫חלק שני‬
‫כרך ב‬
‫חלק שלישי הון חברה‬
‫כרך ג‬
‫חלק רביעי המשטר בחברה והממשל התאגידי‬
‫כרך ד‬
‫חלק חמישי חובות דיווח וגילוי‪ ,‬תרופות‬
‫וסעדים בחברה‬
‫שינוי מבנה של חברה‬ ‫חלק שישי‬

‫‪240‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 13021‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע –‬ ‫‪ 13006‬מדיניות מערכות מידע‬

‫שילוב תהליכים ועצמים‬ ‫‪ 13015‬אסטרטגיה עסקית תחרותית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬שיטות כמותיות ומערכות מידע‬ ‫אשכול‪ :‬שיטות כמותיות ומערכות מידע‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבי פייגנבאום‪ ,‬ד"ר זכי‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוימן )כתיבה(‪,‬‬ ‫שפר‪ ,‬מרב סקר; טובה צורף )עריכה(‬
‫למנהלים‪.‬‬ ‫ד"ר ניצה גרי‪ ,‬ד"ר זכי שפר‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר אהרוני‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪,‬‬
‫ד"ר יעקב ובר‪ ,‬ד"ר אורלי יחזקאל‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' פרץ שובל )כתיבה(;‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫משולח‪ ,‬פרופ' אריה רייכל‪ ,‬פרופ' עלי שגב‬
‫טובה צורף )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להקנות כלים ליישום אפקטיבי של‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' פיליפ עין דור‪ ,‬פרופ' ישראל‬ ‫מערכות מידע תחרותיות‪ ,‬ולהציג דרכים לשילובן‬ ‫מטרות הקורס‬
‫שפיגלר‪ ,‬ד"ר מיכה חנני‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס‪,‬‬ ‫בארגון כדי לתמוך בדרך הטובה ביותר ביישום‬ ‫הקורס נועד להקנות ידע בניהול אסטרטגי‬
‫ד"ר עופר עציון‪ ,‬ד"ר ברכה שפירא‬ ‫האסטרטגיה העסקית‪-‬תחרותית של ארגונים‬ ‫במתווה גלובלי‪ .‬הסטודנטים בקורס ירכשו יכולת‬
‫ובמימוש יעדיהם העסקיים‪.‬‬ ‫חשיבה אינטגרטיבית המושתתת על הבנת מבנה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫התחרות בסביבות עסקיות גועשות‪ ,‬וכן יכולות‬
‫הכרת מתודולוגיות וטכניקות של ניתוח ועיצוב‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫של ראייה אסטרטגית המבוססות על מיומנויות‬
‫מערכות מידע בגישות התהליכים והעצמים‪.‬‬ ‫מהן מערכות מידע אסטרטגיות; התאמת סוגי‬ ‫וכישורים באבחנה תלת‪-‬ממדית של מיצוב‬
‫מערכות מידע לצרכים השונים של דרגים‬ ‫הפירמה )פנים‪-‬הארגון‪ ,‬חוץ‪-‬הארגון וממד הזמן(‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫ארגוניים; השפעת מערכות מידע על ענפים‪,‬‬ ‫ביחס למיצובם של מתחרים‪.‬‬
‫מבוא לפיתוח מערכות מידע‬ ‫ארגונים ואסטרטגיות; השגת יתרון תחרותי‬
‫ניתוח ועיצוב מערכות מידע בגישה‬ ‫באמצעות מערכות מידע ותנאים לשימורו; קשרי‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הפונקציונלית‬ ‫הגומלין בין מערכות מידע למבנים ותהליכים‬ ‫תאוריית נקודות ייחוס אסטרטגיות ואופני‬
‫עיצוב מבנה הנתונים של מערכת מידע‬ ‫פנימיים בארגון; דרישות ארגוניות להטמעת‬ ‫המיקסום של ביצועי הארגון‪ :‬חשיבותה ויישומה‬
‫גישת העצמים לפיתוח מערכות מידע‬ ‫מערכות מידע אסטרטגיות; שילוב מערכות מידע;‬ ‫של התאוריה בשיפור מיצוב עסקי בר‪-‬קיימא;‬
‫ניתוח מערכת בגישה משולבת תהליכים –‬ ‫השפעת טכנולוגיות מידע על בריתות עסקיות;‬ ‫לימוד מבנה התחרות; קבוצות אסטרטגיות‬
‫עצמים – ‪FOOM‬‬ ‫מערכות מידע גלובליות; תכנון ובקרת מערכות‬ ‫וזיקתן למיצוב היחסי של ארגונים; אפיוניה של‬
‫עיצוב מערכת מידע בגישת ‪FOOM‬‬ ‫מידע; סיכונים; מיקור‪-‬חוץ לעומת מיקור‪-‬פנים;‬ ‫הסביבה העסקית; הדירקטוריון וחשיבותו‬
‫איתור הזדמנויות למערכות מידע אסטרטגיות;‬ ‫בניתוב הארגון; מיצוב הארגון בסביבה היפר‪-‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ניצול טכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫תחרותית; התוויית גבולות ההתרחבות הארגונית‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬ניתוח אירועים‬ ‫ומגבלותיהם; ניהול תחרות דינמית; אסטרטגיות‬
‫וחוברת מטלות‪.‬‬ ‫חומר לימוד‬ ‫של שינוי ארגוני‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר אסטרטגיה‬
‫תחרותית גלובלית מאת א' פייגנבאום‬
‫בהשתתפות ז' שפר )האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪ ,(2008‬על חוברת אירועים ועל מדריך למידה‪.‬‬

‫‪241‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13022‬ניהול פיננסי מתקדם בעזרת‬ ‫‪ 13033‬שוק ההון‪ ,‬תיווך פיננסי‬ ‫‪ 13030‬כלכלת מוצרי מידע‬
‫אקסל‬ ‫והמערכת הפיננסית בישראל‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מימון‬ ‫אשכול‪ :‬מימון‬ ‫אשכול‪ :‬שיטות כמותיות ומערכות מידע‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חשבונאות למנהלים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס ניהול פיננסי‪.‬‬
‫למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות ארגונית‪,‬‬
‫ניהול פיננסי‪.‬‬
‫ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חיים לוי‪ ,‬פרופ' אורי בן‪-‬ציון‪,‬‬ ‫בן‪-‬ציון‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ניצה גרי )כתיבה(;‬
‫ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬ניצנה עדוי;‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר אורגלר‪ ,‬פרופ' אבי בן‪-‬בסט‪,‬‬ ‫ענת גפני )עריכה(‬
‫יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫פרופ' יוסף יגיל‪ ,‬פרופ' משה קים‪ ,‬פרופ' אהרון‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' זאב נוימן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יצחק ונציה‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫רוזנפלד‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' משה צבירן‪ ,‬פרופ' בעז רונן‪,‬‬
‫לנדסקרונר‪ ,‬ד"ר בני לאוטרברך‪ ,‬ד"ר משה לשנו‪,‬‬ ‫פרופ' ישראל שפיגלר‪ ,‬ד"ר יוסי ליכטנשטיין‬
‫ד"ר עודד שריג‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להציג את המבנה והתפקיד של‬ ‫הקורס מציג מודלים ועקרונות כלכליים‪ ,‬ומדגים‬
‫מטרות הקורס‬ ‫המתווכים הפיננסיים בשוקי ההון במדינות‬ ‫את ישימותם בהקשר של מוצרי מידע ומערכות‬
‫הקורס נועד להקנות וליישם כלי ניתוח לפתרון‬ ‫מפותחות בכלל ובשוק הישראלי בפרט‪ .‬בקורס‬ ‫מידע‪ .‬הקורס נועד להקנות למשתתפים תובנות‬
‫מודלים מימוניים‪ .‬הקורס מתמקד בהמרת‬ ‫יושם דגש על הרפורמה בשוק ההון‪ ,‬על תהליך‬ ‫וכלים ניהוליים לניתוח החלטות הנוגעות ליישום‬
‫הניסוח התאורטי של מודלים שונים למבנה‬ ‫הליברליזציה ועל תהליך ההפרטה וסוגיית‬ ‫מערכות מידע‪ ,‬לפיתוח‪ ,‬למכירה או לרכישה של‬
‫המאפשר יישום המודלים ככלים לקבלת החלטות‬ ‫הפיקוח‪.‬‬ ‫מוצרי מידע ולשילובם בפעילות הארגון‪.‬‬
‫פיננסיות באמצעות גיליון אלקטרוני )‪.(Excel‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מבוא – כלכלת המידע‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫שוקי ההון ותיווך פיננסי – מבוא כללי; תפקיד‬ ‫המחרת המידע )‪(Pricing Information‬‬
‫יישום מודלים בתחומים הבאים‪ :‬תקצוב פעולות‬ ‫ומבנה שער הריבית; ניתוח המבנה הפיננסי של‬ ‫יצירת גרסאות מידע‬
‫ונקודת האיזון; מחיר ההון ותקצוב הון )כדאיות‬ ‫שוק ההון; ניהול מערכת בנקאית ופיננסית;‬ ‫זיהוי מצבי נעילה )‪(Lock-In‬‬
‫השקעות וניתוח רגישות(; דוחות פרופורמה‬ ‫מבנה ותחרות בענף הבנקאות ובענפים פיננסיים‬ ‫ניהול מצבי נעילה‬
‫ותכניות עסקיות; הערכת שווי חברות; תיקי‬ ‫אחרים; תקנות והגבלות על בנקים ומוסדות‬ ‫רשתות ומשוב חיובי‬
‫השקעות‪-‬מניות ואג"ח‪.‬‬ ‫פיננסיים; מוסדות תיווך פיננסיים שאינם בנקים;‬ ‫שיתוף פעולה ותאימות‬
‫הבנק המרכזי וכלי מדיניות הבנק; הרפורמה‬ ‫ניהול מלחמת תקנים‬
‫חומר הלימוד‬ ‫בשוק ההון הישראלי‪ ,‬ליברליזציה והפרטה‪.‬‬ ‫כלכלת עלות עסקה‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬ ‫מאפייני צריכה של מוצרי מידע‬
‫למידה וכן על חוברת מטלות ואירועים‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫גישות לניתוח עלות‪/‬תועלת של מערכות מידע‬
‫הספר‪:‬‬ ‫הפקת ערך מהשקעה במוצרי מידע ומערכות‬
‫‪F. S. Mishkin, The Economics of Money,‬‬ ‫מידע‬
‫‪Banking and Financial Markets, 8th ed.‬‬
‫‪(Addison-Wesley, 2006).‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מקראה‬ ‫הלימוד מבוסס על הספר‪:‬‬
‫מדריך למידה‬ ‫‪C. Shapiro, H. R. Varian, Information Rules, A‬‬
‫חוברת מטלות ואירועים‬ ‫‪Strategic Guide to the Network Economy‬‬
‫‪(Harvard Business School Press, 1999).‬‬
‫וכן על הספר נושאים נבחרים בכלכלת מוצרי‬
‫מידע )האוניברסיטה פתוחה‪ ,(2006 ,‬על מקראה‬
‫ועל מדריך למידה‪.‬‬

‫‪242‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 13041‬השבחת ערך חברות‬ ‫‪ 13009‬חשבונאות ניהולית‬ ‫‪ 13008‬ניתוח דוחות כספיים והערכת‬

‫שווי חברות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬חשבונאות‬ ‫אשכול‪ :‬חשבונאות‬ ‫אשכול‪ :‬מימון‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יהושע לבנת )כתיבה(‪,‬‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪ ,‬חשבונאות ניהולית‪.‬‬ ‫ד"ר יעקב קמין‪ ,‬ד"ר יאיר בהר‬ ‫למנהלים‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר יעקב גולדשמיט‪ ,‬ד"ר משה וייסמן‪,‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם עדן‪ ,‬פרופ' בעז רונן‪,‬‬ ‫ד"ר אריה נחמיאס‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יאיר בהר‪ ,‬ד"ר יעקב קמין‪,‬‬
‫ד"ר ניצה גרי )כתיבה(‬ ‫ד"ר אריה נחמיאס‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אריה ברן‪ ,‬ד"ר עמיהוד דותן‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' ששון בר‪-‬יוסף‪ ,‬פרופ' יהושע לבנת‪,‬‬
‫ד"ר צבי ליבר‬ ‫הכרת מערכת החשבונאות הניהולית וההבדלים‬ ‫ד"ר עמיהוד דותן‬
‫בינה לבין מערכת החשבונאות הפיננסית; הכרת‬
‫מטרות הקורס‬ ‫שיטות תמחיר ומערכת התמחיר בעסק ככלי‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הקורס מתמקד בשילוב מערכות החשבונאות‬ ‫לקביעת עלות מוצרים ושרותים; הכרת המידע‬ ‫הקניית כלים לניתוח דוחות כספיים של פירמות‬
‫הניהולית עם גישות ניהול חדשניות‪ ,‬במטרה‬ ‫הרלוונטי מתוך מערכת החשבונאות הניהולית‬ ‫עסקיות והקניית ידע בהערכת שווי של חברה‬
‫להשביח את ערך הארגון‪ .‬הקורס מנתח גישות‬ ‫לקבלת החלטות שונות; הכרת השימוש במערכת‬ ‫עסקית‪ ,‬וכן יישום הניתוח לבדיקת מצב העסק‪.‬‬
‫תמחיר‪ ,‬גישות ניהול עלויות וגישות ניהול תפעול‬ ‫התמחיר למטרות בקרה ניהולית‪.‬‬
‫מתקדמות‪ ,‬ומעריך את תרומתן להשגת מטרות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הארגון‪ .‬הקורס מקנה כלים לתמיכה בקבלת‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫דיון במטרות הניתוח הפיננסי ובמגוון‬
‫החלטות ניהוליות בנושאים‪ :‬המחרה‪ ,‬בחירת‬ ‫מטרות החשבונאות הניהולית; הגדרת עלויות‬ ‫המשתמשים בניתוח; כלים לניתוח דוחות‬
‫תמהיל מוצרים או שירותים‪ ,‬הוצאת עבודות‬ ‫וסיווגן; מערכת תמחיר הזמנה; מערכת תמחיר‬ ‫פיננסיים ומקורות מידע אלטרנטיביים; יחסים‬
‫לקבלנות משנה‪ ,‬השתתפות במכרזים‪ ,‬השקעות‬ ‫תהליך; שיטות שונות להעמסת עלויות עקיפות;‬ ‫פיננסיים והשימוש בהם לניתוח ולהשוואה בין‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫מרכזי עלות ומרכזי רווח; העמסת עלויות‬ ‫עסקים; ניתוח הדוח על תזרימי מזומנים ואומדן‬
‫מחלקות שירות על מחלקות יצרניות; עלויות‬ ‫הגמישות הפיננסית; הערכת שווי של גופים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫משותפות ומוצרים שותפים; ניתוח נקודות‬ ‫עסקיים בשיטות שונות; ניתח קשיים וחיזוי‬
‫מבוא – אובדן הרלוונטיות של התמחיר‬ ‫האיזון‪ :‬היחסים בין עלות‪ ,‬מחיר והיקף‬ ‫פשיטת רגל בעזרת דוחות פיננסיים‪.‬‬
‫המסורתי‬ ‫הפעילות; שיטות תמחיר ספיגה לעומת תמחיר‬
‫גישות ניהול חדשניות‪ ,‬תמחיר וקבלת‬ ‫תרומה; ניתוח עלויות רלוונטיות לקבלת‬ ‫חומר לימוד‬
‫החלטות‬ ‫החלטות; הכנת תקציב ומושג התקציב הגמיש;‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס וחוברת‬
‫מדדי ביצוע וניהול לפי אילוצים‬ ‫מערכת תמחיר; תקן – ניתוח סטיות בתמחיר‪,‬‬ ‫אירועים‪.‬‬
‫תמחיר וניהול מבוססי פעילויות – הערכה‬ ‫בקרה ניהולית‪.‬‬
‫ביקורתית‬
‫תמחיר ככלי לתכנון ובקרה‬ ‫חומר לימוד‬
‫מתודולוגיית קבלת ההחלטות הגלובליות‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס וחוברת‬
‫מרכזי רווח ומחירי העברה‬ ‫אירועים‪.‬‬
‫השבחת חברות‬
‫ניתוח אירוע מסכם‬

‫חומר הלימוד‬
‫ספרם של י' עדן וב' רונן‪ ,‬לי זה עולה יותר‪:‬‬
‫קבלת החלטות ניהוליות‪ ,‬תמחיר והשבחת‬
‫חברות )מהדורה שנייה‪ ,‬הוד‪-‬עמי‪.(2003 ,‬‬
‫מקראה‬
‫מדריך למידה‬

‫‪243‬‬

‫‪ 13014‬פרסום‪ :‬תאוריה ויישום‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול‪ ,‬שיווק ופרסום‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעקב הורניק‪ ,‬פרופ' יהושע‬
‫ליברמן )כתיבה(‪ ,‬ישראל גרופר‪ ,‬אתי וידאל‪-‬‬
‫אברהם‪ ,‬אבי ניר; עדה כהן )עריכה(‪,‬‬
‫ירמי לז'ה )עיצוב(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יגאל אייל‪ ,‬פרופ' מיכאל אתגר‪,‬‬
‫פרופ' דן כספי‬
‫פסיכולוגיות וחברתיות להסבר התנהגות הצרכן‪,‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הכרת המסגרות התאורטיות והמודלים‬
‫הפרסומיים‪ ,‬לצד היבטים יישומיים בתחומים‬
‫בכלל‬ ‫השיווקית‬ ‫לתקשורת‬ ‫השייכים‬
‫והאסטרטגיה הפרסומית בפרט‪ .‬הקורס מדגיש‬
‫את המשתנים והכלים הנדרשים לניתוח‪ ,‬בקרה‬
‫ותכנון בהליך קבלת החלטות בפרסום‪ ,‬ומיישם‬
‫את התאוריות והמודלים במגוון אירועים מעולם‬
‫הפרסום‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מושגי יסוד; תקשורת שיווקית; מטרות הפרסום‬
‫ויעדיו; תהליכי התגובה לפרסום; תפיסות;‬
‫מודלים של שכנוע ושינוי עמדות; הצרכן כיישות‬
‫דמוגרפית; תקציב הפרסום; מודלים לקביעת‬
‫תקציב הפרסום; החלטות מסר וגישות‬
‫יצירתיות; החלטות מדיה; יעדי הפרסום‬
‫ומדידתם; השפעת הפרסום על הצרכן; הקשר‬
‫שבין פרסום ומכירות; השפעת הפרסום לטווח‬
‫ארוך‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬
‫למידה ועל אירועים ומקורות חיצוניים מן‬
‫האינטרנט‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬
‫‪ 13013‬נושאים נבחרים בהתנהגות‬ ‫‪ 13010‬תכנון וביצוע סקרים‬
‫צרכנים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול‪ ,‬שיווק ופרסום‬ ‫אשכול‪ :‬ניהול‪ ,‬שיווק ופרסום‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬ ‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביבה גבע )כתיבה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביבה גבע‪ ,‬גלית גורדוני‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גולדמן‪ ,‬פרופ' יעקב הורניק‪,‬‬ ‫)מהדורה מעודכנת ומורחבת(‪ ,‬פרופ' יעקב הורניק‪,‬‬
‫פרופ' בנימין נויברגר‬ ‫נאוה מאיר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מיכאל אתגר‪ ,‬פרופ' אריה נדלר‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם תאוריות‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הבנת המסגרת התאורטית עליה מבוסס תהליך‬
‫והדגשת משמעותן לניהול השיווק‪.‬‬ ‫קבלת ההחלטות הרצוי לתכנון וביצוע שלבי‬
‫הסקר השונים; הקניית ידע בקריאה ביקורתית‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫של ממצאי סקרים; יישום המודלים התאורטיים‬
‫התגבשות עמדות הצרכן וקבלת החלטות על‬ ‫לניתוח אירועים ותכנון עצמאי של סקרים;‬
‫קנייה וצריכה; התנהגות הצרכן במעורבות‬ ‫בשילוב דיון בדילמות הנובעות מן המתח הקיים‬
‫נמוכה; השפעת הסביבה החברתית והתרבותית‬ ‫בין השאיפה לחיסכון בעלויות לבין השאיפה‬
‫של הצרכן; הצרכן הפוסט‪-‬מודרני; התנהגות‬ ‫למיקסום איכות הנתונים‪.‬‬
‫הקונה הארגוני; התנהגות צרכנים בקנייה‬
‫באינטרנט‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הכרת השימושים השונים של סקרים בחברה‬
‫חומר לימוד‬ ‫המודרנית; הכרת המודלים המנחים את תהליך‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על מאמרי‬ ‫קבלת ההחלטות לתכנון וביצוע שלבי הסקר‬
‫העשרה מן הספרות המדעית ואירועים מישראל‬ ‫השונים‪ :‬דגימה‪ ,‬בניית שאלון ואיסוף נתונים;‬
‫ומן העולם ועל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬ ‫כלים לזיהוי וצמצום טעויות אפשריות בתכנון‬
‫ובביצוע שלבי הסקר השונים; דיון ביקורתי‬
‫באופן השימוש בסקרים‪.‬‬
‫חומר לימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה ומדריך‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪244‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 13036‬עקרונות ועיקרים במיסוי‬ ‫‪ 13042‬דיני הסחר הבין‪-‬לאומי‬ ‫‪ 13011‬משפט העבודה‬

‫הכנסה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬משפט‪ ,‬אתיקה ומיסים‬ ‫אשכול‪ :‬משפט‪ ,‬אתיקה ומיסים‬ ‫אשכול‪ :‬משפט‪ ,‬אתיקה ומיסים‬

‫ידע קודם מומלץ‪ :‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬דיני‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫תאגידים למנהלים‪.‬‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יוסף גרוס )עו"ד(‪ ,‬עו"ד‬ ‫למנהלים‪.‬‬ ‫למנהלים‪.‬‬
‫שגיא גרשגורן )רו"ח(; אדי זילצר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר שמואל בורשטיין‪ ,‬ד"ר זאב הולנדר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סוזן קרשנר‪ ,‬עו"ד גור‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל )כתיבה(‪,‬‬
‫פינקלשטיין; יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬ ‫ד"ר אביעד בר‪-‬חיים )ריכוז הפיתוח(;‬
‫מטרות הקורס‬ ‫יועץ‪ :‬ד"ר עמיחי כהן‬ ‫טובה צורף )עריכה(‬
‫הקורס נועד להקנות למנהל העסקים ידע‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬השופט סטפן אדלר‪ ,‬פרופ' הדרה בר‪-‬מור‪,‬‬
‫מיומנות וכלים בהבנת הוראות מיסוי ההכנסה‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫פרופ' אמירה גלין‪ ,‬פרופ' צבי שרייבר‪ ,‬ד"ר מיכל‬
‫הפירותית לאורה של הרפורמה המקיפה שנעשתה‬ ‫הקורס מעניק סקירה מקיפה של החוק‬ ‫הורוביץ‪ ,‬עו"ד ליאת נצר‬
‫בתחום המס בישראל‪ .‬הקורס מתמקד בהכרת‬ ‫והפרקטיקה בדיני הסחר הבין‪-‬לאומי‪ ,‬תוך‬
‫מערכת מיסוי ההכנסה ומיסוי רווחי ההון‪,‬‬ ‫התמקדות בנושאים הנחוצים לרכישת הידע‬ ‫מטרות הקורס‬
‫בהקשרים משפטיים‪ ,‬חשבונאיים‪ ,‬כלכליים‬ ‫הרלוונטי בתחום ייצוא הסחורות והשירותים‪.‬‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע במשפט‬
‫ועסקיים‪ ,‬תוך שימת דגש על מיסוי היחיד‪ ,‬מיסוי‬ ‫נושאים אלו כוללים מכר בין‪-‬לאומי של סחורות‪,‬‬ ‫העבודה הישראלי‪.‬‬
‫התאגיד ומיסוי פעילות בין‪-‬לאומית בעלות זיקה‬ ‫ארגון השיווק‪ ,‬דיני תחרות והגבלים עסקיים‪,‬‬
‫לישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס מקנה מיומנויות‪ ,‬מושגים‬ ‫מימון הייצוא‪ ,‬הובלת מוצרי הייצוא ויישוב‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫וכלי ניתוח פרקטיים להערכה ולבחירה בין‬ ‫סכסוכים מסחריים בין‪-‬לאומיים‪ .‬בקורס נלמדים‬ ‫מבוא כללי; זכויות חברתיות שעניינן בעבודה;‬
‫חלופות עסקיות בעלות השלכות מיסויִ יות‪.‬‬ ‫ההסדרים האזוריים הספציפיים באיחוד‬ ‫התקשרויות שונות לביצוע עבודה; זכויות היסוד‬
‫האירופי‪ ,‬וכן מושם דגש על מערכת היחסים‬ ‫לחופש ההתאגדות ולמשא ומתן קיבוצי; משפט‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫המיוחדת של ישראל עם האיחוד האירופי‪ .‬הדגש‬ ‫העבודה הקיבוצי‪ :‬הסכמים קיבוציים‪ ,‬הסדרים‬
‫מושגי יסוד ועקרונות בדיני המס בישראל; הבחנה‬ ‫המרכזי של הקורס יושם על האינטגרציה‬ ‫קיבוציים וכן שביתות והשבתות; משפט העבודה‬
‫בין הכנסה פירותית להכנסה הונית ועיקרי תורת‬ ‫והאיחוד הגלובלי של דיני הסחר הבין‪-‬לאומי דרך‬ ‫האישי‪ :‬מהותו של חוזה העבודה האישי והסעדים‬
‫המקור; הכנסות ממקור פעיל – עסק ומשלח יד;‬ ‫אמנות בין‪-‬לאומיות וכן בהיבט ההתפתחות‬ ‫בעת סיום יחסי עובד‪-‬מעביד; זכויות עובדים‬
‫הכנסות ממקור פעיל – שכר עבודה; הכנסות‬ ‫האזורית בכלל ובאיחוד האירופי בפרט‪.‬‬ ‫בשינויים מבניים‪.‬‬
‫ממקור סביל וממקור אחר; התרת ניכויים‬
‫מההכנסה; קיזוז הפסדים; התרת פטורים‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫חומר לימוד‬
‫מההכנסה‪ ,‬מיסוי רווחי הון וסוגיות מיסוי רווח‬ ‫‪lex‬‬ ‫חוקים לאומיים‪ ,‬חוקים בין‪-‬לאומיים‪,‬‬ ‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס ומקראה‪.‬‬
‫הון ממכירת מניות ואופציות שהונפקו לעובדים‪,‬‬ ‫בין‪-‬לאומיים;‬ ‫מכר‬ ‫חוזי‬ ‫‪;mercatoria‬‬
‫מכירת ניירות ערך סחירים; מיסוי תאגידים;‬ ‫קונפליקטים בין חוק ופרוצדורה; מימון חוזים‬
‫מיסוי בין‪-‬לאומי – סוגיות מיסוי אישיות‬ ‫בין‪-‬לאומיים; הובלת סחורות בים‪ ,‬באוויר‬
‫וטריטוריאליות‪ ,‬מיסוי תאגידים בין‪-‬לאומיים‬ ‫וביבשה; דיני תחרות ושיווק; האיחוד האירופי –‬
‫ומניעת כפל מס; חוקי עידוד; תכנון מס הימנעות‬ ‫מבנה‪ ,‬מטרות ומבט כללי על הקהילה הכלכלית;‬
‫ממס ועסקאות מלאכותיות‪.‬‬ ‫פתרון‬ ‫יחסי ישראל והקהילה האירופית;‬
‫סכסוכים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬
‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬

‫‪245‬‬

‫‪ 13016‬תכנון כוח אדם בכלים‬
‫סטטיסטיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים )ריכוז‬
‫הפיתוח(‪ ,‬ד"ר רונית ניראל‪ ,‬אילת רוזנברג‪,‬‬
‫ד"ר צבי פירסט; יהודית גוגנהיימר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם מחרז‪ ,‬פרופ' עופר קלע‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקניית כלים תאורטיים ומעשיים לניתוח‪,‬‬
‫לבקרה ולתכנון של מערכות משאבי אנוש‬
‫העוברות שינויים בזמן; הכרת מתודולוגיות‬
‫לתכנון כוח אדם; הכרת הקשרים בין‬
‫האסטרטגיה העסקית של ארגון לבין תהליך‬
‫תכנון כוח אדם בו‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫ניתוח תהליכי פחת; מודלים של מבר המבוססים‬
‫על שרשראות מרקוב; מודלים של התחדשות;‬
‫ובקרה;‬ ‫סטנציונריות‬ ‫קריירה;‬ ‫דפוסי‬
‫מתודולוגיות לתכנות כוח אדם; אסטרטגיות‬
‫לפתרון בעיות כוח אדם; ניתוח פערי כישורים‬
‫)‪ ;(competency gaps‬ניתוח אירועים הקשורים‬
‫לתכנון כוח אדם‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על מקראה‬
‫חומר הלימוד‬
‫הספר שיטות סטטיסטיות לתכנון כוח אדם‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2001 ,‬שהוא תרגום‬
‫של הספר‪:‬‬
‫‪D. J. Bartholomew, A. F. Forbes and S. I.‬‬
‫‪McClean, Statistical Techniques for‬‬
‫‪Manpower Planning (Wiley, 1991).‬‬
‫מדריך למידה מפורט‪ ,‬המלווה בפרקים‬
‫נבחרים של הספר ותוכנת תרגול‪ ,‬שנכתבה‬
‫במיוחד עבוד הקורס‪ ,‬לביצוע התרגילים‬
‫הסטטיסטיים;‬
‫מקראה באנגלית הכוללת מדריכים מעשיים‬
‫לביצוע תהליך תכנון כוח אדם ומאמרים‬
‫ומחקרים עדכניים בנושא‪ :‬תכנון אסטרטגי‬
‫של משאבי אנוש‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬
‫‪ 13012‬אתיקה בעסקים‬ ‫‪ 13037‬מדיניות ציבורית – מתאוריה‬
‫למעשה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬משפט‪ ,‬אתיקה ומיסים‬ ‫אשכול‪ :‬משפט‪ ,‬אתיקה ומיסים‬
‫שיוך נוסף‪ :‬לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים ‪/‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫חברה ופוליטיקה‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות‬
‫למנהלים‪.‬‬ ‫למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות ארגונית‪,‬‬
‫ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים למנהלים‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביבה גבע )כתיבה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יאיר אהרוני‪ ,‬פרופ' רבקה בר‪-‬יוסף‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד נחמיאס‪ ,‬ד"ר אורי‬
‫פרופ' אלעזר וינריב‪ ,‬פרופ' מנחם יערי‪ ,‬פרופ' אסא‬ ‫ארבל‪-‬גנץ‪ ,‬ד"ר אסף מידני; אילנה גולן )עריכה(‬
‫כשר‪ ,‬פרופ' אבישי מרגלית‪ ,‬פרופ' אריה שירום‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רפי בר‪-‬אל‪ ,‬פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‪,‬‬
‫פרופ' יגיל לוי‪ ,‬פרופ' אריה נאור‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫חיים‪ ,‬ד"ר דוד לוי‪-‬פאור‬
‫הקניית עקרונות מוסר רלוונטיים להתמודדות עם‬
‫שאלות מוסריות בניהול עסקים‪ ,‬זיהוי הבעיות‬ ‫מטרות הקורס‬
‫המוסריות הכרוכות בתחומים שונים של הפעילות‬ ‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד‪ ,‬גישות‬
‫העסקית‪ ,‬וחשיפה לדילמת מוסריות בעסקים‬ ‫תאורטיות ומודלים יישומיים לאבחון מדיניות‬
‫באמצעות אירועים מהשוק הישראלי והעולמי‪.‬‬ ‫ציבורית‪ .‬בקורס מתנסים הסטודנטים בניתוח‬
‫שיטתי של מקרי בוחן מגוונים‪ ,‬ובכך מעמיקים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫את ידיעותיהם בנושאים מרכזיים במדיניות‬
‫כלכלה ומוסר; ריסון המערכת העסקית; מודל‬ ‫הציבורית בישראל‪.‬‬
‫לקבלת החלטות מוסריות בעסקים; אחריות‬
‫המנהל; מיסוד המוסר בניהול עסקים; סוגיות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מוסר מרכזיות בעסקים‪ :‬הארגון העסקי מול‬ ‫מדיניות ציבורית במדינה דמוקרטית‪ ,‬התפתחות‬
‫בעלי עניין שונים; מעסיקים ועובדים; איכות‬ ‫המדינה הדמוקרטית במערב אירופה ובארצות‪-‬‬
‫הסביבה; עסקים בשוק הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫הברית; אידיאולוגיות מדינה‪-‬חברה כבסיס‬
‫ציבורית; הצדקה נורמטיבית‬ ‫למדיניות‬
‫חומר לימוד‬ ‫להתערבות המדינה בחיי הפרט והחברה; הצדקה‬
‫פוזיטיבית למדיניות ציבורית; תפוקות המדיניות‬
‫הכוללת מבחר מאמרים ואירועים מן השוק‬ ‫הציבורית; טיפוסי מדיניות; מדיניות ציבורית בין‬
‫הישראלי והעולמי‪ ,‬בליווי של שאלות מנחות ועל‬ ‫שלושה סקטורים; שלבים במדיניות ציבורית;‬
‫ניתוח אירועים בקבוצות דיון‪.‬‬ ‫תרבות שלטונית והשפעתה על עיצוב‪ ,‬יישום‬
‫והערכה של מדיניות ציבורית; מדיניות ציבורית‬
‫בישראל‪ :‬מאפיינים חוקתיים ומוסדיים‬
‫לדמוקרטיה הישראלית; רשויות ומוסדות‬
‫מעצבים ומשפיעים על מדיניות ציבורית בישראל;‬
‫בעלי עניין חוץ‪-‬ממשלתיים והשפעתם על‬
‫המדיניות הציבורית; תרבות שלטונית בישראל;‬
‫הליכי הגלובליזציה והשפעתם על המדיניות‬
‫הציבורית בישראל; סוגיות מרכזיות במדיניות‬
‫הציבורית בישראל; משבר המשילות בישראל‬
‫וחסמי היישום‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬
‫*מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫תנאי קבלה בתכנית לימודי דמוקרטיה‪:‬‬ ‫*‬
‫הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית‪,‬‬
‫הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות‪,‬‬
‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ ,‬וכן אחד‬
‫מהקורסים‪ :‬דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪ ,‬ביקורות‪,‬‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫במערב‪ ,‬מדיניות החינוך‪ :‬החינוך לדמוקרטיה‬
‫בחברה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪246‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13023‬מנהיגות בארגונים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רונית בוגלר )כתיבה(‪,‬‬
‫ד"ר אביעד בר‪-‬חיים )יועץ אקדמי בכיר(‬
‫מטרות הקורס‬
‫הגדרה של תופעת המנהיגות וסקירת התפתחותה‬
‫ההיסטורית; אבחון דפוסי מנהיגות וטיפוסי‬
‫מנהיגים שונים )מנהיגות מתגמלת‪ ,‬מעצבת‪,‬‬
‫כריזמטית ומוסרית(; בדיקת יישומם במסגרות‬
‫ארגוניות שונות והערכת ההשתמעויות וההשלכות‬
‫של השינויים העתידיים בטכנולוגיה ובחברה על‬
‫דפוסים וטיפוסים של מנהיגות בארגונים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הקורס מתבסס על שלושה מעגלים‪ :‬המעגל‬
‫הראשון מתאר את תופעת המנהיגות ומציג‬
‫סקירה היסטורית על התפתחות תאוריות של‬
‫מנהיגות‪ .‬במעגל זה נדונים ההבדלים בין מנהיגות‬
‫המנהיגות‬ ‫מאפייני‬ ‫ומתוארים‬ ‫וניהול‪,‬‬
‫הכריזמטית‪ ,‬המעצבת והמתגמלת‪ .‬המעגל השני‬
‫בודק את ההשתמעויות של המנהיגות בארגונים‬
‫עסקיים ובארגוני חינוך‪ .‬יידונו‪ ,‬למשל‪ ,‬סוגי‬
‫ההשפעות של סגנונות המנהיגות המעצבת‬
‫והמתגמלת של מנהלים בחברות עסקיות על‬
‫ביצועי העובדים ושל מנהלי בתי ספר על שביעות‬
‫רצון המורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוצגו מחקרים בתחום‬
‫ההבדלים בין המינים באשר לשימוש בסגנונות‬
‫מנהיגות והשפעתם על הכפופים; המעגל השלישי‬
‫נוגע לפני המהיגות במאה ה‪ 21-‬בארגוני עסקים‬
‫ובארגוני חינוך‪ .‬במעגל זה יוצגו שאלות העוסקות‬
‫בהשלכות של השינויים הצפויים בשני סוגי‬
‫הארגונים על אופי המנהיגות העתידית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס על שתי מקראות מאמרים‪ ,‬אחת‬
‫באנגלית ואחת בעברית‪ ,‬ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ 13017‬דינמיקה של משא ומתן –‬
‫מתאוריה ליישום‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמירה גלין‪ ,‬ד"ר הלנה‬
‫דה‪-‬סיבליה )כתיבה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫גלוברזון‪ ,‬פרופ' יורם זעירא‬
‫מטרת הקורס היא הבנת ייעודה של הערכת‬
‫מטרות הקורס‬
‫מטרת הקורס לנתח באופן שיטתי את תהליכי‬
‫המשא ומתן‪ ,‬תוך כדי בחינת תרומתן של הגישות‬
‫התאורטיות השונות לניהול משא ומתן מעשי‪ ,‬וכן‬
‫להציג לסטודנטים את הבעיות הכרוכות בתהליכי‬
‫משא ומתן ולאפשר להם להתמודד בעצמם עם‬
‫מצבי משא ומתן שונים‪.‬‬
‫מושגים בסיסיים כתפקוד‪ ,‬ביצוע‪ ,‬מדידה‬
‫נושאי הלימוד‬
‫משמעות של משא ומתן; בחירת המשא ומתן‬
‫כהליך ליישוב קונפליקט; תהליכים מלווים של‬
‫משא ומתן; מקורות הכוח ובחירת האסטרטגיות‬
‫והטקטיקות במשא ומתן; השלכות תרבותיות על‬
‫תהליכי המשא ומתן וכן משא ומתן בין‪-‬תרבותי‬
‫ובעיותיו; השלכותיה של התנהגות אנושית על‬
‫תהליך המשא ומתן ועל תוצאותיו; גורמים‬
‫המתערבים בתהליך משא ומתן ישיר; נציגים‬
‫והתערבות צד שלישי; משא ומתן ואמון; משא‬
‫ומתן וסוגיות אתיקה; משא ומתן פנים אל פנים‬
‫ובאמצעות האינטרנט‪.‬‬
‫חומר לימוד‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪247‬‬
‫‪ 13039‬הערכת תפקוד בארגון‪:‬‬
‫התפתחות ושינוי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס ניהול והתנהגות ארגונית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אהרון צינר )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬
‫בתיה בן‪-‬הדור )ריכוז הפיתוח(‪ ,‬עדנה רבינו‬
‫)אסיסטנטית(; אדי זילצר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אדגר קראו‪ ,‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪,‬‬
‫ד"ר חיים לביא‪ ,‬ד"ר רפאל שניר‬
‫מטרות הקורס‬
‫התפקוד בניהול המשאב האנושי בארגון‬
‫והתוודעות אל התמורות המדעיות שעברה הערכת‬
‫התפקוד במהלך התפתחותה כתחום דעת‪ .‬בקורס‬
‫נערך לימוד ביקורתי של גופי הידע שהונחלו בכל‬
‫אחד משלבי התפתחותה של הערכת התפקוד‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫והערכה; הבחנה בין הערכת תפקוד להערכת‬
‫עיסוקים; סקירת ייעודי הערכת התפקיד בזיקה‬
‫לנושאים אחרים בהתנהגות ארגונית ובניהול‬
‫משאבי אנוש; השפעת הסביבה התוך‪-‬ארגונית על‬
‫הערכת התפקוד; השפעת הסביבה החוץ‪-‬ארגונית‬
‫על הערכת התפקוד; התהליך האנושי של הערכת‬
‫התפקוד; קבלת החלטות ביחס להערכת תפקוד;‬
‫הערכת אפקטיביות והיעילות הכלכלית של‬
‫הערכת התפקוד; שלבים בהתפתחות הערכת‬
‫התפקוד; פיתוח והטמעת מערכת הערכת תפקוד;‬
‫הערכת תפקוד של צוותי עבודה; כיווני מחקר‬
‫עתידיים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬
‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬

‫‪ 13019‬תרבות וניהול‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול בין‪-‬לאומי‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דרק פיו‪ ,‬ד"ר חנה אור‪-‬נוי‬
‫רודניק; ענת גפני )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אפרת אלרון‪ ,‬ד"ר רונית בוגלר‪,‬‬
‫ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר זכי שפר‬
‫מטרות הקורס‬
‫יותר ויותר ארגנים פועלים כיום במישור הגלובלי‬
‫ועל המנהלים ליישם ידע והבנה על תרבויות‬
‫שונות ועל ההבדלים ביניהן‪ .‬מטרת הקורס לעורר‬
‫מודעות ולהקנות ידע על הבדלי התרבות בניהול‬
‫ֵ‬
‫הבין‪-‬לאומי לצורך התמודדות עם הבדלים אלה‪.‬‬
‫המקומיים והבין‪-‬לאומיים‪ ,‬וארגוני המעסיקים‬
‫נושאי הלימוד‬
‫השפעתם של תרבויות לאומיות על הפעילות‬
‫הניהולית; הבדלים תרבותיים בניהול במדינות‬
‫שונות; היבטים של ניהול במצבים בין‪-‬לאומיים‬
‫שניתנים להתקרבות בין‪-‬תרבותית; הלם תרבות‬
‫– הבנת התהליך וניהול בין‪-‬לאומי מוצלח‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫‪D. J. Hickson and D. S. Pugh, Management‬‬
‫‪Worldwide (Penguin, 2001).‬‬
‫וכן על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫ליישובם; שביתות והשבתות; שיתוף עובדים;‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬
‫‪ 13040‬יחסי עבודה בעידן‬ ‫‪ 13031‬תכניות לשיתוף עובדים‬
‫הגלובליזציה‬ ‫ולדמוקרטיה במקום‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫העבודה*‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬מדעי ההתנהגות בניהול‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים ‪/‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫חברה ופוליטיקה‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪ ,‬אסטרטגיה עסקית תחרותית‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון כספי‪ ,‬רות קסטיאל;‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫טובה צורף )עריכה(‬ ‫למנהלים או הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אמירה גלין‪ ,‬פרופ' יעקב הרפז‪,‬‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה הישראלית –‬
‫פרופ' רן חרמש‬ ‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫זמננו‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הגלובליזציה שמתאפיינת במעבר חופשי של‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אביעד בר‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר חנה‬
‫סחורות‪ ,‬הון ועובדים‪ ,‬ממתנת את שליטת‬ ‫אור‪-‬נוי רודניק‬
‫ריבונות המדינה בשוק המקומי‪ .‬האם יכולה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל‪ ,‬פרופ' אמירה גלין‪,‬‬
‫ושוקי‬
‫להיות אינטראקציה בין הגלובליזציה‬ ‫פרופ' רן חרמש‪ ,‬פרופ' מנחם רוזנר‪ ,‬פרופ' אריה‬
‫העבודה? כיצד מתמודדים האיגודים המקצועיים‪,‬‬ ‫שירום‬
‫עם התופעה? מהם הכלים לקביעת תנאי העבודה‬ ‫מטרות הקורס‬
‫והשכר בעידן החדש? ומה יעלה בגורלן של‬ ‫הקורס נועד להכיר‪ ,‬לנתח ולהעריך תכניות‬
‫השביתות? מטרת הקורס לענות על שאלות אלה‬ ‫לשיתוף עובדים ולדמוקרטיה במקום העבודה‪,‬‬
‫ולבחון כיצד מדינות שונות‪ ,‬כולל מזרח‪-‬אסיה‪,‬‬ ‫בארגונים ובמוסדות מסוגים שונים ובמדינות‬
‫אירלנד וארצות‪-‬הברית‪ ,‬מתמודדות עם המצב‬ ‫שונות‪ .‬ניסיונות ליישם רעיונות של שיתוף עובדים‬
‫החדש‪.‬‬ ‫בניהול ולייסד ממשל )‪ (governance‬דמוקרטי‬
‫במקום העבודה נערכים ברחבי העולם זה עשרות‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫שנים‪ ,‬הן ככלים לשיפור הביצועים הארגוניים‬
‫מעסיקים ואיגודים מקצועיים בישראל‪ ,‬בגרמניה‪,‬‬ ‫והניהוליים של ארגוני עבודה עסקיים וציבוריים‪,‬‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ ,‬באירלנד ובמדינות דרום‪-‬מזרח‪-‬‬ ‫הן כאמצעי להפחתת הניכור בעבודה ובמקום‬
‫אסיה; משא ומתן – שינוי מגמות; כלים לקביעת‬ ‫העבודה‪ ,‬והן כמטרה בפני עצמה שעניינה להרחיב‬
‫תנאי עבודה ושכר; סכסוכי עבודה ומנגנונים‬ ‫את החיים הדמוקרטיים ואת השוויון האזרחי גם‬
‫למקום העבודה‪.‬‬
‫תאוריות ביחסי עבודה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫תכניות שיתוף ודמוקרטיה תעשייתית‬ ‫חטיבה א‬
‫חומר הלימוד‬ ‫– מיפוי התחום‬
‫הלימוד מבוסס על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬ ‫שני דורות של תכניות שיתוף‬ ‫חטיבה ב‬
‫ודמוקרטיה במקום העבודה‬
‫מודל להערכת תכניות שיתוף‬ ‫חטיבה ג‬
‫הערכות לגבי עתידן של תכניות שיתוף‬ ‫חטיבה ד‬
‫ודמוקרטיה במקום העבודה‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬
‫למידה‪ .‬ספר הקורס הוא‪:‬‬
‫‪A. Bar Haim, Participation Programs in Work‬‬
‫‪Organizations: Past, Present, and Scenarios‬‬
‫‪for the Future (Quorum Books, 2002).‬‬
‫ניתן לכתוב עבודה סמינריונית בקורס רק‬ ‫*‬
‫במסגרת הלימודים לתואר שני בלימודי‬
‫חברה‬ ‫במגמת‬ ‫בין‪-‬תחומיים‬ ‫דמוקרטיה‬
‫ופוליטיקה‪.‬‬
‫‪248‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13035‬מימון עסקי רב‪-‬לאומי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול בין‪-‬לאומי‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫בן‪-‬ציון‪ ,‬ד"ר רוני מנוס‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נחום ביגר‪ ,‬פרופ' יוסף יגיל‪,‬‬
‫פרופ' אהרון רוזנפלד‪ ,‬ד"ר מרים קראוס‬
‫הקורס נועד להקנות תובנות תאורטיות בתחום‬
‫מטרות הקורס‬
‫וכלי ניתוח תאורטיים‬
‫הקורס נועד להקנות ידע ֵ‬
‫ויישומים לניהול זרמי מזומנים החוצים גבולות‬
‫מדיניים‪ .‬זרמי מזומנים אלה מתאפיינים בקיומה‬
‫של מערכת רב‪-‬מטבעית שהמשקל היחסי בה לא‬
‫נשאר קבוע‪ .‬הקורס מתמקד בשוק ההון הבין‪-‬‬
‫לאומי ובהחלטות ההשקעה והמימון הייחודיות‬
‫לחברה הפועלת בסביבה בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הסביבה הפיננסית הבין‪-‬לאומית; ניהול סיכוני‬
‫מטבע זר; ניהול סיכון פוליטי; מימון החברה‬
‫הגלובלית; החלטות השקעה בין‪-‬לאומיות; ניהול‬
‫התפעול של חברה בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫‪D. K. Eiteman, A. L. Stonehill and M. H.‬‬
‫‪Moffett, Multinational Business Finance‬‬
‫‪(International Edition) (Addison Wesley,‬‬
‫‪2004).‬‬
‫וכן על מקראה‪ ,‬מדריך למידה וחוברת אירועים‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ 13038‬בריתות אסטרטגיות‪-‬עסקיות‬ ‫‪ 13020‬כלכלה בין‪-‬לאומית – היבטים‬
‫גלובליות‬ ‫מוניטריים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול בין‪-‬לאומי‬ ‫אשכול‪ :‬ניהול בין‪-‬לאומי‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫למנהלים‪ ,‬אסטרטגיה עסקית תחרותית‪.‬‬ ‫למנהלים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעקב ובר‪ ,‬ד"ר זכי שפר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ערן ישיב‪ ,‬ד"ר עירית מלכה‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבי פייגנבאום‪ ,‬ד"ר ניראון חשאי‪,‬‬ ‫אריאל רשף; חוה ניומן )עריכה(‬
‫ד"ר יונתן מנוחין‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' בני בנטל‪ ,‬פרופ' ג'ימי וינבליט‪,‬‬
‫פרופ' בנציון זילברפרב‪ ,‬פרופ' דני צידון‪ ,‬ד"ר רמי‬
‫אמיר‪ ,‬ד"ר איתי גולדשטין‪ ,‬ד"ר שי מעוז‬
‫שיתופי פעולה ארגוניים‪-‬אסטרטגיים‪ ,‬ולאפיין‬
‫יישומים ניהוליים בתחום תכנונן‪ ,‬הקמתן‪ ,‬ניהולן‬ ‫מטרות הקורס‬
‫וחיסולן של בריתות אסטרטגיות‪-‬עסקיות‬ ‫הכרת מערכת המטבע העולמית; הכרת הקשרים‬
‫גלובליות‪ .‬הקורס בוחן את הרציונל והכדאיות‬ ‫בין אירועים כלכליים במדינות שונות דרך שוק‬
‫הכלכלית בהקמתן של בריתות עסקיות מסוגים‬ ‫ההון הגלובלי; הכרת צורות של שיתוף פעולה‬
‫שונים בסביבה עסקית דינמית המאופיינת בהיפר‪-‬‬ ‫מוניטרי בין‪-‬לאומי‪.‬‬
‫תחרותיות ובאוריינטציה גלובלית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מאזן התשלומים והחוב החיצוני; שוק מטבע‬
‫בריתות אסטרטגיות המבוססות על הון‬
‫בעלים ובריתות שאינן מבוססות על הון‬
‫החוץ ומשטרים שונים של שערי חליפין; הקשר‬
‫בין שערי החליפין לשערי הריבית; המוסדות‬
‫בעלים‬
‫הפיננסיים הפועלים בשוק ההון הגלובלי; אזורי‬
‫אפיוני בריתות עסקיות – יתרונותיהן‬
‫מטבע ומשברים פיננסיים; המדינות העניות‬
‫וחסרונותיהן‬
‫והשווקים המתעוררים‪.‬‬
‫מיזוגים ורכישות בהיבט רב‪-‬מקומי‬
‫ורב‪-‬לאומי‬
‫יעילותו של שיתוף פעולה בהקשר‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה‪ ,‬ניתוח‬
‫רב‪-‬מקומי ובין‪-‬לאומי‬
‫אירועים ומדריך למידה‪.‬‬
‫סיכונים בכינון בריתות אסטרטגיות‬
‫בריתות אסטרטגיות בענפים עסקיים‬
‫שונים‪ :‬מכוניות‪ ,‬פרמבצטיקה ותעופה‬
‫שילובן של פירמות ישראליות בבריתות‬
‫בין‪-‬לאומיות‬
‫חומר הלימוד‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪249‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13029‬יישומי אקונומטריקה בניהול‬ ‫‪ 13028‬ארגון ענפי‬ ‫‪ 13043‬יזמות עסקית – היבטים‬
‫תיאורטיים וניהוליים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬כלכלת עסקים ותעשייה‬ ‫אשכול‪ :‬כלכלת עסקים ותעשייה‬ ‫אשכול‪ :‬ניהול בין‪-‬לאומי‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיווק‪ ,‬ניהול‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬ ‫והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬אסטרטגיה‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישראל לוסקי )כתיבה(‬ ‫עסקית תחרותית‪.‬‬
‫למנהלים‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גיל אפשטיין‪ ,‬פרופ' משה קים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר זכי שפר‪ ,‬ד"ר גילת כהן‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה קים‪ ,‬ד"ר עמיר‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫)כתיבה(; קרין חזקיה )עריכה(‬
‫שמואלי‪ ,‬ד"ר נסים בן‪-‬דוד‬ ‫מטרת הקורס היא לימוד תהליך ההחלטה של‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנסון הוניג‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יוסף דויטש‪ ,‬פרופ' יחיאל‬ ‫פירמה השוקלת את מדיניות הייצור והמחירים‪.‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עוזי דהאן‪ ,‬פרופ' אבי פייגנבאום‪,‬‬
‫חייטובסקי‪ ,‬פרופ' ערן ישיב‪ ,‬ד"ר שאול לאך‪,‬‬ ‫בקורס מוצגים מודלים לתיאור התנהגות‬ ‫ד"ר ציפי שפרלינג‪.‬‬
‫ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬ד"ר דורון קליגר‪ ,‬ד"ר דרורה‬ ‫הפירמות בתנאים שונים‪ .‬כל מודל מלווה‬
‫קרוטקין‬ ‫בדוגמאות מהמשק הישראלי והעולמי‪ .‬בניתוחים‬ ‫מטרות הקורס‬
‫תודגש פעילות הממשלה בתחום זה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫מטרת הקורס היא הקניית ידע בתחום יזמות‬
‫מטרות הקורס‬ ‫תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים‪.‬‬ ‫עסקית על היבטיה התאורטיים והיישומיים‪.‬‬
‫הקורס מקנה לסטודנטים את הכלים האמפיריים‬ ‫יזמות עסקית היא נטילת סיכונים ואחריות‬
‫הנדרשים לניהול יעיל יותר בסביבה עתירת מידע‪,‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫בעיצוב ומימוש אסטרטגיה עסקית או בהשקתו‬
‫תוך שימת דגש על שיטות ניתוח נתונים ושיטות‬ ‫מושגי יסוד ומודלים בסיסיים בארגון ענפי;‬ ‫של עסק חדש‪ .‬ככזאת‪ ,‬היא מתבססת על יצירת‬
‫אמידה כלכליות‪ .‬הסביבה הכלכלית‪-‬עסקית בה‬ ‫התערבות ופיקוח ממשלתי‪ ,‬ארגון תעשייתי‬ ‫ערך כלכלי‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‪ .‬מיזמים עסקיים‬
‫פועלת הפירמה תובעת שימוש ביכולות אמפיריות‬ ‫ופוליטיקה; מיזוגים‪ ,‬זיכיונות ורישיונות;‬ ‫לסוגיהם מהווים מנופים חשובים בצמיחה‬
‫לניתוח נתונים לשם קבלת החלטות‪.‬‬ ‫מדיניות אסטרטגית מורכבת; שיטות מיוחדות‬ ‫כלכלית וחברתית‪.‬‬
‫במכירות; מחקר‪ ,‬פיתוח ופטנטים; חברות רב‪-‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫לאומיות‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מודל הרגרסיה הקלאסי; הרחבת הניתוח למודל‬ ‫הגישה היזמית – מאפייני הפעילות‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫רגרסיה מרובה עם מספר משתנים מסבירים‪,‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫היזמית; חשיבה יזמית; היזם –‬
‫והרחבות לשימוש במגוון רחב של יישומים;‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬ ‫אישיות ומאפיינים; הזדמנויות יזמיות‬
‫שימוש במחשב ביישומים אמפיריים‪ ,‬שימוש‬ ‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬ ‫בין‪-‬לאומיות‬
‫בתוכנות סטטיסטיות ובשיטות מחקר בכלכלה;‬ ‫יצירת היזמה – יצירתיות וגיבוש‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫‪ Logit‬ו‪.Probit-‬‬ ‫הרעיון העסקי; התכנית העסקית;‬
‫התכנית השיווקית; התכנית‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הפיננסית; התכנית הארגונית‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬חוברת מטלות‬ ‫מימון היזמה החדשה – מקורות הון;‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫וניתוח אירועים‪.‬‬ ‫הון יזמי בלתי פורמלי; רישות ושיתופי‬
‫פעולה אסטרטגיים‬
‫ניהול‪ ,‬צמיחה‪ ,‬וסיום היזמה – קבלת‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫החלטות בשלבי ייסוד המיזם; ניהול‬
‫הצמיחה ההתחלתית של היזמה;‬
‫אסטרטגיות התרחבות של יזמות‬
‫עסקיות; הנפקת המיזם בשוק ההון‬
‫סיום היזמה‬

‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על הספר‪:‬‬
‫‪R. D. Hisrich, and M. P.‬‬ ‫‪Peters,‬‬
‫‪Entrepreneurship,‬‬ ‫‪(New‬‬ ‫‪York:‬‬ ‫‪Irwin‬‬
‫‪McGraw-Hill, 2005).‬‬
‫הספר מלווה במדריך למידה הכולל ניתוחי אירוע‬
‫מהזירה העסקית הישראלית והבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כולל המדריך ניתוחים עיוניים של פרקי‬
‫הספר המתייחסים למאמרים מדעיים רלוונטיים‪,‬‬
‫בדגש ובהשלכה למציאות היזמית‪-‬עסקית‬
‫בישראל‪ .‬חומר הלימוד כולל מקראה המאגדת‬
‫מאמרי מפתח בתחום היזמות העסקית‪.‬‬

‫‪250‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 13027‬אסטרטגיה של התפעול‬ ‫‪ 13032‬ניהול פרויקטים למינהל‬ ‫‪ 13026‬תורת המיקום‬

‫עסקים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול התפעול‬ ‫אשכול‪ :‬ניהול התפעול‬ ‫אשכול‪ :‬כלכלת עסקים ותעשייה‬

‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במינהל עסקים‪.‬‬
‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אריה נחמיאס‪ ,‬פרופ' אורי‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עודד יזרעאלי )כתיבה(‬
‫למנהלים‪.‬‬ ‫בן‪-‬ציון‪ ,‬ד"ר יובל כהן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גרשון אלפרוביץ‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' איזי דראל‪ ,‬פרופ' אלן שטולמן‪,‬‬ ‫בן‪-‬ציון‪ ,‬פרופ' יהודה גרדוס‪ ,‬ד"ר אריה נחמיאס‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יובל כהן )עריכה מדעית(; יעל‬ ‫ד"ר דב דביר‬
‫אונגר )עריכה(‬ ‫מטרות הקורס‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' איזי דראל‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫הכרה והבנה של חשיבות בחירת מיקום הפעילות‬
‫הקורס נועד להטמיע את המסגרת לתכנון‪ ,‬פיקוח‬ ‫הכלכלית כאמצעי להשגת מטרות הפירמה;‬
‫מטרות הקורס‬ ‫וניהול פרויקטים באופן מקצועי‪ .‬הקורס מציג‬ ‫השפעתן של התפתחויות טכנולוגיות ומגמת‬
‫הקורס מקנה מושגים בניהול התפעול וכלים‬ ‫מכלול של נושאים ניהוליים שונים המאפשרים‬ ‫הגלובליזציה על מיקום פעילות כלכלית; ייזום‬
‫אנליטיים לקבלת החלטות במהלך תכנון וביצוע‬ ‫לסטודנטים להבין את כל הכרוך בניהול פרויקט‪.‬‬ ‫מדיניות ממשלתית ברמה מקומית ולאומית‬
‫פעילות הארגון‪ ,‬תוך הדגשת ההיבטים‬ ‫דגש חזק יושם על שיטות ומודלים אשר משמשים‬ ‫הקשורה במיקום הפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫האסטרטגיים של תחומי הפעילות של הארגון‪.‬‬ ‫לתכנון פרויקטים ולפיקוח על ביצועם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הקורס מקנה הבנה באשר לתפקידו של הפרויקט‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫באסטרטגיה עסקית‪.‬‬ ‫המשתנים העיקריים המשפיעים על בחירת‬
‫שלושת התחומים התפקודיים העיקריים בכל‬ ‫המיקום ואפשרות התחלופה בין המשתנים;‬
‫ארגון הם‪ :‬שיווק‪ ,‬מימון ותפעול‪ .‬לשלושתם‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫יתרונות וחסרונות של ריכוז פירמות; הסבות‬
‫היבטים מעשיים והיבטים אסטרטגיים‪ .‬השיווק‬ ‫ניהול פרויקטים – הגדרות ומושגים; מבנים‬ ‫ליצירת פארקים תעשייתיים; הסבות ליצירת‬
‫משמש כגשר בין הארגון לעולם החיצון והוא‬ ‫ארגוניים בפרויקטים; ארגון ואיוש הפרויקט;‬ ‫קניונים; פעולות חברות רב‪-‬לאומיות; גלובליזציה‬
‫מופקד על מערכת הקשרים בין הארגון‬ ‫תפקידי ניהול בפרויקט; תכנון; שיטות תזמון‬ ‫ומיקום‪.‬‬
‫ללקוחותיו‪ .‬תחום המימון אחראי למציאת‬ ‫ברשתות; תצוגה גרפית בפרויקטים; עקומות‬
‫מקורות מימון )חיצוניים ופנימיים( לפעילויות‬ ‫למידה; הערכת זמן ועלות; בקרת עלות; ניתוח‬ ‫חומר הלימוד‬
‫הארגון‪ .‬תחום התפעול הוא זה האחראי לכל‬ ‫כדאיות בפרויקטים; ניהול סיכונים; התפתחויות‬ ‫הלימוד מבוסס על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫הפעילויות הקשורות במישרין להשגת מטרות‬ ‫חדשות בניהול פרויקטים‪.‬‬
‫הארגון‪ .‬תחום זה הוא תחום מרכזי הן בארגונים‬
‫תעשייתיים והן בארגוני שירות‪ ,‬בין אם הם‬ ‫חומר הלימוד‬
‫פועלים למטרות רווח או למטרות צדקה‪ .‬ניהול‬ ‫הספר‪:‬‬
‫התפעול הוא פעולה של תכנון הפעלה ובקרה של‬ ‫‪H. Kerzner, Project Management: A‬‬
‫משאבים )אנושיים ואחרים( במטרה לייצר‬ ‫‪Systems‬‬ ‫‪Approach‬‬ ‫‪to‬‬ ‫‪Planning,‬‬
‫מוצרים או שירותים מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫‪Scheduling and Controlling, 9th ed.‬‬
‫‪(Wiley, 2005).‬‬
‫הקורס עוסק בתכנון ותזמון כמויות ייצור‬ ‫תוכנת ‪ – MS Project‬תוכנה התומכת ביישום‬
‫ומשאבים‪ ,‬בתכנון קיבולת הייצור הנדרשת‬ ‫של ניהול פרויקטים‪.‬‬
‫ובתכנון המלאי במצבים של ודאות ושל חוסר‬ ‫מדריך למידה‬
‫ודאות‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר תכנון הייצור‬
‫והתפעול‪ ,‬כרך א )תרגום‪ :‬ב' בר‪-‬יוסף;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ (2004 ,‬שהוא עיבוד‬
‫לעברית של חלקו הראשון של הספר‪:‬‬
‫‪S. Nahmias, Production and Operations‬‬
‫‪Analysis, 4th ed. (McGraw Hill, 2001).‬‬
‫וכן על מקראה‪ ,‬מדריך למידה וניתוח אירועים‪.‬‬

‫‪251‬‬

‫‪ 13201‬סמינר‪ :‬כלכלה ומימון‬
‫התנהגותיים‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר נועד להציג את נושא הכלכלה והמימון‬
‫ההתנהגותיים‪ ,‬שהוא תחום חדש יחסית בכלכלה‬
‫ובמינהל עסקים המקבל הכרה הולכת וגדלה‬
‫בספרות המחקר‪ .‬תחום זה משלב מודלים‬
‫התנהגותיים בכלכלה ובניהול‪ ,‬ומדגיש את‬
‫השפעת התפיסה הפסיכולוגית על קבלת‬
‫ההחלטות של המנהל והמשקיע‪ ,‬השפעות‬
‫המנוגדות לעתים לתאוריות המקובלות בכלכלה‬
‫ובמימון‪.‬‬
‫בין היעדים‪:‬‬
‫להבין את חשיבות השילוב של מודלים‬
‫התנהגותיים בתחום הכלכלה והמימון‬
‫לקשר בין תאוריות מקובלות בכלכלה ובמימון‬
‫לבין התנהגויות הפרט‬
‫ליישם בניית ניסויים בכלכלה ובמימון‬
‫מבנה הסמינר‬
‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬
‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬
‫‪ 13101‬סמינר‪ :‬הערך האינפורמטיבי‬ ‫‪ 13034‬ניהול התפעול בארגון‬
‫של הדיווח הכספי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫אשכול‪ :‬ניהול התפעול‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים חקר ביצועים‪,‬‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬ ‫חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬ ‫ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני תאגידים‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬ ‫למנהלים‪.‬‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יובל כהן )עריכה מדעית(;‬
‫יעל אונגר )עריכה(‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' איזי דראל‬
‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר נועד להציג את נושא הדיווח הכספי‬ ‫שלושת התחומים התפקודיים בכל ארגון הם‬
‫מנקודת מבטם של צרכני הדוחות הכספיים‪ ,‬בעלי‬ ‫שיווק‪ ,‬מימון ותפעול‪ .‬לשלושתם היבטים מעשיים‬
‫המניות והמנהלים‪ .‬כמו כן ייערך דיון בנושא כללי‬ ‫והיבטים אסטרטגיים‪ .‬השיווק משמש כגשר‬
‫המדידה והדיווח החשבונאיים והשפעת‬ ‫לעולם החיצון והוא מופקד על מערכת הקשרים‬
‫התהליכים הפוליטיים עליהם‪.‬‬ ‫בין הארגון ללקוחותיו‪ .‬תחום המימון אחראי‬
‫למציאת מקורות מימון )חיצוניים ופנימיים(‬
‫בין היעדים‪:‬‬ ‫לפעילויות הארגון‪ .‬תחום התפעול אחראי לכל‬
‫הבנת הקשר בין התנהגות מחירי המניות‬ ‫הפעילויות הקשורות במישרין להשגת מטרות‬
‫בשוק ההון לבין הדיווח החשבונאי‬ ‫הארגון‪ .‬תחום זה הוא מרכזי בארגוני תעשייה‬
‫הבנת הקשר בין תכניות תגמול מנהלים לבין‬ ‫ושירות‪ ,‬ומטרתו תכנון ובקרה של הפעלת‬
‫קביעת המדיניות החשבונאית‬ ‫משאבים במטרה לייצר מוצרים או שירותים מכל‬
‫הבנת הקשר בין התהליך הפוליטי לבין‬ ‫סוג שהוא‪.‬‬
‫קביעת כללי המדידה והדיווח החשבונאיים‬
‫הקורס מקנה מושגים בניהול התפעול וכלים‬
‫מבנה הסמינר‬ ‫אנליטיים לקבלת החלטות במהלך התכנון‬
‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬ ‫א‪.‬‬ ‫והבקרה של פעולות הארגון‪ ,‬החל מתכנון תהליכי‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬ ‫ייצור המוני וכלה בתכנון פרויקטים חד‪-‬פעמיים‪.‬‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בנוסף הקורס דן בבקרה תפעולית תוך הכללת‬
‫א‪.‬‬ ‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬ ‫הנושא של ניהול איכות ואמינות‪ .‬הקורס מדגיש‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬ ‫ג‪.‬‬ ‫את ההיבטים האופרטיביים והאסטרטגיים של‬
‫ב‪.‬‬ ‫במסגרת המפגשים‪.‬‬ ‫תפעול ארגונים עסקיים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬ ‫ד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬ ‫ספר הקורס‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על הספר תכנון הייצור‬
‫ד‪.‬‬ ‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬ ‫והתפעול‪ ,‬כרך ב )תרגום‪ :‬ב' בר‪-‬יוסף;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ (2004 ,‬שהוא תרגום חלקו‬
‫ה‪.‬‬ ‫השני של הספר‪:‬‬
‫‪S. Nahmias, Production and Operations‬‬
‫‪Analysis, 4th ed. (McGraw Hill, 2001).‬‬
‫וכן על מקראה‪ ,‬מדריך למידה וניתוח אירועים‪.‬‬
‫‪252‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 13501‬סמינר‪ :‬כלכלת כוח אדם‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר נועד לדיון במטרותיו של הפרט בתחום‬
‫עיסוקו ובדרך מימושן‪ :‬תחרויות בין העובדים‬
‫לקבלת קידום; חלוקת תפקידים בין העובדים‬
‫בתוך הרבדים השונים בחברה; תמריצים‬
‫לעובדים; החלטת העובד לגבי מעבר ממקום‬
‫עבודה אחד למקום עבודה אחר‪ ,‬הן בין מקומות‬
‫עבודה שונים והן בין חברות או ארצות שונות;‬
‫הגירה – הצלחתם האישית והקבוצתית של‬
‫מהגרים במקומות ובזמנים שונים‪.‬‬
‫נושאי הסמינר‬
‫מניעי הבחירה של מקום העבודה‬
‫השפעת הפוליטיקה על תחרויות בין‬
‫העובדים לקבלת קידום‬
‫התמריצים השונים הפועלים על העובדים‬
‫מניעי המהגרים‪ :‬מי מהגר ולאן‬
‫המדיניות של מנהלי חברות‬
‫מדיניות הממשלה בנושא ההגירה‬
‫מבנה הסמינר‬
‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬
‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ 13401‬סמינר‪ :‬השפעת הגלובליזציה‬
‫על המשק הלאומי‪ ,‬המגזר‬
‫היצרני ועל המערכת‬
‫הפיננסית‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר דן בשינויים שחלו בעשור האחרון בסחר‬
‫העולמי ובמערכת הפיננסית בארץ ובעולם‬
‫כתוצאה מתהליך הגלובליזציה‪ .‬בדיון יושם דגש‬
‫על השפעות התהליך על הצמיחה הכלכלית של‬
‫המשק‪ ,‬על מדיניות הסחר והפיתוח‪ ,‬על הפירמות‬
‫היצרניות ועל המערכת הפיננסית‪.‬‬
‫בין נושאי הסמינר‪:‬‬
‫גלובליזציה וצמיחה כלכלית‬
‫גלובליזציה ומסחר בין‪-‬לאומי‬
‫תפקידם ופעולתם של המוסדות הבין‪-‬‬
‫לאומיים‪ :‬הבנק העולמי וקרן המטבע הבין‪-‬‬
‫לאומית‬
‫תפקידו של ארגון הסחר העולמי‬
‫השפעת הגלובליזציה על שוק הכספים הבין‪-‬‬
‫לאומי‬
‫השפעת הגלובליזציה על המשק הישראלי‬ ‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬
‫מבנה הסמינר‬
‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬ ‫א‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬ ‫ג‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬ ‫ד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬ ‫ה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫‪ 13802‬סמינר‪ :‬ניהול ידע‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר נועד לדיון מקיף בתחום ניהול ידע‪ ,‬שהוא‬
‫תחום חדש בניהול‪ .‬הדיון יעסוק הן בצד התאורטי‬
‫והן בהשלכות הארגוניות המעשיות‪.‬‬
‫בין היעדים‪:‬‬
‫להבין ולנתח את המושגים העיקריים‪:‬‬
‫נתונים‪ ,‬מידע וידע‪ ,‬ואת השפעותיהם‬
‫ההדדיות‪.‬‬
‫להכיר את התפתחות התחום על‪-‬ידי סקירת‬
‫טכנולוגיות מידע וידע המתאימות לארגון‬
‫המודרני‪.‬‬
‫להשיג יכולת תיאור ותכנון של פרויקט‬
‫ארגוני שעבורו‪ ,‬או עבור חלק ממנו‪ ,‬תוצע‬
‫מערכת לניהול ידע על מרכיביה השונים‪.‬‬
‫מבנה הסמינר‬
‫א‪.‬‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬ ‫ב‪.‬‬
‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬ ‫ג‪.‬‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬ ‫ד‪.‬‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬ ‫ה‪.‬‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬

‫‪ 91415‬מתמטיקה למוסמך במינהל‬
‫עסקים‬
‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬
‫נושא‪ :‬מדעי החברה ‪ –-‬כללי‬
‫תנאי קבלה‪ :‬ההרשמה לקורס מותנית באישור‬
‫של ועדת הקבלה לתכנית‪.‬‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫פיתוח הקורס )‪ :(10444‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬פרידה‬
‫חינקס‪-‬ורבין‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‬
‫פיתוח הקורס )‪ :(10142‬פרופ' עוזי סגל )כותב‬
‫ראשי(‪ ,‬יחזקאל נוימן; אורה מאור )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם גינזבורג‪ ,‬פרופ' שמואל‬
‫ניצן‪ ,‬ד"ר ציפי ברגר‬
‫אפשריים של גישות‪ ,‬שיטות וכלים לפיתוח‬
‫קורס זה הוא אחד מקורסי ההשלמה לסטודנטים‬
‫בתכנית ה‪ ,M.B.A.-‬ונועד לספק להם את הרקע‬
‫המתמטי הדרוש ללימודים‪ .‬הקורס נדרש‬
‫ממועמדים לתכנית שלא למדו קורס המקביל לו‬
‫בתוכן ובהיקף במסגרת לימודיהם הקודמים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מורכב מיחידות לימוד של שני הקורסים‬
‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה‬
‫)‪ (10444‬וחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי לתלמידי‬
‫כלכלה וניהול )‪ (10142‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫היחידות מקורס ‪10444‬‬
‫פרק ‪-n 7‬יות‬
‫פרק ‪ 8‬משוואות לינאריות‬
‫פרק ‪ 9‬המרחב ‪Rn‬‬
‫פרק ‪ 10‬מטריצות‬
‫פרק ‪ 11‬דטרמיננטות‬
‫היחידות מקורס ‪*10142‬‬
‫יחידות ‪ 2-1‬פונקציות – הגדרת מושג הפונקציה‪,‬‬
‫גרפים‪ ,‬פונקציה לינארית ופונקציה‬
‫ריבועית‪ ,‬פונקציה מעריכית‪ ,‬פונקציה‬
‫לוגריתמית‪ ,‬הרכבת פונקציות‬
‫והפיכות‪.‬‬
‫יחידות ‪ 4-3‬נגזרות – מושג הנגזרת‪ ,‬נגזרת‬
‫מורכבת‪ ,‬פונקציות מונוטונית‪,‬‬
‫פונקציות קמורות וקעורות‪ ,‬נקודות‬
‫קיצון‪ ,‬גמישות‪.‬‬
‫יחידות ‪ 6-5‬פונקציות של שני משתנים –‬
‫פונקציות של שני משתנים‪ ,‬נגזרות‬
‫חלקיות‪ ,‬פונקציות סתומות‪ ,‬נקודות‬
‫קיצון בפונקציה של שני משתנים‪,‬‬
‫כופלי לגרנז' )פונקציות הומוגניות –‬
‫רשות(‪.‬‬
‫יחידה ‪ 7‬אינטגרציה – אינטגרל לא מסוים‪,‬‬
‫אינטגרל מסוים‪ ,‬משוואות‬
‫דיפרנציאליות רגילות‪.‬‬
‫*‬
‫תואר שני‬
‫‪ 13803‬סמינר‪ :‬מתודולוגיות פיתוח‬ ‫‪ 13801‬סמינר‪ :‬שווקים אלקטרוניים‬
‫מערכות מידע‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 36 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬ ‫קודמים במינהל עסקים‪ ,‬ובכללם הקורסים‬
‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי‪ ,‬דיני‬
‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬ ‫תאגידים למנהלים‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית‬
‫באישור ראש התכנית‪.‬‬ ‫באישור ראש התכנית‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬ ‫מטרות הסמינר‬
‫הסמינר נועד ללמוד לחקור ולהשוות יישומים‬ ‫הסמינר נועד לדיון מקיף בתמיכת טכנולוגיות‬
‫מידע בקשרים בין ארגונים בשווקים אלקטרוניים‬
‫מערכות מידע‪ .‬הסמינר מתמקד בשלבי הפיתוח‬ ‫ובמוצרי מידע בשווקים אלה‪.‬‬
‫השונים‪ ,‬ובפרט בשלבי ניתוח ועיצוב המערכת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הסמינר מקנה יכולת לבצע עבודה‬ ‫בין היעדים‪:‬‬
‫מעמיקה בתחום מתודולוגיות של פיתוח מערכות‬ ‫להבין ולנתח את השפעות השווקים‬
‫מידע‪.‬‬ ‫האלקטרוניים על ארגונים וענפים‬
‫ליישם את התובנות שנרכשו בסמינר לאיתור‬
‫הזדמנויות לשימושים תחרותיים בשווקים‬
‫מבנה הסמינר‬ ‫אלקטרוניים‬
‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬ ‫א‪.‬‬ ‫להעריך את המשמעויות של חלופות לפעילות‬
‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬ ‫בשווקים אלקטרוניים מבחינת שרשרת‬
‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הערך של הפירמה ושרשרת הערך הענפית‬
‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מבנה הסמינר‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬ ‫כל מפגש יוקדש לסקירת ספרות ולליבון‬ ‫א‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הבעיות הרלוונטיות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬ ‫כל סטודנט יגבש נושא לעבודה סמינריונית‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ויגיש הצעה לעבודה סמינריונית‪.‬‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬ ‫כל הצעה לעבודה סמינריונית תובא לדיון‬ ‫ג‪.‬‬
‫במסגרת המפגשים‪.‬‬
‫כל סטודנט יקבע עם מרכז הסמינר לוח זמנים‬ ‫ד‪.‬‬
‫להצגת העבודה ולהגשתה בכתב‪.‬‬
‫הסטודנטים יציגו את עבודתם בפני קבוצת‬ ‫ה‪.‬‬
‫הלימוד ומרכז הסמינר לצורך דיון וביקורת‪.‬‬

‫מסטודנטים בעלי רקע מתמטי מתאים בחשבון‬ ‫*‬

‫דיפרנציאלי ואינטגרלי תידרש השלמה של‬
‫הקורס מתמטיקה למוסמך במינהל עסקים –‬
‫אלגברה לינארית )‪ ,(91416‬שבו נלמדים רק חלק‬
‫מן הנושאים המוזכרים לעיל‪.‬‬

‫‪254‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 91416‬מתמטיקה למוסמך במינהל‬

‫עסקים – אלגברה לינארית‬
‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬

‫נושא‪ :‬מדעי החברה – כללי‬

‫תנאי קבלה‪ :‬ההרשמה לקורס מותנית באישור‬
‫של ועדת הקבלה לתכנית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ציפי ברגר‪ ,‬פרידה חינקס‪-‬‬

‫ורבין‬
‫יועצת‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‬

‫קורס זה הוא אחד מקורסי ההשלמה לסטודנטים‬

‫בתכנית ה‪ ,M.B.A.-‬ונועד לספק להם את הרקע‬
‫המתמטי הדרוש ללימודים‪ .‬הקורס נדרש‬
‫ממועמדים לתכנית שלא למדו קורס המקביל לו‬
‫בתוכן ובהיקף במסגרת לימודיהם הקודמים‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מורכב מיחידות לימוד של הקורס נושאים‬
‫במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )‪ ,(10444‬לפי‬
‫הפירוט הבא‪:‬‬

‫אלגברה לינארית‬
‫‪-n‬יות‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫משוואות לינאריות‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫המרחב ‪Rn‬‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫מטריצות‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫דטרמיננטות‬ ‫פרק ‪11‬‬

‫‪255‬‬
‫תואר שני‬
‫מינהל עסקים‬

‫תואר שני‬

‫‪256‬‬
 ‫תואר שני‬
‫בלימודי‬
‫דמוקרטיה‬
‫בין‪-‬תחומיים‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫תואר שני‬

‫‪ 12008‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬ ‫‪ 12002‬הדמוקרטיה בישראל –‬ ‫‪ 12001‬דמוקרטיה – גישה רב‪-‬‬

‫זמננו*‬ ‫סוגיות נבחרות*‬ ‫תחומית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬
‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‪**.‬‬ ‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‪**.‬‬ ‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬ד"ר משה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬אליזבט‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' תמר הרמן )כתיבה(‪ ,‬ד"ר‬
‫ברנט‬ ‫פיינגולד‪ ,‬אורי כהן‬ ‫עדית גיל‪ ,‬יובל לבל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ברוך זיסר‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גד ברזילי‪ ,‬פרופ' אליעזר דון‪-‬יחיא‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עוז אלמוג‪ ,‬פרופ' אלה בלפר‪ ,‬פרופ'‬
‫פרופ' ברוך קני‪-‬פז‬ ‫פרופ' יעל ישי‪ ,‬פרופ' משה ליסק‬ ‫עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' יעל ישי‬
‫נפילתם של המשטרים הטוטליטריים בגוש המזרחי‬ ‫הקורס עורך היכרות עם נושאים עיקריים בחקר‬
‫שימשה‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬עדות לניצחונה של‬ ‫הדמוקרטיה בישראל ועם הגותם של חוקרים‬ ‫מטרות הקורס‬
‫הדמוקרטיה הליברלית בנוסח המערב‪ .‬למרות‬ ‫מרכזיים בתחום המייצגים דיסציפלינות שונות‪,‬‬ ‫הנחת היסוד של הקורס היא כי הדמוקרטיה‬
‫זאת‪ ,‬לדעת רבים אחרים זו מצויה במשבר‪ :‬ניכור‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬מדע המדינה‪ ,‬משפטים‪ ,‬סוציולוגיה‬ ‫מייצגת תפיסת עולם תרבותית רחבה שבמרכזה‬
‫אדישות‪ ,‬חוסר השתתפות במוסדות הפוליטיים‬ ‫והיסטוריה‪ .‬התכנים הנלמדים בקורס מהווים‬ ‫זכותם של היחידים להיות שותפים בעיצוב חייהם‬
‫וחוסר שביעות רצון מהמפלגות ומההנהגות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תשתית לקורסי בחירה מעמיקים יותר‪ ,‬אשר‬ ‫על היבטיהם השונים‪ .‬תפיסה בסיסית זו יצרה‬
‫תהליכים של גלובליזציה מואצת מחד גיסא‪,‬‬ ‫יתמקדו בסוגיות השונות של הדמוקרטיה‬ ‫"אקלים אנושי" שונה לחלוטין מזה ששרר בעידן‬
‫והגירה שהפכה את החברות המערביות לרב‪-‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הטרום‪-‬דמוקרטי‪ ,‬וחלחלה‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬גם‬
‫תרבותיות מאידך גיסא‪ ,‬מטילים ספק בכמה‬ ‫לסביבות שהן במהותן לא דמוקרטיות‪ ,‬כגון‬
‫במהלך הקורס נבחנת הזיקה בין המציאות‬ ‫חברות כלכליות‪ ,‬ולתחומים לא‪-‬פוליטיים‬
‫מהנחות היסוד של הליברליזם באשר למעמדה‬
‫הישראלית לבין הרעיון הדמוקרטי‪ ,‬תוך הצבעה‬ ‫לכאורה‪ ,‬כגון מוסיקה‪.‬‬
‫ולאופיה של מדינת הלאום‪.‬‬ ‫על דילמות מרכזיות בתחום וזיהוי הגורמים‬
‫"הגל השלישי" של הדמוקרטיזציה העלה שאלות‬ ‫המסבירים את הזיקה הזו‪ .‬בהקשר זה נדונים‬ ‫קורס רב‪-‬מוקדי זה נועד להציג לפני הסטודנטים‬
‫נוספות שלא נכללו בוויכוח המסורתי על אודות‬ ‫מושגים ונושאים כגון‪" :‬דמוקרטיה מתגוננת"‪,‬‬ ‫בתחילת לימודיהם לתואר השני לפחות חלק‬
‫הדמוקרטיה הליברלית‪ .‬המחקרים עד שנות‬ ‫מעמדה של הדת במדינה‪ ,‬מעמדו של המיעוט‬ ‫ממגוון המעשה והמחקר‪ ,‬מעבר לתחום הפוליטי‬
‫השישים והשבעים לקחו את הדמוקרטיה‬ ‫הערבי ועוד‪ .‬היבט אחר שהקורס מבקש לבחון‬ ‫הישיר‪ ,‬שבהם הדמוקרטיה מהווה כיום מסגרת‬
‫המערבית כמודל‪ .‬מגוון המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫הוא דפוסי המשכיות ושינוי מתקופת היישוב ועד‬ ‫חשיבה רלוונטית‪.‬‬
‫החדשים‪ ,‬והעובדה שהמשטרים החדשים צמחו‬ ‫זמננו‪ .‬בהקשר זה עולות שאלות כגון‪ :‬מהם‬
‫בארצות שבהן לא נתקיימו מרכיבים סוציו‪-‬‬ ‫שורשי הדמוקרטיה בישראל? האם אכן התחוללה‬ ‫מבנה הקורס‬
‫כלכליים שנתפסו כהכרחיים לדמוקרטיה )כמו‬ ‫מהפכה חוקתית? וכדומה‪.‬‬ ‫פרק ‪ 1‬הקדמה – על מהות הדמוקרטיה‬
‫חברה אזרחית חזקה‪ ,‬שוק מפותח ותרבות‬ ‫פרק ‪ 2‬הדמוקרטיה כתרבות‬
‫דמוקרטית(‪ ,‬הצריכו הערכה והגדרה מחודשות של‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫פרק ‪ 3‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה ודמוקרטיה‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬התוצאה הייתה גם העברת הדגש‬ ‫הממד ההיסטורי‪-‬רעיוני‪ :‬המסורת הפוליטית‬ ‫פרק ‪ 4‬דת ודמוקרטיה‬
‫והמספיקים‬ ‫ההכרחיים‬ ‫התנאים‬ ‫מחקר‬ ‫היהודית; הקונגרסים הציוניים והתנועה‬ ‫פרק ‪ 5‬כלכלה ודמוקרטיה‬
‫לדמוקרטיה לדינמיקה של המעבר לדמוקרטיה‬ ‫הציונית; הדמוקרטיה היישובית‪.‬‬ ‫פרק ‪ 6‬יחסים בין‪-‬לאומיים ודמוקרטיה‬
‫)‪ (transition to democracy‬ולתנאים לגיבושה של‬ ‫הממד המשפטי‪ :‬סוגיית החוקה; "המהפכה‬ ‫פרק ‪ 7‬סביבה‪ ,‬תכנון סביבתי‪ ,‬ארכיטקטורה‬
‫הדמוקרטיה )‪ .(consolidation of democracy‬גם‬ ‫החוקתית"; מעמדו של בג"ץ; זכויות האדם‬ ‫ודמוקרטיה‬
‫מטרות המחקר השתנו‪ :‬ממחקר תאורטי על אודות‬ ‫והאזרח‪.‬‬ ‫פרק ‪ 8‬תקשורת המונים ודמוקרטיה‬
‫התפתחות של תנאים סוציו‪-‬אקונומיים במערב‪,‬‬ ‫הממד הביטחוני‪ :‬זכויות אדם וביטחון המדינה;‬ ‫פרק ‪ 9‬חינוך ודמוקרטיה‬
‫למחקר שמטרתו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לספק להנהגות‬ ‫הפיקוח האזרחי על מערכת הביטחון; ביטחון‬ ‫פרק ‪ 10‬מגדר ודמוקרטיה‬
‫פוליטיות מרשמים לבנייתן של דמוקרטיות‬ ‫ושלטון החוק; צנזורה צבאית; פוליטיקה‬ ‫פרק ‪ 11‬דמוקרטיה ואמנות‬
‫)‪ (crafting of democracy‬ולגיבושן‪.‬‬ ‫ודמוקרטיה‪.‬‬
‫סוגיית המיעוט הערבי‪ :‬אפליה או שוויון?; רוב‬ ‫חומר הלימוד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫ומיעוט – תאוריה ומציאות; הפולמוס סביב‬
‫א‪ .‬הקדמה‬ ‫חומר הלימוד מבוסס על מקראת מאמרים‬
‫המושגים "דמוקרטיה אתנית"; "מדינת כל‬ ‫)בעברית ובאנגלית( ועל מדריך למידה המבהיר‬
‫מהי דמוקרטיה?‬ ‫אזרחיה" ו"אוטונומיה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישות דמוקרטיות שונות‬ ‫את הקשר ביניהם‪.‬‬
‫סוגיית הדת והמדינה‪ :‬דת ודמוקרטיה ביהדות;‬
‫דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה רדיקלית‬
‫חופש הדת וחופש מדת; סוגיית המדינה היהודית‬
‫גישות דמוקרטיות מודרניות‬
‫הדמוקרטיה הדיונית )‪deliberative‬‬
‫והדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪(democracy‬‬ ‫דמוקרטיה משברית‪ :‬משברי שנות השמונים‬
‫הוויכוח על אודות ההשתתפות הפוליטית‬ ‫והתשעים של המאה ה‪ ,20-‬עמדות לא דמוקרטיות‬
‫ג‪ .‬בעיות בדמוקרטיה ובתאוריה הדמוקרטית‬ ‫ועמדות אנטי דמוקרטיות; הקיטוב הפוליטי;‬
‫פרדוקסים דמוקרטיים‬ ‫דמוקרטיה מתגוננת ושאלת יציבות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫הסדרים דמוקרטיים )חוקות‪ ,‬זכויות‬
‫מיעוטים‪ ,‬זכויות נשים(‬ ‫חומר הלימוד כולל שתי מקראות שאליהן נלווה‬
‫דמוקרטיה וגלובליזציה‬ ‫מדריך למידה שמטרתו לכוון את הסטודנטים‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬לאומיות ורב‪-‬תרבותיות‬ ‫בקריאת החומר‪ ,‬לקשר בין הנושאים‪ ,‬לפתח‬
‫חשיבה ביקורתית ולעודד קריאה נוספת‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה ועל מדריך‬
‫למידה‪.‬‬

‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬ ‫*‬ ‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬ ‫*‬ ‫במסגרת קורס זה אין אפשרות לכתוב עבודה‬ ‫*‬
‫סמינריונית‪.‬‬ ‫סמינריונית‪.‬‬ ‫סמינריונית‪.‬‬
‫מי שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫**‬ ‫מי שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫**‬ ‫מי שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫**‬
‫מסוימים ובאישור מיוחד‪ ,‬להירשם לקורס‪.‬‬ ‫מסוימים ובאישור מיוחד‪ ,‬להירשם לקורס‪.‬‬ ‫מסוימים ובאישור מיוחד‪ ,‬להירשם לקורס‪.‬‬

‫‪259‬‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬

‫תואר שני‬
‫‪ 12005‬ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪,‬‬ ‫‪ 12004‬השתתפות פוליטית‬ ‫‪ 12003‬דמוקרטיה ודמוקרטיזציה*‬
‫ביקורות*‬ ‫במשטרים דמוקרטיים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמות‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה; תקשורת‬ ‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬
‫ותרבות‬ ‫שיוך נוסף‪ :‬מינהל עסקים ‪ /‬מינהל ומדיניות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬‬ ‫ציבורית‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים דמוקרטיה‬ ‫תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫– גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ ,‬אחד‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬לתלמידי התכנית "לימודי‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬ ‫מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪ ,‬סוגיות‬ ‫דמוקרטיה" שניים מבין הקורסים דמוקרטיה‬
‫זמננו‪ ,‬וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש‬ ‫בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב‪,‬‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות‬ ‫– גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬
‫ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור‬ ‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬ ‫זמננו‪ ,‬וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר גל גרזון )כתיבה(‪,‬‬
‫פרופ' מיכאל פרידן )אחראי אקדמי(‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫ממוחשב בקטלוג "אלף" ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אבנר דה‪-‬שליט‪ ,‬פרופ' רפי כהן‪-‬‬ ‫לתלמידי התכנית "מינהל עסקים" הקורסים‬
‫אלמגור‪ ,‬ד"ר דן אבנון‪ ,‬ד"ר דנה אריאלי‪-‬הורוביץ‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' משה מאור‬ ‫חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות למנהלים‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' אורן יפתחאל‪,‬‬ ‫ניהול והתנהגות ארגונית‪ ,‬ניהול פיננסי ודיני‬
‫נושא הקורס הוא עולם המונחים הליברלי‬ ‫פרופ' דן כספי‪ ,‬פרופ' שמואל ליימן‪-‬וילציג‪ ,‬פרופ'‬ ‫תאגידים למנהלים‪.‬‬
‫שמושגיו השגורים‪ ,‬כגון חירות‪ ,‬זכויות וקדמה‪,‬‬ ‫בנימין נויברגר‪ ,‬פרופ' ברוך קימרלינג‪ ,‬ד"ר אבנר‬
‫משמשים להצדקת עמדות פוליטיות בדמוקרטיות‬ ‫הלפרן‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אילנה‬
‫מתפקדות‪ .‬הקורס סוקר את הפרשנויות‬
‫קופמן‬
‫ההיסטוריות השונות על שפה ליברלית זו‪ ,‬כפי‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' אילן‬
‫שבאו לידי ביטוי בכתביהם של מחברים פוליטיים‬ ‫הצגת דפוסי השתתפות פוליטית בבריטניה‪,‬‬ ‫גרילסהמר‪ ,‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' ברוך זיסר‪,‬‬
‫מן ההשכלה ועד לסוף המאה ה‪ .20-‬באמצעות‬ ‫בצרפת‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬באיחוד האירופי‪ ,‬בארצות‪-‬‬ ‫פרופ' פנחס מדינג‬
‫קריאת פרקים מחיבורים ראשוניים אלה יישאלו‬ ‫הברית‪ ,‬ביפן ובהודו‪.‬‬
‫שאלות באשר לצמתים שחצה הליברליזם במהלך‬ ‫ירידה לשורשיהם של גורמים מבניים‬ ‫בסוף המאה ה‪ 20-‬התמוטטו המשטרים‬
‫התפתחותו‪ ,‬ולגבי מה שמחבר בין ענפיו השונים‬ ‫הקומוניסטיים באירופה‪ ,‬וגל מקיף של ליברליזציה‬
‫וחברתיים במדינות‪ ,‬המשפיעים על אופיה של‬
‫ומה שמפריד ביניהם‪.‬‬ ‫ודמוקרטיזציה שטף מדינות רבות‪ .‬יש הרואים‬
‫ההשתתפות הפוליטית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫בזאת את ניצחונו ההיסטורי והאידיאולוגי של‬
‫הארת ההשלכות של השתתפות פוליטית‬ ‫הליברליזם ואת קץ המאבקים האידיאולוגיים‪ ,‬אך‬
‫א‪ .‬ליברליזם במאה ה‪ 18-‬ובמאה ה‪.19-‬‬ ‫נמוכה‪.‬‬
‫בתקופה זו הונחו היסודות לשפה הליברלית‬ ‫יש המצביעים על האתגרים החיצוניים והפנימיים‬
‫בחינת הנסיבות שבהן ניתן לזהות מעבר‬ ‫לסדר העולמי וליציבותם של המשטרים‬
‫ולמונחים המשמשים בה‪ .‬נושאי הדיון הם‪:‬‬ ‫לצורות אלימות של השתתפות פוליטית ודרכי‬
‫זכויות‪ ,‬חירות והפרדת רשויות – לוק‬ ‫הדמוקרטיים בעולם המקוטב והמפוצל אתנית‪,‬‬
‫הפעולה לנטרולן‪.‬‬ ‫כלכלית ודתית‪ .‬מטרת הקורס לחשוף את‬
‫ומונטסקיה‬ ‫עמידה על נקודות השוני והדמיון בין דפוסי‬
‫תועלתנות‪ ,‬קדמה ושלמות – ג'רמי בנתם‬ ‫הסטודנטים לשאלות המחקר‪ ,‬לספרות האקדמית‬
‫השתתפות פוליטית במדינות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫ולכתיבה המדעית הקיימת בנושאים אלה‪.‬‬
‫ומרי וולסטונקרפט‬
‫בדיקת מידת האפקטיביות של דרכי הפתרון‬
‫ספקנות ועריצות הרוב‪ :‬אלכסיס דה טוקוויל‬
‫וג'ון סטיוארט מיל‬ ‫המוצעות להגדלת שיעור ההשתתפות‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫ב‪ .‬ליברליזם במאה ה‪ .20-‬הדיון מתמקד‬ ‫הפוליטית‪.‬‬ ‫התנאים להיווצרות המודל הדמוקרטי‪ :‬גישה‬
‫הליברליזם‬ ‫שבין‬ ‫השונים‬ ‫במתחים‬ ‫חומר הלימוד כולל מקראה המלווה במדריך‬ ‫היסטורית‪ ,‬גישה חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬גישת‬
‫הפרוגרסיבי והסוציאל‪-‬דמוקרטי‪ ,‬לבין‬ ‫למידה שבו ארבעה חלקים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫הרעיון המדיני‪.‬‬
‫הליברליזם הקלאסי הרואה בשוק ובמסחר‬ ‫א‪ .‬בסיס תאורטי – הצגת הבעיות השונות‬ ‫תרבות פוליטית ודמוקרטיה‪ :‬לגיטימיות‬
‫את האזורים העיקריים שעליהם צריכה‬ ‫הקשורות לשאלת ההשתתפות הפוליטית‬ ‫ואפקטיביות‪ ,‬קונסנסוס לאומי‪ ,‬פלורליזם‬
‫המדינה להגן‪ .‬נושאי הדיון הם‪:‬‬ ‫ובחינתן מההיבט הפוזיטיבי ומההיבט‬ ‫חברתי ופוליטי‪ .‬השפעת המערכת המפלגתית‬
‫רוויזיה של אידיאולוגיות מוכרות – אדוארד‬ ‫הביקורתי‪.‬‬ ‫ויחסי אליטות על יציבות משטרים‬
‫ברנשטיין ולאונרד הובהאוס‬ ‫דמוקרטיים; המודל הקונסוציונלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬דפוסי השתתפות פוליטית – שרטוט‬
‫נאו‪-‬ליברליזם – ישעיהו ברלין ופרידריך‬ ‫קריסת משטרים דמוקרטיים במדינות‬
‫הדפוסים השונים של ההשתתפות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫האייק‬ ‫מתועשות )רפובליקת ויימר( וכישלון‬
‫הצבעה בבחירות‪ ,‬חברות במפלגות‪ ,‬התנדבות‬ ‫הדמוקרטיה במדינות הפוסט‪-‬קולוניאליות‬
‫ליברליזם של רווחה – ג'ון רולס ורונלד‬
‫דוורקין‬ ‫אזרחית ואלימות פוליטית‪.‬‬ ‫)אפריקה והמזרח התיכון(‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביקורות על הליברליזם‪ .‬דיון בתפיסות‬ ‫ג‪ .‬הסיבות לאי‪-‬הצבעה ולאי‪-‬השתתפות –‬ ‫לדמוקרטיזציה‬ ‫והתנאים‬ ‫הגורמים‬
‫הגותיות ופוליטיות שמהן ניתן לקעקע את‬ ‫בחינת גורמים המונעים מעורבות פוליטית‪,‬‬ ‫ולליברליזציה; מאפייני תהליך המעבר‪,‬‬
‫אמיתות היסוד הליברליות‪ .‬נושאי הדיון הם‪:‬‬ ‫כמו משברי אמון ותחושות של אי‪-‬שביעות‬ ‫חשיבותה של חברה אזרחית והשפעת תהליך‬
‫רצון הכול – ז'אן ז'אק רוסו‬ ‫רצון מהמערכת הפוליטית; נקודות מבט‬ ‫הגלובליזציה‪.‬‬
‫עריצות השוק והמסחר – קרל מרקס‬ ‫שונות להסבר הימנעות מהשתתפות בבחירות‪.‬‬
‫ד‪ .‬השלכות ודרכי פתרון – הצגת התוצאות‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על שתי מקראות‬
‫הרצון לעוצמה – פרידריך ניטשה‬
‫מאמרים‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫חירום ומלחמה – קרל שמיט‬ ‫השונות הנובעות מתהליכים של השתתפות‬
‫קהילה – מייקל סנדל‬ ‫פוליטית או הימנעות ממנה‪ ,‬ודרכים אפשריות‬
‫מגדר – קרול פייטמן‬ ‫להגברת ההשתתפות‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה הכוללת‬ ‫מי שלמד את הקורס תנאים לצמיחת משטרים‬ ‫*‬
‫טקסטים מקוריים בעברית ובאנגלית ומאמרים‬ ‫דמוקרטיים ולהתמוטטותם )‪ (10325‬בתואר‬
‫נלווים‪.‬‬ ‫ראשון‪ ,‬אינו יכול ללמוד קורס זה‪ ,‬ובמקומו עליו‬
‫הקורס ישמש כקורס חובה במסלול חברה‬ ‫*‬ ‫ללמוד את הקורס השתתפות פוליטית במשטרים‬
‫ופוליטיקה לבוגרי האוניברסיטה הפתוחה שלמדו‬ ‫דמוקרטיים )‪ (12004‬כקורס חובה במגמה‪.‬‬
‫את הקורס תנאים לצמיחת משטרים דמוקרטיים‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫ולהתמוטטותם )‪.(10325‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫לתלמידי התכנית במינהל עסקים לא תתאפשר‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫כתיבת עבודה סמינריונית בקורס זה‪.‬‬

‫‪260‬‬

‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫תואר שני‬
‫‪ 12012‬אפריקה בין דמוקרטיה‬
‫ודיקטטורה*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬‬
‫תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות‪,‬‬
‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ ,‬אחד‬
‫מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪ ,‬סוגיות‬
‫בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב‪,‬‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות‬
‫החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור‬
‫ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יקותיאל גרשוני‪ ,‬פרופ' נעמי חזן‪,‬‬
‫פרופ' מרדכי תמרקין‪ ,‬ד"ר אירית בק‪ ,‬ד"ר גליה‬
‫צבר‬
‫מטרות הקורס‬
‫כחמישים שנה עברו מאז יציאתן של מדינות‬
‫אפריקה לעצמאות‪ ,‬והן עדיין מתחבטות בסוגיות‬
‫יסוד כמו גבולות‪ ,‬זהות לאומית וכללי משחק‬
‫פוליטיים‪ .‬בניגוד למדינות ותיקות ומבוססות‬
‫באזורים אחרים בעולם‪ ,‬עצם הישרדותן של‬
‫מדינות אפריקה‪ ,‬מוטלת בספק‪ .‬הקורס עוקב‬
‫אחר מדינות אפריקה‪ ,‬המטלטלות בין דמוקרטיה‬
‫לדיקטטורה‪ ,‬במאמציהן לבסס את קיומן ולגבש‬
‫דפוסי משטר המתאימים לנסיבות הקמתן‬
‫הפנימיות‬ ‫בעיותיהן‪,‬‬ ‫ולשלל‬ ‫הייחודיות‬
‫והחיצוניות‪.‬‬
‫מדינות רבות באפריקה עברו שני ניסיונות‬
‫דמוקרטיזציה – עם שחרורן משלטון קולוניאלי‬
‫בשנות השישים‪ ,‬ושוב בעשור האחרון של המאה‬
‫ה‪ .20-‬מדוע כשל הניסיון הראשון לכונן משטרים‬
‫דמוקרטיים ואילו סוגי משטרים קמו על‬
‫חורבותיהם? לנוכח בעיותיהן הקשות והמורשת‬
‫השלטונית האוטוריטרית‪ ,‬איך נכון להבין את גל‬
‫הדמוקרטיזציה הנוכחי? באיזו מידה הוא ביטוי‬
‫לתכתיבים חיצוניים‪ ,‬או שהוא פרי של לחצים‬
‫פנימיים "מלמטה"?‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬מקראה‬
‫נושאי הלימוד‬
‫משבר המדינה האפריקנית‬
‫המורשת האוטוריטרית של המשטרים‬
‫באפריקה‬
‫הסיבות לתהליכי הליברליזציה‬
‫והדמוקרטיזציה‬
‫היחסים המעורערים בין המדינה לחברה‬
‫האזרחית‬
‫אתניות ודמוקרטיזציה – בין סיכוי לסכנה‬
‫מעורבות בין‪-‬לאומית בתהליכי‬
‫דמוקרטיזציה – נכס או נטל?‬
‫דרכה המפותלת של הדמוקרטיה באפריקה‬
‫– מבט מתחילת המאה ה‪21-‬‬
‫הדמוקרטיה באפריקה – האם פתרון או‬
‫בעיה )או חלק ממנה(?‬
‫הקורס מבוסס על מקראת מאמרים‪ ,‬חלקם‬
‫מאמרי חובה וחלקם מאמרי רשות שנועדו‬
‫להעשרה ולסיוע בגיבוש העבודות בקורס‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫‪ 12007‬מדיניות החינוך – החינוך‬ ‫‪ 12006‬סוגיות בהתפתחות‬
‫לדמוקרטיה בחברה‬ ‫המשטרים הדמוקרטיים‬
‫דמוקרטית*‬ ‫במערב*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬חינוך ואזרחות‬ ‫מגמה‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים דמוקרטיה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים דמוקרטיה‬
‫– גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬ ‫– גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬ ‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫זמננו‪ ,‬וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש‬ ‫זמננו‪ ,‬וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש‬
‫ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דן גיבתון )כתיבה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אמירה גלבלום‪ ,‬ד"ר אבנר‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דניאל ברטל‬ ‫הלפרן‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורית איכילוב‪ ,‬פרופ' שרה גורי‪-‬‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‬
‫רוזנבליט‪ ,‬ד"ר נמרוד אלוני‪ ,‬ד"ר רונית בוגלר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אלה בלפר‪ ,‬פרופ' עמנואל גוטמן‪,‬‬
‫אוקי מרושק‬ ‫פרופ' שלמה זנד‪ ,‬פרופ' ברוך קימרלינג‪,‬‬
‫פרופ' ברוך קני‪-‬פז‪ ,‬פרופ' יוסי שיין‬
‫הקורס נועד לתרום להבנת הקשר בין דמוקרטיה‬
‫וחינוך‪ ,‬ולהבהיר את הקשר שבין ערכים‪ ,‬מבנים‬ ‫הקורס מציג רקע היסטורי להתפתחותם של‬
‫והליכים דמוקרטיים לחינוך‪ .‬הקורס מנסה לבחון‬ ‫משטרים דמוקרטיים בעולם המערבי‪ .‬הדיון‬
‫את תרומתו של בית הספר‪ ,‬על תפקידיו‪ ,‬תכניו‬ ‫בקורס מקיף את התקופה המתחילה במהפכה‬
‫ומבנהו‪ ,‬לחינוכם של תלמידים בחברה‬ ‫האנגלית‪ ,‬ממשיך בזו האמריקנית והצרפתית‪,‬‬
‫דמוקרטית‪ .‬בקורס נבחנות גישות שונות של חינוך‬ ‫ומסתיים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫לדמוקרטיה במערכת החינוך )בתי ספר‬ ‫הקורס בוחן נושאים כגון‪ :‬השפעת הלאומיות‪,‬‬
‫דמוקרטיים‪ ,‬חינוך פוליטי‪ ,‬חינוך לסובלנות‬ ‫התיעוש‬ ‫הסוציאליזם‪,‬‬ ‫הליברליזם‪,‬‬
‫ולשלום‪ ,‬ידע אזרחי(‪ .‬בחינת החינוך לדמוקרטיה‬ ‫והמודרניזציה‪ ,‬תהליכי פוליטיזציה‪ ,‬תנועות המון‬
‫בחברה הישראלית משמשת מוקד מרכזי של‬ ‫ויצירת חברה אזרחית על התפתחות הדמוקרטיה‬
‫הקורס‪ :‬מהי משמעותו של חינוך לדמוקרטיה‬ ‫במערב‪ .‬כן נבדקת השפעת גורמי הזמן והסביבה‬
‫במדינת לאום הנעה מ"כור ההיתוך" לחברה רב‪-‬‬ ‫על התפתחות הדמוקרטיה‪ .‬הקורס מתרכז בעיקר‬
‫תרבותית‪ .‬בקורס נבחנות גישות תאורטיות שונות‬ ‫בשלוש סביבות חקר‪ :‬אנגליה‪ ,‬ארצות‪ -‬הברית‬
‫לשאלות אלה‪ ,‬כמו גם סקירה אמפירית של‬ ‫וצרפת‪ ,‬ולצדן גרמניה שבה התבססה הדמוקרטיה‬
‫תכניות לימודים ושל בתי ספר שעניינם החינוך‬ ‫רק לאחר מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫הקורס עוסק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בשאלות האלה‪:‬‬
‫עד כמה ניתן למצוא בתקופה הטרום‪-‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫המשטרים‬ ‫של‬ ‫שורשים‬ ‫מודרנית‬
‫דמוקרטיה כמערכת ערכים ושיח‬
‫הדמוקרטיים המודרניים‪.‬‬
‫החינוך בחברה דמוקרטית‬
‫המהפכות שעיצבו את פני הדמוקרטיה‬
‫בית הספר בחברה דמוקרטית‬
‫המודרנית‪.‬‬
‫חינוך לדמוקרטיה – המקרה הישראלי‬
‫התפתחות מבנית של הדמוקרטיה )מוסדות‬
‫שלטוניים‪ ,‬חוקות(‪.‬‬
‫התפתחות דינמיקות דמוקרטיות )בחירות‪,‬‬
‫ומאמרים‪.‬‬
‫הסיבות‬ ‫ומהן‬ ‫הציבור(‪,‬‬ ‫השתתפות‬
‫האפשריות לשוני בתהליכים ובתוצאות‪.‬‬
‫הגורמים שהקלו או הקשו על התפתחותם‬
‫של משטרים דמוקרטיים במקומות שונים‬
‫ובתקופות שונות‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין התפתחות המשטר‬
‫הדמוקרטי וקבוצות חברתיות שהוּדרוּ ממנו‬
‫)נשים‪ ,‬שחורים‪ ,‬חסרי‪-‬רכוש(‪.‬‬
‫התפתחות המושג 'אזרחות מודרנית'‪.‬‬
‫מה הוביל את השינוי הפוליטי?‬
‫הקשר בין המהפכה התעשייתית למהפכה‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪261‬‬

‫‪ 12016‬דמוקרטיה וביטחון לאומי*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫רב‪ -‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫דמוקרטיה‬ ‫מהקורסים‬ ‫אחד‬ ‫זמננו‪,‬‬
‫בהתפתחות‬ ‫סוגיות‬ ‫ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫המשטרים הדמוקרטיים במערב‪ ,‬ליברליזם‪:‬‬
‫קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך –‬
‫החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור ממטלות‬
‫ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף‬
‫ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר אילן‬
‫בן‪-‬עמי‪ ,‬ד"ר אריאלה גרוס‪-‬רופא‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‪ ,‬פרופ' משה ליסק‪,‬‬
‫פרופ' אפרים ענבר‪ ,‬ד"ר מנחם הופנונג‪ ,‬ד"ר עמי‬
‫פדהצור‬
‫בקורס זה נדונה הבעייתיות בהקשרים השונים‬
‫שבין הביטחון והדמוקרטיה‪ .‬הקורס מתמקד‬
‫במדינת ישראל הנמצאת עשרות שנים במצבי‬
‫חירום ומלחמה‪ ,‬אך הסוגיה נדונה גם במסגרת‬
‫מדינות דמוקרטיות אחרות בעולם‪ .‬בין השאלות‬
‫והסוגיות הנדונות בקורס‪ :‬האם אפשר לקיים‬
‫דמוקרטיה תקינה במצב מלחמה או שמדינה‬
‫במצב מלחמה דינה להיות מדינת קסרקטין;‬
‫באיזו מידה פוגעת בולטוּת הביטחון בנורמות‬
‫ובתהליכים דמוקרטיים; האם חקיקת חירום‬
‫מתיישבת עם עקרונות הדמוקרטיה; כמו כן‪,‬‬
‫נדונות סוגיות הפיקוח האזרחי על הצבא ושירותי‬
‫הביטחון; חופש הביטוי והזכות לדעת במצור‬
‫ובמלחמה; חופש המצפון ושאלת הציות לחוק;‬
‫זכויות אדם במצבי מלחמה ובמאבק בטרור;‬
‫המשפט הבין‪-‬לאומי וזכויות האדם; מדיניות‬
‫הביטחון ומדיניות העמימות הגרעינית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫דמוקרטיה וביטחון במדינות בעולם‬
‫צבא ודמוקרטיה‬
‫ביטחון ושלטון החוק‬
‫ציות לחוק וחופש המצפון‬
‫צנזורה וחופש הביטוי‬
‫המיעוט הערבי‬
‫השטחים והדמוקרטיה הישראלית‬
‫קביעת מדיניות בענייני שלום‪ ,‬ביטחון‬
‫ומלחמה‬
‫הדמוקרטיות המערביות והלחימה בטרור‬
‫מדיניות העמימות הגרעינית‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד כולל שתי מקראות ובהן מאמרים‬
‫ופרקים מהמחקר על ישראל ועל מדינות‬
‫דמוקרטיות אחרות‪ ,‬קובץ מקורות ראשוניים ובו‪:‬‬
‫פסיקות בג"ץ‪ ,‬חוקים‪ ,‬תקנות והסכמים; מדריך‬
‫למידה המכוון את הסטודנטים בלימוד המקורות‬
‫הראשוניים והספרות המשנית‪.‬‬
‫מי שלמד את הקורס דמוקרטיה וביטחון לאומי‬
‫בישראל )‪ (10509‬בתואר ראשון‪ ,‬אינו יכול ללמוד‬
‫קורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫‪ 12015‬הסוציאל‪-‬דמוקרטיה במערב‬
‫אירופה ‪*2000-1875‬‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמות‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה; חברה‬
‫ופוליטיקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שלושת הקורסים דמוקרטיה –‬
‫גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫דמוקרטיה‬ ‫מהקורסים‬ ‫אחד‬ ‫זמננו‪,‬‬
‫בהתפתחות‬ ‫סוגיות‬ ‫ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫המשטרים הדמוקרטיים במערב‪ ,‬ליברליזם‪:‬‬
‫קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך –‬
‫החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור ממטלות‬
‫ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף‬
‫ובמאגרי מידע‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אבנר הלפרן‪ ,‬ד"ר עדית גיל‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אברהם יסעור‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אלה בלפר‪ ,‬פרופ' עמנואל גוטמן‪,‬‬
‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר דן אבנון‪ ,‬ד"ר גל גרזון‬
‫הפילוסופיה המדינית בת‪-‬זמננו‪ ,‬כדי להאיר‬
‫הקורס עוסק בהיבטים האידיאולוגיים‪,‬‬
‫הפוליטיים והתרבותיים של הסוציאל‪-‬דמוקרטיה‬
‫במערב‪-‬אירופה בשנים ‪ .2000-1875‬הוא מתמקד‬
‫בתנועות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות של גרמניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬בריטניה ושבדיה‪ ,‬ובוחן את עקרונות‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטיה ואת התפתחותה הארגונית‪,‬‬
‫האידיאולוגית והפוליטית‪.‬‬
‫הקורס סוקר את התפתחות המפלגות הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיות כמפלגות המון מודרניות במפנה‬
‫המאה ה‪ ,20-‬את הפיכתן למפלגות דומיננטיות‬
‫במדינותיהן בין שתי מלחמות העולם על חשבון‬
‫המפלגות הליברליות ואת תרומתן להקמת‬
‫"מדינת הרווחה"‪ .‬הקורס דן גם בסיבות‬
‫ובמאפייני המשבר הפוליטי של מפלגות אלה‬
‫בשנות השמונים ומרבית שנות התשעים ובוחן את‬
‫הפתרונות הפוליטיים למשבר זה ואת מחירם‬
‫האידיאולוגי‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫עקרון ההזדמנות השווה‪ ,‬בעיית הפיצוי על‬
‫התהוות המפלגות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪:‬‬
‫נחיתות שרירותית ומקומה של הדת‬
‫גישות תאורטיות; ההתפתחות הפוליטית‬
‫האידיאולוגיה של הסוציאל‪-‬דמוקרטיה‪:‬‬
‫ההתפתחות הרעיונית של הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיה מן הסוציאליזם; סוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיה ולאומיות‬
‫התקופה שבין שתי מלחמות העולם‪:‬‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטיה ברפובליקת ויימר‬
‫והסוציאליסטים בספרד‬
‫מדינת הרווחה‪ :‬עקרונות מדינה הרווחה‪,‬‬
‫התפתחותה ומאפייניה בתחום החינוך‪,‬‬
‫הבריאות והמיסוי‬
‫אתגרי הנאו‪-‬ליברליזם‪ :‬הסוציאל‪-‬דמוקרטיה‬
‫והאיחוד האירופי; הסוציאל‪-‬דמוקרטיה‬
‫וההפרטה‬
‫אתגרי הגלובליזציה‪ :‬הפגיעה במדינת‬
‫הרווחה; 'הדרך השלישית'; הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיה וסוגיית ההגירה‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה ובה ‪ 32‬מאמרים‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל ספר קורס‪ ,‬מקראה‪ ,‬מדריך‬
‫*‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫תואר שני‬
‫‪ 12013‬דת ומדינה‪ :‬היבטים‬
‫פילוסופיים*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬תקשורת ותרבות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שלושת הקורסים דמוקרטיה –‬
‫גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬
‫דמוקרטיה‬ ‫מהקורסים‬ ‫אחד‬ ‫זמננו‪,‬‬
‫ודמוקרטיזציה‪ ,‬סוגיות בהתפתחות המשטרים‬
‫הדמוקרטיים במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים‬
‫הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך – החינוך‬
‫לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור ממטלות ביבליוגרפיות‬
‫בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס ליברליזם‪ :‬קשרים‬
‫הקשרים ביקורות‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב )כתיבה(;‬
‫משה שפרבר )עריכה(‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים הבנה של משנות‬
‫באמצעותן את בעיית היחסים בין הדת והמדינה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הקורס מתרגל קריאת חומר פילוסופי‬
‫עכשווי‪ .‬הקורס מתמקד בארבעה כיווני מחשבה‪:‬‬
‫‪ .1‬הליברליזם המדיני של רולס "המאוחר"‬
‫‪ .2‬הקהילתנות )קומוניטריאניזם(‬
‫‪ .3‬הליברליזם השלמותני של יוסף רז‬
‫‪ .4‬הגישה הרב‪-‬תרבותית‬
‫הכוונה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬לערוך היכרות כללית עם‬
‫כיווני מחשבה כלליים אלה‪ ,‬ולראות מה ניתן‬
‫ללמוד מהם על שאלת יחסי דת‪-‬מדינה‪ .‬כן תופנה‬
‫תשומת הלב למושג הסובלנות‪ ,‬ויידון הקשר בינו‬
‫לבין מושגי כבוד האדם והאוטונומיה כערכי יסוד‬
‫במסורת הפילוסופית הליברלית‪ .‬הקורס כמעט‬
‫שאינו עוסק בפילוסופיה יהודית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫אפיון של דת‬
‫פלורליזם מסוגים שונים‬
‫פשרה והשתקה‬
‫בשיקולי צדק‬
‫תורת האמנה המדומה )ההיפותטית( של‬
‫רולס וסקנלון‬
‫השיקול לטובת חופש הדת והמצפון אצל‬
‫רולס‬
‫ניטרליות המדינה והפרדת הדת מהמדינה‬
‫מושג ההנמקה הציבורית )‪(public reason‬‬
‫הביקורת הקהילתנית על רולס‬
‫שלמותנות )פרפקציוניזם( אצל אריסטו‬
‫והרמב"ם‬
‫אידיאל האוטונומיה האישית )על‪-‬פי קאנט‪,‬‬
‫מיל ורז(‬
‫ליברליזם שלמותני אצל רז‬
‫מושגי הסובלנות וכבוד האדם‬
‫אוטונומיה‪ ,‬סובלנות‪ ,‬כבוד האדם והדת‬
‫נקודת הראות הרב‪-‬תרבותית והשתמעויותיה‬
‫לגבי הזכויות של מיעוטים דתיים‬
‫למידה‪.‬‬
‫מי שלמד את הקורס דת ומדינה‪ :‬היבטים‬ ‫*‬
‫פילוסופיים )‪ (10555‬בתואר ראשון‪ ,‬אינו יכול‬
‫ללמוד קורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 12019‬מכאוב הדעת – סוגיות‬
‫בהוראת השואה והג'נוסייד‬
‫בישראל ובעולם*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות**‬
‫מגמה‪ :‬חינוך ואזרחות‬
‫שיוך נוסף‪ :‬חינוך‬
‫תנאי קבלה‪ :‬לתלמידי התכנית לימודי‬
‫דמוקרטיה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה‪ :‬גישה‬
‫רב‪ -‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל‪ :‬סוגיות‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪ -‬זמננו‪,‬‬
‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬
‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪ .‬לתלמידי‬
‫התכנית לתואר שני בחינוך‪ :‬קבלה לתואר‬
‫שני בחינוך‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יאיר אורון‪ ,‬נטע לב טוב;‬
‫רות רמות )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד זיסנווין‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫ד"ר אילן גור‪-‬זאב‪ ,‬ד"ר אריאל הורוביץ‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס מבקש לדון בשאלה מה ממכלול התהיות‬
‫והמצוקות המתעוררות בעקבות השואה מועלה‪,‬‬
‫נדון ונלמד במערכת החינוך הישראלית‪ ,‬ומהם‬
‫הלקחים והמשמעויות שהיא מבקשת להבליט‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מבקש הקורס לבחון כיצד רואה מערכת‬
‫החינוך הישראלית את הלקחים המתבקשים מן‬
‫השואה‪ ,‬ומהי החשיבות היחסית שהיא מעניקה‬
‫להם‪ .‬בקורס תיבחן גם השאלה באיזו מידה‬
‫אמנם משפיעה מערכת החינוך על עמדותיהם של‬
‫הצעירים הישראלים‪ .‬בהקשר זה ינסו‬
‫הסטודנטים לבחון מהו השוני בהוראת השואה‬
‫במגזרים השונים של מערכת החינוך הישראלית‪:‬‬
‫המגזר הממלכתי‪ ,‬המגזר הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬המגזר‬
‫העצמאי והמגזר הערבי‪ .‬הקורס גם בוחן כיצד‬
‫מקרי ג'נוסייד של עמים אחרים נלמדים בעולם‪,‬‬
‫ומדוע אין הם נלמדים בישראל‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫פרק ‪ 1‬תגובה הגותית ותיאולוגית לשואה‬
‫פרק ‪ 2‬עיצוב זיכרון השואה‬
‫פרק ‪ 3‬לימודי השואה בישראל במרוצת‬
‫השנים – תהליכים היסטוריים‬
‫פרק ‪ 4‬על הוראת השואה בישראל – היבטים‬
‫דידקטיים‬
‫פרק ‪ 5‬תכניות לימודים בישראל‬
‫פרק ‪ 6‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫פרק ‪ 7‬מסעות הנוער לפולין‬
‫פרק ‪ 8‬הערבים והשואה‬
‫פרק ‪ 9‬עמדות בני נוער ישראלים כלפי השואה‬
‫פרק ‪ 10‬על הוראת השואה בעולם‬
‫פרק ‪ 11‬הוראת הג'נוסייד‬
‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס ומקראה בת‬
‫שני חלקים‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫לקורס זה קיימת גרסה בשפה הרוסית )‪.(42302‬‬
‫תיאור הקורס ברוסית מופיע באתר האוניברסיטה‬
‫הפתוחה בשפה הרוסית‪ .‬כתובת האתר‪:‬‬
‫‪http://www-r.openu.ac.il/‬‬
‫סטודנט לא יוכל לקבל יותר מ‪ 6-‬נקודות זכות‬
‫עבור הקורס מכאוב הדעת – סוגיות בהוראת‬
‫השואה והג'נוסייד בישראל ובעולם בשפות‬
‫השונות‪ .‬פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון –‬
‫קורסים חופפים‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫‪ 12018‬שביתה והשבתה בראי‬ ‫‪ 12017‬השאלה הלאומית בבריה"מ‬
‫הדמוקרטיה*‬ ‫ובמדינות חבר העמים לאחר‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫התפרקותה של בריה"מ‪,‬‬
‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪*1991 - 1917‬‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מינהל עסקים ‪ /‬מינהל ומדיניות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫ציבורית‬ ‫מגמה‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬לתלמידי התכנית "לימודי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬‬
‫דמוקרטיה‪ :‬שלושת הקורסים דמוקרטיה –‬ ‫תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫גישה רב‪ -‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ ,‬אחד‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬ ‫מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪ ,‬סוגיות‬
‫דמוקרטיה‬ ‫מהקורסים‬ ‫אחד‬ ‫זמננו‪,‬‬ ‫בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב‪,‬‬
‫בהתפתחות‬ ‫סוגיות‬ ‫ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות‬
‫המשטרים הדמוקרטיים במערב‪ ,‬ליברליזם‪:‬‬ ‫החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור‬
‫קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך –‬ ‫ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור ממטלות‬
‫ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יעקב רואי‪ ,‬סופי קוצר‪,‬‬
‫ובמאגרי מידע‪ .‬לתלמידי התכנית "מינהל‬
‫קטרין קרייזגור; טובה צורף‪ ,‬ורד זילבר‪-‬ורוד‬
‫עסקים"‪ :‬חקר ביצועים‪ ,‬חשבונאות‬ ‫)עריכה(‬
‫למנהלים‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול והתנהגות ארגונית‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גליה גולן‪ ,‬פרופ' בנימין נויברגר‪,‬‬
‫ניהול פיננסי ודיני תאגידים למנהלים‪.‬‬
‫פרופ' טד פרידגוט‪ ,‬פרופ' יונתן פרנקל‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בן‪-‬ישראל; טובה צורף‬ ‫הקורס דן בהתפתחות מדיניות המשטר הסובייטי‬
‫)עריכה(‬ ‫כלפי השאלה הלאומית בתחומי ברית‪-‬המועצות‬
‫יועצים‪ :‬השופט ס' אדלר‪ ,‬פרופ' ה' בר‪-‬מור‪,‬‬ ‫וכלפי העמים הרבים שחיו בתוכה‪ .‬הוא מתייחס גם‬
‫פרופ' א' גלין‪ ,‬ד"ר א' בר‪-‬חיים‪ ,‬ד"ר א' גבע‬ ‫להיבטים השונים של השאלה הלאומית באותה‬
‫מדינה ופניהם הרבים של היחסים בין השלטון‬
‫מטרות הקורס‬ ‫המרכזי לבין הפריפריה‪ ,‬בין מוסקבה לבין‬
‫להקנות ידע בסיסי הנוגע למהותן של זכות‬ ‫א‪.‬‬ ‫הרפובליקות השונות במסגרת הברית ושאר‬
‫השביתה ושל זכות ההשבתה מהצד האחד‪,‬‬ ‫האזורים המאוכלסים במיעוטים לאומיים‪ .‬הקורס‬
‫ולחשיבות שיש להכרה המשפטית במוסדות‬ ‫מתאר את ניסיונות המשטר לפתור את הבעיה ברמה‬
‫אלה לקיום משטר דמוקרטי מהצד האחר‪.‬‬ ‫התאורטית והמעשית כאחת‪ ,‬את הפערים בין‬
‫להקנות ידע שיאפשר להתמודד עם חומר‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המישור ההצהרתי לבין הקו הננקט בפועל‪ ,‬את‬
‫משפטי מובהק‪ ,‬ישראלי ובין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫המטוטלת בין ויתורים וקשיחות‪ ,‬ולבסוף את‬
‫הכישלון הכולל עת גברו המתחים ועלו מעל פני‬
‫לאפשר כושר התמצאות בקריאת טקסטים‬ ‫ג‪.‬‬
‫משפטיים‪ ,‬בעיקר פסקי דין וחקיקה‪,‬‬ ‫השטח‪ .‬כן סוקר הקורס את המאמצים של עמי‬
‫ברית‪-‬המועצות לממש את מאווייהם וזכויותיהם‬
‫שבמסגרתם נקבעים גבולות המשטר הדמוקרטי‬
‫בתקופות השונות שבין ‪ 1917‬ל‪ ,1991-‬את תחושת‬
‫בכל הקשור לזכות השביתה וההשבתה‪.‬‬
‫התסכול הגוברת של התנועות הלאומיות למיניהן‪,‬‬
‫להכיר את הגישות הרווחות כיום באשר‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ולבסוף את ההידרדרות אל עבר שבר מוחלט‬
‫לגבולות השימוש בזכות השביתה וההשבתה‬ ‫והתפרקותה של ברית‪-‬המועצות – תהליך שבו‬
‫במשטר דמוקרטי‪.‬‬
‫הנושא הלאומי מילא תפקיד נכבד למדי‪.‬‬
‫לדון ביחסי הגומלין שבין ההכרה בזכות‬ ‫ה‪.‬‬
‫אדם‬ ‫כזכויות‬ ‫וההשבתה‬ ‫השביתה‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫אוניברסליות לבין ההכרה בזכויות אלה‬ ‫מבוא‪ :‬מהם לאום ולאומיות?‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫כזכויות יסוד חוקתיות במשטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה המרקסיסטית‪-‬‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫לניניסטית על הבעיה הלאומית‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫המבנה הפדרלי של ברית‪-‬המועצות‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫מעמד השביתה וההשבתה כזכויות יסוד‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫מדיניות הלאומים של השלטון הסובייטי‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫חוקתיות‬ ‫– הלכה למעשה‬
‫השביתה‪ :‬מישור הפעולה‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫פניה הכלכליים‪ ,‬הדמוגרפיים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫והאקולוגיים של השאלה הלאומית‬
‫השביתה‪ :‬סוג הפעולה‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫התהוותן והתפתחותן של קבוצות‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫השביתה‪ :‬מטרות הפעולה‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫אופוזיציה בקרב הלאומים‬
‫השביתה‪ :‬הגבלות ואיסורים‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫התפתחותם של זרמים לאומיים‪ ,‬מגמות‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫ההשבתה‪ :‬מעמדה והגדרתה‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫ותנועות לאומיות בברית‪-‬המועצות‬
‫תרומת הבעיה הלאומית להתפוררותה‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫של ברית‪-‬המועצות‬
‫*‬ ‫א‪ .‬מקראה הכוללת פסקי דין של בית המשפט‬ ‫השאלה הלאומית בחבר המדינות לאחר‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫העליון ושל בית הדין לעבודה‪ ,‬אמנות בין‪-‬‬ ‫התפרקותה של ברית‪-‬המועצות‬
‫לאומיות‪ ,‬חקיקה וקטעים נבחרים של‬
‫מאמרים מכתבי עת או מספרים משפטיים;‬
‫ב‪ .‬מדריך למידה‪.‬‬
‫**‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫מי שלמד את הקורס השאלה הלאומית‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫בבריה"מ‪ (10504) 1991-1917 ,‬בתואר ראשון‪,‬‬
‫אינו יכול ללמוד קורס זה‪.‬‬
‫לתלמידי התכנית במינהל עסקים לא תתאפשר‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫כתיבת עבודה סמינריונית בקורס זה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪263‬‬

‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫‪ 12023‬הפוליס‪ :‬משטרים‪ ,‬חילופי‬
‫משטרים ומהפכות*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה‪ :‬גישה רב‪-‬‬
‫תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל‪ :‬סוגיות‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬
‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬
‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ישראל שצמן‪ ,‬טל פירשט;‬
‫ישראל רונן )עריכה(‬
‫הקורס עוסק בישות הפוליטית והחברתית‬
‫שנקראה 'פוליס' על‪-‬ידי היוונים‪ .‬ישות זו הופיעה‬
‫במאה השמינית לפנה"ס והתקיימה‪ ,‬באופנים‬
‫שונים ומהותיים‪ ,‬עד התקופה הביזנטית‪ .‬תחום‬
‫הדיון משתרע מן התקופה הארכאית עד התקופה‬
‫ההלניסטית‪ ,‬אך מתרכז במאות ה‪ 6-‬עד ה‪4-‬‬
‫לפנה"ס‪ .‬הקורס עוסק בכינונם של המשטרים‬
‫השונים שנהגו בפוליס‪ ,‬ובביטולם‪ ,‬תוך בחינת‬
‫האירועים שהתרחשו ועיון בהגות הספרותית‬
‫והעיונית על התופעות אלה‪ .‬מבחינת המקורות‬
‫בעלי שורשים במסורות הרומית‪ ,‬הגרמנית‬
‫וטיבם אפשרי דיון פרטני רק במקרה של אתונה‪.‬‬
‫דיון בתולדות המשטר באתונה כולל גם בחינה‬
‫יסודית של משטר הדמוקרטיה בפוליס‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫קיים מידע חלקי לגבי הרבה פולייס אחרות‬
‫המאפשר דיון מבוקר וכולל במאפייני הפוליס‬
‫ובמהותה‪ ,‬במשטרים ובתופעות חילופי משטרים‬
‫ומהפכות‪.‬‬
‫בתולדות המערב עם היווצרותם של משטרים‬
‫מטרות הקורס‬
‫להבין את המאפיינים‪ ,‬הארגון‪ ,‬והמהות של‬
‫הפוליס ולהכיר אחדות מן הגישות והדעות‬
‫בעניינים אלה;‬
‫ללמוד את תולדות המשטר באתונה‬
‫מראשיתה ועד המאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪:‬‬
‫המוסדות‪ ,‬ההתפתחויות‪ ,‬חילופי משטר‬
‫ומהפכות;‬
‫להכיר ולבחון את הדעות והחשיבה של‬
‫ברורה בין הממד הרעיוני להיבט הפוליטי‪ .‬ייבחנו‬
‫העתיקים על סוגי משטרים וחילופי משטרים‪,‬‬
‫במיוחד התאוריות של אפלטון ואריסטו;‬
‫להכיר ולבחון את תופעת המהפכה )‪(stasis‬‬
‫בפולייס )הסיבות‪ ,‬המטרות‪ ,‬המאפיינים‬
‫והטיפולוגיה( ואת ניתוחם של העתיקים‪,‬‬
‫במיוחד תוקידידס‪ ,‬לתופעה זאת;‬
‫להכיר תאוריות מודרניות אחדות על‬
‫מהפכה‪/‬מלחמה פנימית וחילופי משטרים‬
‫וזיקתן להיסטוריה של תופעות אלה בעולם‬
‫היווני ולחשיבתם של אפלטון ואריסטו‪.‬‬
‫הקורס כולל מקורות עתיקים בתרגום לעברית‬
‫ולאנגלית‪ ,‬ספרות מחקר מודרנית בעברית‬
‫ובאנגלית‪ ,‬וכן מדריך למידה‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫הפוליס‪ :‬התחלות‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬מהות‬ ‫פרק א‬
‫ושינויים‬
‫תולדות המשטר האתונאי‬ ‫פרק ב‬
‫משטרים וחילופי משטרים‬ ‫פרק ג‬
‫סטאסיס‪ ,‬מהפכה ומלחמה פנימית‬ ‫פרק ד‬
‫מי שלמד את הקורס חילופי משטרים ביוון‬ ‫*‬
‫הקלאסית )‪ (10306‬בתואר ראשון‪ ,‬אינו יכול‬
‫ללמוד קורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫תואר שני‬
‫‪ 12022‬התהוותם של פרלמנטים‬ ‫‪ 12021‬דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‬
‫בימי הביניים*‬ ‫בעולם הערבי*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה‬ ‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬
‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬ ‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬ ‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬
‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬ ‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סופיה מנשה )כתיבה(;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלכסנדר בליי )כתיבה(‪,‬‬
‫תלמה מוקדי )עריכה(‬ ‫אבי שבת; ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אריה גראבויס‪ ,‬ד"ר יהודית‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' חגי ארליך‪ ,‬פרופ' גבריאל בן‪-‬דור‬
‫ברונשטיין‪ ,‬ד"ר אלכסנדר קדר‬
‫בשנים האחרונות עוברות אחדות ממדינות ערב‬
‫אין חולקים על כך כי התהוותה של השיטה‬ ‫תמורות מפליגות בנושא הגישה למונח דמוקרטיה‬
‫הפרלמנטרית היא אחד ההיבטים החשובים‬ ‫על מרכיביו הרבים והמגוונים‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בתרבות הפוליטית של המערב‪ .‬מהזווית‬ ‫בניתוח מגמות היסטוריות ואקטואליות באחדים‬
‫ההיסטורית‪ ,‬מהווה עליית הפרלמנטריזם מפגש‬ ‫ממרכיבי הדמוקרטיה בארצות ערב‪ ,‬הן ברמה‬
‫נדיר בין מוסדות ייצוגיים חדשים שהם בו‪-‬זמנית‬
‫הרעיונית והן ברמה המעשית‪ .‬ייבדקו ההשלכות‬
‫של התמורות על התפקוד המדיני השוטף‪ ,‬ברמת‬
‫והפאודלית‪ .‬מלבד חשיבותו הייחודית‪ ,‬תהליך‬
‫מקבלי ההחלטות וברמת האופוזיציה‪ ,‬וכן על‬
‫עלייתם של המוסדות הייצוגיים הוא נקודת‬ ‫זכות הפרט לייצוג‪ ,‬להשתתפות ולשורה של‬
‫המשטרים‬ ‫להבנת‬ ‫אידיאלית‬ ‫תצפית‬ ‫חירויות‪.‬‬
‫הדמוקרטיים בני‪-‬זמננו‪.‬‬
‫לקראת שנת ‪ 1300‬ניתן להצביע על נקודת מפנה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫גישות לחקר הדמוקרטיזציה במזרח התיכון;‬
‫קונסטיטוציוניים הנשענים על ההכרה בשליט‬ ‫גישות באסלאם ביחס לעקרונות הדמוקרטיה;‬
‫הכפוף לחוק‪ .‬רעיון זה‪ ,‬שהיה מעורפל בראשיתו‬ ‫מלחמת המפרץ כמעודדת תהליכי דמוקרטיזציה;‬
‫והתגבש בהדרגה לאורך המאה ה‪ ,14-‬הוביל‬ ‫מכשולים נוכח תהליכים של דמוקרטיה;‬
‫להתפתחותם של מוסדות ייצוגיים‪ :‬הפרלמנט‬ ‫התפתחות עקרון הייצוג; התפתחות מושגי‬
‫באנגליה‪ ,‬אספת שלושת המעמדות בצרפת‪ ,‬וה‪-‬‬ ‫הבחירות וחוקי הבחירות במזרח התיכון;‬
‫התפתחות מערכות המשפט והאכיפה במזרח‬
‫‪ cortes‬בממלכות קסטיליה וליאון‪.‬‬
‫התיכון; התייחסות מדינות ערב למושגי‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחויות אלו‪ ,‬תוך הבחנה‬
‫דמוקרטיה וזכויות אדם; מושג החוקה; גיבוש‬
‫תפיסות דמוקרטיות כתוצאה ממאבק עם‬
‫לצרפת‬ ‫לאנגליה‪,‬‬ ‫הייחודיים‬ ‫התהליכים‬
‫האסלאם הקיצוני; ארגונים בלתי ממשלתיים‪,‬‬
‫ולקסטיליה וליאון‪ .‬בכל אחד מהמקרים האלו‬ ‫ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם בארצות ערב‪.‬‬
‫תיבדק הזיקה שבין התפתחות המוסדות‬
‫הייצוגיים לבין התהליכים הפוליטיים הכלכליים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫והחברתיים שהאיצו או האטו את גיבושם‪ .‬כל‬ ‫מקראה המשקפת את נושאי הלימוד‪,‬‬
‫זאת‪ ,‬תוך השוואה מתמדת בין אידיאולוגיה‬ ‫ובכללם‪ :‬המרכיב ההיסטורי‪ ,‬הפוליטי‪,‬‬
‫ופוליטיקה‪.‬‬ ‫המשפטי וחירויות הפרט‪ ,‬סוגיית המיעוטים‬
‫פרקי הלימוד‬ ‫וזכויותיהם‪ ,‬ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם‬
‫מבוא‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫בארצות ערב‪ ,‬ושאלת הצנזורה על אמצעי‬
‫קורפורציות ושדרות באירופה בימי‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫התקשורת‬
‫מדריך למידה‬
‫הביניים‬
‫עקרונות ההתייעצות וההסכמה‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫יישום רעיון הייצוג הלכה למעשה‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫התהוותם של פרלמנטים – גישות‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫במחקר‬
‫התפתחות הפרלמנט באנגליה‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫התפתחות ה‪ cortes-‬בקסטיליה וליאון‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫התפתחות אספת השדרות בממלכת‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫צרפת‬
‫חומר הלימוד כולל ספר קורס ומקראה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪264‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 12027‬התאטרון הישראלי – תהליכי‬
‫דמוקרטיזציה בחברה‬
‫הישראלית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬תקשורת ותרבות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס הדמוקרטיה בישראל –‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬אחד מהקורסים דמוקרטיה‬
‫בהתפתחות‬ ‫סוגיות‬ ‫ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫המשטרים הדמוקרטיים במערב‪ ,‬ליברליזם‪:‬‬
‫קשרים הקשרים ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך –‬
‫החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן פטור ממטלות‬
‫ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף‬
‫ובמאגרי מידע‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס‬
‫החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא לדרמה ולתאטרון‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דן אוריין‪ ,‬ד"ר זמירה‬
‫הייזנר; קרין חזקיה )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עוז אלמוג‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬
‫פרופ' ירון צור‪ ,‬פרופ' גד קינר‪ ,‬פרופ' מוטי רגב‪,‬‬
‫פרופ' אלי רוזיק‪ ,‬ד"ר זמירה הייזנר‬
‫רפרטואר התאטרון הישראלי )הכולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫תאטרון "מרכז" ותאטרון "שוליים"‪ ,‬תאטרון‬
‫דובר עברית וערבית( מלמד על תהליכי‬
‫דמוקרטיזציה שחלו בתרבות הישראלית מאז‬
‫ראשית היישוב ועד לאלף השלישי‪ .‬מן הרפרטואר‬
‫ניתן ללמוד על שינויים באמנויות ובמדיה בייצוגן‬
‫של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הקורס מפגיש את הלומד עם טקסטים כתובים‬
‫ועם קטעי מחזות‪ ,‬שבהם מתמודדים יוצרי‬
‫התאטרון וקהלם עם דמויות "אחרות"‪ ,‬בייחוד‬
‫עם ה"מזרחים"‪ ,‬עם הערבים‪-‬הישראלים ועם‬
‫הדתיים‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא להמחיש באמצעות מחזות‬
‫והצגות את שלושת השסעים המרכזיים בחברה‬
‫הישראלית ואת השינויים שחלו ביחסים שבין‬
‫הקבוצות במהלך מאה השנים האחרונות‪ .‬עיקר‬
‫הדגש יושם על שינויים הנראים )לפחות על הבמה(‬
‫כתהליכים של דמוקרטיזציה והמלמדים על‬
‫תנודות על הבמה הפוליטית והחברתית במקומן‬
‫של הקבוצות החברתיות הנדונות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫המתודולוגיה של הדיון בהיבטים החברתיים‬
‫של טקסטים תאטרוניים – ההקשר של‬
‫התאטרון הישראלי‬
‫יהודים מזרחים בתאטרון הישראלי‬
‫ערבים בתאטרון הישראלי‬
‫חילונים ודתיים בתאטרון הישראלי‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על שני ספרים‪ ,‬מקראה‪,‬‬
‫אנתולוגיה של קטעי מחזות ומדריך למידה‪.‬‬
‫מי שלמד את הקורס התאטרון הישראלי‪:‬‬
‫קונפליקטים ותהליכי שינוי )‪ (10919‬בתואר‬
‫ראשון‪ ,‬אינו יכול ללמוד קורס זה‪.‬‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫‪ 12025‬רב‪-‬תרבותיות בחברה ובבית‬ ‫‪ 12024‬מדיקטטורה לדמוקרטיה‬
‫הספר – היבטים חינוכיים‬ ‫באמריקה הלטינית*‬
‫ואורייניים*‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬
‫מגמה‪ :‬חינוך ואזרחות‬
‫שיוך נוסף‪ :‬חינוך ‪ /‬טכנולוגיות למידה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬חינוך ‪ /‬מערכות למידה‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך או‬ ‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫שלושת הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬ ‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ ,‬וכן‬ ‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬
‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪,‬‬
‫ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך – החינוך‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רם בן‪-‬ארי )כתיבה(; טובה‬
‫לדמוקרטיה בחברה דמוקרטית וכן פטור‬ ‫צורף )עריכה(‬
‫ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬ ‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' אדי קאופמן‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫יועץ‪ :‬ד"ר דוד שרס‬
‫מטרות הקורס‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר חנה עזר; עדה כהן )עריכה(‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים ידע רחב ומקיף‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אברהם יוגב‪ ,‬ד"ר רונית בוגלר‪,‬‬ ‫על השינויים והתנודות הקיצוניות שהתרחשו‬
‫ד"ר נתן גובר‪ ,‬ד"ר צביה ולדן‪ ,‬ד"ר אשר עידן‬ ‫באופי השלטון במדינות השונות של אמריקה‬
‫הלטינית בשליש האחרון של המאה ה‪.20-‬‬
‫מטרות הקורס‬ ‫הסיבות לתופעה‪ ,‬תפיסת השלטון וניהול המדינות‬
‫א‪ .‬לבחון את תפיסת הרב‪-‬תרבותיות בחברה‬ ‫בידי משטר דיקטטורי‪/‬צבאי‪ ,‬וכן הגורמים‬
‫ובבית הספר ואת השלכתה על הזהות‬ ‫לנפילתם או להחלפתם של משטרים אלה בשלטון‬
‫האישית ועל ההתפתחות הלשונית‪ ,‬האוריינית‬ ‫אזרחי נבחר‪ .‬הקורס סוקר ודן בגורמים‬
‫והחברתית של לומדים במערכות חינוך בארץ‬ ‫החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים‪ ,‬הן הפנימיים‬
‫ובעולם;‬ ‫והן החיצוניים‪ ,‬אשר הביאו לכך שבמדינות רבות‬
‫ב‪ .‬להכיר מודלים של חינוך רב‪-‬תרבותי ודרכים‬ ‫באמריקה הלטינית עלה לשלטון משטר‬
‫ליישומם במערכת החינוך הישראלית;‬ ‫דיקטטורי‪/‬צבאי‪ ,‬וכן בשינויים שהתחוללו באותם‬
‫ג‪ .‬לפתח מודעות רב‪-‬תרבותית אצל המשתתפים‬ ‫מרכיבים ואשר הביאו לנפילתו של שלטון זה‬
‫בקורס‪.‬‬ ‫והחלפתו בשלטון נבחר‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫רב‪-‬תרבותיות‪ :‬מושגים בסיסיים‪ ,‬תפיסות‬ ‫סקירה פוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫והתפתחות‬ ‫והיסטורית של אמריקה הלטינית עד‬
‫חינוך רב‪-‬תרבותי‪ :‬תפיסות‪ ,‬מודלים ותכניות‬ ‫שנות השבעים של המאה ה‪20-‬‬
‫הוראה‬ ‫הדיקטטורות הצבאיות באמריקה‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫מודעות רב‪-‬תרבותית‪ :‬מודל התפתחותי‬ ‫הלטינית‬
‫שפה‪ ,‬זהות ומדיניות לשונית‬ ‫תהליך הדמוקרטיזציה‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫אוריינות רב‪-‬תרבותית והפדגוגיה‬ ‫התבססותם של המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫הביקורתית‬ ‫זכויות האדם‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫סקירת מדינות‪ :‬ארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬צ'ילה‪,‬‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס‪ ,‬וכן מקראה‬ ‫פרו‪ ,‬מרכז אמריקה‪ ,‬מקסיקו‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫*‬
‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪265‬‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬

‫תואר שני‬
‫‪ 12035‬הדמוקרטיה הנוצרית‪:‬‬ ‫‪ 12029‬חופש הדת והאמונה במשפט‬ ‫‪ 12026‬דמוקרטיה ופמיניזם‪ :‬סוגיות‬
‫מפלגות‪ ,‬הוגים‪ ,‬בוחרים ודת‬ ‫הבין‪-‬לאומי*‬ ‫נבחרות‬
‫באירופה*‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫מגמה‪ :‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מגמות‪ :‬חברה ופוליטיקה; חינוך ואזרחות;‬
‫מגמה‪ :‬היסטוריה של הדמוקרטיה‬ ‫היסטוריה של הדמוקרטיה; תקשורת ותרבות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬ ‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬
‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫אחד מהקורסים דמוקרטיה ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬ ‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים‬
‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים הקשרים ביקורות‪,‬‬ ‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬ ‫במערב‪ ,‬ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪,‬‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה‪ ,‬וכן‬ ‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬ ‫ביקורות‪ ,‬מדיניות החינוך – החינוך‬
‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫לדמוקרטיה בחברה דמוקרטית‪ ,‬וכן פטור‬
‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נתן לרנר‪ ,‬איתן כהן‪ ,‬הילי‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪ .‬ידע קודם מומלץ‪:‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דניס שרביט )כתיבה(‬ ‫מודריק‪-‬אבן‪-‬חן; עדה כהן )עריכה(‬ ‫הקורס דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים‪.‬‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' עמנואל גוטמן‬ ‫יועצים‪ :‬השופט חיים כהן‪ ,‬פרופ' רות לפידות‪,‬‬
‫הקורס עוסק בהיבטים ההיסטוריים‪ ,‬הפוליטיים‬ ‫פרופ' בנימין נויברגר‪ ,‬ד"ר משה הירש‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' סילביה פוגל‪-‬ביז'אוי‬
‫והאידיאולוגיים של הזרם הדמוקרטי‪-‬נוצרי אשר‬ ‫)כתיבה(‪ ,‬פרופ' בני נויברגר‪ ,‬ד"ר אמירה גלבלום‬
‫פועל במערב‪-‬אירופה מראשית המאה ה‪ 19-‬ועד‬ ‫הכרתן והבטחתן של זכויות דתיות היו בעבר‪ ,‬כפי‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גליה גולן‪ ,‬פרופ' בני נויברגר‪,‬‬
‫ימינו‪ .‬תפיסתו העיקרית של הזרם הדמוקרטי‪-‬‬ ‫שמתגלה גם היום‪ ,‬יעד קשה להשגה‪ .‬הדבר מעיד‬ ‫פרופ' פרנסיס רדאי‪ ,‬ד"ר אמירה גלבלום‬
‫נוצרי היתה לדבוק בתוקפם ובחיוניותם של‬ ‫על המחלוקות והרגישות הרבים שסוגיה זו‬
‫ערכים דתיים נוכח אתגרי המודרניות‪ ,‬תוך נכונות‬ ‫נושאת עמה‪ .‬הקורס עוסק בניסיונות לעגן זכויות‬ ‫במבט ראשון‪ ,‬נראה כי אי‪-‬אפשר להפריד בין‬
‫לרענן ולעדכן אותם ברוח הזמן ולהיפתח לערכים‬ ‫הקשורות לדת בחקיקה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ניסיונות‬ ‫התורה הדמוקרטית‪-‬ליברלית לבין רעיון הפמיניזם‪.‬‬
‫הדמוקרטיים‪ .‬הטענה המקובלת עד אז בדבר‬ ‫שתחילתם מיד לאחר הקמת האו"ם‪ .‬בעשור‬ ‫ואולם‪ ,‬התבוננות היסטורית בקשר ה"מובן מאליו"‬
‫הפער הבלתי ניתן לגישור בין האמונה הדתית‬ ‫האחרון‪ ,‬בעקבות המלחמה ביוגוסלביה לשעבר‬ ‫שבין דמוקרטיה לפמיניזם והתייחסות עכשווית‬
‫והדמוקרטיה‪ ,‬פינתה את מקומה לתפיסה החדשה‬ ‫למיסודו בעידן הגלובלי מובילות למסקנה‪,‬‬
‫המזהה יסודות ותכליות משותפים די הצורך‬ ‫ואירועי ה‪ 11-‬בספטמבר ‪ ,2001‬בא לידי ביטוי‬
‫הצורך לתת מענה במסגרת המשפט הבין‪-‬לאומי‬ ‫שבמציאות חיבור זה לא התממש בצורה ברורה‬
‫בכדי לצרף את האמונה והדמוקרטיה תחת נס‬ ‫ופשוטה כל כך‪ .‬מתברר שהקשר בין דמוקרטיה‬
‫הדמוקרטיה הנוצרית‪.‬‬ ‫לסוגיית חופש הדת והאמונה‪.‬‬
‫לפמיניזם היה ונשאר קשר מפותל ומורכב‪,‬‬
‫הקורס מתמקד תחילה בנסיבות ההיסטוריות‬ ‫במוקד הקורס יעמדו המסמכים העיקריים‪:‬‬ ‫המתגבש במהלך איטי ומהוסס על כנפיהן של‬
‫שבהם צמחה ההגות הדמוקרטית‪-‬נוצרית –‬ ‫הצהרות ואמנות שהוציאו האו"ם ומוסדות בין‪-‬‬ ‫האוטופיות המודרניות והפוסט‪-‬מודרניות‪ ,‬תוך‬
‫התמורות הפוליטיות והחברתיות שהמהפכה‬ ‫מדינתיים אחרים על‪-‬מנת לנסות ולכונן משטר‬ ‫קריאת תיגר על מוסדותיה של הדמוקרטיה‬
‫הצרפתית ולאחר מכן הסוציאליזם האוטופי‬ ‫זכויות יעיל בנושא חופש הדת‪ .‬באמצעות‬ ‫הליברלית‪ ,‬שינוי יסודותיה והרחבת גבולותיה‪.‬‬
‫והמדעי הציבו בפני האיש המאמין והכנסיות‬ ‫התמקדות במסמכים אלה יכירו הסטודנטים את‬
‫באירופה‪ .‬בהמשך הקורס סוקר את חדירת הזרם‬ ‫הגופים המרכזיים המעורבים במשפט הבין‪-‬‬ ‫מטרת הקורס היא להציג קשר מורכב זה‪ ,‬תוך‬
‫לזירה הפוליטית לאחר מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫התמקדות במוסד האזרחות הדמוקרטית‪-‬‬
‫עת הפך למפלגה דומיננטית במדינות כמו גרמניה‪,‬‬ ‫לאומי‪ ,‬את ההיבטים המגוונים הקשורים לנושא‬
‫חופש הדת והאמונה ואת המכשולים הניצבים‬ ‫ליברלית וניתוח החיבור הדואלי בינו לבין‬
‫הולנד ואיטליה‪ ,‬לעומת הכישלון להכות שורש‬ ‫הפמיניזם‪ ,‬כרעיון וכתנועה פוליטית‪.‬‬
‫לאורך זמן בצרפת‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצגים עיקרי‬ ‫בפני חקיקה מפורשת ויישום יעיל שלה‪.‬‬
‫התפיסות האידיאולוגיות והפתרונות המדיניים‬ ‫אלה כמה מן ההיבטים המרכזיים שיידונו‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫שהציגו המפלגות הדמוקרטיות‪-‬נוצריות‪ ,‬על‪-‬מנת‬ ‫מבוא תאורטי‬
‫לעצב את זהותן הפוליטית בין הגישה הסוציאל‪-‬‬ ‫בקורס‪:‬‬
‫הגנה על קבוצות דתיות‬ ‫הפמיניזם כקריאת תיגר על מוסד האזרחות‬
‫דמוקרטית לבין הגישה השמרנית‪ .‬לבסוף‪ ,‬תיבחן‬
‫התרומה ההיסטורית שתרמה הדמוקרטיה‬ ‫זכויות דתיות וגזע‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית‪ ,‬בשם זכויות האדם‬
‫הנוצרית הן לכינון הרעיון של איחוד אירופה הן‬ ‫זכויות דתיות ומגדר‬ ‫של הנשים‪.‬‬
‫לביצור הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫זכויות דתיות וילדים‬ ‫שער ראשון‪ :‬הפמיניזם כרעיון וכתנועה פוליטית‬
‫זכויות דתיות וחינוך‬ ‫המאבק על אזרחותן הפוליטית של הנשים‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫דת ואוכלוסיות מהגרים‬ ‫מאזרחות פוליטית לאזרחות חוקית וחברתית?‬
‫ההיסטוריה של הדמוקרטיה הנוצרית‪ :‬ראשית‬ ‫הפמיניזם משנות השישים ועד היום‬
‫זכויות דתיות של מיעוטים‬
‫הצמיחה של הרעיון הדמוקרטי‪-‬נוצרי;‬ ‫סוגיות פמיניסטיות מרכזיות בשיח זכויות‬
‫הסוגייה של המרת דת‬
‫הפריחה לאחר מלחמת העולם השנייה‪ :‬גרמניה‪,‬‬ ‫האדם והאזרחות הדמוקרטית‪-‬ליברלית כיום‬
‫איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד ובלגיה;‬ ‫שער שני‪ :‬נשים בפוליטיקה ופוליטיקה‬
‫הסוציולוגיה הפוליטית של הדמוקרטיה‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס המרכז‬ ‫פמיניסטית‬
‫הנוצרית‪ :‬מפלגות‪ ,‬תנועות חברתיות‪ ,‬ארגוני נוער‪,‬‬ ‫אזרחותן הפוליטית של הנשים – תמונת מצב‬
‫בתוכו את עיקרי הדברים; מקראה ובה‬
‫ואיגודים מקצועיים;‬ ‫המחסומים בדרך לאזרחותן הפוליטית של‬
‫המסמכים העיקריים ומאמרים הדנים בהרחבה‬
‫המחשבה המדינית הדמוקרטית הנוצרית‪:‬‬ ‫הנשים‬
‫בסוגיות המרכזיות של הקורס; מדריך למידה‪.‬‬
‫תפיסת האדם‪ ,‬החברה‪ ,‬הקניין‪ ,‬החינוך‪ ,‬המדינה‬ ‫דמוקרטיה ופמיניזם – ישראל כמשל‬
‫והדת‪.‬‬ ‫בשל אופיו של תוכן הקורס רוב חומר הלימוד‬ ‫מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית‬
‫הוא באנגלית‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על ספר הקורס‪ ,‬על‬
‫חומר הלימוד כולל ספר קורס‪ ,‬מקראה ומדריך‬ ‫מקראה ועל מדריך למידה‪.‬‬
‫למידה‪.‬‬

‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬ ‫*‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬

‫‪266‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 12190‬סמינר מתודולוגי לכתיבה‬
‫מחקרית*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמות‪ :‬חברה ופוליטיקה; תקשורת ותרבות;‬
‫היסטוריה של הדמוקרטיה; חינוך ואזרחות‬
‫תנאי קבלה‪ 12 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים בלימודי דמוקרטיה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יגיל לוי‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' תמר הרמן‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר אודי לבל‪ ,‬ד"ר אילנה קופמן‪,‬‬
‫ד"ר דפנה קנטי‪-‬נסים‪ ,‬ד"ר אשר שקדי‬
‫הסמינר מיועד לסטודנטים העומדים לכתוב‬
‫עבודה סמינריונית ועבודת תזה‪ .‬לסטודנטים‬
‫העומדים לכתוב תזה‪ ,‬לימוד הסמינר הוא תנאי‬
‫)בכפוף לציון‪-‬סף שייקבע במחלקה( להגשת הצעת‬
‫המחקר‪.‬‬
‫הסמינר מציע כלים מתודולוגיים לצורך הכנת‬
‫הצעת המחקר‪/‬עבודה סמינריונית ומשלב הכרה‬
‫של מושגי יסוד עם תרגול מעשי בכתיבת‬
‫המרכיבים הקריטיים של הצעת העבודה‪ .‬התרגול‬
‫מיועד לשיפור מיומנויות הכתיבה המחקרית‪,‬‬
‫וכלי להערכת היכולת לעמוד בדרישות‬
‫המחלקתיות של כתיבת התזה‪.‬‬
‫בין נושאי הסמינר‪:‬‬
‫הגדרה של נושא העבודה‬
‫הצגת סגנונות המחקר השונים‪ :‬מחקר‬
‫כמותני לעומת מחקר איכותני‪ ,‬וההבדלים‬
‫ביניהם‬
‫טיפוסים של עבודות מחקר‬
‫שלבי המחקר‬
‫ניסוח שאלת המחקר‬
‫ניסוח ההשערות‬
‫גיבוש המסגרת התאורטית והתאמת‬
‫המתודולוגיה‬
‫כלי האיסוף המחקריים‬
‫הסבר וסיבתיות‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה ומאמרים נוספים‬
‫באתר הסמינר‪.‬‬
‫בסמינר ייערכו שישה מפגשים‪.‬‬
‫מטלת הגמר‬
‫סטודנטים במסלול ללא תזה יגישו הצעה מלאה‬
‫לפרויקט מחקרי‪ ,‬ואילו סטודנטים במסלול עם‬
‫תזה יגישו תמצית של הצעת המחקר כמטלת‬
‫הגמר‪.‬‬
‫מי שלמד את הקורס סדנה לכתיבת תזה – לימודי‬
‫דמוקרטיה )‪ ,(91458‬אינו יכול ללמוד קורס זה‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬
‫‪ 12037‬דמוקרטיה ותקשורת‪ :‬מבטים‬ ‫‪ 12036‬שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט‬
‫הדדיים‬ ‫פילוסופי*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬תקשורת ותרבות‬ ‫מגמה‪ :‬תקשורת ותרבות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים דמוקרטיה‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים דמוקרטיה – גישה‬
‫– גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל –‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל – סוגיות‬
‫סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬‬ ‫נבחרות‪ ,‬תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪,‬‬
‫זמננו‪.‬‬ ‫ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪ ,‬ביקורות וכן‬
‫פטור ממטלות ביבליוגרפיות בחיפוש ממוחשב‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ענת פירסט‪ ,‬ד"ר פול פרוש‪,‬‬ ‫בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬
‫ד"ר דוד לוין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' גבריאל וימן‪ ,‬פרופ' תמר ליבס‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אלעזר וינריב‬
‫פרופ' דב שנער‬
‫מטרות הקורס‬
‫חדירתם של אמצעי התקשורת למארג החיים‬ ‫העובדות ידועות – הפער בין עשירים ועניים‬
‫הפוליטיים הפכו אותם לבלתי ניתנים להפרדה‪,‬‬ ‫בישראל ובעולם הולך ומעמיק‪ .‬נושא השוויון‬
‫כך שכל דיון במוסדות החברה הדמוקרטית‬ ‫נמצא במוקד השיח הציבורי‪ ,‬ונדון גם מבחינה‬
‫מחייב התייחסות לתקשורת‪ .‬עיון ביחסים שבין‬ ‫פילוסופית‪ .‬השאלה המרכזית מן ההיבט‬
‫לספירה הפוליטית‪ ,‬הכלכלית‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫התקשורת‬ ‫הפילוסופי היא אם שוויון כלכלי הוא ערך ראוי‪.‬‬
‫החברתית והתרבותית בדמוקרטיה המערבית‪-‬‬ ‫בקורס זה נלמד להכיר את הבעיות‪ ,‬נעסוק‬
‫ליברלית חושף מערכת יחסים מורכבת אשר‬ ‫בקריאה ביקורתית בספרות הפילוסופית הענפה‬
‫משפיעה על טיבה של הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫בתחום זה‪ ,‬וננסה להבין‪ ,‬לבנות ולהפריך טיעונים‬
‫בעד ונגד שוויון‪ .‬הקורס מנסה גם להצביע על‬
‫במסגרת הקורס אנו מבקשים לבחון את מערכת‬ ‫המשמעות המוחשית והמעשית של העקרונות‬
‫היחסים שבין התפיסה הדמוקרטית לבין‬ ‫והטיעונים המופשטים‪.‬‬
‫התקשורת והמדיה בעזרת מבט כפול‪ :‬פעם בעזרת‬
‫משתנים הלקוחים מהגדרת הדמוקרטיה ופעם‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫בעזרת משתנים שמסבירים את התהליך‬ ‫חלוקה מחודשת מה היא?‬
‫התקשורתי‪ .‬הצגה כזו אינה מחייבת הכרעה בין‬ ‫שוויון במה?‬
‫הגישות השונות ומציעה נקודות מבט מגוונות‪.‬‬ ‫עקרון הבעלות העצמית‬
‫למי שייך העולם?‬
‫חומר הלימוד‬ ‫החובה לעזור‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה‪ ,‬הכוללת מגוון‬ ‫יתרון הדדי‬
‫מאמרים שמהווים הצצה למורכבות היחסים‬ ‫תאוריות גמול‬
‫שבין התהליך התקשורתי לתהליך הדמוקרטי‪,‬‬ ‫שוויון הזדמנויות‬
‫כפי שנדונו בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט‪,‬‬ ‫עקרון הפער של רולס‬
‫וכן מדריך למידה‪.‬‬ ‫מזל ואחריות‬
‫ביטוח הדדי‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫שאלת הטעם האנין והיקר‬
‫תקשורת וערכים דמוקרטיים‬ ‫היחס הראוי לנכים וחולים‬
‫תקשורת‪ ,‬קהלי תקשורת והמרחב הציבורי‬ ‫הנדסה גנטית ושוויון‬
‫עיתונאות ודמוקרטיה‬ ‫גלובליזציה ושוויון‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬תקשורת וקפיטליזם‬ ‫מקרה בוחן‪ :‬הבטחת הכנסת יסוד‬
‫טיבם הדמוקרטי של אמצעי התקשורת‬ ‫שווה לכול‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬הלאום וגלובליזציה‬
‫חומר הלימוד בקורס כולל‪ :‬ספר קורס‪ ,‬מקראה‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬
‫מי שלמד את הקורס שיוויון ואי שיוויון – מבט‬ ‫*‬
‫פילוסופי )‪ (10924‬בתואר ראשון‪ ,‬אינו יכול ללמוד‬
‫קורס זה‪.‬‬
‫*‬ ‫אפשר לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס‬
‫זה‪ ,‬אם כי אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫‪267‬‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‬

‫תואר שני‬
‫קורסים נוספים המקנים נקודות זכות‬ ‫‪ 12999‬עבודת תזה בלימודי‬
‫דמוקרטיה‬
‫בתואר שני בלימודי דמוקרטיה‬
‫בין‪-‬תחומיים‬

‫מדיניות ציבורית – מתאוריה למעשה )‪– (13037‬‬ ‫סטודנט שעמד בתנאים למסלול עם תזה ושנמצא‬
‫משובץ בתואר שני במינהל עסקים‪ ,‬עמ' ‪.246‬‬ ‫לקראת סיום הקורסים‪ ,‬יציע ליועץ לתואר שני‬
‫נושא לתזה‪ ,‬ויקבל את אישורו‪ .‬בהתאם לנושא‬
‫תכניות לשיתוף עובדים ולדמוקרטיה במקום‬ ‫ייקבע לסטודנט מדריך לתזה‪ .‬לאחר אישור הצעת‬
‫העבודה )‪ – (13031‬משובץ בתואר שני במינהל‬ ‫התזה על‪-‬ידי המדריך‪ ,‬תישלח ההצעה על‪-‬ידי‬
‫עסקים‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬ ‫מרכז התכנית לקורא חיצוני נוסף‪ .‬עם קבלת חוות‬
‫הדעת החיצונית‪ ,‬תועבר ההצעה לאישור ועדת‬
‫אוניברסיטאות פתוחות – דמוקרטיזציה של‬ ‫התזה לתואר השני במחלקה למדע המדינה‬
‫החינוך הגבוה )‪ – (14014‬משובץ בתואר שני‬ ‫וליחסים בין‪-‬לאומיים‪ .‬והיה והוועדה החליטה‬
‫בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.276‬‬ ‫לאשר את ההצעה‪ ,‬יקבל הסטודנט אישור בכתב‪,‬‬
‫אשר מתאריך הוצאתו יחושב זמן כתיבת התזה‪.‬‬
‫בחירה בחינוך‪ :‬בתי ספר ותהליכים חלופיים‬ ‫כתיבת התזה יכולה להימשך עד שנתיים‪.‬‬
‫)‪ – (14001‬משובץ בתואר שני בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.276‬‬ ‫במקרים מסוימים תוכל ועדת התזה לאשר‬
‫הארכה של מועד ההגשה‪ .‬סטודנט יוכל להחליף‬
‫נושא אך ורק באישור ועדת התזה‪ .‬נוהל ההרשמה‬
‫לתזה מופיע בפרק ‪" 5‬הרשמה" בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫עם סיום העבודה‪ ,‬הסטודנט יידרש להגן על התזה‬
‫שלו בעל‪-‬פה לפני המדריך ובודק נוסף‪.‬‬

‫‪268‬‬
 ‫תואר שני‬
‫בחינוך‬
‫במגמות‬
‫'טכנולוגיות‬
‫למידה'‬
‫ו'מערכות‬
‫למידה'‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14007‬הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה‬
‫ומעשה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס שיטות מחקר בחינוך‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬
‫ד"ר דוד מצר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר לוין‪ ,‬פרופ' זמירה מברך‪,‬‬
‫פרופ' דוד נבו‬
‫הקורס דן בהתפתחות החשיבה העיונית והמעשית‬
‫של תורת ההערכה בחמישים השנים האחרונות‪,‬‬
‫וכן בוחן את המושגים הייחודיים המשמשים‬
‫אותה‪ .‬הקורס מציג גישות שונות להערכת‬
‫תכניות‪ ,‬פרויקטים והישגים לימודיים ובוחן‬
‫מודלים נבחרים בשלבי התכנון‪ ,‬הפיתוח והיישום‬
‫שלהם‪ .‬דגש מיוחד מושם על הערכה בית ספרית‬
‫בהיבטיה השונים ועל הערכת תכניות בסביבות‬
‫עתירות טכנולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫להתוודע לחשיבות ההערכה בחינוך‬
‫ולהתפתחות החשיבה העיונית והמעשית‬
‫שלה‪ ,‬בהיבטים השונים‪ :‬מנהל וארגון‪ ,‬פיתוח‬
‫תכניות חינוך‪ ,‬הוראה ולמידה וכן הערכה של‬
‫האמצעים המשרתים תחומים אלה‪.‬‬
‫להכיר גישות‪ ,‬שיטות וכלים עדכניים להערכת‬
‫מטרות‪ ,‬תכניות פעולה‪ ,‬תהליכים ותוצריהם‬
‫הנהוגים או המתקיימים בבית הספר וברמות‬
‫אחרות של המערכת החינוכית‪.‬‬
‫להתנסות בתכנון וביישום ראשוניים של‬
‫פעולות הערכה בנושא או אובייקט ממשי‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא‪ ,‬הגדרות ומושגים מרכזיים בהערכה‪,‬‬
‫תפקידי הערכה ומושאיה‪ ,‬סקירה של‬
‫התפתחות התחום‪.‬‬
‫סוגי המידע‪ ,‬קריטריונים להערכה‪ ,‬לקוחות‬
‫ההערכה‪ ,‬תהליך ההערכה‪ ,‬הערכה חיצונית‬
‫לעומת פנימית ושיטות המחקר בהערכה‪.‬‬
‫גישות חלופיות להערכת תכניות ופרויקטים‬ ‫ג‪.‬‬
‫לימודיים‪.‬‬
‫תכנון פעולות הערכה וביצוען‪.‬‬
‫הערכת פעולות הערכה‪.‬‬
‫הערכה בית ספרית – תכניות‪ ,‬פרויקטים‬
‫וחומרים‪ ,‬מורים ותלמידים‪.‬‬
‫סוגיות נבחרות – אתיות וערכיות בהערכה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪R. E. Stake, Standards-Based and‬‬
‫‪Responsive Evaluation (Thousand Oaks:‬‬
‫‪Sage Publications, 2004).‬‬
‫הספר מציג ובוחן גישות שונות בהערכה‪ ,‬ובכך‬
‫מאפשר למעריכים לבחור מבין הגישות את‬
‫המתאימה והרצויה להם לעבודתם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הספר דן בסוגיות מרכזיות הקשורות בתכנון‬
‫ובהפעלת פעולות הערכה‪.‬‬
‫הספר הערכה בית ספרית‪ ,‬דיאלוג לשיפור‬
‫בית הספר מאת ד' נבו )רכס‪.(2001 ,‬‬
‫שתי מקראות )עברית ואנגלית( ובהן מאמרים‬
‫רלוונטיים לקורס‪.‬‬
‫מדריך למידה הכולל סקירות מבוא קצרות‪,‬‬
‫קטעי קישור או סיכום ושאלות המנחות את‬
‫הקריאה בספרי הלימוד ובמקראות‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14009‬שיטות מחקר בחינוך‬ ‫‪ 14008‬פיתוח והפעלה של תכניות‬
‫לימודים‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אבישי אנטונובסקי‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬
‫פרופ' רות בייט‪-‬מרום‬ ‫ד"ר דבורה בן‪-‬שיר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רחל הרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬פרופ' משה‬
‫מטרות הקורס‬ ‫זילברשטיין‪ ,‬פרופ' דוד חן‪ ,‬פרופ' נעמה‬
‫צבר‪-‬יהושע‪ ,‬ד"ר רוני אבירם‬
‫להתוודע למחקר הכמותי ולמחקר האיכותני‬
‫במדעי החברה בכלל ובשדה החינוך בפרט‪,‬‬
‫תוך הבנת המשותף והמבחין ביניהם ברמה‬ ‫הקורס מציג תאוריות‪ ,‬מחקרים ומודלים‪,‬‬
‫המושגית והמעשית‪.‬‬ ‫קלאסיים ועכשוויים‪ ,‬בתחום תכנון לימודים‪,‬‬
‫להקנות כלים להערכה ביקורתית של‬ ‫ובוחן את מגוון הגישות וההשפעות שמעצבות‬
‫מחקרים קיימים במדעי החברה ובחינוך‪.‬‬ ‫תחום מורכב וערני זה‪ .‬הקורס פורש תהליכים של‬
‫להקנות כלים לתכנון מערכי מחקר‬ ‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים במערכות‬
‫רלוונטיים לשדה החינוך כבסיס ליישומם‬ ‫למידה מגוונות‪ ,‬הן במסגרות חינוך פורמליות‬
‫העתידי בתחומים של מערכות למידה‬ ‫ובלתי פורמליות‪ ,‬והן במערכות הדרכה ולמידה‬
‫וטכנולוגיות למידה‪.‬‬ ‫בסקטור הציבורי והפרטי‪ ,‬דוגמת רפואה‪ ,‬צבא‪,‬‬
‫בנקים‪ ,‬תעשייה ומסגרות קהילתיות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מטרות הקורס‬
‫פתיחה‬ ‫להציג את תחום תכניות הלימודים בפריסת‬
‫על ההבדל המהותי בין שתי פילוסופיות מחקריות‬ ‫שדה רחבה‪ :‬הגדרות התחום‪ ,‬אפשרויותיו‪,‬‬
‫שהקורס יעסוק בהן‪ :‬המחקר הכמותי והמחקר‬ ‫גבולותיו ומגבלותיו והוויכוחים המחקריים‬
‫האיכותני‪.‬‬ ‫הערים המתקיימים סביב השאלות האלו;‬
‫חלק א‪ :‬המחקר הכמותי‬ ‫להתוודע לשיקולים המורכבים בבסיס קביעת‬
‫מושגי יסוד במחקר הכמותי; עקרונות המדידה;‬ ‫מטרות במערכות חינוך ולמידה;‬
‫הסקר; הניסוי‪.‬‬ ‫להכיר מגמות ומושגים מרכזיים הנוגעים‬
‫חלק ב‪ :‬המחקר האיכותני‬ ‫לתהליכי תכנון הלימודים‪ ,‬על כל שלביהם‬
‫הבסיס המושגי והנחות היסוד של המחקר‬ ‫והשלכותיהם‪ ,‬שיהוו בסיס להמשך הלימודים‬
‫האיכותני; איסוף נתונים במחקר האיכותני;‬ ‫להציע מגוון מודלים ויישומים של עקרונות‬
‫עקרונות ניתוח נתונים במחקר האיכותני; חקר‬ ‫התכנון‪ ,‬הפיתוח‪ ,‬ההערכה וההפעלה של‬
‫מקרה ומחקר פעולה‪.‬‬ ‫תכניות לימודים ברמות שונות ובמערכות‬
‫חלק ג‪ :‬אחרית דבר‬ ‫חינוך ולמידה שונות;‬
‫א‪.‬‬ ‫אתיקה במחקר; סטנדרטים להערכת מחקר;‬ ‫להצביע על הקשר בין תחום תכנון תכניות‬
‫שילוב שיטות‪.‬‬ ‫לימודים כדיסציפלינה אקדמית וחינוכית‪-‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫יישומית‪ ,‬לבין מגוון השפעות אידיאולוגיות‬
‫ב‪.‬‬ ‫ופוליטיות‪ ,‬מוצהרות וסמויות‪ ,‬שכל תכנית‬
‫פרקים מיחידות הלימוד של הקורס שיטות‬
‫לימודים בהכרח משקפת‪ ,‬מבטאת ואף‬
‫מחקר במדעי החברה‪ :‬עקרונות המחקר‬
‫משמרת או מקדמת‪.‬‬
‫וסגנונותיו )‪.(10285‬‬
‫ספרו של א' שקדי‪ ,‬מילים המנסות לגעת‪:‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מחקר איכותני – תאוריה ויישום )רמות‪,‬‬ ‫מבוא‪ :‬תחום תכניות הלימודים – הגדרות‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.(2003‬‬ ‫ומושגים מרכזיים‬
‫ה‪.‬‬
‫מדריך למידה הכולל מאמרים הנוגעים לחלק‬ ‫שלבים מוקדמים בתכנון לימודים‪ :‬מסגרות‪-‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ב של הקורס‪.‬‬ ‫על‪ ,‬הערכת צרכים‪ ,‬קביעת מטרות‬
‫הרצאה מוקלטת באתר הקורס בנושא‬ ‫פיתוח תכנית לימודים‪ :‬עקרונות‪ ,‬שיטות‬
‫ז‪.‬‬
‫המחקר האיכותני‬ ‫ותכנים‬
‫תכנית הלימודים‪ :‬שלבי ההפעלה וההערכה‬
‫בין תכנית לימודים לאידיאולוגיה‬
‫גישות ביקורתיות‪-‬פוליטיות לתכנון הלימודים‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס‪:‬‬
‫‪C. J. Marsh, Key Concepts for‬‬
‫& ‪Understanding Curriculum (London‬‬
‫‪New York: Routledge Falmer, 2002).‬‬
‫הספר מציג תמונה רחבה ועדכנית של‬
‫מושגים‪ ,‬נושאים ומגמות בתחום תכניות‬
‫הלימודים כיום‪.‬‬
‫מקראה ובה מאמרים רלוונטיים לקורס‬
‫מדריך למידה המלווה את הספר והמאמרים‬
‫בנוסף למפגשי ההנחיה‪ ,‬תתקיים סדנה בת ‪3‬‬
‫מפגשים לקריאה מודרכת של המאמרים‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫‪271‬‬
 ‫תואר שני‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬

‫תואר שני‬
‫‪ 14016‬טכנולוגיות למידה לסוגיהן‪:‬‬ ‫‪ 14010‬טכנולוגיה ולמידה‬ ‫‪ 14003‬תאוריות למידה והוראה‬
‫עקרונות ויישום‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים פיתוח והפעלה של‬
‫תכניות לימודים‪ ,‬שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם עשת‪ ,‬ד"ר ערן חיות;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ערן חיות‪ ,‬פרופ' סידני‬
‫תאוריות למידה והוראה‪ ,‬טכנולוגיה ולמידה‪.‬‬ ‫ענת גפני )עריכה(‬ ‫שטראוס‪ ,‬ד"ר שירי נוסבאום‪ ,‬קרן פרצל‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' רפי נחמיאס‪ ,‬ד"ר תמי אלמוג‪,‬‬ ‫יועצות‪ :‬פרופ' מלכה גורודצקי‪ ,‬פרופ' רחל‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר נילי מור‪ ,‬פרופ' יורם עשת‬ ‫ד"ר שחף גל‪ ,‬ד"ר רונן המר‬ ‫הרץ‪-‬ליזרוביץ‪ ,‬פרופ' תמר לוין‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שיזף רפאלי‪ ,‬ד"ר גיל עמית‪,‬‬
‫ד"ר גילה קורץ‬ ‫הקורס מתמקד בערכן של טכנולוגיות הלמידה‬ ‫הקורס נועד לחשוף בפני הסטודנטים מגוון של‬
‫בחינוך‪ ,‬ודן במגוון הסוגיות הקשורות ללמידה‬ ‫תאוריות למידה מאסכולות שונות על האפיונים‬
‫בסביבות עתירות טכנולוגיה ובתהליכי הטמעתן‬ ‫הייחודיים ועל הנחות היסוד העומדות בבסיסן‪.‬‬
‫הקורס עוסק בתאוריה ובפרקטיקה של‬ ‫במערכות חינוך‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקורס בוחן את השפעת‬ ‫כמו כן‪ ,‬יוקדש פרק לתהליכים ולמבנים‬
‫טכנולוגיות למידה‪ .‬בקורס ייבחנו ההיבטים‬ ‫טכנולוגיות הלמידה במאות השנים האחרונות על‬ ‫הקוגניטיביים שבבסיס הלמידה‪ ,‬ולבסוף ידונו‬
‫השונים הקשורים לטכנולוגיות ללמידה יחידנית‬ ‫התפיסות הפדגוגיות המובילות‪ ,‬על מבנה מערכות‬ ‫הנגזרות הפדגוגיות של תאוריות אלו בסביבות‬
‫)פרטנית(‪ ,‬לטכנולוגיות ללמידה שיתופית‬ ‫החינוך ועל התקשורת והיחסים ההדדיים בין‬ ‫למידה שונות‪ .‬הקורס מתמקד בעיקר בתאוריות‬
‫ולטכנולוגיות לניהול וארגון הלמידה‪.‬‬ ‫מחנכים ולומדים בסביבות למידה אלה‪.‬‬ ‫למידה שהתפתחו במהלך המאה ה‪ 20-‬ושהשפיעו‬
‫הסטודנטים בקורס נחשפים לתאוריות ולמודלים‬ ‫רבות על המחקר ועל השיטות הנהוגות במערכות‬
‫מטרות הקורס‬ ‫בולטים בתחום לצד היכרות עם מקרים מעניינים‬ ‫החינוך‪ ,‬הן בארץ והן בעולם‪ .‬בכלל זה יוצגו‬
‫להכיר טכנולוגיות ללמידה יחידנית‬ ‫של יישום ושילוב טכנולוגיות במערכות חינוך‬ ‫התאוריה ההתנהגותית‪ ,‬התאוריה ההתפתחותית‬
‫להכיר טכנולוגיות ללמידה שיתופית‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫של פיאז'ה‪ ,‬התאוריה ההיסטורית‪-‬חברתית של‬
‫להבין את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות‬ ‫ויגוצקי‪ ,‬התאוריה הקונסטרוקטיביסטית של‬
‫לארגון ולניהול למידה‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫ברונר והתאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית של בנדורה‪.‬‬
‫להתנסות בשימוש בכל אחד מסוגי‬ ‫טכנולוגיה וחינוך‪ :‬ממכונת הדפוס עד‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הטכנולוגיה הנלמדים בקורס‬ ‫האינטרנט‬ ‫א‪ .‬מבוא – תאוריות אינטואיטיביות על למידה‬
‫לדון בהיבטים מחקריים הקשורים בשילוב‬ ‫מחשב וחשיבה‪ :‬תאוריות ויישומים בסביבות‬ ‫והוראה‬
‫טכנולוגיות הלמידה הנלמדים בקורס‬ ‫למידה עתירות טכנולוגיה‬ ‫ב‪ .‬מבנים ותהליכים הכרתיים )קוגניטיביים(‬
‫במערכות חינוך‬ ‫גישות בהטמעת טכנולוגיות למידה במערכות‬ ‫שבבסיס הלמידה‬
‫חינוך‬ ‫ג‪ .‬תאוריות למידה – רקע ודרכים להערכה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫טכנולוגיה ומארג היחסים מורה‪-‬תלמיד–‬ ‫ד‪ .‬תאוריות למידה עכשוויות‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה‪ ,‬על מדריך‬ ‫כיתה בבית הספר בעידן הטכנולוגי‬ ‫ה‪ .‬מהתאוריה לפרקטיקה – הנגזרות הפדגוגיות‬
‫למידה ועל טכנולוגיות למידה שונות‪.‬‬ ‫למידה בתקשורת וקהילות למידה‬ ‫של כל תאוריה‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הלימוד מבוסס על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה ועל מדריך‬
‫למידה שמשולבות בו הפניות למקורות‬
‫אלקטרוניים‪.‬‬

‫‪272‬‬

‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14013‬גישות ומודלים בעיצוב‬
‫ופיתוח של מערכות הוראה‬
‫והדרכה ממוחשבות‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים פיתוח והפעלה של‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס עקרונות בעיצוב ובניתוח‬
‫של סביבות למידה ממוחשבות‪.‬‬
‫ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס טכנולוגיות למידה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם עשת‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' יואב יאיר‪ ,‬ד"ר רונן המר‪,‬‬
‫ד"ר נורית קינן‪ ,‬ד"ר קובי רוזנברג‬
‫הסטודנטים בקורס יכירו את התאוריות‬
‫והמודלים העומדים בבסיסם של תהליכי העיצוב‬
‫של פתרונות הוראה והדרכה מבוססי טכנולוגיה‪,‬‬
‫ויתנסו בפיתוח פתרונות כאלה‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫יכירו הסטודנטים מודלים של פיתוח המעמידים‬
‫במרכז התהליך את הלקוח )‪ ;(user-centered‬את‬
‫המוצר )‪ ;(product-centered‬או את הארגון‬
‫)‪ .(company-centered‬כמו כן‪ ,‬תיערך היכרות עם‬
‫מודלים של פיתוח כגון‪Instructional System :‬‬
‫)‪ Design (ISD‬ועם מרכיביהם‪ ,‬כגון‪Needs :‬‬
‫ו‪Instruction-‬‬ ‫‪Analysis,‬‬ ‫‪Task‬‬ ‫‪Analysis‬‬
‫‪ .Analysis‬במהלך הקורס יעצבו הסטודנטים‬
‫פתרונות הוראה והדרכה ממוחשבים עבור צרכים‬
‫אמיתיים‪ ,‬תוך שימוש במודלים שונים של פיתוח‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס הוא קורס סמינריוני יישומי‪ ,‬ובמסגרתו‬
‫ישלבו הסטודנטים קריאת מאמרי עיון ומחקר‬
‫עם כתיבה של עבודה סמינריונית‪ .‬העבודה תציג‬
‫אבטיפוס למערכת למידה נתמכת‪-‬טכנולוגיה‪.‬‬
‫ביצוע החלק היישומי של הקורס ייעשה בזוגות‪.‬‬
‫במסגרת הקורס ייעשה שימוש בכלי פיתוח‬
‫ולמידה שיתופית‪.‬‬
‫חומר הלימוד כולל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14017‬שילוב טכנולוגיות מידע‬ ‫‪ 14002‬עקרונות בעיצוב ובניתוח של‬
‫בתחומי דעת‬ ‫סביבות למידה ממוחשבות‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬ ‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬
‫תכניות לימודים‪ ,‬שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬ ‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬
‫תאוריות למידה והוראה‪ ,‬טכנולוגיה ולמידה‪.‬‬ ‫למידה והוראה‪ ,‬טכנולוגיה ולמידה‪.‬‬
‫לסוגיהן‪ :‬עקרונות ויישום‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' יורם עשת‪ ,‬ד"ר רונן המר;‬
‫ענת גפני )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר יעל שטימברג‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר לוין‪ ,‬פרופ' דוד מיודוסר‪,‬‬
‫עשת‬ ‫ד"ר ריקי רימור‪ ,‬קורין אוסנדריבר‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬ד"ר רונן המר‪,‬‬
‫ד"ר נילי מור‪ ,‬ד"ר רחל מינץ‬ ‫הקורס נועד להקנות הבנה מעמיקה של תהליכי‬
‫למידה‬ ‫בסביבות‬ ‫המתרחשים‬ ‫הלמידה‬
‫הקורס עוסק ביחסי הגומלין בין תחומי דעת לבין‬ ‫ממוחשבות‪ ,‬ושל העקרונות המנחים עיצוב מושכל‬
‫בכ ֵלי טכנולוגיות מידע ולמידה‪.‬‬
‫שימוש ְ‬ ‫וניתוח של סביבות למידה אלה‪ .‬הקורס מתנהל‬
‫כקורס מתוקשב במלואו‪ ,‬ונעשה בו שימוש נרחב‬
‫מטרות הקורס‬ ‫בכלי למידה שיתופית ושילוב של התנסות מעשית‬
‫לבחון את יחסי הגומלין בין תחומי דעת‬ ‫בעבודה עם מגוון רחב של סביבות למידה‬
‫שונים לבין אסטרטגיות הוראה עתירות‬ ‫ממוחשבות‪.‬‬
‫טכנולוגיות מידע‬
‫לבחון את השימושים שטכנולוגיות מידע‬
‫נושאי הלימוד‬
‫גישות מובילות בלמידה בסביבות עתירות‬
‫שונות מאפשרות בתחומי דעת שונים‬
‫טכנולוגיה‬
‫לכתוב עבודה סמינריונית ברמה אקדמית‬
‫הייפרמדיה ועיצוב סביבות למידה‬
‫גבוהה‬
‫ממוחשבות‬
‫השפה הדיגיטלית‪ :‬עיצוב ממשקי משתמש‬
‫חומר הלימוד‬
‫מאגרי מידע דיגיטליים‪ :‬עקרונות בארגון‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה ועל מדריך‬
‫מידע ובעיצוב מאגרי מידע‬
‫למידה‪.‬‬
‫הדמיות לימודיות‪ :‬כלים בעיצוב מודלים‬
‫מנטליים‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד כולל את ספר הקורס עקרונות‬
‫בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות‪,‬‬
‫מאת יורם עשת ורונן המר )האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ ,(2006 ,‬מקראה ומשאבי למידה‬
‫מתוקשבים‪ ,‬כגון‪ :‬הרצאות וידאו‪ ,‬מאגרי מידע‬
‫ומאגרי מאמרים‪.‬‬
‫‪273‬‬
 ‫תואר שני‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬

‫‪ 14005‬גישות בתכנון ובהערכה של‬
‫מערכות למידה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים תאוריות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬
‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬
‫למידה והוראה‪ ,‬הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה‬
‫ומעשה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬
‫ד"ר דוד מצר‪ ,‬ד"ר אמירה רום;‬
‫רינה סקוטלסקי )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' מרים בן‪-‬פרץ‪ ,‬פרופ' משה‬
‫זילברשטיין‪ ,‬פרופ' תמר לוין‪ ,‬פרופ' מרדכי מירון‪,‬‬
‫פרופ' פנחס תמיר‪ ,‬פרופ' שפרה שינמן‬
‫שבהם מעורב הלומד כדי לבנות ידע מסוגים‬
‫הקורס דן בתמורות שחלו בתפיסת המדע‪ ,‬הידע‬
‫והערכים בעידן הפוסט‪-‬מודרני‪ ,‬וכן בתהליכי‬
‫הגלובליזם הכלכלי ובהשלכותיהם על תכנון‬
‫הלימודים במערכות למידה שונות‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫הקורס עוסק ברפורמות שהונהגו בתכניות‬
‫הלימודים במדינות המערב‪ ,‬והשפעותיהן של אלה‬
‫ושל גורמים נוספים על תכנון הלימודים בישראל‪.‬‬
‫בקורס נבחנים תהליכים‪ ,‬תפוקות ותוצרים של‬
‫מערכות הלמידה‪ ,‬תוך הצגת מודלים מגוונים‬
‫לניתוח ולהערכה של תכניות לימודים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא – תמורות בחשיבה המדעית‪ ,‬גלובליזם‬
‫כלכלי והשלכותיהם על תכנון הלימודים‪.‬‬
‫תכנון לימודים בישראל ומגמות במדינות‬
‫מערביות נבחרות‪.‬‬
‫הערכה ותכנון לימודים‪.‬‬
‫סכמות לניתוח תכניות לימודים – אמצעי‬
‫לבחינת הפוטנציאל הלימודי הנתון בהן‪.‬‬
‫תכנון לימודים ופוסט‪-‬מודרניזם‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫שתי מקראות )בעברית ובאנגלית( ובהן‬
‫מאמרים רלוונטיים לנושאי הלימוד‪.‬‬
‫מ' בן‪-‬פרץ‪ ,‬המורה ותכניות הלימודים‪ :‬התרת‬
‫כבלי הטקסט הכתוב )משרד החינוך‪,‬‬
‫התרבות והספורט ומכון מופ"ת‪.(1995 ,‬‬
‫החוברת של בן‪-‬פרץ משלימה את נושאי‬
‫הניתוח וההערכה של תכניות הלימודים‪.‬‬
‫מדריך למידה הכולל סקירות מבוא קצרות‪,‬‬
‫קטעי קישור או סיכום ושאלות מנחות‬
‫לקריאת המאמרים‪.‬‬
‫אתר הקורס שבו יתנהלו דיונים בסוגיות‬
‫נבחרות ויפורסמו מטלות וחומר עזר עדכני‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14015‬ממידע לידע‪ :‬מחיפוש מידע‬ ‫‪ 14011‬סוגיות בפסיכולוגיה של‬
‫לבניית ידע‬ ‫משתמשי רשת האינטרנט‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬
‫והוראה‪ ,‬טכנולוגיה ולמידה‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬
‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר ריקי רימור‪ ,‬פרופ' יורם‬ ‫למידה והוראה‪ ,‬טכנולוגיה ולמידה‪.‬‬
‫עשת; רינה סקוטלסקי )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' שלמה וינר‪ ,‬ד"ר איריס טבק‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אבנר כספי‪ ,‬פרופ' יורם עשת;‬
‫ד"ר עמיקם סלנט‬ ‫רוני אמיר )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עזי ברק‪ ,‬פרופ' דב שנער‪,‬‬
‫בקורס זה נדון באופן ביקורתי בהבדל בין מידע‬ ‫ד"ר אילנה מודלינגר‬
‫במערכת ממוחשבת לבין ידיעה במחשבה‬
‫האנושית; נבחנים ההבדלים בין מידע לידע‪ ,‬בין‬ ‫ההתפתחות הטכנולוגית הכרוכה ברשת‬
‫חיפוש מידע לבניית ידע; ונלמדים התהליכים‬ ‫האינטרנט‪ ,‬ובמיוחד השימושים המסחריים‬
‫האקדמיים והפרטיים שרשת זו מאפשרת‪,‬‬
‫שונים בסביבות למידה טכנולוגיות‪.‬‬ ‫הופכים לחלק משמעותי יותר ויותר בחיי הפרט‬
‫והחברה‪ .‬לא בכדי יש המכנים את רשת‬
‫מטרות הקורס‬ ‫האינטרנט "העולם הווירטואלי" או ‪.Cyberspace‬‬
‫להבחין בין מידע וידע‪ ,‬בין חיפוש מידע ובניית‬ ‫עולם חדש זה המתהווה לנגד עיננו‪ ,‬כולל בתוכו‬
‫ידע‬ ‫תהליכים פסיכולוגיים מעניינים ביותר ברמת‬
‫להכיר סוגים שונים של ידע המעורבים‬ ‫הפרט‪ ,‬בתחום הבין‪-‬אישי והקבוצתי‪ .‬בעולם זה‬
‫במהלך הלמידה בסביבה של טכנולוגיות מידע‬ ‫קיימים ומתהווים נורמות וכללי התנהגות שיש‬
‫לבחון את הקשר בין שימוש בטכנולוגיות‬ ‫להם השלכה ישירה על האדם הפועל בו‪ ,‬וממילא‬
‫מידע ובין בניית סוגים שונים של ידע‬ ‫על העולם הלא‪-‬וירטואלי‪ .‬כיצד מעוצבת זהות‬
‫לגלות מהן היכולות הקוגניטביות והתובנות‬ ‫אישית ברשת‪ ,‬ואיך עיצוב זה משפיע על מעצבה;‬
‫המטא‪-‬קוגניטיביות המעורבות במהלך‬ ‫מדוע אתרי ההיכרויות ברשת זוכים להצלחה כה‬
‫הפעילות בסביבות של טכנולוגיות מידע‬ ‫מסחררת; כיצד נקבעות ומתעצבות נורמות‬
‫ההתנהגות בקבוצה וירטואלית; מדוע אנשים‬
‫מבנה הקורס‬ ‫משתפים אנשים אחרים במידע שנמצא ברשותם;‬
‫חלק ראשון‪ :‬רקע תאורטי‬ ‫האם ההתנהגות הנצפית והנחווית בסביבה‬
‫היבטים פילוסופיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬ ‫האינטרנטית שונה מזו המוכרת בעולם הלא‪-‬‬
‫וטכנולוגיים בתפיסת מושג הידע‬ ‫וירטואלי; אלו סוג השאלות שקורס זה ינסה‬
‫קונסטרוקטיביזם‪ :‬תפיסת למידה‬ ‫לענות עליהן‪.‬‬
‫המדגישה את תהליך בניית הידע‬
‫חלק שני‪ :‬הבניית ידע בסביבות למידה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫טכנולוגיות עתירות מידע‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה של הרשת ולפסיכולוגיה‬
‫ידע מבני‬ ‫של תקשורת מתווכת‪-‬מחשב‬
‫ידע דקלרטיבי‬ ‫הפרט ברשת‪ :‬זהות‪ ,‬דמוגרפיה ואישיות‬
‫ידע פרוצדורלי‬ ‫יחסים בין‪-‬אישיים ברשת‪ :‬רומנטיקה‬
‫ידע מטא‪-‬קוגניטיבי‬ ‫ומיניות‬
‫דינמיקה של הקבוצה הווירטואלית‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראה ובה מאמרים‬ ‫אמון‪ ,‬שיתוף ותמיכה‬
‫רלוונטיים לקורס‪ ,‬מדריך למידה הכולל סקירות‬ ‫השפעה וקשרים בין העולם המקוון והעולם‬
‫מבוא קצרות‪ ,‬קטעי קישור‪ ,‬סיכום ושאלות‬ ‫האמיתי‬
‫מנחות לקריאת המאמרים ואתר הקורס שבו‬
‫יתנהלו דיונים בסוגיות נבחרות ויפורסמו מטלות‬ ‫חומר הלימוד כולל מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫וחומרי הקורס‪.‬‬

‫‪274‬‬
 ‫תואר שני‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬
‫תואר שני‬

‫‪ 14019‬מורים בעולם של שינוי‪:‬‬ ‫‪ 14012‬פיתוח תכניות לימודים‬ ‫‪ 14006‬חלופות בהערכת הישגים‬

‫מגמות ואתגרים‬ ‫בתחומי דעת שונים‪ :‬מהלכה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫למעשה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬
‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬
‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורס גישות בתכנון ובהערכה‬ ‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬
‫למידה והוראה‪ ,‬הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה‬ ‫של מערכות למידה‪.‬‬ ‫למידה והוראה‪ ,‬הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה‬
‫ומעשה‪.‬‬ ‫ומעשה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אמירה רום‪ ,‬פרופ' שרה‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דבורה בן‪-‬שיר‪ ,‬פרופ' שרה‬ ‫גורי‪-‬רוזנבליט; ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר תיקי זהר )כתיבה(‪,‬‬
‫גורי‪-‬רוזנבליט‬ ‫פרופ' מוטי מירון )יועץ אקדמי בכיר(;‬
‫הקורס הוא קורס יישומי המתבסס על הידע‬ ‫ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫הקורס עוסק בנושאים‪ ,‬בבעיות ובאתגרים עמם‬ ‫התאורטי שנרכש בקורסים קודמים‪ .‬הסטודנטים‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מנוחה בירנבוים‪ ,‬פרופ' שרה‬
‫מתמודדים המורים בימינו‪ .‬מערכות חינוך בכל‬ ‫יתרגמו את הידע שרכשו לכדי מטלות מובנות‬ ‫גורי‪-‬רוזנבליט‪ ,‬ד"ר ציפי ליבמן‪ ,‬ד"ר דוד מצר‬
‫רחבי העולם עוברות בעשורים האחרונים‬ ‫שתאפשרנה להם לשקף ידע זה ובעיקר לבטא את‬
‫התפתחויות ורפורמות‪ ,‬וזאת כתוצאה משינויים‬ ‫יכולותיהם האישיות והאקדמיות ואת יכולת‬ ‫מטרות הקורס‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬פוליטיים וטכנולוגיים‪ .‬חלק‬ ‫הניתוח‪ ,‬ההעמקה וההרחבה‪.‬‬ ‫להתוודע להיבטים התאורטיים ולהיבטים‬
‫מהשינויים המהירים והאינטנסיביים הללו‬ ‫המעשיים של הערכת הישגים‪.‬‬
‫קשורים למגמות כלל‪-‬עולמיות ואחרים נובעים‬ ‫במהלך הקורס יבחנו הסטודנטים תכניות‬ ‫להכיר את החלופות השונות בהערכת הישגים‬
‫מצירופי נסיבות מקומיות וייחודיות‪ .‬כל אלה‬ ‫לימודים מתחומי דעת שונים‪ ,‬יעסקו בניתוח‬ ‫ולהבין את התפיסות הפסיכולוגיות‬
‫משפיעים עמוקות על תפקידי המורים‪ ,‬מעמדם‪,‬‬ ‫תכנית הלימודים כמוצר מוגמר ובהערכת שלבי‬ ‫והחינוכיות המנחות אותן‪.‬‬
‫זהותם המקצועית‪ ,‬דרכי הכשרתם‪ ,‬התפתחותם‬ ‫התכנון‪ ,‬הפיתוח והביצוע של תכניות הלימודים‪.‬‬ ‫להבין את הרציונל שעליו מבוססת הקריאה‬
‫המקצועית ועוד‪ .‬כיום‪ ,‬יותר מאי‪-‬פעם‪ ,‬המורים‬ ‫במסגרת זאת יעסקו הסטודנטים בתכנון ובבנייה‬ ‫לשילוב ההערכה הכמותית עם ההערכה‬
‫נדרשים לשלוט במגוון תחומי ידע ומומחיות‬ ‫של תכניות לימודים מצומצמות שיש בהן כל‬ ‫האיכותית‪ ,‬ואת ההשתמעויות הערכיות‬
‫במסגרת תפקידיהם השונים כמומחים לפדגוגיה‪,‬‬ ‫המרכיבים המאפיינים תכנית לימודים מלאה‪.‬‬ ‫והמעשיות הנגזרות מקריאה זו‪.‬‬
‫להוראה‪ ,‬ללמידה ולתחומי דעת ספציפיים‪,‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫להכיר מגוון אפשרויות להתאמת סוג‬
‫כמיישמי תכניות לימודים חדשות ואף‬ ‫יישום של הידע התאורטי והמחקרי בתחום‬ ‫ההערכה לייעודה בזיקה למטרות ההערכה‪,‬‬
‫כמפתחיהן‪ ,‬כפועלים בסביבות טכנולוגיות‬ ‫הקוריקולארי;‬ ‫לאפיוני הלומד והסביבה הלימודית‪.‬‬
‫חדשניות וכשותפים לתהליכי הערכה מורכבים‪.‬‬ ‫עיצוב תכניות לימודים‪ :‬יישום גישות שונות‬ ‫לנתח ולהעריך פרויקטים בהערכת הישגים‬
‫כל זאת תוך שהם אמורים להתאים עצמם‬ ‫של פיתוח והפעלה של תכניות לימודים תוך‬ ‫שנעשו בארץ ובעולם‪.‬‬
‫לציפיות ולדרישות של מגוון של בעלי תפקידים‬ ‫התייחסות למכלול הגורמים הפעילים במערך‬ ‫לפתח מודעות למערך השיקולים המקצועיים‬
‫משלימים המאיישים אף הם את הבמה‬ ‫זה;‬ ‫והאתיים הקשורים בהערכת הישגים‪ ,‬ולעודד‬
‫החינוכית‪ :‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬מנהלים‪,‬‬ ‫בחינת תכניות לימודים קיימות והערכתן‬ ‫את הרגישות והאחריות כלפיהם‪.‬‬
‫מתכנני תכניות לימודים וגורמים שונים‬ ‫בהתאם למודלים של ניתוח והערכה;‬ ‫לנתח באופן ביקורתי עמדות ודעות כלפי‬
‫הקשורים לרשויות המדיניות והמוניציפליות‬ ‫עיצוב מחדש‪ ,‬שיפור ושכלול של תכניות‬ ‫אופני הערכה שונים של תוצרים לימודיים‪.‬‬
‫המשפיעות‪ ,‬ברמות השונות‪ ,‬על העשייה‬ ‫לימודים קיימות והתאמתן למגמות חדשניות‬ ‫להתנסות בתכנון וביישום של כלים להערכת‬
‫החינוכית‪.‬‬ ‫בחינוך‪.‬‬ ‫הישגים; לגבש השקפת עולם מקצועית‬
‫וערכית כלפי הערכת הישגים בכלל וכלפי‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫הערכת חלופית בפרט‪.‬‬
‫שער ראשון הכשרת מורים והתפתחותם‬ ‫בחינת תכניות לימודים קיימות‬ ‫א‪.‬‬ ‫פרקי הלימוד‬
‫המקצועית בעידן של תמורות‬ ‫סכמות תיאוריות ושיפוטיות לניתוח תכניות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הערכת הישגים – מבוא כללי ורקע‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫שילוב טכנולוגיות לימודיות‬ ‫שער שני‬ ‫לימודים‬ ‫הבסיס התאורטי ‪ -‬מהות ההערכה‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫בתהליכי הוראה‪/‬למידה‬ ‫הערכתן של תכניות לימודים קיימות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫החלופית‪ ,‬יסודותיה‪ ,‬טבעה והגיונה‬
‫שער שלישי הערכה ורפלקציה בתהליכי הוראה‬ ‫דרכים בתכנון ובבנייה של תכנית לימודים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מטרות ההערכה בזיקה לסוגי הערכה –‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫שער רביעי הוראת תחומי דעת‬ ‫בניית מערך הפעלה והערכה לתכניות‬ ‫ה‪.‬‬ ‫לשם מה ובעבור מי מעריכים הישגים?‬
‫לימודים ניסוייות וייחודיות‬ ‫מה הקשר? מה וכיצד תלמידים לומדים?‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫כלי הערכה‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫הקורס מבוסס על הספר מורים בעולם של שינוי‪:‬‬ ‫חומר הלימוד‬ ‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום כלי הערכה‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫מגמות ואתגרים בעריכת ש' גורי‪-‬רוזנבליט‬ ‫שתי מקראות )בעברית ובאנגלית( ובהן‬ ‫הערכת ההערכה וגורמי הטיה‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫)האוניברסיטה הפתוחה‪ ,(2004 ,‬וכן על מקראה‬ ‫מאמרים העוסקים בתכניות לימודים‬ ‫סוגיות בלתי פתורות בהערכה‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬ ‫בתחומי דעת שונים ובשיקולים המורכבים‬ ‫חומר הלימוד‬
‫המופעלים בעת פיתוחן והערכתן‪.‬‬ ‫הספר חלופות בהערכת הישגים מאת מ'‬
‫מדריך למידה הכולל מבוא לכל אחד מפרקי‬ ‫בירנבוים )הוצאת רמות‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬‬
‫הלימוד‪ ,‬קטעי קישור ושאלות מנחות‬ ‫אביב‪.(1997 ,‬‬
‫להעמקה במאמרים תוך התמקדות בניתוח‬ ‫שתי מקראות )עברית ואנגלית( ובהן מאמרים‬
‫תכניות לימודים ובהערכתן )הסטודנטים‬ ‫נבחרים בנושא הערכת הישגים‪.‬‬
‫יוכלו לבחור תכניות לימודים בתחומי‬ ‫מדריך למידה הכולל מבוא לכל אחד מפרקי‬
‫עיסוקם(‪.‬‬ ‫הלימוד‪ ,‬קטעי קישור ושאלות מנחות‬
‫אתר הקורס שבו יתנהלו דיונים בסוגיות‬ ‫לקריאת המאמרים‪.‬‬
‫נבחרות ויפורסמו מטלות וחומר עזר עדכני‪.‬‬ ‫אתר הקורס שבו יתנהלו דיונים בסוגיות‬
‫נבחרות ויפורסמו מטלות וחומר עזר עדכני‪.‬‬

‫‪275‬‬

‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬
‫‪ 14001‬בחירה בחינוך‪ :‬בתי ספר‬
‫ותהליכים חלופיים*‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫שיוך נוסף‪ :‬לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים ‪/‬‬
‫חינוך ואזרחות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך‪ ,‬או‬
‫מילוי שני התנאים הבאים‪ :‬א( שלושת‬
‫הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית‪,‬‬
‫הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות‪,‬‬
‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו ב( הקורס‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה בחברה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר רונית בוגלר‪ ,‬פרופ' חיים‬
‫גזיאל )יועץ בכיר(; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אפרים בן‪-‬ברוך‪ ,‬פרופ' רחל הרץ‪-‬‬
‫לזרוביץ‪ ,‬ד"ר עמי וולנסקי‪ ,‬פרופ' אברהם יוגב‬
‫הקורס מתמקד בהיבטים החינוכיים‪ ,‬החברתיים‬
‫והפוליטיים של נושא הבחירה בחינוך‪ .‬הקורס‬
‫מציג את סוגי בתי הספר החלופיים המוצעים‬
‫לבחירת ההורים וילדיהם ומתאר את המאפיינים‬
‫המשותפים והמבדילים בין סוגי בתי הספר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הקורס דן בהתפתחויות האפשריות של‬
‫תופעת הבחירה בחינוך‪ .‬מאחר ורעיון הבחירה‬
‫בחינוך הוא צעיר בשנים‪ ,‬היקף המחקר האמפירי‬
‫שנעשה בתחום מוגבל אף הוא‪ .‬בהסתמך על‬
‫ההתפתחויות בנושא בארץ ובחו"ל‪ ,‬מתוארות‬
‫מגמות אפשריות הקשורות להתרחבות או‬
‫לצמצום התופעה ושינויים הקשורים ליישום‬
‫הרעיון הלכה למעשה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד כולל מאמרים בהיקף של כ‪600-‬‬
‫עמודים ומדריך למידה הערוך על‪-‬פי חמישה‬
‫מעגלים המפורטים להלן‪.‬‬
‫מעגל ראשון בחירת בתי ספר – המשגה‪,‬‬
‫התפתחות היסטורית‬
‫ופרספקטיבה השוואתית‬
‫סוגים של בתי ספר של בחירה‬ ‫מעגל שני‬
‫מעגל שלישי בחירה בחינוך מנקודת מבטם של‬
‫הורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלים‬
‫מעגל רביעי שיקולים חינוכיים‪ ,‬חברתיים‬
‫ופוליטיים בבחירת בתי ספר‬
‫מעגל חמישי מגמות עתידיות הקשורות לתופעת‬
‫הבחירה בחינוך‬
‫ניתן לכתוב עבודה סמינריונית בקורס רק‬
‫במסגרת הלימודים לתואר שני בלימודי‬
‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים במגמת חינוך‪ ,‬אזרחות‬
‫ודמוקרטיה‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14014‬אוניברסיטאות פתוחות –‬ ‫‪ 14018‬שינוי ארגוני במערכות למידה‬
‫דמוקרטיזציה של החינוך‬
‫הגבוה*‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬
‫שיוך נוסף‪ :‬לימודי דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים ‪/‬‬
‫חינוך ואזרחות‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים שיטות מחקר בחינוך‪,‬‬
‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים‪ ,‬תאוריות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בחינוך או מילוי‬ ‫למידה והוראה‪ ,‬הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה‬
‫שלושת התנאים הבאים‪ :‬א( שלושת הקורסים‬ ‫ומעשה‪.‬‬
‫דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית‪ ,‬הדמוקרטיה‬
‫הישראלית – סוגיות נבחרות‪ ,‬תאוריות‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר אורית אבידב‪ ,‬פרופ' שרה‬
‫דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו‪ .‬ב( אחד מהקורסים‬ ‫גורי‪-‬רוזנבליט‬
‫סוגיות‬ ‫ודמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫דמוקרטיה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אפרים בן‪-‬ברוך‪ ,‬פרופ' חיים גזיאל‪,‬‬
‫בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב‪,‬‬ ‫פרופ' אברהם יוגב‪ ,‬ד"ר זהר טל‬
‫ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪ ,‬ביקורות‪,‬‬ ‫הקורס עוסק בתחום של ייזום והכנסת שינויים‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה בחברה‬ ‫בארגונים‪ .‬כל ארגון נמצא במידה זו או אחרת‬
‫דמוקרטית‪ .‬ג( פטור ממטלות ביבליוגרפיות‬ ‫במצב של שינוי תמידי‪ .‬חלק מהשינויים‬
‫בחיפוש ממוחשב בקטלוג אלף ובמאגרי מידע‪.‬‬ ‫מתרחשים מכורח מציאות‪ ,‬וחלקם הם בגדר‬
‫רפורמות יזומות‪ ,‬שמטרתן לשפר את הארגונים‬
‫ולייעלם‪ .‬כדי לשרוד ולשגשג‪ ,‬ארגונים חייבים‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‪,‬‬ ‫לחדש‪ ,‬לפתח‪ ,‬ליזום ולשנות טכנולוגיות‪ ,‬שיטות‬
‫יעל גרינשטיין‪-‬מירובסקי; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫ניהול ודרכי עבודה‪.‬‬
‫הקורס מספק ידע עשיר ומקיף על מהותם של‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לנתח את ההשלכות האקדמיות‬ ‫תהליכי שינוי במערכות חינוך ולמידה‪ ,‬מתחקה‬
‫אחר מאפייניהם‪ ,‬ועומד על הדילמות והקשיים‬
‫והפוליטיות של הדמוקרטיזציה של הנגישות‬
‫לחינוך הגבוה‪ ,‬החל מהמחצית השנייה של המאה‬ ‫בהובלתם ועל האסטרטגיות להתמודדות עם‬
‫קשיים אלו‪.‬‬
‫ה‪ ;20-‬להשוות בין פתרונות אלטרנטיביים‬
‫להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה; לסקור‬ ‫מטרות הקורס‬
‫מבחינה היסטורית ובאופן השוואתי את תופעת‬ ‫להציג את התחום של שינוי ארגוני‬
‫ההוראה מרחוק מאז ימי קדם ועד ימינו‪ ,‬תוך‬ ‫בהסתכלות רחבה על ארגונים‪.‬‬
‫שימת דגש על השפעותיה בקידום מטרות חינוך‬ ‫לבחון תהליכי שינוי כתולדה של מדיניות‬
‫"דמוקרטיות"; לעמוד על מערכת יחסי הגומלין‬ ‫המשקפת סדרי עדיפויות של קבוצות עניין‬
‫המורכבת שבין אוניברסיטאות פתוחות‬ ‫שונות בחברה‪.‬‬
‫ואוניברסיטאות המכוונות להמונים‪ ,‬לבין‬ ‫להכיר מגמות ומושגים הקשורים לתחום של‬
‫הסקטור "האליטיסטי" של האוניברסיטאות‬ ‫שינוי ארגוני‪ :‬שלבים‪ ,‬קשיים ודילמות‬
‫במערכות השכלה גבוהה שונות ברחבי העולם‬ ‫בהכנסת שינויים‪.‬‬
‫בשלושת העשורים האחרונים; לנתח את השפעת‬ ‫להבין את המשמעות של תהליכי שינוי‬
‫הטכנולוגיות החדשות על הנגישות למידע ועל‬ ‫במציאות דינמית ומשתנה‪ ,‬בה הלמידה‬
‫היווצרות מודלים חדשים של סביבות אקדמיות‪,‬‬ ‫הארגונית ִהנה בסיס לשינוי וכר לצמיחה‬
‫שנועדו לפתוח את שערי העולם האקדמי בפני כל‬ ‫ולהתחדשות ארגונית‪.‬‬
‫להבין את התהליכים של הובלת שינויים‬
‫האזרחים; לדון בסוגיות של העלויות הכלכליות‬
‫בארגונים מנקודת המבט של מוביל השינוי‪,‬‬
‫והתשתיות הארגוניות של לימוד באוניברסיטאות‬
‫המנהל‪-‬המנהיג‪ ,‬ומנקודת המבט של‬
‫פתוחות‪ ,‬והשלכותיהן על הרחבת מעגלי הלומדים‬ ‫המערכת הארגונית‪.‬‬
‫במערכות ההשכלה הגבוהה; לבחון את השפעת‬ ‫לבחון מקרים של הכנסת שינויים במערכות‬
‫הגלובליזציה של החינוך הגבוה על עתידן של‬ ‫חינוך ולמידה בארץ ובעולם המדגימים את‬
‫האוניברסיטאות הפתוחות‪ ,‬ומודלים אחרים של‬ ‫ההיבטים השונים של התהליך‪.‬‬
‫השכלה גבוהה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫חומר הלימוד‬ ‫שינוי במערכות חברתיות – מונחי מפתח‬
‫ספר הקורס‪:‬‬ ‫מדיניות חינוך ושינוי במערכות חינוך ולמידה‬
‫‪S. Guri-Rosenblit, Distance and Campus‬‬ ‫קשיים ודילמות בהכנסת שינויים למערכות‬
‫– ‪Universities: Tensions and Interactions‬‬ ‫חינוך ולמידה והאסטרטגיות להתמודדות עמם‬
‫‪A Comparative Study of Five Countries‬‬ ‫מנהיגות מובילה שינויים במערכות חינוך‬
‫‪(Oxford: Pergamon Press & The‬‬ ‫ולמידה‬
‫‪International Association of Universities,‬‬ ‫מערכות חינוך ולמידה כארגונים לומדים‬
‫‪1999).‬‬
‫מקראה ובה מאמרים רלוונטיים לקורס‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫מדריך למידה המלווה את קריאת הספר‬ ‫ספר הקורס‪:‬‬
‫והמאמרים‪.‬‬ ‫‪K. Morrison, Management Theories for‬‬
‫‪Educational Change (London: Sage‬‬
‫‪Publication Company, 1998).‬‬
‫מקראה‬
‫*‬ ‫ניתן לכתוב עבודה סמינריונית בקורס רק‬ ‫*‬ ‫מדריך למידה המלווה את קריאת הספר‬
‫במסגרת הלימודים לתואר שני בלימודי‬ ‫והמאמרים‪.‬‬
‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים במגמת חינוך‪ ,‬אזרחות‬ ‫דוחות של רפורמות חינוכיות במערכת‬
‫ודמוקרטיה‪.‬‬ ‫החינוך בארץ‪.‬‬
‫‪276‬‬
 ‫תואר שני‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬
‫תואר שני‬

‫‪ 14199‬פרויקט בחינוך‬ ‫‪ 14197‬בחינת גמר לתואר שני‬ ‫‪ 14196‬בחינת גמר לתואר שני‬
‫בחינוך במגמת מערכות‬ ‫בחינוך במגמת טכנולוגיות‬
‫למידה‬ ‫למידה‬

‫תנאים להגשת הצעת מחקר‪ :‬לפחות ‪ 24‬נ"ז‬ ‫מגמה‪ :‬מערכות למידה‬
‫עבור קורסים קודמים‪ ,‬ובכללם שלושת קורסי‬
‫התשתית ‪ 14009 ,14008 ,14003‬וכן שלושה‬
‫קורסי מגמה‪ ,‬שמתוכם לפחות קורס‬ ‫סטודנטים במסלול ללא תזה‪ ,‬אשר סיימו את כל‬
‫סמינריוני אחד‪.‬‬ ‫חובות השמיעה במגמת מערכות למידה וצברו‬
‫לפחות ‪ 48‬נ"ז בקורסי התכנית )לא כולל‬
‫סטודנט הלומד במסלול ללא תזה צריך לגבש‬ ‫השלמות(‪ ,‬רשאים להירשם לבחינת גמר במגמת‬
‫נושא לפרויקט הגמר ולבחור על‪-‬פיו מדריך‪ .‬לאחר‬ ‫מערכות למידה‪ .‬לאחר ההרשמה יקבלו זימון‬
‫מכן‪ ,‬על הסטודנט להכין הצעה לפרויקט‪,‬‬ ‫לבחינה‪ ,‬אשר תתקיים במועד אחד מבין מועדי‬
‫ולהגישה חתומה בידי המדריך לאישור הוועדה‬ ‫הבחינות בסיום כל סמסטר סתיו או אביב‪.‬‬
‫המחלקתית לתואר שני‪ .‬תוך חודשיים מאישור‬ ‫הזכאות להיבחן היא בסמסטר ההרשמה בלבד‪.‬‬
‫הצעת הפרויקט בידי הוועדה על הסטודנט‬
‫להירשם לפרויקט‪ .‬נוהל ההרשמה מופיע בפרק ‪5‬‬ ‫הבחינה מבוססת על כל קורסי התשתית ועל‬
‫– הרשמה – בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫הקורסים שלמדו הסטודנטים במגמת הלימוד‬
‫שלהם‪ .‬בחלקה הראשון יינתנו שאלות‬
‫היקף הפרויקט הוא כשתי עבודות סמינריוניות‪.‬‬
‫אינטגרטיביות בנוגע לתכנית לימודים במערכת‬
‫אופי העבודה יכול להיות מעשי‪-‬יישומי או‬
‫למידה כלשהי‪ ,‬אשר נסמכות על קורסי התשתית‬
‫תאורטי‪ .‬כתיבת הפרויקט אמורה להימשך עד‬
‫הקורסים‬ ‫)ללא‬ ‫המגמה‬ ‫קורסי‬ ‫ועל‬
‫לשנת לימודים אחת‪.‬‬
‫הסמינריוניים(‪ .‬בחלקה השני תידרש התייחסות‬
‫שלמדו‬ ‫הסמינריוניים‬ ‫הקורסים‬ ‫לשני‬
‫באתר התואר השני בחינוך תוכלו למצוא רשימה‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫של מדריכים פוטנציאליים ותחומי העניין שלהם‪,‬‬
‫פירוט תהליך ההרשמה והנחיות נוספות הנוגעות‬
‫פרטים נוספים על הבחינה ועל נהלים הנוגעים לה‬
‫לתהליך העבודה על הפרויקט‪ .‬לקבלת עזרה‬
‫מצויים באתר התכנית לתואר שני בחינוך‪,‬‬
‫באיתור מדריך או הסברים נוספים על התהליך‪,‬‬
‫‪.http://telem.openu.ac.il/edu/ma/‬‬
‫מומלץ לפנות אל רכז תזות ופרויקטים של התואר‬
‫השני בחינוך‪.‬‬
‫מגמה‪ :‬טכנולוגיות למידה‬
‫סטודנטים במסלול ללא תזה‪ ,‬אשר סיימו את כל‬
‫חובות השמיעה במגמת טכנולוגיות למידה וצברו‬
‫לפחות ‪ 48‬נ"ז בקורסי התכנית )לא כולל‬
‫השלמות(‪ ,‬רשאים להירשם לבחינת גמר במגמת‬
‫טכנולוגיות למידה‪ .‬לאחר ההרשמה יקבלו זימון‬
‫לבחינה‪ ,‬אשר תתקיים במועד אחד מבין מועדי‬
‫הבחינות בסיום כל סמסטר סתיו או אביב‪.‬‬
‫הזכאות להיבחן היא בסמסטר ההרשמה בלבד‪.‬‬
‫הבחינה מבוססת על כל קורסי התשתית ועל‬
‫הקורסים שלמדו הסטודנטים במגמת הלימוד‬
‫שלהם‪ .‬בחלקה הראשון יידרש ניתוח ביקורתי של‬
‫מאמרים העוסקים בטכנולוגיות למידה ואשר‬
‫יימסרו לנרשמים מראש‪ .‬בחלקה השני יידרש דיון‬
‫רחב בסוגיה מרכזית השייכת לעולם התוכן של‬
‫טכנולוגיות למידה‪ ,‬תוך אינטגרציה בין גופי הידע‬
‫השונים שנרכשו במהלך הלימודים‪ ,‬ובין תאוריה‬
‫למעשה‪.‬‬
‫פרטים נוספים על הבחינה ועל נהלים הנוגעים לה‬
‫מצויים באתר התכנית לתואר שני בחינוך‪,‬‬
‫‪.http://telem.openu.ac.il/edu/ma/‬‬

‫סטודנט שהצעת המחקר שלו הוגשה לשיפוט‬

‫שלוש פעמים )הצעה מקורית ועוד שני סבבי‬
‫תיקונים( ולא אושרה על‪-‬ידי הוועדה המחלקתית‪,‬‬
‫לא יוכל להמשיך את עבודתו‪ ,‬והוועדה‬
‫המחלקתית תקבע את החלופות העומדות בפניו‬
‫לסיום חובותיו לתואר‪.‬‬

‫‪277‬‬
 ‫תואר שני‬
‫חינוך במגמות 'טכנולוגיות למידה' ו'מערכות למידה'‬

‫תואר שני‬
‫‪ 14198‬תזה בחינוך‬

‫תנאים להגשת מועמדות למסלול תזה‪ :‬לפחות‬

‫‪ 24‬נ"ז וציון ממוצע של ‪ 90‬ומעלה עבור‬
‫קורסים קודמים‪ ,‬ובהם שלושת קורסי‬
‫התשתית ‪ 14009 ,14008 ,14003‬וכן שלושה‬
‫קורסי מגמה‪ ,‬שמתוכם לפחות קורס סמינריוני‬
‫אחד‪.‬‬

‫סטודנט שהוועדה המחלקתית לתואר שני‬

‫החליטה על קבלתו למסלול עם תזה יוכל לכתוב‬
‫הצעת מחקר בהנחיית מדריך שיהיה מוכן‬
‫להנחותו בנושא‪ .‬על המדריך להשתייך לסגל‬
‫הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬לאחר אישור‬
‫ההצעה בידי המדריך‪ ,‬יגיש אותה הסטודנט‬
‫לאישור הוועדה המחלקתית לתואר שני‪ .‬הוועדה‬
‫תבדוק את ההצעה ותחליט אם לאשרה‪ .‬תוך‬
‫חודשיים מאישור הצעת התזה בידי הוועדה על‬
‫הסטודנט להירשם לתזה‪ .‬נוהל ההרשמה מופיע‬
‫בפרק ‪ – 5‬הרשמה – במדריך למועמדים‬
‫ולנרשמים‪.‬‬
‫התזה תהיה בעלת אופי מחקרי חדשני‪ ,‬מעוגנת‬
‫בתאוריה ותיישם את הידע שהסטודנט רכש‬
‫במהלך לימודיו‪ .‬על התזה לשקף את היכרותו עם‬
‫הספרות העיונית והאמפירית בתחום המחקר‪ ,‬את‬
‫יכולתו לתכנן מערך מחקר שיענה על שאלת‬
‫המחקר שלו‪ ,‬את שליטתו בכלי המחקר‬
‫המקובלים בתחום החינוך‪ ,‬דרך מחשבה עצמאית‬
‫ומקורית‪ ,‬כושר עיבוד של חומר מדעי וכישורי‬
‫כתיבה מדעית‪ .‬משך זמן ביצוע התזה הוא עד‬
‫שנתיים‪ ,‬ובסיום העבודה יידרש הסטודנט להציג‬
‫את ממצאיה בפני קהל‪.‬‬

‫באתר התואר השני בחינוך תוכלו למצוא רשימה‬

‫של מדריכים פוטנציאליים ותחומי העניין שלהם‪,‬‬
‫פירוט תהליך ההרשמה והנחיות נוספות הנוגעות‬
‫לתהליך העבודה על התזה‪ .‬לקבלת עזרה באיתור‬
‫מדריך או הסברים נוספים על התהליך‪ ,‬מומלץ‬
‫לפנות אל רכז תזות ופרויקטים של התואר השני‬
‫בחינוך‪.‬‬

‫סטודנט שהצעת המחקר שלו הוגשה לשיפוט‬

‫שלוש פעמים )הצעה מקורית ועוד שני סבבי‬
‫תיקונים( ולא אושרה על‪-‬ידי הוועדה המחלקתית‪,‬‬
‫לא יוכל להמשיך את עבודתו‪ ,‬והוועדה‬
‫המחלקתית תקבע את החלופות העומדות בפניו‬
‫לסיום חובותיו לתואר‪.‬‬

‫‪278‬‬
‫תואר שני‬
‫במחשבה‬
‫הביולוגית‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תואר שני‬
‫המחשבה הביולוגית‬
‫תואר שני‬

‫‪ 22003‬מכניזם‪ ,‬ויטליזם ואורגניציזם‪:‬‬ ‫‪ 22010‬רדוקציה‪ ,‬טלאולוגיה ומקומן‬ ‫‪ 22000‬הגדרת החיים‬

‫שלוש תפיסות בחקר החיים‬ ‫בביולוגיה*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬
‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬דליה איתמר‪ ,‬פרופ' שמעונה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬יפעת גל‪ ,‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪,‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬יפעת גל‪ ,‬פרופ' שמעונה גינצבורג‪,‬‬
‫גינצבורג‪ ,‬ד"ר סוזי פישר; ענת גפני )עריכה(‬ ‫ד"ר שרה שורץ‬ ‫ד"ר איריס פריי‪ ,‬ד"ר שרה שורץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' חוה יבלונקה‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' חוה יבלונקה‪,‬‬
‫ד"ר דבורה קמרט‪-‬לנג‪ ,‬ד"ר סנאית גיסיס‬ ‫פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר ליה אטינגר‪ ,‬ד"ר איריס‬ ‫פרופ' רפאל פלק‬
‫פריי‬
‫קורס זה הוא האחרון משלושת קורסי התשתית‬ ‫קורס זה הוא הראשון משלושת קורסי התשתית‬
‫בתכנית לתואר שני במחשבה הביולוגית‪ .‬מטרתו‬ ‫קורס זה הוא השני משלושת קורסי התשתית‬ ‫בתכנית לתואר שני במחשבה הביולוגית‪ .‬מטרתו‬
‫העיקרית של הקורס היא לפתח התבוננות‬ ‫בתכנית לתואר שני במחשבה הביולוגית‪ .‬לקורס‬ ‫העיקרית היא לשרטט את מאפייני החיים‬
‫היסטורית על חקר החיים‪.‬‬ ‫שתי מטרות עיקריות‪ :‬הראשונה היא לדון‬ ‫המבדילים אותם מהטבע בכללותו‪.‬‬
‫בשאלה מרכזית בפילוסופיה של המדע – שאלת‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הרדוקציה – ובהיבטיה הייחודיים בביולוגיה‪,‬‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫‪ .1‬הצגת הסוגיות המרכזיות‪.‬‬ ‫ואילו השנייה היא להציג מושג ייחודי המאפיין‬ ‫הבדלה בין הגדרת תופעת החיים לבין‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬מה בין העולם האורגני והעולם האי‪-‬‬ ‫את התופעות הביולוגיות ואת חקירתן – מושג‬ ‫משמעות החיים‪.‬‬
‫אורגני‪ ,‬ובנגזר מכך – מהי הטרמינולוגיה‬ ‫הטלאולוגיה‪.‬‬ ‫מהי הגדרה? כמו כל הגדרה אחרת של מושג‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ה"מותרת" לשימוש במסגרת המדע החוקר‬ ‫הגדרת ה'חיים' יוצאת מתוך גישתו של‬
‫את היצורים החיים ומהן הגישות‪,‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫המגדיר לטבעה של המציאות ולדרכים שבהן‬
‫המתודות והמודלים המדעיים "הראויים"‬ ‫רדוקציה – הגדרת המושג ומשמעותו‬ ‫‪.1‬‬ ‫יש לנהוג בה‪ ,‬והיא מביאה לביסוסם של‬
‫)במסגרת הפרדיגמה המדעית השלטת(‬ ‫רדוקציה כסוג של הסבר‬ ‫‪.2‬‬ ‫קשרים בין מושגים שונים‪ .‬סוגים שונים של‬
‫לחקר העולם האורגני?‬ ‫רדוקציה ומדע‬ ‫‪.3‬‬ ‫הגדרות; תכליתן של הגדרות וחשיבותן‪.‬‬
‫ב‪ .‬השאלה מה מבדיל בין החי לדומם הולידה‬ ‫סוגים שונים של רדוקציה‬ ‫‪.4‬‬ ‫מהם העצמים‪ ,‬התהליכים והתופעות שעליהם‬ ‫‪.3‬‬
‫גישות‬ ‫שלוש‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫במהלך‬ ‫מושג האמרגנטיות‬ ‫‪.5‬‬ ‫מצביע המושג 'חיים'? מהן התכונות‬
‫התפיסה‬ ‫שונות‪:‬‬ ‫מטאפיסיות‬ ‫היסוד הטלאולוגי בתופעות החיים‬ ‫‪.6‬‬ ‫המשותפות לכל אלה‪ ,‬ומהן התכונות‬
‫הוויטאליסטית‪ ,‬התפיסה המכניסטית‬ ‫הסברים טלאולוגיים לעומת הסברים‬ ‫‪.7‬‬ ‫הייחודיות להם‪ ,‬המבדילות אותם מהלא‪-‬‬
‫והתפיסה האורגנציסטית‪.‬‬ ‫סיבתיים; הסברים "פרוקסימליים" לעומת‬ ‫חיים?‬
‫ג‪ .‬ביטויי התפיסות השונות מבחינה‬ ‫הסברים "סופיים"; הסברים פונקציונליים‪.‬‬ ‫התחלה של דיון בתפיסות מרכזיות ביחס‬ ‫‪.4‬‬
‫אונטולוגית ומבחינה מתודולוגית‪.‬‬ ‫טלאולוגיה ותורת האבולוציה‬ ‫‪.8‬‬ ‫לשאלה‪ :‬מה בין דומם לחי? מכניזם‪ ,‬ויטליזם‪,‬‬
‫טלאולוגיזם ואורגניציזם; הצגה ראשונית של‬
‫‪ .2‬שינויי משמעות במושגים "ויטליזם"‬
‫מבנה הקורס‬ ‫שני תחומי מחקר שבלבם עומדת שאלת‬
‫ו"מכניזם" במהלך ההיסטוריה של התרבות‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת ומפגש‬ ‫הגדרת החיים‪ :‬מוצא החיים )‪(Origin of Life‬‬
‫המערבית כתוצאה מהשפעות תרבותיות‬
‫סמינריוני‪ .‬חומר הלימוד כולל ארבעה ספרים‬ ‫וחיים מלאכותיים )‪.(Artificial Life‬‬
‫במישורים שונים‪.‬‬
‫ואסופת מאמרים‪.‬‬ ‫אידיאולוגיות המשפיעות על הגדרת החיים‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬תפיסות עולם מטפיזיות באשר ליחסי האל‪,‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים‪ .‬חומר הלימוד‬ ‫ועל חקירתם‪.‬‬
‫במהלך‬ ‫השתנותן‬ ‫והאדם‪,‬‬ ‫הטבע‬
‫כולל ארבעה ספרים ואסופת מאמרים‪.‬‬ ‫הגדרותיהם של הוגים ומדענים שונים ובחינה‬ ‫‪.6‬‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬והשפעתן על הדרך שבה הבינו‬
‫ביקורתית שלהן‪.‬‬
‫ההוגים בתקופות השונות את מהות החיים‪.‬‬
‫הגדרות המקובלות כיום בחקר החיים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‪ .‬המטפורות המרכזיות שכוננו את תמונות‬
‫הגדרות המבוססות על מנגנון של מטבוליזם;‬
‫העולם בתקופות ההיסטוריות השונות‪,‬‬
‫הגדרות המבוססות על מנגנון של תורשה‪.‬‬
‫והשפעתן על האופן שבו תפסו הפילוסופים‬
‫ההשלכות של הגדרת החיים על היבטים‬ ‫‪.8‬‬
‫ואנשי המדע את היצור החי‪.‬‬
‫מתודולוגיים ואתיים בחקר החיים )כמו‬
‫ג‪ .‬השפעותיהן של ההתפתחויות במחקר‬
‫המתת חסד‪ ,‬השתלות איברים‪ ,‬הפלות(‪.‬‬
‫הביולוגי על צורת ההסבר המדעי בהתייחס‬
‫ליצור החי‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיצד השפיע השיח בין ויטליסטים‬
‫מבנה הקורס‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת ומפגש‬
‫ומכניסטים על עיצוב‪ ,‬שינוי ואבולוציה של‬
‫סמינריוני‪ .‬חומר הלימוד כולל קטעים נבחרים‬
‫"ויטאליזם"‬ ‫המושגים‬ ‫משמעות‬
‫מ‪ 5-‬ספרים ואסופת מאמרים‪.‬‬
‫ו"מכניזם"?‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים‪ .‬חומר הלימוד‬
‫כולל ארבעה ספרים ואסופת מאמרים‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת ומפגש‬
‫סמינריוני‪ .‬חומר הלימוד כולל אסופת מאמרים‬
‫וקטעים מספרים )מקורות ראשוניים(‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים‪ .‬חומר הלימוד‬
‫כולל אסופת מאמרים וקטעים מספרים )מקורות‬
‫ראשוניים ומשניים(‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫‪281‬‬
 ‫תואר שני‬
‫המחשבה הביולוגית‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22005‬תורת האבולוציה ותנועת‬ ‫‪ 22004‬בעיית הגוף והנפש‬ ‫‪ 22006‬מיזמי גנום האדם‪ :‬גנטיקה‬
‫הבריאתנות‬ ‫וגנאתיקה‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬
‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬יפעת גל‪ ,‬פרופ' שמעונה גינצבורג;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אבינעם אדם‪ ,‬פרופ' שמעונה‬
‫ענת גפני )עריכה(‬ ‫ענת גפני )עריכה(‬ ‫גינצבורג; ענת גפני )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬ד"ר ליה אטינגר‪ ,‬פרופ' אביטל וולמן‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אביטל וולמן‪ ,‬פרופ' צבי זקס‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' חוה יבלונקה‪,‬‬
‫פרופ' צבי זקס‪ ,‬פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' רפאל‬ ‫פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר ליה‬ ‫פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬
‫פלק‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬ ‫אטינגר‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מיזם הגנום של האדם‪ :‬התגליות והשיטות‬ ‫‪.1‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫רצ ַפת כל הגנום של‬ ‫שעל בסיסן הוצעה ַה ָ‬
‫אבולוציה – מושג מרכזי במדע‬ ‫‪.1‬‬ ‫טיב הזיקה בין הפיסיקלי למנטלי‪ ,‬בין המוח‬ ‫‪.1‬‬ ‫האדם; הציפיות ממימושו של מיזם הגנום;‬
‫הרעיונות היסודיים של תורת האבולוציה‬ ‫‪.2‬‬ ‫)‪ (brain‬לבין הנפש )‪ .(mind‬ניתוח סוגי‬ ‫השפעת יחסי הציבור של המיזם על המימסד‬
‫הביולוגית‬ ‫התשובות שהוצעו במהלך ההיסטוריה‬ ‫הפוליטי ועל הקצאת כספים; תוצרי לוואי של‬
‫תורת‬ ‫של‬ ‫ההיסטורית‬ ‫ההתפתחות‬ ‫‪.3‬‬ ‫לבעיית הגוף והנפש – מוניסטיות‪,‬‬ ‫המיזם‪ ,‬שצמחו במקביל למימושו‪.‬‬
‫האבולוציה‬ ‫דואליסטיות‪ ,‬מטריאליסטיות‪.‬‬ ‫מיזם הרבגוניות‪ :‬הרקע המדעי להצעת מיזם‬ ‫‪.2‬‬
‫מעמדה של תורת האבולוציה בביולוגיה‬ ‫‪.4‬‬ ‫בעיות יסוד בפילוסופיה השזורות בשאלת‬ ‫‪.2‬‬ ‫הרבגוניות‪ ,‬ההתנגדות למימושו‪ ,‬ותוצאותיה;‬
‫תנועת הבריאתנות – מהי? רעיונותיה‬ ‫‪.5‬‬ ‫הגוף והנפש‪ .‬בעיית המשמעות )‪semantic‬‬ ‫השפעת יחסי הציבור של מיזם הרבגוניות על‬
‫המרכזיים; ההיסטוריה של עלייתה; סקירת‬ ‫‪ ;(problem‬בעיית הידיעה או ההכרה‬ ‫המימסד הפוליטי ועל הקצאת כספים‬
‫מעמדה ופועלה כיום‬ ‫והנפשות‬ ‫‪(epistemological‬‬ ‫)‪problem‬‬ ‫בהשוואה למיזם הגנום‪.‬‬
‫בעיות פילוסופיות‪ ,‬אתיות וחברתיות הצומחות‬ ‫‪.3‬‬
‫תורת האבולוציה מול הבריאתנות‪ :‬הבדלים‬ ‫‪.6‬‬ ‫האחרות )‪.(other minds‬‬
‫ממיזמי הגנום‪ .‬א‪ .‬חידושי הידע והטכנולוגיה‬
‫עקרוניים; טענות הבריאתנים נגד תורת‬ ‫מקומם של רעיון הרדוקציה ורעיון‬ ‫‪.3‬‬
‫הביו‪-‬רפואיים בהנדסה גנטית‪ ,‬האפשרויות‬
‫האבולוציה; בחינת האמיתות והתקפות‬ ‫האמרגנטיות בבעיית הגוף והנפש‪.‬‬ ‫שהם פותחים‪ ,‬התועלת הטמונה בהן‪,‬‬
‫הלוגית של טיעוני הבריאתנים נגד תורת‬ ‫מתודולוגיות מחקר "מלמעלה למטה"‬ ‫‪.4‬‬ ‫האתגרים שהם מציבים‪ ,‬והסכנות הכרוכות‬
‫האבולוציה‬ ‫)‪ (bottom-up‬ו‪"-‬מלמטה למעלה" )‪(up-bottom‬‬ ‫בהם‪ :‬כיצד משפיעים כל אלה על שאלות‬
‫מדע מול דת‪ ,‬מיתוס ואנטי‪-‬מדע‪ :‬היבטים‬ ‫‪.7‬‬ ‫בביולוגיה‪ ,‬הקשר ביניהן לבין חוקים והסברים‬ ‫פילוסופיות כלליות‪ ,‬כגון בעיית הדטרמיניזם‬
‫רעיוניים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‬ ‫והשלכותיהן על בעיית הגוף והנפש‪.‬‬ ‫והרצון החופשי‪ ,‬ועל תפיסת האדם שלנו? האם‬
‫תנועת הבריאתנות בהקשר הפילוסופי‪-‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מה בין ייצוגים מנטליים לבין תודעה?‬ ‫‪.5‬‬ ‫הגנטיקה הישנה לא הולידה שאלות דומות?‬
‫תרבותי בימינו‬ ‫קטגוריזציה; האם קטגוריות כמותיות‬ ‫השלכות החידושים על המחלוקת בדבר גנים‬
‫בריאתנות ויהדות‬ ‫‪.9‬‬ ‫מומרות לקטגוריות איכותיות?‬ ‫וסביבה )‪ (nature-nurture‬כקובעי תכונות‬
‫בריאתנות בישראל‬ ‫‪.10‬‬ ‫נוירופילוסופיה‪ :‬הרלוונטיות של עובדות‬ ‫‪.6‬‬ ‫והתנהגות‪ ,‬והטעויות השכיחות בדיון הציבורי‬
‫נוירוביולוגיות‪ ,‬שיטות מדידה חדשות‬ ‫על דטרמיניזם גנטי‪ .‬האם החידושים מגבירים‬
‫מבנה הקורס‬ ‫ותאוריות פנים‪-‬ביולוגיות ופנים‪-‬מדעיות‬ ‫את חופש הבחירה או שהם כופים התנהגות? ב‪.‬‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬ ‫נוספות לעיון הפילוסופי ולהנמקות השונות;‬ ‫הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬והשקפות עולם המעורבות‬
‫סמינריוני; ‪ 5‬ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬ ‫כיצד משפיעים השינויים והחידושים מן‬ ‫בהכרעות המתחייבות מהחידושים‪ :‬תורות‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; ‪ 3‬ספרים‪,‬‬ ‫המישור האונטולוגי ומן המישור המתודולוגי‬ ‫מוסר ומדיניות ציבורית; ההתערבות בגורל‬
‫אסופת מאמרים‪.‬‬ ‫על השאלות האפיסטמולוגיות?‬ ‫ובטבע; ִצ ָלּהּ של האיגניקה‪.‬‬
‫תרומת המודלים של הקיברנטיקה ושל‬ ‫‪.7‬‬ ‫התערבות גנטית ישירה ועקיפה‪ :‬למי הזכות‬ ‫‪.4‬‬
‫החישוביות העצבית לפתרון הבעיה‪ .‬החדר‬ ‫ולמי החובה לדעת או שלא לדעת את תוצאות‬
‫המבחנים? מי צריך להכריע בהחלטות‬
‫הסיני של ג'ון סרל )‪ ;(Searle‬האם עקרונות‬
‫הכרוכות בהתערבות גנטית? דוגמאות מעשיות‬
‫ההתנהגות של רשתות נוירונים‪ ,‬המתגלים‬
‫להמחשת מורכבותן של השאלות‪.‬‬
‫בסימולציות של המודלים‪ ,‬מסבירים‪,‬‬ ‫שימוש במידע ובמאגרי מידע גנטיים למטרות‬ ‫‪.5‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬התפתחות של תודעה? והאם‬ ‫מגוונות לא רפואיות‪ ,‬כגון קביעת הורות‪ ,‬זיהוי‬
‫מערכות מלאכותיות אלה מהוות מימוש של‬ ‫פלילי‪ ,‬מחקר ביולוגי‪ ,‬מחקר אנתרופולוגי‪-‬‬
‫מערכות חיים?‬ ‫אוכלוסייתי‪ :‬תועלת‪ ,‬סכנות ובעיות פתוחות‪.‬‬
‫הקשר בין בעיית הגוף והנפש לבין גישות‬ ‫‪.8‬‬ ‫ניגודי עניין‪ :‬הניגודים בין טובת הכלל לבין‬ ‫‪.6‬‬
‫המכניזם והוויטליזם‪.‬‬ ‫טובת המדען בעקבות המיזם של גנום האדם‬
‫הבעיה וניסוחיה במהלך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הניגודים בהקשר זה בין טובת הכלל לבין‬
‫מהי הגישה או המתודולוגיה המתאימה‬ ‫‪.10‬‬ ‫אינטרסים של חברות מסחריות; המחלוקת‬
‫לבניית "מדע על אודות הנפש" )‪science of‬‬ ‫בדבר הענקת זכויות קניין אינטלקטואלי‪,‬‬
‫‪?(mind‬‬ ‫ופטנטים על גנים ועל רצפים אחרים שבגנום‬
‫האדם‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫חובותיו של המדען‪ :‬המחויבות לאמת;‬ ‫‪.7‬‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬ ‫אחריות חברתית; הוראה והסברה; התמודדות‬
‫סמינריוני; שני ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬ ‫עם ניגודי עניין‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; שלושה‬ ‫מבנה הקורס‬
‫ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬
‫סמינריוני; ספר אחד‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; שני ספרים‪,‬‬
‫אסופת מאמרים‪.‬‬

‫‪282‬‬
 ‫תואר שני‬
‫המחשבה הביולוגית‬
‫תואר שני‬

‫‪ 22008‬המאזן האקולוגי ושמירת‬ ‫‪ 22007‬בעיות נבחרות בביואתיקה‪:‬‬ ‫‪ 22009‬רפואה אלטרנטיבית במבט‬

‫הסביבה‬ ‫ניסויים בבעלי חיים‬ ‫ביקורתי‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬
‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שמעונה גינצבורג;‬
‫ענת גפני )עריכה(‬ ‫ענת גפני )עריכה(‬ ‫ענת גפני )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אביטל וולמן‪ ,‬פרופ' צבי זקס‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אביטל וולמן‪ ,‬פרופ' צבי זקס‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' אביטל וולמן‪ ,‬פרופ' צבי זקס‪,‬‬
‫פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר ליה‬ ‫פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר ליה‬ ‫פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' רפאל פלק‪ ,‬ד"ר ליה‬
‫אטינגר‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬ ‫אטינגר‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬ ‫אטינגר‪ ,‬ד"ר איריס פריי‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫האם קיים משבר אקולוגי שנובעות ממנו‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרת הבעיה המוסרית‪ :‬האם יש הצדקה‬ ‫‪.1‬‬ ‫מהי רפואה אלטרנטיבית )או משלימה(?‬ ‫‪.1‬‬
‫סכנות ממשיות?‬
‫לשימוש בבעלי חיים בניסויים מדעיים? ניתוח‬ ‫סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיביים‬
‫אפקט החממה והתחממות כדור‪-‬הארץ;‬
‫התשובות במסגרת תורות מוסר תועלתניות‬ ‫וגופי הידע שעליהם הם נשענים‪.‬‬
‫התמעטות האוזון בסטרטוספירה; סחף‬
‫ואחרות‪ :‬קאנט‪ ,‬בנתם )‪ ,(Bentham‬סינגר‬ ‫האמוציונליות‪,‬‬ ‫הלוגיות‪,‬‬ ‫הטענות‬ ‫‪.2‬‬
‫ומדבור של קרקעות והמלחתן; זיהום סביבתי‬
‫)‪ ,(Singer‬רגן )‪.(Regan‬‬ ‫התאורטיות והמעשיות בעד ונגד הרפואה‬
‫וטיפול בפסולת; הידלדלות יערות הגשם‬
‫רגשות וטיעונים אמוציונליים והקשר ביניהם‬ ‫‪.2‬‬ ‫המדעית‬ ‫והרפואה‬ ‫האלטרנטיבית‬
‫הטרופיים ומשאבי טבע אחרים; הכחדת‬
‫לבין טענות מוסריות‪.‬‬ ‫)הקונבנציונלית(‪.‬‬
‫מינים והפחתת השונות בטבע‪ ,‬התפוצצות‬
‫הרלוונטיות‬ ‫הפנים‪-‬ביולוגיות‬ ‫השאלות‬ ‫‪.3‬‬ ‫בחינוּת ומהימנות של ידע ברפואה‪ :‬ניתוח‬ ‫‪.3‬‬
‫האוכלוסייה האנושית; שימוש באורגניזמים‬
‫לשאלות המוסריות‪ .‬האם כל בעלי החיים‬ ‫מושג הבחינוּת ומושג ההפרכה; כלים‬
‫טרנסגניים‪.‬‬
‫חשים כאב? האם לקופים הגדולים יש שפה‬ ‫להערכת מידת ההצלחה והתוקף של‬
‫תפיסות והנחות העומדות בבסיס הגדרת‬ ‫‪.2‬‬
‫ותודעה )וכיצד בוחנים זאת(? מה בין ייצוגים‬ ‫מימצאים רפואיים ושל טיפולים רפואיים;‬
‫המשבר וזיהוי סוגי הידע הנחוצים לדיון‬
‫מנטליים לבין תודעה?‬ ‫מיתוס‪ ,‬ידע אנקדוטלי‪ ,‬ניסוי וטעייה‪ ,‬ידע‬
‫בשמירה על המאזן האקולוגי‪.‬‬
‫היבטים מתודולוגיים במציאת פתרונות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫סטטיסטי‪ ,‬ידע מדעי‪.‬‬
‫פילוסופיות סביבתניות והנחותיהן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫החלופות הביולוגיות המוצעות היום לניסויים‬ ‫תפקידן של תאוריות בארגון גוף‪-‬ידע‪ .‬האם‬ ‫‪.4‬‬
‫א‪ .‬שאלת הערך הפנימי של הטבע; מי או מה‬
‫בבעלי חיים; האם יכולות הן‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬לספק‬ ‫הרפואה החלופית מתיחסת לאותו חלק מן‬
‫ראוי להתחשבות מוסרית? גישות‬
‫את הדרוש לקידום המחקר הביו‪-‬רפואי?‬ ‫המציאות שעליו נסובה הרפואה המדעית?‬
‫ביוצנטריות‬ ‫אנתרופוצנטריות‪,‬‬
‫מסגרות ביולוגיות תיאורטיות המדגישות את‬ ‫האם יש תוקף ל"חוכמת הקדמונים"? מתי‬
‫ואקוצנטריות ותשובותיהן לשאלה‪.‬‬
‫רמות הארגון השונות של יצורים חיים‬ ‫וכיצד הפכה הרפואה המערבית להיות‬
‫לתיאור‬ ‫האפיסטמולוגי‬ ‫ב‪ .‬הבסיס‬
‫ותרומתן לשאלת התוקף )הלוגי והביולוגי(‬ ‫מדעית?‬
‫אקוסיסטמות כמכלולים )אקולוגיה‬
‫להקשה מתרביות רקמה לאורגניזם שלם‪.‬‬ ‫אפקט הפלצבו‪ :‬האם האפקט מערער את‬ ‫‪.5‬‬
‫"עמוקה" והוליזם( וכאורגניזם חי‬
‫הבקרה על ניסויים בבעלי חיים‪ :‬מי צריך‬ ‫‪.5‬‬ ‫המדעיות של הרפואה הקונבנציונלית?‬
‫)היפותיזת גאיה(; אקופמיניזם; אקולוגיה‬
‫להחליט על אמצעי הבקרה ומי צריך ליישמם?‬ ‫ההיסטוריה של הרפואה עד המאה ה‪20-‬‬
‫חברתית; מודלים מתמטיים )מתורת‬
‫קבוצות לחץ ואינטרסנטים‪.‬‬ ‫כהיסטוריה של הפלצבו; אמונה ובריאות‪.‬‬
‫המשחקים‪ ,‬למשל( לתיאור יחסים‬
‫היבטים היסטוריים והיסטוריוגרפיים‪ :‬האם‬ ‫‪.6‬‬ ‫מקצועיות‪ ,‬אוּמנות ומחוייבוּת ברפואה‬ ‫‪.6‬‬
‫באקוסיסטמות‪ ,‬ומגבלותיהם‪.‬‬
‫אכן קודמו הביולוגיה והרפואה באמצעות‬ ‫קונבנציונלית‬ ‫ברפואה‬ ‫אלטרנטיבית‪,‬‬
‫מוסר‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬כלכלה ומדיניות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ניסויים בבעלי חיים? סוג המחקר הנחוץ‬ ‫ובביולוגיה‪ .‬ניתוח פילוסופי של מושגי‬
‫ניתוח מושג הצדק הסביבתי )‪environmental‬‬
‫לבחינת השאלה; המטפיסיקות העומדות‬ ‫הרציונליות והמחוייבות לאמת‪ .‬המעמד‬
‫‪ ;(justice‬צדק בינדורי‪ ,‬המעמד המוסרי של דורות‬
‫בבסיס התיאורים ההיסטוריים השונים‪.‬‬ ‫המשפטי של הרפואה האלטרנטיבית בארץ‬
‫העתיד וכושר הניבוי המוגבל שלנו; גארט הרדין‬
‫ההקשר ההיסטורי‪-‬תרבותי של הבעיה‪ :‬תפיסת‬ ‫ֶ‬ ‫‪.7‬‬ ‫ובעולם‪.‬‬
‫ו"הטרגדיה של משאבי הטבע הציבוריים";‬
‫בעלי החיים בדוקטרינות דתיות שונות;‬ ‫האקלים התרבותי האופנתי התורם‬ ‫‪.7‬‬
‫אתגרי הגלובליזציה; רעיון הפיתוח בר‪-‬הקיימא‬
‫גורמים התורמים לקביעת יחסו של האדם‬ ‫להתפשטות הרפואה החלופית‪ :‬שכיחות‬
‫)‪ ;(sustainable development‬מסגרת הניתוח‬
‫לבעלי חיים )דרווין‪ ,‬המהפכה התעשייתית‪,‬‬ ‫הרפואה האלטרנטיבית במדינות ובתרבויות‬
‫של עלות‪-‬ותועלת )‪(cost-benefit analysis‬‬
‫רלטיוויזם תרבותי(‪.‬‬ ‫שונות; השיבה אל מיתוסים ותדמיות ידע‬
‫ומסגרת הניתוח בתורות הצדק החלוקתי‬
‫החיבור בין נושא הניסויים בבעלי חיים לבין‬ ‫‪.8‬‬ ‫עתיקות; רלטיוויזם תרבותי; האכזבה מן‬
‫)‪.(distributive justice‬‬
‫בעיית האקולוגיה ושמירת הסביבה‪:‬‬ ‫המדע והתגברות הביקורתיות כלפיו‪.‬‬
‫מטאפיסיקות הסביבה בהקשר היסטורי‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫פילוסופיות ותפיסות טבע המשליכות על שני‬ ‫היווצרותה של פרדיגמה חדשה בביולוגיה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫תרבותי‪:‬‬
‫הנושאים; גורמים פוליטיים וכלכליים‬ ‫הפסיכונוירואימונולוגיה‪.‬‬
‫תפיסת הארץ כסביבה נאותה לקיום חיים‬
‫המשפיעים עליהם‪.‬‬
‫בראי של בריאה מתוכננת‪ ,‬ומנקודת מבט‬
‫מבנה הקורס‬
‫המדגישה את היחס בין הטבעי לבין התרבותי‬
‫והמלאכותי; הפנתאיזם של שפינוזה כבסיס‬
‫מבנה הקורס‬ ‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬ ‫סמינריוני; שני ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬
‫לאקוצנטריזם; השתנות היחס לטבע בעולם‬
‫סמינריוני; ספר אחד‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; ספר אחד‪,‬‬
‫בעקבות התיעוש והעיור; השפעות הפוסט‪-‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; שני ספרים‪,‬‬ ‫אסופת מאמרים‪.‬‬
‫מודרניזם והמיסטיקה על הניתוח הרציונלי של‬
‫אסופת מאמרים‪.‬‬
‫בעיות הסביבה‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬הרצאת פתיחה בקלטת‪ ,‬מפגש‬
‫סמינריוני; ‪ 3‬ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; ספר אחד‪,‬‬
‫אסופת מאמרים‪.‬‬

‫‪283‬‬
 ‫תואר שני‬
‫המחשבה הביולוגית‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22011‬הסוציוביולוגיה ונגזרותיה‪:‬‬
‫מדע במחלוקת‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫ תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במחשבה‬

‫הביולוגית‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר בתיה זלינגר‪ ,‬פרופ' שמעונה‬

‫גינצבורג; בת‪-‬חן פירסט )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חוה יבלונקה‪ ,‬פרופ' ברוך‬
‫קימרלינג‪ ,‬ד"ר איתן לה‪-‬פיקאר‪ ,‬ד"ר דבורה‬
‫קמרט‪-‬לנג‬

‫נושאי הלימוד‬
‫המודלים מתורת האבולוציה העומדים בבסיס‬ ‫‪.1‬‬
‫הניתוח הסוציוביולגי של ההתנהגות החברתית‬
‫בקרב בעלי החיים‪ ,‬לרבות האדם; החזון‬
‫הסוציו‪-‬ביולוגי‪ :‬יצירת סינתזה בין מדעי‬
‫החיים ומדעי החברה והרוח; שימוש בידע‬
‫הסוציוביולוגי כמסייע בתכנון שינויים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫האם קיים רצף אבולוציוני בין בעלי חיים‬ ‫‪.2‬‬
‫לאדם גם בתחום ההתנהגותי? האם‬
‫ההתנהגויות השונות והמרכיבים הבסיסיים‬
‫של התרבות האנושית התפתחו כאמצעי‬
‫אדפטציה של המין האנושי לסביבתו הטבעית‪,‬‬
‫בשחר התפתחותו?‬
‫האם קיים טבע אנושי אוניברסלי מולד? האם‬ ‫‪.3‬‬
‫התנהגויות ספציפיות מכוונות על‪-‬ידי גנים‬
‫ספציפיים? האם הבדלים התנהגותיים בין‬
‫גברים לנשים הינם מולדים? האם למוסר יש‬
‫בסיס ביולוגי‪ ,‬ומהן השלכותיה של טענה זו‬
‫לגבי קיומו של "רצון חופשי"?‬
‫סוגיית הדטרמיניזם הגנטי‪ :‬האם קיימים‬ ‫‪.4‬‬
‫אילוצים גנטיים‪-‬אבולוציוניים לגבי מאפייני‬
‫החברה והתרבות האנושית? מהן ההשלכות‬
‫הפוליטיות הנובעות מקיומם של אילוצים‬
‫מסוג זה?‬
‫זיקת הסוציו‪-‬ביולוגיה לעקרונות ה"דרוויניזם‬ ‫‪.5‬‬
‫החברתי" והאַאוגניקה; האם גם הסוציו‪-‬‬
‫ביולוגיה מספקת לגיטימציה לתפיסות‬
‫חברתיות שמרניות?‬
‫מדע ואידיאולוגיה‪ :‬האם הסוציו‪-‬ביולוגיה היא‬ ‫‪.6‬‬
‫אידיאולוגיה במסווה של מדע‪ ,‬כפי שטען‬
‫השמאל האקדמי בארצות‪-‬הברית אשר הוביל‬
‫את המתקפה כנגד הדיסציפלינה החדשה? מהי‬
‫אחריותו של המדען? האם המדע "חופשי‬
‫מערכים"?‬
‫הפסיכולוגיה האבולוציונית כממשיכתה של‬ ‫‪.7‬‬
‫הסוציו‪-‬ביולוגיה לעומת הדגשים הייחודיים‬
‫של התחום המתמקד בחקר התודעה‪.‬‬
‫סוגיית המודולריות במבנה המוח ותפקודיו‬ ‫‪.8‬‬
‫הקוגניטיביים‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫שלב א‪ :‬הקדמה‪ ,‬מפגש סמינריוני; שלושה‬
‫ספרים‪ ,‬אסופת מאמרים‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שני מפגשים סמינריוניים; ספר אחד‪,‬‬
‫אסופת מאמרים‪.‬‬

‫‪284‬‬
 ‫תואר שני‬
‫במדעי המחשב‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22902‬אלגוריתמים אקראיים‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס חישוביות‬
‫ומבוא לסיבוכיות )או קורס אחר בסיבוכיות(‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' גיא קורצרס‪ ,‬פרופ' אורי‬
‫פייגה‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נוגה אלון‪ ,‬פרופ' עודד גולדרייך‬
‫במסגרת הקורס תיבחן התועלת שבשימוש‬
‫בהגרלות במהלך אלגוריתמים‪ .‬אלגוריתם ה"זורק‬
‫מטבעות" במהלך ריצתו נקרא אלגוריתם אקראי‪.‬‬
‫אלגוריתמים אקראיים מועילים באופן בולט בין‬
‫השאר במובנים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ישנן בעיות שעבורן תוחלת זמן הריצה של‬
‫האלגוריתם האקראי קטנה יותר מזמן הריצה‬
‫הטוב ביותר עבור אלגוריתם דטרמיניסטי‬
‫לבעיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישנן בעיות שידוע אלגוריתם אקראי הפותר‬
‫אותן‪ ,‬ולא ידוע עבורן אלגוריתם דטרמיניסטי‪.‬‬
‫בקורס יידונו בעיות קלאסיות אחדות‪ ,‬כגון בעיית‬
‫מציאת החציון‪ ,‬פונקציות גיבוב‪ ,‬התאמת‬
‫מחרוזות‪ ,‬מסלולים אקראיים על גרפים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪R. Motwani & P. Raghavan, Randomized‬‬
‫‪Algorithms (Cambridge University Press,‬‬
‫‪1995).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫*‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 22926‬מודלים ושיטות אפיון של‬ ‫‪ 22910‬נושאים נבחרים‬
‫מערכות מקביליות‬ ‫באלגוריתמים‬
‫ותגובתיות*‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ *:‬עמידה בדרישות האנגלית‪ .‬ידע‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬ ‫קודם דרוש‪ :‬הקורס אלגוריתמים‪ .‬ידע קודם‬
‫המחשב‪**.‬‬ ‫מומלץ‪ :‬הקורס אלגוריתמיקה – יסודות מדעי‬
‫המחשב‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מרק טרכטנברוט‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דוד הראל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' דוד הראל‪ ,‬פרופ' גיא‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' ארנה גרימברג‪ ,‬פרופ' עמירם‬ ‫קורצרס‪ ,‬אלון אפרת; תמר אלמוג )תרגום(‪,‬‬
‫יהודאי‪ ,‬ד"ר אורנה קופרמן‬ ‫תלמה מוקדי )עריכה(‬
‫הקורס מציג מגוון גישות )אלגבריות וחזותיות(‬
‫לאפיון ואנליזה של מערכות מקביליות מתקשרות‬ ‫מטרת הקורס היא הכרת מבני נתונים מתקדמים‬
‫)‪ ,(Concurrent Communicating Systems‬תוך‬ ‫ויישומיהם‪ ,‬וכן אלגוריתמים מתקדמים בנושאים‬
‫השוואה של הגישות האלה והצגה של עקרונותיהן‬ ‫ספציפיים‪ .‬יילמדו מבני נתונים שכבר הפכו‬
‫במסגרת אחידה‪ .‬הסטודנטים בקורס יוכלו להכיר‬ ‫לקלאסיים‪ ,‬כמו ערמות פיבונצ'י‪ ,‬וכן אלגוריתמים‬
‫מוטיבציה‪ ,‬מושגים ושיטות סימון המאפשרים‬ ‫ידועים כמו אלגוריתמים להתאמת מחרוזות‪,‬‬
‫למתכנני מערכות כאלה חשיבה ותיאור מדויקים‪,‬‬ ‫רשתות מיון ואלגוריתמים לגאומטריה חישובית‪.‬‬
‫וגם הוכחת נכונותן‪ .‬הקורס )שהוא תאורטי‬
‫בעיקרו( מספק גם פתח ליישומים – דרך סדרת‬ ‫ספר הקורס‬
‫דוגמאות מתאימות‪ ,‬ותוך שימוש בכלי תוכנה‬ ‫ספר הקורס הוא הכרך השני של הספר מבוא‬
‫המיישמים את הגישות הנלמדות ומאפשרים‬ ‫לאלגוריתמים‪ ,‬שהוא תרגום של פרקים ‪37-19‬‬
‫התנסות מעשית באפיון פורמלי ואנליזה של‬ ‫מתוך הספר‪:‬‬
‫תהליכים‪.‬‬ ‫‪T. H. Cormen, C. E. Leiserson and R. L.‬‬
‫‪Rivest, Introduction to Algorithms (MIT‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫‪Press, 1990).‬‬
‫חלק ‪ 1‬תהליכים )‪ ,(processes‬שקילויות‬
‫הסטודנטים ילמדו פרקים ‪34 ,33 ,28 ,21 ,20‬‬
‫)‪ ,(equivalances‬אופרטורים‬
‫ו*‪.35-‬‬
‫תהליכים ומערכות מעבר מתוויות‬
‫)‪(Labeled Transitions Systems – LTS‬‬
‫שקילויות עבור ‪LTS‬‬
‫אופרטורים ותכונותיהם )אופרטורים‬
‫סדרתיים‪ ,‬גרסאות שונות של הרכבה‬
‫מקבילית(‬
‫חלק ‪ 2‬תחשיבי תהליכים‬
‫ביטויי תהליכים סדרתיים‬
‫תחשיב ‪Calculus ) CCS‬‬
‫‪ (Communicating Systems‬בסיסי‬
‫שפת אפיון תהליכים ‪ LOTOS‬והשוואתו‬
‫עם ‪CCS‬‬
‫מנגנוני העברת ערכי נתונים ) ‪value‬‬
‫‪(passing‬‬
‫חלק ‪ 3‬פורמליזמים חזותיים‬
‫‪Statecharts‬‬
‫רשתות ‪Petri‬‬
‫‪Live Sequence Charts‬‬
‫חומר הלימוד כולל קובץ מאמרים ומדריך‬
‫למידה‪.‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬ ‫*‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪,‬‬ ‫**‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים‬ ‫לסטודנטים לתואר ראשון אין צורך באישור‬ ‫*‬
‫נוספים עיינו בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫יועץ להרשמה‪.‬‬
‫‪287‬‬

‫‪ 22907‬תורת התורים ויישומים‬
‫במדעי המחשב‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס מבוא‬
‫לרשתות תקשורת מחשבים‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר צפורה ארליך‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫גינזבורג‪ ,‬ד"ר צביקה פירסט‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' אורי יחיאלי‪ ,‬פרופ' משה סידי‬
‫תורת התורים עוסקת בניתוח מערכות תורים על‪-‬‬
‫ידי ייצוגן באמצעות מודלים מתמטיים ופיתוח‬
‫פתרונות למודלים אלה‪ .‬לתורת התורים שימושים‬
‫רבים בתחומים שונים‪ .‬בתחום מדעי המחשב‬
‫עיקר השימוש הוא בניתוח מערכות של שיתוף‬
‫משאבי מחשב ובתכנון ובניתוח של רשתות‬
‫תקשורת מחשבים‪.‬‬
‫הקורס נועד ללמד את התאוריה של המודלים‬
‫הבסיסיים הקלאסיים בתורת התורים‪ ,‬במערכות‬
‫של תור אחד וברשתות של תורים‪.‬‬
‫הקורס עוסק במדידה ובהערכה של ביצועי‬
‫המערכות‪ ,‬וביישום התאוריה במערכות תורים‬
‫שבהן נתקלים במציאות בתחומים שונים‪ ,‬ובפרט‬
‫בתחום מדעי המחשב‪.‬‬
‫הקורס עוסק בעיקר בתורים מרקוביים‪ ,‬שבהם‬
‫התפלגות תהליך ההגעה היא פואסונית והתפלגות‬
‫זמני השירות היא מעריכית‪ .‬כמו כן יידונו תורים‬
‫נוספים עם זמן רציף‪ ,‬וכן תורים עם זמן בדיד‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫פרקים ‪ 3 ,2 ,1‬ו‪ 6-‬מתוך הספר‪:‬‬
‫‪T. G. Robertazzi, Computer Networks and‬‬
‫‪Systems:‬‬ ‫‪Queueing‬‬ ‫‪Theory‬‬ ‫‪and‬‬
‫‪Performance‬‬ ‫‪Evaluation,‬‬ ‫‪3rd‬‬ ‫‪ed.‬‬
‫‪(Springer Verlag, 2000).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫לתהליכים‬ ‫מבוא‬ ‫–‬ ‫חוברת השלמות‬
‫סטוכסטיים‬
‫*‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר שני‬
‫‪ 22905‬גאומטריה חישובית‬ ‫‪ 22904‬אימות ממוחשב של חומרה‬
‫ותוכנה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪*.‬‬ ‫המחשב‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר קלרה קדם‪ ,‬ד"ר מיריי אביגל‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' ארנה גרומברג‪ ,‬ד"ר יובל‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' מיכה שריר‬ ‫כספי‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דוד הראל‪ ,‬פרופ' שמואל כץ‬
‫הגאומטריה החישובית עוסקת בתכנון ובניתוח‬
‫של אלגוריתמים לפתרון בעיות גאומטריות‪.‬‬ ‫הקורס דן בשאלה האם מודל המוגדר בשפה‬
‫שורשיה במתמטיקה הקלאסית‪ ,‬והיא קשורה הן‬ ‫פורמלית כלשהי מקיים אוסף של תכונות‬
‫למדעי המחשב העיוניים והן ליישומים מעשיים‪.‬‬ ‫המוגדרות בלוגיקה הטמפורלית‪ .‬הקורס מתמקד‬
‫בעיקר בשיטת "בדיקת מודל" המשמשת לצורך‬
‫הבעיות הנדונות בתחום זה נוגעות לעצמים‬
‫אימות ממוחשב של מעגלים חשמליים או תכניות‪.‬‬
‫גאומטריים כמו נקודות‪ ,‬קטעים ומצולעים‬
‫שיטה זו מיושמת בכמה כלים מסחריים‬
‫במישור‪ ,‬או לנקודות‪ ,‬לקטעים‪ ,‬למשטחים‬
‫המיועדים בעיקר לאימות חומרה‪ .‬שיטת "בדיקת‬
‫וכדומה במרחב מממד גבוה יותר‪.‬‬
‫מודל" מספקת יתרון ברור על שיטות מסורתיות‪,‬‬
‫המחקר העיוני בגאומטריה חישובית מיושם‬ ‫כמו סימולציה וכתיבת תכניות בדיקה‪ ,‬אולם‬
‫בתחומים אחרים במדעי המחשב‪ ,‬כגון‪ :‬ראייה‬ ‫הקושי העיקרי ביישום השיטה במערכות‬
‫ממוחשבת‪ ,‬גרפיקה ממוחשבת ורובוטיקה‪ ,‬וכן‬ ‫מורכבות הוא בעיית "התפוצצות המצבים"‪.‬‬
‫בתחומים שאינם נמנים עם מדעי המחשב‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫הקורס דן בכמה דרכים לצמצם בעיה זו‪.‬‬
‫הנדסה‪ ,‬סטטיסטיקה וביולוגיה מולקולרית‪.‬‬
‫מטרת הקורס ללמד בעיות קלאסיות בגאומטריה‬
‫ספר הקורס‬
‫‪E. Clarke, O. Grumberg and D. Peled, Model‬‬
‫חישובית‪ ,‬דרכי ניתוחן וטכניקות שונות לפתרונן‪,‬‬
‫‪Checking (MIT Press, 1999).‬‬
‫וכן אלגוריתמים מעודכנים וטכניקות מתקדמות‪.‬‬
‫יילמדו מבני נתונים לנתונים גאומטריים לבעיות‬ ‫הסטודנטים ילמדו את ספר הקורס באנגלית‬
‫שונות‪ ,‬ויידונו יישומים שונים‪.‬‬ ‫בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫*‬
‫בקורס יידונו בעיות במגוון רחב‪ ,‬כגון‪ :‬חיתוכים‪,‬‬
‫חישוב קמור במישור וביותר משני ממדים‪,‬‬
‫דיאגרמות וורונוי‪ ,‬תילותים‪ ,‬תכנון לינארי בממד‬
‫נמוך‪ ,‬גאומטריה של מלבנים‪ ,‬עצי קטעים‪ ,‬איתור‬
‫נקודות‪ ,‬מערכי קווים וקטעים במישור‪,‬‬
‫אלגוריתמים אקראיים וכן תכנון תנועת רובוטים‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫פרקים מתוך הספר‪:‬‬
‫‪M. de Berg, M. van Kreveld, M. Overmars‬‬
‫‪and O. Schwarzkopf, Computational‬‬
‫‪Geometry: Algorithms and Applications,‬‬
‫‪2nd ed. (Springer Verlag, 2000).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫*‬
‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬ ‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫‪288‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22913‬עיבוד תמונה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מיריי אביגל‪ ,‬ד"ר מיה הרמן‪,‬‬
‫ד"ר אריה פיקז‪ ,‬ד"ר עזריה כהן‪ ,‬אורן גולן‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' נחום קרייתי‪ ,‬ד"ר טל הסנר‬
‫עיבוד תמונות הוא תחום יישומי במדעי המחשב‪,‬‬
‫העוסק בעיבוד של תמונה ושל וידאו דיגיטליים‪.‬‬
‫בקורס זה יילמדו היסודות התאורטיים‬
‫והמעשיים הדרושים לצורך עיבוד וניתוח תמונה‬
‫במחשב‪.‬‬
‫הקורס מלווה בשימוש בתוכנת עזר לעיבוד‬
‫תמונה‪.‬‬
‫פרקי הלימוד‬
‫ייצוג תמונה דיגיטלית במחשב – מושגי יסוד‪,‬‬
‫ייצוג תמונת גוני‪-‬אפור‪ ,‬תמונת צבע ומודלים‬
‫של צבע‪ ,‬תמונה בינארית‪ ,‬ייצוג תמונת גוני‪-‬‬
‫אפור באמצעות תמונה בינרית‪.‬‬
‫התמרות תמונה – התמרת פורייה הבדידה‪,‬‬
‫שימושים בהתמרת פורייה לצורך שיפור‬
‫תמונה )חידוד‪ ,‬החלקה‪ ,‬תיקון טשטוש‪,‬‬
‫הקטנת הפרעה מחזורית(‪ ,‬קונבולוציה‬
‫וקורלציה והקשר שלהן להתמרת פורייה‪,‬‬
‫התמרת ‪KLT‬‬
‫שיפור תמונה – היסטוגרמות של גוני‪-‬אפור‪,‬‬
‫שינוי ניגודיות ובהירות‪ ,‬פילטרים לניקוי‬
‫רעשים בתמונה‪ ,‬להחלקת תמונה‪ ,‬לחידוד‬
‫תמונה‪ ,‬לזיהוי קצוות‪ ,‬ניתוח מסננים‬
‫באמצעות אנליזת פורייה‪.‬‬
‫פעולות גאומטריות על תמונה‪Warping ,‬‬
‫ו‪ – Morphing-‬אינטרפולציה באמצעות‬
‫קונבולוציה‪ ,‬הגדלת תמונה‪ ,‬הקטנת תמונה‪,‬‬
‫טרנספורמציות על תמונה‪) morphing ,‬מעבר‬
‫באנימציה מתמונה לתמונה(‪.‬‬
‫דחיסת תמונה – מושגים בסיסיים בתורת‬ ‫‪.5‬‬
‫האינפורמציה‪ ,‬סוגי דחיסות‪ ,‬שימוש בהתמרת‬
‫פורייה הבדידה ובהתמרת ‪ DCT‬לצורך‬
‫דחיסת תמונה‪ ,‬תקנים של דחיסת תמונות‬
‫‪.stills‬‬
‫וידאו – ייצוג סרט וידאו במחשב‪ ,‬הרחבת‬
‫דחיסת ‪ stills‬לווידאו‪ ,‬חיזוי תנועה‪ ,‬תקנים של‬
‫דחיסת וידאו‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫פרקים מתוך הספרים‪:‬‬
‫‪R. C. Gonzalez and R. E. Woods, Digital‬‬
‫‪Image Processing, 3rd ed. (Pearson‬‬
‫‪Prentice Hall, 2008).‬‬
‫‪R. Crane, A Simplified Approach to Image‬‬
‫‪Processing (Prentice Hall, 1997).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫*‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 22912‬מערכות תגובתיות ומערכות‬ ‫‪ 22911‬סימולציה – בניית מודלים‬
‫זמן אמת‬ ‫וניתוחם‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪*.‬‬ ‫המחשב‪ *.‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס הסקה‬
‫סטטיסטית‪ .‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס תורת‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר שמואל טישברוביץ‬ ‫התורים ויישומים במדעי המחשב‪.‬‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' עמירם יהודאי‪ ,‬ד"ר גלעד קורן‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מיה הרמן‪ ,‬ד"ר צפורה‬
‫למערכות תגובתיות ולמערכות זמן אמת יש‬ ‫ארליך‪ ,‬ד"ר צביקה פירסט; חוה ניומן )עריכה(‬
‫חשיבות רבה בחיי היומיום – החל במערכות‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' מרים ברד‪ ,‬פרופ' משה פולטשק‬
‫ביתיות‪ ,‬כגון וידאו‪ ,‬וכלה במערכות לבקרת כורים‬
‫– אך הן נמנות עם המערכות המסובכות ביותר‬ ‫שיטת הסימולציה )הדמיה( מהווה כלי חשוב‬
‫לאפיון ולבנייה‪ .‬מערכות זמן אמת הן חלק‬ ‫לניתוח מערכות באמצעות בניית מודל מתמטי של‬
‫ממשפחה רחבה יותר של מערכות – המערכות‬ ‫המערכת והדמיית ביצועי המערכת באמצעות‬
‫התגובתיות‪.‬‬ ‫המודל שנבנה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מודל הסימולציה שימושי בעיקר לניתוח‬
‫מערכות תגובתיות ומערכות זמן אמת‬ ‫ולאמידת הביצועים של מערכות סטוכסטיות‬
‫אפיון דרישות‪ ,‬ניתוח ותיכון של מערכות‬ ‫מורכבות‪ ,‬שקשה או לא ניתן לנתחן בצורה‬
‫‪.1‬‬ ‫תגובתיות‪:‬‬ ‫אנליטית‪ ,‬או שביצוע בדיקות על המערכת עצמה‬
‫א‪ .‬גישה לא פורמלית‬ ‫יקר מאוד או שאינו בר‪-‬ביצוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישה פורמלית‬
‫ביצוע סימולציה מורכב מכמה שלבים‪ :‬ניסוח‬
‫המודל הסינכרוני למערכות תגובתיות‬
‫הבעיה והגדרת גבולות המערכת‪ ,‬בניית מודל‬
‫‪.2‬‬ ‫א‪ .‬הגישה הסינכרונית‬
‫המייצג את המערכת‪ ,‬יצירת תצפיות אקראיות‪,‬‬
‫ב‪ .‬דיאגרמות מיצוב – ‪Statecharts‬‬
‫תכנון ניסויים על המודל‪ ,‬ביצוע הניסויים‬
‫ג‪ .‬השפה ‪Esterel‬‬
‫באמצעות תוכנת מחשב‪ ,‬בדיקת תקפות‬
‫אלגוריתמים לתזמון משימות‬
‫ומהימנות המודל‪ ,‬ניתוח תוצאות והסקת‬
‫מסקנות‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫‪.3‬‬ ‫מקראה של מאמרים‬ ‫השימוש בסימולציה הוא במגוון רחב של‬
‫מדריך למידה‬ ‫תחומים‪ .‬בתחום מדעי המחשב נעשה שימוש‬
‫*‬ ‫בסימולציה הן בתחום המחקרי והן בתחום‬
‫היישומי‪ ,‬בנושאים שונים כדוגמת ניתוח‬
‫פרוטוקולי תקשורת‪ ,‬ניתוח אלגוריתמים לניתוב‪,‬‬
‫‪.4‬‬ ‫הקצאת משאבי מחשב וכדומה‪.‬‬
‫בקורס יידונו נושאים תאורטיים הקשורים‬
‫בבניית מודלים ובשיטות סימולציה בדידה; כמו‬
‫כן יכלול הקורס התנסות מעשית בבניית מודל‬
‫סימולציה בעזרת תוכנת ‪.ARENA‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪A. Law and D. Kelton, Simulation‬‬
‫‪Modeling and Analysis, 3rd ed. (McGraw‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪Hill, 2002).‬‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪W. D. Kelton, R. P. Sadowski and D.A.‬‬
‫‪Sadowski, Simulation with Arena, 2nd ed.‬‬
‫‪(McGraw Hill, 2002).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫*‬
‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬ ‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫‪289‬‬

‫‪ 22920‬בדיקות תוכנה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורס הנדסת‬
‫תוכנה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר מרק טרכטנברוט‬
‫אחראי אקדמי‪ :‬פרופ' דוד הראל‬
‫בקורס נלמדים מושגים ועקרונות של בדיקת‬
‫תוכנה‪ ,‬סוגים שונים של פעילויות בדיקה‬
‫הקשורות לשלבים שונים בפיתוח תוכנה‪ ,‬שיטות‬
‫בדיקה שונות והכלים הרלוונטיים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הקורס מציג היבטים מעשיים של בדיקת תוכנה‪:‬‬
‫שימוש בטכניקות בדיקה שונות‪ ,‬פיתוח של‬
‫מפרטי בדיקה ושל תהליכי בדיקה‪ ,‬ופיתוח‬
‫קטלוגי טסטים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫עקרונות של בדיקת תוכנה‬
‫בדיקת דרישות‬
‫בדיקת תיכון‬
‫בדיקת תוכנה – בדיקות מיקרו‬
‫בדיקת מערכת – בדיקות מקרו‬
‫בדיקת שינויים‬
‫טכניקות בדיקה )מודלים עבור סוגים שונים‬
‫של בדיקות(‬
‫בדיקות של תוכנה מונחית עצמים‬
‫יישום של בדיקות תוכנה‬
‫ניהול של תהליך בדיקה‬
‫חומר הלימוד‬
‫חומר הלימוד מבוסס ברובו על הספר‪:‬‬
‫‪B. M. Hetzel, The Complete Guide to‬‬
‫& ‪Software Testing, 2nd ed. (John Wiley‬‬
‫‪Sons, 1993).‬‬
‫הנושא בדיקות של תוכנה מונחית עצמים‬
‫נלמד על בסיס פרק ‪ 5‬בספר‪:‬‬
‫‪P. Jorgensen, Software Testing: A‬‬
‫‪Craftsman's Approach, 2nd ed. (CRC‬‬
‫‪Press, 2002).‬‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר שני‬
‫‪ 22919‬ניתוח ועיצוב מונחה עצמים‬ ‫‪ 22916‬הנדסת תוכנה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם מומלץ‪ :‬הקורסים הנדסת‬ ‫המחשב‪*.‬‬
‫תוכנה‪ ,‬סדנה בתכנות מכוון עצמים או סדנה‬
‫בתכנות מתקדם בשפת ‪.Java‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר שי קניג‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' דוד הראל‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר שמואל טישברוביץ‬
‫יועץ‪ :‬פרופ' דוד הראל‬ ‫הקורס עוסק בפעילויות בסיסיות של מחזור‬
‫החיים של פיתוח תוכנה‪ ,‬כולל הגדרת דרישות‬
‫ניתן להשתמש בגישה מונחית עצמים כבר בשלבי‬ ‫תוכנה‪ ,‬תיכון תוכנה‪ ,‬שילוב ובדיקות תוכנה‬
‫הניתוח והעיצוב של מערכת‪ ,‬ולא רק בשלב‬ ‫ותחזוקתה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס עוסק בפעילויות ניהול‬
‫התכנות‪ .‬כך ניתן להשיג תהליך פיתוח המבוסס‬ ‫הפיתוח‪ ,‬כגון‪ :‬ניהול פרויקט תוכנה‪ ,‬ניהול איכות‬
‫כולו על אותה גישה‪ ,‬בניגוד למצב שהיה קיים‪,‬‬ ‫וניהול תצורה‪ .‬הקורס מדגיש עקרונות ומושגים‬
‫שבו בכל שלב השתמשו בגישה שונה‪ .‬לשיטת‬ ‫בסיסיים של כל פעילויות הפיתוח והניהול וסוקר‬
‫הפיתוח מונחית העצמים יש יתרונות‬ ‫טכניקות פיתוח ספציפיות כדי להמחיש אותן‪.‬‬
‫שבאמצעותם אפשר להתגבר על התופעות‬
‫שכותרתן היא "משבר התוכנה"‪ .‬הגישה מונחית‬ ‫חובות הקורס כוללות ביצוע פרויקט‪.‬‬
‫העצמים מאפשרת לתאר בצורה אחידה ישויות‬
‫המהוות בסיס למערכות המפותחות מאסף של‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫מודלים הניתנים לשימוש חוזר‪.‬‬ ‫מבוא להנדסת תוכנה‬
‫מבוא לניהול פרויקטי תוכנה‬
‫בקורס זה יובהרו מושג הפיתוח מונחה העצמים‬
‫ניהול איכות תוכנה‬
‫ועקרונות הפיתוח‪ ,‬וכן כיצד שיטה זו מובילה‬
‫דרישות תוכנה – עקרונות‪ ,‬מושגים וטכניקות‬
‫לתפוקה גבוהה יותר ובעיקר איכותית יותר‪.‬‬
‫תיכון תוכנה – עקרונות‪ ,‬מושגים וטכניקות‬
‫בדיקות תוכנה – עקרונות‪ ,‬מושגים וטכניקות‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫הטמעה ותחזוקת תוכנה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫ניהול תצורה בתוכנה‬
‫מבוא להנדסת תוכנה‬
‫מבוא לגישה מונחית עצמים‬
‫חומר הלימוד‬
‫‪ .2‬ניתוח ותיכון מונחה עצמים‬
‫‪ .1‬פרקים נבחרים מתוך הספר‪:‬‬
‫מודלים‬
‫טיפוסי נתונים מופשטים‬
‫‪I. Sommerville, Software Engineering, 8th‬‬
‫‪ed. (Addison-Wesley, 2006).‬‬
‫תיכון על‪-‬פי חוזים‬
‫‪ .2‬פרקים נבחרים מתוך התקן‪:‬‬
‫‪Use-Cases‬‬
‫– ‪ISO 12207, Information Technology‬‬
‫תיאור סטטי של המערכת‬
‫‪Software Life Cycle Processes‬‬
‫זיהוי מחלקות‬
‫‪ .3‬אוסף שקפים‬
‫יחסים בין מחלקות‬
‫‪ .4‬מדריך לקורס‬
‫כרטיסי ‪CRC‬‬
‫*‬
‫תיאור דינמי של עצמים‬
‫דיאגרמות מיצוב‬
‫*‬ ‫תיאור דינמי של קשרים בין עצמים‬
‫תרחישים‬
‫‪Sequence diagrams‬‬
‫‪Communication diagrams‬‬
‫דוגמאות‬
‫דפוסי עיצוב‬
‫תכנות מונחה היבטים‬
‫הגישה הזריזה )‪ (Agile‬לפיתוח תוכנה‬
‫חומר הלימוד‬
‫הלימוד בקורס מבוסס על קובץ מאמרים‪ ,‬קובץ‬
‫*שקפים ואתר הקורס‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬ ‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫‪290‬‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22923‬אבטחת מערכות תוכנה‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫שיוך נוסף‪ :‬מדעי המחשב‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מערכות‬
‫בסיסי‪-‬נתונים‪ ,‬עקרונות מערכות הפעלה‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אהוד גודס‬
‫אבטחת נתונים )‪(Data Security and Integrity‬‬
‫היא אחד התחומים החשובים ביותר במערכות‬
‫מחשב ובעולם האינטרנט‪ .‬התחום כולל הגנה על‬
‫נתונים מפני גישה בלתי חוקית וכן שמירה על‬
‫תקינותם‪ .‬קורס זה מתרכז בנושא ההגנה‪ .‬הדגש‬
‫בקורס הוא בתחום מערכות התוכנה שבהן נושא‬
‫בטיחות נתונים תופס מקום מרכזי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הסטודנטים ילמדו כיצד משתלב נושא בטיחות‬
‫הנתונים במערכות תוכנה כמו מערכות הפעלה‪,‬‬
‫מערכות בסיסי נתונים‪ ,‬שפות תכנות ורשתות‬
‫תקשורת‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מבוא ומוטיבציה – סכנות חדירה למערכות‬
‫מחשב‪ .‬בעיות הגנה על נתונים‪ .‬פרטיות‪.‬‬
‫מדיניות הגנה‪.‬‬
‫הצפנה – אלגוריתמים ופרוטוקולים‬
‫הגנה בחומרה ובמערכות הפעלה‬
‫הגנה בבסיסי נתונים‬
‫הגנת תוכניות ושפות תכנות‬
‫הגנה ברשתות תקשורת ואינטרנט‬
‫שלמות נתונים‬
‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס‪:‬‬
‫‪C. P. Pfleeger and S. L. Pfleeger, Security‬‬
‫‪in Computing, 3rd ed. (Prentice Hall,‬‬
‫‪2003).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫קובץ מאמרים‬
‫*‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪ 22922‬אלגוריתמי קירוב‬ ‫‪ 22921‬אופטימיזציה קומבינטורית‬
‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪*.‬‬ ‫המחשב‪*.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוטוב‪ ,‬פרופ' גיא‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' זאב נוטוב‪ ,‬פרופ' גיא‬
‫קורצרס‬ ‫קורצרס‬
‫רבות מבעיות היסוד שייכות לקטגוריה של בעיות‬ ‫הקורס הוא המשכו הטבעי של הקורס‬
‫‪ NP‬שלמות‪ .‬מציאת אלגוריתם הרץ בזמן סביר‬ ‫אלגוריתמים )‪ .(20417‬הקורס עוסק בעיצוב‬
‫)כלומר‪ ,‬בזמן הפולינומיאלי בגדל הקלט( עבור‬ ‫אלגוריתמים לבעיות יסוד חשובות‪ ,‬למשל‪ :‬בעיית‬
‫אחת מבעיות אלה‪ ,‬יגרור אלגוריתם פולינומיאלי‬ ‫זיווג המקסימום בגרף כללי‪ ,‬בעיית הזרימה‬
‫לכל בעיה ‪ NP‬שלמה‪ .‬למרות מאמצים רבים‬ ‫בעלות מינימאלית‪ ,‬בעיית הסוכן הנוסע ובעיות‬
‫בשלושים השנים האחרונות‪ ,‬לא נמצא אלגוריתם‬ ‫נוספות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נלמדות שיטות כלליות לעיצוב‬
‫פולינומיאלי לאף בעיה ‪ NP‬שלמה‪ .‬הקורס עוסק‬ ‫אלגוריתמים לבעיות קומבינטוריות מסוימות‬
‫באלגוריתמים למציאת פתרון מקורב בזמן‬ ‫)כלומר‪ ,‬שיטות אלו עובדות עבור משפחה רחבה‬
‫פולינומיאלי לבעיות ‪ NP‬שלמות‪ .‬המדד המקובל‬ ‫של בעיות(‪.‬‬
‫לטיב הקירוב הוא המנה בין ערך הפתרון‬
‫שהאלגוריתם מניב לבין הערך האופטימלי‪ ,‬עבור‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הקלט הגרוע ביותר‪ .‬בקורס יוצגו אלגוריתמי‬ ‫חתכי מינימום בגרפים לא מכוונים‬
‫קירוב לבעיות בסיסיות וחשובות‪ ,‬ביניהן‪ :‬בעיית‬ ‫בעיות זרימה בעלות מינימלית‬
‫‪.1‬‬ ‫הסוכן הנוסע )‪ ,(TSP‬בעיות תזמון‪ ,‬ובעיות בתכנון‬ ‫אלגוריתמים לבעיות זיווג בגרף כללי‬
‫רשתות )הכללות של חתכים‪ ,‬עצים פורשים וכו'(‪,‬‬ ‫בעיית הסוכן הנוסע‬
‫וכן יוצגו שיטות כלליות לתכנון אלגוריתמי קירוב‬
‫‪.2‬‬ ‫)כלומר‪ ,‬שיטות העובדות על משפחה של בעיות(‪.‬‬ ‫ספר הקורס‬
‫‪.3‬‬ ‫‪W. J. Cook, W. H. Cunningham, W. R.‬‬
‫‪.4‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫‪Pulleyblank and A Schrijver., Combinatorial‬‬
‫‪.5‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪Optimization (John Wiley & Sons, 1998).‬‬
‫‪.6‬‬ ‫‪ .1‬אלגוריתמים קומבינטוריים‬
‫הסטודנטים ילמדו את פרקים ‪ 5-1‬ואת פרק ‪7‬‬
‫‪.7‬‬ ‫אלגוריתם חמדני לבעיית הכיסוי בקבוצות‬
‫מספר הקורס באנגלית‪ ,‬בעזרת מדריך למידה‬
‫עצי שטיינר ובעיית הסוכן הנוסע במרחב מטרי‬
‫מפורט בעברית‪ .‬המדריך מלווה את פרקי הספר‬
‫חתך רב‪-‬כיווני וחתך‪ k-‬כיווני‬
‫באופן צמוד ומכיל גם פתרונות לשאלות שבספר‬
‫בעיות מיקום מתקנים‬
‫*וחומר נוסף‪.‬‬
‫כיסוי מעגלים בצמתים‬
‫קירוב פולינומי לבעיית תרמיל הגב‬
‫תכנון לוח זמנים‬
‫‪ .2‬אלגוריתמים המבוססים על תכנות לינארי‬
‫מבוא לתורת הדואליות‬
‫תכנות לינארי עבור בעיית הכיסוי בקבוצות‬
‫שיטת פרימאלי‪-‬דואלי‬
‫יערות שטיינר‬
‫רב חתך‬
‫חתכים דלילים‪ ,‬חתכים מאוזנים ושימושיהם‬
‫ספר הקורס‬
‫‪V. V. Vazirani, Approximation Algorithms‬‬
‫‪(Springer Verlag, 2000).‬‬
‫הסטודנטים ילמדו חלק מספר הקורס באנגלית‬
‫*בעזרת מדריך למידה בעברית‪.‬‬
‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬ ‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪ ,‬במקרים‬ ‫*‬
‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬ ‫מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים נוספים עיינו‬
‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫‪291‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬

‫תואר שני‬
‫‪22953-22949 ,22946-22941‬‬ ‫‪ 22925‬נושאים מתקדמים במערכות‬ ‫‪ 22924‬טכניקות עיבוד אילוצים‬
‫סמינר לתואר שני‬ ‫בסיסי‪-‬נתונים‬ ‫ויישומיהן‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬ ‫‪ 4‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי המחשב‪.‬‬
‫לפחות קורס אחד לתואר שני במדעי המחשב‪.‬‬
‫ייתכנו תנאי קבלה נוספים בהתאם לנושא‬
‫הסמינר‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית באישור‬
‫בכתב מן האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורסים מערכות‬
‫בסיסי‪-‬נתונים‪ ,‬מימוש מערכות בסיסי‪-‬‬
‫נתונים‪ .‬יעד קודם מומלץ‪ :‬הקורס עקרונות‬
‫מערכות הפעלה‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי‬
‫המחשב‪ *.‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס שפת‬
‫פרולוג והיבטים לבינה מלאכותית‪**.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אמנון מייזלס‬

‫מטרת הסמינר היא לימוד מעמיק של נושא‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' אהוד גודס‬ ‫רשתות אילוצים החלו להיחקר לפני כעשרים שנה‬
‫מתקדם‪ ,‬תאורטי או מעשי‪ ,‬במדעי המחשב‪.‬‬ ‫והן מהוות כלי לייצוג של בעיות מתחומים רבים‪:‬‬
‫סמינר יכול לשמש בסיס לעבודה מסכמת‪.‬‬ ‫)‪Database‬‬ ‫מערכות ניהול בסיסי‪-‬נתונים‬ ‫החל מבעיות תזמון‪ ,‬דרך בעיות של מערכות‬
‫‪ (Management System – DBMS‬הפכו להיות‬ ‫שעות‪ ,‬וכלה בבעיות ציוות כוח אדם‪ .‬בתחום של‬
‫במסגרת הסמינר יתבקש הסטודנט "להתמחות"‬ ‫מערכות חיוניות בכל ארגון אשר עבורו מידע הוא‬ ‫עיבוד אילוצים )‪(Constraints Processing – CP‬‬
‫בנושא מסוים‪ ,‬שאותו ילמד ממאמרים ו‪/‬או ספרים‬ ‫חולים‪,‬‬ ‫בתי‬ ‫)בנקים‪,‬‬ ‫קריטי‬ ‫משאב‬ ‫ישנם שני זרמים‪ :‬תכנות באילוצים ואלגוריתמי‬
‫שיקבע מדריך הסמינר‪ .‬בדרך כלל יידרש‬ ‫אוניברסיטאות(‪ .‬בעוד שבקורס המבוא מערכות‬ ‫חיפוש נבונים‪ .‬התחום המרכזי של הקורס יוקדש‬
‫מהסטודנטים לערוך חיפוש של חומר נוסף‬ ‫בסיסי‪-‬נתונים )‪ (20277‬לומדים את הנושא‬ ‫לאלגוריתמי חיפוש נבונים‪ ,‬וכל האלגוריתמים‬
‫בספריות אוניברסיטאיות או במאגרי מידע‬ ‫מנקודת ראותו של המשתמש‪ ,‬ובקורס המימוש‬ ‫המרכזיים ותכונותיהם המוכחות יוצגו בפירוט‪.‬‬
‫אלקטרוניים‪.‬‬ ‫מימוש מערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪ (20574‬לומדים‬ ‫תכנות באילוצים יוצג דרך שפה לתכנות לוגי‬
‫הסטודנט יידרש להגיש עבודת סיכום בכתב‬ ‫את הנושא מנקודת הראות של המממש‪ ,‬הרי‬ ‫)‪ EcLiPSe‬או ‪ (Sicstus‬ושיטות טיפול באילוצים‬
‫ולהרצות לפני קבוצת לומדים ואנשי סגל על נושא‬ ‫שמטרת הקורס הנוכחי היא להעמיק בנושאים‬ ‫אריתמטיים‪.‬‬
‫הסמינר‪ .‬ייתכנו דרישות נוספות בסמינרים‬ ‫התאורטיים‪ ,‬ולחשוף את הסטודנטים לנושאים‬
‫חומר הלימוד של הקורס מבוסס על קובץ‬
‫השונים‪ .‬באחריות הסטודנט להתעדכן בדרישות‬ ‫עכשוויים העומדים במרכז ההתפתחויות‬
‫מאמרים באנגלית המלווה במדריך למידה‬
‫אלה אצל מדריך הסמינר‪ ,‬עוד לפני ההרשמה‪.‬‬ ‫הטכנולוגיות בתחום‪ ,‬כמו בסיסי‪-‬נתונים‬
‫בעברית‪.‬‬
‫ציון הסמינר ייקבע על‪-‬ידי המדריך על‪-‬פי‬ ‫מבוזרים‪ ,‬בסיסי‪-‬נתונים נבונים ובסיסי‪-‬נתונים‬
‫ההרצאה‪ ,‬העבודה הכתובה ומילוי אחר הדרישות‬ ‫ב‪.WEB-‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫הנוספות )אם יהיו כאלה(‪.‬‬ ‫מבוא לרשתות אילוצים‬
‫לדוגמה‪ ,‬להתפתחות הטכנולוגית של חומרה‬
‫ותוכנה יש השפעה עצומה גם על מערכות‬ ‫תכנות באילוצים‬
‫רשימת הסמינרים‬ ‫אלגוריתמי נסיגה נבונים ותכונותיהם‬
‫ה‪ .DBMS-‬השימוש ברשתות וב‪ Internet-‬מציג‬
‫סמינר‪ :‬אלגוריתמים מקוונים*‬ ‫‪22927‬‬
‫דרישות מורכבות ובעיות קשות למערכות‬ ‫תכונות ניסיוניות של אלגוריתמי חיפוש‬
‫סמינר‪ :‬נושאים תאורטיים במדעי‬ ‫‪22941‬‬ ‫נבונים‬
‫ה‪ .DBMS-‬לפיכך‪ ,‬מימוש מערכות ‪DBMS‬‬
‫המחשב*‬ ‫מבוזרות והאלגוריתמים הנדרשים במימוש זה‪,‬‬ ‫בעיות לוחות זמנים ושיטות לפתרון‬
‫סמינר‪ :‬נושאים בהוראה‬ ‫‪22943‬‬ ‫שיטות חיפוש אקראיות ומקומיות‬
‫הוא נושא מרכזי בקורס זה ונסקר בכמה פרקים‪.‬‬
‫אוניברסיטאית של מדעי המחשב‬ ‫רשתות אילוצים מבוזרות ואלגוריתמי חיפוש‬
‫סמינר‪ :‬דחיסת תמונות באמצעות‬ ‫‪22944‬‬ ‫הדגש בקורס הוא המחקר‪ ,‬ולכן הסטודנטים‬ ‫עליהן‬
‫פרקטלים‬ ‫נדרשים לקרוא כמות יחסית גדולה של מאמרים‪,‬‬
‫סמינר‪ :‬גרפיקה ממוחשבת‬ ‫‪22945‬‬ ‫*‬
‫בנוסף לספר הלימוד‪ .‬קורס זה מהווה את הקורס‬
‫סמינר‪ :‬נושאים נבחרים בסימולציה‬ ‫‪22946‬‬ ‫העיקרי לסטודנטים לתואר שני הרוצים‬
‫סמינר‪ :‬נושאים מתקדמים במדעי‬ ‫‪22949‬‬ ‫להתמחות‪ ,‬או לכתוב עבודת גמר או תזה‪ ,‬בתחום‬
‫המחשב‬ ‫בסיסי נתונים‪.‬‬
‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים לרשתות‬ ‫‪22950‬‬
‫מחשבים*‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫סמינר מחקר‪ :‬אבטחה ופרטיות מידע*‬ ‫‪22951‬‬ ‫בסיסי‪-‬נתונים מקביליים ומבוזרים‬
‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים ותאוריה*‬ ‫‪22952‬‬ ‫תאוריה של שפות שאילתות ובסיסי‪-‬נתונים‬
‫סמינר מחקר‪ :‬מערכות בסיסי נתונים‬ ‫‪22953‬‬ ‫דדוקטיביים‬
‫וכריית מידע*‬ ‫מחסני נתונים וכריית מידע‬
‫מודלים חדישים לבסיסי נתונים ובסיסי‪-‬‬
‫*‬ ‫נתונים ל‪WEB-‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫ספר הקורס‪:‬‬
‫‪R. Ramakrishnan and J. Gehrke, Database‬‬
‫‪Management Systems, 3rd ed. (McGraw‬‬
‫‪Hill, 2003).‬‬
‫מדריך למידה‬
‫קובץ מאמרים‬
‫*‬

‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪,‬‬ ‫*‬

‫תיאור הסמינר מופיע בנפרד‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים‬
‫נוספים עיינו בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫סטודנט שאינו עומד בתנאי הקבלה יכול‪,‬‬ ‫*‬ ‫סטודנטים ללא ידע מוקדם בשפת פרולוג‬ ‫**‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬להירשם לקורס‪ .‬לפרטים‬ ‫יידרשו להשלים ידע זה לפי הנחיות שיופיעו‬
‫*‬ ‫נוספים עיינו בסעיף ‪ 18.6.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫בחוברת הקורס‪.‬‬

‫‪292‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר שני‬

‫‪ 22951‬סמינר מחקר‪ :‬אבטחה‬ ‫‪ 22950‬סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים‬ ‫‪ 22941‬סמינר‪ :‬נושאים תאורטיים‬

‫ופרטיות מידע‬ ‫לרשתות מחשבים*‬ ‫במדעי המחשב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ 18 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫קודמים בתואר שני במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה‬
‫לסמינר מותנית באישור בכתב מן האחראי‬
‫לסמינרים‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס אבטחת‬
‫מערכות תוכנה‪.‬‬
‫מטרת הסמינר‬
‫הסמינר נועד ליצור קבוצה של סטודנטים‬
‫המתעניינים בנושאים באבטחת מידע ופרטיות‬
‫ושמעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בתחום‪ .‬על‬
‫הסטודנטים להבין את המחויבות הקבוצתית‬
‫שיש בהרשמה לסמינר מסוג זה‪.‬‬
‫ידיעותיהם בתחום‪ .‬על הסטודנטים להבין את‬
‫הסמינר יתמקד בנושאים הנמצאים בחזית‬
‫המחקר בתחום‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫אבטחה במערכות מבוזרות במדיניות‬
‫מבוססת תפקידים )‪(ROLES‬‬
‫פרטיות במערכות ‪WEB‬‬
‫פרטיות בכריית מידע‬
‫שימושים בכריית מידע למערכות גילוי‬
‫חדירות )‪(IDS‬‬
‫הצפנת בסיסי נתונים לצורכי ‪.outsourcing‬‬
‫נושאי הסמינר ישתנו מעת לעת‪ ,‬בהתאם לתחומי‬
‫העניין של הנרשמים ושל המנחה‪.‬‬
‫הסמינר כולל פגישות קבוצתיות עם המנחה‬
‫בתדירות של פעם בשבועיים‪ .‬הסמינר נמשך כחצי‬
‫שנה )קבוצה חדשה תגובש אחת לשנתיים(‪.‬‬
‫"להתמחות" בנושא מסוים‪ ,‬שאותו ילמד‬
‫מבנה הסמינר‬
‫במסגרת הסמינר יתבקש הסטודנט‬
‫"להתמחות" בנושא מסוים‪ ,‬שאותו ילמד‬
‫ממאמרים שיינתנו על‪-‬ידי מנחה הסמינר‪.‬‬
‫הסטודנט יידרש להציג את המאמרים בפני‬
‫הקבוצה ולנהל דיון בנושא שבחר‪.‬‬
‫מכל הסטודנטים נדרשת השתתפות במפגשים‬
‫ובדיונים של הקבוצה‪.‬‬
‫כל סטודנט יגיש סיכום של המאמרים בנושא‬
‫שהוא הציג וסיכום של הנקודות שהועלו‬
‫בדיון הקבוצתי‪ ,‬כולל מסקנות ונקודות‬
‫נוספות להעמקה‪ .‬העבודה תועלה לאתר לעיון‬
‫כל המשתתפים בקבוצה‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ 12 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫בתואר שני )לא כולל השלמות( בממוצע של ‪85‬‬
‫ומעלה‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית באישור‬
‫בכתב של המנחה בסמינר ושל האחראי‬
‫לסמינרים‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬הקורס מבוא‬
‫לרשתות תקשורת מחשבים‪**.‬‬
‫הסמינר נועד להקנות יכולת התמודדות עם נושא‬
‫תאורטי מתקדם במדעי המחשב‪ .‬ניתן לבחור‬
‫מטרת הסמינר‬
‫הסמינר נועד ליצור קבוצה של סטודנטים‬
‫המתעניינים בנושאים אלגוריתמיים של רשתות‬
‫תקשורת מחשבים ושמעוניינים להעמיק את‬
‫המחויבות הקבוצתית שיש בהרשמה לסמינר‬
‫מסוג זה‪.‬‬
‫הסמינר יתמקד בנושאים אלגוריתמיים ברשתות‬
‫מחשבים בכלל‪ ,‬ברשתות אד‪-‬הוק וברשתות‬
‫ניידות אחרות בפרט‪ ,‬וכן בשימוש בכלים מתורת‬
‫המשחקים לצורך ניתוח רשתות‪ .‬נושאי הסמינר‬
‫ישתנו מעת לעת‪ ,‬בהתאם לתחומי העניין של‬
‫הנרשמים ושל המנחה‪.‬‬
‫הסמינר כולל פגישות קבוצתיות עם המנחה‬
‫בתדירות של פעם בשבועיים‪ .‬הסמינר נמשך כחצי‬
‫שנה )קבוצה חדשה תגובש אחת לשנתיים(‪.‬‬
‫מבנה הסמינר‬
‫הסטודנט‬ ‫יתבקש‬ ‫הסמינר‬ ‫במסגרת‬
‫ממאמרים שיינתנו על‪-‬ידי מנחה הסמינר ומשני‬
‫מאמרים נוספים‪ .‬הסטודנט יידרש להציג את‬
‫המאמרים בפני הקבוצה ולנהל דיון בנושא‬
‫שבחר‪.‬‬
‫מכל הסטודנטים נדרשת השתתפות במפגשים‬
‫ובדיונים של הקבוצה‪.‬‬
‫כל סטודנט יגיש סיכום של המאמרים בנושא‬
‫שהוא הציג וסיכום של הנקודות שהועלו בדיון‬
‫הקבוצתי‪ ,‬כולל מסקנות ונקודות נוספות‬
‫להעמקה‪ .‬העבודה תועלה לאתר לעיון כל‬
‫המשתתפים בקבוצה‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני במדעי המחשב‪.‬‬
‫לפחות קורס אחד לתואר שני במדעי המחשב‪.‬‬
‫ההרשמה לסמינר מותנית באישור בכתב מן‬
‫האחראי לסמינרים‪.‬‬
‫מטרת הסמינר‬
‫נושא מתקדם מהתחומים הבאים‪ :‬אלגוריתמים‬
‫)אקראיים‪ ,‬קירוב‪ ,‬מקבילים‪ ,‬מבוזרים‪ ,‬מכוונים(;‬
‫מבני נתונים; תורת החישוביות והסיבוכיות‪.‬‬
‫ניתן להציע נושא או לבחור אחד מהנושאים‬
‫הבאים )בכל מקרה יש לקבל אישור ממדריך‬
‫הסמינר(‪:‬‬
‫קשירות גרפים ותכנון רשתות שרידות‬
‫בעיות צביעת גרפים‬
‫תכנון לוחות זמנים‬
‫אופטימיזציה לינארית וקמורה‬
‫תורת המספרים‬
‫מבני נתונים מתקדמים‬
‫מטרואידים‬
‫משפט ה‪ PCP-‬ויישומיו‬
‫קושי של בעיות‬
‫גאומטריה חישובית‬
‫במהלך הסמינר על הסטודנטים‪:‬‬
‫‪ .1‬להרצות על נושא עדכני ומתקדם לפני קבוצת‬
‫הלימוד ואנשי סגל‪ .‬הנושא יכול להיות מוצע‬
‫על‪-‬ידי הסטודנט בתיאום עם מדריך הסמינר;‬
‫‪ .2‬לכתוב עבודה על הנושא‪.‬‬

‫סמינר זה עונה על הדרישות לסמינר או סדנה‬ ‫*‬

‫בלימודי התואר השני‪.‬‬
‫או לפחות אחד מהקורסים רשתות תקשורת‬ ‫**‬
‫מחשבים א )‪ ,(20398‬רשתות תקשורת מחשבים‬
‫ב )‪ ,(20550‬שאינם נלמדים עוד‪.‬‬

‫‪293‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬

‫תואר שני‬
‫‪ 22999‬עבודה מסכמת במדעי‬ ‫‪ 22953‬סמינר מחקר‪ :‬מערכות‬ ‫‪ 22952‬סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים‬
‫המחשב‬ ‫בסיסי‪-‬נתונים וכריית מידע‬ ‫ותאוריה*‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫לקראת סיום לימוד הקורסים במסלול ללא תזה‬ ‫תנאי קבלה‪ 18 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬ ‫תנאי קבלה‪ 12 :‬נקודות זכות עבור קורסים‬
‫על הסטודנט לגבש נושא לעבודה מסכמת ולבחור‬ ‫קודמים בתואר שני במדעי המחשב‪ .‬ההרשמה‬ ‫בתואר שני )לא כולל השלמות( בממוצע של ‪85‬‬
‫מדריך לעבודה )על‪-‬פי הנושא(‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬על‬ ‫לסמינר מותנית באישור בכתב מהאחראי‬ ‫ומעלה‪ .‬ההרשמה לסמינר מותנית באישור‬
‫הסטודנט להכין הצעה לעבודה המסכמת‪,‬‬ ‫לסמינרים‪ .‬ידע קודם דרוש‪ :‬אחד מהקורסים‬ ‫בכתב של המנחה בסמינר ושל האחראי‬
‫ולהגישה חתומה על‪-‬ידי המדריך לאישור הוועדה‬ ‫מימוש מערכות בסיסי נתונים‪ ,‬נושאים‬ ‫לסמינרים‪ .‬דרוש תואר ראשון במדעי המחשב‬
‫המחלקתית לתואר שני‪ .‬תוך חודשיים מאישור‬ ‫מתקדמים במערכות בסיסי נתונים‪.‬‬ ‫)ובפרט מבני נתונים‪ ,‬אלגוריתמים‪ ,‬קורס‬
‫הצעת העבודה על‪-‬ידי הוועדה‪ ,‬ולא יאוחר משישה‬ ‫בחישוביות וסיבוכיות(‪.‬‬
‫חודשים ממועד סיום לימוד הקורסים לתואר‪ ,‬על‬ ‫מטרת הסמינר‬
‫הסטודנט להירשם לעבודה המסכמת‪.‬‬ ‫הסמינר נועד ליצור קבוצה של סטודנטים‬ ‫הסמינר נועד לסטודנטים מצטיינים לתואר שני‬
‫המתעניינים בנושאים אלגוריתמיים של בסיסי‬ ‫בתחומי‬ ‫שמתעניינים‬ ‫המחשב‬ ‫במדעי‬
‫נוהל ההרשמה לעבודה המסכמת מופיע בפרק ‪5‬‬
‫נתונים וכריית מידע ושמעוניינים להעמיק את‬ ‫האלגוריתמים והתאוריה‪.‬‬
‫"הרשמה" בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫ידיעותיהם בתחום‪ .‬על הסטודנטים להבין את‬
‫היקף העבודה המסכמת הוא כשתי עבודות‬ ‫המחויבות הקבוצתית שיש בהרשמה לסמינר‬ ‫מטרות הסמינר‬
‫סמינריוניות‪ .‬אופי העבודה יכול להיות מעשי‬ ‫מסוג זה‪.‬‬ ‫ליצור פורום למחקר בנושאי אלגוריתמים‬
‫)פרויקט( או תאורטי‪ .‬כתיבת העבודה המסכמת‬ ‫ותאוריה במדעי המחשב‪.‬‬
‫תימשך בין סמסטר אחד לשניים‪ .‬בסיום העבודה‬ ‫הסמינר יתמקד בנושאים הנמצאים בחזית‬ ‫להכין את הסטודנטים לעבודת מחקר ובפרט‬
‫יידרש הסטודנט להציג את העבודה המסכמת‬ ‫המחקר בבסיסי נתונים כמו‪ :‬בסיסי נתונים‬ ‫פיתוח היכולות הבאות‪ :‬להבין מאמר מדעי‪,‬‬
‫בפני קהל‪.‬‬ ‫מבוזרים‪ ,‬בסיסי נתונים מבוססי ‪ ,XML‬חוקי‬ ‫לזקק ממנו נושאים ושאלות למחקר‪ ,‬לשאול‬
‫הקשר בכריית מידע‪ ,‬מחסני נתונים ובסיסי‬ ‫שאלות נכונות‪ ,‬להעביר את הנושא בצורה‬
‫באתר התואר השני של החטיבה למדעי המחשב‬
‫נתונים ב‪ .WEB-‬נושאי הסמינר ישתנו מעת לעת‪,‬‬ ‫מובנת לקהל שתאפשר דיון‪.‬‬
‫תוכלו למצוא רשימה של מדריכים פוטנציאליים‬
‫בהתאם לתחומי העניין של הנרשמים ושל‬
‫ותחומי העניין שלהם‪ *,‬פירוט תהליך ההרשמה‬
‫המנחה‪.‬‬ ‫הסמינר יתמקד בנושאי אלגוריתמים ותאוריה‬
‫והעבודה‪ ,‬דוגמה להצעה לעבודה וכן עבודות‬
‫)למשל‪ ,‬אלגוריתמי קירוב‪ ,‬אופטימיזציה‬
‫מסכמות לדוגמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכלו למצוא בו‬
‫הסמינר כולל פגישות קבוצתיות עם המנחה‬ ‫קומבינטורית‪ ,‬מרחבית מטריים‪ ,‬קריפטוגרפיה(‪.‬‬
‫הנחיות לכתיבת הצעה לעבודה מסכמת והנחיות‬
‫בתדירות של פעם בשבועיים‪ .‬הסמינר נמשך כחצי‬ ‫מאמרים ונושאים אפשריים יפורטו באתר‬
‫לכתיבת עבודה מסכמת‪.‬‬
‫שנה )קבוצה חדשה תגובש אחת לשנתיים(‪.‬‬ ‫הסמינר‪ .‬כל סטודנט יכול להציע נושא משלו‪,‬‬
‫*‬ ‫בתנאי שיימצא ראוי על‪-‬ידי המנחים‪.‬‬
‫מבנה הסמינר‬
‫במסגרת הסמינר יתבקש הסטודנט‬ ‫במסגרת הסמינר ילוו מנחי הסמינר את‬
‫"להתמחות" בנושא מסוים‪ ,‬שאותו ילמד‬ ‫הסטודנטים בלימוד הנושאים ובהכנת ההרצאה‪.‬‬
‫ממאמרים שיינתנו על‪-‬ידי מנחה הסמינר‪.‬‬ ‫לאחר ההרצאה יתקיים דיון על נושא ההרצאה‪.‬‬
‫הסטודנט יידרש להציג את המאמרים בפני‬ ‫בסוף ההרצאה‪ ,‬בנוסף לדיון מורחב בנושאים‬
‫הקבוצה ולנהל דיון בנושא שבחר‪.‬‬ ‫המקצועיים‪ ,‬יקבל הסטודנט מעמיתיו משוב על‬
‫מכל הסטודנטים נדרשת השתתפות במפגשים‬ ‫הרצאתו‪.‬‬
‫ובדיונים של הקבוצה‪.‬‬
‫כל סטודנט יגיש סיכום של המאמרים בנושא‬ ‫מבנה הסמינר‬
‫שהוא הציג וסיכום של הנקודות שהועלו‬ ‫השתתפות במפגשים )לפחות ‪ (80%‬ובדיונים‬
‫בדיון הקבוצתי‪ ,‬כולל מסקנות ונקודות‬ ‫של הקבוצה‪.‬‬
‫נוספות להעמקה‪ .‬העבודה תועלה לאתר לעיון‬ ‫הרצאה על אחד הנושאים )עד שעתיים ושעה‬
‫כל המשתתפים בקבוצה‪.‬‬ ‫לדיון(‬
‫כתיבת סיכום להרצאה )באורך של כשלושה‬
‫עד חמישה עמודים(‪ ,‬והפצתו בקרב משתתפי‬
‫הסמינר לפני ההרצאה‪.‬‬
‫חישוב הציון‪ 70% :‬על ההרצאה והסיכום‪30% ,‬‬
‫על נוכחות והשתתפות בדיונים‪.‬‬

‫לקבלת עזרה באיתור מדריך מומלץ לפנות‬ ‫*‬ ‫סמינר זה עונה על הדרישות לסמינר או סדנה‬ ‫*‬
‫לאחראי המחלקתי לעבודות מסכמות ולתזה‪.‬‬ ‫בלימודי התואר השני‪.‬‬

‫‪294‬‬
 ‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬
‫תואר שני‬

‫‪ 22998‬עבודת תזה במדעי המחשב‬

‫סטודנט שעומד בקריטריונים לקבלה למסלול עם‬

‫תזה‪ ,‬כפי שאלה מפורטים בידיעון‪ ,‬יוכל לגבש‬
‫הצעה לתזה בתיאום עם מדריך שיהיה מוכן‬
‫להנחותו בנושא‪ .‬לאחר אישור ההצעה על‪-‬ידי‬
‫המדריך‪ ,‬יגיש אותה הסטודנט לאישור הוועדה‬
‫המחלקתית לתואר שני בצירוף תכנית הלימודים‬
‫שלו‪ .‬הוועדה לתואר שני תבדוק את ההצעה‬
‫ותחליט אם לאשרה‪ .‬תוך חודשיים ממתן האישור‬
‫על הצעת התזה‪ ,‬ולא יאוחר משישה חודשים‬
‫ממועד סיום לימוד הקורסים לתואר‪ ,‬על‬
‫הסטודנט להירשם לתזה‪.‬‬
‫נוהל ההרשמה לתזה מופיע בפרק ‪" 5‬הרשמה"‬
‫בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫התזה תהיה בעלת אופי מחקרי חדשני ותיישם‬
‫את הידע שהסטודנט רכש במהלך לימודיו‪ .‬על‬
‫התזה לשקף את יכולתו המחקרית של הסטודנט‪,‬‬
‫את שליטתו בכלים המדעיים המקובלים‬
‫בדיסציפלינה‪ ,‬דרך מחשבה עצמאית ומקורית‬
‫וכושר בעיבוד חומר מדעי‪ .‬על התזה לכלול סקר‬
‫ביקורתי של מחקרים בתחום‪ .‬משך זמן ביצוע‬
‫התזה הוא עד שנתיים ובסיום העבודה יידרש‬
‫הסטודנט להציג את התזה בפני קהל‪.‬‬
‫באתר התואר השני של החטיבה למדעי המחשב‬
‫תוכלו למצוא רשימת מדריכים פוטנציאליים‬
‫ותחומי העניין שלהם‪ *,‬פירוט תהליך ההרשמה‬
‫והעבודה‪ ,‬וכן דוגמה להצעה לתזה‪ .‬כמו כן תוכלו‬
‫למצוא בו הנחיות לכתיבת הצעה לתזה והנחיות‬
‫לכתיבת תזה‪.‬‬

‫*‬

‫לקבלת עזרה באיתור מדריך מומלץ לפנות‬ ‫*‬

‫לאחראי המחלקתי לעבודות מסכמות ולתזה‪.‬‬

‫‪295‬‬
‫תואר שני‬
‫מדעי המחשב‬

‫תואר שני‬

‫‪296‬‬
 ‫תואר שני‬
‫בלימודי תרבות‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי תרבות‬
‫תואר שני‬

‫‪ 14204‬גישות אנתרופולוגיות‬ ‫‪ 14205‬תאוריות וגישות בחקר‬ ‫‪ 14202‬חברה‪ ,‬תרבות וייצוג‬

‫וסוציולוגיות לחקר התרבות‬ ‫התרבות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬
‫תרבות‪.‬‬ ‫תרבות‪.‬‬ ‫תרבות‪.‬‬

‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מוטי רגב‪ ,‬רונן פרידמן;‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר תמי עמיאל‪-‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מוטי רגב‪ ,‬ד"ר דוד לוין;‬
‫רינה סקוטלסקי )עריכה(‬ ‫האוזר‪ ,‬גל חרמוני‪ ,‬ניר קדר‬ ‫ורד זילבר‪-‬ורוד )עריכה(‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' חיים חזן‪ ,‬פרופ' רונן שמיר‪,‬‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גבי צורן‪ ,‬ד"ר ענת זנגר‪ ,‬ד"ר סנדרה‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר ליבס‪ ,‬ד"ר תמר אשורי‪,‬‬
‫ד"ר יובל יונאי‪ ,‬ד"ר אילנה סילבר‬ ‫מאירי‪ ,‬ד"ר ליאת פרידמן‬ ‫ד"ר ענת פירסט‪ ,‬ד"ר פול פרוש‬
‫קורס זה מרחיב את יריעת ההיכרות עם תאוריות‬ ‫הקורס פורס את העקרונות של 'לימודי התרבות'‬
‫הקורס מציע סקירה היסטורית של אופני‬
‫בחקר התרבות אל גישות שמעוגנות במסורות‬ ‫כתחום ידע במדעי החברה והרוח‪ ,‬כפי שהתפתחו‬
‫המחשבה‪ ,‬המתודולוגיות והתאוריות אשר כוננו‬
‫החשיבה הסוציולוגית והאנתרופולוגית )שאינן‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה‪ ,20-‬ומשלב בכך‬
‫ועיצבו את 'לימודי התרבות' במהלך המאה ה‪,20-‬‬
‫מיוצגות בקורסי החובה האחרים בתכנית(‪.‬‬ ‫היכרות עם כמה מן המוטיבים התאורטיים‬
‫וגיבשו את השפה המושגית שממשיכה להנחות‬
‫חלוקה מקובלת של התאוריות הסוציולוגיות‬ ‫והמחקריים המרכזיים בתחום‪ ,‬בהם העמדות‬
‫את חקר התרבות כיום‪ .‬הקורס מציג את הגותם‬
‫והאנתרופולוגיות בחקר התרבות מבחינה לעתים‬ ‫התאורטיות והמחקריות של חלק מהחברים‬
‫של כמה מהחוקרים והחוקרות העיקריים‬
‫בארבע פרספקטיבות מרכזיות‪ :‬מרקסיזם‬ ‫ב'אסכולת בירמינגהם' שפעלה בבריטניה במהלך‬
‫בתחום‪ ,‬במטרה לפתח מבט ביקורתי ביחס‬
‫ופיתוחיו‪ ,‬ניתוח מבני‪ ,‬ניתוח פרשני של‬ ‫שנות השבעים של המאה הקודמת‪ ,‬ועם הגישה‬
‫לשלושת המושגים המרכזיים בביקורת התרבות‪,‬‬
‫משמעויות‪ ,‬ותרבות כמופע )‪.(performance‬‬ ‫התאורטית הנאו‪-‬גרמשיאנית שאפיינה את‬
‫שעברו גלגולים והתפתחויות שונות בהגות של‬
‫הפרספקטיבה המרקסיסטית לגרסותיה נדונה‬ ‫התחום בראשיתו‪ .‬עמדות אלו‪ ,‬שהציבו במוקד‬
‫המאה ה‪ :20-‬מושג האידיאולוגיה‪ ,‬מושג‬
‫בהרחבה בקורסי החובה האחרים‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬קורס‬ ‫הניתוח את התרבות הפופולרית והמדיה‪ ,‬הן‬
‫הסובייקט ומושג השפה‪.‬‬
‫זה מתמקד בשלוש הגישות הנותרות ומציע‬ ‫שהובילו במידה רבה את היווצרותם של 'לימודי‬
‫היכרות עם מבחר כתבים של כמה‬ ‫התרבות' כתחום ידע מובחן לקראת סוף המאה‪,‬‬
‫מהתאורטיקנים רבי ההשפעה בנושא‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‬
‫מבנה הקורס‬ ‫ואף התוו את סדר היום התאורטי והמחקרי של‬
‫יסודות תאורטיים‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫רקע העובדה כי התאוריות המסורתיות נוטות‬ ‫התחום‪ .‬הקורס משלב בין פרספקטיבה תאורטית‬
‫קרל מרקס‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬פרדינן דה‪-‬‬
‫להתייחס‪ ,‬בחינת מובן מאליו‪ ,‬לתרבויות לאומיות‬ ‫ופרספקטיבה היסטורית‪ ,‬כאשר זו האחרונה‬
‫סוסיר‬
‫ואתניות כישויות נפרדות‪ ,‬מציע הקורס גם‬ ‫מעגנת את תחום הידע של לימודי התרבות‬
‫סטרוקטורליזם‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫היכרות עם עמדות תאורטיות מעודכנות‬ ‫בנקודת זמן ובהקשר חברתי‪-‬תרבותי‪.‬‬
‫קלוד לוי‪-‬שטראוס‪ ,‬רומן יקובסון‪ ,‬רולן‬
‫שמתמקדות בתרבות הגלובלית במודרניות‬
‫בארת‬
‫המאוחרת‪.‬‬
‫תאוריות סובייקט‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מהם 'לימודי תרבות'? המצאתם מחדש של‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫קרל גוסטב יונג‪ ,‬ז'אק לאקאן‪ ,‬מישל‬
‫לימודי התרבות‪.‬‬
‫תרבות ומבנה חברתי‪ :‬הצורות היסודיות של‬ ‫פוקו‬
‫תאוריות של מדיה ותאוריות של חברה;‬
‫החיים הדתיים‪ ,‬זיכרון קולקטיבי וקהילות‪,‬‬ ‫פיתוחי המרקסיזם‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫בסיס ומבנה‪-‬על בתאוריה התרבותית‬
‫טקסיוּת ולימינליוּת‪ ,‬טוהר וסכנה‪.‬‬ ‫אנטוניו גרמשי‪ ,‬ולטר בנימין‪ ,‬תאודור‬
‫של‬ ‫מחדש‬ ‫הגילוי‬ ‫המרקסיסטית;‬
‫עולמות משמעות ופעולה חברתית‪:‬‬ ‫אדורנו ומקס הורקהיימר‪ ,‬לואי‬
‫'אידיאולוגיה'; שתי פרדיגמות בלימודי‬
‫פרוטסטנטיוּת ורוח הקפיטליזם‪ ,‬התהליך‬ ‫אלתוסר‪ ,‬מישל פוקו‬
‫תרבות; המורשת התאורטית של לימודי‬
‫הציוויליזציוני‪ ,‬תיאור גדוש של תרבויות‪,‬‬ ‫דקונסטרוקציה ופוסט‪-‬סטרוקטורליזם‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫התרבות‪.‬‬
‫נקודת מבטו של היליד‪ ,‬הולדת האסתטיקה‬ ‫ז'אק דרידה‪ ,‬מישל פוקו‪ ,‬רולן בארת‪,‬‬
‫הצפנה ופענוח; 'המעגל התרבותי' של זרימת‬
‫הטהורה‪.‬‬ ‫ז'יל דלז ופליקס גואטרי‪.‬‬
‫משמעויות; דרכי התבוננות‪.‬‬
‫תרבות כמופע‪ :‬העיר הגדולה ותרבותה‪ ,‬כבוד‬ ‫פוסט‪-‬מודרניזם‬ ‫פרק ‪6‬‬
‫תת‪-‬תרבויות; תרבויות ומעמד; תת‪-‬תרבות‬
‫והתנהגות נאותה‪ ,‬תרבות כארגז כלים‪,‬‬ ‫ז'אן‪-‬פרנסואה ליוטאר‪ ,‬ז'אן בודריאר‪,‬‬
‫וסגנון; תאוריה של צורות תרבותיות‬
‫יחסים פוסט‪-‬חברתיים‪.‬‬ ‫פרדריק ג'יימסון‬
‫ושעתוק; הפיתוח התקשורתי של תת‪-‬‬
‫גלוקליזציה‪,‬‬ ‫וגלובליזציה‪:‬‬ ‫תרבות‬ ‫כניסת האחר‪/‬ת לתאוריה‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫תרבויות‪.‬‬
‫איזומורפיזם תרבותי‪ ,‬קוסמופוליטיות‪,‬‬ ‫א‪ .‬פמיניזם ומגדר‪ :‬לוס איריגאריי‪ ,‬הלן‬
‫המקומי והגלובלי בתרבות; האתניוּת‬
‫הכרה וסטטוס‪.‬‬ ‫סיקסו‪ ,‬ז'וליה קריסטבה‪ ,‬ג'ודית‬
‫החדשה; נתקים ופערים בכלכלת התרבות‬
‫בטלר‬
‫הגלובלית; האטלנטיות השחורה כתרבות‪-‬‬
‫חומר הלימוד‬ ‫ב‪ .‬פוסט‪-‬קולוניאליזם‪ ,‬גזע וצבע‪ :‬פרנץ‬
‫נגד במודרניות‪.‬‬
‫הקורס מבוסס על מקראת מאמרים ועל מדריך‬ ‫פנון‪ ,‬אדוארד סעיד‪ ,‬הומי באבא‬
‫טלוויזיה ומגדר; קהילות פרשניות ואוריינות‬
‫למידה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תאוריה קווירית‪ :‬דיוויד הלפרין‪,‬‬
‫משתנה; מקהלים לצרכני תקשורת במשק‬
‫ג'ודית בטלר‬
‫הבית; הקולנוע ההוליוודי‪ :‬הבריחה הגדולה‪.‬‬
‫כלכלה פוליטית ולימודי תרבות‪ :‬הוויכוח בין‬
‫חומר הלימוד‬ ‫הגישות‪.‬‬
‫חומר הלימוד מבוסס על מקראת מאמרים‪,‬‬
‫בעברית ובאנגלית ועל מדריך למידה הכולל‬
‫מבואות לכל אחד מהפרקים והסבר של עיקרי‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על מקראת מאמרים ועל מדריך‬
‫הרעיונות בכל אחד מהמאמרים‪.‬‬
‫למידה‪.‬‬

‫‪299‬‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי תרבות‬

‫תואר שני‬
‫‪ 14203‬יהדות‪ ,‬עבריות‪ ,‬ישראליות‪:‬‬ ‫‪ 14201‬פייר בורדייה‪ :‬טעם‪ ,‬הון‬ ‫‪ 14206‬רב‪-‬תרבותיות בישראל‬
‫היבטים תרבותיים‬ ‫תרבותי ואמנויות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬ ‫‪ 3‬נקודות זכות‬

‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים רב‪-‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים רב‪-‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬קבלה לתואר שני בלימודי‬
‫תרבותיות בישראל‪ ,‬תאוריות וגישות בחקר‬ ‫תרבותיות בישראל‪ ,‬תאוריות וגישות בחקר‬ ‫תרבות‪.‬‬
‫התרבות‪ ,‬גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות‬ ‫התרבות‪ ,‬גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות‬
‫לחקר התרבות‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות וייצוג‪.‬‬ ‫לחקר התרבות‪ ,‬חברה תרבות וייצוג‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר עדיה‬
‫מנדלסון‪-‬מעוז; רות רמות )עריכה(‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' נורית גרץ‪ ,‬ד"ר ליאת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' מוטי רגב‪ ,‬דנה קפלן‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' נילי דינגוט‪ ,‬פרופ' ניסים קלדרון‪,‬‬
‫שטייר‪-‬לבני‬ ‫יועצים‪ :‬פרופ' גד יאיר‪ ,‬ד"ר סשה וייטמן‪,‬‬ ‫פרופ' יהודה שנהב‪ ,‬ד"ר רז יוסף‪ ,‬ד"ר דניס שרביט‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' דן אוריין‪ ,‬פרופ' נילי דינגוט‪,‬‬ ‫ד"ר זאב שביט‬
‫פרופ' ניסים קלדרון‪ ,‬פרופ' מוטי רגב‪,‬‬ ‫הקורס מציג את מושג הרב‪-‬תרבותיות בהקשרו‬
‫קורס זה מציע היכרות עם גישתו של הסוציולוג‬
‫ד"ר יעל מונק‬ ‫הישראלי‪ ,‬בוחן תאוריות של רב‪-‬תרבותיות ומזהה‬
‫בּור ְדייֶה )‪(Pierre Bourdieu, 1930-2002‬‬
‫ְ‬ ‫פייר‬
‫את מקומה של החברה בישראל בתוך קטגוריות‬
‫הקורס בוחן ייצוגים של זהויות יהודיות‪ ,‬עבריות‬ ‫לחקר התרבות והאמנות‪ ,‬ועם השפעותיה‬
‫תאורטיות אלו‪ .‬הקורס מציג שלושה תחומים‬
‫וישראליות בטקסטים שונים בתרבות הישראלית‬ ‫ויישומיה‪ .‬בזכות ניסוח מושגים כמו הון תרבותי‪,‬‬
‫בהם עולים המתחים הבין‪-‬תרבותיים‪ :‬התחום‬
‫)ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬תאטרון‪ ,‬קולנוע‪ ,‬שירה‪ ,‬ספרות‬ ‫הבּיטוּס ושדה הייצור התרבותי‪ ,‬נודעה לתאוריה‬
‫הלאומי – יהודים ולא יהודים; התחום העדתי‬
‫ועוד( ועומד על האופנים שבהם עוצבו‪ ,‬תוך קיום‬ ‫זו השפעה מרחיקת לכת על הבנת אופן התפקוד‬
‫)ילידים ומהגרים( – אשכנזים ומזרחים‪ ,‬יוצאי‬
‫יחסי אימוץ ודחייה ביניהם‪ ,‬למן עלייתה של‬ ‫של תחום התרבות והאמנות בהקשר החברתי‬
‫חבר המדינות )ברית‪-‬המועצות לשעבר( ויוצאי‬
‫ההגמוניה החילונית ביישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫המודרני‪ .‬במוקד עבודתו של בורדייה עומד‬
‫אתיופיה; התחום הדתי – חילוניים ודתיים‪ .‬נוסף‬
‫הקישור בין טעם באמנות ובמוצרי תרבות לבין‬
‫על תחומים אלה עוסק הקורס ביחסי מגדר ורב‪-‬‬
‫מטרתו של הקורס היא להראות כי למרות‬ ‫מיקום חברתי‪ .‬בורדייה מציג את הטעם כמשאב‬
‫תרבותיות‪.‬‬
‫שהציונות התגבשה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כמרד ביהדות‬ ‫אישי וקולקטיבי המשמש לסימון של היבדלות‬
‫המסורתית‪" ,‬יהדות"‪" ,‬עבריות" ו"ישראליות"‬ ‫חברתית‪ ,‬במיוחד בהקשר של אנינות והעדפה של‬
‫הקורס מציג שתי אסכולות של רב‪-‬תרבותיות‪:‬‬
‫אינן הגדרות המייצגות קטבים מנוגדים‪ ,‬קבועים‪,‬‬ ‫אמנויות עיליות במודרניות המערבית‪ ,‬בה‬
‫רב‪-‬תרבותיות מתונה – פלורליסטית‪ ,‬ורב‪-‬‬
‫אלא זהויות אמביוולנטיות‪ ,‬היברידיות‪,‬‬ ‫השיפוט האסתטי הטהור נתפס כבלתי תועלתני‪.‬‬
‫תרבותיות רדיקלית – פוסט‪-‬לאומית‪ ,‬ומתאר את‬
‫המתקיימות זו לצד זו‪ ,‬תוך השפעה הדדית‬ ‫עבודתו האמפירית של בורדייה חושפת הן את‬
‫המתח בין מחויבות לסולידריות לבין התחזקות‬
‫וערבול בין זהויות‪.‬‬ ‫ההיבט התועלתני‪-‬חברתי שבאנינות הן את האופן‬
‫של מגמות האוטונומיה התרבותית בקרב קבוצות‬
‫בו תועלתנות זו מוסווית באמצעות המוסדות‬
‫ומגזרים שונים בישראל‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬ ‫והשיח אודות אסתטיקה ואמנות‪ .‬חלק מרכזי‬
‫מבוא – "יהדות"‪" ,‬עבריות"‪ ,‬ישראליות"‪:‬‬ ‫נוסף בעבודתו של בורדייה הינה התאוריה של‬
‫מבנה הקורס‬
‫קשרים בין לאומיות ודת‬ ‫שדה הייצור התרבותי‪ .‬במסגרת זו מנתח בורדייה‬ ‫חלק ראשון‪ :‬רב‪-‬תרבותיות – בין מציאות לבין‬
‫חלק ‪ I‬עיצוב העבריות‪ :‬תקופת היישוב והשנים‬ ‫את היותם של תחומי האמנות השונים זירות של‬ ‫מדיניות‬
‫הראשונות של המדינה‬ ‫מאבק ומיקוח בין יוצרים ומבקרים‪ ,‬בהן נקבעים‬ ‫מבוא‬ ‫יחידה ‪1‬‬
‫הייצוג התרבותי של ה"עבריות" ושל‬ ‫מדדי השיפוט והערך של יצירות אמנות ונוסדות‬ ‫הרב‪-‬תרבותיות הליברלית‬ ‫יחידה ‪2‬‬
‫"היהודי החדש"‬ ‫מערכות של אמונה ב"מופתיות" של גופי יצירה‬ ‫הרב‪-‬תרבותיות הפוסט‪-‬לאומית‬ ‫יחידה ‪3‬‬
‫עבריות ויהדות אשכנזית‪ :‬הייצוג התרבותי‬ ‫וב"גאונות" של יוצריהם‪.‬‬ ‫הרב‪-‬תרבותיות הפלורליסטית‬ ‫יחידה ‪4‬‬
‫של היהדות האירופית‬ ‫תרבות ישראלית – הזרם המרכזי‬ ‫יחידה ‪5‬‬
‫עבריות ויהדות מזרחית‪ :‬הייצוג התרבותי‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫של זהות יהודית‪-‬ספרדית בתפוצות אסיה‬ ‫עיון מעמיק בעבודותיו המרכזיות של‬ ‫חלק שני‪ :‬קבוצות ומגזרים בחברה הישראלית‬
‫וצפון‪-‬אפריקה ובישוב הישן‬ ‫בורדייה והיכרות עם מושגים מרכזיים‬ ‫התחום הלאומי – בין היהודים‬ ‫יחידה ‪6‬‬
‫דת אזרחית‪ :‬הפירוש החילוני‪-‬לאומי של‬ ‫בתחום התרבות‪ :‬שדה היצור התרבותי‪,‬‬ ‫לבין הערבים‬
‫טקסים דתיים‪ ,‬חגים ומיתוסים יהודיים‬ ‫ייצור הערך האמנותי‪ ,‬שוק הטובין הסמליים‪,‬‬ ‫יחידות ‪ 9-7‬התחום העדתי – בין האשכנזים‬
‫הצמיחה ההיסטורית של האסתטיקה‬ ‫לבין המזרחים‪ ,‬יוצאי חבר‬
‫מסורתיים‬ ‫הטהורה‪ ,‬מעמדות ומיון תרבותי‪.‬‬
‫חלק ‪ II‬ישראליות‪ :‬ריבוי נרטיבים‬ ‫המדינות ויוצאי אתיופיה‬
‫הרחבות‪ ,‬ביקורות ותוספות לבורדייה‪:‬‬ ‫התחום הדתי – בין החילוניים‬ ‫יחידה ‪10‬‬
‫ישראליות ויהדות מזרחית‪ :‬ייצוג המזרחים‬ ‫עבודתו של בורדייה והתרבות הפוסט‪-‬‬
‫והמסורת היהודית‪-‬מזרחית משנות השישים‬ ‫מודרנית‪ ,‬צמיחתו של האומניבור )"אוכל‪-‬‬ ‫לדתיים‬
‫ואילך‬ ‫כול"( התרבותי‪ ,‬יזמות תרבותית ומיון‬ ‫מגדר ורב‪-‬תרבותיות‬ ‫יחידה ‪11‬‬
‫ישראליות ואורח החיים היהודי באירופה –‬ ‫אמנותי‪ ,‬היבדלות תרבותית באוסטרליה‪,‬‬
‫מהשוליים למרכז‬ ‫שדה הספרות בצרפת‪.‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫ישראליות דתית‪ :‬ייצוג היהדות והציונות‬ ‫מחקרים באמנויות ותרבות פופולרית‪:‬‬ ‫הקורס מבוסס על מקראת מאמרים ועל מדריך‬
‫הדתית בתרבות הישראלית – מהשוליים‬ ‫האתגר האסתטי של האמנויות הפופולריות‪,‬‬ ‫למידה‪.‬‬
‫הון תרבותי והמדיה‪ ,‬משטרי ערך‪ ,‬ערכה‬
‫למרכז‬ ‫האמנותי של מוסיקת הרוק‪ ,‬מוזיאונים‬
‫ישראליות חרדית‪ :‬ייצוג העולם החרדי‬ ‫לאמנות‪ ,‬טעם כביצוע תרבותי‪.‬‬
‫בתרבות הישראלית – בין סלידה לסקרנות‬
‫סיכום – "יהדות"‪" ,‬עבריות"‪" ,‬ישראליות"‪:‬‬ ‫חומר הלימוד‬
‫זהויות משתנות‪ ,‬אמביוולנטיות‪ ,‬נזילות‬ ‫הלימוד בקורס מבוסס על מקראת מאמרים‬
‫ומדריך למידה‪.‬‬
‫חומר הלימוד‬
‫הקורס מבוסס על מקראת מאמרים ועל מדריך‬
‫למידה‪.‬‬

‫‪300‬‬
 ‫תואר שני‬
‫לימודי תרבות‬
‫תואר שני‬
‫‪ 14208‬סוגיות בתאוריה של המרחב‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים חברה‬
‫תרבות וייצוג‪ ,‬תאוריות וגישות בחקר‬
‫התרבות‪ ,‬גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות‬
‫לחקר התרבות‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות בישראל‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר תמר ברגר‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נורית גרץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' תמר אלאור‪ ,‬פרופ' חנן חבר‪,‬‬
‫ד"ר מיכאל פייגה‬
‫הקורס מציג תאוריות מרכזיות בנושא ההבניה‬
‫התרבותית של המרחב‪ .‬הקורס עוקב אחר‬
‫מעברים בין תפיסה כוללת ומאחידה של המרחב‪,‬‬
‫המזהה בו חלוקות ברורות וקבועות )פנים‪/‬חוץ‪,‬‬
‫עיר‪/‬כפר וכד'(‪ ,‬אל תפיסה הרואה בו תופעה‬
‫דינמית‪ ,‬משתנה תדיר‪ ,‬בה מיטשטשות הבחנות‬
‫מסוג זה‪ ,‬ואל הווירטאליזציה של המרחב –‬
‫המרחב האינטרנטי‪.‬‬
‫מגע נפוצות בין תרבויות‪ .‬בתוך כך יידונו יחסי‬
‫נושאי הלימוד‬
‫מרחב הפנים‪ :‬מבנה הבית ומושג הפרטיות‬
‫המרחב האורבני‪ :‬העיר המודרנית כמרחב‬
‫תרבותי של יחסים בין מגזרים חברתיים‪,‬‬
‫בין פרברים למרכז‬
‫המרחב הגלובלי‪ :‬יחסי הכוח בין המקומי‬
‫)לוקלי( לגלובלי‬
‫מרחבים נחצים ו'המרחב השלישי'‪:‬‬
‫המפגש והחלחול ההדדי בין קטגוריות‪,‬‬
‫טשטוש הגבולות והנזילות שלהם‬
‫"לא‪-‬מקומות"‪ ,‬הטרוטופיות ומרחבים‬
‫וירטואליים‪ִ :‬מנמלי תעופה‪ ,‬מלונות רשת‬
‫והיעדר שייכות‪ ,‬דרך אתרים מומצאים אך‬
‫ממשיים )גן חיות(‪ ,‬ועד למרחב האינטרנטי‪.‬‬
‫‪301‬‬
‫‪ 14207‬סוגיות במעברים ובמגעים‬
‫בין תרבויות‬
‫‪ 3‬נקודות זכות‬
‫תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים חברה‬
‫תרבות וייצוג‪ ,‬תאוריות וגישות בחקר‬
‫התרבות‪ ,‬גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות‬
‫לחקר התרבות‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות בישראל‪.‬‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬עמרי הרצוג‪ ,‬דביר צור;‬
‫רות רמות )עריכה(‬
‫אחראית אקדמית‪ :‬פרופ' נורית גרץ‬
‫יועצים‪ :‬פרופ' זיוה בן‪-‬פורת‪ ,‬פרופ' חנן חבר‪,‬‬
‫ד"ר קרולה הילפריך‪ ,‬ד"ר חנה הרציג‪,‬‬
‫ד"ר מירי טלמון‪ ,‬ד"ר יעל מונק‬
‫נקודת המוצא לקורס זה היא השאלה באיזו‬
‫מידה יש לבני תרבות אחת אמצעי גישה‬
‫למשמעויותיה של תרבות אחרת‪ ,‬ועד כמה נטועים‬
‫אמצעים אלו בתהליכים של השפעה‪ ,‬ניכוס‬
‫והטיה‪ .‬הקורס עוסק הן בהיבטים תאורטיים של‬
‫נקודות מגע בין‪-‬תרבותיות הן בניתוח פרקטיקות‬
‫המשא ומתן שבין תרבויות העולם "הראשון"‬
‫לאלו של העולם "השלישי"‪ ,‬ובעיקר אסטרטגיות‬
‫של ייצוג ה'אחר' התרבותי‪ .‬במוקד הקורס עומדת‬
‫כלכלת היחסים האקזוטית‪ ,‬שבאמצעותה‬
‫מיובאים למרחב תרבותי מרכזי אובייקטים‪,‬‬
‫סיפורים וטקסים השייכים לתרבות זרה‪ ,‬בדרך‬
‫כלל פריפריאלית; וכן 'כלכלת הכפר הגלובלי'‪,‬‬
‫שבמסגרתה מופצים אובייקטים של תרבות‬
‫המרכז אל תרבויות שוליים‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫אינטר‪-‬טקסטואליות וכלכלת התרגום‬
‫כיצד ניתן לדבר על תרבות אחרת?‬
‫תרבות מרכז ותרבות שוליים‬
‫אוריינטליזם וביקורת האוריינטליזם‬
‫מהי אקזוטיקה?‬
‫נרטיבים של תיירות‬
‫להתפעל מיופיו של האחר‬
‫תואר שני‬
‫לימודי תרבות‬

‫תואר שני‬

‫‪302‬‬
 ‫תיאורי‬
‫הקורסים‬
‫לתעודות‬
‫הוראה‬

‫תעודת הוראה בתורה שבעל פה‬

‫ובמחשבת ישראל ‪305 /‬‬

‫תעודת הוראה בהיסטוריה ‪306 /‬‬

‫תעודת הוראה בספרות ‪307 /‬‬

‫תעודת הוראה במדעי החברה ‪308 /‬‬

‫תעודת הוראה באזרחות ‪309 /‬‬

‫תעודת הוראה בפסיכולוגיה ‪310 /‬‬

‫תעודת הוראה במדעי המחשב ‪312 /‬‬

‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה בתורה שבעל‪-‬פה ומחשבת ישראל‬
‫לימודי תעודה‬

‫‪ 55156‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 55155‬מתודולוגיה של הוראת תורה‬

‫תושב"ע ומחשבת ישראל‬ ‫שבעל‪-‬פה ומחשבת ישראל*‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מתודולוגיה של הוראת‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬לפחות ‪ 84‬נקודות זכות של תואר‬
‫תורה שבעל‪-‬פה ומחשבת ישראל‪ ,‬תורת‬ ‫ראשון שמהן לפחות ‪ 18‬נקודות זכות בתורה‬
‫החינוך‪.‬‬ ‫שבעל‪-‬פה‪ 24 ,‬נקודות זכות במדעי היהדות‬
‫ובכללן קורס מתקדם אחד מבין הקורסים‬
‫מטרות ההכשרה‬ ‫סוגיות היסטוריות בעולמם של חכמים או‬
‫ההכשרה נועדה לאפשר לפרח ההוראה לצפות‬ ‫מרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬כמו כן יש לסיים בהצלחה את‬
‫ולהתנסות בהוראת תורה שבעל‪-‬פה ומחשבת‬ ‫הקורסים תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות‬
‫ישראל בבית הספר העל‪-‬יסודי‪.‬‬ ‫לימודים‪ ,‬ופסיכולוגיה בחינוך‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫ההכשרה המעשית כוללת צפייה מובנית בשיעורי‬
‫תורה שבעל‪-‬פה ומחשבת ישראל בבית הספר‬ ‫מטרות הקורס‬
‫העל‪-‬יסודי והתנסות בהוראה‪.‬‬ ‫הקניית כלים דידקטיים להוראת המקצוע‬ ‫א‪.‬‬
‫בבתי הספר העל‪-‬יסודיים;‬
‫כל פרח הוראה מ ֻלווה במורה מאמן בבית ספר‬ ‫התמודדות עם שאלות פדגוגיות וערכיות‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מסוים‪ .‬פרח ההוראה צופה צפייה מובנית‬ ‫העולות במהלך הוראת המקצוע;‬
‫בשיעוריו )לפחות ב‪ (20-‬של המורה המאמן‬ ‫הכרת תכניות הלימודים וחומרי הלמידה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ומשתתף בפעילויותיו בבית הספר‪ .‬בסיוע המורה‬ ‫הקיימים;‬
‫המאמן מלמד פרח ההוראה כ‪ 10-‬שעות‪ ,‬מתוכן ‪2‬‬ ‫הקניית כלים בסיסיים להכנת חומרי הוראה;‬ ‫ד‪.‬‬
‫השעות האחרונות הן שיעור מבחן‪.‬‬ ‫הכרת כלים ביבליוגרפיים בסיסיים המסייעים‬ ‫ה‪.‬‬
‫בהתמודדות עם חומרי ההוראה‪.‬‬
‫במהלך ההכשרה ייערכו ‪ 5‬מפגשי הנחיה‬
‫)כשעתיים כל מפגש(‪ ,‬שיוקדשו לליבון בעיות‬ ‫מבנה הקורס‬
‫בהוראה בפועל ולהוראת עמיתים‪.‬‬ ‫הקורס מתקיים בהוראה פרונטלית של ‪14‬‬
‫מפגשים שהנוכחות בהם חובה‪ .‬כל אחד‬
‫מהמפגשים כולל הדגמות מתוך תכניות‬
‫הלימודים‪ ,‬דיון‪ ,‬התנסות בהוראה של יחידת‬
‫לימוד וקבלת משוב‪.‬‬

‫הסבר מפורט על תעודת הוראה בתורה שבעל‪-‬פה‬ ‫*‬

‫ומחשבת ישראל ראו בסעיף ‪ 13.1‬בידיעון‬
‫האקדמי‪.‬‬

‫‪305‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה בהיסטוריה‬

‫לימודי תעודה‬
‫‪ 55195‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 55169‬מתודולוגיה של הוראת‬
‫ההיסטוריה – פרקטיקום‬ ‫ההיסטוריה*‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורסים מתודולוגיה של הוראת‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬לפחות ‪ 84‬נ"ז של תואר ראשון‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬תורת החינוך‪.‬‬ ‫שמהן לפחות ‪ 48‬נ"ז בהיסטוריה ובכללן קורס‬
‫מתקדם אחד בהיסטוריה ועבודה סמינריונית‬
‫מטרות ההכשרה‬ ‫אחת בהיסטוריה‪ .‬כמו כן יש לסיים בהצלחה‬
‫ההכשרה נועדה ללוות ולהנחות את הסטודנט‬ ‫את הקורסים תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות‬
‫בצעדיו הראשונים כמורה‪.‬‬ ‫לימודים‪ ,‬ופסיכולוגיה בחינוך‪.‬‬

‫מבנה ההכשרה‬ ‫מטרת הקורס‬

‫ההכשרה המעשית כוללת צפייה בעבודתם של‬ ‫קורס זה נועד להכשיר מורים להיסטוריה‬
‫מורים בשיעורי היסטוריה בבית ספר והתנסות‬ ‫במערכת החינוך‪.‬‬
‫בהוראה‪ .‬התנסות זו תלווה במורה מאמן‬
‫ובמפגשי הנחיה באוניברסיטה‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס יכירו ויתנסו הסטודנטים במגוון‬
‫אמצעים‪ ,‬אסטרטגיות ושיטות הוראה לעריכת‬
‫שיעור היסטוריה‪ ,‬ובנוסף ילמדו סוגיות עיוניות‬
‫ההיסטוריה‪,‬‬ ‫של‬ ‫לפילוסופיה‬ ‫הקשורות‬
‫להיסטוריוגרפיה ולהוראת ההיסטוריה‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫הקורס ינתן במסגרת של סדנה שהנוכחות בה היא‬
‫חובה‪ .‬חלק מהמפגשים יוקדשו להרצאות‪,‬‬
‫הסברים והדגמות של המרצה; בחלק אחר‬
‫תתבצע הוראת עמיתים בכיתה‪ ,‬שתאפשר‬
‫התנסות בשיטות הדידקטיות השונות‪.‬‬

‫חומר הלימוד‬
‫מקראה וקובץ תרגילים )בחוברת ובאתר הקורס(‪.‬‬

‫הסבר מפורט על תעודת הוראה בהיסטוריה ראו‬ ‫*‬

‫בסעיף ‪ 13.2‬בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫‪306‬‬
 ‫תעודות‬
‫תעודת הוראה בספרות‬
‫לימודי תעודה‬

‫‪ 55168‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 55167‬מתודולוגיה של הוראת‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫הספרות – פרקטיקום‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס מתודולוגיה של הוראת‬
‫יישומי מחשב למדעי הרוח )‪) (10160‬פ( – משובץ‬ ‫ספרות‪.‬‬
‫במדעי הרוח – כללי‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫מטרת ההכשרה‬
‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬ ‫ההכשרה נועדה לאפשר לסטודנטים לצפות‬
‫)ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫בהוראת הספרות בבתי ספר על‪-‬יסודיים‬
‫ולהתנסות בה‪.‬‬
‫תורת החינוך )‪ – (55004‬משובץ בתעודת הוראה‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.310‬‬
‫מבנה ההכשרה‬
‫ההכשרה המעשית כוללת צפייה בשיעורי ספרות‬
‫בבית ספר תיכון והתנסות בהוראה‪ .‬בסופה ייבחנו‬
‫הסטודנטים במבחן מעשי‪ .‬ההכשרה תלוּוה‬
‫במורה מאמן ובדיון ביקורתי‪ .‬במסגרת ההכשרה‬
‫המעשית נדרשים הסטודנטים להגיש ‪ 5‬מטלות‬
‫העוסקות בהיבטים שונים של תהליך ההוראה‪.‬‬
‫בהוראת הספרות לתלמידי בתי ספר על‪-‬יסודיים‬
‫הקורס כולל חובת השתתפות ב‪ 4-‬מתוך ‪ 5‬מפגשי‬
‫ההנחיה‪.‬‬
‫ספרות‬
‫ תנאי קבלה‪ 84 :‬נקודות זכות‪ ,‬בכללן ‪ 48‬נ"ז‬
‫בתחום הספרות )לא כולל הקורסים סיפורת‬
‫ישראלית ועיבודיה לקולנוע וניצולי שואה‪,‬‬
‫ובספרות‬ ‫בקולנוע‬ ‫ואחרים‬ ‫זרים‬
‫הישראליים(‪ *,‬ובכללן כל קורסי הפתיחה‬
‫והקורסים הרגילים שהם חלק מדרישות‬
‫החובה לתעודת הוראה בספרות‪ **,‬לפחות‬
‫קורס מתקדם אחד בספרות‪ ,‬לפחות עבודה‬
‫סמינריונית אחת בספרות‪ ,‬וכן הקורסים‬
‫יישומי מחשב למדעי הרוח‪ ,‬תכנון פיתוח‬
‫ויישום תכניות לימודים‪ ,‬תורת החינוך‪ .‬כמו כן‬
‫יחוייבו הנרשמים בייעוץ אצל היועצים‬
‫המחלקתיים בתחום הספרות‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫הקורס נועד לעורר מודעות לשאלות הכרוכות‬
‫ולהציע פתרונות ראויים מבחינה מתודית‬
‫ומבחינה חינוכית‪ .‬הסטודנטים בקורס יפתחו‬
‫יכולת להציע פתרונות משל עצמם‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מבוסס על סדרת הרצאות מוקלטת על‪-‬‬
‫גבי תקליטורים‪ .‬הסדרה עוסקת בסוגיות שונות‬
‫של הוראת הספרות העברית והכללית בבתי ספר‬
‫על‪-‬יסודיים בארץ‪ .‬הדיון מלוּוה בהדגמות מתוך‬
‫תכנית הלימודים המקובלת‪ .‬בכל דיון מוצגות‬
‫דרכי הוראה שונות‪ ,‬המותאמות הן לנושא הנלמד‬
‫והן לאוכלוסיות שונות של תלמידים‪ .‬כל דיון‬
‫מתבסס על לימוד עצמי מכין של יצירות‬
‫ספרותיות ועל קריאה של חומר תאורטי )כגון‬
‫מאמר או פרק מתחום ביקורת הספרות או‬
‫מתחום החשיבה החינוכית(‪.‬‬

‫הקורס כולל חובת השתתפות ב‪ 6-‬מתוך ‪ 7‬מפגשי‬

‫*הנחיה‪ ,‬וכן הגשת ‪ 5‬מטלות חובה‪.‬‬

‫שני הקורסים סיפורת ישראלית ועיבודיה‬ ‫*‬

‫לקולנוע )‪ (10421‬וניצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים‬
‫בקולנוע ובספרות )‪ (10551‬יכולים להיכלל‬
‫במסגרת התנאי של ‪ 84‬נ"ז אך לא במסגרת‬
‫התנאי של ‪ 48‬נ"ז בספרות‪.‬‬
‫הסבר מפורט על תעודת הוראה בספרות ועל‬ ‫**‬
‫מתכונת ההתמקדות בספרות ראו בסעיף ‪13.3‬‬
‫בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫‪307‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה במדעי החברה‬

‫לימודי תעודה‬
‫‪ 55466‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 55465‬דידקטיקה של הוראת מדעי‬
‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫מדעי החברה – פרקטיקום‬ ‫החברה*‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס דידקטיקה של הוראת‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬שניים מבין הקורסים תכנון‪,‬‬
‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬ ‫מדעי החברה‪.‬‬ ‫פיתוח ויישום תכניות לימודים‪ ,‬תורת החינוך‪,‬‬
‫)ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך ותואר ראשון במדעי‬
‫מטרת ההכשרה‬ ‫החברה בשתיים מתוך שלוש הדיסציפלינות‪:‬‬
‫פסיכולוגיה בחינוך )‪) (10125‬ר( – משובץ בחינוך‪,‬‬ ‫ההכשרה נועדה לאפשר לפרח ההוראה לצפות‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה וכלכלה‪ .‬ההרשמה‬
‫עמ' ‪.126‬‬ ‫ולהתנסות בהוראת מדעי החברה בחטיבה‬ ‫לקורס באישור מרכז ההוראה‪.‬‬
‫העליונה של בית הספר‪.‬‬
‫תורת החינוך )‪ – (55004‬משובץ בתעודת הוראה‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ניסן נווה )כתיבה(‪ ,‬דנה פרידמן‪,‬‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.310‬‬ ‫מבנה ההכשרה‬ ‫דורית אולניק‪-‬שמש )אסיסטנטית(‬
‫מסלול ההכשרה מורכב משלושה חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬צפייה בשיעורי מורה מאמן – כל פרח‬ ‫מטרת הקורס‬
‫הוראה מלֻווה במורה מאמן מתחום מדעי‬ ‫הקורס נועד להתוודע לעקרונות המתודיים‬
‫החברה‪ .‬הסטודנט יצפה בשלושים שיעורים‬ ‫והפדגוגיים של הוראת מדעי החברה‪ ,‬תוך דגש על‬
‫בכיתת המורה המאמן‪ ,‬בהתאם להנחיות‬ ‫שלושה תחומי דעת‪ :‬סוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה‬
‫מרכז‪/‬ת הקורס‪.‬‬ ‫וכלכלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנסות בהוראה – כל פרח הוראה נדרש‬
‫ללמד עשר שעות בכיתת המורה המאמן;‬ ‫מבנה הקורס‬
‫מתוכן שני שיעורי מבחן בנוכחות מרכז‪/‬ת‬ ‫הקורס מבוסס על הרצאות‪ ,‬מקראה ומדריך‬
‫הקורס‪.‬‬ ‫למידה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפגשי פנים‪-‬אל‪-‬פנים – לאורך תקופת‬
‫ההכשרה )מאוקטובר עד אפריל( נערכים‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫כשמונה מפגשים במתכונת סדנה‪ .‬הסדנות‬ ‫עקרונות כלליים בהוראת מדעי החברה‬
‫יוקדשו לליבון סוגיות הקשורות לצפייה‬ ‫מטרות ההוראה‬
‫המונחית ולהתנסות בהוראה בכיתה‪.‬‬ ‫המתודולוגיה של מדעי החברה ומשמעותה‬
‫בחינוך‬
‫חובה להשתתף במפגשי ההנחיה‪.‬‬ ‫בעיות ערכיות הקשורות במדעי החברה‬
‫ובהוראתם – בתהליכי למידה והוראה‬
‫עקרונות בבחירת תכני ההוראה במדעי‬
‫החברה – כילול או הפרדה‪ ,‬רמות התוכן‪,‬‬
‫הנושאים הלימודיים‪ ,‬שיקולים ומגמות‬
‫בבחירת נושאי הלימוד‬
‫דרכי ההוראה – דרכים מסורתיות ומודרניות‪,‬‬
‫בעיית ההנעה‪ ,‬מבנה הדעת של מדעי החברה‬
‫וההוראה‬
‫ספרי הלימוד‪ ,‬שיעורי בית‪ ,‬בחינות ומבחנים‬
‫סקירת המחקר על הוראת מדעי החברה‬
‫וניתוחו‬
‫תכניות הלימודים במדעי החברה בישראל‬
‫לסוגיהן ולרמותיהן‬

‫חובה להשתתף במפגשי ההנחיה‪.‬‬

‫הסבר מפורט על תעודת הוראה במדעי החברה‬ ‫*‬

‫ראו בסעיף ‪ 13.4‬בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫‪308‬‬
 ‫תעודות‬
‫תעודת הוראה באזרחות‬
‫לימודי תעודה‬

‫‪ 55165‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 69007‬דידקטיקה של הוראת‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬ ‫האזרחות )פרקטיקום(‬ ‫האזרחות*‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הקורס דידקטיקה של הוראת‬ ‫ תנאי קבלה‪ :‬תנאי קבלה‪ :‬הקורס הדמוקרטיה‬
‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫בישראל – סוגיות נבחרות ואחד מבין‬
‫)ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫הקורסים דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית‪,‬‬
‫מטרת ההכשרה‬ ‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו ושניים מבין‬
‫פסיכולוגיה בחינוך )‪) (10125‬ר( – משובץ בחינוך‪,‬‬ ‫להכיר את עבודת המורה לאזרחות כחלק‬ ‫הקורסים תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות‬
‫עמ' ‪.126‬‬ ‫מצוות בית הספר‪ ,‬ואת הייחודיות של עבודה‬ ‫לימודים‪ ,‬תורת החינוך‪ ,‬פסיכולוגיה בחינוך או‬
‫זו‪.‬‬ ‫‪ 80‬נקודות זכות ובכללן הקורסים ממשל‬
‫סוגיות בחינוך מיוחד )‪) (10139‬ר( – משובץ‬ ‫להיחשף לשיקולי הדעת שמפעילים מורים‬ ‫ופוליטיקה במדינת ישראל‪ ,‬מבוא למחשבה‬
‫בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫בתהליך ההוראה )מבניית מערך השיעור ועד‬ ‫מדינית‪ ,‬דמוקרטיות ודיקטטורות‪ :‬רעיונות‪,‬‬
‫להעברתו בכיתה(‪.‬‬ ‫הקשרים‪ ,‬משטרים‪ ,‬ושניים מבין הקורסים‬
‫ליקויי למידה )‪) (10527‬מ( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ'‬ ‫לצפות בשיעורים‪ ,‬תוך כדי גיבוש חוות דעת‬ ‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים‪ ,‬תורת‬
‫‪.129‬‬ ‫ביקורתית בונה‪.‬‬ ‫החינוך‪ ,‬פסיכולוגיה בחינוך‪.‬‬
‫להיחשף לקשיים הנובעים מהעברת התכנים‬
‫דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית )‪– (12001‬‬ ‫לתלמידים )שאילת שאלות‪ ,‬בעיות משמעת‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬מרים דרמוני‪-‬שרביט‪ ,‬פרופ'‬
‫משובץ בתואר שני בלימודי דמוקרטיה בין‪-‬‬ ‫וכדומה(‪.‬‬ ‫בנימין נויברגר‬
‫תחומיים‪ ,‬עמ' ‪.259‬‬ ‫להתנסות בהעברת שיעורים בכיתה‪ ,‬תוך‬ ‫סדנה דידקטית זו משתלבת בתפיסה המנחה את‬
‫שימוש במגוון אסטרטגיות הוראה‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים החדשה באזרחות במשרד‬
‫הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות )‪(12002‬‬ ‫להתנסות בבניית מבחנים ובבדיקתם ומתן‬ ‫החינוך‪ ,‬ולפיה‪" :‬מטרת הוראת האזרחות היא‬
‫– משובץ בתואר שני בלימודי דמוקרטיה בין‪-‬‬ ‫משוב לתלמידים על עבודתם‪.‬‬ ‫לטפח אזרחים אוטונומיים‪ ,‬בעלי ערכים‪,‬‬
‫תחומיים‪ ,‬עמ' ‪.259‬‬ ‫לגבש תפיסה חינוכית כתוצר של ההכשרה‬ ‫הפועלים באופן מושכל ומתוך חשיבה ביקורתית‪,‬‬
‫המעשית‪.‬‬ ‫אזרחים בעלי יכולת לנתח‪ ,‬להעריך‪ ,‬לשקול‬
‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו )‪– (12008‬‬ ‫ולהכריע באופן עצמאי על‪-‬פי כללי משחק‬
‫משובץ בתואר שני בלימודי דמוקרטיה בין‪-‬‬ ‫מבנה ההכשרה‬ ‫מוסכמים‪ ,‬אזרחים "מחוסנים" ככל האפשר מפני‬
‫תחומיים‪ ,‬עמ' ‪.259‬‬ ‫צוות ההוראה של ההכשרה המעשית כולל מרכז‬ ‫השפעות דמגוגיות‪ ".‬הסדנה מיועדת למעוניינים‬
‫מטעם האוניברסיטה הפתוחה ומורים מאמנים‪.‬‬ ‫ברישיון הוראה באזרחות מטעם משרד החינוך‪.‬‬
‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה בחברה‬ ‫כל פרח הוראה מוצמד למורה מאמן בבית ספר‬ ‫מטרות הקורס‬
‫דמוקרטית )‪ – (12007‬משובץ בתואר שני בלימודי‬ ‫מסוים‪ ,‬ועובר הכשרה הכוללת את המרכיבים‬ ‫להפגיש את הלומד עם שאלות היסוד של‬ ‫א‪.‬‬
‫דמוקרטיה בין‪-‬תחומיים‪ ,‬עמ' ‪.261‬‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫התחום‪ :‬מטרות ההוראה של תכנית‬
‫א‪ .‬צפייה בשיעורים‪ :‬צפייה בשיעורי המורה‬ ‫הלימודים‪ ,‬תוכני ההוראה דרכי ההוראה;‬
‫תורת החינוך )‪ – (55004‬משובץ בתעודת הוראה‬ ‫המאמן במהלך שנת הלימודים‪.‬‬ ‫לפתח את היכולת הדידקטית על‪-‬ידי גיבוש‬ ‫ב‪.‬‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫ב‪ .‬התנסות בהוראה‪ :‬כל סטודנט ילמד בכיתת‬ ‫של ידע מקצועי פרקטי;‬
‫המורה המאמן במשך מספר שעות‪ .‬השיעור‬ ‫להתנסות בלמידה שיתופית )בתכנון‪ ,‬פיתוח‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האחרון היה שיעור מבחן שבו יצפו המורה‬ ‫יישום ודיווח( בתהליכי משוב בכלל‪ ,‬ובסביבה‬
‫מטעם‬ ‫הפרקטיקום‬ ‫ומרכז‬ ‫המאמן‬ ‫המתוקשבת בפרט;‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫לגבש קווי מתאר לדידקטיקה ייחודית‬ ‫ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפגשים‪ :‬במקביל להכשרה המעשית‬ ‫למקצוע האזרחות‪.‬‬
‫יתקיימו מפגשים בהם יוצגו סוגיות שונות‬ ‫מבנה הקורס‬
‫הקשורות בהוראה‪ :‬בעיות שהתעוררו בכיתה‬ ‫הקורס מורכב מסדנות דידקטיות במפגשי פנים‪-‬‬
‫במהלך ההוראה‪ ,‬בעיות בהעברת נושאים‬ ‫אל‪-‬פנים ומלמידה בקבוצת הדיון באתר הקורס‪.‬‬
‫שונים בכיתה‪ ,‬דרכים להוראת מושגים‬ ‫בסדנות ינותחו תוצרים של תלמידים‪ ,‬אירועים‬
‫בכיתה‪ ,‬התייחסות לשיטות ההוראה ומידת‬ ‫בכיתה ומערכי שיעור של מורים מומחים שילובנו‬
‫יעילותן‪ ,‬שאילת השאלות בכיתה‪ ,‬האקלים‬ ‫תוך פיתוח חשיבה רפלקטיבית‪ .‬הלימוד בקורס‬
‫הכיתתי ודרכי ההערכה של המורה‪ .‬מפגשים‬ ‫מבוסס על מקראה ומדריך למידה‪.‬‬
‫אלה יערכו פנים‪-‬אל‪-‬פנים ומרחוק )באמצעות‬ ‫נושאי הקורס‬
‫לוויין ורשת האינטרנט(‪.‬‬ ‫בתחום התוכן‪ :‬מדינה יהודית ודמוקרטית; גישות‬
‫שונות למדינת ישראל; מהי דמוקרטיה? עקרונות‬
‫מטלות ההכשרה‬ ‫המשטר הדמוקרטי; זכויות אדם וזכויות קבוצה;‬
‫צפייה בשיעורים‪.‬‬ ‫הגבלת השלטון; שלטון החוק במדינה‬
‫העברת שיעורים‪.‬‬ ‫דמוקרטית; היסודות החוקתיים של מדינת‬
‫הגשת מטלות הנוגעות לתצפיות הסטודנט‬ ‫ישראל; החברה הישראלית – חברה רבת שסעים;‬
‫על‪-‬פי קריטריונים שייקבעו‪.‬‬ ‫תרבות פוליטית בישראל; תקשורת ופוליטיקה‪.‬‬
‫השתתפות פעילה במפגשים‪.‬‬ ‫בתחום הפדגוגי‪ :‬מהי למידה ספירלית?;‬
‫השתתפות פעילה בקבוצות דיון מתוקשבות‪.‬‬ ‫רפלקציה ככלי לפיתוח מקצועי של מורה;‬
‫פדגוגיה של ספרות מקרים; כיצד לשלב חומרים‬
‫אקטואליים ליישום המושגים והערכים‬
‫הנלמדים; למידה דיאלוגית – בין מורה למנחה;‬
‫כיצד לפתח מיומנות קריאת מאמר; כיצד למפתח‬
‫יכולת ההנמקה והיישום בעל‪-‬פה ובכתב? רעיונות‬
‫וכיווני חשיבה; בחינת הבגרות כמעצב למידה‪.‬‬

‫הסבר מפורט על תעודת הוראה באזרחות ראו‬ ‫*‬

‫בסעיף ‪ 13.5‬בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫‪309‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה בפסיכולוגיה‬

‫לימודי תעודה‬
‫‪ 55158‬הכשרה מעשית בהוראת‬ ‫‪ 55157‬דידקטיקה של הוראת‬ ‫‪ 55004‬תורת החינוך‬
‫הפסיכולוגיה )פרקטיקום(‬ ‫הפסיכולוגיה‬
‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬הקורסים תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום‬
‫תכניות לימודים*‪ ,‬תורת החינוך‪ ,‬דידקטיקה‬ ‫תכניות לימודים*‪ ,‬תורת החינוך‪ ,‬ותואר‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' שרה גורי‪-‬רוזנבליט‬
‫של הוראת הפסיכולוגיה ותואר ראשון‬ ‫ראשון בפסיכולוגיה‪**.‬‬
‫בפסיכולוגיה‪**.‬‬ ‫מטרות הקורס‬
‫פיתוח הקורס‪ :‬פרופ' רות בייט‪-‬מרום‪ ,‬דניאלה‬ ‫הקורס נועד לבחון את מכלול התחומים‬
‫מטרת ההכשרה‬ ‫פרידמן‪ ,‬חנה רודיטי‪ ,‬איריס לוי‪ ,‬רות רייזל‬ ‫המשפיעים על החשיבה החינוכית ומעצבים את‬
‫ההכשרה נועדה לאפשר לפרח ההוראה לצפות‬ ‫נושאי חקירתה ועיונה‪ .‬הקורס מבהיר את הזיקה‬
‫ולהתנסות בהוראת הפסיכולוגיה בחטיבה‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫שבין הגות פילוסופית להגות חינוכית; מציג את‬
‫העליונה של בית הספר‪.‬‬ ‫הכרת תכנית הלימודים בפסיכולוגיה הנלמדת‬ ‫א‪.‬‬ ‫הנדבכים המרכזיים בהתפתחות התאוריה‬
‫בחטיבה העליונה של בית הספר‬ ‫החינוכית; בוחן את ההשפעה של דיסציפלינות‬
‫יישום ותרגול העקרונות הדידקטיים שנלמדו‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬כגון‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪,‬‬
‫מבנה ההכשרה‬ ‫בקורס תורת ההוראה‪ ,‬לתחומי הוראת‬ ‫אנתרופולוגיה ועוד‪ ,‬על מחשבת החינוך; מנתח‬
‫כל פרח הוראה מוצמד למורה מאמן בבית ספר‬
‫הפסיכולוגיה‬ ‫מבחר תורות של הוגי דעות בחינוך; ודן בהשפעות‬
‫מסוים‪ ,‬ועובר הכשרה הכוללת את המרכיבים‬
‫היכרות עם סוגיות מיוחדות בהוראת‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עתידניות על מבנה מערכת החינוך ותפקידיה‪.‬‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הפסיכולוגיה‬
‫א‪ .‬צפייה בשיעורים‪ :‬היכרות עם בית הספר‬
‫והכיתות‪ ,‬השתתפות בפעילויות של בית הספר‬
‫חשיפה לדרכי הערכה מסורתיות וחלופיות‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬
‫הקורס מבוסס על יחידות לימוד ועל מאמרים‪.‬‬
‫וצפייה מובנית )לפחות ‪ 30‬שעות( בשיעורי‬
‫מבנה הקורס‬
‫המורה המאמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנסות בהוראה‪ :‬כל פרח הוראה ילמד עשר‬
‫הקורס מבוסס על מקראה ועל מדריך למידה‬ ‫נושאי הלימוד‬
‫הכולל מבוא לנושאים השונים של הקורס‪ ,‬הנחיה‬ ‫תורת החינוך מן ההיבט ההיסטורי‬
‫שעות בכיתת המורה המאמן‪ .‬שתי שעות‬
‫בקריאת המאמרים ושאלות מנחות עליהם‪.‬‬ ‫תורת החינוך מן ההיבט הפילוסופי‬
‫ההוראה האחרונות הן שיעורי מבחן עבורו‪.‬‬
‫תורת החינוך – השפעה רב‪-‬תחומית‬
‫ההכשרה‬ ‫תקופת‬ ‫לאורך‬ ‫ג‪ .‬מפגשים‪:‬‬
‫תורת החינוך – היבט עתידני‬
‫)מספטמבר עד אפריל( ייערכו כשמונה‬ ‫חובה להשתתף במפגשי ההנחיה‪.‬‬
‫מפגשים של שעתיים‪ .‬המפגשים יוקדשו‬ ‫*‬ ‫מודרניות ופוסט‪-‬מודרניות בחינוך‬
‫לליבון סוגיות הקשורות להוראה בפועל‬
‫ולהתנסות בקטעי הוראה קצרים במסגרת‬
‫מפגש של עמיתים‪.‬‬

‫חובה להשתתף במפגשי ההנחיה‪.‬‬

‫*‬

‫הקורס תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים‬ ‫*‬ ‫הקורס תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים‬ ‫*‬
‫)‪ (10106‬משובץ בחינוך‪.‬‬ ‫)‪ (10106‬משובץ בחינוך‪.‬‬
‫הסבר מפורט על תעודת הוראה בפסיכולוגיה‬ ‫**‬ ‫הסבר מפורט על תעודת הוראה בפסיכולוגיה‬ ‫**‬
‫ראו בסעיף ‪ 13.6‬בידיעון האקדמי‪.‬‬ ‫ראו בסעיף ‪ 13.6‬בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫‪310‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה בפסיכולוגיה‬
‫לימודי תעודה‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬

‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקולים סטטיסטיים‬

‫ושיפוט אינטואיטיבי )‪) (10145‬פ( – משובץ‬
‫במדעי החברה‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬

‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬

‫)ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬

‫היסטוריה של הפסיכולוגיה )‪) (10524‬מ( –‬

‫משובץ בפסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.136‬‬

‫‪311‬‬

‫‪ 55468‬הכשרה מעשית בהוראת‬
‫מדעי המחשב*‬
‫ההכשרה המעשית אינה מקנה נקודות זכות‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הרשמה להכשרה המעשית‬
‫דורשת את אישור האחראי על תעודת‬
‫ההוראה‪ .‬מומלצת השתתפות במקביל בסדנה‬
‫בדידקטיקה של מדעי המחשב‪.‬‬
‫מטרת ההכשרה‬
‫ההכשרה נועדה לאפשר לפרח ההוראה לצפות‬
‫ולהתנסות בהוראת מדעי המחשב בבית הספר‬
‫העל‪-‬יסודי‪.‬‬
‫מבנה ההכשרה‬
‫ההכשרה המעשית כוללת צפייה מובנית בשיעורי‬
‫מדעי המחשב בבית הספר העל‪-‬יסודי והתנסות‬
‫בהוראה‪ .‬כל פרח הוראה יוצמד למורה מאמן‬
‫בבית ספר מסוים‪ .‬ההכשרה תכלול את המרכיבים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬צפייה‪ :‬היכרות עם בית הספר והכיתות;‬
‫צפייה בשיעורים של המורה המאמן )לפחות‬
‫‪ 28‬שעות(; השתתפות בפעילויות של המורה‬
‫המאמן בבית הספר‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנסות בהוראה‪ :‬פרח ההוראה ילמד לפחות‬
‫ארבע שעות במהלך ההכשרה‪ ,‬כאשר חלקן‬
‫יהיו באמצע ההכשרה וחלקן בסוף ההכשרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפגשים‪ :‬במהלך ההכשרה המעשית ייערכו‬
‫שני מפגשי הנחיה שיוקדשו לליבון סוגיות‬
‫הקשורות להוראה בפועל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטלות‪ :‬במסגרת ההכשרה המעשית יהיה על‬
‫פרח ההוראה להגיש דוחות צפייה ביקורתיים‬
‫ועבודה מסכמת‪.‬‬
‫הקורס יוצע ללימודים החל מסמסטר א‪.2010‬‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬
‫חופפים‪.‬‬
‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה במדעי המחשב‬
‫לימודי תעודה‬
‫‪ 55467‬סדנה בדידקטיקה של מדעי‬ ‫‪ 69003‬סדנה בדידקטיקה של מדעי‬
‫המחשב*‬ ‫המחשב*‬
‫ תנאי קבלה‪ :‬הרשמה לסדנה דורשת את אישור‬ ‫הקורס אינו מקנה נקודות זכות‬
‫האחראי על תעודת ההוראה‪.‬‬
‫הסדנה אינה מקנה נקודות זכות‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‪ :‬ד"ר דוד גינת‬
‫פיתוח הסדנה‪ :‬ד"ר דוד גינת‬ ‫מטרת הסדנה‬
‫הסדנה נועדה להקנות גישה דידקטית להוראת‬
‫מטרת הסדנה‬ ‫מדעי המחשב‪ ,‬תוך כדי התמקדות בנושאים‬
‫הסדנה נועדה להקנות גישה דידקטית להוראת‬ ‫האלה‪ :‬נושאי יסוד במדעי המחשב‪ ,‬שיטות‬
‫מדעי המחשב‪ ,‬תוך כדי התמקדות בנושאים‬ ‫בפתרון בעיות‪ ,‬תפיסות מוטעות‪ ,‬אסטרטגיות‬
‫האלה‪ :‬נושאי יסוד במדעי המחשב‪ ,‬שיטות‬ ‫הוראה ולמידה ועוד‪.‬‬
‫בפתרון בעיות‪ ,‬תפיסות מוטעות‪ ,‬אסטרטגיות‬
‫הוראה ולמידה ועוד‪.‬‬ ‫מבנה הסדנה‬
‫הסדנה מתבססת על הרצאות פרונטליות שניתנו‬
‫מבנה הסדנה‬ ‫על‪-‬ידי ד"ר דוד גינת ונמצאות באתר הקורס‪.‬‬
‫הסדנה מתבססת על הרצאות פרונטליות שניתנו‬
‫במהלך הסדנה יתקיימו כמה מפגשים שכל אחד‬
‫על‪-‬ידי ד"ר דוד גינת ונמצאות באתר הקורס‪.‬‬
‫מהם יימשך ארבע שעות אקדמיות‪ .‬ההשתתפות‬
‫במהלך הסדנה יתקיימו כמה מפגשים שכל אחד‬ ‫במפגשים היא חובה‪ .‬הלימודים משלבים‬
‫מהם יימשך ארבע שעות אקדמיות‪ .‬ההשתתפות‬ ‫הרצאות‪ ,‬לימוד עצמי של חומר אקדמי‪ ,‬עבודה‬
‫במפגשים היא חובה‪ .‬הלימודים משלבים‬ ‫בקבוצות ותרגול‪ .‬בסוף הסדנה יגיש כל סטודנט‬
‫הרצאות‪ ,‬לימוד עצמי של חומר אקדמי‪ ,‬עבודה‬ ‫עבודת סיום‪ .‬כמו כן יידרש כל סטודנט לעמוד‬
‫בקבוצות ותרגול‪ .‬בסוף הסדנה יגיש כל סטודנט‬ ‫בהצלחה בהכשרה המעשית – פרקטיקום‪.‬‬
‫עבודת סיום‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫נושאי הלימוד‬ ‫מבוא – מה הם מדעי המחשב?; הצגת תכנית‬
‫מבוא – מה הם מדעי המחשב?; הצגת תכנית‬ ‫הלימודים במדעי המחשב‪ :‬עקרונות ומטרות;‬
‫הלימודים במדעי המחשב‪ :‬עקרונות ומטרות;‬ ‫תכנון ויישום תכנית הלימודים‪ :‬ועדת המקצוע‪,‬‬
‫תכנון ויישום תכנית הלימודים‪ :‬ועדת המקצוע‪,‬‬ ‫הפיקוח על המחשבים‪.‬‬
‫הפיקוח על המחשבים‪.‬‬
‫נושאי יסוד במדעי המחשב – מושג האלגוריתם‪,‬‬
‫נושאי יסוד במדעי המחשב – מושג האלגוריתם‪,‬‬ ‫כתיבה בפסאודו‪-‬קוד‪ ,‬מודל חישוב בסיסי‪ ,‬יישום‬
‫כתיבה בפסאודו‪-‬קוד‪ ,‬מודל חישוב בסיסי‪ ,‬יישום‬ ‫אלגוריתם על‪-‬ידי תכנית; נכונות של אלגוריתם;‬
‫אלגוריתם על‪-‬ידי תכנית; נכונות של אלגוריתם;‬ ‫סיבוכיות של אלגוריתם; רקורסיה; פרדיגמות‬
‫סיבוכיות של אלגוריתם; רקורסיה; פרדיגמות‬ ‫תכנות שונות‪.‬‬
‫תכנות שונות‪.‬‬
‫שיטות )היוריסטיקות( בפתרון בעיות – הפשטה;‬
‫שיטות )היוריסטיקות( בפתרון בעיות – הפשטה;‬ ‫פירוק בעיה לתת‪-‬בעיות‪bottom-up design, top- ,‬‬
‫פירוק בעיה לתת‪-‬בעיות‪bottom-up design, top- ,‬‬ ‫‪ ;down design‬עידון הדרגתי; הכללה‪ ,‬אנלוגיה‬
‫‪ ;down design‬עידון הדרגתי; הכללה‪ ,‬אנלוגיה‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תפיסות מוטעות )‪ – (misconception‬תפיסות‬
‫תפיסות מוטעות )‪ – (misconception‬תפיסות‬ ‫מוטעות בנושאים האלה‪ :‬משתנה‪ ,‬הוראת קלט‪,‬‬
‫מוטעות בנושאים האלה‪ :‬משתנה‪ ,‬הוראת קלט‪,‬‬ ‫הוראת פלט‪ ,‬ביצוע מותנה‪ ,‬ביצוע חוזר‪,‬‬
‫הוראת פלט‪ ,‬ביצוע מותנה‪ ,‬ביצוע חוזר‪,‬‬ ‫פרוצדורה‪ ,‬פונקציה‪ ,‬מערך ועוד‪.‬‬
‫פרוצדורה‪ ,‬פונקציה‪ ,‬מערך ועוד‪.‬‬
‫אסטרטגיות של הוראה ולמידה – שיטות‬
‫אסטרטגיות של הוראה ולמידה – שיטות‬ ‫הוראה‪/‬למידה‪ :‬מוטיבציה למושגים‪/‬רעיונות‪,‬‬
‫הוראה‪/‬למידה‪ :‬מוטיבציה למושגים‪/‬רעיונות‪,‬‬ ‫‪ ,case studies‬המחשה‪ ,‬משחקים‪ ,‬פרויקטים‪,‬‬
‫‪ ,case studies‬המחשה‪ ,‬משחקים‪ ,‬פרויקטים‪,‬‬ ‫‪ self-explanation‬ועוד; הוראה בכיתה הטרוגנית;‬
‫‪ self-explanation‬ועוד; הוראה בכיתה הטרוגנית;‬ ‫הקבצת תלמידים בכיתה‪ :‬עבודה בקבוצות‪,‬‬
‫הקבצת תלמידים בכיתה‪ :‬עבודה בקבוצות‪,‬‬ ‫עבודה יחידנית‪ ,‬הוראה פרונטלית; מבנה שיעור‪:‬‬
‫עבודה יחידנית‪ ,‬הוראה פרונטלית; מבנה שיעור‪:‬‬ ‫שילוב כיתה‪ ,‬מעבדה‪ ,‬תרגול בבית; כתיבת מערכי‬
‫שילוב כיתה‪ ,‬מעבדה‪ ,‬תרגול בבית; כתיבת מערכי‬ ‫שיעור; הערכה בהוראה‪ :‬ניסוח בחינות ותרגילים‬
‫שיעור; הערכה בהוראה‪ :‬ניסוח בחינות ותרגילים‬ ‫ובדיקתם‪.‬‬
‫ובדיקתם‪.‬‬
‫סיכום‬
‫סיכום‬
‫*‬ ‫הקורס יוצע ללימודים החל מסמסטר א‪.2010‬‬ ‫*‬
‫יש חפיפת תוכן מסוימת בין הקורס הזה לבין‬
‫החל מסמסטר א‪ 2010‬יתפצל הקורס לשניים‪:‬‬ ‫*‬
‫לסדנה בדידקטיקה של מדעי המחשב‬
‫קורס)ים( אחר)ים(‪ .‬לחפיפה הזאת יש השלכות על‬
‫ולהכשרה מעשית בהוראת מדעי המחשב‪.‬‬
‫מספר נקודות הזכות שניתן לצבור בקורס זה‪.‬‬
‫פרטים מלאים בפרק ‪ 19‬בידיעון – קורסים‬ ‫הסבר מפורט על תעודת הוראה במדעי המחשב‬
‫חופפים‪.‬‬ ‫ראו בסעיף ‪ 13.7‬בידיעון האקדמי‪.‬‬
‫‪312‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה במדעי המחשב‬
‫לימודי תעודה‬

‫הפניות לקורסים נוספים‬

‫חשיבה ביקורתית‪ :‬שיקולים סטטיסטיים‬

‫ושיפוט אינטואיטיבי )‪) (10145‬פ( – משובץ‬
‫במדעי החברה‪-‬כללי‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬

‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬

‫)ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬

‫פסיכולוגיה בחינוך )‪) (10125‬ר( – משובץ בחינוך‪,‬‬

‫עמ' ‪.126‬‬

‫הוראה יחידנית )‪) (10256‬ר( – משובץ בחינוך‪ ,‬עמ'‬

‫‪.127‬‬

‫אלגוריתמיקה‪ :‬יסודות מדעי המחשב )‪) (20290‬ר(‬

‫– משובץ במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪.159‬‬

‫סמינר‪ :‬ממדעי המחשב להוראתם – רקע‪,‬‬

‫התפתחות וסוגיות נבחרות )‪) (20560‬מס( –‬
‫משובץ במדעי המחשב‪ ,‬עמ' ‪.165‬‬

‫‪313‬‬
 ‫תעודות הוראה‬
‫תעודת הוראה במדעי המחשב‬

‫לימודי תעודה‬

‫‪314‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪33‬‬ ‫בימי שואה ופקודה )‪(10234‬‬ ‫‪202‬‬ ‫אבולוציה )‪(20397‬‬

‫‪55‬‬ ‫בין בדיון לממשות – סוגים בסיפור הישראלי )‪(10259‬‬ ‫‪291‬‬ ‫אבטחת מערכות תוכנה )‪(22923‬‬
‫‪29‬‬ ‫בין יהודים לנוצרים )‪(10275‬‬ ‫‪160‬‬ ‫אוטומטים ושפות פורמליות )‪(20440‬‬
‫‪101‬‬ ‫בין מדינה לחברה‪ :‬סוציולוגיה של הפוליטיקה )‪(10691‬‬ ‫‪276‬‬ ‫אוניברסיטאות פתוחות – דמוקרטיזציה )‪(14014‬‬
‫‪32‬‬ ‫בין ציון לציונות – ‪(10121) 1914-1881‬‬ ‫‪291‬‬ ‫אופטימיזציה קומבינטורית )‪(22921‬‬
‫‪96‬‬ ‫ביקורת חשבונות )‪(10705‬‬ ‫‪215‬‬ ‫אוקיינוגרפיה )‪(20270‬‬
‫‪44‬‬ ‫בעיות בפילוסופיה של המוסר )‪(10122‬‬ ‫‪125‬‬ ‫אזרחות‪ :‬תאוריה ופוליטיקה )‪(10903‬‬
‫‪180‬‬ ‫בעיות מודרניות במדעי האטמוספירה )‪(20518‬‬ ‫‪173‬‬ ‫אטומים מולקולות ותכונות החומר )‪(20201‬‬
‫‪283‬‬ ‫בעיות נבחרות בביואתיקה‪ :‬ניסויים בבעלי חיים )‪(22007‬‬ ‫‪120‬‬ ‫אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות )‪(10538‬‬
‫‪46‬‬ ‫בעיות נבחרות בפילוסופיה של המדע )‪(20304‬‬ ‫‪288‬‬ ‫אימות ממוחשב של חומרה ותוכנה )‪(22904‬‬
‫‪282‬‬ ‫בעיית הגוף והנפש )‪(22004‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אירופה ערש הלאומיות )‪(10403‬‬
‫‪249‬‬ ‫בריתות אסטרטגיות‪-‬עסקיות גלובליות )‪(13038‬‬ ‫‪133‬‬ ‫אישיות‪ :‬תאוריה ומחקר )‪(10269‬‬
‫‪145‬‬ ‫אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע )‪(20430‬‬
‫‪288‬‬ ‫גאומטריה חישובית )‪(22905‬‬ ‫‪145‬‬ ‫אלגברה לינארית ‪(20109) I‬‬
‫‪215‬‬ ‫גיאולוגיה של הכרמל )‪(20321‬‬ ‫‪146‬‬ ‫אלגברה לינארית ‪(20229) II‬‬
‫‪53‬‬ ‫גיבור ואנטי‪-‬גיבור ברומן המודרני )‪(10107‬‬ ‫‪291‬‬ ‫אלגוריתמי קירוב )‪(22922‬‬
‫‪60‬‬ ‫ג'יין אוסטן – גישות בביקורת הספרות )‪(10378‬‬ ‫‪158‬‬ ‫אלגוריתמים )‪(20417‬‬
‫‪299‬‬ ‫גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות )‪(14204‬‬ ‫‪287‬‬ ‫אלגוריתמים אקראיים )‪(22902‬‬
‫‪274‬‬ ‫גישות בתכנון ובהערכה של מערכות למידה )‪(14005‬‬ ‫‪159‬‬ ‫אלגוריתמיקה – יסודות מדעי המחשב )‪(20290‬‬
‫‪273‬‬ ‫גישות ומודלים בעיצוב ופיתוח של מערכות )‪(14013‬‬ ‫‪179‬‬ ‫אלקטרומגנטיות אנליטית )‪(20589‬‬
‫‪174‬‬ ‫גלים ואופטיקה )‪(20248‬‬ ‫‪177‬‬ ‫אלקטרוניקה ‪(20245) I‬‬
‫‪119‬‬ ‫ג'נוסייד )רצח עם( )‪(10664‬‬ ‫‪178‬‬ ‫אלקטרוניקה ‪(20339) II‬‬
‫‪38‬‬ ‫גרמניה ‪(10513) 1830-1770‬‬ ‫‪54‬‬ ‫אלתרמן הצעיר ושירתו )‪(10245‬‬
‫‪164‬‬ ‫גרפיקה ממוחשבת )‪(20562‬‬ ‫‪66‬‬ ‫אמנות בעידן הטכנולוגי )‪(10124‬‬
‫‪66‬‬ ‫אמנות הרנסנס באיטליה )‪(10232‬‬
‫‪98‬‬ ‫דוחות כספיים מאוחדים )‪(10910‬‬ ‫‪108‬‬ ‫אמצעי תקשורת המונים בישראל )‪(10612‬‬
‫‪309‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת האזרחות )‪(69007‬‬ ‫אנגלית‪ :‬הבנת הנקרא לצרכים אקדמיים )רמות ‪(E-B‬‬
‫‪310‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת הפסיכולוגיה )‪(55157‬‬ ‫‪230‬‬ ‫)‪(61136,61135,61134,61133‬‬
‫‪308‬‬ ‫דידקטיקה של הוראת מדעי החברה )‪(55465‬‬ ‫‪230‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעים ולמדעי החיים )‪(31002,31001‬‬
‫‪245‬‬ ‫דיני הסחר הבין‪-‬לאומי )‪(13042‬‬ ‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬לחינוך ולפסיכולוגיה )‪(31011‬‬
‫‪86‬‬ ‫דיני חוזים )‪(10800‬‬ ‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי החברה )‪(31015‬‬
‫‪90‬‬ ‫דיני עבודה )‪(10354‬‬ ‫‪230‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי החברה והרוח – מקוון )‪(31022‬‬
‫‪94‬‬ ‫דיני תאגידים )‪(10900‬‬ ‫‪229‬‬ ‫אנגלית רמה ‪ A‬למדעי הרוח )‪(31010‬‬
‫‪240‬‬ ‫דיני תאגידים למנהלים )‪(13018‬‬ ‫‪151‬‬ ‫אנליזה נומרית ‪(20462) I‬‬
‫‪187‬‬ ‫דינמיקה מולקולרית של תהליכים כימיים )‪(20557‬‬ ‫‪189‬‬ ‫אנליזה של ניסויים )‪(20340‬‬
‫‪91‬‬ ‫דינמיקה של משא ומתן )‪(10526‬‬ ‫‪241‬‬ ‫אסטרטגיה עסקית תחרותית )‪(13015‬‬
‫‪247‬‬ ‫דינמיקה של משא ומתן – מתאוריה ליישום )‪(13017‬‬ ‫‪252‬‬ ‫אסטרטגיה של התפעול )‪(13027‬‬
‫‪115‬‬ ‫דיקטטורות במאה ה‪(10662) 20-‬‬ ‫‪261‬‬ ‫אפריקה בין דמוקרטיה ודיקטטורה )‪(12012‬‬
‫‪40‬‬ ‫דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה‪(10918) 20-‬‬ ‫‪123‬‬ ‫אפריקה בסבך היחסים הבין‪-‬לאומיים )‪(10330‬‬
‫‪259‬‬ ‫דמוקרטיה – גישה רב‪-‬תחומית )‪(12001‬‬ ‫‪193‬‬ ‫אקולוגיה )‪(20412‬‬
‫‪262‬‬ ‫דמוקרטיה וביטחון לאומי )‪(12016‬‬ ‫‪159‬‬ ‫ארגון המחשב )‪(20471‬‬
‫‪121‬‬ ‫דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל )‪(10509‬‬ ‫‪250‬‬ ‫ארגון ענפי )‪(13028‬‬
‫‪260‬‬ ‫דמוקרטיה ודמוקרטיזציה )‪(12003‬‬ ‫‪223‬‬ ‫ארגונומיה )‪(10702‬‬
‫‪264‬‬ ‫דמוקרטיה ודמוקרטיזציה בעולם הערבי )‪(12021‬‬ ‫‪119‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית בזירה הבין‪-‬לאומית מאז ‪(10717) 1945‬‬
‫‪119‬‬ ‫דמוקרטיה וחינוך – הממד הרעיוני )‪(10653‬‬ ‫‪192‬‬ ‫אשנב למדעי החיים )‪(20121‬‬
‫‪266‬‬ ‫דמוקרטיה ופמיניזם‪ :‬סוגיות נבחרות )‪(12026‬‬ ‫‪144‬‬ ‫אשנב למתמטיקה )‪(04101‬‬
‫‪267‬‬ ‫דמוקרטיה ותקשורת‪ :‬מבטים הדדיים )‪(12037‬‬ ‫‪128‬‬ ‫אתגרים בניהול בית ספר )‪(10635‬‬
‫‪115‬‬ ‫דמוקרטיות ודיקטטורות )‪(10660‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אתיופיה – נצרות‪ ,‬אסלאם‪ ,‬יהדות )‪(10333‬‬
‫‪52‬‬ ‫דרכי התצורה של מלים בעברית בת‪-‬זמננו )‪(10391‬‬ ‫‪246‬‬ ‫אתיקה בעסקים )‪(13012‬‬
‫‪47‬‬ ‫דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים )‪(10555‬‬
‫‪262‬‬ ‫דת ומדינה‪ :‬היבטים פילוסופיים )‪(12013‬‬ ‫‪290‬‬ ‫בדיקות תוכנה )‪(22920‬‬
‫‪122‬‬ ‫דת‪ ,‬מדינה ופוליטיקה )‪(10342‬‬ ‫‪277‬‬ ‫בחינת גמר בחינוך במגמת טכנולוגיות למידה )‪(14196‬‬
‫‪277‬‬ ‫בחינת גמר בחינוך במגמת מערכות למידה )‪(14197‬‬
‫‪70‬‬ ‫האופרה )‪(10411‬‬ ‫‪276‬‬ ‫בחירה בחינוך‪ :‬בתי ספר ותהליכים חלופיים )‪(14001‬‬
‫‪42‬‬ ‫האנטישמיות במאה ה‪(10305) 19-‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בטהובן – מורד ורומנטיקן )‪(10934‬‬
‫‪29‬‬ ‫האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה של הדת )‪(10432‬‬ ‫‪203‬‬ ‫ביואינפורמטיקה‪ :‬אנליזה של רצפים וגנומים )‪(20579‬‬
‫‪210‬‬ ‫הבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של מחלות סרטניות )‪(20310‬‬ ‫‪169‬‬ ‫ביוגיאוכימיה של שונית האלמוגים )‪(20447‬‬
‫‪281‬‬ ‫הגדרת החיים )‪(22000‬‬ ‫‪193‬‬ ‫ביוכימיה ‪(20204) I‬‬
‫‪259‬‬ ‫הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות )‪(12002‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ביוכימיה ‪ II‬פחמימות ליפידים חומצות גרעין )‪(20247‬‬
‫‪266‬‬ ‫הדמוקרטיה הנוצרית‪ :‬מפלגות‪ ,‬הוגים בוחרים )‪(12035‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ביולוגיה התפתחותית )‪(20410‬‬
‫‪129‬‬ ‫הוראה – מקצוע‪ ,‬אומנות‪ ,‬אמנות? )‪(10363‬‬ ‫‪192‬‬ ‫ביולוגיה כללית א )‪(20118‬‬
‫‪127‬‬ ‫הוראה יחידנית )‪(10256‬‬ ‫‪192‬‬ ‫ביולוגיה כללית ב )‪(20119‬‬
‫‪137‬‬ ‫הזדהות עם קבוצות )‪(10575‬‬ ‫‪199‬‬ ‫ביולוגיה של אצות )‪(20451‬‬
‫‪120‬‬ ‫החברה הערבית בישראל )‪(10657‬‬ ‫‪199‬‬ ‫ביולוגיה של עטלפי מדבר )‪(20464‬‬
‫‪101‬‬ ‫החברה הקיבוצית )‪(10295‬‬ ‫‪93‬‬ ‫ביטחון סוציאלי )‪(10558‬‬

‫‪315‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪264‬‬ ‫התהוותם של פרלמנטים בימי הביניים )‪(12022‬‬ ‫‪53‬‬ ‫החוויה התאטרונית‪ :‬מבוא לדרמה ולתאטרון )‪(10154‬‬
‫‪206‬‬ ‫התמיינות של תאי דם )‪(20513‬‬ ‫‪194‬‬ ‫החולייתנים )‪(20104‬‬
‫‪88‬‬ ‫התנהגות ארגונית )‪(10430‬‬ ‫‪58‬‬ ‫החיזיון השקספירי )‪(10215‬‬
‫‪198‬‬ ‫התנהגות בעלי חיים ימיים )‪(20446‬‬ ‫‪195‬‬ ‫החרקים )‪(20220‬‬
‫‪88‬‬ ‫התנהגות צרכנים )‪(10455‬‬ ‫‪206‬‬ ‫היבטים ביולוגיים של תאים יצרניים )‪(20597‬‬
‫‪135‬‬ ‫התנסות במחקר‪ ,‬רגרסיה וניתוח שונות )‪(10686‬‬ ‫‪28‬‬ ‫היהודים באימפריה הרומית )ברוסית( )‪(42110‬‬
‫‪135‬‬ ‫התנסות בעבודה מעשית בפסיכולוגיה )‪(91410‬‬ ‫‪117‬‬ ‫היסטוריה דיפלומטית‪(10482) 1945-1900 ,‬‬
‫‪176‬‬ ‫התקני מוליכים למחצה ומיקרואלקטרוניקה )‪(20403‬‬ ‫‪136‬‬ ‫היסטוריה של הפסיכולוגיה )‪(10524‬‬
‫‪24‬‬ ‫היצירה הנבואית במקרא )‪(10902‬‬
‫‪65‬‬ ‫ז'אנרים של המותחן בקולנוע )‪(10911‬‬ ‫‪123‬‬ ‫הכלכלה המדינית – עיון במקרה הישראלי )‪(10929‬‬
‫‪106‬‬ ‫זהויות יהודיות בעידן רב‪-‬מודרני )‪(10569‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הכנסייה הקתולית בימי הביניים )‪(10651‬‬
‫‪65‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬טראומה ופנטזיה בקולנוע )‪(10927‬‬ ‫‪128‬‬ ‫הכנסת שינויים למערכת החינוך )‪(10318‬‬
‫‪124‬‬ ‫זכויות האדם ביחסים הבין‪-‬לאומיים )‪(10535‬‬ ‫‪169‬‬ ‫הכרת המערכת האקולוגית של מפרץ אילת )‪(20445‬‬
‫‪207‬‬ ‫זרעים – תרדמה ונביטה )‪(20346‬‬ ‫‪309‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת האזרחות – פרקטיקום )‪(55165‬‬
‫‪306‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת ההיסטוריה – פרקטיקום )‪(55195‬‬
‫‪103‬‬ ‫חברה‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה )‪(10737‬‬ ‫‪307‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת הספרות – פרקטיקום )‪(55168‬‬
‫‪299‬‬ ‫חברה‪ ,‬תרבות וייצוג )‪(14202‬‬ ‫‪310‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת הפסיכולוגיה – פרקטיקום )‪(55158‬‬
‫‪266‬‬ ‫חופש הדת והאמונה במשפט הבין‪-‬לאומי )‪(12029‬‬ ‫‪308‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת מדעי החברה – פרקטיקום )‪(55466‬‬
‫‪207‬‬ ‫חיידקים בתעשייה )‪(20515‬‬ ‫‪312‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת מדעי המחשב )‪(55468‬‬
‫‪35‬‬ ‫חילופי משטרים ביוון הקלאסית )‪(10306‬‬ ‫‪305‬‬ ‫הכשרה מעשית בהוראת תושב"ע ומחשבת ישראל )‪(55156‬‬
‫‪38‬‬ ‫חירויות הפרט בממשל ארצות‪-‬הברית )‪(10336‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הלכה והגות – קווי יסוד במשנתו של הרמב"ם )‪(10202‬‬
‫‪164‬‬ ‫חישוביות ביולוגית )‪(20581‬‬ ‫‪283‬‬ ‫המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה )‪(22008‬‬
‫‪275‬‬ ‫חלופות בהערכת הישגים )‪(14006‬‬ ‫‪71‬‬ ‫המוסיקה של יוהן סבסטיאן באך )‪(10251‬‬
‫‪189‬‬ ‫חמצן – אספקטים כימיים וביולוגיים )‪(20349‬‬ ‫‪72‬‬ ‫המורשת המוסיקלית של קהילות ישראל )‪(10261‬‬
‫‪23‬‬ ‫חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית )‪(10297‬‬ ‫‪34‬‬ ‫המזרח התיכון בימינו )‪(10646‬‬
‫‪26‬‬ ‫חפירה ארכיאולוגית לימודית – תל עיטון )‪(10745‬‬ ‫‪34‬‬ ‫המזרח התיכון בין מלחמות העולם )‪(10425‬‬
‫‪239‬‬ ‫חקר ביצועים )‪(13001‬‬ ‫‪24‬‬ ‫המחשבה המדינית היהודית בימי הביניים )‪(10585‬‬
‫‪222‬‬ ‫חקר עבודה‪ :‬מדידת ביצועים ושיפור שיטות )‪(10715‬‬ ‫‪205‬‬ ‫הנדסה גנטית בצמחים )‪(20542‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪(20106) I‬‬ ‫‪290‬‬ ‫הנדסת תוכנה )‪(22916‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪(20212) II‬‬ ‫‪161‬‬ ‫הנדסת תוכנה‪ :‬הפשטה ועיצוב מונחה עצמים )‪(20442‬‬
‫‪147‬‬ ‫חשבון אינפיניטסימלי ‪(20224) III‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הנצרות הקדומה )‪(10531‬‬
‫‪146‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א )‪(20406‬‬ ‫‪71‬‬ ‫הסגנון הקלאסי )‪(10626‬‬
‫‪146‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ב )‪(20423‬‬ ‫‪262‬‬ ‫הסוציאל‪-‬דמוקרטיה במערב‪-‬אירופה ‪(12015) 2000-1875‬‬
‫‪80‬‬ ‫חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול )‪(10142‬‬ ‫‪284‬‬ ‫הסוציוביולוגיה ונגזרותיה‪ :‬מדע במחלוקת )‪(22011‬‬
‫‪239‬‬ ‫חשבונאות למנהלים )‪(13002‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הסיפור העברי בראשית המאה ה‪(10112) 20-‬‬
‫‪243‬‬ ‫חשבונאות ניהולית )‪(13009‬‬ ‫‪148‬‬ ‫הסקה סטטיסטית )‪(30204‬‬
‫‪96‬‬ ‫חשבונאות ניהולית – לחשבונאים )‪(10697‬‬ ‫‪223‬‬ ‫הסתברות ומודלים סטוכסטיים בחקר ביצועים )‪(10907‬‬
‫‪99‬‬ ‫חשבונאות ניהולית מתקדמת לחשבונאים )‪(10913‬‬ ‫‪149‬‬ ‫הסתברות לתלמידי מדעי המחשב )‪(20425‬‬
‫‪95‬‬ ‫חשבונאות פיננסית א )‪(10706‬‬ ‫‪205‬‬ ‫הסתגלות והתאמה לעקות סביבה בצמחים )‪(20543‬‬
‫‪95‬‬ ‫חשבונאות פיננסית ב )‪(10720‬‬ ‫‪85‬‬ ‫העדפה ובחירה חברתית )‪(10502‬‬
‫‪99‬‬ ‫חשבונאות פיננסית מתקדמת )‪(10922‬‬ ‫‪59‬‬ ‫העולם בסיפורת )‪(10334‬‬
‫‪85‬‬ ‫חשיבה אסטרטגית – תורת המשחקים )‪(10599‬‬ ‫‪271‬‬ ‫הערכה בחינוך‪ :‬תאוריה ומעשה )‪(14007‬‬
‫‪77‬‬ ‫חשיבה ביקורתית )‪(10145‬‬ ‫‪247‬‬ ‫הערכת תפקוד בארגון‪ :‬התפתחות ושינוי )‪(13039‬‬
‫‪47‬‬ ‫חשיבה היסטורית )‪(10337‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הפואטיקה של הסיפורת )‪(10290‬‬
‫‪174‬‬ ‫חשמל ומגנטיות )‪(20250‬‬ ‫‪264‬‬ ‫הפוליס‪ :‬משטרים‪ ,‬חילופי משטרים ומהפכות )‪(12023‬‬
‫‪138‬‬ ‫הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי )‪(10352‬‬
‫‪67‬‬ ‫"טבע דומם"‪ :‬ממקבץ חפצים לחפצים ברשות עצמם )‪(10675‬‬ ‫‪130‬‬ ‫הפרעת קשב והיפראקטיביות )‪(10563‬‬
‫‪153‬‬ ‫טופולוגיה קבוצתית )‪(20521‬‬ ‫‪206‬‬ ‫הציטוסקלטון של תאים איקריוטיים )‪(20342‬‬
‫‪272‬‬ ‫טכנולוגיה ולמידה )‪(14010‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הקבוצה הכנענית‪ :‬בין אידיאולוגיה וספרות )‪(10335‬‬
‫‪272‬‬ ‫טכנולוגיות למידה לסוגיהן‪ :‬עקרונות ויישום )‪(14016‬‬ ‫‪124‬‬ ‫הקולוניאליזם האירופי‪ :‬רעיון‪ ,‬יישום )‪(10925‬‬
‫‪292‬‬ ‫טכניקות עיבוד אילוצים ויישומיהן )‪(22924‬‬ ‫‪64‬‬ ‫הקולנוע הפלסטיני )‪(10578‬‬
‫‪207‬‬ ‫טרנספורט תוך תאי של חלבונים )‪(20343‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הקולנוע כהיסטוריה )‪(10655‬‬
‫‪155‬‬ ‫הרחבת שדות ותורת גלואה )‪(20511‬‬
‫‪40‬‬ ‫יהדות גרמניה לנוכח אתגרי המודרניזציה )‪(10573‬‬ ‫‪263‬‬ ‫השאלה הלאומית בבריה"מ‪(12017) 1991-1917 ,‬‬
‫‪300‬‬ ‫יהדות‪ ,‬עבריות‪ ,‬ישראליות‪ :‬היבטים תרבותיים )‪(14203‬‬ ‫‪122‬‬ ‫השאלה הלאומית בברית‪-‬המועצות‪(10504) 1991-1917 ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫יהדות צרפת מערב המהפכה עד דרייפוס )‪(10308‬‬ ‫‪244‬‬ ‫השבחת ערך חברות )‪(13041‬‬
‫‪28‬‬ ‫יהודה ורומא )‪(10212‬‬ ‫‪151‬‬ ‫השלמה למשוואות דיפרנציאליות רגילות )‪(20293‬‬
‫‪39‬‬ ‫יהודי צפון‪-‬אפריקה במאות ה‪(10311) 20-19-‬‬ ‫‪149‬‬ ‫השלמות בהסתברות )‪(20426‬‬
‫‪39‬‬ ‫יהודי תימן‪ :‬היסטוריה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות )‪(10565‬‬ ‫‪140‬‬ ‫השפעת לחץ וחרדה בינקות על תפקוד בבגרות )‪(10936‬‬
‫‪32‬‬ ‫יהודים בין מוסלמים‪ :‬מבוא לתולדות היהודים )‪(10499‬‬ ‫‪132‬‬ ‫השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה )‪(91412‬‬
‫‪31‬‬ ‫יהודים בעידן של תמורות )‪(10204‬‬ ‫‪260‬‬ ‫השתתפות פוליטית במשטרים דמוקרטיים )‪(12004‬‬
‫‪25‬‬ ‫יוון הקלאסית )‪(10110‬‬ ‫‪196‬‬ ‫התא‪ :‬מבנה ופעילות )מתכונת סמסטריאלית( )‪(20452‬‬
‫‪250‬‬ ‫יזמות עסקית – היבטים תיאורטיים וניהוליים )‪(13043‬‬ ‫‪195‬‬ ‫התא‪ :‬מבנה ופעילות )מתכונת שנתית( )‪(20214‬‬
‫‪91‬‬ ‫יחסי עבודה )‪(10588‬‬ ‫‪265‬‬ ‫התאטרון הישראלי – תהליכי דמוקרטיזציה )‪(12027‬‬
‫‪248‬‬ ‫יחסי עבודה בעידן הגלובליזציה )‪(13040‬‬ ‫‪61‬‬ ‫התאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי )‪(10919‬‬

‫‪316‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪100‬‬ ‫מבוא לחשיבה חברתית )‪(10161‬‬ ‫‪251‬‬ ‫יישומי אקונומטריקה בניהול )‪(13029‬‬
‫‪86‬‬ ‫מבוא לכלכלה מאקרו‪ :‬ללא כלכלנים ‪(10156) WinEcon‬‬ ‫‪216‬‬ ‫יישומי הגיאולוגיה והוראתה בישראל )‪(20307‬‬
‫‪44‬‬ ‫מבוא ללוגיקה )‪(10703‬‬ ‫‪77‬‬ ‫יישומי מחשב למדעי החברה )‪(10159‬‬
‫‪103‬‬ ‫מבוא ללימודי מגדר )‪(10680‬‬ ‫‪19‬‬ ‫יישומי מחשב למדעי הרוח )‪(10160‬‬
‫‪213‬‬ ‫מבוא למדע כדור‪-‬הארץ )‪(06101‬‬ ‫‪143‬‬ ‫יישומי מחשב למדעים )‪(20126‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪(20441) Java‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ילדות בימי הביניים )‪(10915‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬א )‪(20453‬‬ ‫‪191‬‬ ‫יסודות בכימיה של המצב המוצק )‪(20555‬‬
‫‪157‬‬ ‫מבוא למדעי המחשב ושפת ‪ Java‬ב )‪(20454‬‬ ‫‪86‬‬ ‫יסודות החשבונאות )‪(10280‬‬
‫‪69‬‬ ‫מבוא למוסיקה )‪(10113‬‬ ‫‪222‬‬ ‫יסודות החשבונאות הפיננסית והניהולית )‪(10708‬‬
‫‪116‬‬ ‫מבוא למחשבה מדינית )‪(10611‬‬ ‫‪95‬‬ ‫יסודות החשבונאות לחשבונאים )‪(10696‬‬
‫‪176‬‬ ‫מבוא למטאורולוגיה )‪(20291‬‬ ‫‪116‬‬ ‫יסודות המינהל הציבורי )‪(10437‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבוא למיקרוכלכלה )‪(10131‬‬ ‫‪97‬‬ ‫יסודות המשפט העסקי )‪(10736‬‬
‫‪224‬‬ ‫מבוא למכטרוניקה )‪(10595‬‬ ‫‪232‬‬ ‫יסודות הערבית הספרותית א )‪(91465‬‬
‫‪20‬‬ ‫מבוא למקרא )‪(10278‬‬ ‫‪232‬‬ ‫יסודות הערבית הספרותית ב )‪(91466‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבוא למקרוכלכלה )‪(10126‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה )‪(20125‬‬
‫‪150‬‬ ‫מבוא למשוואות דיפרנציאליות )‪(20218‬‬ ‫‪170‬‬ ‫יסודות הפיסיקה א )‪(20113‬‬
‫‪97‬‬ ‫מבוא למשפט ויסודות המשפט )‪(10735‬‬ ‫‪170‬‬ ‫יסודות הפיסיקה ב )‪(20114‬‬
‫‪100‬‬ ‫מבוא לסוציולוגיה )‪(10134‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה לביולוגים א )‪(20123‬‬
‫‪148‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות לתלמידי מדעים )‪(30203‬‬ ‫‪171‬‬ ‫יסודות הפיסיקה לביולוגים ב )‪(20124‬‬
‫‪78‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א )‪(30111‬‬ ‫‪118‬‬ ‫יסודות השלטון המקומי )‪(10459‬‬
‫‪78‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב )‪(30112‬‬ ‫‪96‬‬ ‫יסודות תורת ההחלטות וחקר ביצועים )‪(10713‬‬
‫‪57‬‬ ‫מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים )‪(10292‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ירושלים לדורותיה )‪(10208‬‬
‫‪132‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה )‪(10136‬‬ ‫‪117‬‬ ‫ישראל בעשור הראשון )‪(10486‬‬
‫‪163‬‬ ‫מבוא לקריפטוגרפיה )‪(20580‬‬
‫‪163‬‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת מחשבים )‪(20582‬‬ ‫‪184‬‬ ‫כימיה אורגנית )‪(20456‬‬
‫‪21‬‬ ‫מבוא לתורה שבעל‪-‬פה )‪(10133‬‬ ‫‪183‬‬ ‫כימיה אורגנית לביולוגים )‪(20282‬‬
‫‪162‬‬ ‫מבוא לתורת החישוביות והסיבוכיות )‪(20585‬‬ ‫‪185‬‬ ‫כימיה אי‪-‬אורגנית )‪(20404‬‬
‫‪134‬‬ ‫מבחנים פסיכולוגיים‪ :‬תאוריה ומעשה )‪(10252‬‬ ‫‪188‬‬ ‫כימיה בפעולה )‪(20301‬‬
‫‪33‬‬ ‫מבית לאומי למדינה בדרך )‪(10423‬‬ ‫‪182‬‬ ‫כימיה כללית )‪(20487 ,20477 ,20437‬‬
‫‪158‬‬ ‫מבני נתונים )‪(20433‬‬ ‫‪182‬‬ ‫כימיה כללית א )‪(20470‬‬
‫‪158‬‬ ‫מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים )‪(20407‬‬ ‫‪183‬‬ ‫כימיה כללית ב )‪(20480‬‬
‫‪153‬‬ ‫מבנים אלגבריים )‪(20230‬‬ ‫‪84‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬דורית )‪(10574‬‬
‫‪70‬‬ ‫מבנים הרמוניים א )‪(10677‬‬ ‫‪249‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬לאומית – היבטים מוניטריים )‪(13020‬‬
‫‪70‬‬ ‫מבנים הרמוניים ב )‪(10743‬‬ ‫‪83‬‬ ‫כלכלה בין‪-‬לאומית ריאלית )‪(10397‬‬
‫‪27‬‬ ‫מגלות לקוממיות )‪(10419‬‬ ‫‪84‬‬ ‫כלכלה מוניטרית בין‪-‬לאומית )‪(10398‬‬
‫‪101‬‬ ‫מגמות בחברה הישראלית )‪(10495‬‬ ‫‪87‬‬ ‫כלכלה ניהולית )‪(10426‬‬
‫‪55‬‬ ‫מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים )‪(10477‬‬ ‫‪83‬‬ ‫כלכלת ישראל )‪(10665‬‬
‫‪118‬‬ ‫מדיניות החוץ של ברה"מ‪/‬רוסיה )‪(10431‬‬ ‫‪242‬‬ ‫כלכלת מוצרי מידע )‪(13030‬‬
‫‪261‬‬ ‫מדיניות החינוך – החינוך לדמוקרטיה )‪(12007‬‬ ‫‪84‬‬ ‫כלכלת עבודה )‪(10519‬‬
‫‪241‬‬ ‫מדיניות מערכות מידע )‪(13006‬‬ ‫‪162‬‬ ‫כריית מידע )‪(20595‬‬
‫‪116‬‬ ‫מדיניות ציבורית )‪(10723‬‬
‫‪246‬‬ ‫מדיניות ציבורית – מתאוריה למעשה )‪(13037‬‬ ‫‪60‬‬ ‫לא על המילה לבדה‪ :‬סוגיות יסוד בתרגום )‪(10561‬‬
‫‪265‬‬ ‫מדיקטטורה לדמוקרטיה באמריקה הלטינית )‪(12024‬‬ ‫‪110‬‬ ‫לגדול עם הטלוויזיה )‪(10698‬‬
‫‪123‬‬ ‫מדע המדינה לגווניו )‪(10375‬‬ ‫‪62‬‬ ‫להבין סרטים – מבוא לאמנות הקולנוע )‪(10640‬‬
‫‪22‬‬ ‫מדרש ואגדה )‪(10446‬‬ ‫‪145‬‬ ‫לוגיקה למדעי המחשב )‪(20466‬‬
‫‪27‬‬ ‫מהאבות עד לשופטים )‪(10422‬‬ ‫‪155‬‬ ‫לוגיקה מתמטית )‪(20327‬‬
‫‪152‬‬ ‫מודלים דטרמיניסטיים בחקר ביצועים )‪(20297‬‬ ‫‪260‬‬ ‫ליברליזם‪ :‬קשרים‪ ,‬הקשרים‪ ,‬ביקורות )‪(12005‬‬
‫‪287‬‬ ‫מודלים ושיטות אפיון של מערכות מקביליות )‪(22926‬‬ ‫‪129‬‬ ‫ליקויי למידה )‪(10527‬‬
‫‪175‬‬ ‫מוליכים למחצה )‪(20402‬‬ ‫‪138‬‬ ‫ליקויי למידה בחשבון‪ :‬היבטים קוגניטיביים )‪(10905‬‬
‫‪68‬‬ ‫מוסיקה ממבט ראשון )‪(10148‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ליקויי קריאה )‪(10593‬‬
‫‪68‬‬ ‫מוסיקה ממבט ראשון – שלב ב )‪(10158‬‬ ‫‪111‬‬ ‫לשון ותקשורת )‪(10668‬‬
‫‪68‬‬ ‫מוסיקה ממבט ראשון – שלב ג )‪(10164‬‬ ‫‪50‬‬ ‫לשון‪ ,‬חברה ותרבות )‪(10641‬‬
‫‪56‬‬ ‫מוסכמות יסוד של הרומן במאה ה‪(10221) 19-‬‬
‫‪91‬‬ ‫מוסר ועסקים )‪(10523‬‬ ‫‪71‬‬ ‫מאנה מגדלנה )באך( ועד האינוונציות )‪(10260‬‬
‫‪275‬‬ ‫מורים בעולם של שינוי‪ :‬מגמות ואתגרים )‪(14019‬‬ ‫‪154‬‬ ‫מבוא לאנליזה פונקציונלית )‪(20525‬‬
‫‪81‬‬ ‫מושגי יסוד באקונומטריקה )‪(10284‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה )‪(10153‬‬
‫‪114‬‬ ‫מושגי יסוד ביחסים בין‪-‬לאומיים )‪(10205‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מבוא לאסתטיקה )‪(10496‬‬
‫‪64‬‬ ‫מזרח ומערב בקולנוע הישראלי )‪(10534‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מבוא לארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא )‪(10140‬‬
‫‪127‬‬ ‫מחוננות וכישרונות מיוחדים )‪(10711‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מבוא לבלשנות )‪(10143‬‬
‫‪130‬‬ ‫מטפורה בחשיבה החינוכית )‪(10568‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מבוא לבלשנות תאורטית )‪(10730‬‬
‫‪282‬‬ ‫מיזמי גנום האדם‪ :‬גנטיקה וגנאתיקה )‪(22006‬‬ ‫‪215‬‬ ‫מבוא לגיאופיסיקה )‪(20434‬‬
‫‪250‬‬ ‫מימון עסקי רב‪-‬לאומי )‪(13035‬‬ ‫‪114‬‬ ‫מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה )‪(10165‬‬
‫‪164‬‬ ‫מימוש מערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪(20574‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה )‪(10109‬‬
‫‪63‬‬ ‫מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי )‪(10693‬‬ ‫‪221‬‬ ‫מבוא להנדסת תעשייה )‪(10163‬‬
‫‪56‬‬ ‫מיתוסים בתרבות הישראלית )‪(10487‬‬ ‫‪87‬‬ ‫מבוא לחשבונאות ניהולית ותמחיר )‪(10404‬‬

‫‪317‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪196‬‬ ‫נושאים בהתנהגות בעלי חיים )‪(20415‬‬ ‫‪263‬‬ ‫מכאוב הדעת – סוגיות בהוראת השואה )‪(12019‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים בכימיה אטמוספירית )‪(20553‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מכורש ועד אלכסנדר )‪(10550‬‬
‫‪144‬‬ ‫נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )‪(10444‬‬ ‫‪281‬‬ ‫מכניזם‪ ,‬ויטליזם ואורגניציזם )‪(22003‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים בספקטרוסקופיה מולקולרית )‪(20362‬‬ ‫‪174‬‬ ‫מכניקה )‪(20215‬‬
‫‪189‬‬ ‫נושאים מהתעשייה הכימית )‪(20350‬‬ ‫‪175‬‬ ‫מכניקה אנליטית )‪(20422‬‬
‫‪292‬‬ ‫נושאים מתקדמים במערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪(22925‬‬ ‫‪177‬‬ ‫מכניקה קואנטית ומבנה האטום )‪(20320‬‬
‫‪287‬‬ ‫נושאים נבחרים באלגוריתמים )‪(22910‬‬ ‫‪121‬‬ ‫מלחמה ואסטרטגיה )‪(10390‬‬
‫‪105‬‬ ‫נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית‪-‬ארה"ב )‪(10347‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מלך‪ ,‬מלוכה וממלכה‪ :‬עיונים בהיסטוריה )‪(10937‬‬
‫‪244‬‬ ‫נושאים נבחרים בהתנהגות צרכנים )‪(13013‬‬ ‫‪274‬‬ ‫ממידע לידע‪ :‬מחיפוש מידע לבניית ידע )‪(14015‬‬
‫‪190‬‬ ‫נושאים נבחרים בכימיה אי‪-‬אורגנית )‪(20348‬‬ ‫‪202‬‬ ‫ממנדליזם להנדסה גנטית )‪(20275‬‬
‫‪208‬‬ ‫נושאים נבחרים בתורת החיסון )‪(20544‬‬ ‫‪114‬‬ ‫ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל )‪(10406‬‬
‫‪89‬‬ ‫ניהול אסטרטגי )‪(10908‬‬ ‫‪248‬‬ ‫מנהיגות בארגונים )‪(13023‬‬
‫‪92‬‬ ‫ניהול בין‪-‬לאומי )‪(10517‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מנהיגות ויישומיה בחינוך )‪(10528‬‬
‫‪92‬‬ ‫ניהול הפרסום )‪(10344‬‬ ‫‪97‬‬ ‫מסים א )‪(10666‬‬
‫‪87‬‬ ‫ניהול השיווק )‪(10281‬‬ ‫‪98‬‬ ‫מסים ב )‪(10556‬‬
‫‪252‬‬ ‫ניהול התפעול בארגון )‪(13034‬‬ ‫‪186‬‬ ‫מעבדה – כימיה בפעולה )‪(20458‬‬
‫‪221‬‬ ‫ניהול התפעול ‪(10687) I‬‬ ‫‪183‬‬ ‫מעבדה – כימיה כללית )‪(20234‬‬
‫‪221‬‬ ‫ניהול התפעול ‪(10688) II‬‬ ‫‪186‬‬ ‫מעבדה – כימיה פיסיקלית )‪(20289‬‬
‫‪240‬‬ ‫ניהול והתנהגות ארגונית )‪(13004‬‬ ‫‪213‬‬ ‫מעבדה – מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים )‪(20238‬‬
‫‪89‬‬ ‫ניהול משאבי אנוש )‪(10279‬‬ ‫‪214‬‬ ‫מעבדה – מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים )‪(20239‬‬
‫‪240‬‬ ‫ניהול פיננסי )‪(13005‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מעבדה – תורת החיסון )‪(20459‬‬
‫‪243‬‬ ‫ניהול פיננסי מתקדם בעזרת אקסל )‪(13022‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בביוטכנולוגיה )‪(20457‬‬
‫‪251‬‬ ‫ניהול פרויקטים למינהל עסקים )‪(13032‬‬ ‫‪193‬‬ ‫מעבדה בביוכימיה של חלבונים )‪(20405‬‬
‫‪225‬‬ ‫ניהול פרויקטים לתלמידי תעשייה וניהול )‪(10906‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בביולוגיה מולקולרית )‪(20460‬‬
‫‪224‬‬ ‫ניהול פריון ואיכות )‪(10587‬‬ ‫‪172‬‬ ‫מעבדה ביסודות הפיסיקה )‪(20418‬‬
‫‪43‬‬ ‫ניסויים במרחב – גיאוגרפיה יישובית של א"י )‪(10298‬‬ ‫‪184‬‬ ‫מעבדה בכימיה אורגנית )‪(20439‬‬
‫‪64‬‬ ‫ניצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים בקולנוע ובספרות )‪(10551‬‬ ‫‪185‬‬ ‫מעבדה בכימיה אי‪-‬אורגנית )‪(20463‬‬
‫‪243‬‬ ‫ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות )‪(13008‬‬ ‫‪177‬‬ ‫מעבדה במטאורולוגיה – מדידות‪ ,‬תצפיות )‪(20421‬‬
‫‪92‬‬ ‫ניתוח דוחות פיננסיים )‪(10389‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מעבדה בפיזיולוגיה של בעלי חיים )‪(20461‬‬
‫‪290‬‬ ‫ניתוח ועיצוב מונחה עצמים )‪(22919‬‬ ‫‪172‬‬ ‫מעבדה בפיסיקה ב )‪(20409‬‬
‫‪241‬‬ ‫ניתוח ועיצוב מערכות מידע‪ :‬שילוב תהליכים )‪(13021‬‬ ‫‪196‬‬ ‫מעבדה בתורת התא )‪(20236‬‬
‫‪60‬‬ ‫נרטיב – עיון רב‪-‬תחומי )‪(10916‬‬ ‫‪161‬‬ ‫מעבדה בתכנות מערכות )‪(20465‬‬
‫‪202‬‬ ‫מעבדת שדה בביולוגיה‪ :‬התנהגות חברתית )‪(20559‬‬
‫‪167‬‬ ‫סדנה בבסיסי‪-‬נתונים )‪(20563‬‬ ‫‪105‬‬ ‫מעמד‪ ,‬מגדר ואתניות בחינוך‪ :‬מבט סוציולוגי )‪(10376‬‬
‫‪199‬‬ ‫סדנה בדגי ים‪-‬סוף )‪(20450‬‬ ‫‪160‬‬ ‫מערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪(20277‬‬
‫‪312‬‬ ‫סדנה בדידקטיקה של מדעי המחשב )‪(55467‬‬ ‫‪162‬‬ ‫מערכות הפעלה )‪(20594‬‬
‫‪312‬‬ ‫סדנה בדידקטיקה של מדעי המחשב )‪(69003‬‬ ‫‪225‬‬ ‫מערכות ייצור משולבות מחשב )‪(10571‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנה בכתיבה עיתונאית )‪(10618‬‬ ‫‪98‬‬ ‫מערכות מידע חשבונאיות ממוחשבות )‪(10549‬‬
‫‪166‬‬ ‫סדנה במערכות הפעלה )‪(20587‬‬ ‫‪90‬‬ ‫מערכות מידע תחרותיות‪-‬אסטרטגיות )‪(10596‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנה בעריכה עיתונאית )‪(10658‬‬ ‫‪159‬‬ ‫מערכות ספרתיות )‪(20272‬‬
‫‪110‬‬ ‫סדנה בעריכת וידאו בעידן דיגיטלי )‪(10746‬‬ ‫‪289‬‬ ‫מערכות תגובתיות ומערכות זמן אמת )‪(22912‬‬
‫‪167‬‬ ‫סדנה בתכנות מכוון עצמים )‪(20586‬‬ ‫‪173‬‬ ‫מקצה השמים – מבוא לאסטרונומיה )‪(20207‬‬
‫‪166‬‬ ‫סדנה בתכנות מתקדם בשפת ‪(20503) Java‬‬ ‫‪82‬‬ ‫מקרוכלכלה א )‪(10457‬‬
‫‪166‬‬ ‫סדנה בתקשורת מחשבים )‪(20588‬‬ ‫‪82‬‬ ‫מקרוכלכלה ב )‪(10458‬‬
‫‪231‬‬ ‫סדנת גישור ידע באנגלית )‪(91428‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מרד בר‪-‬כוכבא )‪(10351‬‬
‫‪170‬‬ ‫סדנת הכנה בפיסיקה )‪(91463‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מרחב‪ ,‬זמן וחברה בארץ ישראל הקדומה )‪(10379‬‬
‫‪109‬‬ ‫סדנת סרטי תעודה לטלוויזיה‪ :‬מתחקיר לתסריט )‪(10621‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מרעיון לממשות‪ :‬ג'פרסון והפדרליזם בארצות‪-‬הברית )‪(10317‬‬
‫‪110‬‬ ‫סדנת רדיו )‪(10749‬‬ ‫‪154‬‬ ‫משוואות דיפרנציאליות חלקיות )‪(20394‬‬
‫‪77‬‬ ‫סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה )‪(95001‬‬ ‫‪150‬‬ ‫משוואות דיפרנציאליות רגילות )‪I (20280‬‬
‫‪261‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים במערב )‪(12006‬‬ ‫‪122‬‬ ‫משטר ופוליטיקה באפריקה השחורה )‪(10329‬‬
‫‪126‬‬ ‫סוגיות בחינוך מיוחד )‪(10139‬‬ ‫‪115‬‬ ‫משטרים דמוקרטיים )‪(10661‬‬
‫‪37‬‬ ‫סוגיות בחקר הלאומיות )‪(10374‬‬ ‫‪104‬‬ ‫משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית )‪(10682‬‬
‫‪301‬‬ ‫סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות )‪(14207‬‬ ‫‪245‬‬ ‫משפט העבודה )‪(13011‬‬
‫‪22‬‬ ‫סוגיות במשפט העברי )‪(10229‬‬ ‫‪306‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת ההיסטוריה )‪(55169‬‬
‫‪112‬‬ ‫סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט )‪(10921‬‬ ‫‪307‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת ספרות )‪(55167‬‬
‫‪274‬‬ ‫סוגיות בפסיכולוגיה של משתמש רשת האינטרנט )‪(14011‬‬ ‫‪305‬‬ ‫מתודולוגיה של הוראת תושב"ע ומחשבת ישראל )‪(55155‬‬
‫‪301‬‬ ‫סוגיות בתאוריה של המרחב )‪(14208‬‬ ‫‪89‬‬ ‫מתודולוגיה של סקרים )‪(10350‬‬
‫‪36‬‬ ‫סוגיות היסטוריות בעולמם של חכמים )‪(10572‬‬ ‫‪144‬‬ ‫מתמטיקה דיסקרטית )‪(20283‬‬
‫‪120‬‬ ‫סוגיות נבחרות בדמוקרטיה המודרנית )‪(10326‬‬ ‫‪255‬‬ ‫מתמטיקה למוסמך במינהל עסקים )‪(91415‬‬
‫‪121‬‬ ‫סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל )‪(10314‬‬ ‫‪255‬‬ ‫מתמטיקה למוסמך במינהל עסקים – אלגברה )‪(91416‬‬
‫‪104‬‬ ‫סוציולוגיה של ארגונים )‪(10728‬‬
‫‪103‬‬ ‫סוציולוגיה של התרבות )‪(10659‬‬ ‫‪214‬‬ ‫נדבכים בגיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל )‪(20211‬‬
‫‪102‬‬ ‫סטייה חברתית )‪(10270‬‬ ‫‪198‬‬ ‫נוירופיסיולוגיה צלולרית ומולקולרית )‪(20449‬‬
‫‪208‬‬ ‫סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )‪(20530‬‬ ‫‪139‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית )‪(10935‬‬
‫‪208‬‬ ‫סימביוזה – חיים ביחד של יצורים )סיור( )‪(20531‬‬ ‫‪41‬‬ ‫נוער‪ ,‬חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון )‪(10510‬‬

‫‪318‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪178‬‬ ‫פיסיקה גרעינית )‪(20547‬‬ ‫‪289‬‬ ‫סימולציה – בניית מודלים וניתוחם )‪(22911‬‬
‫‪178‬‬ ‫פיסיקה סטטיסטית )‪(20314‬‬ ‫‪222‬‬ ‫סימולציה למהנדסי תעשייה )‪(10695‬‬
‫‪179‬‬ ‫פיסיקה של החלקיקים היסודיים )‪(20326‬‬ ‫‪188‬‬ ‫סימטריה )‪(20332, 20334, 20335‬‬
‫‪21‬‬ ‫פירוש רש"י לתורה )‪(10231‬‬ ‫‪55‬‬ ‫סיפורת ישראלית בשנות השישים )‪(10246‬‬
‫‪271‬‬ ‫פיתוח והפעלה של תכניות לימודים )‪(14008‬‬ ‫‪62‬‬ ‫סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע )‪(10421‬‬
‫‪275‬‬ ‫פיתוח תכניות לימודים בתחומי דעת )‪(14012‬‬ ‫‪181‬‬ ‫סמינר בטכנולוגיות מיקרואלקטרוניקה )‪(20549‬‬
‫‪126‬‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך )‪(10125‬‬ ‫‪165‬‬ ‫סמינר במדעי המחשב )‪(20552 ,20390-20388,20375-20368‬‬
‫‪136‬‬ ‫פסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית )‪(10557‬‬ ‫‪156‬‬ ‫סמינר במתמטיקה )‪(20381,20380,20379,20378,20377,20376‬‬
‫‪133‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית )‪(10493‬‬ ‫‪252‬‬ ‫סמינר‪ :‬הערך האינפורמטיבי של הדיווח הכספי )‪(13101‬‬
‫‪132‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית )‪(10104‬‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי )‪(13401‬‬
‫‪134‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית )‪(10615‬‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬כלכלה ומימון התנהגותיים )‪(13201‬‬
‫‪133‬‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית )‪(10264‬‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬כלכלת כוח אדם )‪(13501‬‬
‫‪135‬‬ ‫פסיכולוגיה של המינים )‪(10293‬‬ ‫‪292‬‬ ‫סמינר לתואר שני )‪(22953-22949 ,22946-22941‬‬
‫‪138‬‬ ‫פסיכולוגיה של השואה )‪(10920‬‬ ‫‪293‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אבטחה ופרטיות מידע )‪(22951‬‬
‫‪134‬‬ ‫פסיכופתולוגיה )‪(10619‬‬ ‫‪294‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים ותאוריה )‪(22952‬‬
‫‪129‬‬ ‫פעילות גומלין בכיתה )‪(10328‬‬ ‫‪293‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬אלגוריתמים לרשתות מחשבים )‪(22950‬‬
‫‪106‬‬ ‫פערים ואי‪-‬שוויון בישראל )‪(10576‬‬ ‫‪139‬‬ ‫סמינר מחקר בפסיכולוגיה – למצטיינים )‪(10914‬‬
‫‪277‬‬ ‫פרויקט בחינוך )‪(14199‬‬ ‫‪294‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬מערכות בסיסי‪-‬נתונים )‪(22953‬‬
‫‪216‬‬ ‫פרויקט מחקר בגיאולוגיה )‪(20575‬‬ ‫‪165‬‬ ‫סמינר‪ :‬ממדעי המחשב להוראתם )‪(20560‬‬
‫‪188‬‬ ‫פרויקט מחקר בכימיה )‪(20577‬‬ ‫‪267‬‬ ‫סמינר מתודולוגי לכתיבה מחקרית )‪(12190‬‬
‫‪211‬‬ ‫פרויקט מחקר במדעי החיים )‪(20576‬‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬מתודולוגיות פיתוח מערכות מידע )‪(13803‬‬
‫‪181‬‬ ‫פרויקט מחקר בפיסיקה )‪(20578‬‬ ‫‪293‬‬ ‫סמינר‪ :‬נושאים תאורטיים במדעי המחשב )‪(22941‬‬
‫‪226‬‬ ‫פרויקט מסכם בהנדסת תעשייה וניהול )‪(10923‬‬ ‫‪253‬‬ ‫סמינר‪ :‬ניהול ידע )‪(13802‬‬
‫‪180‬‬ ‫פרויקט מתקדם בפיסיקה א )‪(20382‬‬ ‫‪254‬‬ ‫סמינר‪ :‬שווקים אלקטרוניים )‪(13801‬‬
‫‪180‬‬ ‫פרויקט מתקדם בפיסיקה ב )‪(20383‬‬ ‫‪67‬‬ ‫סמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית )‪(10594‬‬
‫‪245‬‬ ‫פרסום‪ :‬תאוריה ויישום )‪(13014‬‬ ‫‪50‬‬ ‫סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת )‪(10250‬‬
‫‪21‬‬ ‫פרקי תלמוד )‪(10105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫ספורט וחברה )‪(10583‬‬
‫‪50‬‬ ‫פרקים במורפולוגיה עברית )‪(10483‬‬ ‫‪216‬‬ ‫ספקטרוסקופיה של מינרלים )‪(20548‬‬
‫‪128‬‬ ‫פרקים בסוציולוגיה של החינוך )‪(10485‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ספר בראשית )‪(10667‬‬
‫‪173‬‬ ‫פרקים בפיסיקה מודרנית )‪(20213‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ספרות ואידיאולוגיה בא"י בשנות השלושים )‪(10346‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה ביניימית )‪(10441‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה מודרנית )‪(10442‬‬ ‫‪294‬‬ ‫עבודה מסכמת במדעי המחשב )‪(22999‬‬
‫‪51‬‬ ‫פרקים בתולדות הלשון העברית‪ :‬חטיבה קלאסית )‪(10440‬‬ ‫‪268‬‬ ‫עבודת תזה בלימודי דמוקרטיה )‪(12999‬‬
‫‪39‬‬ ‫פרקים בתולדות יהודי ארצות‪-‬הברית )‪(10589‬‬ ‫‪295‬‬ ‫עבודת תזה במדעי המחשב )‪(22998‬‬
‫‪233‬‬ ‫עברית כשפה שנייה )‪(91462‬‬
‫‪198‬‬ ‫צומח ארץ‪-‬ישראל )‪(20262‬‬ ‫‪203‬‬ ‫עד מאה ועשרים )‪(20319‬‬
‫‪200‬‬ ‫צומח וצמחים )‪(20112‬‬ ‫‪209‬‬ ‫עדה בישראל‪ :‬היבטים היסטוריים וגנטיים )‪(30302‬‬
‫‪56‬‬ ‫ציוני דרך בביקורת ספרות המערב )‪(10639‬‬ ‫‪197‬‬ ‫עולם החיידקים )‪(20237‬‬
‫‪117‬‬ ‫צמיחת המדינות החדשות באפריקה )‪(10206‬‬ ‫‪175‬‬ ‫עולם החשמל והאלקטרוניקה )‪(20443‬‬
‫‪172‬‬ ‫צפונות היקום – אשנב לאסטרונומיה )‪(20120‬‬ ‫‪182‬‬ ‫עולם הכימיה )‪(20116‬‬
‫‪213‬‬ ‫צפונות כדור‪-‬הארץ )‪(20117‬‬ ‫‪197‬‬ ‫עולם הנגיפים )‪(20292‬‬
‫‪22‬‬ ‫עולמם של חכמים – בדורות התנאים )‪(10201‬‬
‫‪209‬‬ ‫קולטנים והמרת אותות )‪(20514‬‬ ‫‪289‬‬ ‫עיבוד תמונה )‪(22913‬‬
‫‪161‬‬ ‫קומפילציה )‪(20364‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עידן המהפכות‪(10217) 1830-1760 ,‬‬
‫‪217‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד בגיאולוגיה )‪(20591‬‬ ‫‪46‬‬ ‫עיון ב"הקדמות" של קאנט )‪(10393‬‬
‫‪191‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד בכימיה )‪(20592‬‬ ‫‪143‬‬ ‫עיונים בחינוך מתמטי )‪(20428‬‬
‫‪211‬‬ ‫קורס סמינריוני בנושא מיוחד במדעי החיים )‪(20590‬‬ ‫‪37‬‬ ‫עלייה לרגל‪ :‬יהודים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים )‪(10500‬‬
‫‪184‬‬ ‫קינטיקה כימית )‪(20241‬‬ ‫‪31‬‬ ‫עלייתה ונפילתה של הקיסרות הסינית )‪(10742‬‬
‫‪111‬‬ ‫קלאסיקה בחקר התקשורת‪ :‬מבט מחודש )‪(10712‬‬ ‫‪137‬‬ ‫עמדות ושכנוע )‪(10361‬‬
‫‪127‬‬ ‫קריאה – תאוריה ומעשה )‪(10123‬‬ ‫‪273‬‬ ‫עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה )‪(14002‬‬
‫‪136‬‬ ‫קשב חזותי )‪(10525‬‬ ‫‪200‬‬ ‫עקרונות הביוטכנולוגיה )‪(20455‬‬
‫‪246‬‬ ‫עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה )‪(13036‬‬
‫‪20‬‬ ‫ראשית המלוכה בישראל – ספר שמואל )‪(10710‬‬ ‫‪179‬‬ ‫עקרונות פיסיקליים ברפואה )‪(20329‬‬
‫‪28‬‬ ‫ראשיתה של אירופה )‪(10436‬‬ ‫‪160‬‬ ‫עקרונות פיתוח מערכות מידע )‪(20436‬‬
‫‪204‬‬ ‫רביית היונקים )‪(20313‬‬
‫‪265‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות בחברה ובבית הספר )‪(12025‬‬ ‫‪195‬‬ ‫פאוניסטיקה של חולייתנים בישראל )‪(20252‬‬
‫‪300‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות בישראל )‪(14206‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פולין‪ :‬פרקים בתולדות יהודי מזרח‪-‬אירופה )‪(10265‬‬
‫‪79‬‬ ‫רגרסיה וניתוח שונות )‪(10286‬‬ ‫‪153‬‬ ‫פונקציות מרוכבות )‪(20243‬‬
‫‪281‬‬ ‫רדוקציה‪,‬טלאולוגיה ומקומן בביולוגיה )‪(22010‬‬ ‫‪204‬‬ ‫פיזיולוגיה של הצמח )‪(20536‬‬
‫‪25‬‬ ‫רומא‪ :‬אימפריאליזם ואימפריה )‪(10473‬‬ ‫‪203‬‬ ‫פיזיולוגיה של מערכות באדם )‪(20556‬‬
‫‪104‬‬ ‫ריבוד‪ :‬סוגיות באי‪-‬שוויון חברתי )‪(10349‬‬ ‫‪300‬‬ ‫פייר בורדייה‪ :‬טעם‪ ,‬הון תרבותי ואמנויות )‪(14201‬‬
‫‪209‬‬ ‫רעלים והרעלות )‪(20519‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פילוסופיה יהודית בימה"ב מרס"ג עד הרמב"ם )‪(10412‬‬
‫‪283‬‬ ‫רפואה אלטרנטיבית במבט ביקורתי )‪(22009‬‬ ‫‪45‬‬ ‫פילוסופיה יוונית – מתאלס עד אריסטו )‪(10248‬‬
‫‪45‬‬ ‫רציונליזם ואמפיריציזם )‪(10266‬‬ ‫‪46‬‬ ‫פילוסופיה של המדע )‪(20202‬‬
‫‪44‬‬ ‫פילוסופיה של הנפש בתקופתנו )‪(10679‬‬

‫‪319‬‬
 ‫מפתח אלפביתי של הקורסים‬

‫‪126‬‬ ‫תכנון‪ ,‬פיתוח ויישום תכניות לימודים )‪(10106‬‬ ‫‪263‬‬ ‫שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה )‪(12018‬‬
‫‪163‬‬ ‫תכנות מתקדם בשפת ‪(20554) Java‬‬ ‫‪90‬‬ ‫שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה )‪(10901‬‬
‫‪248‬‬ ‫תכניות לשיתוף עובדים ולדמוקרטיה )‪(13031‬‬ ‫‪47‬‬ ‫שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט פילוסופי )‪(10924‬‬
‫‪54‬‬ ‫תמורות בשירה העברית בין תש"ח ל‪-‬תש"ך )‪(10429‬‬ ‫‪267‬‬ ‫שוויון ואי‪-‬שוויון – מבט פילוסופי )‪(12036‬‬
‫‪176‬‬ ‫תמסורת גלים ואנטנות )‪(20469‬‬ ‫‪242‬‬ ‫שוק ההון‪ ,‬תיווך פיננסי והמערכת הפיננסית )‪(13033‬‬
‫‪118‬‬ ‫תנועות חברתיות ומחאה פוליטית )‪(10454‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ש"י עגנון‪" :‬עגונות" ו"עידו ועינם" )‪(10301‬‬
‫‪124‬‬ ‫תנועות חברתיות ומחאה פוליטית בישראל )‪(10392‬‬ ‫‪239‬‬ ‫שיווק )‪(13003‬‬
‫‪36‬‬ ‫תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית‪-‬רומית )‪(10303‬‬ ‫‪224‬‬ ‫שיטות אופטימיזציה לא לינארית )‪(10926‬‬
‫‪108‬‬ ‫תקשורת המונים )‪(10408‬‬ ‫‪214‬‬ ‫שיטות מחקר באוקיינוגרפיה )‪(20448‬‬
‫‪111‬‬ ‫תקשורת ודעת קהל )‪(10716‬‬ ‫‪271‬‬ ‫שיטות מחקר בחינוך )‪(14009‬‬
‫‪108‬‬ ‫תקשורת‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות )‪(10439‬‬ ‫‪78‬‬ ‫שיטות מחקר במדעי החברה )‪(10285‬‬
‫‪210‬‬ ‫תקשורת כימית בין בעלי חיים )‪(20328‬‬ ‫‪155‬‬ ‫שיטות נומריות – משוואות דיפרנציאליות רגילות )‪(20366‬‬
‫‪112‬‬ ‫תקשורת כתרבות )‪(10532‬‬ ‫‪273‬‬ ‫שילוב טכנולוגיות מידע בתחומי דעת )‪(14017‬‬
‫‪223‬‬ ‫תקשורת נתונים לתלמידי הנדסת תעשייה )‪(10579‬‬ ‫‪139‬‬ ‫שינה והפרעות שינה בילדות )‪(10904‬‬
‫‪105‬‬ ‫תרבות ארגונית )‪(10566‬‬ ‫‪276‬‬ ‫שינוי ארגוני במערכות למידה )‪(14018‬‬
‫‪30‬‬ ‫תרבות ההשכלה באירופה במאה ה‪ .18-‬חלק א )‪(10282‬‬ ‫‪93‬‬ ‫שיפוט והערכה בתנאי אי‪-‬ודאות לנהול וכלכלה )‪(10522‬‬
‫‪30‬‬ ‫תרבות ההשכלה באירופה במאה ה‪ .18-‬חלק ב )‪(10463‬‬ ‫‪54‬‬ ‫שירת החול העברית בספרד המוסלמית )‪(10647‬‬
‫‪249‬‬ ‫תרבות וניהול )‪(13019‬‬ ‫‪58‬‬ ‫שירתו המוקדמת של ח"נ ביאליק‪(10340) 1900-1890 ,‬‬
‫‪112‬‬ ‫תרבות‪ ,‬תקשורת ופנאי בישראל )‪(10503‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שנאת ישראל ואנטישמיות )‪(10249‬‬
‫‪185‬‬ ‫תרמודינמיקה )‪(20217‬‬ ‫‪210‬‬ ‫שעונים ביולוגיים )‪(20316‬‬
‫‪186‬‬ ‫תרמודינמיקה ב )‪(20264‬‬ ‫‪165‬‬ ‫שפת פרולוג והיבטים לבינה מלאכותית )‪(20596‬‬

‫‪259‬‬ ‫תאוריות דמוקרטיות בנות‪-‬זמננו )‪(12008‬‬

‫‪299‬‬ ‫תאוריות וגישות בחקר התרבות )‪(14205‬‬
‫‪272‬‬ ‫תאוריות למידה והוראה )‪(14003‬‬
‫‪102‬‬ ‫תאוריות סוציולוגיות בנות‪-‬זמננו )‪(10722‬‬
‫‪102‬‬ ‫תאוריות סוציולוגיות קלאסיות )‪(10721‬‬
‫‪58‬‬ ‫תאטרון בחברה )‪(10738‬‬
‫‪204‬‬ ‫תאי עצב‪ :‬מבוא לנוירוביולוגיה )‪(20308‬‬
‫‪42‬‬ ‫תהליכי מודרניזציה ביהדות מזרח‪-‬אירופה )‪(10310‬‬
‫‪66‬‬ ‫תולדות האמנות‪ :‬מבוא כללי )‪(10489‬‬
‫‪72‬‬ ‫תולדות הג'ז )‪(10719‬‬
‫‪69‬‬ ‫תולדות המוסיקה המערבית א )‪(10732‬‬
‫‪69‬‬ ‫תולדות המוסיקה המערבית ב )‪(10733‬‬
‫‪63‬‬ ‫תולדות הקולנוע‪ :‬מהוליווד הקלאסית )‪(10683‬‬
‫‪62‬‬ ‫תולדות הקולנוע מראשיתו ועד הסרט המדבר )‪(10648‬‬
‫‪25‬‬ ‫תולדות התקופה ההלניסטית )‪(10222‬‬
‫‪27‬‬ ‫תולדות עם ישראל בימי בית ראשון )‪(10700‬‬
‫‪282‬‬ ‫תורת האבולוציה ותנועת הבריאתנות )‪(22005‬‬
‫‪151‬‬ ‫תורת הגרפים )‪(20295‬‬
‫‪49‬‬ ‫תורת ההגה )‪(10226‬‬
‫‪148‬‬ ‫תורת ההסתברות )‪(20416‬‬
‫‪310‬‬ ‫תורת החינוך )‪(55004‬‬
‫‪205‬‬ ‫תורת החיסון )‪(20322‬‬
‫‪81‬‬ ‫תורת המחירים א )‪(10627‬‬
‫‪81‬‬ ‫תורת המחירים ב )‪(10628‬‬
‫‪82‬‬ ‫תורת המחירים ג )‪(10629‬‬
‫‪154‬‬ ‫תורת המידה )‪(20324‬‬
‫‪83‬‬ ‫תורת המימון )‪(10230‬‬
‫‪251‬‬ ‫תורת המיקום )‪(13026‬‬
‫‪150‬‬ ‫תורת המספרים האלמנטרית )‪(20413‬‬
‫‪152‬‬ ‫תורת המשחקים )‪(20216‬‬
‫‪57‬‬ ‫תורת הספרות והתרבות‪ :‬אסכולות בנות‪-‬זמננו )‪(10734‬‬
‫‪149‬‬ ‫תורת הקבוצות )‪(20281‬‬
‫‪152‬‬ ‫תורת הקודים )‪(20296‬‬
‫‪187‬‬ ‫תורת הקוואנטים א )‪(20522‬‬
‫‪187‬‬ ‫תורת הקוואנטים ב – קשר כימי )‪(20523‬‬
‫‪288‬‬ ‫תורת התורים ויישומים במדעי המחשב )‪(22907‬‬
‫‪278‬‬ ‫תזה בחינוך )‪(14198‬‬
‫‪169‬‬ ‫תזונה )‪(20122‬‬
‫‪225‬‬ ‫תכן מערך מפעלים ומערכות נלוות )‪(10580‬‬
‫‪244‬‬ ‫תכנון וביצוע סקרים )‪(13010‬‬
‫‪247‬‬ ‫תכנון כוח אדם בכלים סטטיסטיים )‪(13016‬‬
‫‪93‬‬ ‫תכנון מערכות דינמיות בזמן למשאבי אנוש )‪(10516‬‬
‫‪88‬‬ ‫תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע )‪(10645‬‬

‫‪320‬‬
 ‫‪'*53‬‬
‫ž§œ‪›žœ±«››Ÿ ¨¯˜ §œ—›£°¤ ¯«¨›±‬‬

‫חדש על המדף‬
‫מספרי האוניברסיטה הפתוחה‬

‫למדא — חנות הספרים של‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫כל הספרים‪ ,‬כל הידע‪ ,‬כל המבצעים‬
‫לספרים נוספים והזמנות בקרו באתר למדא‪:‬‬
‫‪www.openu.ac.il/lamda‬‬
‫קריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד‬
‫דרך האוניברסיטה ‪ ,1‬ת"ד ‪ ,808‬רעננה‬
‫טלפון‪ ,09-7781845 :‬פקס‪09-7780623 :‬‬
‫דוא"ל‪lamda@openu.ac.il :‬‬
‫שעות פעילות החנות‬
‫ימים א‪-‬ה בין השעות‪16:00-09:00 :‬‬
 ‫ידיעון אקדמי תש"ע‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫קריית האוניברסיטה הפתוחה ע" ש דורותי דה רוטשילד‬

‫קטלוג קורסים תש"ע‬ ‫דרך האוניברסיטה ‪ ,1‬ת" ד ‪ ,808‬רעננה ‪ ,43107‬טל'‪09-7780778 :‬‬

‫אתר האוניברסיטה הפתוחה באינטרנט‪http://www.openu.ac.il :‬‬