‫פרק שמיני ‪ :‬אברהם אלברט ענתבי‪.

‬‬

‫הרב יוס ענתבי‪,‬‬

‫ב הרב יעקב‬
‫ענתבי‬
‫גיבור עלילת‬
‫דמשק‬

‫ושני בניו‬

‫דוד יוס ענתבי‪,‬‬

‫מוציא לאור‬
‫של הספר‬
‫"ויצבור יוס"‬
‫אשר חיבר‬
‫אביו‬

‫אברה אלברט ענתבי‪,‬‬

‫בכורו של הרב יוס ענתבי‪.‬‬
 ‫אברהם – אלברט ענתבי‬
‫הרב רחמי ענתבי ‪1554!1627‬‬
‫)נכד של מגורשי ספרד! לפי מסורת משפחה(‬

‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪1624!1706‬‬

‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪1669!1746‬‬

‫הרב שבתי ענתבי‬

‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬

‫?‬ ‫ר' דוד יצחק ענתבי‬ ‫הרב אברה ענתבי‬ ‫הרב יהודה )?( ענתבי‬ ‫?‬

‫ר'‬ ‫מזל טוב ענתבי‬ ‫הרב יעקב ענתבי‬ ‫הרב יצחק ענתבי‬ ‫הרב יש"ר ענתבי‬ ‫הרב‬
‫עזרא‬ ‫)יהודה שבתאי‬ ‫רחמי‬
‫חיי‬ ‫רבה הראשי של‬ ‫ענתבי‬
‫ענתבי‬ ‫דמשק‬ ‫רפאל ענתבי(‬
‫וגיבור פרשת‬

‫ר' משה חיי ענת'‬ ‫ר' יוס ענתבי‬

‫מרחבא‬ ‫?‬
‫נישאה בדמשק‪ ,‬ליהודה‬ ‫נישאה‬
‫אצלא פרחי בנו של רפאל‬ ‫לר"ר שמואל עקיבא‪,‬‬

‫דוד יוס ענתבי‬ ‫אברה "אלברט"‬

‫ענתבי‬

‫מקורות למשפחתו של אברה אלברט ענתבי ‪:‬‬

‫‪ .1‬במרכז המקורות למשפחתו של אברה אלברט ! עומדת ההקדמה לספר "ויצבור יוס‪ ".‬למחבר ענתבי יוס‪" ,‬זה הספר ויצבור‬
‫יוס‪...‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‪.‬‬
‫את הספר הוציא לאור בנו של ר' יוס‪ ,‬דוד יוס ענתיבי‪ .‬אחיו של אברה אלברט ‪ ,‬ובו הוא מפרט את שמות כל אחיו‪.‬‬
‫‪ .2‬ענתבי יעקב‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי‪,‬‬
‫העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי"‬
‫בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק ‪,‬‬
‫‪ , 1929‬עמ' ‪.198!208‬‬
‫‪ .3‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי גרסה מורחבת – כתב יד )רש"י( בספרית אליאנס בפאריס‪.‬‬
‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬
‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur‬‬
‫"‪Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS-sur-Marne, France‬‬
‫)הספריה הלאומית י' ‪ ,‬מחלקת המזעורי ס' ‪ (3294‬ש רש "בני ידידי ויחידי"‬
‫‪L'Univers Israelite Paris , 15.12.1846 , p. 176‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ש שפורס ב ‪) 15.12.1846‬עמ' ‪ (176‬מציי כי הנפטר הותיר אחריו אשה הרה !‪.‬‬
‫‪ .5‬פרומקי‪ ,‬אריה ליב‪ ,‬ספר תולדות חכמי ירושל‪ ,‬משנת ה"א ור" ליצירה ועד ה"א ותר"ל ליצירה‪" ... .‬ע הוספות רבות והעקות‬
‫מבוא ומפתחות מאת אליעזר ריבלי ירושל" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תרפ"ט‪ .‬עמ' ‪286‬‬
‫‪ .6‬מכתב תודה של נשות המעוני בדמשק ליהודית מונטיפיורי‪ ,‬כתב יד רש"י ‪ ,‬אוס פרטי‪ ,‬עותק ברשותו של דר' אריה מורגנשטר‬
‫האוניב' העברית ירושלי‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫פרק שמיני ‪ :‬אברהם )אלברט( ענתבי‬
‫אלברט ענתבי היה דמות מיוחדת אצילה ובולטת מאוד‪.‬‬

‫הוא היה מבי הבולטי שבמנהיגי הישוב היהודי המתחדש באר‪!2‬ישראל של תחילת המאה‬

‫העשרי‪.‬‬

‫רוש השפעתו ופעילותו בתחילת המאה היו גדולי עד כדי כ שאת חייו ופעולותיו סיכמה‬

‫האנציקלופדיה יודאיקה בתואר הבא ‪" :‬מנהיג היהודי באר‪ 2‬ישראל‪ " .‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬

‫שני רחובות באר‪ 2‬הנקראי "רחוב ענתבי"‪ ,‬הינ על שמו שלו אברה – אלברט ענתבי‪.‬‬

‫הוא שזכה לכבוד הזה ולא שו אישיות בכירה אחרת בתולדות המשפחה‪ ,‬גדולה ככל שתהיה ;‬

‫במעשי‪ ,‬בתורה‪ ,‬ברבנות ציבורית‪ ,‬או בגבורה פיזית ונפשית‪.‬‬

‫הוא ולא אחר‪ .‬רחוב אחד בירושלי‪ ,‬ורחוב שני בתל אביב סמו לתחנה המרכזית "החדשה"‪.‬‬

‫וזהו סיפורו ‪.‬‬

‫ילדותו ותחילת דרכו הציבורית‪.‬‬

‫אברה‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬בשנת תרכ"ט )‪ (1869‬והיה בנו בכורו של ר' יוס – אליהו ענתבי‪ ,‬ונכדו של‬

‫הרב יעקב ענתבי המפורס גבור "עלילת דמשק"‪.‬‬

‫ר' יוס ‪ ,‬האב נמנה בי נכבדי ועשירי העיר ]‪. [2‬‬
‫אלברט‪ ,‬למד תחילה בישיבה וקיבל חינו דתי מסורתי‪ .‬אחר כ התחנ בבית הספר "אליאנס" של‬

‫חברת כי"ח "‪ "The Alliance Israelite Universelle‬בעיר דמשק ולמד בו עד שמלאו לו עשר‬

‫שני‪.‬‬

‫מוריו ‪ ,‬כ מסופר‪ ,‬הכירו בכשרונותיו הנעלי‪ ,‬ולאחר שסיי את לימודיו נשלח בשנת תר"מ‬

‫)‪ (1880‬מטע בית ספרו לפאריז‪ ,‬להרחיב את השכלתו בבית המדרש למורי לאומנויות של‬

‫כי"ח‪. "Armentiers Ecole des Artes et Metiers " :‬‬

‫כבר בגיל צעיר‪ ,‬הפגי חריצות בכל הליכותיו ומאז ניבאו לו עתיד מזהיר‪.‬‬

‫בשנת תרנ"ו )‪ (1896‬בגיל שלושי‪ ,‬החליטה חברת כי"ח למסור בידיו משימה ושלחה אותו להיות‬

‫עוזרו האישי של נסי בכר‪ ,‬מי שהיה מנהל מוסדות כי"ח באר‪ 2‬ישראל ‪ .‬כדרכו ‪ ,‬הפגי אלברט‬

‫חריצות ומילא את תפקידיו על הצד הטוב ביותר‪ .‬הוא הפ לעוזרו הנאמ של נסי בכר אשר‬

‫‪3‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫שימש לו כל אותו זמ מורה דר כאילו‪ ,‬הכי את יורשו לעתיד לבוא אשר עתיד יהיה למלא את‬

‫מקומו אחריו‪.‬‬

‫הרוח אשר פעמה בלבו של אלברט‪ ,‬רוח של חיבה והערצה לאר‪ ,2‬מודעותו לדאגה להרמת מצבה‬

‫התרבותי והחברתי של עיר הקודש ירושלי‪ ,‬שאיפותיו מרובות התכניות להטיב ולהועיל בעיר‬

‫פתחו כר נרחב לפעילות כאשר אלברט החל לממש כל מה שחשב והגה‪ ,‬עוד בטר נכנס לעסקנות‬

‫ציבורית‪.‬‬

‫בראשית שנת תרנ"ח ) ‪ (1898‬התפטר נסי בכר ממשרתו ‪ ,‬ואלברט קיבל במינוי את תפקידו‬
‫‪1‬‬
‫כמנהל מוסדות כי"ח באר‪ 2‬ובמשרה זו שימש עד שנת ‪.1914‬‬

‫בית הספר כי"ח )כל ישראל חברי( בירושלי‪.‬‬

‫בית הספר המקצועי של כי"ח )‪ (Institution Professionnelle‬היה המוסד החינוכי המודרני‬

‫היהודי הגדול ביותר באות ימי בירושלי וא החשוב ביותר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1880‬החליט הוועד המרכזי של כי"ח – אליאנס על הקמת מוסדות חינו רבי באר‪2‬‬

‫ישראל‪ .‬במסמכי הועד נרש ‪:‬‬

‫"דלות היהודי ש היא נוראה‪ ...‬מי אינו יודע היו שאי ביכולת יהודי א"י להחל‪ 2‬מדלות אלא‬

‫על ידי השכלה וע"י חינו חקלאי ואמנותי ?"‬

‫בית ספר זה נוסד על ידי נסי בכר ב ‪ 1882‬והחל בהכשרת של בעלי מלאכה ושל חניכי לאחר‬
‫שנת ‪ .1885‬בכ ביקשו בכר והאירגו שבו עבד לעודד את תהלי הפרודוקטיביזאציה בקרב‬

‫האוכלוסיה היהודית‪.‬‬

‫מטרת ביה"ס היתה ללמד "תורה ומלאכה" )וזהו שמו הראשו של ביה"ס(– שילוב של לימודי‬

‫הדת המסורתית בשילוב שפות ומדעי‪ ,‬חקלאות ומלאכה – על מנת להכשיר את ילדי ירושלי‬

‫להרוויח את לחמ בזיעת אפ‪.‬‬

‫התפקיד על ניהול ופיתוח המוסד‪ ,‬הוטל על המייסד‪ ,‬ניסי בכר ‪ .‬יליד ירושלי ואחד מתלמידיה‬

‫‪ 1‬בספר אודות משפחת ספרא הדמשקאית ‪" :‬מישל עזרא ספרא ובניו" שחיבר אמנו שמוש נזכר אלברט ענתבי מספר‬
‫פעמי‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬
‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫הראשוני של כי"ח בפריס‪ .‬כאשר נפתח בשנת ‪ 1882‬צויינה השנה בחגיגיות על שער בית הספר‪,‬‬

‫והוא קיי ש עד היו במקומו המקורי – מול בניי "כלל" בלב רחוב יפו בירושלי‪.‬‬

‫שפת הלימוד הייתה צרפתית‪ ,‬ורבני האשכנזי התנגדו להקמתו‪ ,‬מחשש שיפגע בחינו החרדי‪ .‬כ‬

‫קרה שכמעט כל תלמידי ביה"ס היו מבני הספרדי‪.‬‬

‫בחלו הזמ הצטרפו אל ספסל הלימודי ג ילדי נוצרי‪ ,‬ערבי וארמני‪ ,‬עד שבית הספר‬

‫הורחב וגדל‪ ,‬והסתייגות החוגי הקיצוניי מהמוסד רפתה‪.‬‬

‫על כ מספר אלברט ענתבי )‪: [7] (1898‬‬

‫"במש שני רבות נאבקנו נגד חוסר הסובלנות של הרבני האשכנזי‬

‫האורתודוקסיי בקהילה‪ .‬ה ביטלו את הקצבת החלוקה לפועלי ששאפו לרכוש אצלנו‬

‫הכשרה מקצועית ולאבות ששלחו את בניה לבית ספרנו היסודי‪.‬‬

‫אול הזמני השתנו‪ .‬השבוע נפגשתי ע כמה צעירי בני רבני שביקשו ממני לשלב‬

‫בלימודי הערב ! איזה הישג !"‬

‫בי המלאכות שנלמדו ש נית לציי ! חייטות‪ ,‬סנדלרות‪ ,‬נגרות‪ ,‬פיסול באב ועוד ועוד‪ .‬תלמידיו‬

‫של בית הספר נודעו בי הטובי בתחומי המלאכות‪ ,‬ועדותו של דוד ילי מוכיחה זאת –הוא‬

‫מספר על השתתפות בית המלאכה של ביה"ס בפעולות השיפו‪ 2‬בכיפת הסלע!‬

‫בשנת ‪ ,1897‬עקב העומס הרב‪ ,‬ביה"ס התפצל – האחד לתורה והשני למלאכה‪.‬‬

‫באותו הזמ כאמור‪ ,‬הוחל ג מנהל ביה"ס –אברה אלברט ענתבי ‪ .‬תחת ניהולו גדל בית הספר‬

‫המקצועי והתפתח למרות המשברי שפקדו אותו ‪ :‬בעיות תקציביות‪ ,‬הקושי בגיוס מורי‬

‫מוסמכי ומדריכי יעילי למחלקות השונות )נגרות ‪ ,‬פחחות וכיו"ב( של בתי המלאכה‪.‬‬

‫תחת ניהולו הקי אלברט מחלקות חדשות לצבעות ‪ ,‬לאריגה ולטוייה בעבודת יד‪ ,‬פיתח מחלקות‬

‫שהיו קיימות והקי מבני חדשי למוסד‪.‬‬

‫על פי נתוני כי"ח הוכשרו במוסד זה בשני ‪ 1882!1902‬קרוב ל! ‪ 350‬חניכי‪ ,‬אשר מצאו את‬

‫פרנסת‪.‬‬

‫אול ע זאת‪ ,‬בתקופה זו שרר לא פע מצב של חוסר תעסוקה באר‪ 2‬ג לבעלי המקצוע ‪ ,‬וחלק‬

‫מבוגרי המוסד נטשו את עבודת הכפיי‪ .‬לאחר תו לימודיה חלק מבוגרי המוסד א עזבו את‬

‫האר‪ 2‬בשל המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬או חזרו אל הקהילות השונות ברחבי האימפריה העות'מאנית ‪:‬‬

‫אל קושטא‪ ,‬איזמיר‪ ,‬אדירנה ‪ ,‬בירות‪ ,‬דמשק ומצרי‪ ,‬שמה באו לרכוש מקצוע במוסד הירושלמי‪.‬‬

‫אול היו ג לא מעטי מתלמידי המוסד‪ ,‬אשר הפכו להיות בעלי מלאכה באר‪ 2‬נגרי וחרשי‬

‫‪5‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫ברזל ונחושת בירושלי ‪ ,‬ביפו בחיפה בצפת ובכמה מ המושבות‪ .‬וא הכשירו בעצמ חניכי‬
‫שעסקו בעבודת כפיי ]‪.[7‬‬

‫ההצלחות המקצועיות של ניהול המוסד לא היו נטולות קשיי ותסכולי ‪ .‬בחלק מ הדו"חות‬

‫שלו לצד השגי שתיאר בפני כי"ח או יק"א‪ ,‬תיאר אלברט מצב קודר ביותר‪ ,‬וטע כי הישגי‬

‫המוסד אינ מרשימי בגלל האפשרויות הכלכליות המצומצמות באר‪ 2‬ישראל ‪.‬‬

‫בכמה דיווחי א רמז שיתפטר מתפקידו בגלל חוסר התמיכה בתוכניותיו בקרב חוגי שוני‬

‫בועד המרכזי של כי"ח בפאריס ‪ ,‬ושהוא עיי ומאוכזב מהחיי הקשי בירושלי‪.‬‬

‫א שהערי את מפעלו של בכר‪ ,‬לא היסס אלברט להביע דעתו כי קודמו בתפקיד שגה משגה‬

‫חמור בהקימו את בית הספר המקצועי בירושלי ולא בקושטא ‪ ,‬באיזמיר או בתוניס – ערי‬

‫שבה היתה כי"ח עשוייה להגיע לדעתו ‪ ,‬להישגי מרשימי יותר בעידוד הפרודוקטיבאציה‪,‬‬

‫כיוו שהיו ערי ע בסיס כלכלי אית יותר מירושלי העניה‪.‬‬

‫נראה כי תמונה מאוזנת של הישגי המוסד תכלול ג הישגי וג כשלונות שחלק נגרמו בגלל‬

‫תנאי חיצוניי כמו המצב הכלכלי והפוליטי באר‪ ,2‬בעיות תקציב ואולי ג יחס עויי למוסד‬

‫מצד חלק מראשי כי"ח בפאריס‪ .‬אלברט ניסה ג להרחיב את גבולותיו של המוסד כאשר רכש‬

‫את בית ריבלי בחברו ע עזיבתו של אלתר ריבלי את העיר חברו‪ .‬ככל הנראה במסגרת‬

‫הניסיו להקמת בי"ס למסחר של כי"ח בעיר חברו וכשהדבר לא צלח בידו הפ הבית למרכז‬

‫פעילות לצעירי חברו‪.‬‬

‫אול חר הקשיי כאמור‪ ,‬לא מעטי מבוגרי המוסד אכ עבדו כבעלי מלאכה עוד קוד‬

‫למלחמת העול הראשונה‪ ,‬בבתי מלאכה ומפעלי של יהודי ושל נוצרי בירושלי ובערי‬

‫אחרות באר‪ 2‬ובחו‪ 2‬לאר‪ .2‬הישג זה ראוי לציו נוכח העובדה שפעילות כי"ח בתחו ההכשרה‬

‫המקצועית והחקלאית במקומות רבי במזרח התיכו ובצפו אפריקה נחלה כשלו חרו‪[7] 2‬‬

‫למרות שהיה נציג גו ששא להנחיל את התרבות הצרפתית‪ ,‬צידד אלברט ענתבי דווקא במנחילי‬

‫העברית "במלחמת!השפות" שהתחוללה באות שני ונמנה על החוגי התומכי בתחיית השפה‬

‫המתנגדי למגמות הלע"ז בחינו ובחברה‪ .‬הוא הטעי כי‪" :‬א באי כא ליצור ישוב עברי‪,‬‬

‫מוכרחי אנו כמוב ליצור חיי עבריי במלא מוב המילי האלה‪ .‬תחיית הע קשורה בתחיית‬

‫השפה כשלהבת בגחלת‪ .‬זהו דבר טבעי והכרחי שאי להרהר אחריו‪".‬‬

‫בראיו זה הוא סיפר דווקא כי ארגו "עזרה" הוא שסירב להקדיש מקו רב יותר להוראת השפה‬

‫העברית במוסדותיו ‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬
‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫נציג יק"א בירושלי‬

‫הודות לשמו הטוב ‪ ,‬רכש אלברט ענתבי את אהדת של כל העדות הדתיות בירושלי ואת אמו‬

‫הממשלה בכלל ועל יסוד זה ‪ ,‬בשנת תר"ס )‪ ,(1900‬מינתה אותו חברת יק"א ‪I.C.A‬‬

‫)‪ , (Jewish Colonization Association‬וייצג את המשרד הפלשתינאי של של הארגו הציוני‬

‫בקשריו ע השלטונות העותומאניי‪ ,‬כבא כוחה הרשמי‪ .‬הארגו מסרה בידיו את הטיפול הנכבד‬

‫של רכישת הקרקעות באר‪.2‬‬

‫החל משנת ‪ 1900‬קיבלה יק"א על עצמה את הטיפול במושבות שנתמכו על ידי הברו רוטשילד‬

‫ופעלה בהיק נרחב באר‪ 2‬עד פרו‪ 2‬מלחמת העול הראשונה‪ .‬יק"א פעלה מתו שיקולי כלכליי‬

‫צרופי‪ .‬היא העניקה הלוואות לאיכרי בודדי במושבות או למושבה כגו ‪ ,‬ולנזקקי באזורי‬

‫עירוניי‪ .‬ההלוואות ניתנו לזמ ארו וברבית נמוכה ‪ ,‬והלווי התחייבו להחזיר במועד‪ .‬שיטת‬
‫המענקי שהיתה נהוגה בימי הבארו רוטשילד נפסקה‪ ,‬מתיישב אשר לא הצליח להתבסס קיבל‬

‫מיק"א תמיכה כספית כדי לעזוב את האר‪.2‬‬

‫תפקידיו כנציג יק"א בירושלי ממחישי עד מה רב היה הכוח שהחזיק בידיו ‪:‬‬

‫‪ .1‬הוא זה שצרי היה להמלי‪ 2‬לפני יק"א על הקצבות והלוואות מקופת המלווה שלה לבעלי‬

‫מלאכה בירושלי‪ ,‬לש המש פיתוח לשכונות‪.‬‬

‫‪ .2‬ענתבי נדרש להמלי‪ 2‬בפני יק"א על הקצבת הלוואות להקמת בתי במושבות כמו מוצא‬

‫וארטו )הר – טוב( באזור ירושלי‪.‬‬

‫‪ .3‬אלברט היה זה שצרי היה להמלי‪ 2‬לפני ראשי יק"א לממ ירידת של יהודי חסרי יכולת או‬

‫חסרי יוזמה מ האר‪.2‬‬

‫ולבסו !‬

‫‪ .4‬לדווח למרכז יק"א על המצב הפוליטי הכלכלי והחברתי בישוב ‪ ,‬לרבות הפעילות הציונית‪,‬‬

‫הבעיה הערבית והשינויי במדיניות הממשל העות'מאני כלפי היישוב‪.‬‬

‫יחסיו הטובי ע נרסיס לוו אשר שימש ה כנשיא כי"ח וה כנשיא יק"א סייעו לקידומו ‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫בי השאר רכש אלברט‪ ,‬עבור יק"א את אדמות המושבה 'באר!יעקב'‪ ,‬הרחיב את תחומה של‬

‫'ראשו!לציו' וייסד שכונות בירושלי‪ .‬הוא היה ג בעל תפקיד מרכזי בישוב פרבריה החדשי‬

‫של ירושלי מחו‪ 2‬לחומות העיר העתיקה‪.‬‬

‫כיוו שידע את השפה הטורקית והכיר היטב את נוהגי התרבות התחבב על רמי הדרג התורכיי‬

‫אשר התייחסו אליו כאל דוברה הראשי של הקהילה היהודית‪ .‬כ יכול היה להשיג גישה לרכישת‬

‫קרקעות או הרשאות לבנייה וישוב הקרקע מטע השלטונות התורכיי‪.‬‬

‫בדר זו הודות להשתדלותו הנמרצת בקרב השלטונות התורכיי‪ ,‬קנתה חברת יק"א בפריז בשנת‬

‫תרס"ח שטח אדמה גדול ורחב ידיי בדר העולה לכפר מצלבה בגודל שלושי אל דונ‪.‬‬

‫התכנית היתה לבנות עליו בתי מגורי לעניי העדות השונות‪ ,‬כאשר אות מחוסרי יכולת יגורו‬

‫וישלמו את המחיר בחלקי קטני בפרישה של שתי עשרה שנה‪ .‬למקו הוא קרא "נחלת צדוק"‬

‫לזכר הרב צדוק הכה ‪ ,‬ראש רבני צרפת‪ .‬לימי הפכה שכונה הזו לאחת הנאות שבירושלי‬

‫החדשה‪.‬‬

‫ג "נחלת ציו" הוקמה בזכותו באופ דומה‪.‬‬

‫כבא כוחה של יק"א בירושלי סייע ענתבי לבעלי מלאכה עניי בעיר להתבסס‪ ,‬וכאחראי על‬

‫קופת המלווה של יק"א )‪ (Caisse de Prets‬העניק הלוואות ברבית נמוכה לבעלי מלאכה‬

‫בירושלי וא לאיכרי בכמה מושבות מיהודה ]‪. [7‬‬

‫בקיאותו ג בצרפתית ובערבית וכ פקחותו ותקיפותו סייעו לו בקשריו והוא זכה להערכה רבה‬

‫מצד השלטו התורכי באר‪ ,2‬אשר מינהו כנציג היהודי ובא כוח באספת הנבחרי העות'מאנית‬

‫של מחוז )ווילאיאת( ירושלי‪ ,‬מחוז בו כלולה ג חברו וסביבתה‪ .‬השתתפותו בישיבותיה של‬

‫האסיפה סייעה לקבלת כמה החלטות רצויות ‪ ,‬שבחלק הגדול היו לטובת יהודי העיר‪.‬‬

‫הוא טיפח יחסי תקיני ע אפנדי ערבי וע מספר ניכר של מושלי ופקידי עות'מאניי‬

‫בירושלי‪ .‬בכשרונותיו שימש כמתוו בסכסוכי בקרב גורמי שוני באוכלוסיה‪ ,‬בירושלי‬

‫וביהודה ובי איכרי יהודי וערבי‪.‬‬

‫הוא היה מעורב בנסיונות להקי בנק אגרארי וא הקי חברה מסחרית בש ‪:‬‬

‫‪8‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫]‪"Societe Cooperative de Production Consomation et Pretes" .[7‬‬

‫במקביל החל לפעול כנציג 'המשרד!הארצישראלי' ביפו‪ ,‬בשליחות המשרד פעל להקמת בניני‬

‫ציבוריי בישובי היהודיי במושבות‪ .‬והיה לאיש הקשר בי המשרד ביפו לישוב היש‪ ,‬ובי‬

‫עסקני הישוב הציוניי לאפנדי הערבי‪.‬‬

‫קשריו ע עסקני היישוב‬

‫מאז בואו לירושלי טרח אלברט ענתבי לקשור קשרי ע הקונסולי של המעצמות האירופיות‬

‫ולרכוש את תמיכת של פקידי ממשל בכירי ושל אפנדי ערבי‪ .‬האפנדי כינוהו לפעמי‬
‫"ראס אליהוד" )ראש היהודי( ‪ .‬מרדכי ב הלל הכה מעסקני הישוב החדש כתב עליו ביומנו ‪:‬‬

‫"העסק החרו‪ 2‬הזה ‪ ,‬שאי כמוהו לזריזות וחריצות‪ ,‬א כי שטחי ‪...‬גדולה לפעמי‬

‫השפעתו על פקידי הממשלה סביבו ‪...‬הוא יודע את האנשי האלה ויודע את האמצעי‬

‫במה לתפוס אות בלב‪".‬‬

‫ג אברה אלמאליח – עיתונאי‪ ,‬עסק ציוני‪ ,‬והעור הראשו של העיתו "החירות" הכיר את‬

‫ענתבי מקרוב ותיאר את תרומתו לישוב ואת קשריו הענפי ע השלטונות העות'מאניי וע‬

‫אנשי הקונסוליה הצרפתית בירושלי‪.‬‬

‫במאמר שהתפרס ‪ 23‬שני לאחר מות ענתבי‪ ,‬כתב אלמאליח‪ ,‬כי "השפעתו על השלטו התורכי‬

‫באר‪ 2‬ישראל היתה עצומה‪ ,‬כל מושל פל באר‪ 2‬ישראל ידע כשא התמנה לתפקידו ‪ ,‬עוד לפני‬
‫צאתו מקושטא כי בירושלי יושב יהודי גדול בש ענתבי‪ ,‬המגלגל את כל המכונה הציבורית‪ ,‬וכל‬

‫מושל הרוצה להיות בטוח במעמדו ושוא להצליח בתפקידו חייב לעשות כרצו ענתבי‪" .‬‬
‫אלמאליח מוסי כי "ענתבי היה ב בית אצל כל שר ומושל פל‪ ,‬משרדי כל הקונסולי היו‬

‫פתוחי לפניו והוא השיג בה כל מה שרצה" ‪ .‬הסיבה לכ היתה כוח הגופי שייצג‪.‬‬

‫כיוו שהיה נציג של שלושה גופי במקביל ג של היק"ר ‪(Jewish Colonization‬‬

‫)‪ , I.C.A Association‬בא כוחו של "הנדיב הידוע" באר‪ 2‬ישראל‪ ,‬ומעל הכל בא כח חברת כי"ח‪,‬‬

‫היה בעל כח ציבורי אשר הפחה הירושלמי בעצמו כינה אותו כבעל "שלשת מפתחות הזהב האלה‬

‫שבידו" אשר תפתחנה כל דלת‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫הוא שימש כמתורגמ כבוד בקונסוליה הכללית הצרפתית בירושלי וממישרת כבוד זו שחשיבותה‬

‫היתה ניכרת בימי הקאפיטולאציות הפיק תועלת גדולה לענייני הישוב‪ .‬במשרדי הממשלה‬

‫והקונסוליות היה ענתבי מלי‪ 2‬יושר וסניגור ליהודי אר‪ 2‬ישראל והביא את עצומותיה לפני‬
‫השלטונות‪[7] .‬‬

‫קירבה יתרה הייתה בי ענתבי לבי ה'ראשו!לציו' הרב יעקב מאיר ז"ל‪ .‬וכ בימי מחלוקת‬

‫הרבני הגדולה בירושלי בשנת תרס"ט על דבר כסא הרבנות הראשית‪ ,‬התערב ג הוא בעניי‪,‬‬

‫ועמד כנגד הרב ישראל פאניז'יל ולטובתו של הרב יעקב מאיר שהיה בעל דעות מתקדמות יותר‪.‬‬

‫תמיכתו זו הפכה אותו בלא שירצה בכ לאיש ריב ומדו‪ ,‬בעיני הצבור המפולג לסיעות‪ .‬וכשזכה‬

‫מועמדו‪ ,‬היה אלברט לנציג העדה הספרדית בטקס הכתרת הרשל"צ מאיר‪ ,‬שנער בערב ראש‬

‫השנה תרס"ז )‪.(19.9.1906‬‬

‫המתנגדי לאלברט ענתבי‬

‫אישיותו המורכבת ומעורבתו בענייני ציבור הולידו לו יריבי בקרב חוגי שמרניי‬

‫אורתודוקסיי ופרוגרסיביי‪ .‬גישתו השלילית לציונית המדיניות ומעורבות שגברה והלכה‬

‫בענייני ציבוריי עוררו התנגדות בקרב חוגי פרו!ציוניי‪ ,‬ביניה ד"ר יצחק לוי‪ ,‬מהאישי‬

‫הבכירי בעדה הספרדית ומנהל סני אפ"ק בירושלי )משנת ‪.(1904‬‬

‫ג כמה עיתוני עבריי תקפו אותו והאשימוהו בשחיתות ‪ ,‬בחילול השפה העברית ובכל השלילי‬

‫שהיה בפעילות החינוכית והפוליטית של כי"ח‪ .‬מהמפורסמי שבה ‪ :‬עיתו "האור" ‪ .‬בו פירס‬
‫איתמר ב אב"י מאמרי שתקפו בחריפות רבה את ענתבי‪ .‬ג אליעזר ביהודה ‪ ,‬שהיה מתו יותר‬

‫בדעותיו הפוליטיות ‪ ,‬מתח ביקורת קשה על העסק הספרדי‪.‬‬

‫עיתו "הפועל הצעיר" היה ביקורתי כלפי ענתבי‪ .‬במיוחד על רקע המאבק הממוש בקרב עדת‬

‫הספרדי על איוש כהונת "החכ באשי" ‪ ,‬לאחר מות החכ באשי הקוד הרב י"ש אלישר בשנת‬
‫‪.1906‬‬

‫אול מאיד נמצאו לו תומכי רבי בקרב פעילי הישוב ‪ .‬ג האהדה כלפיו נבעה לא אחת‬
‫מטעמי שבאינטרסי יישוביי או אחרי‪.‬‬

‫בראיו ע ענתבי שפורס בשנת ‪ 1912‬כתב חיי ב עטר עור עיתו "החירות" ‪:‬‬

‫‪10‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫"אמנ אחדי מקוראינו יעקמו בוודאי את שפתותיה למשמע הש הזה וג אחרי לא ירצו‬

‫להתעניי בדברינו א ורק משו שהזכרנו את ש זה ‪ :‬אבל תאמרו מה שתאמרו ‪ ,‬ענתבי ‪ ,‬למרות‬

‫כל המגרעות והיחסי המוזרי שמיחסי לו הוא האיש היחידי כמעט בי עסקנינו פה שאומר‬

‫מעט ועושה הרבה‪ .‬הוא האיש המעשי היחיד כמעט בי עסקנינו שהשפעתו רבה וגדולה היא על‬

‫כל החוגי השוני אשר פה ושיכול לבצע ולהוציא לפועל את אשר זומ וחושב‪"...‬‬

‫ע תומכי ענתבי נמנו ג אברה אלמאליח‪ ,‬מאיר דיזינגו‪ ,‬מרדכי ב הלל הכה‪ ,‬מנשה מאירובי‪2‬‬

‫ואחרי‪.‬‬

‫מלחמת העול הראשונה‬

‫ע פרו‪ 2‬המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ה )‪ ,(1915‬עזב ענתבי את כל עיסוקיו ואת‬

‫הנהלת בית הספר למלאכה והתמסר לפעילות להצלת הישוב היהודי באר‪!2‬ישראל‪.‬‬

‫תקופת המלחמה היתה קשה לישוב היהודי באר‪ : 2‬באותה עת נותקה אר‪ 2‬ישראל כמעט כליל מ‬

‫העול החיצו אשר ממנו הובאו צרכי מזו ושאר מצרכי לתושבי‪ .‬קשה במיוחד היה מצב של‬

‫יהודי ארבע ערי הקודש שרוב חיו על החלוקה ועל תמיכת קרובי מחו‪ 2‬לאר‪ .2‬א כי מוסדות‬

‫הישוב הצליחו באמצעות "העזרה" בגרמניה והנרי מורגנטאו שגריר ארצות הברית בטורקיה‪ ,‬ליצור‬

‫קשר ע הגולה וכספי הגיעו ארצה‪ ,‬לא השביע הקומ‪ 2‬את הארי ורעב כבד היה באר‪.2‬‬
‫השלטונות העותמאניי לא רק שלא יכלו לעזור לתושבי‪ ,‬אלא א לחייליה קצרה יד מהושיע‪.‬‬

‫ובהיות החיילי רעבי ללח‪ ,‬פשטו על חנויות ובתי פרטיי ושדדו מה מכל הבא ליד‪ .‬באחד‬
‫מלילות החור פרצו חיילי תורכיי לבית היתומי דיסקי בירושלי ונטלו מ היתומי את‬

‫הכרי והכסתות‪.‬‬

‫במש שלוש שני התמיד בפעילותו למע היהודי במסירות עצומה והיה אחד מגורמי המפתח‬
‫במניעת טבח וגירוש כללי של יהודי אר‪!2‬ישראל‪ ,‬בדומה לטבח שחוללו באותה העת התורכי‬

‫בבני הע הארמני‪.‬‬

‫בפעולותיו אלה עורר עליו אלברט ענתבי את כעס של התורכי‪ ,‬א רגיל היה לאמור‪:‬‬

‫‪11‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫"אבי אבי )=סבי( זכרונו לברכה המוכר "בעלילת דמשק" מת על קידוש ה' בעלילת דמשק וזכה‬
‫להיקבר בקדש בהר הזיתי בירושלי‪ ,‬יהי חלקי עמו ותהי נא אחריתי כמוהו‪, [1] ".‬‬

‫ביו ו' ‪ ,‬א' בטבת תרע"ה הגיע לראשונה לירושלי ג'מאל פחה ‪" ,‬מפקד הדוויזיה הרביעית ושר‬

‫הימיה" ‪ ,‬ופניו מועדות לסוא‪ .2‬נערכה לו קבלת פני מלכותית‪ ,‬בה לקחו חלק ג היהודי‪ .‬דוד‬

‫ילי נא נאו מליצי בערבית ואיחל למצביא ולצבאו הצלחה בדרכ לכבוש את מצרי‪.‬‬

‫חברי "מכבי" שרו שירי בטורקית ובערבית ‪:‬‬

‫"הבה נריעה לאל מושיע ‪ /‬אותו נהללה ולו נתפללה ‪ /‬רוכב שמי מושל אפסי ‪/‬‬

‫נא שמור נא לנו את מלכנו ‪ /‬מוחמד רשאד שולטננו ‪ /‬מל מושיע רב העשיה"‬

‫ג'מאל פחה הביע את שביעות רצונו מקבלת הפני היפה‪ ,‬ומנאמנות המסורתית של יהודי אר‪2‬‬

‫ישראל לאימפריה העותומאנית ‪.‬‬

‫"הפושעי הציוניי"‪...‬‬

‫בפברואר ‪ 1915‬נחל ג'מאל פחה כשלו חרו‪ 2‬במסעו הנחפז נגד הבריטי בתעלת סוא‪ . 2‬אול‬

‫כדי להראות כמנצח בעיני האוכלוסיה הופיעה הודעה בחדר החדשות ונאמר בה שחיל צבאו עבר‬
‫את התעלה ‪ ,‬ובקרב שהתחולל נפלו שני עשר אל חיילי בריטיי ושמונה אשר אל נלקחו‬

‫בשבי‪ .‬הקהל נתבקש לחוג מאורע זה ברוב פאר ‪ ,‬וקיסר גרמניה שלח לג'מאל פחה חרב זהב‬
‫מעולפת ספירי לכבוד "נצחונו"‪.‬‬

‫"עוד נצחו כזה ואבדנו"‪ ,‬רטנו יושבי ירושלי‪.‬‬

‫ע הרעת מצבה של טורקיה בחזית‪ ,‬חל שינוי לרעה ג ביחסו של ג'מאל פחה לתושבי האר‪ .2‬אל‬

‫תושביה הערבי התאכזר מאוד‪ .‬מאות מה הועמדו למשפט צבאי בעוו בגידה במולדת ‪ ,‬ויותר‬
‫ממאתיי נמצאו אשמי ונידונו לתליה ‪ ,‬לגלות או למאסר עול‪.‬‬

‫ביהודי נהג ביותר רחמי‪ .‬רק את הציונות רד בחימה ‪ ,‬כי ראה בה תנועה לאומית מנוגדת‬
‫לאינטרס התורכי‪ .‬אפשר שזוהי הסיבה שבהא!אל!די‪ ,‬שוטר חרש במקצועו‪ ,‬נתמנה על ידי ג'מאל‬

‫‪12‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫פחה למושל יפו‪ ,‬ואת חס בק הערי‪ ,2‬מינה למפקד צבאי על העיר ירושלי‪ .‬עיקר תפקיד היה‬

‫לבלוש אחר מעשיה של "הפושעי הציוניי" ולדווח עליה לג'מאל פחה‪.‬‬

‫לא יצאו ימי רבי ובהא!אל!די הגיש תזכיר מפורט לג'מאל‪ ,‬ובו שמות ‪ 32‬ציוני מורדי )דוד ב‬

‫גוריו ביניה(‪ .‬ה נצטוו להתייצב במפקדה הראשית של המחנה השביעי בירושלי‪.‬‬

‫שעה שחיכו המנהיגי באול המפקדה ‪ ,‬עבר על פניה ג'מאל פחה‪ ,‬שלח בה מבט חמור‬

‫והפטיר לעומת‪" :‬בעוד עשרה ימי עליכ לצאת מפה ולגלות לאנגורא או לסיואס" " ויצא‪.‬‬

‫היתה זו פגישת הראשונה של באי כוח הישוב ע ג'מאל פחה‪ .‬המומי ונפחדי בחרו בדיזינגו‬

‫ובענתבי באי כוח להתייצב לפני ג'מאל ולנסות להעביר את רוע הגזירה‪ .‬א ג'מאל פחה הסכי‬

‫לקבל רק אחד מהשניי‪ .‬אז פנה ענתבי לדיזינגו ואמר לו ‪" :‬אתה בא כוחה האמתי של כל‬

‫החבורה הזו – ועלי להיות שליח" ‪ .‬א דיזינגו סבר כי יליד רוסיה לא ירכוש את אמו הפחה‬

‫ועל ענתבי לייצג אות ‪ .‬רק אחרי שידולי והפצרות מצדו נעתר ענתבי לבקשתו ודיזינגו נשאר‬

‫בחדר הסמו‪.‬‬

‫תחת דגל עותומאניה‬

‫"השיחה ארכה כארבע שעות" כותב דיזינגו בזכרונותיו " וסבורני שכדאי הוא למשא ומת שכזה‬

‫להכתב לפחות בקיצור‪ ....‬ג'מאל פחה פתח בכעס ואמר לו לענתבי ‪:‬‬

‫"את הציוני יוזמי לקרוע את המדינה הזאת מאת ממלכת עותומניה וליסד לכ ממשלה‬
‫משלכ תחת חסות מעצמה אויבת ‪.‬‬

‫אבל היה לא תהיה ! אעקור אתכ מ האדמה הזאת לעול!"‬

‫אז ק ענתבי וית קולו ברגש ויע בעוז ‪" :‬בתור עותומני ב בנו של עותומני‪ ,‬אשר אבי אבי נהרג‬

‫בימי המרד בדמשק ועצמותיו נקברו פה על הר הזיתי בירושלי ‪ ,‬אני מוחה נגד האשמה זו‪...‬‬
‫בני אנחנו ‪ ,‬כולנו זוכרי עוד את אשר עשו העותומני לגולי ספרד ותמיד רחש לבנו תודה‬

‫לתורכיה"‬
‫"הציונות שלכ – הא אי מטרתה לעשות את פלשתינה למדינת היהודי ? "‬

‫" לא הוד מעלתו ! הציונות בעיקר נלחמת בהתבוללות ושואפת לעצמאות קולטורית יהודית‪.‬‬
‫חפצנו להחיות ולפתח את שפתנו‪ ,‬להמשי את מסורת הדת והתרבות שלנו באר‪ 2‬קדשנו ולשוב‬

‫ע זה לעבודת האדמה כבימי קד‪ .‬אנו רוצי לבנות את האר‪ 2‬שהיא מולדתנו ההיסטורית ‪,‬‬

‫‪13‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫לחדש את נעוריה ולעשותה אר‪ 2‬מולדת ממש לבנינו ‪ ,‬לדורות הבאי – ותחת דגלה של‬

‫עותומניה !"‬

‫"לשמע דברי אלה ‪ ,‬שככה חמתו של ג'מאל פחה ויאמר ‪" :‬א כ הוא הדבר ‪ ,‬למה לכ לנוע‬

‫למנהיגי מחו‪ 2‬לאר‪ ,2‬להרצל וחבריו וכדומיה? אנכי את לכ קרקעות הממשלה ליסוד‬

‫מושבות‪ ,‬ואנכי אכריז אפילו על אוטונומיה גמורה בשביל הדת והתרבות שלכ‪ ,‬ואעזור לכ‬

‫להגשי את האידיאל הציוני בחסותה של עותומניה"‬

‫"מיד נחה דעתו של ענתבי עד כדי לענות בהלצה ‪ " :‬א כ הריני מכריז את הוד מעלתו לפרזידנט‬

‫של החברה הציונית ‪ ,‬ואני אהיה מזכירו הנאמ‪ ...‬כ הפכה השיחה והתנהלה כאילו מתו הלצות‬

‫ובדיחות‪ ,‬אלברט ענתבי לקח את לב הערי‪ 2‬בשיחתו המחוכמת ‪ ,‬עד שאמר לו המפקד‪" :‬ובכ בתור‬

‫עותמני נאמ‪ ,‬הגד נא ‪ ,‬מי ומה ה האנשי אשר קראתי והנני שולח לאנגורה ? "‬

‫"הוד מעלתו ‪ .‬האנשי האלה אינ מסוכני למולדת‪ ,‬יש בה אשר אולי עשו שגיאות‪...‬מפני שלא‬

‫ידעו את מגמותיה האמיתיות של ממשלת עותומניה ועליה לשאת בעונש שהוא ‪ ,‬למע יזהרו‬

‫להבא‪ .‬הראויי לעונש זה ה ‪ :‬אני ענתבי עבד‪ ,‬דיזינגו ידידי‪ ,‬ילי שלוש מאירובי‪ 2‬ואולי עוד‬

‫שני שלושה ‪.‬‬

‫ג'מאל פחה פקד על בהא על די שיביא לפניו מיד את כל התיק ‪ ,‬ענתבי קיבל על עצמו לסדר יחד‬

‫ע הקימאקא את גירוש "החוטאי האמיתיי" ‪ ,‬כחמישה עשר איש שיסעו לטבריה לשני‬

‫שבועות‪ .‬על אלו שהציל מגירוש נמנו מאיר דיזינגו ‪ ,‬מנשה מאירובי‪ ,2‬ד"ר חיי בוגרשוב‪ ,‬מנח‬

‫שיינקי‪ ,‬יהודה גרזובסקי‪ ,‬יעקב שלוש אברה אלמאליח ואחרי‪.‬‬

‫בזה נגמרה הפגישה הראשונה ע ג'מאל פחה‪ .‬עד כמה נשתנה יחסו אלינו‪ ,‬ממשי דיזינגו‬

‫וכותב‪ ,‬תעיד עובדה זו ‪ :‬ביו אביב אחד הלכנו אני וענתבי לבקר את המפקד‪ .‬מסרתי לשומר הס‬
‫את כרטיס הביקורי שלי וענתבי מסר את שמו בעל פה‪ .‬לאחר כרבע שעה יצא לקראתנו בסבר‬

‫פני יפות הכניס אותנו לחדרו בידידות רבה ואמר "הנה רשמתי על כרטיס זה את כל תכנית‬
‫עבודתנו שנעשה לאחר המלחמה‪ .‬אני ואת נצטר לשלישיה ‪ :‬ג'מאל פחה‪ ,‬ענתבי‪ ,‬דיזינגו‬

‫בשביל להגשי את הציונות בפלשטינה תחת דגלה של המשלה העותומנית וזוהי התוכנית ‪:‬‬

‫‪ .1‬הפקעת קרקעות הממשלה שבפלשתינה לש התיישבות חקלאית של היהודי‬

‫‪ .2‬שחרור המתישבי ממסי המדינה ומחובת הצבא במש השני הראשונות‬

‫‪ .3‬הקלות למסחר ולתעשיה באר‪ 2‬ע קרדיט זול לכ‬

‫‪ .4‬אוטונומיה דתית ותרבותית גמורה ומוחלטת ליהודי‬

‫‪14‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫וג'מאל פחה נעשה ידיד היהודי ‪.‬‬

‫בהא!אל!די הועבר מ האר‪ , 2‬והמפקד בא לבקר את תל אביב ומוסדותיה‪ .‬הוא עושה ביקורי‬

‫במושבות ישראל ולראשו לציו‪ ,‬בהשתדלותו של ענתבי נת במתנה קרקעות של הממשלה‪,‬‬

‫עשרי אל דונ של החולות אשר מגבול המושבה ועד לי‪ ,‬בתנאי שאנשי ראשו יהיו מייערי‬

‫אות‪ .‬והנה כי כ ‪ ,‬החזקנו מעמד עד שבאה צרת הגירוש מתל אביב ומיפו והתחילה פרשה של‬

‫צרות אשר לא שיערנו מראש‪ .‬מעיד דיזינגו‪.‬‬

‫ג'מאל פחה נהג עמנו בנימוס נאה ואמר לנו ‪ :‬לתורכיה אי צי‪ ,‬ואניות האויב יכולות בכל רגע‬

‫לתקו את ערי החו לכ הננו מוכרחי להוציא מתוכ את התושבי ‪ .‬אי ספק שהפחד פ יבגדו‬

‫היהודי לכשיתפר‪ 2‬האויב לכבוש את האר‪ 2‬הוא שגר לגירוש‪ ,‬ובאותו זמ הרי נתגלה כבר שמ‪2‬‬

‫של מעשי ריגול חבורת אהרונסו‪"...‬‬

‫עמדותיו הפוליטיות של אלברט ענתבי‬

‫לדעתו של אברה אלברט ענתבי‪ ,‬חייבי היו הציוני המדיניי להמנע מהצהרות קולניות‬

‫בקונגרסי ובכינוסי אחרי ‪ .‬הוא חשש מפירסו מאמרי והצהרות פוליטיות בעיתונות‬

‫העברית‪ ,‬שיש בה כדי להסעיר את הרוחות בקושטא ‪ ,‬בבירות אירופה ‪ ,‬בקרב מושלי ירושלי‬

‫והפקידות העו'תמאנית‪ .‬כיוו שהיה בא בדברי תכופי ע הפקידות השלטונית התורכית וחש‬

‫אותה מקרוב‪ ,‬הרגיש ב"תחושות בט" שהצהרות אלו מחריפות את הגזירות הפוליטיות ‪ ,‬פוגעות‬
‫בישוב היהודי ומשמשות חומר נפ‪ 2‬להסתה בעיתונות הערבית‪ .‬לעומת זאת כ גרס‪ ,‬יש לחתור‬

‫לשיתו פעולה ע הערבי המתוני בתחומי רבי‪.‬‬

‫בראיו ע חיי ב עטר עור "החירות" ‪ ,‬הצהיר ענתבי ‪ ,‬כי על היהודי – ללא הבדל השקפה ‪:‬‬

‫ציוני מדיניי ‪ ,‬ציוני דתיי‪ ,‬או יהודי הקרובי לרעיו התנועה הלאומית‪ ,‬לשאו לכ שע‬
‫ישראל יחיה חיי עצמאיי ‪ ,‬יטפח את קנייניו הרוחניי את הוויתו ההיסטורית ואת התפתחותו‬

‫בלשונו ובתורתו‪ .‬לדעתו זו היתה שאיפת של כלל היהודי לא הבדל מפלגה או עדה מזה אלפי‬
‫שני‪ .‬הוא הוסי כי התיישבות יהודית רחבה באר‪ 2‬ישראל תהיה אפשרית א תושתת על שיתו‬

‫פעולה כלכלי ותרבותי הדוק בי היהודי לערבי ‪ ,‬מוסלמי ונוצרי‪.‬‬

‫התמיכה הכספית החלקית לפחות ‪ ,‬והמוסרית של יהודי מערב אירופה תוכל לקד את עבודת‬

‫האדמה ואת המסחר והתעשייה והכל תחת חסות האימפריה העות'מאנית אשר בה יוכלו היהודי‬

‫‪15‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫לשמש גור עיקרי שיעודד את המודרניזאציה באר‪ .2‬באותו ראיו שהתקיי לאחר "מלחמת‬

‫השפות" תמ ענתבי בחו כאמור‪ ,‬בתחיית השפה העברית‪.‬‬

‫עוד אמר באותו ראיו כי יש לעורר את החברות היהודיות באירופה העוסקות בחינו באר‪2‬‬

‫ישראל לעבד תוכניות חדשות ‪ ,‬כדי להשליט את השפה העברית בתור שפה לאומית ואת השפה‬

‫התורכית בתור שפת מדינה‪ .‬וכאשר יידע הסטודנט הארצישראלי את שתי הלשונות הללו ידיעה‬

‫שלמה וירצה אחר כ ללמוד שפה אירופית אזי תשתדל כל חברה יהודית שיש לה תוכנית מיוחדת‬

‫ללימוד שפה אירופית כלשהי למלא את חפצו‪.‬‬

‫ידידותו ע ג'מאל פחה הערי‪.2‬‬

‫ענתבי קנה את עולמו בפגישה עליה סיפר מאיר דיזינגו ע ג'מאל פחה‪" .‬בערב ההוא הציל‬

‫ענתבי את הישוב מכליו‪ ,‬בי כל עסקני אר‪ 2‬ישראל‪ ,‬לא היה א אחד שידע כמוהו להג על‬

‫הענייני העבריי‪ ,‬ולא היה א אחד שהצליח כמוהו ‪.‬‬

‫הוא היה האחד שכבש את לבו של ג'מאל פחה שעמד כולו במש תקופה ארוכה תחת השפעת‬

‫קס זו‪ ,‬והיא שעמדה לנו בימי הה" כ כתב הסופר משה סמילנסקי שהיה בי ‪ 32‬הנאשמי‪.‬‬

‫בהמש הצליח אלברט להפו לידידו של הערי‪ 2‬ולהשליט עליו את רצונו לטובת היישוב‪ .‬שלוש‬
‫שני רצופות עמד בקשרי ע ג'מאל פחה ודאג שענייני היהודי יוגנו על ידו‪.‬‬

‫מסופר ]‪ [2‬כי פע אחת הזדמ במשרדו של הפחה בירושלי ‪ ,‬כשזה האחרו היה סר וזע‪" .‬הנ‬
‫מרבה להטרידני ולהסב תשומת לבי לענייני של מה בכ ‪ ,‬התריס הערי‪ ,2‬ובקורי הדחופי אצלי‬

‫אינ לי לרצו‪ .‬אני ג'מאל ‪ ,‬שעלי מוטלת הדאגה לשמירת שלימות הממלכה ואי דעתי פנויה‬
‫לדברי הבל" ‪ .‬אורחו הזדק והשיב ‪" :‬ואני אלברט ענתבי‪ ,‬שליח הציבור העברי בא"י נושא בעול‬

‫עבודה רבת עמל‪ ,‬שעלי החובה להתעניי בה ולהג עליה" ‪ .‬הערי‪ 2‬חרק שניו ויעי עליו מבט‬
‫זוע‪ .‬אחר כ הושיט לו את ידו ‪ ,‬ומתו בת צחוק ערמומית נפרד ממנו‪.‬‬

‫‪16‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫תוכנית סודית לרכישת רחבת הכותל המערבי בהר הבית מידי האימפריה‬
‫המוסלמית העו'תמאנית‬

‫בסו שנת ‪ , 1915‬הציע ג'מאל פחה לענתבי הצעה היסטורית חד פעמית שלא הוצעה לישוב‬

‫היהודי מעול‪ ,‬זו היתה ההצעה הנדיבה ביותר בהקשר לקניינ של היהודי בהר הבית‪.‬‬

‫ג'מאל פחה הציע לאלברט בדיסקרטיות רבה תוכנית למכירת השטח שלפני הכותל המערבי‬

‫תמורת ‪ 20,000‬לירות תורכיות‪.‬‬

‫התוכנית הובאה על ידי ענתבי לפני המוסדות הציוניי‪ ,‬אול אלה היו חשדני מאוד והציגו‬

‫תנאי שוני לרכישה‪.‬‬

‫המידע אודות התוכנית המרעישה הודל לעיתונות ופורס בה‪ ,‬עקב כ התוכנית בוטלה ‪.‬‬

‫לו היתה יוצאת אל הפועל מאותה שנה ואיל היתה ליהודי זכות חזקה ובעלות שאינה ניתנת‬

‫לערעור בסכסו הערבי – יהודי האינסופי בבעלות על הר הבית‪.‬‬

‫הפחה חשד באותה עת שיד אלברט ענתבי קשורה בפרסו המשא ומת‪.‬‬

‫פרשה זו והלשנות שקריות על אלברט ענתבי הסירו את חינו בעיני ג'מאל פחה‪ .‬אולי ג משו‬

‫שלא שירת אותו כפי שציפה בענייני אחרי‪ ,‬החליט ג'מאל פחה להענישו ולגרשו מ האר‪[7] .2‬‬

‫אלברט ענתבי וסבו המפורס ‪ :‬ר' יעקב ענתבי גיבור פרשת "עלילת‬
‫דמשק" ‪. 1840‬‬

‫למרות כל עסקנותו ‪ ,‬ותפקידיו המרובי במשרות ציבוריות שונות‪ ,‬אברה – אלברט ענתבי‬

‫מעול לא שכח ‪ ,‬כ נראה את מוצאו ואת סיפורו המפורס של סבו – ר' יעקב ענתבי‪.‬‬

‫נהפו הוא‪ ,‬כבר סופר כא שמאיר דיזינגו זכר היטב את התבטאותו החוזרת של אלברט כשהיה‬

‫אומר ‪:‬‬

‫"אבי אבי זכרונו לברכה המוכר "בעלילת דמשק" מת על קידוש ה' בעלילת דמשק וזכה להיקבר‬

‫בקדש בהר הזיתי בירושלי‪ ,‬יהי חלקי עמו ותהי נא אחריתי כמוהו‪. [1] ".‬‬

‫לא ברור אי וכיצד אול באחד הימי ‪ ,‬הפקיד אלברט ענתבי כתב יד מיוחד בספרית אליאנס‬

‫"כי"ח" בפאריז‪ .‬כתב היד הזה חתו על ידי ר' יעקב ענתבי ומתאר את כל ארועי פרשת דמשק‬

‫ההיא בפרוטורט רב יותר מזה אשר מופיע בדווחו הראשוני והמפורס של ר' יעקב ענתבי‬
‫‪17‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬
‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫למונטיפיורי משנת ‪ .1841‬יתר על כ תיארוכו הוא תר"ד )‪ . (1844‬הא יתכ שר' יעקב ענתבי‬

‫החליט כעבור ארבע שני מהארוע לתעד טוב יותר את זכרונותיו על יסוד דווחו הראשוני‬

‫למונטיפיורי ?‬

‫מעניי לציי שכתב יד זה לא נחקר דיו ולא פורס כמעט‪ .‬על א שיש בו חידושי שוני‬

‫הקשורי לפרשיה‪ .‬התיאורי ה כה רחבי וציוריי שעולה החשד בידי היסטוריוני מעטי‬

‫שכ קראו מקור זה ‪ ,‬כאילו יש כא ניסיו לשכתב את ההיסטוריה מחדש ולחזק נקודות חולשה‬

‫שונות בדווחו של ר' יעקב ענתבי כדי להסיר מעל כל ספק שמ‪ 2‬של אשמה של היהודי‪ ,‬מאיד‬

‫גיסא‪ ,‬אי כל תימוכי לכ שזהו זיו ‪.‬‬

‫פניתי אל ספרית אליאנס וביקשתי פרטי ביבליוגרפיי אודות כתב היד ‪ ,‬והספר הראשי מר ג'י‬

‫קלוד קופרמינק השיבני את כל הידוע לו אודות הגעתו של כתב יד עתיק זה שמספרו הקטלוגי‬

‫הוא ‪ Ms285H‬בספריית שבפאריס‪.‬‬

‫"אי לנו מידע רב ‪ ,‬כדי לענות לשאלותי ולהערותי המעניינות מאוד בנוגע לתולדותיו של‬

‫הטקסט הזה למעט העובדות הידועות לנו אודות נוכל להסתמ ‪ :‬כתב היד נושא תווית המציינת‬

‫את הכתובת הבאה ‪:‬‬

‫"‪"Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , Chalins – sur Marne , France‬‬

‫במקביל‪ ,‬על גבי הכריכה )העטיפה( קיימת תווית דהוייה מעט ‪:‬‬

‫"עותק ‪...‬של הסיפור‪...‬שנעשה על ידי מר ענתבי ‪...‬נכד הרב ‪...‬יעקב ענתבי‪....‬בפרשה"‬

‫בעמוד הראשו )של כתב היד( צויי תוכ כתב היד עבור הקורא בשפה הלטינית ‪ ,‬הערה בכתב ידו‬

‫של ספר ותיק של ספריית ‪) A.I.U‬כי"ח ( ‪:‬‬

‫"הסיפור בעברית אודות פרשת דמשק )ושל רודוס( שנכתב על ידי הרב יעקב ענתבי )עותק שנעשה‬

‫על ידי נכדו של המחבר על פי המקור( "‬

‫לצערי‪ ,‬אי לנו כלל מקורות נוספי ללמוד מה‪..... .‬‬

‫)‪Jean Claude Kupeminc , A.I.U (27.4..1994‬‬

‫)ספר ראשי ‪ ,‬ספרית אליאנס בפאריס(‬

‫‪18‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫אחריתו הטראגית של אלברט ענתבי‬

‫באישיותו גימד ענתבי את כל העסקני למיניה‪ .‬ועל כ הפ מושא לקנאת וה רדפוהו‪ .‬רבי‬

‫ג לא הבינוהו‪.‬‬

‫ארתור רופי כותב עליו ב"פרקי חיי" חלק א' עמוד ‪" : 233‬שהיה אחד האנשי הערומי ביותר‬

‫שהכרתי מימי"‪ .‬קנאת העסקני בו נדרדרה כנראה עד למלשינות שקרית‪ ,‬שהיתה מרת גורל‬

‫עבורו‪ .‬זאת אנו למדי משני מכתבי שיובאו בהמש ‪.‬‬

‫באחד הימי של שנת ‪ ,1916‬לפני צאת ג'מאל פחה מירושלי לרגל עסקיו‪ ,‬השאיר פקודה נמרצת‬

‫להגלות את ענתבי מירושלי ‪ ,‬וזאת אחרי נש פרידה למפקד‪ ,‬שבו בילו השניי בנעימי וא‬

‫התנשקו לעיני הכל ‪.‬‬

‫למחרת בבוקר ‪ ,‬הששה עשר לחודש אוקטובר ‪ ,‬הופיעו במפתיע ג'נדרמי‪ ,‬הפכו את ביתו של‬

‫ענתבי ואסרו אותו ואת משפחתו‪ ,‬כהכנה לגירוש‪ .‬אלברט ענתבי גויס בכפיה לצבא התורכי‬

‫המוכה והמורעב בחזית שבמזרח אנטוליה‪ .‬כל הניסיונות להצלתו לא הועילו‪ ,‬התורכי שלחוהו‬

‫לחזית כטוראי פשוט וכעבור זמ קצר חזר חולה במחלת טיפוס הבהרות הקטלנית ויש מקומות‬

‫שרשו טיפוס הבט‪ .‬הוא פונה בעקבות מחלתו לקונסטאנטינופול ונפטר בה בב' באדר ב' תרע"ט‬

‫)‪ .(4.3.1919‬היה זה כאילו אמרתו המתגרה בגורל למות על קדוש הש‪ ,‬נתקיימה לפחות בחלקה‬

‫הראשו‪ ,‬שכ לא זכה להגיע להקבר בהר הזיתי ליד מקו מנוחת סבו‪.‬‬

‫הוא נטמ בבית העלמי היהודי של דמשק‪ ,‬בחלקה המפורסמת בה נטמנו כששי מחללי רדיפות‬

‫התורכי‪ .‬ביישוב לא ידעו את פשר המאורע‪ .‬רבי היו הניחושי לגירוש האכזרי הזה של ג'מאל‬

‫פחה זה א העובדות האמיתיות להתנהגות השלטו לא נודעו לאוכלוסיה ולאנשי היישוב במש‬

‫שני רבות‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫פתרו התעלומה ‪ :‬קנאת עסקני הישוב הולידה "הלשנת שקר"‬

‫כעבור שלוש עשרה שנה‪ ,‬בתחילת קי‪ 2‬תרפ"ט )‪ (1929‬בא לביקור מטורקיה לאר‪ 2‬ישראל זכי ביי‬

‫שהיה לפני מושלה הצבאי של ירושלי ויד ימינו של ג'מאל פחה – ידיד נאמ לרבי מראשי‬

‫הישוב באר‪ 2‬שפעל רבות לקרוב הלבבות בי יהודי וערבי‪ .‬בבואו למושבה רחובות נפגשו עמו‬

‫ידידיו משכבר הימי בביתו של אהרו אייזנברג‪.‬‬

‫כטוב לב בתה‪ ,‬החליפו המסובי זכרונות מימי המלחמה‪.‬‬

‫והנה הפתיע זכי ביי את כול כאשר סיפר שהוא היה זה שגר לגירושו של ידידו המושבע ענתבי‬

‫מ האר‪ , 2‬ובעקבות גירוש זה מת ענתבי בקושטא באדר תרע"ט‪ ,‬והוא רק ב חמישי שנה‪.‬‬

‫זכי ביי המשי וסיפר ‪ ,‬שאחד מנכבדי היהודי בירושלי התאונ לפניו על ענתבי שהוא מנצל את‬

‫הממשלה ואת הצבא על ידי החטי )חטה( שהוא קונה וממציא )ומוכר( לה )ביוקר( בהסכמתו‬
‫של ג'מאל פחה‪ ,‬והע חושד כי ג'מאל הינו שותפו "לעסקי"‪ .‬לשאלת הנוכחי מי הוא אותו‬

‫"נכבד" קרא זכי ביי בשמו של דוד ילי‪.‬‬

‫הנוכחי הוכו בתדהמה‪ ,‬מוטב היה להניח שיותר משתי עשרה שנה לאחר התרחשות הדברי‪,‬‬

‫בגד בו בזכי ביי זכרונו‪ ,‬ויש להתייחס לדבריו בזהירות ולא לחזור עליה כלל‪ .‬א לא כ התגלגלו‬

‫הדברי‪ .‬שמועת השיחה ע זכי ביי הגיעה לאזניו של ילי ומיד הרי‪ 2‬את מכתבו ]‪ [6‬הבא‬

‫לאיזנברג‪.‬‬

‫"ירושלי ד' אדר תר"‪2‬‬

‫ידידי יקירי ונכבדי מר אהרו אייזנברג‪.‬‬

‫בזמ האחרו נודעה לי העובדה הבאה ‪:‬‬

‫ידידנו מר משה סמילנסקי סיפר בפני קבוצת אנשי כי כבודו )כלומר אתה הנמע א‪ .‬אייזנברג ( ‪,‬‬

‫בשעה שהיה חולה אנוש לפני נסיעתו ‪ ,‬קרא לו דרור ואמר לו כי ישנו דבר מעיק על לבו והוא‬
‫צרי לגלותו לו מיראה פ לא יוודע הדבר‪ ,‬והוא כי אנוכי הלשנתי בפני ג'מאל פשה על המנוח‬

‫ענתבי וזה גר לגרושו לקושטא אשר ש נפטר לפני שהספיק לשוב לא"י כאשר חפ‪.2‬‬
‫את הדבר הזה שמעתי מפי שני עדי שהיו נוכחי שעה שסיפר מר סמילנסקי זאת ‪ ,‬ויוכל כבודו‬

‫לשער כמה צערני הדבר הזה עד מעמקי נפשי‪ .‬א חכיתי ע שוב כבודו למע אדע את הדברי‬
‫כהווית‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫ובכ אבקש את כבודו כי יואיל להודיעני א דברי מר סמילנסקי נכוני וא כ הדבר חפצתי‬

‫לדעת מאי נודע לכבודו דבר בדוי זה שאי בו קורטוב של אמת ושיש בו להכתי כבוד איש באופ‬

‫נורא‪.‬‬

‫צר לי כי עלי לפנות בדברי כאלה ובסגנו זה אל מי שחשבתיו תמיד לידיד נאמ ואשר אנכי הנני‬

‫מאז ועד עתה ידידו ומכבדו‪.‬‬

‫דוד ילי‪" .‬‬

‫כעבור יומיי קיבל ילי מענה ]‪ [6‬מאהרו אייזנברג למכתבו ‪:‬‬

‫"רחובות ו' אדר תר"‪2‬‬

‫ידידי היקר והנכבד‪ ,‬רבי דוד ילי‪.‬‬

‫קבלתי מכתבו מ ד' לחודש שגר לי צער גדול מאוד‪.‬‬

‫אינני זוכר כי דברתי ע סמילנסקי ובאיזה סגנו ‪ ,‬אבל אמנ היתה לי שיחה ע אחדי מידידינו‬

‫שניי או שלושה ובסגנו של הגנה על כבודו‪ .‬אמרתי כשישוב ידידי מדרכו ואנכי אקו מחליי‬

‫אקח איתו דברי ואגלה לפניו את העניי כמו שהוא ובטח יש פה איזה אי הבנה‪ .‬ואחרי‬

‫שהקדימני במכתבו זה‪ ,‬הנני להודיעו לע"ע בקצור את העובדה שהיתה וזה הוא ‪:‬‬

‫זכי ביי התורכי‪ ,‬ידידו של ג'מאל פשה שהיה קומנדנט בעת המלחמה בירושלי ‪ ,‬בא בראשית‬

‫הקי‪ 2‬העבר בתור ביקור לארצנו ‪ .‬נכבדי אחדי ממכירינו הזמינו אותו הזמנה של כבוד לטיי‪.‬‬

‫שמה דברו על המצב שהיה בזמ המלחמה‪ .‬כל אחד ספר את שלו‪.‬‬

‫וזה‪ ,‬זכי ביי ספר שהוא השתת בגלותו של ענתבי ע"י פעולה של אחד מנכבדי ירושלי שבא אליו‬

‫להתאונ על ענתבי שמנצל את הממשלה ואת הצבא על ידי החטי שהוא קונה וממציא לה‬

‫בהסכמתו של ג'מאל פשה‪ ,‬וכי הע חושד שג'מאל שות שלו בזה‪ ,‬ויש להג על חילול כבוד‬

‫המצביא הראשי‪.‬‬

‫מלבד השיחה שהיתה בעל פה הגיש למחרתו ג )תצהיר( בכתב‪ .‬הוא מלא את חובתו ומסר את‬

‫כל הדבר לג'מאל פחה בסוד‪ ,‬והוחלט לשלח את ענתבי לגולה‪ ,‬וזה היה חסד גדול מה ששלחו‬

‫אותו מירושלי ולא הענישו אותו במשפט הצבאי‪ .‬את זה באר וסיפר בהרבה פרטי שמש את‬

‫לב השומעי‪ .‬הנאספי האחרי התפלאו מספורו ושאלו ממנו מי הוא זה הנכבד‪ ,‬אז ענה לה‬

‫שזה דוד ילי‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫הידיעה הזאת הדהימה אותי והכאיבה את לבי במאוד ובייחוד על חלול בכבודו‪ .‬השתדלתי‬

‫להשקיט את הדבר וחשבתי כי כבר נשתתק ונשכח‪ .‬ג אמרתי בדעתי שאולי לא כדאי לבא‬

‫בדברי ע כבודו שנתראה בירושלי‪ ,‬כי אנכי לא שמעתי שמדברי מזה יותר‪ .‬והנה לצערי‬

‫בקבלי כעת את מכתבו נוכחתי שיש עוד מי שמדבר שמיצר לי במאוד‪ .‬יש לי נוח בזה שכבודו‬

‫אומר במכתבו "שזה דבר בדוי שאי בו קורטוב של אמת" ‪ .‬בשבילי זה די ולא כדאי לחטט בזה‬

‫יותר ‪ ,‬והנני ידידו מכבדו ומוקירו תמיד‪.‬‬

‫"‬ ‫א‪ .‬אייזנברג‬

‫הספד לזכרונו‬

‫משה סמילנסקי ברשימותיו על עסקני היישוב סופד לו ‪ " :‬ומי אינו זוכר את האיש ענתבי‪ ,‬והיכ‬
‫תמצאו מקו בישוב שלפני מלחמת העול אשר לא יזכור את פעולותיו לברכה ?‬

‫ומי אינו זוכר את התקופה שהצבור בקש לתלות קופה של שרצי מאחוריו ולהטיל קלו בשמו ?‬

‫דווקא האיש הזה ‪ ,‬היחידי שהיה ראוי להיות אז נבחר האר‪ 2‬לבית המורשי בקושטא‪ ,‬נכשל בשל‬

‫הצבור העברי‪ ,‬ונערי כתבני התנדבו בשכר לקרוא אחריו מלא‪.‬‬

‫ואול זה היה אחד המעטי שלא על נקלה יישבר‪ ,‬א בזע הצבור‪ .‬הזע נשבר‪ ,‬והוא נשאר‬

‫אית על מקומו‪ .‬עבודתו הגדולה היתה לו למג"‪").....‬דאר היו" גליו פ"ח ‪ ,‬מתארי יח טבת‬

‫תרצ"ד לר"פ גרייבסקי חוברת ו' עמ' כ"ד(‬

‫ומשה דוד גאו מסכ את דמותו בספרו יהודי המזרח באר‪ 2‬ישראל ]‪: [2‬‬

‫"פעולותיו הציבוריות החשובות אשר הקנוהו עולמו בחייו ‪ ,‬יכולות לכפר במדת מה על הטעויות‬
‫השונות שנעשו מצדו בדר עסקנותו‪ ,‬עמוסת היגונות והדאגות‪.‬‬

‫זכרו של האיש הזה שהיה קוד כל בא כוחה של חברת כי"ח בבירת אר‪ 2‬ישראל‪,‬‬
‫ואשר מלא בהתא לזמ ולצור תפקידי ציבוריי ישוביי נעלי‪ ,‬ושעסק בעבודה חברותית‬

‫תרבותית נחוצה ומועילה לא רק לטובת אחיו לגזע‪ ,‬אלא ג של בני דתות ולאומי אחרי‪,‬‬
‫לא יסו בתולדות הישוב העברי החדש‪"...‬‬

‫‪22‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬
 ‫פרק שמיני ‪ :‬אברה )אלברט( ענתבי‬

‫‪ .1‬דיזינגו מ‪ .‬ע תל אביב בגולה )‪87!95 , (1931‬‬

‫‪ .2‬מ‪.‬ד‪ .‬גאו‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ 2‬ישראל ‪521 (1937) ,2‬‬

‫‪ .3‬מ‪ .‬סמילנסקי‪ ,‬משפחת האדמה ‪. 158!62 ,(1954) 2 ,‬‬

‫‪ .4‬מיכאל מ‪ .‬לסקר‪" :‬אברה אלברט ענטבי – פרקי בפועלו ‪"1914!1897‬‬

‫פעמי ‪) 21‬תשמ"ה! ‪ ,(1984‬עמ' ‪..82!50‬‬

‫‪ .5‬הלוי שושנה‪ ,‬אלברט ענתבי וקנאת העסקני‪ ,‬האר‪2.8.1974 2‬‬

‫‪ .6‬הארכיו הציוני‪ ,‬תיק ‪153/525/1‬‬

‫‪ .7‬לסקר מ‪ .‬מיכאל ‪ ,‬אברה אלברט ענתבי פרקי בפועלו בשנות ‪, 1897!1914‬‬

‫פעמי‪.1984 , 50!82 ,21 ,‬‬

‫‪23‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי ! חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬

‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 04!9530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(04!8233540) 32441‬‬
‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬