‫תנועות ההגירה הבין‬

‫לאומית בעולם‬
‫פתיחה‬
‫מה הן תנועות ההגירה המתרחשות בעולם ‪ ,‬ומה ממדיהן ? מה גורם לבני האדם להגר ?‬
‫מדוע קשה למהגרים להיקלט במקום מושבם החדש ולהסתגל לחיים החדשים ? איזו‬
‫השפעה יש להגירה על מקומות המוצא השונים ועל מקומות היעד ? ומה השפעתה של‬
‫העלייה על מדינת ישראל ? בנושאים אלה נעסוק ב פרק זה‪.‬‬

‫תמונה לפתיחה‪:‬‬

‫ההגירה ‪ -‬תנועת אוכלוסייה רחבת היקף‬

‫ההגירה* היא תנועת אוכלוסייה שבה המהגרים עוזבים את בתיהם ואת‬
‫הגירה ‪ -‬תנועת אוכלוסייה שבה בני‬
‫אדם עוזבים את מקומות מושבם‬ ‫סביבתם המּוּכרת ועוברים לחיות במקומות חדשים ‪ ,‬כשכוונתם למעבר של‬
‫ועוברים לחיות במקומות אחרים ‪,‬‬
‫כשכוונתם למעבר של קבע ‪.‬‬ ‫קבע‪ .‬המקום שהמהגרים עוזבים נק רא "מקום המוצא"*‪ ,‬והמקום שאליו הם‬
‫המֹוצא ‪ -‬המקום שהמהגרים‬
‫ָ‬ ‫מקום‬
‫עוזבים כדי להגר למקום אחר ‪.‬‬ ‫עוברים נקרא "מקום היעד"*‪.‬‬
‫ַעד – המקום שאליו‬
‫מקום הי ַ‬
‫המהגרים עוברים‪.‬‬ ‫נהוג למיין את תנועות ההגירה לשני סוגים ‪:‬‬
‫הגירה חיצונית (הגירה בין‪-‬לאומית)‬ ‫‪ .1‬הגירה חיצונית (הגירה בין‪-‬לאומית)* ‪ -‬המהגרים חוצים גבולות מדיניים‬
‫‪ -‬תנועת של מהגרים החוצים גבולות‬
‫מדיניים ועוברים ממדינה אחת –‬ ‫ַעד)‪.‬‬
‫המֹוצא) למדינה אחרת (מדינת הי ַ‬
‫ָ‬ ‫ועוברים ממדינה אחת (מדינת‬
‫מדינת המוצא ‪ ,‬למדינה אחרת –‬
‫מדינת היעד‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגירה פנימית* ‪ -‬המהגרים עוברים ממקום מוצא למקום יעד בתוך‬
‫הגירה פנימית ‪ -‬הגירה ממקום‬ ‫תחומיה של מדינה מסוימת ‪ .‬בסוג זה של הגירה נדון בפרק ‪.7‬‬
‫למקום בתוך תחומיה של מדינה‬
‫מסוימת‪ :‬מאזור אחד לאזור אחר ‪,‬‬ ‫ממדיה של ההגירה החיצונית ‪ ,‬המתנהלת כיום‪ ,‬בעידן הגלובליזציה ‪ ,‬ב רחבי העולם‪ ,‬הם‬
‫מיישוב אחד ליישוב אחר ‪ ,‬או בתוך‬
‫תחומו של אותו יישוב ‪.‬‬ ‫גדולים בהיקפם קרוב ל ‪ 200‬מליון אנשים‪ ,‬שהם בערך ‪ 3%‬מהאוכלוסייה העולמית (‬
‫‪ ,)2010‬אינם גרים בבתיהם‪ ,‬במדינה בה נולדו ‪ .‬חשוב לציין כי ממדיה של ההגירה‬
‫משנה לפחות פעם אחת בחייו את מקום‬‫הפנימית גדולים עוד יותר ‪ -‬כמעט כל אדם ַ‬
‫מגוריו בתחומי המדינה שהוא גר בה ‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫גורמי דחיפה להגירה ‪ -‬גורמים‬
‫הדוחפים אנשים לעזוב את מקום‬
‫מוצאם ולהגר למקום אחר‪.‬‬ ‫הגורמים להגירה‬
‫גורמי משיכה להגירה ‪ -‬גורמים‬
‫מרבית המהגרים עוזבים את מקום מוצאם ועוברים למקום חדש מרצונם‬
‫המושכים אנשים להגר למקום יעד‬
‫החופשי‪ .‬מה גורם להם להגר ? מדוע הם משאירים מאחוריהם משפחה ‪ ,‬בית‪,‬‬
‫מסוים‪.‬‬
‫חברים‪ ,‬תרבות ומסורת‪ ,‬ועוברים לסביבה חדשה ‪ ,‬זרה ולעתים אף עֹו ֶינֶת ?‬
‫? מיינו את גורמי הדחיפה לפי‬
‫התחומים כלכלי‪ ,‬חברתי ופוליטי‪.‬‬ ‫הגורמים הדוחפים את המהגרים לעזוב את מקום מוצאם ‪ ,‬הנקראים "גורמי‬
‫? שוחחו על מהגרים שאתם‬ ‫דחיפה להגירה"*‪ .‬הגורמים המושכים את המהגרים למקום היעד ‪ ,‬הנקראים‬
‫מכירים או שמעתם עליהן וציינו‬
‫את גורמי המשיכה וגורמי‬ ‫"גורמי משיכה להגירה"*‪ .‬גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה יכולים להיות‬
‫הדחיפה ולהגירתם‪.‬‬
‫מתחומים שונים ‪ -‬כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים ‪.‬‬
‫? גורמי הדחיפה הם 'ראי' של‬ ‫גורמי דחיפה וגורמי משיכה להגירה‬
‫גורמי המשיכה‪ .‬הסבירו את‬
‫ההיגד‪ ,‬והביעו את דעתכם‪ :‬האם‬
‫הוא נכון?‬
‫דוגמאות של גורמי דחיפה‪:‬‬
‫דוגמאות של גורמי משיכה‪:‬‬
‫תנאי טבע נוחים להתיישבות‬ ‫־‬ ‫תנאי טבע קשים‬ ‫־‬
‫אסונות טבע‬ ‫־‬
‫שכר עבודה גבוה‬ ‫־‬
‫רעב‬ ‫־‬
‫אפשרויות עבודה רבות ומגוונות‬ ‫־‬
‫אבטלה‬ ‫־‬
‫אפשרויות קידום ורווחה כלכלית‬ ‫־‬
‫מגורים נוחים וברמה גבוהה‬ ‫־‬ ‫שכר עבודה נמוך‬ ‫־‬
‫שירותי חינוך ובריאות מגוונים וברמה גבוהה‬ ‫־‬ ‫מחסור בדיור‬ ‫־‬
‫אפשרויות תעסוקה מעטות‬ ‫־‬
‫מרכזי קניות גדולים ומגוונים‬ ‫־‬
‫אפשרויות רבות לבילוי חברתי ותרבותי‬ ‫־‬ ‫תחבורה לא מפותחת ולא יעילה‬ ‫־‬
‫תחבורה מפותחת ויעילה‬ ‫־‬ ‫שירותי חינוך ובריאות ברמה‬ ‫־‬
‫נמוכים‬
‫קירבה למשפחה ולחברים‬ ‫־‬ ‫מחסור בשירותי תרבות ובידור‬ ‫־‬
‫סובלנות חברתית‪ ,‬פוליטית ודתית‬ ‫חיים במסגרת חברתית נוקשה או ־‬ ‫־‬
‫משטר יציב‬ ‫־‬ ‫לוחצת‬
‫משטר השומר על חופש הפרט וזכויותיו בעזרת מערכת חוקים‬ ‫־‬ ‫רדיפות או אפליה על רקע דתי‪,‬‬ ‫־‬
‫מתאימה‬ ‫פוליטי או חברתי‬
‫משטר המגביל את חופש הפרט וזכויותיו‬ ‫־‬
‫פליטים – אנשים הנאלצים לעזוב‬
‫את מקום מגוריהם ולהגֵר למקום‬
‫אחר‪ ,‬בגלל סכנה הנשקפת לחייהם‬ ‫ֵ‬
‫כתוצאה ממלחמות ‪ ,‬רדיפֹות או‬ ‫לא כל המהגרים עוזבים את ביתם מרצון ‪ .‬יש גם קבוצות גדולות של מהגרים הנאלצים‬
‫אסונות טבע‪.‬‬
‫לעזוב את ביתם בניגוד לרצונם ‪ .‬אלה הם פליטים*‪ ,‬והמעבר שלהם ממקום המוצא‬
‫הגירה כפויה ‪ -‬הגירה המתרחשת‬
‫כאשר המהגרים נאלצים לעזוב את‬ ‫למקום היעד נקרא "הגירה כפויה"*‪ .‬הגירה כזאת מתרחשת כאשר מגרשים קבוצת‬
‫מקום מגוריהם בניגוד לרצונם או‬
‫בגלל נסיבות שנִ ְכּפּו עליהם ‪ .‬בין אלה‬ ‫אוכלוסייה ממולדתה ‪ ,‬או כאשר כופים עליה לעבור למקום אחר בניגוד לרצונה ‪ ,‬או כאשר‬
‫אפשר ִל ְמנֹות קבוצות אוכלוסייה‬
‫המגֹורשות ממֹולדתן ‪ ,‬קבוצות‬ ‫אנשים בורחים ממקומות מגוריהם בגלל אסון טבע כמו שיטפון או רעידת אדמה ‪.‬‬
‫אחר‪ ,‬וכן‬
‫שּכֹופים עליהן לעבור למקום ֵ‬
‫פליטים‪.‬‬

‫מאזן הגירה‬
‫מאזן ההגירה – ההפרש בין‬
‫מספר המהגרים הנכנסים‬
‫למקום מסוים לבין מספר‬
‫המהגרים העוזבים אותו‪.‬‬ ‫כתוצאה מתנועות ההגירה אזורים ויישובים משנים את פניהם ואת אופיים ‪ ,‬כאשר‬
‫מאזן הגירה חיובי –נוצר כאשר‬ ‫השינוי הבולט ביותר הוא בגודל האוכלוסייה ‪.‬‬
‫מספר המהגרים הנכנסים‬
‫למקום מסוים גדול ממספרם‬ ‫כפי שראינו ביחידה ב (ראו עמ' ‪ ,)XX‬ההגירה מהווה מקור נוסף – מלבד הריבוי הטבעי ‪-‬‬
‫של המהגרים היוצאים ממנו‪.‬‬
‫מאזן הגירה שלילי נוצר כאשר‬ ‫לגידול או לצמצום במספר התושבים במקום מסוים ‪ .‬מקום שמספר המהגרים הנכנסים‬
‫מספר המהגרים היוצאים‬ ‫אליו גדול ממספר המהגרים היוצאים ממנו ‪ -‬מאזן ההגירה שלו חיובי *‪ ,‬וזה אומר‬
‫ממקום מסוים גדול ממספרם‬
‫של המהגרים הנכנסים אליו‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫גדלה‪ .‬מקום שמספר המהגרים היוצאים ממנו גדול ממספר המהגרים‬
‫שאוכלוסייתו ֵ‬
‫הנכנסים אליו ‪ -‬מאזן ההגירה שלו שלילי*‪ ,‬וזה אומר שאוכלוסיית ו ֵ‬
‫קטנה‪.‬‬

‫? חפשו מידע על אירלנד בעשורים‬ ‫מדינת ישראל היא אחת הדוגמאות הבולטות למאזן הגירה חיובי ‪ -‬העולים הרבים‬
‫האחרונים והסבירו מה עשוי‬ ‫שהגיעו לארץ במהלך ‪ 100‬השנים האחרונות הגדילו מאוד את אוכלוסייתה ‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫לגרום לעליה במאזן ההגירה שלה‬
‫‪ 18,000 :2000 – 1995‬אלף נפש‬ ‫תנועות העלייה השונות ‪ -‬שהן תנועות של הגירה חיצונית ‪ -‬מהוות מקור חשוב לגידול‬
‫‪ 46,000 :2005 – 2000‬אלף נפש‬ ‫האוכלוסייה בישראל ‪ .‬לעומת זאת ליטא (אחת ממדינות בריה"מ לשעבר)‪ ,‬היא דוגמה‬
‫למדינה הסובלת מהגירה שלילית‪ .‬החל מסוף המאה ה‪ ,20-‬מאז התפרקותה של ברית‬
‫המועצות ופתיחת השערים להגירה ‪.‬‬
‫? התבוננו בטבלה שלפניכם‪ :‬א‪ .‬תארו ‪ 3‬עובדות שניתן להפיק‬
‫מהטבלה ב‪ .‬בחרו עובדה אחת ושערו מה עשויות להיות‬
‫הגורמים לה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנתונים לטבלה זו הם מספרים מוחלטים ‪ ,‬ואילו הנתונים‬
‫בטבלה מימין הם באחוזים‪ .‬מה היתרון ומה החיסרון של כל‬ ‫מאזן הגירה בליטא‬
‫דרך הצגה‪.‬‬ ‫מס' המהגרים הנכנסים מאזן ההגירה‬ ‫השנה מס' המהגרים היוצאים‬
‫מקור‪World Population Prospects: The 2006 Revision . :‬‬ ‫‪-8,782‬‬ ‫‪6,789‬‬ ‫‪1,5571‬‬ ‫‪2005‬‬
‫מאזן הגירה מאזן הגירה‬ ‫איזור‬
‫בשנים‬ ‫בשנים‬
‫‪1955 - 1950 2005 - 2000‬‬
‫דוגמה מעניינת היא אירלנד שמאזן ההגירה שלה היה שלילי‬
‫‪580‬‬ ‫‪-8,028‬‬ ‫אסיה (ללא‬
‫מזרח תיכון )‬ ‫במהלך המאה ה‪ 19-‬עת רעב כבד פקד את המדינה הזאת וגרם‬
‫לעזיבתם של כמיליון מתושביה ‪ ,‬שהיגרו לבריטניה ולאמריקה‬
‫‪-2,426‬‬ ‫‪7,938‬‬ ‫אירופה‬
‫הצפונית( עוד על כך בעמוד ‪ .)00‬החל מסוף המאה ה‪ 20-‬חלו‬
‫‪1,683‬‬ ‫‪7,534‬‬ ‫אמריקה‬
‫הצפונית‬ ‫באירלנד התפתחויות כלכליות ‪ ,‬ובשנים האחרונות אירלנד‬
‫‪747‬‬ ‫‪-1,588‬‬ ‫אמריקה‬
‫הדרומית‬ ‫מהווה מדינת יעד למהגרים רבים מכל קצות העולם‪ ,‬ומאזן‬
‫‪http://earthtrends.wri.org/searchable_db/index.ph‬‬
‫‪p?theme=4&variable_ID=1010&action=select_c‬‬
‫ההגירה שלה הפך לחיובי ‪.‬‬
‫‪ountries‬‬ ‫מאזן הגירה במבחר מדינות‪ = 2005 ,‬נתונים יעודכנו לגרפיקה ל‬
‫‪= ,2009‬‬

‫מקור‪PRB 2006 World Population Data Sheet :‬‬

‫*‬
‫‪ ,‬על כלכלת המדינות ועל‬ ‫תנועות ההגירה משפיעות על תפרוסת וגודל האוכלוסייה‬
‫התרבות ואורח החיים בהן ‪ .‬בפרקים הבאים נכיר את מאפיינה והשפעותיה של ההגירה‬
‫הבין לאומית‪ .‬נבחן תחילה את תנועות ההגירה בעבר ואחר כך בתקופתינו ‪.‬‬
‫‪3‬‬
 ‫תנועת הגירה בין לאומית בעבר‬
‫מעין "מובילי תרבויות"‪ :‬באמצעותן מופצות ברחבי העולם‬ ‫ההגירות הבין‪-‬לאומיות הן ֵ‬
‫שפות‪ ,‬דתות‪ ,‬רעיונות והשקפות עולם ‪ ,‬טכנולוגיות ודרכי השימוש בהן ‪ .‬זאת ועוד‬
‫באמצעות תהליכי הגירה נוצרים עמים שונים ‪ ,‬עמים משתלטים על עמים אחרים ‪ ,‬ועמים‬
‫מועברים ממקומם למקומות אחרים ‪ .‬ודי אם נזכיר את בבל ואשור שהגלו עמים שהם‬
‫כבשו למקומות אחרים שהיו תחת שליטתם ‪ .‬בין העמים שהועברו על ידיהם היה העם‬
‫היהודי ומכאן מקורם של המונחים "הגליה" ו"גולה" לתיאור ההגירה שנכפתה על העם‬
‫היהודי בתקופה הזאת ‪.‬‬

‫תנועות ההגירה שהתרחשו במהלך ההיסטוריה ‪ ,‬הן אלה שבאמצעותן התפזרו בני האדם‬
‫ברחבי העולם עד שנוצרה תפרוסת האוכלוסייה הקיימת כיום‪ .‬להגירה הייתה השפעה‬
‫עצומה על המצב הדמוגרפי ‪ ,‬כלכלי ותרבותי ביבשות השונות בעולם ‪ .‬האוכלוסיות‬
‫הראשונות שהתקיימו על פני כדור הארץ התרכזו כנראה בכמה אזורים במזרח אפריקה ‪,‬‬
‫במקומות שהיו בהם תנאי טבע נוחים יחסית להתיישבות ‪ .‬התפתחותה של התרבות‬
‫האנושית‪ ,‬ותחילת השימוש בהמצאות טכנולוגיות שונות ‪ ,‬אפשרו לבני האדם לנוע בעולם‬
‫ולהגר למרחקים גדולים ולאזורים פחות נוחים ‪ .‬התפתחות נוספת של אמצעי התחבורה ‪,‬‬
‫וגילוי חלקי עולם חדשים ‪ ,‬הרחיבו את תנועות המהגרים בעו לם‪.‬‬
‫? התבוננו במפה ב'‪ ,‬היעזרו‬ ‫בהמשך נדון בתקופה הקולוניאלית שנמשכה בין המאה ה‪ 15-‬לאמצע המאה ה‪20-‬‬
‫באטלס וציינו אילו אזורים בעולם‬
‫נותרו דלילי אוכלוסיה ואילו‬ ‫והתהליכים שהתרחשו בה ‪ .‬לתנועות ההגירה המגוונות שהתרחשו בתקופה זאת השפעה‬
‫אזורים בעולם הפכו לאזורים‬ ‫גדולה על ההיסטוריה האנושית ‪ ,‬הם שינוי במידה רבה את פני העולם והשפעותיה ן נכרות‬
‫צפופי אוכלוסייה‪.‬‬
‫עליו עד היום‪.‬‬
‫כותרת‪ :‬שינויים בתפרוסת האוכלוסייה בעולם‬
‫מפה א ‪ -‬תפרוסת האוכלוסייה בעולם בשנת ‪ 0‬לסה"נ‬
‫מפה ב ‪ -‬תפרוסת האוכלוסייה בעולם בשנת ‪2005‬‬

‫‪4‬‬
 ‫קולוניאליזם ‪ -‬תהליך השתלטות של‬
‫מדינות אירופה על אמריקה‪ ,‬אסיה‪,‬‬
‫אפריקה ואוקיאניה‪ .‬התנחלות של‬
‫מהגרים אירופים באזורי השליטה‬
‫להגירה בתקופה הקולוניאלית ‪ ,‬תקופה שראשיתה במאה ה ‪ 15 -‬וסיומה באמצע המאה‬
‫שמחוץ לאירופה‪ ,‬אם לצרכי ניצול של‬
‫משאבים וכוח עבודה זול ואם לצרכי‬
‫התיישבות קבע‪.‬‬
‫הקולוניאליזם‪ ,‬הוא ביטוי‬
‫לאימפריאליזם ‪ -‬שיטה מדינית‬
‫שבמסגרתה מדינה אחת מגדילה את‬
‫שטחי שלטונה על ידי השתלטות על‬
‫חבלי ארץ אחרים ועל היושבים בהם‪,‬‬
‫במטרה להגביר את כוחה הפוליטי‬
‫ואת עושרה הכלכלי‪.‬‬
‫? לפניכם שמות של מגלי ארצות‪ ,‬בחרו‬
‫שניים מהם ופרטו מה גילו‪:‬‬
‫ברתולומיאו‪ ,‬ואסקו דה גמה‪ ,‬מגלן‪,‬‬
‫ג'יימס קוק‪.‬‬
‫התגליות לפיתוח דרכי התחבורה יצר את ה אפשרויות של האירופים להרחבת השליטה‬
‫קולוניה (‪ :)Colony‬הקולוניה‬
‫(מושבה בעברית)‪ ,‬היא שטח גיאוגרפי‬
‫מאוכלס אשר נמצא תחת שליטת‬
‫מדינה זרה המרוחקת מהשטח‬
‫הנשלט‪ .‬כיבוש השטח הגיאוגרפי‬
‫והפיכתו לקולוניה מלווה על‪-‬פי רוב‬
‫ביישוב מתיישבים חדשים מארץ האם‬
‫(הארץ הכובשת) במטרה לבסס את‬
‫השליטה ולאחוז במוסדות הכלכליים‪,‬‬
‫השלטוניים והצבאיים בקולוניה‪.‬‬
‫האירופית היה הפיכת האזורים עליהם השתלטו ל קולוניות* (מושבות בעברית)‪ .‬אלה הם‬
‫בתקופה זו‪ ,‬האירופים‪ ,‬לאחר גילוי אמריקה ‪ ,‬כובשים ומייסדים שליטה בחלקים נרחבים‬
‫תנועות הגירה בתקופה הקולוניאלית‬
‫ה‪ 20-‬לערך‪ ,‬הייתה השפעה רבה על עיצוב פני העולם מבחינה תרבותית‪ ,‬כלכלית‬
‫ופוליטית והשלכותיה ניכרות עד כיום ‪.‬‬
‫הקולוניאליזים* הוא תהליך ההשתלטות של מעצמות אירופאיות (בעיקר פורטוגל‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת והולנד ) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם ‪ .‬אם כי‬
‫ההשתלטות נשאה אופי שונה ועוצמתה הייתה שונה במקומות היעד השונים ‪ ,‬הרי שיש‬
‫לתהליכי הקולוניאליזציה גם מאפיינים משותפים‪.‬‬
‫הקולוניאליזם החל כאשר משלחות מאירו פה יצאו למסעות ימיים ארוכים לגילוי‬
‫ארצות ודרכי מסחר (למשל קולומבוס הספרדי שב‪ 1492-‬גילה את אמריקה)‪ .‬במסעות‬
‫התגלה שמלבד אירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה‪( ,‬שהיו יבשות ידועות ) קיימות על פני כדור‬
‫הארץ יבשות נוספות ‪ ,‬שכונו ה'עולם החדש' וכללו את יבשות אמריקה הצפונית‬
‫והדרומית‪ ,‬אוסטרליה וני וזילנד וכן עשרות רבות של איים בים הקאריבי ובאוקי אנוס‬
‫השקט‪ .‬בנוסף לגילוי ה"עולם החדש"‪ ,‬פותחו באותה התקופה דרכים ימיות חדשות‬
‫להודו‪ ,‬לאפריקה ולמזרח אסיה (עד אז היה מסחר בעיקר דרך היבשה )‪ .‬החיבור בין‬
‫והכוח הפוליטי ‪ ,‬לניצול משאבי טבע וכוח עבודה זול ‪ ,‬להגירה ולהתנחלות במרחבים‬
‫החדשים שהיו מיושבים בדלילות ‪ .‬בנוסף לרווח הצבאי והכלכלי השליטים האירופים‬
‫ראו בעולם החדש שטח השפעה להפצת תרבותם‪ -‬דתם‪ ,‬שפתם‪ ,‬מנהגיהם‪ ,‬לבושם ועוד ‪.‬‬
‫לעיתים קרובות הם עשו זאת באמצעי כפיה אכזריים ולתושבים המקומיים נגרם סבל‬
‫רב‪ .‬הם ראו בבני המקום‪ ,‬ילידים פרימיטיבי ים ונחותים וחשבו שיש להם זכות לחנך‬
‫ו"לתרבת" אותם או לגרשם ממרחבי המחייה שלהם ואף להשמידם‪.‬‬
‫תקופה זאת נקראה התקופה הקולוניאלית שכן מאפיין מרכזי של ההשתלטות‬
‫מקומות הנשלטים על ידי מדינה זרה ורחוקה והשליטה עליהם מתבצעת באמצעות‬
‫התיישבות של בני המדינה השולטת במקומות הנשלטים ‪.‬‬
‫את התקופה הקולוניאלית נהוג לחלק לשתי תקופות מרכזיות ‪:‬‬
‫התקופה הראשונה‪ -‬הפרה תעשייתית מהמאה ה‪ 15 -‬ועד תחילת המאה ה‪- 19-‬‬
‫של אמריקה‪ :‬הספרדים והפורטוגזים השתלטו על רוב שטחי אמריקה הדרומית‬
‫והמרכזית‪ ,‬הבריטים והצרפתים על אמריקה הצפונית ‪.‬‬
‫התקופה השנייה‪ :‬תקופת התיעוש‪ ,‬מראשית המאה ה‪ 19-‬ועד אמצע המאה ה‪20-‬‬
‫(סיום מלחמת העולם השנייה ) ‪ -‬בתקופה זו התחזק הקולוניאליזם ומדינות אירופה‬
‫השתלטו על חלקים גדולים מ אפריקה‪ ,‬אסיה ואוקיאניה כשמגמתם לפתח את כוחם‬
‫הכלכלי‪ :‬התעשייתי והמסחרי ‪ .‬היסטוריונים נוהגים לכנות תקופה זו "המירוץ‬
‫האימפריאליסטי" בגלל התחרות בין מדינות אירופה וקצב ההשתלטות המהיר ‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫אמריקה הלטינית ‪ -‬אזור‬ ‫השפעת ההגירה בתקופה הקולוניאלית הראשונה‬
‫הכולל את דרום אמריקה‪,‬‬
‫מרכז אמריקה ומכסיקו‪,‬‬
‫והשפות הנהוגות בו עד‬ ‫ההגירה האירופית לאמריקה הלטינית‬
‫היום הן הספרדיות‬
‫והפורטוגזית‪ ,‬שהן שפות‬ ‫הספרדים והפורטוגזים גילו את האזור המכונה "*אמריקה הלטינית " במאות ה‪-16-‬‬
‫לטיניות – ומכאן שמו‪.‬‬ ‫‪ 15‬והם היגרו אליו במשך ‪ 200‬שנה והשתלטו על כולו ‪ .‬זרם המהגרים האירופים‬
‫ליבשת זאת הגיע לשיאו במאה ה‪.19 -‬‬
‫באמריקה הלטינית חיו אז עמים אינדיאנים שונים – החשובים שביניהם היו האצטקים ‪,‬‬
‫שחיו באזור מכסיקו של ימינו ‪ ,‬ובני האינקה ‪ ,‬שחיו בהרי האנדים ‪ .‬היו אלה עמים בעלי‬
‫תרבות עשירה עם הישגים טכנולוגיים שונים ‪.‬‬
‫כיבושה של אמריקה הלטינית בידי הספרדים והפורט וגזים היה אכזרי מאין‬
‫מסיון – תנועה העוסקת בהפצתה‬ ‫כמוהו‪ .‬הכובשים מאירופה הרסו את המקדשים והארמונות של בני המקום ‪ ,‬ובנו‬
‫של הדת הנוצרית‪ .‬המסיון הקים‬ ‫על חורבותיהם ערים ומבני ציבור ודת לעצמם ‪ .‬הם ערכו טבח אכזרי באוכלוסייה‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬סעד וצדקה רבים‪.‬‬
‫מיסיונר – שליח של כנסייה (‬ ‫המקומית‪ ,‬ואת הנותרים שיעבדו והעסיקו בעבודות פרך ‪.‬‬
‫בייחוד כנסיה נוצרית)‪ ,‬שמטרתו‬
‫להפיץ את תורתה ולרכוש נפשות‬ ‫הספרדים והפורטוגזים ‪ ,‬שהיו בני הדת הנוצרית‪ -‬קתולית‪ ,‬אילצו את האוכלוסייה‬
‫לאמונתה‪ .‬מקור המושג במילה‬ ‫המקומית להתנצר‪ .‬המלאכה המיסיונרית נתפסה כקדושה בעיני הכובשים‪ ,‬ולשם‬
‫הלטינית ‪mission‬‬
‫כך הם פרשו רשת של כנסיות ובתי ספר של המיסיון שהגיעו עד למקומות‬
‫הנידחים ביותר‪ .‬כיום אוכלוסיית אמריקה הלטינית היא ברובה נוצרית‪-‬קתולית‪,‬‬
‫ואולם‪ ,‬לצידה ממשיכים להתקיים במדינות אלה מרכיבי תרבות אינדיאניים‬
‫עתיקים‪ :‬מנהגי דת ופולחן מסורתיים ‪ ,‬אורחות חיים וסגנונות בנייה עתיקים ‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫הספרדים והפורטוגזים הקימו ערי שלטון וערי מכרות ‪ ,‬ולאורך החוף הם הקימו ערי נמל ‪,‬‬
‫שדרכן הועברו הסחורות השונות לאירופה ‪ .‬הערים תוכננו ונבנו בסגנון‬
‫= תמונה‪ :‬בנייה ספרדית באמריקה הלטינית ‪:‬‬ ‫בנייה הדומה לזה שבארצות מוצאם ‪ :‬הרחובות נבנו שתי וערב ; במרכז‬
‫הכיכר המרכזית בעיר מקסיקו ‪ ,‬את הכיכר‬
‫הזו הקימו הספרדים על חורבותיה של כיכר‬ ‫העיר הוקמה כיכר וסביבה נבנו בית שלטון מפואר ‪ ,‬כנסייה‪ ,‬ורחבה גדולה‬
‫אצטקית במאות ה ‪16-17‬‬ ‫להתכנסויות‪ ,‬מעוטרת בפסלים בסגנון ספרדי ‪.‬‬
‫לשליטה באמריקה הלטינית הייתה מטרה ברורה – לשרת את צורכיהן של‬
‫שתי מדינות המוצא‪ ,‬ספרד ופורטוגל ‪ .‬מדינות אלה הפכו אזורים שונים‬
‫באמריקה הלטינית למושבותיהן והחלו להוציא מהן בשיטתיות את אוצרותיהן הרבים –‬
‫? מה היו גורמי הדחיפה להגירה‬ ‫בעיקר כסף‪ ,‬זהב‪ ,‬עצים ותוצרת חקלאית – והעבירו אותם לאירופה ‪.‬‬
‫מאירופה וגורמי המשיכה ל"עולם‬ ‫המהגרים גילו באמריקה הלטינית צמחים אשר עד אותה תקופה לא היו ידועים‬
‫החדש"?‬
‫באירופה‪ ,‬ביניהם עץ הגומי ‪ ,‬טבק‪ ,‬קקאו‪ ,‬כותנה‪ ,‬עגבניות‪ ,‬קנה סוכר‪ ,‬ותירס‪ .‬הם‬
‫? לפניכם רשימה של יישובים‪ ,‬שכל‬ ‫הקימו חוות חקלאיות על שטחים נרחבים ‪ ,‬ואת התוצרת החקלאית הם שלחו‬
‫אחד מהם נמצא במקום כלשהו‬
‫באירופה‪ ,‬וישנו יישוב בעל שם‬ ‫לאירופה‪ .‬כך למשל הפורטוגזים הקימו ופיתחו את בברזיל חוות חקלאיות שהתבססו‬
‫זהה גם "בעולם החדש" – אתרו‬
‫את היישובים ותארו את מיקומם‪:‬‬ ‫על גידול אחד (מונוקולטורה) בעל ערך כלכלי עבורם ‪ -‬מטעי הסוכר‪ .‬אלא‬
‫קורדובה‪ ,‬ברמינגהם‪ ,‬ליברפול‪ ,‬ניו‬ ‫שההתבססות על מטעי סוכר בלבד גרמה למחסור במזון לאוכלוסייה המקומית והיא‬
‫אמסטרדם‪ ,‬ניוקסל‪ ,‬מרידה‪.‬‬
‫נאלצה להשתמש במזון מיובא מאירופה ‪ ,‬כי הכובשים אסרו לגדל כל גידול אחר ‪.‬‬
‫? תארו תחומים נוספים שבהם‬
‫ניכרת השפעתה של הגירת‬ ‫תחילה היו האינדיאנים ילידי המקום ‪ ,‬כוח העבודה העיקרי בבנייה ‪ ,‬במכרות‪ ,‬בשדות‬
‫האירופאים על מקומות היעד‪.‬‬ ‫ובמטעים‪ ,‬וכשאלה התמעטו בעקבות המחלות והתנאים הקשים – החלו האירופים‬
‫לייבא דרך הים מיליוני עבדים מאפריקה (ראו על הגירה זאת בהמשך )‪.‬‬
‫מדינות המוצא‪ ,‬ספרד ופורטוגל‪ ,‬הפכו למעצמות רבות‪ -‬כוח בהשפעת העושר הרב שזרם‬
‫אליהן מאמריקה הלטינית ‪ .‬המוצרים הרבים והסחורות שהגיעו גרמו להתפתחות גדולה‬
‫של המסחר הבין‪-‬לאומי‪ ,‬לעלייה ברמת החיים ‪ ,‬לגידול מהיר של הערים ולשינויים‬
‫באורחות החיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
 ‫מדינות אמריקה הלטינית השתחררו משליטתן של ספרד ופורטוגל והפכו למדינות‬
‫עצמאיות רק בסוף המאה ה‪.19-‬‬

‫הגירת האירופים לאמריקה הצפונית (החלק של ארצות‪-‬הברית)‬

‫יש דמיון בין הגירת האירופים לארצות‪ -‬הברית לבין הגירת האירופים לאמריקה‬
‫הלטינית‪ .‬גם בארצות‪-‬הברית‪ ,‬כמו באמריקה הלטינית ‪ ,‬מצאו המהגרים מאירופה‬
‫אוכלוסיית אינדיאנים ‪ .‬מראשית ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה ‪ ,‬שהחלה בחוף‬
‫המזרחי‪ ,‬החל תהליך הדרגתי של דחיקת שבטי האינדיאנים והשתלטות על אדמותיהם‪.‬‬
‫פעמים רבות נעשה הדבר באמצעים אלימים ו אכזריים‪ ,‬ולפעמים באמצעות רכישת‬
‫אדמותיהם תוך העברת האינדיאנים לשמורות או הגלייתם מערבה ‪.‬‬
‫? חפשו מידע באינטרנט או במקור‬
‫מידע אחר וכתבו‪:‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בין שתי הגירות אלה היו גם הבדלים ניכרים ‪ ,‬והם שהביאו להתפתחות השונה‬
‫א‪ .‬האם תהליך ההגירה לקנדה‬ ‫כל‪-‬כך של ארה"ב ושל אמריקה הדרומית‪ .‬נבחן את ההבדלים ‪:‬‬
‫שבאמריקה הצפונית היה דומה או‬
‫שונה לתהליך בארצות הברית?‬ ‫‪ – 17‬כ‪ 100-‬שנה אחרי‬ ‫‪ ‬ההתיישבות בארצות‪ -‬הברית החלה בראשית המאה ה‪-‬‬
‫הסברו‪.‬‬
‫ב‪ .‬במאה ה‪ 17 -‬לערך החלה הגירה‬ ‫ההתיישבות באמריקה הלטינית ‪ .‬כמו כן מקומות המוצא של המהגרים לכל אחד‬
‫גם לאוסטרליה‪ .‬האם להגירה זו‬ ‫משני האזורים ‪ ,‬היו שונים ‪ .‬לעומת הספרדים והפורטוגלים שהגיעו לאמריקה‬
‫דמיון להגירה לאמריקה הדרומית‬
‫או לאמריקה הצפונית? הסבירו‬ ‫הלטינית– המהגרים הראשונים שהגיעו לארצות‪ -‬הברית היו מאנגליה ומצרפת‬
‫עמדתכם‪.‬‬
‫‪ :‬מאירלנד‪ ,‬מגרמניה‪,‬‬ ‫ובהמשך הגיעו מהגרים רבים גם ממדינות אחרות באירופה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת המתיישבים באמריקה הלטינית שהמשיכו לראות באירופה את ביתם במשך‬
‫שנים רבות – המהגרים לארצות‪ -‬הברית רצו להקים בה לעצמם בית חדש וחברה‬
‫חדשה‪ ,‬שתהיה שונה מזו שבמולדתם הישנה ‪ .‬כבר בשנת ‪ 1776‬הם הצליחו להקים את‬
‫מדינתם ארצות‪-‬הברית‪ ,‬לאחר שמרדו בפיקוח הבריטי ‪ .‬המתיישבים (שהגיעו או היו‬
‫צאצאים של אלו שהגיעו מאירופה )‪ ,‬שמספרם הגיע כבר ל‪ 2.5-‬מיליון‪ ,‬ראו את עצמם‬
‫כאמריקנים עצמאיים ולא כבריטים‪.‬‬
‫‪ ‬המהגרים שהתיישבו באמריקה חיפשו מראשית הדרך דרכים לפתח את המרחב ולא‬
‫רק לנצל אותו עבור המעצמה השלטת ‪ .‬הם הרחיבו את התחום הנושב ופרסו את‬
‫יישוביהם במרחבי היבשת ת וך התקדמות מהמזרח אל המערב ‪ ,‬הם הקימו מסילות‬
‫ברזל ודרכי תחבורה אחרות אל כל מקום‪ -‬יישוב שהוקם‪ ,‬ויצרו קשרי מסחר ושירותים‬
‫עם כל המקומות ברחבי ארצות הברית‪ .‬את אוצרות הטבע המגוונים שמצאו במקום‬
‫הם ייעדו לשימוש מולדתם החדשה ולפיתוחה ‪ ,‬בניגוד למתיישבים באמריקה‬
‫הלטינית‪ ,‬שהעבירו אותם אל המולדת הישנה ‪.‬‬
‫=מפה‪ :‬תנועת העבדים‬
‫מאפריקה לאמריקה‪– 1502 ,‬‬
‫‪= 1870‬‬ ‫מיליוני אפריקנים מועברים בכפייה לאמריקה ונמכרים לעבדות‬
‫הגירת העבדים – גורמים ומאפיינים‬
‫בין המאות ה‪ ,19-16-‬נלכדו מיליונים מתושביה השחורים של אפריקה בידי סוחרי עבדים והועברו‬
‫בניגוד לרצונם לאמריקה הדרומית ולאמריקה הצפונית ‪ .‬שם‪ ,‬במקומות היעד‪ ,‬הם נמכרו לעבדות לכל‬
‫המרבה במחיר‪ .‬זוהי אחת ההגירות האכזריות ביותר שהתקיימו בהיסטוריה האנושית – הגירה‬
‫כפויה‪ ,‬אשר תוצאותיה הקשות ניכרות ביבשת המוצא וביבשות היעד עד ימינו ‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫קשה לאמוד את גודלה של האוכלוסייה שהגיעה בדרך אכזרית זאת מאפריקה לאמריקה במשך כ‪-‬‬
‫‪ 400‬שנה‪ .‬יש האומדים את מספרם ב‪ 20-10-‬מיליון איש ‪ ,‬ויש אף הטוענים שמספרם הגיע ל‪50 -‬‬
‫מיליון‪.‬‬
‫"גורמי המשיכה"‪ ,‬או כיצד נוצר הצורך בכוח עבודה רב באמריקה‬
‫חשוב להדגיש תחילה ‪ :‬בסוג זה של הגירה – הגירה כפויה – גורמי המשיכה והדחיפה לא היו קשורים‬
‫ל"מהגרים" עצמם‪ ,‬שהיו כמו חפצים בידי הסוחרים בהם ‪ ,‬אלא נבעו מרצונם ומצורכיהם של סוחרי‬
‫העבדים‪.‬‬
‫משפחת עבדים שחורים בדרום ארה "ב‪,‬‬ ‫לאחר גילוי "העולם החדש"‪ ,‬לאירופים שהתיישבו באמריקה היה צורך בכוח‬
‫באמצע המאה ה‪19-‬‬
‫עבודה רב‪ ,‬לצרכים שונים‪ :‬עבודה באחוזות הגדולות שהקימו ‪ ,‬אשר כללו מטעים‬
‫ושדות של כותנה‪ ,‬קפה‪ ,‬וקנה סוכר ועוד; כריית מחצבים במכרות הרבים ‪ ,‬ביניהם‬
‫מכרות זהב‪ ,‬כסף ונחושת; סלילת מערכות תחבורה ; עבודה כמשרתים בבתיהם‬
‫הגדולים ועוד‪ .‬וכך הצורך באנשים בריאים וחזקים בכמות גדולה ‪ ,‬והרצון‬
‫להשקיע מעט הון ולהרוויח הרבה ככל האפשר ‪ ,‬הם שגרמו להבאת המוני עבדים‬
‫מיבשת אפריקה‪.‬‬

‫"גורמי הדחיפה"‪ ,‬או מדוע נמכרו האפריקנים לעבדות‬

‫ביבשת אפריקה נמצא מאגר גדול של כוח אדם זול‪ ,‬ותמורת תשלום חד‪-‬פעמי רכשו הקולוניאליסטים‬
‫כוח אדם שאפשר לנצלו עד תום בלי לשלם לו שכר ‪ .‬לכידת השחורים במקומות מוצאם והעברתם‬
‫למקומות היעד נעשו בידי סוחרי עבדים – רובם אירופים‪ ,‬בעיקר הולנדים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬פורטוגזים‪,‬‬
‫אנגלים וצרפתים‪ .‬גם אפריקנים רבים שיתפו פעולה עם סוחרי העבדים האירופים – הם סייעו‬
‫בלכידת בני עמם‪ ,‬וסחרו בהם‪ .‬רבים מן העבדים החלו את מסלול העבדות לאחר שנישבו במלחמה‬
‫בין שבטים אפריקניים ‪ ,‬היו שנמכרו כתוצאה מהיות ם בעלי חוב או כעונש על ביצוע פשעים ‪ ,‬והיו‬
‫שנישבו בפשיטות שנערכו על כפרים אפריקניים לא מוגנים ‪.‬‬
‫השובים מכרו את שבוייהם לסוחרי העבדים מאירופה תמורת סחורות וחפצים זולים‬
‫? תאור הסחר בבני אנוש‬ ‫כמו רובים‪ ,‬אבקת שריפה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬בדים‪ ,‬חרוזים צבעוניים‪ ,‬סירים וכדומה‪ .‬מרבית‬
‫מזעזע‪ .‬אך האם הוא עבר‬
‫מעולמינו? האם היום האנושות‬ ‫השבויים השחורים שנמכרו לעבדות היו גברים צעירים (עד גיל ‪ )35‬חזקים בגופם‪ .‬נשים‬
‫נאורה יותר? ערכית יותר בנוגע‬ ‫וילדים נדרשו פחות‪ .‬הם הובאו לחוף על‪ -‬ידי שוביהם האפריקנים כשהם קשורים זה לזה‬
‫לזכות האדם הבסיסית –‬
‫להיות חופשי? הביעו דעתכם‬ ‫בצוואר ברצועות עור‪ ,‬והסוחרים האירופים קנו אותם לפי גילם ‪ ,‬מצב בריאותם‪ ,‬תקינות‬
‫לאור עיתונים או מדיה אחרת‬ ‫שיניהם וממדי גופם ‪ .‬לאחר מכן הוטבע בגופם חותם הנושא את סמל המדינה או סמל‬
‫אליה נחשפתם‪.‬‬
‫החברה הקונה‪ ,‬באמצעות ברזל לוהט ‪.‬‬
‫הן הסוח רים האירופים והן שותפיהם האפריקנים הרוויחו בעיסוקם כסף רב ‪ ,‬ולפיכך הלכו וגדלו‬
‫ממדי מסחר זה בבני‪ -‬אדם עד שהגיעו לשיא במאה ה‪ ,18 -‬שבמהלכה הובלו לאמריקה מדי שנה כ‪-‬‬
‫‪ 60,000‬עבדים(!)‪ .‬באותה תקופה היה זה "ענף ייצוא" חשוב מיבשת אפריקה ‪.‬‬
‫השבויים האפריקנים ‪ ,‬אשר בדרך‪ -‬כלל לא ידעו דבר על הגורל המצפה להם ‪ ,‬עברו מסלול ייסורים‬
‫קשה מהרגע שבו נלכדו‪ ,‬דרך הגעתם לאמריקה ומכירתם לעבדות ועד סוף חייהם ‪.‬‬
‫הסחר בעבדים האפריקנים הסתיים משהתעוררה דעת הקהל במקומות שונים בעולם נגד מעשים לא‪-‬‬
‫אנושיים אלה בבני‪ -‬אדם‪ ,‬ובעקבות לחץ בין‪ -‬לאומי נחקקו במדי נות אמריקה השונות חוקים שאסרו‬
‫את המשך הסחר בעבדים ‪ .‬באיים הקאריביים נחקק חוק כזה בשנת ‪ ,1807‬בארה"ב – בשנת ‪,1808‬‬
‫ובברזיל רק בשנת ‪.1850‬‬
‫חשוב לציין ששחרור העבדים בפועל אירע בתהליך הדרגתי ‪ ,‬שנמשך עוד שנים רבות ‪ .‬מרבית העבדים‬
‫המשוחררים וצאצאיהם לא חזרו למקומות מוצ אם ביבשת אפריקה אלא השתקעו במדינות היעד ‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫תוצאות הגירת העבדים‬
‫השפעת סחר העבדים על מקום המוצא – יבשת אפריקה‬
‫סחר העבדים היכה קשות חלקים נרחבים ביבשת אפריקה ‪ .‬הוצאתם בכוח של מיליוני צעירים – לא‬
‫זו בלבד שגרמה לצמצום מספר התושבים ‪ ,‬אלא שבכך נלקח מן האוכלוסייה המקומית החלק החזק‬
‫והטוב שלה‪ ,‬חלק שאילמלא יצא לגלות היה יכול לתרום להתפתחותה הכלכלית של היבשת ‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬במשך מאות השנים שבהן התקיים סחר העבדים ‪ ,‬חייהם של עמי היבשת ושבטיה השתבשו ובין‬
‫השבטים ובין העמים האפריקנים גברו המתחים ‪ ,‬השנאה והחשדנות ‪ .‬יש הטוענים שתוצאות קשות‬
‫אלה של סחר העבדים ניכרות ביבשת אפריקה עד היום ‪.‬‬
‫השפעת סחר העבדים על מקומות היעד‬
‫סחר העבדים הסתיים לפני למעלה מ‪ 100 -‬שנה‪ ,‬אך תוצאותיו ניכרות ביבשות אמריקה עד ימינו ‪ .‬נבחן‬
‫כמה מהן בארצות הברית‪:‬‬
‫‪ ‬שיעור השחורים באוכלוסייה גבוה‬
‫אוכלוסיית השחורים בארה "ב מונה כ‪ 30-‬מיליון נפש והם מהווים ‪ 11%‬מאוכלוסייתה ‪.‬‬
‫‪ ‬מאפליה לשוויון זכויות‪ ,‬אך עדין אוכלוסיית השחורים בארה"ב חיה במצוקה‬
‫= תמונה= טכס השבעה‬ ‫בשנת ‪ 1865‬נחקק חוק לביטול העבדות בארה "ב‪ .‬אך במשך שנים רבות אחר כך הם לא קיבלו בפועל‬
‫של הנשיא אובמה=‬ ‫שוויון זכויות‪ .‬עם השחרור לא קיבלו השחורים כל תמיכה ורובם היו חסרי‪ -‬כול ואנאלפביתים ‪ ,‬או‬
‫בעלי השלכה נמוכה מאוד ‪ .‬מרביתם נשארו במדינות הדרום והמשיכו לעבוד במקומות עבודתם‬
‫הקודמים‪ ,‬תמורת שכר זעום ותוך אפליה קשה ‪ :‬נאסר עליהם להיכנס למקומות ציבוריים המיועדים‬
‫ללבנים‪ ,‬ילדיהם למדו במערכות חינוך נפרדות והיחס אליהם היה משפיל ועוין ‪ .‬מצב זה החל‬
‫להשתנות מאמצע שנות ה‪ 60-‬עם תחילת המאבק לשוויון זכויות לשחורים שאותו הוביל מרטין לותר‬
‫קינג שנרצח אחר כך בשל כך על ידי מתנקש ‪ .‬רוב החוקים המפלים בוטלו והיום זוכים האפרו‬
‫אמריקאים לשוויון זכויות מלא ‪ .‬למרות זאת אוכלוסיית השחורים הגדולה של ארה "ב עדיין לא‬
‫הצליחה להשתלב בצורה מוצלחת בחיי החברה והכלכלה שלה ‪ .‬כך לדוגמה עדין במרבית עריה‬
‫הגדולות של ארה"ב קיימות שכונות גדולות שתושביהן שחורים בלבד – והעוני‪ ,‬הסמים והפשע‬
‫נפוצים בהם‪ .‬ארה"ב משקיעה מאמצים רבים בקידום אוכלוסיית השחורים ובשינוי תדמיתם ‪.‬‬
‫אוכלוסיית השחורים עצמה עושה רבות לקידומה ‪ .‬ואמנם‪ ,‬בעשרות השנים האחרונות היא הגיעה‬
‫להישגים לא מעטים בתחומים שונים ‪ .‬בחירתו של הנ שיא ברק אובמה שאביו הוא אפריקאי ממוצא‬
‫קנייתי למשרה הגבוהה ביותר בארצות הברית מסמלת צעד נוסף בשוויון זכויות וההכרה באוכלוסיה‬
‫השחורה בארה"ב כאוכלוסיה שוות זכויות ‪.‬‬
‫‪ ‬תרבותם של העבדים מאפריקה השפיעה על התפתחות התרבות‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהעבדים האפריקנים היו במשך מאות שני ם קבוצת אוכלוסייה מדוכאת שמעמדה נחות –‬
‫מרכיבים לא מעטים של תרבותם חדרו והשפיעו על התרבות של יבשות אמריקה ‪ .‬התרבות שהובאה‬
‫מאפריקה שולבה בתרבות האירופית ‪ ,‬והתוצאה ניכרת בטקסים ובפולחנים וכן בתחומי אמנות‬
‫שונים‪.‬‬
‫= תמונה‪ :‬להקת גאז ברחובות ניו‪ -‬אורלאנס‪.‬‬
‫מקורם של מוסיקת הגאז ושירי הבלוז – בשירי נשמה ששרו השחורים בשדות בעת עבודתם ‪,‬‬
‫ובשירים שהם שרו בכנסיות‬

‫‪9‬‬
 ‫התקופה השנייה‪ :‬תקופת התיעוש‪ ,‬מראשית המאה ה‪ 19-‬ועד אמצע המאה‬
‫ה‪20-‬‬
‫כאמור בתקופה זו השתלטו מדינות אירופה על חלקים גדולים מאסיה‬
‫וכמעט כל אפריקה‪ .‬אולם זרם ההגירה העצום ‪ ,‬כ‪ 50 -‬מיליון מהגרים‬
‫שעוזבים את אירופה בין השנים ‪ ,1846-1924‬אינו מהגר ברובו לשטחים‬
‫שנכבשו באפריקה ואסיה כי אם לשטחים שנתגלו ונכבשו בתקופה‬
‫הקודמת‪ 60% .‬מהמהגרים קלטה ארצות הברית ‪.‬‬
‫המהגרים של התקופה הזאת החלו להניע את תהליכי הכלכלה‬
‫הגלובלית‪ ,‬והתקופה מאופיינת בזרימות בין יבשתיות גדולות של בני‬
‫אדם‪ ,‬הון חומרי גלם וסחורות ‪.‬‬

‫הגורמים להגירה בתקופה זאת‬

‫ההגירה בתקופה זאת נבעה משילוב של מספר גורמים ‪ :‬רבים מתושבי‬

‫אירופה סבלו אז ממצוקה כלכלית ואף מעוני ורעב‪ ,‬והם הונעו להגירה מהידיעות על‬
‫השכר הגבוה ב'עולם החדש‪ ,‬מסבסוד הוצאות הנסיעה על ידי מדינות יעד כמו‬
‫הרעב באירלנד‬
‫ארגנטינה וברזיל ‪ ,‬ומהידיעות על המשאבים ועל אוצרות הטבע הקיימים בארצות‬
‫הרעב באירלד הוא דוגמה להגירה בעקבות‬
‫העולם החדש‪ .‬כמו כן רבים שאפו לקיים חיי קהילה דתית על פי עקרונות‬
‫אסון כבד שהשפעתו נמשכת מעבר לשנות‬
‫האירוע‪ :‬האירים ניזונו בעיקר מתפוחי‬
‫אמונתם ולהתרחק מרדיפות דת בארץ מוצאם‪ .‬כך למשל היהודים היגרו בסוף‬
‫אדמה ורובם היו אריסים עניים אצל בעלי‬ ‫המאה ה‪ 19-‬ממזרח אירופה אל העולם החדש בגלל האנטישמיות שהתחזקה ‪.‬‬
‫האדמות האנגלים‪ .‬בשנים ‪ 1847 ,1845‬ו‪-‬‬ ‫שני גורמים נוספים האיצו את ההגירה באותם ימים‪ .‬האחד הוא ההגירה‬
‫‪ 1849‬פגעה מחלת הכימשון ביבולי תפוחי‬ ‫הפנימית‪ ,‬מהכפר לעיר‪ ,‬שגדלה בעקבות המהפכה התעשייתית באירופה התניעה‬
‫האדמה ורוקנה את אירלנד ממזון‪ .‬הצירוף‬
‫תהליך של מוכנות לשנות ‪ ,‬והעלתה לסדר היום של האירופים גם את האפשרות‬
‫של עוני‪ ,‬אסון אקולוגי וחוסר נכונות‬
‫של הגירה חיצונית ‪ .‬השני הוא הידיעות על הצלחתם של המהגרים שהשתקעו זה‬
‫אמיתית של הממשלה לסייע הובילו למותם‬
‫לא מכבר בארצות היעד עודדו עוד ועוד אי רופים להגירה ‪.‬‬
‫של כמיליון העניים ביותר מרעב‪ .‬ההגירה‬
‫מאירלנד שעמדה קודם לכן על שיעור של כ‪-‬‬ ‫בתקופ ה זאת‬ ‫אסיה ואפריקה‬ ‫השפעת המהגרים על‬
‫‪ 50,000‬מהגרים בשנה‪ ,‬הפחיתה בתוך עשור‬
‫השתלטות על אפריקה וחלקים נרחבים מאסיה במהלך המאה ה ‪ 19‬לא הייתה‬
‫את אוכלוסיית המדינה לכדי מחצית‪.‬‬
‫כרוכה בהגירה מאסיבית של אוכלוסייה – מדובר היה בעיקר בסוחרים ‪ ,‬אנשי‬
‫כארבעה מיליון אירים היגרו לארץ היעד‬
‫העיקרית ‪ -‬ארצות הברית‪ .‬האירוע הקשה‬
‫צבא ומנהל‪ ,‬פקידים‪ ,‬מנהלי חוות חקלאיות ותחנות מסחר ‪ .‬יחד עם זאת נוכחותם‬
‫חלף‪ ,‬אך הנורמה של הגירה השתרשה בקרב‬ ‫של האירופיים בלטה מאוד והייתה להם השפעה רבה על מקומות היעד בהם‬
‫האירים המשיכה מספר עשורים נוספים‪.‬‬ ‫שלטו‪.‬‬

‫ראו מפה‪.‬‬

‫מפת חלוקת השליטה האירופית ביבשות‬

‫‪10‬‬
 ‫? קראו את המפה שלפניכם‪:‬‬
‫‪ -‬ציינו בטבלה (כמו זו שלפניכם)את המדינות‬
‫האירופיות ואת האזורים שהן השתלטו עליהם‪:‬‬

‫אזור השתלטות‬ ‫מדינה‬

‫אירופית‬

‫‪ -‬מה הן המסקנות העולות מנתוני הטבלה?‬

‫מהו יחסו של הדובר בשיר לקולוניאליזים‬

‫הארופאי באפריקה ?‬

‫נבחן את השפעתם של המהגרים האירופים במספר תחומים ‪:‬‬

‫כלכלה‪ :‬הכלכלה הקולוניאליסטית באפריקה ואסיה ‪ ,‬כמו באמריקה הלטינית ‪ ,‬התבססה‬
‫על ייצוא חומרי‪ -‬גלם לאירופה‪ ,‬וייבוא סחורות מוגמרות מאירופה ‪ .‬הייצוא כלל תוצרת‬
‫נאו‪-‬קולניאליזים – קולוניאליזם‬ ‫חקלאית כגון‪ :‬קקאו‪ ,‬תה‪ ,‬קינמון‪ ,‬בוטנים‪ ,‬גומי‪ ,‬משי‪ ,‬שמן הדקל‪ ,‬ומחצבים כגון זהב‬
‫חדש‪ .‬כלומר מצב שבו גורם זר‬ ‫יהלומים‪ ,‬נחושת‪ ,‬נפט ועוד‪.‬‬
‫שהיה מעורב בשלטון הקולוניאלי‬
‫המסורתי או גורם חדש לגמרי‬ ‫בעקבות הקולוניאליזם כלכלתן של המושבות עברה מכלכלת קיום לכלכלת שוק אך‬
‫מתערב ומשפיע בעניינים‬ ‫לרוב היא הייתה מבוססת על התמחות בגידול אחד ובייצוא שלו‪ .‬המבנה הכלכלי הזה‬
‫הכלכליים והפוליטיים‬
‫של מדינה‪ .‬נוצרת תלות של‬ ‫עיכב את ההתפתחות המקומית ויצר תלות של המושבות במעצמות הקולוניאליסטיות‬
‫המדינה בגורם הזר‪ ,‬לפעמים‬
‫למורת רוחה של המדינה‪ .‬המצב‬ ‫ובתנודות השוק העולמיות ‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬כאשר החליטו באירופה להפסיק את ייבוא‬
‫מתרחש לעיתים במדינות שהיו‬ ‫הבוטנים ממערב אפריקה – נפגעה מאוד כלכלתן של מאלי ‪ ,‬גמביה וסנגל‪.‬‬
‫בעבר מושבות ( קולוניות) אך גם‬
‫במדינות אחרות‪.‬‬ ‫יש הטוענים שההתמקדות על כוח האדם הזול שעסק רק בהפקה ועיבוד ראשוני של‬
‫תוצרת חקלאית ושל מחצבים ללא פיתוח תעשיה מתקדמת יותר ‪ ,‬הוא הגורם המרכזי‬
‫למצבן העגום של רבות ממדינות אפריקה ואסיה כיום‪ .‬מדינות אלה ‪ ,‬עדיין מייצאות‬
‫חומרי גלם וסחורות בעלות ערך נמוך ( ללא עיבוד) ומייבאות סחורות בעלות ערך גבוה ‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫הקולוניאליזם כגורם להיווצרות מדינות מפותחות ופחות מפותחות‬
‫ישנה טענה שלקולוניאליזם מקום מרכזי ביצירת היסודות להתפתחות הלא שוויונית‬
‫בעולם‪ .‬התהליך הקולוניאלי סטי חילק את העולם למדינות אירופה המפותחות ולמדינות‬
‫אסיה ואפריקה הפחות מפותחות‪ .‬התהליך הזה נמשך גם כיום‪ ,‬בעידן הגלובאלי ‪ ,‬והוא‬
‫בא לידי ביטוי בפעילות התאגידים הרב לאומיים ‪ .‬את המחקר והפיתוח מקיימים‬
‫התאגידים במדינות המפותחות בעוד שבמדינות הפחות מפותחות הם מקיימים תהליכים‬
‫עתירי עבודה הנשענים על ניצול כוח האדם הזול (ראו הרחבה בפרק הגלובליזציה )‪ .‬חלק‬
‫גדול מהמדינות הפחות מפותחות היו בעבר קולוניות ‪ .‬אמנם ניתנה להן ע צמאות מדינית‬
‫אך היא לא מלווה בעצמאות כלכלית‪ ,‬והן עדיין מנוצלות ‪ ,‬הפעם על ידי התאגידים הרב‪-‬‬
‫לאומיים‪ .‬זוהי וכלכלה ניאו קולוניאליטית שבה מתקיים ניצול של המדינות הפחות‬
‫מפותחות על ידי תאגידים רב לאומיים וממשלות מערביות ‪.‬‬

‫פיתוח תשתיות לצד יצירת פערים בין אזורים במדינה‪ :‬השלטון הקולוניאלי הביא איתו‬
‫לקולוניות מודרניזציה‪ ,‬ופיתוח בתחומי התשתיות והתחבורה ‪ .‬אבל התפרוסת של‬
‫מערכות התשתית והתחבורה שהוקמו התאימה ל אינטרסים של המעצמות – הם הקימו‬
‫ערים לאורך החופים ומהערים סללו כבישים והניחו מסילות ברזל אל האזורים‬
‫העשירים בחומרי גלם (מכרות ומטעים ושטחי חקלאות )‪ .‬תשתיות אלה הקיימות עד היום‬
‫אינן תואמות במקרים רבים את תפרוסת האוכלוסייה המקומית ואת צרכיה‪ ,‬אבל הן‬
‫תואמות את צורכי הכלכלה הגלובאלית ‪ .‬כמו כן הפיתוח הסלקטיבי של אזורים מסוימים‬
‫יצר פערים ואי שוויון חריפים בין האזורים השונים בכל מדינה ‪.‬‬
‫תמונה‪ -‬העיר פז שבמרוקו‪ .‬מרוקו‬ ‫התפתחות מוקדים עירוניים‪ :‬המעצמות הקולוניאליסטיות פיתחו את ערי החוף‬
‫הייתה מושבה של צרפת משנת ‪– 1912‬‬
‫‪. 1956‬‬ ‫והפכו אותן לערי נמל שקישרו את המושבות למדינות האם ‪ .‬בין ערי הנמל שהפכו‬
‫על המבנה העירוני המסורתי העתיק‪,‬‬ ‫למרכזי מסחר חשובים אפשר למנות את דקר (בסנגל)‪ ,‬אקרה (בגאנה)‪ ,‬ניירובי‬
‫כפו הצרפתים סדר עירוני חדש‪ .‬הם‬
‫הקימו ליד העיר העתיקה רבעים‬ ‫(בקניה)‪ ,‬כלכלתה‪ ,‬מומביי ומדרס (בהודו)‪ .‬לעיתים פיתוח ערי הנמל גרר נזק לערי‬
‫חדשים יוקרתיים לרווחתם‬
‫ולשימושם תוך ניצול כוח עבודה זול‬ ‫המרכזיות המסורתיות שהיו בפנים הארץ ‪ ,‬כך נפגעה העיר טימבקטו (במאלי)‬
‫של המקומיים‬ ‫והעיר דלהי (בהודו)‪.‬‬
‫הערים הקולוניאליות היו מאופיינות ב הפרדה מוחלטת בין המרחב הילידי‬
‫המוזנח‪ ,‬והעני שבו הצטופפו מיליוני מהגרים מהכפרים ‪ , ,‬לבין זה הקולוניאלי‬
‫שהוקם באדריכלות אירופית מהודרת וכלל מרכז עסקים‪ ,‬מוסדות ציבור‪ ,‬כנסייה‬
‫ואזורי מגורים ‪ ,‬שדרות רחבות וגינון ‪ ..‬כיום‪ ,‬עם הסתלקותו של השלטון‬
‫הקולוניאלי המקומיים נהנים מהשינויים המרחביים והעירונים שהתחוללו בשטחם ‪.‬‬

‫חברה ותרבות‪ :‬המעצמות הקולוניאליות יצרו הפרדה גזעית המגובה בחוק בין‬
‫האירופאים המעטים לבין המקומיים הרבים (באפריקה הדבר בלט במיוחד )‪ .‬במושבות‬
‫נוצרה חברה מעמדית‪ :‬בראשה‪ ,‬החברה האירופית של המהגרים המייסדים שהכתיבה‬
‫את התרבות‪ ,‬את סוג המשטר וחוקי המערכת המשפטית‪ ,‬את אופי התכנון‬
‫והפיתוח ושלטה במושבה באמצעות כוחה הצבאי ‪ .‬תחתיה המהגרים שהגיעו‬
‫מאוחר יותר והשתלבו אט אט בחברת המייסדים ‪ .‬בתחתית המדרג נמצאה חברת‬
‫הילידים שסבלה השמדה‪ ,‬נישול וגירוש‪ ,‬ושלילתן של זכויות ‪.‬‬
‫השליטים הקולוניאליים טיפחו קבוצות עילית מקומיות ‪ ,‬לרוב מתוך המיעוטים‬
‫האתניים במקום‪ ,‬כדי שיעזרו להן בשליטה במושבות ‪ .‬לדוגמה הגרמנים והבלגים‬
‫טיפחו את בני שבט טוטסי (שהיו בהירים יותר) על פני כהי העור ברואנדה‬
‫‪12‬‬
‫שיעור בתפירה‪ ,‬מזרח אפריקה‪1898 ,‬‬
 ‫ובורונדי‪ ,‬והבריטים נשענו על המוסלמים לשליטה בהינדואים בהודו ‪ .‬טיפוחה של שכבה‬
‫קטנה בחברה על חשבון הרוב הביא לירידה באפשרויות הכלכליות עבור רוב האוכלוסייה‬
‫וליצירת פערים חריפים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ‪.‬‬
‫הקולוניאליזם גרם להרס של תרבויות מקומיות ולהשלטה של התרבות המערבית‪.‬‬
‫התערבות חזקה הייתה בתחום השלטת הדת הנוצרית ובתחום הנהגת תוכניות חינוך ‪.‬‬
‫מאחר ובני המקום נחשבו בעיני האירופיים כנחותים הם ראו מחובתם ללמדם והם‬
‫הקימו במושבות בתי ספר בהם הנהיגו תוכניות לימוד דומות לאילו שבמדינותיהם ‪ ,‬ואף‬
‫השליטו בבתי הספר את השפות ‪ :‬אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית‪ -‬בהתאם למעצמה השלטת‪.‬‬
‫יצירת מדינות לאום‬

‫אירופה הייתה מחולקת למדינות לאום ‪ ,‬בעוד שהאוכלוסייה בקולוניות הייתה מאורגנת‬
‫במסגרות אתניות ושבטיות ‪ .‬השליטים הקולוניאלים תרמו להפצת הרעיון של מדינ ת‬
‫הלאום‪ ,‬כאשר חילקו את הקולוניות למדינות עם גבולות ברורים ‪ ,‬ללא התחשבות בשונות‬
‫האתנית והשבטית של האוכלוסיות שחיו בהם ‪ .‬כאשר המושבות הפכו למדינות עצמאיות ‪,‬‬
‫נוצרו מדינות שבהן הגבולות בין קבוצות אוכלוסייה הם מלאכותיים‪ ,‬והשונות‬
‫פעילות לסיכום‪:‬‬ ‫האתנית בתוכן רבה‪ .‬בחלק מהמדינות הלל ו‪ ,‬בעיקר באפריקה ‪ ,‬מתנהלות עד היום‬
‫? כתבו על השפעת ההגירה הקולוניאלית‬ ‫מלחמות מרות בין שבטים או קבוצות אתניות בעקבות הגבולות שקבעו המעצמות‬
‫באפריקה ואסיה משתי נקודת מבט‪:‬‬ ‫הקולוניאליסטיות ‪.‬‬
‫א נקודת מבטו של מהגר אירופאי‬
‫הקדמה הטכנולוגית והשאיפה לעצמאות‬
‫המצדד בקולוניאליזם ומדגיש את‬
‫השפעותיו החיוביות‪ .‬ב ‪ .‬מנקודת מבט‬ ‫לצד הרס הכלכלה והתרבויות המקומיות ‪ ,‬הביא הקולוניאליזם לאפריקה ולאסיה את‬
‫של תושב מקומי‬ ‫קדמה טכנולוגית‪ .‬המתיישבים הלבנים בנו סכרים ‪ ,‬גשרים ומסילות ברזל ; יצרו‬
‫המדגישה דווקא את השפעותיו‬ ‫דפוסי ארגון ומנהל מודרניים ; קבעו שפה אחידה המאפשרת ליצור קשר בין כל‬
‫השליליות של הקולוניאליזם‬ ‫השבטים והקבוצות הבונות את המדינה ; החלו תהליך עיור ובניה של תשתיות‬
‫עירוניות ופתחו את הקשר לעולם‪ .‬אומנם כל אלו נעשו לשימושם של האירופאים אבל‬
‫שירתו גם את האוכלוסייה המקומית ‪ .‬שיפור רב ניכר גם בשירותי הבריאות –‬
‫רופאים לבנים החלו בהדרגה לשרת גם את האוכלוסייה המקומית ‪ .‬הם הצליחו‬
‫להדביר מחלות באמצעות חיסונים והתמותה בכלל ותמותת התינוקות בפרט פחתו‪.‬‬
‫המפגש עם המערב זרע זרעים ראשונים לערכים האירופיים של קידמה וליברליזם ‪.‬‬
‫הקולוניאליזם ייבא למושבות את רעיון הלאומיות ובמשך השנים אימצו אותו העמים בני‬
‫המקום והקימו תנועות לאומיות שהתגייסו למאבק לעצמאות ‪.‬‬

‫הכיבוש הקולוניאליסטי נמשך עד תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬מאז‪ ,‬כל הקולוניו ת‬
‫באסיה ובאפריקה זכו בהדרגה‪ ,‬לעצמאות‪ .‬הקולוניאליזם האירופי הסתיים במהלך‬
‫המאה ה‪ ,20-‬אך זרמי ההגירה העצומים שהתרחשו בתקופה זאת ממשיכים להשפיע על‬
‫גורלן של מדינות וקבוצות אוכלוסייה ‪ .‬בעידן הגלובלי זרמי ההגירה משנים כיוון –‬
‫מהגרי עבודה‪ ,‬פליטים ומבקשי חסות מהגר ים מהקולוניות לשעבר לאירופה ולאמריקה‬
‫הצפונית‪ .‬ועל כך בהמשך‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫? הסבירו כיצד השכלולים‬
‫העצומים בעידן הגלובלי באמצעי‬
‫התחבורה ובאמצעי התקשורת‬
‫משפיעים על מימדי ההגירה ועל‬
‫חיי המהגרים‪.‬‬
‫הגירות בין‪-‬לאומיות בימינו‬
‫יה של ההגירה הבין‪ -‬לאומית‪ ,‬כתוצאה‬ ‫בעשרות השנים האחרונות גדלו מאוד ְמ ַמ ֶד ָ‬
‫ומשנים את מקומות‬‫מתהליכי הגלובליזציה ‪ ,‬וכיום מיליוני בני אדם נעים ברחבי העולם ַ‬
‫מגוריהם‪ .‬תהליכי הגלובליזציה ‪ ,‬מאפשרים תנועה אדירה של כספים ‪ ,‬סחורות‪ ,‬מידע‪ ,‬וגם‬
‫מעבר של בני אדם מכל מקום ולכל מקום בעולם ‪ ,‬תוך חצייה של גבולות מדיניים (על‬
‫הגלובליזציה ‪ -‬ראו יחידת המבוא)‪ .‬לצד קיומה של זרימת מהגרים (בעיקר מהגרי עבודה )‬
‫ממקום למקום‪ ,‬הרי שכיום מדינות רבות מניחות מגבלות לזרימה הזו ‪.‬‬

‫העלייה במספר המהגרים בהגירה בין‪-‬לאומית בעולם‪( 2010-1960 ,‬במיליונים‪ ,‬לעדכן בגרפיקה)‬
‫‪2005 195 245 404‬‬
‫‪2010 213 943 812‬‬

‫מקור‪http://esa.un.org/migration/p2k0data.asp :‬‬

‫נבדוק את המאפיינים המייחדים את תנועות ההגירה בימינו ואת השפעתם‪:‬‬

‫? מדוע מבקשים בני אדם רבים‬

‫להגר מן המדינות הפחות‬
‫מפותחות אל המדינות‬
‫המפותחות?‬
‫? בדקו שוב הטבלה בעמוד ‪00‬‬
‫האם היא תומכת או שוללת את‬
‫הטקסט בעמוד זה? נמקו‪.‬‬
‫? מה היו כיווני ההגירה בתקופה‬
‫הקולוניאלית? מהם כיווני ההגירה‬
‫בימינו? כיצד אתם מסבירים את‬
‫השינוי?‬
‫פערים בין מדינות פחות מפותחות למדינות מפותחות קובעים‬
‫את כווני ההגירה‬
‫הפערים הגדולים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות‪ -‬מפותחות‪ ,‬הם הגורם‬
‫המרכזי להגירה בראשית המאה ה‪ 21 -‬והם גם אלו שקובעים את כיוון ההגירה ‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 60%-‬מן המהגרים עוברים ממדינות פחות‪ -‬מפותחות למדינות מפותחות‬
‫אחר מקורות פרנסה ‪ .‬על כן במדינות המפותחות נוצר מאזַן ההגירה חיובי ‪,‬‬ ‫בחיפוש ַ‬
‫ואילו במדינות הפחות‪ -‬מפותחות ‪ -‬ברובן נוצר מאזן הגירה שלילי ‪.‬‬

‫על פי התחזיות של האו "ם ‪ -‬בעתיד עוד יגבר זרם המהגרים מהמדינות הפחות‪-‬‬
‫הגדלים בשני הצדדים ‪ :‬המדינות‬
‫מפותחות למדינות המפותחות ‪ .‬זאת בגלל הצרכים ֵ‬
‫הגדלה‬
‫הפחות‪-‬מפותחות ‪ -‬רובן אינן יכולו ת לספק מקומות עבודה לאוכלוסייתן ֵ‬
‫במהירות; והמדינות המפותחות ‪ -‬אוכלוסייתן מצטמצמת ומזדקנת‪ ,‬ויש בהן ביקוש‬
‫לכוח עבודה זול‪.‬‬

‫זרמי ההגירה הגדולים ביותר יוצאים ממדינות באסיה ‪ ,‬באפריקה‪ ,‬באמריקה הדרומית‬
‫והמרכזית ובמזרח אירופה ‪ .‬יבשת אסיה "מאבדת" מדי שנה ‪ 1.2‬מיליון תושבים‪,‬‬
‫המהגרים בעיקר לארה"ב ולקנדה‪ .‬באפריקה עיקר ההגירה מתנהל בין מדינות היבשת ‪,‬‬
‫ורוב תושביה נשארים בתחומיה ‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יבשת אפריקה "מאבדת" מדי שנה כ‪350,000-‬‬
‫תושבים‪ ,‬המהגרים בעיקר לאירופה ‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫כאמור‪ ,‬רוב המהגרים פונים לאמריקה הצפונית (לארה"ב ולקנדה)‪ ,‬וליבשת אירופה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בשנת ‪ 2005‬היו באירופה ‪ 64‬מיליוני מהגרים ‪ -‬כ‪ 9%-‬מאוכלוסייתה ‪ .‬ובין‬
‫המדינות ‪ -‬ארה"ב הייתה ונשארה המדינה שמגיעים אליה ונשארים לחיות בה הכי הרבה‬
‫מהגרים‪ :‬כ‪ 20%-‬מכלל המהגרים בעולם ‪ .‬זה אומר שכל מהגר חמישי בוחר להגר‬
‫לארה"ב!‬

‫? התבוננו בגרף שלפניכם‪:‬‬

‫‪ -‬כמה מהגרים סה"כ היו בעולם בשנת‬

‫‪? 2005‬‬
‫‪ -‬כמה מהגרים היו סה"כ במדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬וכמה בפחות מפותחות?‬
‫‪ -‬הצביעו על העמודה שעשויה לייצג את‬
‫הטקסט הבא‪:‬‬
‫מהגרים רבים מהמדינות הפחות מפותחות‬
‫פונים למדינות שכנות שגם הן פחות‬
‫מפותחות‪ .‬למשל מהגרי עבודה מנאפל‬
‫שעוברים להודו לעבודה חקלאית עונתית‪.‬‬

‫מספר המהגרים החיים ביבשות העולם‪ ,‬בשנים‪2010 ,2000 ,1990 :‬‬

‫המדינות הקולטות את מספר המהגרים הגדול ביותר ‪,‬‬
‫‪2008‬‬

‫מקור‪http://www.un.org/esa/population/migration/UN_MigStock_2008.pdf :‬‬

‫‪15‬‬
 ‫? תנו ‪ 2‬דוגמאות לאירועים פוליטיים‬
‫שהתרחשו במקום כל שהוא בעולם‬
‫אירועים פוליטיים דרמאטיים משפיעים על ההגירה‬
‫והגבירו את ההגירה הבין לאומית ‪.‬‬
‫המלחמות המתרחשות בעולם ‪ ,‬והשינויים הפוליטיים הבאים בעקבותיהן ‪,‬‬
‫תמונה‪ :‬פליטים בדרכים‬
‫הופכים אנשים רבים למהגרים חסרי בית ‪ -‬לפליטים*‪ .‬במהלך המלחמה‪,‬‬
‫בכתובית‪ :‬בתום מלחמת העולם‬ ‫אנשים רבים נמלטים ממולדתם כדי להשיג ביטחון לעצמם ולמשפחתם ‪,‬‬
‫השנייה‪ ,‬לאחר שגרמניה הובסה‪,‬‬ ‫ואחרים מגורשים‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬אנשים רבים מנצלים את המצב המדיני‬
‫על ידי בעלות הברית מיליוני פליטי‬ ‫שנוצר כדי להגר למקום אחר ולנסות לשפר את איכות חייהם ‪ ,‬ואחרים‬
‫המלחמה נעו בדרכים לחזור לביתם‪,‬‬ ‫מעדיפים דווקא לחזור למולדתם כאשר שבים אליה השקט והשלום ‪.‬‬
‫לחפש בני משפחה‪ ,‬לעבור למקום אחר‪.‬‬
‫ביניהם היו מאות אלפי יהודים‪.‬‬ ‫הנה דוגמה‪ :‬אזורים שהיו בעבר קולוניות בשליטתן של מדינות אירופיות‬
‫הפכו מאמצע המאה ה ‪ 20‬למדינות עצמאיות ‪ ,‬וכיום רבים מתושביהן של‬
‫מדינות אלה מהגרים אל המדינות ששלטו בהן בעבר ‪ .‬כך הודים רבים היגרו‬
‫מארצם ‪ -‬מושבה בריטית לשעבר ‪ -‬לבריטניה‪ ,‬ואלג'ירים רבים היגרו מארצם ‪-‬‬
‫מושבה צרפתית לשעבר ‪ -‬לצרפת‪ .‬ודוגמה אחרת‪ :‬מאז הקמת מדינת ישראל בשנת ‪1948‬‬
‫זרמו אליה יותר מ‪ 3 -‬מליון מהגרים ‪.‬‬

‫תמונה‪ :‬ציורי גרפיטי על חומת ברלין‬

‫בכתובית‪ :‬בשנת ‪ 1949‬נחלקה גרמניה לשתי מדינות ‪ :‬גרמניה המערבית ‪ ,‬וגרמניה המזרחית ‪.‬‬
‫חלקה המזרחי השתייך לגרמניה המזרחית ‪,‬‬ ‫בהסכם החלוקה נותרה העיר ברלין חצויה ‪-‬‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬וחלקה המערבי השתייך לגרמניה המערבית ‪ ,‬הדמוקרטית‪ .‬רבים מאזרחי גרמניה‬
‫המזרחית רצו להגר לגרמניה המערבית ‪ ,‬וכדי למנוע זאת הקימו המזרח‪ -‬גרמנים חומה בין שני‬
‫חלקי העיר ברלין ‪ .‬בשנת ‪ 1989‬נפל המשטר הקומוניסטי בגרמניה ה מזרחית‪ ,‬החומה נופצה ‪ ,‬ושתי‬
‫המדינות התאחדו מחדש למדינה אחת‪ .‬מאז ישנו מעבר חופשי בין האזורים‪.‬‬

‫מדינות בריה"מ לשעבר פותחות את שעריהן‬

‫מאז שנות ה‪ 20 -‬ועד לשנות ה‪ 80 -‬של המאה העשרים הייתה ברית‪ -‬המועצות ֵפ ֵדרציה גדולה ‪,‬‬
‫שכללה ‪ 15‬מדינות שנשלטו בידי שלטון קומוניסטי ריכוזי וחזק ‪ .‬השלטון הטיל על תושביהן של‬
‫מדינות אלה הגבלות רבות ‪ ,‬ולא איפשר הגירה חופשית בתוכן או מהן ואליהן ‪ .‬אחרי מלחמת‬
‫העולם השנייה הת רחב תחום השפעתה של בריה "מ אל רוב מדינות מזרח אירופה ‪ ,‬ובהשפעתה‬
‫הנהיגו גם מדינות אלה משטר קומוניסטי שלא איפשר הגירה חופשית ‪ .‬החל משנת ‪ 1986‬התרחשו‬
‫במדינות בריה "מ ובמדינות מזרח אירופה שינויים פוליטיים דרמאטיים ‪ ,‬ובעקבותיהם נפתחו‬
‫במדינות אלה תחומי הכלכלה והחברה והן החלו לשפר את יחסיהן עם מדינות העולם‪.‬‬
‫"מ ובמזרח‬ ‫התהליכים היו רבי עוצמה והם הביאו לחיסולו של השלטון הקומוניסטי בבריה‬
‫אירופה‪ ,‬וכן להתפרקותה של בריה "מ ולחלוקתה למדינות עצמאיות רבות ‪ .‬בין היתר ניתן חופש‬
‫רב יותר לאזרחים במדינות אלה ‪ ,‬ובּוטל האיסור להגר מהן ואל יהן‪ .‬היהודים תושבי מדינות‬
‫בריה"מ לשעבר היו בין הראשונים שניצלו את הזכויות החדשות‪ ,‬ורבים מהם עלו לישראל‬
‫=‬

‫‪16‬‬
 ‫מדינת ישראל ‪ -‬מדינת הגירה‬

‫במדינת ישראל יש לתופעת ההגירה חשיבות מיוחדת ‪ .‬לעומת מרבית מדינות העולם ‪,‬‬
‫שאוכלוסייתן גדלה בעיקר כת וצאה מהריבוי הטבעי ‪ ,‬בישראל ההגירה מהווה מקור חשוב‬
‫לגידול‪ .‬במשך אלפים שנות הגלות התגעגעו בני העם היהודי לארץ ישראל ‪ ,‬וקבוצות‬
‫ויחידים הגיעו לארץ כדי לגור בה ‪ ,‬לבקר או להיקבר בה‪ .‬לפני למעלה מ‪ 100-‬שנה החלו‬
‫מכ נים בשם "עליות"‪ .‬מאז‬
‫להגר לארץ ישראל יהודים מכל העולם ‪ ,‬בתנועות הגירה שאנו ַ‬
‫שנת ‪ 1948‬עלו למעלה מ ‪ 3‬מליון יהודים לארץ ‪ .‬העליות לישראל לא היו רצופות ואחידות‬
‫בגודלן בכל שנות קיומה של המדינה ‪.‬‬

‫גל העלייה הגדול ביותר התרחש בשנים הראשונות להקמת המדינה ‪ .‬שתי קבוצות של‬
‫מהגרים יהודים שהיו שרויים במצוקה קשה הגיעו ‪ :‬אוכלוסיית "שארית הפליטה" –‬
‫יהודים שעברו את אימי השואה באירופה ויהודים מכמה ממדינות האסלאם שהקמת‬
‫מדינת ישראל ערערה את ביטחונם ‪ .‬גל עלייה גדול אחר התרחש בין השנים ‪,1999 – 1990‬‬
‫ובו הגיעו קרוב למיליון עולים ‪ ,‬רובם בעקבות התפרקותה של ברית המועצות לשעבר ‪.‬‬

‫מדינת ישראל מעודדת את הגירת היהודים אליה ‪ .‬אחד מיעדיה החשובים של המדינה ‪,‬‬
‫מאז הקמתה‪ ,‬הוא לשמש "בית לעם היהודי" והוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות ‪,‬‬
‫שבה נקבע‪" :‬מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ‪ ".‬באחד‬
‫השבּות" ‪ -‬נקבע כי כל יהודי זכאי לעלות‬‫מהחוקים החשובים של מדינת ישראל ‪" -‬חוק ְ‬
‫ַאשרת עלייה ‪ .‬יש לציין כי‬
‫ַ‬ ‫לישראל‪ ,‬וכי כל יהודי שהביע את רצונו לחיות בישראל יקבל‬
‫מדיניות זו אינה חלה על האוכלוסייה הערבית בישראל ‪.‬‬

‫לעלייה יש השפעה רבה על כלכלתה של מדינת ישראל ‪ .‬המדינה משקיעה משאבים רבים‬
‫בקליטת העולים והיא מס ייעת לעולים בדיור ‪ ,‬בתעסוקה ‪ ,‬בבריאות‪ ,‬בחינוך וכדומה ‪ .‬כדי‬
‫לממן הוצאות אלה ישראל מקבלת סיוע ממקורות שונים בעולם ‪ ,‬ובעיקר מן היהודים‬
‫החיים במדינות חוץ ‪ .‬עם הזמן העולים משתלבים בחיי המדינה ותורמים גם הם לפיתוחה‬
‫ולצמיחתה ‪ -‬על ידי הגדלת כוח העבודה ‪ ,‬על ידי הגדלת הבי קוש למוצרים ולשירותים ‪ ,‬על‬
‫ידי הגברת הפעילות הכלכלית ‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫בישראל יש לעלייה השפעה גדולה גם על התרבות ואורח החיים ‪ .‬העולים הבאים לישראל‬
‫מכל קצווי תבל מביאים איתם ממקומות המוצא שלהם‬
‫עולים בשערי ישראל באחד מגלי העלייה‪,‬‬ ‫אורחות חיים‪ ,‬שפה‪ ,‬לבוש‪ ,‬מוזיקה וכו'‪ ,‬ובארץ נוצר‬
‫לפני ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫מפגש בינם לבין התרבות ואורח החיים הקיימים בה ‪.‬‬
‫המפגש הזה יוצר השפעה הדדית בין התרבויות ‪,‬‬
‫ומתפתחים אורחות חיים ומנהגים שהם יִ יחּודיים‬
‫לישראל‪ ,‬ומצד שני נשמרים חלק מהמנהגים הקודמים‬
‫והם אף מועברים מדור לדור ‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מפה‪ :‬מדינות המוצא של העולים לישראל‪1948-2005 ,‬‬

‫בכתובית לטבלה ‪ :‬מאז מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬היגרו בעולם כ‪ 4.7 -‬מיליוני יהודים ‪63% .‬‬
‫מכלל מהגרים אלה הגיעו לישראל ‪ .‬במקביל פחת מספרם של היהודים באזורים שונים‬
‫בעולם‪ .‬יוצא‪ ,‬שההגירה רוקנה מדינות מאוכלוסיה יהודית בשל הרעת תנאים שם ‪ ,‬מול‬
‫המאמצים שמשקיעה ישראל כדי להיות "בית לעם היהוד י"‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית בעולם לפי אזורים עיקריים במספרים מוחלטים ובאחוזים‪1948-2005 ,‬‬

‫‪2005‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫ארץ‪/‬אזור‬

‫באחוזים‬ ‫מספרים מוחלטים באלפים‬

‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪13,034‬‬ ‫‪12,643‬‬ ‫‪11,500‬‬ ‫סה"כ העולם‬
‫‪11.7‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪1,520‬‬ ‫‪3,093‬‬ ‫‪3,700‬‬ ‫אירופה‬
‫‪8.2‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪1,066‬‬ ‫‪1,119‬‬ ‫‪1,035‬‬ ‫מערב‬
‫‪2.8‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪1,906‬‬ ‫‪1,950‬‬ ‫בריה"מ באירופה‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪765‬‬ ‫מזרח ובלקן‬
‫‪40.5‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪5,277‬‬ ‫‪2,944‬‬ ‫‪1,275‬‬ ‫אסיה‬
‫‪40.2‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪5,238‬‬ ‫‪2,582‬‬ ‫‪650‬‬ ‫ישראל‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪350‬‬ ‫בריה"מ אסיה‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪275‬‬ ‫השאר‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪700‬‬ ‫אפריקה‬
‫‪0.0‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪595‬‬ ‫צפון‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪105‬‬ ‫דרום‬
‫‪46.4‬‬ ‫‪49.1‬‬ ‫‪49.8‬‬ ‫‪6,049‬‬ ‫‪6,200‬‬ ‫‪5,735‬‬ ‫אמריקה‬
‫‪43.4‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪45.3‬‬ ‫‪5,652‬‬ ‫‪5,686‬‬ ‫‪5,215‬‬ ‫צפון‬
‫‪3.0‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪397‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪520‬‬ ‫אמריקה הלטינית‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אוקיאניה‬
‫‪18‬‬
 ‫מקור‪Dellapergola, 2007, 10 :‬‬

‫? נתחו את הטבלה‪ :‬א‪ .‬כמה יהודים היו בשנת ‪ 1948‬בכל העולם? כמה מתוכם בישראל ?‬

‫ב‪ .‬כמה יהודים יש בשנת ‪ 2005‬בכל העולם ? כמה מתוכם בישראל ? ג‪ .‬באיזה איזור ‪ ,‬פרט‬
‫לישראל‪ ,‬ישנה בשנת ‪ 2005‬אוכלוסייה יהודית גדולה? ד‪.‬באילו ‪ 3‬אזורים בעולם‬
‫האוכלוסייה היהודית קטנה במהלך השנים באחוזים הכי גבוהים ‪.‬‬

‫הגבלות על תנועת מהגרים‬

‫מדיניות הגירה –‬ ‫כפי שכבר ציינו‪ ,‬בעקבות השינויים הפוליטיים שהתרחשו בסוף המאה ה‪ ,20 -‬מדינות‬
‫תקנות והנחיות‬
‫שקובעים השלטונות‬ ‫שהגבילו יציאת מהגרים מתחומן החלו לאפשר הגירה ‪ .‬לעומתן מדינות אחרות ‪ ,‬שהפכו‬
‫של כל מדינה בנוגע‬
‫לכניסה וליציאה של‬ ‫למדינות יעד להגירה ‪ ,‬החלו לקיים מדיניות הגירה* והחמירו את ההגבלות על ההגירה‬
‫מהגרים‪.‬‬
‫לתחומן‪.‬‬

‫מדיניות ההגירה כוללת שורה של חוקים ותקנות באשר לקבלת מהגרים למדינה ‪ .‬במרבית‬
‫המדינות מדיניות ההגירה מגבילה את כניסתם של חולים ‪ ,‬פושעים‪ ,‬ושל מי שעלולים‬
‫לסכן את ביטחון המדינה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי לעצור את גל המהגרים (שרובם ממדינות פחות‬
‫מפותחות) ‪ -‬מדינות יעד רבות קבעו בהתאם לצורכיהן כמה מהגרים הן מוכנות לקבל‬
‫בשנה‪ ,‬וחוקקו חוקי הגירה נוקשים ‪ .‬חוקי ההגירה הם מורכבים ומסובכים ושונים בין‬
‫מדינה למדינה‪.‬‬
‫וכך למרות שבעידן הגלובליזציה יש המציגים את העולם כ "כפר גלובאלי" או כמקום‬
‫שהוסרו בו הגבולות בין המדינות ‪ ,‬הרי שבתחום של הגירה ‪ ,‬ישנם קולות ביקורתיים‬
‫הטוענים שבעוד שאוכלוסיית המדינות המפותחות יכולה לנוע לכל מקום ‪ ,‬הרי התנועה‬
‫של אוכלוסיית העולם הפחות מפותח הופכת למוגבלת‪ .‬כלומר‪ ,‬לתושבי המדינות הפחות‬
‫מפותחות קשה כיום להשיג אשרת כניסה למדינות המפותחות ‪ .‬ניסיונות אלו של מדינות‬
‫העולם המפותח לצמצם את ההגירה לתחומן נ ובע מחששן מזרם בלתי פוסק של מהגרים‬

‫חומה שהוקמה בין ארה"ב למקסיקו במטרה‬

‫ָלס‬
‫לעצור מהגרים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬ליד העיר נֹוג ֵ‬
‫במדינת אריזונה‪ .‬בצד שמאל ‪ -‬מקסיקו‪ ,‬בצד‬ ‫לשטחן שיחייב אותן בהשקעות אדירות ב שירותי החינוך‪ ,‬הרווחה‪ ,‬הבריאות‪,‬‬
‫ימין ‪ -‬ארה"ב‬ ‫הדיור ועוד‪ ,‬שירותים שיש לספק לאוכלוסייה החדשה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדינות אלו‬
‫מהגרים רבים משלמים בחייהם על הניסיון‬
‫לחיות חיים יותר טובים‪ .‬בקיץ ‪ 2005‬נהרגו כ‬ ‫חוששות מחוסר שליטה על ההרכב של האוכלוסייה שבתחומן ‪.‬‬
‫‪ 484‬מהגרים בניסיון לחצות את הגבול בין‬
‫ארה"ב למקסיקו‪.‬‬ ‫מדינות יעד רבות מחמירות במיוחד את ההגבלות על כניסת מהגרים עובדים‬
‫שאינם מקצועיים‪ .‬התוצאה היא שמיליוני אנשים מוותרים על האפשרות להגר ‪,‬‬
‫ואחרים מנסים להיכנס למדינות היעד באופן לא חוקי ‪.‬‬

‫עם זאת מדינות הסובלות ממחסור בכוח עבודה ‪ ,‬למשל בריטניה ‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫אוסטרליה וניו זילנד‪ ,‬קולטות מהגרים על פי המקצועות הנדרשים בהן ‪.‬‬
‫למדיניות ההגירה במדינות אילו יש שתי מטרות בו זמנית ‪ :‬מצד אחד לספק‬
‫אשרות הגירה לבעלי מקצועות ועסקים אשר חסרים במדינה ובואם יתרום‬
‫לצמיחה הכלכלית של המדינה מצד שני לספק ביטחונות לאזרחי המדינה‬
‫שמקומות העבודה מובטחים להם‪ ..‬למשל בבריטניה‪ ,‬משנת ‪ 2008‬ניתנות‬
‫אשרות רק למהגרים שעבודתם נחוצה‪,‬הכוללים עובדים בעלי מומחיות גבוהה ‪ ,‬יזמים‬
‫ומשקיעים; לעובדים שקבלו הצעת עבודה בבריטניה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מורים ואחים; לעובדים‬
‫בעלי מומחיות נמוכה הממלאים חסר זמני מסוים בשוק העבודה ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬עובדי בניה ‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫בארצות הברית הכי הרבה מהגרים מקבלים אשרה על בסיס איחוד משפחות ( כ‪ 66%-‬מאלה‬
‫? מהן הטענות של אילו המצדדים‬
‫בהגבלה של מספר המהגרים‬
‫למדינה? ומהם הנימוקים של אילו‬
‫המצדדים בכניסה כמעט חופשית‬
‫של מהגרים‪ .‬ומהי עמדתכם?‬
‫? במדינות מסוימות מתלבטים אם‬
‫צריך לתת עדיפות למהגרים שיש‬
‫להם מיומנויות מקצועית מיוחדת‬
‫ונדרשת או לתת עדיפות למהגרים‬
‫שיש להם בני משפחה (איחוד‬
‫משפחות) מה אתם הייתם‬
‫מייעצים?‬
‫? מדוע יש מחסור בכוח אדם‬
‫בחלק מהמדינות המפותחות?‬
‫השתמשו במושגים דמוגרפיים (‬
‫שיעור ילודה‪ ,‬הרכב אוכלוסייה)‬
‫כדי להסביר עמדתכם‪.‬‬
‫הגירה סיבובית‪ -‬מהגרים (בדרך‬
‫כלל מהגרי עבודה) שוהים‬
‫במדינות‬
‫היעד תקופה קצובה ואחריה הם‬
‫חוזרים למדינת המוצא‪.‬‬
‫שהיגרו לארה"ב בשנת ‪ 2004‬קיבלו אשרת כניסה על בסיס איחוד משפחות )‪ .‬לצד‬
‫אשרות אלו השלטונות מאשרות כניסות מהגרים על בסיס תעסוקה ‪,‬ומעניקים להם‬
‫אשרות עבודה זמניות‪.‬‬
‫מדדים לקבלת אשרות כניסה למדינות יעד אחדות‪( 2004 ,‬באחוזים)‬
‫קבוצות מהגרים ייחּודיות‬
‫מהגרים עובדים‬
‫ממדיה של הגירת העובדים גברו מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה ‪ .‬כאשר‬
‫מתרחשת הגירה מסיבה כלכלית אפשר לזהות שני סוגי תהליכים ‪:‬‬
‫‪ -‬מדינות רבות זקוקות לכוח עבודה מיומן שחסר בתחומן והן "מייבאות" עובדים‬
‫זרים בהתאם לצרכיהן‪ ,‬לרוב‪ ,‬באמצעות חברות כוח אדם‪ .‬חברות אלו מגייסות‬
‫עובדים במדינות המוצא ושולחות אותם למדינות היעד לתקופה קצובה על פי הסכם‬
‫ההתקשרות עם המדינה‪.‬‬
‫חברות בינלאומיות המעסיקות עובדים במדינות שונות מזמינות עובדים לשנות את‬ ‫‪-‬‬
‫מקום מגוריהם בהתאם לצרכי החברה ‪ Relocation .‬הוא מונח שגור בתעשיית‬
‫ההיי טק שמבטא שינוי או מעבר מקום‪.‬‬
‫רבים ממהגרי העבודה מגיעים למדינת היעד מתוך כוונה לשהות‬
‫בה‪ ,‬שנים אחדות לעבוד ולחסוך כסף ואחר כך הם מתכוונים לחזור‬
‫למולדתם‪ ,‬הגירה זאת מכונה‬
‫הגירה סיבובית‪ .‬בשנים האחרונות עובדים רבים מהגרים לשנים‬
‫אחדות למדינת יעד כלשהי ‪ ,‬אחר כך חוזרים למולדתם לשנים‬
‫אחדות‪ ,‬ושוב הם חוזרים ומהגרים לאותה מדינת יעד ‪.‬‬
‫בין המהגרים לצורכי עבודה אפשר להבחין בשתי קבוצות ‪ -‬עובדים‬
‫מיומנים ובעלי מקצוע ועובדים לא‪ -‬מיומנים‪ .‬שתי הקבוצות הם‬
‫‪.‬‬ ‫מועסקים מורשים שקיבלו את אישור המדינה לעבוד בתחומה‬
‫‪20‬‬
 ‫לצורך כך ‪ ,‬המדינה מנפיקה אשרת עבודה למהגרי עבודה ‪ ,‬בדרך כלל אשרות עבודה‬
‫זמניות וכאשר פג תוקפם – על מהגרי העבודה לחזור לארץ מוצאם ‪.‬‬

‫מהגרי עבודה שולחים בדרך כלל כסף שהרוויחו וחסכו במדינת היעד למשפחותיהם‬
‫במדינת המוצא‪ .‬ישנן מדינות שהתשלומים החוזרים של המהגרים מהווים נתח משמעותי‬
‫בתמ"ג שלהן‪.‬‬

‫הגירת עובדים מומחים ובעלי מקצוע‬

‫גדלה קבוצת המהגרים המיומנים ובעלי‬‫מאז סוף המאה ה‪ֵ 20-‬‬
‫מקור‪ :‬דוח מוקד סיוע לעובדים זרים‬
‫המקצוע‪ ,‬בעיקר בתחומי התקשורת והמידע ‪ ,‬המחקר והפיתוח‪,‬‬
‫הבריאות והחינוך ‪ .‬מהגרים אלה עוברים למדינות אחרות‬
‫בעקבות תנאי עבודה מפתים ‪ ,‬משכורות גבוהות‪ ,‬ואפשרויות‬
‫לקידום מקצועי‪.‬‬
‫הגירה כזו המכונה לעיתים "בריחת מוחות" מבטאת את הגירת‬
‫האוכלוסייה המשכילה ממדינות המוצא מפאת מחסור‬
‫באפשרויות עבודה ופרנסה המתאימות ליכולותיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עפ"י‬

‫? הסוגיה של בריחת מוחות‬ ‫דוח שהוגש לליגה הערבית ‪ ,‬בכל שנה מהגרים ממדינות ערב כ ‪ 70‬אלף בוגרים של‬
‫מאוניברסיטאות בישראל עולה‬ ‫מוסדות להשכלה גבוהה אל ארה "ב‪ ,‬קנדה ואירופה ‪.‬‬
‫באופן תדיר על סדר היום‬
‫הציבורי‪ .‬על פי אחד המחקרים‪,‬‬
‫תופעת בריחת המוחות של מרצים‬
‫ישראלים לארה"ב רחבה בהרבה‬
‫מאשר במדינות מפותחות אחרות‪.‬‬ ‫הגירת עובדים לא‪-‬מיומנים‬
‫מה לדעתכם גורם לכך? כיצד‬
‫לדעתכם אפשר להתמודד עם‬ ‫אלה הם בדרך כלל אנשים צעירים חסרי מקצוע ולא מיּומנים ‪ ,‬המכּונים במדינות היעד‬
‫הבעיה?‬
‫"עובדים זרים"‪ .‬המהגרים הצעירים אינם נרתעים מהעבודה הקשה הצפויה להם‬
‫? "חקלאים בערבה הפגינו נגדאי‬
‫מתן אישור להבאת מהגרי עבודה‬ ‫מהפרדה הממושכת ממשפחותיהם ‪ ,‬ומתנאי העבודה הלא‪ -‬נוחים‪ .‬מאז‬ ‫ֵ‬ ‫במדינות היעד‪,‬‬
‫לחקלאות "‪ -‬איזו בעיה עולה‬ ‫ראשית המאה ה‪ 21-‬הייתה במדינות המפותחות עלי יה גדולה בביקוש לעובדים כאלה‬
‫מהכותרת‪ .‬מדוע קיימת הבעיה?‬
‫איך ניתן לפתור?‬ ‫לצורך טיפול בקשישים ולעבודות כמו ניקיון ‪ ,‬בניין וחקלאות ‪.‬‬

‫עד סוף המאה ה‪ ,20-‬מרבית העובדים הלא מיומנים בעולם היו גברים צעירים שהיגרו‬
‫ללא משפחותיהם‪ .‬מאז גדל חלקן של הנשים בין המהגרים ‪ ,‬וכיום ‪ -‬כמעט מחצית‬
‫המהגרים הם נשים‪ ,‬ובמדינות אחדות הנשים מהוות ‪ 80%-70%‬מן המהגרים‪ .‬באירופה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מספר הנשים‪-‬המהגרות גדול ממספר הגברים‪ -‬המהגרים‪.‬‬

‫מהגר לא‪-‬חוקי – מהגר‬

‫השוהה במדינה כלשהי ללא‬ ‫עובדים לא מיומנים – תמונה‪ ,‬עובדים בחקלאות‬
‫אישור חוקי של השלטונות‬
‫באותה מדינה‪ .‬יש המכנים‬
‫אותם 'מהגרים לא‬ ‫מהגרים לא‪-‬חוקיים‬
‫רשומים' או 'מהגרים ללא‬
‫אשרה'‬ ‫מדינות היעד השונות משקיעות מאמצים באכיפת חוקי ההגירה ובמניעת כניסתם של מהגרים‬
‫ללא אשרת כניסה‪ .‬לשם כך ננקטים אמצעים שונים ‪ ,‬כגון הקמת חומה ‪ ,‬הצבת גדרות ַתיִ ל‬
‫ומגדלי שמירה לאורך הגבול ‪ ,‬עריכת סיורים משטרתיים ביבשה ‪ ,‬באוויר ובים‪ ,‬וכדומה‪ .‬אלא‬
‫שרבים מהמהגרים שמוצאם בדרך כלל ממדינות פחות מפותחות אינם נרתעים אלא מנסים‬
‫להסתנן אל מדינות היעד המפותחות בדרכים לא‪ -‬חוקיות‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מהגרים שמצליחים להיכנס למדינות היעד מבלי לקבל אשרת כניסה נקראים מהגרים‬
‫לא‪-‬חוקיים*‪ .‬מהגרים אלה נעזרים במבריחים העוזרים להם לחצות את הגבול וגובים‬
‫כסף רב עבור השירות‪ ,‬שלא תמיד מסתיים בהצלחה ‪' .‬תעשיית ההברחות' מגלגלת כסף‬
‫רב‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מהגר המעוניין להגיע מאסיה לארה "ב באופן לא מורשה יאלץ לשלם‬
‫? נשמעת טענה כי אין הצדקה לספק‬ ‫למבריחיו סכום של כ ‪.$26,000‬‬
‫למהגר אשרת עבודה לזמן מוגבל‬ ‫גם מהגרים שמקבלים אשרת כניסה למשך תקופה מסוימת ‪ ,‬ונשארים לאחר תום‬
‫ואחר כך לאלץ אותו לחזור למדינת‬
‫המוצא ובמקביל (כמו דלת‬ ‫התקופה‪ ,‬הופכים למהגרים לא‪ -‬חוקיים‪ .‬המהגרים הלא חוקיים נרדפים על ידי‬
‫מסתובבת) להביא עובדים זרים‬
‫חדשים – מה דעתכם? מי עשוי ‪,‬‬ ‫שלטונות החוק המבקשים לגרשם חזרה למדינות המוצא ‪.‬‬
‫דווקא להרוויח ' מהמצב הזה?‬ ‫המהגרים הלא‪-‬חוקיים משתכנים בדרך כלל בשכונות העוני של הערים ‪ .‬הם‬
‫מנוצלים בעבודה קשה ובשכר נמוך ביותר ‪ ,‬ורבים מהם אינם יכולים לשלוח את ילדיהם‬
‫למסגרות חינוכיות ואינם מקבלים שירותי בריאות ‪ .‬בנוסף לכל אלה הם נתונים בפחד‬
‫ַמ ְת ִמיד מפני פשיטות המשטרה והגירוש ‪.‬‬
‫על פי הערכה של ארגוני הגירה בין‪ -‬לאומיים‪ ,‬באירופה המערבית שהו בשנת ‪ 2000‬כ‪22-‬‬
‫מיליון תושבים זרים ‪ ,‬ומעריכים כי מתוכם ‪ 3.3 -‬מיליון (כ‪ )15%-‬היו מהגרים לא‪-‬חוקיים‪.‬‬

‫מהגרים לא‪-‬חוקיים מסכנים את חייהם בדרכם מאפריקה לספרד‬

‫כ‪ 3-‬מיליון מהגרים חוקיים ממדינות צפון ומערב‪ -‬אפריקה נקלטו‬

‫בספרד בשנים האחרונות ‪ ,‬ועוד רבים מנסים לקבל אשרת כניסה‬
‫לספרד‪ .‬אשרת כניסה מקבל רק מי שבידו חוזה עבודה חתום בידי‬
‫מעסיק ספרדי או חשבון בנק "שמן"‪ .‬לכן‪ְ ,‬לרוב האנשים הרוצים להגר‬
‫לספרד אין ברירה אלא לבצע זאת בדרך לא‪-‬חוקית‪.‬‬
‫דרכים רבות להגירה הלא‪ -‬חוקית לספרד ‪ .‬אחדים מהמהגרים עוברים‬
‫את ביקורת הגבולות כתיירים‪ .‬אחרים מנסים את מזלם כנוסעים סמויים על המעבורת השטה בין‬
‫חופי צפון‪ -‬אפריקה לחופי ספרד ‪ ,‬ובחסות החשיכה הם נמלטים אל היבשה ‪ .‬רבים מאזרחי‬
‫אפריקה המערבית עוברים את דרכ ם בסירות דיג רעועות ‪ .‬אלפים מהם לא מצליחים להגיע והם‬
‫טובעים בים ‪ .‬בשנת ‪ 2006‬טבעו כ‪ 6,000 -‬מהגרים לא‪ -‬חוקיים בדרכם אל חופי ספרד ‪ .‬רבים עוד‬
‫יותר (על פי הערכה ‪ )30,000 -‬הצליחו לשרוד ולעלות על החוף‪.‬‬

‫פליטים‬
‫מקלט מדיני ‪ -‬מהגרים שנאלצו‬ ‫הפליטים הם בני אדם הנאלצים לעזוב את מקומות מגוריהם ולחפש מקלט‬
‫לעזוב את ארצות המוצא שלהם‬
‫כתוצאה ממצב פוליטי שמאיים‬ ‫מפני רדיפות או סכנה הנשקפת לחייהם בגלל מלחמה ‪ ,‬השתייכותם‬
‫על ביטחונם‪ .‬מהגרים אלו‬ ‫הלאומית‪ ,‬דתם‪ ,‬מעמדם החברתי ודעותיהם ‪ .‬בימינו רוב הפליטים יוצאים‬
‫מבקשים ממדינות אחרות‬
‫לקלוט אותם כיוון שנשקפת‬ ‫ממדינות פחות‪ -‬מפותחות באפריקה וכן במרכז אסיה ובדרום‪ -‬מערב אסיה‪.‬‬
‫סכנה לביטחונם עקב רדיפה‬ ‫גם אנשים שנאלצו לעזוב את מקומות מגוריהם לאחר שנפגעו מאסון טבע‬
‫פוליטית מצד השלטונות‬
‫בארצות מוצאם‪.‬‬ ‫כמו רעידת אדמה‪ ,‬סּופה טרופית ‪ ,‬שיטפון או צּונאמי הם פליטים ‪ .‬לעיתים הם‬
‫מכּונים "ניצֹולים" או "פליטים סביבתיים"‪.‬‬
‫מיליוני פליטים ‪ ,‬ניצולים ואנשים המבקשים מקלט מדיני *‪ ,‬נעים כיום ברחבי העולם ‪.‬‬
‫כאשר מתרחשות מלחמות או חילופי שלטון ‪ -‬מספר הפליטים עולה ‪ ,‬וכאשר המלחמות‬
‫מסתיימות ומגיעים להסכמי שלום ‪ -‬חלק מהפליטים שבים לביתם ולארצם ‪ ,‬ומספרם‬
‫‪22‬‬
 ‫יורד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעשור האחרון מספר הפליטים ירד ‪ :‬מ ‪ 18‬מליון פליטים ב ‪ 1992‬ל ‪9‬‬
‫מליון ב ‪ .2004‬כיום‪ ,‬מוצאם של רוב הפליטים בעולם הוא מאזורי עימות מתמשכים כמו‬
‫אפגניסטן‪ ,‬צ'צ'ניה‪ ,‬גיאורגייה ‪ ,‬עיראק‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬סודאן‪ ,‬וישראל‪-‬פלסטין‪.‬‬
‫? האם לדעתכם ישראל צריכה‬
‫לסייע לפליטים מדרפור או‬ ‫אבל מצב זה יכול להשתנות ‪ -‬כל מלחמה או שינויים בשלטון יכולים להעלות במהירות‬
‫מקומות אחרים באפריקה ‪,‬‬ ‫את מספר הפליטים בעולם ‪.‬‬
‫ולפתוח את שעריה לפני מספר‬
‫גדול יותר של פליטים אלה ? נמקו‪.‬‬ ‫חובת מתן מקלט מדיני לפליטים ולאוכ לוסיות נרדפות מעוגנת בהסכמים בינלאומיים‬
‫רבים ובניהן גם אמנת ג'נבה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רובם של הפליטים מוצאים מקלט במדינות‬
‫?חפשו באינטרנט או במקור מידע‬ ‫פחות מפותחות ‪ -‬כ ‪ 70%‬מהפליטים בעולם נמצאים במדינות בעלות תל "ג של פחות מ‬
‫אחר על סיפורה של קבוצת‬
‫פליטים וסכמו את מאפיינה ‪:‬‬ ‫‪ $2000‬לנפש‪ .‬אחד ההסברים שחוקרים מספקים לתופעה זאת היא שהמדינות‬
‫גורמי ההגירה‪ ,‬תנאי ההגירה ‪,‬‬ ‫המפותחות מקשיחות את הקריטריונים למתן מעמד של מקלט מדיני וגם עושות כל‬
‫קשיי הפליטים‪.‬‬
‫שביכולתן לעצור את מבקשי המקלט והפליטים עוד לפני שייכנסו לשיטחיהן ‪.‬‬
‫מספר הפליטים בעולם ‪2006-1981 ,‬‬

‫‪ 5‬המדינות ה"מארחות" הכי הרבה פליטים ו ‪ 5‬המדינות ה"תורמות"‬

‫הכי הרבה פליטים ‪2006 ,‬‬ ‫בדרך כלל הפליטים נאלצים לעזוב את בתיהם‬
‫מתוך‪:‬‬ ‫בבהילּות‪ ,‬ללא אפשרות להתכונן לקראת הבאות ‪.‬‬
‫‪http://www.un.org/esa/population/publications/2006Migration_Chart‬‬
‫‪/Migration2006.pdf‬‬ ‫הם משאירים מאחוריהם את רכושם ועוברים‬
‫למקום היעד כשהם חסרי כול ‪.‬‬
‫? כיצד תסבירו את מיקומן של אפגניסטן ושל פקיסטן בגרף‪ .‬מה הקשר‬
‫בין שתי המדינות‬
‫מתוך‪:‬‬ ‫לרוב מקבצים את הפליטים במחנות פליטים ‪.‬‬
‫‪http://www.un.org/esa/population/publications/2006Migr‬‬ ‫במחנות אלה נבנים במהירות מגורים זמניים‬
‫‪ation_Chart/Migration2006.pdf‬‬ ‫דלים כמו אוהלים וצריפים ‪ .‬במקרים רבים‬
‫הצפיפות גדולה‪ ,‬תנאי התברואה והניקיון גרועים ‪ ,‬ורעב ומחלות גורמים למקרי מוות‬
‫רבים‪ .‬לפעמים מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים שונים נחלצים לעזרת הפליטים‬
‫ומספקים להם מזון‪ ,‬לבוש ושירותי רפואה מועטים ‪ .‬הפליטים חיים בתנאים ארעיים אלה‬
‫מתוך תקווה שהסכנה תחלוף והם י וכלו לשוב לבתיהם ‪ ,‬אך רבים מהם נאלצים לשהות‬
‫במחנות זמן ממושך‪ ,‬ולעתים חולפות שנים רבות עד שהם חוזרים לבתיהם או עד שהם‬
‫משתקעים במדינות שקלטו אותם ‪.‬‬

‫פליטים מחבל דארפור שבסודאן = כנראה יירד או יופיע באינטרנט=‬

‫מאז שנת ‪ ,2003‬כ‪ 2-‬מיליון איש מתושבי חבל דארפור שבדרום סודאן נעקרו‬
‫מבתיהם והפכו לפליטים‪ ,‬ומאות‪-‬אלפים נרצחו או גוועו מרעב או ממחלות ‪-‬‬
‫ליד בתיהם או במחנות פליטים שבצ'אד‪ ,‬המדינה השכנה‪ .‬אין זאת הפעם‬

‫‪23‬‬
 ‫הראשונה‪ .‬סודאן היא מדינה ענייה‪ ,‬ומאז קיבלה עצמאות‪ ,‬בשנת ‪ ,1956‬מתחוללות בה מלחמות‬
‫אזרחים עקובות מדם שנמשכות שנים‪.‬‬
‫הסיבות לעימות הנורא בחבל דארפור מורכבות‪ .‬ברקע העימות יש יריבּות בין קבוצות של תושבי‬
‫האזור ‪ -‬אפריקנים שחורים ותושבים ערביים‪ .‬נושאי העימות בין הקבוצות הם‪ :‬השלטון באזור‬
‫והשליטה בשדות הנפט העשירים שנתגלו בו‪ .‬כמו כן מעֹורבֹות בסכסוך מדינות שונות וביניהן‬
‫ארה"ב‪ ,‬צרפת ואיראן‪ .‬ממשלת סודאן מצדדת בערבים המוסלמים ואף ניסתה לכפות על תושבי‬
‫האזור האפריקנים השחורים להתאסלם‪ .‬השחורים מרדו בממשלה‪ ,‬וזאת מנסה להכניעם בכוח‬
‫באמצעות מיליציות ערביות המכּונֹות ַג'נְ ַג'אוִ ויד‪ .‬עד כה‪ ,‬כל הניסיונות להגיע להסכם שלום נכשלו‪.‬‬

‫פליטים יהודים מחפשים דרך להגיע לארץ ישראל‬

‫במשך שנות קיומו הרבות של העם היהודי הפכו רבים מבניו לפליטים‪ .‬לא אחת נאלצו יהודים‬
‫במקומות שונים בעולם לברוח מבתיהם בשל גילויי אנטישמיות אלימים וסכנה לחייהם‪.‬‬
‫האנטישמיות הגיעה לשיאה בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אשר פרצה בשנת ‪ .1939‬במהלך‬
‫מאימת הכובש הנאצי או‬
‫המלחמה נרצחו ‪ 6‬מיליון יהודים בידי הנאצים‪ ,‬והמוני יהודים נמלטו ֵ‬
‫גורשו מבתיהם‪.‬‬

‫לאחר המלחמה‪ ,‬פליטים יהודים רבים רצו לעלות לארץ ישראל‬

‫ולהתיישב בה‪ .‬ואולם הבריטים‪ ,‬ששלטו אז בארץ‪ִ ,‬ה ְקצּו להם‬
‫עלייה‪ִ .‬מ ְכ ַסת הרישיונות המצומצמת‬
‫מספר מוגבל של רישיונות ִ‬
‫הספיקה רק לחלק מהפליטים היהודים‪ .‬אך הללו לא ִהרּפּו‪,‬‬
‫ועשרות‪-‬אלפי פליטים יהודים‪ ,‬המכּונים "מעפילים"‪ ,‬יצאו‬
‫בדרכים לא‪-‬חוקיות‪ ,‬קשות ומסוכנות‪ ,‬לכיוון ארץ ישראל‪.‬‬

‫הבריטים ניסו לעצור את הפליטים היהודים בדרכים שונות‪ .‬הם‬

‫דרשו מהמדינות שמהן יצאו המעפילים למנוע את יציאתם מהן‪.‬‬
‫וכשהאוניות‪ ,‬עמּוסֹות מעפילים‪ ,‬הצליחו לצאת לדרכן‪ ,‬הם עצרו‬
‫ולאי‬
‫יציּוס ִ‬
‫אּור ְ‬
‫לאי ַמ ִ‬
‫רבות מהן בדרך וגֵירשּו את הנוסעים למחנות פליטים מחוץ לארץ ישראל ‪ִ -‬‬
‫קפריסין‪ .‬חלקם הּוׂשמּו במעצר במחנה ֶה ְסגר בעתלית שבישראל‪.‬‬

‫היישוב היהודי בישראל נאבק בשלטון הבריטי‪ .‬נערכו פעולות מחאה והסברה בארץ וברחבי‬
‫העולם‪ ,‬נעשו מאמצים להערים על השלטון הבריטי‪ ,‬ובוצעו פעולות צבאיות כמו‪ :‬שחרור של‬
‫עצירים ממחנה ההסגר בעתלית בכוח הנשק‪ ,‬הטבעת אוניות בריטיות‪ ,‬חבלה במתקני ָר ָדאר‬
‫בריטיים‪ ,‬ועוד‪ .‬ואכן‪ ,‬במשך כל שנות המלחמה (מלחמת העולם השנייה) ולאחריה‪ ,‬לא פסקה‬
‫עלייָתם של פליטי השואה לישראל‪ .‬כך הגיעו לארץ כ‪ 100-‬אלף מעפילים‪ ,‬בדרכים שונות‪ .‬רבים‬
‫ִ‬
‫מהם נאלצו לשהות כמה שנים במחנות הפליטים שאליהם גורשו‪ ,‬והם עלו לארץ רק לאחר‬
‫שהבריטים עזבו אותה והוקמה מדינת ישראל‪ ,‬בשנת ‪.1948‬‬

‫=תמונה= "אקסודוס" ( יציאת אירופה )‪ :‬זוהי אוניי ה שעל סיפונה ניסו כ‪ 4,000 -‬מעפילים יהודים‬
‫ניצולי שואה להגיע מאירופה לארץ ישראל לפני קום המדינה ‪ ,‬בשנת ‪ .1947‬הבריטים מנעו את‬
‫כניסתם של נוסעי האונייה לארץ ישראל ‪ ,‬ולאחר מאבק החזירו אותם בכוח מחופי הארץ‬
‫לאירופה‪.‬‬
‫=תמונה= הבריטים שהגלו מעפילים יהודים למחנות פליטי ם בקפריסין ‪ ,‬איפשרו מדי פעם‬
‫לפליטים חולים‪ ,‬לזקנים ולילדים‪ ,‬לצאת משם ולהיכנס לארץ ישראל‪.‬‬
‫בתמונה – ספינה ועליה ‪ 750‬מעפילים בהגיעם לחיפה ‪ ,‬כשחיילים בריטים מסייעים בהורדת‬
‫החולים מעל סיפונה‬

‫‪24‬‬
 ‫פליטים בעקבות הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי והמלחמות בין ישראל לבין הערבים‪ ,‬יצרו תנועות של קבוצות פליטים‬
‫גדולות ‪ -‬הן של ערבים והן של יהודים‪.‬‬
‫הפליטים הערבים‬
‫רוב הפליטים הערבים ( הפליטים הפלסטינים) יצאו‪ ,‬נאלצו לצאת מישראל בעת מלחמת‬
‫העצמאות (בשנים ‪ )1949-1947‬ובעת מלחמת ששת הימים (‪ .)1967‬מאות‪-‬אלפי הפליטים התפזרו‬
‫במדינות שונות בעולם‪ ,‬ובעיקר במדינות המזרח התיכון‪ .‬מספרם המדויק של הפליטים ָשנּוי‬
‫במחלוקת‬

‫חלק מהפליטים הערבים השתקעו והשתלבו במקומות שאליהם הגיעו‪ ,‬חלקם חזרו לבתיהם ב‬
‫ישראל‪ ,‬ורבים מהם מתגוררים מאז ועד היום במחנות פליטים ובשכונות עוני – אם משום‬
‫שמדינות ערב סירבו לקלוט אותם כאזרחים שוֵוי זכויות‪ ,‬ואם משום שהם עצמם נמנעו‬
‫גדלה במהירות‪ ,‬ותנאי החיים‬
‫מלהשתלב במדינות שאליהן הגיעו‪ .‬במחנות הפליטים האוכלוסייה ֵ‬
‫בהם קשים מאוד ‪ -‬שיעורי האבטלה גבוהים‪ ,‬המגורים צפופים ודלים‪ ,‬ורמתם של שירותי‬
‫הרפואה‪ ,‬החינוך והתברואה‪ ,‬ירּודה‪.‬‬

‫בעיית הפליטים הערבים היא בעיה פוליטית סבוכה ובעיה אנושית כאובה‪ ,‬והיא אחד הנושאים‬
‫הקשים והמורכבים ביותר בסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ארוך‪-‬השנים‪ .‬במסגרת השיחות על הסכמי‬
‫השלום בין ישראל לשכנותיה עולה גם הנושא הזה על שולחן הדיונים‪ ,‬ואין ספק שפתרונו יהיה‬
‫חיוני להשגת שלום במזרח התיכון‪.‬‬

‫תמונה‪ :‬במחנה הפליטים בלטה‪ ,‬ליד העיר שכם‬

‫הפליטים היהודים‬
‫הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬והמלחמות בינה לבין מדינות ערב‪ ,‬גרמו להרעה במצב היהודים שחיו‬
‫האיסלאם‪ :‬אירועם אלה עוררו עֹויְ נּות כלפי אזרחיהן היהודים‪ ,‬ובחלק מהן‪ ,‬וביניהן‬
‫במדינות ִ‬
‫עיראק‪ ,‬סוריה ומצרים‪ ,‬אף נחקקו חוקים ששללו את אזרחותם והותירו רבים מהם ללא מקורות‬
‫פרנסה‪ .‬עשרות‪-‬אלפי יהודים עזבו את מקומות מגוריהם בחוסר‪-‬כול‪ ,‬מרביתם בשנים הראשונות‬
‫לאחר הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬לא פעם הם עזבו בדרכים חשאיות ותוך ִסיּכּון חייהם‪ ,‬מכיוון‬
‫שחלק ממדינות ערב אסרו עליהם את היציאה‪.‬‬

‫בעיית הפליטים היהודים ממדינות האיסלאם נפתרה זה מכבר‪ .‬היהודים פליטי מדינות‬
‫האיסלאם ‪ -‬חלקם עלו לישראל‪ ,‬וחלקם היגרו למדינות אחרות בעולם‪ .‬אלה שעלו לישראל עשו‬
‫זאת מתוך תחושה שהם באים למולדתם ‪ -‬ומדינת ישראל‪ ,‬שאחד מיעדיה העיקריים הוא קליטת‬
‫עלייה‪ ,‬השקיעה מאמצים רבים בקליטתם של עולים אלה‪.‬‬

‫תמונה‪ :‬פליטים יהודים יוצאי כורדיסטאן ‪ ,‬שעברו עם הקמת המדינה לבגדאד שבעיראק ‪ ,‬ומשם‬
‫עלו לארץ במבצע מיוחד ‪ ,‬שכונה "מבצע עזרא ונחמיה "‬

‫תוצאות ההגירה‬
‫כתוצאה מתנועות ההגירה נגרמים שינויים מרחיקי לכת במקומות המוצא ובמקומות‬
‫היעד של המהגרים ‪ .‬מדינות‪ ,‬אזורים ויישובים משנים את פניהם ואת אופיים לאחר‬
‫שנכנסו אליהם קבוצות גדולות של מהגרים או לאחר שיצאו מהם קבוצות גדולות של‬
‫‪25‬‬
 ‫מהגרים‪ .‬לתנועות ההגירה יש השפעה ניכרת על מקום המוצא ועל מקום היעד ‪ ,‬בעיקר ב‪-‬‬
‫‪ 3‬תחומים‪:‬‬
‫־ תפרוסת וגודל האוכלוסייה ‪.‬‬
‫־ הכלכלה‪.‬‬
‫־ התרבות ואורח החיים ‪.‬‬
‫נבחן השפעות אלה ‪:‬‬

‫‪ .1‬השפעת ההגירה על תפרוסת וגודל האוכלוסייה‬

‫לתנועות ההגירה יש השפעה מכרעת על תפרוסת וגודל האוכלוסייה במקומות המוצא‬
‫ובמקומות היעד‪ ,‬ועל תפרוסת האוכלוסייה בעולם כולו ‪ .‬לדוגמה‪ :‬היהודים שעלו‬
‫לישראל ב‪ 100-‬השנים האחרונות מכל רחבי העולם – הקימה בה יישובים חדשים‬
‫והרחיבו את הקיימים ‪ ,‬והביאו בכך לשינוי בתפרוסת ה אוכלוסייה של ישראל ובגודלה ‪.‬‬
‫(ראו עוד עמוד ‪.)00‬‬
‫‪ .2‬השפעת ההגירה על הכלכלה‬
‫לכל תנועת הגירה יש השפעה רבה על הכלכלה ‪ ,‬הן במקומות המוצא והן במקומות היעד ‪.‬‬
‫כספים שהתקבלו ממהגרים במדינות פחות‪-‬‬ ‫תרומת ההגירה למדינות המוצא‬
‫מפותחות‪( 2005-1990 ,‬במיליארדי דולרים )‬
‫המהגרים‪ ,‬בעיקר אלה המהגרים לצורכי עבודה ‪ ,‬תורמים למדינות‬
‫שמהן הם יצאו בדרכים שונות ‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫עזיבתם של חלק מהתושבים מסייעת להורדת שיעורי‬ ‫‪‬‬
‫האבטלה במדינת המוצא‪.‬‬
‫ָלרוב המהגרים נשארים בקשרים עם משפחותיהם והם מעבירים‬ ‫‪‬‬
‫אליהן חלק ניכר ממשכורתם ‪ .‬סכומי כסף אלה משפרים את מצבן‬
‫הכלכלי של המשפחות ומסייעים לצמיחה כלכלית של מדינות‬
‫המוצא‪ .‬במדינות מוצא רבות ‪ ,‬סכומי הכסף המתקבלים מן‬
‫המהגרים גדולים יותר מכלל כספי הסיוע וההשקעות הזרות‬
‫שהועברו אליהן באותה שנה‪.‬‬
‫מקור‪"International Migration and Development :‬‬
‫במדינות מוצא ששיעורי הילודה בהן גבוהים ‪ ,‬ההגירה עשויה לאזן‬ ‫‪‬‬
‫"‪United Nations, 2006‬‬
‫מספר העובדים (בני ‪ )64-15‬הצפוי במדינות‬ ‫את הריבוי הטבעי הגבוה ולהקל על כלכלת המדינה ‪.‬‬
‫המפותחות עם ובלי הגירה‬
‫קבוצה גדולה של מהגרים המגיעה למדינה מסוימת יכולה לסייע‬ ‫‪‬‬
‫בחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים בין מולדתם למדינת היעד ‪.‬‬
‫כאשר המהגרים חוזרים לארצם הם מביאים איתם ניסיון רב ‪ ,‬הון‬ ‫‪‬‬
‫כלכלי‪ ,‬טכנולוגיות חדישות ומידע ‪ ,‬שרכשו בארצות היעד‪.‬‬

‫תרומת ההגירה למדינות היעד‬

‫המהגרים למדינות יעד שונות תורמים לפיתוחן בכמה דרכים ‪:‬‬

‫‪ ‬בכמה מהמדינות המפותחות ‪ ,‬המחסור בכוח עבודה הוא גדול ‪.‬‬
‫המהגרים משלימים את המחסור בעובדים מקומיים ותורמים בכך‬
‫מקור‪"International Migration and :‬‬
‫‪Development United Nations, 2006‬‬ ‫לצמיחה כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬המהגרים עוסקים בדרך כלל בעבודות פשוטות ‪ ,‬קשות ומזדמנות‬
‫שהאוכלוסייה המקומית מעדיפה לא לעסוק בהן‪ ,‬ושכר עבודתם נמוך בהרבה מזה של‬
‫‪26‬‬
 ‫התושבים המקומיים‪ .‬כך יוצא שהתושבים המקומיים עוסקים בעבודות יוקרתיות‬
‫יותר‪ ,‬שההכנסה מהן גדולה יותר ‪.‬‬
‫‪ ‬המהגרים צורכים וקונים שירותים ומוצרים שונים ‪ ,‬ועל ידי כך הם גורמים להגדלת‬
‫הצריכה במקום היעד ותורמים להתפתחותו הכלכלית ‪ .‬המהגרים גם משלמים מיסים‬
‫שונים הנהוגים במקום ‪ -‬מס הכנסה‪ ,‬מיסי עירייה ‪ ,‬אגרות חינוך וכדומה ‪ ,‬ובכך הם‬
‫מסייעים להגדלת ההכנסות של הרשויות ‪.‬‬
‫‪ ‬במדינות שבהן שיעורי הילודה נמוכים והאוכלוסייה מזדקנת ‪ -‬ההגירה אליהן מאיטה‬
‫את הזדקנות האוכלוסייה ‪.‬‬

‫קשיים במדינות היעד ובמדינות המוצא‬

‫להתגברות ההגירה הבין‪ -‬לאומית יש גם תוצאות שליליות ‪ .‬נמנה כמה מהן‪:‬‬

‫‪ ‬העלייה במספר המהגרים לצורכי עבודה גורמת להתפתחותה של הגירה לא‪ -‬חוקית‪.‬‬
‫הגירה זאת מלּווָה בתופעות שליליות כמו מסחר בבני אדם (בעיקר בנשים)‪ ,‬תוך‬
‫ניצולם של אנשים תמימים והתעללות בהם ‪.‬‬
‫‪ ‬מדינות המוצא סובלות מתופעה המכּונה "בריחת מוחות" ‪ -‬הגירה של אנשים‬
‫מיומנים ומשכילים ‪ .‬המהגרים ממדינות אלה הם בדרך כלל קבוצת האוכלוסייה‬
‫החזקה‪ ,‬שאילמלא היגרה היא הייתה יכולה לסייע בפיתוחן הכלכלי ‪ .‬הגירתם של‬
‫אנשים אלה מחלישה את מדינות המוצא ‪ .‬על פי הערכה המדינות הפחות‪-‬מפותחות‬
‫מפסידות ‪ 30%-10%‬מכוח העבודה המיומן והמקצועי שלהן בגלל ההגירה ‪.‬‬
‫‪ ‬קליטתם של מהגרים רבים עלולה ליצור מתחים בינם לבין האוכלוסייה המקומית ‪,‬‬
‫ואף להתפרצויות אלימֹות (ראו "עוד מבט")‪ .‬המתחים בין אוכלוסיית המהגרים‬
‫לאוכלוסייה של מקום היעד גוברים במיוחד ב שעה של משבר כלכלי במקום ‪ .‬אז‬
‫מקומות התעסוקה מצטמצמים ורבים מן המהגרים מפוטרים מעבודתם ‪ .‬דוגמא‬
‫קיצונית למתחים כאלו הם המהומות שכוונו כנגד מהגרים בשנת ‪ 2008‬בדרום‬
‫אפריקה ובהם נהרגו כ ‪ 20‬מהגרים‪ .‬המהומות התרחשו על רקע משבר הכלכלי שהביא‬
‫ל ‪ 23%‬אחוזי אבטלה במדינה ולעלייה במחירי המזון ‪ .‬בדרום אפריקה מתגוררים כ ‪3‬‬
‫מליון מהגרים רובם מזימבבווה ‪ ,‬מוזמביק וניגריה שהגיעו למדינה בעקבות השגשוג‬
‫הכלכלי שלאחר תום תקופת האפרטהייד ‪.‬‬

‫‪ .3‬השפעת ההגירה על התרבות ואורח החיים‬

‫לתנועות ההגירה יש השפעה רבה על התרבות של המהגרים עצמם ועל התרבות במקומות היעד ‪.‬‬
‫בני‪-‬האדם המהגרים ממקום למקום בעולם נושאים איתם למקומות היעד לא רק את מטענם‬
‫הפיסי – חפצים‪ ,‬רכוש וממון – אלא גם את מטענם התרבותי‪ -‬חברתי‪ .‬את דתם‪ ,‬את ההרגלים‬
‫? תנועות ההגירה מביאות‬ ‫והמנהגים‪ ,‬את שפת הדיבור ואת הכתב ‪ ,‬את סגנונות הבנייה וכן מרכיבי אמנות‬
‫לחברה רב תרבותית?‬ ‫שונים‪ ,‬אמצעים טכנולוגיים ועוד ‪ .‬בבוא המהגרים אל מקום היעד ‪ ,‬נוצר מפגש רב‪-‬‬
‫לאוניברסאליות והאח דה‬
‫תרבותית? הסבירו‬ ‫השפעה בין תרבותם לבין התרבות של האוכלוסייה המקומית ‪ .‬בתהליך ארוך ומורכב‬
‫המהגרים מסגלים לעצמם חלק ממנהגי מקום היעד ‪ ,‬והתושבים הוותיקים לומדים מן‬
‫המהגרים ומאמצים לעצמם חלק ממנהגיהם ‪ .‬מידת ההשפעה של כל אחד מן הצדדים‬

‫‪27‬‬
 ‫שונה מהגירה להגירה ‪ ,‬ולעתים ההשפעה ההדדית מביאה ליצירתן של חברה רב תרבותית‬
‫מגוונת ועשירה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬במדינת ישראל – התרבות‪ ,‬המנהגים ואורחות החיים מושפעים‬
‫ממדינות המוצא השונות של המהגרים לישראל‪ = .‬תמונה‪ :‬חגיגות המימונה או סאג =‬

‫בעקבות מימדי ההגירה הגוברת בעשורים האחרונות ‪ ,‬רבות מערי המערב‪ ,‬וגם‬
‫המזרח‪ ,‬הופכות לערים בעלות אופי בינלאומי ‪ ,‬כלומר‪ ,‬ערים בעלות זהות‬
‫אתנית מגוונת שניתן למצוא בהם קבוצות אוכלוסייה ממגוון מקומות בעולם‪.‬‬
‫באמסטרדם שבהולנד לדוגמא ‪ ,‬המהגרים מהווים יותר מ ‪ 47%‬מהאוכלוסייה‬
‫ויותר ממחצית התלמידים בבתי הספר היסודיים הם ילדי מהגרים ‪.‬‬
‫עם זאת חשוב להזכיר שהמהגרים אשר משתקעים בערים נוטים להתבדל‬
‫שכונה בעיר באנגליה‪ ,‬ברקע מסגד חדש‬ ‫מבחינה חברתית ומרחבית ובוחרים להתגורר בשכנות לאוכלוסייה התואמת‬
‫המשרת את האוכלוסיה המוסלמית‬
‫את תרבותם וערכיהם‪.‬‬
‫לעיתים ההבדלים התרבותיים בין תרבות המהגרים לבין התרבות המקומית יוצרים מתחים‬
‫וחיכוכים בין קבוצות באוכלוסייה שמבטאים התנגשות בין ערכים של תרבויות שונות ‪.‬‬
‫באירופה לדוגמא‪ ,‬שבה מספר המהגרים המוסלמים גבוה ‪ ,‬מתעוררים חיכוכים על רקע תרבותי‬
‫בין הערכים הליברליים והחילוניים של המדינות המארחות לבין הערכים השמרניים של תרבות‬
‫האיסלאם ( ראו גם עמוד ‪.)00‬‬

‫= תמונה=‬
‫בכתובית‪ :‬כמעט בכל עיר גדולה בעולם מצויות שכונות בהם מתגוררים קבוצות מהגרים כמו‬
‫"קוריאה טאון" בלוס אנג'לס או "בנגלדשי טאון" בלונדון‪ .‬אזורים אלו מתאפיינים בהשפעות‬
‫תרבותיות מארצות המוצא של המהגרים שמתבטאות בחנויות עם מוצרים מארץ המוצא‪,‬‬
‫מסעדות המגישות מאכלים התואמים את טעמם של המהגרים‪ ,‬בתי תפילה ריהוט רחוב כמו‬
‫שערים‪ ,‬פנסי רחוב המותאמים לסגנון התרבותי של המהגרים וכן שלטים הנושאים את שמות‬
‫הרחובות מופיעים גם בשפת האם של המהגרים‪.‬‬

‫‪28‬‬