‫מקורי רקפות אהרן‬

Source Material for R’ Aharon Rakeffet’s Shiurim on

Responsa Literature (Introduction)
2
 3

“There is no responsa literature without life, and no life without responsa literature.”
- R’ Aharon Rakeffet

With praise to the Creator, may His Name be blessed, the source of all life, who has
provided for me such that I could learn His holy Torah from the days of my youth until this time,
I present this compilation of sources for shiurim on responsa literature given by the great teacher
and gaon, whose fame has spread throughout the world, R’ Aharon Rakeffet may he live long
and prosper.
In the short time that I spent at the feet of my rabbeim, may they be blessed, I never
systematically studied the vast, wide ocean of responsa literature. Only now, with the advent of
the internet, have I been able to hear the erudite lectures of R’ Rakeffet on this wide branch of
the Tree of Life. And indeed, as R’ Rakeffet has stressed many a time, to learn responsa
literature is to live through the great history of our people. Both triumphs and defeats are
reflected in its pages, exiles and redemptions, hopes and fears. As the Chosen People have been
spread to the four corners of the Earth, the need to adapt to new situations and to clarify old
questions is constantly required. Thus, to study responsa literature is not only to study halacha
but to study the lives of our people.
In this work I have attempted to compile all of the sources mentioned by R’ Rakeffet in
his shiurim on responsa literature so that the student of these classes will have at his fingertips
the ability to follow along in the text or to study some topics at greater depth. The sources are
copied either from the Bar Ilan cd or downloaded from www.hebrewbooks.org. In doing so, I
have at times quoted entire sources and at times taken only relevant pieces; whichever I thought
would be most clarifying to the reader in terms of length and relevance. At times I have added
additional sources based on R’ Rakeffet’s suggestions of looking into articles or responsa of
various sorts. It goes without saying that any mistakes or misinterpretations, shortening where a
whole sources should be quoted, or quoting at length when brevity was required, are my own and
not that of R’ Rakeffet.
The names of the large topic units I have made up myself while the names of the smaller
chapters are from the Yeshiva Univeristy website. In addition, I have included the date on which
each particular shiur was given. When a topic is started in the middle of a shiur I have taken the
liberty of making slight changes in placement of the topic.
I have never met R’ Rakeffet and certainly cannot declare upon myself the lofty title of
being his student. But, having listened to more than a decade worth of his classes via Yeshiva
University website, I owe to him a debt I can never repay ($99,000 a shiur is a lot of money).
This work is but a feeble attempt but only k’kelev ham’laket min hayam.
If anyone should find a mistake in this work they should please let me know. And
HaShem in His ultimate kindness should always allow us to be among those who sit in His house
and to learn His Torah all the days of our lives. Amen.

Yaakov Shmuel HaLevi Weinstein, East Brunswick, NJ

Cover picture – different color cyclamens (rakaffot) – from www.beekenkamp.nl

© Yaakov S. Weinstein
yaakovweinstein@juno.com
 4

Contents
Introduction to Responsa Literature................................................................................................ 5
Pairushim & Poskim ................................................................................................................... 5
Shuti”m - Responsa..................................................................................................................... 8
Mesadrim and Shuti”m ............................................................................................................. 12
P’sak and T’shuva I .................................................................................................................. 14
P’sak and T’shuva II ................................................................................................................. 19
P’sak and T’shuva III ................................................................................................................ 27
The Importance of Minhag ........................................................................................................... 30
Minhag - Mamonos ................................................................................................................... 30
Minhag b’Issura ........................................................................................................................ 36
Minhag ...................................................................................................................................... 38
Factors for P’sak ........................................................................................................................... 43
Halacha k’Vasrai ....................................................................................................................... 43
Shulchan Aruch and Kisvei Yad ............................................................................................... 46
Biblical and Rabbinic S’faikos ................................................................................................. 55
Subjectivity Factors .................................................................................................................. 58
Subjectivity in P’sak ................................................................................................................. 60
Ain Gozrin G’zaira ................................................................................................................... 62
G’zairos ..................................................................................................................................... 65
Example of Constructing S’nifim - An Eiruv in Brooklyn ........................................................... 66
Eiruv in Brooklyn I & II ........................................................................................................... 72
 ‫‪5‬‬

‫‪Introduction to Responsa Literature‬‬

‫‪Pairushim & Poskim‬‬
‫‪Aug. 29, 1993‬‬

‫‪1) Example of a She’ilta:‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד א‬
‫שאול שאילה זו לעילא מרבי תנחום דמן נוי מהו לכבות בוצינא דנורא מקמי באישא בשבתא פתח ואמר אנת שלמה אן חכמתך אן‬
‫סוכלתנותך לא דייך שדבריך סותרין דברי דוד אביך אלא שדבריך סותרין זה את זה דוד אביך אמר‪+‬תהלים קטו‪ +‬לא המתים‬
‫יהללו יה ואת אמרת ‪+‬קהלת ד‪ +‬ושבח אני את המתים שכבר מתו וחזרת ואמרת ‪+‬קהלת ט‪ +‬כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת‬
‫לא קשיא הא דקאמר דוד לא המתים יהללו יה הכי קאמר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות שכיון שמת בטל מן‬
‫התורה ומן המצות ואין להקדוש ברוך הוא שבח בו והיינו דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב ‪+‬תהלים פח‪ +‬במתים חפשי כיון שמת אדם‬
‫נעשה חפשי מן התורה ומן המצות ודקאמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו שכשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני‬
‫הקדוש ברוך הוא ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה וכשאמר ‪+‬שמות לב‪ +‬זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך מיד‬
‫נענה ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו דבר אחר מנהגו של עולם שר בשר ודם גוזר גזרה ספק מקיימין אותה‬
‫ספק אין מקיימין אותה ואם תמצי לומר מקיימין אותה בחייו מקיימין אותה במותו אין מקיימין אותה ואילו משה רבינו גזר כמה‬
‫וגו‬
‫’ גזירות ותיקן כמה תקנות וקיימות הם לעולם ולעולמי עולמים ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים '‬
‫דבר אחר ושבח אני וגו' כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב ‪+‬תהלים פו‪ +‬עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי‬
‫ויבושו אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מחול לי על אותו עון אמר לו מחול לך אמר לו עשה עמי אות בחיי אמר‬
‫לו בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו‬
‫שערים זה בזה אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה פתח ואמר ‪+‬תהלים כד‪ +‬שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם‬
‫ויבא מלך הכבוד רהטו בתריה למיבלעיה אמרו ‪+‬תהלים כד‪ +‬מי הוא זה מלך הכבוד אמר להו ה' עזוז וגבור חזר ואמר שאו‬
‫שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד 'ה צבאות הוא מלך הכבוד סלה ולא נענה כיון שאמר‬
‫‪+‬דברי הימים ב' ו‪ +‬ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי‬
‫קדירה וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו‬
‫והיינו דכתיב ‪+‬מלכים א' ח‪ +‬ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר‬
‫עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו וילכו לאהליהם שמצאו נשותיהן בטהרה שמחים שנהנו מזיו השכינה וטובי לב שנתעברו‬
‫נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו (ולישראל עמו לדוד עבדו) שמחל לו על אותו עון‬
‫ולישראל עמו דאחיל להו עון דיום הכפורים‬
‫ודקאמר שלמה כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב ‪+‬תהלים לט‪+‬‬
‫הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעניה' קצי אמר לו גזרה‬
‫היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם ומדת ימי מה היא גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם ואדעה מה חדל אני‬
‫אמר לו בשבת תמות אמות באחד בשבת אמר לו כבר הגיע מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא אמות‬
‫בערב שבת אמר לו ‪+‬תהלים פד‪ +‬כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד‬
‫שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח‬
‫כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא ההוא יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסק‬
‫פומיה מגירסא אמר מאי אעביד ליה הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני נפק למיחזי הוה סליק‬
‫בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים מה‬
‫אעשה שלחו ליה חתוך נבלה והנח לפני הכלבים ואביך הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו ולא יפה אמר שלמה ‪+‬קהלת ט‪ +‬כי לכלב‬
‫חי הוא טוב מן האריה המת ולענין שאילה דשאילנא קדמיכון נר קרויה נר ונשמתו של אדם קרויה נר מוטב תכבה נר של בשר ודם‬
‫מפני נרו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬

‫‪2) Examples of She’iltos from R’ Achai Gaon:‬‬

‫שאילתות דרב אחאי פרשת נח שאילתא ד‬
‫שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיגזל ולמיחטף חד חבריה דחמיר עונשא דגזילה טפי מן כל איסורי דהכי אשכחן בבני דרא‬
‫דטופנא דלא איתחתם גזר דין עליהון אלא עילוי גזילה דאמר ר' אלעזר בוא וראה כמה קשה כחו של חמס שהרי דור המבול עברו‬
‫על הכל ולא נתחתם גזר דינהון אלא על החמס שנ' כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ‬
 ‫‪6‬‬

‫שאילתות דרב אחאי פרשת ויצא שאילתא כ‬

‫שאילתא דאילו גברא דמשלמין ליה חיותא לנטורי מיחייב לנטורא שפיר אי לנטורי חנם אשלימו ליה מנטרא שמירה קלה ואי לאו‬
‫דפשע בה לא מיחייב לשלומי ודאי אוקמה בשמשא ומתה אי נמי בתלגא ומתה אי נמי אוקמה בדוכתא דלא חזי לנטירותא ונגנבה או‬
‫אבדה אי עבד חד מהני פשיעותא הוא דעבד ומיחייב לשלומי ואי לא לא ואי לנטורי באגרא אשלימו ליה אע"ג דאוקמא בדוכתא‬
‫דנטירותא ונגנבה או אבדה מיחייב לשלומי ובעי למיתב בהדה לנטורה ביממא ובליליא דהכי אשכחן ביעקב אבינו דאמ' ליה ללבן‬
‫נטרית לענך ביממא ובליליא הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה‪...‬‬

‫‪3) Introduction of the Behag:‬‬

‫‪A) Attack against Karaites‬‬
‫ספר הלכות גדולות הקדמה‬
‫כתיב (שיה"ש א‪ ,‬ב) כי טובים דודיך מיין רבי חנינא בריה דרבי אדא משום רבי תנחום בר חייא (ירושלמי סנהדרין פי"א וע"ז‬
‫פ"ב) חביבין דברי סופרין וחמורין מדברי נבואה‪( ,‬שה"ש רבה פ"א יח) משל למלך ששלח שני פלומנטרין על אחד מהן כתב אם‬
‫וסימנטרי‬
‫ן‬ ‫אינו מראה לחכם חותם שלי וסימנטרין שלי אל תאמינו לו ועל אחד מהם כתב אף על פי שלא הראה לכם חותם שלי‬
‫שלי האמינו לו‪ ,‬כך בדברי נבואה כתיב (דברים יג‪ ,‬ב) כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת‪ ,‬בדברי‬
‫סופרים (שם יז‪ ,‬יא) על פי התורה אשר יורוך‪ ,‬תורך אין כתיב כאן אלא אשר יורוך‪ ,‬ועל המשפט אשר יאמר לך אין כתיב כאן‬
‫אלא אשר יאמרו לך‪ ,‬שאם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם וכל שכן כשיאמרו לך על ימין ימין‬
‫ועל שמאל שמאל ועל טמאה שהיא טמאה ועל טהורה שהוא טהורה‪.‬‬
‫‪B) List of mitzvos‬‬
‫ספר הלכות גדולות הקדמה‬
‫(מכות כג ב) דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נצטוו ישראל‪ ,‬אמר רב המנונא מאי קראה‪( ,‬דברים לג‪ ,‬ד) תורה צוה‬
‫לנו משה תורה בגימטריא הכי הוי‪ ,‬שש מאות ואחת עשרה הואי‪ ,‬אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום‪ .‬שלש מאות וששים וחמש‬
‫מצות לא תעשה ומאתים וארבעים ושמונה מצות עשה‪ ,‬כל המקיימם זוכה לעולם הבא וכל העובר עליהם נידון בששה עונשין‪,‬‬
‫סקילה‪ ,‬שריפה‪ ,‬הרג‪ ,‬וחנק‪ ,‬מיתה וכרת‪ ,‬ומלקות‪.‬‬
‫אלו הן הנסקלין‪:‬‬

‫‪4) Halachic Works with No Sources:‬‬

‫הקדמה ליד החזקה לרמב"ם‬
‫ובזמן הזה תקפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה‪ .‬לפיכך אותם הפירושים‬
‫וההלכות והתשובות שחברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר‪ .‬ואין‬
‫צריך לומר הגמרא עצמה הבבלית והירושלמית וספרא וספרי והתוספתא שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך‬
‫יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה היאך הוא‪ .‬ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון‬
‫הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור‬
‫והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה‪ .‬כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל‬
‫בלא קושיא ולא פירוק‪ .‬לא זה אומר בכה וזה בכה‪ .‬אלא דברים ברורים קרובים נכונים על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו‬
‫החיבורים והפירושים הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו‪ .‬עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה‬
‫ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים‪.‬‬
‫השגת הראב"ד‪ :‬ויודע ממנו וכו'‪ .‬א"א סבר לתקן ולא תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הם הביאו ראיה‬
‫לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם והיה לו בזה תועלת גדולה כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו‬
‫ממקום אחד ואילו ידע כי יש גדול ממנו הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו‪ .‬ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי‬
‫בשביל חבורו של זה המחבר‪ .‬אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב ואם אני גדול ממנו למה אבטל דעתי מפני דעתו‪ .‬ועוד כי יש‬
‫דברים שהגאונים חולקים זה על זה וזה המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו ולמה אסמוך אני על ברירתו והיא לא נראית‬
‫בעיני ולא אדע החולק עמו אם הוא ראוי לחלוק אם לא‪ .‬אין זה אלא כל קבל די רוח יתירא ביה‪:‬‬

‫הקדמת השו"ע‬
‫ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים‪ ,‬למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה‬
‫בפי כל איש ישראל‪ ,‬כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את‪ ,‬כשם שברור לו שאחותו‬
‫בו‬
‫אסורה לו‪ ,‬כך יהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה בהיותו שגור בפיו ספר זה הבנוי לתלפיות תל שהכל פונים ‪,‬‬
‫לחלקו לחלקים שלשים ללמוד בו בכל יום חלק‪ ,‬ונמצא שבכל חדש הוא חוזר תלמודו ויאמר עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו‬
‫בידו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה‬
 ‫‪7‬‬

‫למעשה‪ ,‬וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו‪ ,‬והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע בהניח להם מעצבם ויגיע כפים ישעשעו נפשם בהגותם‬
‫בספר זה אשר כולו מחמדים הלכה פסוקה באין אומר ואין דברים‪.‬‬

‫‪5) Rejected Tannaitic Opinions:‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף קל עמוד א‬
‫תנו רבנן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין‬
‫בשר עוף בחלב לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא‬
‫תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דתנן רבי יוסי הגלילי אומר‬
‫נאמר ‪+‬דברים יד‪ +‬לא תאכלו כל נבלה ונאמר ‪+‬דברים יד‪ +‬לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב‬
‫עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם‬
‫אמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות‬
‫הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה‬

‫?‪6) What Makes the Gmara Binding‬‬

‫הקדמה ליד החזקה לרמב"ם‬
‫אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו‬
‫חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם‪ .‬הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל‪.‬‬

‫‪7) Controversy Surrounding Acceptance of the Shulchan Aruch‬‬

‫מהרש"א חידושי אגדות מסכת סוטה דף כב עמוד א‬
‫ירא את ה' בני ומלך ועם שונים גו' ששונין הלכות כו'‪ .‬שלמה קאמר האי קרא לבנו רחבעם ירא את ה' בני ומלך גם שאתה מלך‬
‫ולא תהא בור שאינו ירא חטא גם אם קרא הרי שלא שנה ואמר גם עם שונים ולא שמשו ת"ח אל תתערב שהם ע"ה כדעת אחרים‬
‫וכדמסיק שמורין הלכה מתוך משנתן בלא שימוש ת"ח אבל הלומד במשנה בלא הוראה מיישובי עולם הן כמ"ש הליכות עולם לו‬
‫גו' ועיין בחידושי אגדות דסוף מסכת נדה ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך שו"ע והרי הם אין יודעין טעם הענין של כל‬
‫דבר אם לא ידקדקו מתחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח וטעות נפל בהוראותם והרי הן בכלל מבלי עולם ויש לגעור‬
‫בהן‪:‬‬

‫ים של שלמה מסכת חולין פרק א‬

‫ומהר"י קארו כתב (בס"י) מאחר שהרי"ף והרמב"ם (המ"א פי"ז ה"ז) פסקו להקל הכי נקיטנן‪ ,‬והיינו לפי סברתו‪ ,‬שעשה פשרה‬
‫בינו לבין עצמו‪ ,‬כל היכ' שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש חולקים הולכים אחר הרוב‪ ,‬ומי כהחכם יודע פשר דבר‪ ,‬כי לא ידעתי מאין לו‬
‫סוד ההוא‪ ,‬לפסוק בלא סברא וראייה להקל‪ ,‬ובפרט בנדון זה שר"ח עומד נגדם‪ ,‬שכל דבריו דברי קבלה וגם רש"י עמוד העולם‪,‬‬
‫ומן האחרונים הרא"ש (סימן ט') והרשב"א ועוד‪ ,‬הלא דברי המחמירים כותבים דבריהם בראייה‪ ,‬מאחר שרב הוא גדול מרבה‪ ,‬אז‬
‫מסתבר לפסוק כדברי הגדול‪ ,‬וכן השיטה מקבלת הגאונים עד אביי ורבא‪ ,‬ובפרט לחומרא‪ ,‬וגם הרי"ף בעצמו כתב בסוף דבריו ויש‬
‫פוסקים כרב לחומרא‪ ,‬ועל כן אני אומר עליו פשרה כזו וכיוצא בזו חוזרת‪ ,‬כי אין בה קניין‪.‬‬

‫‪8) Rambam as the End of Torah she’Ba’al Peh‬‬

‫הקדמה ליד החזקה לרמב"ם‬
‫כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה‬
‫עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו‬
‫אחר הגמרא‪ .‬לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה‪ .‬לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא ויודע ממנו תורה‬
‫שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫‪Shuti”m - Responsa‬‬
‫‪Sept. 5, 1993‬‬

‫‪Many of the topics mentioned by R’ Rakeffet (for example, AIH, the halachic dateline, mamzerus) will be‬‬
‫‪covered in later shiurim and thus those sources are not quoted here.‬‬

‫‪Concretization in Halacha – Electricity on Yom Tov‬‬

‫שו"ת יחווה דעת חלק א סימן לב‬

‫שאלה‪ :‬האם מותר להדליק מנורת חשמל ביום טוב‪ ,‬והאם מותר לכבות ביום טוב מנורת חשמל הדולקת מערב יום טוב‬
‫תשובה‪ :‬במשנה במסכת ביצה (דף לג ע"א) שנינו‪ :‬אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים ולא מן‬
‫הרעפים‪ .‬ואמרו בגמרא‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬משום דמוליד ביום טוב‪ .‬ופירש רש"י בביצה (כ"ג ע"א)‪ ,‬שהמוליד דבר חדש קרוב הוא‬
‫לעושה מלאכה חדשה ואסור מדרבנן‪ .‬וכן פסק הרמב"ם (בפרק ד' מהל' יום טוב הלכה א')‪ :‬אין מוציאין אש לא מן העצים ולא מן‬
‫האבנים ולא מן המתכות‪ ,‬כגון שמחככים אותם זו בזו או שמכים אותם זו בזו עד שתצא מהן אש‪ ,‬וכן זכוכית מלאה מים שמניחים‬
‫אותה כנגד עין השמש עד שיחזור נגהה לפשתן וידלק‪ ,‬כל זה וכיוצא בו אסור ביום טוב‪ ,‬שלא הותר ביום טוב אלא להבעיר מאש‬
‫מצויה‪ ,‬אבל להמציא אש אסור‪ ,‬שהרי אפשר להמציא אותה מבערב‪ .‬ולפי זה נראה שיש לאסור הדלקת מנורת חשמל‪ ,‬שהרי על‬
‫ידי הנעת או לחיצת הכפתור נפגשים שני החוטים של החשמל‪ ,‬החיובי והשלילי‪ ,‬ובכך הוא מוליד אש ביום טוב‪ .‬וכן פסקו באמת‬
‫הגאון הראגטשובי בשו"ת צפנת פענח (סי' קע"ג)‪ .‬והגאון מברודי בשו"ת מחזה אברהם (סי' מ"ב)‪ .‬וכן העלה הגאון ר' יהודה ליב‬
‫צירלסון בשו"ת לב יהודה (סימן י"ז)‪.‬‬
‫אמנם בשו"ת אבן יקרה חלק ג' (סי' קס"ח) כתב בפשיטות להתיר הדלקת מנורת חשמל ביום טוב‪ ,‬משום שהאש מצויה בחוטי‬
‫החשמל‪ ,‬ואין לזה דמיון למה ששנינו שאין מוציאין אש מן האבנים משום מוליד‪ ,‬שכאן ע"י הנעת הכפתור אינו מבעיר את חוטי‬
‫החשמל אלא מאש מצויה‪ ,‬והרי הוא כמדליק נר מאש שהובערה מערב יו"ט‪ .‬אולם הגאון מסטמאר ר' אליעזר דוד גרינואלד בשו"ת‬
‫קרן לדוד (סי' קמ"ד)‪ ,‬השיג על האבן יקרה‪ ,‬שנראה מדבריו שלא היה בקי בטכניקה של החשמל‪ ,‬ושהעיקר להלכה שיש בזה‬
‫משום מוליד אש ביום טוב ע"י פגישת חוטי החשמל‪ ,‬החיובי והשלילי‪ ,‬וכמוציא אש מן המתכות שאסור משום מוליד‪ .‬וכן כתב‬
‫בשו"ת חלקת יעקב ח"א (סי' נ"א) ע"ש‪ .‬וכן פסק הגאון ר' מרדכי וינקלר בשו"ת לבושי מרדכי תנינא (סי' צ"א)‪ .‬ואמנם והרב‬
‫הגאון ר' אהרן בן שמעון‪ ,‬אב ביה"ד מצרים‪ ,‬בשו"ת ומצור דבש (סי' י') העלה ג"כ להתיר‪ ,‬בחשבו את הדלקת החשמל למבעיר‬
‫מאש מצויה‪ ,‬וכן הסכים גם הגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל במשפטי עוזיאל (סי' י"ט)‪ ,‬וכ"כ בשו"ת פרחי כהונה‬
‫(חאו"ח סימן ט"ז)‪ .‬אולם להלכה נראים דברי האוסרים הנ"ל‪ .‬וכן פסק הגאון רבי שמעון גרינפלד‪ ,‬תלמיד המהר"ם שיק‪ ,‬בשו"ת‬
‫מהרש"ג (חלק א' סי' ס"ד)‪ .‬וכן כתב בשו"ת חזון נחום (סי' ל')‪ .‬וכ"כ בשו"ת בית ישראל (סי' נ"ב‪ ,‬דף נ"ג ע"א) ושכן המנהג‪.‬‬
‫אולם הגאון רבי צבי פסח פראנק רבה הראשי של ירושלים‪ ,‬כתב לצדד בירחון קול תורה (שנת תרצ"ד חוברת א' ‪ -‬ב')‪ ,‬להתיר‬
‫הדלקת חשמל ביום טוב מטעם אחר‪ ,‬והוא כי לדעתו אין כאן הבערה בידים ממש‪ ,‬אלא כמסיר המונע‪ ,‬שעל ידי הנעת הכפתור‬
‫מתקרבים ב' חוטי החשמל ונדלקים‪ ,‬וזה נחשב לגרמא‪ ,‬ומכיון שאין זה אלא גרמא להולדת אש ביו"ט‪ ,‬ולא מצאנו שהחמירו חז"ל‬
‫אלא במוליד אש בידים‪ ,‬ולא על ידי גרמא‪( ,‬וכן מתבאר בתוספות ביצה כ"ב ע"א)‪ ,‬הלכך מותר להדליק החשמל ביום טוב עד כאן‪.‬‬
‫ותנא דמסייע ליה הוא הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השלחן‪ ,‬בתשובה‪( ,‬שנדפסה בקובץ בית ועד לחכמים‪ ,‬חוברת א'‪,‬‬
‫ניו יורק‪ ,‬תרס"ג)‪ ,‬שכתב ג"כ להתיר הדלקת החשמל ביו"ט‪ ,‬מפני שאין זה אלא גרמא‪ ,‬וכבר אמרו בשבת (קכ ע"ב)‪ ,‬לא תעשה כל‬
‫מלאכה‪ ,‬עשייה הוא דאסור‪ ,‬הא גרמא שרי‪ ,‬ואף כאן אינו אלא כמקרב האור ע"י פגישת שני כחות הנגדיים‪ ,‬החיובי והשלילי‪ ,‬ואז‬
‫יוצא האור לפועל‪ .‬ולכן יש להתיר ע"ש‪( .‬וכן הובא בספר שרי חמאה חלק ו' עמוד קי"ד)‪ .‬אולם הגאון המפורסם רבי חיים עוזר‬
‫גרודזינסקי‪ ,‬גאב"ד וילנא‪ ,‬בשו"ת אחיעזר (חלק ג' סי' ס') דחה ראיות הגאון רצ"פ פראנק בזה‪ ,‬והעלה שאין זה נחשב כגורם‪ ,‬אלא‬
‫כעושה בידים‪ ,‬ולכן העלה לאסור‪ .‬והגאון רבי איסר זלמן מלצר בהסכמתו לספר חלקת יעקב ח"א‪ ,‬הסכים לדברי האחיעזר הנ"ל‪.‬‬
‫וכן העלה ידידנו הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אוירבך שליט"א בספרו הנכבד מאורי אש‪ ,‬להחמיר בענין הדלקת החשמל‬
‫ביו"ט‪ .‬וכן דעת רוב האחרונים‪ .‬והגאון מופת הדור החזון איש (מועד‪ ,‬סי' נ' אות ט')‪ ,‬חידש שיש חיוב בהדלקת החשמל וכיבויו‬
‫משום בונה‪ ,‬ומשום סותר‪ ,‬וכן מצדד בזה בשו"ת לבושי מרדכי תליתאה (חאו"ח סי' כ"ה)‪ ,‬ולפי זה בודאי שיש להחמיר בזה בנ"ד‪.‬‬
‫(וראה עוד בזה בשו"ת יביע אומר ח"א‪ ,‬חאו"ח סי' יט אותיות י"ב ‪ -‬י"ד‪ ,‬ובשו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' כ"ו ואכמ"ל)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אע"פ שהמקילים להדליק חשמל ביום טוב‪ ,‬אין למחות בהם בחזקה‪ ,‬בפרט שנהגו כן בכמה קהלות בחו"ל על פי הוראות‬
‫רבותיהם‪( ,‬וכמו שכתב ג"כ בספר שרי המאה חלק ו' עמוד קט"ו)‪ ,‬מכל מקום נכון מאוד להסביר להם בלשון רכה‪ ,‬שלפי דעת רוב‬
‫רבותינו האחרונים יש להחמיר שלא להדליק חשמל ביום טוב‪ ,‬ואחרי רבים להטות‪ .‬ונודע מה שכתב הר"ן בכיוצא בזה בשו"ת‬
‫הריב"ש (סי' ש"צ)‪ :‬שהרי אפילו בעסקי העולם הזה כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוחה‪ ,‬והמשומרת מכל נזק ומכשול‪,‬‬
‫ואפילו באפשר רחוק‪ ,‬כל שכן שיש לנו לעשות כן בדברי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם‪ .‬וכן הובא בבית יוסף או"ח (סי'‬
‫תר"צ)‪ .‬ובשו"ת אבקת רוכל (סי' נ"ה)‪ .‬ובשו"ת מהרשד"ם (חאו"ח סי' ל"ה)‪ .‬והוא הדין לנידון שלנו‪ ,‬שחביבים דברי סופרים‬
‫מיינה של תורה (עירובין כ"א ע"ב) ודברי חכמים בנחת נשמעים‪ ,‬ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב‪.‬‬
 ‫‪9‬‬

‫ולענין כיבוי אור החשמל ביו"ט‪ ,‬נראה שאפילו לדעת המתירים הדלקת מנורת חשמל ביו"ט‪ ,‬זהו משום שלדעתם יש להתיר מפני‬
‫שהדבר נחשב לצורך אוכל נפש‪ ,‬שגם האורח ויתר הנאת הגוף נכללות במשמעות הכתוב‪ :‬אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה‬
‫לכם‪ .‬וכעין מ"ש בגמרא (פסחים כ"א ע"ב) כל מקום שנאמר לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע‪ .‬וכמ"ש כל‬
‫זה רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סי' קי"ג)‪ .‬וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשניות (ביצה כ"א ע"ב)‪ .‬ובספר הרוקח (סי' רצ"ז)‪.‬‬
‫וכ"כ הרמב"ן והרשב"א והריטב"א בחידושיהם לשבת (לט ע"ב) ועוד‪ .‬אבל לכבות שאין בזה שום צורך ליו"ט‪( ,‬אלא לחסוך‬
‫בהוצאות החשמל)‪ ,‬בודאי שלא הותר כלל‪ .‬כמבואר בגמרא (ביצה כ"ב ע"א)‪ ,‬ובשלחן ערוך ‪/‬א"ח‪( /‬סי' תקי"ד סעיף א')‪ ,‬ובספר‬
‫הלבוש שם‪ .‬ואע"פ שנראה שכיבוי החשמל אפילו בשבת אין בו איסור מן התורה‪ ,‬שדינו כמכבה גחלת של מתכת‪ ,‬שאיסורו‬
‫מדרבנן‪ ,‬הואיל ולא שייך בזה כיבוי לצורך פחמים‪ ,‬כמו שהיו עושים במשכן‪ ,‬וכמבואר בשבת (מ"ב ע"א)‪ .‬וכן פסק הרמב"ם‬
‫(בפרק י"ב מהל' שבת הלכה ב')‪ .‬והוא הדין לכיבוי אור חשמל‪ .‬אעפ"כ יש לאסור כיבוי החשמל ביו"ט מדרבנן‪ .‬ומכל שכן לפי מה‬
‫שכתב בשו"ת בית יצחק (ח"א מיו"ד סי' ק"כ אות ד')‪ ,‬לחלק בין כיבוי חשמל שיש בו שלהבת השורפת‪ ,‬לכיבוי גחלת של מתכת‪.‬‬
‫והניף ידו שנית בשו"ת בית יצחק (ח"ב מיו"ד סי' ל"א אות ח')‪ ,‬לדחות מ"ש רב גדול אחד בחוברת יגדיל תורה (ח"ב קונטרס ט')‪,‬‬
‫שאין בכיבוי חשמל איסור מן התורה‪ ,‬וכן מוכח מפירוש רש"י (שבת קל"ד ע"א)‪ .‬וכתב על זה‪ :‬ובמקומי אני עומד שיש בזה איסור‬
‫תורה ע"ש‪( .‬וע"ע =ועוד עיין= בשו"ת מחזה אברהם סי' מ"א)‪ .‬וכן לפי דברי החזון איש (מועד סי' נ' אות נ') שיש בזה איסור‬
‫משום סותר‪ ,‬נראה שיש בזה איסור מן התורה‪ ,‬שהרי הוא כסותר על מנת לבנות‪( .‬ועמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' ל"א‬
‫אות ג' ואכמ"ל)‪ .‬וכן מבואר בשו"ת אבן יקרה תליתאה (סי' קס"ח)‪ ,‬שאע"פ שלדעתו יש להתיר הבערה במנורת חשמל ביו"ט‪,‬‬
‫אבל לכבות אור החשמל אפילו ביו"ט הוא איסור גמור ע"ש‪ .‬ואמנם בשו"ת משפטי עוזיאל ח"א (חאו"ח סי' י"ט) התיר גם לכבות‬
‫החשמל ביו"ט ע"ש‪ .‬אך נראה שבמחכ"ת אין דבריו נכונים להלכה‪ .‬ובשו"ת קרית חנה דוד ח"ב (חאו"ח סי' נ"ו) הביא גם כן בשם‬
‫האחרונים לאסור כיבוי החשמל ביו"ט‪ .‬וכן העלה בשו"ת פרחי כהונה (חאו"ח ס"ס =סוף סימן= ט"ז)‪ .‬וראה עוד בשו"ת ירך יעקב‬
‫ח"א (סי' נ"ד)‪ .‬ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ב (חאו"ח ס"ס =סוף סימן= י')‪ .‬ובשו"ת ציץ אליעזר ח"א (סי' כ' סוף פרק ז')‪ .‬ובשו"ת‬
‫דברי חכמים להרה"ג שלום יצחק הלוי (בחיו"ד סי' כ"ב)‪ .‬וכן העלה להלכה הגרש"ז אוירבך בספר מאורי אש‪ .‬וכ"כ בספר שמירת‬
‫שבת כהלכתה (עמוד ע') וכן עיקר‪ .‬והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר‪.‬‬

‫‪1) Responsa in Chumash:‬‬

‫במדבר פרק ט‬
‫מֹשה וְ ִל ְפנֵי ַאהֲרֹן בַּיֹום הַהּוא‪:‬‬
‫ֲשר הָיּו ְט ֵמאִים ְלנֶפֶש ָאדָם וְלֹא יָכְלּו ַלעֲשֹת ַה ֶפסַח בַּיֹום הַהּוא וַּיִ ְקרְבּו ִל ְפנֵי ֶ‬ ‫ָשים א ֶ‬ ‫ו) וַיְהִי ֲאנ ִ‬
‫ִש ָראֵל‪:‬‬
‫ָשים ָה ֵהםָה ֵאלָיו ֲאנַחְנּו ְט ֵמאִים ְלנֶפֶש ָאדָם ָלםָה נִָרַע ְל ִב ְל ִי ַה ְקרִב אֶת ָק ְר ַבן יְקֹוָק בְמֹעֲדֹו בְתֹו ְך ְבנֵי י ְ‬
‫ז) וַּיֹאמְרּו ָה ֲאנ ִ‬
‫ֶש ְמעָה מַה יְ ַצּוֶה יְקֹוָק ָלכֶם‪:‬‬
‫מֹשה ִעמְדּו וְא ְ‬
‫ח) וַּיֹאמֶר ֲא ֵלהֶם ֶ‬

‫במדבר פרק טו‬

‫מֹשה וְאֶל ַאהֲרֹן וְאֶל כָל ָה ֵעדָה‪:‬‬
‫ְקֹשש ֵעצִים אֶל ֶ‬ ‫לג) וַּיַ ְקרִיבּו אֹתֹו הַםֹ ְצאִים אֹתֹו מ ֵ‬
‫ָשה לֹו‪:‬‬
‫ִשמָר כִי לֹא פֹרַש מַה ּיֵע ֶ‬
‫לד) וַּיַמִיחּו אֹתֹו ַבם ְ‬

‫במדבר פרק כז‬

‫ִש ַפ ְח ֹו כִי אֵין לֹו בֵן ְ נָה לָנּו ֲא ֺחזָה בְתֹו ְך ֲאחֵי ָאבִינּו‪:‬‬
‫ד) ָלםָה יִָרַע ֵשם ָאבִינּו ִמ ֹו ְך מ ְ‬
‫ִש ָפטָן ִל ְפנֵי יְקֹוָק‪:‬‬
‫מֹשה אֶת מ ְ‬
‫ה) וַּיַ ְקרֵב ֶ‬

‫‪2) Responsa in the Talmud:‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א‬
‫משנה‪ /‬מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר‪/‬‬
‫וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע‬
‫אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות‬

‫‪3) The Torah is Not in Heaven:‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב‬
‫וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי‬
‫אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה‬
‫ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים‬
‫לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית‬
‫המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו‬
‫של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה‬
‫בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא מאי ‪+‬דברים‬
 ‫‪10‬‬

‫ל'‪ +‬לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה ‪+‬שמות‬
‫כ"ג‪ +‬אחרי רבים להטת אשכחיה רבי נתן לאליהו אמר ליה מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא אמר ליה קא חייך ואמר‬
‫נצחוני בני נצחוני בני‬

‫‪3) T’rumas haDeshen:‬‬

‫ש"ך יורה דעה סימן קצו ס"ק כ‬
‫ואין דבריו נראין דהלא נודע שהשאלות שבת"ה עשה מהרא"י בעל התשובות עצמו ולא ששאלוהו אחרים כמו בפסקי כתביו‬

‫שדה חמד חלק ט' כללי הפוסקים סימן טו אות ז‬

‫‪4) The Torah was not Given to the Angels in Heaven‬‬

‫רש"י מסכת קידושין דף נד עמוד א‬

‫בכתנות כהונה שלא בלו ‪ -‬וראויין לעבודה וכל זמן שראויין לעבודה אין מעילה בשגגתן שלכך הוקדשו מתחלה ליהנות בהן שוגגין‬
‫רק שלא יתכוין לחללן שלא נתנה תורה למלאכי השרת שיהו הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם‬
‫אחר העבודה כהרף עין‪.‬‬

‫‪5) Three Types of Responsa – example (from Rishonim) with few sources‬‬

‫שו"ת הרמב"ם סימן רצג‬

‫שאלות ששאל ר' עובדיה גר צדק מרבינו משה זצ"ל ותשובותיו‪:‬‬
‫אמר משה ב"ר מימון מבני גלות ירושלם אשר בספרד זצ"ל‪ .‬הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא עובדיה המשכיל המבין גר הצדק‬
‫ישלם יי פעלו ותהי משכרתו שלימה מעם יי אלהי ישראל אשר בא לחסות תחת כנפיו‪ .‬שאלת על עסקי הברכות והתפלות בינך‬
‫לבין עצמך או אם תתפלל בצבור היש לך לומר אלהינו ואלהי אבותינו ואשר קדשנו במצותיו וצונו ואשר הבדילנו ואשר בחר בנו‬
 ‫‪11‬‬

‫ושהנחלת את אבותינו ושהוצאתנו מארץ מצרים ושעשה נסים לאבותינו וכל כיוצא באלה הענינים‪ .‬יש לך לומר הכל כתקנם ואל‬
‫תשנה דבר אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור‪.‬‬
‫ועיקר הדבר שאברהם אבינו הוא שלמד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב"ה ובעט בע"ז והפר עבודתה‬
‫והכניס רבים תחת כנפי השכינה ולמדם והורם וצוה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך 'ה כמו שכתו' בתורה ‪+‬בראשית י"ח י"ט‪+‬‬
‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו'‪ .‬לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המיחד שמו‬
‫של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה תלמידו של אברהם אבינו ע"ה ובני ביתו הם כולם והוא החזיר אותם למוטב כשם שהחזיר את‬
‫אנשי דורו בפיו ובלמודו כך החזיר כל העתידים להתגייר בצואתו שצוה את בניו ואת בני ביתו אחריו‪ .‬נמצא אברהם אבינו ע"ה‬
‫הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר‪ .‬לפיכך יש לך לאמר אלהינו ואלהי אבותינו שאברהם‬
‫ע"ה הוא אביך ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו שלאברהם נתנה הארץ שנ' ‪+‬בראשית י"ג י"ז‪ ,‬א"ן‪ +‬קום התהלך בארץ לארכה‬
‫ולרחבה כי לך אתננה‪ .‬אבל שהוצאתנו ממצרים או שעשית נסים לאבותינו אם רצית לשנות ולומר שהוצאת את ישראל ממצרים‬
‫ושעשית נסים עם ישראל אמור‪ .‬ואם לא שנית אין בכך הפסד כלום מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלוית אליו אין כאן הפרש‬
‫בינינו ובינך‪ .‬וכל הנסים שנעשו כאלו לנו ולך נעשו‪ .‬הרי הוא אומר בישעיה ‪+‬ישעי' נ"ו ג'‪ +‬ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר‬
‫הבדל הבדילני ‪/‬יבדילני‪ /‬ה' מעל עמו וגו'‪ ,‬אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר‪ .‬ודאי יש לך לברך אשר בחר בנו ואשר נתן‬
‫לנו ואשר הנחילנו ואשר הבדילנו‪ .‬שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות ונתן לך התורה שהתורה לנו ולגרים שנ'‬
‫‪+‬במד' ט"ו ט"ו‪ +‬הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני י"י‪ .‬תורה אחת ומשפט אחד יהיה‬
‫לכם ולגר הגר אתכם‪ .‬ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובם עובדי ע"ז היו במצרים נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם עד ששלח‬
‫הקב"ה משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה לנו ולכל הגרים ושם לכולנו חוקה‬
‫אחת‪ .‬ואל יהא יחוסך קל בעיניך אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב אתה מתיחס למי שאמר והיה העולם‪ .‬וכך מפורש בישעיה‬
‫‪+‬ישעי' מ"ד ה'‪ +‬זה יאמר לי"י אני וזה יקרא בשם יעקב וגו'‪ .‬וכל מה שאמרנו לך בענין הברכות שלא תשנה כבר ראיה לזה‬
‫ממסכת בכורים ‪+‬פ"א מ"ד‪ ,‬עיי"ש בפי' המשניות‪ :‬ומפני זה יכול גר לומר וכו' לפי שאברהם היה אב לכל העולם לפי שהוא למדם‬
‫אמונה‪ +‬תמן תנינן הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע י"י לאבותינו לתת לנו‪ .‬וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו‬
‫אומר אלהינו ואלהי אבות ישראל‪ .‬וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר אלהינו ואלהי אבותינו ‪+‬אלהי אבותיכם (כי"נ)‪ +‬זהו סתם‬
‫משנה‪ .‬והיא לר' מאיר ואינה הלכה ‪+‬ה' בכורים פ"ד ה"ג הגר מביא וקורא שנא' לאברהם אב המון גויים נתתיך הרי הוא אב כל‬
‫העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה ולאברהם היתה השבועה תחלה שירשו בניו את הארץ‪ +‬אלא כמו שנתפרש בירושלמי‬
‫‪+‬ביכורים שם הובא ברדב"ז לה' בכורים ובכ"מ שם‪ ,‬ועי' ספר המצות מ"ע סי' ר"ז‪ +‬תמן אמרינן תני בשם ר' יהודה גר עצמו‬
‫מביא וקורא מאי טעמיה כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב ‪+‬היה אב לאדם מכאן ואילך‪ ,‬ת [כיב"א]‪ +‬לאברהם מיכאן‬
‫ואילך אב לכל הבריות‪ .‬ר' יהושע בן לוי אמר הלכה כר' יהודה‪ .‬אתא עובדא קמיה דר' אבהו והורי כר' יהודה‪ .‬הנה נתברר לך שיש‬
‫לך לומר אשר נשבע י"י לאבותינו לתת לנו‪ .‬ושאברהם אב לך ולנו ולכל הצדיקים ‪+‬הנלווים אליו‪ ,‬כך הנוסח בתשו' הרשב"א‪,‬‬
‫א"ן‪ +‬ללכת בדרכיו והוא הדין לשאר הברכות והתפלות שלא תשנה כלום‪ .‬וכתב משה ב"ר מימון זצ"ל‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪Mesadrim and Shuti”m‬‬

‫‪Sept. 12, 1993‬‬

‫)‪1) Source Books (examples‬‬

‫פחד יצחק‪ ,‬כסף נבחר‪ ,‬יד מלאכי‪ ,‬כנסת הגדולה‪ ,‬שדה חמד‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬פרוייקט השו"ת (בר‪-‬אילן)‬

‫?‪2) Is it Always Good to Make Torah Accessible‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד א‬
‫דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל‬
‫אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו‬
‫‪+‬בראשית א'‪ +‬אלהים ברא בראשית ‪+‬בראשית א'‪ +‬אעשה אדם בצלם ובדמות ‪+‬בראשית ב'‪ +‬ויכל ביום הששי וישבות ביום‬
‫השביעי ‪+‬בראשית ה'‪ +‬זכר ונקבה בראו ולא כתבו בראם ‪+‬בראשית י"א‪ +‬הבה ארדה ואבלה שם שפתם ‪+‬בראשית י"ח‪ +‬ותצחק‬
‫שרה בקרוביה ‪+‬בראשית מ"ט‪ +‬כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס ‪+‬שמות ד'‪ +‬ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על‬
‫נושא בני אדם ‪+‬שמות י"ב‪ +‬ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה ‪+‬שמות כ"ד‪ +‬וישלח את‬
‫זאטוטי בני ישראל ‪+‬שמות כ"ד‪ +‬ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו ‪+‬במדבר ט"ז‪ +‬לא חמד אחד מהם נשאתי ‪+‬דברים ד'‪ +‬אשר‬
‫חלק ה' אלהיך אתם להאיר לכל העמים ‪+‬דברים י"ז‪ +‬וילך ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי לעובדם וכתבו לו את צעירת‬
‫הרגלים ולא כתבו לו ‪+‬ויקרא י"א‪ +‬ואת הארנבת מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם‬
‫אשתי בתורה‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקפ‬

‫בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חשך בעולם שלשה ימים‪.‬‬

‫‪3) P’sak is Theoretical‬‬

‫הקדמה ליד החזקה לרמב"ם‬
‫‪ ...‬ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים‬
‫המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה‪ .‬כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד‬
‫שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק‪ .‬לא זה אומר בכה וזה בכה‪ .‬אלא דברים ברורים קרובים‬
‫עכשיו עד שיהיו כל הדינין‬
‫‪.‬‬ ‫נכונים על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד‬
‫גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים‪...‬‬

‫‪4) Having Many Carry the Load of a P’sak‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ז עמוד ב‬
‫רב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה מיכניף ומייתי עשרה רבנן מבי רב אמר כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא רב אשי כי הוה אתי‬
‫טריפתא לקמיה מכניף ומייתי להו לכולהו טבחי דמתא מחסיא אמר כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא‬

‫‪A) R’ Y. I. Herzog and R’ Y. Y. Weinberg‬‬

‫שו"ת שרידי אש חלק א סימן צ (ג‪:‬כה)‬
‫פתח להתיר עגונות שבעליהן נשתמדו‬
‫דרכו בקודש של מרן הרב הראשי הגרי"א הרצוג זצ"ל‪ ,‬שהצטיין בענוותנותו הגדולה ובמידת טובו ורחמנותו ובעינו היפה לכל‬
‫ידידיו ומקורביו‪ ,‬לשתף עמו בדיון השאלות החמורות שעלו לפניו את כל מי שיש לו יד ושם בהוראה‪ .‬במקום שראינו את גדולתו‬
‫הענקית שם מצאנו ענוותנותו היתירה‪ .‬תנצב"ה‪...‬‬

‫שו"ת שרידי אש חלק א סימן קט (ג‪:‬נא)‬

‫ב"ה יום ה' פ' וארא תשי"ד‪ ,‬מונטרה‬
‫כבוד ידידי הרב הג' החה"ש מהר"צ לוי שליט"א אבד"ק פ"פ ענ"מ והגליל‬
‫היום קבלתי את מכתבו וממהר אני לענות לו‪ ,‬ואודיע לו כי בש"ק העבר הי' אצלי הרב ד"ר בלוך נ"י וסיפר לי גופא דעובדא‪.‬‬
‫והנה בשאלה זו כבר דנו גדולי הדור וכבר נוצרה עלי' ספרות גדולה‪ .‬הגאון מדווינסק (הראגאטשובי)‪ ,‬זצ"ל‪ ,‬החמיר והצריך גט‪,‬‬
‫וכן החמירו כמעט כל רבני אונגארן‪ ,‬וטעמם כמו שכתב כת"ר‪ ,‬משום אין אדם בועל בעילת זנות‪ .‬ואפילו אם יודעים שהאיש הזה‬
‫עבריין ובועל נדה ומחלל שבת‪ ,‬מ"מ יש לומר בו אין אדם בב"ז‪ ,‬דסוברים דחזקה דאין אדם בב"ז אינו מצד האיסור‪ ,‬אלא הוא ענין‬
‫נימוסי ומשפחתי‪ ,‬דאדם הגון רוצה באישות ובחיי משפחה כדת‪ ,‬ולא לחיות עם אשה זונה שעלולה להפקיר א"ע גם לאחרים‪ .‬ויש‬
‫אומרים דעצם העובדה שהם חיים בקביעות כאיש ואשה בחדר אחד הוא מין קידושין‪ ,‬ומכש"כ להסוברים חופה קונה (שו"ע‬
 ‫‪13‬‬

‫אבה"ע סי' כ"ו סע' ב')‪ ,‬ומכיון שהכל יודעים שהם דרים יחד הוי כמו קידושין בעדים‪ .‬ואולם יש מקילים ואומרים‪ ,‬שאם הבעל‬
‫אדם חפשי ועובר על דת אינו חושש לעשות קידושין עפ"י ד"ת‪ ,‬כי אם מספיק לו שהם נשואים עפ"י חוק האזרחים ואין אומרים‬
‫בו אין אדם עושה בב"ז‪.‬‬
‫ולמעשה כבר הורה זקן‪ ,‬הגאון רשכב"ה מרן ר' חיים עוזר מווילנא ז"ל‪ ,‬שלכתחילה יש להחמיר ולהצריכה גט‪ ,‬אבל בשעת הדחק‬
‫יש להקל‪ .‬והנה בנידון דידן יש לומר שהוא שעת הדחק‪ ,‬מכיון שהוא כהן‪ ,‬ואם נצריך גט אי אפשר יהי' לסדר קידושין‪ .‬עי' באהע"ז‬
‫סי' קנ"ג בפתחי תשובה לענין חליצת מומר‪.‬‬
‫וכבר נהגו שלא להתיר אלא בהסכמת ג' רבנים גדולים ולאחר שהושיבו בי"ד של ג' וחקרו ודרשו על הבעל ומנהג חייו ואיך הי'‬
‫הנשואין ברוסיא‪ ,‬וגם אם בתחלת בואם לגרמניא ידעו שהם לא הי' נשואים עפ"י ד"ת ורק נשואים עפ"י רשימה בערכאות‪ .‬ואחרי‬
‫חו"ד זו‪ ,‬ישלחו את השאלה להרב הראשי הגאון רי"א הרצוג שליט"א ולבקש הסכמתו והסכמת בי"ד הגדול‪ .‬ויוכלו לצרף‬
‫מכתבי זה שממנו יראה שאני נוטה להקל‪ .‬אבל בלא הסכמתו של הג' הנ"ל או של רבנים גדולים אין להתיר ולסדר לה קידושין עם‬
‫אחר‪.‬‬
‫ידידו ומוקירו‪ ,‬יחיאל יעקב וויינברג‬

‫‪B) R’ M. Feinstein and R’ Y. E. Henkin‬‬

‫שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נח‬
‫בחולה שהאומדנא שודאי ימות אם מותר לעשות אפעריישאן שיש בו ספק קרוב ח"ו למות אם לא יתרפא מזה י"ד סיון תשכ"א‪.‬‬
‫מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יהושע הלוי הירשהארן שליט"א בעה"מ ספר חשוב ממעיני ישועה‪...‬‬
‫זהו הטעם שלי שהוריתי להיתר והסכים לזה הגרי"א הענקין שליט"א אבל היה זה הוראה בעל פה ולא בכתב עד עתה שאני‬
‫כותב זה לכתר"ה ע"פ רצונו‪ .‬והנני ידידו מוקירו מאד‪ ,‬משה פיינשטיין‬

‫שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ל‬

‫בהצריכוה גט שני מצד ספק והיא זקנה לענין המתנת הג' חדשים מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר מאיר שארף שליט"א‪.‬‬
‫בדבר האשה שנתגרשה ע"י אחד שאינו ראוי לסדר גיטין וחשוד לעושה שלא כדין וכבר עברו הרבה שנים וניסת כבר לשני‬
‫ונתגרשה מהשני כדין והזקיקה כתר"ה שיכתוב לה בעלה הראשון גט אחר והיא נשתדכה לאחד קודם שנודעה שיש ספק בגט‬
‫שמבעל הראשון שלה והמשודך אינו רוצה לחכות התשעים יום ויתבטל השידוך והיא זקנה שכבר אינה ראויה לילד אם יש מקום‬
‫להתיר‪...‬‬
‫ולכן יש לסמוך על סברת החת"ס שכתב בטעם מהר"מ מלובלין דהוא לא שכיחי והוי כהא דס"פ ארבעה אחין שבלא שכיח לא גזרו‬
‫כשליכא בעצם החשש של ספק לראשון ספק לאחרון‪ .‬וא"כ בעובדא זו אף שאולי שכיח שיסדרו אנשים שאין ראוין כדכתב שם‬
‫החת"ס וכ"ש בזמננו ובמדינה זו מ"מ הא לא שכיח שתנשא לאחר ולא ירגישו שהיה גט פסול‪ ,‬וגם הא נאסרה על הראשון כשאר‬
‫טעות בגט שהדין שתצא מזה ומזה בזה שניסת להשני ע"י גט הראשון וא"כ הוא רק מצד גזירה מצד ב' טעמים שהיא זקנה והיא‬
‫בדין תצא מזה ומזה לכן יש להתיר בשעת הדחק‪ .‬וגם הגאון ר' יוסף אליהו הענקין שליט"א הסכים להורות כן‪ .‬ידידו‪ ,‬משה‬
‫פיינשטיין‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫‪P’sak and T’shuva I‬‬

‫‪Oct. 17, 1993‬‬

‫‪1) Responsa versus Theoretical P’sak – different authors‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קל עמוד ב‬
‫תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה‬
‫מעשה ובלבד שלא ידמה‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א‬

‫אמר רב המנונא בריה דרב יוסף זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי זיל אייתי לי תפילין ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא‬
‫כנגד ראשו והוה ידענא דיום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דעבד‪.‬‬

‫שו"ת מהרי"ל סימן עב‬

‫זהו תשובת שאילת מהר"א כ"ץ למהר"י ס"ל‪.‬‬

‫א‪ .‬הנה נכתב לי בעד נשי בני אושטרייך כי קצתם היו שבויות בבתי גוים לבד‪ ,‬אחת ואחת‪ ,‬כמה ימים לענות אותם על שמד‪,‬‬
‫ומקצתם עמדו בשמד כנסיות בקדושה ובטהרה‪ ,‬ומקצתם מחמת האונס המירו וחזרו בתשובה‪ ,‬ומקצת' נשי ישראל ומקצת' נשי‬
‫כהנים‪ .‬והנה באתי בדיני כתלמיד בפני רבו להורות לו הדרך ולהעביר הקולמוס על שאין נראה לכ"ת‪...‬‬
‫מכל הני טעמים דלעיל יראה לי דודאי הני נשי דלא כפרו בעיקר‪ ,‬שרו לבעליהן ישראל‪ .‬ועל האנוסות דלא שהו ברצון ביניהם‪ ,‬נמי‬
‫דעתי נוטה להתיר‪ ,‬אבל לא בפשיעה ‪+‬בפשיטות‪ ,‬כצ"ל‪ +‬כמו הני דלא כפרו כלל‪ ,‬אבל אם שהו ברצון ביניהם בזמן שיכולים‬
‫לברוח ולא ברחו אין דעתי להתיר‪ .‬ועל כולם נראה דלכהונה אסורים כגון ‪+‬דגוי‪ ,‬כצ"ל‪ +‬ודאי בעיל ואין שייך שומרים לבעליהן‬
‫כיון דנמסרו ליחידי גוים לעשות בהן כרצונם‪ ,‬ואולי קודם שנתרצה שמא עשו כל רצונם‪ ,‬ואפי' על הצנועות שעמדו בנסיון איכא‬
‫למימר הכי‪ .‬לכן יראה לאסור כולם לכהונה ולכתוב בכתובה דאירכסא פלונית השבויה וכן לכתובות חדשות‪ .‬ושלום אברהם כ"ץ‪.‬‬

‫ב זאת השיב למהר"א כ"ץ דעת ישמרו שפתי כהן‪ ,‬כתר תורה וכתר כהונה וכתר שם טוב על גביהן‪ ,‬תורה וגדולה במקום אחד‬
‫שתיהן‪ .‬שלום למר ולתורתו ולישיב' ולתלמידיו‪ ,‬אהובי כהנא רבה אשלא רברבא‪ ,‬מהר"א כ"ץ שי'‪ .‬צללת באדירים והעלית‬
‫ספירים‪ ,‬מפנינים יקרים‪ ,‬לא השארת עוללות כבצר על סלסלות‪ .‬דעתי אודיעך בקצרה‪...‬‬

‫ג שלמא רבא לכהנא רבא‪ ,‬אשלא רברבא‪ ,‬מהר"א כ"ץ‪.‬‬

‫מה שכתבת שיש לחלק בין בעלה עמה לענין רצון‪ ,‬כבר כתבתי לך דעתי על זה ומה שכתבת שאין לסמוך על התשובות‪ ,‬אדרבה‬
‫הלכה למעשה הוו וילפינן מינייהו טפי מדברי הפוסקים שלא היו בשעת הוראה כדאיתא ביש נוחלין ‪+‬ב"ב ק"ל‪ ,‬ב'‪ +‬ומשום הכי‬
‫גרסינן בתלמודא בכמה דוכתין והלכה למעשה‪ ,‬וכן בא"ז כמה זמנין להודיע שאין כאן ספק וגמגום‪ ,‬והתשובות שפסקו על המעשה‬
‫היינו הלכה למעשה וכל רבותי' שאחר התלמוד כולהו מייתו מתשובות דקמאי‪ ,‬ואנן יתמי דיתמי כ"ש וכ"ש ‪+‬עיין שדי חמד כללי‬
‫הפוסקים (חלק ו' דפוס בני ברק) סי' י' אות ב'‪ ,‬סי' י"ד אות ז' וסי' ט"ו אות ז'‪+.‬‬

‫‪2) Responsa versus Theoretical P’sak – Rambam’s Mishna Torah and T’shuvos HaRambam‬‬
‫‪A) K’dusha of Yotzer Ohr‬‬
‫רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יז‬
‫סדר תפלות כך הוא‪ ,‬בשחר משכים אדם ומברך ברכות אלו‪ ,‬וקורא הזמירות ומברך לפניהם ולאחריהם‪ ,‬וקורא אחר כך שמע‬
‫ומברך לפניה ולאחריה ומדלג קדושה מן הברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה‪ ,‬וכשהוא חותם גאל ישראל מיד יעמוד‬
‫כדי שיסמוך גאולה לתפלה ומתפלל מעומד כמו שאמרנו‪ ,‬וכשישלים ישב ויפול על פניו ומתחנן ומגביה ראשו ומתחנן מעט והוא‬
‫יושב בדברי תחנונים‪ ,‬ואחר כך יקרא תהלה לדוד (מיושב) ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו‪.‬‬

‫שו"ת הרמב"ם סימן שיג‬

‫ואמנם היוצר אני רואה כשם שמתפלל אותו ש"ץ כך מתפלל אותו היחיד וכבר אמר זולתינו מן הגאונים ז"ל זולת זה ונתלו באמרם‬
‫אין היחיד אומר קדוש ורוב גאונינו מן המערב על דעתנו לפי שזה הוא מספר מה שאומרים המלאכים והקדושה שאין היחיד ראוי‬
‫לאמרה הוא שיכוין הוא להקדוש כמו שאמר השליח צבור בתפילה נקדישך ונעריצך‪ .‬וכבר כתב זה המאמר וראיתו אבן גאסוס נ"ע‬
‫תלמיד רבינו נסים בספרו שחבר בתפלה ובלי ספק שהוא מצוי אצליכם‪.‬‬
 ‫‪15‬‬

‫כסף משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יז‬

‫ומדלג קדושה מן הברכה הראשונה‪ .‬כתב מורינו ה"ר יצחק אבוהב ז"ל שבנו של רבינו העיד על אביו ז"ל שכתב בכתב ידו‬
‫בתשובה שהיחיד יכול לאומרה אלמא הדר ביה ממ"ש כאן וא"כ בא"ח וכ"כ רבינו ירוחם וכ"כ הרשב"א בתשובה שרבינו חזר בו‬
‫וכתב שיחיד יכול לאומרה‪:‬‬
‫וכתבו הפוסקים ז"ל דאף ע"ג דאין דבר שבקדושה פחות מעשרה היינו דוקא כגון קדושה שבתפלה שאנו אומרים נקדישך כמו‬
‫המלאכים אבל בקדושת יוצר אין אנו מקדישין אלא אנו מספרים איך מקדישין המלאכים‪:‬‬

‫טור אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נט‬

‫קדושה שביוצר כתב הרמב"ם ז"ל שאין היחיד אומר אותה וכן כתב רב נטרונאי אלא אומר עונים באימה ואומרים ביראה קדוש‬
‫וברוך וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיחיד יכול לומר שאינו בא עתה לקדש אלא סיפור דברים היאך המלאכים מקדשים ולא דמי‬
‫לקדושה שבתפלה שאומר נעריצך שאותה ודאי אינה בפחות מי' והכי איתא במסכת סופרים קדושה שביוצר אור ושבסדר קדושה‬
‫יחיד אומר אותה שאינה אלא סיפור דברים‬

‫בית יוסף אורח חיים סימן נט‬

‫קדושה שביוצר כתב הרמב"ם שאין היחיד אומר אותה‪ .‬כן כתב בפ"ז מהלכות תפלה (הי"ז) וזה לשונו סדר תפלות כך הוא וכו'‬
‫וקורא אח"כ שמע ומברך לפניה ולאחריה ומדלג קדושה מן הברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה וכתוב בתשובת‬
‫הרשב"א (ח"א סי' ז) שבתשובה כתב ואמר שקדושה שביוצר יחיד אומר אותה וגם רבינו ירוחם (נ"ג ח"ב כד ע"ד) ורבינו הגדול‬
‫מהר"י אבוהב ז"ל כתבו שבנו של הרמב"ם העיד על אביו ז"ל שכתב בכתב ידו בתשובה אחת (מהד' בלאו סי' שיג) שהיחיד יכול‬
‫לאומרה שאע"פ שכתב במדע (הל' תפלה שם) שאין היחיד יכול לאומרה אחר כך חזר בו ותפס שיטת הרא"ש ע"כ‪ .‬והכלבו (סי'‬
‫ח) כתב שמאחר שבתשובה כתב הפך ממה שכתב בחיבור נראה שסובר שהוא הלכה ואין מורין כן‪ .‬ובארחות חיים (הל'‬
‫קדושה מיושב אות א) כתוב שבנו של הרמב"ם העיד על אביו שחזר בו הלכה למעשה ועל זה אנו סומכים עד כאן לשונו‪.‬‬
‫ובסמוך אכתוב דעת הרשב"א ז"ל‪:‬‬
‫‪ ...‬וכן דעת הרשב"א ז"ל (שו"ת ח"א סי' ז) שכתב ששאלוהו על מה שכתב הרמב"ם בחיבור (תפלה פ"ז הי"ז) שהיחיד מדלג‬
‫הקדושה מברכת יוצר ובתשובה (מהד' בלאו סי' שיג) כתב שיחיד אומר אותה על איזה מהם נסמוך והשיב פשוטן של דברים כמו‬
‫שכתוב בחיבור ולפי שדרך כלל אמרו כל דבר שבקדושה לא יהא אלא בתוך עשרה ונראה לי שבמחלוקת זו נחלקו רב הונא ורבי‬
‫יהושע בן לוי בפרק מי שמתו (כא‪ ):‬גבי הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין ואמרינן במאי קא מיפלגי מר סבר יחיד אומר‬
‫קדושה וכו' והילכך אפילו קדושה שביוצר אין היחיד אומרה ומיהו במסכת סופרים (שם) אמרו כדברי תשובת הרב ואפילו כן אין‬
‫סומכין עליו בכך אלא על הגמרא שלנו ושמעתי משמן של גדולי החכמים שאותה קדושה שביוצר כיון שהוא מזכיר סדר קדושות‬
‫שמלאכי השרת אומרים אם בא לאמרה כקורא במקרא בנעימה אומר ואנחנו אין אומרים אותה כלל וכל דבר שכיוצא בו הנכון‬
‫שבהן לנהוג בו במניעה דשב ואל תעשה (שאני) [עדיף] (ברכות כ‪ ).‬ע"כ ובתשובה אחרת (רשב"א ח"א סי' ריא) כתב על י"ג‬
‫מדות ביחיד אם בא לאומרן דרך קריאה בעלמא אומרן כדרך שאומרין אף האופנים וקראי דקדושה דרך קריאה ע"כ‪:‬‬

‫‪B) Finding tzitzis on the street‬‬

‫רמב"ם הלכות ציצית פרק ב הלכה ז‬
‫המוצא תכלת בשוק אפילו מצא חוטין פסוקין פסולה‪ ,‬שזורין כשרה‪ ,‬הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל הרי היא בחזקתה מן‬
‫הכותי התגר כשרה מן ההדיוט פסולה‪.‬‬

‫כסף משנה הלכות ציצית פרק ב הלכה ז‬

‫נמצא לפי זה דקם ליה הלכתא כר' אלעזר דמכשיר בחוטין שזורין ומופסקין‪ .‬ויש לתמוה על רבינו שכתב אפילו מצא חוטין‬
‫פסוקין ושזורין פסולה וכבר השיגו הראב"ד‪ .‬וחכמי לוני"ל שאלו שאלה זו מרבינו ז"ל והשיב להם ודאי אמת כדבריכם ובעיקר‬
‫העתקתי לנוסחא שלי טעיתי וכך הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפילו מצא חוטין פסוקין פסולה ואם שזורין כשרה עכ"ל‪:‬‬

‫משנה ברורה סימן יא ס"ק א‬

‫החוטין ‪ -‬לשון הרמב"ם המוצא חוטי ציצית בשוק אפילו פסוקים ושזורים פסולים דטרח איניש לעשות חוטין כעין ציצית וא"כ‬
‫שמא לא נעשה לשם ציצית‪ .‬והמ"מ חולק וגם בכ"מ כתב דהרמב"ם בתשובה חזר בו אח"כ עכ"ל המ"א והגר"א בביאוריו בסימן‬
‫ש"א כתב דהדין הוא עם הרמב"ם כמו שכתב בראשונה עי"ש‪:‬‬

‫שו"ת הרמב"ם סימן רפז‬

‫(לחכמי לוניל)‪ .‬שאלה בפרק שני ‪+‬מה' ציצית ה"ז‪ +‬המוצא תכלת בשוק אפילו מצא חוטין מופסקין משזרין פסולה‪ .‬ולפי עניות‬
‫דעתינו אין לנו לפנות ימין ושמאל דהכי מסקנא דשמעתתא ‪+‬עירובין צ"ו ב'‪ +‬ושזורין מפזרין כשירה דכולי עלמא לא פליגי דהני‬
‫לא טרחי כולי האי‪ .‬והאי דתנן ‪+‬שם ‪/‬עירובין‪ /‬צ"ה א'‪ +‬המוצא תפלין ישנות מכניסן אבל לא חדשות כדר' יהודה [לאו משום]‬
 ‫‪16‬‬

‫דחיישינן שמא קמיעין הם דכולי האי [לא] טרח לעשות קמיע כעין תפילין אלא מה הן חדשות שאינן מקושרות ומשום דלא איפשר‬
‫למקשרינהו בשבת אפילו בעניבה דר' יהודה ליטעמיה ‪+‬שבת קי"ג א' וש"נ‪ +‬דאמר עניבה קשירה היא‪ .‬יאיר עינינו בפירוש מרווח‬
‫להסיר מכשול מלפנינו‪.‬‬
‫תשובה זו ודאי כדבריכם כן הוא אמת וכעיקר זה העתקתי לנוסחה שלי כי טעיתי וכך הם הדברים וכזה גם אתם תקנו הנוסחא‬
‫שלכם אפי' מצא פסוקין פסולה ואם שזורין כשרה‪.‬‬

‫ביאור הגר"א אורח חיים סימן שא סעיף מב‬

‫ואבאר שיטת הרי"ף והרא"ש ויתורץ הרמב"ם בפ"ב מה' ציצית הלכה ז' דפסק הרמב"ם שם המוצא תכלת בשוק אפילו חוטין‬
‫שזורין ומופסקין פסולה והשיג עליו הראב"ד שהוא נגד מסקנא דעירובין צ"ז א' והשתא כו' דכ"ע ס"ל דלא טרח כו' א"כ דינא‬
‫דגמרא להיפך דכשרין ושאלו חכמי לוניל להרמב"ם קושיא זו והשיב להם וז"ל בתשובתו ודאי אמת כדבריכם וטעיתי כו' ותקנו‬
‫הנוסחא ע"ש‪ .‬אבל האמת יורה דרכו שדבריו הראשונים ברורים וקיימים ולא טעה כלל ואשתמיטתיה להרמב"ם בתשובתו שיטת‬
‫הרי"ף בפ"י דערובין שם על מתני' דהמוצא תפילין וז"ל חדשים מ"ט לא כו' דלמא קמיט כו' אבל בישנות כיון דמקושרות הן לא‬
‫טרח אינש כו' ותני אבוה דרב שמואל ב"י אלו הן כו' רצועות מקושרות חדשות כו' ואינן מקושרות ע"כ‪...‬‬

‫‪C) Kiddushei kesef‬‬

‫רמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה ב‬
‫וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם‪ ,‬ובאחד משלשה דברים האשה נקנית‪ ,‬בכסף או בשטר או בביאה‪ ,‬בביאה ובשטר מן התורה‬
‫ובכסף מדברי סופרים‪ ,‬וליקוחין אלו הן הנקראין קידושין או אירוסין בכל מקום‪ ,‬ואשה שנקנית באחד משלשה דברים אלו היא‬
‫הנקראת מקודשת או מאורסת‪.‬‬
‫‪/‬השגת הראב"ד‪ /‬בביאה ובשטר מן התורה ובכסף מדברי סופרים‪ .‬א"א זה שבוש ופרוש משובש הטעהו‪.‬‬

‫כסף משנה הלכות אישות פרק א הלכה ב‬

‫ובאחד משלשה דברים וכו' בביאה ובשטר מהתורה ובכסף מדברי סופרים‪ .‬זה דבר קשה היאך כתב שהכסף מדברי סופרים שהרי‬
‫למדו קידושי כסף קיחה קיחה משדה עפרון וכל דבר הנלמד באחת מי"ג מדות הוי דבר תורה‪ .‬ומצאתי כתוב שהרמ"ך בהגהותיו‬
‫העיד שרבינו עצמו הגיה בספרו ושלשתן דבר תורה וגם אני מצאתי כן בתשובות ה"ר אברהם בנו מכל מקום לי נראה שאין עדותו‬
‫נכון ממ"ש רבינו עצמו בפ"ג וממה שכתב בספר המצות שלו וכמו שכתב ה"ה‪ ,‬ומה שכתב רבינו הוא מדברי סופרים הוא מן‬
‫השורש השני שהניח הרב בספר המצות וכו'‪ .‬ודע שאני מצאתי סעד לדברי רבינו מדתנן בפרק הנחנקין (סנהדרין דף פח) חומר‬
‫בדברי סופרים מד" ת האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב(ובגמרא)‬
‫אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע הרי‬
‫דלארבע טוטפות קרי דברי סופרים אע"פ שהם דאורייתא שהרי זקן ממרא אם הורה לעשות חמש טוטפות ממיתין אותו והא‬
‫פשיטא דאין ממיתין אלא אם כן הורה לעשות הפך הדבר שהוא מדאורייתא ואם כן ע"כ דדברי סופרים קרא לדבר שהוא‬
‫דאורייתא אלא שאינו מפורש בתורה וקרינן ליה דברי סופרים כלומר דבר שאילולא שקבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו‬
‫כך‪ .‬ויש עוד ראיה לדבר מדתנן בפ"ו דמקואות (דף ק"ל) עירוב מקואות כשפופרת הנאד ספק כשפופרת הנאד ספק שאינה‬
‫כשפופרת הנאד פסולה מפני שהיא מן התורה וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ‪ ,‬ושנו בתוספתא כזית מן הנבלה‬
‫וכעדשה מן השרץ ספק יש בהן כשיעור ספק אין בהם כשיעור ספיקן טמא שכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורו מדברי סופרים‬
‫ספיקו טמא ויקשה על זה מה שאמרו בריש עירובין שיעורין הלכה למשה מסיני הלכך ע"כ לומר שדברי סופרים מיקרי כל דבר‬
‫שאינו מפורש בתורה אע" פ שאותו פירוש מקובל מסיני והוא דבר תורה וממיתין ועונשין עליו מיקרי דברי סופרים מהטעם‬
‫שכתבתי‪ .‬ועוד קצת ראיה מדתניא בפרק השולח (גיטין מב) בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי רבי‬
‫ישמעאל רבי מאיר אומר אינו צריך ר"א אומר צריך ר"ט אינו צריך ר"ע אומר צריך המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי‬
‫רבי טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר איברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הא קראי קא דרשינן אלא אימא‬
‫הואיל ומדרש חכמים הוא‪ .‬ופירש רש"י בכולן כ"ד איברים האמורים במסכת נגעים עבד יוצא בהן לחירות דמומין שבגלוי הם‬
‫ואינם חוזרים כשן ועין ואיתרבו בכלל ופרט בפרק קמא דקידושין עכ"ל‪ .‬ובהכי ניחא מאי דקשיא ליה לרש"י בריש כתובות (דף‬
‫ג') על המפרשים הא דקאמר גמרא כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ומקשה עליה תינח קדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא‬
‫למימר דהיינו לומר קדיש בכספא דקידושי דרבנן נינהו והקשה עליהם דאי אפשר לומר כן חדא דדבר הלמד בגזירה שוה כמו‬
‫שכתוב מפורש הוא ועוד דאי דרבנן נינהו היאך סוקלין על ידו ומביאין חולין לעזרה על שגגתו ולדרך רבינו ל"ק ולא מידי דהא‬
‫דבר הנלמד בג"ש דבר תורה ממש הוא וסוקלין על ידו ומביאין קרבן על שגגתו ככל דברים המפורשים בתורה ולא קרי להו דרבנן‬
‫אלא לומר שאלמלא שהם קבלוהו כן מסיני לא היינו מפרשים אותו כך ומאחר שהוא כן שייך לומר כל דמקדש אדעתא דרבנן‬
‫מקדש וכו'‪:‬‬
 ‫‪17‬‬

‫שו"ת ברכת אברהם סימן מד‬

‫שאלה‪ .‬אמר הרב זצ"ל בתחלת ספר נשים מצות עשה של תורה לקדש את האשה באחד משלשה דברים בכסף או בשטר או בביאה‬
‫ובשטר מדאוריתא ובכסף מדברי סופרים וקשיא לי בגוה תחלה דאי חיובה דאוריתא לקדש באחד מן השלשה דברים נמצאת‬
‫קידושי כסף דאוריתא ואמאי הדר אמר בכסף מדברי סופרים ואי אמרת מדאוריתא חייב לקדש באחת משתים הכי‪/‬היכי‪ /‬נפיק ידי‬
‫המצוה בכסף שהוא מדרבנן היכי אשכחן חיובי דאוריתא מיפטר במידי דהוא מדרבנן ועוד אי קדושי כסף דרבנן הוא נפקא מינה‬
‫שהבא עליה במזיד פטור ממיתת בית דין ושוגג פטור מן החטאת ולא אשכחן דפליגי רבנן בין קדושי כסף ובין קדושי שטר וביאה‬
‫אלא בכולה הבא על ארוסה חייב סקילה ואי שוגג חייב חטאת ובכולהו הולד ממזר אי נמי דקדושי כסף דרבנן נפקא מינה‬
‫שהמקדש בכסף ובא אחר וקידשה לאאר ‪/‬לאחר‪ /‬כן ‪/‬מכן‪ /‬בביאה או בשטר מקודשת דאתי דאוריתא מבטיל ‪/‬ומבטל‪ /‬דרבנן ולא‬
‫אשכחן דהכי הוא אלא אין קידושיו קדושין וחייב על ביאתה ואין צריכה ממנו גט ועוד אמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל‬
‫אוכלת בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו ומה טעם אמרו אינה אוכלת וכו' וליכא למימר דאכילת תרומה מדרבנן אלא‬
‫שמע מינה דאוריתא היא ובפירוש הוא אומר דבר תורה וכן מהא דאמר ליה אביי לרבא דקאמרת שלש תנן ארבע לא תנן מילתא‬
‫דכתיבא בהדיא קתני מילתא דאתיא בקל וחומר לא קתני שמאי דקידושי כסף בהדיא כתיבי ועוד מאי שנא שטר מכסף שטר‬
‫מהקישא נפק וכסף מגזרה שוה נפיק ואם כן תרויהו מדרשא קאתי לן ואי סבירא ליה דכל מידי דאתי מדרשא דרבנן הוא אפילו‬
‫שטר נמי ואי דאוריתא אפילו כסף דאוריתא היא ועוד קשיא לי על עיקר מימריה ז"ל שהקידושין מצוה על אדם חוץ ממצות פריה‬
‫ורביה ואי מצוה בפני עצמה היא קשיא הא דקא מתרצינן בפרק ואלו מגלחין לא מיבעי קאמר לא מיבעי לארס דלא קא עביד מצוה‬
‫שאסור אלא אפילו לישא דקא עביד מצוה נמי אסור‪...‬‬
‫תשובה‪ .‬לא הגיהו הספרים שלכם בטוב וכמדומה לנו שקודם שתיקן אבא מארי זצ"ל הלכה זו העתיקו אותו ‪/‬אותה‪ /‬שכך היה‬
‫סובר בתחלה שקדושי כסף דרבנן ולאו משום דכסף אתי מדרשא אלא כמדומה לי מהא דמקשינן בתחלת גמרא דכתובות מי איכא‬
‫מידי דמדאוריתא לא הוי גיטא ומשום צניעות ‪/‬צנועות‪ /‬ומשום פריצות ‪/‬פרוצות‪ /‬שרינן אשת איש לעלמא ופרקינן אין כל דמקדש‬
‫אדעתא דרבנן מקדש ואפקינה ‪/‬ואפקיעינהו‪ /‬רבנן לקידושיה אמר ליה רבינא לרב אשי הא תינח היכא דקדיש בכספא בביאה מאי‬
‫אמר ליה שויו ‪/‬שויוהו‪ /‬רבנן לבעילתו בעילת זנות ושמא נראה לו ז"ל כשתיקן הספר שראיה זו דחויה ושלא אמרו הא תינח‬
‫דקידש בכספא משום שקידושי כסף דרבנן אלא משום שקדושי כסף אפשר למימר בהו כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכאלו‬
‫לבעיל וכו'‬
‫'‬ ‫תנאי הוא בקידושין אבל ביאה מאי איכא למימר כל הבועל אדעתא דרבנן בועל ודחינן דאפילו בבעילה שויו הא רבנן‬
‫בעילת זנות ומכל מקום נוסח דבריו המתוקנים בכתב ידו כך בכסף או בשטר או בביאה ושלשתן דין תורה ואותה הקושיא‬
‫שהקשית על עיקר דבריו לא קשיא עליה ‪/‬עליו‪ /‬שבמנין המצוות בתחלת הלכה ‪/‬זו‪ /‬אמר שהמצוה לישא אשה בכתובה וקידושין‬
‫ולא אמר לקדש אשה וכן אמרינן לישא דקא עבד מצוה וזה שאמר וליקוחין אלו מצות עשה לפי שהיא תחלת מצות הנשואין וכך‬
‫אמר בתחלה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר כי יקח איש אשה ובא אליה אבל קידושין בלא נישואין‬
‫ודאי לא השלים המצוה עדיין ומצות פריה ורביה מצוה אחרת היא שמצות פריה ורביה כשיהיה לו בן או בת קיים המצוה ומצות‬
‫הקדושין והנשואין אפילו יש לו כמה בנים וכמה בנות ויש עמו כמה נשים כל אשה שירצה לישא אותה מצוה עליו שישא אותה‬
‫בקדושין ועיין בדבריו ז"ל בספר מצות יתבאר לך ההפרש שביניהם ואין בנו צורך להאריך בדבר זה‪...‬‬

‫שו"ת הרמב"ם סימן שנה‬

‫(לר' פינחס הדיין)‪ .‬תשובת עניין הקדושין‬
‫השאלה מפני מה אמרתי ‪+‬ה' אישות פ"א ה"ב‪ - ,‬אמרת (הש' פ')‪ +‬שקדושי ביאה ושטר מדאורייתא וקדושי כסף דרבנן ואמרת‬
‫והא כולהי ילפינן להו מן התורה בכסף מנא לן גמר קיחה קיחה ‪+‬קידושין ב' א'‪ +‬וכו'‪ .‬זה הוא ענין השאלה‪ .‬והתשובה דרך קצרה‬
‫כך היא‪ .‬יש לי חבור בלשון ערבי בענין מנין המצות והוא אצל מ' סעדיה ש"ץ תלמידנו ‪+‬מוסב על ר' סעדיה בר ברכות המלמד‪ ,‬עי'‬
‫מאן ח"ב שט"ז ועי' במבוא‪ +‬ויש בתחלתו ארבעה עשר פרקים ‪+‬עי' במבוא לס' המצות לר"ח העליר ע' שמונה הע' י"ב‪ +‬בכללות‬
‫גדולות בעיקרי מנין המצות צריך אדם לידע אותם ואחר כך יתברר לו טעות כל מי שמנה המצות חוץ ממני מבעל הלכות גדולות‬
‫עד עכשיו‪ .‬ובאותן הפרקים ביארתי שאין כל דבר שלמדין אותו בהקש או בקל וחומר או בגזרה שוה או במדה משלש עשרה מדות‬
‫שהתורה נדרשת בהן הוא דין תורה עד שיאמרו חכמים בפירוש שהוא מן התורה והבאתי על זה ראיות ושם ביארתי שאפילו דבר‬
‫שהוא הלכה למשה מסיני מדברי סופרים קרינן ליה ואין שם מן התורה אלא דבר שהוא מפורש בתורה כגון שעטנז וכלאים ושבת‬
‫ועריות או דבר שאמרו חכמים שהוא מן התורה והן כמו שלשה ארבעה דברים בלבד‪ .‬ובאותו הספר ביארתי הכל וכשתקרא אותו‬
‫יתבאר לך אע"פ שהוא בלשון ערבי שרוב אותן הפרקים בדברי חכמים בלשון הקדש וכן יש לשאל בודאי ולומר לי הבעילה ודאי‬
‫מן התורה שהרי לא למדוה במדה משלש עשרה מדות אלא ובעלה מלמד שנקנית בביאה אלא הכסף והשטר בהקש למדו אותן למה‬
‫אמרת שהשטר מן התורה והכסף מדבריהם‪ .‬והתשובה על זה שודאי כך הייתי אומר שהכסף והשטר מדבריהם הואיל ומן הדין באו‬
‫לולי הא דאמרינן בהדיא ‪+‬קידושין ט' ב'‪ +‬בענין נערה מאורסה דאמרינן נערה מאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכי משכחת לה פי'‬
‫מדאמר קרא נערה בתולה מאורסה שמע מינה בודאי שיש מאורסה מן התורה בלא ביאה ובמה‪ .‬ושקלו וטרו וסוף המימרא אמר רב‬
‫נחמן ביר' יצחק משכחת לה כגון שקידשה בשטר הואיל וגמר ומוציא גומר ומכניס שמע מינה שלדברי הכל השטר גומר ומכניס‬
‫ועל זה סמכתי ופסקתי שהשטר מן התורה ‪+‬בשו"ת ברכת אברהם סי' מ"ד כתב ה"ר אברהם בנו וז"ל לא הגיעו הספרים שלכם‬
‫בטוב וכמדומה לנו שקודם שתיקן אבא מארי זצ"ל הלכה זו העתיקו אותו שכך היה סובר בתחלה שקדושי כסף דרבנן ולאו משום‬
‫דכסף אתי מדרשא אלא וכו'‪ ,‬ומכל מקום נוסח דבריו המתוקנים בכתב ידו כך בכסף או בשטר או בביאה ושלשתן דין תורה ע"כ‪,‬‬
 ‫‪18‬‬

‫וכן הביא בשם הר"א בן הרמב"ם בכ"מ ה' אישות פ"א ה"ב‪ ,‬וצ"ע שהר"א לא ראה תשובת אביו זו‪[ ,‬ועי' י"י נויבואר‪ ,‬הרמב"ם על‬
‫דברי סופרים‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' קנ"ג‪ ,‬קנ"ד]‪ +.‬ובחייך אלופי אל תצער עצמך להשיב על כל אלו הענינין ואל תתלה עצמך‬
‫שאשיב על כל כתביך אלא דרך קצרה על ענין המועיל שאני טרוד הרבה בכמה ענינין וגופי חלש ואין בי יכולת אפילו לקרות‬
‫הכתבים קל וחומר להשיב עליהן אלא אם יהיו שאלות על דבר חכמה‪ .‬ואין לי פנאי כלל מפני חלישות גופי תמיד ומפני תלמוד‬
‫עצמי בכמה עניינין‪ .‬ושלומה ירבה ויגדל‪[ .‬ל"ה בעומר‪ .‬משה בר' מיימון זצ"ל]‪.‬‬

‫…‪See Pe’er HaDor (Machon Yerushalayim Intro.) for other examples‬‬

 ‫‪19‬‬

‫‪P’sak and T’shuva II‬‬

‫‪Oct. 24, 1993‬‬

‫‪1) Contradictions Between Rosh in P’sakim and Rosh in T’shuvos‬‬

‫שו"ת הרא"ש כלל כז סימן א‬
‫מעשה שאירע אבל לאדוני אבי‪ ,‬שמת לו ילד בשבת שמונה ימים קודם ראש השנה‪ .‬למוצאי שבת לא התפלל‪ ,‬כדין אונן‪ ,‬שפטור מן‬
‫התפלה ומכל המצות ואין לו לברך לא המוציא ולא ברכת המזון‪ ,‬ואפילו אם אחרים מברכין אינו עונה אחריהם אמן‪ ,‬כדאיתא‬
‫בירושלמי‪ ,‬ואפילו אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולברך אינו רשאי‪ .‬וגם לא הבדיל‪ ,‬וכן יום ראשון בבוקר לא התפלל תפלת‬
‫הבוקר; ולאחר שקברו המת התפלל תפלת הבקר‪ ,‬כיון שעדיין לא עבר זמנה‪ ,‬וכן הבדיל‪ ,‬כיון שעדיין הוא זמן הבדלה‪ ,‬למי שלא‬
‫הבדיל בלילה‪ .‬אבל תפלת הערב לא התפלל‪ ,‬כיון שעבר זמנה; ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית‪ ,‬שמתפלל שחרית שתים‪ ,‬כיון‬
‫שמן הדין נפטר בלילה מלהתפלל‪...‬‬

‫רא"ש מסכת ברכות פרק ג סימן ב‬

‫[דף יח ע"א] פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה‪ .‬אמרו שפעם אחת היה ר"י ז"ל אונן ואכל בלא‬
‫הבדלה‪ .‬א"ל תלמידיו ונבדיל לפניך‪ .‬אמר להם האמרינן בירושלמי אם ברכו אין עונה אחריהם אמן‪ .‬ולמחרתו כשבא מבית‬
‫הקברות אמרו לו למה אינך עושה הבדלה האמרינן טעם מבדיל והשיב להם מאחר שהייתי פטור אמש בשעת חיוב הבדלה משום‬
‫שהייתי אונן גם עתה פטור אני‪ .‬שכן מצינו בפרק קמא דחגיגה (דף ט א) חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני כיון שנדחה ביום‬
‫ראשון שוב אינו חייב ביום שני‪ .‬וה"ר מאיר ז"ל דנורנבערג כתב בהלכות שמחות שלו מי שיש לו מת בשבת ולא נקבר עד למחר‬
‫ולא הבדיל במוצאי שבת נ"ל שמותר לאכול בלא הבדלה‪ .‬דאמרינן בפ' מי שמתו מי שמתו מוטל לפניו פטור מכל מצות שבתורה‪.‬‬
‫ואמרינן עלה בירושלמי כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט‪ .‬וביום המחרת לאחר שנקבר מתו אסור לאכול עד שיבדיל דהא‬
‫קי"ל בערבי פסחים (דף קו ב וקז א) טעם מבדיל‪ .‬ואמרי' נמי מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך כל השבת כולה‪ .‬והא דאמרינן‬
‫בפרק מי שמתו נושאי המטה וחילופיהן וכו' עד אלו ואלו פטורין מן התפלה ופירש"י וזה לשונו פטורין מן התפלה דלאו דאורייתא‬
‫היא ורבותינו פירשו לפי שיש להן עוד שהות ול"נ שאין זה לשון פטורין‪ .‬ואין להקשות על דברי מפרש"י דמשמע כיון שפטורין‬
‫ההיא שעתא פטורין עולמית‪ .‬דהא ודאי ליתא דמי לא מודה רש"י דאם קברו את המת ויש שהות ביום שיוכלו להתפלל שמתפללין‬
‫ועד כאן (ס"א על כרחך) לא פליגי רבותיו והוא אלא שלפי רבותיו אם הגיע זמן התפלה ויכול לעסוק ועדיין יש להן שהות‬
‫להתפלל יעסקו בו ואם לאו לא יבטלו מתפלה‪ .‬ולפירש"י אפי' אם יעבור זמן התפלה יתעסקו בו‪ .‬וא"כ בנדון זה כיון דזמן ההבדלה‬
‫כל יום המחרת וכל השבת כולה אע"פ שלא היה יכול להבדיל קודם שנקבר מתו יבדיל לאחר שנקבר מתו כדפרישית‪ .‬ואין לומר‬
‫כיון שאין יכול להבדיל לא יאכל‪ .‬דהא אמרינן דאינו מברך ואינו מזמן אפילו הכי אוכל ואפילו אם שמע מאחרים שהבדילו במ"ש‬
‫המאור‬
‫‪.‬‬ ‫אינו עולה לו כיון דבההיא שעתא לאו בר חיובא הוא וצריך למחר לחזור לברך ולהבדיל מיהו אינו מברך על הבשמים ועל‬
‫שמעתי שיש גדולים שאומרים לאחר להבדיל ובזה נפטר האבל‪ .‬ואין נראה לי כלל אלא כדפרישית‪ .‬ושוב הגיד לי הר"ז הלוי ז"ל‬
‫משפיר"א בשם ה"ר יקותיאל משפיר"א שמצא גדול אחד שכ' כדברי ואת שמו לא הגיד לי ע"כ לשון ר"מ ז"ל‪ .‬ונ"ל כדברי ר'‬
‫יהודה דהא דאמרינן בע"פ מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך כל השבת כולה‪ .‬היינו כשלא היה לו יין במ"ש או שאירעו אונס‬
‫אחר שלא היה יכול להבדיל‪ .‬אבל אונן דבשעה שחל עליו חיוב הבדלה היה פטור נפטר לגמרי ותו לא מיחייב‪ .‬ודמיא לגמרי לההיא‬
‫דחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני‪:‬‬

‫שו"ת זכרון יהודה סימן טו‬

‫‪...‬גם ילמדני מרי כי ראיתי בתשובת כ"י זקני ע"ה כלל כ"ז סימן א' עשה מעשה שהיה אונן במוצאי שבת ולא הבדיל ולא התפלל‬
‫וביום א' אחר שקברו המת התפלל תפלת שחרית והבדיל שעדיין הוא זמן הבדלה למי שלא הבדיל בלילה ובפסקי ברכות פ"ב‬
‫הכריע כדבר הר"ר יהודה אלברצלוני שכתב שאין צריך להבדיל כיון שבשעת חיוב הבדלה היה פטור ולא ידעתי לישב דברי‬
‫השאלות עם הפסקים ואל יהיו דברי עליך לטורח כי תורה היא וללמוד אני צריך ותאריך לי בתשובתך כגון זה פתח פיך לאילם‬
‫הוא נאום תלמידך הצעיר הקטן אשר בן אחיך ר' שלמה ז"ל‪.‬‬
‫תשובה‪ .‬במקום שאני מוצא דברי פוסקים והשו"ת סותרין זה את זה אני הולך אחר הפסקים שהם היו אחרונים ושלום דודך יהודה‬
‫בן הרא"ש זצ"ל‪.‬‬

‫שו"ת הרא"ש כלל צ סימן ג‬

‫שאלה‪ :‬ראובן שכר חבית משמעון‪ ,‬ונתן לו משכון בשבילה ובשביל השכר; אחר זמן החזיר לו חביתו ונתן לו שכירותו‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬
‫תן משכוני‪ ,‬והשיבו‪ :‬אינו פנוי עתה‪ ,‬בא למחר ואתנהו לך‪ .‬ובאו גנבים לביתו וגנבו לו מה שמצאו בביתו‪ ,‬וגם המשכון שהיה אצלו‬
‫גנבו‪ ,‬ושואל ראובן שיפרע לו משכונו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כיון דקיימא לן‪ :‬המלוה על המשכון שומר שכר‪ ,‬חייב בגניבה ואבדה‪ ,‬ואע"ג דפקע כח ההלואה‪ ,‬שכבר פרעו לו‪ .‬דטעמא‬
‫דמלוה על המשכון שומר שכר‪ ,‬לא משום שיהא בטוח במעותיו‪ ,‬כדאמרינן (ב"מ פ‪ :):‬כל האומנין שומרי שכר הם‪ ,‬משום דתפיס‬
‫ליה אאגריה‪ ,‬דנימא‪ :‬כיון דאזיל ליה האי טעמא‪ ,‬לא הוי תו שומר שכר‪ ,‬אלא טעמא משום פרוטה דרב יוסף‪ ,‬שאם יבא לו עני‬
 ‫‪20‬‬

‫בשעה שהוא טרוד לשטחה ולנערה‪ ,‬שאינו צריך ליתן לו‪ .‬הילכך‪ ,‬אם נגנבה קודם הזמן שקבע לו לבא בשבילו‪ ,‬נמצא דעדיין‬
‫ברשותו היה‪ ,‬והיה צריך לנערו אם יצטרך‪ ,‬והוי שומר שכר וחייב‪ .‬ואם נגנב אחר הזמן שקבע לו‪ ,‬נמצא שלא היה ברשותו ולא‬
‫היה חייב לנערו‪ ,‬דהוי כשאר פקדון‪ ,‬שאין הנפקד חייב לנערו‪ ,‬כיון דברשות המפקיד לבא לקחתו ולנערו‪ .‬דלא דמי למשכון‪ ,‬שאינו‬
‫ברשות הלוה לקחתו ולנערו‪ ,‬כי המלוה לא יתננו לו‪ ,‬לכך צריך המלוה להשתדל בו ולנערו‪ ,‬מה שאין כן בפקדון‪ ,‬כדפרישית‪ .‬וזה‬
‫כפקדון הוא‪ ,‬ואין לו בו שום שכר‪ ,‬ופטור מגניבה ואבדה‪ .‬ואם יש עדים ללוה שבא בזמן שקבע לו ולא נתנו לו‪ ,‬חייב‪ ,‬ואם אין‬
‫עדים‪ ,‬ישבע המלוה שלא בא בזמן שקבע לו‪ ,‬ופטור‪ .‬אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל‪.‬‬

‫טור חושן משפט הלכות הלואה סימן עב‬

‫כדפי לעיל ודאחרונה היא ולא כתבתי‬
‫'‬ ‫אע"פ שכתב בתשובה שהמלוה על המשכון שומר שכר בפסקיו כתב שהוא שומר חנם‬
‫תשובה זו אלא ללמוד ממנו חילוק זה למי שפוסק שהוא ש"ש‪:‬‬

‫רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ב סימן יז‬

‫[דף כט ע"א] איתמר שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם דמי דמאי הנאה מטיא ליה‪ .‬ורב יוסף אמר כשומר שכר בההיא הנאה‬
‫דלא קבעי למיתב ריפתא לעניא בעוד שהוא מתעסק לצורך האבידה להאכילה ולהשקותה או לשוטחה לצורכה‪ .‬רבינו חננאל‬
‫והלכות גדולות פסקו כרב יוסף מההיא דנדרים (דף לג ב) דאמרינן דכולי עלמא אית להו פרוטה דרב יוסף גבי מודר הנאה מחבירו‬
‫מחזיר לו אבידתו‪ .‬ואפילו מאן דשרי התם בשנכסי בעל אבידה אסורין על המחזיר לא שרי אלא משום דפרוטה דרב יוסף לא‬
‫שכיחא‪ .‬אבל מודה הוא דפטור מלמיתב ריפתא לעניא‪ .‬וא"כ הוה שומר שכר‪ .‬ואין נראה ראיה לר"י‪ .‬דרבה דשמעתין לא פליג‬
‫עליה דרב יוסף בהאי‪ .‬דכולי עלמא מודו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אלא דסבירא ליה דאין נחשב שומר שכר בכך‪ .‬אלא‬
‫נראה דהלכה בכל מקום כרבה לגבי רב יוסף בר משדה ענין ומחצה כדאיתא בפ' מי שמת (דף קמג ב) [וביש נוחלין קיד ב] אע"ג‬
‫דיש מפרשים דהאי פיסקא ליתא אלא בבבא בתרא דהני תלת מילי בבבא בתרא איתנהו אבל בשאר מסכתות איכא טובא דהלכה‬
‫כרב יוסף‪ .‬מכל מקום נראה דבכולי גמרא קאמר‪ .‬מדקאמר בגיטין פרק מי שאחזו (דף עד ב) גבי הא לא דלה ורבה אמר הא לא‬
‫איצטריכא דבעי לאוקמי פלוגתייהו דרבה ורב יוסף בפלוגתייהו דרבנן ורבן שמעון בן גמליאל ופריך והא קיימא לן דהלכה כרבה‬
‫ובהא קיימא לן אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל‪ .‬ומהיכא קיימא [לן] דהלכה כרבה אם לא מאותו פסק דפרק מי שמת‪ .‬ואין לומר‬
‫דבההיא מילתא היו מקובלין דהלכה כרבה‪ .‬דא"כ הוה ליה למימר והא קיימא לן בהא הלכה כרבה כדקאמר ובהא אין הלכה כרבן‬
‫שמעון בן גמליאל‪ .‬ואף על גב דנחלק עליו אביי בההיא דמחצה‪ .‬לאו לגבי כל האמוראין בא לפסוק דבשום מקום אין הלכה כרב‬
‫יוסף בר מהני תלת‪ .‬אלא שלא תחשוב קושיא דאביי עיקר איצטריך למיפסק כרב יוסף‪ .‬או שמא בשום מקום אין הלכתא כרב יוסף‬
‫בר מהני תלת‪ .‬והא דלא חשיב הך דריש מעילה דפליגי בקדשי קדשים ששחטן בדרום אם יש בהן מעילה ואיתותב רבה‪ .‬משום‬
‫דמלתא דפשיטא היא כיון דאיתותב רבה דהלכה כרב יוסף‪ .‬ועוד דלא נפקא מינה אלא למשיחא‪ .‬ועוד משום דפליגי אליבא דרבי‬
‫שמעון וקיימא לן כרבי יהודה‪ .‬והלכה כרב יוסף בזוזי (ב"ב דף לב ב) לא שייך למיחשב כיון דבכי האי גוונא הלכה כרבה‪.‬‬

‫בית יוסף חושן משפט סימן עב‬

‫וסובר רבינו דהרא"ש הסכים לדעת ר"י‪ .‬ואף על גב שבפסקיו לא הכריע לא בפרק הדיינין (שבועות פ"ו סי' כט) ולא בפרק אלו‬
‫מציאות (ב"מ פ"ב סי' יז) ובפרק האומנים (פ"ו סי' יח) כתב דקיימא לן כרב יוסף וכתב גם כן דליתא לדשמואל ובתשובה שכתב‬
‫רבינו בסוף סימן זה (סל"ד) כתב דקיימא לן כרב יוסף מכל מקום סובר רבינו דמאחר שבאלו מציאות (שם) כתב תחלה שרבינו‬
‫חננאל והלכות גדולות פסקו כרב יוסף ואין נראה לר"י וכו' משמע דכר"י סבירא ליה‪ .‬ועוד שכתב (שם) אמר רב יהודה אמר‬
‫שמואל הלכה כרבי טרפון והוי שומר שכר לפי מאי דפרישית דהלכה כרבה‪ .‬ועוד דבהדיינים (שם) כתב אחר דברי רבינו חננאל‬
‫והלכות גדולות ואין נראה לר"י והאריך הרבה בראיות ר"י ובפסקי הדינים לדעתו משמע דהכי סבירא ליה‪ .‬ומה שכתב בהאומנים‬
‫דקיימא לן כרב יוסף וגם דליתא לדשמואל סבור רבינו דלדעת הרי"ף כתב כן ומה שכתב אחר כך ולדברי ר"י וכו' הוא כאלו אמר‬
‫ואין נראה לר"י וכיון דגם בהאומנים כתב דברי ר"י לבסוף היינו משום דסבירא ליה הכי ומה שלא אמר ואין נראה לר"י וכו' היינו‬
‫לפי שלא כתב כאן שום ראיה לפסק הרי"ף‪ .‬זהו לדעת רבינו אך רבינו ירוחם (נ"ל ח"ה) לא הזכיר כלל דעת הרא"ש בזה משמע‬
‫דהוה מספקא ליה‪ .‬ולדידי כיון דאשכחן בתשובה דסבירא ליה כרב יוסף ילמדו המקומות הסתומים בפסקיו מדבריו בתשובה ונימא‬
‫דסבירא ליה כפסק רבינו חננאל והלכות גדולות ומה שכתב ריש פרק אלו מציאות והוי שומר שכר לפי מאי דפרישית דהלכה‬
‫כרבה אינו מכריע כל כך לומר דסבירא ליה דהלכה כרבה וכמו שאכתוב בסימן רס"ז (סכ"ז)‪.‬‬
 ‫‪21‬‬

‫פרישה חושן משפט סימן ע"ב ס"ק מ"ה‬

‫‪2) Contradictions Between R’ Yosef Karo in Shulchan Aruch/Bais Yosef and in T’shuvos‬‬
‫שו"ת חיים שאל חלק א סימן עד‬
‫(יא) מעשה בא לידינו באלמנת רב אחד שבאה לגבות כתובתה והיתה כתובתה מאה זהובים אדומים ואחר הנשואין רבות בשנים‬
‫הוסיף לה וכתוב בכתובה עצמה וז"ל בפעח"מ הוסיף הרב פ' הנז' על הכתובה נז' ק' זהובים ויהיה הכל ק"ק זהוביה וקיים עכ"ל‬
‫וחתמו העדים ושאלה אשה לגבות הכל‪ .‬ונרא' דהגם דיש מחלוקת בין האחרונים ככתוב בספר הבהיר כנסת הגדול' סי' ס"ו אות‬
‫י"ב ואות י"ג ואיכא מ"ד דצריך הקנאה מעליא וגם אשר לא כתוב ככל חוזק ודידי כתובה דאם הי' כתוב כך הוה פשיטא דעלתה לה‬
‫לגבות הכל כמ"ש הר' בית יהודה ח"מ סי' ל"ז‪ .‬מ"מ נר' בנ"ד נמי דגובה הכל מתרי טעמי חדא דמרן הקדוש בתשו' דיני כתובת סי'‬
‫ט' הוא מכת הסוברים דכיון שכתב דהוסיף על כתובת' דיו והכא אתריה דמרן ואין לומר קים לי נגד מרן כידוע‪ .‬והגם דדברי מרן‬
‫הם בתשוב' וליתנהו בש"ס‪ .‬מוכח מדברי מורי הרב והרב משאת משה ח"ב ח"מ סי' י"ב דגם דברי מרן בתשוב' אהניא לן שלא‬
‫לומר קים לי ע"ש והם דברי טעם דאנן קבלנו הוראות מרן ז"ל‪ .‬ודבריו בתשוב' הם הלכ' למעש' בפרטות ועדיף מהש"ע ולא‬
‫אבחד ‪/‬אכחד‪ /‬דיש לצדד דדוקא דיניו בש"ע קבלו ותו כיון דבעל האשה הי' חכם כי רב הוא ודאי בדין הוסיף וחייב עצמו ואף שלא‬
‫נכתב והראי' ממ"ש אבי התעוד' מהרי"מט ח"מ סי' ס"ט גבי דבר שלא בא לעולם דכיון דהמוכר ת"ח ודאי כדין עבד‪ .‬והכא כ"ע‬
‫ידעי דהכא בנ"ד הוא מעצמו רצה להוסיף לה מתוך חיבה יתירה שהית' עוש' לו נחת רוח ביותר ומסתמ' כדין עשה‪ .‬שוב ראיתי‬
‫מ"ש הגאון מהר"ר צבי בתשובותיו סי' ק"י ויש להרגיש דלא זכר ממחלקת האחרונים ע"ש ועיין בס' משפטים ישרים בשו"ת‬
‫מהר"ש ן' חסון סי' פ' ע"ש‪.‬‬

‫שדה חמד חלק ט' כללי הפוסקים סימן יג אות לא‬

 22

‫כל החיים מערכת י' אות נז‬

3) What is More Important: the T’shuva or the Codified P’sak?

‫דברי דוד סימן כה‬
 ‫‪23‬‬

‫פני משה חלק א סימן יב‬

‫שו"ת מהרי"ט חלק ב ‪ -‬חושן משפט סימן ז‬

‫תשובה לא נתבאר בשאלה אם שטר זה נתקיים בחיי הלוה או אחר מותו וראיתי לישא וליתן בתשובה א' להרא"ש בכלל פ"ה הביא‬
‫בטור סי' ק"י וז"ל יורש שנתן נכסי מורישו לקטן ויצא ש"ח על המוריש מי מחתי' לנכסי קטן או לא אם השטר מקויים מורידין‬
‫ש"ח לנכסיו ואם אינו מקויים אין מקיימי' שלא בפני ב"ד עכ"ל ותמהו עליה רבים וגדולי' דהא איפסיקא הלכתא בהגוזל בתרא‬
‫מקיימי' עדים שלא בפני בעל דין והה"ר יהודה בנו של הרא"ש ז"ל נשאל על זה והשיב כשאני רואה פסקיו עם תשובותיו סותרין‬
‫אני הולך אחרי הפסקי' שהיו אחרוני' ותימה הוא שהדברים הללו לא נתן ליכתב שאפי' לא נכתבו בפסקיו גמרא ערוכה בפיו‬
‫והלכות קבועות והיאך אפשר להתקיים דבריו שבתשוב' והך כללא דכייל נמי ואי כללא הוא דאטו כל אותם השנים שהיה עוסק‬
‫בפסקי ההלכות העמיד שומר על פתח בית המדרש שלא ישאלו ממנו דבר הלכה והלא בדין משכון של עכו"ם ביד ישראל‬
‫ברבי' הביא הטור בי"ד סי' קס"ט דברי הרא"ש בתשובו' לעיקר אעפ"י שבפסקיו כתב להפך וכתב שם הרב מהרי"ק ז"ל דמשמע‬
‫שהוא תופס דבריו בתשובה יותר מדבריו בפסקיו אעפ"י שבח"מ סי' מ"ג כתב אעפ"י שהרא"ש בתשובה כתב שהמלוה על המשכון‬
‫ע"ש בפסקיו כתב שהוא ש"ח ובאחרונה היה עכ"ל וכן כתב בי"ד על אונן אם נפטר מהבדלה לגמרי סי' שמ"א יש לומר דלאו‬
‫כללא כייל ובאות' תשובה בלבד הוא דקאמר דהוה קי"ל דדבריו בפסקיו היו אחר התשובה ואין למדין משם למקומות אחרים‬
‫ובכמה תשובות כתב שכתב בפסקיו שבכלל ס"ח תשובה י"ו כתב על חזרת השטר כתבתי בפסקי בתרא וכו' ובכלל פ"ו סי' ח' הביא‬
‫ההיא דעשאה סימן לאחר בפ' בתרא דכתובות דאמר אביי האי מאן דמוקי אפטרופא לוקי כי האי ואמאי לא טעין איהו ואמר ודוחק‬
‫לומר שלא נזכר אלא למדו משם שאין לדיין לטעון מילתא דלא שכיח כ"כ ובפסקיו כתב אותו התירץ דאביי לא נזכר אלא‬
‫בתשובה חזר בו אלא מיהו מסתברא דבכל רב יפוסק ‪/‬ופוסק‪ /‬שעשה חיבור כולל בין שעשאו בתחילת ימיו בין בסוף יש‬
‫לתפוס דברי החיבור עיקר מדברי התשו' דאם איתא דהדר ביה הי"ל לתקן הדברים במקומן בחיבורו בשעה שהוא מעיין‬
‫בתשובה דמסתמא אינו משיב אא"כ עמד על שרשן של דברים מתוך חבורו אפילו אם נזדקנו דברי תורה בפיו חוזר ומסתכל בהם‬
‫בשעת מעש' וכן בהרמב"ם כשאנו מוצאין לו תשובה הפך מ"ש בחיבורו אנו אומרי' שחזר בו מאותה תשובה וכמ"ש הרשב"א ז"ל‬
‫על דין ס"ת פסול שחסר בו אותיות שמצינו תשוב' להרמב"ם שאין בו משום ברכה לבטלה הפך ממ"ש בחיבור ואמר הרשב"א‬
‫דמסתמא הדר ביה מההיא לכך נ"ל שאין לדברים אלא מקומן ושעתן‪.‬‬
 ‫‪24‬‬

‫נחפה בכסף חלק ב אה"ע סימן כז‬

 ‫‪25‬‬

‫‪Additional Sources in Sdei Chemed:‬‬

‫שדה חמד חלק ט' כללי הפוסקים סימן י אות ב‬
‫בענין סתירות בכתבי הרשב"א‪:‬‬
 ‫‪26‬‬

‫שדה חמד חלק ט' כללי הפוסקים סימן יד אות ז‬

‫בענין סתירות משו"ת הרמ"א‪:‬‬
 ‫‪27‬‬

‫‪P’sak and T’shuva III‬‬

‫‪Oct. 31, 1993‬‬

‫‪1) Importance of T’shuvos that were given Halacha l’Maaseh‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד ב‬
‫אמר אביי האי מילתא דאמור רבנן אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה לא משום דמיחזי כאפקירותא אלא משום‬
‫דלא מסתייעא מילתא למימרא דהא אנא הוה גמירנא ליה להא דרב ושמואל אפי' הכי לא מסתייעא לי מילתא למימר‬

‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פו עמוד ב‬

‫משנה‪ :‬זקן ממרא על פי בית דין שנאמר ‪+‬דברים י"ז‪ +‬כי יפלא ממך דבר למשפט שלשה בתי דינין היו שם אחד יושב על פתח הר‬
‫הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלשכת הגזית באין לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך‬
‫לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם ואם לאו באין להן לאותן שעל פתח עזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך‬
‫לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם ואם לאו אלו ואלו באין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצא תורה לכל‬
‫ישראל שנאמר ‪+‬דברים י"ז‪ +‬מן המקום ההוא אשר יבחר ה' חזר לעירו שנה ולמד בדרך שהיה למד פטור ואם הורה לעשות חייב‬
‫שנאמר ‪+‬דברים י"ז‪ +‬והאיש אשר יעשה בזדון אינו חייב עד שיורה לעשות‪.‬‬

‫שו"ת משיב דבר חלק א סימן כד‬

‫וע"ד אשר הציע מע"כ נ"י דעת אביו הגאון זצ"ל שלא להדפיס תשובותיו אשר השיב הלכה למעשה מטעם שאין לסמוך כ"כ על‬
‫התשובה כמו על מש"כ בדרך לימוד אותו ענין‪ ,‬והקיף הסוגיא על בוריה יותר ממה שמקיף הענין בעת שבא לשואלו דבר וסמך‬
‫דבריו על מה שהסכימו הפוסקים לסמוך על פסקי הרא"ש יותר מעל תשובותיו‪ ,‬וסיים עוד מה שאמרו חז"ל אין למדין הלכה מפי‬
‫מעשה זה תורף דברי מע"כ נ"י בשם אביו זצ"ל‪:‬‬
‫אולם לדעתי הדלה אין הדברים נכונים כלל בטעמם ואדרבה בשעה שמשיבים הלכה למעשה באים לעומק הענין יותר ממה‬
‫שבא הענין בדרך לימוד וגם סייעתא דשמיא עדיף בשעת מעשה וכבר אמרו חז"ל במס' כתובות (דף ס ע"ב) דסייעתא דשמיא‬
‫מהניא טובא להוציא הוראה כהלכה‪ ,‬והכי אי' בב"ב (דף קל ע"ב) אין למדין הלכה לא מפי לימוד ולא מפי מעשה עד שיאמר לו‬
‫הלכה למעשה ועי' בפי' רשב"ם‪ ,‬וכן בסנהדרין (דף פו ב') לענין זקן ממרא שנה ולמד כדרך שהיה לומד פטור ואם הורה לעשות‬
‫חייב אלמא היכא דהורה לעשות עדיף‪ .‬והא דהסכימו הפוסקים דסומכין על פסקי הרא"ש ז"ל יותר מעל תשובותיו במקום‬
‫שמחולקין אין זה מסברא אלא מגמרא מפי בנו רבינו יהודה ז"ל ומסתמא ידע בנו זצ"ל דהפסקים היו מאוחרים לתשובותיו וחזר בו‬
‫רבינו הרא"ש ז"ל תדע שהראנ"ח בתשובה ח"א (סי' מ"ו) כתב שאם יודעים שחזר מפסקיו לתשובה התשובה עיקר אלמא דעיקר‬
‫הטעם דמסתמא הענין להיפך דחזר מתשובה לפסקים‪:‬‬
‫הא מיהא דתורה היוצא בשעת תשובה למעשה עדיף ומכוון יותר לאמת ממה שיוצא בדעת האדם בשעת הלימוד‪ ,‬וכמה גאונים‬
‫שלא רצו להדפיס תשובותיהם שהשיבו‪ ,‬הוא מטעם אחר‪ .‬דבשביל שיש לסמוך על התשובות ביותר והם לא רצו שיסמכו על‬
‫דעתם‪ ,‬משא"כ חי' הלכות ידעו שלא יסמכו עליו לכך לא חששו מלהדפיסם‪:‬‬
‫ואחר שכן יש לנו לחקור אם יש בכח המצוה להזהיר שלא ללמד לאחרים תורתו והוראותיו או לא‪ ,‬ובזה תליא הזהרת אביהם ז"ל‬
‫לענין ההדפסה‪ ,‬ולכאורה היה נראה שיכול האדם לעשות בהוראותיו כאדם העושה בתוך שלו‪ ,‬וכדאיתא בע"ז (דף יט א') שלבסוף‬
‫נקראת על שמו שנאמר ובתורתו יהגה וגו' והיינו דאיתא בעירובין (דף נד א') וכיון דניתן לו במתנה נחלו אל שנאמר וממתנה‬
‫נחליאל פי' מתחלה ניתנה לו התורה במתנה שלא ישכח מה שלמד תורת ה' וזה נקרא מתנה כדאיתא בנדרים (דף לח א') מתחלה‬
‫היה משה למד תורה ומשכחה עד שנתנה לו במתנה כו' ואח"כ נחלו אל היינו שמסייעים אותו לחדש בתורה שהוא נחלה שלו‪ ,‬שאין‬
‫לו הפסק כדאיתא במס' ר"ה (דף יב ב') מה נחלה אין לה הפסק‪ ,‬וא"כ יכול להוריש וליתן זכות חידושיו למי שירצה‪ ,‬וה"נ יכול‬
‫לאבדם לגמרי כאדם העושה בתוך שלו‪:‬‬
‫אבל לאחר העיון אינו כן‪ ,‬ואינה נקראת שלו אלא ליתנם למי שירצה‪ ,‬אבל מ"מ אין בכחו ורשותו לאבד אותם לגמרי שהרי מצוה‬
‫הוא ללמוד וללמד לאחרים‪ ,‬ולא לכבשם לעצמו‪ ,‬וה"ז דומה לתרומה של בעלים שהן שלו ליתן לכל כהן שירצה ומ"מ לאבד לגמרי‬
‫אין לו רשות‪ ,‬ורבינו השאלתות פ' קרח (סי' קל"ב) מפרש הא דאיתא בנדרים (דף פד א') וכיון דקא אתי למיסרא עלייהו שויא‬
‫כעפרא בעלמא‪ ,‬לא כפי' הרשב"א והר"ן שעליו הם כעפרא בעלמא אלא שויא על הכהנים עפרא‪ ,‬ולישויא עפרא לא קני ליה‪ ,‬פי'‬
‫התורה לא נתנה לבעלים התרומה אלא ליתן לכל כהן שירצה‪ ,‬אבל לא לאסור על כל הכהנים דלזה אין התרומה של בעלים (ע"ש‬
‫בהע"ש אות י') וה"נ קדושת התורה דאע"ג דנקראת על שמו של המחדש והיא נחלתו להנחיל לכל מי שירצה‪ ,‬אבל דוקא שלא ילכו‬
‫לאיבוד ולא יהיה בטל חלק הקדושה שבהם ואם רוצה שיאבדו לגמרי אין לו רשות‪ ,‬שהוא נגד דעת התורה ללמד לאחרים‪ .‬ואף‬
‫שהרבה חידושי תורה מגאוני הדור נאבדים מן העולם הוא משום שלא זכו שילמדו מהם הלכה לדורות‪ ,‬והרי אפילו נביאים איתא‬
‫במגלה (דף יד א') דהרבה נביאים לא זכו שיאמרו מנבואתם ענין לדורות‪ ,‬וה"נ כמה תנאים ואמוראים שלא זכו שיהא נקבע משמם‬
‫הלכה לדורות‪ ,‬אבל שיהא האדם רשאי לצוות לאבד את הוראותיו וחידושיו אין לנו‪:‬‬
‫זאת הנלענ"ד‪ ,‬ודעתי שיהיה מע"כ ואחיו יעמיסו על עצמם עסק ההדפסה של שו"ת אביהם‪ ,‬והמקום ית' יהיה בעזרם‪ .‬דברי העמוס‬
‫בעבודה‪:‬‬
 ‫‪28‬‬

‫‪Aside on Hollywood Fashions‬‬

‫שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קכ‬
‫נף א עובדא אתא לידי באחד שעוד בבחרותו נשתטה ושטותו הוא שאמר על עצמו שהוא משיח‪ .‬וזה גרם לו לעשות עוד מעשה‬
‫שטות שיש לו בולמוס לקרא בתורה ולהיות ש"ץ ואף שאין מניחין אותו הוא נלחם בכל כחו ואירע שלקח ס"ת וברח עמו‪ .‬והיה‬
‫נוסע מעיר לעיר באמרו שהוא צריך לתקן העולם והיה חוטף חפצים ומטמינם עד שיתנו הבעלים כסף לצורך גמ"ח‪ .‬והיה עולה‬
‫באילנות במקום שנמצאים בנ"א כדי לדרוש‪ .‬ולפעמים הלך ערום באמרו שהוא כאדם קודם החטא ועוד עניני שטות בדברים כאלו‬
‫שנמשך מצד שאומר על עצמו שהוא משיח וצריך לתקן העולם לפי דעתו ובשארי דברים היה פקח גמור בהבנת הדבר וזוכר ויודע‬
‫הכל ומדבר ושואל כענין‪ .‬וקודם הקידושין היה זמן רב ערך ג' שנים ויותר בחזקת חלים שלא עשה שום מעשה שטות והיה מלמד‬
‫לילדים כראוי אך עצבות היה ניכר עליו ולא היה אוהב בחלמותו לשוחח הרבה בחברת אנשים‪ .‬ואיזה ימים אחר הנישואין נתקלקל‬
‫עוד הפעם והתחיל לעשות מעשה שטות הנזכרים למעלה והיה זה יותר משמונה שנים וזה קרוב לשנתים שבא לבית אביו שדר‬
‫בכפר ועובד אדמתו ועושה כל המלאכות כפקח ולא עשה שום מעשה שטות ולא ניכר בו שום סימן שטותי לא בדבור ולא במעשה‪.‬‬
‫והביאוהו לידי לדבר עמו שיתן גט לאשתו ובדקתיו מתחלה באיזה שיחות ואח"כ דברתי עמו שיתן גט ולא רצה בטעמים וחשבונות‬
‫כמו אדם פקח בהבנה גמורה עד שנתרצה אחר יום שלם בהשלשת הרבה כסף עבורו ובכל הדברים מתחלה ועד אחר סדור הגט‬
‫ונתינתו וגם למחר כל זמן היותו בפה‪ .‬וקודם נסיעתו מפה שהיה אצלי ליפטר ממני היה במעשיו ודבורו כפקח גמור כפי שראינו‬
‫אני וכל האנשים שהיו בעת הגט יותר מעשרה אנשים וכלנו הסכמנו שהוא פקח גמור בכל מעשיו ודבורו ומשאו ומתנו‪ .‬וכן שמעתי‬
‫שכל העת שישב בבית אביו היה כן‪ .‬אך בתוך הרבה הדברים שדברתי עמו לחקרו ולדרשו אמר לי שבלבו עדין מחזיק שהוא משיח‬
‫אך המעשים שעשה מבין שהם שטות אך בעת שעשה היה מוכרח לעשות שלא היה יכול להתאפק וכמו המצב עתה אמר שהיה‬
‫בעת הקידושין שג"כ החזיק בלבו שהוא משיח אך מעשה שטות לא עשה‪ .‬זהו כל מה שיודע אני בעצמי וששמעתי מאחרים‬
‫ושנודעתי ממנו ברוב דבורי עמו ונסתפקתי אם יכול לגרש ויצא מאתי להיתר מכמה טעמים אשר אבאר בעה"י‪...‬‬

‫קדושת לוי ליקוטים‬

‫והנה ידוע שמחלוקת בית שמאי ובית הלל הוא‪ ,‬כי בית שמאי היו מדת הדין ובית הלל היו מדת הרחמים‪ ,‬ומחמת זה תמיד הלכה‬
‫כבית הלל‪ ,‬כי ראו חכמינו ז"ל שהעולם צריך למדת החסד‪ ,‬לזאת קבעו הלכה כבית הלל‪ ,‬כדי להתנהג העולם במדת החסד‪ .‬ונמצא‬
‫לפי זה‪ ,‬בביאת הגואל במהרה בימינו יתגלה מדת בית שמאי‪ ,‬כי אז אין צריך העולם למדת החסד‪ ,‬והדין יתהפך לרחמים‪ ,‬ויהיה‬
‫פסק הלכה כבית שמאי‪.‬‬

‫‪2) When a T’shuva is Codified as P’sak‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלט סעיף ד‬
‫אין דנין‪ .‬הגה‪ :‬ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסוהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח‪ ,‬וכל שכן שאסור‬
‫להלקותו דהוי בכלל דין; ואם יברח‪ ,‬אין עלינו כלום (ב"י סוף סימן רס"ג בשם שבולי הלקט)‪ .‬ולא מקדשין‪ .‬הגה‪ :‬ויש‬
‫מתירין לקדש היכא דאין לו אשה ובנים (ר"ת)‪ .‬ואפשר דה"ה הכניסה לחופה שרי (סמ"ג) ואע"ג דלא קי"ל הכי‪ ,‬מ"מ‬
‫סומכין על זה בשעת הדחק‪ ,‬גם כי גדול כבוד הבריות; כמו שרגילין שלפעמים שלא היו יכולים להשוות עם הנדוניא‬
‫ביום ו' עד הלילה‪ ,‬דעושין החופה והקידושין בליל שבת‪ ,‬הואיל וכבר הכינו לסעודה ולנשואין והוי ביוש לכלה ולחתן‬
‫אם לא יכנוס אז; ומ"מ לכתחלה יש ליזהר שלא יבא לידי כך‪( .‬ועיין בטור אבן העזר סימן מ"ג)‪.‬‬

‫שו"ת הרמ"א סימן קכה‬

‫ואשמע אחרי קול רעש גדול אשר העבירו קול במחנה לומר הביטו אחרי משה‪ ,‬במעשה הנעשה ע"י מקרוב שסדרתי קידושין תחת‬
‫החופה כדרך הארץ‪ ,‬שהכל יודעין סדר הכלה למה נכסה לחופה‪ .‬והיה באישון לילה בליל שבת כשעה ומחצה בלילה‪ .‬והמעשה‬
‫והסבה אשר הכריחוני לזה הוא מבואר נגלה לכל באי שער עירנו‪ ,‬וזה המעשה אשר נעשה‪.‬‬
‫איש היה בארץ ותם הכסף ממנו ושדך בתו גדולה לבן זוגה הראוי לה‪ .‬ויהי בימי שידוכיה‪ ,‬אשר ארך הזמן עד כניסתה לחופה הלך‬
‫האב לעולמו והניח חיים לכל ישראל‪ ,‬ונשארה הבת שכולה וגלמודה אין לה אב ואם כי אם קרובים נעשו לה רחוקים והעלימו‬
‫עיניהם ממנה‪ ,‬זולתי גואל אחד אחי אמה אשר הכניסה לביתו כי אין לה גואל קרוב ממנו‪ .‬והיה כאשר באה בימים זמן נישואיה‬
‫אשר היה ראוי לטבוח טבח והכן צרכי החופה‪ ,‬לא ראתה שום תמונת הנדוניא ושאר צרכים‪ ,‬זולתי קול אחד הבא לה שתטבול‬
‫ותכין עצמה לחתונה כי יהיה לה הנדוניא‪ .‬והבתולה הנ"ל עשתה כאשר צוו עליה נשים השכינות ושמעה לקולם‪ ,‬גם כיסו אותה‬
‫ביום ו' בהינומא כדרך הבתולות‪ .‬וכאשר נטו צללי ערב וכמעט קדש היום‪ ,‬שהיו לקרוביה ליתן הנדוניא קמצו ידיהם וחסרו ממתנת‬
‫ידם הראוי להם‪ ,‬והיה נחסר מן הנדוניא כמעט שליש הנדוניא‪ .‬גם החתן נסוג אחור ולא רצה בשום אופן לכנסה ולא שת לבו לכל‬
‫הדברים אשר דברו אליו מנהיגי העיר‪ ,‬שלא לבייש בת ישראל מכח כסף נמאס‪ .‬ולא אבה שמוע רק כפתן חרש אטם אזנו ולא שמע‬
‫לקול מלחשים‪ ,‬ולא קול גערת חכם תנידנו‪ .‬וע"י זה נמשך הזמן מכח קטטות ומריבות‪ ,‬כדרך שאמרו לית כתובה דלית בה תיגרא‬
‫‪+‬שבת קל‪ ,‬א בשנוי לשון‪ +.‬והצליח מעשה שטן עד שהגיע הזמן הנ"ל שהשוו עצמן ונתרצה החתן ליכנס לחופה‪ ,‬ושלא לבייש בת‬
‫ישראל הגונה קמתי וסדרתי הקידושין בזמן הנ"ל‪ .‬והנה באשר מלינים עלי באתי להסיר תלונתן מאתי להביא ראיה וטעמי ונימוקי‬
‫עמי ועל מה סמכתי בזה לומר כזה ראה וקדש‪...‬‬
 ‫‪29‬‬

‫ומה לי להאריך פוק חזי מה עמא דבר ‪+‬ברכות דף מה‪ ,‬עמוד א‪ +‬בכל מקום‪ ,‬ובפרט בעירנו אשר יש בה קיבוץ עם ת"ל ולפעמים‬
‫עושים ה' או ו' חופות ביום אחד ונמשכים עד הלילה ואין פוצה פה ומצפצף‪ .‬ומה לי בתחילת הלילה או שעה או ב' בלילה‪ ,‬דאין‬
‫לחלק בין קבלו שבת בענין ברכו או לא דאין תלוי בקבלתם להקל‪ ,‬דשבת מעצמו קבעה משחשיכה כדאיתא פרק ערבי פסחים‬
‫לענין קדוש ומעשר ‪+‬פסחים קה‪ ,‬א‪ +.‬אלא האמת שצורך השעה מביא להקל בדברים אלו שאינן אלא איסור דרבנן‪ ,‬ובמקום הדחק‬
‫לא גזרו‪ .‬ובהא נחיתנא ובהא סליקנא ‪+‬פסחים פז‪ ,‬ב‪ ,+‬דודאי יש להחמיר להיות זריזין קודם השבת שלא יבוא לידי כך‪ .‬אבל אם‬
‫כבר נעשה מה שאפשר לעשות ונטרפה השעה עד שחשיכה‪ ,‬ויש לחוש לפירוד הזיוג או לביוש הבתולה וכיוצא בזה הסומך‬
‫להקל לא הפסיד‪ ,‬ויתענג לשלום בעונג שבת אח"כ‪ .‬ויכולה המצוה לכפר עליו אם כוונתו לש"ש‪ ,‬ושלום‪ .‬נאום משה בן לא"א מורי‬
‫ה"ר ישראל זצלה"ה‪ ,‬נקרא משה איסרלש מקראקא‪.‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנא סעיף ו‬
‫מותר ליכנס בבהכ"נ במקלו ובתרמילו ובאפונדתו (פי' מיני כיסים תרגום ובילקוט ובתרמיליה)‪ ,‬ויש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך‬
‫או בראש מגולה‪.‬‬

‫ספר כלבו סימן יז‬

‫והר"ם נ"ע כתב שאסור ליכנס שם עם סכין ארוך לפי שתפלה מאריך ימיו של אדם והסכין מקצר ימיו וכמו כן כתוב שאסור‬
‫ליכנס שם בכיסו כדאיתא במסכת יבמות פרק ה' לא יכנס אדם להר הבית לא באפונדתו וכו' והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו אין לחוש‬
‫כי אם בגלוי עכ"ל‪.‬‬
 ‫‪30‬‬

‫‪The Importance of Minhag‬‬

‫‪Minhag - Mamonos‬‬
‫‪Nov. 7, 1993‬‬

‫‪1) Importance of Minhag‬‬

‫תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ד הלכה ג‬
‫כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג מניין שקונסין בו למנהג חד בר נש זבין גמלא לחד ארמאי אתא עובדא קומי רבי שמעון בן‬
‫לקיש וקנסיה בכיפלה בגין דייחזר ליה גמלא‬

‫מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד‬

‫הלכה טו‬
‫אמר ר' לוי מגילת אסתר צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום‪ ,‬שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום‪ ,‬יזמרך כבוד בלילה‪ ,‬ולא ידום‬
‫ביום‪ .‬לפיכך נהגו לקרותה במוצאי שבתות שתים; ר' מאיר כי החליף בכנישתא‪ ,‬שמע קליהון דסדראי‪ ,‬אמר לון עד מתי אתם‬
‫עושים את התורה קריות קריות‪ ,‬אמרו לו משום למען יזמרך כבוד‪ ,‬ושבקון‪.‬‬

‫הלכה טז‬
‫ונהגו העם לאומרה במוצאי שבתות של אדר‪ ,‬עד שיעברו חמשה עשר ימים באדר; ומיקרי היכי קרו‪ ,‬בשבת ראשונה של אדר‬
‫קורין העם ביחד‪ ,‬עד בלילה ההוא‪ ,‬ובמוצאי שבת שנייה קורין מן בלילה ההוא‪ ,‬עד ודובר שלום לכל זרעו‪ .‬בשיר השירים‪ ,‬קורין‬
‫אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים‪ ,‬חציו בלילה אחד‪ ,‬וחציו בלילה השני‪ .‬ברות‪ ,‬במוצאי יום טוב הראשון של עצרת‬
‫עד חציו‪ ,‬ומשלים במוצאי יום טוב האחרון‪ ,‬ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם‪ .‬ונהגו כן העם‪ ,‬שאין הלכה נקבעת‬
‫עד שיהא מנהג‪ ,‬וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה‪ ,‬מנהג וותיקין‪ ,‬אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה‪ ,‬אינו אלא כטועה בשיקול‬
‫הדעת‪.‬‬

‫‪2) G’zaira, Takana, and Minhag‬‬

‫‪A) Uprooting a D’rash‬‬
‫רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכה א‬
‫ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין‪ ,‬ועמד אחריהם ב"ד אחר ונראה לו טעם אחר‬
‫לסתור אותו הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו‪ ,‬שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם אינך חייב ללכת אלא אחר בית‬
‫דין שבדורך‪.‬‬

‫רדב"ז הלכות ממרים פרק ב הלכה א‬

‫ב"ד הגדול שדרשו וכו'‪ .‬משמע מדברי רבינו אפי' שאין ב"ד השני גדול מן הראשון בחכמה ובמנין והא תנן סתמא במשנת עדיות‬
‫אין ב"ד יכולין לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין‪ .‬וי"ל דהך מתני' מפרש רבינו בתקנות וגזירות אבל‬
‫בדין מן הדינים שלמדו אותן באחת מהמדות יכול לבטל דאלת"ה במה יתקיים קרא דאל השופט אשר יהיה בימים ההם והכי משמע‬
‫לישנא דלבטל דברי ב"ד חבירו דבתקנות וגזרות שייך לשון בטול ודוק‪:‬‬

‫כסף משנה הלכות ממרים פרק ב הלכה א‬

‫בית דין הגדול שדרשו וכו'‪ .‬למד כן רבינו ממאי דאשכחן תנאי בתראי דפליגי אקמאי וכן אמוראי בתראי פליגי אקמאי והא דתנן‬
‫בפ"ק דעדיות (משנה ה') שאם יראה ב"ד את דברי היחיד ויסמוך עליו שאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא גדול ממנו‬
‫בחכמה ובמנין מוקי לה רבינו בשאותו יחיד ואותם רבים נחלקו בגזירה או תקנה כלומר שאם ב"ד פסק כדעת היחיד אין ב"ד אחר‬
‫יכול לחלוק ולפסוק כדעת הרבים אלא אם היה גדול וכו' וכמו שיתבאר בסמוך אבל אם נחלקו בשזה דורש באחת מן המדות וזה‬
‫באחרת אה"נ שיכול לבטל דבריו אפילו שאינו גדול כמוהו בחכמה ובמנין‪ .‬ואם תאמר אם כן אמאי לא פליגי אמוראי אתנאי דהא‬
‫בכל דוכתא מקשינן לאמורא ממתניתין או מברייתא וצ"ל אנא דאמרי כי האי תנא ואם לא יאמר כן קשיא ליה וכפי דברי רבינו‬
‫הרשות נתונה להם לחלוק על דברי התנאים‪ .‬ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו‬
‫על הראשונים וכן עשו גם בחתימת הגמ' שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליה‪:‬‬
 ‫‪31‬‬

‫‪B) General Rules‬‬

‫רמב"ם הלכות ממרים פרק א‬
‫הלכה ב‬
‫כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל‪ ,‬ואין לוקין על לאו זה מפני‬
‫שניתן לאזהרת מיתת בית דין‪ ,‬שכל חכם שמורה על דבריהם מיתתו בחנק שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון וגו'‪ ,‬אחד דברים‬
‫שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה‪ ,‬ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה‬
‫בעיניהם שדבר זה כך הוא‪ ,‬ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן‪ ,‬והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה‪ ,‬הרי הוא אומר על פי התורה‬
‫אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם‪ ,‬ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברים‬
‫שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן‪ ,‬מכל הדבר אשר יגידו לך זו הקבלה שקבלו איש מפי איש‪.‬‬

‫הלכה ג‬
‫דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו‪ ,‬ודברים שלמדין מן הדין אם‬
‫הסכימו עליהן בית דין הגדול כולן הרי הסכימו‪ ,‬ואם נחלקו בהן הולכין אחר הרוב ומוציאין הדין אחר הרבים‪ ,‬וכן הגזרות‬
‫והתקנות והמנהגות אם ראו מקצתן שראוי לגזור גזירה או לתקן תקנה או שיניחו העם המנהג הזה‪ ,‬וראו מקצתן שאין ראוי לגזור‬
‫גזרה זו ולא לתקן תקנה זו ולא להניח מנהג זה נושאין ונותנין אלו כנגד אלו והולכין אחר רובן ומוציאין הדבר אחר הרבים‪.‬‬

‫רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכה ב‬

‫בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל‪ ,‬ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים‬
‫הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג‪ ,‬אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין‪ ,‬היה גדול‬
‫בחכמה אבל לא במנין‪ ,‬במנין אבל לא בחכמה‪ ,‬אינו יכול לבטל את דבריו‪ ,‬אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו‬
‫אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם‪ ,‬והיאך יהיו גדולים מהם במנין הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד‬
‫הוא‪ ,‬זה מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו‪.‬‬

‫‪C) Examples of G’zairos‬‬

‫רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה ד‬
‫וכן בשר חיה ועוף בין בחלב חיה בין בחלב בהמה אינו אסור באכילה מן התורה לפיכך מותר לבשלו ומותר בהנייה‪ ,‬ואסור‬
‫באכילה מדברי סופרים כדי שלא יפשעו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב של תורה ויאכלו בשר בהמה טהורהבחלב בהמה‬
‫טהורה‪ ,‬שהרי אין משמע הכתוב אלא גדי בחלב אמו ממש לפיכך אסרו כל בשר בחלב‪.‬‬

‫רמב"ם הלכות שבת פרק ו הלכה א‬

‫אסור לומר לגוי לעשות לנו מלאכה בשבת אע"פ שאינו מצווה על השבת ואע"פ שאמר לו מקודם השבת ואע"פ שאינו צריך‬
‫לאותה מלאכה אלא לאחר השבת‪ ,‬ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן‪.‬‬

‫רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכה ד‬

‫ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חומרא יתירה על זה‪ ,‬ונהגו כולם בכ"מ שיש ישראל שכל בת ישראל שרואה דם אפילו לא‬
‫ראתה אלא טיפה כחרדל בלבד ופסק הדם סופרת לה ז' ימים נקיים ואפילו ראתה בעת נדתה‪ ,‬בין שראתה יום אחד או שנים או‬
‫השבעה כולן או יתר משיפסוק הדם סופרת שבעת ימים נקיים כזבה גדולה וטובלת בליל שמיני אע"פ שהיא ספק זבה או ביום‬
‫שמיני אם היה שם דוחק כמו שאמרנו ואח"כ תהיה מותרת לבעלה‪.‬‬

‫‪D) A G’zaira That Did Not Work‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לה עמוד ב‬
‫מתני' ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו והפת והשמן‬
‫שלהן רבי ובית דינו התירו השמן‬

‫תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לה עמוד ב‬

‫והשמן שלהן שמן רב אמר דניאל גזר עליו‪ ...‬ושמן דניאל גזר והאמר באלי אבימי נותאה משמיה דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן‬
‫כולן משמנה עשר דבר הן וכי תימא אתא דניאל גזר ולא קיבל ואתו תלמידי דהלל ושמאי וגזור וקיבל א"כ מאי אסהדותיה דרב‬
‫אלא דניאל גזר עליו בעיר ואתו אינהו וגזור אפילו בשדה ור' יהודה הנשיא היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל והתנן‬
‫אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין ועוד הא אמר רבה בר בר חנה אמר 'ר יוחנן‬
‫בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דבר שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו אמר רב‬
 ‫‪32‬‬

‫משרשיא מה טעם הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי‬
‫יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב"ג ועל דברי רבי אלעזר בר‬
‫צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה‪.‬‬

‫‪E) Examples of Takanos‬‬

‫שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן קנג‬
‫והחרם אשר שם רבינו גרשם שלא ישא איש שתי נשים אין להתירה אלא במאה אנשים מג' מלכיות אוניואה ונורנדיא"ה וצרפת‪.‬‬
‫גם לא יתירו אותה עד שיראו טעם להתיר‪ .‬גם באותו ענין שתהא [כתובה] צרורה ומונחת במשכונות או במעות‪.‬‬

‫שו"ת צמח צדק (הקדמון) סימן כח‬

‫פעם אחת היו הערלים מוכרי דגים מייקרים השער לפי שראו שהיהודים קונים לכבוד השבת ואין מניחין בשביל היוקר ועשו‬
‫הקהל הסכמה ששום אדם לא יקנה דגים שני חדשים‪ .‬ושאלו התלמידים אותי אם רשאין לעשות כן כיון דכבוד שבת הוא ועוד‬
‫דאיתא פרק ב' דביצה דף ט"ז כל פרנסתו של אדם קצובין לו מראש השנה‪ .‬חוץ מהוצאת שבת וי"ט אם מוסיף יוסיפו לו וכו'‪ .‬וא"כ‬
‫אין פסידא בזה אם קונים ביוקר לכבוד השבת דהקב"ה פורע לו‪:‬‬
‫תשובה‪ :‬יראה דשפיר דמי למיעבד כך מהא דאיתא במתני' סוף פרק א' דכריתות מעשה שעמדו קינין בירושלים בדינר זהב אמר‬
‫רבי שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין נכנס לבית דין ולימד האשה שיש עליה חמש לידות ודאות‬
‫חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינים בו ביום ברבעתים‪ .‬ופירש רש"י אף על‬
‫פי שהיקל על דברי תורה עת לעשות לה' הוא שאלמלא לא ימצאו יחדלו מלהביא אפי' אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף עכ"ל‪:‬‬
‫הרי אפילו בדבר דאורייתא היקל משום היותר כל שכן קניית דגים דאינו אלא לכבוד שבת‪ .‬אף על גב דכבוד שבת נמי דאורייתא‬
‫הוא דכתיב וקראת לשבת עונג ואמרינן בפסחים פרק אלו דברים דף ס"ח אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן לכם וכו'‪ .‬ובפרק כל‬
‫כתבי דף קי"ח קאמר במה מענגה רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בתבשיל של תרדין ודגים גדולים‬
‫וראשי שומים‪ .‬משמע מזה לכאורה דכבוד שבת בדגים דאורייתא הוא הא התם בסמוך קאמר רב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר‬
‫דגים והא דאמר רב‬
‫‪.‬‬ ‫מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה עונג הרי מבואר דמדאורייתא בכל מילי דעשאו לכבוד שבת סגי ולאו דוקא‬
‫יהודה אמר רב דצריך לענגו בדגים גדולים היינו מאן דאית ליה ברווחה ויכול למצוא בנקל‪ .‬אבל למאן דלית ליה סגי בכל מילי‪.‬‬
‫וכן כתב הטור א"ח בסימן רמ"ב‪ .‬לכך אם על ידי זה שקונים לכבוד שבת דגים מתייקר השער שפיר דמי לעשות תיקון שלא יקנו‬
‫דגים כלל לכמה שבתות כדי שיוזלו‪:‬‬
‫וליכא למימר דשאני גבי קינים דיחדלו אחר כך לקנות אפי' אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף כמו שפירש רש"י התם הוא דהוי‬
‫משום עת לעשות לה' וגו' אבל גבי כבוד שבת כיון דפרנסת שבת אינן קצובין והקב"ה פורע הכל לא ימנעו מלקנות בשביל היוקר‪.‬‬
‫וא"כ אין כאן עת לעשות לה' וגו'‪ .‬הא לאו מילתא הוא דכשם דחיישינן בקינים שלא יקנו אפילו אחד מחמת היוקר הכי נמי איכא‬
‫למיחש גבי שבת שעניים לא יקנו לעולם דגים מחמת היוקר דודאי מי שיש לו ממון מצוי להוציא יכול להרבות להוצאת שבת‬
‫לכבדו והקב"ה פורע לו‪ .‬אבל עניים שאין להם ממון מצוי כדי להוציא הרבה לכבוד השבת היאך יהיו יכולים לקנות כיון שאין‬
‫להם‪ .‬ותדע שהרי אמר רבי עקיבא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות‪ .‬ואם כן אם הדגים יתייקרו כל כך לא יוכלו העניים לעולם‬
‫לכבד את השבת בדגים‪ .‬לכך שפיר דמי לעשות תיקון שלא יקנו דגים כלל לכמה שבתות כדי שיוזלו ויוכלו אחר כך אפילו עניים‬
‫לכבד את השבת בדגים והיינו עת לעשות לה' וגו'‪ .‬כמו בקינים דרבן שמעון בן גמליאל דכריתות והוא מעין מה שאמרו מוטב‬
‫שיחלל שבת אחד כדי שיקיים שבתות הרב' הנלע"ד כתבתי‪:‬‬

‫ספר כלבו סימן קטז‬

‫חרם קדמונים‪ ...‬ושלא לראות בכתב ששולח אדם לחבירו בלא ידיעתו ובלא רשותו‪...‬‬

‫)‪F) No New G’zairos (sources from Encyclopedia Talmudis‬‬

‫מגיד משנה הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כ‬
‫וכן מותר ללוש העיסה ביין ושמן וכו'‪ .‬זה כדברי ההלכות שהעלו פ' כל שעה שהלכה כר"ע דאמר (דף ל"ו‪ ).‬מותר ללוש עיסה ביין‬
‫ושמן ודבש אע"פ שיש עמהם מים לפי שאע"פ שהן מחמיצין עם תערובת המים אין ממהרין להחמיץ יותר מהמים לבדן ואין צריך‬
‫לומר לקטף שמותר חוץ מיום ראשון שצריך לחם עוני כמו שמפורש בהל' בארוכה‪ .‬וכן הוכיחו קצת מפרשים האחרונים ז"ל וכן‬
‫עיקר‪ .‬ופירש"י ז"ל יום ראשון לילה הראשון וכן נראה מדברי רבינו לפי מה שכתב פ"ו וכן הוא בירושלמי אמר ריב"ל אותו כזית‬
‫שאדם יוצא ידי חובתו בפסח צריך שלא יהא בו משקין ע"כ‪ .‬ובהשגות ואני אומר אולי לא נאמר כן אלא בזריזים שהיו אופין אותה‬
‫מיד אבל להתיר לכל אדם כשאר עיסות לא וכן הוא עיקר עכ"ל‪ .‬ואני אומר אין לנו לגזור גזרות מדעתנו אחר דורות הגאונים‬
‫ז"ל‪:‬‬
 ‫‪33‬‬

‫רא"ש מסכת שבת פרק ב‪:‬טז‬

‫וסוף דברי הגאונים אבל אין אנו נוהגין לאומרה ערבית אפי' שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ויטעום כלום ונמצא‬
‫שקרן בתפלתו‪ .‬ומה שרגילים ששליח צבור אומר שחרית היינו לפי שאי אפשר שלא יתענו מקצת בני אדם מן הצבור ועל מה‬
‫שחששו הגאונים שמא ימצא שקרן בתפלתו דבריהם תמוהים דא"כ היאך לוה אדם תעניתו ופורע וא"כ יעשה שקרן בתפלתו‪ .‬ועוד‬
‫תמיהני היאך יכלו הגאונים לחדש גזירה אחר שסתם רב אשי הש"ס‪.‬‬

‫ערוך השולחן אורח חיים הלכות שבת סימן שא סעיף קה‬

‫כתב רבינו הב"י בסעי' ל"ז מותר לצאת בשבת בבתי ידים הנקראים גואנטי"ש ובלשונינו הענטשו"ך ויש מי שמחמיר להצריך‬
‫שיתפרם בבתי ידים של מלבושיו בע"ש או שיקשרם בהם קשר של קיימא יפה וראוי לחוש לדבריו עכ"ל טעם המתיר שהרי הוא‬
‫מלבוש ככל המלבושים שכל המלבושים הם לגוף ואלו הם מלבוש להידים וטעם האוסר מפני שידוע שא"א למשמש בהגוף בטוב‬
‫בהבתי ידים וחיישינן שירצה למשמש ויעבירנו מידו ויטלטל ד' אמות ולכן בעינן תפירה או קשירה [ב"י] דבכה"ג הוי כדבר אחד‬
‫עם המלבוש ויש מי שאומר דבקשירה אינו בטל על גבי הבגד והוי משוי כשיפשטנו [ט"ז סקכ"ו] ובערבי"ל ובלשונינו מופט"א‬
‫והיינו ששני הידים מתחממים בו וודאי מותר דאף אם יוציא יד אחת תשאר על ידו השנייה [שם] אבל בהענטשו"ך ראוי להחמיר‬
‫וכן המנהג ואם הקור גדול יש להתיר בפשיטות‪:‬‬

‫שו"ת הריב"ש סימן רמא‬

‫אל הה"ר מנחם הארוך נר"ו תנוח דעתך שהנחת את דעתי בתנחומיך‪ ,‬יוסיף השם על שנותיך ויאריך את ימיך‪ ,‬וימלא משאלות‬
‫לבך ויפיק את זממיך‪ ,‬יגדיל בריאותך וירבה את שלומך‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫שאלת להודיעך דעתי בענין קטלנית‪ ,‬אי אמרינן דאם נשאת לא תצא‪ ,‬כדעת הרמב"ם ז"ל‪ ,‬או לא; ואפילו לדבריו‪ ,‬אם התרו בו ב"ד‬
‫והמרה את פיהם‪ ,‬אם כופין אותו להוציא מההיא משנה דפרק ד' אחין‪ ,‬ואם לא התרו בו והתרו בה‪ ,‬מהו‪ .‬גם אם מת אחד מהם‬
‫במגפה‪ ,‬אם דעתי לדונה בקטלנית גמורה‪ ,‬או אם יש לחלק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אע"פ שדעת הרא"ש ז"ל שכופין אותו להוציא‪ ,‬דחמירא סכנה מאסורא‪ ,‬וכמו שב"ד חייבין להפריש האדם מאיסור‪ ,‬כך‬
‫חייבין למונעו שלא יפשע בעצמו‪ ,‬כמ"ש זה משמו בספר אבן העזר (סי' ט')‪ .‬מ"מ‪ ,‬דעת הרמב"ם ז"ל נראה יותר נכון; ‪+‬ב"י אה"ע‬
‫סי' ט‪ ,‬בד"ה ומ"ש בשם‪ +‬שכיון שלא מצינו זה בגמרא‪ ,‬רק‪ :‬לא תנשא‪ ,‬דמשמע לכתחלה דוקא; כהנהו דבשלהי פרק כיצד (כ"ה)‪,‬‬
‫דמסיק בגמ' דאם נשאת לא תצא‪ ,‬דכל ברננה לא מפקינן; הכא נמי‪ ,‬דקתני‪ :‬לא תנשא‪ ,‬לכתחלה הוא‪ .‬ואין לנו להוסיף על גזרות‬
‫של דבריהם‪.‬‬

‫?‪3) What is a Minhag‬‬

‫הקדמת הרמב"ם למשנה‬
‫והחלק החמישי הם הדינים שנעשו בדרך העיון להסדרת הענינים שבין בני אדם‪ ,‬דבר שאין בו הוספה על דברי תורה ולא גרעון‪,‬‬
‫או בענינים שהם מפני תקון העולם בעניני הדת‪ ,‬והם שקוראים אותם חכמים תקנות ומנהגות‪ .‬ואסור לעבור עליהם בשום פנים‬
‫הואיל והסכימה עליהם כל האומה‪ ,‬וכבר הזהיר שלמה ע"ה מלעבור עליהם ואמר ופורץ גדר ישכנו נחש‪ ,‬ותקנות אלה רבות מאד‬
‫נזכרו בתלמוד ובמשנה‪ ,‬מהם בעניני אסור והתר‪ ,‬ומהם בעניני ממונות‪ ,‬ומהם תקנות שתקנו נביאים כגון תקנות משה ויהושע‬
‫ועזרא כמו שאמרו משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשין הלכות פסח בפסח‪ ,‬ואמרו משה תיקן להם לישראל הזן בשעה‬
‫שירד המן‪ ,‬אבל תקנות יהושע ועזרא רבים הם‪ .‬ומהם תקנות מיוחסות ליחידים מן החכמים‪ ,‬כגון הלל התקין פרוזבול‪ ,‬התקין ר"ג‬
‫הזקן‪ ,‬התקין ריב"ז‪ ,‬והרבה בתלמוד התקין ר' פלוני‪ .‬ומהם תקנות מיוחסות לרבים כאמרם באושא התקינו‪ ,‬או תקנו חכמים‪ ,‬או‬
‫תקנת חכמים‪ ,‬ורבים כיוצא באלה‪.‬‬

‫שדי חמד חלק ד מערכת ה כלל לז‬

 ‫‪34‬‬

‫תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק יב הלכה א‬

‫ר' בא בר יהודה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין לו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו‬
‫לחלוץ בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירא רבי ירמיה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו‬
‫שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה‪.‬‬

‫תלמוד ירושלמי מסכת בבא מציעא פרק ז הלכה א‬

‫השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן מקום שנהגו לזון‬
‫יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים הלך ופסק להם מזונות‬
‫וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק‬
‫ויעקב אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד רבן שמעון בן גמליאל אומר‬
‫לא היה צריך לומר הכל כמנהג המדינה‪:‬‬
‫גמ' ‪ -‬אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה אמר רבי אימי כל המוציא מחבירו עליו להביא ראייה חוץ מזו‪.‬‬

‫‪4) Minhag Trumps Monetary Laws‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף צד עמוד א‬
‫משנה ‪ -‬מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם נושא שכר והשוכר להיות פטורין משבועה ומלשלם‬
‫כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו תנאו בטל וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עמו‬
‫מתחילתו תנאו קיים‬
‫גמרא ‪ -‬אמאי מתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא מני רבי יהודה היא דאמר בדבר‬
‫שבממון תנאו קיים דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל‬
‫דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים ומי מצית מוקמת לה כרבי יהודה אימא סיפא כל המתנה על מה‬
‫שכתוב בתורה תנאו בטל אתאן לרבי מאיר הא לא קשיא לעולם רבי יהודה היא וסיפא בדבר שאינו של ממון אימא סיפא כל תנאי‬
‫שיש בו מעשה בתחילתו תנאו בטל מאן שמעת ליה דאית ליה הא סברא רבי מאיר דתניא אבא חלפתא איש כפר חנניא אמר משום‬
‫רבי מאיר תנאי קודם למעשה הרי זה תנאי מעשה קודם לתנאי אינו תנאי אלא כולה רבי מאיר היא ושאני הכא דמעיקרא לא שעבד‬
‫נפשיה תנא ומתנה שומר שכר להיות כשואל במאי בדברים אמר שמואל בשקנו מידו ורבי יוחנן אמר אפילו תימא בשלא קנו מידו‬
‫בההיא הנאה דקא נפיק ליה קלא דאיניש מהימנא הוא גמיר ומשעבד נפשיה‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף עד עמוד א‬

‫אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש‬
‫לחודיה אבל צר וחתים איניש איניש לחודיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא‬
‫קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למקניא ממש רבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע והלכתא לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא‬
‫דנהיגו למקני ממש קנו‪.‬‬

‫רש"י מסכת בבא מציעא דף עד עמוד א‬

‫סיטומתא ‪ -‬חותם שרושמין החנונים על החביות של יין‪ ,‬שלוקחין הרבה ביחד ומניחין אותו באוצר הבעלים‪ ,‬ומוליכין אותן אחת‬
‫אחת למכור לחנות‪ ,‬ורושמין אותם לדעת שכל הרשומות נמכרות‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת יבמות דף פט עמוד ב‬

‫דאמר ר' יצחק מנין שהפקר ב"ד היה הפקר שנא' ‪+‬עזרא י'‪ +‬כל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל‬
‫רכושו והוא יבדל מקהל הגולה ר' אלעזר אמר מהכא ‪+‬יהושע י"ט‪ +‬אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי‬
‫האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים‬
‫מנחילין את העם כל מה שירצו‪.‬‬

‫שו"ת רבינו גרשום מאור הגולה סימן ע‬

‫וששאלתם ראובן שהיה לו מערופיא של כומרין‪ ,‬ובקש מן הקהל לגזור שלא יכנוס ישראל למערופיא שלו‪ .‬והשיבוהו הקהל לא‬
‫תגזור עלינו‪ ,‬אבל אם רצונך קנה אותה ממנו‪ .‬וכן עשה‪ ,‬וגזרו גזרה‪ .‬ועכשיו אומר אחיו שמעון‪ ,‬מערופיא זו של אבינו היה‪ ,‬ואני‬
‫רוצה לנהוג בה כמות‪.‬‬
‫כך דעתי נוטה‪ ,‬ממה שכתוב בשאילה‪ ,‬בקש לגזור שלא יכנס אחד מהם למערופיא‪ ,‬ואמרו לו הקהל לא תגזור עלינו‪ ,‬מכלל שאין‬
‫נוהגין באותו מקום לפרוש איש ממערופיא של חברו‪ .‬וכיון שלא נהגו‪ ,‬במה יכול שמעון לכנוס באותה מערופיא‪ ,‬שקנה ראובן‬
‫מן הקהל‪ ,‬וגזרו שלא יכנוס בה אדם‪ .‬אם בכח וראיה שהיה מערופיא של אביו‪ ,‬השתא שראובן בא מכח עצמו‪ ,‬ויודעים הכל‬
‫שמערופיא שלו‪ ,‬לא רצה הקהל מלהנהיג במערופיא‪ ,‬עד שקנה מהם‪ ,‬שמעון הבא מכח אביו‪ ,‬בדברים ולא בראיה‪ ,‬מה כחו ומה‬
 ‫‪35‬‬

‫חזקתו‪ .‬ואפילו יש עדים שהיא מערופא של אביו‪ ,‬מה אלימא כחו מכח ראובן‪ .‬ולראובן עצמו לא רצו הקהל לפרוש עצמן מאותה‬
‫מערופא‪ ,‬עד שקנה מהם‪ ,‬לפי שאין באותה מקום דין מערופא‪ .‬הלכך שמעון זה צריך לפרוש ממערופא זו‪ ,‬ואם עובר על גזרת‬
‫הקהלות בר דינא הוא‪.‬‬

‫שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן תתטו‬

‫ראובן הי' לו מערופיא של כומרים כמה שנים והאי ראובן צורבא מרבנן הוא ומלמד תורה לרבים בחנם והכירו תלמידיו בריוח‬
‫שמרויח במערופיא ונכנסו להפסידו וקובל עליהם בקהל והפרישום בחרם מאותו מערופיא ונסתפק להם אם יש להפריש שאר‬
‫ישראל [שאינם תלמידיו מאותו מערופיא] מתוך שאילתכם [אינו] ניכר אם יש במקומכם דין מערופיא או לאו ואין אדם אחד‬
‫יכול לכפות הקהל שינהגו לו מנהג לעצמו ואע"ג דאמר רב הונא (ב"ב כ"א ע"ב) האי בר [מבואה] דאוקי ריחיא ואתא בר מבוי‬
‫חברי' ומוקי גבי' דינא הוא דמעכב עלי' דא"ל קא פסקת לחיותאי לית הלכתא כר"ה דהא אותיבתי' עושה אדם חנות בצד חנותו של‬
‫חבירו כו' ואע"ג דאוקימ' [כתנאי הוא דאמר כרשב"ג] דאמר אף [לשכינו] כופהו [והלכה] כת"ק דרשב"ג דאמר [ולשכינו] אינו‬
‫כופהו וה"מ במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה וה"מ בשאר אינשי אבל צורבא מרבנן [דעסיק] במילי‬
‫דשמיא [מסתברא] למיעבד תקנתא כי היכא דלא תטרוד מגירסי' דאמר (ב"ב כ"ב ע"א) רב דימי מנהרדעי אייתי גרוגרות בספינה‬
‫א"ל ריש גלותא פוק חזי או ‪/‬אי‪ /‬צורבא מרבנן הוא נקט ליה שוקא ואמרי' נמי (יומא ע"ב ע"ב) ר' יוחנן רמי כתי' ועשית לך ארון‬
‫עץ וכתי' ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמידי' שבני עירם מצוים לעשות מלאכתן‪ .‬אבל מצאתי על אותו מערופי' של ישראל אין‬
‫לישראל חבירו [לפייסו] ולשחדו כדי להפקיע מישראל דכתי' על שאול ועל בית הדמים אשר המית הגבעונים וגו' מתוך שהרג‬
‫הכהנים שהיו מספיקי' להם מזון כאלו הרגו (יבמות ע"ח ע"ב) ויורד לחיי חבירו הוא וכו' ואמרי' (קידושין נ"ט ע"א) עני המהפך‬
‫בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע ואמר בפ' לא יחפור (כ"א ע"ב) בר מבואה כו' מעכב עלי' דא"ל פסקת לחיותאי א"ל‬
‫רבינא לרבא לימא ר"ה דאמר כר' יהודה ולא כרבנן דתנן ר"י לא יחלק קליות לתינוקות שמרגילי' אצלו וחכמי' מתירי' אפי' תימא‬
‫רבנן ע"כ לא אמרי רבנן אלא דא"ל אנא פליגנא אמגוזי את [פלוג שיוסקי] אבל הכא אפי' רבנן מודו דא"ל פסקת חיותאי מאלו‬
‫הראיות נראה דאסור‪ .‬ור"ת אומר דנכסי הגוי הרי הן כמו הפקר וכל מי שיכול להחזיק בנכסיו מחזיק והן שלו וכ"ש שאינו גוזלו‬
‫ואמר בב"מ (י' ע"א) מי שהניח פאה ובא עני ופירש טליתו עליה [ובא] אחר והחזיק בה זכה וכן נמי גבי מציאה לפיכך נראה‬
‫דמותר‪( .‬שאילת ר"ג מאור הגולה)‪.‬‬
 ‫‪36‬‬

‫‪Minhag b’Issura‬‬
‫‪Nov. 14, 1993‬‬

‫‪1) How Minhag Can Affect Issues of Issur‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טו עמוד ב‬
‫תנו רבנן אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר‬
‫רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה שתי בריכות סלקא דעתך אלא אימא כעין שתי בריכות אבל‬
‫אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אף על פי שחנטו פירותיהן קודם חמשה עשר בשבט מתעשרים לשנה הבאה‬
‫אמר רבי יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן בנות שוח שביעית שלהן שניה מפני שעושות‬
‫לשלש השנים אישתיק אמר ליה רבי אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי‬
‫רבנן משום דאמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דאמר ליה במקום‬
‫איסורא כי נהגו שבקינן (ליה) להו‪.‬‬

‫תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק ז הלכה ב‬

‫אתא עובדא קומי ר' יהושע בן לוי אמ' צא וראה היאך הציבור נוהג ר' אבון בשם רבי יהושע בן לוי ולא דבר הלכה זו אלא כל‬
‫הלכה שהיא רופפת בבית דין ואי' את יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מה עמוד א‬

‫רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי ואמרי לה לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי‬
‫מאי עמא דבר‬

‫רש"י מסכת ברכות דף מה עמוד א‬

‫מאי עמא דבר ‪ -‬היאך נוהגים‪ ,‬וכבר נהגו לברך בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא‪.‬‬

‫שו"ת הרא"ש כלל נה סימן י‬

‫וכן אמרי*נן בירושלמי‪ :‬במקום שההלכה רופפת בידך‪ ,‬הלך אחר המנהג‪ .‬פי'‪ :‬אם יש רפיון בהלכה‪ ,‬שאין ברור לך כמי נפסקה‬
‫ההלכה‪ ,‬וראית שנוהגין‪ ,‬הלך אחר המנהג‪ ,‬דיש לתלות שנראה לגדולים שהנהיגו המנהג שהלכה כן‪ .‬אבל במקום שאין רפיון‬
‫בהלכה‪ ,‬אין לך לילך אחר המנהג שהוא כנגד ההלכה‪ .‬זה דין מנהגים שהן בענין איסור והיתר‪ .‬ובענין ממון‪ ,‬יש כח ביד בית דין‬
‫לתקן תקנות בענין ממון לפי הזמן והצורך‪ ,‬אפילו להעביר מדין תורה וליטול מזה וליתן לזה‪.‬‬

‫שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רס‬

‫שאלה‪ :‬על ענין עטרות ס"ת‪ ,‬המשימים בראשי הקוראים והתינוקות‪ ,‬ביום שמחת תורה‪ .‬אם מותר לעשות‪ ,‬אם לאו?‬
‫תשובה‪ :‬באמת‪ ,‬לולא שנהגו כן‪ ,‬היה טוב להשמר מכיוצא בזה‪ ,‬מפני שנשתמש בו קדש‪ .‬ותניא בתוספתא דמגילה‪ :‬העושה מטפחת‬
‫לספר‪ :‬עד שלא נשתמש בו גבוה‪ ,‬מותר להשתמש בו הדיוט‪ .‬משנשתמש בו גבוה‪ ,‬אינו רשאי להשתמש בו הדיוט‪ .‬אבל משאיל‬
‫אדם מטפחתו לספר‪ ,‬וחוזר ולוקחו ממנו‪ .‬אבל שמעתי שפשט המנהג הזה‪ ,‬ברוב מקומות בישראל‪ ,‬ולא שמעתי אדם שמיחה‪ .‬גם‬
‫בעיר הזאת‪ ,‬זכורני כשהייתי קטן‪ ,‬והיו לוקחים עטרות הספרים‪ ,‬ומשימים בראשי התינוקות‪ ,‬ומוליכים אותם בבית שהיו מונחות‬
‫שם‪ ,‬אל יד השומר‪ ,‬ולא מיחו בידם החכמים שבדור‪ ...‬וסוף דבר‪ ,‬הנח להם לישראל‪ .‬וכמו שאמרו בירושלמי‪ ,‬כלל על כל הדברים‬
‫הנהוגים‪ ,‬ואין טעמם ועיקרם ברור‪ .‬כל הלכה שהיא רופפת בידך‪ ,‬הלך אחר המנהג‪ .‬ומנהגן של ישראל‪ ,‬תורה היא‪.‬‬

‫שו"ת הרשב"ש סימן תקסב‬

‫עוד שאלת‪ .‬במה שנסתפק לך במה שיש בו איסור והעם נהגו בו היתר אם מנהג מנהגם או לא‪.‬‬
‫תשובה‪ .‬דע מורגל הוא אצל בני אדם מנהג מבטל הלכה‪ ,‬וזה הלשון מצד אמתי ומצד בלתי אמתי‪ ,‬אמנם היותר מצד אמתי‬
‫מפני שבירושלמי נזכר זה הלשון בשני מקומות‪ ,‬והיותו בלתי אמתי מפני שלא בכל ענין נאמר זה‪ ,‬והמקומות שנזכר בהם זה הלשון‬
‫הם‪ ,‬האחד בפרק השוכר את הפועלים גבי מאי דתנן התם השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא‬
‫להשכים ושלא להעריב אינו יכול לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה וכו'‪ ,‬ואמרי על הא מתניתין‬
‫בירושלמי אמר ר' הושעיא זאת אומרת המנהג מבטל הלכה‪ .‬ובפרק מצות חליצה אמר רבה אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל‬
‫שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל‪ ,‬ואמרינן עלה בירושלמי מנהג מבטל הלכה‪ .‬ולכאורה משמע‬
‫מהני תרי לישני דכל מנהג מבטל הלכה‪ ,‬ותינח הא דמתאמר בפרק השוכר דהוי גבי ממון וקיימא לן בעלמא דכל תנאי שבממון‬
‫תנאי קיים‪ ,‬אבל ההוא דבפרק מצות חליצה הקשה שהוא באיסורא והיה משמע מניה דאפילו באיסורא מנהג מבטל הלכה‪ ,‬ובגמרא‬
‫דילן בפ"ק דר"ה אמרינן במקום איסורא כי נהגו מי שבקינן להו‪ ,‬משמע מהכא דבמקום איסור אין מנהג מבטל הלכה‪ .‬וכן כתב‬
‫הרמב"ם ז"ל בהלכות שביתת עשור שהמנהג אינו אלא לאסור המותר לא להתיר האסור‪.‬‬
 ‫‪37‬‬

‫על כן אני אומר שגמרא דילן לא פליגא אההיא דירושלמי שאמרו גבי סנדל דאי אתא אליהו ואמר דאין חולצין בו אין שומעין לו‬
‫שכבר נהגו העם בסנדל‪ ,‬אע"ג דהוי באיסורא היינו טעמא לפי שכשאמרה תורה וחלצה נעלו לאו לאפוקי סנדל קאמרה אלא כל‬
‫דבר שנוהגין בו לנעול ברגליהם‪ ,‬וכיון שנהגו בסנדל הוי כמנעל ואם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין בו אין שומעין לו לפי שכבר‬
‫נהגו בסנדל והוה ליה כחולץ במנעל שאמרה תורה‪ ,‬אבל באיסורא לא אמרינן מנהג מבטל הלכה‪ ,‬ולא חלק הירושלמי על זה‪ ,‬ועמדו‬
‫דברי ב' התלמודים והכרעת הרמב"ם ז"ל‪ .‬אלא שבמקצת דורות יש קצת שנוהגים קצת קלות בקצת עניינים ואין כח בגדוליהם‬
‫למחות בידם‪ ,‬וכדאמרינן בפרק השולח אי איישר חילי אבטלינהו‪ ,‬וב"ד של אחריהם מוצאים מקום לבטל אותם מנהגות ומבטלין‬
‫אותן ומחזירין הדבר לאמת‪ ,‬שנמצא שמנהג מבטל הלכה הוא אמת בענין ממון‪ ,‬והיותו בלתי אמת בענין שיש בו איסור ונהגו בו‬
‫היתר שאין יכולת במנהג אלא לאסור המותר אבל להתיר האסור לא‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סו עמוד א‬

‫תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו‬
‫אמרו כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני‬
‫גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו שלחו וקראו לו אמרו לו כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את‬
‫השבת אם לאו אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את‬
‫השבת אמרו לו מנין לך אמר להם נאמר מועדו בפסח ונאמר ‪+‬במדבר כח‪ +‬מועדו בתמיד מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת‬
‫אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת ועוד קל וחומר הוא ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת פסח שענוש כרת אינו דין‬
‫שדוחה את השבת מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח התחיל מקנטרן בדברים‬
‫אמר להן מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון‬
‫אמרו לו רבי שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הנח להן לישראל אם אין נביאים הן‬
‫בני נביאים הן למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר כך מקובלני‬
‫מפי שמעיה ואבטליון‪.‬‬
 ‫‪38‬‬

‫‪Minhag‬‬
‫‪Nov. 21, 1993‬‬

‫‪1) Minhag Affects Halacha Even to be Lenient‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ביצה דף ב עמוד ב‬
‫במאי אוקימתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה אי הכי אדמפלגי בביצה לפלגו בתרנגולת להודיעך כחן דבית שמאי‬
‫דבנולד שרי ולפלוגי בתרנגולת להודיעך כחן דבית הלל דבמוקצה אסרי וכי תימא כח דהתירא עדיף ונפלוג בתרוייהו תרנגולת‬
‫העומדת לגדל ביצים היא וביצתה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל‪.‬‬

‫‪A) Salt-water on Shabbos‬‬

‫רא"ש מסכת שבת פרק יד סימן ב‬
‫מתני' אין עושין הלמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח וטובל בהן פתו‪ .‬אמר רבי יוסי והלא הוא הלמי בין מרובה בין מועט ואלו הן‬
‫מי מלח המותרין נותן שמן לכתחלה לתוך המים או לתוך המלח‪:‬‬
‫גמ' [שם ע"ב] מאי קאמר אמר רב יהודה הכי קאמר אין עושין מי מלח מרובים אבל עושה הוא מי מלח מועטין תניא נמי הכי אין‬
‫התבשיל אמר‬
‫‪.‬‬ ‫עושין מי מלח מרובים לתת לתוך הכבשין שבתוך הגיסטרא אבל עושה מי מלח מועטין וטובל בהן פתו ונותן לתוך‬
‫רבי יוסי וכי מפני שהללו מועטין והללו מרובין הללו מותרין והללו אסורין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת‬
‫אלא אלו ואלו אסורין ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה‪ .‬ולית הלכתא‬
‫כר' יוסי אלא כת"ק בפ"ק דעירובין (דף יד ב) אמר רב יוסף אין הלכה כר' יוסי לא בהלמי ולא בלחיים אע"ג דלא סמיך התם אהאי‬
‫פיסקא בלחיים [ט] דקאמר פוק חזי מאי עמא דבר איכא למימר בהלמי קי"ל כהך פסקא דרב יהודה בר חביבא ורבה ורב יוסף‬
‫דלא אסרי אלא מי מלח עזין משמע דסבירא להו כרבנן‪ .‬וגם (רש"י) [רב אלפס] פי' פוק חזי מאי עמא דבר וכבר נהגו להתירו‬
‫ודלא כרבי יוסי‪.‬‬

‫קרבן נתנאל שבת פרק יד סימן ב אות ט‬

‫‪B) A Broken Tefillin Strap‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לה עמוד ב‬
‫אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה דתפילי א"ל מהו למיקטריה א"ל וקשרתם כתיב שתהא קשירה תמה א"ל רב‬
‫אחא בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למיתפריה ועייליה לתפירה לגאו אמר פוק חזי מה עמא דבר‪.‬‬

‫רש"י מסכת מנחות דף לה עמוד ב‬

‫מה עמא דבר ‪ -‬וכיון דאין נוהגין כן לא תעשה‪.‬‬

‫תוספות מסכת מנחות דף לה עמוד ב‬

‫פוק חזי מה עמא דבר ‪ -‬פי' בקונטרס להחמיר ור"ת מפרש להקל כי ההיא דפ"ק דעירובין (דף יד‪ ):‬גבי הילמי ולחיים וכן בפרק‬
‫שלשה שאכלו (ברכות דף מה‪ ,).‬מ"ר‪.‬‬

‫ספר אור זרוע ח"א ‪ -‬הלכות תפילין סימן תקסז‬

‫רצועה של תפלין שנפסקה אם מותר לתופרה‬
‫אביי הוה יתיב קמי' דרב יוסף‪ .‬אפסיק לי' רצועה דתפלי א"ל מהו למקטרי' א"ל וקשרתם קשירה תמה פי' שלא יהא שום פיסוק‬
‫ברצועה והאי מכיון דאפסיק תו לא הוה קשירה תמה‪ .‬א"ל (רבא) [רב אחא] ברי' דרב יוסף לרב אשי מהו למתפרה ועיולי לתפירה‬
‫לגאו‪ .‬פי' שלא תראה והוי כקשירה תמה א"ל פוק חזי מה עמא דבר‪ .‬פי' רבינו אליקים פוק חזי שאין נוהגין לתפור הרצועות‬
‫כלומר קח אחרות ועשה קשירה תמה‪ .‬וכן פירש"י לחומרא ור"ת זצ"ל פי' לקולא כי ההיא פ"ק דעירובין גבי הילמי ולחיין וכן‬
‫בסוף פ' כיצד מברכין‪ .‬ואמר בירושלמי דמגילה ר' ירמיה אפסקא לי' רצועה דתפלי‪ .‬שאל לר' אבא בר ממל א"ל וקשרתם אף‬
‫קשירה תהא תמה‪ .‬ר' זעירא אפסק' גידא דרצועי שאל לרב הונא ורב קטינא ושרון לי' אפסק זמן תניינות ושרון לי' ולאו מן‬
‫אולפנא‪ .‬משמע בהדיא כפי' ר"ת שיכול לתפור הרצועות‪ .‬ואפי' נפסק הגיד בתרי זימני שרי ור' אבא בר ממל שאסר לר' ירמי'‬
‫היינו בקשירה כדקא' נמי הכי מהו למקטרי' ואסר משום קשירה תמה‪ .‬והא דקאמר ולאו מן אולפנא היינו שלא היתה קבלה בידו‬
‫אלא מסברא התיר‪ .‬ומורי ה"ר שמחה כמו כן פי' מאי עמא דבר לקולא כההי' דירושלמי דפ"ז דפאה כל הלכה שרופפת בב"ד ואי‬
‫אתה יודע מה טיבה צא וראה האיך הצבור נוהג ונהוג ואנן חמי צבורא דלא מפרשין‪ .‬פי' אפירות רבעי קאי דלא מפרשין מנייהו‬
‫מעשר כלו' בין להקל בין להחמיר חזי מה עמא דבר‪:‬‬
 ‫‪39‬‬

‫‪C) Wearing Hats on Shabbos‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלח עמוד ב‬
‫ואמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיאנא שרי והאיתמר סיאנא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח אלא מעתה‬
‫שרביב בגלימא טפח הכי נמי דמיחייב אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק‪.‬‬

‫ספר אור זרוע ח"ב ‪ -‬הלכות שבת סימן עח‬

‫[י] פרק תולין א"ר שישא בריה דרב אידי האי סייאנא [שרי והא תני סייאנא] אסור ל"ק הא דאית ביה טפח פי' שהוא מתפשט‬
‫להלן מראשו אסור משום אהלא והא דלית ביה טפח שרי ופרכי' אלא מעתה אפיק בגלימיה טפח פי' הניח טליתו על ראשו כדרך‬
‫שהוא מתעטף והרחיקה להלן מראשו טפח ה"נ דמחייב אלא אמר רב פפא ל"ק הא דמיהדק הא דלא מיהדק פירש"י אלא טעמא לאו‬
‫משום אוהל הוא אלא שלא יגביהנו הרוח מראשו ואתי לאתויי ד' אמות הלכך מיהדק בראשיה שפיר דמי לא מיהדק אסור הלכך‬
‫לפירושו כל הכובעים מותרים ע"י רצועה כמו שאנו הולכים ואפי' בלא רצועה אם הוא כובע עמוק שראשו נכנס לתוכו ואין רוח‬
‫יכול להפריחו מראשו בשבת מותר אפילו בלא רצועה ואפילו בולט לחוץ טפח וטפחיים ומאהילע"ג פניו ועל בגדיו מפני החמה‬
‫ומפני הגשמים ואפ"ה שרי דאין משום אוהל בכה"ג‪ ...‬מיהו כבר נהגו כפי' רש"י ומותר לצאת בכל מיני כובעים ע"י רצועה‬
‫כדפרישית ואמרי' בירושלמי פוק חזי מה עמא דבר ואפי' לקולא‪.‬‬

‫כלכלת שבת מלאכת בונה אות ג‬

‫‪D) Shabbos Candles‬‬

‫ראבי"ה ח"א ‪ -‬מסכת שבת סימן קצט‬
‫ועוד כי הנשים נוהגות לכבות ולחזור ולהדליק ולברך‪ ,‬ואם אינן נביאות בנות נביאות הנה‪.‬‬

‫‪E) Ma’aser for Carobs‬‬

‫רמב"ם הלכות מעשר פרק א הלכה ט‬
‫החרובין אינן חייבין במעשרות אלא מדבריהם‪ ,‬לפי שאינן מאכל [רוב] אדם‪ ,‬והשקדים המרים בין בגדלן בין בקטנן פטורין לפי‬
‫שאינן אוכל‪.‬‬
‫‪/‬השגת הראב"ד‪ /‬החרובין אין חייבין במעשרות וכו'‪ .‬א"א אף לא שאר אילנות חוץ מתירוש ויצהר ונראה דחרובי שיטה וחרובי‬
‫צלמונה קאמר דפטורים לגמרי שאינן מאכל אדם והכי איתא בספרי‪.‬‬
 ‫‪40‬‬

‫רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק א הלכה ג‬

‫והחרובין אף ע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין להבא‪ ,‬הואיל ומתעשרות מדברי סופרים‪ ,‬יראה לי שאין הדברים‬
‫אמורין אלא בחרובי צלמונה וכיוצא בהן שאין ראויין למאכל רוב האדם‪ ,‬והן הן שמתעשרות מדברי סופרים‪ ,‬אבל שאר החרובין‬
‫יראה לי שהן כשאר פירות האילן‪.‬‬
‫‪/‬השגת הראב"ד‪ /‬והחרובין אע"פ שחנטו פירותיהן וכו' עד שהן כשאר פירות האילן‪ .‬א"א אין סברתו נכונה שלא חילקו בגמרא‬
‫דר"ה אלא בין מעשר לשביעית אבל בין פירות לפירות לא חלקו ואם כדבריו מה ענין בנות שוח אצל חרובי שיטה וצלמונה שהן‬
‫פסולת מינן ועוד אני אומר דחרובי שיטה וצלמונה פטורין הן לגמרי אבל כל פירות האילן מדבריהם חוץ מתירוש ויצהר וכשאמרו‬
‫בגמרא אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן הוא הדין לכל פירות האילן שהן מדרבנן אלא הכי קאמר ליה כיון שמעשר האילן‬
‫מדרבנן אם נהגו שלא כדין לא מיחו בידם והטעם שנהגו בחרובין אחר לקיטה ולא נהגו בשאר אילנות אפשר מפני שרוב העולם‬
‫אין רצין אחריהם כשאר פירות ומניחין אותן באילן הרבה לפיכך לא נחשבו בעיניהם עד שעת לקיטה מ"מ לא היה אלא מנהג‬
‫והיכא דנהוג נהוג והיכא דלא נהוג לא נהוג והולכין אחר חנטה‪.‬‬

‫‪2) Not to Follow Minhag – Minhag / Gehennom‬‬

‫שו"ת בעלי התוספות סימן יא (מובא בשלטי הגבורים על המרדכי גיטין תמד)‬
‫תשו' ר' יעקב תם‪ .‬תשובת ר"ת לה"ר יוסף מאורלינ"ש‪ .‬אני ישן ולבי ער‪ ,‬לאהבת דודי כאש בוער‪ .‬צרור הכסף‪ ,‬ה"ר יוסף‪ .‬על‬
‫אשר כתבת על טופס הגט שנכתב על פי‪ ,‬ונכתב פלוני דמתקרי פלוני‪ ,‬ואמרת שאני גורם להוציא לעז על גיטין הראשונים שלא‬
‫נהגו לכתוב רק פלוני וכל שום וחניכה דאית ליה‪ .‬ואי משום דאמרי' ‪+‬גיטין ל"ה ע"א‪ +‬קבילא גיטא מן ידא דאסא בר הדיא‬
‫דמתקרי אייא מרי‪ ,‬התם לא גיטא הוה‪ ,‬אלא לסימנא בעלמא‪.‬‬
‫הלא זה דברי שאתה טועה בפתרון דבריי‪ ,‬ונבהל להשיב ושמח בהוראה‪ ,‬ולא נותן לראות אחרית הדבר‪ .‬וזהו בורות ושטות‬
‫שאמרת דסגי בפלוני וכל שום וחניכה דאית ליה‪ ,‬ולא ממך יצא רק מן הראשונים ששיבשו את מלכותינו‪ .‬וראה שבאשכנז ובארץ‬
‫הגר לא נשתבשו בכך‪ .‬וכ"ש שאתה משנה שמו ושמה‪ .‬שאם אין לו שום וחניכה יערער זה על הגט ויאמר שלא נכתב כן‪ .‬שטות‬
‫כזה לא שמעתי שאפילו אם יש לו‪ ,‬מה נהנינו לכותבו כיון שלא נתפרש‪ .‬ומה שדחיתה ראיותי מאייא מרי‪ ,‬תורה שלמה משיחה‬
‫בטילה‪ .‬גם כתבת שאין לשנות המנהג מפני הלעז‪ .‬מנהג זה גהנם למפרע‪ .‬שאם שוטים נהגו חכמים לא נהגו‪ .‬ואפילו מנהג הגון‬
‫אינו עוקר הלכה‪ ,‬אא"כ רופפת‪ .‬ובזה טעית טעות גדולה‪ ,‬ואל תוסיף לדמות דמיונות כאלה‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫שו"ת שרידי אש חלק א סימן קד עמוד שכא (בענין שמות בגיטין)‬

‫והשמות שכתב כת"ר‪ :‬לודוויג המכונה לואיס‪ ,‬יפה כתב‪ ,‬שלואיס אינו קיצור מלודוויג‪ ,‬אלא שם אחר ומסתמא השם לודוויג הוא‬
‫העיקר‪ ,‬שכן כתוב בפ"פ שלו וכן הוא חותם א"ע בשטרות (דבוודאי אינו עולה לתורה ואין לו כתובה)‪ ,‬שם זה הוא עיקר ועל‬
‫לואיס כותבים‪ :‬המכונה‪ .‬אבל ‪ -‬משה דמתקרי מוריסיא ודמתקרי מאר‪ ,‬משום דמוריסיא הוא ממש אותו השם‪ ,‬אלא שזה בעברית‬
‫וזה בלועז‪ .‬ואמנם לפי דעת הרמ"א אפשר שצריך לכתוב‪ :‬המכונה‪ ,‬עי' אבה"ע סי' קכ"ט סע' ט"ז‪ ,‬אבל במקום שיש ספק לכו"ע‬
‫כותבים‪ :‬דמתקרי‪ ,‬שהוא כולל יותר כפי דעת הרמ"א‪.‬‬
‫וכן הדבר בשושנה מינדל דמתקריא זוסאנא‪ ,‬אולם כיון ששושנה הוא שם עברי אפשר שצריך לכתוב‪ :‬המכונה‪ ,‬דלדעתו כל שהכנוי‬
‫הוא לעז אעפ"י שהוא דומה לשם העצם כיון דנשתנה מלשון ללשון‪ .‬אבל בכל אופן כשר אם כתב‪ :‬דמיתקרי‪.‬‬

‫שו"ת יביע אומר חלק ג ‪ -‬אורח חיים סימן כט‬

‫ומה שחילק בגזרת חז"ל בין מידי דשכיח ביה קלקול או לא‪ .‬הלא גם בטפוח וריקוד בלי כלי שיר אסרו חז"ל שמא יעשה מחדש‬
‫כלי שיר‪ .‬וכ"ש בכלי שיר ממש‪ .‬ע"כ לשוא צרף צורף לחלק בגזרת חז"ל אליבא דמרן‪ .‬וכל כה"ג אמרינן לא פלוג רבנן‪ .‬וכמש"כ‬
‫לעיל (סי' כב אות ד)‪ .‬ע"ש‪ .‬ומה שמעיד שפשט המנהג להקל‪ ,‬אין זה אלא מנהג בורים‪ ,‬אשר לא ישמעו לקול מורים‪ .‬וע"ז‬
‫אמרו מנהג אותיות גהנם‪ .‬וכ"ש מה שהיקל ברדיו ביו"ט‪ ,‬ונסמך על המנהג שנהגו‪ .‬שאין לסמוך ע"ז כלל‪ ,‬ותרתי לריעותא איכא‪,‬‬
‫חדא איסור השמעת קול ביו"ט‪ .‬ושנית איסור נולד שיש בהבערת החשמל ביו"ט לרוב האחרונים‪ .‬וכמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ב‬
‫(חאו"ח סי' כו)‪.‬‬

‫שו"ת יביע אומר חלק ה ‪ -‬אבן העזר סימן ה‬

‫וכבר כ' בס' שבילי דוד א"ח (סי' ב סק"ב) שאף למ"ש הרמ"א בדרכי משה (סי' שג) בשם השה"ג להתיר לצאת בפאה נכרית‪,‬‬
‫היינו במקום שלא נהגו הנשים להזהר בזה‪ ,‬משא"כ במקום שלא נהגו להקל‪ ,‬ודאי דהוי בכלל דת יהודית‪ .‬ע"ש‪ .‬וא"כ בודאי‬
‫שבמקומותינו אלה שהמנהג היה לאסור‪ ,‬ואלו המקילות ראש נהגו כן שלא ברצון חכמים‪ :‬מנהג כזה אותיות‪ :‬גהנם‪ ,‬ומצוה‬
‫לבטלו‪ ,‬וכמ"ש הדברי חיים מצאנז והמהרי"ץ חיות שהמנהג הזה נשתרבב מהאפיקורוסים ומהמתחדשים שפרצו גדרות‬
‫ישראל‪ ,‬ושמעולם לא נשמע להקל בכל תפוצות ישראל שבמדינות פולין‪ .‬ע"ש‪ .‬וידוע שכל מנהג שלא נתייסד ע"פ ותיקין אין בו‬
‫שום ממש‪ ,‬וכמ"ש בשו"ת הרא"ם (סי' טז)‪ ,‬ובשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש (סי' ו)‪ ,‬ובשו"ת נוב"ק (חיו"ד סי' נד)‪ .‬ובשו"ת חקקי‬
‫לב (חיו"ד סי' לט)‪ ,‬ובשו"ת שער אשר (חיו"ד סי' יא)‪ .‬ועוד‪ .‬ולכן גם המנהג הזה שידוע לנו שנוסד ע"פ איזה נשים ההולכות ע"פ‬
 ‫‪41‬‬

‫האופנה החדשה‪ ,‬ונסחפים אחר הזרם של המודרניות‪ ,‬אשר כל חלקה טובה הכאיבו‪ ,‬נראה שמצוה וחובה לשרש אחר המנהג הרע‬
‫הזה‪ ,‬ולהחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬בדרכי הצניעות‪ ,‬ע"פ תורתנו הקדושה‪.‬‬

‫שו"ת יביע אומר חלק ג ‪ -‬אורח חיים סימן כט‬

‫ומה שמעיד שפשט המנהג להקל‪ ,‬אין זה אלא מנהג בורים‪ ,‬אשר לא ישמעו לקול מורים‪ .‬וע"ז אמרו מנהג אותיות גהנם‪ .‬וכ"ש מה‬
‫שהיקל ברדיו ביו"ט‪ ,‬ונסמך על המנהג שנהגו‪ .‬שאין לסמוך ע"ז כלל‪ ,‬ותרתי לריעותא איכא‪ ,‬חדא איסור השמעת קול ביו"ט‪.‬‬
‫ושנית איסור נולד שיש בהבערת החשמל ביו"ט לרוב האחרונים‪.‬‬

‫שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן סה‬

‫והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חקקי לב חלק ב' (חלק חשן משפט סימן א' דף ד' ע"ב) האריך בחומרת האיסור לדון לפני‬
‫ערכאות‪ ,‬והעלה שאפילו צוה עליו אביו לדון בערכאות‪ ,‬לא ישמע לו‪ ,‬שהרי הוא כאומר לו לעבור על דברי תורה‪ .‬וראה עוד‬
‫בספרו חקות החיים (סימן א דף ד' ע"ב והלאה) ע"ש‪ .‬ובאמת שאפילו במקום שנהגו להתדיין בזה אצל הערכאות‪ ,‬מנהג כזה‬
‫אותיות גהנם הוא‪ .‬ואין לסמוך עליו כלל‪ ,‬וכמו שאמרו במסכת ראש השנה (דף טו ע"ב) כי נהגו במקום איסורא מי שבקינן להו‪.‬‬
‫וכן כתב בספר אחר משפט (סימן כ"ו)‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן כז‬

‫שאלה‪ :‬במושב שלנו נהגו בליל פסח‪ ,‬להגיש לשלחן בקערת הסדר בשר זרוע צלי‪ ,‬ואוכלים אותו בתוך הסעודה זכר לקרבן פסח‪,‬‬
‫ויש שנוהגים גם לברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הפסח‪ ,‬האם רשאים להמשיך במנהג זה‪ ,‬והאם על כל פנים‬
‫מותר לאכול את בשר הזרוע שהוא צלי‪ ,‬בסעודת הבוקר של יום הפסח?‬
‫‪ ...‬ואילו כשאומר פסח שהיו אבותינו אוכלים‪ ,‬אינו צריך להגביה הבשר‪ ,‬ולא עוד אלא שאם יגביהנו יש איסור בדבר פן יהיה‬
‫נראה כאוכל קדשים בחוץ‪ .‬וכן פסק הטור ‪/‬א"ח‪( /‬בסימן תע"ג)‪ ,‬והאחרונים שם‪ .‬ומכל שכן שהמברך ברכת הפסח על בשר‬
‫הזרוע‪ ,‬שהוא נראה כאוכל קדשים בחוץ‪ ,‬ואין זה מברך אלא מנאץ‪ ,‬ואין ספק שהוא מנהג בורות‪ ,‬ועליו יומלץ‪ :‬מנהג‬
‫אותיות גהנם‪ .‬ומצוה לפרסם ברבים שחובה לבטל המנהג הזה‪ ,‬שלא לאוכלו בליל פסח‪ ,‬וכל שכן שאסור לברך עליו ברכת הפסח‪.‬‬
‫ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב‪.‬‬

‫שו"ת הרשב"ש סימן תיט‬

‫עוד שאלת‪ .‬בענין אונא לעצם לבדו שנתלה הבודק שלכם במנהג להתיר‪.‬‬
‫תשובה‪ .‬אם יש בדבר איסור אין המנהג כלום‪ ,‬שאעפ"י שאמרו בירושלמי הביאו הריא"ף ז"ל בפרק הפועלים ובעל העיטור‬
‫בהלכות חליצה ואמר ר' הושעיה זאת אומרת מנהג מבטל הלכה‪ ,‬זהו במנהג שאין בו איסור אבל לבטל האיסור לא‪ .‬תדע שהרי‬
‫אמרו בפ"ק דר"ה במקום איסורא כי נהגו מי שבקינן להו‪ .‬וכן כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות שביתת עשור בפ"ג שאין המנהג לבטל‬
‫דבר האסור אלא לאסור את המותר‪ .‬והדבר מוכרע מעצמו‪ ,‬שאם מפני המנהג באנו לבטל האיסור יבטלו כל האיסורין אחד‬
‫לאחד ונמצאת התורה ח"ו בטלה‪ .‬ואעפ"י שאמרו בפ"ק דיבמות ובפרק המלוה ובפרק כל הבשר במקומו של ר' אליעזר כורתים‬
‫עצים לעשות פחמין לעשות איזמל ולא מיחו בידם חכמים במקומו של 'ר יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב‪ ,‬ובפרק כל הבשר‬
‫נמי אמרינן עולא איקלע לבי רב יוסף רישא איתיאו ליה רישא דטווסא בחלבא ולא אכל ולא אמר להו ולא מידי כי אתא לקמיה‬
‫דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו אמר ליה אתריה דר' יהודה בן בתירא היה ואמינא דילמא דרש להו כר' יוסי הגלילי יצא בשר‬
‫עוף שאין לו חלב אם‪ ,‬ויש רבים ככה‪ ,‬זהו כשיש עיירות שסומכין על פי רב אחד ועליו הם מתנהגים בכל דיניהם שסומכין על‬
‫דבריו בין לקולא בין לחומרא‪ ,‬כמקומות שסומכין על ספר הסמ"ג ומקומות על הריא"ף ז"ל ומקומות על הרמב"ם ז"ל ומקומות על‬
‫הטורים‪ .‬אבל כשיש חלוף סברות זה אוסר וזה מתיר ואין להם רב מוסכם על מה שיסמוכו‪ ,‬והמתיר ראיותיו או דבריו חלושים ויש‬
‫רבים חולקים עליו‪ ,‬אין סומכין עליו אלא על הרבים או על מי שראייתו ברורה‪ ,‬וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה‪.‬‬

‫‪3) No Minhag to be Lenient‬‬

‫רמב"ם הלכות שביתת עשור פרק ג הלכה ג‬
‫מי שראה קרי בזמן הזה ביום הכפורים‪ ,‬אם לח הוא מקנח במפה ודיו‪ ,‬ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומות המלוכלכין בלבד‬
‫ומתפלל‪ ,‬ואסור לו לרחוץ כל גופו או לטבול‪ ,‬שאין הטובל בזמן הזה טהור מפני טומאת מת ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזמן הזה‬
‫אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר‪ ,‬ולא אמרו שהרואה קרי ביום הכפורים טובל אלא כשתקנו‬
‫טבילה לבעלי קריין וכבר בארנו שבטלה תקנה זו‪.‬‬

‫חידושי הריטב"א מסכת פסחים דף נא עמוד א‬

‫וכתב עוד ז"ל והדבר פשוט שאין משנתינו וכל גמרא ועובדי אלא במנהג שהוא להחמיר‪ ,‬אבל במנהג להקל לעולם אין חוששין לו‬
‫ואפי' היה על פי גדולים שבעולם כל שנראה שיש בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה בימים ההם‪ ,‬שאין לנו אלא שופט‬
‫שהוא בימינו‪.‬‬
 ‫‪42‬‬

‫ספר נחלת שבעה שטרות סימן כז‬

‫אחרים‬
‫‪,‬‬ ‫ולא כל כמינייהו דהני אלמי וכל אלמי חברייהו לעשות איזה הטלה על הציבור כפי אלמותן להכביד על האחד ולהקל אל‬
‫ולקבוע אח"כ מנהג מזה ואומרים בפה מלא מנהג עוקר הלכה‪ .‬אף אם חדשים מקרוב באו שעשו איזו דבר איסור בטעות או מחמת‬
‫קלי הדעת אם מפני שאינם בני תורה נשתרשו בחטא פעמים ושלש‪ ,‬אי אפשר לשום מורה להוציאם ממנהגם הרע אפילו באיסור‬
‫של תורה‪ .‬ואפילו עמי הארץ ובורים שאינם יודעים בין ימין לשמאל מרגלא בפיהם מנהג עוקר הלכה ועושין מנהג ממנו‪ .‬כאשר‬
‫זה דבר שכיח ורגיל טובא בעוונותינו הרבים באתרין צעקין דארף אפילו באיסור תורה‪.‬‬
 ‫‪43‬‬

‫‪Factors for P’sak‬‬

‫‪Halacha k’Vasrai‬‬
‫‪Dec. 5, 1993‬‬

‫‪1) Halacha Follows Most Recent Posek‬‬

‫רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ג סימן י‬
‫רב אלפס ז"ל פסק כרבי יוחנן ולא ידענא למה כיון דר"נ בר יצחק בתראה הוא‪[ .‬דף לח ע"ב] איתמר א"ר אבא ברבי יעקב א"ר‬
‫יוחנן הלכה כרשב"ג‪ .‬ורבא אמר ר"נ הלכה כדברי חכמים‪ .‬והלכה כדפסיק ר"נ דבתראה הוא‪ .‬ותימה לי על דברי רב אלפס ז"ל‬
‫דלא קי" ל הלכה כבתראי אלא מאביי ורבא ואילך אבל בדורות שלפניהם אין הלכה כתלמיד במקום הרב‪ .‬ואי משום דרבא בתראה‬
‫הוא‪ .‬לאו משמיה דנפשיה קאמר‪ .‬ואי משום דהלכתא כרב נחמן בדיני‪ .‬היינו דוקא כנגד בני דורו ולא כנגד רבותיו‪ .‬ועוד דקיימא לן‬
‫נמי הלכה כשמואל בדיני ואיהו פסיק כרשב"ג ולכאורה נראה דהלכה כרבי יוחנן ושמואל‪:‬‬

‫רא"ש מסכת סנהדרין פרק ד סימן ו‬

‫כתב בעל המאור ז"ל שמעתי משום חכם גדול מחכמי דורינו שלפנינו דהאידנא לית לן טועה בשקול הדעת‪ .‬שהרי כל ההלכות‬
‫פסוקות בידינו או מן הש"ס או מן הגאונים שאחר הש"ס‪ .‬הלכך לא משכחת האידנא טועה בשקול הדעת‪ .‬אלא כל הטועה בדבר‬
‫משנה הם טועים‪ .‬ואני אין נראה לי דברים הללו אלא כל מי שאין טעותו מתבררת מן המשנה או מן הש"ס מפורש בלי ספק לאו‬
‫טועה בדבר משנה הוא אלא בשקול הדעת כעין ההיא עובדא דלעיל (דף כט ב) דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי דאיפלגו ביה‬
‫רבי ישמעאל ב"ר יוסי ורבי חייא אף כל כיוצא בו שאין לברר טעותו ממשנתנו ומהש"ס שלנו מפורש טועה בשקול הדעת הוא‪.‬‬
‫ומה שפסקו הגאונים אחר סתימת הש"ס מדעת מכרעת ולא מהלכה ברורה ופסוקה מן הש"ס כסוגיין דעלמא הוי‪ .‬ומאן דטעי ביה‬
‫טעי בשקול הדעת ולא בדבר משנה‪ .‬והראב"ד כתב על דברי בעל המאור דאמת אמר החכם שאם טעה בפיסקי הגאונים שלא שמע‬
‫דבריהם ואילו שמע היה חוזר בו באמת ובברור זהו טועה בדבר משנה‪ .‬וקרוב אני לומר שאפילו אם היה חולק על פסק הגאון‬
‫מטעם שנראה לו לפי דעתו שלא כדעת הגאון ולא כפירושו גם זה טועה בדבר משנה‪ .‬שאין לנו עתה לחלוק על דברי גאון מראיית‬
‫דעתנו לפרש הענין בדרך אחר כדי שישתנה הדין מדברי הגאון אם לא בקושיא מפורסמת‪ .‬וזהו דבר שאין נמצא עכ"ל‪ .‬ואני אומר‬
‫ודאי כל מי שטעה בפיסקי הגאונים ז"ל שלא שמע דבריהם וכשנאמר לו פסק הגאונים ישרו בעיניו טועה בדבר משנה הוא‪ .‬ולא‬
‫מבעיא טועה בפיסקי הגאונים אלא אפילו חכמים שבכל דור ודור שאחריהם לאו קטלי קני באגמא הן ואם פסק הדין שלא‬
‫כדבריהם וכששמע דבריהם ישרו בעיניו והודה שטעה טועה בדבר משנה הוא וחוזר‪ .‬אבל אם לא ישרו בעיניו דבריהם ומביא‬
‫ראיות לדבריו המוקבלים לאנשי דורו‪ .‬יפתח בדורו כשמואל בדורו‪ .‬אין לך אלא שופט אשר יהיה בימים ההם ויכול לסתור‬
‫דבריהם כי כל הדברים שאינם מבוארים בש"ס שסדר רב אשי ורבינא אדם יכול לסתור ולבנות אפילו לחלוק על דברי‬
‫הגאונים והיינו דא"ל רב הונא לרב ששת אפילו בדידך ודידי וא"ל אטו קטלי קני באגמא אנן כלומר אם חדשנו דבר מדעתנו שלא‬
‫נמצא לא במשנה ולא בגמרא ודיין שלא ידע דברינו ופסק בענין אחר וכששמע הדברים ישרו בעיניו כטועה בדבר משנה הוי‬
‫וחוזר‪ .‬אבל הדיין ההוא פשיטא שיש לחלוק על דבריהם דאמוראים האחרונים פעמים חולקין על הראשונים ואדרבה אנו תופסין‬
‫דברי האחרונים עיקר כיון שידעו סברת הראשונים וסברתם והכריעו בין אלו הסברות ועמדו על עיקרו של דבר וכיוצא בזה‬
‫מצינו אין למדין הלכה מפי הש"ס אלא מדברי האמוראים אנו למדין פסקי הלכות‪ .‬אע"פ שהתנאים היו גדולים יותר מהאמוראים‪.‬‬
‫והיכא שנחלקו שני גדולים בפסק הלכה לא יאמר הדיין אפסוק כמי שארצה ואם עשה כן זהו דין שקר‪ .‬אבל אם חכם גדול הוא‬
‫גמיר וסביר ויודע להכריע כדברי האחד בראיות ברורות ונכוחות הרשות בידו‪ .‬ואפילו אם פסק חכם אחר בענין אחר יכול החכם‬
‫לסתור דבריו בראיות ולחלוק עליו כאשר כתבתי למעלה כ"ש אם יש לו סיוע מאחד מן החולקין‪ .‬ואם לאו בר הכי הוא לא יוציא‬
‫ממון מספק כדאמר בפ' חזקת הבתים (דף לב ב) הלכתא (כרבא) ‪+‬כרבה‪ +‬בארעא והלכתא כרב יוסף בזוזי היכא דקיימא ארעא‬
‫תיקום והיכא דקיימי זוזי לוקמו אלמא כל ספיקא דדינא אין מוציאין מיד מוחזק‪ .‬ואם לא ידע הפוסק במחלוקת הגאונים ואח"כ‬
‫נודע לו והוא לאו בר הכי הוא שיוכל להכריע או שאין יודע להכריע אם נראין דברי האחד לרוב החכמים ואיהו עבד כאידך היינו‬
‫טעה בשקול הדעת‪ .‬ואם אי אפשר לעמוד על הדבר אין כאן טעות אלא מה שפסק פסק‪:‬‬
 ‫‪44‬‬

‫אגרות משה הקדמה לאורח חיים חלק א‬

‫‪A) Even Against a Majority‬‬

‫פתחי תשובה חושן משפט סימן כה ס"ק ח‬
‫דהלכה כבתראי כו' ‪ -‬עיין בהקדמת ספר פמ"ג ליו"ד בכללים אות ח' שכתב וז"ל‪ ,‬ודע דסבור הייתי לומר הלכה כבתראי בשוין לא‬
‫יחיד נגד רבים‪ ,‬אלא שראיתי לכנה"ג באו"ח [כללים בדברי הפוסקים שבסוף הספר‪ ,‬מהדו"ק אות ל"ט ושיירי כנה"ג אות י"ג]‬
‫דאף יחיד נגד רבים הלכה כבתראי‪ ,‬ואני תמה הא רובא דאורייתא‪ ,‬ומסתימת הפוסקים משמע אף בד"ת הלכה כבתראי כו'‪ .‬וי"ל‬
‫כיון דבתראי ראו דברי קמאי וסתרי להו בטענות אמרינן מסתמא הוה קמאי מודו לבתראי ומש"ה אף יחיד נגד רבים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין‬
‫בתשובת הרב מו"ה משה רוטנבורג חיו"ד ס"ס [כ'] כתב שכתב על נידון דידיה דאע"ג דקיי"ל הלכה כבתראי כו'‪ ,‬מ"מ נראה דהאי‬
‫כללא לא נאמר אלא היכא דהאחרון מברר דבריו בראיות צודקות‪ ,‬אבל היכא דהאחרון כותב דעתו בסתם בלי שום ראיה שלא‬
‫כדעת הפוסק הקודם לו‪ ,‬מאי אולמא דהאחרון מהראשון כו'‪ ,‬ע"ש‪:‬‬

‫‪2) Dwarfs on the Shoulders of Giants‬‬

‫ספר שבולי הלקט תוכן העניינים‬
‫אלא מקום הניחו אבותיו לו להתגדר בו גם אנו באור חכמתם נראה אור והיו לנו לעינים כאשר השיב האלוף המסובל הר"ר ישעיה‬
‫מטרני זצ"ל לחבר אחד אשר שאלהו‪ .‬איך יעלה על לב איש להשיב על דברי הגאונים הראשונים ז"ל אשר לבם פתוח כפתחו של‬
‫אולם והמשיל עליו במשל אשר שמע מחכמי הגוים שהפילוסופים שאלו לגדול שבהם ואמרו הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו‬
‫והשכילו יותר ממנו והלא אנחנו מדברין עליהן וסותרין את דבריהם בהרבה מקומות והאמת אתנו איך יכון הדבר הזה‪ .‬השיבם‬
‫הפילוסוף מי צופה יותר מרחוק הננס או הענק הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה מאד מעיני הננס ואם תרכיב הננס‬
‫בצואר הענק מי רואה יותר רחוק הוי אומר הננס לפי שעכשיו עיני הננס גבוהות מעיני הענק כך אנו ננסים רוכבים על צוארי‬
‫מהם ואצא גם‬
‫הענקים מפני שראינו חכמתם ואנחנו מעמיקים ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים ולא שאנו גדולים ‪.‬‬
‫אני בעקבי אנשי התבונות בערוגות הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים‪ .‬ואכין הספר הזה על נכון מיושר בערוגות כל ענין וענין‬
‫בערוגתו‪ .‬ומורה צדק המלמד אדם דעת ילמדני להועיל ויורנו וישכילני להודיעני קשט אמרי אמת‪:‬‬

‫שו"ת הרי"ד סימן סב‬

‫תחלת כל דבר אני משיב לאדוני על מה שכתבתה אלי שלא אחלוק על הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל‪ ,‬חלילה לי מעשות זאת ולא‬
‫עלתה במחשבה כחולק עליו‪ ,‬ומה אני נחשב פרעוש אחד כתרגומו ‪+‬שמואל ‪ -‬א כד‪ ,‬טו‪ ,‬ותרגמו‪ :‬בתר הדיוט חד‪ +‬כנגד תלמידו אף‬
‫כי בדבר אחרי המלך‪ ,‬אך זאת אתי כל דבר שאינו נראה בעיני אי אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה ‪+‬חולין קכד‪ ,‬א‪ +‬ואיני נמנע‬
‫מלדבר עליו מה שייראה לי לפי מיעוט שכלי ואני מקיים עלי מקרא זה ‪+‬תהלים קיט‪ ,‬מו‪ +‬ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש‪,‬‬
‫ועדי בשחק נאמן סלה ‪+‬מלשון הפסוק שם פט‪ ,‬לח‪ +‬שאף במקום שנראה לי שאני אומר יפה על כל אחד מדברי רבותי' הראשונים‬
‫ז"ל חלילה שיזהיהני לבי לומר אף חכמתי עמדה לי ‪+‬קהלת ב‪ ,‬ט‪ +‬אלא אני דן בעצמי משל הפילוסופים ‪+‬משל זה מביא בעל‬
‫שבלי הלקט בהקדמתו בשם רבינו ומכנהו האלוף המסובל הר"ר ישעיה מטראני‪ +‬שמעתי מחכמי הפילוסופים שאלו לגדול שבהם‬
‫ואמרו לו הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם‬
‫בהרבה מקומות והאמת אתנו היאך יכון הדבר הזה‪ ,‬השיבם אמר להם מי צופה למרחוק הננס או הענק הוי אומר הענק שעיניו‬
 ‫‪45‬‬

‫עומדות במקום גבוה יותר מן הננס‪ ,‬ואם תרכיב הננס על צוארי הענק מי צופה יותר למרחוק הוי אומר הננס שעיניו גבוהות‬
‫עכשיו יותר מעיני הענק‪ ,‬כך אנחנו ננסים רכובים על צוארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקי' עליה ומכח חכמתם‬
‫חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים ולא שאנו גדולים מהם‪ ,‬ואם זה באנו לומר שלא נדבר על דברי רבותינו הראשונים אם כן‬
‫במקום שאנו רואים שזה חולק על זה וזה אוסר וזה מתיר אנו על מי נסמוך הנוכל לשקול בפלס הרים וגבעות במאזנים‪+‬ישעי' מ‪,‬‬
‫יב‪ +‬ולומר שזה גדול מזה שנבטל דברי זה מפני זה הא אין לנו אלא לחקור אחרי דבריהם שאילו ואילו דברי אלהים חיים הן‬
‫‪+‬מלשון הגמרא עירובין יג‪ ,‬ב‪ +‬ולפלפל ולהעמיק מכח דבריהם להיכן הדין נוטה שכך עשו חכמי המשנה והתלמוד לא נמנעו‬
‫מעולם האחרונים מלדבר על הראשונים ומלהכריע ביניהם ומלסתור דבריהם וכמה משניות סתרו האמוראים לומר שאין הלכה‬
‫כמותם וגדולה החכמה מן החכם‪ ,‬ואין חכם שינקה מן השגיאות שאין החכמה תמימה בלתי ליי' לבדו‪.‬‬
 ‫‪46‬‬

‫‪Shulchan Aruch and Kisvei Yad‬‬

‫‪Dec. 13, 1993‬‬

‫‪1) Use of Newly Discovered Manuscripts‬‬

‫רמ"א חושן משפט הלכות דיינים סימן כה סעיף ב‬
‫אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר‪ ,‬ונמצאו אחרים חולקים עליו‪ ,‬אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים‪,‬‬
‫שאפשר שלא ידעו דברי הגאון‪ ,‬ואי הוי שמיע להו הוי הדרי בהו‪.‬‬

‫שו"ת מהרי"ק סימן צד‬

‫אמת הוא כי כאשר ימצאו דברי הגאונים הקדמונים כתובים על ספר ידוע ומפורסם והפוסקים אחרונים יפסקו בהפך דבריהם בהא‬
‫ודאי מודינא לך דיש להלוך אחרי הפוסקי' האחרונים דודאי פשיטא הוא שגם הם ידעו דברי הגאונים הראשונים ואפילו הכי לא‬
‫קבלו דבריהם ודאי צ" ל דטעמא חזו לחלוק על הראשונים ואנו בעניותינו אין לנו להכריע כדברי הראשונים אלא אחרי הפוסקים‬
‫האחרונים יש לנו לפסוק דהא הוי ידעי במילי דקמאי טפי מינן ולא חזו בהן טעמא‪ .‬וכן כתב רב אלפס בסוף מסכת ערובין וז"ל ואנן‬
‫לא סבירא לן הכי דכיון דסוגי' דגמרא דילן להיתרא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערב' דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא‬
‫הוא ואינהי ‪/‬ואינהו‪ /‬הוו בקיאי בגמרא דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא‬
‫שרו ליה אינהו עכ"ל‪ .‬הרי שתלה הגאון טעמא דהילכתא כבתראי משום דאי לאו דקים להו דמילתא דקמאי לאו דסמכא הוא לא‬
‫הוו פליגי ולפי הנלע"ד דדוקא היכא שדברי הראשונים כתובים על ספר ידוע ומפורסם אבל מה שנמצא כתוב בתשובת גאון‬
‫אחד ולא עלה זכרונו על ספר ידוע אפילו אם ימצא פוסק אחרון שיפסוק בהפך מהגאון הקודם לו איכא למימר דילמא לא‬
‫שמיע ליה לאותו פוסק האחרון ואי שמע הוה הדר ביה‪ .‬ויש להביא ראיה על זה מהא דגרסינן בכתובות פרק מציאות האשה‬
‫(דף סט) תלה ליה רב לר' ביני חטי האחים ששעבדו מהו כולי‪ .‬עד בין מכרו בין משכנו מוציאין לפרנסה וכו'‪ .‬עד ור' יוחנן אומר‬
‫אחד זה ואחד זה אין מוציאין‪ .‬איבעיא להו לרבי יוחנן לא שמיע ליה הא דרבי ואי שמיע ליה הוה מקבלה או דלמא מישמע שמיע‬
‫ליה ולא קבלה כו' ושקיל וטרי למפשט דשמיע ליה ודחי לה וכתב רב האי גאון בת"ש וז"ל עכשיו באנו לחקור דברי רבי יוחנן‬
‫שהוא בתראה מימר אמרינן ששמע דברי רבי מוציאין לפרנסה וראה בהם קושיא ודחם וכיון שדחם רבי יוחנן שהוא בתראה לא‬
‫עבדינן כר' או דלמא לא שמע אותם שאלו שמעו לא היה חולק עליו‪ .‬ת"ש וכו'‪ .‬עד נמצא דלא אפשיט אי שמיע ליה אי לא שמיע‬
‫ליה הלכך מספיקא לא מחזקינן פלוגתא בין רבי ובין רבי יוחנן עכ"ל‪ .‬הרי לך בהדיא שכתב רב האי גאון ז"ל דאין להחזיק פלוגתא‬
‫וא"כ אית לן למימר דלא שמיע ליה רבי יוחנן דברי ר' ואי הוה שמיע ליה לא הוה חולק עליו וע"כ היינו טעמא דכיון דלא מצינו‬
‫בשום ברייתא או מימרא משמיה דר' דלימא הכי דמוציאין לפרנסה וכו' אלא שהשיב כך בתשובה שאלה לרב דתלא ליה ביני חטי‬
‫וכו'‪ .‬מש"ה איכא לספוקי דילמא לא שמיע ליה לרבי יוחנן ומש"ה פוסק רב האי דאין לנו להחזיק מחלוקת אבל אי הוה מתניתן‬
‫בברייתא משמיה דר' או אמר אחד מתלמידיו משמו מסתמא ה"א דשמיע ליה לרבי יוחנן ואפ"ה לא קבלה והוה פסקינן כוותיה‬
‫דרבי יוחנן שהרי היו בקיאי' בכל הברייתות והשמועות שאומר רב מפי רב ומש"ה כתבו הגאונים דהלכתא כבתראי ולא אמרינן‬
‫דלא שמיע להו דאי שמיע להו מילי דקמאי דהוו הדרא בהו‪ .‬אבל במה שלא נמצא כ"א בתשובת שאלה כי ההוא דתלה ליה רב ביני‬
‫חיטי וכו'‪ .‬לההוא הוא דאיכא לספוקי דילמא לא שמיע ליה והיינו דבעי תלמודא הך בעי דדילמא לא שמיע ליה כולי הכא‪...‬‬

‫מרדכי מסכת יבמות פרק החולץ רמז כט‬

‫ואם היה הבעל מומר וישבה תחתיו באונס ומת במומרותו בלא בנים אינה זקוקה ליבם דהאי לאו אחיו הוא ואינה זקוקה נמי‬
‫לחליצה זהו לשון החכם בעל העיטור ז"ל ע"כ‪ .‬כתוב בתשובת הגאונים יבמה שנפלה לפני מומר דפטורה מן החליצה ומן היבום‬
‫היכא דליכא יבם אחר אלא הוא ולא הביאו שום ראיה לדבריהם‪ .‬וכתב רש"י בתשובה אחת דלא סמכינן עלייהו כלל ואע"פ שחטא‬
‫ישראל הוא לכל דבר‪.‬‬

‫חזון איש קובץ אגרות חלק א סימן לב‬

‫)‪(Moshe Bleich, Tradition Winter 1993, 22-55‬‬
‫‪You sought to explain a sugya and to emend a talmudic passage in accordance with the reading of the‬‬
‫‪Munich manuscript. Do you suppose, then, that the true sense of the passage eluded all the leading‬‬
‫‪scholars from the period of the rishonim until today? And all because of one scribal error that lead to a‬‬
‫‪conflated text which mislead all scholars? I will have none of it. The Rishonim would prepare to lay down‬‬
‫‪their lives on behalf of their manuscripts. God's providence hovered over them so that Torah would not be‬‬
‫‪forgotten in Israel. When they set about to publish the Talmud, the leading sages of that generation were‬‬
‫‪prepared to lay down their lives in order to produce a correct text. If on occasion we benefit from the‬‬
‫‪manuscripts in that they clear up errors that accrued throughout the generations, this provides no license‬‬
‫‪to emend a text that was approved by all our sages without the slightest doubt being raised. Heaven forbid‬‬
‫‪that we destroy!... Think to yourself: When we have three manuscripts before us and two are identical we‬‬
 ‫‪47‬‬

‫‪accept the two and ignore the single (manuscript): Who can tell us that the Munich manuscript is not the‬‬
‫‪one that was nullfied by the majority (of manuscripts) in its time? And who is to tell us that it was not‬‬
‫‪known to be inaccurate.‬‬

‫חזון איש יורה דעה סימן קן אות ח‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רפח‬

‫בענין השגחה פרטית לכל‬
‫ה' בהעלותך התשל"ו בנ"י יצו"א‪.‬‬
‫מע"כ ידידי ירו"ש הרה"ג וו"ח נו"נ וכו' כש"ת מוה"ר אברהם יצחק האפפמאן הי"ו‪ ,‬בכולל מיר ירושלים עיה"ק‪ .‬אחדשה"ט וש"ת‬
‫בידידות‪.‬‬
‫מכתביו התקופים קבלתי וגם קבלתי הב' קונטרסים העמק והנני בתודה‪ .‬אמנם כבר כתבתי כי לאו בעל מלאכה אחת אני ולכן יהיו‬
‫דברי מעטים ולא באתי כעת רק בשביל דבר אחד מה שציין במכתביו האחרונים בענין השגחה פרטית זה אחר זה שאין לכתוב‬
‫מדברי האחרונים ועלינו אך ורק לחפש אחר דברי הראשונים הנאמנים‪.‬‬
‫וטרם נבא לעצם הענין הנני בזה להעיר לב מע"כ לדבר אחד כי אנן קיי"ל בכל מקום הלכה כבתראי היכא דכבר ראו רבותינו‬
‫הצדיקים האחרונים את דברי הראשונים והכריעו בהלכה קיי"ל כאחרונים ולא כהראשונים כמבואר כ"ז ברמ"א ח"מ סימן כ"ה‬
‫ועוד בכמה מקומות לאין מספר והוא כלל ידוע בתורה שאין להאריך בו דמימות אביי ורבא הלכה כבתראי וכבר הארכתי בזה‬
 ‫‪48‬‬

‫בכמה מקומות וא" כ פשוט דלא נוכל לינטות ימין ושמאל מדבריהם והגם כי וודאי אם נמצא גדולי ראשונים שלא ראו האחרונים‬
‫אז קיי"ל כראשונים דגדול צפרנם של ראשונים מכרסם של אחרונים אמנם היכא דראו האחרונים את הראשונים קיי"ל כאחרונים‬
‫וגם הא פשוט דהראשונים שאנו סומכין עליהם צריכין להיות מן אותם הידועים ומפורסמים כי אם ימצא לפעמים איזה‬
‫קטעים שאינם ידועים אין לנו לסמוך עליהם כי נאמר דבכיון דחו אותם רבותינו הפוסקים או דמשבשתא הוא ולא ידוע‬
‫מבטן מי יצאו הדברים ועיין רא"ש פ"ב דחולין (ל' ע"ב) מסתבר טפי לומר שלא רצה בעל הגמרא להביא הברייתא השנויה‬
‫בתוספתא ולפשוט האיבעיא משום דקים ליה דלא מתניא בי רבי חייא ור"א אין לסמוך עליה יותר משנאמר שלא ידע לה בעל‬
‫הגמרא ומסתבר שכל תוספתא שלא נתפשטה עד אחר סידור הגמרא לאו דסמכא היא דמסתמא כיון שרצו חכמי ישראל לחבר‬
‫התלמוד חקרו ודרשו לידע כל הספרים שנכתבו על דברי חכמים וביררו אותם שהם בר סמכא‪.‬‬
‫ובספר ת"ח בסופו כתב וז"ל‪ ,‬ואין סומכין על תוספתא כשהיא סותרת המשנה והגמרא הראב"ד פ"ו דמעילה הלכה ד' ומדברי‬
‫הכ"מ נראה שאם יכולים אנו להשוות התוספתא עם המשנה אף שנחלוק עם הגמרא סומכין עליה ע"כ הובאו דבריהם בקיצור כללי‬
‫התלמוד ע"ש‪.‬‬
‫והנה הרבה יש לדקדק בהני שמוציאין שיטות חדשות בקונטריסים בלתי ידועים עד היום ועי"ז מהפכין כמה הלכות כי‬
‫פשוט ומסתבר דשיטות אלו דחו אותם רבותינו הראשונים והאחרונים הבאים אחריהם ולכן נשכחה שיטה זו וכן ראיתי‬
‫ממרן החזו"א ז"ל שכתב כעין זה על מוציאי הגנוזות וכיוצא בהם ואנו אין לנו אלא התורה שקבלנו מאבותינו ורבותינו הקדושים‬
‫דור אחר דור עד דורינו אנו קבלה אמיתית מפי משה רבינו ע"ה ובפרט אנו מזרע אשכנז אשר קבלתינו מקובלת יותר מאנשי ספרד‬
‫וכמ"ש רבינו הגדול הרא" ש בהיותו בארץ ספרד לא סמך על קבלתם אלא על קבלתינו של חכמי אשכנז שקבלתינו גדולה משלהם‬
‫אבל פשוט דהקבלה צריכה להיות מדור דור עד אחרון שבאחרונים ולכן אם מי שהוא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות א"כ חסר‬
‫ליה קבלת האחרונים ואין לו קבלה כלל ולכן תורתן של ראשונים אנו שותים ובאבק עפר רגליהם אנו מתאבקים ועל קבלת‬
‫האחרונים אנו סומכים כאשר ישאל איש באורים ותומים כי כל דבריהם דברי קבלה איש מפי איש‪.‬‬

‫‪A) Rooms Above a Shul‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנא סעיף יב‬
‫יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי ב"ה תשמיש קבוע של גנאי‪ ,‬כגון לשכב שם; ושאר תשמישים‪ ,‬יש להסתפק אם מותר‬
‫להשתמש שם‪ .‬הגה‪ :‬וכל זה דוקא בב"ה קבוע‪ ,‬שנבנה מתחלה לכך‪ ,‬אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבהכ"נ‪ ,‬מותר‬
‫לשכב עליו (פסקי מהרי"א)‪.‬‬

‫)‪2) Contradictions between Bais Yosef and Shulchan Aruch (sources from Mishpat Ha-Ivri‬‬
‫אהלי יעקב סוף סימן כ‬
 ‫‪49‬‬

‫שו"ת דברי שמואל סימן רנה‬

‫שו"ת מהריט"ץ (ישנות) סימן סז‬

‫מעשה שהיה כך היה ראובן שהיה לוקח בת שמעון וספרה שבעה נקיים כדין כדת משה וישראל ובשעת הנישואין נפלה קטטה‬
‫בניהם וכל א' הלך לדרכו ואח"כ בני אדם עשו שלום ביניהם ולא עבר בין זה לזה שלש או ארבע שעות ואח"כ ראובן נשא כלתו‬
‫ובא חכם אחד וא"ל שהיה בועל נדה שהיתה צריכה למנות ז' נקיים פעם אחרת ובעו"ה באו הדברים לידי קטטות שקרא לכל בני‬
‫הקהל מערביים ממזרים ובועלי נדות וכו'‪.‬‬
‫תשובה נתתי אל לבי למצוא לו זכות מהיכן הרגלים ומהיכן הוציא דין זה להוציא לעז על בנות ישראל שהם בועלי נדות ואחר‬
‫השקידה ראיתי מהיכן דן את הדין ובמחילה מכבודו שגה ברואה כי הוא ראה בש"ע שעשאו הרב מהריק"א זלה"ה לקטנים וע"ה‪...‬‬

‫יד מלאכי כללי הפוסקים כללי הש"ע ורמ"א‬

‫ספר השלחן ערוך חברו רבינו מוהריק"א בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצאו בו דברים רבים שלא דקדק בהם‪ ,‬שו"ת מוהריק"ש כ"י‬
‫סוף סי' כ' ומצאתי להרב החסיד כמוהר"ר שמואל אבוהב זצוק"ל בתשובותיו סי' רנ"א שכתב וז"ל שמעתי אומרים שהרב מהר"י‬
‫קארו מסר לתלמידיו כתיבת קיצור ספרו הגדול ב"י הלא הוא ספר הש"ע ויען כי לא אחד היה הרב המסדר שניהם נמצאו מזה קצת‬
‫השינויים בדעות ובנסחאות וקשה לזווגם ולתקנם יחד בלתי דוחק הרבה המביא להוציא הדברים מידי פשוטן אך מה שראיתי‬
‫בשו"ת מוהריט"ץ סי' ס"ז שכתב שהרב מוהריק"א לא עשה ספר השלחן ערוך אלא לקטנים וע"ה בעיני יפלא שהרי מצאתי‬
‫בשו"ת גנת ורדים שכתב בחלק חשן משפט כלל ג' סי' ק"ט בשם מר אביו ז"ל דהאידנא בכל המקומות מנהג אחד הוא דלא נדדי‬
‫מדברי מרן בשלחנו הטהור אף שהוא נגד הרמב"ם ז"ל וכן כתב הכנסת הגדולה בתשובותיו סוף סי' ס' ומרגלא בפומי לומר שהרב‬
‫מוהריק"א ז"ל יסד ספר הקצר על סדר הרמב"ם בדברים שהרמב"ם מדבר בהם ועל סדר הטורים בדברים שהרמב"ם ז"ל אינו‬
‫מדבר בהם ובר מן דין הרי מתוך הקדמת מוהריק"א לספר הש"ע מוכח להדיא שכוונת חבור הש"ע היה גם לחכמים ולמורי‬
‫הוראות שהרי כתב וז"ל כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את וכו' עד ומובטח אני בחסד‬
‫עליון שע"י ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים תלמיד עם מבין חכם חרשים ונבון לחש עד כאן לשונו‪:‬‬
 ‫‪50‬‬

‫מחזיק ברכה (חיד"א) יורה דעה מז‪:‬ד‬

‫ברכי יוסף אורח חיים סימן קפח‬

‫ולפ"ז אם גמר סעודה ג' מבעוד יום ולא בירך עד ליל מוצאי שבת אינו מזכיר לדעת התוס' ומהר"ם‪ ,‬דהו"ל כתפלת התשלומין‪ .‬וכי‬
‫תימא כל כי הא הו"ל לפרש בב"י ובפרט דמתשובת מהרי"ל שהביא בסי' זה נראה איפכא‪ ,‬יש מקום לומר דפירש דבריו בבדק‬
‫הבית‪ ,‬וזו אחת מן ההלכות שנגנבו ונאבדו מספר בדק הבית‪ ,‬והש"ע חברו אחר בדק הבית כידוע‪ .‬ולפי האמור מרן פסק כדברי‬
‫התוספות ומהר"ם‪ ,‬ובנמשכה סעודת שבת עד הלילה ועדיין לא גמר הסעודה יש צדדים לכאן ולכאן‪ .‬והיותר נראה דלפי מה שסתם‬
‫מרן סי' רע"א דפורס מפה ומקדש ומברך המוציא‪ ,‬יזכיר של שבת‪ ,‬דהא קדש ובירך המוציא ואכל בשבת‪ ,‬ובכי האי גונא מקרי‬
‫סעודת שבת אף לדעת התוס' לפום מאי דאמרן‪ .‬ועיין בדברי הרא"ש פרק ערבי פסחים ודוק היטב‪.‬‬

‫שם הגדולים מערכת ב' יא‬

‫בדק הבית חיבר מרן הגהות והשמטות מספרו הקדוש בית יוסף ומבואר בהקדמה שנאבדו כמה קונטריסים ואלו זכינו שיצא לאור‬
‫בשלימות אפשר דהיו מיושבים כמה השגות שהשיגו על מרן‪.‬‬

‫)‪3) Controversy Surrounding Shulchan Aruch (includes sources from Mishpat Ha-Ivri‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כב עמוד א‬
‫תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן‬
‫והלא מיישבי עולם הן שנאמר ‪+‬חבקוק ג‪ +‬הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך משנתן‬

‫רש"י מסכת סוטה דף כב עמוד א‬

‫שמורין הלכה מתוך משנתן ‪ -‬קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר‬
‫שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה (במשניות) דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים‬
‫במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות‪.‬‬

‫מהרש"א חידושי אגדות מסכת סוטה דף כב עמוד א‬

‫ירא את ה' בני ומלך ועם שונים גו' ששונין הלכות כו'‪ .‬שלמה קאמר האי קרא לבנו רחבעם ירא את ה' בני ומלך גם שאתה מלך‬
‫ולא תהא בור שאינו ירא חטא גם אם קרא הרי שלא שנה ואמר גם עם שונים ולא שמשו ת"ח אל תתערב שהם ע"ה כדעת אחרים‬
‫וכדמסיק שמורין הלכה מתוך משנתן בלא שימוש ת"ח אבל הלומד במשנה בלא הוראה מיישובי עולם הן כמ"ש הליכות עולם לו‬
‫גו' ועיין בחידושי אגדות דסוף מסכת נדה ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך שו"ע והרי הם אין יודעין טעם הענין של כל‬
‫דבר אם לא ידקדקו מתחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח וטעות נפל בהוראותם והרי הן בכלל מבלי עולם ויש לגעור‬
‫בהן‪:‬‬
 ‫‪51‬‬

‫שו"ת הר"י מיגאש סימן קיד‬

‫שאלה מה יאמר אדוננו באיש שלא קרא מעולם הלכה עם רב ואינו יודע דרך הלכה ולא פירושה ולא קריאתה אלא שהוא ראה‬
‫הרבה מתשובות הגאונים ז"ל וספרי הדינים‪ .‬ולא נעלם מאדוננו שהתשובות אינם עומדות על מצב אחד בפרט הישנות מהם שנכנס‬
‫בהם ההפסד מצד המעתיקים אותם ועם זה יחסו קצת תשובותיהם לזולת בעליהן גם הרבה מן הגאונים הורו בתשובותיהם על‬
‫שאלה אחת ואח"כ חזרו בהם מאותה הוראה או השיגו אותם אחרים בכך‪ .‬ואם איש שעיקר ידיעתו בתשובות אלו ואינו מבין הצדק‬
‫מהם מבלתי הצדק אם יוכל להורות בענין אחד או בנדון אחד ויפסוק הדין בו ואפשר להיות שאותה שהורה ממנה כבר חזר בו‬
‫המורה בה ומי שאינו מבין עיקר הדין ולא מאיזה מקום יצא מן התלמוד אם הוא מותר להורות או אם ראוי לסמוך עליו בשום דבר‬
‫בפרט אם הוא בלתי ירא שמים והעידו עליו ברשעיות רבות ועוד העידו עליו שהוא נתלה היום לענין דין אחד בשאלה אחת ומייחס‬
‫אותה לגאון אחד ומחר הוא נתלה בדין הדומה לו בשאלה אחרת באופן אחר והוא מיחס אותה לגאון אחר יבאר לנו אדוננו שורת‬
‫הדין בזה ביאור מספיק‪.‬‬
‫אפי אחד‬
‫תשובה דע שהאיש הזה ראוי יותר להתיר לו להורות מאנשים רבים קבעו עצמם להוראה בזמננו זה ורובם אין בהם '‬
‫משני דברים אלו רצוני לומר הבנת ההלכה והעמידה על דעת הגאונים ז"ל‪ .‬ואותם שמדמים להורות מעיון ההלכה ומחוזק עיונם‬
‫בתלמוד הם שראוי למנעם מזה לפי שאין בזמננו זה מי שיהי' ראוי לכך ולא מי שהגיע בחכמת התלמוד לכלל שיורה מעיונו מבלי‬
‫שיעמוד על דעת הגאונים ז"ל‪ .‬אבל מי שמורה מתשובות הגאונים וסומך עליהם ואע"פ שאינו יכול להבין בתלמוד הוא יותר הגון‬
‫ומשובח מאותו שחושב שהוא יודע בתלמוד וסומך על עצמו‪ .‬שהוא אע"פ שהוא מורה מסברא בלתי אמתות מראיות הגאונים ז"ל‬
‫מ"מ אינו טועה בזה לפי שהוא מה שעשה ע"פ ב"ד גדול מומחה לרבים עשה‪ .‬ומי שמורה מעיונו בהלכה אפשר שהוא חושב‬
‫שאותה הלכה מחייבת אותה הוראה והיא אינה מחייבתה והטעהו עיונו או טעה בפירושה‪ .‬ואין בזמננו זה מי שיגיע בתלמוד לגדר‬
‫שיוכל לסמוך להורות ממנו‪ .‬וכבר באו לידי תשובות קצת אנשים בדברים שהורו בהם והם חושבים שהורו כדין ושהוא ברור‬
‫כשמש והם טעו בהוראתם ותלו הדבר ההוא אל מקום בלתי מקומו ולמדו הדין ממקום שאין ללמוד אותו ממנו וכבר היה בין הדבר‬
‫שדנו בו ובין ההלכה שנתלו בה לאותו הדין חילוק דק ודקדוק נעלם ונסתר ולא הרגישו בו והיו לוקחים ההלכה בכללה כפשטה‬
‫ולא הרגישו בחילוק הדק שבה ומדמין הנדון שלהם לה ואינם מרגישים בחילוק הדק שביניהם‪ .‬עד שאני אומר שמי שאינו סומך‬
‫על עצמו אם הוא נתלה בתשובות הגאונים ובהוראתם שהם הלכות פסוקות וסברות קצרות ברורות הוא יותר משובח מאותם‬
‫המדמים להורות מן התלמוד‪ .‬ואמנם מה שזכרת מהיותו בלתי ירא שמים אם הוא דיין קבוע ראוי לחקור בזה לפי שאין ראוי לנו‬
‫לעמוד דיין שאינו הגון לפי שהוא כנוטע אשרה בישראל ואם אינו דיין קבוע אלא שאין דן לפניו אלא מי שקבל אותו על דרך‬
‫הברירה אין לנו לעכב בזה‪.‬‬

‫נתיבות עולם (מהר"ל) נתיב התורה פרק טו‬

 ‫‪52‬‬

‫דרך חיים (מהר"ל) פרק ו‬

‫שו"ת הרמ"א סימן כה‬

‫וכן קבלתי הלכה למעשה מאדוני מורי אבי הגאון רבן ומאורן של כל בני הגולה מהר"ר שלום המכונה שכנ"ו זקצ"ל ה"ה הכ"מ‬
‫אשר העמיד תלמידים הרבה מסוף העולם ועד סופו מפיו חיים ומימיו שותים‪ .‬וחי נפשי עולמים דזמנין סגיאין בקשתי עם הרבה‬
‫לומדים ממנו שיעשה פוסק ותשובתו היתה מחמת רוב חסידותו וענותנותו אשר היה עניו יותר מכל האדם אשר על פני האדמה‪.‬‬
‫ואמר יודע אני דשוב לא יפסקו כ"א כאשר אכתוב מטעם דהלכה כבתרא‪ ,‬ואין רצוני שיסמכו העולם עלי‪ ,‬ר"ל כגון היכא דאיכא‬
‫פלוגתא ביני רבוותא והוא יכריע או לפעמים יחלוק ואין לדיין כי אם מה שעיניו רואות‪ ,‬לכן יעשה כל אחד כפי הוראת שעה כאשר‬
‫עם לבבו‪ .‬ומה"ט לא עשה נמי רבו הגאון מהרי"ף שום ספר גם שום תשובה ששלחו למרחוק לא העתיקו בביתם אלו הגאונים‬
‫מה"ט אף כי היה נחשב בעיניהם כיוהרא‪.‬‬

‫ויכוח מים חיים – הקדמה‬

 ‫‪53‬‬

‫‪4) Acceptance of Shulchan Aruch‬‬

‫שו"ת מהרי"ף סימן סא‬

‫שו"ת ראנ"ח סימן קט‬

‫שכיון שהאחרונים כבר עמדו על חלו' זה והכריעו שלא כדבריו והכרעת האחרונים מכרע' שלא לומר קים לי כמו שכתב בתשובת‬
‫מהר"ם אלשקאר וכ"ש הכרעת בית יוסף אשר כבר פשט' בהני כללי דכייל בפסק כדברי הפוסקים החולקים זה עם זה ואף גם זאת‬
‫בדין זה שפסק הדין כדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל ושאר הגדולים וכתבו והכי נקטינן וכבר נתקבל הרב עלינו במקומנו לרב ללכת‬
‫אחר הוראתיו‪...‬‬

‫שו"ת יביע אומר חלק ה ‪ -‬אורח חיים דברי פתיחה‬

‫הנה ידוע שבכל דיני איסור והיתר קבלנו עלינו הכרעת מרן השלחן ערוך רבינו הגדול מהר"י קארו‪ ,‬אשר מלך מלכי המלכים חפץ‬
‫ביקרו‪ .‬וכמ"ש גדולי האחרונים‪ ,‬ומהם המהראנ"ח בתשובה (סי' ק"ט) וז"ל‪ :‬וכבר נתקבל הרב ב"י עלינו במקומינו לרב ללכת אחר‬
‫הוראותיו‪ .‬ע"כ‪ .‬ובשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סי' ל"ג)‪ :‬וכבר קבלנו הוראותיו של הרב הגדול מהרי"ק בכל מקומותינו ובפרט‬
‫בדיני איסור והיתר‪ .‬והיינו בין להקל בין להחמיר‪ .‬וכמבואר בשו"ת חקרי לב (חחו"מ מהדו' בתרא דק"פ סע"ג) דדוקא ת"ח בביתו‬
‫רשאי להחמיר נגד פסק מרן‪ ,‬אבל דיין ומורה צדק הקבוע לדון ולהורות אינו רשאי להחמיר נגד דעת מרן‪ .‬ע"ש‪ .‬וקלסו בשו"ת‬
‫תעלומות לב ח"ב (חאה"ע סי' ה' די"ז ע"ב)‪ .‬ע"ש‪ .‬וגדולה מזו מבואר בשו"ת מהר"י פראג'י אב"ד אלכסנדריא (סי' נט)‪ ,‬שמאחר‬
‫שמרן ז"ל הוא מרא דאתרא וקבלנו הוראותיו‪ ,‬הרי דבריו הוקבעו עלינו כחובה בכל דיני התורה כקולותיו וכחומרותיו‪ ,‬וכאילו‬
‫דבריו הלכה למשה מסיני הם‪ ,‬ואפי' רבים חולקים עליו‪ ,‬והזז מדבריו אפי' מקולא לחומרא הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל‬
‫בכבוד רבו שלימדו תורה‪ .‬ע"ש‪ .‬והן אמת כי בחזון איש (מעשרות סי' יג אות א) כ'‪ ,‬שאין קבלת דברי הש"ע והרמ"א אלא‬
‫כשהדבר שקול‪ ,‬ואין הדבר מוכרע ע"פ ראיות‪ ,‬אבל אם ישנם ראיות באחרונים נגד הש"ע יש לסמוך על האחרונים‪( .‬וע"ע בחזו"א‬
‫חו"מ בליקוטים סי' א ובחזו"א שביעית סי' כג אות ה)‪ ,‬נראה שלא כתב כן אלא לפי מנהג האשכנזים שלא קבלו עליהם במפורש‬
‫הוראות מרן כמו שעשו גדולי רבני הספרדים‪ ,‬משא"כ לדידן נקטינן כהוראות מרן לעולם‪ ,‬וכמ"ש בשו"ת חיים ביד (סי' קח)‪ ,‬כי‬
‫גלוי וידוע בכל העולם שחכמי ספרד וצרפת קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לפסוקבכל מקום כדברי מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל‪,‬‬
‫אפילו יחלקו עליו כל האחרונים‪ ,‬ועל כן יאמרו המושלים‪ :‬לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו‪ .‬וא"כ פשוט שאין לעזוב דברי מרן‬
‫ולפסוק כ"ד הט"ז וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬ובשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד סי' ז) כתב‪ :‬שאפילו מאה אחרונים חולקים על פסק מרן הש"ע‬
‫ומקילים‪ ,‬אין שומעים להם להקל אפי' בהפסד מרובה‪ ,‬כי אנו מחוייבים ללכת אחר הוראות מרן מכח הקבלה‪ ,‬חוץ מדבר שהמנהג‬
‫בו ברור נגד מרן‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן מצאתי בשו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"ב (סי' ה) שכ"כ‪ .‬ע"ש‪ .‬ובשו"ת ישיב משה (סי' לד) כ' בשם‬
 ‫‪54‬‬

‫הגאון ר' ישועה בסיס זיע"א‪ ,‬שאנו הולכים אחר כל פסקי מרן בכל ענין‪ ,‬חוץ מאיזה פרטים מעטים אשר כל הבאים אחרי מרן‬
‫חלקו עליו בזה הוא דלא עבדינן כוותיה‪ .‬וע' בשד"ח כללי הפוסקים (סי' יג אות לא‪ ,‬בד"ה והא) שכ' דאף במאי דמיחזי לן דלא‬
‫מסתבר כד' מרן קבלנו הוראות מרן ואין לנו לזוז מדבריו‪ .‬ע"ש‪( .‬וכיו"ב כ' הרמב"ן ספ"ד דכתובות על דברי הרי"ף‪ :‬ואע"פ שאין‬
‫זה מחוור בגמרא‪ ,‬אנו נותנים ראשינו תחת כפות רגלי הראשונים)‪ .‬וכיו"ב ראיתי בשם תשו' הגאון ר' עקיבא איגר מכת"י סי' צד‪,‬‬
‫שאין בכחנו אפי' ע"י קושיות ופלפולים לאין מספר להכריע נגד הרמ"א‪ ,‬ואנו צריכים לכוף קומתינו לקבל דעתו‪ .‬ע"ש‪ .‬ודון מינה‬
‫לדידן אליבא דמרן ז"ל‪ .‬והגאון מהר"ם מזרחי בתשובה והיא לו נדפסה בשו"ת קרית מלך רב (סי' ג דף ט ע"ד) כ'‪ ,‬ויש לסמוך ע"ד‬
‫מרן הקדוש וכו'‪ ,‬ואין לומר כמ"ש המורה שכשאין דברי הפוסק מובנים לנו אין לסמוך עליו‪ ,‬שדחיה כזו לא שייך לומר על דברי‬
‫מרן הקדוש שכל דבריו נגלו לנו ולבנינו‪ ,‬ורוח ה' דיבר בו‪ ,‬וכל החולק על דבריו כחולק על השכינה‪ .‬ע"כ‪ .‬וכ"כ הגאון מהר"ש‬
‫לניאדו בשו"ת כסא שלמה (סי' ז) שאנו קבלנו הוראות מרן ככל אשר יאמר כי הוא זה בכל מקצועות שבתורה‪ .‬ע"ש‪ .‬וכ"כ הגאון‬
‫מהר"א ישראל בס' שני אליהו (דף ז ע"א)‪ .‬ועוד‪ .‬ופוק חזי מ"ש הגאון מהר"א עזריאל בשו"ת כפי אהרן ח"א (חאה"ע סי' יג דצ"ד‬
‫ע"ג) וז"ל‪ :‬וכמה פעמים ישבנו על מדוכה זו עם עמיתנו הרב הפוסק (הרה"ג מהר"ם פארדו)‪ ,‬והעלינו כי אין לזוז מקבלת הוראות‬
‫מרן אף אם המצא ימצא איזה פוסקים מגדולי הראשונים אשר נגלו לנו אחר זמנו של מרן הקדוש ז"ל‪ ,‬לא נאמר שאילו היה מרן‬
‫רואה דברי הראשונים הללו היה חוזר בו‪ ,‬כי לנו שקבלנו הוראות מרן לא יועיל זה‪ .‬וה"ט כי לפני אחרוני הראשונים כגון המ"מ‬
‫והר"ן והריטב"א היו גלויים כל דברי הראשונים‪ ,‬וכן דברי הגאונים היו גלויים לפני הרי"ף והרמב"ם‪ ,‬וממה שלא הזכירו דבריהם‬
‫ש"מ דלא שמיע להו או שהיה להם פי' אחר או גירסא אחרת בדבריהם‪ ,‬ולכן די במה שראו עיני קדשו של מרן ז"ל‪ ,‬הילכך אין‬
‫לזוז מדבריו‪ .‬ע"כ‪ .‬ולכאו' יש לסייעו בזה ממ"ש רבינו יהונתן אייבשיץ בספרו הנורא התומים (סי' כה בקיצור תקפו כהן אות‬
‫קכד)‪ ,‬שחס ושלום לומר קים לי נגד הכרעת מרן המחבר והרמ"א‪ ,‬כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם‪ ,‬ורוח ה' נוססה בקרבם‪,‬‬
‫להיות לשונם הזהב מכוון להלכה‪ ,‬אף בלי כוונת הכותב‪ ,‬כי חפץ ה' בידם הצליח‪ .‬ע"כ‪ .‬וכ"כ הגאון מצאנז בשו"ת דברי חיים (סי'‬
‫קה)‪ ,‬והגדול ממינסק בשו"ת אור גדול (סי' כז)‪ .‬ע"ש‪ .‬ומ"מ אין זה מוכרח‪ ,‬שמאחר שדברי הראשונים שנדפסו אחר ד' מרן לא‬
‫נגלו לעיני קדשו‪ ,‬י"ל דאילו שמיע ליה הוה הדר ביה‪ ,‬כעין מ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' מו ס"ק יא)‪( .‬וע' בשו"ת מכתב‬
‫לחזקיהו סי' ז דל"ג ע"ד)‪ .‬ולכן הכל לפי הענין שאם מרן מיקל בדאורייתא היפך הפוסק הראשון שמחמיר‪ ,‬יש לחוש בודאי‬
‫לחומרא‪ ,‬ובדרבנן המיקל יש לו ע"מ שיסמוך‪ .‬ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות‪ .‬והמהרי"ט אלגאזי בשו"ת שמחת יו"ט (סי' ג ד"ט‬
‫ע"ג) כ'‪ ,‬מה שאנו תופסים כדעת מרן לענין הלכה‪ ,‬הוא בדבר שנודע לנו בבירור שמרן עמד בעיקר הדין ודעתו דעת עליון מכרעת‬
‫לפסוק כן‪ ,‬אבל בדבר שלא נודע לנו אם עמד מרן בעיקר הדין וכו' כל כה"ג אין מן הראוי לפסוק בפשיטות כדעת מרן‪ ,‬וצריך‬
‫לחוש לענין מעשה‪ .‬ע"ש‪ .‬ודון מינה ואוקי באתרין‪ .‬ושו"ר להרה"ג מהר"ם פארדו בתשובה שנדפסה בשו"ת שערי רחמים פרנקו‬
‫ח"א (חאה"ע סי' יג דכ"ג ע"א) שכ' היפך ד' הכפי אהרן הנ"ל‪ .‬ע"ש‪ .‬והנה בחזון איש מועד (סי' סז אות יב) כ'‪ ,‬שאע"פ שכ"כ‬
‫הר"ח בדפוס ראם‪ ,‬לא ידענא אם אפשר לסמוך על הנדפסים מחדש‪ ,‬שכבר הפסיקה המסורה בינינו‪ ,‬ומלאכת ההעתקה כבדה מאד‪,‬‬
‫ואין אנו יודעים מי המעתיקים‪ ,‬ואף ע"י זריזין ומדקדקים הטעות מצויה הרבה‪ ,‬וע"י איזה רפיון בדקדוק הדברים יוכל הדין‬
‫להשתנות לגמרי‪ ,‬ולכן הפוסקים שלא הפסיקה המסורה בינם לבינינו בכל הדורות ששקדו עליהם חכמי דור ודור לשמרם ולנקותם‬
‫צריכים אנו לחשוב את ספריהם ליותר דווקנית‪ .‬וכ"ש כשאין ללמוד אלא מדקדוק הלשון שקשה לסמוך על החדשים‪ .‬ע"כ‪ .‬ומ"מ‬
‫לאו כל דברי הראשונים בחדא מחתא מחתינהו‪ ,‬ועכ"פ נראה עיקר שיש להסתמך על הראשונים במקום שלא ראו מרן והאחרונים‬
‫את דבריהם‪ ,‬וכדמוכח מד' החיד"א בכמה דוכתי‪ .‬והוא ע"פ פסק הרמ"א בחו"מ (סי' כה ס"ב) בשם מהרי"ק‪ ,‬שכל מקום שדברי‬
‫הראשונים כתובים על ספר‪ ,‬והאחרונים חולקים עליהם הלכה כהאחרונים‪ ,‬דמאביי ורבא הלכתא כבתראי‪ ,‬אבל אם נמצא לפעמים‬
‫תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר‪ ,‬ונמצא אחרים חולקים בדינו‪ ,‬א"צ לפסוק כהאחרונים‪ ,‬שאפשר שלא ידעו דברי הגאון‪ ,‬ואי‬
‫שמיע להו הוו הדרי בהו‪ .‬ע"ש‪ .‬ואיך שיהיה במקום שהאחרונים חולקים על מרן‪ ,‬אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו‪,‬‬
‫ואין לנו לזוז מדבריו ימין ושמאל‪ ,‬בין להקל בין להחמיר‪ .‬ומצוה רבה לטרוח ליישב דעת מרן הקדוש‪ ,‬וחלילה לדחות דבריו‬
‫מהלכה‪ .‬ומזקנים אתבונן שכמה עמלו וטרחו ליישב דעת מרן הקדוש בכל דבריו והשי"ת יאיר עינינו במאור תורתו הקדושה אמן‪.‬‬
 ‫‪55‬‬

‫‪Biblical and Rabbinic S’faikos‬‬

‫‪Dec. 19, 1993‬‬

‫‪1) Primacy of Shulchan Aruch‬‬

‫פתחי תשובה יורה דעה סימן רמב ס"ק ח‬
‫כל חכם כו' ‪ -‬עיין במהרש"א בח"א פ"ג דסוטה שכתב ובדורות הללו אותם שמורים הלכה מתוך הש"ע והרי הם אין יודעים טעם‬
‫הענין של כל דבר אם לא ידקדקו תחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח טעות נפל בהוראתן והרי הן בכלל מבלי עולם‬
‫ולכן יש לגעור בהן ע"ש‪ .‬ואפשר דדוקא בזמן הרב מהרש"א שלא היה עדיין שום חיבור על הש"ע אבל האידנא שנתחברו הט"ז‬
‫וש"ך ומג"א ושארי אחרונים וכל דין מבואר הטעם במקומו שפיר דמי להורות מתוך הש"ע והאחרונים‪:‬‬

‫‪A) Karaites‬‬
‫שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ד סעיף לז‬
‫הגה‪ :‬הקראים אסור להתחתן בהם‪ ,‬וכולם הם ספק ממזרים‪ ,‬ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור (ב"י מצא כתוב בתשובת ר'‬
‫שמשון)‪ .‬אבל האנוסים החוזרים לדת ישראל‪ ,‬נ"ל שמותר להתחתן בהם כמו בשאר גרים (הנ"ל)‪.‬‬

‫שו"ת היכל יצחק אבן העזר א סימן יג‬

‫שאלה‪ :‬טבת תש"ד‪ .‬הגיעה אלי שאלה אם מותר להתחתן עם הכת בני ישראל שבמדינת הודו‪ ,‬והעברתי את השאלה לחברי הגדול‬
‫הראשון לציון והרב הראשי הגרבצמ"ח עוזיאל שליט"א [זצ"ל] שנהירין ליה שבילי אחינו בני עדות המזרח הי"ו‪ ,‬והוא הראה‬
‫פנים להתיר החיתון עם הללו מבני הכת הזו השומרים תורה ומצוה‪ .‬ואחרי שביקש חות דעתי אמרתי לעיין ביסודות היתרו‪...‬‬
‫וכן‪ ,‬לאחר העיון‪ ,‬נראה ששונה דין הכת בני ישראל מדין הקראים‪ .‬כי בענין הקראים נחלקו בזה גדולי עולם (ולא נבוא להכריע‬
‫ביניהם) ומה עוד שכבר החמיר הרמ"א ז"ל בדינם וקשה להקל כנגד המפורש בשו"ע‪ ,‬אבל בענין הבני ישראל לא נאמר‬
‫כלום‪ .‬ושוב העיד הרה"ג ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר שבבני ישראל לא היתה תערובת כל שהוא במשך שנים רבות ונזהרו‬
‫מנישואים עם גויים‪ .‬ואם כי לא ידעו מעניני גטין יבום וחליצות‪ ,‬הרי נהגו שלא להוציא אשה מבעלה אלא כל אשה כי ימצא בה‬
‫ערות דבר חזרה לבית אביה וישבה אלמנות חיות עד יום מותה‪.‬‬
‫ע"כ לאור כל מה שהעליתי נראה לע"ד שאין לאסור החיתון עם בן הכת ההיא המחזיק ביהדות גמורה ומתנהג כיהודי כשר בכל‬
‫הנוגע לדיני וקדשי ישראל‪.‬‬

‫‪2) Two Opinions in the Shulchan Aruch‬‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬
‫ומתוך מ"ש נתבאר דמ"ש הב"ח וז"ל יש מקום עיון בשלחן ערוך במקומות שלא הכריע הרב ב"י לפסוק כדעת א' מהפוסקים‬
‫ולפעמים כותב בתחלה בסתם לאיסור ואחר כך אומר יש מי שמתיר או ויש חולקים ולפעמים כותבבהפך כו' עד כשכותב בהגהת‬
‫שלחן ערוך דעת מי שחולק על מה שפסק בש"ע בדוכתא שלא נתפשטה הלכה כדברי הא' ויש לו דין זה דלא איתמר הלכתא לא‬
‫כמר ולא כמר עד כאן לשונו צ"ע דמ"ש ביחיד נגד רבים סומכין על היחיד בהפסד מרובה כבר נתבאר דז"א אלא באיסורא דרבנן‬
‫ולא באיסורא דאורייתא‪:‬‬
‫וכ"ת א" כ למה כתב המחבר או שאר פוסקים בכמה מקומות אפילו באיסור דאורייתא דעת היחיד החולק יש לומר דהא תנן בריש‬
‫עדיות למה מזכירין דברי היחיד בין המרובים שאם יאמר אדם כך אני מקובל אומרים כדברי פלוני שמעת ועוד תנן התם שאם‬
‫יראה ב"ד דברי היחיד ויסמוך עליו כו' ופי' הראב"ד לומר שאם יראה לב"ד האחרון שהלכה כדברי היחיד הראשון ויסמוך עליו‬
‫כלומר ויקבע הלכה כמותו כמו שמצינו באמוראים שקבעו הלכה כיחידים הראשונים בכמה מקומות ואף על פי שהמרובים חולקים‬
‫עליהם ואם לא שמצאו דברי היחיד הראשון לא היו האחרונים יכולים לדחות דברי הראשונים כו' עד כאן לשונו וה"נ אלו היו‬
‫כותבים המחבר והפוסקים דעת רבים בסתם הייתי אומר שהוא תורת משה או מוסכם במשנה וש"ס ולא היה שום אחרון רשאי‬
‫לחלוק אפילו בראיות לכך כותב דברי היחיד שאם יביא שום אחרון ראיות ברורות לדבריו יתנו עדיהן ויצדקו אי נמי משום‬
‫שמצי נו בכמה ארצות ומקומות מחולקים בדינים ונהרא נהרא ופשטיה לכך כתבו דברי יחיד כי אולי יש מקום או מדינה שמורים כן‬
‫שיש להם על מה שיסמכו וכ"כ בתשו' מנחם עזריה ר"ס צ"ז וז"ל דע כי המחבר ההוא רבן של בני הגולה זה דרכו בש"ע הקבוע‬
‫להוראה להביא תחלה דעת היותר מוסכמת והיכא דאיכא למיחש לסברא אחרת מייתי לה בשם י"א א"כ מה שסתם תחלה (בס"ס‬
‫נ"ו) כדעת הגאונים להתיר הוא פסק גמור ומוחלט לפי סברתו ולא זכר הסברא הב' אלא לחלוק כבוד לבעלה שגם גדולים ורבים‬
‫הם ובהרבה מקומות פשט המנהג לאסור כוותייהו (כמ"ש הרב שם שכן עיקר וכן נוהגין ע"ש) עכ"ל א"נ כשהמחבר תופס א'‬
‫בחזקת גדול נגד קטן ולא ברירא ליה מילתא שהוא גדול נגד קטן אי עביד להחמיר כדברי הקטן לא מהדרינן עובדא וכדכתב ג"כ‬
‫הב"ח א"נ משום שאולי יזדמן הדין ההוא במקום אח' שיהיה שם עוד איזה צד היתר (כדאיתא בס"ס נ"ז ע"ש) וכה"ג אשכחן טובי‬
‫בפוסקים דמצטרפים כמה צדדים להיתר א"נ משום שאפשר שימצא בחבורים אחרים ג"כ כדעת היחיד בענין שיהיו שקולים או‬
‫היחיד יהא רבים וכמו שמצינו כן הרבה פעמים או אפשר לענין שבעל נפש יחמיר לעצמו כדברי היחיד או הקטן דאע"ג דהלכה‬
 ‫‪56‬‬

‫פסוקה דהלכה כרבים מ"מ בספרי הפוסקים אולי יש לאותו יחיד ראיה ברורה מן הש"ס או התוספתא או ירושלמי או אולי ימצא‬
‫עוד ספרים אחרים כן‪:‬‬

‫‪2) Biblical versus Rabbinic S’faikos‬‬

‫רמ"א חושן משפט הלכות דיינים סימן כה סעיף ב‬
‫ואם הוא בהוראת איסור והיתר‪ ,‬והוא דבר איסור דאורייתא‪ ,‬ילך לחומרא; ואי דבר דרבנן‪ ,‬ילך אחר המיקל‪.‬‬

‫השגות הרמב"ן לספר המצוות שורש א‬

‫וכן מצינו שהם מחמירין בכל דבר שהוא מצוה מן הקב"ה אפילו על פה והלכו בדברים שהם הלכה למשה מסיני להחמיר בהן כשל‬
‫תורה כמו שאמרו בפרק ראשון שלקדושין (לט א) ערלה בח"ל הל"מ והקשו והתניא ספק ערלה בארץ אסור ובסוריא מותר‪ ,‬לומר‬
‫שאם היה הלכה למשה מסיני היה ספיקה אסור‪ .‬ואולי תתעקש ותאמר לדעת הרב כי מה שאמרו בכל מקום להקל בדברי סופרים‬
‫הוא במחילה ובתנאי מאתם שהם התנו בגזירות ובסייגים שעשו לתורה וכן במצות שלהם שנהלך בהם לקולא כדי לחלק ולהפריש‬
‫בין מה שהוא דבר תורה ובין מה שהוא מדבריהם אע"פ שבכל אנו מצווים מן התורה ולא היו ספיקות שבדבריהם ראויות להתיר‬
‫אותן אלא מפני התנאי הזה שעשו בהם מתחלתן‪ .‬ואין אלו דברים הגונים ולא שלעיקר‪.‬‬

‫משך חכמה דברים פרק יז פסוק יא‬

‫לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך וכו'‪ .‬ראיתי לברר בזה דעת הרמב"ם בשרשיו‪ ,‬דעל כל דבר מדברי חכמים הוא עובר ב"לא‬
‫תסור"‪ .‬והרמב"ן האריך בעוצם פלפולו לדחות זה מראיות רבות‪ ,‬עצמו מספור‪ .‬וכללי השגתו‪ ,‬דאם כן היה ראוי להחמיר בספיקן‪,‬‬
‫וביטול דרבנן מפני דאורייתא‪ ,‬ואתי דרבנן ומבטל דאורייתא בתערובת‪ .‬והאריך למאוד בענינים אלו וחידש בהם שיטה אחרת‪.‬‬
‫ואנכי עפר ואפר תחת רגליו‪ ,‬אומר כי לשיקול דעתי האמת כדברי הרמב"ם‪ .‬והעיקר הוא זה‪ :‬כי התורה רצתה אשר מלבד ענינים‬
‫הנצחיים והקיימים לעד‪ ,‬יתחדש ענינים‪ ,‬סייגים‪ ,‬ואזהרות‪ ,‬וחומרות‪ ,‬אשר יהיו זמניים‪ ,‬היינו שיהיה ביד החכמים להוסיף על פי‬
‫גדרים הנמסר להם [שבאופנים אלו ניתן להם רשות]‪ .‬ואם יעמוד בית דין אחר גדול בחכמה ובמנין ובהסכם כלל ישראל כפי‬
‫הגדרים שיש בזה‪ ,‬הרשות בידם לבטל‪ .‬ולמען שלא ימצא איש אחד לאמר אני הרואה ואינני כפוף לחכמי ישראל‪ ,‬נתנה תורה גדר‬
‫"לא תסור וכו'"‪ ,‬שאם לא כן יהיה התורה מסורה ביד כל אחד‪ ,‬ויעשו אגודות אגודות‪ ,‬ויתפרד הקשר הכללי‪ ,‬מה שמתנגד לרצון‬
‫השם‪ ,‬שיהיה עם אחד לשמוע לחכמים‪ .‬ואם לא ישמעו עוברים ב"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪ .‬ואם כן המצוה‬
‫דוקא לשמוע מה שיאמרו‪ .‬אבל הענין בעצמו שאמרו וחידשו‪ ,‬אפשר דאינו מתקבל אל רצון הבורא‪ ,‬ואם יעמוד בית דין אחר‬
‫הגדול ויבררו טעותם‪ ,‬או שהוא דבר שאין הצבור יכול לעמוד‪ ,‬ויעשו היפך מזה‪ ,‬מותר‪ .‬וכמו‪ :‬ר' יהודה דשרי משחא‪,‬‬
‫ופרוזבול דאמר שמואל אבטליניה‪ .‬וכן מאמר ר' גמליאל‪ :‬על הישנות אנו מצטרים‪ .‬ואף אם יכוונו האמת‪ ,‬כפי מה שהוא רצון‬
‫הבורא באמת‪ ,‬בכל זאת לא רצה השם יתעלה לעשותו חק נצחיי מטעמים הכמוסים בחקר אלו ‪ -‬ה‪ ,‬רק שיהיה מעצת החכמים‬
‫וברצונם‪ ,‬ורצה דוקא שנשמע בקולם‪ ,‬אבל לא בפרטי הדברים‪ .‬ומצאנו דוגמתו בתורה ענין דומה לזה‪ ,‬מה שהחמירה תורה לשמוע‬
‫בקול מלך יותר ממה שהחמירה לשמוע בקול חכמים‪ ,‬וחייבן מיתה בדברי קדשו (יהושע א‪ ,‬יח) "כל אשר ימרה את פיך מות‬
‫יומת"‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שמעי בן גרא‪ ,‬היה מצווה מן השם לשמוע בקול שלמה‪ ,‬לבלי לצאת מקיר העיר וחוצה‪ ,‬וחייב מיתה על‬
‫זה‪ .‬אבל האם רצה השם שיאמר זה שלמה‪ ,‬ואם היה חפצו יתברך בפרט הזה?! שמה איכפת לרחמנא אם יצא‪ ,‬הלואי לא אמר‬
‫שלמה זה‪ ,‬ולא היה מסבב לקחת בת פרעה‪ ,‬ולסבב חרבן הבית וגלות ישראל‪ .‬ככה שמה התורה לחוק לבני ישראל לשמוע בקול‬
‫חז"ל כקול המלך ‪ -‬מאן מלכי‪ ,‬רבנן‪ .‬אבל בפרטי הענין אין רצונו בציווי פרטי [ומצאתי כן בביאור לרבינו משה פרק יא מהלכות‬
‫ברכות הלכה ג‪ :‬נמצא ענין הדברים והצעתן כך הוא וכו'‪ ,‬יעויין שם]‪ .‬וזה פירוש הירושלמי סוכה (פרק ג הלכה ד) דיום ראשון‬
‫מברך "על נטילת לולב"‪ ,‬ושאר יומי מברך "על מצות זקנים" ‪ -‬דהמצוה לשמוע בקולם‪.‬‬
‫ומעתה נבאר כל השגותיו‪ :‬כי מספקא לן בדברי תורה‪ ,‬שמא הוא חזיר‪ ,‬אם כן אף אם לא צוה הבורא על ספק‪ ,‬בכל זאת שמא הוא‬
‫חזיר‪ ,‬אם כן אכלנו חזיר דבר המתועב באמת‪ .‬אבל בספק עירוב‪ ,‬אם כן כיון שהענין הזה אינו בפרט רצון הבורא‪ ,‬רק שצוה‬
‫לשמוע אליהם‪ ,‬וכיון שעל זה לא דברו‪ ,‬אם כן לא נקרא מי שאינו עושה כן‪ ,‬אינו שומע בקולם‪ ,‬ומדוע לא יהיה מותר?! וכן קטן‬
‫נאמן‪ ,‬כיון שאינם עושים זה מפני שאין שומעים בקולם‪ ,‬אם כן תו לא עברו על "לא תסור"‪[ .‬וכן לא שייך על זה (משלי יב‪ ,‬כא)‬
‫"לא יאונה לצדיק כל און"‪ ,‬כי כשאינו יודע‪ ,‬אינו עושה איסור כלל וכלל‪ .‬ועיין תוספות שבת שהעירו מהא דר' ירמיה אישתלי‬
‫וטעים מידי קודם הבדלה‪ .‬ויש לדבר בזה הרבה‪ ,‬ואין כאן מקומו]‪ .‬וכן נדחה מפני דאורייתא‪ ,‬כי אם הם אמרו‪ ,‬אבל לא אמרו שזה‬
‫הוה נצחי‪ ,‬רק אם יעמדו בית דין גדול בחכמה ויסכים דעתם הנאות יותר לפי הזמן לומר היפוכו‪ ,‬הרשות בידם‪ ,‬אם כן איך תיבטל‬
‫מפני זה דבר דאורייתא?! וזה חזק יותר בסברא ממה שמצאנו דעשה דממון‪ ,‬לפי שניתנה במחילה ‪ -‬קילא‪ .‬ויתר הפרטים עיין‬
‫בחידושי להלכות עדות בס"ד‪.‬‬
 ‫‪57‬‬

‫קונטרס דברי סופרים (ר' אלחנן וסרמאן)‬

‫סמ"ע סימן סז ס"ק ב‬

‫ומדברי סופרים שתהא כו'‪ .‬וטעמם כדי שלא תשתכח תורת שביעית מישראל‪ ,‬אבל חרישה וזריעה לא אסרו בשביעית וביובל כדי‬
‫שלא תשתכח‪ ,‬שלא היו רוב הציבור יכולין לעמוד בו ליאסר בעבודת קרקע שתי שנים שביעית ויובל‪ ,‬כן כתבו התוס' בפרק‬
‫השולח [דף ל"ו [ע"ב ד"ה ותקון] ע"ש]‪ .‬דדוקא בזמן שהיה שמיטה ויובל נוהג מן התורה היתה מקויימת בהן הברכה לגדל‬
‫בשנה שישית לשלש שנים‪ .‬ולע"ד היה נראה טעם אחר‪ ,‬והוא‪ ,‬דכיון דקדושתן תלויה בארץ ולא שייכא בחו"ל‪ ,‬וכיון דלא שייכא‬
‫לעשות בהו דבר בחו"ל‪ ,‬גם בא"י לא תיקנוהו‪ ,‬משא"כ שמיטת כספים שהיא חובת הגוף‪ ,‬וק"ל‪ .‬ועיין בפירוש רש"י שם ע"א [ד"ה‬
‫אי אתה]‪ ,‬וגם עיין בפרישה מה שכתבתי כאן [סעיף ג']‪.‬‬

‫חזון איש הלכות כלאים סימן יח ס"ק ד‬

 ‫‪58‬‬

‫‪Subjectivity Factors‬‬
‫‪Jan. 2, 1994‬‬

‫‪1) Follow He Who is Greater in Wisdom and Numbers‬‬

‫רמ"א חושן משפט הלכות דיינים סימן כה סעיף ב‬
‫ודוקא אם ב' החולקים הם שוין‪ ,‬אבל אין סומכין על דברי קטן נגד דברי גדול ממנו בחכמה ובמנין‪ ,‬אפילו בשעת הדחק‪ ,‬אלא אם‬
‫כן היה גם כן הפסד מרובה‪.‬‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬

‫ועוד תימה על דבריו דע"כ האי גדול ממנו בחכמה ובמנין פירושו חכמה או מנין כמ"ש בהג"ה רפ"ק דעבודת כוכבים מא"ז וז"ל‬
‫אם זה גדול בחכמה וזה גדול במנין הולכין אחר גדול במנין פי' תלמידים הרבה אי נמי שרוב התלמידים אומרים כמותו עכ"ל‬
‫ומביאו ד"מ והסמ"ע סימן כ"ה ס"ס י"ז ונ"ל שיצא לו כן ממאי דאמרינן בש"ס פ"ק דיבמות (דף י"ד ע"א) לא עשו ב"ש כדבריהם‬
‫דב"ה רובא אף על גב דב"ש מחדדי טפי ואפילו מ"ד עשו כדבריהם מודה דלאחר בת קול לא עשו ע"ש אם כן כשסומכין על יחיד‬
‫נגד רבים בהפסד מרובה כ"ש דסומכין על קטן נגד גדול ממנו בחכמה או במנין וזה ברור‪:‬‬

‫ב ‪ -‬שני ת"ח שחלוקים זה עם זה בטומאה וטהרה או באיסור והיתר אם הוא דבר תורה הלך אחר המחמיר אפילו הוא קטן ממנו‬
‫בחכמה ובמנין פירוש שאין לו כל כך תלמידים כמו חבירו ואם הקטן הוא תלמידו אין הלכה כתלמיד במקום הרב אף על פי‬
‫שהוא מחמיר באיסור תורה ואם נתחכם התלמיד כרבו שוה הוא לו ואם הוא דבר דרבנן אם שניהם שוים שלא נודע איזה מהן גדול‬
‫הלך אחר המיקל ואם אחד מהן גדול בחכמה או במנין והוא מיקל אפילו עשו מעשה להחמיר כדברי הקטן מהדרינן עובדא ואם‬
‫הגדול מחמיר סומכין על הקטן בשעת הדחק ואם אחד מהן גדול בחכמה והשני במנין דהיינו שיש לו תלמידים הרבה אפילו‬
‫אינם אומרים דעתם וכ"ש שאם רוב תלמידים אומרים כמותו נקרא זה שגדול במנין גדול נגד חבירו‪ ,‬ואם אחד מהם גדול‬
‫בשנים לא נקרא גדול בשביל זה וכן סומכים על התלמיד במקום הרב באיסור דרבנן אם הוא שעת הדחק וכן במקום מחלוקת יחיד‬
‫ורבים אם עשה כיחיד להחמיר מהדרינן עובדא ואם הרבים מחמירים סומכים על היחיד באיסור דרבנן ושעת הדחק‪:‬‬

‫‪2) Follow Majority Even When Rationale of those Constituting Majority Differ‬‬
‫שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כה סעיף ב‬
‫וכן אם היה יחיד נגד רבים‪ ,‬הולכים אחר רבים בכל מקום (רשב"א סימן ר"ג ‪/‬רנ"ג‪ ,)/‬ואפילו אין הרבים מסכימים מטעם אחד‪,‬‬
‫אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו‪ ,‬הואיל והם מסכימים לענין הדין נקראו רבים ואזלינן בתרייהו‪.‬‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬

‫וכתב עוד הרב בח"מ סימן כ"ה ואפילו אין הרבים מסכימים מטעם א' אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים‬
‫לענין הדין מקרי רבים ואזלינן בתרייהו והוא ממהרי"ק שורש מ"א ובאמת מהרי"ק שם לא ברירא ליה דין זה וגם לא כתב שם כן‬
‫אלא ליישב מנהג האשכנזים בהדם ‪/‬בהדס‪ /‬וגם מסיים שם ומכל מקום כל זה רחוק בעיני וכן משמע מדברי האגור בשם מהרא"י‬
‫ומביאו בית יוסף וד"מ בסימן צ"ב דאין להקל בכה"ג באיסור דאורייתא בנדון דידן בחלב שנתערב בשומן וספק אם יש בשומן ס'‬
‫מן החלב ואחר כך הושם מן השומן לקדרה לא אמרינן חנ"נ בלח להא"ז אע"ג דמוכח באשר"י דלית ליה האי סברא לחלק בין לח‬
‫ליבש מכל מקום אין להחמיר בשביל כך דלכ"ע האי סברא דחנ"נ אינו אלא מדרבנן ונ"ד בין למר בין למר שרי לדעת הא"ז משום‬
‫דדבר לח הוא ולהרא"ש משום שאין אומרים חנ"נ אלא בב"ח עכ"ל אלמא אי הוי דאורייתא לא הוי שרי כיון שאין מסכימים מטעם‬
‫א' כ"ש היכא שיש גם כן חולק על ב' הטעמים ודו"ק‪:‬‬

‫‪3) Rav versus Talmid‬‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬
‫ב ‪ -‬שני ת"ח שחלוקים זה עם זה בטומאה וטהרה או באיסור והיתר אם הוא דבר תורה הלך אחר המחמיר אפילו הוא קטן ממנו‬
‫בחכמה ובמנין פירוש שאין לו כל כך תלמידים כמו חבירו ואם הקטן הוא תלמידו אין הלכה כתלמיד במקום הרב אף על פי‬
‫שהוא מחמיר באיסור תורה ואם נתחכם התלמיד כרבו שוה הוא לו ואם הוא דבר דרבנן אם שניהם שוים שלא נודע איזה מהן‬
‫גדול הלך אחר המיקל ואם אחד מהן גדול בחכמה או במנין והוא מיקל אפילו עשו מעשה להחמיר כדברי הקטן מהדרינן עובדא‬
‫ואם הגדול מחמיר סומכין על הקטן בשעת הדחק ואם אחד מהן גדול בחכמה והשני במנין דהיינו שיש לו תלמידים הרבה אפילו‬
‫אינם אומרים דעתם וכ"ש שאם רוב תלמידים אומרים כמותו נקרא זה שגדול במנין גדול נגד חבירו‪ ,‬ואם אחד מהם גדול בשנים‬
‫לא נקרא גדול בשביל זה וכן סומכים על התלמיד במקום הרב באיסור דרבנן אם הוא שעת הדחק וכן במקום מחלוקת יחיד‬
‫ורבים אם עשה כיחיד להחמיר מהדרינן עובדא ואם הרבים מחמירים סומכים על היחיד באיסור דרבנן ושעת הדחק‪:‬‬
 ‫‪59‬‬

‫‪4) Sha’as had’chak‬‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬
‫ג ‪ -‬ושעת הדחק היינו דוקא במקום הפסד מרובה או בהפסד מועט לעני בדבר חשוב או לעשיר לכבוד שבת ויום טוב או לכבוד‬
‫אורחים‪ .‬ובכל האיסורים חוץ מיין נסך אם יכול למכרו לעובד כוכבים ואין הפסד מרובה לא מיקרי הפסד מרובה אף על פי‬
‫שמפסיד כל הריוח כיון שאין מפסיד הקרן‪:‬‬
 ‫‪60‬‬

‫‪Subjectivity in P’sak‬‬
‫‪Jan. 23, 1994‬‬

‫‪1) Role of Local Rav‬‬

‫רמ"א חושן משפט הלכות דיינים סימן כה סעיף ב‬
‫ואם היה מנהג בעיר להקל‪ ,‬מפני שחכם אחד הורה להם כך‪ ,‬הולכין אחר דעתו‪ .‬ואם חכם אחר בא לאסור מה שהם מתירין‪ ,‬נהוג בו‬
‫אסור‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬

‫אי נמי משום שמצינו בכמה ארצות ומקומות מחולקים בדינים ונהרא נהרא ופשטיה לכך כתבו דברי יחיד כי אולי יש מקום או‬
‫מדינה שמורים כן שיש להם על מה שיסמכו‬

‫ש"ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב)‬

‫ד ‪ -‬וכל זה שכתבו היינו בסתם אבל אם תמצא לפעמים עוד צד היתר אחר הן מן הש"ס או שקול הדעת וכיוצא בזה יש לעשות כפי‬
‫מה שיראה בעיניו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות אם הוא בר הכי שיודע להכריע ולהבין ולהורות‪ ,‬ומטעם זה אם תמצא באיזה‬
‫מקומות בש"ס ופוסקים דברים סותרים לכללם אלו הוא מפני שיש שם איזה צד או טעם אחר‪:‬‬

‫‪2) Putting Together S’nifim‬‬

‫דרכי הוראה (חלק א פרק ג)‬

‫…‪3) Makom hinichu‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת חולין דף ו עמוד ב‬
‫העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על‬
‫ידו חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר דרש להן מקרא זה‬
‫‪+‬מלכים ב' י"ח‪ +‬וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן אפשר בא‬
‫אסא ולא ביערו בא יהושפט ולא ביערו והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר‬
‫בו אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ואמרי לה אין מזניחין אותו‬
‫ואמרי לה אין מזחיחין אותו מאן דאמר מזיחין כדכתיב ‪+‬שמות כ"ח‪+ +‬שמות ל"ט‪ +‬ולא יזח החשן ומאן דאמר אין מזניחין דכתיב‬
‫‪+‬איכה ג'‪ +‬כי לא יזנח לעולם ה' ומאן דאמר מזחיחין דתנן משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל‪.‬‬

‫בית הבחירה למאירי מסכת חולין דף ז עמוד א‬

 ‫‪61‬‬

‫תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחדשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל אע"פ שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים אין‬
‫ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו לסרב בדבריו מצד שלא נהגו הקדמונים כן אחר שהוא מראה פנים‬
‫שא‬
‫לדבריו ושהוא כדאי לסמוך עליו שכל תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו וזהו שאמרו ברבינו הקדוש כשהתיר את בית ן‬
‫חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהג בו היתר דרש להם מה שנאמר‬
‫בחזקיה וכתת את נחש הנחשת וכו' אפשר בא אסא ולא ביערו וכו' אלא מקום הניחו לו וכו' מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה‬
‫שאין מזיחין אותו ר"ל שאין מסירין אותו מדעתו מצד המנהג הקדום ואמרי לה אין מזניחין אותו כלומר שאין מעמידין אותו‬
‫בחזקת שכחן ומורה בדרך שלא נתקבל בה כן‪:‬‬

‫משנה מסכת שביעית פרק ו משנה ד‬

‫מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית משיעשה כיוצא בו עשה הבכיר הותר האפיל רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית‬
‫מיד‪:‬‬

‫תלמוד ירושלמי מסכת דמאי פרק ב הלכה א‬

‫ר' התיר בית שאן ר' התיר קוסרין ר' התיר בית גוברין ר' התיר כפר צמח ר' התיר ליקח ירק במוצאי שביעי' והיו הכל מליזין עליו‬
‫אמ' להן בואו ונדיין כתיב וכתת נחש הנחוש' וכי לא עמד צדיק ממשה ועד חזקיהו להעבירו אלא אותה עטרה הניח לו הקב"ה‬
‫להתעטר בה ואנן העטרה הזאת הניח הקב"ה לנו להתעטר בה‬

‫‪4) Example of New Suggestions – Inserting Tube such that a Woman will not become Niddah‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת נדה דף כא עמוד ב‬
‫בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא הרואה דם בשפופרת מהו ‪+‬ויקרא ט"ו‪ +‬בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת או דלמא האי‬
‫בבשרה מיבעי ליה שמטמאה מבפנים כבחוץ אמר ליה בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת דאי בבשרה מבעי ליה שמטמאה‬
‫מבפנים כבחוץ א"כ נימא קרא (בבשר) מאי בבשרה שמע מינה תרתי‬

‫שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב ‪ -‬ג) סימן עב‬

‫ה) ברם נראה דאע"ג שכתבנו שגם בשעת הדחק גדול א"א להקל ולעבור אחומרא דר' זירא‪ ,‬מ"מ נלענ"ד תקנה אחרת לאותן נשים‬
‫ויהי סגור‬
‫אשר נפשן בשאלתן להקדים טבילתן‪ ,‬והוא שתלבש האשה יום או יומים לפני הוסת שפופרת של גומי דק על פי המקור '‬
‫ומהודק היטב על פי המקור באופן שאפי' טפת דם פחות מכחרדל לא תוכל לצאת מחוץ לשפופרת‪ ,‬והקצה השני של השפופרת יהי'‬
‫פתוח ונמשך עד חוץ לגופה ממש באופן שכל הדם היוצא מן האשה לא יגע כלל בבשרה שבפנים ושבבית החיצון אלא יצא כולו‬
‫מהמקור עד חוץ לגופה אך ורק דרך השפופרת‪ ,‬ולאחר שתרגיש ותדע ברור שכבר פסקה לראות דם תנגב היטב בזהירות רבה את‬
‫תוך השפופרת עיין לקמן אות ט"ז‪ ,‬ואח"כ תסיר את השפופרת ותוציאנה מגופה באופן שלא יהי' שום צל של ספק שמא יצאה טפת‬
‫דם מהשפופרת לתוך הגוף‪ ,‬וכאשר יעברו ז' ימים מתחלת ראיתה תפסיק בטהרה כנדה דאורייתא ותטבול מספק בלי ברכה בליל‬
‫יום ח' ותהי' טהורה מיד‪ .‬ועתה הנני לנמק ולבאר בע"ה דבר זה מהגמ' והפוסקים‪ ,‬והנני תפלה שלא אכשל ח"ו לומר על טמא טהור‬
‫ויהי ד' בעזרי לומר על טהור טהור‪.‬‬
 ‫‪62‬‬

‫‪Ain Gozrin G’zaira‬‬

‫‪Jan. 30, 1994‬‬

‫עלים לתרופה (אגרת הגאון ר' אליהו מווילנא)‬

‫‪Mother, Wife and Daughter should Get Along‬‬

‫‪Do Not Let Daughter go to Shul‬‬

‫‪1) Manhattan Eiruv‬‬

‫שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן כד‬
‫זה כמה שנים שנתפרסם התעוררות ע"י רבנים גדולי תורה לעשות תיקון עירובין במנהטן ‪ -‬ניו יורק שהיא מרובה באוכלוסין של‬
‫אחב"י והפירצה בנוגע לאיסור הוצאה בשבת גדולה מאד‪.‬‬
‫אחרי אסיפות של גדולי תורה לא באו לעמק השוה‪ .‬וכדרכה של תורה יש מיימינים ומשמאילים‪ ,‬ובין המשמאילים יש שתים שהם‬
‫הרבה‪ ,‬יש שחוששין מפני שלפי דעתם אין כאן מקום לתיקון עירובין מפני שיש כאן חשש רה"ר דאורייתא‪ ,‬ויש גם אלה שחוששין‬
‫שהתיקון לא יצא לכל הדעות‪ ,‬ויש ג"כ שהם מודים שהתיקון נעשה כפי הדין‪ ,‬עכ"ז הם חוששין מפני תקלה צדדית שיכולה לצאת‬
‫ע"י התיקון‪ ,‬היינו שעי"ז ישכח מההמון כל עיקר איסור ההוצאה‪ ,‬ע"ד שאמרו הראשונים דהוצאה מלאכה גרועה היא‪ ,‬ומכאן יבואו‬
‫להתיר גם במקומות שאין שם תיקון עירובין כלל‪.‬‬
‫והנה זה מקרוב היה כאן בפעיה"ק ידידי הגאון הר"מ כשר שליט"א ומדי דברי בו בענין זה דרש ממני שגם אני אכתוב חו"ד בענין‬
‫זה העומד שם על הפרק‪ .‬ואמרתי לו שלפי מצב בריאותי קשה לי להכנס ביער שאין לו תחומין ובפרט לדון בהרבה פרטים שהם‬
‫סמויים לי מן העין ואין דומה שמיעה לראיה‪ .‬רק כלפי אלה הגדולים שבאמת מודים הם שיש דרך לעשות תיקון עירובין ולהרים‬
‫מכשול מדרך עם ד'‪ ,‬אלא שהם נמנעים מחשש תקלה צדדית שאפשר לצאת מתיקון זה שאחרים יחשבו הואיל והותרה הותרה גם‬
‫בלי תיקון‪ ,‬על פרט זה הסכמתי לכתוב‪ ,‬שמלבד שכבר אמרו הראשונים שאין לנו לגזור גזירות מעצמנו‪ ,‬הנה עדיפא מינה מצינו גם‬
‫בכה"ג שאין כאן גזירה חדשה‪ ,‬והענין הוא שכבר גזרו עליו אלא שנשתייר חלק ממנו שבשביל איזה טעם לא הכניסוהו בכלל‬
‫הגזירה ושוב בטל הטעם עד שגם פרט זה שייך לכלל הגזירה‪ ,‬מ"מ אמרינן דאין לנו להוסיף על הגזירה‪ ,‬וכמו שכתב המג"א (סימן‬
‫שא ס"ק נח) בהא דמסתפג באלונטית‪ ,‬שכתב דאע"ג דבזה"ז אפשר בלי רחיצה הול"ל דאסור להסתפג‪ ,‬מ"מ כיון דלא גזרו‬
‫בימיהם אין לנו לחדש גזירה‪ ,‬והביא ראיה מהב"י (סימן יג)‪ ,‬ואע"פ שבחידושי רע"א תמה על הב"י‪ ,‬מ"מ אין דברי הב"י נדחים‬
‫וכדמשמע מהמג"א שמביא ממנו להלכה למעשה‪...‬‬
‫וכדי לפרסם עושי מצוה כדאי להודיע דברי תשובת החת"ס (או"ח סימן צט) וז"ל‪ :‬שאל ממני ידידי הרב נ"י לברר לו בראיות‬
‫מדברי חז" ל שראוי ונכון לכל קהל עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם לתקן מבואותיהם בתיקונים צוה"פ או שארי תיקונים‬
‫כיוצא בו כדי שלא יכשלו רוב המון עם בהוצאה מרשות לרשות ביום ש"ק‪ .‬דבר זה אין צריך לפנים ולראיה והוא מן השכל ומן‬
‫המבואר להדיא בדברי חז"ל השכל מחייב באשר ידוע ששמירת יום שב"ק מעשות כל חפץ הוא אצלנו ממצות הראשיות ומי שאינו‬
‫משמר כהלכתו הרי הוא ככופר ומומר בכל התורה כולה כמבואר בעירובין ס"ט ע"א‪ ,,,‬ואנו מצווין על הקטנים שלא להרגילם‬
 ‫‪63‬‬

‫בחילולי שבת‪ ...‬וכן אסור להרגילם בחילול שבת ומועד אפילו בדברים שהם משום שבות‪ ,,,‬וא"כ כל בר דעת ישפוט בשכלו‬
‫שא" א בשום אופן לקהל ישראל לשמור את כל בני ביתם הקטנים וגם לא נשותיהם וחלושי דעת לשמרם בכל יום השבת מבלי‬
‫להוציא מפתח ביתם החוצה דברים קטנים ומטפחת וקטנים ופתח בידם וכמה צער ודוחק יסבלו הגדולים הנזהרים ובפרט בענין‬
‫תפלה בביהכ"נ ביום ש"ק בהבאת הסידורים להתפלל מתוכו וטליתים וכדומה עט"ז (סימן שמו סק"ו) וא"כ השכל הפשוט גוזר‬
‫שראוי ומחוייב לתקן החצרים והמבואות בעירוב המתיר טלטול‪ ,,,‬עיי"ש שמציין לביצה (ט"ז ע"ב) דההוא מדרבנן שהחמיר‬
‫מלערב ביו"ט שחל בע"ש אמרו שהוראתו הוא קלקולא יעו"ש שמפליג הרבה בחיוב עירובין וכתב שדבר זה מוטל על הרב והת"ח‬
‫שבעיר לתקן המבואות ואם לא מכשול וקולר העם על צוארו יעו"ש‪.‬‬
‫וז"ל בעל מאורות נתן (להגאון הראב"ד בקה"ק ווארשא) בספרו (סימן ח) ובעת שעסקנו בתיקון העירוב דפה ווארשא שמח מאד‬
‫הרב הגאון החסיד המפורסם מו"ה יצחק מאיר נ"י אשר יש מקום שם לסמוך על תשובת מהרי"ט‪ ,‬הגם שיש לפקפק הרבה בת'‬
‫מהרי"ט‪ ,‬עם כל זה בשעת דחק גדול כמו פה ק"ק ווארשא בודאי כדאי הגאון מהרי"ט לסמוך עליו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫הרי דאף שלמעשה היה מפקפק בדינו של מהרי"ט עכ"ז בשביל תיקון עירובין של עיר גדולה שמח וסמך ע"ז מפני הדוחק‪ ,‬א"כ‬
‫מכש"כ במנהטן שהנחיצות לתיקון עירובין גדולה עד מאד‪ ,‬בודאי כל המסייעים למצוה רבה זו זכות הרבים תגן עליהם ‪ -‬על‬
‫העושים והמעשים‪.‬‬

‫‪2) Fleishig Bread‬‬

‫חמדה גנוזה סימן עז‬

‫‪3) Matza with Wine, Oil, etc.‬‬

‫רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כ‬
‫מותר לתת התבלין והשומשמין והקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק‪ ,‬וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן או דבש וחלב או לקטף בהן‪,‬‬
‫וביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד‪ ,‬לא משום חמץ אלא כדי שיהיה ‪+‬דברים ט"ז‪ +‬לחם עוני‪ ,‬וביום הראשון בלבד‬
‫הוא שצריך להיות זכרון לחם עוני‪.‬‬
‫‪/‬השגת הראב"ד‪ /‬מותר לתת התבלין והשומשומין והקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק‪ .‬א"א זהו על דרך הרב ז"ל שסמך על דברי ר"ע‬
‫‪/‬פסחים‪( /‬לו) שאמר לשתי לר' אליעזר ור' יהושע ביין ושמן ודבש ולא אמרו לי דבר ועל דברי ריב"ל (שם ‪/‬פסחים ל"ו‪ )/‬שאמר‬
‫כן לבניו מיומא קמא ואילך לושו לי בחלבא‪ ,‬ואני אומר אולי לא נאמר כן אלא בזריזים שהיו אופין אותה מיד אבל להתיר לכל‬
‫אדם כשאר עיסות לא וכן עיקר‪.‬‬

‫מגיד משנה הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כ‬

‫מותר לתת התבלין והשומשמין וכו'‪ .‬תוספתא‪:‬‬
‫וכן מותר ללוש העיסה ביין ושמן וכו'‪ .‬זה כדברי ההלכות שהעלו פ' כל שעה שהלכה כר"ע דאמר (דף ל"ו‪ ).‬מותר ללוש עיסה ביין‬
‫ושמן ודבש אע"פ שיש עמהם מים לפי שאע"פ שהן מחמיצין עם תערובת המים אין ממהרין להחמיץ יותר מהמים לבדן ואין צריך‬
‫לומר לקטף שמותר חוץ מיום ראשון שצריך לחם עוני כמו שמפורש בהל' בארוכה‪ .‬וכן הוכיחו קצת מפרשים האחרונים ז"ל וכן‬
‫עיקר‪ .‬ופירש"י ז"ל יום ראשון לילה הראשון וכן נראה מדברי רבינו לפי מה שכתב פ"ו וכן הוא בירושלמי אמר ריב"ל אותו כזית‬
‫שאדם יוצא ידי חובתו בפסח צריך שלא יהא בו משקין ע"כ‪ .‬ובהשגות ואני אומר אולי לא נאמר כן אלא בזריזים שהיו אופין אותה‬
‫מיד אבל להתיר לכל אדם כשאר עיסות לא וכן הוא עיקר עכ"ל‪ .‬ואני אומר אין לנו לגזור גזרות מדעתנו אחר דורות הגאונים‬
‫ז"ל‪:‬‬

‫‪4) Katlanis‬‬
‫רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה לא‬
‫אשה שנשאת לשני אנשים ומתו‪ ,‬לשלישי לא תנשא ואם נשאת לא תצא‪ ,‬ואפילו נתקדשה יכנוס‪ ,‬ולא ישא ישראל עם הארץ כהנת‬
‫שזה כמו חילול לזרעו של אהרן‪ ,‬ואם נשא אמרו חכמים אין זווגן עולה יפה אלא מת בלא בנים או מת הוא או היא במהרה או‬
‫קטטה תהיה ביניהם‪ ,‬אבל תלמיד חכם שנשא כהנת הרי זה נאה ומשובח הרי תורה וכהונה כאחד‪.‬‬
 ‫‪64‬‬

‫שו"ת הריב"ש סימן רמא‬

‫אל הה"ר מנחם הארוך נר"ו תנוח דעתך שהנחת את דעתי בתנחומיך‪ ,‬יוסיף השם על שנותיך ויאריך את ימיך‪ ,‬וימלא משאלות‬
‫לבך ויפיק את זממיך‪ ,‬יגדיל בריאותך וירבה את שלומך‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫שאלת להודיעך דעתי בענין קטלנית‪ ,‬אי אמרינן דאם נשאת לא תצא‪ ,‬כדעת הרמב"ם ז"ל‪ ,‬או לא; ואפילו לדבריו‪ ,‬אם התרו בו ב"ד‬
‫והמרה את פיהם‪ ,‬אם כופין אותו להוציא מההיא משנה דפרק ד' אחין‪ ,‬ואם לא התרו בו והתרו בה‪ ,‬מהו‪ .‬גם אם מת אחד מהם‬
‫במגפה‪ ,‬אם דעתי לדונה בקטלנית גמורה‪ ,‬או אם יש לחלק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אע"פ שדעת הרא"ש ז"ל שכופין אותו להוציא‪ ,‬דחמירא סכנה מאסורא‪ ,‬וכמו שב"ד חייבין להפריש האדם מאיסור‪ ,‬כך‬
‫חייבין למונעו שלא יפשע בעצמו‪ ,‬כמ"ש זה משמו בספר אבן העזר (סי' ט')‪ .‬מ"מ‪ ,‬דעת הרמב"ם ז"ל נראה יותר נכון; ‪+‬ב"י אה"ע‬
‫סי' ט‪ ,‬בד"ה ומ"ש בשם‪ +‬שכיון שלא מצינו זה בגמרא‪ ,‬רק‪ :‬לא תנשא‪ ,‬דמשמע לכתחלה דוקא; כהנהו דבשלהי פרק כיצד (כ"ה)‪,‬‬
‫דמסיק בגמ' דאם נשאת לא תצא‪ ,‬דכל ברננה לא מפקינן; הכא נמי‪ ,‬דקתני‪ :‬לא תנשא‪ ,‬לכתחלה הוא‪ .‬ואין לנו להוסיף על גזרות‬
‫של דבריהם‪ .‬ולא מצינו בשום מקום שהזכירו הקטלנית עם אותן שכופין אותן להוציא; אע"פ שהזכירו שם מוכה שחין‪ ,‬דהוי נמי‬
‫משום סכנתא‪ .‬כדאמרינן בכתובות (עז‪ ,):‬דאע"ג דאמרה דדיירנא בהדי'‪ ,‬לא שבקינן לה‪ ,‬אא"כ אמרה‪ :‬דיירנא בהדיה‪ ,‬בסהדי;‬
‫והיינו טעמא‪ ,‬דשאני מוכה שחין‪ ,‬כיון שהתשמיש קשה לו וממיקתו‪ ,‬הרי סכנתו ברורה; כמו שאם יהלך איש על הגחלים רגליו‬
‫תכוינה‪ .‬אבל בקטלנית‪ ,‬אין הסכנה ברורה‪ ,‬אלא שאנו חוששין לה‪ ,‬כיון שהוחזקה; ולשון הכתוב הוא‪ ,‬כי אמר‪ :‬פן ימות גם הוא‬
‫כאחיו‪ .‬ולא דמי למאי דאמרינן בפ' החולץ (לו‪ ,):‬גבי מעוברת חברו ומינקת חבירו‪ ,‬דאם נשא‪ ,‬יוציא בגט; שאני התם‪ ,‬שחכמים‬
‫עשו חזוק לדבריהם לתקנת הולד; שאם לא כן‪ ,‬כל א' הי' נושא מעוברת חברו ומינקת חברו‪ ,‬ולא הי' חושש לולד‪ .‬אבל כאן‪ ,‬די אם‬
‫אסרוה עליו‪ ,‬וכל אחד יחוש לעצמו‪ .‬ועוד‪ ,‬דהתם יכול לחזור ולכנוס‪ ,‬לכשיגיע זמנו‪ .‬ואע"ג דאף באשת כהן‪ ,‬שאין יכול להחזירה‪,‬‬
‫אמרינן נמי‪ :‬יוציא‪ ,‬היינו משום דלא פלוג רבנן‪ ,‬וגם‪ ,‬שיכולה לינשא לאחר‪ ,‬אחר ימי הנקה‪ .‬אבל גבי קטלנית‪ ,‬שאיסורה שוה בכל‪,‬‬
‫לא החמירו עליה כל כך‪ ,‬משום ספק סכנה‪ ,‬להוציאה אחר שנשאת‪ .‬ועוד נראה קצת סעד לזה‪ ,‬מדאמרינן בסוף פ' כיצד (כו)‪,‬‬
‫במתניתין‪ :‬וכולן שנשאו לאחרים‪ ,‬ונתאלמנו‪ ,‬או נתגרשו‪ ,‬מותרות להנשא להם; ואמרינן עלה בגמ'‪ :‬קס"ד מיתה אמיתה וגרושין‬
‫אגרושין‪ ,‬לימא מתניתין דלא כרבי‪ ,‬דאי כרבי‪ ,‬הא אמר‪ :‬בתרי זמני הויא חזקה‪ ,‬כלומר‪ :‬והיכי קתני מתניתין‪ :‬מותרות להנשא‬
‫להם? דהא‪ ,‬אע"ג דפקע מינייהו אסור החשד‪ ,‬הרי בא עליהן איסור קטלנית; ומתרצינן‪ :‬לא‪ ,‬מיתה אגרושין‪ ,‬וגרושין אמיתה;‬
‫כלומר‪ :‬הא מיתה אמיתה‪ ,‬אע"פ שנסתלק מהן אסור החשד‪ ,‬עדיין אסורות להנשא להם מחמת אסור קטלנית‪ .‬ומשמע‪ ,‬שאין אסור‬
‫זה גדול מאסור הראשון‪ ,‬וכמו שבאסור הראשון‪ ,‬של חשד‪ ,‬אין האסור אלא לכתחלה‪ ,‬כדמוכחינן התם ממתני'‪ ,‬גם אסור הקטלנית‬
‫אין אסורו אלא לכתחלה‪ .‬גם הרשב"א ז"ל הסכים בתשובה לדעת הרמב"ם ז"ל‪ ,‬שאם נשאת לא תצא‪.‬‬

‫‪5) Kitniyos‬‬
‫פרי חדש אורח חיים סימן תנג ס"ק א‬
 ‫‪65‬‬

‫‪G’zairos‬‬
‫‪Feb. 6, 1994‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן קלד‬

‫אין לפסוק בהלכות נדה על הטעלעפאן‬
‫ובדבר שאלתו עוד אי מותר לפסוק מראות דמים על הטעל‪ .‬פשוט דח"ו לפסוק על הטעל‪ .‬כי הגם שאין אנחנו בקיאים במראות‬
‫הדמים ומה"ט אוסרים כל מראות הדמים הנוטים לאדמומית בין אם היא כהה הרבה או עמוק טמאים וכן כל מראה שחור כמבואר‬
‫בטור וש"ע יו"ד סימן קפ"ח ובש"ך שם ואין טהור אלא מראה לבן או ירוק ע"ש מ"מ ודאי ישנם מראות שתלוי בבקיאות אפי'‬
‫כהיום הזה ולזה מעולם לא פסקו שאלות נשים מורי הוראות כל שלא היה להם שימוש דאחריות גדול הוא הדבר ועכ"פ ח"ו‬
‫לפסוק בכגון זה על הטעל‪ .‬באיסור כרת החמור ונשים דעתן קלות‪.‬‬
‫ועיין בתוה"ש סי' קפ"ח דאפילו אם הביאה דם הראשון ואומרת שכזה טיהר לי החכם דאז ליכא למיחש שמא טעתה בדמיונות מ"מ‬
‫אין סומכין עליה הביאו הפת"ש אות ו' וא"כ היאך תסמוך על הטעלפאן שיאמר לה הרב בדמיונות ח"ו אין זה אלא קלקול‬
‫באיסורים וכ"ש באיסורי נדה החמורים שמביא לנשים להקל ח"ו באיסור כרת החמור להם ולא אאמין כי ח"ו יש רב שמורה‬
‫מראות דמים על הטעלפאן ח"ו ושארית ישראל לא יעשו עולה‪.‬‬
‫ואומר אני מה שעל לבי לו עמי שומע לי הלואי שיתאספו הרבנים ויחליטו שלא להשיב שום שאלות בכלל על הטעל‪ .‬כי כמה‬
‫פעמים שואלים שאלות שונות והרב כשהוא עסוק בענין אחד ונשאל בענין אחר ופעמים אנשים יושבים בביתו והוא טרוד ומשיב‬
‫בדבר חמור בלי עיון ואח"כ כשמתיישב בדעתו וראה שטעה או סתם התיישב דעתו להחמיר או להקל בדבר וכבר השואל איננו כי‬
‫על הטעלפאן שאל ואין הזמן להתיישב לכן מי יתנני כירחי קדם ימות עולם אשר באו השואלים ושאלו להרב בבית ועל כל הלכה‬
‫היה מעיין בש"ע כמבואר בב"י ופמ" ג שהספרים הם בכלל רבותינו ואסור לפסוק מבלי לעיין בהם וע"ד רמז אמרו דהו"ל כמורה‬
‫הלכה בפני רבו והפמ"ג רמזו עה"כ אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך ולא אבוש לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ועכ"פ מי‬
‫ששואלים אותו הלכה חמורה יקח הטעל‪ .‬מהשואל שיוכל לחזור ולקרותו אם יתיישב בדבר וכולי האי ואולי מה נאמר ומי יאמר‬
‫זכיתי לבי שאני בקי בכל התורה ויכול להשיב על כל שאלה בע"פ בלי שום עיון אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר‪ .‬והרבה יש‬
‫להאריך כי רבים המורים ומיעוטים היודעים ובפרט הדור הזה שעל הכל צריך להשיב מיד ואם לאו אינו בכלל ת"ח ולכן‬
‫מתביישים לומר לא שמעתי או שיתיישב בדבר ועי' ירושלמי פ"ז דנדרים ר' אבא בר זמינא וכו' אכן כתב ליה הכי שלחנו לכם‬
‫אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו ולאו כל אדם גדול הוא בזה‪ .‬גם כי כששואלים שאלה פה אל פה רואים מי הוא השואל‬
‫והאיך שואלים‪ ,‬שהרבה פעמים זה קובע הרבה לפסק הלכה וכ"ש לענין הפסד מרובה‪ .‬עכ"פ לפענ"ד תקנה גדולה היתה אם יתקנו‬
‫שלא ישיבו על הטעלעפאן לכל שואלים רק לפעמים בדבר נחוץ‪.‬‬
‫ידי"נ דושה"ט ושכ"ת בלב ונפש‪ ,‬מנשה הקטן‬
 ‫‪66‬‬

‫‪Example of Constructing S’nifim - An Eiruv in Brooklyn‬‬

‫‪1) Introductory Eiruv Sources‬‬
‫רש"י מסכת עירובין דף נט עמוד א‬
‫עיר של יחיד ‪ -‬שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא של בני אדם‪ ,‬ולא חשיבא רשות הרבים‪ ,‬דלא דמיא לדגלי מדבר‪.‬‬

‫תוספות מסכת עירובין דף נט עמוד א‬

‫עיר של יחיד ‪ -‬פי' בקונט' שלא נכנסין בו תמיד ס' רבוא ולא חשיב רה"ר דלא דמי לדגלי מדבר ונעשית של רבים שניתוספו בה‬
‫דיורין או נקבעו שווקין אז מערבין את כולה כבתחלתה ואין מבואותיה צריכין תיקון שהרי היא כחצר אחת כגון שאין בה רה"ר‬
‫גמורה של ט"ז אמה ואם יש בה מפרש בגמרא תקנתא לרה"ר שבתוכה ע"כ לשון הקונטרס והדין עמו דודאי מתני' לא איירי‬
‫ברה"ר גמורה מדלא קתני ורה"ר עוברת בתוכה כדקתני בברייתא בגמרא ואתיא מתני' נמי כרבנן דלית להו תקנתא דר' יהודה‬
‫לערב רה"ר ומיהו בגמרא נמי לא איירי ברחב ט"ז אמה דטפי מי"ג אמה ושליש לא הוי שרי ר' יהודה בלחי וקורה כדפירשנו בפ"ק‬
‫(דף ו‪ ):‬אלא י"ל ורה"ר עוברת בתוכה שאינו רחב ט"ז אמה אלא יש רה"ר רחב ט"ז אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו‬
‫והוי רה"ר אף לתוכה דליכא ט"ז אמה כמו בין העמודין דפ"ק דשבת (דף ז‪ ).‬כדפירשנו בפ"ק (דף ו)‪:‬‬

‫ביאור הלכה סימן שמה ד"ה * שאין ששים‬

‫שאין ששים רבוא וכו' ‪ -‬עיין במ"ב מש"כ דמדעת המחבר משמע דלא ס"ל כן והיינו מדכתב דעה זו רק בשם י"א‪ ...‬ועתה נבוא‬
‫להתבונן אודות מה שכתבו המ"א והט"ז דרוב פוסקים ס"ל כהי"א הנה באמת כפי מה שהעתיק הב"י בקיצור נמרץ את עקרי‬
‫השיטות דימו הם שרק אלו הם החולקים בזה [וכונת הב"י היה כיון שאנו מוצאים כמה מגדולי הראשונים שמחמירין בזה ע"כ‬
‫בודאי עכ"פ נכון להחמיר] אבל כאשר חפשנו דבר זה בפוסקים מצאנו עוד הרבה מגדולי הראשונים המחמירים בענין זה‪ .‬אכן‬
‫מתחלה אחשב דעת המקילין בזה ראשון לכולם הביא זה בשם בה"ג [ואינו בבה"ג שלפנינו] ורש"י בעירובין [דף ו' ודף נ"ט]‬
‫וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה ורבינו מאיר ורוקח ותוספות פרק במה אשה [ולר"י משמע שם דלא פסיקא ליה כולי האי דבר זה]‬
‫והרא"ש פ"א דעירובין והא"ז והטור ורי"ו אכן לעומת זה יש הרבה שסוברין שר"ה הוא מן התורה כשרבים בוקעין במקום‬
‫הזה אם הוא מפולש ולא בעינן ס' רבוא הלא המה הרמב"ם והר"ת והרמב"ן והרשב"א והריטב"א והרה"מ והר"ן בפרק‬
‫במה אשה והגהת מרדכי במסכת שבת והרשב"ם [בהגה"ה פ"ק דשבת בשם הרשב"ם בדין האסקופה שהחמיר שם מאוד נגד‬
‫דינא דגמרא וכתב שאין לנו וכו' ויבוא לידי איסור תורה עי"ש הרי דס"ל שגם בזמה"ז שאין בנמצא ס"ר ג"כ יש מן התורה ר"ה]‬
‫וכן ר"א ממיץ בספר יראים שלו [שלא הזכיר כלל בתנאי ר"ה שישים רבוא] והריב"ש והמאירי פ"ו דשבת כולם ס"ל דלא‬
‫בעינן ס' רבוא ועיין בריטב"א פרק כיצד מעברין כתב שם שרוב הגאונים‪ ...‬וע"כ בודאי יש להחמיר כסברא הראשונה וכמו‬
‫שכתב הרש"ל והמשאת בנימין‪ ...‬מכל זה מוכח שיש להחמיר כדעה הראשונה [אך במקום שיש עוד צד להקל יש לסמוך על‬
‫הסברא אחרונה כ"כ א"ר עי"ש] ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין שהם סומכין על הפוסקים העומדים בשיטת בה"ג ורש"י‬
‫הנ"ל אבל כל י"ש בודאי יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ דבעינן‬
‫דוקא דלתות וכמו שנתבאר הכל לקמן בסימן שס"ד עי"ש במ"ב ובה"ל וכ"כ הח"א בכלל מ"ט סי"ג והבית מאיר בסימן שס"ד‬
‫עי"ש‪...‬‬

‫רמב"ם הלכות שבת פרק טז‬

‫כל מחיצה שיש בה פרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה‪ ,‬אבל אם היה פרוץ כעומד הרי זו מותרת‪ ,‬ובלבד שלא יהיה באותן‬
‫הפרצות פרצה שהיא יתר על עשר אמות‪ ,‬אבל עשר אמות הרי היא כפתח‪ ,‬ואם היה לפרצה זו צורת פתח אף על פי שיש בה יותר‬
‫מעשר אינה מפסדת המחיצה‪ ,‬והוא שלא יהא הפרוץ מרובה על העומד‪.‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שסב סעיף י‬

‫אם עשה צורת פתח‪ ,‬אפי' לפרצה יתירה מעשר‪ ,‬מותר‪ .‬ואפי' לא נעץ אלא ארבע קונדיסין בארבע רוחות ועשה צורת פתח על‬
‫גביהן‪ ,‬מותר‪ .‬והני מילי בחצר ומבוי שיש בהם דיורין‪ ,‬אבל בבקעה לא מהני בשביל הרוחות על ידי צורת פתח‪ .‬ולהרמב"ם אין‬
‫צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר‪ ,‬אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ (ואז מהני אפי' בבקעה בכל הרוחות) (ב"י בשם סמ"ג‬
‫וסמ"ק)‪.‬‬

‫משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שסב סעיף י‬
‫(נט) אא"כ עומד וכו' ‪ -‬ונכון לחוש לדברי הרמב"ם שגם דעת הסמ"ג והסמ"ק הוא כן‬
 ‫‪67‬‬

‫שו"ת משכנות יעקב אורח חיים סימן קט‬

‫שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן כו‬

‫שאלה עיירות שיש בהם דרכים המפולשים שעוברים תוך העיר והוא דרך המלך ורוחב י"ו אמה אם יש היתר לטלטל בעיירות‬
‫אילו בשבת ע"י תיקון צה"פ קנה מכאן כמנהג כל שאר עיירות במקום שהפרצה רחבה או כיון שדרך המלך עובר שם והוא רחב‬
‫י"ו אמה ר"ה גמור הוא ואין מועיל צה"פ וצריך דלתות נעולות בלילה או עכ"פ ראיות לנעול וכיון שבדרך המלך א"א לעשות כן‬
‫שהרי יום ולילה לא ישבותו כל עוברי דרך אם כן אין לעיירות אלו תקנה לטלטל בשבת כלל ונשאלתי לחוות דעתי בזה‪...‬‬
‫ועתה נדבר בענין ההיתר מצד דבזמנינו אין לנו ר"ה דאף אם הוא רחב ט"ז אמה אין ס' רבוא בוקעין בו תדיר והוא דעת רש"י‬
‫בעירובין דף ו' ובדף כ"ו ובדף סמך והתוספות שם כתבו כן בשם בה"ג‪...‬‬
‫הנה ערכתי לעין הקורא דעת הרבה גדולי הראשונים אשר עליהם סמכובהיתר הרבה דברים התלוים באיסור הוצאת שבת אף שיש‬
‫כמה גדולי עולם החולקים על שיטת רש"י מכל מקום אין כח ביד שום אדם לערער על המנהג אשר נתיסד עפ"י גדולי עולם חכמי‬
‫צרפת ואשכנז אשר אנו מבני בניהם ומימיהם אנו שותים‪...‬‬
‫והנה ענין זה אינו פשוט כ"כ ועיין בריב"ש סימן ת"ה שכתב דה"ה לצורת הפתח שאינו מונע רגל הרבים מלאסור כו' ואעפ"כ‬
‫הרא" ש מדעתו דעת תורה ודעת נוטה ויגזור אומר ויקם לעשות תיקון צורת הפתח וצווח ככרוכיא שלא להכשיל את הרבים‬
‫בביטול תיקון זה ואם כן בנ" ד דבר ברור הוא שחלילה לבטל התיקון והרוצה לסמוך יבא ויסמוך על רבים מגדולי עולם אשר‬
‫מפיהם אנו חיים ומכ"ש בצירוף התירים אשר כתבנו‪...‬‬

‫‪A) Eiruv in Kew Gardens Hills‬‬

‫שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פו‬
‫הכשר העירוב בקיו גארדענס הילס ט' ניסן תשל"ד‪ .‬מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר פרץ שטיינבערג שליט"א‪.‬‬
‫הנה בדבר העירוב אשר תיקן כתר"ה סביבות קיו גארדענס הילס והיה זה בהסכם כל הרבנים אשר בקיו גארדענס הילס ונעשה זה‬
‫באופן שלא נכנס הדרך הכבושה לרבים הנקרא היי וויי וגם נעשה באופן שהחששות ליפסל ע"י איזה קלקול הם רחוקים מאד וגם‬
‫העמידו משגיח שיראה בכל ערב שבת קדש‪ ,‬הנני רואה בזה תועלת גדולה והצלה ממכשול בשוגג ובמזיד‪ ,‬ואין דומה כלל לנוא‬
‫יארק שלא היה זה ברצוננו ורצון הגאון ר' אהרן זצ"ל ועוד גדולי תורה מאגוד"ר כי נוא יארק עיר גדולה מאד וכדבארתי בתשובה‬
‫בספרי א" מ אבל קיו גארדענס הילס היא קטנה לענינים אלו וליכא הטעמים שכתבתי שם דלכן הוא טובה גדולה ותועלת לשמירת‬
‫שבת ואני אומר שיפה עשיתם‪ .‬והנני ידידו מוקירו מאד‪ ,‬משה פיינשטיין‪.‬‬

‫‪B) Eiruv in Manhattan‬‬

‫שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קלט‬
‫בענין אם אפשר לעשות תיקון עירוב במאנהעטן שהוא נוא יארק‪.‬‬
‫ענף א ‪ -‬ובדבר מאנהעטן‪ .‬הנה המחיצה שנבנה משטח המים עד הקרקע שלמעלה שגבוהה יותר מעשרה טפחים שמקפת כל העיר‬
‫ודאי היא מחיצה גמורה וגם נעשית לדירה‪ ...‬ובדבר הגשרים העוברים לברוקלין ולדזורזי סיטי נלע"ד דתליא בהשלש שיטות‬
‫שפליגי בגג שבולט חוץ למחיצות הבית בעירובין דף פ"ט‪...‬‬
 ‫‪68‬‬

‫ענף ג ‪ -‬וא"כ בהגשרים שהולכין ממאנהעטן שיש תחתיהן מחיצה גמורה להר"י בתוס' הוא רה"י עד כנגד המחיצה מדין רה"י עולה‬
‫עד לרקיע אבל מ"מ אסור מטעם דפרוץ במלואו לחלק הגשר שאחר המחיצה שהוא על הנהר‪ .‬ולהרא"ש לכאורה כולו כרמלית‬
‫ולמסקנת התוס' שמסקי כהירושלמי הוי הגשר שאחר המחיצה מקום פטור והוי נפרץ למקום המותר‪ .‬ולהרא"ש להירושלמי כולו‬
‫מקום פטור לכאורה ומטעם קרקף ‪/‬קרפף‪ /‬אין לאסור מקום הגשר שהוא רה"י להר"י דגם הגשרים נחשבו מוקף לדירה שיש שם‬
‫גם איצטבאות לישב שם ומקומות לטיול אך האיסור הוא מטעם שנפרץ במלואו למקום שאחר המחיצה כדלעיל להר"י‪ .‬וכיון שהוא‬
‫רק מטעם פרוץ במלואו לכרמלית יש להתיר שם בצורת הפתח אם אף אם עוברים שם 'ס רבוא‪ .‬ולמסקנת התוס' כירושלמי יש‬
‫להתיר בלא שום תקון אבל להרא"ש שכיון שלא מינכרא מחיצתא אין על הגשרים דין רה"י אפשר יש לדונו גם לרה"ר אם‬
‫עוברים שם ס' רבוא אם עולה בשפוע יותר מד' אמות עד עשרה בגובה דאף שאין רה"ר עולה למעלה מעשרה מ"מ כיון שעולה‬
‫בשפוע כזה שאם היתה ארעא סמיכתא היה רה"ר אפשר נידון כארעא סמיכתא אף שתחתיו רה"י וא"כ כשעוברין ס' רבוא הוא‬
‫רה"ר דצריך דלתות ולהשיטות דלא מצרכי ס' רבוא הוא רה"ר בכל אופן כיון שרחב ט"ז אמה ובעי דלתות‪ ,‬ואף אם נימא להרא"ש‬
‫דהוא כרמלית כיון שגבוהה עשרה ול"ד לארעא סמיכתא כיון שנראה ונרגש לכל שהוא באויר‪ ,‬מ"מ אפשר צריך דלתות‪ ,‬כיון שמה‬
‫שצריך דלתות אינו משום שהוא בדין רשות הרבים דאם הוא רשות הרבים ממש אין מועילין גם דלתות אלא דוקא כשהן ננעלות‬
‫ממש בלילה לכו"ע‪ .‬וזה שמועילין דלתות שרק הראויות לנעול אע"פ שאינן ננעלות הוא רק כשאינו בדין רה"ר‪ ...‬ונמצא‬
‫שלהרא"ש אף אם נימא שהגשרים הם רק בדין כרמלית אם בוקעין רבים כברה"ר גמור שהוא למאי דס"ל שצריך ס' רבוא יצטרכו‬
‫דלתות וגם יש להחמיר שיהיו ננעלות בלילה‪ .‬אבל להר"י בתוס' שעד כנגד המחיצה הוא רה"י רק שאסור מטעם דנפרץ למקום‬
‫האסור לחלק הגשר אחר המחיצה שהוא כרמלית אין להצריך דלתות אף שבקעי שם רבים דס' רבוא כיון דהוא רק תקון הרה"י‪...‬‬
‫ולמסקנת התוס' כירושלמי א"צ שום תקון כדלעיל‪.‬‬
‫ענף ד ‪ -‬והנה המג"א ‪/‬או"ח‪ /‬בסי' שע"ד סק"ה הביא הא דהר"י בתוס' שדוקא מה שבולט לרה"ר אם הוא רחב ד' הוא כרמלית‬
‫ואוסר גם שאר הגג מצד נפרץ במלואו וכתב וכן משמע ברא"ש חזינן שמפרש גם ברא"ש שהוא כהר"י בתוס'‪ ...‬אבל למעשה אם‬
‫בוקעין ס' רבוא יש להחמיר כיון דיותר נוטה בדעת הרא"ש כהחולקים על המג"א וא"כ אפשר שהוא גם רה"ר ואף אם הוא‬
‫כרמלית כיון שבקעי ביה רבים כמו ברה"ר הא בארתי שצריך דלתות וגם יש להחמיר שיהיו ננעלות בלילה‪ .‬אבל הא פשוט שלפי‬
‫החשבון אין בכל גשר ס' רבוא עוברים בכל יום דכשנחלק העוברים ושבים על כל הי"ג גשרים שיש במאנהעטן ועוד דרכים של‬
‫החפירות הנקראים טונעלס לא יהיו ס' רבוא עו"ש בכל גשר ואפילו בגשרים היותר בעו"ש עליו‪ .‬וא"כ למאי דנהגינן להקל‬
‫כהשיטות שמצרכי ס' רבוא לחשיבות רה"ר יש להתיר בצוה"פ על הגשרים אף אם נימא בדעת הרא"ש כהחולקים על המג"א‪.‬‬
‫ענף ה ‪ ... -‬לכן אני אומר שודאי סגי בזה שישנם בעיר ולכל היותר שישנם ברחובות כל העיר ס' רבוא שזה הוי כמו במדבר‬
‫במחנה‪ ...‬וא"כ יש להסתפק בהגשרים שהולכים ממאנהעטן לברוקלין אם יש להחשיבם שאינם מהעיר משום שהם חוץ לעיר או‬
‫יש להחשיבם מהעיר מפני שהוא גם לתשמישי העיר שיש שם איצטבאות לישב שם ומקומות לטיול ואם הם מהעיר נחשבו כיש‬
‫שם ס' רבוא בזה שבכל העיר יש ששים רבוא במאנהעטן‪ ,‬ואם נחשבו שאינם מהעיר הרי צריך חשבון הששים רבוא בכל אחד‬
‫לבדו כמו בדרכים שאין שייך לצרף להם אלו שבעיר‪ ,‬וזה הא ליכא לפי החשבון כדלעיל‪ .‬ואם נחשבו מהעיר שא"כ הוא כיש שם‬
‫ששים רבוא יש לנו להחמיר שיצטרך דלתות וגם ננעלות בלילה כדבארתי לדעת הרא"ש אליבא דהחולקים על המג"א‪ .‬אך כיון‬
‫שאפשר שאין להחשיבם מהעיר שאז אף להרא"ש אליבא דהחולקים על המג"א סגי בצוה"פ ולהר"י בתוס' לכו"ע סגי בצוה"פ אף‬
‫שיש שם ס' רבוא ולהמג"א גם להרא"ש סגי בצוה"פ אף ביש שם ס' רבוא וכן הוא לנו"ב‪ ,‬ולהתוס' במסקנא שהוא כירושלמי‬
‫מותר אף בלא תקון לכן היה מקום להקל שיסגי בצוה"פ על הגשרים להתיר במאנהעטן אף שיש שיטה גדולה לאסור‪...‬‬
‫אך הנה לעומת זה שכתבתי שיש מקום להקל הא איכא שיטת הרשב"א הובא בבה"ט ‪/‬או"ח‪ /‬סי' שמ"ה סק"ז שסרטיא ופלטיא הוא‬
‫רה"ר אף בעיר שמוקפת מחיצות ודלתותיה נעולות וכן איתא בבעה"מ בעירובין דף כ"ב בשם הר' אפרים דרה"ר לא מיערבא‬
‫אפילו בדלתות נועלות ויש סוברין שאף שאינו רה"ר הוא עכ"פ כרמלית כדהובא בתה"ד סי' ע"ג‪...‬‬
‫ואם כן גם במאנהעטן שהוא עיר שבאין ממקומות הרבה שא"א שם לתקן וגם סמוכים לה בתוך התחום מקומות שלא יוכלו לתקן‪,‬‬
‫אין לתקן ולא לערב גם במאנהעטן כדי שיהיו אסורים גם במאנהעטן ולא יבואו לטלטל גם במקומות שאי אפשר לתקן‪ .‬ונמצא שאף‬
‫לדידהו משמע שאין לתקן להתיר במאנהעטן אף אם יכולין לתקן‪.‬‬
‫ענף ו ‪ ... -‬ומה שרוצה כתר"ה לומר שאולי אין להכניס בחשבון הס' רבוא את הנכרים ולא הנשים וטף‪ ...‬אבל סך הזה ודאי ילפינן‬
‫גם אם הם מנכרים ונשים ופחותים מבני עשרים ואין להסתפק בזה כלל‪.‬‬
‫ומש"כ להקל מצד שנוסעים במאשינעס שהם רשות לעצמן לא מסתבר כלל‪.‬‬
‫היוצא מזה לדינא שיש שיטות גדולות שאף אם היו הדלתות ננעלות היו מאנהעטן וכן ברוקלין רה"ר‪ .‬וכן יש הסוברין אף שלא היו‬
‫רה"ר אסורין בדין כרמלית‪ .‬ומנהג נגד שיטתם אין לנו וא"כ מהראוי להחמיר‪ .‬ונוסף ע"ז שאף אם נחלוק ע"ז הא יש סברא‬
‫להחשיב רה"ר מצד הגשרים אך מצד זה היה יותר נוטה להקל כדלעיל‪ ,‬אך מ"מ לצרף להחמיר ודאי היא ראויה‪ .‬ונוסף לזה אף אם‬
‫לא היה שום חששות בהתקונים לא היו צריכים לערב ולהתיר ל"מ אם לא יוכלו להתיר בתקונים בברוקלין הסמוך בתוך התחום‬
‫אלא אף אם גם בברוקלין היו יכולים לתקן אבל הא יש מקומות שלא יוכלו לתקן או שלא יתקנו אף שיכולין ובשבילם נמי לא היו‬
‫צריכים לערב ולהתיר במאנהעטן ואולי גם לא בברוקלין כדהוכחתי לשיטתם מהא דלא עירבו בירושלים‪...‬‬
 ‫‪69‬‬

‫שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פט‬

‫אם למחות ביד המקילים לעשות עירוב במאנהעטן ג' דחנוכה תשכ"א‪ .‬מע"כ ידידי החשוב והנכבד הרב הגאון מוהר"ר אליהו יונג‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫הנה בדבר מאנהעטן הרי בארתי באריכות בספרי אגרות משה או"ח ח"א בסימן קל"ט כל הצדדים שיש להקל ושיש להחמיר‪,‬‬
‫והמסקנא לע"ד דמאנהעטן ל"ד למה שנהגו להקל בשאר מקומות וא"כ אין בידנו להתיר נגד השיטות שאסרו‪ ,‬וגם ראיה גדולה‬
‫ממה שבירושלים לא עשו עירוב להתיר ולכן איני רואה דבר שישנה דעתי בזה‪ ,‬אבל הא כבר אמרתי שאין בידנו למחות ביד‬
‫המקילין וכשיתקנו הרי יהיה מותר לאיזה שיטות‪ ,‬גם הם רבנים גדולים ומי ימחה בהם מכיון שסוברים לפי הכרעתם שיכולין לתקן‬
‫והם ראוים להוראה‪ .‬אבל אני בעצמי איני יכול לסייע בזה דאף שיהיה תקון לגבי אלו המטלטלים שם ומוציאין מרה"י =מרשות‬
‫היחיד= לשם שלא כדין ובהתקונים ירויחו שיהיו מותרין לאיזה שיטות‪ ,‬מ"מ הא לעומת זה יהיה קלקול לגבי אנשים כשרים‬
‫שרוצים לעשות כהוגן ואינם מטלטלין במאנהעטן שמעתה יטלטלו שהוא שלא כדין להרבה שיטות שבארתי‪ .‬אבל רבנים הסוברין‬
‫שיש לתקן רשאים לעשות כמו שהם סוברים כדלעיל‪ .‬ידידו‪ ,‬משה פיינשטיין‪.‬‬

‫‪C) Eiruv in Brooklyn – R’ Moshe Feinstein‬‬

‫שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פז‬
‫דין עירוב בפלעטבוש ט"ו בשבט תשל"ח‪ .‬מע"כ הרבנים הגדולים וידידי החשובים אשר מועד הרבנים דפלעטבוש כל אחד לפי‬
‫מהללו יהולל שליט"א‪ .‬והיו"ר ידידי הרה"ג מוהר"ר ישראל פאליעוו שליט"א‪.‬‬
‫הנה כשהיו אצלי הרבנים החשובים הרה"ג מוהרש"ז שארפמאן שליט"א והרה"ג מוהר"נ שרייער שליט"א בדבר תיקון עירוב‬
‫בפלעטבוש ואמרתי שאיני רוצה להתערב בזה כי הרי כמה שיטות איכא בפירוש מה זה רשות הרבים ובפירוש דלתות נעולות‬
‫וספרי הש"ע מצוים‪ ,‬אבל מאחר שיצא קול שאני הוא מתיר בעצם מצד לשון זה שאמרתי מוכרח אני לבא בזה לברר בקיצור‬
‫מה שאני בעצמי סובר‪ ,‬והוא מפורש באורך בכל פרט ופרט בח"א מאו"ח בספרי אג"מ סימן קל"ט שהשבתי להרה"ג ר' צבי‬
‫הירש אייזינשטייט ז"ל‪ ,‬כי אני הסברתי מה שנראה לע"ד בדבר הששים רבוא שחידשו רש"י והתוס' וכן נהגו להקל כמותם‪ ,‬והוא‬
‫נכון ומוכרח שאיכא שני ענינים בדרכים צריך שיעברו ששים רבוא בכל יום כלשון המחבר סימן שמ"ה סעי' ז' להי"א אבל בעיר‬
‫הוא רה"ר =רשות הרבים= בזה שישנם בעיר ששים רבוא‪ ,‬ויש להקל שהוא שיהיו ברחובות כל העיר כל העת שדרכן של אינשי‬
‫לצאת מבתיהן כשצריכין לאיזו דבר ששים רבוא אף שבכל רחוב ורחוב לא נמצאו אלא פחות הרבה ואף שאין עוברין כלל אלא‬
‫שנמצאו ברחובות הוא רה"ר אם במשך כל הרחובות הם בסך ס' רבוא‪ ,‬דכן היה בדגלי מדבר בשעה שנחו שזה היה רובא דרובא‬
‫של כל הזמן דהמסעות שהיו עוברין ממקום למקום היה במשך כל הארבעים שנה רק ימים מועטים וכל הזמן היו נחים במ"ב‬
‫המסעות כדכתבתי שם בענף ה' וברור שלא היו עוברין הרבה אינשי מרחוב לרחוב כי לא היה להם שום צורך בזה ואף אם היה‬
‫צורך כמו בעיירות דבזה"ז שכל אדם עושה מלאכה ומסחר נמצאים רובא דרובא בבתים שעושים המלאכה והחנויות והעברה‬
‫ברחובות העיר הוא רק בשעה שהולכין למלאכתן ולמסחרם וכדומה‪ ,‬אבל אינשי ברחובות כל אחד בשכונתו נמצאו בערים‬
‫הגדולות טובא גם ששים ריבוא וזהו הרה"ר דבערים‪ ,‬וצריך לאמוד כמה תושבים יהיו נמצאים בעיר שיהיו מהם ברחובות דכל‬
‫העיר ששים רבוא ואפשר כדמסתבר שלא כל הערים שוין לענין זה‪ .‬אבל יש להוסיף דהוא בשטח עיר די"ב מיל על י"ב מיל כיון‬
‫דילפינן הכל מדגלי מדבר‪ ,‬ולכן בברוקלין שהוא עיר אחת מלאה אוכלוסין אבל אפשר שהיא יותר מי"ב מיל על י"ב מיל‪ ,‬צריך‬
‫לאמוד למשל פלעטבוש שנמשכת יחד עם ברוקלין י"ב מיל מהם אם נמצאו סך אינשי שם הרבה כל כך שנמצאו בכל רחובות דאלו‬
‫הי"ב מיל ס' ריבוא הוא רה"ר גמורה אף להמצריכין ס' רבוא ונוהגין כמותן והוא אולי אחד מארבעה או אחד מחמשה אינשי נמצאו‬
‫ברחובות שסך כזה היו במדבר שהרי מספר ס' הריבוא היו מבן עשרים ומעלה ולגמ' ב"ב דף קכ"א ע"ב לא נמנו אלא עד ששים‬
‫שנה עיי"ש ברשב"ם ד"ה כפחות מכ'‪ ,‬שאז הוא רה"ר גם לרש"י ותוס' אף שליכא רחוב שעוברין שם ס' רבוא‪ ,‬וכשאיכא רחוב‬
‫שהולכין שם ס' ריבוא הוא רה"ר אותו הדרך אף שאין בעיר ס' ריבוא‪.‬‬
‫ופשוט שאם בשטח קטן שפחות מי"ב מיל על י"ב מיל נמצאים ששים ריבוא הוא ודאי רה"ר‪ ,‬אבל הוא קולא דאם בשיעור די"ב‬
‫מיל על י"ב מיל לא יהיו סך דיורין שמהן תהיה האומדנא דבחוצות ימצאו ס' ריבוא אינו רה"ר‪ ,‬אבל בנוא יארק וברוקלין שאיכא‬
‫מד מאות‬ ‫בת ים גדולים שבבית אחד ישנם הרבה דיורין שהוא בשטח קטן מאד על הארץ ואיכא בתים שנמצאו דיורים אפילו יותר '‬
‫משפחות הרי בשטח קטן טובא אפשר שיהיו הסך ס' ריבוא שנמצא בחוצות שצריך לרש"י ותוס'‪ ,‬דבדגלי מדבר הא היו רק אוהלים‬
‫שטוחים על פני הארץ שלכן היה זה בסך גדול די"ב מיל על י"ב מיל‪ .‬ואם היו ששים ריבוא בשטח החשבון די"ב על י"ב מיל אבל‬
‫בארכו כפלים על רחבו כגון ששה מיל על אורך כ"ד מיל יש להסתפק ובסברא נוטה להקל לדידהו‪.‬‬
‫ובעיר שיש בה הרבה נכנסין צריך להתחשב גם עם אלו הנכנסים מערים אחרות דאם איכא הס' ריבוא בצירוף הנכנסים ממקומות‬
‫אחרים נמי הוא רה"ר כדהבאתי מרש"י עירובין דף נ"ט ע"א ד"ה עיר של יחיד ואף שנסתפקתי שם דאולי סגי ביש בעיר ס' ריבוא‬
‫ביחד עם הנמצאים בהבתים‪ ,‬יותר מסתבר דאין להחשיב בכלל הס' ריבוא אלא אלו הנמצאים בחוצות דהרי במדבר היו שם‬
‫בהמחנה יחד עם אלו שבבתים פי ארבע או חמש מס' ריבוא‪ ,‬שלכן מכיון שנמצאו כרכים גדולים דתיקנו בהן עירובין משמע‬
‫שהקלו בזה‪.‬‬
‫ואף שמקטין לפ"מ שכתבתי קושית תוס' בעירובין דף ו' ע"א ד"ה כיצד מזה שהיו בדגלי מדבר טף ונשים לאין מספר דאפשר‬
‫דמסך זה אמדו דהיו בחוצות ס' ריבוא‪ .‬וכוונת קושית התוס' הוא דמנלן דהיה האומד כך כיון שלא הוזכר מספר עלייהו‪ ,‬וגם‬
‫הקושיא מערב רב שהיו הרבה ולא נאמר מספר שע"ז ליכא תירוץ האומד לכן לא תירצו זה‪ .‬ובעצם נראה לתרץ קושית התוס'‬
 ‫‪70‬‬

‫דהשיעור נאמר על מחנה ישראל ממש דהערב רב לא היו מעורבין אלא שחנו חוץ למחנה ישראל סמוך להם וראיה דהא אף לבן‬
‫המצרי שהיה בן אשה ישראלית לא הניחוהו ליטע אהלו בתוך מחנה דן כ"ש שהערב רב לא היו בתוך מחנה ישראל והשיעור נאמר‬
‫על מחנה ישראל‪ ,‬דדוחק לומר דשיעור זה היה עם הערב רב שהרי איכא ג' מחלוקות במכילתא פ' י"ד ר' ישמעאל ור"ע ור' נתן‬
‫כמה היו הערב רב לר' ישמעאל כפלים‪ ,‬לר"ע ד' פעמים ולר' נתן ששה פעמים וא"א שלכולן לא היה אלא השיעור דמבית‬
‫הישימות עד אבל השטים שרבב"ח ראה אותו מקום והיה י"ב מיל על י"ב מיל כדאיתא בעירובין דף נ"ה ע"ב‪ ,‬שלכן משמע‬
‫שבמקום זה חנו רק ישראל שנמנו ולא הערב רב וזה עצמו היה רה"ר בלא מקום הערב רב‪ ,‬וצ"ע מה שהתוס' לא תירצו כן‪.‬‬
‫עכ"פ אני סובר לדינא כדכתבתי אבל לא רציתי לומר זה לפס"ד ברור מאחר שלא הוזכר זה בפירוש בדברי רבותינו האחרונים‬
‫ובעה"ש משמע שודאי לא נחית לזה עיי"ש בסעיף י"ט וסעי' כ'‪ ,‬אף שלע"ד אינו נכון כלל כדבריו שודאי היה כל מחנה ישראל‬
‫רה"ר לא רק מקומו של משה כדהוכחתי בתשובתי שם‪ ,‬וגם הביא נכדי הרה"ג ר' מרדכי טענדלער שליט"א מהא דבריש הזורק‬
‫(דף צ"ו ע"ב) אמרו ר' יאשיה ור"ח שזורק ד"א ברה"ר =ד' אמות ברשות הרבים= היה במקדש באורגי יריעות שהיו זורקין‬
‫המחטין זל"ז ובוכיאר ביריעה ולשואליהן‪ ,‬הרי עשו מלאכת אריגת היריעות ברה"ר ולא היה זה אצל משה דהא אחר שגמרו‬
‫מלאכתן הביאו אל משה יריעות גמורות להמשכן ולהאהל כמפורש בקרא בפ' פקודי‪ .‬וענין סרטיא ופלטיא שמביא דבכל הערים‬
‫היה רק מקום אחד לצאת חוץ לעיר שזהו סרטיא וכן היה רק מקום אחד שמתקבצים לסחורה לא מסתבר זה כלל שבעיר גדולה‬
‫שצריך ללכת דרך רחוק לא יהיה אלא מקום אחד לקנות מה שצריך ואין שום טעם לדחוק‪ ,‬וענין סרטיא ופלטיא הא סובר‬
‫הרשב"א בעבה"ק ש"ג דאפילו בעיר שמוקפת מחיצות הוא רה"ר ועוד שיטות איכא שסברי כן‪ ,‬ואף להחולקים עלייהו יש לפרש‬
‫שהסרטיא ופלטיא הוא לענין רה"ר דדרך ולענין להחשיב בדין רה"ר גם המבואות המפולשין לה‪ ,‬בכל אופן לא נראה כלל דרך‬
‫העה"ש‪ ,‬אבל בזה טעם שלא אמרתי למה שאני סובר לרבנים חשובים לפס"ד ברור‪ .‬אבל מאחר שיצא קול שאני הוא המתיר שהוא‬
‫בעצם נגד מה שכתבתי ונגד מה שאני סובר כן לדינא הוכרחתי לכתוב מכתבי זה שהוא ברור דעתי במה שכתבתי וגם במה‬
‫שהוספתי עוד פרטים בין לקולא בין לחומרא מה ששם בתשובתי לא כתבתי שלא היה אז נחוץ‪ .‬והנני ידידם מוקירם ומכבדם‪,‬‬
‫משה פיינשטיין‪.‬‬

‫שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן פח‬

‫עוד בדין עירוב בפלעטבוש ד' שבט תשל"ט‪ .‬מע"כ הרבנים הגדולים וידידי החשובים מועד הרבנים דפלעטבוש כל אחד לפי מהללו‬
‫מהולל והיו"ר ידידי הרה"ג מוהר"ר ישרא פאליעוו שליט"א‪.‬‬
‫הנה כבר בארתי בעל פה הטעם שאני סובר דאין לעשות תיקון עירובין בברוקלין אפילו בחלק אחד כהא דפלעטבוש‪ ,‬אף אם נימא‬
‫שמשך י"ב מיל על י"ב מיל כשיתחילו למדוד מאיזה צד דתחלת העיר דברוקלין אין שם סך גדול כמספר בני ישראל שהיו במדבר‬
‫על משך כזה‪ ,‬דהאומדנא היתה שנמצאים ברחובות בחוץ ס' ריבוא‪ ,‬משום דכיון דעיר גדולה כברוקלין צריך לברר מי שאומר‬
‫שאין שם סך ס' ריבוא כשרוצה להתיר‪ ,‬דהא הרבה אינשי הם באומדנא שיש בברוקלין בכל חלק כזה די"ב מיל על י"ב מיל ס'‬
‫ריבוא ויותר מאחר דכמובן הבתים גדולים שיש בתים דהרבה קומות בעלי ארבע וחמש ושש שהם כמעט רוב הבתים ואף הנמוכים‬
‫הם בעלי שתים ושלש ונמצאים גם בתים גבוהים ביותר ומגיעין גם לבעלי עשרים קומות‪ ,‬נגד מחנה ישראל במדבר שהיו באהלים‬
‫שהוא רק אהל בקומה אחת על הקרקע‪ ,‬שלכן אף שהרחובות הם רחבים ערך פי שנים מרחובות דבמדבר שהיו רק ט"ז אמה מ"מ‬
‫הוא לפי אומדנא דסתם אינשי שהם יותר מכפי שהיו במדבר במשך שטח זה‪ ,‬שלכן אם הוא פחות לענין המציאות צריך לברר זה‪,‬‬
‫ומכיון שצריך לברר זה אף שהאמת הוא שאין שם ס' ריבוא וגם אפשר לברר זה‪ ,‬הרי ודאי רובא דרובא מאינשי לא ידעו‬
‫מברור זה לא רק מעלמא אלא אף הדרים כאן לא ידעו זה ויאמרו דמותר לעשות תיקוני עירובין דצורת הפתח ברה"ר‬
‫=ברשות הרבים= גמור דיש שם ס' ריבוא ויותר ויבא לקלקולא‪ .‬ומצינו כה"ג שחששו חכמים מהא דלא עשו עירובי חצרות‬
‫דפת בירושלים (ק"א ע"א רש"י ד"ה ומהדרו‪ .‬ועי' אג"מ או"ח ח"א סי' קל"ט ענף ה') וכמה גזירות טובא‪.‬‬
‫והנה למה שכתבתי באג"מ שם דאיכא שיטת הרשב"א בספר עבודת הקדש דסרטיא ופלטיא הוא רה"ר אף בעיר שמוקפת מחיצות‬
‫ודלתותיה נעולות‪ ,‬ובעה"מ עירובין דף כ"ב הביא שיטה זו גם בשם הר' אפרים‪ ,‬ויש שסובר בתה"ד סי' ע"ג דאינו רה"ר אבל הוא‬
‫כרמלית וכתבתי שאיכא גם ברש"י סברא זו בעירובין דף ק"א ד"ה חייבין שסובר כן שהרי כתב אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות לא‬
‫הויא רה"ר שאינה כדגלי מדבר שהוא דרך פתוח כל שעה‪ ,‬שהוא לשון המשמע שאינו רה"י =רשות היחיד= וגם הא מסיק וכיון‬
‫דכרמלית היא לית לן למיגזר‪ ,‬ולא כתב איזה טעם אחר שהוא כרמלית משמע דהוא מצד שכתב בדבור זה משום דעיר של רבים‬
‫היא שאוכלוסין הרבה באין לה עושה שהוא כרמלית אף דדלתותיה נעולות‪ ,‬ואין לנו מנהג דלא כשיטה זו דהא מה שתיקנו עירובין‬
‫אף בעיירות גדולות הוא מה שאף עיירות הגדולות לא היו בהם ס' ריבוא ואף לא קרוב לזה כידוע וכמפורש כן בכמה מקומות‪,‬‬
‫וחומרא זו דהרשב"א הוא להסוברים דבעינן ס' ריבוא דוקא כדאיכא ס' ריבוא‪ ,‬אבל מסתבר שאם איכא רה"ר בסרטיא ופלטיא‬
‫יהיה זה תלוי בכל העיר אף שהעיר גדולה בשטח יותר מי"ב מיל על י"ב מיל ובכל העיר איכא ס' ריבוא ולא בחלק די"ב מיל על‬
‫י"ב ממנה‪ ,‬נמי הוא רה"ר כיון שהפלטיא הוא נעשה לכל בני העיר שהם ס' ריבוא ויותר‪ ,‬וגם הוא כמוכרח דהא פלטיא לא היה‬
‫במדבר ולא שייך לומר דמחנה לויה היתה פלטיא שהיה שם משה שהכל צריכין לו ובאים אליו היתה בחשיבות פלטיא‪ ,‬אלא שהוא‬
‫משום דזה אין צורך להוכיח מדגלי מדבר אלא משום דזהו עיקר רה"ר שזהו ודאי מקום הנעשה רק לרבים‪ ,‬ולהרשב"א שאף בעיר‬
‫שמוקפת מחיצות הוא רה"ר הא ודאי לא שייך למילף ממחנה ישראל במדבר שלא היו מחיצות‪ ,‬שלכן לא שייך למילף שיעור העיר‬
‫שאיכא בה הפלטיא שיהיו הרבים שמחשיבין לרה"ר נמצאים רק בשטח י"ב מיל על י"ב מיל‪ ,‬אלא רק סך האינשי דמחשיבין‬
‫לרה"ר זה שייך למילף היינו שהפלטיא יהיה לעיר שיש בה ס' ריבוא אבל אין חלוק בזה גודל העיר‪ ,‬דהא עכ"פ כיון שבעיר איכא‬
 ‫‪71‬‬

‫ס' ריבוא הרי נעשה הפלטיא שבעיר לכל תושבי העיר שהם ס' ריבוא אף על שטח יותר מי"ב על י"ב מיל‪ ,‬שא"כ באיכא פלטיא‬
‫בברוקלין יש להחשיב מספר אנשי כל ברוקלין‪ ,‬אבל אולי פליגי רוב הראשונים עלייהו לא רק באיכא מחיצות אלא אף בליכא‬
‫מחיצות דליכא יתרון בשביל הפלטיא כלל דאין לנו רה"ר אלא מה שילפינן מדגלי מדבר דהא החכ"צ שהביא הבאה"ט מסיק ותמה‬
‫אני שלא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא דבר זה‪ ,‬שא"כ נימא שאף בלא מחיצות ליתא יתרון לפלטיא‪ ,‬ובכל אופן תלוי בכל י"ב‬
‫מיל על י"ב מיל לבד וכשנמצא שליכא שם ס' ריבוא היה לן להתיר לתקן עירובין‪ ,‬איכא עכ"פ טעם זה שאין לתקן עירובין מאחר‬
‫שלא ידוע זה אלא ע"י ברור שמזה לא ידעו רובא דרובא אינשי ואתי לקלקולא להתיר לתקן עירובין אפילו בעירות גדולות שאיכא‬
‫ס' ריבוא‪.‬‬
‫והנה מסתבר שאין רשות לכל אחד ואחד למדוד הי"ב על י"ב מיל מביתו איך שיהיה עדיף להו דהא יהיה סתירה אלא צריך‬
‫להתחיל מאיזה צד דתחלת העיר הקרוב להו שאם לפלעטבוש קרוב חוף הים דנכנס קאני איילענד וברייטאן ביטש שאיכא ימים‬
‫בימי הקיץ שבאים לשם יותר ממיליאן ‪/‬ממליון‪ /‬איש ביום שאף אם נחלקים לשלשה זמנים ביום שנמצא שבזמן אחד ביום איכא‬
‫שם רק ערך ש"נ אלפים הרי בצרוף להאינשי שנמצאים בכל יום ודאי יהיה בימים ההם ס' ריבוא‪ ,‬וכיון שאיכא ימים שאיכא ס'‬
‫ריבוא אפשר שסגי בזה להחשיב רה"ר גם על השנה‪ ,‬שלא הכל הזכירו שבעלי שיטה זו סברי דצריך שבכל יום יהיו עוברין בו ס'‬
‫ריבוא דברש"י ותוס' והרא"ש לא הוזכר בכל יום‪ ,‬וא"כ אפשר סברי דאם אך איכא המציאות בעוברים ס' ריבוא וראוי הוא מצד‬
‫המקום ומספר האנשים שבסביבה שיעברו גם בכל עת ס' ריבוא הוא רה"ר‪ ,‬אך בזה כיון דבש"ע כתב בדעת שיטה זו דצריך‬
‫שיעברו ס' ריבוא בכל יום בסימן שמ"ה סעי' ז' יש אולי להקל אבל הא עכ"פ יש לאסור מטעם שכתבתי לעיל‪.‬‬
‫וזה אמרתי אף כשאמרו לי שלפי ידיעה הברורה אין במשך י"ב על י"ב מיל ס' ריבוא בברוקלין‪ ,‬והוא טעם לאסור על כל כרכים‬
‫ששייך לאמוד לסתם אינשי שיש שם ס' ריבוא ברחובות מחוץ להבתים‪ ,‬דאפילו אם האמת שלאחר הברור נתברר שאין שם ס'‬
‫ריבוא אין לתקן עירובין דרובא דאינשי אין יודעין הברור‪ ,‬אבל עתה נודענו במפה שניתן מהעיריה (הסיטי) ונמצא שכל ברוקלין‬
‫הוא רק י"ב מיל על י" ב וקצת יותר ודרים שם בקביעות קרוב לשלשה מיליאן ועוברים ושבים ממקומות אחרים למסחר‬
‫ולהתראות עם קרובים ולעבודה קבועה קרוב למליאן שא"כ יש ממש יותר הרבה מס' ריבוא ברחובות שודאי בהי"ב מיל על י"ב‬
‫מיל יש ג"כ יותר מס' ריבוא‪ ,‬ולהשוות בריבוע הוא בהכנסת מקצת מנהעטן שנכנס שם האיסט סייד שהוא גם וואל סטריט‬
‫וסיטי האל והסביבה שהוא עוד איזה מיליאנים ‪/‬מיליונים‪ ,/‬אבל כיון שמופסק בהנהר אין לצרף זה לברוקלין ולכן נחשב‬
‫כמעט כל ברוקלין שג"כ איכא הרבה יותר מס' ריבוא וא"כ הוא רה"ר דאורייתא דודאי אין לתקן עירובין מדינא‪ .‬משה‬
‫פיינשטיין‪.‬‬
 ‫‪72‬‬

‫‪Eiruv in Brooklyn I & II‬‬

‫‪Feb. 13 and 20, 1994‬‬

‫‪1) R’ Moshe Feinstein explains the difference between Brooklyn and Manhattan‬‬
‫שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קסב‬
‫בענין עירוב במאנהעטן וברוקלין (השמטה לח' או"ח סי' פ"ט) בע"ה‪.‬‬
‫הנה התשובה להרה"ג ר' אליהו יונג ז"ל שכתבתי בג' דחנוכה תשכ"א (ונדפסה לעיל או"ח סי' פ"ט) שכתבתי שאני אוסר כדבארתי‬
‫באריכות בספרי אג"מ ח"א דאו"ח סימן קל"ט אבל אין בידי למחות כשנמצאו רבנים שראוים להוראה שאף שראו מה שכתבתי‬
‫ומ"מ הם מקילין‪ ,‬אף שהוא קלקול לגבי אנשים כשרים שמעתה יטלטלו שלא כדין‪ ,‬אבל היה זה דוקא במאנהעטן ולא על ברוקלין‪.‬‬
‫דברוקלין לא היה שום נידון למעשה ורק הגרמ"ב וויסמאנדעל ז"ל דן בזה מצד העלעוואטר בדין פי תקרה כנראה להלכה ולא‬
‫למעשה דהא לא שמענו שהיה עד עתה שאלת נידון העירוב למעשה בברוקלין בשום מקום עד זה לא כבר‪ ,‬והשבתי שלע"ד אין‬
‫בזה פי תקרה והוא מוכרח שלא שייך לחלוק על זה‪ ,‬ורק במאנהעטן שכתבתי שאף שיש לה מחיצות ממש שהאיסור הוא מצד‬
‫הגשרים אין מועיל צוה"פ =צורת הפתח= אלא דלתות ננעלות אף אם נימא שאין להם דין רה"ר =רשות הרבים=‪ ,‬וגם כתבתי‬
‫דלהרא"ש אפשר שהוא רה"ר על הגשרים וגם איכא מרבוותא שסוברים שכל סרטיא ופלטיא הוא רה"ר‪ ,‬וגם כתבתי באור על‬
‫חשבון דס' ריבוא שכל אלו הם חדושים שאף שברור לע"ד שהוא אמת שייך למיפלג אחר שראו כל מה שכתבתי אם יש להם‬
‫טעמים‪ .‬אבל על ברוקלין שתלוי בדין הס' ריבוא אם נמצאו בשטח דלא יותר מי"ב מיל על י"ב מיל וכיון שנתברר‬
‫שפלעטבוש יש שם הרבה יותר אף שהוא עוד על שטח הפחות מי"ב על י"ב מיל וכן בארא פארק הוא אסור מדינא בלא‬
‫דלתות‪ .‬ולא שייך כלל למה שהתרתי בסי גייט שהיא מוקפת חומה גבוה בשלש רוחות וגם סגורה והשומר צריך לפתוח‬
‫כשמאשין ‪/‬כשמכונית‪ /‬צריך ליכנס ולצאת ובצד הרביעי שהוא לצד הים איכא תלי אבנים הרבה שמונחים שם כל השנים אך עכ"ז‬
‫צויתי ששם יעשו צוה"פ‪ .‬וכן לא שייך לקיו גארדענס הילס שהסכמתי להעירוב שתיקנו (לעיל או"ח סי' פ"ו) שהיא עיר‬
‫קטנה ודרך הכבושה לרבים הנקרא היי וועי לא הכניסו בתוך העירוב‪ ,‬שהוא פשוט וברור שבערים כאלו עושין צוה"פ ועירובין‬
‫ולא שייך לטעות כלל‪ ,‬אבל בזמן קצר בי"ח סיון תשכ"ב נתאספו הרבנים באגוה"ר בראשותו של הגאון הגר"א קאטלער ז"ל‬
‫וראשי הישיבות והדיעו ברבים שא"א בשום אופן לתקן עירוב במאנהעטן ואסור לטלטל אף אחר כל תיקונים שעשו ושיעשו איזה‬
‫רבנים‪ .‬ובברוקלין לא היה צורך לדון אז‪ ,‬אבל האמת שלדינא אסור בברוקלין שנתברר שיש שם ס"ר =ס' רבוא= כדכתבתי עוד‬
‫יותר ברור ממאנהעטן‪ .‬משה פיינשטיין‪.‬‬

‫‪2) R’ Menachem Kasher on Eiruv in Manhattan‬‬

‫‪R’ Yosef Eliyahu Henkin and R’ Aharon Kotler‬‬
‫דברי מנחם חלק ב תיקון עירובין במנהטן – מבוא‬
 ‫‪73‬‬

‫‪3) How to be m’tzaref (sum together) s’nifim - R’ Menashe Klein on Brooklyn Eiruv‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פט‬
‫עירות גדולות בזמן הזה כנוא יארק וברוקלין וכיוצא בהם שיש בהם ששים רבוא אנשים אין להם דין רה"ר בזמן הזה מפני שנים‬
‫עשר טעמים‪:‬‬
‫א) דעת רמב"ן ומוהר"י מקוטנא ומהרש"ם ובית אפרים ועוד אחרונים דאנשים העוברים במכוניות אין מצטרפים לס"ר לפי שהם‬
‫ברה"י בפני עצמו‪.‬‬
‫ב) שיטת מרן החזו"א והגר"י שטייף דכל העירות בזה"ז הו"ל מוקפות חומה ע"י הבתים שהם בנויים סביב העיר ועומד מרובה על‬
‫הפרוץ‪.‬‬
‫ג) שיטת התוספות סוכה והאב" נ ועוד דכל מקום שאסור לעבור שם מפני חק המלכות לא הוי רשות הרבים אפילו בלי מחיצות וכן‬
‫נראה בספר פענח רזא פ' יתרו דע"י היקף עננים היה המחנה רה"י‪.‬‬
‫ד) שיטת אדמו"ר מרן מקלויזענבורג שליט"א דאור אדום שמעמיד המכוניות ובנ"א מלעבור ברה"ר בלי עיכוב הו"ל כמחיצה‬
‫שאפילו מעכב רק לשעה קטנה פעם במעל"ע מהני וכ"ש שכאן בכל שעה ושעה מעכב‪.‬‬
‫ה) שיטת הגרח"ע והחזו"א ז"ל וגרמ"פ ועוד פוסקים דעירות המוקפות מים מג' רוחות כנוא יארק וברוקלין ונעשית מחיצה גם ע"י‬
‫אדם לא הוי רה"ר‪.‬‬
‫ו) שיטת רש"י ורשב"א ורמב"ן וסמ"ג ומאירי והרמב"ם וסה"ת וראבי"ה ורי"ו והתוס' וכמעט כל הראשונים ואחרונים דכל שאין‬
‫המבואות מפולשות משער לשער וזה כנגד זה ממש מקצה אל הקצה כדגלי מדבר לא הוי רשות הרבים וכ"פ בשו"ע ובמג"א‬
‫וכנראה שהיא שיטה מוסכמת מכל האחרונים‪ ,‬וכתבו הגאון רש"ד מווארשא וגאון בעל דברי מלכיאל ועוד אחרונים שע"ז סמכו‬
‫לתקן עירובין אפילו בעירות שיש שם ששים רבוא‪.‬‬
‫ז) המכוניות עצמן שעוברים דרך מבואות סמוכין נעשים מחיצה שממלאים הרחובות במכוניות‬
‫ח) שיטת הערוך השלחן דעירות שרחובות שלהן מפולשות לד' רוחות בעולם לא הוי רשות הרבים וראיה לדבריו משיטת אוהל‬
‫מועד הקדמון‪.‬‬
‫ט) שיטת הריטב"א והתוס' לפמ"ש מרן בבית שערים או"ח סימן קל"ג דשתי מחיצות שהם עקומות כמין גאם אפילו לרבנן הוי‬
‫מחיצה‪.‬‬
‫י) רשות הרבים צריך להיות הפקר לכל וראוי להשתמש וניחא תשמישתו כמבואר בש"ס ועיין ריטב"א עירובין כ"ב וכ"כ בב"א‬
‫להדיא ובדידן אסור להשתמש ברחוב רק לעבור במכונית וגם בזה אסור לו לעמוד כה"ג לא מקרי ניחא תשמישתו דליכא תשמיש‬
‫כלל‪.‬‬
‫יא) עוד אחת‪ ,‬בהיי ‪ -‬ווייס בלע"ז דרכים גבוהים וגדולים שצריך לשלם עבור כל מכונית ומכונית לא מקרי רה"ר שהרי אין רשות‬
‫לכל אלא למי שמשלם עבור המכונית‪ ,‬וזה כולל גשרים ודרכים בעיירות ג"כ‪.‬‬
‫יב) שיטת המאירי דעיירות גדולות שהממשלה שולטת על הדרכים לשנות כרצונם לא הוי רה"ר אפילו יש שם ששים רבוא‪.‬‬
‫והנה כל הני טעמי הם כמעט אליבא דכו"ע אפילו להפוסקים דבלא ס"ר הוי רה"ר הכי מותר לערב‪.‬‬

‫א‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן עה‬
‫ומאחר שביררנו בעזה"י דבמקום שאין שם ס"ר אפילו הם עירות גדולות מצוה לערב ולתקן עירובין וכמנהג בכל תפוצות ישראל‬
‫נראה מה דלקמן בעירות גדולות כהיום כנוא יארק וכיוצא בו שיש בה ס"ר אם יש להם היתר בתיקון עירובין או אין להם שום‬
‫היתר‪ .‬והנלפענ"ד דבעירות גדולות בזה"ז ליכא רה"ר דאורייתא בשום מקום אפילו יש שם יותר מס"ר ואפרש שיחתי‪ .‬הנה כבר‬
‫הארכתי בספר משנה הלכות חלק ו' סימן פ"ז פ"ח וחלק ז' סימן ס' ס"א ס"ב דהמכוניות (קארס בלע"ז) אינם נכללים בכלל‬
‫ששים רבוא בוקעים שהרי המכונה כשהיא לעצמה היא רשות היחיד והיושב בה כיושב בבית וכבר הארכנו בס"ד דיושב‬
‫בבית אינו מצטרף לס"ר א"כ הכ"נ היושב במכונית אינו מצטרף לששים רבוא מהאי טעמא גופיה דבעינן ששים רבוא בוקעין בה‬
‫או מצויין ברה"ר עכ"פ וכמ"ש התוס' דבעינן דריסת ס' רבוא ודריסה היינו הילוך וכלשון השו"ע ס"ר עוברין בו בכל יום וגם‬
‫מקושיית ר"ת דעגלות היו תחתיהן רה"ר ותחתיהן לא היו ס' רבוא אכתי הרי אפשר היו יושבין על העגלות אבל כיון דהעגלות הם‬
‫רה"י אינם מצטרפין‪ .‬וכן כתב הגמהרש"ם לענין רכבת דאינו רה"ר כיון שבתוכו הוי רשות היחיד‪.‬‬
‫והמאירי ריש עירובין כתב ורה"ר הוא דרך שיש ברחבה ט"ז אמה ומפולש משני ראשיו עד שיוכל אדם לעבור ביושר בלא עיכוב‬
‫כו' וכן הצריכו בו גדולי הרבנים שיהא בו דריסת הרגל לששים רבוא ולא שיהא בו ששים רבוא לעבור שם ביחד אלא שיהא דרך‬
‫מצוי לששים רבוא ורגילים לעבור שם עכ"ל‪ .‬והרי שדייק שיהא דרך מצוי ורגילים לעבור שם‪ .‬והרמב"ן ז"ל (עירובין מ"ג ע"א‬
‫ד"ה ומעתה) במי שהלך בספינה כתב וז"ל‪ ,‬ואין אני קורא בזה אל יצא איש ממקומו כיון שלא הלך ג' פרסאות ברגליו שהרי הלוך‬
‫הספינה אינו קרוי הילוך כלל‪ ,‬ותמה על עצמך הוא יושב ברשות היחיד שלו שהספינה רשות היחיד היא גבוה עשרה ורחבה‬
‫ארבעה וכדאיתא בפרק הזורק ואתה חושש לו משום מהלך ג' פרסאות איהו מינח נייח וספינא הוא דקמסגיא וחצר מהלכת היא ולא‬
‫אדם מהלך כלל עכל"ק‪ .‬הנה מבואר דספינה לא הוי אלא חצר מהלכת כיון דהוי לי רה"י והכ"נ מכונית (קאר בלע"ז) דהוא הוא‬
‫שהיא חצר מהלכת והוא יושב ברשות היחיד וכל היושב ברשות היחיד לא מצטרף להיות מס"ר בוקעין ברה"ר וזה פשוט מאד‪.‬‬
‫ועיין ב"מ ט' ע"ב אלא מעתה הי' מהלך בספינה וקפצו דגים ונפלו לתוך הספינה הרי נמי דחצר מהלכת היא ולא קני‪ ,‬א"ל ספינה‬
 ‫‪74‬‬

‫מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטי לה‪ ,‬ומשמע אפילו חצר המהלכת לא הוי‪ ,‬וא"כ בהני קארס (בלע"ז) נמי אפשר דאפילו חצר‬
‫מהלכת לא הוי דהקאר מינח נייחא ורק הגלגלים הוא דקא ממטי לה‪ ,‬ועיין תוס' ד"ה ספינה‪ .‬ועכ"פ לא הוה יותר מחצר המהלכת‬
‫דלאו בכלל הילוך הוא לכו"ע‪.‬‬
‫ובשו"ת ישועות מלכו להגאון מהר"י מקוטנא סימן כ"ו כתב להרב מחיראב ע"ד מסילת הברזל שהולך מעיר לעיר שרצה לומר‬
‫שיהיה ר"ה מכח ס"ר וז"ל‪ ,‬ידידי תחילה צריך אני להודיע כי הדרך ודאי לא מקרי רה"ר מאחר שהאנשים יושבים בתוך‬
‫עגלות מסובבים בד' דפנות ותקרה ופשוט שזה רה"י גמורה ואפילו כרמלית לא מקרי עיי"ש‪ .‬וכ"כ עוד שנית בסימן כ"ז וז"ל‪,‬‬
‫והנה עיקר דברי במכתבי הקדום היה כי הדרך ההולך עליו מסילת הברזל אע"פ שנוסעין עליו כמה אנשים לא מקרי רה"ר יען כי‬
‫האנשים הנוסעים על מסילת הברזל המה מוקפים בעגלות שיש להם ד' מחיצות ומקורה שהיא רה"י גמור לכל הפוסקים לכן ע"י‬
‫נסיעת האנשים האלו ל"מ רה"ר וכו' עיי"ש‪ .‬ולא זכר השר ג"כ מדברי הרמב"ן דמבואר כדבריו ז"ל‪ .‬וכ"כ להדיא בשו"ת מהרש"ם‬
‫ח"א להרב מחיראב הנ"ל סימן קס"ב ושזה דעת הב"א‪.‬‬
‫וראיתי לידיד נפשי הגרמ"פ שליט"א בתשובה הנ"ל ענף ו' שהאריך לפלפל בדין ס"ר וכתב וז"ל‪ ,‬ומש"כ להקל מצד שנוסעים‬
‫במאשינעס שהם רשות לעצמן לא מסתבר כלל עכ"ל‪ .‬ולפענ"ד לא ידעתי אמאי לא מסתבר כלל ומי יתן והיה מסביר לנו הגאון‬
‫שליט"א למה אינו מסתבר ולפענ"ד מסתבר ומסתבר וכן הוא מסתבר לגדולים אחרים אמנם מה לן ולסברתינו הלא לפנינו רבינו‬
‫הגדול הרמב"ן ז"ל שכתב כן להדיא וכמ"ש גם שאר הראשונים ז"ל וכלשון השו"ע דבעי ס"ר בוקעים בכל יום דוקא ובוקעין היינו‬
‫ברגל ולא במכונית וכמ"ש הבה"ג דריסת ס"ר ועכ"פ הרי מפורש כתב הרמב"ן ז"ל דמכונית הוה רק חצר המהלכת ולא אדם מהלך‬
‫כלל ואין אני קורא בזה אל יצא איש ממקומו והלוך מכונית אינו קרוי הלוך כלל וז"פ וברור‪.‬‬
‫אלא דמ"מ הרי אפשר שיעברו ס"ר משני הצדדין הנקרא טרעטואר או סייד ‪ -‬וואק בלע"ז והרי התם ישנם ששים רבוא ואז הו"ל‬
‫רה"ר‪ ,‬ברם גם זה לפענ"ד אינו מפני שכיון שאין רה"ר באמצע א"כ מהצדדין ליכא רה"ר שאין שם ט"ז אמה ולא ששים רבוא‬
‫בוקעין וז"פ‪ .‬ועיין בסמוך נתיב ט"ו ותצרף לכאן‪ .‬וזה היתר הראשון‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן עו‬
‫היתר השני‪ ,‬דכבר פסק לן מרן החזו"א ז"ל או"ח סימן ק"ז דכל עירות בזה"ז שרחובותיהן אינן מפולשות הו"ל כעירות מוקפות‬
‫מחיצות ע"י הרחובות ומה שנפרץ במקומות אין זה עושה רה"ר וז"ל מרן החזו"א (סימן מ"ג אות ה') נראה דכל שיש ג' מחיצות‬
‫של עומד מרובה על הפרוץ לא אמרינן תו דאתו רבים ומבטלי מחיצתא דג' מחיצות של עומ"ר עדיף משם ד' מחיצות ולא מצינו‬
‫חילוק בין ג' מחיצות לד' מחיצות לענין דאורייתא ולפי"ז בצורה הזאת (ע"ש בתבנית הצורות שהוא כרחובותינו) לא תמצא רה"ר‬
‫אף בחוצות רחבות ט"ז אמה וס"ר בוקעין בהם ומה"ת אין כל פרצה אוסרת כל שעומ"ר וכו' ע"ש‪ .‬ובאות ז' כתב וז"ל‪ ,‬ויצא לנו‬
‫מזה דבזמה"ז כל השוקים והרחובות שבכרכים היותר גדולים הן רה"י גמורה מה"ת דכלן תמצא בהן אחת מוקפת ג' מחיצות והיא‬
‫רה"ר וכל הרחובות הפתוחות לה רה"י והפתוחות לתוכן נעשין רה"י וכיון שכן הן ניתרות בצוה"פ ובמ"ב סימן שמ"ה האריך‬
‫שקשה להקל מחמת שאין ס' רבוא בוקעין כל שהיא דרך לרבים לעוברים ולסוחרים ולהאמור ההיתר מחוור ומרווח לכרכים שלנו‬
‫עכל"ק‪.‬‬
‫הנה העלה לן מרן החזו"א ז"ל דבר חדש ואמיתי דכל העירות שלנו הבנויות באופן שרחוב אחד נכנס בחבירו והדרך באמצע‬
‫א"כ כיון דהבתים משני הצדדים הם המחיצות ומשני הצדדים האחרים הם ג"כ מחיצות ע"ש‪ .‬א"כ בדידן כנוא יארק פשוט‬
‫דלא זאת אלא שגם המבואות אינם מפולשות שהרי מגיעות אל המים או שבאמצע הם מתעקמות ולא הוי מפולשות א"כ לדעת מרן‬
‫החזו"א ז"ל ל"ל רה"ר לכו"ע וידוע דמרן החזו"א ז" ל פוסק מובהק בדורו היה שאם היו מכניסו בכף מאזנים היה מכריע בפסקיו‬
‫וא"כ דא היתר השני דאין לן בזה"ז רה"ר בכל עירות‪.‬‬
‫וכן מצאתי בשו"ת הגר"י שטייף סי' ס"ח דעירות גדולות כולם מוקופת חומה הם ע"י הבתים שבנויים סביב העיר והם כולם נבנו‬
‫לשם דירה וכולם הם עומד מרובה על הפרוץ ושם הו"ל רה"י מה"ת והוא ע"ד מרן החז"א ז"ל וגדולה מיניה‬
‫ובאמת כי דא לאו חדתא וכבר העלה כן בשו"ת הב"ח החדשות בסופו והוא תשובה להגאון בעל ב"א וכתב באריכות ואנן חושבין‬
‫היקף הבתים והחצרות המסבבין העיר כהיקף חומה הגם דלענין ערכין במשנה ערכין פ"ט מ"ו לא חשיב היקף בתים כהיקף חומה‬
‫מ"מ לענין עירובין שאני דלא בעינן רק היקף חומה לסתום סביב העיר ולהבדילה מרה"ר והיקף בתים סוגר יותר הרבה מהיקף‬
‫חומה דהוי כהיקף דירה ממש משא"כ חומה סתמא אינו עשוי להיקף דירה כמבואר בשו"ת ח"ס ע"ש באריכות וא"כ כל העירות‬
‫דידן הגדולות שהשוקים בנויות באופן שהבתים הם בנויות ומחוברות זה אצל זה הו"ל חומה גמורה ורק בין רחוב לרחוב איכא‬
‫פירצה שאפשר לעבור דרך שם והו"ל לכ" ע עומד מרובה על הפרוץ ואם אין השוקים מפולשות אלא מתעקמות נמצא דעל העיקום‬
‫נעשה מחיצה גמורה וזה ברור מאוד‪.‬‬
‫ואין לתמוה דא"כ בטלה דין רה"ר בזמן הזה שהרי גם בזמנים שלפנינו כתבו הפוסקים בסתם שאין לן דין רה"ר אלא שבזמנם היה‬
‫בדוחק מטעם שלא היה ששים רבוא בוקעין בו ובזמנינו הוא אליבא דכו"ע וכעין זה נביא אי"ה בסמוך בשם מרן הגר"י שטייף ז"ל‬
‫וכתב בפשיטות דעירות שלנו והמאנהעטען וברוקלין בכלל אין עליהם דין רה"ר מה"ת משום שהעיר מסובבת במחיצות של בתים‬
‫והבנינים הם מכל ד' רוחותיה והמחיצות נעשות ע"י אדם ואין רבים מבטלין אותן המחיצות והיא גדולה מהחזו"א ז"ל שהרי באמת‬
‫העיר מוקפת בבתים מד' רוחותיה אלא שיש קצת פרצות בין חומה לחומה כלומר הרחובות אבל הרי פשוט דהעומד מרובה על‬
‫הפרוץ והו"ל מדאורייתא מחיצה מעליא‪.‬‬
 ‫‪75‬‬

‫וז"ל החכ"צ בשו"ת שלו סימן ל"ז שכתב השואל ועכשיו קשה בעיניו יותר איך יתכן שארץ רחבת ידים ויש עליה כמה סרטיות‬
‫ופלטיות בתוכה דדרסי בה רבים ואילו ס' רבוא בלא עיכוב כלל תיחשב לרה"י בכח גוד אסיק לחודיה בלא מחיצות כלל וא"כ רק‬
‫הוא בטל תורת רה"ר מינה עכ"ל השואל‪ .‬והשיב החכ"צ תשובה‪ ,‬ואני אומר אם התורה אמרה כך תיבטל ומה בכך ואילו היתה‬
‫אנגלטרי' מוקפת מחיצות כל סביבה אז ישר בעיניך בטול רה"ר ממנה ולא יקשה לך על סרטיאות ופלטיאות שבתוכה‪.‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬

‫‪...‬עכ"פ הא נראה מדברי הריטב"א לפי פירוש הבי"ש הנ"ל דבשתי מחיצות עקומות לא הוי רה"ר דאורייתא ואתי שפיר‪ .‬ולפי"ז‬
‫בדידן נמי כיון דבעירות גדולות כל הרחובות עשויות הכי שהם שתי מחיצות משתי צדדים שהבתים הם מחיצות ומתעקמות כמין‬
‫גאם שהרי אינם מפולשין כה"ג שוב לא הוי רה"ר דאורייתא בשום מקום ולכאורה זה באמת כעין סברת החזו"א ז"ל ונמצא שכבר‬
‫קדמו בסברא זו מרן הבי"ש לפי פירושו בדעת הריטב"א ז"ל‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן עז‬
‫ועוד שלישיה‪ ,‬דהתוס' סוכה דף ד' ע"ב אמה שאמרו בגמרא שם היתה פחותה מי' טפחים וחקק בה כדי להשלימה לעשרה אם יש‬
‫משפת חקק ולכותל ג' טפחים פסולה פחות מג"ט כשרה והקשו התוס' שם ד"ה פחות דבפ"ק דשבת גבי בית שאין תוכו עשרה‬
‫וחקק בו כדי להשלימו לעשרה אמאי לא מחלק כה"ג אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים ותי' ויש לומר דלא דמי רשות‬
‫שבת שהוא למנוע רגל רבים לסוכה דבעינן מחיצות סמוכות לסכך עכ"ל‪ .‬ומבואר מדברי התוס' דמחיצות שבת לא בעינן‬
‫מחיצות מדין מחיצות אלא כל שמונע רבים מלעבור יש לו דין מחיצה לענין רה"ר והביאור לזה פשוט דרה"ר לא הוה אלא‬
‫היכא דרבים בוקעים בו בלי מניעה ועיכוב וכמ"ש הראשונים ז"ל אבל היכי דאיכא מניעה כה"ג שוב לא ה"ל רה"ר וכיון דהעיקר‬
‫הוא המניעה ולא מחיצות א"כ כל שיש לפניו מניעה שלא לעבור לא הוה רשות הרבים‪.‬‬
‫והנה כבר הבאתי בספרי הנ"ל דברחובות כהיום בעירות גדולות אשר באמצע הרחוב עוברים המכוניות אסור לבני אדם‬
‫לעבור ברגלים והוא נגד חק המדינה ואפילו אם אחד עובר הרי הוא עובר נגד החק והשוטר יש בידו להענישו כלומר ליתן‬
‫לו טיקעט ולהביאו לשופט ע"ז וכבר היו כמה פעמים שעשו כן‪ .‬וא"כ עפ"י חק המלכות אסור לעבור ברגלים באמצע הדרך ולא‬
‫הוי שם רה"ר שהרי המכוניות לא מצטרפים דהו"ל רה"י וכמ"ש לעיל והו"ל רה"י מהלכת והולכי רגל נמי לא מצטרפי דלהולכי‬
‫רגל ליכא רשות לילך בו וא"כ פשוט דכה"ג כיון דליכא רשות להלך לא מקרי רה"ר וליכא ס"ר בוקעים בו‪ .‬אמנם היות כי ראיתי‬
‫מפקפקים בסברא זו ולא נתנו טעם לדבריהם והרי מדברי התוס' מפורש כדברינו‪ ,‬וראה ה' בעניי והאיר עיני ומצאתי בשו"ת אבני‬
‫נזר סימן רס"ז אות ה' שהביא דברי התוס' סוכה הנ"ל וכתב לענין דלתות ננעלות בלילה וז"ל‪ ,‬ואפילו לא היו שום דלתות רק שכך‬
‫החק שבלילה אין רשאין לעבור לא היה עליו תורת רשות הרבים וביאר זה בדברי הרשב"א ז"ל‪ .‬וכ"כ עוד שם באות ב' וז"ל‪,‬‬
‫אמש"כ השואל דיש לאסור שווקים שיש בהם קיבוץ לרבים עפ"י סברת הרשב"א בעבוה"ק דלפלטיא לא מהני דלתות נעולות‬
‫בלילה להחשב רה"י וכתב וז"ל‪ ,‬ואומר אני אפילו לפי פירושו אין מקום להחמיר רק אם לפי דת המדינה יש רשות לרבים‬
‫להתאסף בכל זמן ואפילו בלילות וכמו שם שלא מקרי סרטיא רק אם מסור לרבים לעבור כל שעה אפילו בלילות כן בפלטיא לא‬
‫נקרא רשות הרבים רק אם מסור לרבים כל שעה להתאסף לסחורה ע"כ‪.‬‬
‫מבואר בס"ד דאפילו היכא דליכא שום דלתות רק שאם עפ"י חק המדינה אסור לעבור שם אפילו רק בלילה לא הוה רה"ר אפילו‬
‫ביום א"כ כ"ש דכאן לעולם אסור לעבור בין ביום ובין בלילה והוא מדין המלכות ודאי דכה"ג לא מקרי רה"ר שהרי אסור לעבור‬
‫שם וכמ"ש התוס' ז"ל דמחיצות שבת לא בעינן מחיצות אלא למנוע רגל רבים וכל שמונע רגל רבים הו"ל כמחיצה לענין שלא‬
‫יהיה רה"ר וזה ברור בס"ד‪ .‬וא"כ בזה"ז דבכל עירות אסור לעבור ברגל באמצע הדרך עפ"י חוק בשביל זה מקרי מחיצה למנוע‬
‫רגל רבים ולא הוה רה"ר‪ .‬ובאמת כן מבואר דבקעה בימות החמה רה"י לשבת ורה"ר לטומאה בימות הגשמים רה"י לכאן ולכאן‬
‫(שבת ו' ע"ב)‪ ,‬ועיין רש"י בימות הגשמים שהיא זרועה אין אדם נכנס לה‪ .‬וכיון שכן נמצא דבאמצע הדרך ליכא רה"ר כלל וליכא‬
‫למיחשב העוברין רק מן השני צדדין ואז כבר ליכא ס"ר בוקעין בו מצד אחד ומשני הצדדין אינו מצטרף כיון דכרמלית שבאמצע‬
‫הדרך מפסיק בין השני הצדדין וגם ליכא ט"ז אמות מצד אחד וא"כ שפיר ליכא דין רה"ר בכל עירות גדולות‪.‬‬
‫שוב מצאתי בשו"מ ח"א סי' רנ"א שנשאל אהא דמבואר בש"ע א"ח סי' שס"ה ס"ב והוא דלא בקעי בו רבים ופרש"י והג"א הובא‬
‫בב"י ומג"א שם דהיינו מקום מטונף או למקום מקולקל בפתחים וטיט ואין דרך רבים מצויין לעבור שם ושאל השואל היאך הדין‬
‫אם אינו מקום מטונף וגם אין הטיט מצוי שם אבל עם כ"ז אין עוברין בו רבים כגון שהוא מן הצד וכן במקום ששר העיר אינו מניח‬
‫לעבור שם אם מקרי פרצה והשיב ז"ל וז"ל דלא מיבעיא אם שר העיר אינו מניח לעבור שם דודאי לא מקרי פרצה דלא גרע מאית‬
‫לי' גדודי שאינו נוח לעבור בה ומכ"ש בזה דשר העיר אינו מניח לעבור ונקט פזרא וליתיב ופשיטא דשר העיר שהרחוב שלו דיכול‬
‫לעכב אלא אף אם הוא מן הצד קצת ואין רבים עוברים שם ג"כ לא מקרי בקעי בה רבים כו' ומ"ש המופלג מהא דאמרו מחיצה‬
‫שהגדיים בוקעין בו ולא קאמר דבמקום שאינו נמצא גדיים יהי' מחיצה וע"כ כיון דיכולין לבקוע אם הי' שם גדיים לא מקרי מחיצה‬
‫וה"ה כאן ותי' השו"מ דל"ד דשם כל שיכולין להפסיק ולבקוע מחיצה לא מקרי שמחיצה הוא שא"י להפסיק אבל רה"ר לא מקרי‬
‫רק במקום שיכולין ודרך לעבור כנלפענ"ד ברור עכ"ל ע"ש‪.‬‬
‫ומבואר מדברי הגאון בעל שו"מ ז"ל דפשיטא ליה דבכל היכי דשר העיר אינו מניח לעבור שם לא מקרי פרצה אלא הוי ליה דין‬
‫מחיצה וכן ראיתי להגאון מהרש"ם בדע"ת סי' שס"ה אות ב' שהביא דברי ב"ש והקשה עליו והסכים עם השו"מ דאם המניעה ע"י‬
 ‫‪76‬‬

‫השר מהני וא"כ אית לן הני תלתא סבי השו"מ והגמהרש"ם ואב"נ כלהו ס"ל דמניעת ההילוך ע"י השר מקרי מניעה ומקרי מחיצה‬
‫וראי' ברורה לדברינו בס"ד דבזה"ז דמהחוק המלכות שלא לעבור ברשות הרבים כה"ג לא הוי רה"ר ופשוט מאד‪.‬‬
‫ובעיקר דברי התוס' אי מחיצה בידי שמים הוי מחיצה או אתי רבים ומבטלי לה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' ק"ח שאל מהנוב"י‬
‫דבגמ' לא משמע לחלק בין מחיצה ביד"א למחיצה ביד"ש ובסי' קי"ב שם הביא תשו' הנוב"י ז"ל שכל הפוסקים לא ס"ל כהתוס'‬
‫בזה‪ ,‬ועיין שו"ת ב"א סי' כ"ו דלרבנן דר"י לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא ע"ש והביא בדע"ת סי' שס"ג ובמנחה חדשה סי' פ"א‬
‫ד"ה והנה בדין הר מקיף העיר ודו"ק‪.‬‬

‫ד‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן עח‬
‫ורביעי בקודש‪ ,‬דזה יותר מחמש ועשרים שנין שמעתי ממו"ר הגה"ק מרן מקלויזענבורג שליט"א דליכא רה"ר בעיירות גדולות‬
‫כנוא יארק היות כי בכל רחוב העמידו מטעם המלכות אור אדום (רעד לייטס בלע"ז) ובכל פעם שהאור משתנה חייב לעמוד‬
‫ואסור לעבור לשום מכונה או בנ"א וכשישתנה לירוק (גרין לייט) אז מותר לעבור וזה הוא ממש בכל פינה ופינה ואפילו‬
‫ברחובות שאין שם אור יש שם סטאפ סיין שצריך לעמוד ואח"כ לעבור או שיראה מהרחוב השני ועכ"פ מוכרח הוא לעמוד עפ"י‬
‫דינא דמלכותא אפילו הוא כבר הגיע שמה וא"כ אין זה רה"ר דרה"ר לא הוה אלא היכא דרבים בוקעים בו מבלי מניעה ועיכוב‬
‫והרי אפילו רק רגע אחת במעל"ע אם דלתות ננעלות כבר יצא מדין רה"ר הגם שבכל יום ליכא עיכוב אלא רגע אחת בלילה ולדעת‬
‫רוב הפוסקים אפילו אין ננעלות אלא ראויות לנעול שוב לא הוי רה"ר א"כ כ"ש שבכאן בכל שני או שלשה רגעים מפסיקין את כל‬
‫העוברין במציאות ואין מניחין אותן לעבור עד שישתנה האור כה"ג לכו"ע יצא מדין רה"ר‪...‬‬

‫ה‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן עט‬
‫‪...‬והנה פשוט דאפילו להפוסקים כדעת התוס' דנהרות לא הוי מחיצה מ"מ זה דוקא בנהרות דהמחיצה שלהם הם כמו שנבראו‬
‫בששת ימי בראשית אבל אם בנו מחיצה בידי אדם סביב הנהר מעל פני המים ולמעלה עד הקרקע שלמעלה שבני אדם בוקעים שם‬
‫ומחיצה זו גבוהה עשרה אז פשוט דלכו"ע מחיצה כשרה היא ומחיצות אלו רגילות כהיום לעשות כדי שלא ישפכו המים ולא יעברו‬
‫על גדותם‪ .‬גם במקום שהנהר נעשה בידי אדם כגון יאורות שהמשיכו אותם מנהר גדול סביב העיר כדי שיהיה להם מים נמי כיון‬
‫שהמחיצות נעשו ע"י אדם מהני מחיצה כזו לכו"ע וז"פ אם יש בגובהן עשרה טפחים‪ .‬ולפום זה מקרי מוקף לדירה (ויש שס"ל‬
‫דאפילו במחיצה העשויה בידי שמים מ"מ אין זה שוב אלא מדרבנן דמדאורייתא הוה מחיצה)‪ ,‬ומה"ט התיר מרן הגאון ר' חיים‬
‫עוזר זצ"ל גאב"ד ווילנא לעשות עירובין בעיר פאריז אשר לדעתו היא רה"ר גמורה מה"ת שהרי יש בה ששים רבוא בוקעים בה‬
‫כמ"ש מעכ"ג במכתבו משנת תרח"ץ לכבוד הרה"ג מוה"ר אלי' מונק שליט"א ורק שיעשו צוה"פ על הגשרים עיי"ש‬
‫גם ידי"נ הגאון הגדול מוהר"ם פיינשטיין שליט"א באגרות משה א"ח סי' קל"ט כ' בדבר מחיצה שנבנה ע"ג המים וז"ל‪ ,‬ובדבר‬
‫מאנהעטען‪ ,‬הנה המחיצה שנבנה משטח המים עד הקרקע שלמעלה שגבוהה יותר מעשרה טפחים שמקפת כל העיר ודאי היא‬
‫מחיצה גמורה וגם נעשית לדירה‪...‬‬
‫הנה מבואר מדברי הגאון שליט"א דפשיטא ליה ג" כ דעירות המוקפות במים ונעשו מעל המים מחיצות בידי אדם מועיל לכו"ע‬
‫והו"ל מחיצה גמורה ועשה העיר רה"י אפילו יש שם ששים רבוא‪ ,‬ופשוט דאפילו ליכא מחיצות אלו אלא מג' רוחות ג"כ עושה‬
‫רה"י דמה"ת ג' מחיצות סגי אפילו לרבנן דר"י כמבואר בגמרא עירובין דף ו' ע"ב ובתוס' שם ד"ה והאמר רבה ובשו"ע או"ח עיין‬
‫סימן שמ"ה‪...‬‬
‫עכ"פ מבואר דגם בעירות גדולות כנוא יארק וברוקלין וכיוצא בהם או פאריז הגם שיש שם ששים רבוא מ"מ לא הוי רה"ר משום‬
‫שמוקפים וכן בשאר עירות גדולות כאלו‪ .‬וזה אליבא דכו"ע כלומר אפילו לדעת המחמירים בשו"ע כדעה ראשונה דשישים רבוא‬
‫לאו דוקא כל שיש רוחב ט"ז אמה ומפולש מיהו הכא לא הוה רה"ר משום מחיצות וז"ב מאד ומוסכם‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פ‬
‫וששית נלפענ"ד דמה שכתב מרן החזון איש דבעינן רחובות מפולשות נראה לכאורה דהוא שיטת מוסכמת בפוסקים הראשונים‬
‫ואחרונים‪ ,‬דרש"י שבת ו' ע"א כתב ומבואות של עיר רחבים ט"ז אמה המפולשין משני ראשיהן לפלטיא (ס"א לסרטיא) וכ"כ עוד‬
‫עירובין דף ו' ע"א ד"ה ר"ה וז"ל ר"ה משמע רחב שש עשרה אמה ועיר שמצויין בה ששים רבוא ואין בה חומה (או) שהיה ר"ה‬
‫שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש דומה לדגלי מדבר הנה הוסיף בזה שיהא מפולש ומכוון וביותר ביאר זה שם דף 'ו ע"ב ד"ה‬
‫אבולי דמחוזא וז"ל שערי העיר מכוונים זה כנגד זה והיו בה ששים רבוא הנה ביאר לן רש"י ז"ל דר"ה בעינן מפולש ומכוונים זה‬
‫כנגד זה‪ .‬וכן משמע לכאורה מרמב"ם פי"ד משבת ה"א שכתב איזהו ר"ה מדברות ועיירות ושווקים ודרכים המפולשים להם‪.‬‬
‫וביותר מבואר בעבוה"ק להרשב"א ש"ג וז"ל וכן המבואות המפולשין ופתחיהן מכוונים זה כנגד זה ורחבין שש עשרה אמה והעם‬
‫עוברין ביניהם כדגלי המדבר והעגלות ע"כ‪ .‬הנה דייק שהמבואות המפולשין ופתחיהן מכוונים זה כנגד זה כדגלי מדבר אלא‬
‫שהוסיף והעגלות וכן ס"ל עוד בעירובין כ"ב‪.‬‬
 ‫‪77‬‬

‫והרמב"ן ז"ל עירובין דף כ"ב כתב דר"ה שחייבין עליה משום רה"ר לפי ששעריה מכוונים זה כנגד זה הרי דבעי נמי דוקא‬
‫מכוונים זה כנגד זה‪ ,‬והרא"ש עירובין דף ו' ז"ל ורה"ר פירש"י צריך שיהא רחב ט"ז אמה וכו' או שיהא רה"ר שלה מפולש משער‬
‫לשער שיהא פלושו דומה לדגלי מדבר הנה פירש ג"כ דבעי מפולש משער לשער ושיהא דומה פלושו לדגלי מדבר ושזה הוא שיטת‬
‫רש"י ז"ל ובספר אהל מועד הקדמון דרך י"ג נתיב ב' כתב וז"ל ואיזוהי רה"ר וכן מבואות של עיר המפולשים ורחבים ט"ז אמה‬
‫ופתחיהן מכוונים זו כנגד זו דינן כרה"ר והוא שאין דלתותיהן ננעלות בלילה מבואות שהן רחבים ט"ז אמה אע"פ שמקצתן‬
‫מתקצרין הרי הן רה"ר לדעת רבותינו בעלי התוספות וכן הדין מבואות המפולשות לרה"ר וארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבו‬
‫ט"ז אמה הרי הן רה"ר גמורה היה ארכן מפולש לרוחב רה"ר אין זה רה"ר‪ ,‬מקום מקורה אינו רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר‬
‫ע"כ‪ .‬הנה הוסיף לן ביאור בדברי דמבואות המפולשות דוקא לארכן ואם מפולשות לרוחב רה"ר אינו רה"ר כלל ושאינו דומה‬
‫לדגלי מדבר‪ ,‬וכ"כ ג"כ הריטב"א עירובין ו' וכ"ב‪.‬‬
‫והסמ"ג מ"ע א' מד"ס כתב וז"ל‪ ,‬הלכך אין חשוב רה"ר בפחות מרוחב שש עשרה אמה ומפולש משער לשער ובוקעין בו ששים‬
‫רבוא כדגלי מדבר‪ ,‬והמאירי ריש עירובין ועוד בכמה מקומות כתב ורה"ר הוא דרך שיש ברחבה ט"ז אמה ומפולש משני ראשיו‬
‫עד דיוכל אדם לעבור ביושר בלי עיכוב והראב"י שבת סימן ר"א וז"ל ואיזהו רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשים זו‬
‫היא רה"ר גמורה פי' מפולשות משער לשער כל האורך כדגלי מדבר ע"כ וכ"כ הרוקח סימן קע"ה והא"ז עירובין סימן קס"ד‬
‫והר"א ממיץ בהג"מ פי"ז דשבת‪ .‬ובסה"ת סימן רל"ט וז"ל ושמא לדידן דל"ל רה"ר גמורה מפולש משער לשער ברחב שש עשרה‬
‫אמה וכו' וכ"כ מהר"ם מרוטענברג סימן ל"א דאין לן רה"ר בזה"ז דבעי ס"ר ומפולש משער לשער ע"ש‪ .‬גם בהגהות מרדכי כתב‬
‫רחבות שלה מפולשות משער לשער‪ ,‬ועיין ספר המאורות לר"מ בר"ש המעילי מנרבונה שבת דף ו' ע"א ובספר השלמה שם‪ .‬גם‬
‫ברבינו ירוחם פסק כן וכן נראה דעת הרא"ה והר"ן ובירושלמי אסרטיא ופלטיא ומדבר ומבואות המפולשין משמע נמי קצת דבעי‬
‫מפולשין דוקא וכן פסק הטור או"ח סימן שמ"ה והמחבר ס"ז שם ז"ל ואפילו יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער וכתב‬
‫עליו המג"א סק" ח שם על לשון המפולשין משער לשער פירוש שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוון משער‬
‫לשער כל דין רה"ר עיי"ש‪.‬‬
‫ובשו"ת ישועות מלכו נראה דס"ל דלכו"ע בעי מפולש ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סימן ג' בסופו כתב וז"ל ע"ד מ"ש בחיבורי ח"ג‬
‫בהשמטה לסימן י"ח שאם יש מבוי מפולש רחב ט"ז אמה היינו שיהא המבוי מפולש מקצה לקצה אשר באמת אינו מצוי כלל‬
‫בעיירות גדולות ולזה נהגו לערב בכרכים גדולים מאוד ולא חששו למה שיש שם ס"ר כיון שאין שם ר"ה מפולש ע"ש‪ .‬ועיין‬
‫ישוע"י כאן שפסק ג"כ הכי והגאון ר' שלמה דוד כהנא מווארשא כתב בשנת צר"ד אם בעיירות הגדולות צריכין לחוש לרה"ר‬
‫דאורייתא או שלא יהא היתר לתקן טלטול רק בדלתות כתב וז"ל לדעתי בעיירות קטנות שדרך המלך עוברת בה ומפולש לעבר‬
‫לעבר יש יותר חשש מעיירות גדולות‪ ,‬כי ההיתר של ששים רבוא אינו ברור‪ .‬והמשכנות יעקב בתשובה ארוכה להגאון ראז"מ קרא‬
‫תגר על ההיתר הזה ומחמיר להצריך דלתות וההיתר של אינו מפולש מוסכם ונתקבל ולא ראינו מי שחולק ע"ז‪ .‬ועיין ב"י סימן‬
‫שמ"ה ומ"א ס"ק ה' שפירשו דמפולשים היינו שהשערים מכוונים זה כנגד זה ובכ"מ הל' שבת פי"ד ה"א ובעיירות גדולות לא‬
‫נמצא מפולש כלל‪ ,‬וכן בעירנו נוהגין מן הדורות שלפנינו בתיקון עירובין ובל לחוש לרה"ר דאורייתא להצריך דלתות‪ ,‬וגם גוף‬
‫הדין של השו"ע דר"ה בעי דלתות אינו מוסכם מכל הפוסקים כי דעת הא"ז דאפילו רה"ר גמור ניתרת בצוה"פ דלא קיי"ל כר"י‬
‫ועיין בספר מנח"פ שהאריך בזה עכ"ל‪ .‬ועיין ערה"ש סימן שמ"ה סט"ו‪.‬‬
‫הנה מבואר מדברי הפוסקים הראשונים ומוסכם מרבותינו הצדיקים האחרונים ז"ל דכל שהמבואות שאינן מפולשות אין כאן רה"ר‬
‫והוא מוסכם ומקובל ועל היתר זה נהגו בעיירות גדולות כווארשא שהיו בה יותר מכפלים מס"ר וכן שאר עיירות גדולות כמו‬
‫שהעיד הבעל דברי מלכיאל שע"ז סמכו וערבו אפילו כרכים גדולים מאד שיש שם ששים רבוא או יותר מזה ואין פוצה פה‬
‫ומצפצף ח"ו לומר שכולם חללו שבת בעירוב כזה והוא ברור‪...‬‬

‫ז‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫ועד השביעית אני בא בדבר חדש‪ ,‬דידוע דרחובות עירות גדולות כנוא יארק וברוקלין הם מלאים מכוניות קארז בלע"ז על‬
‫הרחובות ובשעות הנקראים "ראש אאורס" ממש הרחובות מלאים עם מכוניות אשר א"א לעבור בשום צד ובכל הרחובות מלאים‬
‫מהם א"כ לכאורה המכוניות עצמם הם מחיצות ואנן קיי"ל דמחיצות הנעשית מאליהם או מחיצה הנעשית בשבת הרי זו מחיצה‬
‫ועיין רמב"ם פט"ז מהל' שבת הכ"ב ועיין שו"ע או"ח סימן שס"ב במחיצה הנעשית מבני אדם ועיין עירובין מ"ב ע"א אמר שמואל‬
‫שבת בבקעה והקיפוהו אינו יהודי מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ועיין רמב"ם פכ"ז מהל' שבת הי"ד מי שיצא חוץ לתחום שלא‬
‫לדעת והוקף מחיצה בשבת יש לו להלך כל אותו המחיצה והוא שלא תהא יתר על אלפים אמה וכתב ה"ה סוגיא דעובדא דרב חמא‬
‫בר חנילאי דיצא חוץ לתחום וס"ל להרמב"ם דהך מחיצה של בנ"א לא היתה אלא בתוך אלפים אמה ע"ש הטעם משום דהו"ל‬
‫מחיצה שאינו עשויה לנחת‪.‬‬
‫והנה לכל השיטות והדעות בדין מחיצה דבעי לשם דירה וכיוצא בזה הנה כל זה הוא רק היכא דבעי מחיצה להתיר אבל פשוט דכל‬
‫שהוא מחיצה בכל אופן שהוא הרי זה מוציאו מידי רה"ר דכל שיש שם מחיצה הרי אין זה רה"ר וא"כ לפי"ז בכל הני עיירות‬
‫גדולות שיש שם כהיום קארס הרבה עד שהם מעצמם נעשים מחיצות ובפרט כי ידוע שעל רוב ישנם מכוניות על צד הרחוב‬
‫שעומדות שם וכן המכוניות הנוסעות צריכות לעמוד לפני אור אדום ואז הו"ל מחיצה אפילו בשעת נסיעתם נמי הו"ל מחיצה דלא‬
‫גרע ממחיצת בנ"א שאפילו בשעת הילוך הו"ל מחיצה וכ"ש באהל זרוק ע"ג קרקע שהוא אהל ממש וכמ"ש בזה במשנה הלכות‬
 ‫‪78‬‬

‫וגדולה מזו כתב בשו"ת בנין עולם סימן י"ג דהא שנחלקו באהל זרוק אי הוה אהל לא נחלקו אלא לענין טומאה אבל לענין מחיצה‬
‫לא נחלקו ע"ש וא"כ כה"ג איכא עוד היתר אחד שהמכוניות הו"ל מחיצות בכל העיר ודוק כי יש להאריך בזה‪.‬‬

‫ח‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫ולמנצח על השמינית‪ ,‬דיש לן שיטת הערוך השלחן או"ח סימן שמ"ה סי"ט ס"כ שהעלה דרה"ר לא הוי רק בשאין בעיר רק רה"ר‬
‫אחד לשני צדדי העיר מזרח ומערב או דרום וצפון וכשמו כן הוא שכל אנשי המקום השוכנים בהעיר הזאת פנים לשם ולא למקום‬
‫אחר כמו שהיה במדבר שהיה המחנה עשוי מבואות מבואות ובתוך המבואות היו הרבה חצרות ובכל חצר הרבה בתים והיו‬
‫המבואות מוקפים מג' רוחות רק באמצע העיר היה סרטיא גדולה שכל מבואות פתוחות לה ומפולשות משני צדדים וכל מי שהיה‬
‫וכו ע"ש אבל אם העיר אינה עשויה‬
‫צריך לילך לעיר אחרת בהכרח שהיה יוצא דרך סרטיא זו ומקום אחר לא היה לו וכן פלטיא '‬
‫מבואות מבואות אלא כל הרוחות מפולשים לד' רוחות העולם ומי שדר ברחוב זה יצא לעיר אחרת דרך רחוב זו וכן ברחוב אחרת‬
‫אין מקום שנקרא עליו רה"ר מפני שאין שם מקום שכולם מתקבצים שם‪ .‬ולפי"ז העלה דאצלנו ליכא לא סרטיא ולא פלטיא שבכל‬
‫עיר יש שוק וחנויות וגם דרך מ"מ כיון שיש גם מקומות אחרים של מסחר נמצא דאין לעירות דידן לא סרטיא ולא פלטיא עיי"ש‪.‬‬
‫ומדברי האהל מועד דרך י"ג נ"ב לכאורה ראיה גדולה לדבריו‪...‬‬

‫ט‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫והעשירי יהיה קודש לפי"מ דהקשו התוס' עירובין כ"ב ד"ה דילמא ותימא דלרבנן כל א"י תעשה רה"י ע"י סולמא דצור ומחתנא‬
‫דגדר וכו' ותמה מרן בשו"ת בית שערים (או"ח סימן קל"ב) והוא פלא דזה הוי רק שתי מחיצות ורבנן ס"ל שתי מחיצות לאו‬
‫דאורייתא‪ ,‬ותי' לפמ"ש הריטב"א שם דמחתנא דגדר וסולמא דצור הוי שתי מחיצות כמין גאם ע"ש ולפי"ז העלה דוקא בשני‬
‫מחיצות מפולשות זו כנגד זו ס"ל דלא הוי רה"ר משום שמפולש משני צדדים לרה"ר אבל בשני מחיצות כמין גאם כגון מזרח דרום‬
‫דודאי אינו מפולש מסוף העולם ועד סופו לא ממזרח למערב ולא מצפון לדרום לא הוי רה"ר ושפיר ס"ל לרבנן דב' מחיצות כאלו‬
‫דאורייתא ע"ש‪ ,‬ובזה אפשר ליישב קצת גם דברי רבינו הא"ז שפסק בשתי מחיצות הוי מחיצה דאורייתא עיין או"ז עירובין סימן‬
‫קכ"ט ובהג"א עירובין פ"ב והובאו דבריו בבית אפרים וגם הגר"י שטייף ז"ל והגאון מוהרש"ד מווארשא ועיין מג"א סימן שמ"ה‬
‫סק"א שיש הרבה פוסקים ששתי מחיצות ולחי הוי רה"י דאורייתא ע"ש‪ .‬ועיין כמה מאחרונים צירפו שיטתו לסניף וגם בעניותנו‬
‫הראיתי במשנה הלכות ח"ז ולהנ"ל יש לדחוק דזה נמי כוונת הא"ז דדוקא בשתי מחיצות כה"ג מתיר וצ"ע‪.‬‬
‫ויהיה בזה מדויק לשון הא"ז שכתב בהלכות עירובין סימן קס"ד וז"ל‪" :‬וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל בפרק מי שהוציאוהו‪ ,‬עיר של‬
‫יחיד שאין רה"ר עוברת שאין פתחיה מכוונים זה כנגד זה‪ ,‬כגון דגלי מדבר‪ ,‬ואין רחבה ט"ז אמה ורגילין לערב את כולה כאחת‪,‬‬
‫ונעשית של רבים שרבו אנשים בעיר ובבנותיה שבסביבותיה הרגילים לבוא שם בסחורה עד אשר עלו לששים רבוא כמנין דגלי‬
‫מדבר‪ ,‬ורה"ר שלה רחב ט"ז אמה אבל אין פתחיה מכוונים זה כנגד זה‪ ,‬מערבין את כולה‪ ,‬הואיל ואין רה"ר גמור‪ ,‬דברה"ר גמור‬
‫עסקי' דמערבין את כולה‪ ,‬דליכא למיגזר אטו רה"ר גמור [דילמא] אתי לערובי דהא שם רה"י עליה‪ ,‬אע"ג דדמי לרה"ר לכל דבריו‬
‫חוץ מדבר אחד‪ ,‬או שאין רוחב ט"ז אמה או אין פתחיה מכוונים זה כנגד זה ל"ג אטו רה"ר גמור דהא שם רה"י עליה‪ ,‬שהרי‬
‫מתחילה רשות [היחיד] גמור לכל דבריו ולא הוי דמי כלל לרה"ר משום הכי מערבים את כולה בלי היכר דיורין חוצה להם כו'"‬
‫ולפמ"ש אפשר לכוון דעת א"ז כדעת רבינו הבי"ש‪.‬‬
‫עוד למדנו מדברי הא"ז ז"ל דאפילו דומה לרה"ר לכל דבריו חוץ מדבר אחד שאינו דומה לו לדגלי מדבר שוב לא הוי רה"ר וגם‬
‫לא גזרינן אטו רה"ר גמור דהא שם רה"י עליה וזה יסוד גדול להתיר כל עירות גדולות כדעת החזו"א ודעימי' ופשוט‪.‬‬
‫עכ"פ הא נראה מדברי הריטב"א לפי פירוש הבי"ש הנ"ל דבשתי מחיצות עקומות לא הוי רה"ר דאורייתא ואתי שפיר‪ .‬ולפי"ז‬
‫בדידן נמי כיון דבעירות גדולות כל הרחובות עשויות הכי שהם שתי מחיצות משתי צדדים שהבתים הם מחיצות ומתעקמות כמין‬
‫גאם שהרי אינם מפולשין כה"ג שוב לא הוי רה"ר דאורייתא בשום מקום ולכאורה זה באמת כעין סברת החזו"א ז"ל ונמצא שכבר‬
‫קדמו בסברא זו מרן הבי"ש לפי פירושו בדעת הריטב"א ז"ל‪.‬‬

‫י‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫ותשעה מי יודע דאפילו להפוסקים החולקים על רש"י מודים על כל פנים דבעי דרך מופקר לכל שכל אחד עושה בו והולך בו‬
‫כרצונו בלי שום עיכוב בין על ההילוך ובין על התשמיש וכמ"ש הריטב"א עירובין כ"ב ד"ה מפני שאינם כדגלי מדבר‪ ,‬דמעלות‬
‫ומורדות לא מסרם יהושע לרבים כיון דלא ניחא תשמישתיה כדאמרינן גבי שבילי בית גלגל וא"כ אינם דומים לדגלי מדבר שהיו‬
‫מסורים הדרכים לרבים ע"ש דבעי נמי שיהא ניחא תשמישתיה וכל שלא ניחא תשמישתיה לא הוי רה"ר אלא כרמלית ובד"ה שם‬
‫ר"ה בבור ס"ד כתב כיון שיש שם בור אפילו הוה הדרך רחב הרבה אי אפשר דליהוי ניחא תשמישתיה כי בני אדם מתרחקים‬
‫ונשמרים משפת הבור ועיין שו"ת בית אפרים דף מ"ו ד"ה ונפלאתי דאף על החולקים על רש"י בעי דרך מופקר לכל וכו' ומ"מ לא‬
‫אמר ר"י אלא בירושלים וכיוצא בה דבקעי בהם רבים להדיא בהדרך סלולה שם לרבים להשתמש לעבור שם תמיד כו' עיי"ש‪.‬‬
 ‫‪79‬‬

‫ולפי"ז ברה"ר דידן לא מיבעיא דלא ניחא תשמישתיה שהרי אין אנשים משתמשים בה כלל ואסורים להשתמש בה בשום דבר‬
‫ולהעמיד חפציו ברה"ר וכל המשתמש ברה"ר בחפציו ורוצה להניחם שם ענוש יענש לפי חק המלכות ומיד יבואו ויטלו אותו משם‬
‫וגם ההילוך ברגליו אסור בו עפ"י חק המלכות אלא אפילו הילוך המכוניות נמי אין בידו לעשות כרצונו ולעמוד באמצע הדרך‬
‫ולהשתמש שם כרצונו אלא העומד באמצע הרחוב ענוש יענש ואין לו רשות ברחוב הזה אלא לעבור דרך שם גם זה במרוצה לפי‬
‫הוראתם ואם הולך לאט יותר יעבירוהו משם וא"כ פשוט דהאי תשמיש לאו תשמיש איקרי והאי רה"ר לא הוה הפקר לכל‪ .‬וכ"ש‬
‫הוא מבור שכתב הריטב"א ז"ל דלא הוי ניחא תשמישתיה כי בני אדם מתרחקין ונשמרים משפת בור כ"ש שאין רשות השתמשות‬
‫כלל וכלל וק" ו הוא מהתם לענין תשמיש וגם לענין שנשמרים מהמכוניות באמצע הדרך שלא יהרגו וגם אסורים לעבור דרך שם‬
‫כה"ג לכו"ע לא הוי רה"ר‪ ,‬כיון דלא ניחא תשמישתיה‪.‬‬

‫יא‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫ועל אחד עשר אני בא דבמקומות אשר צריכים לשלם שכר לעבור הנקרא טאל בלע"ז שמשלמין עבור כל מכונית ומכונית וקודם‬
‫ששלם סוגרים הדרך מלעבור עד שישלם ואז נפתח כעין דף ומכניסין לו לעבור כה"ג פשוט דלא מקרי רה"ר שהרי במציאות אין‬
‫מניחין לעבור שם שום מכונית בלי תשלום עבור המכונית ואם לא ישלם לא יעבור ולזה לא צריך לומר דלא מקרי רה"ר כלל‬
‫וא"כ יצאנו מדין רה" ר כמעט בכל הדרכים גם מטעם זה לבד מהטעם שאין רשות לעבור ברגל לאנשים על הדרכים האלו בכלל גם‬
‫להמכוניות ליכא רשות לעבור‪ .‬ומעתה נלפע"ד להוסיף ולחדש דאפילו בעירות אשר הרחובות הגדולים הם מסודרים לעבור רק‬
‫בדרך אחד ולמשל רחוב ‪ 53‬מותר לעבור רק לצפון ורחוב ‪ 52‬רק לדרום וכדומה כה"ג נמי לא הוי רה"ר שהרי אם אחד רוצה‬
‫לעבור דרך רחוב ‪ 53‬מצפון לדרום אין מניחין אותו וכן להיפוך ברחוב שני א"כ לא הוי ניחא תשמישתיה ואין מניחין אותו לעבור‬
‫כלל רק בדרך אחד ולא להניח שם כליו כה"ג לפענ"ד פשוט דג"כ לא הוי רה"ר והבן‪.‬‬

‫יב‪.‬‬
‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן פא‬
‫ושנים עשר אני יודע דראיתי לרבינו הגדול המאירי ז"ל עירובין נ"ט המשנה החמישית בביאור עיר של יחיד ונעשית של רבים‬
‫מערבין את כולה דבגמל שאלו היכי דמי של יחיד ונעשית של רבים והיו סבורים לפרש כגון דיסקרתא דריש גלותא שהיתה תחלה‬
‫שלו וכו' ופי' כגון דיסקרתא דנתזואי (ובמאירי גרס דנתן זעאר) ופירשו בה קצת מפרשים שזה בנה עיר לעצמו ולאוצרותיו וכו'‬
‫ולבסוף נדלדל ומכרם לרבים ונמצאת של רבים וכו' ויש חולקין במכרה כלה ומפרשים שאותו היחיד בנה עיר לעצמו ונתישבו בה‬
‫רבים ומעלים לו מסים וארנוניות מחמת הבתים שנמצאת העיר קנין ליחיד ואין לבני העיר קנין גמור בדרכים וסרטיות אלא‬
‫לדריסת הרגלים רגליהם לבד ואותו היחיד רשאי לבנות בהן כשלו וכגון זו אין חייבים ברה"ר שלה ואפילו נתנם במתנה גמורה‬
‫שלא במס (כלומר שלא צריכים לשלם מס והמציין שם בסוגריים שלמו מס טעה בדמיונו לפענ"ד) הואיל ושייר לעצמו הדרכים‬
‫ואפילו היה שם רחב שש עשרה אמה ואפילו מצויים שם ששים רבוא וכמו שאמרו בפרק שני יהושע אוהב ישראל היה ונתקן להם‬
‫דרכים וסרטיאות כל היכא דלא ניחא תשמישתיה מסרה ליחיד אלמא כל שהיא רשות היחיד אעפ"י שיש לרבים קנין בהם לדריסת‬
‫רגליהם ושיש להם שם דרך סלולה אין חייבים בה משום רה"ר וכענין זה מצינו חצר שהרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו רשות‬
‫היחיד לשבת וכל שכן אם הדרכים שלו והוא משאילן או משכירן ונמצאו עכשיו עיירות של מלכים שאין בהם חיוב רשות הרבים‬
‫גמורה והדברים מתקבלין ונראין האוהבים וכו' ע"ש‪.‬‬
‫הנה האיר לן המאירי ז"ל אור חדש על דין רה"ר אפילו בעירות גדולות שיש שם דרכים רחבים שש עשרה אמה ומצויים שם‬
‫ששים רבוא אלא שהדרכים לא נמסרו ליחידים כלומר שהממשלה יש לה רשות על הדרכים לעשות כרצונם כה"ג אין חייבין דהם‬
‫משום רשות הרבים ואפילו אם הוא משאילן או משכירן להם והם מותרים להשתמש שם מ"מ כיון שביד המלכות והממשלה בידם‬
‫לשנות הדרכים לפי רצונם כה"ג לא הוי רה"ר וא"כ עלתה לן בס"ד בדידן דידוע בזה"ז דהדרכים כולם הם תחת הממשלה ואין‬
‫ליחידים רשות עליהם כלל ואדרבה אם נפל אחד ברה"ר שהי' שם איזה מכשול יכול לבקש מהממשלה פיצויים וגם בידם לשנות‬
‫הדרכים כרצונם וגם לבנותם ולהרסם ולסבבם כפי רצונם ואין שום כח ביד היחידים על הדרכים ואם הולכים ממקום למקום ברוב‬
‫מקומות צריכים לשלם מס (טאל בלע"ז) שהוא שכר עבור הדרך פשוט דהו"ל דין דעירות של מלכים שכתב המאירי שאין עליהם‬
‫דין רה"ר ועיין שו"ת רמ"א סי' קל"ב אות ו' וז"ל וה"ה בעיירות שלנו שכולם הם של מלך וכו' ע"ש הנה כתב ג"כ דכל העיירות‬
‫שלנו של מלך הם‪ ,‬וכיון שכן א"כ פשוט דאין עכשיו בשום עיר בעולם דין רה"ר וזה ראי' גדולה למה שכתבנו בענין שאסור‬
‫לעבור אלא גדולה מינה‪...‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קלו‬

‫בענין לא תענה על רב‬
‫א' ותלך לדרוש את ה' התשמ"א בנ"י יצו"א‪.‬‬
‫מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם ג"א ג"ה חוב"ט כג"ת מוה"ר שמחה עלבערג שליט"א בעמח"ס שלמי שמחה עורך הפרדס‬
‫מנהל אגה"ר‪.‬‬
 ‫‪80‬‬

‫אחדשכ"ג‪ .‬את נדרי אשלם בדבר אשר נדבר באסיפת ראשי עם קודש באגה"ר ואשמע אחרי קול רעש גדול אשר העבירו קול‬
‫במחנה לומר הביטו אחרי מנשה במעשה התשובה אשר נכתבה בענין תקון עירובין בעירות גדולות באמעריקא ובכל העולם והגם‬
‫כי רובם ככולם הסכימו גם אז גם עתה שהדין אתי מ"מ כיון דגאון ופוסק הדור מרן ר' משה פיינשטיין שליט"א אוסר אסור לחלוק‬
‫עליו‪ ,‬ולפי שאמרו הסר ממך לזות שפתים ועקשות פה ובפרט כה"ג שנראה ח"ו לדעתם כחולק על הרב‪ ,‬אמרתי להסיר מעלי‬
‫תלונותם ושכל דבריהם הם נגד ההלכה וזה החלי בעזר צורי וגואלי‪ ,‬עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ‪...‬‬
‫ובאמת כי עיקר הענין לדעתי הוא רק סמיות עינים ולא מחלוקת בהלכה לשם שמים ולא ענין של כבוד חכמים וגדולי התורה‬
‫כאשר כביכול צועקים כבוד התורה דכל מי שכבוד התורה נוגע בלבו אינו מבזה גדולי התורה רבנים וראשי ישיבות רבים‬
‫ברדיפות נוראות יומם ולילה בשביל כבוד התורה המדומה וראי' ברורה שהרי עשרות הלכות ישנם ואולי למאות אשר רבנים מורי‬
‫הוראה חולקים עם מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א הן בהלכות שבת כמבואר בכמה ספרי גדולי זמנינו הרוצה לעיין במנחת‬
‫יצחק להגאב"ד ירושלים בחלקת יעקב (להגאון מציריך) ובאוצר הפוסקים גם בספרי משנה הלכות בס"ד בכמה ענינים ועוד ועוד‬
‫הרבה ספרים וכן גדולי התורה שחולקים בע"פ ומעולם לא שמענו פוצה פה ומצפצף שאסור לחלוק בהלכה ושיחרימו ושישמידו‬
‫החולקים הן באיסורי או"ה או בא"ע ולא רציתי עכשיו פה לאסוף כל המקומות והמפורסם אין צריך ראי'‪ .‬ואדרבה בזמנים‬
‫האחרונים חברו איזה אברכים ספרים בענגליש ובלה"ק ובאידיש ומביאים שם בהלכות חדשות דעת האגרות משה‪ ,‬ודעת הבאר‬
‫משה ודעת ספרינו משנה הלכות זה אחר זה ולא חששו כלל שחולקים זה על זה ולא על על האגרות משה ודוקא בהלכה זו‬
‫צועקים‪ .‬אבל נראה פשוט שהוא ענין של פאליטיקא זולה של כמה אנשים שבשביל פאליטיקא שלהם רוצים לבזות ולהשפיל כבוד‬
‫התורה וכבוד הרבנים ובתוכם גם כבוד של מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א בכפה עליהם הר כגיגית ובכאן מודעה רבה‬
‫לאורייתא והתורה באהבה וברצון הנחילנו ולא בשוטים תרתי משמע וכ"ש שברדיפתם את הרבנים שאינם מסכימים להם הוא‬
‫ממש רדיפה של הנאצים רח"ל ואוי להם ולנפשותם הגורמים בזיון התורה ולומדיה וגיהנם כלה והם אינם כלים וניצל אותו‬
‫צדיק מאותו עון‪.‬‬
‫היוצא לנו מזה‪:‬‬
‫א) שחייב אדם לעשות אזניו כאפרכס ולשמוע דברי מטמאין ומטהרין ואוסרין ומתירין ופוסלין ומכשירין וללמוד דברי כולן‬
‫וכשידע להבחין אי זה יכשר יקבע הלכה כמותו‪.‬‬
‫ב) מותר אדם וגם חיוב יש לחלוק ולגלות דעתו וראיותיו בהלכה אפילו לסתור דברי אביו או רבו ולא ישתוק משום כבוד אביו או‬
‫רבו דכבוד התורה עדיף‪.‬‬
‫ג) חייב כל אדם לבדוק בכל כח להבין דברי רבותינו ואז יורה הלכה למעשה‪.‬‬
‫ד) לא תענה על רב שהזהירה תורה הוא על הגדול שלא יתחיל תחילה שלא יצטרכו לחלוק עליו כדי שלא יהא משוא פנים בדבר‬
‫ולא יירא אחד מהם לגלות דעתו ולא שיהא אסור לחלוק עליו‪ ,‬ואין האיסור על הקטן ואדרבה החיוב על הקטן לגלות דעתו ולא‬
‫לשקר ולומר כהגדול‪ ,‬והמאיימים על הקטן שלא לגלות דעתו הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה ועתידין ליתן את הדין‪.‬‬
‫ה) בזמן הזה אין דין גדול ומופלא בכלל לגבי דין דלא תענה על רב‪.‬‬
‫ו) לא תענה על רב ליכא אלא בב"ד העומדין למנין אבל לא באמר הגדול הלכה דרך לימודו או שכתב תשובה ולא היה בצירוף‬
‫למנין‪.‬‬
‫ז) החולק על הב"ד לאחר שפסקו ההלכה אינו עובר על לא תענה על רב‪ ,‬ועיין הוריות הורו ב"ד שחלב מותר‪.‬‬
‫ח) דעת רוב פוסקים דלא תענה על רב אינו עובר אלא בדיני נפשות ולא בד"מ ושאר איסורי תורה‪.‬‬
‫ט) גדול שהמציא הלכה מסברא ובראיות מש"ס וקטן יש לו קבלה היפוך דינו‪ ,‬הלכה כקבלה ואם הגדול לא ישמע להקבלה הרי‬
‫הוא כחולק על הקבלה‪.‬‬
‫י) השומע קבלה מפי קטן כשומע מפי הקב"ה ומכריע נגד הסברא שהגדול אומר‪.‬‬
‫יא) מנהג שנהג עלמא מקדמת דנא אפילו נראה קצת נגד ההלכה וגדול רוצה לשנות אפילו קטן חולק עליו הלכה כקטן‪.‬‬
‫יב) כל מקום שדברי הראשונים כתובים על הספר והפוסקים האחרונים חולקים עליהם הלכה כבתראי‪ ,‬אבל אם לא הביאו‬
‫האחרונים את שלפניהם הלכה כקמאי ואפילו רק מדור או שני דורות שלפנינו וכ"ש יותר‪.‬‬
‫יג) היכא דהראשונים פסקו הלכה אפילו לא נודע לנו מהיכן יצא להם הדבר כל שלא נסתרו דבריהם ואין לנו ראיות מן הש"ס‬
‫היפוך דבריהם לא נוכל לדחות דבריהם מחמת שלא ידענו מקום מוצא הדין כי ראתה עיניהם של ראשונים יותר מאתנו‪.‬‬
‫אלו י"ג סעיפין דרחמי שיצא לנו בעזה"י לבאר בהא שמעתתא דלא תענה על רב ומעתה הרואה יראה שלא זאת שליכא איסור אלא‬
‫מצוה איכא וחוב קדוש לחוות דעתו כדי להעמיד הדבר על האמת ועל בוריו והשותק יש בזה גם מדבר שקר תרחק‪ ,‬וגם בכלל חרב‬
‫בא לעולם על המורים בתורה שלא כהלכה ומאי טעמא נכנסתי בעובי הקורה לברר הא הלכתא הגם שאני מכיר מך ערכי ושאינו‬
‫ראוי לחלוק על גדולים וכ"ש הגרמ"פ שליט"א והמאיימים דשלא לענות על רב שייך גם באופן כזה עתידין ליתן את הדין שרוצים‬
‫לסלף דיני התורה ח"ו ולגלות פנים בתורה שלא כהלכה ח"ו ואני דן אותם לכף זכות מפני שלא למדו הלכה זו על בוריה ובחושבם‬
‫להגן על כבוד התורה נכשלו בבזיון התורה ח"ו ובבזיון ת"ח ופוסקים אחרים ובסילוף דברים ובדברי שקר שהוציאו על רבותינו‬
‫הצדיקים האחרונים והנני מקוה שיתקיים בנו את והב בסופה ובפרט כי הכוונה לש"ש ודרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום‬
‫ובירושלמי אמרו טעם אמר ר' יהושע מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה רבובה לחברתה‬
‫ושלחה עירובה ביד בנה נסבתיה גפפתיה ונשקתיה אתא ואמר קומי אימיה אמרה הכין הות רחמה לי ולא הוינא ידעא מתוך כך עשו‬
‫שלום ביניהם הדא הוא דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ע"כ‪ .‬ובעונ"ה שיש כ"כ חלוקי דעות ופירוד לבבות אולי יתן‬
 ‫‪81‬‬

‫ה' בזכות מצות עירוב שנתקן מפני דרכי שלום שיתן ה' ויתקיים בנו שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול ועושה שלום‬
‫במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ונאהוב לכל איש ישראל כמונו ותשרה שכינה במעשה ידינו ונזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬
‫אלו דברי ידידו אדם מועט לעולם דושה"ט ושכ"ג אסקופה הנדרסת תחת רגלי חכמי התורה האמתיים הלומדים אותה לשמה‬
‫לעשות נחת רוח למי שאמר והי' העולם מן העולם ועד העולם‪ ,‬בלב ונפש‪ ,‬מנשה הקטן‪.‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קלז‬

‫א' לסדר מה פשעי ומה חטאתי התשמ"א בנ"י יצו"א‪.‬‬
‫מע"כ ידידי ורב חביבי הרה"ג וו"ח ברקאי כו' כש"ת מוה"ר יוסף געלב שליט"א נכד ידי"נ גאון בחסד מוה"ר חיים געלב הי"ו‬
‫בעמח"ס ברכת יוסף לייקווד נ‪ .‬דז‪.‬‬
‫אחדשכ"ת בידידות כראוי‪ .‬הנני לרשום בכתב מכתב פתוחי חותם אשר שאול שאל עליהם בעת בקרתם בביתי עם חבריו מקשיבים‬
‫לדבר ה' זו הלכה אשר נבוכו בה אולי יועילו דברינו עכ" פ לקצת תלמידים הרוצים לעמוד על האמת ולהסיר הספיקות והתרעומות‬
‫מלבם‪ ,‬כי באמת בני הישיבות בזמן הזה רובם ככולם הם תמימים וישרים ושואפים לבא אל האמת ולפעמים החסרון ידיעה שלא‬
‫ומה אבקש שלא‬ ‫למדו הלכה פרטית גורם אי הבנה ולא ידעו ולא יבינו הדרך ילכו בה ולכן אמרתי להעלות על הכתב דברים אלו '‬
‫אכשל ח"ו בדבר הלכה‪.‬‬
‫א) בדין אי מותר לחלוק על גדול הדור או מי שהוא אחר שגמרו בדעתם שהוא מגדולי הדור או ראש ישיבה שלו או אדמו"ר‬
‫מחסידים‪ ,‬והרבה תולים עצמם בקרא דלא תענה על רב לנטת (משפטים כ"ג ב') ודייקו מינה שאסור לחלוק על גדול ולכן אם מי‬
‫שהוא חולק בהלכה על גדול או למי שהוא נחשב בדעתם לגדול או ראש ישיבה או אדמו"ר הרי הוא עובר בלאו זה דלא תענה‬
‫ורואים בזה גם בזיון התורה שמבזים גדול הדור או את רבם וממילא מותר לבזות אותו הת"ח החולק אפילו יהי' צודק במחלוקתו‬
‫אבל הרי עבר על לא תענה וכ"ש שאין הלכה כאותו החולק שהרי אסור לחלוק על גדול הדור והלכה כמותו שמן השמים מסכימים‬
‫כן‪.‬‬
‫והנה פשוט דהאומר כן הרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דהלכה פסוקה היא דמותר לחלוק על רב וגדול ואם הוא ענין של‬
‫איסור גם חובה איכא ומצוה לעולם איכא לחלוק ולברר האמת ואפילו על אביו ורבו מותר וחובה איכא לחלוק ולברר האמת‬
‫וכמ"ש רש"י חגיגה ג' ע"ב עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן (המטמאים ומטהרים האוסרין ומתירין הפוסלין ומכשירין)‬
‫וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו ע"כ וכן מצינו ברבינו הקדוש שחלק על אביו בכמה מקומות ומר בר רב אשי כתב‬
‫על אביו רב אשי הא דאבא דקטנותא הוא כלומר שאמרה כשהי' קטן ולאו הלכה היא (עיין גיטין כ"ט ע"ב) וכ"כ כל הפוסקים‬
‫להדיא ומבואר בטוש"ע יו"ד סי' רמ"ב ס"ב ברמ"א בשם מהרא"י סי' רל"ח ועיין פת"ש שם בשם הריעב"ץ ח"א סי' ה' ועיין‬
‫רדב"ז סי' תצ"ה ועוד שהוא מבואר בכל התורה כולה וכל החולק על זה כחולק על השכינה ורוצה ח"ו לבטל תורת משה רבינו‬
‫ע"ה שיש לכל תלמיד ותיק חלק בתורתינו הקדושה וחייב להגיד דעתו כפי מה שהראו לו מן השמים‪ ,‬ואני דן אותם לכף זכות‬
‫שמחמת שלא למדו הלכה ולכן טעו בטעות גמור כזה ולא די שהם טועים אלא שרוצים לכוף אחרים לילך אחר טעותם והרי הם‬
‫ח" ו בכלל מחטיאי הרבים שמונעים רבים מללמוד תורה ולברר האמת וללבנו כאשר נצטוינו לצרף וללבן ולברר הדברים כנתינתם‬
‫מסיני‪.‬‬
‫וקרא דלא תענה על רב דוקא בב"ד ובשעת הדיון נאמרה ובזמן הזה ליכא דין דלא תענה על רב לפי גדולי הפוסקים וכ"כ להדיא‬
‫מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א עיין בספרו א"ח סי' ק"ט וי"ד ח"ב סי' מ"ה שכתב להדיא דליכא בזמן הזה דין גדול שאסור‬
‫לחלוק עליו‪ .‬וחוץ מזה אין הפי' דלא תענה על רב להזהיר את הקטן שלא יחלוק על הגדול אלא שלא יאמר דעתו קודם שיאמר‬
‫הקטן באופן שהקטן יירא מלחלוק על הגדול כמבואר כל זה בפוסקים ובקונטרס הראיות המצורף פה ע"ש‪.‬‬
‫וז"ל הגרמ"פ שליט"א‪ :‬א' תצוה ה' אדר תשי"ב‪ .‬מע"כ ידידי הנכבד מאוד הרב הגאון מוהר"ר מנשה קליין שליט"א כו'‪ .‬הנה מה‬
‫שהתנצל כתר"ה במה שחולק עלי בדבר הלכה הוא למותר כי כן דרך התורה שצריך לברר האמת וח"ו לשתוק מי שסובר שאינו כן‬
‫בין לקולא בין לחומרא‪ ,‬ומצד לא תענה על רב עיין בנ"י סנהדרין דף ל"ו בשם המפרשים לאו למימרא דאסור לענות על רב‬
‫דאדרבה אסור לו לשתוק אלא הכי אמר קרא שראוי לעשות בענין שלא יצטרכו לענות על רב כלומר שידברו הם תחלה ולא מפני‬
‫כבודו אלא שיש לחוש שמא לא ירצה התלמיד לחלוק אח"כ על הרב עיי"ש וכו' ולבד מזה אין דין זה אלא בעמידה למנין ולא‬
‫באמר הגדול הדין דרך לימודו או אף דרך תשובה למעשה ולא הי' בצירוף למנין וכו' וגם מסתבר שאין בזמן הזה דין גדול ומופלג‬
‫לגבי דין זה אלא לחלוק עליו וכו' לכן אף אם יחשוב אותי כתר"ה לגדול רשאי לחלוק וממילא מחוייב לומר דעתו ואין הצורך‬
‫להתנצל עכל"ה‪ .‬עיין משנה הלכות ח"ב סי' ע"ג ובאגרות משה א"ח סי' ק"ט הנ"ל‪ .‬והנני מוקירו ומברכו בכל הטוב והשלום‬
‫ולהצליח בתורה וביראה ובכל עניניו‪ ,‬משה פיינשטיין‪.‬‬
‫ועתה הגע עצמך עיקר אזהרת התורה שהזהירה שלא לענות על רב היתה כדי שלא יירא הקטן מלחוות דעתו ולא ימנע מלחלוק לפי‬
‫שיחשוב מי הוא לחלוק על הגול ולא יתברר האמת לאמתו של תורה ועל זה הזהירה התורה על הגדול שלא יאמר דעתו קודם כדי‬
‫שיבררו האמת ויצרפו ויתלבנו הדברים על בורים ולאמתה של תורה וא"כ כ"ש המונעין ת"ח מלחוות דעתם ומאיימים עליהם‬
‫בשטויות והבלים שזה בזיון גדול ועבירה גדולה והם הם המבזים התורה ולומדיה ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה ועוברים על‬
‫רצון הבורא שרצה שהת"ח יאמרו כל אחד דעתו כפי מה שהורוהו מן השמים כדי שיצא הדין לאמתו כי זה עיקר רצון הבורא‬
‫ואפילו כביכול לגבי השכינה מצינו קודשא ב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמר טמא ואמרי מאן נוכח רבה בר נחמני‬
‫דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים כו' כי הוה קא נח נפשי' אמר טהור טהור ויצתה נפשיה בטהרה (ב"מ פ"ו ע"א) ושם נ"ט‬
 ‫‪82‬‬

‫נצחוני בני נצחוני בני ותורה לא בשמים היא ואפשר לחלוק ע"פ הכלל המקובל אצלינו מפי משה רבינו ע"ה אפילו על בת קול‬
‫ואפילו אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו בסנדל (יבמות ק"ב ע"א)‬
‫והעוברים על זה ורוצים לסלף התורה עוברים על כל אלו ועל ידם בעונ"ה חרב בא לעולם שמורים בתורה שלא כהלכה שגורמים‬
‫שלא להתברר ההלכה (עיין אבות פ"ה) וה' הטוב יכפר בעדם חוץ ממה שמבזים ת"ח העוסקים בתורה לשמה ומיגעים עליה‬
‫והתורה תובעת את עלבונה הגם שהת" ח האמתים מוחלים על עלבונם ושמחים ביסורים אבל עלבון התורה אין בידם למחול והשם‬
‫הטוב יכפר עליהם הגם שהם שוגגים ע"פ רוב מ"מ אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם ובזיון כל ת"ח או בן תורה הרי יש בו מחלול‬
‫השם ר"ל‪ .‬דלענין בזיון אין נפ"מ אם הוא גדול הדור או מקטני בני ישיבה לעולם יש בזיון‪.‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קלט‬

‫ח' לסדר ותרי"ג מצות שמרתי ואחר עד עתה התשמ"א בנ"י יצו"א‪.‬‬
‫מע"כ ידידי ורב חביבי הרה"ג וו"ח תנא דליטרא דקציעות פ"ה כו' כש"ת הרב מוה"ר יוסף געלב שליט"א נכד ידי"נ גאון בחסד‬
‫מוה"ר חיים געלב הי"ו בעמח"ס ברכת יוסף לייקווד נ"ז‪ .‬אחדשכ"ת בידידות נאמנה‪.‬‬
‫סימנא מילתא הוא ואמרתי כיון ששלחתי מכתבו וחזר אלי ראיתי בזה השגחה מן השמים להוסיף עוד כמה מילים מה שנוגע ואולי‬
‫יועיל גם לחבריו היקרים בני התורה המסולאים מפז אשר בדור היתום הזה לא נשאר לנו רק התורה הזאת ובני התורה והישיבות‬
‫הקדושים אשר מוסרים נפשם לילות כימים על לימודה וקיומה הם הם המקיימים את העולם ועל הבל פיהם בונים עולמות חדשים‬
‫בכל יום כמבואר בזוה"ק ומי זוטר מה שאמר אביי לא מסגינא רישא אבי סדיא להפוך בזכותיה ואחד מן החכמים אמר פסלינא להו‬
‫לדינא וודאי וודאי אנן יתמי דיתמי כד חזינן צ"מ אפילו לא שנה רק פרק אחד וכ"ש ת"ח מופלגים צריכים למשכוני נפשין להבינם‬
‫ולהבינם ואם ח"ו קצתם מהם לא הבינו או חושבים להלכה דרך אחרת הריני דן אותם לכף זכות והרי ראב"ע אמר הרי אני כבן‬
‫שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא וכל אחד יש לו חלק בתורתינו הקדושה כל זמן שכוונתו‬
‫לשם שמים‪.‬‬
‫והנה בשבועה העברה כתבתי למעכ"ת במה שבו דברנו אי מותר לחלוק על גדול הדור ובדין חכם שאסר אי חבירו רשאי להתיר‬
‫וגם צרפתי לו שם מכתב שכתבתי להרב עלבערג בזה‪ ,‬ואני חושב שבזה יראו הדרך ילכו בה שאדרבה לא זה שמותר לחלוק על‬
‫גדול הדור ואדרבה איסור גמור ועבירה גדולה הוא שלא לחלוק אם יצא לו ע"פ הלכה לאחר שיקול דעתו ושכלו בתורתינו‬
‫הקדושה ע"פ יסודות נאמנים המקובלים עלינו מפי משה רבינו ע"ה וכל המונע אחרים מלחלוק על גדול מפני איזה טעם שהוא הרי‬
‫הוא מכשיל את הרבים ומנחיל שקר בכרם ישראל‪ ,‬ופשוט שכל ת"ח וכ"ש גדול הדור כשפוסק הלכה אינו פוסק שכן רצונו אלא‬
‫שכן רצון הבורא ושזה הוא כוונת התורה ואם ח"ו טעה וודאי רצונו שלא יפסקו כוותיה ולא יסמכו דאטו אנן חשדינן שגדול הדור‬
‫או סתם ת"ח רוצה ח"ו שבנ"י יחללו שבת או יעשו איזה עבירה אחרת על פי פסקו אם ח"ו טעה במה שפסק וודאי ישמח הגדול‬
‫הדור אם מי שהוא יחלוק עליו ויודה על האמת אם יראה לו להודות ואם לאו ממילא החולק לא יגרע מגדלותו וכן להיפוך החולק‬
‫אם כוונתו לעמוד על האמת ח" ו בדעתו לסלף התורה ומי הוא שחושדין בו שכותב הלכות נגד התורה ברשעותו אוי לו ואוי לנפשו‬
‫אם מי שהוא מפני הכבוד המדומה ירצה לחלוק על גדול הדור רק לשם כבוד שלו ולסלף דברי תורה וח"ו ישראל או רבים מבנ"י‬
‫ח"ו יחללו שבת בשביל זה ומי שחושדים בו בדבר כזה הרי חושדים אותו שהוא רשע גמור ואין לצרפו למנין שהוא בכלל חטא‬
‫והחטיא את הרבים ומי זה אשר לא חש לנפשו לחשוד בכשרים רבנים מפורסמים אבל האמת כי מצוה הוא לברר האמת ועל הב"ד‬
‫הגדול שבירושלים אמרו ז"ל הורו ב"ד להתיר את החלב ואח"כ בא תלמיד וחלק עליהם והראה שטעו לא זה שחייבים לחזור‬
‫מהוראתם אלא חייבים להביא קרבן וכבר אמר המלך שגיאות מי יבין‪.‬‬
‫האמנם עכשיו כיון שדבר אלי על הטעלעפאן והזכיר מענין עירוב בארא פארק וגם מה שאמר רב אחד מפלעטבוש‪ ,‬והנה כבר‬
‫כתבתי לו במכתבי הראשון שאין לי דוברים אחרים ואין לשום רב גדול או קטן הן בפלעטבוש הן במקום אחר לדבר בשמי כלום‬
‫ואין אדם יכול לדבר בשם מי שהוא אלא אם עשאו שליח ואני לא עשיתי שליח לשום אדם לדבר בשמי וכבר כתבתי בקונטרסי‬
‫והנני שונה ומשלש שאין לי שום עסק וידיעה מהעירוב שנעשה בפלעטבוש האיך נעשה ומי הוא שעשאהו ולא שאלו אותי כיצד‬
‫לעשותו ואין אני משגיח ולא נותן השגחה עליו האמנם בעצם מצות עירובין ותיקונם בכל העירות על זה כתבתי והנני מוסר נפשי‬
‫להחזיר עטרה ליושנה מצות עשה דרבנן שמצוה לקיימה ואין בנו כח בסברות שלנו אפילו הכי גדולות וטובות לבטל מצוה ממצות‬
‫התורה ואפילו מנהג אין לנו כח לבטל וכ"ש מצוה שתקנה לנו שלמה המלך ובית דינו לבטל ח"ו בטעמים קלושים וחלושים ואפילו‬
‫היו טעמים טובים וחזקים ונאמנים‪ ,‬ובשלמא אלו היינו אנחנו עכשיו רוצים לחדש מצות עירובין אז היינו יכולין לטעון ולשקול‬
‫טעמים זה כנגד זה אם עדיף לתקן מצות עירובין שעי"ז אפשר שיבואו אחרים לטלטל טלטולים שלא היו מטלטלים בלי עירוב או‬
‫עדיף שלא לתקן ולהניח חילול שבת שמחללין ע"י שכחה ושוגג ובלתי ידיעה וכיוצא בזה כמו שהארכתי בזה‪ ,‬אבל באמת לפנינו‬
‫אין זה השאלה שהרי יש לפנינו מצות עשה שתקן שלמה המלך ובית דינו לתקן עירובין בכל מקום שאפשר מפני המכשול‬
‫עיין ביצה ט"ז קלקולא וברש"י שם ובש"מ שם ובגמ' עירובין ס"ד ורבינו הגדול הרא"ש נדה לרבינו יעקב מבאלינסא על שלא‬
‫רצה לתקן עירוב עם צורת הפתח רק שהחמיר וקרא לו זקן ממרא והתשב"ץ קרא שמא מינות נזרקה בו וזכות גדולה הוא‬
‫למתקן וגדול האחרונים האב"נ בתשובה כתב שמי שאינו מניח לעשות עירוב עתיד ליתן את הדין וכדומה וכדומה ואין‬
‫להאריך כי כבר הארכתי בזה וא"כ השאלה לפנינו אם לקיים המצוה כמו שתקנו לנו שלמה ובית דינו או לסמוך על סברתינו‬
‫שאפשר יגרום לטלטול שלא היו מטלטלים בלתי זה‪ ,‬ובפרט כי בדבר זה נמי לאו יחידאה אנא חדא דמעולם לא חששו לחששות‬
 ‫‪83‬‬

‫כאלו שהרי היו עירובין מימות שלמה עד דורינו אנו בכל העירות גדולות וקטנות עירות שהיו בהם הרבה אנשים מאדערנים‬
‫מקילים באיסורי שבת ואדרבה שקדו בשבילם לתקן עירובין‪.‬‬
‫והגאון ר' צבי פסח פראנק ז"ל רבה של ירושלים במכתבו כ"ה מר חשון תש"כ לועד למען תיקון עירובין בנוא יארק כתב לאלה‬
‫הגדולים שמודים שיש דרך לעשות תיקון עירובין ולהרים מכשול מדרך עם 'ה רק שהם נמנעים מחשש תקלה צדדית שאפשר‬
‫לצאת מתיקון זה שאחרים יחשבו הואיל והותרה הותרה גם בלי תיקון כתב שמלבד שכבר אמרו הראשונים שאין לנו לגזור גזירות‬
‫מעצמינו והביא שם דברי המג"א סי' ש"א סעיף נ"ח ודברי הח"ס או"ח סי' צ"ט וגם הביא דברי הגה"ק בעל חי' הרי"ם ששמח מאד‬
‫בתיקון עירובין בווארשא שיש לסמוך על תשו' מהרי"ט הגם שיש לפקפק הרבה בחי' מהרי"ט עם כל זה בשעת דחק גדול כמו פה‬
‫ק"ק ווארשא בודאי כדאי הגאון מהרי"ט לסמוך עליו עכ"ל‪ .‬הרי דאף שלמעשה הי' מפקפק בדינו של מהרי"ט מ"מ בשביל תיקון‬
‫עירובין של עיר גדולה שמח וסמך עליו מפני הדחק א"כ מכ"ש במנהטן שהנחיצות לתיקון עירובין גדולה עד מאד בודאי כל‬
‫המסייעים למצוה רבה זו זכות הרבים יגן עליהם על העושים והמעשים עכ"ל וגם הגה"ק ר' יונתן שטייף זי"ע והגאונים הגרח"ע‬
‫והחזו"א לא חששו לה‪.‬‬
‫איברא דגם גאון דורנו ר' משה פיינשטיין שליט"א לא חש לה שהרי כתב להדיא במכתבו לקיו גארדענס שדבר גדול עושים להציל‬
‫רבים מחילול שבת וגם בתשובה לדעטרויט מח' אלול תש"מ כתב שיש להתיר לתקן עירובין וגם המציאות שבכל עירות בארץ‬
‫ישראל בירושלים עיה"ק ת"א חיפה ועוד אנטווערפען וגם פה בארה"ב בפאר ‪ -‬ראקאוויי פארעסט ‪ -‬הילס קיו ‪ -‬גארדענס סי ‪-‬‬
‫געיט מאנרא ניו ‪ -‬סקווער וגם בכל מעוני קיץ בבאנגעלאס ועוד ועוד ולא חששו משום שמא יוכשל בה‪ ,‬ולמה נחוש דוקא‬
‫בברוקלין מה שלא חששו בשום מקום‪.‬‬
‫ולא אוכל לעבור מלהגיד קושט דברי אמת דבקול קורא שיצא בכסלו תשל"ט וז"ל אזהרה חמורה נגד תיקון עירובין בניו יארק‪,‬‬
‫היות שבזמן האחרון התחילו איזה אנשים בשכונת פלעטבוש להרעיש אודות עירובין שם אנו מפרסמין בזה דעת תורה שהוא דבר‬
‫שכבר נאסר על ידי גדולי הרבנים שבארה"ב שבדורנו ושבדורות שלפנינו בין בניו יארק ובין בשאר עיירות גדולות בכל רחבי‬
‫ארה"ב וביום ח"י סיון תשכ" ב התאספו באגודת הרבנים מגדולי ראשי הישיבות והרבנים מגדולי ישראל ביזמת מרן הגאון 'ר אהרן‬
‫קאטלער זצ"ל וחתמו על איסור לעשות עירוב בניו יארק וכו‪.‬‬
‫והנה הרואה יראה בקול קורא זה שהוא מזוייף מתוכו ורצו איזה זייפנים להשלות הרבנים שכ' ז"ל אנו מפרסמים בזה דעת תורה‬
‫שהוא דבר שכבר נאסר ע"י גדולי הרבנים שבארה"ב שבדורנו ושבדורות שלפנינו בין בניו יארק ובין בשאר עיירות גדולות בכל‬
‫רחבי ארה"ב‪ ,‬וזה אינו אמת שמעולם לא נאסר לא על ידי רבנים גדולים ולא על ידי רבנים קטנים בכל עירות גדולות בארה"ב‬
‫לתקן עירובין ולא הי' ולא נברא דבר כזה והוא שקר מוחלט‪.‬‬
‫ומה שהביאו בסמוך מיום ח"י סיון תשכ"ב אמת הדבר אבל שם הי' האיסור על ניו יארק ועל ניו יארק לבדו ואפילו לא על עיר‬
‫ברוקלין כלל וכן מבואר בהאיסור שם שמונח באגודת הרבנים‪ ,‬וכ"כ להדיא הגאון ר' משה פיינשטיין במכתבו מט' ניסן תשל"ד‬
‫להרה"ג מוהר"ר שטיינבערג שרק על ניו יארק הי' האיסור ע"ש וא"כ שני זיופי ישנם חדא שלא נאסר מגאוני דורות שלפנינו כלל‬
‫וגם מגאוני דורינו לא נאסר בכל רחבי ארה"ב וא"כ כל החותמים שם על שטר מזוייף חתמו וחתימת עכ"ז מזויפת הוא ובאמת כי‬
‫הרבה רבנים שחתמו שם אמרו לי שלא ידעו כלל מה שכתבו שם‪ ,‬רק שאמרו שרבנים חופשים מפלעטבוש רוצים לעשות עירוב‬
‫וביקש הגאון ר' משה פיינשטיין לאסור עירובם והכל חתמו על סמך זה שאיזה רבנים חופשים רוצים להרוס הדת ולכן החליטו‬
‫אגודת הרבנים ובראשם הגאון ר' משה שליט"א לאסור העירוב שלהם ולהפר עצת הראבייס הקאנסערוואטיווען והמאדערנים‪.‬‬
‫עוד זיוף אחד יש בקו"ק זה שחתמו שם הגאון ר' משה פיינשטיין בין החותמים והוא ג"כ שקר כי למען האמת הגאון ר' משה‬
‫פיינשטיין שליט"א מעולם לא חתם על קול קורא זה והם זייפו חתימתו ולי יש קאפי מהארגינעל ושם לא נמצא שמו של הגאון‬
‫ר"מ פיינשטיין שליט"א ולוטה פה צילום מהארגינעל ויראה שלא נמצא שם חתימת הגאון שליט"א‪.‬‬
‫ועתה אשאל למעכ"ת כל בית ישראל מדליקין נרות חנוכה כפי שתקנו לנו חשמונאי ובית דינו ובמדינה זו בעונ"ה הרבה בתים‬
‫מאדערנים שמדליקין נרות אבל ג"כ מדליקין "קראצמעך טרי" רח"ל‪ ,‬ובהרבה פעקטאריס ישנם שניהם יחד ועתה האם יבא מי‬
‫שהוא ויאמר שיש לבטל הדלקת נרות חנוכה מפני שגורמים עי"ז שנכשלים על ידי הדלקתן שמדליקין גם קראצמעך אילן וכי לא‬
‫נאמר שזה ח"ו בא לעקור מצוה ממצות חז"ל אלא אמרינן שומר מצוה לא ידע דבר רע ואם יש איזה רשע שיכשל בה ע"ז אמרינן‬
‫צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ואין לנו חשבונות במצות הבורא ב"ה אלא לקיימם כמו שקבלנו מאבותינו ויש לי ב"ה קבלה‬
‫אמיתית מאבותי ומרבותינו הקדושים אשר מקיום המצוה לא יצא דבר רע ולא יבא מכשול ח"ו ממקיים מצוה או מצוות בשביל‬
‫שאיזה רשע ח"ו יכשל וע"ז אמרינן הלעיטהו לרשע ואין אנו אחראים להם באופן זה לבטל מצוה והרי אמרו ז"ל אין אומרים לו‬
‫לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וכ"ש שאין אומרים לרבים שיחטאו ח"ו בחילול ע"י הוצאות בלי עירוב בשביל שיזכה אחד‬
‫שאולי יכשל ח"ו‪.‬‬
‫איברא דבמחצה"ש א"ח סי' של"ד ס"א בנפלה דליקה בשבת מצילין מזון ג' סעודות ולא יותר משום דאיכא למיחש משום דטרודים‬
‫בהצלה ישכחו השבת וכו' וכתב המג"א סק"א יש מתירים דוקא בבית אחר ובמחצה"ש הטעם שלא התיר כ"א מזון ג"ס דאי לא‬
‫נתיר לו להציל א"ל שמא יחלל שבת במזיד ואם נתיר לו להציל א"ל מצד טרדה ישכח שהוא שבת ויחלל שבת לכן יותר טוב שלא‬
‫להתיר לו להציל (שאר מוקצה) כדי שלא יחלל שבת בשוגג דטפי ראוי להשגיח שלא יבא לידי שוגג מכדי שלא יבוא לידי מזיד‬
‫דהמחלל במזיד רשע ופושע הוא ואין אנו אחראין לפושעים ועדיף להצילו מהשוגג ע"ש הנה מפורש דעל השוגג יותר יש לחוש‬
‫להציל מהמזיד ונפשט נמי ספיקן דחז"ל תקנו עירובין בשביל השוגגין ועל המזידין אין אנו אחראין וזה ברור בס"ד‪ ,‬ולזה העיר‬
‫אותי הרה"ג מהר"ח מיאקא שליט"א‪.‬‬
 ‫‪84‬‬

‫והיות כי אז אמר הרב לובין כי כנראה שאני הוא יחיד בדבר שאומר שמותר לעשות עירובין בעירות גדולות הגם כי באמת לענין‬
‫תורה אפילו יחיד נמי צריך לומר דעתו אמנם כבר ביררתי בעזה"י בקונטרסי אום אני חומה שאדרבה כמעט כל הפוסקים ס"ל‬
‫להיתר מ" מ אשלח לו פה כמה קטעים כדי שיראה במו עיניו ואם ירצה יכול להראות גם לידידי הרב לובין ועוד למי שהוא לתועלת‬
‫הענין ושח"ו אין אני מחדש חדשות אלא מלבן ומברר העתיקות‪.‬‬
‫והנה פה רצוף איזה מכתבים מגדולי הרבנים שיחי' שכתבו לעודד לעשות ולתקן עירוב בוויליאמסבורג וגם רצוף פה ימצא כרוז‬
‫שנתפרסם בשנת תש"ך מועד הרבנים למען תיקון עירובין במאנהעטען והנה כל הני גדולים שחתמו ואמרו לתקן עירובין והכריזו‬
‫שכותבים למען כבוד השבת והצלת אלפים ורבבות מישראל מחללה ואטו כל הני גדולי ישראל לא נחשבו לכלום ואין דעתם דעת‬
‫תורה ח"ו וגם בזמן הזה כמעט כולם שדברתי עמהם אמרו שלדינא מודים הם שמותר לעשות עירוב (לבד מאחד) והלא גם הגאון‬
‫מרן ר' משה פיינשטיין שליט" א כתב בכמה מקומות שדעת המתירים מרובה ויש לסמוך עליהם ושאינו מוחה נגד המתירים לעשות‬
‫עירוב כמבואר בקול קורא הנ" ל ולכן ראיתי כי מן השמים הוא דנזדמן שהושב המכתב כדי להוסיף הני מילי מעליותא למען האמת‬
‫ולברר האמת בתורתינו הקדושה וי"ר שלא נכשל ח"ו ולא נבוש לא בעולם הזה ולא בעוה"ב ואם ח"ו טעיתי מוטב שאכסוף בעולם‬
‫הזה ולא אכסוף בעוה"ב ח"ו‪.‬‬
‫ובזה הנני ידידו דושכ"ת ואבקש מכמ"ע לעבור על דברי אלו כי לפענ"ד במשורה נתנו ואם יש לו איזה פקפוקים או השגות אל‬
‫ימנע עצמו אלא יכתוב לי ואם יהי' ממש בדבריו ודאי אחזור ואכריז דברים שאמרתי טעות הם ואם לאו אז נא לפרסם האמת בין‬
‫החברים ותלמידים המבקשים וצמאים לדבר ה' זו הלכה לאמיתה של תורה‪ .‬אלו דברי אדם מועט לעולם אסקופה הנדרסת תחת‬
‫כפות רגלי ת"ח הלומדים תורה לשמה דושה"ט ושכ"ת בלב ונפש‪ ,‬מנשה הקטן‪.‬‬
‫נ‪ .‬ב‪ .‬עוד צרפתי פה מכתב שכתבתי לאחד למען כבוד הגאון מרן ר' משה פיינשטיין שליט"א‪.‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קמב‬

‫‪ ...‬ולכן אני חוזר ותמה מאין יצא להם היתר לקלקל עירובין שכבר נעשו ולהביא מכשול לאלפים ורבבות מישראל ומה שכתב בשם‬
‫ידידי הרב אלימלך בלוט שאמר בשם הגרמ"פ שליט"א שכמו שהם מוסרים נפשם לתקן עירובין כמו"כ בני תורה יכולים‬
‫למסור נפשם לקלקל‪ ,‬אהובי ידידי אני ראיתי בכתב ושמעתי בע"פ משם הגר"מ שליט"א שאמר שלאחר שנעשה העירוב אסור‬
‫לקלקלו ומן הכתב כבר העתקתי לו דבריו ובע"פ אם ירצה אביא לו שני עדים הרב גינזבערג מנהל אגודת הרבנים ועוד רבנים‬
‫ששמעו מפי קדשו של הגאון ר' משה שאמר שאין לקלקל העירוב לאחר שכבר נעשה ולפענ"ד פשוט דהמקלקל העירוב הרי הוא‬
‫בכלל מכשיל את הרבים ועתיד ליתן את הדין ואם יש טענות נגד הרבנים שהם אינם ראויים לתקן עירובין ימצאו רבנים חשובים‬
‫שיתקנו שיתקבלו עליהם דבריהם אבל לא ללחום נגד המצוה וקורא אני עליהם חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו (עירובין כ"ו‬
‫ע"א) ע"ש‪...‬‬

‫שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קמה‬

‫‪.‬א' לסדר אשר תשים לפניהם התשמ"א בנ"י יצו"א‬
‫‪.‬מע"כ ידידי הרה"ג ר' יוסף געלב שליט"א ליקווד נ‪ .‬ז‪ .‬אחדשכ"ת בידידות‬
‫קבלתי מכתבו מיום ה' וארא והגם שהחלטתי אז שלא להשיב על מכתבו האחרון כלל כמו שאמרתי להרב לובין על הטעל' כי‬
‫ראיתי שאין מעלתו מענין לברר האמת ולידעו אלא גם הוא מעורב עם הפאליטיק אשר ב"ה אני עומד מחוץ אמנם שוב חשבתי על‬
‫מה שאמרו ז" ל החושדין אותו ואין בו צריך להודיע ולנקות את עצמו אמרתי אנסה עוד הפעם ואקים בעצמי להיות מעביר על‬
‫מדותי ואכתוב מה שנראה בזה ע"פ התורה והשומע ישמע והחדל יחדל‪...‬‬
‫ומה שכתב וז" ל אני כותב מכתב זה משום ששמעתי שהעירוב בברוקלין באמת הוי תקלה גדולה משום שבין כך ובין כך משברין‬
‫העירוב ויש אנשים מטלטלין הנה באמת כי למה לא יכתוב לאנשים שמשברין ומקלקלין העירוב ולמה יכתוב אלי אני לא מקלקל‬
‫העירוב לא פה ולא בשום מקום והאנשים המשברים עתידין ליתן את הדין וגם השמועות מה ששמע לא ידענא ממי שמע והלא כתב‬
‫לי ששמע מהרב בלוט שהגאון ר' משה אמר שכשם שמוסרין עצמן לעשות עירובין כמו כן יכולין או צריכין למסור עצמן לקלקל‬
‫העירוב ואני שאלתי בזה להרב בלוט ואמר שזה שקר וכמו שאני כתבתי לו כבר וגם הראש ישיבה מישיבת מיר בשיחה שלו אמר‬
‫שזה דרך העכו"ם וכלי חמס מכרותיהם ואשלח לו את הטעיפ שישמע בעצמו שאין זה דרך בני תורה כאשר שמעתי גם מאחרים‬
‫שאמרו מדארף זיי צי ברעכען די ביינער וכי זה הוא דרך בני תורה אם זה הוא דרך התורה לא ילך בני עמהם ולא יהא חלקי מהם‬
‫וב"ד הגדול והסנהדרין לא ענשו אלא ע"י עדים והתראה וכיוצא בו ואם לאו הרי הוא עובר על רשע למה תכה רעך ועל בזיון ת"ח‬
‫ועל לא תונו ועוד כמה וכמה איסורין ומעולם לא שמענו דרך התורה כזו ולא קבלנו מרבותינו ולא מאבותינו הקדושים דרך‬
‫כזו של טעראריזם ובתורה כתיב ואת והב בסופה לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה‪ ,‬וצריך ליזהר בכבוד התורה‪ ,‬והחיוב‬
‫על כל ת"ח וגם אני הקטן הגם שלא זכיתי להיות מגדולי ת"ח אבל מ"מ בעזה"י ותהלה לאל גם אני ב"ה הרבה תורה למדתי והרבה‬
‫תורה לימדתי ויותר מארבעת אלפים תשובות וענינים ב"ה מתבדרים בין התלמידים ובין לומדי התורה ויש לי ב"ה סברא ישרה‬
‫ככל אחד מבני דורי וחבל על דאבדין זה לפני עשרים שנה כשהיו גדולי עולם כגון הגאון מטשעבין זצ"ל והגאון מבריסק הגרי"ז‬
‫זצ"ל והגרי"ז מינצבערג והרצ" פ פראנק רבה של ירושלים כולם החשיבו דברינו כאחד הגדולים וגם כעת לעת זקנתי ב"ה‬
‫מחשיבים את פסקי בכל העולם ובכל מקצועות התורה בעזה"י (לבד ממה שנתעקשו איזה צעירי הצאן בהלכה זו שרוצים דוקא‬
‫לבטל מצות עירוב שהם ח"ו בכלל אינם מודים בעירוב) וכי אין בכחי לברר לעצמי הלכה בס"ד על בורי' אשר מעלתו עם חברו‬
 ‫‪85‬‬

‫אומר לי כדת מה לעשות אני מוכן לשמוע מכל בן תורה דעתו אבל אם לאחר שמיעה לא קבלתי דבריו לא אירא מלחוות דעתי ומה‬
‫בין לי ולך‪ .‬ודאי אם יביא לי ראיות נודה לדבריו אבל רק בשביל שרוצה כך לא נאבה ולא נשמע וכמ"ש כבר תהלה לאל כל זמן‬
‫שאני חי התורה לא תהא הפקר‪.‬‬
‫ובזה הנני ידידו דושכ"ת בלב ונפש‪ ,‬מנשה הקטן‪.‬‬

‫‪2) Radvaz Allows Intermarriage with Karaites, note structure of s’nifim‬‬

‫שו"ת רדב"ז חלק ז סימן ט‬
‫‪ ...‬עוד יש טעם כללי לכלל הקראים שהרי ישראל הם וקידושיהם קדושין ואין גיטן כתקנת רבותינוז"ל וכולם פסולי עדות הם‬
‫מדאורייתא ומפני שיש בחקירה זו סכנה גדולה שהרי כמה משפחות מהם באו לכלל הקהל לא ראיתי להאריך בזה ומוטב שיהיו‬
‫שוגגין ומ"מ מודה אני שאם היו מסכימין כלם לבא ‪/‬לדברי‪ /‬לדת חברות ולקבל עליהם קבלת רבותינו ז"ל להיות כמונו הייתי‬
‫מתירם לבא בקהל עם הסכמת החכמים נר"ו‪ .‬והטעם כי כל קידושיהם בעדים מהם שהם פסולי עדות וכמו שכונסה כך פוטרה ואין‬
‫לחוש לדור הראשון שהיו קידושיהם בעדים כשרים ושמא נתגרשה אחת מאותו דור אחר שפקרו בעדים פסולין והלכה ונשאת‬
‫באותו גט שנמצאו הבנים ממזרים ולא הייתי חושש לחששא זו כדי להסיר שם האומה הזאת מפני שהיא חששא רחוקה כי שמא‬
‫אותם שנמשכו אחר צדוק וביתוס לא היו נושאים נשים‪ .‬ואת"ל שהיו נושאים שמא לא גירש אחד מהם את אשתו‪ .‬ואת"ל גירש‬
‫שמא בעדים כשרים גירש וכתיקון רבותינו ז"ל שעדיין באותו דור לא פקרו לגמרי כאשר הוא בזמן אחר שהיו להם מפרשים כענן‬
‫וחבריו שהטעו אותם‪ .‬ואת"ל בפסולי עדות גירש שמא אותה המגורשת לא נישאת‪ .‬ואת"ל נישאת לאחר שמא לא ילדה ממנו‪.‬‬
‫ואת"ל ילדה שמא סריס או אילונית ילדה‪ .‬ואת"ל ראוי להוליד ילדה שמא מתו בעודם קטנים ולא הגיעו לכלל בנים‪ .‬ואת"ל‬
‫הגיעו לכלל בנים כל אחד מהנמצאים עתה יכול לומר איני מהם וכל אחד מהם מותר לבא בקהל לבדו‪ .‬כללא דמילתא דכיון דאין‬
‫האיסור מבורר אם היו מסכימים כלם לשוב אלינו ולקבל דברי חברות הוה ממטינא שיבא מכישורא בכלל חברי להתירם לבא‬
‫בקהל‪ .‬וז" ל כפתור ופרח ומסתברא שיש לחוש אם אחד מהם קדש בת ישראל וכדאמרינן בכותי שקדש הוה עובדא ואצרכוה גיטא‬
‫וכן כל כיוצא בזה א" כ נמצא קולו חומרא והצדוקים אינם נמצאים היום בזמנינו מסיפין אלא אדרבה מתיהדים רבים מהם תמיד‬
‫וכמעשה שהיה סוף מחזור רס"ז מקהל גדול מהם שנתגיירו ביום אחד במצרים ע"י הנגיד רבינו אברהם נר"ו והמחמיר תבא עליו‬
‫ברכה עכ"ל וזה הנגיד רבינו אברהם ז"ל נראה לי שהוא בנו של הרמב"ם ז"ל ולא חשש וקבלם‪ .‬הנלע"ד דוד ן' זמרא‪:‬‬