‫יום‪ ‬רביעי‪ ,‬כ"ג‪ ‬בתשרי‪ ‬תשס"ו‪|  26.10.
2005 ‬‬
‫‪˙ÂÏÎ‬‬
‫·‪‰Óʉ‬‬
‫אם אתם רואים בלונדיניות עם עיניים כחולות משוטטות בחצאית בין הגלביות של בני העדה השומרונית‪ ,‬זאת כנראה לא הזיה | ■ |‬
‫מצוקת הכלות בתוך העדה המבודדת גרמה לשומרונים לשבור את המסורת ולקיים מנהג חדש‪ :‬מצוות הכנסת כלה — שמיובאת‬
‫היישר מחבר המדינות |■| יאיר‪ ,‬הכהן הגדול של העדה‪ ,‬מרוצה מאשתו החדשה‪ ,‬שּורה |■| טוב‪ ,‬הוא בחר אותה בקפידה‪ .‬מתוך קטלוג‬
‫דשי מבודדת לחלוטין‪ .‬יש להם לבוש מסורתי‪ ,‬ורובם‬
‫מדברים ערבית‪ .‬הם מתפללים בעברית עתיקה‪.‬‬
‫השומרונים מנהלים אורח חיים מסוגר יחסית‪.‬‬
‫בַײ‪ 30‬השנים האחרונות עזבו את הקהילה כַײ‪ 15‬איש‬
‫בלבד‪ .‬בחורה שמתחתנת מחוץ לעדה מפסיקה להַײ‬
‫יות שומרונית‪ ,‬אך הגברים השומרונים רשאים בשַײ‬
‫נים האחרונות להביא כלות מבחוץ‪ ,‬לאחר שהניַײ‬
‫שואים בין קרובים בתוך הקהילה גרמו למחלות גנַײ‬
‫טיות‪ .‬המגמה האחרונה היא למצוא כלות בחבר המַײ‬
‫דינות‪ .‬עד היום הקהילה הקטנה קלטה בהצלחה כבר‬
‫שש נשים משם‪ :‬אחת מרוסיה‪ ,‬אחת מאוקראינה וַײ‪4‬‬
‫מאזרביאיג'אן‪.‬‬
‫ושורה‪ ,‬שבאה מאוקראינה‪ ,‬בהתחלה לא הבינה‬
‫לאן הגיעה‪„ .‬במשרד השידוכים אמרו לי שהם יהוַײ‬
‫דים‪ ,‬ופתאום ראיתי שהם מדברים בינם לבין עצמם‬
‫ערבית‪ .‬כשראיתי גלביה בפעם הראשונה‪ ,‬הייתי‬
‫בהלם‪ :‬למה גבר לובש שמלה? בהתחלה היה מאוד‬
‫קשה‪ .‬בכיתי בלילות‪ ,‬לא הבנתי מילה‪ ,‬לא הבנתי מה‬
‫רוצים ממני‪ .‬כל הזמן עשיתי טעויות — הדלקתי אור‬
‫בשבת ודברים כאלה‪ .‬אחרַײכך התרגלתי”‪.‬‬
‫חייה של שורה‪ ,‬השומרונית החדשה‪ ,‬מתנהלים‬
‫בעצלתיים‪„ .‬כל המשפחה קמה בַײ‪ַ6‬ײ‪ 7‬בבוקר‪ ,‬אני‬
‫קמה בַײ‪ַ10‬ײ‪ ,11‬מתלבשת‪ ,‬מבשלת משהו לעצמי‪,‬‬
‫מסדרת את החדר‪ ,‬יוצאת לטייל עם החברות השומַײ‬
‫רוניות‪ ,‬לפעמים עוזרת לאמא לבשל משהו במטבח‪,‬‬
‫אם צריך‪ .‬לא מכריחים אותי לעשות שום דבר"‪.‬‬
‫להורים של בעלה היא קוראת אמא ואבא‪ ,‬אבל‬
‫יש דברים שהיא עדיין מתקשה להתרגל אליהם‪.‬‬
‫„הכל פה אחרת‪ .‬האוכל שונה‪ ,‬אפילו הטעם של תפוַײ‬
‫חיַײהאדמה שונה‪ .‬לפעמים אני מכינה את האוכל‬
‫האוקראיני — בורשט‪ ,‬פלפל ממולא‪ .‬הם ניסו לטעום‬
‫את זה‪ ,‬אבל הטעם מוזר להם‪ .‬אני רוצה כבר לצאת‬
‫לעבוד או ללמוד‪ ,‬קצת נמאס לשבת בבית‪ ,‬אבל בעַײ‬
‫לי לא נותן לי‪ .‬הוא אומר שאמו וסבתו לא עבדו‪ ,‬אז‬
‫למה שאשתו תעבוד?”‬
‫יאיר‪„ :‬תודה לאל‪ ,‬לא חסר לה כלום‪ .‬אני מרוויח‬
‫מספיק שיישאר גם לילדים וגם לנכדים‪ .‬אני לא‬
‫מתנגד לזה שנשים יעבדו‪ ,‬אבל אני לא רוצה שאשַײ‬
‫תי תעבוד‪ .‬אני רוצה שהיא תיהנה מהחיים‪ ,‬שתנוח‪,‬‬
‫שתטייל‪ ,‬שיהיה לה שמח‪ .‬כשאני חוזר הביתה אני‬
‫רוצה לראות את אשתי‪ .‬כשאני לא רואה אותה חמש‬
‫שעות רצוף‪ ,‬זה בשבילי יום רע‪ .‬עכשיו אני מחפש‬
‫פנטהאוז ברמתַײאביב‪ ,‬רוצה לעשות מתנה לאשתי”‪.‬‬
‫מה אתה הכי אוהב בה?‬
‫„את הדם"‪ ,‬משיבה דווקא שורה בלי להתבלבל‪.‬‬
‫מה?‬
‫„אנחנו קהילה קטנה‪ ,‬ובגלל נישואים בתוך המַײ‬
‫שפחה הרבה ילדים נולדים חירשים‪ ,‬אילמים‪ ,‬נכים”‪,‬‬
‫מסביר יאיר‪„ .‬זו בעיה גדולה‪ .‬אנחנו זקוקים לדם‬
‫חדש‪ .‬הייתי מתחתן עם שומרונית‪ ,‬אבל חששתי מיַײ‬
‫לדים כאלה‪ .‬אח אחד שלי חירש אילם‪ ,‬אח אחר לא‬
‫הולך טוב‪ .‬והנה‪ ,‬שורה פה‪ ,‬תראי‪ ,‬איזו יפהפיה‪ .‬בשַײ‬
‫בילי היא מיס עולם"‪.‬‬
‫ולא היתה התנגדות בעדה לנישואים האלה?‬ ‫השומרונים מאמינים רק בחמשת חומשי התורה‪,‬‬
‫„כשהתחתנתי הדוד שלי היה הכהן הגדול ואבי‬ ‫וכל מנהגיהם‪ ,‬עליהם הם מקפידים באדיקות‪ ,‬לקוחים‬
‫סגנו‪ ,‬ושניהם נתנו את הברכה‪ .‬בעדה בטח לא האַײ‬
‫מינו שבחורה כמו שורה נמשכה לדת שלנו‪ ,‬אבל‬
‫‪ 24 | 6‬שעות‬
‫| | | נטשה מוזגוביה‬
‫‪Ê‬‬
‫ה היום הראשון של חג הסוכות‪,‬‬
‫ובביתו של הכהן הגדול של עדת‬
‫השומרונים‪ ,‬בקריית לוזה שעל‬
‫הר גריזים‪ ,‬צפוף מתמיד‪ .‬אחרי‬
‫התפילות על ההר — במקום בו‬
‫עלַײפי אמונתם של השומרונים התקיימה עקידת‬
‫יצחק — שנמשכו מַײ‪ 2‬בלילה ועד הבוקר‪ ,‬ברוח‬
‫הקפואה‪ ,‬הגיע הזמן לשלב היותר חמים של החג‪:‬‬
‫ארוחות והכנסת אורחים‪.‬‬
‫משפחה אחת‪ ,‬לבושה בבגדי חג‪ ,‬נכנסת לביתו‬
‫של הכהן‪ ,‬מתיישבת בסלון המרווח מתחת לסוכה‬
‫– רשת עץ מרובעת גדולה על התקרה‪ ,‬שעליה‬
‫תלויים‪ ,‬מסודרים בשורות‪ ,‬פירות אמיתיים‪ .‬בדרַײ‬
‫כם החוצה הם עוברים ליד בחורה דקיקה‪ ,‬בלונדיַײ‬
‫נית כחולת עיניים‪ .‬היא לובשת מגפיים עד הברך‬
‫וחצאית אופנתית‪„ .‬מה נשמע‪ ,‬שורה? חג שמח‪,‬‬
‫שורה! איפה בעלך?" היא מחייכת בנימוס‪ ,‬משיבה‬
‫שהכל בסדר‪ ,‬בעלה‪ ,‬בנו של הכהן הגדול‪ ,‬ישן‪ .‬ליד‬
‫השומרונים השחומים ושחורי השיער היא בולטת‬
‫בזרּותה‪„ .‬שורה"‪ ,‬היא מציגה את עצמה‪„ ,‬שורה‬
‫כהן"‪.‬‬
‫בגיל ‪ 17‬שורה‪ ,‬אז אלכסנדרה קרסיוק‪ ,‬סיימה‬
‫את לימודיה בביתַײהספר בעיר חרסון שבאוקראיַײ‬
‫נה‪ .‬היא לקחה את תמונותיה למשרד השידוכים‬
‫בעיר‪ ,‬שחיפש לבחורות חתנים בחו"ל‪„ .‬חברה שלי‬
‫עשתה יום אחד צילומים בסטודיו‪ ,‬ואהבתי את‬
‫התמונות שלה”‪ ,‬היא משחזרת במבוכה‪„ .‬הלכתי‬
‫צילומים‪ :‬אדוארד קפרוב‬ ‫לנה ורז'אי אלטיף‪„ .‬אנחנו כבר שנתיים ביחד ולא רבנו פעם אחת"‬ ‫לעשות גם‪ ,‬ואז בסטודיו אמרו‪' :‬אולי ניתן את הפַײ‬
‫רטים שלך גם לסוכנות השידוכים?' זה נראה לי‬
‫בדיחה‪ ,‬אז אמרתי 'למה לא?' סידרו לי כמה פגיַײ‬
‫שות עם חתנים בחו"ל‪ ,‬אבל אף אחד לא התאים לי‪.‬‬
‫לנה אלטיף‪„ :‬אני גאה להיות חלק מהעדה‪ .‬כל חג‪ ,‬כל שבת‪ ,‬אני‬ ‫בגיל ‪ 18‬התקבלתי לאוניברסיטה‪ ,‬לפקולטה לניַײ‬
‫הול‪ .‬למדתי שנה‪ ,‬ואז‪ ,‬בקיץ‪ ,‬הגיע יאיר‪ .‬הרגשתי‬
‫לומדת משהו חדש‪ .‬הבנות שבאות לקהילה מבחוץ צריכות להגיע‬ ‫בו משהו קרוב – למרות שדיברנו באמצעות מתַײ‬
‫עם לב פתוח ואהבה גדולה‪ ,‬כי אחרת זה פשוט לא כדאי"‬ ‫רגמת‪ .‬כעבור שבוע התחתנו"‪.‬‬
‫למה בחורה יפה בת ‪ 19‬רוצה לנסוע לארץ‬
‫זרה עם איש שהיא בקושי מכירה‪ ,‬ואפילו לא‬
‫שורה‪„ :‬פשוט רציתי להתחתן‪ ,‬ואני לא מצטערת על זה —‬ ‫מבינה את שפתו?‬
‫אולי רק על זה שהתחתנתי קצת מוקדם מדי‪ .‬אולי בכל זאת הייתי‬ ‫„פשוט רציתי להתחתן‪ ,‬ואני לא מצטערת על‬
‫זה — אולי רק על זה שהתחתנתי קצת מוקדם מדי‪,‬‬
‫צריכה לסיים את הלימודים באוניברסיטה”‬ ‫אולי בכל זאת הייתי צריכה לסיים את הלימודים‬
‫באוניברסיטה‪ .‬באוקראינה יש מעט מדי בחורים‪,‬‬
‫בערך שלוש בנות על בחור אחד‪ ,‬ופה‪ ,‬אצל השוַײ‬
‫מרונים‪ ,‬להפך‪ .‬אני לא פגשתי בחור אוקראיני‬
‫השומרונים רואים בעצמם את צאצאי שבט אפַײ‬ ‫אמרתי לה דרך המתרגמת‪' :‬באתי לכאן כשראיתי‬ ‫שהתאים לי"‪.‬‬
‫רים ומנשה‪ ,‬שנשארו בשומרון לאחר כיבוש האשוַײ‬ ‫את התמונה שלך‪ ,‬ועכשיו אני רוצה לקחת אותך‬ ‫בעלה יאיר )‪ ,(42‬איש גדול ושחום שעוטה גלַײ‬
‫רים‪ .‬היהודים רואים בהם זרים שנקלעו לארץ‪.‬‬ ‫איתי'‪ .‬היא שתקה‪ ,‬לא יכלה להוציא מילה‪ .‬ובסוף‬ ‫ביה צהובה‪ ,‬מספר איך זה נראה מהצד שלו‪„ :‬לחַײ‬
‫במאה החמישית לספירה הקהילה השומרונית מנתה‬ ‫התחתנו”‪.‬‬ ‫בר שלי מתלַײאביב יש משרד שידוכים‪ .‬יום אחד‬
‫כמיליון בניַײאדם‪ .‬היום נותרו בה פחות מַײ‪ 700‬אנַײ‬ ‫הוא הציע לי לראות תמונות של בחורות‪ ,‬כי לא‬
‫שים‪ ,‬שמרוכזים בשני יישובים‪ :‬בקריית לוזה שעל‬ ‫‚·¯ ‪‰ÏÓ˘ ÌÚ‬‬ ‫התחתנתי הרבה שנים‪ .‬בשביל הצחוק אמרתי 'בוא‬
‫הר גריזים ובחולון‪.‬‬ ‫נראה'‪ .‬ואז ראיתי את התמונה של שורה‪ ,‬ואמרתי‪:‬‬
‫„הוא ישר מצא חן בעיני”‪ ,‬אומרת שורה‪„ .‬הוא‬ ‫'את זאת אני רוצה'‪ .‬הוא אמר‪' :‬זאת קטנה בשביַײ‬
‫היה כלַײכך רגוע‪ ,‬שקט‪ ,‬טובַײלב‪ .‬אהבה גדולה לא‬ ‫לך'‪ .‬אמרתי שבשביל הבחורה הזאת אני מוכן‬
‫משם‪ .‬הם מחמירים מאוד בשמירת השבת‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫היתה שם בהתחלה‪ ,‬רק ראיתי שהוא מתאים לי‪,‬‬ ‫לטוס עד אוקראינה‪ .‬כל הדרך במטוס צחקנו‪ ,‬ואז‬
‫כמו גם בשמירה על מנהגי נידה — אישה במחזור חוַײ‬ ‫אבל עם הזמן הכל בא — גם אהבה וגם הרבה כבוד"‪.‬‬ ‫ראיתי אותה בשדהַײהתעופה‪ ,‬ונגמרו הבדיחות‪.‬‬
‫‪ 24‬שעות | ‪7‬‬ ‫| יום‪ ‬רביעי‪ ,‬כ"ג‪ ‬בתשרי‪ ‬תשס"ו‪26.10.2005 ‬‬

‫שורה כהן עם ילדי העדה‪.‬‬

‫„בהתחלה בכיתי בלילות‪.‬‬
‫אחרַײכך התרגלתי”‬

‫שים חשבו שבחורה מבחוץ צריכה לקבל את כל המַײ‬
‫נהגים כמובן מאליו‪ .‬אני אמרתי שיש לנו זכות לפַײ‬
‫רטיות‪ ,‬ושצריך לדפוק בדלת ולבקש רשות להיכנס‪.‬‬
‫בהתחלה אנשים נעלבו‪ .‬בסוף אמרו שאני צודק"‪.‬‬
‫להבדיל משורה‪ ,‬לנה ממשיכה לעבוד במפעל‪.‬‬
‫„למה שאני אגביל אותה?” תוהה בעלה‪„ .‬גם ככה יש לה‬
‫מגבלות בחיים בגלל הדת שלי‪ ,‬אז אני גם אתקע אותה‬
‫בבית? איזה חיים יהיו לה? אני חושב שאנחנו שווים לגַײ‬
‫מרי‪ ,‬ולהשאיר את האשה בבית זה פרימיטיבי"‪.‬‬
‫לנה מנסה בכל כוחה להיות שומרונית טובה‪.‬‬
‫„אני גאה להיות חלק מהעדה”‪ ,‬היא אומרת‪„ .‬כל חג‪,‬‬
‫כל שבת‪ ,‬אני לומדת משהו חדש‪ .‬לפני בערך ‪90‬‬
‫שנה הגיעה לשומרונים כלה מסיביר‪ .‬היא הפכה‬
‫כלַײכך את החיים של השומרוניות‪ ,‬שעד היום מדבַײ‬
‫רים עליה‪ .‬היא לימדה נשים קרוא וכתוב‪ ,‬לעשות‬
‫חגים כמו שצריך וללמוד תורה‪ .‬אני רוצה שגם עלי‬
‫ידברו ככה בעוד ‪ 100‬שנה”‪.‬‬
‫בדרכי החוצה היא מבקשת ממני לכבות את‬
‫האור‪ .‬עכשיו חג‪ ,‬וללנה‪ ,‬השומרונית החדשה‪ ,‬אסור‬
‫לכבות את האור‪■| .‬‬
‫למי‪ .‬חודש אחרי שהכרנו הוא הביא אותי הביתה והַײ‬
‫סביר כמה דברים על הקהילה‪ .‬קיבלתי אותו כמו‬
‫שהוא‪ ,‬עם הדת והמנהגים שלו‪ .‬החברות שלי באות‬ ‫יאיר‪ ,‬בעלה של שורה‪:‬‬
‫לבקר אותי פה ושמחות בשבילי‪ ,‬כי הן רואות איזה‬
‫מין אדם הוא בעלי‪ ,‬אבל אף אחת מהן לא מוכנה לחַײ‬ ‫„אני מרוויח מספיק שיישאר‬
‫זור על 'מעשה הגבורה' שלי — לשמור שבת‪ ,‬ועוד‬ ‫גם לילדים וגם לנכדים‪ .‬אני לא‬
‫באדיקות כזאת‪ .‬זה נראה להן קצת מוגזם"‪.‬‬ ‫מתנגד שנשים יעבדו‪ ,‬אבל אני‬
‫ולך היו התלבטויות?‬
‫לא רוצה שאשתי תעבוד”‬
‫„בהתחלה הגעתי לכאן לשבתות‪ .‬אחרי שהתארַײ‬
‫סנו גרתי פה במשך חצי שנה בלי חתונה‪ ,‬כדי להיות‬
‫בטוחה שזה מתאים לי ואני מוכנה ללכת על זה‪ .‬והַײ‬
‫חלטתי שכן‪ .‬הבנות שבאות לקהילה מבחוץ צריכות‬ ‫רז'אי‪ ,‬בעלה של לנה‪„ :‬למה‬
‫להגיע עם לב פתוח ואהבה גדולה‪ ,‬כי אחרת זה‬
‫פשוט לא כדאי"‪.‬‬ ‫שאני אגביל אותה? גם ככה יש‬
‫קשה לחיות בקהילה כלַײכך קטנה?‬ ‫לה מגבלות בחיים בגלל הדת‬
‫„זה לא פשוט”‪ ,‬עונה רז'אי במקומה‪„ .‬כולם יודַײ‬
‫עים הכל‪ ,‬אבל הכל‪ ,‬על כולם‪ ,‬ולפעמים צריך להסַײ‬
‫שלי‪ ,‬אז אני גם אתקע אותה‬
‫ביר לאנשים שלא צריך לדחוף את האף לכל דבר‪,‬‬ ‫בבית? איזה חיים יהיו לה?"‬
‫שיש גבולות‪ .‬אנחנו פה כמעט כמו משפחה‪ .‬כל אחד‬
‫יכול להיכנס לכל אחד הביתה בלי לדפוק בדלת‪ .‬אנַײ‬
‫בכל זאת היא שומרת על כל המנהגים‪ .‬ואם היא מאַײ‬
‫מינה או לא‪ ,‬הכי חשוב זה שאני מאמין באשתי”‪.‬‬
‫אז יש סיכוי שבעוד כמה שנים בנה של בחוַײ‬
‫רה אוקראינית יהפוך לכהן הגדול של השומרוַײ‬
‫נים?‬
‫„זה בהחלט אפשרי"‪.‬‬
‫‪ÈÓÏÒÂÓ ‡Ï ¨È„Â‰È ‡Ï‬‬
‫לנה אלטיף )‪ (28‬ובעלה רז'אי )‪ (36‬יושבים בביתם‬
‫שעל הר גריזים ואוחזים ידיים‪ .‬בקרוב ייוולד ילדם‬
‫הראשון‪„ .‬האמת‪ ,‬לא יצא לי לראות זוג שומרונים יוַײ‬
‫תר מאושרים מאיתנו"‪ ,‬אומר רז'אי‪„.‬לא רק שומרוַײ‬
‫נים"‪ ,‬מחזקת לנה‪„ .‬אנחנו כבר שנתיים ביחד ולא רבַײ‬
‫נו פעם אחת"‪ ,‬אומר רז'אי‪„ .‬הדבר היחיד שאנחנו מצַײ‬
‫טערים עליו הוא השנים שהפסדנו כשלא היינו יחד”‪.‬‬
‫לנה עלתה לארץ לפני שלוש שנים מאומסק שבַײ‬
‫סיביר‪ .‬את רז'אי הכירה במפעל בו עבדה‪ .‬לפני קצת‬
‫יותר משנה הם התחתנו‪„ .‬מהתחלה ידעתי שהוא לא‬
‫כמו כולם”‪ ,‬מספרת לנה‪„ ,‬שהוא לא יהודי ולא מוסַײ‬