‫‪| 1.4.
2008 À ē"ĝĥĦ 'č ĤďČč Đ"ė ,ĕĥĕĘĥ ęđĕ‬‬
‫אקדמיה‬
‫”אנחנו לא קוראים להם נושרים”‪ ,‬מסביר‬
‫ד”ר אייזנברג‪” .‬זה כמו תוכנית חיסכון שיש לה‬
‫נקודות יציאה‪ ,‬וכל אחד יכול לצאת מתי שהוא‬
‫רוצה‪ .‬יש ילדים שרוצים פתאום ללכת לתנועת‬
‫נוער או שחסרים להם בילויים‪ ,‬אבל כל ילד‬
‫שעוזב הרוויח‪ ,‬כי הרי כשהוא ילך לאוניברסיטה‬
‫הוא יידע יותר טוב מה התחומים השונים‪ ,‬איך‬
‫בוחרים קורסים ומה רוצים ללמוד‪ .‬חוץ מזה כל‬
‫הנקודות האקדמיות נשמרות להם עד חמש שנים‬
‫אחרי גמר הצבא”‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬בוא נודה‪ ,‬זה עומס לא סביר על‬
‫ילדים בגיל כזה‪.‬‬
‫”התוכנית לא קלה‪ .‬יש בה הרבה מאוד לוגי־‬
‫סטיקה של הסעות‪ ,‬עומס בלימודים‪ ,‬אבל התל־‬
‫מידים מאוד אוהבים את זה‪ ,‬כי הילדים של היום‬
‫מחפשים אתגרים והמערכת לא תמיד מציבה‬
‫אותם‪ .‬הם מקבלים את החשיבה היצירתית‪ .‬זו‬
‫חשיבה לוגית שלא לומדים בבית ספר”‪.‬‬
‫התוצאות ניכרות בשטח‪" :‬הצוציקים" )כן‪ ,‬זו‬
‫עגה מקצועית( מקבלים במקרים רבים ציונים‬
‫טובים יותר מהסטודנטים העתודאים‪ ,‬אלה שפעם‪,‬‬
‫עד שהצעירים הגיעו‪ ,‬קיבלו את הציונים הכי‬
‫טובים באוניברסיטה‪.‬‬
‫"לא נעים להגיד‪ ,‬אבל המחזור הקודם של‬
‫התיכוניסטים שלמדו אצלי היכו את הסטודנטים‬
‫לפסיכולוגיה שנה ג׳‪ .‬זה מאוד מפתיע‪ ,‬כי מדובר‬
‫בתלמידי כיתה ט׳"‪ ,‬אומר גד בן־שפר‪ ,‬מרצה‬
‫לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪" .‬ניסיתי‬
‫לוודא שלא העתיקו‪ ,‬כי בהתחלה אמרתי שזה לא‬
‫יכול להיות‪ .‬אבל אצלי אין שום הנחות והם קרעו‬
‫את התחת”‪.‬‬
‫אבל איך אתה מסביר את זה?‬
‫”בשנה הראשונה והשנייה שהעברתי קורס‬
‫בפסיכולוגיה לתיכוניסטים הם היו פחות טובים‬
‫מהסטודנטים הרגילים מבחינת ממוצע הציונים‪,‬‬
‫והשנה זה התהפך‪ .‬ברור שהם לא סטודנטים רגי־‬
‫לים וצריכים תגבור כקבוצה‪ ,‬אבל מלווים אותם‬
‫ממש טוב"‪.‬‬
‫חוויית הלימוד‪ ,‬הוא מודה‪ ,‬לא ממש זהה לזו‬
‫"פותחים עולם חדש"‪ .‬אדם הישראלי‬
‫‪ 24 | 2‬שעות‬
‫אגוזי‬
‫הנה סדר היום של יותר ויותר תלמידי כיתות ז׳ בישראל‪ :‬קמים בבוקר‪,‬‬
‫מצחצחים שיניים‪ ,‬הולכים לבית ספר‪ ,‬חוזרים מבית ספר‪ ,‬ואז לוקחים את התיק והולכים‬
‫לעשות תואר ראשון באוניברסיטה‪ .‬משרד החינוך לא מעודד‪ ,‬ההורים מתוסכלים‬
‫מהעלויות‪ ,‬אבל מספר בני הנוער שמשתלטים על הכיתות באוניברסיטאות כבר מגיע‬
‫לאלפים‪ .‬והציונים? טובים יותר מאלו של רוב הסטודנטים‬
‫מקדמים את היוזמה מול האקדמיה‪ .‬פעם זה היה‬ ‫ˇ נטשה מוזגוביה‬
‫מיועד לגאונים בודדים‪ ,‬אבל כיום המדיניות‬
‫רחבה ומזמינה בהרבה‪.‬‬ ‫בא‪ .‬טיול למזרח‪ .‬ואז עוד טיול‪.‬‬
‫"הפרויקט נולד כשמנהלי בתי ספר אמרו‬
‫שתלמידים בעלי מוטיבציה מחפשים משהו הרבה‬
‫יותר אתגרי מתוכנית הלימודים הרגילה‪ ,‬והם‬
‫רוצים משהו יותר תכליתי מהתוכניות הרגילות‬
‫למחוננים"‪ ,‬אומר ד"ר אלי אייזנברג‪ ,‬מנכ"ל פיתוח‬
‫והודו‪ .‬וקצת מלצרות‪ ,‬לנשמה‪.‬‬
‫ולכיס‪ .‬ואז‪ ,‬אם אתה צעיר יש־‬
‫ראלי ממוצע‪ ,‬סביר שתגרור את‬
‫עצמך בעל כורחך לאוניברסיטה‬
‫צ‬
‫בגיל ‪ ,24‬וגם זה רק אם התמזל מזלך )או אם היית‬
‫והכשרה של רשת אורט‪ .‬פניתי לאוניברסיטאות‬ ‫במספיק שיעורים לצורך העניין( כדי להיות אחד‬
‫ולטכניון בהצעה שתלמידים מכיתה ז׳ יתחילו‬ ‫מה־‪ 53.5‬אחוז שהצליחו להוציא תעודת בגרות‬
‫ללמוד אצלם‪ .‬ההיענות הייתה מיידית”‪.‬‬ ‫בשנת ‪.2006‬‬
‫קצת חשוד‪ ,‬לא? מה יש לתלמידים בכיתה ז׳‬ ‫אבל יש גם כאלה‪ ,‬מתברר‪ ,‬שבוער להם לה־‬
‫לחפש באוניברסיטה?‬ ‫תקדם לקראת התואר הראשון עוד לפני התיכון‪.‬‬
‫”אחת הבעיות בישראל היא שהסגל הזוטר‬ ‫ולא‪ ,‬ממש לא כולם גאונים שמצליחים לסדר קו־‬
‫בישראל די מבוגר‪ ,‬ובגלל הצבא והטיולים שא־‬ ‫בייה הונגרית )קצת חורקת‪ .‬מהאייטיז( בעשרים‬
‫חרי הם מתחילים תואר שני בסביבות גיל ‪,27‬‬ ‫שניות ויודעים מה זה משוואת שרדינגר )מש־‬
‫ודוקטורט בגיל ‪30‬־‪ ,32‬בעוד הסגל הזוטר בחו"ל‬ ‫וואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות‪,‬‬
‫צעיר יותר והיכולות הקוגניטיביות שלו יותר‬ ‫שהוצעה על ידי הפיזיקאי ארווין שרדינגר‪ .‬הנה‪,‬‬
‫מפותחות"‪.‬‬ ‫שלא תגידו שלא למדתם כלום(‪.‬‬
‫"הסטודנטים בשוק"‪ .‬דינה חיחשווילי‬ ‫אז בעקבות הפרויקט הזה גם אנחנו בדרך‬ ‫מה שכן‪ ,‬רובם ככולם מוצאים זמן לעשות‬
‫לשם?‬ ‫תואר‪ ,‬גם אם הם מתקשים למצוא זמן להתראיין‬
‫”עכשיו האוניברסיטאות מקבלות את התל־‬ ‫מרוב לחץ‪ .‬הנה למשל דינה חיחשווילי‪ ,‬רק בת‬
‫מידים הכי חרוצים‪ ,‬סגל יותר צעיר מהרגיל‪ ,‬וגם‬ ‫‪ ,14‬תלמידת כיתה ט׳ בתיכון באשקלון אבל סטו־‬
‫צה"ל התלהב מהתוכנית כי זה מאפשר לו לקבל‬ ‫דנטית שנה שנייה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר‬
‫מהנדסים בעלי תואר ראשון שאפשר לשלב‬ ‫שבע‪” .‬לפעמים הסטודנטים בשוֹ ק”‪ ,‬היא מודה‬
‫בחילות הטכניים‪ .‬כמו העתודאים‪ ,‬אבל צעירים‬ ‫כשסוף סוף מצליחים לתפוס אותה‪” ,‬ושואלים אם‬
‫יותר‪ .‬נוצר שילוב אינטרסים נדיר בין בתי ספר‪,‬‬ ‫אנחנו לא קטנים מדי בשביל הנושאים האלה”‪.‬‬
‫תלמידים והורים‪ ,‬אוניברסיטאות וצה"ל"‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬זה באמת מוזר‪.‬‬
‫עם זאת חייבים לציין שהתענוג לא זול‪ ,‬והורי‬ ‫”הם אומרים לי‪ :‬׳אני בן ‪ 24‬ורק התחלתי‪ ,‬ואת‬
‫התלמידים נאלצים לשלם כמה אלפי שקלים‬ ‫רק בת ‪ 14‬וכבר לומדת כאן?׳ גם כשאני מסבירה‬
‫מדי שנה‪” .‬אין דבר כזה שילד יכול והוא רוצה‪,‬‬ ‫שעכשיו זה שנת הכנה לאוניברסיטה‪ ,‬ובשנה‬
‫אבל אין לו כסף”‪ ,‬מתרעם ד”ר אייזנברג‪” .‬יש‬ ‫הבאה כבר נשתלב בקורסים אקדמיים רגילים‪.‬‬
‫מלגות‪ ,‬ושמים דגש משמעותי על התלמידים‬ ‫אני לא אוהבת להשוויץ בזה ולא מציגה את זה‬
‫מהפריפריה”‪.‬‬ ‫בכל פינה‪ ,‬אבל אני בהחלט גאה בעצמי”‪.‬‬
‫הבעיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינה רק כספית אלא נוגעת‬
‫גם ובעיקר בעומס המוטל על כתפי התלמידים‬ ‫לימודי תהודה‬
‫הצעירים‪ .‬למעשה לא מעט מהאלפים שהתחילו‬
‫את הפרויקט הזה נשרו רק בגלל שביקשו לעצמם‪,‬‬ ‫את פרויקט שילוב בני הנוער באוניברסיטאות‬
‫מה שקוראים‪ ,‬חיים‪.‬‬ ‫מובילה רשת אורט‪ ,‬אבל גם בתי ספר אחרים‬
‫‪ 24‬שעות | ‪3‬‬ ‫| ‪1.4.2008 À ē"ĝĥĦ 'č ĤďČč Đ"ė ,ĕĥĕĘĥ ęđĕ‬‬

‫"ויתרתי על הרבה‬

‫מכתבים‬ ‫דברים"‪ .‬אוריה מקייטן‬

‫צילומים‪ :‬אלכס קולומויסקי‪,‬‬
‫גדי קבלו ויריב כץ‬

‫ויהי חושך‬
‫ביום חמישי בין השעות שמונה לתשע‬
‫בערב נפלה חשיכה על תל אביב‪ .‬בשם‬
‫עולם ירוק ובריא יותר הוחשכו מוסדות‬
‫ציבור שונים‪ ,‬מפעלים וגם לא מעט בתים‬
‫פרטיים‪ .‬בימים שקדמו להחשכה הוצ־‬
‫פו העיתונים בפרסומות שקראו לשתף‬
‫פעולה עם היוזמה היפה‪ ,‬שנועדה לקדם‬
‫את המודעות לשמירה על כדור הארץ‪.‬‬
‫בין אלה שפירסמו את מודעות הענק‬
‫בעיתונים על הצטרפותם להחשכה היו גם‬
‫כמה מפעלים הנוהגים לזהם את סביבתם‬
‫בשפכים ובאשפה באופן קבוע‪ .‬כך נחגגה‬
‫לה לשמחת כולם החשיכה הגדולה‪ ,‬כאשר‬
‫מיד אחר כך‪ ,‬עם הדלקת האורות‪ ,‬המשיכו‬
‫השפכים להישפך‪ ,‬האשפה להיערם והעצים‬
‫להיכרת‪.‬‬
‫ניצה בן שלמה‪ ,‬קבוץ עמיעד‬

‫תנו לארקדי מנוחה‬

‫עדיף היה לחברי הכנסת להגן על היל־‬
‫דים חסרי הישע‪ ,‬שנאלצים בעל כורחם‬
‫להשתתף בתוכניות כמו ”סופר נני”‪ ,‬לפני‬
‫שיגלו דאגה לצופים המבוגרים שלא יידעו‬
‫כיצד להתמודד עם תוכנית הטלוויזיה הח־‬
‫דשה שמתכננים ערוץ ‪ 2‬וארקדי גאידמק‪.‬‬
‫אין שום מניעה חוקית לשידור תוכנית‬
‫הטלוויזיה של גאידמק‪ .‬מתן "במה חינם"‬
‫ותוכנית פריים טיים לאיש פוליטי כמו‬
‫גאידמק‪ ,‬העומד בראש מפלגת "צדק חב־‬
‫רתי" — תקנה אמנם לו ולמפלגתו יתרון‬
‫מסוים בבחירות לרשויות המקומיות‪ .‬אבל‬
‫גם אם זה מסריח זה עדיין כשר לחלוטין‪.‬‬
‫לפחות עד שיחוקק חוק "עוקף אוליגרכים"‪,‬‬
‫האוסר על מועמד פוליטי להופיע בערוץ‬
‫מסחרי‪.‬‬
‫מן הראוי היה שחברי הכנסת יפעלו‬
‫דווקא להורדת תוכניות ריאליטי כמו ”סופר‬
‫נני”‪ ,‬שמשפילות ומביישות ילדים הנאלצים‬
‫להשתתף בהן בלי יכולת להתנגד‪ .‬לצופים‬
‫נדמה לעתים כאילו מדובר בתוכנית לאילוף‬
‫כלבים‪ ,‬ולא בקטינים חסרי ישע שנפלו קו־‬
‫רבן לתאוות הפרסום של הוריהם המזניחים‬
‫וחסרי האחריות‪ .‬תאוות הרייטינג אינה‬
‫מצדיקה שידור חומרים כאלה‪.‬‬
‫עו”ד גיא משיח‪ ,‬תל אביב‬
‫את זה מבחינת בית הספר‪ .‬אנחנו פונים גם‬
‫להילחם במסיתים‬
‫בכל מקום וגם ביפו יש לתושבים מצוקות‬
‫דיור ובעיות אחרות‪ .‬אבל בדרך לפתרון‬
‫אסור לערב פוליטיקאים ובעלי אינטרסים‬
‫פוליטיים כפי שנעשה בהפגנות יום האדמה‬
‫שנערכו בסוף השבוע בעיר‪.‬‬
‫אחד מידידיי הטובים הוא ערבי שנולד‬
‫וגדל ביפו ומשפחתו מתגוררת ביפו גם כיום‪.‬‬
‫הוא עצמו‪ ,‬לאחר שהתחתן ונולדו לו ילדים‪,‬‬
‫עבר להתגורר בדרום הארץ‪ .‬הוא הסביר לי‬
‫כי אף שהוא קשור מאוד ליפו‪ ,‬מחירי הדירות‬
‫שם כל כך גבוהים שלא היה לו סיכוי לרכוש‬
‫דירה בעיר הולדתו‪.‬‬
‫אני חייב לציין שאין דבר רחוק יותר‬
‫ממנו ומבני משפחתו מאשר נושאים פולי־‬
‫טיים‪ .‬יש לנו כל כך הרבה מן המשותף‪ ,‬עד‬
‫שהשונה בינינו חסר כמעט כל משמעות‪,‬‬
‫מלבד במוחם הקודח של פוליטיקאים ומ־‬
‫סיתים‪ .‬הוריי שחיו ביפו בתקופה שלפני‬
‫קום המדינה סיפרו לי שהחיים המשותפים‬
‫בין יהודים לערבים התנהלו בעיר היטב‪ ,‬עד‬
‫שהיו מגיעים המסיתים מכל מיני מקומות‬
‫מחוץ ליפו כדי לעורר שנאה‪ ,‬מהומות‬
‫ופרעות‪ .‬אסור לחזור לימים האלה‪.‬‬
‫דני לשם‪ ,‬תל אביב‬
‫אבל צריך לזכור שכל ילד שנכנס היום למער־‬
‫כתובת למכתבים )עד ‪ 150‬מילה(‪ :‬ידיעות אחרונות‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 109 .‬ת"א‪ ,‬פקס‪036082546 :‬‬
‫אימייל‪letters@yedioth.co.il :‬‬
‫נא לציין שם מלא‪ ,‬כתובת ומספר טלפון‬
‫עם תאריכי המבחנים‪ .‬יש כאלה שמסתדרים‬ ‫מעודד קיצור של שנות הלימודים‪ ,‬כיוון ש”חלק‬ ‫של כיתה רגילה‪” .‬יש הרבה חבר׳ה צעירי שבאים‬
‫יותר וכאלה שפחות‪ ,‬אבל בכל מקרה מסיימים‬ ‫ממטרות בית הספר הינן חברתיות‪ ,‬ערכיות‬ ‫ממסגרות תרבותיות שונות‪ ,‬כי כאן נותנים הזד־‬
‫בגרויות מהר ופשוט לא מבזבזים זמן"‪.‬‬ ‫וחינוכיות‪ ,‬ואת התהליכים האלה אי אפשר‬ ‫מנות לאנשים שלא הייתה להם הזדמנות”‪.‬‬
‫”למרות שזה לא קל‪ ,‬התוכניות רק גדלות”‪,‬‬ ‫להאיץ”‪.‬‬ ‫ובמה השוני הזה מתבטא?‬
‫מדווח אדם הישראלי‪ ,‬מנהל האוניברסיטה לנו־‬ ‫אבל אם תשאלו את משתתפי הפרויקטים‬ ‫”יש תלמידים שבאים עם דעות קדומות חזקות‬
‫ער‪” .‬אנחנו לא זורקים אותם למים‪ ,‬אנחנו עו־‬ ‫עצמם‪ ,‬הם מעדיפים שייתנו להם להחליט לבד‬ ‫מאוד‪ ,‬ויש מפגש בין פריפריה למרכז‪ ,‬בין ערבים‬
‫זרים בייעוץ‪ ,‬עוזרים בהכוונה‪ ,‬מסייעים לשלב‬ ‫מה טוב להם‪" .‬זה נכון שיש מלא עומס‪ ,‬אבל‬ ‫ליהודים‪ ,‬שביניהם יש גם תלמידים שמתקשים‬
‫אני משתדל לתכנן את הזמן שלי בצורה נכונה‬ ‫להתבטא בעברית‪ .‬מצד שני יש תלמידים ערבים‬
‫בעצמנו לבתי הספר לאיתור תלמידים בעלי‬ ‫וטובה"‪ ,‬אומר אוריה מקייטן )‪ ,(17‬תלמיד י"א‬ ‫שאם שמים אותם היום מול הסטודנטים הרגילים‬
‫מוטיבציה ויכולת‪ ,‬אבל חייבים גם את תמיכת‬ ‫שלומד מחשבים במכללת אורט ירושלים שב־‬ ‫לתואר ראשון הם יהיו הכי טובים”‪.‬‬
‫המשפחה‪ .‬יש תלמידים אתיופים או תלמי־‬ ‫גבעת רם‪" .‬אני עדיין מדריך בצופים ומקדיש‬ ‫וכל השוני הזה הוא משהו שיכול לעבוד?‬
‫דים מאוכלוסיות אחרות שהרבה פעמים נדיר‬ ‫המון זמן לחניכים שלי וגם לשבט‬ ‫”אני בן אדם מאוד ציני‪ ,‬אבל זה‬
‫לראות אותם באוניברסיטה‪ .‬עבורם זה לא סתם‬ ‫עצמו‪ .‬אני גם מנגן בגיטרה ומוצא זמן‬ ‫פרויקט מדהים‪ .‬הם מקבלים הרבה תג־‬
‫לצבור נקודות אקדמיות אלא להיפתח לעולם‬ ‫לברייק־דאנס והיפ־הופ ויוצא הרבה‬ ‫בורים שסטודנטים רגילים לא מקבלים‪,‬‬
‫חדש"‪.‬‬
‫"מבחינה חברתית זה נעשה מאוד מאוד‬
‫בהדרגה"‪ ,‬מוסיף ד"ר אלי אייזנברג‪" .‬הם נח־‬
‫שפים לכמה פקולטות‪ ,‬נכנסים למעבדות‪ ,‬לו־‬ ‫דינה חיחשווילי‪ ,‬בת ‪” :14‬לפעמים הסטודנטים בשוֹק‪ ,‬ושואלים‬
‫מדים ללכת לספרייה‪ ,‬לסכם הרצאה‪ ,‬להירשם‪,‬‬ ‫אם אנחנו לא קטנים מדי בשביל הנושאים האלה‪ .‬הם אומרים לי‪ :‬אני‬
‫להיבחן‪ .‬הם מתחברים לאוניברסיטה בצורה‬
‫הדרגתית‪ .‬זה עוזר להם להתמקד‪ ,‬להיחשף לעו־‬ ‫בן ‪ 24‬ורק התחלתי‪ ,‬ואת רק בת ‪ 14‬וכבר לומדת כאן?”‬
‫למות שונים‪ .‬בוחרים להם את טובי המרצים‪ ,‬לא‬
‫כאלה שאי אפשר להבין אלא מרצים כריזמטיים‬ ‫עם חברים”‪.‬‬ ‫אבל הם גם עושים המון‪ ,‬זה מרתון של למידה‪ .‬אף‬
‫וידידותיים למשתמש‪ .‬מאוד מקפידים לבחור‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬אתה נאלץ לוותר‪.‬‬ ‫סטודנט באוניברסיטה לא מגיע לכזאת רמה של‬
‫להם מתרגלים טובים‪ .‬לפי התגובות בבתי‬ ‫”ברור שוויתרתי על הרבה דברים שהייתי‬ ‫השקעה ומוטיבציה‪ .‬זה כל עולמם”‪.‬‬
‫הספר ובאוניברסיטאות‪ ,‬כולם מאוד מרוצים‬ ‫עושה‪ ,‬אבל אני רוצה להיות מדען מוביל ויש‬ ‫וזה מסביר את הציונים המשופרים שלהם?‬
‫מהתוצאות"‪.‬‬ ‫לי שאיפות גדולות‪ ,‬ואני גם בנאדם שחיי חב־‬ ‫”לא בהכרח‪ ,‬כי התלמיד הבדואי שהוא מצטיין‬
‫אבל גם אייזנברג יודע שהאקדמיה בארץ‬ ‫רה מאוד חשובים לו‪ .‬אני לא חושב שזה סותר‬ ‫בבית ספר לא מחובר למים וחשמל‪ ,‬ולכן הרמה‬
‫היא לא מה שהייתה פעם‪ ,‬וגם הפרויקט הזה הוא‬ ‫אם מתכננים את הזמן נכון‪ .‬ואם המטרה היא‬ ‫שלו הרבה יותר נמוכה מסטודנט בינוני שלומד‬
‫סוג של טיפה בים‪” .‬הפרויקטים האלה תורמים‬ ‫להוציא תואר ראשון לפני הצבא‪ ,‬וזה באמת‬ ‫בתיכון במרכז‪ ,‬ורואים את החסכים‪ .‬אבל כן‪ ,‬כבר‬
‫בהחלט‪ ,‬אבל לא פותרים את הבעיה ברמה‬ ‫חוסך זמן‪ ,‬אז התלמידים לא חייבים להיות‬ ‫ראיתי חלק מהתלמידים ממשיכים בלימודים‬
‫המערכתית‪ .‬כלומר בעיות הסדר‪ ,‬המשמעת‬ ‫מצטיינים‪ ,‬אבל הם חייבים להשקיע ולדעת‬ ‫אקדמיים ברמה יותר גבוהה אחרי סיום הפרויקט‪,‬‬
‫והארגון‪ .‬משמעת הלימודים בארץ בעייתית‪,‬‬ ‫לתכנן את הזמן”‪.‬‬ ‫וזה ממש מרגש”‪.‬‬
‫ולא קשה לך?‬
‫כת הלימוד יחיה עד ‪ 2090‬ויחליף אולי עשרות‬ ‫”הלימודים קשים‪ ,‬ויחד עם הבגרויות זה‬ ‫כתב ויתור‬
‫מקומות עבודה‪ .‬הכי חשוב כאן זה לתת להם‬ ‫עוד יותר קשה‪ ,‬אבל עוזרים לנו‪ .‬באוניברסיטה‬
‫מיומנויות למידה‪ ,‬ולתת לילדים רק שינון‪ ,‬כמו‬ ‫מתייחסים אלינו כאל בוגרים‪ ,‬אבל בבית הספר‬ ‫במשרד החינוך‪ ,‬למקרה שתהיתם‪ ,‬לא בדיוק‬
‫שעושים בבית ספר‪ ,‬זה לא מספיק‪ .‬אצלנו‪ ,‬מה‬ ‫עוזרים בכל מה שאפשר‪ .‬דואגים גם להשלים לנו‬ ‫מעודדים את היוזמה הזו‪ .‬מנהלת המינהל הפ־‬
‫לעשות‪ ,‬נזכרים בזה רק באוניברסיטה”‪√ .‬‬ ‫חומר שאנחנו מפסידים בבית הספר ומתגמשים‬ ‫דגוגי‪ ,‬לאה רוזנברג‪ ,‬ציינה כי המשרד לא‬