‫מגישות‪:‬‬

‫נטע ברוכיאל שפנייר‬ ‫מהירות הקול‬

‫מורן תורג'מן‬
‫מטרות הניסוי‪:‬‬

‫‪.1‬מדידת מהירות הקול בסדרה של גזים‪.‬‬

‫‪.2‬קביעת ערך ‪ γ‬עבור גזים שונים והשוואה לערך הספרותי‪.‬‬

‫רקע תיאורטי‪:‬‬

‫‪H  E  PV‬‬ ‫האנתלפיה מוגדרת כ‪:‬‬

‫הקשר בין ‪ dH‬ל ‪ dE‬הוא‪dH  dE  d ( PV )  dE  PdV  VdP :‬‬

‫בנפח קבוע ‪dQV  dE :‬‬ ‫בלחץ קבוע‪dQP  dH :‬‬

‫קיבול חום הוא כמות החום הדרושה על מנת להעלות טמפרטורה של החומר הנבדק במעלה אחת‪.‬‬

‫‪ H ‬‬ ‫‪dQP‬‬

‫‪CP  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫קיבול חום בלחץ קבוע‪-‬‬
‫‪ T  P‬‬ ‫‪dT‬‬
‫‪ E ‬‬ ‫‪dQV‬‬
‫‪CV  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫קיבול חום בנפח קבוע‪-‬‬
‫‪ T  V‬‬ ‫‪dT‬‬

‫קיבול החום נובע מדרגות החופש של המולקולה‪ ,‬שכל אחת מהן יכולות לקלוט אנרגיה‪ .‬ככל שיש‬
‫יותר דרגות חופש למולקולה‪ ,‬נדרשת כמות גדולה יותר של חום בשביל להשיג את אותה עלייה‬

‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫בטמפרטורה‪ .‬הביטוי הכללי לקיבול החום של גז ‪ C  R  3  r   v‬אידיאלי‬
‫ניתן ע"י‪:‬‬
‫איבר ה ‪ 3/2‬נובע מדרגות חופש טרנסלטוריות‪ r .‬הוא מספר דרגות החופש הרוטציוניות (‪2‬‬
‫במולקולה ליניארית‪ 3 ,‬בלא ליניארית)‪ v ,‬הוא מספר דרגות החופש הויברציוניות‪ ,‬ו ‪ α‬הוא פקטור‬
‫שתלוי ב ‪.T‬‬
‫החוק ראשון של תרמודינמיקה‪ :‬סה"כ האנרגיה ביקום תמיד נשמרת‪.‬‬

‫‪ P   V ‬‬
‫‪CP  CV  T ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקשר בין ‪ CP‬ל ‪:Cv‬‬
‫‪ T  V  T  P‬‬
‫‪nR nR nRT‬‬
‫‪CP  CV  T   ‬‬ ‫‪nR  nR‬‬ ‫עבור גז אידיאלי‪:‬‬
‫‪P V‬‬ ‫‪PV‬‬
‫בתהליך אדיאבטי אין מעבר חום כלומר ‪Q  0‬‬

‫‪Pf V f  PV‬‬
‫‪i i‬‬
‫‪‬‬
‫ומתקיים הקשר‬
 ‫‪CP‬‬
‫‪ ,  ‬נקרא קבוע האדיאבטיות‪.‬‬ ‫כאשר ‪:‬‬
‫‪CV‬‬
‫גלים‪ -‬ישנם גלים אורכיים ורוחביים ‪ ,‬כאשר גל אורכי זהו גל המורכב מהפרעה מתקדמת שכיוונה‬
‫ככיוון התפשטות הגל‪ ,‬וגל רוחבי זהו גל בו ההפרעה המתקדמת מאונכת לכיוון התקדמות הגל ‪.‬‬
‫משוואת הגלים הינה‪:‬‬

‫‪ ∂P ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪  2 ‬‬ ‫‪2   ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ Vs = ‬התהליך הוא אדיאבטי ולכן מתוך‬ ‫‪  2   V ‬כאשר בניסוי שלנו‪ :‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ ∂ρ ‬‬ ‫‪ t ‬‬ ‫‪ X ‬‬

‫‪P‬‬
‫‪ - Vs ‬מהירות הקול‪ .‬ועבור גז אידיאלי‪:‬‬ ‫‪ PV   const‬מתקבל כי‬ ‫המשוואה‬
‫‪‬‬

‫‪ 2‬‬ ‫‪RT‬‬

‫‪, k ‬תדירות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . VS  ‬פונקצית הגל מתוארת ע"י מספר מאפיינים של מספר גל‪-‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m‬‬
‫זוויתית ‪,   2 -‬אורך גל‪ -V ,  -‬מהירות הגל‪ .‬כאשר בניסוי שלנו מדובר במשוואת מיתר‬

‫‪n‬‬
‫‪ k ‬ומכאן‬ ‫הקשור בשתי קצותיו ולכן ע"י הצבה של תנאי השפה נקבל את הקשר ‪:‬‬
‫‪L‬‬

‫‪Vn‬‬
‫‪. ‬‬
‫‪2L‬‬

‫עקרון החלוקה השווה‪ -‬האנרגיה מתחלקת באופן שווה בין כל אופני התנודה ‪.‬‬
‫תשובות לשאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬בגז מונו‪-‬אטומי יש ‪ 3‬דרגות חופש טרנסלטוריות בלבד‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪ E ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪CV  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . E  nRT ‬כלומר – ‪nR‬‬
‫‪ T ‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪5‬‬
‫= ‪C P = CV + nR‬‬ ‫‪nR ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪CP 5‬‬
‫= ‪γ‬‬ ‫•ולכן‪= :‬‬
‫‪CV 3‬‬

‫בגז דו‪-‬אטומי יש ‪ 5‬דרגות חופש (‪ 3‬טרנסלטוריות ‪ 2,‬של רוטציה‪ ,‬ו‪ 1 -‬של ויברציה‪ ,‬ולכן‬
‫במקרה ‪:‬‬
‫‪ ∂E ‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪CV = ‬‬ ‫• ‪ . E = nRT‬כלומר – ‪ = nR‬‬
‫‪ ∂T V 2‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫‪9‬‬
‫= ‪CP = CV + nR‬‬ ‫• ‪nR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪CP 9‬‬
‫=‪γ‬‬ ‫•ולכן‪= :‬‬
‫‪CV 7‬‬

‫בגז תלת‪-‬אטומי ליניארי יש ‪ 9‬דרגות חופש (‪ 3‬טרנסלטוריות‪ 2 ,‬של רוטציה‪ ,‬ו‪ 4-‬של ויברציה)‪.‬‬
‫נזכור כי כל דרגת חופש של ויברציה תורמת כפול מדרגות החופש האחרות‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ ∂E ‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪CV = ‬‬ ‫• ‪ . E = nRT‬כלומר – ‪ = nR‬‬
‫‪ ∂T V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪15‬‬
‫= ‪C P = CV + nR‬‬ ‫• ‪nR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C P 15‬‬
‫= ‪γ‬‬ ‫=‬ ‫•ולכן‪:‬‬
‫‪CV 13‬‬
‫החישוב עבור מולקולה תלת‪-‬אטומית ליניארית הינו מקורב‪ ,‬כיוון שאנו מעריכים שדרגת‬
‫חופש ויברציונית תורמת ‪ R‬לקיבול החום‪ .‬בפרק הדיון (בהמשך הדוח) נראה כי קירוב זה אינו‬
‫מדויק‪.‬‬
‫‪ .2‬מהירויות הקול בתוכים שונים‪ ,‬בתנאי ‪:STP‬‬
‫‪)1‬הליום – ‪m/sec 965‬‬
‫‪)2‬ניאון – ‪m/sec 435‬‬
‫‪)3‬חנקן – ‪m/sec 334‬‬
‫‪)4‬דו תחמוצת הפחמן – ‪m/sec 259‬‬
‫‪ .3‬ניוטון טען בזמנו כי התפשטות גלי קול בתווך היא תהליך איזותרמי‪ ,‬כלומר תהליך בו‬
‫‪( PV=const‬דהיינו – ‪ .)γ=1‬טעותו נובעת מן העובדה כי דרגות החופש הפנימיות של מולקולות‬
‫מהוות "אמבט חום"‪ ,‬ומסוגלות לקלוט אליהן את האנרגיה הנובעת מהעבודה שבתהליך – ואזי‬
‫התווך לא פולט חום ומשמש "בקירוב" כתווך איזותרמי (‪ γ‬קרובה מאד ל‪ .)1-‬ניוטון זיהה‬
‫עובדה זו‪ ,‬ושיער כי מדובר בתהליך איזותרמי‪ ,‬אך ברור כי אם היה בודק גזים חד אטומיים או‬
‫מולקולות בעלות דרגות חופש מועטות‪ ,‬היה מגלה בבירור כי תהליך דחיסת האוויר הינו תהליך‬
‫אדיאבטי‪ ,‬בו ‪.γ>1‬‬
‫‪ .4‬ניתן להצדיק את העובדה כי תהליך התפשטות הקול בתווך גזי הוא תהליך אדיאבטי באמצעות‬
‫שני טיעונים‪:‬‬
‫‪)1‬לו התהליך היה איזותרמי‪ ,‬ומאפשר מעבר חום לסביבה‪ ,‬סביבת הגל הייתה‬
‫מתחממת ובמקביל הגל היה דועך במהירות‪ .‬לכן‪ ,‬התהליך הוא אדיאבטי –‬
‫אנו משקיעים עבודה ביצירת הגל‪ ,‬ואנרגיה זו (החום) נשמרת בגל עצמו ולא‬
‫עוברת לסביבה‪.‬‬
 ‫‪)2‬תהליך הדחיסה וההתפשטות של האוויר שיוצר גל הקול הינו תהליך מהיר‬
‫מאד‪ ,‬שאינו מאפשר הגעה למצב שיווי משקל עם הסביבה – ולכן לא‬
‫מתאפשר מעבר של חום‪.‬‬
‫‪ .5‬הגודל הנמדד במיקרופון שינוי בלחץ הגז‪ .‬השינוי בלחץ הגז גורם לתנודות בממברנה דקה‪ ,‬אשר‬
‫מחוברת למחט‪ .‬התנועות במחט גורמות לזרם מושרה‪ ,‬וכך מתורגם השינוי בלחץ לאות חשמלי‬
‫שמועבר להמשך המערכת‪.‬‬
 ‫תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫לאורך כל הניסוי אורך הצינור היה‪ L = 0.606 ± 0.001m :‬והטמפרטורה הייתה‪T = 290 K :‬‬
‫ראשית חישבנו את מהירות הקול באוויר כאשר המיקרופון ממוקם בקצה הצינור‪ .‬הנתונים איתם‬
‫עבדנו נמצאים במחברת המעבדה שלנו‪.‬‬
‫בגרף הבא ניתן לראות את התדירות כפונקציה של מספר הרזוננס‪.‬‬

‫‪ v ‬‬
‫‪ .ν = ‬מההתאמה התקבל כי שיפוע הגרף‬ ‫ביצענו התאמה לגרף ליניארי בהתאם לנוסחא‪ n :‬‬
‫‪ 2L ‬‬

‫הוא ‪a  210  20sec 1‬‬

‫מכאן נקבל כי‪v  2 L  / n   0.606m 210sec 1  255m sec 1 :‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.001‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪%v= 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫והשגיאה‪ 3.1% :‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.606‬‬ ‫‪210‬‬
‫‪%v v 3.1% 255‬‬
‫‪.v‬‬
‫‪air‬‬ ‫=‪ v‬ולכן ‪ 255  8m sec 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 8m sec 1 ‬‬
‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬
‫בצענו את אותו תהליך עבור גז הליום‪ ,‬חנקן ו ‪. CO2‬‬
 ‫גז הליום‪:‬‬
‫הגרף שהתקבל‪:‬‬

‫מההתאמה לגרף קיבלנו‪ a  860  90sec 1 :‬מכאן קיבלנו‬

‫‪ v  2 L  / n   0.606m 860sec 1  1042m sec 1‬ומהחישוב שהודגם עבור אוויר התקבל‪:‬‬

‫‪v He  1040  28m sec 1‬‬

‫גז ‪CO2‬‬
‫הגרף שהתקבל‪:‬‬
 ‫מההתאמה לגרף קיבלנו‪ a  197  7 sec 1 :‬מכאן קיבלנו‬

‫‪ v  2 L  / n   0.606m 197sec 1  238m sec 1‬ומהחישוב שהודגם עבור אוויר התקבל‪:‬‬

‫‪v CO2  238  5m sec 1‬‬

‫גז חנקן‪:‬‬
‫הגרף שהתקבל‪:‬‬

‫מההתאמה לגרף קיבלנו‪ a  290  30sec 1 :‬מכאן קיבלנו‬

‫‪ v  2 L  / n   0.606m 290sec 1  351m sec 1‬ומהחישוב שהודגם עבור אוויר התקבל‪:‬‬

‫‪v N2  351  9m sec 1‬‬

‫כעת בחרנו מספר תהודה גבוה ומדדנו את מהירות הקול ע"י הזזת המיקרופון ומדידת המיקום בו‬
‫התקבלו מינימות ומקסימות‪:‬‬
‫עבור אוויר‪:‬‬
‫עבדנו בתדירות קבועה של ‪  2324  1Hz‬‬
‫בטבלה מוצגים הנקודות בהם התרחשו המקסימות‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪0.1‬‬

‫חישבנו את אורך הגל לפי מדידת המרחק בין ‪ 2‬נקודות מקסימה סמוכות‪ .‬ביצענו את החישוב‬
‫עבור כל ‪ 2‬נקודות סמוכות ועשינו ממוצע כדי לקבל דיוק טוב יותר‪ .‬לכן אורך הגל שהתקבל הוא‪:‬‬
‫)‪(  )  (7  13.2‬‬
‫‪ d ‬ולכן‬ ‫‪ 8.15cm‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  d 2  16.4  0.4cm  0.164  0.0002m‬‬
‫מהנוסחא‪ v=  :‬נקבל ‪v=0.164m 2324sec 1  381m sec 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.004‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪%v= 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫והשגיאה‪ 1.6% :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.164‬‬ ‫‪2324‬‬
‫‪%v v 1.6% 381‬‬
‫=‪ v‬ולכן ‪v air  381  6m sec 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 6m sec 1 ‬‬
‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬

‫כעת נציג את הנקודות בהם התרחשו ההתאפסויות‪:‬‬

‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪8.8‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪25.5‬‬ ‫‪0.1‬‬

‫בדומה למה שעשינו עבור המקסימות נקבל כי‪  16.6  0.4cm  0.166  0.004m :‬‬
‫‪v air  386  6m sec 1  v=0.166m 2324sec 1  386m sec 1 ‬‬

‫נחזור על החישוב עבור הגזים השונים‪:‬‬

‫גז הליום‪:‬‬
‫עבדנו בתדירות קבועה של ‪  8403  1Hz‬‬
‫בטבלה מוצגים הנקודות בהם התרחשו המקסימות‪:‬‬
‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪14.4‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪20.2‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫בדומה למה שעשינו עבור אויר נקבל כי‪  12  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v He  1010  30m sec 1  v=0.12m 8403sec 1  1008m sec 1 ‬‬

‫כעת נציג את הנקודות בהם התרחשו המינימות‪:‬‬

‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪10.4‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪16.8‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪23.1‬‬ ‫‪0.3‬‬

‫בדומה למה שעשינו עבור המקסימות נקבל כי‪  12.0  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v He  1010  30m sec 1  v=0.12m 8403sec 1  1008m sec 1 ‬‬

‫גז ‪: CO2‬‬
‫עבדנו בתדירות קבועה של ‪  2218  1Hz‬‬
‫בטבלה מוצגים הנקודות בהם התרחשו המקסימות‪:‬‬
‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪19.8‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫בדומה למה שעשינו עבור אויר נקבל כי‪  12  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v CO2  266  8m sec 1  v=0.12m 2218sec 1  266m sec 1 ‬‬
 ‫כעת נציג את הנקודות בהם התרחשו המינימות‪:‬‬
‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪0.3‬‬

‫בדומה למה שעשינו עבור המקסימות נקבל כי‪  12  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v CO2  266  8m sec 1  v=0.12m 2218sec 1  266m sec 1 ‬‬

‫גז ‪: N 2‬‬
‫עבדנו בתדירות קבועה של ‪  2920  1Hz‬‬
‫בטבלה מוצגים הנקודות בהם התרחשו המקסימות‪:‬‬
‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪2.1‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪19.9‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫בדומה למה שעשינו עבור אויר נקבל כי‪  12  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v N2  350  10m sec 1  v=0.12m 2920sec 1  350m sec 1 ‬‬
‫כעת נציג את הנקודות בהם התרחשו המינימות‪:‬‬
‫]‪Length [cm‬‬ ‫]‪Length error [cm‬‬
‫‪5.1‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪11.1‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪22.9‬‬ ‫‪0.3‬‬

‫בדומה למה שעשינו עבור המקסימות נקבל כי‪  12  1cm  0.12  0.01m :‬‬
‫‪v N2  350  10m sec 1  v=0.12m 2920sec 1  350m sec 1 ‬‬
 ‫עבור גז החנקן ביצענו מדידה נוספת כך שהזזנו את המיקרופון לקצה הצינור ומדדנו את עוצמת‬
‫הקול כפונקציה של מרחק המיקרופון מקצה הצינור‪.‬‬
‫ביצענו התאמה לפונקציה )‪. y  A cos(k x  c‬‬

‫מההתאמה קיבלנו את כי ‪k  52.7  0.4m 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪  ‬ומכאן נקבל‬ ‫‪ k ‬נקבל כי ‪ 0.119  0.009m‬‬ ‫מהקשר‬
‫‪k‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ v=   m 2917 sec 1  347  10m sec 1‬כאשר חישוב השגיאה נעשה כמו שעשינו‬
‫באוויר‪.‬‬
‫השוואה בין הערכים השונים‪:‬‬
‫נתוני מהירות הקול הספרותיים שבידנו הם כולם בתנאי לחץ אטמוספרי (שהוא בקירוב טוב‬
‫הלחץ בו עבדנו)‪ ,‬אך אינם בתנאי הטמפרטורה בה נערך הניסוי‪ .‬על מנת להמיר את הנתונים הללו‬

‫לטמפרטורה בה עבדנו‪ ,‬נשתמש בנוסחא‪  RT :‬‬

‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫ממנה נובע כי מהירות הקול בטמפרטורת החדר עבור כל גז היא‪:‬‬
‫‪VTheory  Texp‬‬
‫‪Vexp ‬‬
‫‪TTheory‬‬
 ‫נסכם את כל התוצאות שקיבלנו בטבלאות ‪:‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מציאת מהירות הקול‬
‫חנקן‬ ‫‪CO2‬‬ ‫הליום‬ ‫אויר‬ ‫סוג הגז‬
‫השיטה‬
‫‪351  9m sec 1‬‬ ‫‪238  5m sec 1‬‬ ‫‪1040  20m sec 1‬‬ ‫‪255  8m sec 1‬‬ ‫מציאת‬
‫רזוננס‬
‫‪350  10m sec 1‬‬ ‫‪266  8m sec 1‬‬ ‫‪1010  30m sec 1‬‬ ‫‪381  6m sec 1‬‬ ‫מקסימות‬
‫‪350  10m sec 1‬‬ ‫‪266  8m sec 1‬‬ ‫‪1010  30m sec 1‬‬ ‫‪386  6m sec 1‬‬ ‫מינימות‬
‫‪347  10m sec 1‬‬ ‫התאמה‬
‫לקוסינוס‬
‫‪333m sec 1‬‬ ‫‪259m sec 1‬‬ ‫‪1002m sec 1‬‬ ‫‪341m sec 1‬‬ ‫ערך‬
‫תיאורטי‬
‫‪328m sec 1‬‬ ‫‪255m sec 1‬‬ ‫‪988m sec 1‬‬ ‫‪336m sec 1‬‬ ‫ערך‬
‫ספרותי‬

‫כעת‪ ,‬על סמך ערכי מהירות הקול שקיבלנו עבור כל גז‪ ,‬נחשב את המקדם האדיאבטי ‪ ,γ‬עפ"י‬
‫הנוסחא הבאה‪:‬‬

‫‪γ  RT‬‬ ‫‪V 2 m‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪γ ‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪RT‬‬

‫נציין כי השתמשנו בערכי מהירות הקול שהתקבלו בשלב ב' במשוואה זו‪ .‬הסבר לבחירה זו –‬
‫בפרק הדיון‪ .‬להלן התוצאות שקיבלנו‪:‬‬

‫‪( γ‬חסר יחידות)‬ ‫מסה מולרית (‪)gr/mole‬‬ ‫הגז‬

‫‪1.74±0.01‬‬ ‫*‬
‫‪29.00‬‬ ‫אויר‬
‫‪1.29±0.03‬‬ ‫‪43.99‬‬ ‫‪CO2‬‬
‫‪1.42±0.02‬‬ ‫‪28.01‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪1.69±0.03‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫הליום‬

‫השגיאה חושבה לפי הנוסחא‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ ∂γ‬‬ ‫‪  ∂γ‬‬ ‫‪ 2 ⋅V ⋅ m‬‬ ‫‪  V ⋅m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪∆γ = ‬‬ ‫‪⋅ ∆V  + ‬‬ ‫‪⋅ ∆T  = ‬‬ ‫‪⋅ ∆V  +  −‬‬ ‫‪⋅ ∆T ‬‬
‫‪ ∂V‬‬ ‫‪  ∂T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ RT‬‬ ‫‪  RT‬‬ ‫‪‬‬

‫כעת‪ ,‬נשווה בין ערכי ‪ γ‬הניסיוניים לערכי ‪ γ‬הספרותיים‪ ,‬אותם חישבנו מתוך נתוני ‪ CP‬מהספרות‬
‫‪CP‬‬
‫= ‪ γ‬המתאימה לגזים אידאליים)‪:‬‬ ‫(עפ"י הנוסחא‬
‫‪CP − R‬‬

‫* ערך זה לקוח מתוך אתר האינטרנט ‪ scienceworld‬של מכון ‪.)Wolfram Research (scienceworld.wolfram.com‬‬
 ‫טבלה ‪ :2‬מציאת ערך ‪γ‬‬
‫ערך ‪ γ‬ניסיוני‬ ‫ערך ‪ γ‬המחושב‬ ‫‪1‬‬
‫ערך ‪ CP‬הספרותי‬ ‫הגז‬
‫מתוך הנתון‬ ‫(‪)J·mole-1·K-1‬‬
‫הספרותי‬
‫‪1.74±0.01‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪29.1‬‬ ‫אויר‬
‫‪1.29±0.03‬‬ ‫‪1.29‬‬ ‫‪36.91‬‬ ‫‪CO2‬‬
‫‪1.42±0.02‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪28.80‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪1.69±0.03‬‬ ‫‪1.66‬‬ ‫‪20.79‬‬ ‫הליום‬

‫נחשב את מהירות הקול התיאורטית עפ"י ‪ γ‬התיאורטית‪ ,‬אותה נחשב עפ"י דרגות החופש‪ ,‬כאשר‬
‫כל דרגת חופש היא בעלת קיבול חום של ½ ‪ ,R‬פרט לדרגות החופש של הוויברציה שהן בעלות‬
‫קיבול חום של ‪ R‬שלם‪ .‬לאוויר נתייחס כאל גז דו‪-‬אטומי‪.‬‬

‫טבלה ‪:3‬‬

‫‪ γ‬בלי‬ ‫‪ γ‬עם‬ ‫‪ CV‬בלי ויברציה‬ ‫‪ CV‬עם ויברציה‬ ‫מס' דרגות החופש‬ ‫הגז‬
‫ויברציה‬ ‫ויברציה‬ ‫(‪)J·mole-1·K-1‬‬ ‫(‪)J·mole-1·K-1‬‬
‫‪1.40‬‬ ‫‪1.28‬‬ ‫‪20.79‬‬ ‫‪29.10‬‬ ‫‪3T+2R+V‬‬ ‫אויר‬
‫‪1.22‬‬ ‫‪1.15‬‬ ‫‪37.39‬‬ ‫‪54.04‬‬ ‫‪3T+2R+4V‬‬ ‫‪CO2‬‬
‫‪1.40‬‬ ‫‪1.28‬‬ ‫‪20.79‬‬ ‫‪29.10‬‬ ‫‪3T+2R+V‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪1.66‬‬ ‫‪1.66‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪3T‬‬ ‫הליום‬

‫עבור דו תחמוצת הפחמן הנחנו כי יש רק ‪ 2‬ויברציות ולא ‪ 4‬כיוון ששתיים מהן "רכות" יותר ולכן‬
‫נזניחן‪,‬ובערך של ללא ויברציה נרשום את הערך עבור ‪ 2‬ויברציות בלבד‪ .‬מתוך נתוני ‪γ‬‬
‫התיאורטיים (ללא הויברציה‪ ,‬ונסביר בהמשך)‪ ,‬חישבנו את מהירות הקול התיאורטית‪ ,‬שוב ע"י‬
‫הנוסחא ‪ . V = γ ⋅ RT‬וכעת‪ ,‬נשווה בין מהירות הקול שקיבלנו בניסוי לבין מהירות הקול‬
‫‪m‬‬
‫מהספרות ומהירות הקול התיאורטית שחישבנו‪:‬‬

‫טבלה ‪:4‬‬

‫מהירות הקול הנסיונית‬ ‫מהירות הקול‬ ‫מהירות הקול‬ ‫הגז‬

‫(‪)m/sec‬‬ ‫התיאורטית (‬ ‫הספרותית בתנאי‬
‫‪)m/sec‬‬ ‫הניסוי (‪)m/sec‬‬
‫שלב א'‪255±8 :‬‬
‫‪341‬‬ ‫‪336‬‬ ‫אויר‬
‫שלב ב'‪381±6 :‬‬
‫שלב א'‪±5238 :‬‬
‫‪258‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪CO2‬‬
‫שלב ב'‪260±8 :‬‬
‫שלב א'‪351±9 :‬‬
‫שלב ב'‪350±10 :‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪328‬‬ ‫‪N2‬‬
‫שלב ג'‪347 10± :‬‬
‫שלב א'‪1040±20 :‬‬
‫‪1000‬‬ ‫‪988‬‬ ‫הליום‬
‫שלב ב'‪1010±30 :‬‬

‫‪ 1‬ערכי ‪ CP‬חושבו לפי משוואת ‪ ,Shomate‬כפי שנתונה באתר האינטרנט של ‪ .NIST‬ערך ‪ CP‬של האויר חושב עפ"י‬
‫קיבול החום של גז אידיאלי דו‪-‬אטומי‪ ,‬מתוך ההנחה כי האויר הוא ברובו ‪ O2‬ו‪.N2-‬‬
 ‫דיון בתוצאות‪:‬‬
‫‪.1‬הערכים אותם קיבלנו עבור מהירות הקול בתווכים השונים לא תמיד‬
‫תאמו את הערכים הספרותיים או התיאורטיים‪ ,‬גורם השגיאה המשמעותי‬
‫ביותר להערכתנו בניסוי זה‪ ,‬הוא גודלו הפיזי של המיקרופון‪ ,‬הממקם‬
‫אותו במרחק מה ( בערך ‪ 3‬ס"מ!) מקצה הצינור‪ .‬בשלב א'‪ ,‬בו חיפשנו תדרי‬
‫רזוננס (בהם ציפינו לקבל קריאה מקסימאלית בדיוק בקצה הצינור)‪,‬‬
‫קיימת משמעות רבה למיקומו של המיקרופון – וכיוון שהמדידה לא‬
‫נלקחה בדיוק מקצה הצינור קיבלנו סטייה מסוימת מתדרי הרזוננס‬
‫האמיתיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬בשלב ב' מדדנו מרחק בין ‪ 2‬נקודות‪ ,‬ולכן אין בו‬
‫חשיבות אמיתית לגודלו של המיקרופון‪ .‬על כן‪ ,‬ציפינו כי שלב ב' של‬
‫הניסוי יהיה מדויק הרבה יותר משלב א'‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי בתוצאות‪.‬‬
‫שלב ג'‪ ,‬שבוצע רק עבור ‪ ,N2‬הינו מדויק אף הוא‪ ,‬כיוון שגם הוא לא מושפע‬
‫ממרחקו של המיקרופון מקצה הצינור ואכן ניתן לראות כי תוצאה קרובה‬
‫יותר לערך התיאורטי במקרה זה‪.‬‬
‫‪.2‬בשלב ב' של הניסוי ביצענו ‪ 2‬מדידות הן עבור התאפסות והן עבור‬
‫מקסימום של הגרף‪ ,‬ציפינו כי עבור ההתאפסות נקבל דיוק טוב יותר כיוון‬
‫שהמדידה קלה יותר ומדויקת יותר ‪ .‬בפועל ראינו כי מלבד אוויר‬
‫התוצאות של ‪ 2‬המדידות יצאו זהות וכמעט עם אותה שגיאה דבר המעיד‬
‫ככל הנראה על דיוק טוב באופן המדידה‪.‬‬
‫‪.3‬עבור החנקן בלבד ביצענו את ‪ 3‬השלבים וניתן לראות כי שלב ג' הינו‬
‫המדויק ביותר ובטווח השגיאה וזאת ככל הנראה בשל ריבוי מדידות‬
‫לצורך תיאור פונקצית הגל‪ ,‬לעומת המדידות הקודמות בהן הסתמכנו על‬
‫‪ 7-9‬מדידות בלבד כאן לקחנו ‪ 25‬מדידות ‪ .‬אך אם איננו מעוניינים בדיוק‬
‫רב‪ ,‬אלא בתוצאה מוערכת בלבד (ואם אנו קצרים בזמן) ניתן לומר כי שלב‬
‫ב' מתאים לצורך זה ומלבד עבור אוויר מתקבלת גם כן תוצאה בטווח‬
‫השגיאה‪.‬‬
‫‪.4‬נסתכל על טבלה ‪ ,2‬ניתן לראות כי פרט לאוויר ‪,‬התוצאות שהתקבלו עבור‬
‫מקדם האדיאבטיות תואמות את הערך התיאורטי ובטווח השגיאה‪ ,‬ועל כן‬
‫ניתן לומר כי השיטה הניסיונית טובה לצורך מטרה זו ‪ .‬נציין כי השיטה‬
‫בה השתמשנו בחלק זה היא שלב ב'‪ -‬מקסימות כיוון שהתוצאות‬
‫שהתקבלו בדרך זו קרובות ביותר לערך התיאורטי עבור מהירות הקול‪.‬‬
‫‪.5‬נסתכל על טבלה ‪ , 4‬בטבלה זו השוונו את הערך הספרותי בתנאי הניסוי‬
‫לערך התיאורטי תוך הזנחת הויברציות‪ .‬ניתן לראות בברור בטבלה ‪ 1‬כי‬
‫תוצאות הניסוי רחוקות מהערכים הספרותיים ואינם בטווחי השגיאה‬
‫בחלק מהמקרים ‪ ,‬לעומת זאת כאשר הזנחנו את הויברציות (ועבור פחמן‬
‫דו חמצני הוזנחו ‪ 2‬ויברציות) ניתן לראות כי התוצאות שלנו קרובות יותר‬
‫לערכים תיאורטיים אלו ובטווח השגיאה ‪ ,‬מלבד אוויר שנתייחס אליו‬
 ‫בהמשך‪ .‬הסיבה לכך טמונה ב"קיבול החום של דרגות החופש‬
‫הויברציוניות"‪ ,‬ייתכן כי דרגות החופש של הוויברציה אכן תורמות לקיבול‬
‫החום – אך לא בערך של ‪ R‬שלם‪ ,‬אלא עם פקטור מסוים ‪.α‬‬
‫‪.6‬ניתן לראות כי באופן גורף‪ ,‬התוצאות שקיבלנו עבור האוויר חורגות‬
‫מהנתונים הספרותיים והתיאורטיים – גם עבור מהירות הקול וגם עבור ‪,γ‬‬
‫הן בשלב א' והן בשלב ב'‪ .‬נציין כי המדידה עבור האוויר הייתה המדידה‬
‫הראשונה שביצענו בניסוי זה‪ ,‬ובניגוד לכל הגזים האחרים לא "הזרמנו"‬
‫אוויר אלא פשוט הסתמכנו על האוויר שנמצא בתוך הצינור‪ .‬על כן‪ ,‬יתכן‬
‫כי בצינור נותרו "שאריות" של גזים נוספים מניסויים קודמים‪ ,‬אשר‬
‫הביאו לסטייה בתוצאות‪ .‬מקור אפשרי נוסף לסטייה של התוצאות‬
‫הניסיוניות מהספרותיות הוא בהתייחסות לאוויר כאל גז דו‪-‬אטומי‬
‫בחישובים התיאורטיים‪ .‬בפועל קיימים באוויר גם מולקולות וחלקיקים‬
‫גדולים יותר‪ ,‬בעלי קיבול חום גבוה‪ ,‬אשר עשויים לשנות את ערך ‪γ‬‬
‫ומהירות הקול‪.‬‬
‫‪.7‬גורם נוסף לשגיאות בניסוי יכול לנבוע מתנאי הניסוי שלנו ‪ ,‬הצינור בו‬
‫השתמשנו לא היה אטום לחלוטין ובאמצע הניסוי גילינו כי ישנו חריץ‬
‫וממנו דולף גז ונאלצנו להחליף את הצינור‪ .‬לחות מצטברת של האוויר גם‬
‫כן יכלה לשבש לנו את התוצאות של הניסוי‪.‬‬
‫‪.8‬אם נסתכל על הגרפים המתארים את תוצאות שלב א'( התדירות‬
‫כפונקציה של המספר הסידורי של הרזוננס)‪ ,‬ניתן לראות כי באוויר‬
‫ובהליום יש קפיצה משמעותית במדידה הרביעית וכי ממדידה זו והלאה‬
‫התוצאות מסודרות וללא קפיצות כמעט וזאת ככל הנראה בשל רגישות‬
‫יתר של המגבר או המחולל בתדרים נמוכים‪ .‬לכן ‪ ,‬כאשר ביצענו את חלק‬
‫ב' בחרנו בתדר המדידה השביעי ומעלה של חלק א'‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בניסוי זה מדדנו את מהירות הקול ומקדם האדיאבטיות עבור גזים שונים‪ ,‬בדרך פשוטה יחסית‬
‫והשגנו את המטרה עבור רוב הגזים ‪,‬מלבד אוויר‪ ,‬התוצאות היו תואמות תיאוריה ובטווח‬
‫השגיאה‪.‬ניתן היה למנוע אולי חלק מהשגיאות באוויר אם היינו יכולות להזרים אויר כרצוננו‬
‫ולוודא שאין גזים אחרים בצינור‪.‬ראינו כי לדרגות החופש של ויברציה יש משמעות ‪,‬וייתכן כי‬
‫התרומה שלהן פחותה בפועל מהמצוין בתיאוריה‪ .‬ראינו כי שגיאה גדולה מתקבלת ממיקום‬
‫המיקרופון וכי שלב ג' מתגבר על השגיאה ונותן תוצאה מתאימה יותר אך היא יותר ארוכה ופחות‬
‫יעילה‪ .‬ניתן היה להסיק מסקנות חד משמעותיות יותר אם היינו מבצעות את הניסוי על גזים‬
‫נוספים בעלי מבנה גיאומטרי שונה והשוואה ביניהם‪ ,‬בייחוד לגבי הויברציות‪ .‬ניתן היה לשפר את‬
‫הניסוי ע"י לקיחת מדידות רבות יותר ורחוקות מהגבולות בשל רעשים רבים שמתקבלים בקצוות‪,‬‬
‫למשל בשלב א' למדוד החל מ ‪ n=5‬והלאה‪ .‬לסיכום הניסוי היה מעניין והשיג את מטרותיו‬
‫לראשונה הייתה לנו נגיעה ממשית בנוסחאות ולא רק עיסוק בתיאוריה‪.‬‬