‫הכנסת‬

‫מרכז המחקר והמידע‬

‫פגיעה מינית של קטינים בקטינים –‬

‫נתונים ודרכי טיפול‬

‫מוגש לוועדה לזכויות הילד‬

‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬

‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫‪02 -‬‬ ‫‪6408240/1‬‬ ‫טל'‪:‬‬
‫כתיבה‪ :‬אתי וייסבלאי‬ ‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬ ‫פקס‪:‬‬

‫ב' אדר ב'‪ ,‬תשס"ח‬ ‫אישור‪ :‬שרון סופר‪ ,‬ראש צוות‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬

‫‪ 9‬במרס‪2008 ,‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬

‫המסמך נכתב לבקשת הוועדה לזכויות הילד‪ ,‬ומובאים בו נתונים על היקף התופעה של קטינים הפוגעים‬
‫מינית ומידע על פעילותם של גורמים שונים למניעתה ולטיפול בקטינים אלו‪.‬‬

‫תמצית‬

‫‪ ‬התופעה של ילדים ובני נוער הפוגעים מינית בילדים אחרים זוכה למודעות הולכת וגדלה‪ ,‬שכן בשנים‬
‫האחרונות נחשפים מקרים רבים של פגיעה מסוג זה‪ .‬לפי מחקרים‪ ,‬ההתנהגות המינית הפוגעת היא‬
‫התנהגות נלמדת‪ ,‬הנובעת מכמה גורמים – ובהם פגיעה‪ ,‬מינית או אחרת‪ ,‬בתוקף עצמו‪ .‬איתור הקטין‬
‫הפוגע‪ ,‬אבחונו וטיפול בו מוקדם ככל האפשר הם דרכי ההתמודדות הנאותות עם התנהגות זו ועשויות‬
‫להביא לשינויה‪ ,‬ואילו בהעדר טיפול יש חשש שהתוקף ימשיך בהתנהגותו הפוגעת ואף יפעל באופן חמור‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪ ‬לפי נתוני המשטרה‪ ,‬בשנת ‪ 2007‬היו קרוב ל‪ 800-‬מקרים של עבירות מין שביצעו קטינים בקטינים‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 18.5%‬מהם (‪ 146‬מקרים) בוצעו על‪-‬ידי ילדים מתחת לגיל ‪ .12‬במשרד החינוך נרשמו בשנה זאת כ‪400-‬‬
‫מקרים של פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים‪ ,‬והיו מעורבים בהם כ‪ 530-‬תלמידים תוקפים‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בקטינים הפוגעים מינית הוא בתחום אחריותם של כמה גורמים‪ ,‬ובהם המשטרה‪ ,‬שחוקרת‬
‫ומנהלת תיקים פליליים אם הקטין המעורב במעשים הוא מעל לגיל האחריות הפלילית; משרד החינוך‪,‬‬
‫המתמודד עם מקרים בתוך בתי‪-‬ספר; משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬המטפל בילדים מתחת‬
‫לגיל ‪ 12‬ובקטינים שהופנו לטיפול שירות המבחן לנוער‪.‬‬

‫‪ ‬בפועל הטיפול הקליני המקצועי בקטינים פוגעים מינית ניתן בעמותות שונות‪ ,‬ואלו מסוגלות להעניק‬
‫טיפול למספר מצומצם יחסית של קטינים‪ .‬היקף התקציב הממשלתי הייעודי לנושא זה הוא ‪800,000‬‬
‫ש"ח בשנה בלבד‪ ,‬והוא מיועד לטיפול בקטינים שהופנו לטיפול בשירות המבחן לנוער במשרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫עבריין מין צעיר מוגדר בספרות המחקרית כך‪:‬‬
‫קטין המבצע מעשה מיני עם אדם בכל גיל נגד רצון הקורבן‪ ,‬ללא הסכמה או בדרך‬
‫תוקפנית‪ ,‬נצלנית או מאיימת‪.‬‬
‫המודעות לקיומה של עבריינות מין בקרב ילדים ובני נוער ולחיוניות הטיפול באוכלוסייה זאת הולכת‬
‫וגדלה בשנים האחרונות‪ ,‬בשל העלייה במספר הדיווחים על מקרים אלה ממקורות שונים‪.‬‬
‫ב ין הגורמים שמנו חוקרים להתנהגות מינית פוגענית של קטינים ניתן למצוא גורמים סביבתיים‪,‬‬
‫שבהשפעתם הקטין לומד כי התנהגות זאת מקובלת‪ ,‬לרבות חשיפה למין‪ ,‬לאלימות או לחומרים‬
‫פורנוגרפיים‪ ,‬בעיקר במסגרת המשפחה; היותו של הקטין עצמו קורבן של פגיעה מינית או אחרת;‬
‫עיוותים קוגניטיביים‪ ,‬שבגללם הקטין תופס את ההתנהגות החריגה כהתנהגות מקובלת ובלתי מזיקה‪.‬‬

‫‪ 1‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ " ,‬קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית הפוגעים מינית בקטינים אחרים"‪ ,‬כתבה נעמי‬
‫מי‪-‬עמי‪ 23 ,‬בנובמבר ‪ .2003‬משרד החינוך‪ ,‬השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי‪ ,‬קטינים פוגעים מינית‪ :‬אסופת מאמרים ותיאורי‬
‫מקרה‪ ,‬ערכה שוש צימרמן‪ ,‬ירושלים התשס"א‪.‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫לעתים קרובות התוקף ובני משפחתו מגיבים על חשיפת ההתנהגות המינית הפוגעת בהכחשה‪ ,‬בהקטנה‬
‫של חומרת הפגיעה ובהאשמת הנפגע‪ .‬ואילו החברה הסובבת נוטה לתאר התנהגות זאת‪ ,‬במיוחד בגיל‬
‫צעיר‪ ,‬כחלק מתהליך לגיטימי של גילוי המיניות‪ .‬תגובות אלו מקשות את ההתמודדות עם הבעיה ואת‬
‫הטיפול בקטין הפוגע‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיוון שילדם הם בעלי מיניות‪ ,‬וטבעי שהם מגלים סקרנות ועניין במין‪,‬‬
‫ככל שהבדלי הגיל בין הפוגע לנפגע קטינים יותר‪ ,‬וההתנהגות היא פולשנית ותוקפנית פחות‪ ,‬כך קשה‬
‫יותר לקבוע פגיעה מינית מהי על‪-‬פי ההגדרה הזאת‪ .‬יש להיזהר שלא לסווג התנהגות מינית נורמטיבית‬
‫כהתנהגות מינית חריגה‪.‬‬
‫לפי מחקרים שנערכו בארצות‪-‬הברית‪ ,‬כ‪ 50%-‬מעברייני מין בוגרים שנשפטו על עבירות מין החלו‬
‫להתנהג התנהגות מינית חריגה כבר בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן‪ .‬אי‪-‬טיפול בקטין המפגין התנהגות‬
‫מינית חריגה מביא להתבססות הדפוסים החריגים ואף להסלמה של המעשים‪ .‬איתור של קטינים אלה‬
‫וטיפול בהם בגיל צעיר ככל האפשר‪ ,‬בשלב שבו דפוסי ההתנהגות החריגה מושרשים פחות‪ ,‬מאפשרים‬
‫ללמד את הקטין דרכי התנהגות אחרות‪ ,‬מקובלות‪.‬‬

‫‪ .2‬נתונים‬
‫כמה גופים מרכזיים אוספים נתונים על ילדים ובני נוער הפוגעים מינית‪ .‬ראוי לציין שהנתונים המגיעים‬
‫לכל המקורות הללו הם המקרים המדווחים; להערכת אנשי המקצוע‪ ,‬מקרים רבים נוספים אינם‬
‫מדווחים ואינם נכללים בנתונים המובאים להלן‪ .‬אין בידי מי מהגורמים נתונים לראשית שנת ‪.2008‬‬

‫‪ .2.1‬משטרת ישראל‬
‫לידיעת המשטרה מגיעים מקרים שבהם יש חשד כי בוצעה עבירה‪ ,‬לרבות מקרים שיש לגביהם חובת‬
‫דיווח לפי סעיף ‪368‬ד לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז–‪ :1977‬אינוס בכוח או באיומים‪ ,‬בעילה אסורה בהסכמה‬
‫ומעשה מגונה‪ .‬חשוב לציין כי לא בכל המקרים נפתחים תיקים פליליים בגין העבירה‪ ,‬בשל גיל המבצע‬
‫ונסיבות אחרות (ראו להלן)‪ .‬נתוני המשטרה מעידים על ירידה במספר עבירות המין שביצעו קטינים‬
‫בקטינים בין ‪ 2006‬ל‪ ,2007-‬זאת לאחר עלייה במקרים אלה בין ‪ 2005‬ל‪.2006-‬‬
‫‪2‬‬
‫עבירות מין שמעורבים בהם קטינים (‪)2007–2002‬‬

‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬

‫‪146‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪135‬‬ ‫עד גיל ‪12‬‬
‫‪646‬‬ ‫‪695‬‬ ‫‪659‬‬ ‫‪733‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪797‬‬ ‫בני ‪18–12‬‬
‫‪792‬‬ ‫‪921‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪873‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪932‬‬ ‫סה"כ‬
‫עבירות‬ ‫שיעור‬
‫מכלל‬ ‫המין‬
‫‪12.4%‬‬ ‫‪12.7%‬‬ ‫‪11.5%‬‬ ‫‪10.8%‬‬ ‫‪11.5%‬‬ ‫‪12.4%‬‬ ‫עבירות הקטינים‬

‫לפי נתוני המשטרה‪ ,‬בקרב ילדים מתחת לגיל ‪ 12‬חלקן של עבירות המין בכלל העבירות הוא ‪,25%–17%‬‬
‫ואילו בקרב קטינים מבוגרים יותר שיעורן של עבירות המין בכלל העבירות הוא ‪ .12%–10%‬בשתי‬
‫הקבוצות העבירה השכיחה ביותר היא מעשה מגונה בכוח‪.‬‬

‫‪ 2‬שחר יונאי‪ ,‬פקד‪ ,‬קצין מחקר מחלקת נוער‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬מכתב‪ 28 ,‬בפברואר ‪.2008‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ .2.2‬משרד החינוך‬
‫במשרד החינוך נאספים דיווחים על פניות לשירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי בשל מקרי פגיעה מינית בבית‪-‬‬
‫הספר‪ .‬דיווחים אלה נוגעים לטווח רחב של התנהגויות מיניות‪ ,‬שחלקן אינן מוגדרות עבירות מין בדרך‬
‫כלל‪ .‬בחלק גדול מן האירועים הצוות החינוכי בבית‪-‬הספר מגיב על הפנייה ומטפל בה באופן עצמאי‪ ,‬ואין‬
‫צורך בפנייה להיוועצות עם מדריכי היחידה‪ ,‬ולכן נתוני המשרד אינם משקפים את מספר הפגיעות‬
‫המיניות בין תלמידים במסגרות החינוך‪ .‬נתוני משרד החינוך מעידים על עלייה במספר המקרים של‬
‫פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים בין ‪ 2006‬ל‪ ,2007-‬לצד ירידה במספר התלמידים המעורבים‬
‫‪3‬‬
‫במקרים אלה‪.‬‬
‫מקרי פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים (‪)2007-2003‬‬

‫‪581‬‬ ‫‪600‬‬

‫‪528‬‬

‫‪477‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪459‬‬
‫‪446‬‬

‫‪404‬‬
‫‪400‬‬

‫‪329‬‬ ‫‪323‬‬
‫‪321‬‬
‫מספר מקרי פגיעה‬
‫מינית‬ ‫‪300‬‬
‫‪268‬‬
‫מספר תלמידים‬
‫המעורבים במקרים‬
‫כפוגעים‬
‫‪200‬‬

‫‪100‬‬

‫‪0‬‬
‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬

‫‪ .3‬טיפול בקטינים שפגעו מינית‬

‫הטיפול בילדים ובבני נוער המתנהגים התנהגות מינית פוגענית הוא בתחום אחריותם של כמה גורמים‪,‬‬
‫בהתאם לגיל הילד ולחומרת העבירה‪.‬‬

‫‪ .3.1‬מערכת אכיפת החוק‬

‫סעיף ‪34‬ו לחוק העונשין קובע כי האחריות הפלילית מוטלת על קטינים בני ‪ 12‬ומעלה‪.‬‬
‫בעבירות מין שביצעו ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית אין למשטרה סמכות לעצור את הקטין או‬
‫לחקור אותו באזהרה‪ ,‬אך ביכולתה לזמן אותו ואת הוריו לגביית עדות‪ .‬חקירת ילדים מתחת לגיל‬

‫‪ 3‬שוש צימרמן‪ ,‬ראש היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 4 ,‬במרס ‪.2008‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫האחריות הפלילית מתבצעת בידי חוקרי ילדים ולא בידי המשטרה‪ .‬לא יוגש כתב אישום נגד קטין מתחת‬
‫לגיל האחריות הפלילית‪ ,‬והקטינים הפוגעים מופנים לאבחון ולטיפול של פקידי הסעד במשרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫בסמכות המשטרה לקיים הליכים פליליים נגד קטינים מעל גיל ‪ 12‬שנחשדים בביצוע עבירות מין‪ .‬חקירת‬
‫ילדים עד גיל ‪ 14‬המעורבים בעבירות מין מתבצעת בידי חוקרי ילדים מטעם משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬בני יותר מ‪ 14-‬נחקרים בידי שוטרים ביחידות הנוער של המשטרה‪.‬‬
‫חקירת ילדים בידי חוקרי ילדים היא שלב ראשון חיוני בתהליך האבחון והטיפול בילד הפוגע‪ .‬החקירה‬
‫נעשית בעקבות פנייה של המשטרה ולאחר שהועברו לחוקרי הילדים חומר החקירה והעדויות שנאספו‬
‫בנושא‪ .‬כל החקירות מתועדות ומתומללות ומשמשות ראיה בבית‪-‬המשפט‪ .‬לאחר סיום החקירה חוקר‬
‫הילדים מעביר למשטרה טופס המסכם את עיקרי החקירה ואת התרשמותו מהילד החשוד וממהימנותו‪.‬‬
‫בחמש השנים האחרונות נחקרו בידי חוקרי ילדים ‪ 3,128‬ילדים שנחשדו במעורבות בתקיפה מינית‪ 4.‬בשל‬
‫מחסור בחוקרי ילדים ממתינים כיום לחקירה ‪ 570‬ילדים‪ ,‬בהם ילדים החשודים במעורבות בתקיפה‬
‫מינית‪ .‬משך ההמתנה לחקירה הוא כחודשיים‪ .‬לדברי מנהלת היחידה לחקירת ילדים במשרד הרווחה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫צמצום רשימת ההמתנה צפוי בזמן הקרוב עם איוש התקנים החסרים‪.‬‬
‫לצורך טיפול בקטינים פיתחה המשטרה נוהל ייחודי‪" :‬הליך טיפול וטיפול מותנה בקטינים"‪ .‬במסגרת‬
‫הליך טיפול מותנה פרטי הקטין אינם מצויים במערכת המשטרתית הממוחשבת‪ ,‬וכך נמנע תיוגו של‬
‫הקטין כעבריין‪ .‬בכל הנוגע לעבירות מין‪ ,‬הנוהל קובע כי אין לנקוט הליך זה אלא במקרים שבהם‬
‫העבירה שבוצעה היא בעלת אופי "קל" וחד‪-‬פעמי‪ .‬רק ‪ 20%‬מן התיקים שנפתחים לקטינים המבצעים‬
‫עבירות מין בקטינים אחרים מטופלים בהליך טיפול מותנה‪ ,‬בעוד ‪ 80%‬מתיקים אלו מטופלים בהליך‬
‫הפלילי הרגיל (הליך פ"א)‪ 6.‬בחלק מן המקרים מסתיים הטיפול המשטרתי בלא פתיחת תיק פלילי ובלא‬
‫רישום פלילי‪ ,‬בין היתר משום שלקטין החשוד אין רישומים קודמים במשטרה או משום שנסיבות‬
‫‪7‬‬
‫העבירה קלות (תיקי "אי‪-‬תביעה")‪.‬‬
‫קטינים שהוגש נגדם כתב אישום מטופלים לפי חוק הנוער (שפיטה‪ ,‬ענישה ודרכי טיפול)‪ ,‬התשל"א–‬
‫‪ ,1971‬שנקבעה בו מסגרת נפרדת‪ ,‬בבית‪-‬משפט לנוער‪ ,‬הדנה בקטינים העוברים על החוק‪ .‬בסמכות בית‪-‬‬
‫המשפט לנוער להפנות את הקטין הפוגע לטיפול ולמעקב של שירות המבחן או לשלוח אותו למסגרת חוץ‪-‬‬
‫ביתית של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או לכלא "אופק"‪ ,‬המיועד לבני‬
‫‪8‬‬
‫נוער‪.‬‬

‫‪ 4‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪" ,‬קטינים פוגעים מינית‪ :‬היחידה לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות"‪ 28 ,‬בפברואר‬
‫‪ .2008‬נתקבל מנחום עידו‪ ,‬דובר‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬דוא"ל‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 5‬רונית צור‪ ,‬מנהלת היחידה לחקירות ילדים‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬שיחת טלפון‪ 9 ,‬במרץ‪.2008 ,‬‬
‫‪ 6‬שחר יונאי‪ ,‬פקד‪ ,‬קצין מחקר מחלקת נוער‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬מכתב‪ 28 ,‬בפברואר ‪.2008‬‬
‫‪ 7‬בשנת ‪ 45.4% ,2006‬מן התיקים בעבירות מין שהיו מעורבים בהם קטינים היו תיקי "אי‪-‬תביעה"‪ .‬המועצה הלאומית לשלום‬
‫הילד‪ ,‬לוח ‪ :12.3‬תיקים פליליים ותיקי "אי–תביעה" שמעורבים בהם קטינים חשודים לפי סוג העבירה וסוג התיק‪ ,‬ילדים‬
‫בישראל ‪ :2007‬שנתון סטטיסטי‪ ,‬דצמבר ‪.2007‬‬
‫‪ 8‬פרופ' ג'ק חביב‪ ,‬דליה בן רבי‪ ,‬דפנה ארגוב‪ ,‬הטיפול המשטרתי בקטינים ובבני‪-‬נוער‪ :‬דוח מסכם‪ ,‬המרכז לילדים ולנוער –‬
‫"ג'וינט – מכון ברוקדייל"‪ ,‬מאי ‪.2001‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ .3.2‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫קטינים מעל לגיל האחריות הפלילית‬
‫קטינים מעל גיל ‪ 12‬שביצעו עבירות מין מטופלים בשירות המבחן לנוער במשרד‪ .‬הקטינים מופנים‬
‫לשירות המבחן על‪-‬ידי המשטרה הן במקרים שבהם הוחלט שלא לפתוח כנגדם תיק פלילי והן במסגרת‬
‫הטיפול בתיקים פליליים של בני נוער‪ .‬קצין המבחן לנוער בודק את נסיבות ביצוע העבירה‪ ,‬את האקלים‬
‫המשפחתי של הקטין‪ ,‬את מעורבותו בעולם העברייני ואת תפקודו במסגרות שונות‪ ,‬ומבצע הערכת‬
‫‪9‬‬
‫מסוכנות‪ .‬בהתאם לממצאי הבדיקה מעביר קצין המבחן המלצות לכל הגורמים במערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫מספר הקטינים שביצעו עבירות מין שהופנו לשירות המבחן לנוער בחמש השנים האחרונות הוא ‪,3,138‬‬
‫לפי הפירוט הזה‪:‬‬

‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬

‫מספר‬
‫‪590‬‬ ‫‪669‬‬ ‫‪630‬‬ ‫‪621‬‬ ‫‪628‬‬ ‫הקטינים‬
‫מספר‬
‫‪825‬‬ ‫‪820‬‬ ‫‪787‬‬ ‫‪770‬‬ ‫‪782‬‬ ‫עבירות‬

‫בסמכות בית‪-‬המשפט להפנות קטין שהוגש נגדו כתב אישום לטיפול בקהילה או במעון נעול‪ .‬הטיפול‬
‫הניתן לעברייני מין בשתי מסגרות אלו הוא טיפול קבוצתי‪ ,‬על‪-‬ידי שני מנחים‪ ,‬במשך כשנה‪ .‬הטיפול‬
‫מתמקד בדרישה שהפוגע יקבל עליו אחריות על הפגיעה וכן בתהליכי חינוך ושיקום‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לממדים קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים והתנהגותיים‪ ,‬ומטרתו היא הפסקת ההתנהגות הפוגעת‪ .‬בשנת ‪ 2008‬יפעיל‬
‫שירות המבחן‪ ,‬בשיתוף רשות חסות הנוער‪ 15 ,‬קבוצות לטיפול בעברייני מין‪ .‬עשר קבוצות יופעלו‬
‫באמצעות עמותת על"ם‪ ,‬ומהן שלוש קבוצות יתקיימו במעון נעול וחמש – בשירות המבחן לנוער‪.‬‬
‫התקציב השנתי לטיפול זה הוא ‪ 800,000‬ש"ח‪ ,‬והוא מאפשר לתת מענה על צורכי הטיפול של כ‪120-‬‬
‫עברייני מין בכל שנה‪ 10 .‬לדברי מר אפי ברוור‪ ,‬ראש שירות המבחן לנוער‪ ,‬קטינים המופנים לשירות‬
‫המבחן אך אינם מגיעים לטיפול הייעודי לעברייני מין יטופלו באופן פרטני על ידי קצין המבחן‪ .‬כאשר‬
‫במידה וההליך הפלילי כנגד הנער הסתיים (תיקי "אי תביעה") לא ניתן לחייב את הנער ומשפחתו לקבל‬
‫‪11‬‬
‫טיפול‪.‬‬
‫במסגרת הדיונים בוועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט של כנסת בחוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין‪,‬‬
‫התשס"ו–‪ ,2006‬התחייב משרד הרווחה להציע שינוי בחוק הנוער (שפיטה‪ ,‬ענישה ודרכי טיפול)‪,‬‬
‫התשל"א–‪ ,1971‬כך שתהיה בו התייחסות ספציפית לקטינים שפגעו מינית‪ .‬לדברי נציגי המשרד‪ ,‬הם‬

‫‪ 9‬אתר האינטרנט של שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,www.molsa.gov.il ,‬כניסה ב‪28-‬‬
‫בפברואר ‪.2008‬‬
‫‪ 10‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪" ,‬קטינים הפוגעים מינית בקטינים‪ :‬שירות המבחן לנוער"‪ 28 ,‬בפברואר ‪.2008‬‬
‫נתקבל מנחום עידו‪ ,‬דובר‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 11‬אפי ברוור‪ ,‬ראש שירות המבחן‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬שיחת טלפון‪ 9 ,‬במרץ‪.2008 ,‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫שוקדים על נושא זה בימים אלה‪ ,‬בשיתוף הייעוץ המשפטי של המשרד והמועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫והטיפול בו צפוי להסתיים בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית‬
‫ילדים צעירים מגיל ‪ 12‬שביצעו עבירות מין מטופלים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬התש"ך–‪,1960‬‬
‫באמצעות פקידי הסעד לחוק הנוער בשירותי הרווחה המקומיים‪ 13.‬החוק מקנה לפקידי הסעד מגוון‬
‫כלים לטיפול בילדים אלה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במקרים קיצוניים‪ ,‬השמה במסגרת חוץ‪-‬ביתית לזמן קצר או‬
‫ממושך‪ ,‬לצורך אבחון הילד הפוגע וטיפול בו‪ .‬ברוב המקרים פקידי הסעד פועלים לשילוב הילד הפוגע‬
‫בתוכניות לאבחון ילדים צעירים שעברו עבירת מין ולטיפול בהם – בהסכמת הילד ובני משפחתו‪ .‬הטיפול‬
‫בתוכניות אלה הוא בתשלום חלקי של ההורים‪ ,‬והשתתפות של שירותי הרווחה המקומיים בתשלום זה‬
‫ניתנת במגבלות תקציביות‪ .‬כיום אין במשרד הרווחה והשירותים החברתיים תקציב ייעודי לנושא זה‪,‬‬
‫ולעתים הרשויות המקומיות נאלצות להיעזר בתורמים ובקרנות‪ .‬לדברי פקידת הסעד הראשית‪ ,‬גב' חנה‬
‫סלוצקי‪ ,‬העדר תקציב ייעודי לנושא זה מונע מן המשרד לתמוך בעמותות הפועלות בתחום ומגביל את‬
‫יכולת הטיפול שלהן ואת הנגישות לשירותיהן‪ ,‬בעיקר בפריפריה‪ .‬כן ציינה הגב' סלוצקי כי יש מקרים‬
‫‪14‬‬
‫שבהם ניתן לטפל בילד הפוגע במסגרת מערכת החינוך‪.‬‬
‫להלן כמה מהעמותות המפעילות תוכניות לטיפול בילדים הפוגעים מינית ופירוט של פעילותן בתחום זה‪:‬‬
‫עמותת על"ם מפעילה מרכז למניעת אלימות מינית בקרב ילדים ולטיפול בפוגעים‪ ,‬המטפל בילדים ובבני‬
‫נוער שלא הוגשה נגדם תלונה פלילית ובילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית‪ .‬במרכז נעשה אבחון של‬
‫ילדים שפגעו מינית ושל בני משפחותיהם‪ ,‬וניתן להם טיפול במגוון דרכים‪ .‬כן מופעל מענה טלפוני לפניות‬
‫של בני משפחה‪ ,‬של אנשי מקצוע ושל אחרים בנוגע לאלימות מינית ולגבולות ההתנהגות המינית‪ .‬למרכז‬
‫שלושה סניפים‪ ,‬אחד מהם ממוקם בעיר טמרה ומיועד לאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשנת ‪ 2007‬טופלו במסגרת‬
‫‪15‬‬
‫המרכז וסניפיו ‪ 146‬ילדים ובני נוער‪.‬‬
‫עמותת אל"י מפעילה מרכז קליני‪ ,‬שבמסגרתו מטופלים ילדים ובני נוער שנפגעו מינית או שפגעו פגיעה‬
‫מינית‪ .‬במרכז מתבצעת הערכת מסוכנות לילד הפוגע‪ ,‬ובהתאם לאבחון נבנית לו תוכנית טיפול‪ ,‬ובה‪ ,‬לפי‬
‫הצורך‪ ,‬טיפול קבוצתי‪ ,‬טיפול משפחתי או טיפול פרטני‪ .‬בשנת ‪ 2007‬טופלו במסגרת המרכז ‪ 59‬ילדים‬
‫‪16‬‬
‫ובני נוער שפגעו מינית‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬בשיתוף ארגון "אשלים"‪ ,‬מקיים הכשרה שמטרתה‬
‫לאפשר לצוותי פנימיות להתמודד עם תופעות של פגיעה מינית ועם ילדים פוגעים מינית השוהים‬
‫‪17‬‬
‫במסגרת פנימייתית‪.‬‬

‫‪ 12‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪" ,‬קטינים הפוגעים מינית בקטינים‪ :‬שירות המבחן לנוער"‪ 28 ,‬בפברואר ‪.2008‬‬
‫נתקבל מנחום עידו‪ ,‬דובר‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 13‬סעיף ‪ 2‬בחוק קובע כי קטין נזקק הוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬קטין ש"עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בדין"‪.‬‬
‫‪ 14‬חנה סלוצקי‪ ,‬פקידת סעד ראשית‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 15‬ד"ר טליה אתגר‪ ,‬על"ם – עמותה לנוער במצבי סיכון‪" ,‬דו"ח סיכום שנתי – ‪ ,"2007‬באתר האינטרנט של העמותה‪:‬‬
‫‪ ,www.elem.org.il‬כניסה ב‪ 28-‬בפברואר ‪.2008‬‬
‫‪ 16‬ד"ר דניאל מלא‪-‬רון‪ ,‬ברברה רייכר‪ ,‬עמותת אל"י‪ ,‬שיחות טלפון‪ 28 ,‬בפברואר ו‪ 3-‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 17‬חנה סלוצקי‪ ,‬פקידת סעד ראשית‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫בשנת ‪ 2003‬נדון הטיפול בילדים מתחת לגיל ‪ 12‬הפוגעים מינית בוועדה לזכויות הילד של הכנסת‪ .‬בדיון‬
‫עלה שאין שום גורם המוסמך לטפל בילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית הפוגעים מינית‪ ,‬ובסיכומו‬
‫‪18‬‬
‫קרא היו"ר‪ ,‬חה"כ מיכאל מלכיאור‪ ,‬להקים ועדה בין‪-‬משרדית לנושא זה‪.‬‬
‫בעקבות הדיון התכנסה ועדה בין‪-‬משרדית‪ ,‬בשיתוף נציגי משרדי הרווחה‪ ,‬החינוך והבריאות ונציגי‬
‫המשטרה‪ ,‬והציעה תוכנית אב לאומית לטיפול בפוגעים מינית מתחת לגיל האחריות הפלילית‪ .‬לפי‬
‫התוכנית‪ ,‬שהושלמה בשנת ‪ ,2004‬המדינה תקבל עליה את האחריות לטיפול בילדים אלה‪ ,‬בהיותם סכנה‬
‫לעצמם ולסביבתם‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שאינם בני‪-‬עונשין‪ .‬ועדה בין–משרדית – שתנוהל על‪-‬ידי יחידה מיוחדת‪,‬‬
‫שתוקם לצורך כך בשירות הילד והנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים – תגבש תוכנית לטיפול‪,‬‬
‫והיא תתייחס להיבטים אחדים של הבעיה‪ ,‬בין היתר הגברת המודעות הציבורית לנושא‪ ,‬תוכניות מניעה‬
‫ואיתור‪ ,‬הכשרת אנשי מקצוע‪ ,‬פיתוח שירותים ופתרונות‪ ,‬התאמת חקיקה ועוד‪ .‬לפי ההערכות‪ ,‬עלות‬
‫‪19‬‬
‫יישום התוכנית כ‪ 27.5-‬מיליון ש"ח בשנה‪ ,‬והיא תאפשר לתת מענה טיפולי לכ‪ 1,000-‬ילדים בכל שנה‪.‬‬
‫לדברי נציגות משרדי החינוך והרווחה‪ ,‬מאז הגשת מסקנות הוועדה לא נעשו צעדים משמעותיים‬
‫‪20‬‬
‫ליישומן‪.‬‬

‫‪ .3.3‬משרד החינוך‬
‫טיפול משרד החינוך במקרים של פגיעה מינית בבתי‪-‬הספר מוסדר מאז ‪ 1999‬באמצעות חוזר מנכ"ל‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬קבועים בחוזר כללים לטיפול בתלמיד הפוגע‪ ,‬ובהם הבהרת המקרים שבהם חלה חובת דיווח‬
‫לפקיד סעד או למשטרה וקביעה כי גם במקרים שבהם הפוגע צעיר מגיל ‪ 12‬יש לדווח על הפגיעה לפקיד‬
‫סעד; חובת יידוע הורי התלמיד הפוגע; אופן ההתייחסות לתלמיד הפוגע מינית; הטיפול המשמעתי‬
‫‪21‬‬
‫והחינוכי של בית‪-‬הספר בו והצורך להפנותו לטיפול נפשי‪.‬‬
‫לפי החוזר‪ ,‬הטיפול המשמעתי מתמקד בהגנה על תלמידים אחרים בבית‪-‬הספר ובפרט על התלמיד‬
‫הנפגע‪ ,‬וכן בהעברת מסר חד‪-‬משמעי בנוגע לחומרת המעשה בעיני בית‪-‬הספר‪ .‬החוזר מאפשר לבית‪-‬הספר‬
‫להצמיד לתלמיד הפוגע מבוגר מלווה‪ ,‬להשעותו מן הלימודים לכמה ימים ולהעבירו לכיתה אחרת ואף‬
‫למסגרת חינוכית אחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בחוזר הוראה המסדירה את הטיפול הנפשי המקצועי בתלמיד‬
‫הפוגע‪ ,‬וככלל המשרד מטיל את האחריות בנושא זה על משרדי הרווחה והבריאות‪.‬‬
‫לדברי שוש צימרמן‪ ,‬ראש היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער בשירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי‬
‫במשרד החינוך‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬הוכשרו על‪-‬ידי המשרד כ‪ 20-‬פסיכולוגים חינוכיים לביצוע הערכות מסוכנות‬
‫ולטיפול במקרים הקלים יותר של תלמידים פוגעים מינית‪ .‬בהעדר מסגרת טיפולית מוגדרת‪ ,‬טיפלו‬
‫פסיכולוגים אלה בכמה עשרות תלמידים בעלי התנהגות מינית פוגעת בשנים האחרונות‪ .‬בשנת הלימודים‬
‫‪22‬‬
‫הבאה יחל המשרד בהכשרת פסיכולוגיים חינוכיים למתן טיפול קצר טווח לילדים פוגעים מינית‪.‬‬

‫‪ 18‬פרוטוקול הוועדה לזכויות הילד‪ ,‬בנושא "טיפול המדינה בקטינים (מתחת לגיל ‪ )12‬הפוגעים מינית"‪ ,‬מיום ‪ 11‬בנובמבר‬
‫‪.2003‬‬
‫‪" 19‬מסמך מסכם לדיון הוועדה הבין‪-‬משרדית‪ :‬הצעת תוכנית אב כוללת ל טיפול בילדים פוגעים מינית מתחת לגיל האחריות‬
‫הפלילית"‪ ,‬נתקבל משוש צימרמן‪ ,‬ראש היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער‪ ,‬משרד החינוך‪ 4 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 20‬שוש צימרמן‪ ,‬ראש היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 4 ,‬במרס ‪ .2008‬חנה סלוצקי‪ ,‬פקידת‬
‫סעד ראשית‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 21‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תש"ס ‪(2‬א) ‪ :1999‬התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים‪ ,‬באתר‬
‫האינטרנט של המשרד‪ ,www.education.gov.il ,‬כניסה ב‪ 4-‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 22‬שוש צימרמן‪ ,‬ראש היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬שיחת טלפון‪ 9 ,‬במרס‪.2008 ,‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ .4‬נושאים לדיון‬
‫מבחינת הנתונים והמידע בנוגע לטיפול בקטינים שפגעו מינית בקטינים במסמך זה‪ ,‬עולות הנקודות‬
‫האלה‪:‬‬

‫‪ ‬על‪-‬פי נתוני הגופים השונים‪ ,‬בכל שנה מתגלים מאות מקרים של ילדים ובני נוער הפוגעים מינית‬
‫בילדים ובבני נוער אחרים‪ .‬בכ‪ 20%-‬מן המקרים המדווחים הילדים המעורבים הם מתחת לגיל ‪.12‬‬
‫בין כל הגורמים העוסקים בנושא יש הסכמה כי לאיתור הקטין הפוגע‪ ,‬לאבחונו ולטיפול בו מוקדם‬
‫ככל האפשר חשיבות רבה בתהליך השיקום‪ ,‬שיאפשר את הפסקת ההתנהגות הפוגעת‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫בפועל ניתן טיפול חלקי‪ ,‬גם בקטינים שעברו את גיל האחריות הפלילית ובמיוחד בילדים מתחת לגיל‬
‫האחריות הפלילית‪.‬‬

‫‪ ‬הגוף העיקרי שאליו מופנים ילדים ובני נוער שפגעו מינית לצורך קבלת טיפול וסיוע הוא משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬הגורמים האחרים העוסקים בנושא – משרד החינוך והמשטרה –‬
‫מתמקדים בדרך כלל בהיבטים של המקרה הנוגעים לתחום עיסוקם‪ :‬משרד החינוך עוסק בטיפול‬
‫המערכתי עקב התקיפה המינית ובהגנה על כלל התלמידים מפני התלמיד הפוגע; המשטרה עוסקת‬
‫בחקירת המקרה ובקיום ההליך הפלילי‪.‬‬

‫‪ ‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים איננו מקבל עליו את מלוא האחריות לטיפול בקטינים‬
‫פוגעים מינית ומבקש לחלוק אותה הן עם משרדים אחרים והן עם עמותות הפועלות בתחום‪.‬‬
‫התקציב הקיים לשם טיפול בקטינים מעל גיל ‪ 12‬במסגרת שירות המבחן מוגבל‪ ,‬ומאפשר טיפול רק‬
‫בחלק קטן מן הקטינים שביצעו עבירות מין‪ .‬בכל הנוגע לילדים מתחת לגיל ‪ ,12‬ברוב המקרים‬
‫הילדים ומשפחותיהם מופנים לעמותות פרטיות לצורך קבלת טיפול‪ ,‬בהסכמת ההורים‬
‫ובהשתתפותם בתשלום‪ .‬במשרד אין תקציב ייעודי לכך ומספר הילדים המטופל באופן זה קטן‬
‫יחסית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪9‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬