‫מו"מ עם מדינות ערב – פרדוקס הסחטן‬

‫פרופ' ישראל אומן‬

‫פרדוקס הסחטן‬
‫ראובן ושמעון מוכנסים לחדר קטן שבו מזוודה המכילה שטרות כסף בסכום של ‪ .$100,000‬בעל‬
‫המזוודה מציע להם את ההצעה הבאה‪" :‬אני אתן לכם את הכסף שבמזוודה‪ ,‬אבל רק בתנאי‬
‫אחד‪ ...‬אתם נדרשים לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה על אופן החלוקה שלו‪ .‬רק כך אסכים לתת לכם‬
‫את הכסף"‪.‬‬
‫ראובן הרציונאלי מעריך את הזדמנות הפז שנקרתה בפניו ופונה לשמעון בהצעה המתבקשת‪" :‬בא‬
‫קח חצי מהסכום‪ ,‬אני אקח את החצי השני‪ ,‬וכל אחד מאתנו ילך לדרכו עם ‪ ."$50,000‬להפתעתו‪,‬‬
‫שמעון מרצין את מבטו ובקול נחוש אומר‪" :‬תשמע‪ ,‬אני לא יודע מה הכוונות שלך לגבי הכסף‪,‬‬
‫אבל אני לא מוכן לצאת מהחדר עם פחות מ‪ .$90,000-‬טוב לך קח‪ ,‬לא טוב לך‪ ,‬מבחינתי ששנינו‬
‫נלך הביתה בלי כלום"‪.‬‬
‫ראובן לא מאמין למשמע אוזניו‪" .‬מה קורה לשמעון?"‪ ,‬הוא חושב לעצמו‪" .‬למה שהוא יקבל ‪90%‬‬
‫מהסכום‪ ,‬ואני אקבל רק ‪ ."?10%‬הוא מחליט לנסות לדבר על לבו של שמעון‪" .‬בא תהיה הגיוני"‪,‬‬
‫הוא מפציר בו‪" .‬שנינו הרי באותו המצב‪ ,‬ושנינו רוצים את הכסף‪ .‬בא נחלוק את הסכום בשווה‬
‫ונרוויח שנינו"‪ .‬אך שמעון איננו נראה מוטרד מהסברו המנומק של חברו‪ .‬הוא מקשיב בקשב רב‬
‫לדבריו‪ ,‬ובסיומם קובע בצורה נחרצת עוד יותר‪" :‬אין על מה לדבר‪ 90-10 .‬או כלום‪ ,‬זו הצעתי‬
‫האחרונה"‪.‬‬
‫פניו של ראובן מאדימות מכעס‪ .‬הוא עומד לחבוט בפניו של שמעון‪ ,‬אך מייד נסוג לאחור‪ .‬הוא‬
‫מבין ששמעון נחוש בדעתו לקבל את מרב הכסף‪ ,‬ושהדרך היחידה לצאת מהחדר עם איזה שהוא‬
‫סכום היא להיכנע לסחטנות שלו‪ .‬הוא מסדר את בגדיו‪ ,‬שולף מהמזוודה שטרות על סך ‪,$10,000‬‬
‫לוחץ את ידו של שמעון ויוצא מן החדר במבט מושפל‪.‬‬

‫מקרה זה מכונה בתורת המשחקים "פרדוקס הסחטן"‪ .‬הפרדוקס העולה ממנו הוא שראובן‬
‫הרציונאלי נאלץ בסופו של דבר להתנהג באופן בלתי רציונאלי בעליל‪ ,‬על מנת להפיק את‬
‫המקסימום מהמצב הנתון שבו הוא נמצא‪ .‬ההיגיון מאחורי התוצאה הביזארית הזאת הוא‬
‫ששמעון משדר אמינות וביטחון בדרישתו המוגזמת‪ ,‬ובאופן זה הוא מצליח לשכנע את ראובן‬
‫להיכנע לסחטנות על מנת להשיג את התוצאה האפשרית הטובה ביותר‪.‬‬

‫הקונפליקט הערבי‪-‬ישראלי‬
‫מערכת היחסים המדינית בין ישראל לארצות ערב מתנהלת גם כן לפי עקרונות פרדוקס זה‪.‬‬
‫הערבים מציגים בכל משא ומתן עמדות פתיחה נוקשות ובלתי סבירות‪ .‬הם משדרים ביטחון‬
‫ואמונה בדרישותיהם‪ ,‬ודואגים להבהיר לישראל כי לעולם לא יוותרו על הדרישות הללו‪ .‬בלית‬
‫ברירה‪ ,‬נאלצת ישראל להיכנע לסחטנות מתוך תפיסה שאם לא תיכנע תצא מן החדר בלא לקבל‬
‫דבר‪ .‬הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המשא ומתן עם הסורים המתנהל בעוצמות שונות כבר‬
‫כמה וכמה שנים‪ .‬הסורים דאגו להבהיר מראש שלא יוותרו לעולם על אף מילימטר מרמת הגולן‪.‬‬
‫הצד הישראלי‪ ,‬החפץ כל כך בהסכם שלום עם הסורים‪ ,‬הפנים את עמדת הסורים‪ ,‬והיום בשיח‬
‫הציבורי הישראלי ברור שנקודת הפתיחה למשא ומתן עתידי עם סוריה חייב לכלול נסיגה מלאה‬
‫מרמת הגולן‪ ,‬למרות החשיבות האסטרטגית הקריטית שיש לגולן בהבטחת גבולות ברי הגנה‬
‫לישראל‪.‬‬

‫פתרון הכשל‬
‫לפי תורת המשחקים‪ ,‬מדינת ישראל חייבת לעבור כמה שינויים תפיסתיים על מנת לשפר את‬
‫מעמדה במשחק המשא‪-‬ומתן עם הערבים‪ ,‬ולנצח במאבק המדיני בטווח הארוך‪:‬‬

‫א‪ .‬נכונות לוותר על הסכמים – התפיסה המדינית הישראלית מבוססת על ההנחה שחייבים‬
‫להגיע להסכם עם הערבים בכל מחיר‪ ,‬שכן מצב של העדר הסכם הוא בלתי נסבל‪.‬‬
‫ב"פרדוקס הסחטן"‪ ,‬התנהגותו של ראובן מבוססת על התפיסה שלפיה הוא מוכרח לצאת‬
‫מהחדר עם סכום של כסף כלשהו‪ ,‬ולוּ הקטן ביותר‪ .‬חוסר היכולת הנפשית של ראובן‬
‫לקבל את האפשרות שאולי ייאלץ לצאת מהחדר בידיים ריקות‪ ,‬גורמת לו בהכרח להיכנע‬
‫לסחטנות ולצאת מהחדר עם סכום מסוים‪ ,‬אך בבושת פנים וכמפסיד‪ .‬באופן דומה‪,‬‬
‫מדינת ישראל מנהלת את משאיה ומתניה מתוך עמדה נפשית שאינה מאפשרת לה לדחות‬
‫הצעות שאינן מתאימות לאינטרסים שלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬התחשבות ב"משחקים חוזרים" – לפי תורת המשחקים‪ ,‬יש להתייחס לסיטואציה חד‬
‫פעמית באופן שונה לחלוטין מאשר לסיטואציה החוזרת על עצמה מספר פעמים‪ ,‬שכן‬
‫במשחק החוזר על עצמו לאורך זמן‪ ,‬נוצר איזון אסטרטגי הגורם באופן פרדוכסלי לשיתוף‬
‫פעולה בין צדדים יריבים‪ .‬שיתוף פעולה כזה מתרחש כאשר הצדדים מבינים שהמשחק‬
‫יחזור על עצמו פעמים רבות‪ ,‬ולכן עליהם לשקול מה תהיה השפעת מהלכים שיבוצעו‬
‫בהווה על המשחקים בעתיד‪ ,‬כאשר הפחד מהפסד עתידי מהווה גורם מאזן‪ .‬ראובן‬
‫התייחס לסיטואציה שנקלע אליה כמשחק חד פעמי‪ ,‬והתנהג בהתאם‪ .‬אילו לחלופין היה‬
‫מודיע לשמעון שלא יוותר על החלק המגיע לו גם במחיר הפסד מוחלט‪ ,‬היה משנה את‬
‫תוצאת המשחק לאורך זמן‪ .‬אמנם סביר מאוד שבמשא ומתן הנוכחי הוא היה יוצא‬
‫מהחדר בידיים ריקות‪ ,‬אך אם שניהם ייקלעו לסיטואציה דומה בעתיד‪ ,‬שמעון יכיר‬
‫ברצינותו וייאלץ להגיע עמו לפשרה‪ .‬באותו האופן חייבת ישראל לפעול מתוך סבלנות‬
‫וראייה לטווח ארוך‪ ,‬גם במחיר של ויתור על הסכם והמשך מצב הלוחמה‪ ,‬וזאת על מנת‬
‫לשפר את עמדתה במשאים ומתנים עתידיים‪.‬‬

‫ג‪ .‬אמונה בעמדותיך – אלמנט נוסף היוצר את "פרדוקס הסחטן" הוא הביטחון המוחלט של‬
‫צד אחד בעמדותיו‪ ,‬במקרה הזה של שמעון‪ .‬הביטחון המלא יוצר שכנוע פנימי בצדקת‬
‫עמדות אלו‪ ,‬ובשלב השני הוא משכנע גם את היריב בצדקתן‪ .‬התוצאה הישירה מכך היא‬
‫רצונו של היריב להגיע לפשרה גם במחיר כניעה בלתי רציונאלית והתרחקות מוחלטת‬
‫מעמדות הפתיחה שלו‪ .‬לפני מספר שנים שוחחתי עם קצין בכיר שטען שחייבים לסגת‬
‫מהגולן במסגרת הסדר שלום‪ ,‬מכיוון שמבחינת הסורים מדובר באדמה קדושה וממילא‬
‫הם לא יוותרו עליה‪ .‬הסברתי לו‪ ,‬שהסורים שכנעו את עצמם שמדובר באדמה קדושה‪,‬‬
‫ולאחר מכן הם שכנעו גם אותנו בכך‪ .‬השכנוע הפנימי העמוק של הסורים גורם לנו להיכנע‬
‫לתכתיבים שלהם‪ .‬מצב זה ייפתר רק אם נשכנע את עצמנו בצדקת עמדותינו‪ .‬רק אמונה‬
‫מלאה בדרישותינו תצליח לשכנע גם את היריב הסורי להתחשב בעמדותינו‪.‬‬

‫ככל מדע‪ ,‬גם תורת המשחקים איננה מתיימרת לחוות דעה בנושאים ערכיים ומוסריים‪ ,‬אלא‬
‫לנתח אסטרטגית את התנהגותם של צדדים יריבים למשחק משותף‪ .‬מדינת ישראל משחקת‬
‫במשחק שכזה מול אויביה‪ .‬ככל משחק‪ ,‬גם במשחק הערבי‪-‬ישראלי קיימים אינטרסים היוצרים‬
‫את מסגרת המשחק ואת חוקיו‪ .‬לצערנו‪ ,‬מדינת ישראל מתעלמת מעקרונות בסיסיים העולים‬
‫מתורת המשחקים‪ .‬אם תשכיל מדינת ישראל לפעול לפי עקרונות אלו‪ ,‬מעמדה המדיני וממילא‬
‫הביטחוני ישתפרו באופן ניכר‪.‬‬