‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬

‫עמוס רון‬

‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬

‫עמוס רון – המכללה האקדמית עמק הירדן‬
‫עודכן בתאריך‪ 28 :‬בנובמבר ‪2004‬‬

‫הקדמה‬
‫נופי הייצוג החלוציים בישראל הם דינמיים ולעתים הם נוצרים ומשתנים תוך זמן קצר ביותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬קברה של נעמי שמר‪ .‬היא נפטרה ב‪ 26-‬ביוני ‪ ,2004‬ותמונה שצולמה כעבור ‪ 10‬ימים‬
‫מראה שקברה הפך לאתר עליה לרגל‪.‬‬

‫תמונה מס' ‪ :1‬מבקרים סביב קברה הטרי של נעמי שמר‬

‫נושא המחקר‬
‫הזיכרון הקולקטיבי בישראל מוזכר ומוצג לא רק בטקסטים כתובים כגון ספרי היסטוריה אלא‬
‫גם בטקסטים נופיים שונים ומגוונים‪ .‬לכן‪ ,‬הנוף התרבותי הישראלי כולל גם מרכיב חשוב של‬
‫הצגת העבר‪ .‬ניתן לחלק את הצגת הזיכרון הקולקטיבי בישראל לחמישה נושאים עיקריים‪,‬‬
‫המהווים גם חמש תקופות‪:‬‬
‫התנ"ך‬ ‫•‬
‫הכיבוש הרומאי‬ ‫•‬
‫החלוציות‬ ‫•‬
‫השואה‬ ‫•‬
‫מערכות ישראל‬ ‫•‬

‫‪1‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫כל נושא או תקופה מוצג בין השאר באמצעות נופי זיכרון‪ ,‬שניתן לכנותם גם בשם נופי ייצוג ונופי‬
‫מורשת‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא לאפיין את נופי הייצוג של התקופה השלישית – תקופת‬
‫החלוציות בישראל ‪ -‬תוך הדגמה מנופי הייצוג של בקעת‪-‬כנרות‪.‬‬

‫הקשר תיאורטי‬
‫נופי ייצוג וזיכרון‪ :‬נופי הייצוג קשורים בייצוג ובהצגת העבר‪ ,‬ומכאן גם החשיבות שבהבנת הקשר‬
‫שבין נופי ייצוג וזיכרון‪ .‬מושג מפתח לעניין זה הוא הזיכרון הקולקטיבי‪ .‬נראה שהמושג הוטבע‬
‫לראשונה בידי מוריס הלבוואקס‪ ,‬כבר בשנת ‪ ,(Halbwachs: 1992) 1941‬ומחקרו משמש עד היום‬
‫כבסיס וכיסוד לכל מחקר בתחום זה‪ .‬מחקרו מבחין בין זיכרון אוטוביוגרפי לזיכרון היסטורי‪.‬‬
‫הזיכרון האוטוביוגרפי מתייחס לאירועים ומאורעות שהפרט חווה אישית בעבר‪ .‬זיכרון מסוג זה‬
‫נוטה לדעוך אם לא מחיים אותו מחדש‪ ,‬ואחד מאיפיוניו הוא שהוא תמיד קשור בבני אדם‬
‫אחרים‪ .‬לעומתו‪ ,‬הזיכרון ההיסטורי מגיע לפרט הזוכר דרך תיווך טקסטואלי‪ ,‬כגון ספרים‬
‫ותצלומים‪ ,‬אך הוא ניתן להחייאה באמצעות טקסים למשל )‪ .(Coser: 1992, 23‬בזיכרון‬
‫ההיסטורי‪ ,‬בשל הריחוק מהחוויה‪ ,‬העבר מפורש באמצעות מוסדות חברתיים‪ .‬בזיכרון מסוג זה‪,‬‬
‫טוען הלבוואקס‪ ,‬דור ההווה נעשה מודע לעצמו מתוך ההתייחסות אל העבר המובנה ‪(Coser:‬‬
‫)‪.1992, 23‬‬
‫על פי הלבוואקס‪ ,‬כל קבוצה מפתחת את זיכרון עברה המדגיש את זהותה הייחודית ביחס‬
‫לקבוצות אחרות‪ .‬ייחודו של הלבוואקס הוא בזיהוי הזיכרון הקולקטיבי כקטגוריה שונה מזיכרון‬
‫היסטורי וזיכרון אוטוביוגרפי‪ .‬לטענתו‪ ,‬היסטוריה היא מוצר אקדמי‪-‬מדעי‪" ,‬סופראורגני"‪,‬‬
‫המנותק ממציאות חברתית‪-‬פוליטית‪ .‬לעומת זאת הזיכרון הקולקטיבי הינו חלק אורגני מהמרקם‬
‫החברתי‪ ,‬אשר מתהווה ללא הרף‪ ,‬ולובש צורה בהתאם לצרכיה המשתנים של החברה‪.‬‬
‫הזיכרון הקולקטיבי קושר בין עבר להווה‪ ,‬ולכן הגדירו לואיס קוזר ")כ(הבנייה מחדש של העבר‬
‫לאור ההווה‪ (Coser: 1992, 34) ".‬הזיכרון הוא אמנם קבוצתי‪ ,‬אך הזוכרים הם פרטים בודדים‪,‬‬
‫ולא קבוצות‪ .‬הפרטים‪ ,‬בהיזכרם‪ ,‬מגדירים מחדש את חברותם בקבוצה )‪ ,(re-member‬ולעתים‬
‫אף בוראים וממציאים מחדש את עברם )‪.(Hobsbaum & Ranger:1983; Lewis: 1975‬‬
‫הזיכרון הקולקטיבי מנציח את העבר באמצעות טקסים ואירועים‪ ,‬אך בו בזמן הוא גם מתחזק‬
‫באמצעותם‪ .‬הקשר בין העבר להווה הוא היסוד להבנת המושג זיכרון קולקטיבי‪ ,‬ועל פי תפיסתו‬
‫של הלבוואקס‬
‫"‪...‬העבר‪ ,‬שבעיקרו הינו הבנייה חברתית‪ ,‬מעוצב על ידי סדרי וערכי ההווה‪...‬‬
‫הוא ]הלבוואקס[ טוען שהאמונות‪ ,‬תחומי העניין והשאיפות השולטות בהווה‬
‫מעצבות את צורות ההסתכלות בעבר‪ ,‬כפי שהן מופיעות‪ ,‬בהתאמה בכל תקופה‬
‫היסטורית‪(Coser: 1992, 25) ".‬‬

‫על פי יעל זרובבל כל הנצחה היא נרטיב חלקי וסובייקטיבי בלבד מעצם טבעה‪ ,‬אך סך כל‬
‫הנרטיבים החלקיים )שזרובבל מכנה בשם "נרטיבים של הנצחה" – ‪(commemorative‬‬
‫‪ ,(narratives‬יוצרים את נרטיב‪-‬העל )”‪ ,(“master commemorative narrative‬הבונה את‬
‫הזיכרון הקולקטיבי‪ .‬הנרטיבים החלקיים לעתים קרובות עומדים בסתירה זה מול זה‪ ,‬וכל אחד‬
‫מהם משמש כסיפר חליפי )”‪.(“alternative commemorative narrative‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫זרובבל מתייחסת גם למושג "צפיפות הנצחה" )‪ .(commemorative density‬לטענתה‪ ,‬צפיפות‬

‫ההנצחה מעידה על החשיבות שחברה מסויימת מייחסת לתקופות שונות בעברה‪ ,‬ולכן‪ ,‬ניתן גם‬
‫למצוא "נופי שכחה" המעידים על תרדמה קולקטיבית )‪.(Zerubavel: 1995‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬היסטוריוגרפיה וזיכרון‪ :‬פייר נורה מבחין בין זיכרון להיסטוריה‪ .‬לדבריו‪ ,‬זיכרון‬
‫והיסטוריה הם מנוגדים‪:‬‬
‫"הזיכרון הוא החיים‪ ,‬הוא הנישא תמיד על‪-‬ידי קבוצות חיות‪ ,‬ולפיכך הוא‬
‫מתפתח תמיד‪ ,‬פתוח לדיאלקטיקה של ההיזכרות והשכחה‪ ,‬רגיש לכל השימושים‬
‫והמניפולציות‪ ,‬יודע תקופות חביון ארוכות ופרצי‪-‬חיות פתאומיים‪ .‬ההיסטוריה‬
‫היא השחזור הבעייתי והלא‪-‬שלם תמיד של מה שכבר איננו‪ .‬הזיכרון הוא תופעה‬
‫אקטואלית תמיד‪ ,‬קשר שנחווה בהווה נצחי; ההיסטוריה היא ייצוגו של העבר‬
‫בהיותו רגשי ומאגי‪ ,‬הזיכרון מסגל לעצמו רק את הפרטים הנוחים לו; הוא ניזון‬
‫מזיכרונות מטושטשים‪ ,‬מחוברים זה לזה‪ ,‬מקיפים או מרחפים‪ ,‬פרטיים או‬
‫סמליים‪ ,‬מגיב לכל יחסי העברה‪ ,‬לכל המסכים‪ ,‬לצנזורה או להשלכות‬
‫)פרויקציות(‪) ".‬נורה‪(6 ,1993 :‬‬

‫בנוסף על ההבחנה בין זיכרון לבין היסטוריה‪ ,‬מבחין נורה בין מחוזות זיכרון ‪(lieux de‬‬
‫)‪ mémoire‬לבין סביבות זיכרון )‪ .(milieux de mémoire‬מחוזות הזיכרון קיימים‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫"‪...‬מפני שאין עוד סביבות‪-‬זיכרון‪) "...‬נורה‪ (6 ,1993 :‬אך מחוזות אלו הם לא רק מקומות כגון‬
‫מוזיאונים ובתי‪-‬קברות אלא גם "‪...‬ארכיונים‪ ...‬ואוספים‪ ,‬חגים‪ ,‬יובלות‪ ,‬חוזים‪ ,‬פרוטוקולים‪"...‬‬
‫)נורה‪(8 ,1993 :‬‬
‫במידה מסויימת נוף ייצוג ומחוז זיכרון הם ביטויים חילופיים‪ ,‬אך מחוז זיכרון הוא ביטוי רחב‬
‫יותר‪ ,‬על‪-‬מקומי‪ ,‬היכול לכלול גם טקסט כתוב‪ ,‬טקס‪ ,‬וסמלים כגון דגל והמנון‪ .‬הקשר בין הזיכרון‬
‫למחוזות הזיכרון הוא הפוך על פי נורה‪:‬‬
‫"ככל שפוחתת החוויה הפנימית של הזיכרון‪ ,‬כך נזקק הוא לתמיכה חיצונית‬
‫ולנקודות התייחסות מוחשיות לאותה הוויה‪ ,‬שאינה קיימת אלא באמצעותן‪".‬‬
‫)נורה‪(8 ,1993 :‬‬

‫נופי ייצוג מלכתחילה‪ :‬אריק כהן מבחין בארבע התייחסויות למרחב‪ :‬אינסטרומנטאלית‪,‬‬
‫טריטוריאלית‪ ,‬סנטימנטאלית וסמלית‪ .‬התייחסויות אלה מכונות במחקרו בשם "אוריינטציות‬
‫מרחביות" )‪ .(Cohen: 1976‬ההבחנה בין ארבעת האוריינטציות מאפשרת להבחין בין נופי ייצוג‬
‫שהוקמו מלכתחילה ככאלה‪ ,‬ובין נופים ששונו‪ ,‬או הוקמו מחדש כנופי ייצוג‪ .‬הקטגוריה הראשונה‬
‫כוללת בעיקר אנדרטות וגלי‪-‬עד‪ ,‬והאוריינטציה הרלבנטית היא הסמלית‪ .‬הקטגוריה השנייה היא‬
‫של נופי ייצוג בדיעבד‪ ,‬והכוונה כאן באוריינטציה אינסטרומנטאלית שהפכה ברבות הימים‬
‫לסמלית‪.‬‬
‫נופי ייצוג בדיעבד‪ :‬בדרך כלל לנופי הייצוג קיים שימוש קודם‪ ,‬שהוא יותר אינסטרומנטאלי‬
‫ופחות סמלי‪ .‬ג'יי‪ .‬בי‪ .‬ג'קסון מנתח את התופעה של שינוי ההתייחסות אל הנוף מהתייחסות‬
‫אינסטרומנטאלית לסמלית מתוך היכרותו עם נופי הייצוג של ניו‪-‬מקסיקו‪ .‬לטענתו‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫בשלושה שלבים של התייחסות אל נופי העבר‪:‬‬
‫א‪ .‬שלב ההתיישבות‪ :‬זו תקופת "עשיית ההיסטוריה"‪ ,‬או כלשונו של ג'קסון‪" :‬בתחילה היה תור‬
‫זהב‪ ,‬שהוא עת ההתחלות ההרמוניות‪(Jackson: 1980, 101) ".‬‬
‫ב‪ .‬שלב ההזנחה‪ :‬עם סיום תור הזהב ההרואי מגיע השלב שבו מתייחסים אל הישגי העבר‬
‫כמובנים מאליהם‪ ,‬ולכן תקופת ראשית העשייה ונופיו זוכים להזנחה ונשכחות‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫ג‪ .‬שלב החייאת ההיסטוריה‪ :‬כעבור עשרות שנים‪ ,‬בד בבד עם הזדקנות דור המייסדים‪ ,‬מגיעה‬
‫העת לגילוי מחדש ושימורו ושחזורו של הנוף הראשוני‪ ,‬שהוא התוצר הנופי של אותו תור זהב‪.‬‬
‫לטענת ג'קסון‬
‫"חייבת להיות תקופת ביניים של מוות והתנגדות בטרם תבוא תקופת‬
‫ההתחדשות והיצירה המחודשת‪ .‬הסדר הישן חייב למות בטרם יהיה מקום לנוף‬
‫שנולד מחדש‪(Jackson: 1980, 101) ".‬‬

‫הביטוי "נוף שנולד מחדש" )‪ (born again landscape‬חשוב ומעניין לצורך דיון זה‪ ,‬שכן הוא‬
‫מגשר בין עבר לעתיד‪ .‬ההקשר של נוף שנולד מחדש הוא של שיבה למקורות‪ 1.‬במצב זה האדם חי‬
‫את מקורותיו מחדש )גם אם אובייקטיבית‪-‬אישית מעולם לא חי אותם( תוך הענקת משמעות‬
‫רלבנטית ואקטואלית לאותם מקורות‪.‬‬
‫קטגורית נופי הייצוג בדיעבד‪ ,‬כוללת בין השאר‪ ,‬מבנים משוחזרים‪ ,‬מוזיאונים היסטוריים‬
‫ואמצעים טכנולוגיים כגון מיכון חקלאי וכלי‪-‬נשק )לדוגמא ‪ -‬הטנק הסורי בדגניה א'(‪.‬‬

‫נוף ייצוג חלוצי‬

‫בס ָפר‬
‫נופי ייצוג של תקופות חלוצים מצויים בעולם בהקשר לארצות שבהם מפעלי התיישבות ְ‬
‫)‪) (frontier‬למשל‪ ,‬בקנדה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אוסטרליה(‪ .‬המחקר של נופי ייצוג חלוצי לא מפותח‪,‬‬
‫עדיין ובין מעט הדוגמאות ניתן להזכיר את מחקריהם של ג'קסון )‪ ,(1980‬כתריאל )‪,1994 ,1993‬‬
‫‪ ,(1999 ,1997‬ענבר‪ (1992 ,1990 ,1988) :‬ורון )‪.(2001 ,1998 ,1994‬‬

‫נוף ייצוג חלוצי בישראל‬

‫נופי הייצוג של תקופת החלוציות בישראל כוללים בין השאר את היסודות הנופיים הבאים‪:‬‬
‫אנדרטה‬ ‫•‬
‫מוזיאון‬ ‫•‬
‫מצבה )בית קברות(‬ ‫•‬
‫מבנה משוחזר‬ ‫•‬
‫נוף חקלאי טכנולוגי‬ ‫•‬
‫נוף צמחיה‬ ‫•‬
‫• בתי עסק כגון מסעדות‬
‫הפריסה המרחבית של נופים אלה רחבה מאד‪ ,‬וניתן למצוא דוגמאות לחלק מיסודות נופיים אלה‬
‫כמעט בכל ישוב בעל עבר חלוצי‪ .‬לעתים מדובר בישובים כפריים קטנים המשמרים במראם את‬
‫עברם החלוצי‪ ,‬כדוגמת המושבה כנרת‪ ,‬ולעתים מדובר בישובים שעברו תהליך עיור ניכר‪ ,‬כדוגמת‬
‫ראשון לציון‪.‬‬
‫בנוסף על החלוקה ליסודות נופיים ניתן גם לסווג את נופי הייצוג על פי השימוש שנעשה בהם‪ .‬בכל‬
‫נוף ייצוג נעשה שימוש של הנצחה‪ ,‬אך לחלקם גם שימושים נוספים‪ ,‬כגון טקסים‪ ,‬מחאה ותיירות‪.‬‬

‫‪ 1‬הביטוי ”‪ “born again‬הוא דו‪-‬משמעי באנגלית‪ .‬מילולית‪ ,‬הכוונה ללידה מחדש‪ ,‬אך הביטוי משמש גם‬
‫במשמעות של "חזרה בתשובה" בנצרות הפרוטסטנטית כיום‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫לוח מס' ‪ 1‬מסכם באופן חלקי וראשוני את סיווג נופי הייצוג החלוציים בבקעת כנרות על פי סוג‬
‫נוף ייצוג והשימוש העיקרי שנעשה בו‪.‬‬

‫לוח מס' ‪ :1‬נופי הייצוג החלוציים בבקעת כנרות‪ :‬סוגים ושימושים‬

‫סיווג נופי הייצוג ע"פ השימוש העיקרי‬

‫שנעשה בם‬
‫נוף‬ ‫נוף‬ ‫נוף‬ ‫נוף‬
‫הנצחה‬ ‫טקסי מחאה תיירותי‬
‫אנדרטה‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אום ג'וני‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫גל הרצל‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אנדרטת מייסדי המושבה כנרת‬
‫‪+‬‬ ‫אנדרטת ביתניה‬
‫‪+‬‬ ‫אנדרטה לזכר הסוסה בובה‬
‫מצבה )בית קברות(‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית הקברות כנרת‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית הקברות – דגניה א'‬
‫מוזיאון‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית גיליות )מנחמיה(‬

‫סוג נוף הייצוג‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מוזיאון בית גורדון )דגניה א'(‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מוזיאון דגניה – אם הקבוצות‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מוזיאון המושבה כנרת‬
‫מבנה משוחזר‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית המוטור בכנרת )תימנים(‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫חצר הראשונים בדגניה א'‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫חצר כנרת‬
‫נוף חקלאי ‪ -‬טכנולוגי‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫חצר הראשונים בדגניה א'‬
‫נוף צמחיה‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫דקל שפל צמרת‬
‫‪+‬‬ ‫עץ המדינה בדגניה א'‬
‫מסעדה‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫תמרים – מסעדה עברית‬

‫‪5‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫דיון‬
‫ניתוח ראשוני בממצאי הטבלה מצביע על מספר מאפיינים‪:‬‬
‫נוף טקסי )‪(ceremonial landscape‬‬
‫הביטוי "נוף טקסי" הוצע ככל הנראה לראשונה על ידי אריקסון )‪ ,(Erickson: 1977‬וכוונתו היא‬
‫לנוף שמתקיימים בו טקסים הקשורים בצורה זו או אחרת גם לנוף עצמו‪ .‬ההתייחסות אל הנוף‬
‫מתבטאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במונחים של קדושה; לנוף מסוג זה )טבעי ותרבותי כאחד( מגיעים מבקרים‬
‫במעין תחושה של עלייה לרגל במועדים שונים‪ ,‬ובמיוחד במועדים נבחרים בהם מתקיימים‬
‫טקסים‪ .‬הביקור בנוף הטקסי איננו "סתמי" אלא כולל כוונה עמוקה שבלב‪.‬‬
‫מבין שבעת סוגי נוף הייצוג שנבדקו בבקעת כנרות רק האנדרטאות ובתי הקברות משמשים כנוף‬
‫טקסי‪ .‬ניתן להבחין בין טקסים חד פעמיים לבין טקסים קבועים‪ .‬הטקסים החד פעמיים‬
‫מתקיימים על פי רוב בסמוך לאנדרטאות‪ ,‬ובמרבית המקרים מדובר בטקסים גדולים‪ ,‬כגון טקסי‬
‫יובלי החמישים והשבעים של דגניה א' והתנועה הקיבוצית שהתקיימו באנדרטת אום‪-‬ג'וני )רון‪:‬‬
‫‪ .(Ron & Keinan: 2004 ;2001‬הטקסים הקבועים מתקיימים בבתי הקברות‪ ,‬ואחת הדוגמאות‬
‫הידועות ביותר היא "יום הרצל בגליל" אשר במשך שנים היווה טקס שנתי שערכו חלוצי העלייה‬
‫השנייה ביום פטירתו של הרצל‪ ,‬ב‪-‬כ' בתמוז )רון‪ ;2001 :‬זעירא‪ .(1994 :‬בבתי קברות מסוג זה‬
‫מתקיימים כמובן גם טקסים רבים נוספים‪ ,‬אך קשה יותר לעקוב אחריהם בספרות המחקר כי‬
‫הם אינם מתועדים‪.‬‬
‫נוף מחאה )‪(landscape of protest‬‬
‫הביטוי "נוף מחאה" מתייחס לנופים תרבותיים המביעים מחאה חברתית או אידיאולוגית כל‬
‫שהיא‪ .‬המחאה יכולה להיות גלויה או סמויה‪ .‬אחת הדוגמאות הברורות ביותר לנוף מחאה היא‬
‫אנדרטאות מלחמה המביעות התנגדות או מחאה גלויה לאותה מלחמה או לאופן הצגתה בציבור‬
‫)שגב‪ .(Gough: 2004 ;1990 :‬אנדרטאות המנציחות את השואה גם כן מהוות דוגמא לנוף מחאה‬
‫)‪.(Young: 1993; Young: 1994‬‬
‫ככלל‪ ,‬נוף הייצוג החלוצי בישראל איננו נוף מחאה‪ ,‬אך קיימות מספר דוגמאות לשימוש של מחאה‬
‫שנעשה בנוף הייצוג‪:‬‬
‫א‪ .‬אנדרטת מייסדי המושבה כנרת‬
‫אנדרטה זו מנציחה את מייסדי המושבה כנרת‪ ,‬והיא הוקמה כמחאה של אנשי המושבה נגד‬
‫ניסיונות השתלטות של קבוצת כנרת השכנה על קרקע שבעלותה שנויה במחלוקת‪ .‬האנדרטה‬
‫"מוחה" בעצם קיומה על גרסת חברי הקבוצה שהקרקע האמורה שייכת להם )רון‪.(2001 :‬‬
‫ב‪ .‬מוזיאון בית גיליות במנחמיה‬
‫מוזיאון זה מציג את תולדות המושבה מנחמיה )מתקופת העלייה הראשונה( ואת תולדות הרפואה‬
‫באזור בימיה הראשונים של המושבה‪ .‬תצוגה זו "מתחרה" עם התצוגה במוזיאון המושבה כנרת‬
‫)שהוקמה בתקופת העלייה השנייה(‪ ,‬שגם כן מציג נושא זה‪ .‬תושבי מנחמיה חיים בתחושה של‬
‫עוול היסטוריוגראפי המשקף את שליטתם של אנשי העלייה השנייה בהצגת ההיסטוריה‪,‬‬
‫והמוזיאון שהקימו מהווה לכן מחאה על השמטתם מההיסטוריה )רון‪.(2001 :‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫ג‪ .‬בית המוטור בכנרת‬

‫אתר זה מציג בין השאר את סיפור ההתיישבות התימנית בכנרת‪ ,‬אך לסיפור זה יש יותר מגרסה‬
‫אחת‪ ,‬שכן‪ ,‬צאצאי התימנים שהתיישבו בכנרת רצו להציג באמצעות שילוט באתר את גרסתם‬
‫"המתוקנת" לסיפור ההתיישבות‪ ,‬ובעיקר לגירוש שבסופו‪.‬‬
‫בית המשפט העליון פסק שרק גרסה אחת תוצג באתר‪ ,‬וגרסה זו מהווה בעצם קיומה מחאה נופית‬
‫לנרטיב האחר )רון‪.(2001 :‬‬
‫נוף תיירות )‪(tourism landscape‬‬
‫ככלל‪ ,‬השימוש התיירותי בנופי הייצוג של בקעת‪-‬כנרות נפוץ למדי‪ ,‬וניתן להבחין בהקשר זה‬
‫בשלוש קטגוריות‪:‬‬
‫נופי ייצוג בעלי שימוש תיירותי רב‬ ‫•‬
‫נופי ייצוג בעלי שימוש תיירותי מועט‬ ‫•‬
‫• נופי ייצוג שלא נעשה בהם כמעט שימוש תיירותי‬
‫עם הקטגוריה הראשונה ניתן למנות חמישה אתרים‪ :‬בית הקברות כנרת‪ ,‬מוזיאון בית גיליות‬
‫במנחמיה‪ ,‬חצר כנרת‪ ,‬דקל שפל צמרת )בבית הקברות של כנרת( ומסעדת תמרים‪ .‬עם הקטגוריה‬
‫השנייה ניתן למנות את גל הרצל‪ ,‬מוזיאוני דגניה וכנרת‪ ,‬בית המוטור‪ ,‬וחצר הראשונים בדגניה א'‪.‬‬
‫בשאר האתרים אין כמעט פעילות תיירותית‪ .‬אין סיבה חד משמעית המסבירה את הפופולאריות‬
‫התיירותית המשתנה של האתרים השונים‪ .‬סביר להניח שבית הקברות בכנרת נפוץ מאד לא רק‬
‫בגלל נגישותו‪ ,‬שכן‪ ,‬לבית הקברות של דגניה‪ ,‬השוכן בסמוך‪ ,‬כמעט לא מגיעים מבקרים‪ .‬סביר‬
‫להניח שקברה של רחל המשוררת‪ ,‬וכעת גם קברה של נעמי שמר מושכים רבים מהמבקרים‪ .‬אל‬
‫חצר כנרת מגיעים רבים כי המקום ידוע וערוך לקליטת מבקרים )שרותים‪ ,‬מגרש חניה(‪ .‬אל‬
‫מסעדת תמרים מגיעים בהקשר של תיירות ופנאי‪ ,‬כיוון שאין לה הקשר נוסף‪ ,‬של היסטוריה‪.‬‬
‫אל האנדרטאות השונות כמעט ולא מגיעים מבקרים‪ ,‬למרות שחלקן )ביתניה וגל הרצל( קרובות‬
‫לכביש הראשי‪ .‬אל מוזיאוני דגניה וכנרת לא מגיע קהל רב כי לא נעשה שם ניסיון משמעותי‬
‫להגדיל את מספרי המבקרים‪.‬‬
‫ניתן לראות בבירור שחלק ניכר מהאתרים שאליהם מגיעים מעטים קשורים לדגניה א' ולעברה‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שליוזמה התיירותית ולהתייחסות היישוב הרלבנטי משקל חשוב בפופולאריות של‬
‫האתרים‪.‬‬
‫נוף הנצחתי )‪(commemorative landscape‬‬
‫שימוש נוסף שנעשה בכל נופי הייצוג הנחקרים הוא ההנצחה‪ .‬בכל אתר קיים שימוש משמעותי של‬
‫הנצחה‪ ,‬וההבחנה הרלבנטית היא בין אתרים שהוקמו לצורך הנצחה ‪ -‬נופי ייצוג מלכתחילה ‪ -‬ובין‬
‫אתרים שהנצחה בהם מהווה שימוש משני ‪ -‬נופי ייצוג בדיעבד )ראה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.(3‬‬
‫במקרה שלפנינו המוזיאונים‪ ,‬המבנים המשוחזרים והמסעדה הוקמו שלא על מנת להנציח‬
‫והשימוש ההנצחתי התפתח בשנים האחרונות‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‬

‫מטרת המחקר הנוכחי היא לאפיין את נופי הייצוג של תקופת החלוציות בישראל‪ ,‬תוך הדגמה‬
‫מאזור נבחר העתיר בנופי ייצוג‪ ,‬ונחקר לעומק‪ :‬בקעת‪-‬כנרות‪ .‬במהותו‪ ,‬מחקר זה הוא‬

‫‪7‬‬
 ‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‪-‬כנרות‬
‫עמוס רון‬

‫אינדוקטיבי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא שואף למצוא קווים משותפים לנופי ייצוג חלוציים מתוך חקר המקרה‬
‫של בקעת‪-‬כנרות‪.‬‬
‫נופים אלה הם בבחינת מה שג'קסון כינה "נופים שנולדו מחדש"‪ ,‬ונראה כי שני השימושים‬
‫הנפוצים ביותר בנופי ייצוג אלה הם הנצחה ותיירות‪ .‬השימוש של הנצחה נפוץ הן בקרב נופי‬
‫הייצוג מלכתחילה‪ ,‬כגון אנדרטת אום‪-‬ג'וני‪ ,‬והן בקרב נופי הייצוג בדיעבד‪ ,‬כגון חצר כנרת‪.‬‬
‫שימושם של נופי הייצוג כנופי הנצחה מבליטה את הרלבנטיות שלהם לעניין הזיכרון הקולקטיבי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נראה כי לנוף ייצוג תרומה משמעותית להחייאת ולתחזוקת הזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬וגם‬
‫במקרים בהם הוא שנוי במחלוקת‪ ,‬כגון בבית המוטור‪.‬‬
‫מחוזות הזיכרון שעליהם כתב פייר נורה ממשיכים להתקיים‪ ,‬ואף מתרבים והולכים‪ .‬שתי‬
‫דוגמאות לאתרים חדשים הם קברה של נעמי שמר ומסעדת "תמרים"; האזור שמסביב לאנדרטת‬
‫אום‪-‬ג'וני עומד בפני תנופת פתוח )פלמוני‪ ,2004 :‬ראיון אישי(‪ ,‬ונראה שהקשר ההפוך שעליו‬
‫הצביע נורה בין סביבות הזיכרון ומחוזות הזיכרון קיים גם במקרה זה‪.‬‬
‫התרבותם ופיתוחם של נופי הייצוג קשור במישרין לשימוש התיירותי שנעשה בהם‪ .‬מתוצאות‬
‫המחקר עולה שהחשיבות התיירותית נובעת לא רק משיקולים כגון מיקום ויופי אסתטי‪ ,‬אלא גם‪,‬‬
‫ובעיקר מגישת גופים יוזמים‪ ,‬אשר בדרך כלל באים מיישובים שפיתחו גישה יזמית‪.‬‬
‫השימושים הפחות נפוצים של נופי הייצוג הם כנופים טקסיים וכנופי מחאה‪ ,‬אך אין קשר הכרחי‬
‫בין חשיבות‪ ,‬הצלחה‪ ,‬ושימוש‪ .‬נופים טקסיים נתפסים כחשובים מאד למרות שמגיעים אליהם רק‬
‫לעתים רחוקות‪ .‬ההצלחה של אתר נמדדת לכן לא רק במונחים של מספרי מבקרים ותדירות‬
‫ביקור אלא גם במונחים של השפעה ואימפקט‪ .‬אנדרטת אום‪-‬ג'וני‪ ,‬למשל‪ ,‬עדיין לא "הוכיחה את‬
‫עצמה" במונחים של מספרי מבקרים ותדירויות ביקור‪ ,‬אך נחשבת למוצלחת במונחים של השפעה‬
‫ואימפקט‪.‬‬
‫השאלה המתבקשת היא עד כמה המקרה שלפנינו מתאים למחוזות אחרים של זיכרון חלוצי‬
‫בישראל ובעולם‪ .‬על שאלה זו לא ניתן להשיב ללא מחקרים אמפיריים נוספים‪ ,‬אך ברמת‬
‫"התחושה המחקרית" נראה שהקטגוריות שהוצעו לעיל עשויות להתאים גם למרחבים וזמנים‬
‫נוספים המדגישים את זיכרון וייצוג חלוצי‪.‬‬

‫מקורות‬
‫זעירא‪ ,‬מ‪ ,(1994) .‬יתומים היינו‪ -‬ילדי חלומותיו‪ :‬דמותו של הרצל בעיני בני העליה השניה‪ ,‬עבודה‬
‫סמינריונית במסגרת הקורס "ההנהגה הציונית בראשיתה ‪ ,"1931-1881‬מוגשת לד"ר יוסי‬
‫גולדשטיין‪ ,‬החוג ללימודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫כתריאל‪ ,‬ת‪ ,(1999) .‬מילות מפתח‪ :‬דפוסי תרבות ותקשורת בישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪ /‬זמורה‬
‫ביתן‪.‬‬

‫נורה‪ ,‬פ‪" ,(1993) .‬בין זיכרון להיסטוריה‪ :‬מחוזות הזיכרון ‪moire -‬י‪ ,"Les lieux de m‬זמנים‪,‬‬
‫מס' ‪ ,45‬עמ' ‪.19-4‬‬

‫ענבר‪ ,‬י‪" ,(1988) .‬המוזיאונים בקיבוצים"‪ ,‬בתוך‪ :‬שילר‪ ,‬אלי )עורך(‪ ,‬מדריך למוזיאונים בקיבוצים‪,‬‬
‫אריאל‪ ,‬מס' ‪ ,60‬תמוז תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.17-9‬‬

‫ענבר‪ ,‬י‪" ,(1990) .‬לתולדותיהם ואופיים של המוזיאונים בישראל"‪ ,‬בתוך‪ :‬ענבר‪ ,‬י‪ .‬ושילר א‪.‬‬
‫)עורכים(‪ ,‬מוזיאונים בישראל‪ ,‬משרד החינוך והתרבות ‪ -‬מינהל התרבות ‪ /‬מועצת המוזיאונים‪,‬‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.27-17‬‬

‫‪8‬‬
 ‫כנרות‬-‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‬
‫עמוס רון‬

‫ מינהל‬- ‫ משרד החינוך והתרבות‬,‫ מוזיאונים בישראל‬,(1990) ,(‫ )עורכים‬.‫ א‬,‫ ושילר‬.‫ י‬,‫ענבר‬
.‫ ירושלים‬,‫ הוצאת ספרים אריאל‬,‫ מועצת המוזיאונים‬/ ‫התרבות‬

‫ עבודת גמר‬,‫ תולדות המוזיאונים בארץ עד קום המדינה כביטוי לחזון הציוני‬,(1992) .‫ י‬,‫ענבר‬-‫קול‬
,‫ הפקולטה למדעי הרוח‬,‫ החוג לתולדות האמנות‬,‫מייזלש‬-‫ עמישי‬.‫ בהדרכת פרופ' ז‬,‫לתואר מוסמך‬
.‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫ נופים ייצוגיים ונופים סימבוליים של ראשית ההתיישבות הציונית הכפרית‬,(2001) .‫ ע‬,‫רון‬

.‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫ עבודת דוקטורט בהנחיית פרופ' שלמה חסון‬,‫כנרות‬-‫בבקעת‬

.‫ ב‬7 '‫ עמ‬,27.4.90 ,‫ הארץ‬,"‫ דו"ח מסע‬:‫ "מה עושות האנדרטאות בלילות‬,(1990) .‫ ת‬,‫שגב‬

Cohen, E. (1976), “Environmental Orientations: A Multidimensional Approach to

Social Ecology”, Current Anthropology, Vol. 17, No. 1, March, pp. 49-70.

Coser, L. A. (1992), “Introduction: Maurice Halbwachs 1877-1945”, in: Halbwachs,

M., On Collective Memory, Edited, Translated, and with an Introduction by Coser,
Lewis A., The University of Chicago Press, Chicago and London, pp. 1-34.

Erickson, K. A. (1977), "Ceremonial Landscapes of the American West", Landscape,

Vol. 22, No. 1, pp. 39-47.

Halbwachs, M. (1992), On Collective Memory, Edited, Translated, and with an

Introduction by Coser, L. A., The University of Chicago Press, Chicago and London.

Hobsbaum, E. & Ranger, T. (1983), (eds.), The Invention of Tradition, Cambridge

University Press, Cambridge.

Gough, P. (18.11.2004), From Heroes' Groves to Parks of Peace: landscape of

remembrance, protest and peace, http://www.uwe.ac.uk/amd/vortex/peacepks.htm

Jackson, J. B. (1980), “The Necessity for Ruins”, in: Jackson, J. B., The Necessity for
Ruins and other Topics, The University of Massachusetts Press, Amherst, pp. 89-102.

Josiam, B. M., Mattson, M. & Sullivan, P. (2004), "The Historaunt: heritage tourism
at Mickey's Dining Car", Tourism Management, Vol. 25, pp. 453-461.

Katriel, T. (1993), “Remaking Place: Cultural Production in an Israeli Pioneer

Settlement Museum”, History & Memory, Vol. 5, No. 2 (fall/winter), pp. 104-135.

Katriel, T. (1994a), “Sites of Memory: Discourses of the Past in Israeli Pioneering

Settlement Museums”, The Quarterly Journal of Speech, Vol. 80, No. 1 (February),
pp. 1-20.

Katriel, T. (1994b), “Performing the Past: Presentational Styles in Settlement

Museum Interpretation”, Israel Social Science Research, Vol. 9, Nos. 1&2, pp. 1-26.

Katriel, T. (1997), Performing the Past: A Study of Israeli Settlement Museums,

Lawrence Erlbaum Associates, Publishers, Mahwah N. J. & London.

9
 ‫כנרות‬-‫מאפייני נופי הייצוג החלוציים בישראל בהדגמה על בקעת‬
‫עמוס רון‬

Lewis, B. (1975), History Remembered, Recovered, Invented, Princeton University

Press, Princeton, New Jersey.

Ron, A. (1994), Symbolic Landscapes and the Representation of the Past:

Commemorative Sites of Jewish and Mormon Pioneers, Unpublished Manuscript.

Ron, A. (1998), “A Rachel for Everyone: the Kinneret Cemetery as a Site of Civil
Pilgrimage”, in: Houtman, A., Poorthuis M.J.H.M., & Schwartz, J. (eds.), Sanctity of
Time and Space in Tradition and Modernity, Jewish and Christian Perspectives
Series, Vol. I, Brill, Leiden, Boston, Koln, pp. 349-359.

Ron A. & Keinan O. (2004) "Anniversary Celebrations at Kibbutz Degania Aleph as a

Symbol of the Changing Status and Roles of the Kibbutz Movement", in: Maos J. O.,
Inbar M. & Shmuely D. F. (eds.), Conemporary Israeli Geography (Special Issue of
Horizons in Geography, Vol. 60-61), pp.109-117.

Young, J. E. (1993), The Texture of Memory: Holocaust Memorials and Meaning,

Yale University Press, New Haven and London.

Young, J. E. (1994), The Art of Memory: Holocaust Memorials in History, Prestel-

Verlag & the Jewish Museum.

Zerubavel, Y. (1995), Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli
National Tradition, The University of Chicago Press, Chicago & London.

‫ראיון אישי‬
.26.10.2004 ,‫ ראיון אישי‬,‫ רוני‬,‫פלמוני‬

10