‫אנרגיית האקטיבציה של הריאקציה‪* :‬סובסטרטים קשורים לאינזימים ע"י הרבה אינטרקציות חלשות – קשרי ואן דר ואלס‪ ,‬מימן וכו'‪*.

‬הספציפיות‬ ‫יחידה ‪ :1‬מבנה חלבונים‬

‫בקשירה תלויה בארגון המדוייק והמוגדר של אטומים באתר הפעיל )אנלוגיה של מפתח ומנעול ללא שינו באתר הפעיל‪ ,‬כאשר יש הרבה חופש תנועה‬ ‫חלבונים ‪ -‬משקל ממוצע של ח‪.‬א‪110 =.‬מול‪/‬גרם= ‪,Da110. Tyr-tyrisine, Thr-Threonine, Asn-aspargin, Gln-glutamine‬‬
‫לאינזים – התאמה מושרית!(‪ % .‬משקלי=‪ 100‬גר' תמ'‪/‬גרם מומס‪ .‬המודל של מיכאליס מנטן מתאים לתכונות הקינטיות של הרבה אינזימים )אינזים‬ ‫‪ .-Glu- gltamat coo-, Asp- aspartat coo‬חומצות אמינו –ח‪.‬א יכולות להופיע כשתי דמויות המראה המתקבלות הן איזומר ‪ D‬ואיזומר ‪ L‬כאשר כל‬
‫בעל אתר פעיל אחד בלבד!(‪ :‬נסתכל על אינזים שמזרז את הסובסטרט ‪ S‬לתוצר ‪ P‬ע"י התבנית הבאה‪:‬‬ ‫החומצות האמיניות בטבע הן ‪ .L‬תחילת הפפטיד הוא ‪) N-term‬הסוף הוא ‪.(C-term‬‬
‫תכונות היוניזציה של חומצה אמינית חופשית‪:‬‬
‫‪K , K −1‬‬ ‫‪K 2 , K −2‬‬
‫יצירת התוצר נקבעת כפונקציה של הזמן לסדרת ריכוזי‬ ‫‪E + S ←‬‬ ‫‪→ES ←‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪→E + P‬‬
‫‪1‬‬

‫סובסטרטים‪.‬‬
‫הוא קבוע הפירוק של החומצה‪.‬‬ ‫‪Ka‬‬ ‫כאשר‬ ‫→‪AH ←‬‬
‫‪K‬‬
‫הצורה המקובלת לכתיבת יוניזציה של חומצה אמינית‪A− + H + :‬‬
‫‪a‬‬

‫הוא כמעט פרופרציוני‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬שיעור העלאה בתוצר עם הזמן כאשר ] ‪ [P‬נמוך‪ ,‬כלומר בזמן הקרוב ל‪ .0 -‬בריכוז קבוע של האינזים‬ ‫‪V‬‬ ‫נגדיר‬ ‫‪ A− ‬‬
‫לינארי‬ ‫‪pH = PK a + log ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפיתוח של הביטוי עבור קבוע הפירוק של החומצה נקבל משוואת אסלבלך‪:‬‬
‫ל ] ‪ [S‬כאשר ריכוז הסובסטרט נמוך‪ ,‬אך הוא כמעט ולא תלוי בו כאשר ריכוז הסובסטרט גבוה‪ .‬לפי מודל מיכאליס מנטן אינזים נקשר לסובסטרט‬
‫ליצירת הקומפלקס עם הקבוע ‪ K1‬לקומפלקס יש שתי אפשריות‪ :‬הוא יכול להיפרד ל ‪ E‬ו‪ S -‬עם קבוע של ‪ K-1‬או שהוא יכול להמשיך ליצירת תוצר ‪ P‬עם‬ ‫‪ AH ‬‬
‫קבוע של ‪ -K2. Km‬קבוע ש"מ של פירוק תצמיד ‪ ES‬ל ‪ E+S‬ולכן הוא מדד לזיקת האנזים לסובסטרט‪.‬ככל שערכו גבוה יותר‪ ,‬כך הזיקה קטנה יותר‪.‬‬ ‫חישוב מטען של ח‪.‬א‪ .‬ב ‪pH=2.5‬של חומצה גלוטמית ‪ ./in pH 2.5 total = +1 + 0 – 2/3 = +1‬לפי החישוב שיצא היחס בין ‪ -COO‬ל‪ COOH -‬הוא‬
‫‪ 2‬ז"א על כל ‪ 2‬מולק' ‪ COO-‬יש מולק' אחת של ‪ COOH‬מכאן כי המטען החלקי של קבוצה קרבוקסילית הנו ‪.-2/3‬‬
‫‪K + K2‬‬ ‫‪log [COO-/COOH] → 0.3 = log [COO-/COOH] → invers log 0.3 = 1.99m = 2 → charge = -2/3 = 2.2 – 2.5‬‬
‫‪ -‬קבוע מיכאליס מנטן הוא בעל יחידות של ריכוז )סובסטרט(‪.‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫‪= −1‬‬ ‫נגדיר קבוע חדש‬
‫‪K1‬‬ ‫נגיע לש"מ בין הפירוק של החומצה לבין היצירה‬ ‫‪pH =8‬‬ ‫אומר שב‬ ‫‪PK a =8‬‬ ‫‪ :‬לדוגמא עבור‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪a‬‬
‫המשמעות של‬

‫‪Vmax‬‬ ‫השיעור המקסימלי‬ ‫) ‪V0 = (VMAX ×[ S ]) /([ S ] + K M‬‬ ‫משוואת מיכאליס מנטן‪:‬‬
‫שו"מ נוטה לכיוון המגיבים‪.‬‬ ‫‪PK a‬‬ ‫ש"מ נוטה לכיוון התוצרים‪ .‬מתחת לערך של‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪a‬‬
‫– נקבל אחוזים שווים‪ .‬אם ‪ pH‬מעל הערך של‬

‫הקבוצה הקרבוקסילית היא הראשונה‬ ‫‪pH‬‬ ‫אם מחשבים מטען ווהפרש בין ‪ pH‬ל ‪ pKa‬קטן מ ‪ 1‬יש לחשב לפי יחס מתוך הנוסחא! כשעולה ה‬
‫‪ .‬ההגדרה של מהירות‬ ‫‪[ ES ] =[ E ]total‬‬ ‫מתרחש כאשר כל האתרים הקטליטים באינזים מלאים בסובסטרט כלומר כאשר‬
‫שמאבדת פרוטון‪ .‬המבנה התלת מימדי של חלבונים המותאמים למים מיוצב ע"י הנטייה של קבוצות הידרופוביות להתחבר יחד – ונקרא האפקט‬
‫ההידרופובי‪ .‬בתוך הגרעין המקדם הדיאלקטרי נמוך יותר ולכן אינטרקציות אלקטרוסטטיות בין חומצות אמניות חזקות יותר‪ .‬קבוצות תיול )‪ (SH‬הן‬
‫‪Vmax =K 2 [ E ]T‬‬ ‫מקסימלית‪:‬‬ ‫ראקטיביות ויוצרות יחד קשרים דיסולפידים שמאוד חשובים בייצוב חלבונים במבנה השלישוני‪ .‬ראקציה ליצירתם היא ריאקציית חמצון‪ .‬מבנה ראשוני –‬
‫השרשרת המרכזית עשירה בפוטנציאל לקשרי מימן‪ ,‬כל שארית מכילה קבוצה קרבונילית שהיא מקבלת טובה של קשרי מימן‪ .‬פרולין היא תורמת קשר‬
‫מימן טובה והיא יוצאת דופן כי היא מכילה קבוצת אלפא אמינו שיניונית‪.‬‬
‫] ‪[S‬‬
‫⋅ ‪V0 =VMAX‬‬
‫קשר הפפטידי‪ .1:‬הקשר הפפטידי הוא פלאנרי‪ .2 .‬לקשר הפפטידי תכונות של קשר כפול שמונעות רוטציה סביב הקשר‪ .3.‬הקשר הפפטידי אינו טעון –‬
‫כלומר השיעור הוא ישירות‬ ‫אז‪:‬‬ ‫< ] ‪[S‬‬
‫‪< KM‬‬ ‫*בריכוז סובסטרט נמוך כאשר‬ ‫מה שמאפשר לפולימרים של ח‪ .‬אמינו הקשורים בהם בקשר פפטידי ליצור מבנים ארוזים‪ .4 .‬כמעט כל הקשרים הפפטידים בחלבונים הם טרנס‪ .‬הזווית‬
‫‪KM‬‬ ‫( קובעות את הדרך לשרשרת הצדדית‪.‬הרבה קומבינציות אסורות‬ ‫‪ψ‬‬ ‫( ובין הקרבוניל והפחמן אלפא )‬ ‫של הרוטציה בין הנתרן לפחמן אלפא ( ‪φ‬‬
‫פרופרציוני לריכוז הסובסטרט‪.‬‬ ‫בגלל הפרעות סטריות והמותרות מופיעות בדיאגרמת רמאצ'נדראן הן עבור הליקסים והן עבור משטחי ביתא‪ .‬מבנה שניוני – שרשראות‬

‫‪ .‬כלומר השיעור הוא מקסימלי ללא תלות בריכוז‬ ‫‪V0 =VMAX‬‬ ‫אז‪:‬‬ ‫> ] ‪[S‬‬
‫‪> KM‬‬ ‫*בריכוז סובסטרט גבוה‬ ‫‪ sheet‬ופניות ולופים‪.‬‬ ‫‪β‬‬ ‫הליקס‪,‬‬ ‫‪α‬‬ ‫פוליפפטידיות יכולות להתקפל למבנה רגולרי כמו‬

‫הסובסטרט‬ ‫הליקס הוא מבנה מפותל המיוצב ע"י קשרי מימן תוך שרשרתיים כאשר נוצר קשר מימן מהחמצן הקרבונילי של שייר למימן אמידי של שייר ‪ .i+4‬ב‬ ‫‪α‬‬
‫הוא שיעור הריאקציה הוא מחצית מהערך המקסימלי‬ ‫‪KM‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V0 =0.5VMAX‬‬ ‫אז‬ ‫‪[S ] = K M‬‬ ‫*כאשר‬
‫‪‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫כאשר הסיבוב הוא של ‪ 100‬מעלות לערך‪ .‬בסיבוב‬ ‫‪1.5 A‬‬ ‫הוא‬ ‫הליקס השיירים הצדדיים פונים החוצה‪ .‬המרחק בין ‪ 2‬פחמני‬

‫לא תלוי בריכוז האינזים(‪ .1 :‬הוא הריכוז של הסובסטרט שבו חצי מהאתרים הפעילים‬ ‫‪KM‬‬ ‫לקבוע מיכאליס מספר משמעויות חשובות )‬
‫ממוצע יש ‪ 3.6‬ח‪.‬א ואורכו של סיבוב ממוצע הוא ‪ 5.4 A‬הסיבוב של ההליקס לצד ימין עדיף אנרגטית בגלל פחות הפרעות סטריות‪β .‬‬
‫מלאים‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הוא ידוע הפרקציות של אתרים מלאים בכל ריכוז סובסטרט יכול להיחשב לפי‪:‬‬ ‫‪ sheet‬מיוצבים ע"י קשרי מימן בין שרשראות פוליפפטידיות‪ .‬גדיל ‪ β‬הוא כמעט ישר ואינו מפותל המרחק בין חומצות אמינו לאורך גדילי ה ‪β‬‬
‫‪V‬‬ ‫] ‪[S‬‬ ‫הוא ‪ . 3.5 A‬הייצוב של גדיל ‪ β‬מגיע מאינטרקציה עם גדילים אחרים‪* :‬מצב של ‪ – anti-parallel‬השרשראות בכיוונים נגדיים‪*.‬מצב‬
‫‪ .‬רוויה‬ ‫= ‪FES‬‬ ‫=‬
‫‪Vmax‬‬ ‫‪[S ] + K M‬‬ ‫‪ – parallel‬הגדילים הם לאותו כיוון ברצף כאשר מבחינת קשרי המימן בין הגדילים מדובר במצב פחות אידיאלי מהקודם‪ .‬לופים אינם מבנים מחזוריים‬
‫ורגולטורים‪ .‬מבנים לופיים הם לעיתים קשוחים ומוגדרים היטב‪.‬‬
‫‪ pH‬איזואלקטרי – הוא ה ‪ pH‬בו סך כל המטענים על החומצה הוא ‪ .0‬עבור חומצות אמיניות עם שייר חיובי נעשה ממוצע של השייר והאמין‪ ,‬עבור שייר‬
‫גבוהה זה מרמז על קשרים‬ ‫‪KM‬‬ ‫‪ .‬כאשר ריכוז‬ ‫> ‪K −1‬‬
‫‪> K2‬‬ ‫שווה לקבוע הפירוק של הקומפלקס ‪ ES‬אם‬ ‫‪KM‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שלילי נעשה ממוצע בין קרבוקסיל לשייר אינסולין – המידע לסידור המבנה המרחבי נמצא ברצף הראשוני‪ .‬הפרואינסולין בנוי משלושה מקטעם‪ ,‬כאשר‬
‫השרשרת האמצעית נחתכת ממקומה זה המבנה הניטיבי ורוב הסיכויים שהוא לא יחזור אחורה‪ .‬זימוגן – חלבון בצורה לא פעילה )רק אחרי שפעול‬
‫פרוטאולטי(‪.‬‬
‫הוא ביטוי לאפיניות – זיקה עד כמה מהר האינזים יודע "לתפוס"‬ ‫‪KM‬‬ ‫נמוך זה מרמז על קשרים חזקים‪ .‬למעשה‬ ‫‪KM‬‬ ‫חלשים וכאשר‬
‫יחידה ‪ :2‬חקר חלבונים‪:‬‬
‫לפי גרף של נפח אילוציה כנגד ‪ Log‬משקל מולקולרי )ציר ‪ (y‬ניתן לבנות משוואת ישר לפי עקומת כיול ואז לדעת משקל מולקולרי לפי נפח תמ'‬
‫נמוך יותר האפיניות גבוהה יותר ‪.‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫את הסובסטרט‪ .‬ככל ש‬ ‫הנדרש לאילוציה‪(y=-ax+b a=(y2-y1)/(x2-x1 .‬‬
‫כרומטוגרפיית זיקה – ניתן לשחרר חלבון ע"י הוספת מלח או יצירת גרדיינט של חומר אליו יש זיקה לחלבון‪ .‬יעלות השיטה עולה עם עליה בספיציפיות‬
‫השיעור המקסימלי מגלה את מספר התפנית של האינזים ) ‪ - (turn over number‬מספר המולקולות של הסובסטרט ההופכות לתוצר ע"י‬ ‫של החלבון‪ .‬קולונה נפוצה ביותר היא "קולונת ‪."Ni‬‬
‫אולטרא צנטריפוגה – טובה להפרדת תערובות של מרכיבים גסים בטכניקה זו ניתן לקבוע משתנים כמו מסה וצפיפות‪ ,‬ללמוד על הצורה של המולקולה‬
‫‪-‬‬ ‫‪K cat‬‬ ‫שגם נקרא‬ ‫‪K2‬‬ ‫מולקולות אינזים ביחידת זמן כאשר האינזים מלא בסובסטרט – רווי‪ .‬מספר התפנית שווה לקבוע הקינטיקה‬ ‫ולחקור אינטרקציות בין המולקולות‪ .‬דרך נוחה לחשב את שיעור התנודות היא לחשב את מקדם השקיעה ‪ S–-‬של חלקיק ע"י שימוש במשוואה‪:‬‬

‫היחידות שלו הן מחזורים לשניה – ככל שהוא גבוהה יותר האינזים מהיר יותר” ‪. -”turnover number‬‬ ‫)כאשר‪ – m :‬מסת החלקיק‪ – V ,‬נפח‪ – P ,‬צפיפות המדיום‪ -f ,‬מקדם החיכוך(היחידות של מקדם‬ ‫‪S =m(1 −V P ) / f‬‬
‫] ‪K cat =V max/[ E‬‬ ‫כוח‬ ‫) ‪(1 −V P‬‬ ‫השקיעה הן בדר"כ סבדרברג כאשר ככל ש ‪ S‬קטן יותר המולקולה נעה יותר באיטיות בשטח הצנטריפוגה‪.S=10^-13s .‬‬
‫ציפה )צף(‪ .‬המסקנות הנגזרות מהמשוואה‪ .1 :‬שקיעת חלקיק תלויה במסה שלו‪ :‬חלקיק כבד ישקע מהר יותר‪ .2 .‬חלקיקים בעלי שטח פנים גדול יותר‬
‫ידוע‪ ,‬שהרי‪:‬‬ ‫‪[ E]T‬‬ ‫מגלה את מס' התפנית של האינזים בתנאי שריכוז האתרים הפעילים‬ ‫‪Vmax‬‬
‫< ‪VP‬‬‫‪1‬‬ ‫ישקעו לאט יותר בגלל מקדם החיכוך‪ .3 .‬חלקיק צפוף ינוע מהר יותר ‪ .4‬מקדם השקיעה תלוי גם בצפיפות התמיסה‪) :‬כאשר‬

‫‪[ E ]T‬‬ ‫‪V P =1‬‬ ‫‪V P >1‬‬

‫= ‪K2‬‬
‫הם לא ינועו(‪ .‬יש אופציה ליצירת גרדיאנט צפיפות בצינור‬ ‫חלקיקים יצופו‪ ,‬כאשר‬ ‫חלקיקים ישקעו‪ ,‬כאשר‬
‫‪⇐ Vmax =K 2 [ E ]T‬‬ ‫הצנטריפוגה מצפייפות גבוהה בתחתית עד צפיפות נמוכה בקצה‪ .‬נפח קטן של תמיסה המכילה תערובת של חלבונים מונחת בקצה גרדיאנט‬
‫‪Vmax‬‬ ‫הצפיפות‪.‬כאשר הרוטור מסתובב – החלבונים נעים דרך הגרדיאנט ונפרדים בהתאם למקדמי השקיעה שלהם‪ .‬השימוש בשיטה זו נעשה ללא דנטורציה‬
‫לחלבון‪ .‬אלקטרופוריזה בג'ל – הפרדה אנאליטית של מאקרומולקולות עפ"י גודל בשילוב עם מטענים ושדה חשמלי‪ .‬המהירות של החלבון בשדה חשמלי‬
‫מתוארת במשוואה‪) V=EZ/F :‬כאשר‪ – E, V-velocity :‬עוצמת השדה‪ – Z ,‬המטען על החלבון‪– f ,‬מקדם החיכוך(‪ .‬כיוון התזוזה הוא מלמעלה למטה‪.‬‬
‫‪K cat‬‬ ‫אלקטרופורזה היא ההפך מסינון בג'ל בכך שכל המולקולות ללא תלות בגודל חייבות לעבור דרך אותו מצע‪ .‬האלקטרופוריזה מתבצעת ‪.SDS-PAGE‬‬
‫)תנאים תוך תאיים( נסתכל על הערך הנ"ל כאשר ככל שהוא גבוה יותר כך‬ ‫< ] ‪[S‬‬
‫‪< KM‬‬ ‫‪ -‬כאשר‬ ‫יעילות קטליטית‬ ‫חלבונים קטנים נעים במהירות וגדולים נתקעים למעלה‪ .‬כושר התנועה של שרשראות פולפפטידיות תחת תנאים אלו פרופרציונית ללוגריתם של המסה‬

‫‪KM‬‬ ‫מיקוד איזואלקטרי – ניתן ליצור ג'ל עם גרדיאנט ‪ pH‬בו חלבונים ינועו עד ל ‪ pI (pH‬איזואלקטרי(‪).‬ללא‬ ‫שלהם‪.‬‬

‫האינזים יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪( SDS‬‬

‫הפרדה לפי מסיסות – לחלבונים יש מסיסות שונה בהתאם לריכוז המלחים בתמיסה‪ .‬מוסיפים לתמיסה מלח )בדר"כ אמונים סולפט )‪(NH4)2SO4‬‬
‫כלומר‬ ‫‪K cat‬‬ ‫אלא רק ל‬ ‫‪KM‬‬ ‫ולכן אין משמעות יותר ל‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫אנו כבר נמצאים ב‬ ‫‪KM‬‬ ‫כאשר עוברים את הערך של‬ ‫וכתוצאה מכך חלק מהחלבונים כבר אינם מסיסים והם שוקעים )השקעה באמוניום סולפט היא הפיכה ע"י הורדת הריכוז(‪.‬‬
‫דיאליזה‪-‬הפרדה לפי משקל מולקולרי‪ .‬מתאים רק למולקולות עם משקל מולקולרי מסויים שהוא "קיצוני" גדול‪/‬קטן‪.‬‬
‫‪Gel Filtration/Size Exclusion chromatograghy-‬הפרדה לפי הגודל– ניתן להכין שרפים שבנויים מחרוזים עם מנהרות‪ ,‬החלבונים הקטנים‬
‫גבוה יותר האינזים יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪K cat‬‬ ‫ככל ש‬
‫מסתבכים בחרוזים ולכן יצאו אחרונים‪ .‬אם עושים גרף של ‪ (log(Mw‬כפונקציה של נפח האילוציה )ציר ‪ (X‬מקבלים משוואת קו ישר ממנה ניתן לחלץ את‬
‫מעכב תחרותי ‪ -‬נק' החיתוך בציר ‪ Y‬זהה‪ .‬המעכב נקשר לאתר הפעיל ואז הסובסטרט מנוע מלהיקשר לאותו אתר פעיל‪ .‬מעכב תחרותי מקטין את‬ ‫המידע על החומצות האמיניות )מתאים רק לחלבונים גלובולריים‪-‬כדוריים( – לכל חומצה אמינית נפח אילוציה אופייני‪.‬פולימרים‪:‬‬
‫שיעור הקטליזה ע"י הפחתת מולקולות האינזים הנקשרות לסובסטרט‪ .‬מעכב תחרותי יכול להיות מדוכא ע"י הגדלת ריכוז הסובסטרט‪ .‬מעכב לא‬ ‫‪.agarose/dextran/polyacrylamide‬ספדקס‪-‬ג'ל פוליסכרידי העשוי מהפולסיכריד דקסטרן ‪ .‬ג'ל דו מימדי – הפרדה לפי מטען וגודל ‪.‬בשלב הראשון‬
‫תחרותי‪ -‬המעכב והסובסטרט יכולים להיקשר בו זמנית למולקולות האינזים באתרים פעילים שונים‪ .‬מעכב לא תחרותי פועל ע"י הקטנת מספר ה ‪turn‬‬ ‫ההפרדה היא לפי מטען כאשר בתוך הג'ל יש גרדיאנט של ‪ .pH‬המולקולות מתקדמות עד ש ‪ pH=pI‬ואז הופכים את הג'ל ב ‪ 90‬מעלות מוסיפים ‪SDS‬‬
‫‪ .over‬ולא יכול להיות מדוכא ע"י הגדלת ריכוז הסובסטרט‪ .‬אם ‪ S=KM‬אז המהירות = לחצי מהמהירות המקסימלית‪.‬‬ ‫ומפרידים לפי משקל מולקולרי‪ .‬ספקטרוסקופיית מסות – דוגמית חלבון מיוננת ע"י קרן לייזר בשדה אלקטומגנטי שמאיצה יונים לעבר הגלאי – היונים‬
‫‪competitive inhibitor‬‬ ‫‪noncompetitive‬‬ ‫הקלים ביותר יגיעו ראשונים‪.‬ניתן לקבל את המשקל המולקולרי ולפעמים ככה אפשר גם לפענח את הרצף‪ – Diagonal electrophoresis .‬טכניקה‬
‫‪inhibitor‬‬ ‫לקביעת מיקום קשרי הדי סולפיד‪ .‬תחילה החלבון מפוצל לפפטידים בתנאים ששומרים על קשיו הדיסולפידים‪ .‬לאחר מכן הפפטידים מגיבים עם חומצה‬
‫שמפצלת את קשרי הדי סולפיד כך שהפפטידים הקשורים בקשרי די סולפיד הם עצמאיים‪ -performic acid.‬בעזרת אדים של חומצה זו מבקעים קשר די‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫סולפידי ומקבלים שיירים שליליים‪–; cysteic acids. S-S–SO3 :‬‬
‫‪ – HCl 6N‬ב ‪ 110‬מעלות צלזיוס מתבצעת הידרוליזה של הפפטיד לחומצות אמינו שבונות אותו ע"י חימום למשך כ‪ 24 -‬שעות‪.‬‬
‫‪ – Ninhydrin‬ח‪ .‬אמינו שמטופלות בריאגנט זה נותנות צבע כחול )מלבד פרולין שנותנת צבע צהוב כי השייר של פרולין נסגר על עצמו ואנו מקבלים‬
‫קבוצה אמינית שניונית(‪ .‬הריכוז של הח‪.‬א בתמיסה לאחר חימום עם נינהידרין פרופרציונלי לבליעה של התמיסה‪ .‬משמש לגילוי איכותי וכמותי של ח‪.‬א‪.‬‬
‫ריאגנט סנגר – ‪ – FDNB‬משמש בזיהוי חומצה אמינית ה ‪ N-term‬ע"י כך שהיא מסומנת ע"י ריאגנט הסנגר שיוצר קשר קוולנטי יציב‪.‬שימוש בהידרוליזה‬
‫מלאה שוברת כל קשרים פפטידיים לכן לא ניתן לחזור יותר מפעם אחת כי הפפטיד נהרס לחלוטין‪ .‬את הקומפלקס קובעים עפ"י כרומטוגרפיה ‪+‬‬
‫ספקטרופוטומטריה )התוצר פלואורוסצנטי( ראגנט אדמן – מזהה קצה אמיני חופשי‪ .‬מספיקה הידרוליזה חלשה‪ ,‬ניתן להוסיף אותו כל פעם מחדש‬
‫לתמיסה‪ .‬טובה לפפטידים קצרים‪ .‬דנטוריציה של חלבון‪ :‬אוראה‪/‬גונידיניום כלוריד – מתחרים על קשרי מימן עם מים‪ ,‬נוצר מיסוך של מים‪ ,‬אפקט‬
‫‪.‬‬ ‫הידרופובי קטן‪ ,‬מתרחשת דנטורציה‪ .‬אם נוציא את החומרים קשרי המימן יחזרו למקומם כי הרצף בחלבון נשמר ומה שמכתיב את הקיפול הוא הרצף‪-β .‬‬
‫מרקפתואתנול‪ -‬חיזור קשרי דיסולפיד‪ .‬להחזרת קשרי ‪ S-S‬נכניס חומר מחמצן ולפעמים פשוט מספיק להוציא את המחזר‪.‬יש לשים לב שקודם יש‬
‫להחזיר את קשרי המימן למקומם ואח"כ את קשרי הגופרית ע"י חמצון‪ - (β-hydroxymercuribenzoate- (β-HMB .‬נקשר לגופרית של ציסטאין וע"י‬
‫כך מפריד קשר די‪-‬סולפידי תוך שחרור מים‪ .‬מטעין את שייר של ציסטין במטען שלילי ‪- HO-Hg-benzen ring-COO-. fluorescamine‬מגיב עם קב' ‪α‬‬
‫אמינו תוך כדי יצירת תוצר מאוד פלורוצנטי‪ .‬ביקוע שרשראות באמצעות זיהוי ח‪.‬א‪:‬‬
‫)‪ – (CNBR‬מפצל שרשראות פולפפטידיות רק בצד הקרבוקסילי של שיירי מתיונין‪ .‬הציאנוגן ברומיד עושה למתיונין שינוי מרחבי ואנו מקבלים במקום‬
‫‪ -Ki‬קבוע דיסאסוציאציה של המעכב‪ .‬נמדד ללא תלות בסובסטרט‪ .‬במעכב תחרותי ‪ -‬קבוע הפירוק של המעכב ניתן ע"י‪:‬‬ ‫הומו‪-‬סרין‪-‬לקטון ]‪H.S.L] -Elastase‬ביקוע קשר פפטידי לאחר ח‪.‬א‪ .‬קטנות‪-‬סרין ואלאנין‪.‬‬
‫טריפסין – חותכת אחרי ליזין או ארגנין )בצד הקרבוק'(‪ .‬הן הידרופיליות‪ ,‬נמצאות על פני השטח של החלבון‪ .‬טיריפסין יכול לחתוך את עצמו‪.‬‬
‫] ‪[ E ][ I‬‬
‫= ‪Ki‬‬
‫כימוטריפסין – אחרי טירוזין‪ ,‬טריפטופאן‪ ,‬פנילאלאנין‪ ,‬לאוצין ומתיונין‪ .‬טרומבין – אחרי ארגנין‪ – Carboxypeptidase A .‬לא ארגנין‪/‬ליזין‪/‬פרולין‬
‫יכול להיות מושג בנוכחותו של מעכב‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫‪ .‬בגלל שהגדלת כמות הסובסטרט יכולה לדכא את המעכב‬ ‫הומולוגיה– דמיון ברצף ולפעמים גם במבנה של החלבון‪ .‬פעילות אופטית – ח‪.‬א ארומטיות בולעות ב ‪ 280‬ננומטר ‪Tyr-tirosine) 275 nm, Trp-‬‬
‫] ‪[ EI‬‬ ‫‪ (tryptiphan 280 nm, Phe 257 nm‬קביעת המבנה של חלבון‪ – NMR :‬שיטה מבוססת על שינוי התנהגות ספין של אלקטרון בשדה אלקטרומגנטי‪.‬‬
‫חסרונות‪.1 :‬מוגבל רק לחלבונים הידרופיליים )מסיסים( ‪ .2‬גודל החלבון מקס' שניתן לחקור‪ -‬עד ‪100‬ח‪.‬א קריסטלוגרפיה – מגבשים את החלבונים‪.‬אופן‬
‫פיזור הגלים )קרני ‪ (X λ=1-2Å‬מהגביש תלוי בסידור המולקולות בגביש ובמבנה האטומי שלהן ) ‪ -loop‬אינו ניתן לזיהוי בשיטה זו(‪ .‬לאחר שיחזור‬
‫‪app‬‬
‫ומחושב ע"י‪:‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫נקרא‬ ‫‪KM‬‬ ‫משתנה כאשר הערך החדש של‬ ‫‪KM‬‬ ‫תחרותי אך ערכו של‬ ‫הפאזות של הגלים המפוזרים‪ ,‬ניתן לחברם ולקבל תאור של המבנה האטומי בצורת מפת צפיפות אלקטרונית‪ .‬איכות המפה תלויה ברזולוציה‪.‬‬
‫טרנסקריפציה‪ -‬העתקת דנ"א‪ .‬תרגום‪-‬מ ‪ m-RNA‬לחלבון‪ .‬דוגמה לתהליך טיהור חלבון‪ :‬שבירת תאים‪ ,‬שיקוע ע"י מלח‪ ,‬מחליף יונים‪ ,‬ג'ל‬

‫‪app‬‬ ‫] ‪[I‬‬ ‫פילטרציה )סינון מולקולרי(‪ ,‬כרומוטוגרפיית זיקה‪.‬‬

‫במעכב לא תחרותי ‪ S :‬יכול עדיין להקשר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫‪= K M (1 +‬‬ ‫)‬ ‫יחידה ‪ :3‬אנזימים מבוא וקינטיקה‪:‬‬
‫אנזימים – מזרזים ריאקציות ע"י ייצוב מצב המעבר הגבוה ביותר באנרגיה‪ .‬ע"י ייצוב סלקטיבי של מצב המעבר האינזים קובע איזו ראקציה תתרחש‪.‬‬
‫‪Ki‬‬ ‫אינזים בדר"כ מזרז ריאקציה כימית אחת או סט של ריאקציות קרובות‪.‬‬
‫הפעילות של הרבה אינזימים תלויה בנוכחות של מולקולות קטנות הנקראות קופקטורים‪-apoenzyme .‬אינזים ללא הקופקטור שלו‪-holoenzym .‬‬
‫האינזים הפעיל השלם והקטליטי‪ -coenzymes .‬קופקטורים שהם מולקולות אורגניות קטנות‪.‬‬
‫‪app‬‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫אינזימים יכולים לשנות אנרגיה מצורה אחת לאחרת )לדוגמא‪ :‬פוטוסינתזה(‪ .‬אנרגיה חופשית‪-‬פונקציה תרמודינמית המשמשת להבנת אינזימים – השוני‬
‫‪Vmax‬‬ ‫=‬ ‫( קובע האם הריאקציה תהיה ספונטנית בעוד שהאנרגיה הנדרשת להפיכת המגיבים לתוצרים קובעת את שיעור‬ ‫‪∆G‬‬ ‫באנרגיה החופשית )‬
‫‪1 + [ I ] / Ki‬‬ ‫של ריאקציה לא תלוי במכניזם המולקולרי של השינוי‪ .‬השינוי באנרגיה החופשית הסטנדרטית ב‬ ‫‪∆G‬‬ ‫הריאקציה )על זה משפיעים האינזימים(‪ .‬ה‬
‫‪app‬‬
‫כאשר ערכו של‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫יורד לערך הנקרא‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫לקומפלקס ‪ ,EI‬אך הקומפלקס ‪ EIS‬לא ממשיך ליצירת תוצר‪ .‬הערך של‬ ‫‪.‬אינזימים משנים רק את שיעור הריאקציה ולא את קבוע הריאקציה‪ .‬אינזימים לא יכולים לשנות את חוקי‬
‫|‪∆G ‬‬ ‫‪ pH=7‬מצויין ב‬

‫התרמודינמיקה ולכן לא יכולים לשנות את שו"מ של ריאקציה כימית ‪ -‬משמעות הדבר שאינזים מזרז את הריאקציה קדימה ואחורה ע"י אותו פקטור‬
‫לא משתנה‪.‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫בדיוק‪ .‬אינזימים מזרזים ריאקציות ע"י הקלת היצירה של מצב המעבר )‪ - (t.s‬מצב מעבר הינו המצב עם האנרגיה החופשית הגבוהה ביותר ע"י הורדת‬
‫אנרגיית האקטיבציה )אין שינוי ביחס של האנרגיה החופשית בין המגיבים לתוצרים(‪ .‬הירידה באנרגיית האקטיבציה משמעותה שיותר מולקולות הן‬
‫בעלות אנרגיה להגיע למצב המעבר‪ .‬היצירה של קומפלקס אינזים‪-‬סובסטרט היא השלב הראשון בקטליזה אינזמתית ]‪ - [ES‬מהי ההוכחה לקיום קשר‬
‫‪ -‬גם מהירות‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫‪ -‬לא תלוי בריכוז האינזים ולכן לא משתנה‪.‬‬ ‫‪KM‬‬ ‫שינויים בפרמטרים בעקבות שינוי בריכוז האינזים‪:‬‬ ‫אינזים‪-‬סובסטרט?‬
‫‪ .1‬בריכוז קבוע של אינזים שיעור הריאקציה עולה עם העלייה בריכוז הסטובסטרט עד הגעה למהירות מקסימלית‪ .‬בריכוזי סובסטרט גבוהים כל האתרים‬
‫מקסימלית וגם מהירות הראקציה תלויים בריכוז האינזים ולכן הקטנת ריכוז האינזים תקטין את המהירות‪.‬‬ ‫הפעילים מלאים ולכן שיעור הריאקציה לא יכול לעלות‪ .2.‬קריסטלוגרפיה בקרני ‪.X. 3‬התכונות הספקטרוסקופיות של הרבה אינזימים וסובסטרטים‬
‫מעכבים לא הפיכים יכולים להתחלק לשלוש קטגוריות‪:‬‬ ‫משתנות ביצירת הקומפלקס ‪ .ES‬לאתרים הפעילים של אינזימים יש כמה מאפיינים משותפים‪ :‬האתר הפעיל הוא איזור באינזים שמפחית את‬
 ‫*ריאגנטים ספציפיים לקבוצה‪* ,‬תוויות זיקה – מולקולות שדומות מבנית לסובסטרט‪ * .‬מעכבים "מתאבדים" – סובסטרטים שונים בצורתם שמספקים‬
‫תנאים ספציפיים ביותר לשנות את האתרים הפעילים של האינזים‪ .‬במעכבים לא הפיכים ניתן לראות שככל שמעלים את כמות המעכב הפעילות יורדת‬
‫לינארית )אין ‪ .(Ki‬אם מעכב הפיך הייתה ירידה לא לינארית )יש כל הזמן פירוק ויצירה של הקומפלקס מעכב אינזים(‪.‬‬
‫הגדרת מידת הרוויה עבור מיוגלובין‪:‬‬ ‫אנלוגים למצב המעבר הם מעכבים רבי עוצמה של אינזימים‪ .‬פנצילין – מעכב בצורה בלתי הפיכה את יצירת דופן התא של חיידק‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫⋅ ‪= M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫יישור של משוואת מיכאליס מנטן תתן את המשוואה )עקומה הופכית הופכית(‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪Vmax [ S ] Vmax‬‬
‫‪pO 2‬‬ ‫] ‪Vmax = K cat [ ET‬‬
‫=‪y‬‬ ‫‪ :P‬לחץ החמצן בו ‪ 50%‬מהמולקולות רוויות )‪(Y=0.5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קשירת החמצן להמוגלובין‪) :‬‬
‫‪pO‬‬ ‫פעילות ספציפית‪ :‬פעילות ‪+ P50‬‬
‫‪ 2‬חלבון‬
‫אנזימטית‪/‬כמות‬
‫כוללת ‪ .‬מדד לניקוי חלבון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪Vmax‬‬ ‫‪KM‬‬
‫(‬ ‫‪ ,‬חיתוך עם ציר ‪y‬‬ ‫)חיתוך עם ציר ‪:X‬‬

‫‪( pO2 ) n‬‬

‫=‪y‬‬ ‫‪V m ax‬‬
‫‪( pO2 ) n + ( P50 ) n‬‬
‫‪m g_ p ro te in‬‬
‫‪y‬‬
‫‪log‬‬ ‫‪= n log pO 2 −n log P50‬‬ ‫עקומת היל )קו ישר(‪:‬‬
‫‪1 −y‬‬ ‫מעכב בלתי הפיך )מב"ה(‪ -‬יש קשירה‪ ,‬אין דיסאסוציאציה‪ .‬בד"כ מעכב מסוג זה יוצר קשר קו‪-‬וולנטי עם האנזים‪).‬לדוגמה פניצילין נקשר ל‪ OH-‬של סרין‬
‫בקשר קו‪-‬וולנטי באתר הפעיל(‪ .‬מב"ה יכול לשמש למיפוי אתרים פעילים‪ .‬ניתן לחלק את המעכב ל‪ 3-‬קבוצות‪ -Group specific reagent .1 :‬מגיב‬
‫עם שייר )‪ (R‬של ח‪.‬א‪ .‬מסוימת‪) .‬לדוגמה‪ -DIPF, iodoacetamide :‬נקשרים לסרין ראקטיבית בכימוטריפסין( ‪ -substrate analog .2‬בעלות‬

‫‪y‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪Sn‬‬ ‫ספציפיות גבוהה עבור אתר פעיל מסוים‪) .‬דוגמה ‪ TPCK‬הוא סובסטרט אנלוג )ראגנט זיקה( של כמוטריפסין‪ ,‬נקשר באופן בלתי הפיך להיסטדין ‪57‬‬

‫=‬ ‫‪= n‬‬

‫רק אם חלבון הוא אנזים ניתן לבדוק לו את המהירות‪.‬‬
‫‪y ∞ V max‬‬ ‫‪S + K 0n.5‬‬
‫מקדם היל )‪ (n‬מבטא את האפיניות )מדד לקואופרטיביות(‪ ,‬ככל ש ‪ n‬גדול מ ‪ <= 1‬קיימת קואפרטיביות והקישור לכל אחת מהיחידות הוא לא בלתי תלוי‪.‬‬
‫ככל שמקדם היל גבוה יותר‪ ,‬הקופראטיביות גבוהה יותר =< פיתול גדול יותר בעקומה הסיגמואידלית‪.‬‬
‫הקישור הקופראטיבי של חמצן להמוגלובין מאפשר להסיע לרקמות כמות גדולה פי ‪ 1.7‬מאשר ללא קופראטיביות‪ :n=1 .‬התנהגות מיכאליס מנטן‪.‬‬
‫‪ :n<1‬קואופרטיביות שלילית )מוריד אפיניות(‪.‬‬
‫‪-heme‬לברזל קשורה היסטדין של חלבון בעמדה קורדנטיבית החמישית )בעמדה קורדנטיבית השישית נקשר חמצן מולקולרי וממנה הוא יפרד(‪.‬‬
‫כאשר מולקולת חמצן נקשרת אל העמדה )לא מחמצנת אותה!( הפנויה השישית של אטום הברזל‪ ,‬הברזל נע לתוך מישור ה ‪.heme‬‬
‫התנועה הזו של הברזל ובעיקבותיו של ההיסטידין מועברת לאיזור המגע בין התת יחידות והשינוי עובר לתת יחידה נוספת ולמעשה "מוסר לה" שנקשר‬
‫חמצן וזה משפיע על האפיניות של אותה תת יחידה‪.‬‬
‫נגדיר ‪ 2‬מצבים‪ :‬מצב ‪ – T‬מתוח‪ ,‬מאופיין ע"י המבנה הרבעוני של ‪ – deoxyhemoglobin‬בו לא קשור חמצן לאף יחידה‪.‬‬
‫מצב ‪ – R‬רפוי‪ ,‬מאופיין ע"י המבנה הרבעוני של ‪ – oxyhemoglobin‬בו חמצן קשור ליחידות‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬מודלים עיקריים להסבר הקופראטיביות‪:‬‬
‫מודל ‪ 2‬המצבים )‪ – (MWC‬ע"פ מודל זה בכל לחץ חמצן שהוא‪ ,‬המוגלובין נמצא בשו"מ בין מצב ‪ T‬למצב ‪ R‬אפילו כשאין חמצן בכלל‪ .‬ככל שנקשרות‬
‫במודל זה כולם ‪ T‬או ‪R‬‬ ‫יותר מולקולות חמצן שו"מ נוטה ברובו לכיוון מצב ‪.R‬‬
‫‪ :‬מבטא את קבוע שו"מ במצב של ‪ 0‬חמצן‪ – C .‬היחס בין קבועי שו"מ בין מצב של קישור אחד למצב של בלי‪.‬‬
‫באתר הפעיל(‬
‫‪ – suicide inhibitor/ mechanism based .3‬אמצעי ספציפי ביותר לשינוי תכונות של אתר פעיל‪ .‬מעכב נקשר כסובסטרט‪ ,‬יש התקדמות בתגובה‬
‫עד לשלב מסוים שבו התגובה "נתקעת" וכתוצאה יש ביטול פעילות אנזימטית‪) .‬דוגמה –פניצילין המכיל טבעת בטא‪-‬לקטאם מאוד פעילה(‪ .‬רק בנוכחות‬
‫מעכב זה יש ירידה לינארית ביעילות אנזימטית בגרף של ריכוז מעכב כנגד מהירות התגובה‪ .‬אין השפעה של ריכוז סובסטרט כי המעכב "הורג" את‬
‫האנזים‪ .‬מב"ה יכול לתפקד כראגנט זיקה‪) .‬ראגנט זיקה‪ -‬דומה מאוד לסובסטרט‪ ,‬יש יצירת קשר אתר פעיל‪(.‬‬
‫יחידה ‪ :4‬אינזימים – מנגנונים קטליטים‪:‬‬
‫אנרגיית הקישור הינה האנרגייה החופשית המשוחררת בעת היווצרות מס' רב של אינטרקציות חלשות בין האינזים והסובסטרט‪.‬‬
‫לאנרגיית הקישור ‪ 2‬מטרות‪* :‬יצירת הספציפיות של הסובסטרט והעלאת יעילות הקטליזה ‪* .‬אנרגיית הקישור המקסימלית מצביעה על הסובסטרט‬
‫הספציפי לאנזים‪.‬‬
‫אנזימים מקיימים בדר"כ אחת או יותר מן האסטרטגיות הבאות ע"מ לקטלז ריאקציה ספציפית‪:‬‬
‫‪ .1‬קטליזה קוולנטית – האתר הפעיל מכיל קבוצה פעילה – אשר הופך קוולנטי בנוכחות אנזים‪ .2 .‬קטליזה חומצית בסיסית‪ .3 .‬קטליזה ע"י יון מתכת‪.‬‬
‫‪ .4‬קטליזה ע"י קירוב – ריאקציות רבות מכילות ‪ 2‬סובסטרטים שונים‪ .‬ריאקציות אלה ניתן לזרז באופן ניכר ע"י קירוב הסובסטרטים זה לזה ע"י קישור‬
‫יחיד לאינזים‪.‬‬
‫מנגנון כימוטריפסין‪ :‬כיצד ניתן להבהיר את תפקוד הסרין ‪ 195‬בפעילות הכימוטרפסין? בודקים על סובסטרט שיוצר תוצר ביניים צהוב‪ .‬מדובר בתהליך‬
‫דו שלבי‪ ,‬שלב ראשון מהיר יותר מהשני‪ .‬באתר הפעיל יש שלשה קטלטית – ‪ 3‬חומצות אמינו‪.Asp102-His57-Ser195 :‬‬
‫‪ .1‬הסובסטרט נקשר‪ .‬השיירים של השלשה קטליטית מתקרבים זה לזה בעקבות התאמה מושרת והופכות לראקטיביות‪.‬‬
‫המתנהג כנוקלאופיל‪.‬‬ ‫‪O−‬‬ ‫‪ Asp.2‬מאקטבת את ‪ His‬וגורמת לו להיות בסיס חזק יותר‪ .‬כתוצאה‪ ,‬פרוטון עובר ל ‪ His‬ומתקבל יון אלקוקסיד‬
‫‪L‬‬ ‫תוקף את פחמן הקרבונילי של סובסטרט‪ .‬נוצר מבנה טטראהדראלי שבו חמצן קרבונילי נהפך ל ‪−‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪O−‬‬ ‫‪.3‬‬

‫] ‪[T j‬‬ ‫] ‪[T0‬‬

‫‪K‬‬
‫‪= C j L0‬‬ ‫ככל שעולים בריכוז החמצן החזקה )‪ (j‬על ‪ C‬גדלה לפי‪:‬‬ ‫= ‪L‬‬ ‫‪C= R‬‬ ‫הנוצר בחומר ביניים הטטראהדראלי‪ .‬גם החנקנים שמסביבים‬ ‫‪O−‬‬ ‫‪ Gly.4‬מכסה את ה"חור האוקסיאניוני" ובכך קשרי מימן מייצבים את‬

‫] ‪[R j‬‬ ‫] ‪[ R0‬‬ ‫‪KT‬‬ ‫מייצבים‪.‬‬

‫היחס בין ‪ T‬ל ‪ R‬הולך ונהיה יותר קטן ככל שמתקרבים למצב הרוויה‪.‬‬ ‫תוקפת את פחמן )שהיה קרבונילי(‪ ,‬בגלל משיכה להיסטדין משתחרר אמין )במקרה של פפטיד( המכיל חלק אחד של פפטיד‪.‬‬ ‫‪O−‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אלוסטריות‪ -‬קישור במקום אחד משפיע על קישוריות במקום אחר )באותו חלבון(‪ .‬חלבון קואופרטיבי‪ -‬חלבון המסוגל לשנות זיקה של ליגנד )לרוב‬ ‫נשאר ‪ Acyl-enzyme‬שבו סרין קשורה לקבוצה קרבונילית עם החלק השני של הפפטיד‪ .‬הידרוליזה של ‪ Acyl-enzyme‬משחררת את התוצר השני‪.‬‬
‫סובסטרט( עקב קישור מוקדם של ליגנד‪ .‬כלומר‪ ,‬אפיניות של ליגנד שני לחלבון תיהיה שונה מאפיניות שבה נקשר ליגנד הראשון‪.‬‬
‫תנאים לקופראטיביות‪ (1 :‬חלבון חייב להיות בנוי לפחות משתי תתי‪-‬יחידות‪ 2 (2 .‬קונפורמציות שונות לחלבון – אחת עם אפיניות גבוהה והשנייה נמוכה‪.‬‬
‫‪ (3‬חייב להיות מעבר אינפורמציה על קישור לליגנד מאתר אחד לאחרים )תקשורת(‪.‬‬
‫של המים והחמצן של המים תוקף את‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪.6‬מגיעה מולקולת מים כאשר המימן של המים נקשר לחנקן של היסטידין ובכך מוריד את ה‬

‫מודל ‪ – KNF‬ע"פ המודל הנ"ל מתחילים ממצב של המוגלובין ללא חמצן‪ ,‬נקשר חמצן ליחידה אחת מה שמקל על קשירת חמצן ליחידה הבאה ולכן קבוע‬
‫שו"מ ישתנה‪ ,‬כלומר כל תת יחדה שקושרת חמצן מעלה אפיניות הקישור של תת יחידות הבאות‪ .‬מודל זה מניח שינוי עוקב‪ .‬מודל זה דורש קבוע שו"מ‬
‫אין ש"מ‪ :‬אם נקשר ריאגנט‪ ,‬תת היח' משנה את צורתה ל ‪ ,R‬אם לא‪ ,‬אז תמיד יהיה ‪.T‬‬ ‫שונה לכל שלב קשירה‪.‬‬
‫מצב לא יציב‪.‬‬ ‫‪O−‬‬ ‫הפחמן הקרבונילי ששוב יוצר‬

‫ההשפעה של סובסטרטים על אינזימים אלוסטרים מיוחסת כהשפעה הומוטרופית בניגוד לכך ההשפעה של מולקולות לא סובסטרטיות על אינזימים‬ ‫‪ .7‬הקשר הקוולנטי נשבר והקשר הכפול חוזר והחלק השני משתחרר‪ .8 .‬האינזים חוזר לצורתו המקורית‪.‬‬
‫אלוסטרים )כמו ‪ ATP, CTP‬על ‪ (ATCase‬מיוחסת כהשפעה הטרוטרופית‪.‬‬ ‫סיכום המנגנון של כימוטריפסין‪:‬‬
‫החמצן מוגדר כאפקטור – מכיוון שהוא מאותו סוג של המולקולה שנקשרת וגם מעלה את האפיניות הוא מוגדר כאפקטור הומוטרופי חיובי‪.‬‬ ‫‪ .1‬קטליזה קוולנטית – השלב של יצירת קשר קוולנטי בין הסרין לסובסטרט‪.‬‬
‫אפקטור הטרוטרופי – נקשר במקום שונה מאתר קישור לליגנד )סובסטרט(‪ .‬הומוטרופי‪ :‬מעלה אפיניות של עצמו )חמצן שמעלה אפיניות לחמצנים(‪.‬‬ ‫‪ .2‬קטליזה חומצית‪/‬בסיסית – ע"י המשחק של ההיסטידין שמושך פרוטון מצד אחד ומשתף מצד שני‪.‬‬
‫לדוגמא מולקולת ‪ 2,3BPG‬נקשרת למצב ‪ T‬מייצבת אותו ובכך מורידה את האפיניות לחמצן – אפקטור אלוסטרי שלילי‪.‬‬ ‫‪ .3‬קטליזה ע"י הצמדה‪ .‬ספציפיות של כימוטריפסין נובעת מ"כיס" באתר הפעיל המתאים לשייר צדדי גדול והידרופובי )טבעת פניל של‬
‫אפקט בוהר‪ :‬סוג של בקרה‪ .‬לרקמות מטבוליות כמו שרירים מתכווצים יש צורך גבוה בחמצן והם מייצרים כמות גדולה של יוני מימן ופחמן דו חמצני‬ ‫סובסטרט(‪.‬‬
‫המהווים אפקטורים הטרוטרופים שליליים של המוגלובין שמקדמים שחרור חמצן‪.‬‬ ‫משפחת של סרין פרוטאזות‪ :‬כימוטריפסין‪ ,‬טריפסין ) ‪ Asp 189‬באתר פעיל(‪ Elastase (Val216, Val190 ,‬באתר פעיל מאפשרות כניסה של‬
‫יש צורך בבקרה על סינתזת ‪ RNA‬משום שלא רצוי שיהיה עודף או חוסר במרכיבי הסינתזה‪ .‬הבקרה היא באינזימים המוקדמים של הסינתזה –‬ ‫מולקולות קטנות בלבד(‪.‬‬
‫‪) ATCase‬א(הוא האינזים הראשון במסלול התגובה של יצירת פרימידינים ‪ UTP‬ו‪ .CTP -‬זהו אנזים קואופרטיבי‬ ‫קרבוניק אנידראז – ) )‪mettalloenzyme‬כמעט כל האורגניזמים מכילים קרבוניק אנהידרז המקטלז את היצירה של פחמן דו חמצני )הידרציה(‪.‬‬
‫מדובר באינזים אלוסטרי שמעוכב ע"י ‪ CTP‬בהמשך השרשרת כי כאשר המערכת יצרה מספיק ‪ CTP‬נשלח סיגנל לאנזים המורה הפסקת הפעילות‪.‬‬ ‫קרבוניק אנידראז היה האינזים הראשון שנתגלה בו יון האבץ‪ .‬אבץ נמצא רק במצב ‪ +2‬במערכות ביולוגיות‪ .‬אטום האבץ נקשר ל ‪ 4‬ליגנדים בקרבוניק‬
‫האפקט של ‪ CTP‬על האינזים מדגים פידבק או מעכב שהוא תוצר סופי‪.‬‬ ‫אנידראז‪ 3 .‬אתרי קישור הם עם טבעת האימודוזיל של ‪ 3‬שיירי ‪ His‬ואתר קישור נוסף הוא למולקולת מים‪ .‬הקשירה של מולקולת המים לאבץ מפחיתה‬
‫בגלל חוסר הדימיון לסובסטרט‪ CTP ,‬חייב להיקשר לאתר המרוחק מהאתרים הפעילים שם נקשר הסובסטרט‪ .‬אתרים אלו נקראים אתרים אלוסטרים או‬
‫אתרי בקרה )כנ"ל גם ‪ .(ATP‬שניהם גם יוצרים אינטרקציות לא קוולנטיות‪ .‬בגלל שהוא נקשר במקום אחר‪ ,‬הוא משמש כאפקטור הטרוטרופי שלילי‪.‬‬ ‫ריכוז משמעותי של יון הידרוכסיד )קשור לאבץ( נוצר ב ‪ pH‬נטרלי‪ .‬אבץ‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪a‬‬
‫של המים‪ .‬עם הורדת ה‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪a‬‬
‫משמעותיתת את ה‬
‫מכיוון ש ‪ ATCase‬אינו מתנהג לפי משוואת מיכאליס מנטן אז לא נוכל לדבר במושגים של מעכב תחרותי‪/‬לא תחרותי‪.‬‬
‫שקשור להידרוקסיד הינו מספיק נוקלאופילי ע"מ לתקוף פחמן דו חמצני בצורה מהירה‪ .‬קצב המסת פחמן דו‪-‬חמצני מחייב בופר‪ .‬יש סבירות גבוהה כי‬
‫‪ ATCase‬הוא אוליגומר – מורכב מיותר מסוג אחד של תת יחידה )‪ 12‬תת יחידות סה"כ משני סוגים(‪ .‬לכל תת יחידה קטליטית קשורה תת יחידה‬
‫מרכיבי בופר משתתפים בתגובה‪ ).‬יש שיחרור פרוטון בתגובה וקשירתו חזרה המגבילה את הראקציה‪ .‬נוכחות בופר פותרת בעיה זו(‪ .‬מרכיבים‬
‫רגולטורית‪ .‬בחימום נוצרים גושים של החלק הרגולטורי‪.‬‬
‫מולקולריים של בופר גדולים מדי בכדי להיכנס לאתר פעיל‪ .‬לכן ‪ C.A.II‬פיתח שיטה שבה ‪ His 64‬משמש כנשא‪ ,‬הוא מעביר פרוטון ממולקולת מים‬
‫לפני שידעו את המבנה של ‪ ATCase‬עשו עליו פעילות של איפיון חלבון כאשר הגיבו אותו עם ריאגנט‪ ,‬החלבון התפרק ל ‪ 2‬תת יחידות‪.‬‬
‫הקשוה לאבץ לפני השטח החלבון ואז פרוטון מועבר לבופר‪.‬‬
‫גילו שהתת יחידות הקטליטיות מסוגלות לבצע את הריאקציה‪ ,‬אך אין קופראטיביות כלומר התלות היא ע"פ מיכאליס מנטן ופעילותן אינן מושפעת ע"י‬
‫‪ .CTP‬לעומת זאת ראו שהתת יחידות הבקרתיות – רגולטוריות אינן מבצעות פעילות קטליטית כאשר קשירת ‪ CTP‬מתחרה עם קשירת ‪.ATP‬‬
‫המודל של ‪ MWC‬מסביר היטב את התנהגותו של ‪ .ATCase‬בנוכחות כל ריכוז של סובסטרט )אספרטאט וקראמבומיל פוספט( האינזים נמצא בשו"מ‬
‫בין צורות ‪ T‬ו ‪ .R‬כשאין סובסטרט‪ ,‬ההעדפה היא לקונפורמצית ‪ .T‬וככל שנקשר סובסטור שו"מ נוטה ל ‪) .R‬מכניזם מותאם(‬
‫שו"מ בין ‪ 2‬הקונפורמציות נצפה מוסט ע"י קשירת מודולטורים כאשר ‪ ATP‬מעדיף להיקשר ל ‪ R‬כי הוא מודולטור חיובי ו‪ CTP -‬מעדיף להקשר ל ‪ T‬כי הוא‬
‫מודולטור שלילי‪.‬‬
‫לגידול בפעילות של ‪ ATCase‬כתגובה לעליית ריכוז ‪ ATP‬יש שני הסברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז ‪ ATP‬גבוה מאותת ליצור ריכוז גבוה של נוקלאוטידי פורין בתוך התא ולכן עלייה בפעילות של ‪ ATCase‬תשווה את הפורינים והפרמידינים‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז גבוה של ‪ ATP‬מציין שיש אנרגיה משמעותית בתא לשכפול ‪.DNA‬‬
‫בנוכחות ‪ CTP‬האינזים מגיב פחות לאפקטורים הקואפרטיבים המוגברים ע"י קשירת סובסטרט ולכן דרוש יותר סובסטרט להשגת שיעור ראקציה נתון‪.‬‬
‫חלבונים שונים בעלי אותה פעילות אינזימתית המופיעים באותו חלבון נקראים איזואינזימים‪.‬‬
‫פסופורלציה‪/‬דהפוספורילציה – מתבצעות בריאקציות שונות‪ .‬כל אחת משתי הריאקציות היא כמעט בלתי הפיכה‪ .‬בדר"כ הפוספורילציה גורמת לשפעול‬
‫החלבון – הצורה הפעילה עם זרחן‪ .‬גם פוספורילציה וגם דהפוספורילציה דורשות הידרוליזה של ‪.ATP‬‬
‫דוגמא לאינזים המבוקר ע"י פוספורילציה הוא ‪ .glycogen phosphorylase‬אינזים זה לוקח את חומר התשמורת בכבד – גליקוגן ומפרק ליחידות גלוקוז‬
‫עם פוספאט עליהן‪ .‬המעברים מקוטלזים ע"י אינזימים ספציפיים שהם בעצמם מבוקרים‪.‬‬
‫שינוי קוולנטי הוא אמצעי לבקר פעילות אינזמתית – פוספורלציה ודהפוספורילציה הם האמצעים העיקריים לכך‪.‬‬
‫יחידה ‪ :6‬פחמימות‪ :‬פחמימות= אלדהידים או קטונים עם הרבה קבוצות ‪) OH‬רב החומר האורגני נמצא בצורת פחמימות(‪ .‬לפחמימות ‪ 4‬תפקידים‪.1 :‬‬
‫מחסני אנרגיה ותוצרי ביניים מטבוליים‪.2 ,‬מרכיבים ב‪) DNA/RNA -‬דה‪-‬אוקסיריבוז‪/‬ריבוז(‪.3 ,‬אלמנטים מבניים בדפנות תאי צמח וחיידקים )צלולוז‪NAM- ,‬‬
‫‪ .NAG), 4‬קישור לחלבונים ולליפידים לצרכי קשרים בין תא לתא ובין תא לסביבה‪.‬‬
‫פחמימה מורכבת מ‪ 3-9 -‬פחמנים )שונים בגודל ובסטריאואיזומריה(‪ .‬אוליגוסוכר יכול ליצור מגוון רחב מאוד של מבנים‪.‬‬

‫ה‪ n -‬המינימלי הוא ‪ ,3‬יש שלושה טריאוזים‪:‬‬ ‫‪(CH 2 O) n‬‬ ‫כל פחמימה מורכבת מיחידות של‬

‫הפחמימות "מתארכות" ע"י הוספת כהל כל פעם‬ ‫‪-D/L‬גליצראלדהיד )פחמן קיראלי ‪1‬שני אננטיומרים ‪ , (D/L‬דיהידרוקסיאצטון‪.‬‬
‫לשרשרת‬

‫אלדוז‪ :‬קב' קרבוניל המחוברת ל ‪ H‬בקצה השרשרת‪ .‬קטוז‪ :‬קב' הקרבוניל‬

‫באמצע השרשרת‪ .‬בד"כ על פחמן ‪ .2‬אלדוזות‪ :‬גלוקוז‪ ,‬גליצר אלדהיד‪,‬‬
‫ריבוז‪ ,‬מנוז‪ ,‬גלקטאז‪ .‬קטוזות‪ :‬פרוקטוז‪ ,‬דה הידרוקסי אצטון‪ ,‬ריבולוז‪.‬‬ ‫‪ NMP‬קינאזות מקטלזים העברת פוספט מ ‪ ATP‬ל‪ .NMP-‬האינזימים מחייבים נוכחות יון מתכת דו ערכי כמו מגנזיום‪ .‬במקרה זה המתכת אינה‬
‫מרכיב של האתר הפעיל‪ .‬נוקלאוטידים כמו ‪ ATP‬נקשרים ליונים והסובסטרט האמיתי הינו קומפלקס יון המתכת ‪+‬הנוקלאוטיד‪) .‬דוגמה ספציפית‪ :‬אדנילאט‬
‫מכיל ‪loop‬שהוא נפוץ בקינאזות‪ ,‬תפקידו באתר‬ ‫‪ATP + AMP ↔ ADP + ADP‬‬ ‫קינאז המקטלז תגובה ‪,‬‬
‫פעיל לכסות ‪ ATP‬למניעת הידרוליזה ע"י מים(‪ NMP .‬קינאזות מבצעות העברה ישירה‪ ,‬לפי מנגנון רציף ‪) ordered/sequential‬גם ‪Adenylate‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪OH‬‬
‫‪ kinase’Lactat dehydrogenase‬פועלות לפי מנגנון זה‪ ,‬כלומר אין שיחרור תוצר עד שכל המגיבים נקשרים ואז יש שחרור רק של תוצרים(‬
‫‪+‬‬ ‫‪HOR‬‬ ‫‪OR‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪HOR‬‬ ‫‪OR‬‬
‫‪ -Random sequential displacement‬קשירת סובסטרטים מתבצעת באופן אקראי‪ -Ternary complex .‬קומפלקס הכולל בהתחלה את אנזים עם‬
‫'‪R‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪R‬‬ ‫'‪R‬‬ ‫'‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪H‬‬ ‫'‪R‬‬ ‫כל הסובסטרטים הנחוצים ובסוף קטליזה‪ ,‬אנזים עם התוצרים )שעדיין לא השתחררו מהאנזים(‪.‬‬
‫קטון‬
‫אלדהיד‬
‫כהל ‪+‬‬
‫כהל ‪+‬‬ ‫המיקטל‬
‫המיאצטל‬ ‫מנגנון פינג פונג – בריאקצית פינג פונג תוצר אחד או יותר משתחררים לפני שכל הסובסטרט נקשר לאינזים‪.‬‬
‫מנגנון של אדנילאט קינאז‪ .‬מנגון‪ :‬התקרבות )‪,(approximation‬‬
‫)‪-n=4‬טטראוז ‪-5‬פנטוז‪-6 ,‬הקסוז וכו' ‪ -‬יש יותר מפחמן כיראלי אחד‪ ,‬לכן יש דיאסטריומרים(‬
‫הקבוצה התוקפת היא בדר"כ הקבוצה המסומנת באדום שתוקפת את הקרבוניל ליצירת הטבעת )ההתקפה יכולה להיות משני הכיוונים( כאשר מונוסכרוז‬
‫יוצר טבעת משושה זה נקרא פירנוז‪ ,‬פרוקטוז יוצר מבנה ‪:‬‬
‫קטליזה ע"י יון מתכת‪ , “oxy-anion holes" ,‬מקרה של ‪ , Induced Fit‬עוטף את ה‪ATP-‬‬
‫מספור בטבעת מתחיל‬
‫יתכן ומסביר ‪ordered sequential reaction‬‬

‫מודל פינגפונג‪:‬‬

‫מכייון שיש ‪ 2‬אפשרויות להתקפה )מתחת ומעל הפחמן הקרבונילי( יש ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬

‫אנומר ‪ -α‬קבוצת ה‪ OH-‬שחוברה מצויה מתחת למישור הטבעת ‪ -‬הפוך מ‪(CH2O (35%-‬‬
‫אנומר ‪ -β‬קבוצת ה‪ OH-‬שחוברה מצויה מעל למישור הטבעת ‪ -‬מצד של ‪(CH2O (64%‬‬
‫אבולוציה מתכנסת )קונברגנציה(‪ -‬יצירה של תכונות פיזיות או התנהגותיות משותפות אצל יצורים ממוצא שונה ובאופן בלתי תלוי זה בזה‪ .‬התופעה‬
‫פחמן אנומרי‪ -‬הפחמן האלדהידי‪/‬קטוני שהותקף ביצירת הטבעת‪) .‬רק ‪ 1%‬במצב פתוח(‬ ‫מתרחשת כאשר על יצורים רחוקים מבחינה סיסטמטית פועלים לחצי בררה )לחצים אבולוציוניים( חזקים ודומים‪.‬‬
‫*בפירנוזות )‪ (6‬הקונפורמציה העדיפה היא קונפורמציית כיסא‪ ,‬כאשר הממירים הגדולים בעמדות אקיסאליות )פחות הפרעה סטרית( ‪* .‬בפורנוזות )‪(5‬‬ ‫יחידה ‪ :5‬בקרה של אינזימים‪:‬‬
‫מועדפת קונפורמציית מעטפה ) ‪ 4‬פחמנים על אותו המישור והחמישי מעליו(‪.‬‬ ‫מיוגלובין –חלבון מונומרי עם אתר קישור אחד לחמצן )קבוצת ‪(heme‬‬
‫מוטורציה‪ -‬שינוי קונפור' של הסוכר ממצב ‪α ‬פתוח ‪ β‬ולהיפך‪ .‬בתמיסה יש משתי הצורות‪* .‬בגלוקוז ‪ 1/3‬במצב ‪ α‬ו‪ 2/3-‬במצב ‪ ,β‬פחות מ‪ 1%-‬במצב‬ ‫המוגלובין – נמצא בדם ובסביבות שונות האפניות לחמצן משתנה כפונקציה ללחץ החמצן‪ .‬לדוגמא בריאות )בלחצים גבוהים של חמצן( האפניות היא‬
‫פירזונות= טבעת משושה(‪.‬‬‫פירנוזות וגם פורנזות )רב התמיסה ּ‬‫פתוח‪ -‬אין מוטורציה! *בפרוקטוז‪ -‬נוצרים גם ּ‬ ‫כמעט כמו של מיוגלובין‪ .‬זוהי דוגמא לבקרה‪ :‬לחץ חמצן גבוה – אפיניות גבוהה‪ .‬לחץ חמצן נמוך – אפיניות נמוכה‪ .‬המוגלובין הוא הטרוטטרמר הבנוי מ ‪2‬‬
‫סוכר מחזר‪ -‬סוכר בעל קבוצת אלדהיד חופשיה שיכולה לעבור חמצון לח‪.‬קרבוקסילית‪) .‬החיזור מתבצע ע"י נחושת ‪ ,Cu,‬שמשמנה את צבעו כשעובר‬ ‫סוגי שרשראות )‪ 2‬אלפא ו‪ 2 -‬ביתא(‬
‫חיזור‪ -‬קורה רק לסוכר פתוח( ‪.‬‬
‫ככל ש ‪ P50‬גבוה‬ ‫קשרים גליקוזידים‪ :‬בין סוכר לכהל= ‪ - O-glycosidic bond‬מחבר בין שני מונוסכרידים‪.‬‬
‫אפיניות‬
‫יגיב כמחזר‬ ‫יותר =<‬
‫לתוצאה ולכן לא‬ ‫בין סוכר לחנקן‪) N-glycosidic bond :‬מחבר בין סוכר לחומצה אמינית‪/‬בסיסים )‪ – (T,G,A,C‬בשני המקרים אין מצב פתוח‬
‫אלא אם הוא רב סוכר ויש לו קבוצה אנומרית חופשית‪.‬‬
 ‫נשאים משופעלים‪ – ATP :‬נשא משופעל של קבוצת פוספט‪ ,‬נשאים מאוד רווחיים הם ‪+NAD‬ו‪) FAD -‬נשאים של אלקטרונים(‪ .‬בתהליכי חמצון חיזור‬ ‫‪ = Adduct‬סוכר שקשור לכהל או אמין‪.‬‬
‫האלק'‪ - NADPH .‬משמש‬ ‫שמקבלת את‬
‫האנומרי‬ ‫ריאקטיבית שהיא זו‬
‫קונ' הפחמן‬ ‫קבוצה מס' הפחמן‬
‫יש הפחמן‬
‫בהם מועברים אלק' חייבים להיות קופקטורים שיקבלו אותם‪ .‬לשני נשאים אלהמס'‬ ‫פחמימות מורכבות‪ -‬נוצרות מקשרי ‪ -O‬גליקוזיד בין מונוסכרידים‪α-D-glycopyrunosyl-(12)-β-D-fuructofuranose :‬‬
‫שקיבל ‪ 2‬אלק'( ‪ NADH‬לא יתרום אלקטרונים וזה דרך‬ ‫נקשר‪ +‬לאחר‬
‫האנומרי‬ ‫אליו‪NAD‬‬‫כנשא תורם אלקטרונים‪ .‬האינזים מסוגל להבחין בין ‪ NADPH‬לבין ‪) NADH‬שזה‬
‫האנומרילו קבוצת ‪ SH‬בקצה‪ -‬מה שקושר את קבוצת האציל‪ .‬תהליך‬ ‫אציליות‪ ,‬יש‬
‫לסמן ולהבחין בין תהליכים קטבולים לאנאבולים‪.‬קואינזים ‪ – A‬נשא של קבוצותהפחמן‬
‫ההידרוליזה של המולק' האלה מתרחש מאוד ספונטנית‪ .‬היציבות הקינטית של הנשאים היא זו שמאפשרת לשלוט על שטף האנרגיה‪ .‬כל הנשאים הם‬
‫אפימרים‪ -‬סוכרים השונים בקונפיגורציה בפחמן כיראלי ‪ – D-glucose, D-fructose) .1‬לא אפימרים!!!! (‬
‫בעלי יחידה של ‪ ADP‬בתוכם )הדגמה של עקרון אבולוציוני(‪.‬‬
‫דיסכרידים נפוצים‪:‬‬
‫המוטיבים המשותפים בטיפוסי הריאקציות במטבוליזם )סה"כ ‪ 6‬טיפוסי ריאקציות( כמובן שלכל ריאקציה יהיה אינזים אופייני‪ .1 :‬חמצון חיזור‪ .2 .‬הרכבה‬
‫סוכרוז‪ -‬הסוכר של הקפה‪ ,‬מופק מקנה סוכר או סלק סוכר‪ .‬יח' ‪-α‬גלוקוז ויח' ‪-β‬פרוקטוז מחוברות בקשר גליקוזידי‪ - sucrase) .‬מפרק סוכרוז ליחידותיו(‪.‬‬
‫או פירוק של ‪ .DNA. 3‬איזומריזציות‪ .4 .‬העברת קבוצות‪ .5 .‬הוספה או הורדה של קבוצה‪ .6 .‬הידרוליטיות‪.‬‬
‫לקטוז ‪ -‬בסוכר של החלב ‪ -‬גלקטוז מחובר לגלוקוז קשר ‪ ,β-1,4‬לקטאז מפרק לקטוז בבני אדם‪ β-galctosidase ,‬מפרק לקטוז בבקטריות‪.‬‬
‫בקרה על מסלולים מטבולים‪ :‬כל המסלולים המטבולים מבוקרים ע"י כמות האינזימים )ברמה של שיעתוק‪ ,‬תרגום או פירוק(‪ ,‬פעילות האינזימים )דרך‬
‫מלטוז ‪ 2 -‬גלוקוז מחוברים בקשר ‪-O‬גליקוזידי ‪) α-1,4‬מלטאז מפרק לתתי יחידות(‬
‫בקרה אלוסטרית או קוולנטית(‪ ,‬כמו כן ישנה בקרה גם ע"י הורמונים‪ ,‬גם ע"י רמת האנרגיה בתא וגם ע"י ריכוזן של אבני בניין חיוניות‪.‬‬
‫*שלושת האנזימים המפרקים נמצאים בתאי האפיתל‪.‬‬
‫הפרמטר של ‪ Energy charge‬מוגדר ע"י‪:‬‬
‫איך אנזים מפרק קשר ‪-O‬גליקוזידי? הדיסכריד נקשר ל"חריץ" ארוך באנזים )האתר הפעיל( הקישור גורם לייצוב הקשר הגליקוזידי וחשיפתו לקטליזה‬
‫] ‪[ ATP ] + 0.5[ ADP‬‬ ‫חומצית ‪ ‬פירוק‪.‬‬
‫)סה"כ הצורונים שתורמים אנרגיה‪ /‬סה"כ‬ ‫= ‪Energy _ ch arg e‬‬ ‫הומופולימר‪ -‬פוליסכריד‪/‬אוליגוסכריד הבנוי מתת יחדיה אחת שחוזרת על עצמה‪.‬‬

‫] ‪[ ATP ] + [ ADP ] + [ AMP‬‬

‫גליקוגן‪ -‬ההומופולימר הנפוץ בבע"ח‪ ,‬גלוקוז מחובר לאחר בקשר ‪ α-1,4‬וכל ‪ 10‬פחמנים בקשר ‪) α-1,6‬מסועף ‪ (brunch -‬עם שרשרת סמוכה‪.‬‬
‫עמילן‪ -‬מאגר האנרגיה של צמחים‪ ,‬יכול הופיע בשתי צורות‪ :‬עמילוז‪ -‬הומופולימר של גלוקוז‪ ,‬לרב עם קשרי ‪ α-1,4‬בלבד‪ ,‬או עמילופקטין ‪ ,‬הומופולימר‬
‫מסועף של גלוקוז לרב בקשרי ‪ ,α-1,4‬ואחד ל‪ 30-‬קשרי ‪ α-1,6‬בין שרשראות )כלומר‪ ,‬פחות מסועף מגליקוגן(‪ .‬יותר ממחצית מתצרוכת הפחמימות באדם‬
‫הנוקל' האדנינים(‪ .‬לוקחים רק ‪ 0.5‬מהריכוז של ‪ ADP‬כי יש לו רק קשר פוספורילי אחד לעומת ‪ ATP (2‬קשרים פוספורילים(‪ .‬ערך ה ‪Energy charge‬‬
‫היא מעמילן‪ .‬העמילן מפורק ע"י ‪-α‬עמילאז‪ ,‬המופרש מתאי הלבלב ומבלוטות הרוק‪.‬‬
‫יכול לקבל ערכים בין ‪ 0‬ל‪) 1 -‬מצב ‪ – 1‬מצב עשיר באנרגיה(‪ .‬במצב ‪ 0‬תהליכים קטבולים פעילים מאוד לעומת אנאבולים שמואטים ולהיפך‪ .‬בתא תקין רוב‬
‫תאית ‪ -‬פוליסכריד של גלוקוז‪ ,‬בצמחים‪ .‬פולימר אינו מסועף של גליקוזידים הקשורים ב‪ ,β-1,4 -‬קונפיגורצית ה‪ β-‬של הפחמן האנומרי מאפשרת יצירת‬
‫הזמן ערך זה נשאר קבוע וכך הרשת המטבולית חשה את האנרגיה בתא‪.‬‬
‫משטחים ישרים וארוכים ‪ ‬נוצרים קשרי מימן בין שרשראות הצלולוז ‪ ‬סיבים חזקים‪.‬‬
‫יחידה ‪ :9‬מעבר סיגנלים‪ :‬מעבר סיגנל בלי צורך בהעברה פיזית של הסיגנל הראשוני‪ .‬שרשרת העברת הסיגנלים הינה שרשרת ששמורה אבולוציונית‪.‬‬
‫ההבדל בין הצלולוז לבין העמילן והגליקוגן נובע מהשוני בקונפורמציה של הפחמן האנומרי‪.‬גליקוגן ועמילן יוצרים סלילים חלשים‪ ,‬מסודרים פחות מהתאית‪.‬‬
‫סיגנל ראשוני‪ :‬כמו הורמונים‪ ,‬גורמי גידול‪ ,‬פוטונים או אפילו גלי קול‪ .‬נקלט ע"י רצפטורים ממברנלים )חלבונים אינטגרלים( הסיגנל עובר הגברה ע"מ‬
‫גליקוסמינוגליקנים‪ -‬פוליסכרידים המורכבים מדיסכרידים פולריים )נגזרות של סוכר אמיני(‪ ,‬בכל דיסכריד לפחות קבוצה אחת בעל מטען שלילי או קב'‬
‫לגרום לסינתזה של סיגנל שניוני‪ .‬הסיגנל השיניוני משפעל חלבונים אחרים =<מקבלים תגובה של התא‪ .‬ישנו היזון חוזר של שלבים שונים בתהליך הנ"ל‪.‬‬
‫גופרית‪) .‬דוגמא‪-‬פרוטאוגליקן‪ ,‬מולקולה המכילה מעל ‪ 95%‬גליקואמינוגליקן המהווה חומר סיכה במפרקים(‪.‬‬
‫המשתתפים העקריים במערכת של העברת אותות‪ .1 :‬סיגנל ראשוני‪ .2 .‬רצפטורים ממברנלים המרגישים את הסיגנל הראשוני ומעבירים אותו הלאה‪.‬‬
‫יצירת אוליגוסכרידים מתבצעת ע"י אנזימים ספציפיים‪ ,glycosyltransferases :‬המקטלזים היווצרות קשרים גליקוזידים‪ ,‬לסוכר אותו הוא עומד לחבר‪.‬‬
‫‪ .3‬מולקולות הצימוד – מולקולות תוך תאיות שמשפעלות אינזימים אחרים‪ .4 .‬אינזימים משופעלים שמייצרים סיגנל שניוני‪ .5 .‬הסיגנל השיניוני מאקטב‬
‫גליקופרוטאינים‪ -‬פחמימות הקשורות לחלבונים קוולנטית )ההבדל בינם לבין פרוטאוגליקן הוא באחוז המשקלי בין החלבון לסוכר(‪.‬‬
‫אינזימים אחרים )בעלי פעילות כללית( שמשנים ומשפעלים חלבוני מטרה עד לתגובה הרצויה‪.‬‬
‫מצויים‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"ג הממברנות ומהווים רצפטורים לסיגנלים‪ ,‬או סימן לזרע להקשר במקום ספציפי לביצית‪ .‬הפחמימות נקשרו לחלבון ע"י קישור לאספרגין‬
‫עקרונות הפעולה הכלליים‪ :‬סיגנל חיצוני נקשר לרצפטור )יש בעקבות כך שינוי של קונפורמציה ברצפטור( בעקבות שינוי הקונפורמציה משופעלים חלבוני‬
‫)‪ (N-linked‬או קישור לתריאונין )‪ .(O-linked‬רב החלבונים המופרשים מתאים הם גליקופרוטאימינים )משפיע על יכולת המסיסות במים של החלבון(‪,‬‬
‫הצימוד‪ .‬ברגע שחלבוני הצימוד משופעלים הם עוברים ונקשרים לאינזים ממברנלי שמייצר את הסיגנל השיניוני‪ .‬נוצרים הרבה סיגנלים שניוניים‬
‫בנוסף רצף הסוכר הוא זה שקובע את סוג הדם‪ .‬קישור הפחמימות לחלבונים מתבצע ב‪ ER-‬ובמנגנון גולג'י )למשל אלסטאז‪ ,‬מסונתז כזימוגן‪ ,‬מוכנס ל‪ER -‬‬
‫שמאקטבים חלבון מרכזי אחד שהוא בעצמו מתמיר חלבוני מטרה‪.‬‬
‫לצורך בקרה על גדילתו המבוצעת ע"י ‪ 29‬ח‪.‬א(‬
‫פירוט של מסלול העברת אותות ע"י חלבוני ‪ :G‬הסיגנלים הראשונים‪ :‬הורמונים‪ ,‬חומרי ריח‪ ,‬חומרי טעם‪ ,‬חלבונים‪/‬מולקולות קטנות‪– Growth factors ,‬‬
‫_______________________________________________________________________________________________________‬
‫חלבונים קטנים שנקשרים לרצפטור ובעקבות הקישור הם גורמים להתחלקות ועוד‪ ...‬הסיגנלים הראשוניים האלה נקשרים לרצפטור ממברנלי‪GPCRs :‬‬
‫יחידה ‪ :7‬ליפידים וממברנות‪ :‬הגבולות של תאים נוצרים ע"י ממברנות ביולוגיות שמונעות ממולקולות שמצויות בתוך התא מלדלוף החוצה ולהיפך‪ .‬עם‬
‫‪ .((G-Protein-Coupled-Receptors‬התכונות שלו‪:‬‬
‫זאת‪ ,‬הן מכילות מערכת הובלה שמאפשרת למולקולות ספציפיות להיכנס ולחומרים בלתי נחוצים לצאת‪ .‬הרבה מאפיינים משותפים מכתיבים את המגוון‬
‫‪ .1‬הרצפטורים הממברנלים קושרים את הסיגנל הראשוני במתחם החוץ תאי שלהם‪ .2 .‬מהצד הפנימי )התוך תאי( הרצפטור קושר חלבוני ‪ .G. 3‬הצימוד‬
‫בין הסיגנל הראשוני למולקולות הצימוד הפנימיות )שהן חלבוני ‪ (G‬נעשה באמצעות שינוי קונפורמציה של הרצפטור שזו הדרך להעביר את הסיגנל מבחוץ‬
‫פנימה‪ .4 .‬הרצפטורים הללו הם חלבונים של משפחה ענקית בעלי דמיון רב במבנה וברצף‪.‬‬
‫)‪ (60-100‬התוחמות בין מדורים‪ .2 .‬מורכבות בעיקר מליפידים וחלבונים‬
‫‪A‬‬ ‫הרב בתפקוד של ממברנות ביולוגיות‪ .1 :‬ממברנות – יריעות דקות‬
‫אלה חלבונים אינטגרלים חוצי ממברנה כאשר יש להם ‪ 7‬הליקסים טרנסממברנלים‪ .‬יש להם קופקטור שנקרא רטינל )קולטת אור‪/‬פוטונים(‪ .‬האתר‬ ‫)לפעמים גם מכילות פחמימות שקשורות לליפידים ולחלבונים(‪ .3 .‬הליפידים אמפיפטים‪ ,‬יוצרים שכבה כפולה מבודדת‪ .4 .‬הכוחות המייצבים את‬
‫הכירות משתנה בין סוגי הרצפטורים )דוגמא לאבולוציה מדבדרת( וכך הם מתאימים למסלולים אחרים‪.‬‬ ‫הממברנה הם לא קוולנטים אלא קואופרטיבים‪ .5 .‬חלבונים ספציפיים משמשים במגוון תפקודים של הממברנה )חלבונים ממברנלים(‪ .6 .‬ממברנות הן‬
‫מולקולות הצימוד )חלבוני ‪ (G‬תכונותיהם‪ .1 :‬אלה חלבונים שקושרים נוקלאוטידים מטיפוס גואנין‪ .2 .‬מדובר לרוב בחלבונים המורכבים משלוש תתי‬ ‫אסימטריות כאשר מה שפונה לצד אחד הוא אינו מה שפונה לצד השני‪ .7 .‬הממברנות הן פולאידיות – מבנה נוזלי כאשר החלבונים והליפידים "שטים‬
‫הוא‬ ‫‪Gα‬‬ ‫‪ .3 .‬ה‬ ‫‪Gβ‬‬‫‪γ‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪Gα‬‬ ‫כאשר מדובר בחלבון הטרוטרימרי שיכול לעבור דיסוציאציה לצורה‪:‬‬ ‫‪α, β, γ‬‬ ‫יחידות‪:‬‬
‫בהן"‪ .8 .‬פוטנציאל ממברנלי משחק תפקיד חשוב בהעברת חומרים‪ .‬הממברנות בנויות משלושה רכיבים עיקריים‪ :‬חלבונים‪ ,‬ליפידים )פוספוליפידים או‬
‫גליקוליפידים( ותרכובות ממשפחת הסטרואידים )כולסטרול(‪ .‬הפוספוליפיד בנוי מגליצרול )טרי כוהל( ועל השלד הזה בנויים הפוספוליפידים כאשר על‬
‫היחידה שקושרת את הנוקלאוטידים הגואנינים‪ GTP :‬או ‪ GDP‬ויכולה גם לעשות הידרוליזה ל ‪ GTP‬לקבלת ‪ .GDP+Pi. 4‬חלבוני ה ‪ G‬נקשרים‬ ‫פחמנים ‪ 1,2‬קשורות חומצות שומן ועל הפחמן השלישי קשורה קבוצת פוספט אליה יכולה להיקשר קבוצה כהלית )כמו סוכר וכו'(‪ .‬חומצות השומן הן‬

‫יש ליפיד שקשור אליהן קוולנטית =< הם עובדים בסביבות הממברנה‪ .‬עם הקשרות הסיגנל‬ ‫‪α, γ‬‬ ‫לרצפטורים מהצד הפנימי של התא‪ .5 .‬ליחידות‬ ‫)‪ – S‬מרחק הנדידה‪– d ,‬‬ ‫‪S = 4dt‬‬ ‫שרשראות הידרופחמניות באורכים שונים‪ .‬את מרחק הנדידה של פוספוליפידים מחשבים ע"פ‪:‬‬

‫ו‪-‬‬ ‫‪Gα‬‬ ‫הראשוני לרצפטור יש שינוי מרחבי‪ .‬מתבצע שחלוף של ‪ GDP‬ל ‪) GTP‬בעקבות הקישור לרצפטור( ובעקבות כך חלבון ה ‪ G‬מתנתק ל‬ ‫הקשרים הכפולים בחומצות שומן לא רוויות רבות מופרדים ע"י לפחות קבוצת מתילן‬ ‫(‪ – t ,‬זמן )שניות(‪.‬‬ ‫‪cm 2 / sec‬‬ ‫מקדם דיפוזיה)יחידות‪:‬‬

‫זאת ההגברה )אמפליקציה( הראשונה התהליך הזה מחזורי‪ :‬מולק' אחת שנקשרה לרצפטור יכולה לעשות מחזורים רבים )חלבון ‪G‬‬ ‫‪Gβ‬‬‫‪γ‬‬ ‫אחת‪.‬‬
‫שרשרת רוויה‪ :‬ללא קשרים כפולים‪ ,‬יותר סמיכה )פחות בריא( חומצות שומן בלתי רוויות הן בעלות טמפ' התכה נמוכות מאלה של חומצות שומן רוויות‪.‬‬
‫יקשר באתר ושוב יעבור את התהליך וכך הלאה(‪ .‬כלומר סיגנל ראשוני יכול לשפעל הרבה מולקולות ‪.G‬‬ ‫ככל שהסביבה חמה יותר כך הממברנה תרצה להקשיח את עצמה וכך רוב חומצות השומן יהיו רוויות‪.‬‬
‫שיש לו ‪ GTP‬קשור בפני שטח שפנויים לאינטרקציה עם האינזים הממברנלי הסמוך אדנילט ציקלאז‪ ,‬בעל שני מתחמים תוך תאיים‬ ‫‪Gα‬‬ ‫בשלב הבא‬
‫הקשר בפוספוליפידים בין חומצות השומן לגליצרול הינו קשר אסתרי‪ .‬עבור אורגניזמים החיים בתנאים קיצוניים הקשר בין הגליצרול לחומצות השומן הוא‬
‫אתרי )יציב יותר( כמו כן יש הסתעפויות של קבוצות מתיל בשרשרת הפחממנית של החומצות מה שמקנה יותר עמידות לתנאי חמצון קיצוניים‪.‬‬
‫כולסטרול הינו ליפיד )ולא כהל( עם ממברנה מעט שונה מזו של פוספוליפידים הוא מצוי כמעט בכל הממברנות האנימליות תפקידו לדאוג לנוזליות‬
‫עובר אינטרקציה עם המתחמים של ‪ AC‬והאינזים ‪ AC‬עובר אקטיבציה =< ‪ - cAMP‬הסיגנל השניוני )‪ AC‬לוקח ‪ATP‬‬ ‫‪Gα‬‬ ‫שמבצעים את הכימיה‪.‬‬ ‫הממברנה‪ ,‬אם הטמפ' חמה )כמו חיידקים בתנאים קיצוניים( כמות הכולסטרול תרד כי הממברנה נוזלית גם כך‪.‬‬
‫‪ – Micelle‬התארגנות ליפידים בסביבה הידרופילית‪ ,‬ייצוב המבנה של המיצלות מבוסס על‪* :‬כוחות הידרופוביים בין שרשראות החומצות השומניות‬
‫ההמשך הוא מחוץ לממברנה‪ :‬אקטיבציה של‬ ‫ויוצר מזה ‪ .(cAMP+Pi‬זאת ההגברה השנייה‪ cAMP phosphodiesterase .‬מפרק ‪ cAMP‬ל ‪.AMP‬‬ ‫)דחייה ע"י המים( *כוחות הידרופילים בין הראש הפולרי של הליפיד לבין מולקולות המים‪* ,‬מבנה המיצלות יציב במקרה של דטרגנט אך אינו יציב עבור‬
‫‪ cAMP‬יחד עם אלמנט תוך תאי ליצירת חלבון פרוטאין קינז )חלבון שמצמיד קבוצות פוספט וגורם לפעילות( יש אקטיבציה של ה ‪ PKA‬באמצעות ה‬ ‫פוספוליפידים טיפוסיים ורובם לא יוצרים מיצלות‪ – Bilayer .‬התארגנות הנפוצה בטבע‪ :‬מה שמחזיק את הראשים הליפידים יציבים‪ :‬כוחות הידרופוביים‬
‫‪ cAMP‬וכשהוא פעיל הוא מבצע את הפונקציות שלו‪ .‬ל ‪ PKA‬יש ‪ 2‬תתי יחידות רגולטוריות ו‪ 2-‬תתי יחידות קטליטיות‪ .‬כשהן לא קשורות‪ ,‬האנזים לא‬ ‫בין שרשראות החומצות השומניות וכוחות הידרופילים בין הראש הפולרי של הלפיד לבין מולקולת המים בסביבתו‪ .‬קשרים כפולים בשרשראות של‬
‫פעיל‪ .‬כאשר ‪ cAMP‬נקשר‪ ,‬האינזים עובר אקטיבציה =< ה ‪ PKA‬גורם לפוספורילציה בחלבוני המטרה )לרוב בשיירים של סרין‪ ,‬טריונין וליזין שלהן יש‬ ‫הליפידים גורמים לאריזה פחות צפופה של ה ‪ bilayer‬ופחות אידיאלית‪ ,‬שומנים רוויים גורמים למצב של צפיפות וחוסר גמישות בממברנה )אריזה יותר‬
‫קבוצת ‪ OH‬שיכולה להתחבר לקשר פוספואסטרי(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪Gα‬‬ ‫המשופעל שיש לו ‪ GTP‬עובר הידרוליזה ל ‪ .GDP+Pi‬ההידרוליזה איטית מאוד‪ ,‬אחרת לא הייתה הפרדות של‬ ‫‪Gα‬‬ ‫כיבוי הסיגנל‪.1 :‬‬ ‫)‪ .(60-100‬ליפוזום –‬
‫‪A‬‬ ‫אידיאלית( יותר מידי כולסטרול יקנה קשיחות בלתי רצוייה לממברנה‪ .‬מימדי ה ‪ bilayer‬הם מראש אחד לראש שני כ‬

‫ולא היה לה מספיק זמן למצוא את האינזים ולגרום לשפעול‪.‬‬
‫‪ cAMP .2‬עובר הידרוליזה ל ‪ . AMP‬מאקטב פחות ‪ PKA‬וכך יש פחות התמרה של חלבוני מטרה‪.‬‬
‫‪ .3‬הרצפטור מאבד מרגישותו לסיגנל הראשוני למרות שהוא קשור אליו‪ .‬כמו כן חלק מהרצפטורים עוברים פוספורילציה דרך חלבוני ‪.G‬‬
‫‪ .4‬פוספוטזות מוציאות קבוצות פוספט מהחלבונים המותמרים והם חוזרים חזרה למצב הלא אקטיבי‪.‬‬
‫המערכת בנוייה להגיב בסיגנל הראשוני‪ ,‬כשיש סיגנל מתמשך‪ ,‬המערכת מפסיקה להגיב אליו‪.‬‬
‫מסלול נוסף של העברת אותות המעלה את ריכוז הסידן בתאים )גם שליח שניוני(‪:‬‬
‫כאן משופעל אינזים אחר שנקרא ‪) phospholipase C‬חותך פוספוליפיד( האינזים הזה חותך ליפיד ממברנלי לשני חלקים ושניהם הם למעשה שליחים‬
‫( ב ‪cleavage site‬‬ ‫‪PIP 2‬‬ ‫ו ‪ DAG‬הוא חיתוך של לפיד סוכרי )‬ ‫‪IP3‬‬ ‫(‪ .‬המקור של‬ ‫‪IP3‬‬
‫יהיה בטווח הממברנלי צפוי שבאיזור שבו החלבון נמצא בממברנה יהיו חומצות הידרופוביות‪ .‬יש מקרים בודדים בהם חומצה טעונה )בודדת( תמצא בתוך‬
‫איך כל אחד משני השליחים השניוניים הנ"ל מאתחל שרשרת‪:‬‬
‫‪ – DAG‬הידרופובי )נשאר בממברנה( מאקטב את ‪( PKC (Protein kinase C‬שעושה פוספורלציה‪ DAG) .‬הוא בדיוק כמו ‪.(cAMP‬‬
‫הצדדיות הא‪-‬פולריות פונות לתווך הממברנלי והפולריות למימי‪ .‬איפיון חלבונים אינטגראלים )‪ :(Hydropathy index‬לוקחים את רצף החלבון – החל‬
‫‪ -‬הידרופילי )יכול לנוע( גורם להעלאה בריכוז הסידן שיכולה לשפעל קינאז אחר שמשפעל חלבוני מטרה‪.‬‬ ‫‪IP3‬‬
‫שני השליחים השניוניים הללו לא עובדים במקביל קודם גדל ריכוז הסידן שמאקטב את ה ‪ PKC‬ביחד עם השליח השניוני ‪.DAG‬‬
‫מה הפירוט של התהליך הנ"ל הגורם לגידול בריכוז הסידן‪:‬‬
‫שהוא הראשון שפועל נקשר לתעלת סידן ממברנלית ב ‪ ER‬משרה שינוי קונפורמציה‪ ,‬והיא נפתחת ומעבירה יוני סידן בכיוון מפל הריכוזים‪.‬‬ ‫‪IP3‬‬
‫העליה בסידן משפעלת חלבון פריפריאלי ‪ .PKC‬כאשר ‪ PKC‬קושר סידן ו ‪ DAG‬הוא הופך להיות אינזים אקטיבי ואז הוא עושה פוספורלציה לשיירי סרין‬
‫וטריונין בחלבוני מטרה‪.‬‬
‫בקרה על ריכוז הסידן‪:‬‬
‫סידן נשמר בתא במקומות מבודדים – ‪ ER‬שם אין מטבוליטים חיוניים‪ .‬ריכוז הסידן מבוקר באינטנסיביות רבה והסיבה לכך היא שבהיותו חופשי הוא נוטה‬
‫ליצור תרכובות קשות תמס עם חומרים אחרים שקיימים בתא )בעיקר חומרים עם קבוצות קרבוקסיליות או פוספטיות(‪.‬‬
‫איך שומרים על ריכוז סידן נמוך בתא?‬
‫יש חלבון שנקרא קלמודולין שבנוי משני מתחמים כאשר בכל מתחם קיים מוטיב שנקרא ‪ EF-Hand‬זהו מוטיב שקושר סידן )ע"י ‪ 7‬אטומי חמצן(‪.‬‬
‫קלמודולין מספק שכבת הידרטציה ולכן אף פעם לא נמצא חופשי‪ .‬כאשר סידן נמצא בסביבת הקלמודולין )שמרכזו הידרופובי( הוא עובר שינוי קונפורמציה‬
‫שגורם לכך שמתחמים ואיזורים הידרופובים נחשפים‪ .‬זה לא מצב יציב ולכן הקלמודולין המשופעל נקשר אל חלבון שנקרא ‪ :CaM Kinase‬משאבת סידן‬
‫כשמכניסים ליפידים לתוך מים הוא נוצר )כדור שהתוך שלו מימי והדפנות הם ליפידים שמאורגנים בצורת ‪ .(bilayer‬את מידת החידרות של המולקולות‬
‫ניתן למדוד בעזרת סידור פשוט‪ :‬מחברים ‪ bilayer‬למעגל חשמלי ובודקים מעבר של מולקולות שונות‪ .‬התוצאה של הניסוי הנ"ל נותנת לנו מקדמי חדירות‬
‫)‪ .(P‬חדירות היונים לממברנה מאוד נמוכה‪ .‬ממברנה יותר חדירה =< יותר חלבונים‪ .‬צמיגות הממברנות היא תלויית טמפ' ולכן בקור הממברנה צמיגה‬
‫יותר‪ ,‬לכן יש צורך בח‪.‬שומן המקטינות צמיגות =< ח‪ .‬שומן בלתי רוויות‪.‬‬
‫חלבונים בממברנות – חלבונים פריפריאלים – אין להם שום רכיב שנכנס לתוך הממברנה‪ .‬קשורים אליה בקשרים לא קוולנטים )אלקטרוסטטים( או בצד‬
‫הפנימי או בצידה החיצוני‪ .‬ריכוזי מלחים גבוהים מתחרים על הקישור בין חלבון פריפריאלי לממברנה ולכן עוזרים בניתוקו‪ .2 .‬חלבונים אינטגרלים –‬
‫רובם הגדול נמצא בתוך הממברנה‪ ,‬חלבון אינטגרלי ניתן למצות ע"י הוספה של דטרגנט )מולקולה אמפיפטית כמו הליפידים שבונים את הממברנה(‬
‫הדטרגנט מתחרה על הקישור לממברנה‪ ,‬החלבון יצא ע"י הדטרגנט שיקשר לחלק ההידרופובי ויעטוף אותו‪ .‬אחד החלבונים הראשונים )ממברנלים(‬
‫שניוניים ) ‪ DAG‬ו‪-‬‬ ‫שמבנהו נפתר הוא ‪ – Bacteriorhodopsin‬עוזר בקליטת האור וחוצה ‪ 7‬פעמים את הממברנה )מכיל ‪ 7‬הליקסים שנעוצים בממברנה(‪ .‬כדי שחלבון‬
‫הממברנה לצורך תפקוד ספציפי מאוד‪ .‬דוגמא לחלבון ממברנלי נוסף הוא ה ‪ – Porin‬חלבון זה נמצא בחיידקים ומאפשר חדירה של חומרי מזון לתא‪.‬‬
‫לחלבון זה אין סדרה ארוכה של חומצות הידרופוביות בגלל מבנהו )גדילי ביתא( מבנה הידרופובי כאשר כל גדילי הביתא נמצאים בממברנה והשרשראות‬
‫מהקצה האמיני )כל פעם ‪ 20‬חומצות אמיניות( כאשר מגיעים לאיזור רצוף ח‪ .‬הידרופוביות‪ ,‬האנרגיה הנדרשת להעברתן למים תהיה גבוהה )מעל ‪20 +‬‬
‫מספיק חזקים הידרופובית בשביל להיות טרנס ממברנלים( ולא תשתנה במגמה לאורך טווח מסויים )הגרף הנ"ל נקרא הידרופובידיפלוט(‪Fluid.‬‬
‫‪ :mosaic‬מודל לממברנה‪ .‬החלבונים יכולים לנדוד לאורכה ולרוחבה‪ .‬כשהליפידים אחוזים בה הדוק‪ ,‬התנועה בה קשה יותר‪ .‬לאחר פירוק ממברנה היא‬
‫תסגר לבד לליפוזומים‪.‬‬
‫תנועה של ליפידים וחלבונים בממברנה‪ :‬דיפוזיה – ללא היפוך‪ ,‬פליפ פלופ – היפוך של הליפיד תנועה מ ‪ Layer‬אחד לאחר)איטי מאוד(‪ .‬כתוצאה‬
‫מהתנועות הנ"ל הממברנה היא אסימטרית ואחת ההוכחות לכך היא העברה וקליטה של יונים מתוכה ואליה‪.‬‬
‫יחידה ‪ :8‬מטבוליזם‪-‬עקרונות ומושגים בחילוף החומרים‪ :‬רוב האנרגיה מקורה בחמצון פחממנים‪ :‬חמצון של מולקולות אורגניות גורם לכך שיש מפל‬
‫ריכוזים לאורך הממברנה וזהו למעשה מקור אנרגיה‪ .‬ישנם שני מסלולים מטבולים‪ .1 :‬מסלולים קטבולים –מסלולים שיוצרים אנרגיה זמינה בעזרת‬
‫תהליכי חמצון )פירוק של חומרים מורכבים(‪ .2 .‬מסלולים אנאבולים – קשורים לביוסינתזה של חומרים תוך שימוש באנרגיה שנוצרה במסלולים‬
‫הקטבולים )שימוש בחומרי מוצא פשוטים לקבלת חומרים מורכבים(‪ .‬חשוב להבין שהמסלולים המטבולים השונים הם לא הפיכים )כלומר אינזים אחד‬
‫לכיוון אחד ושני לכיוון השני(‪ .‬איך בונים מסלולים מטבולים‪ .1 :‬המסלול צריך לנוע ספונטנית מבחינה תרמודינמית )יעשה ע"י צימוד של ריאקציות(‪.2 .‬‬
‫‪C+D‬‬ ‫ספציפיות של המסלול‪ :‬האנזימים ספציפיים‪ ,‬ודואגים שרק מסלול אחד יקרה ושלא יהיו תוצרים בלתי רצויים‪A + B .‬‬
‫(‪ :‬האנרגיה החופשית של ריאקציה )פונקציית מצב( מתארת ספונטניות של תהליך כאשר‪:‬‬ ‫‪∆G‬‬ ‫אנרגיה חופשית )‬

‫שלוקחת סידן מהציטופלסמה ומחזירה אותו חזרה ל ‪.ER‬‬

‫] ‪[C ][ D‬‬
‫‪ – C,D) ∆G = ∆G‬תוצרים‪ – A,B ,‬מגיבים(‪ .‬בשו"מ משקל ‪ ∆G = 0‬ולכן‬ ‫‪+ RT ⋅ Ln‬‬
‫מערכת אותות של גורמי גידול‪:‬‬ ‫`‪‬‬
‫הסיגנל הראשוני‪ .GH :‬מולקולה גדולה שנקשרת לרצפטור במתחם החוץ תאי רצפטור בעל שני חלקים ובעקבות קשירה של הסיגנל הראשוני ישנה‬
‫דמריזציה שגורמת לפוספורילציה בין ‪ 2‬חלקי הרצפטור כאן מתקיים למעשה שינוי במצב הרבעוני של הרצפטור‪ .‬הקשירה של ההורמון לאחד מחלקי‬ ‫] ‪[ A][ B‬‬
‫הרצפטור מחברת בין ‪ 2‬תתי היחידות שלו‪ .‬נוצרת דמריזציה שגורמת לתחלופה של שני המתחמים הפנימיים של הרצפטור ואז הוא הופך להיות פעיל‪ .‬מה‬
‫שקורה למעשה בתהליך הדמריזציה זה זרחון הדדי של ה ‪) JAK‬פוליפפטיד שקשור למתחם התוך תאי של כל תת יחידה של הרצפטור( ושל הרצפטור‬
‫[‬‫‪C‬‬ ‫[]‬ ‫‪D‬‬ ‫]‬
‫‪G ` . ∆G = −RT ⋅ Ln‬‬ ‫נקבל את הביטוי עבור ‪= −RT ⋅ LnK eq‬‬
‫עצמו‪ .‬כאשר זה קורה החלבון הופך להיות פעיל ואז מתחילה שרשרת התגובות הרגילה של העברת אותות‪.‬‬ ‫`‪‬‬
‫יחידה ‪ :10‬גליקוליזה וגלוקוניאוגינזה‪:‬‬ ‫∆ ‪ -‬משקף‬
‫למה גיקוליזה? תהליך האוקסידציה הפוספורילטיבית הרבה יותר איטי מגליקוליזה כאשר הסיבה לכך היא העובדה שהצורך באנרגיה מאוד מיידי אבל עד‬ ‫] ‪[ A][ B‬‬
‫שהחמצן מגיע לרקמה לוקח זמן וזה הרבה יותר איטי מהצורך המיידי באנרגיה‪ .‬זהו תהליך אנארובי שמתרחש ללא חמצן‪.‬‬
‫תסיסה – תהליך פירוק של חומרים שמספקים אנרגיה‪ .‬בגליקוליזה יכולים להיות חומרי מוצא אחרים‪.‬‬
‫‪ 3‬שלבים עיקריים בגליקוליזה‪:‬‬
‫שלוקח בחשבון גם את האנרגיה החופשית הסטנדרטית אבל את הריכוזים של המגיבים‬ ‫‪∆G‬‬ ‫את ריכוזי המגיבים והתוצרים בשו"מ לעומת‬
‫‪ .1‬השקעת אנרגיה – שלב המורכב משלוש ריאקציות כאשר בשלב זה מושקעות ‪ 2‬מולקולות של ‪ ATP‬מהותו של שלב זה היא בניית חומרים עתירי‬ ‫והתוצרים בסביבה בה נערכת הריאקציה‪ -R .‬קבוע הגזים = ‪) kcal /mol 1.987‬כופלים ב ‪exp 3) T = absolute temperature, 298 K, pH = 7.0‬‬
‫אנרגיה שיהיו חומרים טובים להמשך התהליך‪) .‬מתחילים בפחמימן ‪ 6‬פחמני ומסיימים בפחמימן ‪ 6‬פחמני(‪.‬‬
‫‪ .2‬השלב השני בגליקוליזה הוא שלב של פירוק הפחמימן ה‪ 6 -‬פחמני לשני פחממנים של ‪ 3‬פחמנים כ"א‪.‬‬ ‫תגובות מצומדות‪ :‬הצימוד התרמודינמי קשור בספציפיות שמשיגים מהאינזימים לאורכו של המסלול‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת ‪ – ATP‬קוראת בשלב זה שהוא שלב שבו יש סה"כ ‪ 5‬ריאקציות‪.‬‬ ‫‪ – (ATP (Adenosine triphosphate‬ל ‪ ATP‬יש שלוש קבוצות פוספט ו‪ 2 -‬קשרי פוספואנהידרידים שהם קשרים עתירי אנרגיה‪ ATP .‬יכול להתפרק‬
‫פירוט השלב הראשון‪:‬‬ ‫ל ‪ (ADP (Adenosine diphosphate‬ע"י ויתור על פוספט אחד וזה )‪ (ADP‬יכול להתפרק ל ‪ (AMP (Adenosine monophosphate‬ע"י ויתור על‬
‫בריאקציה הראשונה‪) :‬גלוקוז‪ ,‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט – אלדוזות( בשלב זה מוסיפים קבוצת פוספט על גלוקוז‬
‫(‪ – ATP .‬מולקולה‬ ‫‪∆G ` =−7.3kcal ⋅ mol‬‬ ‫) ‪−1‬‬
‫‪ATP ⇔ ADP + Pi‬‬ ‫עוד פוספט‪.‬‬
‫‪e + ATP ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬ ‫‪→Glu cos e −6 − phosphate‬‬ ‫‪+ ADP +H +‬‬
‫‪+2‬‬
‫‪Hexokinase‬‬ ‫‪/ Mg‬‬
‫בעלת פוטנציאל להעברת פוספוריל כאשר הפוטנציאל להעברת פוספוריל תוך כדי הידרוליזה יכול לספק אנרגיה למגוון תהליכים‪ .‬ריאקצית ההידרוליזה‬
‫)קבוצת פוספט קבוצה מאוד פולרית(‪ ,‬המשמעות של שלב זה הוא קיבוע של גלוקוז בתוך התא‪ .‬גלוקוז נכנס לתא דרך מערכות של טרנספורט וכדי‬

‫‪Hexokinase‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪M‬‬‫‪g‬‬ ‫‪+‬‬‫‪2‬‬

‫שהוא לא יצא שמים לו קבוצה פולרית‪ .‬השלב הזה מזורז ע"י האינזים ‪ Hexokinase‬שמשתמש ב‬
‫של הידרוליזה מוגדר כדרך להשוות את הפוטנציאל להעברת קבוצת פוספוריל‪ .‬ישנן ‪ 3‬סיבות‬ ‫`‪∆G ‬‬ ‫מאוד נוטה להתרחש באופן ספונטאני‪.‬‬

‫שמסבירות למה ריאקצית הידרוליזה של ‪ ATP‬תתרחש ספונטנית‪ .1 :‬העובדה של ‪ Pi‬יש מצבי רזוננס שונים גורמת לו להיות יציב מאוד בתמיסה‬
‫מורכב משני מתחמים ואיזור שמחבר בינהם‪ .‬מבנה האינזים נפתח עבור קונפורמציה עם גלוקוז ורואים תהליך בו הדומיינים נסגרים על עצמם לאורך‬ ‫ומטה את שו"מ אליו‪ .2 .‬אינטרקציות אלקטרוסטטיות שקורות רק ב ‪ ATP‬בין ‪ 2‬קבוצות פוספט שגורמות לדחייה‪ .3 .‬סולבטציה – אנרגיית סולבטציה‬
‫הציר‪ :‬זוהי התאמה מושרית‪ .‬החשיבות של התאמה מושרית‪:‬‬ ‫)מיום( המתקבלת של התוצרים גדולה יותר משל ‪ ATP‬ולכן הנטייה תהיה לכיוון התוצרים‪ .‬עצם זה שכן ישנם חומרים עם פוטנציאל להעברת פוספוריל‬
‫‪ .1‬קיבוע של הגלוקוז בתוך האתר הפעיל‪.‬‬ ‫גבוהה משל ‪ ATP‬אומר שיכול להיות מצב שאחד מהם יתרום קבוצת פוספט ל ‪ ADP‬ויהפוך אותו ל ‪ .ATP‬בגלל שאנו רוצים להשתמש ב ‪ ATP‬כאנרגיה‬
‫‪ .2‬יש סכנה שכל קינאז יוכל לעשות הידרוליזה ל ‪ ATP‬ושהיא תאבד את קבוצת הפוספט לתמיסה ועצם הקיבוע בהקסוקינז מונע זאת‪.‬‬ ‫הוא חייב להיות בעל פוטנציאל בינוני להעברת קבוצת פוספוריל‪.‬‬
‫‪ .3‬ריאקציה ע"י קירוב – בתהליך הסגירה מתקרב ‪ ATP‬לגלוקוז לצורך העברת קבוצת הפוספט‪.‬‬ ‫מהם מקורות האנרגיה בזמן מאמץ בשרירים – בזמן מאמץ בשריר אנו נזקקים מיידית לאנרגיה וה ‪ ATP‬הראשון שמנוצל הוא זה שקיים כבר ברקמות‪.‬‬
‫‪ .4‬בעקבות הסגירה הסביבה הכימית של הגלוקוז הופכת להיות פחות פולרית מה שגורם לכך שיותר קל לקשר האנהידרידי לעבור לגלוקוז‪.‬‬ ‫לאחר מכן האנרגיה מגיעה מיצירת ‪ ATP‬ממולקולה שיש לה פוטנציאל להעברת קבוצת פוספוריל גבוה משל ‪ ATP‬ע"י צימוד התגובות‪:‬‬
‫מדובר בתהליך עם אנרגיה חופשית שלילית מאוד )‪ 1‬משלושה שאחראי על שטף הגליקוליזה(‬
‫ריאקציה שנייה‪ :‬הריאקציה השנייה היא למעשה ריאקציה של איזומריזציה‬
‫מגלוקוז ‪ 6‬פוספט עוברים לפרוקטוז ‪ 6‬פוספט )רק במצב פתוח(‪:‬‬ ‫)‪Creatine − P + H 2 O → Creatine + Pi __( ∆G ` = −10 .3‬‬
‫‪ψ‬‬

‫)‪ADP + Pi → ATP + H 2O __( ∆G ` = +7.3‬‬

‫מה שקורה בריאקציה זו הוא שהאינזים ‪ Phosphoglucose Isomerase‬מקטלז את הריאקציה ע"י פתיחה טבעתית וסגירה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∆G‬‬
‫`‪‬‬
‫‪=−3.0‬‬
‫פוספורילטיבית(‪ .‬של הפחמן ריאקציה שלישית‪) :‬פרוקטוז ‪ 6‬פוספט ופרוקטוז ‪ 1,6‬ביספוספט – קטוזות( שלב נוסף של פוספורילציה‬ ‫ברגע שנגמר ה ‪ creatine-P‬מתחיל תהליך הנשימה האנארובי )גליקוליזה( ובסופו של דבר תהליך הנשימה האירובי)אוקסידציה‬
‫‪ - L/D‬מתייחס לקונפיגורציה‬
‫איך נוצרים בתא חומרים עתירי אנרגיה – תהליך חמצון פחממנים הוא המקור הראשון ליצירת אנרגיה תאית שיוצר גם ‪ .ATP‬ככל שהחומר יותר מחוזר‬
‫הרחוק ביותר מקבוצת האלדהיד ‪ /‬קטון!! ‪+‬‬
‫‪P ‬‬‫‪‬‬‫‪‬‬‫‪‬‬‫‪‬‬‫‪‬‬‫‪→fructose‬‬
‫‪Phosphofru‬‬ ‫‪ctokinase‬‬
‫‪−1,6 −bisphospha‬‬ ‫‪te + ADP +H‬‬ ‫יש בו יותר אנרגיה )כמו שומן וסוכר( ולכן בגלל שפוטנציאל החמצון כל כך גדול הם יותר עתירי אנרגיה‪.‬‬
‫איך "רותמים" את כוח החמצון ליצירת ‪* ?ATP‬תהליכי חמצון יוצרים גרדיאנטים של חומרים משני צידי הממברנה‪ .‬יש חלבון שמשתמש בגראדיאנטים של‬
‫האינזים המזרז את הריאקציה הוא ‪) PFK‬זו הריאקציה השנייה בה נצרכת מולקולת ‪ .(ATP‬גם תהליך זה שלילי מאוד‪.‬‬ ‫פרוטונים ע"מ לסנטז ‪ ATP‬מ ‪ .ADP‬חשוב לזכור שבכל מקום שבו יש שוני בריכוז היונים נוצר גם הפרש מתחים לפי‪:‬‬
‫‪ – PFK‬גם לו יש נקודת ציר והסגירה הזו יכולה להחשב כתנועה של גוף קשיח כי הקונפורמציה של כל אחד מהמתחמים כמעט ולא משתנה‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫שלב זה הינו שלב קובע מהירות בתהליך הגליקוליזה‪ ,‬היא אומנם לא הכי איטית בתהליך אבל הבקרה על ‪ PFK‬קובעת ומכתיבה את קצב הגליקוליזה‪.‬‬
‫זאת משום שזהו השלב הראשון שהוא ייחודי )מחוייב( לתהליך הגליקוליזה‪.‬‬ ‫] ‪[H‬‬
‫‪out‬‬
‫פירוט השלב השני‪:‬‬ ‫*אנרגיה שמופקת מחומרי מזון מתקבלת בשלבים )לא ביחד(‪ .‬דוגמא‬ ‫‪∆ G = RT ⋅ Ln‬‬ ‫‪= zF∆ V‬‬
‫] ‪[ H + in‬‬
‫ריאקציה רביעית )‪ F-1,6BP :(1‬עובר פירוק לשני מרכיבים אלדהיד )‪ (GAP‬וקטון ) ‪:(DHAP‬‬

‫‪phos‬‬ ‫‪phate ( DHAP‬‬ ‫‪) +Glyceralde‬‬ ‫‪hyde‬‬ ‫‪−3 − phosphate‬‬ ‫) ‪(GAP‬‬

‫חומר המוצא לשלבים הבאים בגליקוליזה הוא ה ‪GAP‬‬ ‫טובה היא מולקולת ‪ (GAP (Glyceraldehyde 3-phosphate‬שעובר תהליך חמצון )באמצעות פוספט ו‪ (+NAD -‬לקבלת החומר ‪BPG (1,3--1,3‬‬
‫ריאקציה חמישית )‪ :(2‬התוצר ‪ DHAP‬הופך ל ‪ GAP‬על מנת שימשיך גם הוא בתהליך הגליקוליזה‪:‬‬ ‫‪ (Bisphosphoglycerate‬שהוא בעל פוטנציאל להעברת קבוצת פוספוריל גבוה מל ‪ ATP‬ולכן בשלב הבא החומר הנ"ל יפגוש ‪ ADP‬ויצור איתו ‪.ATP‬‬
 ‫‪dihyd‬ראינו שיש הפיכה של פירובט לחומצה לקטית‪ .‬הורדה מסיבית של ‪ pH‬יכולה לגרום‬ ‫‪roxya‬‬
‫בגליקוליזה‬ ‫‪ceto‬‬
‫איזון חמצון חיזור‬ ‫לשמור‪n‬על‬
‫כדי‪epho‬‬
‫‪s-‬‬ ‫‪Hphate‬‬ ‫← ) ‪( DHAP‬‬
‫ד‪ .‬יוני ‪+‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪triose _ phospate‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪_ isomerase‬‬
‫‪→Glyceralde‬‬ ‫‪hyde −3 − phosphate‬‬ ‫) ‪(GAP‬‬
‫האינזים המבצע את הריאקציה הנ"ל מכונה ‪ .TIM‬הוא בנוי ממשטחי ביתא במרכז וסלילי אלפא בהיקף‪ .‬מדובר בשלד שחוזר על עצמו בהמון אינזימים‬
‫מעכב גליקוליזה וכמובן ‪.PFK‬‬
‫‪H+‬‬ ‫לחומציות יתר של הדם ולכן ריכוז גבוה של יוני‬ ‫כאשר מה שקובע את הכימיות שהאינזים יעשה אלה החיבורים בין ההלקסים ליריעות הביתא וכן האתרים הקטליטים‪ .‬באתר הפעיל של האינזים יש‪:‬‬
‫‪ His195‬ו‪ .Glu165 -‬מהו המנגנון שמתרחש באינזים‪:‬‬
‫ה‪) F-2,6-BF .‬אפקטור אלוסטרי חיובי של ‪ - (PFK‬משפעל ‪ - PFK‬מאיץ גליקוליזה‬ ‫‪ .1‬באתר הפעיל יש ערבוב של חומצה גלוטמית והיסטידינית שהם שחקנים ראשיים בקטליזה החומצית בסיסית הזו‪.‬‬
‫בקרה על ‪ :Pyruvate Kinase‬בקרה אלוסטרית וקוולנטית באמצעות פוספורילציה‪ ,‬ואיזואינזים בעלי אותן תכונות קטליטיות‬ ‫‪ .2‬הקטון )‪ (DHAP‬נקשר בשלב ההתחלתי והקשר הכפול של הקרבוניל נפתח ונקשר עם הפחמן שלידו בקשר כפול )בגלל חומצה גלוטאמית שמשמשת‬
‫בקרה אלוסטרית‪ :‬א‪ – F 1,6-BP .‬התוצר של הריאקציה שלפני משפעל את התהליך‬ ‫כבסיס ולוקחת את הפרוטון מהפחמן( לקבלת תוצר ביניים‪.‬‬
‫ב‪ – ATP .‬מעכב )מאותה סיבה כמו ב ‪(PFK‬‬ ‫‪.3‬בשלב השני ההיסטידין שמסרה את הפרוטון שלה לחמצן והפכה טעונה שלילית לוקחת אותו חזרה ושוב נפתח הקשר הכפול ומקבלים אלדהיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬אלאנין – כמו ‪ Citrate‬ב ‪ – PFK‬אבן בניין פשוטה‪ ,‬ריכוז גבוה מעכב‪.‬‬ ‫‪ .4‬צורון הביניים שמתקבל איננו יציב ולו היה משתחרר הוא היה עובר פירוק ולכן יש את הסגירה הזו של האתר הפעיל באמצעות ‪ loop‬שנועל אותו‪.‬‬
‫בקרה גלובלית‪:‬‬ ‫השלב השני בכללותו יטה לכיוון המגיב אך מכיוון שהתוצר ‪ GAP‬ממשיך ונצרך בתהליך הגליקוליזה ע"פ לה שטלייה התגובה תטה לכיוון התוצר‪.‬‬
‫כאשר פירובט קינז עובר פוספורילציה הוא עובר מצורה אקטיבית לצורה לא אקטיבית‪.‬‬ ‫פירוט השלב השלישי‪:‬‬
‫טרנספורטרים של גלוקוז‪:‬‬ ‫ריאקציה שישית )‪ :(1‬בריאקציה הראשונה של השלב השלישי אנו מוסיפים קבוצת פוספט ל ‪:GAP‬‬
‫הגלוקוז נכנס לתא דרך מערכות טרנספורט‪ ,‬להם ‪ 12‬הליקסים טרנס ממברנלים‪ .‬יש ‪ 5‬סוגי טרנספורטרים )‪.(GluT1-GluT5‬‬
‫‪+‬‬
‫מס' ‪ – 1,3‬נמצאים כמעט בכל סוגי התאים בעלי אפיניות גבוהה לגלוקוז מה שמבטיח כניסה סדירה לתאים )מייצבים רמה קבועה של גלוקוז בתא(‪.‬‬ ‫‪GAP + Pi + NAD‬‬ ‫←‬
‫‪‬‬‫*‬
‫‪→1,3 −bisphospho‬‬ ‫‪glycerate‬‬ ‫‪+ NADH‬‬ ‫‪+H +‬‬
‫מס' ‪ – 2‬נמצא בלבלב ובכבד בעל אפיניות מאוד נמוכה לגלוקוז יש לו תפקיד במצבי הרעבה‪/‬שובע לדוגמא במצב של ריכוז גלוקוז מאוד גבוהה הוא יעביר‬
‫גלוקוז לתוך הלבלב ויגרום להפרשת אינסולין‪.‬‬ ‫ה ‪+‬‬
‫מחלת הסרטן – יש חלוקה לא מבוקרת של תאים מה שיוצר מצב של חוסר חמצן ורוב האנרגיה בתא נוצרת בתהליכים גליקוליטים הביטוי לכך הוא דרך‬ ‫רומז על כך שיש תהליכי חמצון חיזור‪.‬‬ ‫‪NAD‬‬
‫חלבון ‪ HIF‬שגורם לביטוי יתר של אינזימים מתהליך הגליקוליזה‪.‬‬
‫* האינזים המזרז את התהליך הוא‪.(Glyceraldehyde 3-phosphate dehydrogenase (GAP dehydrogenase :‬‬
‫גלוקוניאוגינזה‪ :‬יכולה להתרחש בכל התאים‪ ,‬מתרחש בעיקר בכבד‪ .‬האינזימים של המסלולים ההפיכים לגליקוליזה יהיו לרוב בכבד‬
‫למעשה הריאקציה שתוארה קודם לכן הינה ריאקצית צימוד של שני תהליכים‪:‬‬
‫כבד ולבלב ‪ 2‬איברים חשובים לוויסות גלוקוז‪ .‬זוהי יצירת גלוקוז מפירובט‪.‬‬
‫‪ .1‬ריאקצית חמצון‪ :‬אנו מתחילים ממולקולת ‪) GAP‬אלדהיד( ומסיימים בחומצה קרבוקסילית עם אנרגיה חופשית שלילית מאוד‪.‬‬
‫התהליכים עליהם יש מפל אנרגטי גבוה )‪ 3‬תהליכים‪ :‬הקסוקינז‪ ,PFK ,‬פירובט קינז( בגליקוליזה יעקפו בגלוקוניאוגינזה‪.‬‬
‫‪ .2‬התהליך השני הוא הוספה של קבוצת פוספט לקבוצת ה ‪ OH‬של החומצה הקרבוקסילית – תהליך מאוד לא ספונטני‪.‬‬
‫מעקף ראשון )מעקף על פירובט קינז(‪ :‬במעקף זה יש ‪ 2‬ריאקציות‪:‬‬
‫אם נסכום את האנרגיה החופשית עבור שני התהליכים נקבל אנרגיה חופשית סטנדרטית חיובית או בתנאי הריאקציה מעט שלילית‪.‬‬
‫‪ .1‬פירובט עובר קרבוקסילציה )במיטוכונדריה( ע"פ התגובה‪:‬‬
‫השאלה היא איך האינזים מוציא לפועל את הראקציה‪:‬‬

‫‪vate + CO 2 + H 2O + ATP →oxaloaceta te + ADP + Pi + 2 H +‬‬

‫בתהליך הראשון אנו מקבלים חומצה קרבוקסילית שהיא תוצר יציב‪ .‬האינזים מצמד את שני התהליכים בלי לעבור דרך חומר הבניים חומצה קרבוקסילית‬
‫שהוא מאוד יציב )ואז אנרגית האקטיבציה לשלב הבא תהיה מאוד גבוהה( בפועל האינזים עובר דרך חומר ביניים הרבה יותר אנרגטי ‪ -‬מה שמקטין את‬
‫אנרגיית האקטיבציה לשלב הבא‪.‬‬
‫הריאקציה נעשית ע"י ‪ pyruvate carboxylase‬אינזים בעל ‪ 3‬מתחמים‪ :‬מתחם אחד קושר פירובט שני קשור לאקטיבציה של ‪ ATP‬ושלישי קושר קבוצה‬ ‫להלן תיאור המנגנון של האינזים ‪:GAP dehydrogenase‬‬
‫פרוסטטית ‪ – Biotin‬משמש כנשא משופעל וקושר פחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫‪ .1‬התהליך נעשה באמצעות ‪ +NAD‬שהוא נשא של אלקטרונים ‪ -‬מקבל אותם‪.‬‬
‫בשלב הראשון למעשה מטעינים את ה ‪ Biotin‬בפחמן דו חמצני ובשלב השני )ספונטני( מועברת קבוצת פחמן דו חמצני ליצירת ‪.oxaloacetate‬‬ ‫‪ .2‬באתר הפעיל של האינזים יש ‪ +NAD‬שקשור אליו באינטרקציות לא קוולנטית וכמו כן עוד באתר הפעיל יש ‪ His176‬ו ‪.Cys149‬‬
‫‪ .2‬בשלב השני תוצר השלב הראשון עובר דה קרבוקסילציה )בעזרת האינזים פוספואנולפירובט קרבוקסיקינז( לקבלת אנול פירובט שאח"כ עובר קינזה‬ ‫‪ .3‬בשלב הראשון הציסטאין )קבוצת ‪ (SH‬מתקיפה את הפחמן הקרבונילי של ה ‪ GAP‬ליצירת תוצר ביניים קוולנטי ‪.Hemithioacetal‬‬
‫לקבלת פוספואנול פירובט‪:‬‬ ‫‪ .4‬בשלב הבא מתרחש תהליך חמצון – קבוצת ה ‪ OH‬שהתקבלה קודם לכן ב ‪ GAP‬חוזרת לקבוניל כאשר ‪ 2‬האלקטרונים מהתהליך נקלטים ע"י ה‬
‫‪oxaloaceta‬‬ ‫‪te +GTP →PEP + GDP + CO 2‬‬ ‫‪ .+NAD‬מה שמתקבל לנו למעשה הוא נגזרת של חומצה עתירת אנרגיה – ‪.Thioester intermediate‬‬
‫‪ .5‬בשלב הבא ה ‪ NADH‬יוצא ו ‪ +NAD‬אחר נכנס‪ .‬זהו שלב מאוד חשוב על מנת להשיג את השלב הבא בריאקציה של העברת קבוצת פוספט כי ‪+NAD‬‬
‫להלן ריאקציה כוללת של המעקף הראשון‪:‬‬ ‫גורם לפולריזציה של ‪ Thioester intermediate‬ואז אנרגית האקטיבציה של הפוספורלציה הרבה יותר קטנה!‪.‬‬
‫‪ .6‬בשלב האחרון ‪ Thioester intermediate‬מותקף ע"י פוספט לקבלת התוצר הסופי – ‪.(BPG (1,3-Bisphosphoglycerate-1,3‬‬
‫‪uvate + ATP + GTP + H 2 O →PEP + ADP + GDP + Pi + 2 H +‬‬ ‫ריאקציה שביעית )‪ :(2‬העברת קבוצת פוספט‪:‬‬

‫‪1,3Bisphospho‬‬ ‫‪glycerate‬‬ ‫← ‪+ADP‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪phosphogly‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪cerate _ kinase‬‬
‫→‬‫‪3 −phosphogly‬‬ ‫‪cerate‬‬ ‫‪+ATP‬‬
‫מעקף שני )מעקף על ‪:(PFK‬‬
‫בגלוקוליזה נוצר בשלב זה ‪ :F-1,6BisP‬תוצר אנרגטי‪ .‬עובר הידרוליזה בגלוקוניאוגינזה בקלות וחוזר ל ‪) F-6-P‬ספונטנית ע"י פרוקטוז‪ 6 ,‬ביספוספטאז(‪.‬‬ ‫מתקבלת מולק' ה ‪ ATP‬הראשונה‪ .‬האינזים שמקטלז את השלב הזה – ‪ phosphoglycerate kinase‬פועל בדיוק ע"פ אותו עקרון פעולה של‬
‫מעקף שלישי )מעקף על הקסוקינז(‪:‬‬ ‫‪ Hexokinas‬שראינו קודם לכן )סגירת מתחמים – התאמה מושרית(‪.‬‬
‫גם פה יש הידרוליזה ומעבר מגלוקוז ‪ 6‬פוספט לגלוקוז‪ ,‬כשברוב הרקמות הגלוקוניאוגינזה נגמרת בגלוקוז ‪ 6‬פוספט כדי שישאר במצבו המקובע ולא יצא‬ ‫ריאקצייות ‪ :(3,4,5) 8-10‬להלן הפירוט של המתרחש בשלושת השלבים האחרונים ‪:‬‬
‫מהתא‪ ,‬חוץ מבכבד שהרבה פעמים מוציא גלוקוז החוצה לוויסות רמת הסוכר בתא‪.‬‬
‫מה קורה בכבד‪ :‬התהליך בכבד מתבצע ב ‪ ER‬כאשר הגלוקוז ‪ 6‬פוספט נכנס לתוך ה ‪ ER‬ואז הוא יוצא ממנו כגלוקוז ‪ +‬פוספט‪ .‬התהליך הנ"ל מזורז ע"י‬ ‫‪ .3‬התוצר שהתקבל קודם לכן עובר איזומריזציה וקבוצת הפוספט משנה את מיקומה במולקולה ע"פ התגובה‪:‬‬
‫האינזים ‪ D-glucose-6-phosphatase‬כאשר רמת הגלוקוז בדם נמוכה‬
‫סיכום גלוקוניאוגינזה מול גולקוליזה‪ :‬גליקוליזה – סה"כ יצרה ‪ 2‬מולקולות ‪ .ATP‬גלוקוניאוגינזה – סה"כ נצרכו ‪4ATP + 2 GDP‬‬ ‫‪3 −Phosphogly‬‬ ‫‪cerate‬‬ ‫←‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Phosphogly‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪cerate _ mutase‬‬
‫→‬‫‪2 −Phosphogly‬‬ ‫‪cerate‬‬
‫התהליכים מתרחשים במקביל רק לצורך יצור חום בגוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬תהליך של פתיחת הקשר הכפול ע"י הוצאת מולק' מים ליצירת אנול )היתרון הוא המרת התוצר אנול שהאנרגיה החופשית של העברת קבוצת הפוספט‬
‫בקרות הופכיות גליקוליזה‪/‬גליקוניאוגינזה‪:‬‬ ‫שלו גבוהה מאוד( ע"פ התגובה‪:‬‬
‫כדי שהתהליכים לא יתרחשו ב"וז חייבות להיות בקרות הפוכות‪:‬‬
‫א‪.‬פרוקטוז ‪ 1,6‬ביספוספט מעוכב ע"י ‪ AMP‬כי כאשר ריכוזו גבוהה סימן שהאנרגיה ירודה ולכן לא נפעיל מסלול שיצרוך אנרגיה‪) .‬גם ‪ PFK‬מעוכב ע"י‬
‫‪ ATP‬ומשופעל ע"י ‪ .(AMP‬דוגמאות נוספות לבקרה אלוסטרית‪:‬‬
‫‪2 −Phosphogly‬‬ ‫← ‪cerate‬‬‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪→Phosphoeno‬‬
‫‪Enolase‬‬
‫‪lpyruvate‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+H O‬‬
‫לדוגמא בתגובה של מעבר מפרוקטוז ‪ 6‬פוספט לפרוקטוז ‪ 1,6‬ביספוספט‪ – AMP :‬בגליקוליזה משפעל את ‪ PFK‬בגלוקוניאוגינזה – מאט את‬ ‫‪ .5‬בשלב האחרון קבוצת הפוספט מועברת ל ‪ ADP‬ליצירת ‪ ATP‬נוסף )התגובה האחרונה שהאנרגיה החופשית שלה שלילית מאוד(‪:‬‬
‫התהליך ‪",‬אבני בניין" – ריכוז גבוה מעכב תהליך גליקוליטי משפעל מסלול גלוקוניאוגינטי )יש מספיק אבני בניין ליצור גלוקוז(‪ – F-2,6-BP ,‬מזרז גליקוליזה‬
‫– משפעל את האנזים ‪ ,PFK‬מאט גלוקוניאוגינזה מאט את האנזים ‪.F-1,6-BPase‬‬ ‫‪Phosphoeno‬‬ ‫‪lpyruvate‬‬ ‫‪+ ADP + H + ‬‬ ‫‪→pyruvate‬‬
‫‪Pyruvate _ kinase‬‬
‫‪+ ATP‬‬
‫בתגובה התשיעית )מפוספואנול פירובט לפירובט(‪ F-2,6-BP :‬משפעל פירובט קינז‪ ,ATP ,‬אנלין – מאטים פירובט קינז‪ ADP .‬מאט ‪PEP‬‬
‫קרבוקסיקינז וגם מאט פירובט קרבוקסילז‪ – Acetyl CoA ,‬משפעל פירובט קרבוקסילז‬ ‫חשוב לציין שהשלב השלישי בתהליך הגליקוליזה מתרחש פעמיים! ‪ -‬מכל מולקולת ‪ GAP‬מקבלים ‪ 2‬מולקולות ‪ ATP‬כלומר סה"כ ‪ 4‬מולקולות ‪ATP‬‬
‫דוגמאות לחלבונים שעוברים שינוי‪:‬‬ ‫נוצרות במהלך הגליקוליזה כאשר בשלב הראשון נצרכות ‪ 2‬מולקולות ‪.ATP‬‬
‫‪ .1‬פירובט קינז – מזרז יצירה של ‪ ATP‬כשהוא עובר פוספורלציה הוא עובר למצב לא אקטיבי והגליקוליזה מעוכבת‪.‬‬ ‫איזון חמצון חיזור בתהליך הגליקוליזה‪:‬‬
‫‪ – CREB .2‬חלבון שמאקטב חלבונים שיגבירו יצור של אינזים גלוקוניאוגינטי – בקרה שמשפעלת אינזימי גלוקוניאוגינזה‪.‬‬ ‫בריאקציה הראשונה של השלב השלישי אנו משתמשים במולקולת ‪) +NAD‬נשא משופעל של אלקטרונים( שהופך ל ‪ .NADH‬אם לא נעביר חזרה את‬
‫‪ – bi-functional enzyme .3‬אינזנים שאחראי להרכבה ולפירוק של ‪.F-2,6-BP‬‬ ‫את המעבר חזרה אנו עושים באמצעות ‪ 2‬תהליכים אופציונאלים‪:‬‬ ‫‪ NADH‬ל ‪ +NAD‬תהליך הגליקוליזה יתקע!‬
‫‪) bi-functional enzyme‬בקרה אלוסטרית(‪ PFK2 -‬ו ‪ :FBPase2‬מכיל שני מתחמים שעושים את הפירוק ואת ההרכבה ע"פ הצורך‬ ‫‪ .1‬תסיסה כהלית‪ .‬בשלב זה הפירובט הופך בשני שלבים לאתנול‪:‬‬
‫המטבוליט ‪ F-2,6-BP‬עובר פירוק ע"י פוספוטאז והרכבה ע"י קינז‪.‬‬ ‫א‪ .‬בשלב הראשון יש דהקבוקסילציה ע"פ התגובה‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Pyruvate +‬‬
‫‪H , −CO 2‬‬
‫מבנה‪ :‬מתחם רגולטורי‪ ,‬אח"כ מתחם של קינז )‪ (PFK2‬ואח"כ מתחם של פוספוטז )‪ .(FBPase2‬המבנה הזה מהווה את המפתח לבקרה ההפוכה‬
‫בגליקוליזה ובגליקוניאוגינזה‪.‬‬ ‫‪→Acetaldehy de‬‬
‫כאשר המטבוליט במצב לא מפוספט המתחם של הקינז מייצר ‪ F-2,6-BP‬מ ‪ .F-6-P‬כאשר הוא עובר פוספורילציה באמצעות ‪ cAMP‬המצב האקטיבי הוא‬ ‫השלב הזה מזורז ע"י האינזים ‪.pyruvate decarboxylase‬‬
‫של מתחם הפוספוטז שיהפוך ‪ F-2,6-BP‬ל ‪ .F-6-P‬הצטברות של ‪ F-6-P‬גורמת בבקרה אלוסטרית לשפעול פוספטזה המסירה את הזרחון‬ ‫ב‪ .‬בשלב השני מתבצע תהליך חזור לקבלת ‪ Ethanol‬עפ התגובה‪:‬‬
‫מהביפונקציונאלי ולכן במצב הלא מזורחן תהיה עלייה בריכוז ‪ F-2,6-BP‬מה שיגביר גליקוליזה‬
‫תזכורת לגבי ה ‪ cAMP: cAMP‬עושה פוספורלציה לאינזים הביפונקצינאלי וגורם לכך שהמצב הפעיל זה ‪ .FBPase2‬ולכן ריכוזו של‬ ‫‪Acetaldehy‬‬ ‫← ‪de‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Alcohol _ dehydrogen ase‬‬
‫‪→Ethanol‬‬
‫‪ F-2,6-BP‬קטן ובכך הגליקוליזה מעוכבת‪ ,‬וגלוקוניאוגינזה משופעלת‪.‬‬
‫בקרה גלובלית‪:‬‬ ‫האינזים המשתתף בתהליך זה נקרא כך בגלל התגובה של הכיוון ההפוך‪.‬‬
‫בבקרה הגלובלית מתייחסים לתגובה מערכתית של התא – בזמן שריכוז הגלוקוז בדם נמוך מופרש הורמון גלוקגון‪ :‬מטרתו היא הפסקת הגליקוליזה‬
‫והאצת הגלוקוניאוגינזה‪ .‬הגלוקגון מתחיל שרשרת העברת אותות שגורמת לפוספורלציה ומשפעלת חלבוני מטרה‪.‬‬ ‫סיכום של שלבי הגליקוליזה המאוזנים גם מבחינת חמצון חיזור בעקבות התסיסה הכהלית‪:‬‬
‫איך זה קשור ל ‪:F-2,6-BP‬‬
‫כאשר אין חוסר בגלוקוז בדם היחידה הפעילה באינזים הביפונקציונאלי היא הקינאזה ולכן יהיה ריכוז גבוה של ‪ F-2,6-BP‬שמשפעל את ‪ PFK‬ותהליך‬‫‪Glu cos e + 2 Pi + 2 ADP + 2 H + →2ethanol‬‬ ‫‪+ 2CO 2 + 2 ATP + 2 H 2 O‬‬
‫הגליקוליזה מואץ וגליקוניאוגינזה מואט‪.‬‬
‫כאשר חסר גלוקוז בדם יש שפעול של פרוטאין קינז ואז המצב הפעיל באינזים הביפונקציונאלי הוא הפוספטאז‪ .‬ריכוז ‪ F-2,6-BP‬קטן ולכן גליקוניאוגינזה‬ ‫‪ .2‬תסיסה הומולקטית של פירובט בשלב אחד ע"פ התגובה‪:‬‬
‫תואץ וגליקוליזה תואט‪.‬‬
‫כלומר‪ F-2,6-BP :‬מבצע בקרה אלוסטרית על ‪ 2‬האינזימים כאשר היצירה והפירוק שלו מבוקרים בצורה גלובלית‪/‬מערכתית כלומר בקרה על‬
‫בקרה!‬
‫מדובר בתהליך חיזור אנארובי שמתקיים בשרירים בזמן מאמץ כאשר יצור לקטט )ע" האינזים לקטט דהידרוגינז( גורם לכיוון השרירים ע"י הורדת ה ‪pH‬‬
‫שלהם‪.‬‬
‫להלן סיכום של שלבי הגליקוליזה המאוזנים גם מבחינת חמצון חיזור בעקבות התסיסה ההומולקטית‪:‬‬

‫‪Glu cos e + 2 Pi + 2 ADP + 2 H + →2lactate + 2 ATP + 2 H 2 O‬‬

‫הקסוזות נוספות בתהליך הגליקוליזה‪:‬‬
‫לתהליך הגליקוליזה מתועלים עוד ‪ 2‬מונוסוכרים נוספים‪:‬‬
‫גלקטוז )דרך ארבעה שלבים‪ ,‬נכנס דרך השלב ביניים של הגלוקוז ‪ 6‬פוספט( ופרוקטוז )נכנס רק בכבד דרך שלוש ריאקצית‪ ,‬לא יכנס דרך השלב הראשון‬
‫כי האפיניות של הקסוקינז אליו נמוכה‪ .‬ברקמות שומניות נכנס דרך השלב של פרוקטוז ‪ 6‬פוספט בגלל ששם היחס גלוקוז פרוקטוז מאוד נמוך ויש הרבה‬
‫יותר פרוקטוז ולכן הקסוקינז מכניס אותו(‪.‬‬
‫איך פרוקטוז מתועל לתהליך הגליקוליזה בכבד‪:‬‬
‫‪ .1‬בשלב הראשון פרוקטוז מקבל קבוצת פוספט ע"פ התגובה‪:‬‬

‫‪Fructose‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪fructokina‬‬
‫‪‬‬
‫‪se‬‬
‫→‬‫‪Fructose‬‬ ‫‪−1 −phosphate‬‬
‫הריאקציה הנ"ל מצומדת להידרוליזה של ‪ATP‬‬
‫‪ .2‬בשלב השני התוצר של השלב הקודם מתפרק לשני מרכיבים‪:‬‬

‫← ‪Fructose −1 − phosphate‬‬
‫‪‬‬‫*‬
‫‪→Glyceralde hyde + Dihydroxya cetone _ phosphate‬‬
‫*הריאקציה הנ"ל מזורזת ע"י האינזים ‪.Fructose 1-phosphate aldolase‬‬
‫‪ 2‬התוצרים הנ"ל ממשיכים להגיב כך‪:‬‬

‫‪Glyceralde‬‬ ‫‪hyde ‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Triose _ kinase‬‬
‫‪→GAP‬‬
‫הריאקציה הנ"ל מצומדת לריאקצית הידרוליזה של ‪ ATP‬כאשר מולקולת ה ‪ GAP‬שהתקבלה כתוצר ממשיכה בתהליך הגליקוליזה‪.‬‬
‫התוצר השני עובר ריאקציה בדיוק כמו הראקציה השנייה של השלב השני בגליקוליזה‪:‬‬

‫‪dihydroxya‬‬ ‫‪cetonephos‬‬ ‫← ) ‪phate ( DHAP‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪triose _ phospate _ isomerase‬‬
‫‪→GAP‬‬
‫ושוב גם כאן מולקולת ה ‪ GAP‬ממשיכה בתהליך הגליקוליזה‪.‬‬
‫בקרה בתהליך הגליקוליזה היא משני סוגים‪:‬‬
‫השלילי יותר(‪.‬‬ ‫‪∆G‬‬ ‫הריאקציות שיותר חשופות לבקרה יהיו אלה שאחראיות על השטף האנרגתי של התגובה )אלה עם ה‬
‫‪ .1‬בקרה אלוסטרית )לוקאלית( – מתייחסת לריכוזי המטבוליטים‪/‬מולקולות אחרות שמאיצות את פעילות האינזימים )באתר הפעיל(‪ .‬המהירה ביותר‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרה גלובלית – מערכתית מערבת מס' גדול של מערכות בתא ולרוב קשורה בהעברת אותות‪ .‬מכן יש ‪ 2‬סוגי בקרות‪ :‬א‪ .‬קוולנטית )למשל‬
‫פוספורילציה( בקרה איטית יחסית‪ .‬ב‪ .‬בקרה ברמת שיעתוק )ויסות כמות האינזים( בקרה מאוד איטית‪.‬‬
‫‪ 3‬הריאקציות עליהן תתבצע בקרה‪:‬‬
‫מפל אנרגיה הכי גדול‪:‬‬ ‫‪ .1‬קיבוע גלוקוז בתא ע"י הפיכתו לגלוקוז ‪ 6‬פוספט )אינזים‪.(hexokinase :‬‬
‫‪ .2‬הריאקציה המזורזת ע"י ‪) PFK‬ריאקציה מס' ‪.(3‬‬
‫‪∆G ≅ −17‬‬ ‫‪ .3‬השלה העשירי בגליקוליזה שמייצר פירובט‬
‫בקרה על ‪:Hexokinase‬‬
‫ההקסוקינז מעוכב ע"י התוצר שלו כשהתוצר מתחיל להצטבר הוא מכבה את פעילות האינזים בשני אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתחרה עם גלוקוז באתר הפעיל )מעכב תחרותי(‬
‫‪ .2‬נקשר גם לאתר אחר‪.‬‬
‫בעזרת גלוקוז ‪ 6‬פוספט שהוא התוצר אנו יוצרים גליקוגן‪ .‬איך למרות העיכוב נמשיך ביצירת הגליקוגן‪ :‬יש אינזים אחר – גלוקוקינז שהופך גם הוא גלוקוז‬
‫לגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ .‬האפיניות של אינזים זה לגלוקוז קטנה הרבה יותר משל הקסוקינז אבל הוא לא מעוכב ע"י התוצר כלומר כשריכוז הגלוקוז ממש גבוה‬
‫והקסוקינז מעוכב הגלוקוקינז הופך את הגלוקוז לגלוקוז ‪ 6‬פוספט לצורך יצירת גליקוגן‪.‬‬
‫בקרה על ‪:(phosphofructokinase (PFK‬‬

‫ולמצב "אבני הבניין"‪.‬‬ ‫‪ATP‬‬ ‫על אינזים זה )כמו זה שאחריו( יש בקרה אלוסטרית כאשר הוא מגיב למשק האנרגיה בתוך התא‬
‫‪AMP‬‬
‫‪ – PFK‬חלבון הומוטטרמרי ) ‪ 4‬יחידות זהות( החלבון עובד בצורה קואפרטיבית‪.‬‬
‫א‪ .‬הבקרה של ‪ ATP‬מתייחסת למשק האנרגיה‪ ,‬כש ‪ ATP‬מאוד נפוץ ריכוזו מאוד גבוה והוא מעכב את פעילותו של ‪ PFK (ATP‬אפקטור אלוסטרי שלילי(‬
‫בהעדרו או בריכוזים מאוד נמוכים שלו העקומה תהיה היפרבולית‪ ,‬בריכוזים יותר גבוהים סיגמואידלית‪ .‬אם משק האנרגיה גבוה אין צורך בהמשך המסלול‬
‫הגליקוליטי לייצור עוד ‪.ATP‬‬
‫ב‪ – AMP .‬מבטא משק אנרגיה מדולדל וריכוז גבוה שלו מאיץ את פעילות ‪ PFK‬כלומר מאיץ את הגליקוליזה )שמייצרת ‪.(ATP‬‬
‫ג‪ – Citrate .‬אבן בניין פשוטה‪ ,‬היות והגליקוליזה מייצרת שטף אבני בניין‪ ,‬ריכוז גבוה מהם מעכב ‪ PFK‬ומעכב גליקוליזה‪.‬‬