‫עשרת הניסיונות ‪ -‬האימון שעבר אברהם אבינו‬

‫חזונו של אברהם והמכשולים בדרך אליו‬

‫אברהם אבינו עבר תהליך של עשרה נסיונות‪ .‬תכלית הנסיונות‪ ,‬בשורשם‪ ,‬היא לגרום לנו להתמודד‪.‬‬
‫ההתמודדות גורמת לנו‪ ,‬בהנחה שאנו מצליחים בה‪ ,‬להתעלות ]למען האמת‪ ,‬גם אם איננו מצליחים‪ ,‬והדבר‬
‫נראה כריחוק מהיעד‪ ,‬רבי נחמן מסביר שגם הדרך שמראים לו התרחקות‪ ,‬היא למעשה התקרבות‪ ,‬אולי זה‬
‫ריחוק זמני‪ ,‬אולם הריחוק יש בו דרבון יתר להצליח בפעם הבאה[‪ .‬ההתעלות באה מאותו מקום בו אנו‬
‫מפעילים את כוחות הנפש שלנו‪ ,‬אותם כוחות שאיננו עושים בהם שימוש במהלך היום‪-‬יום‪ ,‬ואולי אף‬
‫איננו מודעים לקיומם‪ .‬השימוש בכוחות אלה מחייב אותנו להתגבר על אותם מעצורים‪ ,‬שמונעים מאיתנו‬
‫להגשים את החזון שלנו‪ .‬מסורת נקוטה בידינו‪ ,‬שלא מנסים את האדם משמים‪ ,‬בניסיון שהוא אינו יכול‬
‫לעמוד בו‪ ,‬שכן זו תכלית הניסיון‪ ,‬מלשון "נס" – דגל – לרומם את האדם‪.‬‬

‫וכך אומר הרמב"ן )בראשית כב(‪" :‬והאלהים נסה את אברהם‪ .‬ענין הנסיון הוא לדעתי‪ ,‬בעבור היות‬
‫מעשה האדם רשות מוחלטת בידו‪ ,‬אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה‪ ,‬יקרא "נסיון" מצד‬
‫המנוסה‪ ,‬אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל‪ ,‬להיות לו שכר מעשה טוב‬
‫לא שכר לב טוב בלבד‪ .‬דע‪ ,‬כי "ה' צדיק יבחן" )תהלים יא ה(‪ ,‬כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו‬
‫וחפץ להצדיקו‪ ,‬יצווה אותו בנסיון‪ ,‬ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו‪ .‬והנה כל הנסיונות‬
‫שבתורה לטובת המנוסה"‬

‫לאברהם אבינו היה חזון עוד משחר נעוריו – החזון הוא לפרסם את שם ה' בעולם‪ .‬שכל העולם כולו יכיר‬
‫וידע שיש שם מצוי ראשון‪ ,‬בורא לעולם‪ ,‬שהוא מקור כל הכוחות‪ ,‬וכי כל הכוחות האחרים בעולם‪,‬‬
‫שאנשי העולם סוגדים להם‪ ,‬הם בסה"כ אלילים‪ ,‬חסרי משמעות לכוח האמיתי שברא את העולם ומשגיח‬
‫אותו‪ .‬זהו חזון מדהים‪ .‬זהו חזון שמחייב את האדם להתמסרות טוטאלית‪ .‬אולם חזון זה מחייב כוח עצום‬
‫והתמודדות בלתי פוסקת‪ ,‬וזאת מנימוקים רבים ושונים‪.‬‬

‫בראש ובראשונה‪ ,‬הוא מצריך התמודדות מול בערות ופרימיטיביות‪ ,‬והיצמדות של בני האדם למצב‬
‫הקיים‪ ,‬והיצמדות שלהם לפסילים שניתן לצפות בהם‪ ,‬להרגיש אותם‪ ,‬למשש אותם‪ ,‬לדבר אליהם‪ .‬ולהפוך‬
‫אנשים אלה למאמינים ביישות שלא ניתן לראות אותה‪ ,‬וצריך דרגה גבוהה של אמונה על מנת להתחבר‬
‫אליה‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬מימוש החזון מצריך התמודדות מול כוחות עצומים שמנהלים את העולם ואת האנשים‪ ,‬באמצעות‬
‫אותם פסילים ]פוליטיקאים; אנשי דת; או כאלה שעושים שימוש בעוצמה הדתית‪/‬אלילית[‪ .‬כוחות אלה לא‬
‫יוותרו במהירות על ההגמוניה שלהם‪ ,‬על הכוח שמפעיל את האנשים ומביא להם ]לאותם כוחות[‪ ,‬כבוד‬
‫יוקרה והרבה כסף‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬הוא מצריך התמודדות של אברהם – אולי הקשה ביותר‪ ,‬עם הפחדים‪ ,‬הקשיים‪ ,‬והמגבלות שלו‬
‫עצמו‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬לאחר שיתמודד עם כל הקשיים החיצוניים‪ ,‬יישאר הוא להתמודד עם עצמו‪ ,‬עם‬
‫הפחדים והקשיים שלו‪ ,‬אלה ההרסניים ביותר‪ ,‬והמרחיקים אותנו ביותר ממימוש החזון שלנו‪.‬‬

‫התכונות המיוחדות של אברהם‪ ,‬ונקודות התורפה שלו‬

‫לאחרונה פורסם ספר בשם "‪ "Making Ideas Happen‬על ידי יזם בשם סקוט בלסקי‪ .‬ספר זה הפך עד‬
‫מהרה לרב מכר היסטרי‪ ,‬והאתר שלו זוכה למיליוני כניסות‪ .‬בלסקי עומד על נקודה פשוטה‪ ,‬והיא‬
‫שרעיונות יש למכביר‪ .‬הבעיה היא לא יצירת הרעיון‪ ,‬אלא היישום שלו‪ .‬על פי הנוסחה של בלסקי‪ ,‬מימוש‬
‫רעיון מצריך את האלמנטים הבאים‪ :‬הרעיון ‪ +‬ארגון והוצאה לפועל ‪ +‬הישענות על כוחות הקהילה ‪+‬‬
‫יכולת מנהיגות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫עיון בסיפורו של אברהם‪ ,‬הן בתורה‪ ,‬והן במדרשים‪ ,‬מלמד אותנו כי לאברהם היו התכונות המיוחדות‬
‫הנדרשות לשם הגשמת חזונו‪ ,‬אולם גם סיפורים אלה מלמדים גם על נקודות התורפה שלו‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬אברהם אבינו היה‪ ,‬במושגים שלנו "רומנטיקן" – אדם שמוכן להילחם בטחנות רוח‪ ,‬למסור את‬
‫חייו ואת נפשו בעבור אמונתו; אדם שבוערת בו אש‪ ,‬פעיל מאוד‪ ,‬כריזמטי‪ ,‬בעל כוח שכנוע והובלה; בכל‬
‫אלה אדם בעל עקרונות וערכים‪ ,‬ועושה הכל לשם שמים ולא למען טובתו האישית‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬אברהם אבינו היה חכם מאוד‪ .‬בחסידות מסבירים שאברהם היה בעל שכל עליון "אב‪-‬רם‪ :‬שכל‬
‫הנעלם מכל רעיון" )אדמו"ר הזקן ‪ -‬חסידות חב"ד(‪ .‬השימוש בשכלו חיוני היה לשם תכנון דרכו‪,‬‬
‫התגברות על מכשולים‪ ,‬התמודדות מול האנשים הרבים על מנת לשכנעם באווילות דרכם ובצדקת דרכו‪.‬‬
‫קוהלת מסביר‪ ,‬כי החכמה היא כלי הנשק של החכם "החכמה תעוז לחכם ]יותר[ מעשרה שליטים שהיו‬
‫בעיר" )קהלת ז יט(‪ .‬לא רק שאברהם היה בעל תבונה ויכולת ניתוח של דברים‪ ,‬אלא גם בעל חכמה רבה‪,‬‬
‫ואומרים חז"ל כי במסכת "עבודה זרה" של אברהם אבינו היו ארבע מאות פרקים )תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת‬
‫עבודה זרה דף יד עמוד ב(‪ ,‬הוא ידע הכל בכל מכל‪ ,‬על כל סוגי עבודת האלילים‪ ,‬וסתר את כולן‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬אברהם אבינו היה אדם בעל אהבה וחמלה‪ ,‬בעל רגש‪ .‬ידע לחבר את עצמו לכל אדם‪ .‬אברהם‬
‫היה בעל חמלה‪ ,‬יכולת לאהוב כל אדם‪ ,‬וכוח האהבה שבו מיגנט את האנשים אליו‪ ,‬ובאמצעות כוח זה יכול‬
‫היה לקרבם‪ .‬אברהם היה במושגים שלנו "לארג'"‪ ,‬מוכן לעשות הכל בשביל אנשים שהוא לא מכיר‪ ,‬לתת‬
‫להם ברוחב יד ]הדוגמה הקלאסית מהסיפור שראה שלושה זרים עוברים‪ ,‬ולמרות שהוא היה ביום‬
‫השלישי למילתו‪ ,‬הוא רץ אליהם ושירת אותם בכבוד מלכים[ – והאנשים האלה החזירו לו אהבה וסיוע‪,‬‬
‫וחמלה‪ ,‬ונתנו לו כוחות ]רוחניים וחומריים[ להמשיך בדרכו‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬לאברהם היו שתי בעיות עיקריות‪ ,‬שנבעו בעיקר מכוחותיו‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬כוח אהבה בלתי מוגבל ]כפי שהיה לאברהם‪ ,‬המכונה בקבלה – איש החסד[‪ ,‬הוא גם נקודת‬
‫תורפה‪ ,‬כידוע‪ ,‬שכן האדם מחוייב באיזון בין השכל לבין הרגש‪ ,‬בין אהבה לבין יראה‪ ,‬בין חסד לבין דין‪.‬‬
‫ואברהם אבינו היה כולו חסד‪ .‬נסיונות שעבר חייבו אותו להתמודד עם מידת הדין ולהשתמש בה כשצריך‪,‬‬
‫בניגוד לאופיו‪ .‬בעיה זו תלווה אותו עד לעקידת יצחק‪ ,‬בה יצטרך לכבוש את רחמיו ולנהוג עם בנו יחידו‪,‬‬
‫במידת הדין‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬אברהם אבינו היה אסטרולוג מומחה‪ .‬וכידוע‪ ,‬כשאדם מסגל לעצמו תכונה או כוח כזה‪ ,‬של יכולת‬
‫ניבוי מדוייקת‪ ,‬הוא מקבל את המידע שמתקבל כתוצאה מכוחו‪ ,‬כאמת מוחלטת‪ .‬ואז הכוח הזה הופך‬
‫למגבלה‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬על פי הכוכבים‪ ,‬לאברהם לא היה אמור להיות ילד‪ .‬אברהם ידע זאת‪ .‬ועל כן‬
‫ידיעה זו הפכה אצלו להיות מגבלה‪ .‬כאשר הקב"ה מבטיח לו שיהיה לו ילד – מה יגבר? האמונה שלו או‬
‫הכוח שלו? הבעיה הזאת תלך ותלווה אותו אף היא עד לעקידת יצחק‪ ,‬במסגרתה תעלה האמונה הישנה‬
‫ותאמר לאברהם – אתה רואה שאין לך ילד? גם כאשר הילד הזה הגיע לגיל ‪ 37‬אתה צריך לשחוט אותו –‬
‫ואיפה אמונתך? האם אברהם יעשה את המעשה מכוח האמונה שלו בהבטחתו של הבורא‪ ,‬או יעשה אותו‬
‫מכיוון שהוא מגשים את אותה אמונה שבאה מהכוח האסטרולוגי?‬

‫מכאן ואילך‪ ,‬אברהם יוצא למסע חייו‪ ,‬להגשים את חזונו‪.‬‬

‫המסע של אברהם דרך הניסיונות‬

‫אברהם אבינו החל במימוש חזונו‪ ,‬מאז שהיה ילד קטן‪ .‬בתחילה‪ ,‬עשה זאת בבית אביו‪ ,‬לאחר מכן התפתח‬
‫ועשה זאת בעירו‪ .‬בשלב מאוחר יותר הוא נדרש לעמוד מול נמרוד‪ ,‬המלך הרשע‪ ,‬והיה מוכן להיזרק‬
‫לכבשן האש בעבור אמונתו‪ .‬למעט המקרה של כבשן האש‪ ,‬שיש המסווגים אותו כניסיון‪ ,‬כל מעשיו‬
‫ופועלו של אברהם עד כה‪ ,‬אינם נחשבים כניסיון‪ .‬כל אלה היו חלק מצמיחה טבעית שלו‪ ,‬המכשולים‬
‫שעבר לא היוו עבורו מכשולים מהותיים‪ ,‬והוא התקדם‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫עתה‪ ,‬ההשגחה העליונה בקשה לקדם אותו בהמשך דרכו‪ ,‬ומכאן ואילך העמידה בפניו עשרה אתגרים‪ ,‬עד‬
‫שיגיע למצב של "נשיא אלוקים"‪.‬‬

‫מהם אותם נסיונות שנתנסה בהם אברהם? הדעות חלוקות לגבי חלק מהנסיונות‪ .‬לפירוט הדעות ראו כאן‪:‬‬
‫‪ http://www.xn--5dbfeqa2c3b.com/?page_id=309‬אני בחרתי לי את גישתו של הרמב"ם‪.‬‬

‫בטרם אתחיל חשוב לי להבהיר‪ ,‬כי האמור להלן נכתב על דעתי בלבד‪ ,‬ותוך ניסיון לקשור את הנסיונות‬
‫האלה לתהליך האימון‪.‬‬

‫הניסיון הראשון‪ֶ " :‬ל ְך ְל ָך מֵ ְר ְצ ָך" )בראשית יב ‪(1‬‬

‫תחילתו של המסע הגדול של אברהם‪ ,‬היא ביציאה מהאיזור המוכר שלו‪ ,‬מתחום פעילותו‪ ,‬מאותו מקום בו‬
‫שמו כבר נתפרסם‪ .‬אמנם הקב"ה מבטיח לו שיגדל את שמו‪ ,‬ירבה את נכסיו‪ ,‬ואף יזכה לבן‪ ,‬אולם למרות‬
‫כל זאת‪ ,‬פעמים רבות אנשים מוותרים על מסעם‪ ,‬מחמת שיקולי נוחות או מחמת הפחד מהפסד‪.‬‬

‫בשלב זה אברהם אינו נדרש לשנות את מהותו‪ ,‬אלא להתחיל בעשייה – לצאת ממקומו וללכת למקום‬
‫אחר‪ .‬כמו אנשים העוזבים בימינו את ישראל‪ ,‬והולכים לחפש את ייעודם במקום אחר ]ארה"ב‪ ,‬למשל[‪.‬‬
‫אברהם אבינו מתגלה כאדם‪ ,‬שלצורך מציאת האמת שבשורש נשמתו‪ ,‬לשם הגשמת חזונו‪ ,‬מוכן לצאת אל‬
‫הבלתי ידוע )"אל הארץ אשר אראך" – אינו אומר לו איזו ארץ(‪ .‬והוא נתן לכולנו‪ ,‬בניו‪ ,‬את הכוח הזה‪,‬‬
‫ללכת עד קצה העולם‪ ,‬כדי למצוא את הנקודה הפנימית שלנו‪.‬‬

‫הניסיון השני‪ :‬הירידה למצרים בגלל הרעב ‪" -‬וַיְהִי ָרעָב ּבָ‪$‬רֶץ" )בראשית יב ‪;(10‬‬

‫הניסיון השני של אברהם מתבטא במכשולים המרחיקים אותנו מייעודנו‪ .‬נכון שיש רבים וטובים שלא‬
‫מתחילים כלל בתהליך‪ ,‬ונשארים באיזור הנוחות שלהם‪ .‬אולם ההתחלה אינה הכל ‪ -‬פעמים רבות אנשים‬
‫מתחילים את השינוי והאמון במרץ רב‪ ,‬אולם ברגע שמגיע המכשול הראשון‪ ,‬הם נשברים ומתייאשים‪.‬‬

‫זו משמעותה של הירידה למצרים – מקום צר‪ .‬לאחר שמתפוגגת האופוריה הראשונית ומתחיל אדם‬
‫להתמודד מול הקשיים של השינוי אותו הוא רוצה לערוך‪ ,‬הוא עלול לאבד את כל כוחו‪ ,‬והספקות עלולים‬
‫לאכול את כל האנרגיות‪ ,‬עימן התחיל את המסע‪ .‬אברהם לא מתייאש‪ ,‬הוא יורד למצרים‪.‬‬

‫בסופו של דבר הוא עולה ממצרים ברכוש גדול – לא רק פיזי אלא גם מחוזק רוחנית‪ ,‬ביכולת להתגבר על‬
‫מכשולים במהלך הדרך‪.‬‬

‫הניסיון השלישי‪ :‬לקיחת שרה לבית פרעה )בראשית יב ‪;(15‬‬

‫הניסיון השלישי של אברהם בא לידי ביטוי בבחינת קור הרוח שלו‪ ,‬ביכולת להתמודד עם משברים‬
‫ולעמוד מול מצבי לחץ‪ .‬לאברהם אין ברירה‪ ,‬הוא חייב לרדת למצרים‪ .‬שרה יורדת איתו‪ .‬אברהם יודע‪ ,‬כי‬
‫כאשר יגיע למצרים‪ ,‬המצרים עלולים להימשך אליה‪ .‬במצב כזה הם עלולים להרוג את בעלה )אברהם(‬
‫על מנת לזכות בה‪ .‬אברהם יכול לנהוג בכוחניות‪ ,‬להיות "גיבור"‪ .‬במיוחד כאשר הוא כל כך אוהב את‬
‫שרה כנפשו‪ .‬רואים זאת מעצם העובדה שלאחר שנים בהם היה נשוי לשרה‪ ,‬ולא זכה להיפקד בבנים‪,‬‬
‫וזאת בשל העובדה ששרה עקרה ]אין לה רחם[ – למרות הכל הוא לא עשה את הפעולה האלמנטארית‬
‫באותה תקופה‪ ,‬והיא לקחת לו אישה נוספת‪ .‬לכן‪ ,‬כאן הוא צריך ללכת בניגוד לטבעו‪ ,‬ודווקא להיות חכם‪,‬‬
‫ומאופק‪ .‬בניסיון זה מתגלים ניצני האיפוק שלו‪ .‬אברהם פונה לשרה ומבקש ממנה שתאמר שהיא אחותו‪,‬‬
‫ותעשה לו טובה‪ ,‬ובזכותה תחיה נפשו‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫כידוע‪ ,‬למנהיג קשה להודות בטעותו או בחולשתו‪ ,‬ואף קשה לבקש עזרה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא היה עלול להישאר‬
‫בארץ ישראל ולא לרדת למצרים‪ .‬אולם ההחלטה הנכונה היתה לרדת למצרים‪ ,‬בגלל הרעב‪ ,‬ומחוייבותו‬
‫לפרנס את משפחתו‪ .‬ומכאן שגם היה צריך לפתור את הבעיה של המצ ִרים‪ .‬עוד חשוב להבדיל בין‬
‫התנהגותו של אברהם לבין התנהגות עם ישראל ביציאה ממצרים‪ :‬אברהם לא חושב ולו לרגע אחד לחזור‬
‫לחרן‪ ,‬להבדיל מבני ישראל‪ ,‬שאמרו "ניתנה ראש ונשובה מצרימה" – אברהם לא חוזר אחורה‪ ,‬רק הולך‬
‫קדימה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אברהם פונה לשרה בתחנון‪ ,‬שהיא תעשה לו טובה‪ ,‬ותאמר שהיא אחותו‪ ,‬ובזכותה‬
‫תחיה נפשו‪ .‬הוא לא כופה עליה דבר‪ .‬כל זאת תוך שהוא חייב לסמוך על הקב"ה וכשהוא יודע‪ ,‬שאם דרכו‬
‫נכונה‪ ,‬הוא צריך לעשות את המאמץ שלו‪ ,‬והקב"ה יציל אותה‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬אברהם אבינו עולה ממצרים‪ ,‬כבד בכסף ובמקנה‪ ,‬אולם מעבר לכך הוא זוכה לפרסם את‬
‫שמו של הקב"ה במצרים‪ ,‬מה שלא היה מסוגל לעשות‪ ,‬אלמלא הרעב‪ ,‬ואלמלא שרה היתה יפה והיתה‬
‫נלקחת לבית פרעה‪.‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬עולה עם אברהם הגר‪ ,‬בתו של פרעה‪ ,‬שהוקסמה מחזונו של אברהם‪ ,‬עד כדי כך שהיתה‬
‫מוכנה לשמש כשפחה בבית אברהם‪ ,‬העיקר להיות לצידו‪.‬‬

‫הניסיון הרביעי‪ :‬מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים )בראשית יד ‪(15‬‬

‫הניסיון הרביעי של אברהם הוא הניסיון המוסרי‪ .‬האם אנחנו מסוגלים לקבל את העובדה שיש אנשים‬
‫שאינם מוכנים להמשיך וללכת בדרכנו? האם נהיה מוכנים לזכור להם את הדרך שהלכו איתנו‪ ,‬ולצאת‬
‫ולהגן עליהם‪ ,‬לאחר שנטשו אותנו‪ ,‬או שנתמקד רק באלה שמסייעים לנו כעת?‬

‫מי שהלך עם אברהם היה לוט‪ ,‬בן אחיו‪ .‬אברהם התחייב להרן‪ ,‬אחיו‪ ,‬כי ישמור על לוט‪ .‬ברבות השנים‪,‬‬
‫לוט הרוויח אף הוא מחסותו של אברהם‪ ,‬ומקנהו גדל‪ .‬לוט התחיל להרים את ראשו‪ .‬נוצר ריב בין רועי‬
‫מקנה אברהם לרועי מקנה לוט‪ .‬אברהם מבין‪ ,‬שהגיעה העת להיפרד מלוט‪ .‬לוט עוזב את אברהם‪ ,‬הן פיזית‬
‫והן נוטש את דרכו של אברהם‪ ,‬ומחליט להתיישב במקום המסמל בדיוק את ההיפך הגמור ממה שאברהם‬
‫מייצג – בסדום‪.‬‬

‫לוט נקלע למלחמה בסדר גודל אזורי של חמישה מלכים כנגד ארבעה‪ ,‬והוא נופל בשבי‪ .‬לכאורה‪ ,‬הדברים‬
‫אינם נוגעים לאברהם‪ .‬לוט נפרד ממנו‪ .‬לוט בחר להתיישב היכן שבחר‪ .‬דווקא זו הוכחה‪ ,‬כי כל עוד לוט‬
‫היה בדרכו של אברהם‪ ,‬הוא היה מוגן‪ .‬אולם עכשיו הוא כבר אינו מוגן‪ .‬דוקא מקרה זה היה בו לקדם מסר‬
‫של "למען יראו וייראו"‪ .‬אולם אברהם יודע להבחין בין המטרה החיצונית למטרה הפנימית‪ .‬דרכו של‬
‫אברהם צריכה להיות נקיה מכל אגו‪ .‬והמטרה היא פרסום שמו של הקב"ה בעולם תוך התווית נורמות‬
‫מוסריות‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬יש לקיים את הנורמה של קיום הבטחות‪ .‬אברהם מסכן את חייו ומציל את לוט‪,‬‬
‫למרת שלוט אינו זכאי לכך‪ .‬ובהמשך‪ ,‬כאשר הקב"ה איתו והוא מצליח במלחמה‪ ,‬אך טבעי היה שיקח‬
‫שלל‪ ,‬כמו שמקובל היה באותה התקופה‪ .‬אולם אברהם אינו מוכן לקחת מאומה‪ .‬תוך כדי כך הוא ממשיך‬
‫להתוות את חוט השדרה המוסרי העליון – שהוא אינו כופה את רמת הצדיקות שלו‪ ,‬על אחרים‪ .‬ענר‬
‫אשכול וממרא ‪ -‬נעריו‪ ,‬יקחו את חלקם בשלל‪ .‬הוא לא יגזול מהם‪ ,‬בשם הערכים הנעלים‪ ,‬שהוא מאמין‬
‫בהם‪ ,‬את החלק המגיע להם‪ .‬אולם לעצמו‪ -‬אברהם לא יקח מאומה‪.‬‬

‫הניסיון החמישי‪ :‬לקיחת הגר לאישה בעקבות עקרותה המתמשכת של שרה )בראשית טז ‪;(2‬‬

‫הקב"ה מבטיח לאברהם בן‪ .‬אברהם יודע שלא יהיה לו בן‪ .‬אברהם רוצה בן משרה‪ .‬שרה יודעת שהיא לא‬
‫מסוגלת להוליד‪ .‬אברהם מתמיד באמונתו ולא מגרש את שרה ולא לוקח אישה נוספת במקומה‪ .‬למרות‬
‫המפה האסטרולוגית שלו ]במסגרתה לא מופיע בן לאברהם[‪ ,‬הוא מתמיד באמונתו‪ ,‬כי יזכה לבן‪ .‬מצידה‪,‬‬
‫שרה מגלה תעצומות נפש ומשיאה את אברהם עם הגר‪ ,‬ביתו של מלך מצרים‪ ,‬אשר כאמור היתה מוכנה‬
‫לשמש בבית אברהם כשפחה‪ ,‬העיקר להיות לצידו של אברהם‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫האם אברהם יסכים להינשא להגר? האם ימשיך לאהוב את שרה ולכבדה? האם יסתפק בבן הנולד לו‬
‫מהגר? האם ימשיך – לאור העובדה שנימצא מוצא להביא לו בן – האם ימשיך להאמין בדברי ההשגחה‬
‫העליונה‪ ,‬כי יוולד לו בן משרה?‬

‫וכאן צריך להבין‪ ,‬לעתים האמונה מחייבת אותנו דווקא לעשות את הפעולות הטבעיות הנחוצות‪ ,‬אפילו‬
‫שהן לכאורה סותרות את החזון הכללי‪ .‬דבר זה מכונה ביהדות‪ ,‬בין היתר‪" :‬עת לעשות לה'‪ ,‬הפרו‬
‫תורתך"‪ ,‬קרי לעתים צריך לבצע פעולות המרחיקות אותנו מהחזון‪ ,‬שאחרת הדבקות בחזון משמעה דווקא‬
‫התרחקות ממנו‪ .‬ולענייננו‪ ,‬אם אברהם היה נדבק לחזונו בצורה עיוורת‪ ,‬הוא היה מסרב להינשא להגר‪.‬‬
‫היה אומר‪ ,‬אני נשאר בשלי‪ .‬אולם מאידך חובתו היא לפעמים לעשות דברים שנראים כנוגדים את החזון‪,‬‬
‫על מנת לקדם אותו‪ .‬ואכן נולד לו ישמעאל‪.‬‬

‫הניסיון השישי‪ :‬ברית המילה שאברהם נצטווה עליה בימי זקנתו )בראשית יז ‪;(10‬‬

‫הניסיון השישי הוא ניתוח חדשני שלא נשמע כמוהו‪ ,‬שאברהם נדרש לעשות בגיל ‪ ,99‬בגיל הבלות שלו‪.‬‬
‫לא רק ששרה מאז ומעולם לא היתה מסוגלת ללדת‪ ,‬אלא שגם אברהם הגיע לגיל הבלות‪ .‬והינה‪ ,‬יש לו את‬
‫ישמעאל‪ ,‬ואברהם יכול לנחם את עצמו‪ ,‬בכך שישמעאל הוא הוא הוא הילד שציפה לו כל כך‪ .‬אבל לא‪,‬‬
‫למרות שאברהם יודע שלא יהיה לו ילד )אסטרולוגיה – זוכרים?( ולמרות שהוא ורעייתו כבר מחוץ לגיל‬
‫הפוריות‪ ,‬פתאום אברהם מקבל ציווי לערוך ברית‪.‬‬

‫ברית? לשם מה? יכול היה לשאול אברהם‪ .‬כיצד הדבר מוביל אותי לחזון שלי? ומה הטעם בברית אם‬
‫אינני מסוגל להוליד? אברהם כאן נזקק להתחזק באמונתו ולערוך ניתוח כאמור‪ ,‬מסוכן וחדשני‪ ,‬לצורך‬
‫הבאת ילד‪ ,‬כאשר הסיכויים להבאת ילד הינם אפסיים‪.‬‬

‫הניתוח הזה‪ ,‬יש בו צורך להיות אכזרי כלפי כל אלה שיעברו את הברית – ואברהם מל את כולם‪ ,‬לא לפני‬
‫שמל את עצמו‪ .‬בכך שוב הוכיח את אהבתו ואת יראת השמים שלו‪ ,‬ואת האמונה השלמה‪ ,‬למרות כל‬
‫הסיכויים‪ ,‬כי לבסוף יזכה לבן משרה‪ .‬תוך כדי כך הוא ממשיך ומפרסם את אמונתו ואת שמו של הקב"ה‬
‫בעולם‪.‬‬

‫הניסיון השביעי‪ :‬לקיחת שרה לבית אבימלך‪ ,‬מלך גרר )בראשית כ ‪;(2‬‬

‫ניסיון זה דומה לניסיון השלישי )ואולי לכן אינו מופיע בכל הגרסאות(‪ ,‬אלא שהוא קשה יותר – הואיל‬
‫ושמו של אברהם כבר נתפרסם‪ ,‬והוא עצמו חזק ועשיר יותר‪ ,‬האגו שלו גדול יותר וכך גם הניסיון‪.‬‬

‫כל אדם צריך לדעת את מגבלותיו‪ .‬בסופו של התהליך אברהם מקדש את שם ה'‪ ,‬אצל הפלישתים‪ ,‬ומוכיח‬
‫לאבימלך‪ ,‬ש"לא בחיל ולא בכוח"‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אברהם אומר לאבימלך את אחד המאמרים המשמעותיים‬
‫ביהדות‪" :‬כי אמרתי‪ ,‬אם אין יראת אלוקים במקום הזה‪ ,‬והרגוני על דבר אשתי" – הוא מלמד את אבימלך‪,‬‬
‫שלא מספיק שלאדם יהיה לב טוב‪ ,‬הוא חייב שתהיה בו יראת אלוקים‪ ,‬או חוט שדרה מוסרי‪ .‬הצרות‬
‫שנפלו על אבימלך ועל הפלישתים בשל שרה מלמדים את הפלשתים – יראת אלוקים מהי‪ .‬ושוב‪ ,‬אברהם‬
‫עולה משם כבד בכסף ובמקנה‪ ,‬ובעושר גדול שמאפשר לו להמשיך ולממש את חזונו‪.‬‬

‫הניסיון השמיני‪ :‬גירוש הגר‪ ,‬אחרי שילדה בן לאברהם )בראשית כא ‪;(10‬‬

‫ניסיון זה מחייב את אברהם להתחיל ולהתנהג בניגוד גמור לטבעו – והוא מעמיד אותו בניסיון ראשון‬
‫הבוחן את שתי נקודות התורפה שלו‪ .‬עד שיש לו אישה‪ ,‬שהרה מזרעו‪ ,‬הוא מחוייב להתנהג עמה במידת‬
‫הדין‪ ,‬ומחמת שהעליבה ופגעה בכבודה של רעייתו‪ ,‬שרה נוהגת עימה ביד קשה והגר בורחת‪ .‬אברהם‬
‫לכאורה יכול לנהוג במידת החסד‪ ,‬לנזוף בשרה ולדרוש את השבת הגר‪ ,‬שנמצאת בהריונה‪ ,‬בסכנה‪ ,‬ולא‬
‫ברור שאם היא תברח‪ ,‬הוא יראה אי פעם את הבן שיוולד לה‪ ,‬לאחר כל השנים האלה‪ ,‬בהן ציפה לבן‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כידוע‪ ,‬אהבה לעתים מחוייבת גם שימוש במידת הדין‪ .‬הוא לא יכול ואינו רשאי לנהוג במידת‬
‫הרחמים על הגר ולהעלים עין מהזלזול שלה ברעייתו‪ .‬הוא מחוייב לנהוג במידת הדין‪ ,‬הגם שאופיו מידת‬
‫הרחמים‪ .‬ניסיון זה קל יותר‪ ,‬הן מכיוון שהוא טרם ראה את בנו וטרם נקשר אליו‪ ,‬והן מכיוון שהוא אינו‬
‫חייב לגרש את הגר באופן אקטיבי‪ ,‬אלא רק להיות פאסיבי‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬בסופו של דבר הגר חוזרת לבית אברהם‪ ,‬לאחר שהבינה את מקומה‪ .‬הניסיון הבא יהיה הרבה יותר‬
‫קשה‪.‬‬

‫הניסיון התשיעי‪ :‬גירוש בנו ישמעאל )ברא' כא ‪;(11‬‬

‫הניסיון הזה מקצין את התופעה שעליה עמדנו בניסיון הקודם‪ .‬אברהם מצוי בקונפליקט מהותי מול שרה‪.‬‬
‫רע בעיניו לשלח את ישמעאל מביתו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוא חייב לכוף את דעתו לדעתה‪.‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬הוא חייב להגיע להחלטה קשה ביותר בדרך למימוש חזונו‪ .‬החזון של אברהם לא יכול‬
‫להסתיים בדור אחד‪ .‬אברהם חייב בן שימשיך את דרכו‪ .‬הבן הזה הוא יצחק‪ .‬הן מכיוון ששרה הלכה איתו‬
‫לכל אורך הדרך‪ ,‬הן מכיוון שהקב"ה הבטיח לו זאת "כי ביצחק ייקרא לך זרע"‪ ,‬והן מכיוון שיצחק הולך‬
‫בדרכו – זאת להבדיל מישמעאל‪ ,‬שלא הלך בדרכו של אברהם‪ ,‬לפחות לא בצעירותו )כך מעידה עליו‬
‫התורה(‪.‬‬

‫ישמעאל ויצחק הם בניו של אברהם – הם הנכס הגדול ביותר של אברהם‪ .‬הם אמורים להיות ממשיכי‬
‫דרכו‪ .‬במהלך מימוש חזון‪ ,‬אדם משיג נכסים ומשאבים אסטרטגיים שונים‪ .‬נכסים ומשאבים עליהם עבד‬
‫קשה ביותר‪ .‬זה לא פשוט לוותר על משאבים כאלה‪ .‬אבל אין מנוס לעתים מביצוע הבחירה‪ .‬ישמעאל לא‬
‫יכול להישאר עם יצחק‪ .‬קיים סיכון גבוה לכך שהתנהגותו של ישמעאל תשפיע על יצחק )ועל פי‬
‫המפרשים הוא גם ניסה להרוג אותו(‪.‬‬

‫אברהם אינו מסוגל לוותר על ישמעאל‪ .‬אולם הקב"ה קורא לו לשמוע להיגיון בדבריה של שרה‪ ,‬והסיבה‬
‫היא שיצחק הוא העיקר‪ ,‬ובו יש להתמקד‪.‬‬

‫הנושא של התמקדות ביעד המרכזי הוא למעשה החשוב ביותר בתהליך האימון‪ .‬התמקדות זאת מחייבת‬
‫את גירוש ישמעאל‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬אברהם מתמקד ביצחק‪ ,‬עד שיצחק מגיע לגיל ‪.37‬‬

‫הניסיון העשירי‪ :‬עקידת יצחק )בראשית כב(‬

‫זהו הניסיון הקשה מכולם‪ .‬למען האמת‪ ,‬קשה לא רק לבצע אותו‪ ,‬אלא גם להסביר אותו‪ .‬ויכול להיות לו‬
‫רק הסבר אחד‪ .‬ההסבר הדתי – האם כל המסלול של אברהם‪ ,‬והניקיון הרוחני שעבר‪ ,‬והמדרגות בהן‬
‫עלה‪ ,‬עדיין הותירו אותו ירא אלוקים?‬

‫מספרים על הרמ"א – רבי משה איסרליש‪ ,‬שעבד שנים רבות על משהו מעין ה"שולחן ערוך" – פירוש‬
‫מסודר ומאורגן לכל ההלכות‪ .‬ובדיוק באותה תקופה עבד על פרוייקט דומה‪ ,‬מחבר ה"שולחן ערוך" עצמו‬
‫– רבי יוסף קארו‪ .‬רבי יוסף קארו סיים את המפעל שלו זמן קצר לפני הרמ"א‪ .‬ואז הרמ"א ביקש לראות‬
‫את חיבורו של רבי יוסף קארו‪ .‬הוא ראה את החיבור הזה‪ ,‬והחליט שהחיבור של ר' יוסף קארו טוב‬
‫משלו‪ .‬מה שעם ישראל צריך עכשיו‪ ,‬אמר הרמ"א לעצמו – הוא חיבור אחד‪ ,‬טוב ומקיף‪ ,‬ולא שני‬
‫חיבורים שיתחרו ביניהם‪ .‬ולאחר כל שנות העבודה המפרכות‪ ,‬ללא מחשב‪ ,‬ללא אינטרנט‪ ,‬באמצעים‬
‫הפשוטים שהיו לפני מאות שנים – הוא גונז את פרוייקט חייו‪ .‬הדבר היחיד שפרסם‪ ,‬שהיה מינורי‬
‫לחלוטין לעומת הפרוייקט שגנז ‪ -‬היה תוספות קלות על השולחן ערוך‪ ,‬שמתאימות לשוכני אשכנז‪ .‬איזו‬
‫גדלות נפש! מעשהו זה באמת הוכיח שהוא נאמן לחזונו‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫זה היה הניסיון של אברהם‪ .‬אברהם הגיע לפסגה – נשיא אלוקים‪ .‬האם גדלותו‪ ,‬והצלחת חזונו‪ ,‬והעושר‬
‫לו זכה‪ ,‬ושני בנים – יגרמו ל"וישמן ישורון ויבעט"‪ ,‬או שמא הוא עדיין נאמן לשליחותו – לעשות את‬
‫דבר ה' בעולם‪ ,‬שגם הוא מחוייב לו‪ ,‬אפילו אם דבר ה' ]עקידת יצחק[ לא ברור‪ ,‬אפילו אם משמעות הדבר‬
‫– לאחר ששלח את ישמעאל‪ ,‬לאחר שבנה את תדמיתו – להרוס כליל את כל תדמיתו ואת כל הפרוייקט‬
‫עליו עמל כל חייו?‬

‫הניסיון מתעצם מהעובדה שחולפים שלושה ימים תמימים‪ ,‬מאז שהוא מצווה על הניסיון‪ ,‬ועד שהוא בא‬
‫לקיימו‪ .‬שלושה ימים בהם השטן מפעיל את כל קסמיו‪ ,‬כשרונותיו וכוח שכנועו‪ ,‬על מנת להכשיל את‬
‫אברהם‪ .‬כידוע‪ ,‬הכשלת האדם הראשון ואשתו‪ ,‬ארכה כשעה בלבד‪ .‬וכאן היו לרשותו של השטן שלושה‬
‫ימים תמימים על מנת להכשיל את אברהם‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬אברהם עומד בניסיון‪ ,‬ומוכיח שליבו היה ונשאר טהור ונאמן לחזונו‪ ,‬ולא כמו – להבדיל – אנשי‬
‫ציבור שנבחרים על אג'נדה מסוימת ולאחר שמגיעים לשררה אז "דברים שרואים משם‪ ,‬לא רואים מכאן"‪.‬‬
‫ולכן אומר המלאך המקטרג‪" :‬עתה ידעתי‪ ,‬כי ירא אלוקים אתה" – אם לאחר ‪ 137‬שנה של מימוש החזון‪,‬‬
‫אתה מוכן לשמוע לדבר אלוקים‪ ,‬אפילו במחיר הריסת כל מה שבנית – אתה באמת היגעת לדרגה‬
‫המושלמת‪.‬‬

‫העמידה בניסיון הזה לא רק שהפכה את אברהם לדמות האולטימטיבית‪ ,‬אלא שהיא נתנה את כוח האמונה‬
‫ויראת השמים לכל ממשיכיו‪ .‬יהודים שיהיו מוכנים בעבור אמונתם ובעבור עמם‪ ,‬למסור את נפשם‪ ,‬בדיוק‬
‫כפי שכתוב "ואהבת את ה' אלוקיך‪ ,‬בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"‪.‬‬

‫שיא שיאה של הגשמת החזון‪ ,‬במישור האישי‪ ,‬היא הנצחת האנרגיות המדהימות שהיו שם על הר המוריה‪,‬‬
‫וההבטחה האלוקית‪ ,‬כי זכות עקידת יצחק תעמוד לאברהם ולזרעו עד סוף כל הדורות‪" :‬ה' יראה‪ ,‬אשר‬
‫יאמר היום‪ ,‬בהר ה' יראה" ]בראשית כב יד[‪.‬‬

‫‪7‬‬