‫ספור ישן / צלה בינדר‬ ‫ִ ּּ ָ ׁ ִ ּ ּ ְ ֵ‬ ‫ָ ִ‬ ‫ָ‬

‫פעם ראיתי ילדה קטנה רצה אחר‬ ‫ּ ַ ָ ִ ִ ַ ְ ּ ְ ַּ ָ ָ ַ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫כדור ובידה בבה.‬ ‫ָ ָֻ‬ ‫ּ ּּ ּ ְָ ּ ּ ּ‬ ‫ַ‬ ‫פתאם ראתה איש יושב לבדו על‬ ‫ּ ְ ָ ֲ ּ ִ ׁ ֹ ֵ ְ ַ ֹּ ַ‬ ‫ׁ‬ ‫ָ‬ ‫ִ‬ ‫ספסל ונעצרה. נגשה ֵליו הילדה‬ ‫ַ ָ‬ ‫ַ ְ ָ ְֶ ֶ ְ ָ ִּ ׁ א ָ ַּ ְ ּ‬ ‫ְָ‬ ‫ואמרה:" איש, למה אתה עצוב ?‬ ‫ִ ׁ ָּ ַּ ָ ּ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ְְָָ‬ ‫קח את הבבה." האיש לא רצה.‬ ‫ָָ‬ ‫ִָ ׁ‬ ‫ָֻ‬ ‫ַ ֶ ַּּ‬ ‫"אז קח את הכדור". בקשה הילדה.‬ ‫ְִ ָ ַ ָ‬ ‫ּ ּ ׁ ַּ ְ ּ‬ ‫ָ ַ ֶ ַ ּ ּּ‬ ‫ַ‬ ‫והאיש גם את הכדור לא רצה.‬ ‫ָָ‬ ‫ְ ָ ִ ׁ ּ ֶ ַ ּ ּּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫הביאה לו הילדה פרח קט.‬ ‫ֵ ִ ָ ֹ ַּ ְ ּ ּ ַ ָ‬ ‫ַ ָ ֶ‬ ‫לקח האיש את הפרח, חיך ואמר:‬ ‫ָ ַ ָ ִ ׁ ֶ ַ ּ ַ ִּ ְ ְ ָ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫"תודה."‬ ‫ֹּ ָ‬