‫תרבות הרנסנס‬

‫רנסאנס )ידוע גם בשם "תחייה"( היא תקופה היסטורית‪ .‬פירוש המושג בצרפתית הוא "לידה‬
‫מחדש"‪ ,‬ובהקשר זה הוא מורה על תחייה של תרבות יוון העתיקה ורומא‪ .‬אנשי הרנסאנס ניסו‬
‫לחדש את הרוח הקלאסית )למשל‪ ,‬באמנות ובספרות(‪ ,‬המנוגדת לרוח הכנסייה‪ ,‬שהעמידה‬
‫במרכז את האל ולא את אושרו של האדם בעולם הזה‪.‬‬
‫ראשית הרנסאנס באיטליה במאה ה‪ ,14-‬שבה היו ערי מדינה קטנות ורפובליקניות‪ ,‬ולא מדינות‬
‫מלוכניות‪ .‬אף שהחברה נותרה דתית כפי שהייתה‪ ,‬ואף העמיקה את דתיותה‪ ,‬ניתן כוח רב לאנשי‬
‫ציבור חילונים‪ ,‬ובעיקר לעשירים המופלגים שעמדו בראשי הערים‪.‬‬
‫השכבה המשכילה באיטליה חיפשה גיבוי לדרך חייה שנגד לאידיאולוגית הכנסייה באותה תקופה‪.‬‬
‫הגיבוי הגיע מהתרבות הקלאסית‪ .‬ביטוי לכך ניתן למצוא בספרו של ג'ובאני בוקאצ'ו – דקאמרון‪:‬‬
‫דקאמרון ‪ -‬יצירה ספרותית ידועה מהמאה ה‪ ,14-‬כתיבת היצירה הסתיימה בשנת ‪.1353‬‬
‫המסגרת לספר היא מגפת דבר )"המוות השחור"( שפקדה את פירנצה‪ ,‬והניסה אל מחוץ לעיר‬
‫עשרה צעירים‪ ,‬שלושה גברים ושבע נשים‪ ,‬בני המעמד הגבוה‪ .‬הצעירים מתכנסים בחווילה כפרית‬
‫בסמוך לפייזולה‪ ,‬כפר ליד פירנצה‪ ,‬ומעבירים עשרה ימים בסיפור סיפורים‪ .‬בכל יום מתמנה אחד‬
‫מבני החבורה למנהיג‪ ,‬קובע נושא‪ ,‬והוא וכל אחד מהאחרים מספרים סיפור אחד הקשור לו‪ .‬בסך‬
‫הכול סופרו מאה סיפורים‪ ,‬המהווים‪ ,‬לצד סיפור המסגרת‪ ,‬את הדקאמרון‪ .‬הם משתרעים על שלל‬
‫תקופות וארצות‪ ,‬ובחלקם נשאבים ממעשיות עממיות שרווחו כבר זמן רב בטרם לכתיבת הספר‪.‬‬
‫בניגוד למה שניתן אולי היה לצפות מיצירה מימי הביניים‪ ,‬בסיפורים מושם דגש על החושני‬
‫והארוטי‪ ,‬והלעג לכנסייה הוא בוטה ונטול כל הסוואה‪ .‬חלק מהם עומד במבחן הזמן‪ ,‬וגם עתה ניתן‬
‫ליהנות מיופיים וחריפותם‪.‬‬
‫אחד החידושים החשובים הוא מוסד הפטרונות‪ .‬הכנסייה לא הייתה עוד מקור הפרנסה היחידי‬
‫של אמנים‪ .‬התעשרותם של חילונים אפשרה להם להפוך לכוח מרכזי לא רק בפוליטיקה ובמסחר‪,‬‬
‫אלא גם בתרבות‪ .‬אספני אמנות חילונים אלה התעניינו לא רק בנושאים דתיים‪ ,‬אלא גם בנושאים‬
‫חילוניים‪ ,‬מיתולוגיים ואלגוריים‪ .‬האמנים עיטרו למענם ארמונות‪ ,‬רהיטים וכלי בית‪ .‬באותה עת‬
‫שגשגה בפירנצה אמנות ציורי הדיוקן‪ ,‬שבאמצעותה יכלו האמנים לגמול לפטרוניהם‪.‬‬
‫אחד הפטרונים החשובים היה פרנצ'סקו פטרארקה ‪,‬שגילה מחדש את הכתבים הקלאסיים‬
‫אותם גנזה הכנסייה‪ ,‬ואשר העריץ את קיקרו ‪,‬הוגה דעות ואבי הרטוריקה משלהי האימפריה‬
‫הרומית‪ ,‬אשר הגה את המושג פידיאה‪ -‬מכלול של ידע‪ .‬אדם המגיע לשלמות ולהישגים תרבותיים‬
‫באמצעות התרבות הקלאסית‪.‬‬
‫הומניזם של הרנסאנס ‪ -‬הזרם ההומניסטי לאידאולוגיה שכללה מערכת ערכים חילונית סדורה‪,‬‬
‫שביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית )בעיקר הנוצרית(‪.‬‬
‫ההומניסטים העמידו מערכת ערכים שבה האדם ויצירתו עומדים במרכז‪ ,‬ואילו הדת או יחסי האדם‬
‫עם האל שוליים‪ .‬המוסר אינו נובע בהכרח מציוויי האל לאדם אלא ממצפון אנושי המשותף לכל‬
‫בני האדם‪ .‬בתקופה זו יש יחס חדש למושג "עושר" אשר החל להיתפס כנותן ביטוי למוסריותו של‬
‫האדם בעיקר בשל האמונה בפרדסטינציה ‪ -‬האמונה כי גורל האדם בעולם הבא נקבע כאשר‬
‫הוא נולד‪ .‬גורל זה אינו ידוע לאדם מראש‪ ,‬והוא יכול ללמוד מעט עליו רק דרך הצלחתו בעולם‬
 ‫הזה‪ .‬דרך חשיבה זו מביאה לכך שהאדם יפעל כל העת למקסם את הצלחתו ‪ -‬דרך חשיבה‬
‫ההולמת את השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫במקביל החלה כתיבת ההיסטוריה שעד כה הייתה בידי הכנסייה‪.‬‬
‫התפיסה התיאולוגית )הפילוסופיה של הדת(‪ ,‬צעדה במקביל לתקופת הרנסנס‪ ,‬וזוהי העדות‬
‫הראשונה לפלורליזם‪ .‬הייתה הכרה בעולם הערכים הפגאני שקדם לנצרות‪.‬‬

‫עליית המדינה המודרנית‬

‫שתי תופעות מתפתחות במקביל לאחר תקופת הרנסנס‪:‬‬
‫התפתחותן של יחידות טריטוריאליות בעלות משטר אבסולוטי ריכוזי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התפתחות המשטר החוקתי המצמצם את ריכוזיות השלטון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תופעת המדינה המודרנית אופיינית למערב אירופה‪ .‬טרם מושג המדינה ותיחום הטריטוריות כולם‬
‫היו שייכים לחברה הנוצרית שלה שתי רשויות‪ :‬הכנסייה קרי‪ ,‬האפיפיור‪ ,‬והשלטון החילוני קרי‪,‬‬
‫המלך‪.‬‬
‫את המלך מינו הברונים כנציגם‪ ,‬ויתרונו הגדול היה בכמות האדמות אשר ברשותו‪ .‬המלך היה‬
‫מעניק אדמות לברונים והם בתמורה סיפקו לו שירותים כגון‪ :‬אנשים לצבא‪ ,‬מיסים ותוצרת‬
‫חקלאית‪ .‬במשטר הפיאודלי אין סמכות מרכזית וכל ברון אחראי על הטריטוריה שלו מבחינת חוק‬
‫ומשפט‪.‬‬
‫הדואליות של כנסייה ושלטון זרעו את הזרעים מהם התפתחו משטרים ליברליים‪-‬דמוקרטיים בשל‬
‫פיזור הסמכויות של המשטר הפיאודלי‪.‬‬
‫לפי האידיאולוגיה הנוצרית של התקופה הדת חשובה מן המדינה‪ .‬תפקיד המדינה הוא לאפשר‬
‫לאדם לקיים את חיי הדת והכנסייה ולכן בעת הצורך מותר היה לכנסייה למרוד בשלטון ולהחליפו‪.‬‬
‫המלך הפיאודלי מוגבל להסכמת הברונים שלו‪ ,‬והיחס בניהם בא לידי ביטוי במגנה כרטה ‪ -‬כתב‬
‫הזכויות שהעניק בעל כורחו ג'ון מלך אנגליה‪ ,‬לברוניו ב‪ 15-‬ביוני ‪ ,1215‬בעקבות איומם לצאת‬
‫במרד גלוי נגדו אם לא ימלא את דרישתם‪ .‬מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית‬
‫המשפט החוקתי האנגלי‪ .‬מרגע שמלך חותם על חוזה מול נתיניו הם הופכים מנתינים לאזרחים‪ .‬אי‬
‫מימוש תנאי החוזה יגרום לאבדן זכויות המלך‪ ,‬כפי שהדבר נכון לגבי זכויות הברון‪ .‬כלומר – מלך‬
‫על‪-‬תנאי‪ :‬אם לא ימלא את חובותיו‪ ,‬יאבד את מלוכתו‪.‬‬
‫בתקופה זו עולים רגשות פטריוטיים‪ .‬האדם שייך בראש ובראשונה למקום הולדתו ורק לאחר מכן‬
‫לכנסייה‪ ,‬ואנשים הגדירו עצמם לפי מקום הולדתם‪ :‬נפוליטאני סיציליאני וכו'‪ .‬ישנו גם דגש על‬
‫החייאת הדיאלקט המקומי ודחיקת השפה הלטינית‪ .‬בעזרת מהפכת הדפוס במאה ה‪ 15-‬הפך‬
‫הדיאלקט המקומי לנחלת הכלל‪.‬‬
‫מלחמות השושנים ‪ -‬כינוי למאבק השושלות בממלכת אנגליה בשנים ‪ ,1485 - 1455‬אשר‬
‫התנהל בין בית לנקסטר‪ ,‬שסמלו היה השושנה האדומה‪ ,‬ובית יורק‪ ,‬שסמלו היה השושנה הלבנה‪.‬‬
‫תוצאת המלחמה הייתה השמדה פיזית של רוב בתי האצולה הגדולים באנגליה‪ ,‬עלייתו לשלטון של‬
‫בית טיודור הריכוזי והחזק‪ ,‬וסיום מאות שנים של סכסוכים בין המלך ובין האצילים באנגליה‪.‬‬

‫במאות ה‪ 15,16-‬מתפתח הקפיטליזם והעושר נחשב למוסרי‪ .‬השליט מתעשר ומאפשר מסחר‬
‫חופשי וכמו כן הוא זקוק פחות ופחות לברונים שלו ולמעמד האצולה‪ .‬מהפכת הדפוס מאפשרת לו‬
‫להעביר את מסריו לכלל נתיניו‪ ,‬ובכך לרכז את השלטון‪.‬‬
‫כלומר ישנם שני תהליכים‪ :‬אבסולוטיזם מצד אחד‪ -‬שלטון ריכוזי‪ ,‬ומן הצד השני צמצום סמכויות‬
‫השלטון‪.‬‬

‫הרפורמציה‬
‫מרטין לותר ‪1556-1483‬‬
‫ז'אק קלווין ‪1564-1509‬‬
‫תהליך השלטון הריכוזי החל תקופת הרנסנס ובעיקר התפתחות הקפיטליזם ועושר המדינה‪.‬‬
‫המדינה לא יכלה לקבל כוח נוסף שפוגע בריבונותה – הכנסייה‪ .‬הרפורמציה היא למעשה מחאה‬
‫דתית מול הכנסייה‪ ,‬שלאחריה אין דואליות שלטונית של כנסייה מול מדינה‪ .‬הרפורמציה יצרה‬
‫תהליך שהביא למשטר אבסולוטי‪ .‬היא זרעה את הזרעים לעליית המשטר הליברלי וחזקה את‬
‫הכוח החילוני והמדינה על חשבון הכנסייה‪ .‬מצד שני היא הניחה בסיס לערעור השלטון במדינה‬
‫מפני שבאותה מידה שאדם מחליט שהוא אינו זקוק לכנסייה‪ ,‬הוא יכול להחליט שהוא אינו זקוק‬
‫גם למדינה‪- .‬ב ‪ 31‬באוקטובר ‪ ,1517‬הוא פרסם את "‪ 95‬התזות" שלו‪ .‬הנושא העיקרי היה‪:‬‬
‫מכירת ה"אינדולגנציות" )מחילה ש"נמכרה" על ידי כמרים תמורת כסף( לצורך מימון כנסיית‬
‫פטרוס הקדוש ברומא‪ .‬החיבור נכתב במקור בלטינית‪ ,‬שפה שדוברה רק בפי המלומדים‪ ,‬אנשי‬
‫הכמורה‪ ,‬כדי שהמסמך יעורר שיח בתוך הכנסייה עצמה מבלי לעורר פולמוס ציבורי‪.‬‬
‫לפי לותר הנצרות היא דת של מאמינים ואסור שיהיו בה היררכיות ומעמדות ואין צורך בתיווך בין‬
‫האדם לאל‪.‬‬
‫ארסמוס – כתב את המאמר "בשבח הסכלות" המאמר הוא בחינה סטירית של אמונות דתיות‬
‫ושל הנצרות הקתולית‪ .‬הוא נחשב לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתרבות המערבית‪ ,‬ולאחד‬
‫מהגורמים המזרזים של הרפורמציה‪ .‬המאמר מתאר את הכנסייה הקתולית כמושחתת ואת‬
‫האפיפיור והקרדינלים כחמדנים רודפי בצע‪.‬‬
 ‫עוד לפני קלווין ולותר היו רפורמיסטיים שדרשו את אותם תיקונים‪ ,‬אך הם לא יכלו לעוצמת‬
‫הכנסייה‪ .‬אחד מהם היה יאן הוס מצ'כיה שהועלה על המוקד על ידי הכנסייה‪.‬‬
‫קלווין ולותר לא ראו עצמם מהפכנים‪ ,‬הם רצו למחות על מצב הכנסייה ולהחזיר אותה לכלל‬
‫המאמינים‪ .‬הם האמינו בכתבי הקודש אך התנגדו לפרשנות שבאה לאחר מכן‪ .‬קלווין קידם את‬
‫רעיון הפרדסטינציה – )ראה ערך( האמונה כי גורל האדם בעולם הבא נקבע כאשר הוא נולד‪.‬‬
‫גורל זה אינו ידוע לאדם מראש‪ ,‬והוא יכול ללמוד מעט עליו רק דרך הצלחתו בעולם הזה‪.‬‬
‫יש אומרים שלולא הדפוס לא הייתה רפורמציה‪ ,‬ובזכות הדפוס הופצו מאמריו של לותר‬
‫והתפשטה הרפורמציה בצפון אירופה‪.‬‬
‫שלום אוגסבורג היה ההסדר הדתי המשמעותי הראשון בקיסרות הגרמנית אחרי הרפורמציה‪.‬‬
‫ההסכם נחתם ב‪ 1555-‬בין קרל החמישי‪ ,‬קיסר האימפריה הרומית הקדושה‪ ,‬וחברי ברית‬
‫שמלקלדן‪ .‬ההסכם‪ ,‬שנחתם בעיירה הגרמנית אוגסבורג והביא לסיום המלחמה‪ ,‬קבע את העיקרון‬
‫כי זה אשר לו השלטון‪ ,‬לו הדת‪ .‬על פי ההסכם‪ ,‬סמכות העניינים הדתיים תהיה בידי הנסיכים‬
‫והשלטונות האזרחים‪ .‬בהסכם זה נסללה הדרך להנחלת הזרם הלותרניזם באימפריה הרומית‬
‫הקדושה באותם אזורים בהם בחרו הנסיכים השלטים לדבוק בו‪.‬‬
‫לפי האידיאולוגיה הנוצרית השלטון הוא רצון האל ולכן יש לציית לו‪ .‬הרפורמה לש לותר מבטלת‬
‫את כוחה של הכנסייה ומעניקה את כל העוצמה לידי רשות אחת‪ -‬המדינה‪ .‬הוא דורש את חובת‬
‫הציות שחוסר ביצועה גרוע אף מרצח‪ ,‬ומבטל את הדואליות שהייתה קיימת עד כה‪.‬‬
‫לפי קלווין יש לציית לשליט‪ ,‬אך הציות צריך לעמוד בקנה אחד עם האמונה הנוצרית‪ .‬אם השליט‬
‫יוצר מצב בו אין אפשרות לקיים את האמונה יש למרוד בו‪.‬‬
‫מלחמות הדת בין הקתולים לרפורמאטורים נמשכו וקיבלו ביטוי אכזרי בטבח ליל ברתולומאוס‬
‫הקדוש‪ -‬כינוי לטבח שביצעו הקתולים הצרפתים בפרוטסטנטים צרפתים ב‪ 24-‬באוגוסט ‪.1572‬‬
‫מלחמות הדת פרצו במלוא עוזם פעם נוספת במלחמת ‪ 30‬השנים ‪ 1648-1618‬ונסתיימו‬
‫בשלום וסטפליה ‪.1648‬‬
‫כדי להילחם ברפורמציה הקימה הכנסייה את מסדר הישועים‪ -‬מסדר בכנסייה הקתולית‬
‫שקם במאה ה‪ 16-‬על מנת להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך‪ .‬הארגון‬
‫הוקם בשנת ‪ .1534‬המסדר הקים בתי ספר ובתי חולים ותפקידו היה מיסיונרי ואנשי המסדר‬
‫הטיפו לנאמנות לכתובים ולדוקטרינה הכנסייתית‪ .‬החיבור עם הקולוניאליזם הספרדי עזר להם‬
‫להתפשט לאמריקה הלטינית וליפן‪.‬‬

‫תגובת נגד נוספת לרפורמציה ולאור נטישת הכנסייה הקתולית על ידי מאמינים רבים‪ ,‬היא סגנון‬
‫הבארוק‪ -‬הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה‪ 16-‬ועד תחילת המאה ה‪ , 18-‬משופע‬
‫ברגשיות‪ ,‬דינאמיות ופאר‪ .‬בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה‪ ,‬איזון ורוגע ופנה אל‬
‫השכל והשכנוע‪ ,‬סגנון זה התאפיין במורכבות‪ ,‬מיזוג ניגודיים‪ ,‬תנועה ודרמטיות‪ ,‬כאשר הוא פונה‬
‫אל הרגש והדמיון‪ ,‬ומנסה לשבות ולהקסים את עין המתבונן‪ .‬כדי להחזיר את המאמינים לכנסייה‬
‫יש לפאר ולהאדיר את הכנסיות באירופה‪ .‬לכן נעשה בכנסיות שימוש בזהב‪ ,‬שיש ושאר חומרים‬
 ‫יקרים‪ ,‬כדי לרגש את המאמינים‪ ,‬לתת תחושה של אור אלוהי‪ .‬באמצעות האמנות נמשכו‬
‫המאמינים לחזור לכנסייה ‪ -‬האדם הפשוט נדהם מהגודל‪ ,‬הפאר והכוח הרב של הכנסייה‪.‬‬

‫המהפכה המדעית של המאה ה‪17-‬‬

‫המהפכה המדעית היא שינוי רדיקלי בשיטה המדעית‪ ,‬כלומר באופן חקירתם של אנשי המדע‬
‫את העולם הסובב אותנו‪ .‬ההמצאות והגילויים של מדעני תרבות המערב אותה תקופה‪ ,‬חוללו‬
‫מהפכה שאינה רק טכנולוגית אלא מהפכה מחשבתית שהעזה לגבור ולהציב אתגרים בפני‬
‫הממסד הדתי של אותה תקופה‪ .‬רעיונות אותם העלו מדעני אותה תקופה עדיין רלוונטיים ותקפים‬
‫ומשמשים מדענים עד ימינו אלו‪.‬‬

‫הקיפאון המחשבתי של ימי הביניים נשבר למעשה‪ ,‬בתקופת הרנסנס‪ .‬ההערצה של הרנסנס‬
‫לתקופה הקלאסית העניקה לאדם את האפשרות לחקור ולפרש את תופעות הטבע ולא להסתפק‬
‫בהסברי הכנסייה בלבד‪ .‬ישנה גם בחינה של התקופה הקלאסית והאדם למד לבקר ולבדוק את‬
‫נכונות הדברים בעצמו‪ .‬גישת החקר של פלאי הטבע לא סותרת את האמונה הנוצרית‪ ,‬אלא פשוט‬
‫מאדירה אותה‪ .‬אחת ההנחות המקובלות לפני עידן המהפכה המדעית הייתה‪ ,‬כי כדור הארץ הוא‬
‫שטוח וכי הוא המרכז אשר סביבו סובבים כוכבי הלכת השונים‪ ,‬ובהם גם השמש‪ ,‬והירח‪-‬‬
‫התפיסה הגיאוצנטרית‪ .‬טענה זו הפכה לטענה מקובלת למרות שמדענים יוונים הפריכו אותה‬
‫על ידי התבוננות בספינות השטות לעבר האופק בהדרגה‪ ,‬ולא באופן רציף‪.‬‬
‫טענת היותו של כדור הארץ מרכז העולם הייתה מהותית לממסד הדתי בבואו לטעון כי אלוהים‬
‫ברא את הארץ למען האדם‪ .‬פועל יוצא מטענה זו הוא‪ ,‬שכל כוכבי הלכת השונים סובבים סביב‬
‫כדור הארץ‪ .‬סימוכין לטענה זו מצאה הכנסייה במקומות שונים בתנ"ך‪ .‬על תפיסה זאת העז‬
‫לערער ניקולס קופרניקוס מפולין‪.‬‬
‫התפיסה ההליוצנטרית של קופקניקוס‪ ,‬גורסת כי לא כדור הארץ הוא במרכז היקום‪ ,‬אלא‬
‫השמש היא המרכז וכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביבה‪ .‬רק לקראת מותו העז‬
‫קופרניקוס לפרסם את התיאוריה המהפכנית שלו‪ ,‬עקב חשש מאימת הכנסייה וזעם ההמונים‪.‬‬
‫לעומתו ג'ורדנו ברונו )‪ ,(1600 - 1548‬מדען‪ ,‬פילוסוף ואסטרונום איטלקי גם הוא מתקופת‬
‫הרנסאנס‪ ,‬אשר הציג תיאוריה אסטרונומית שסתרה את אמונת הכנסייה הקתולית והביאה‬
‫להוצאתו להורג‪.‬‬

‫את הדחיפה הגדולה ביותר להתקדמות המדע נתנו שניים‪:‬‬

 ‫פרנסיס בייקון ) ‪ -(1626 – 1561‬פילוסוף‪ ,‬מדינאי ומרגל אנגלי‪ ,‬אך ידוע יותר כמגן על‬
‫המהפכה המדעית‪.‬‬
‫הגה את הביטוי "ידע זה כוח"‪ ,‬נקרא גם "הפילוסוף של הניסיון" בשל הניסויים הרבים שערך‪.‬‬
‫לתפיסתו‪ ,‬כדי לדעת‪ ,‬יש תחילה לחזור למצב של אי ידיעה‪ ,‬ע"י שחרור מדעות קדומות בדמותן‬
‫של‪:‬‬
‫אלילי השבט‪ -‬דעות קדומות המשותפות למין האנושי‬ ‫‪.1‬‬
‫אלילי המערה‪ -‬האמת המעוותת שמתקבלת כתוצאה מקריאת ספרים וחינוך‬ ‫‪.2‬‬
‫אלילי השוק‪ -‬תקשורת בין בני אדם שיוצרת טעויות‬ ‫‪.3‬‬
‫אלילי התיאטרון‪ -‬דברים שצצים במוחו של אדם בשל תפיסות פילוסופיות מוטעות‬ ‫‪.4‬‬
‫גלילאו גליליי )‪ (1642 - 1564‬היה פיזיקאי‪ ,‬אסטרונום ופילוסוף איטלקי‪ .‬הוא הניח את היסודות‬
‫למדע המודרני בתרבות המערב‪ ,‬אשר מבוסס כיום על ניסויים ותצפיות ועל בניית תיאוריות‬
‫המסבירות אותם‪.‬‬
‫לטענתו יש לפרש את חוקי הטבע לפי ההיגיון והשכל האנושי ולא לפי אמונות הדת‪ .‬הוא לא‬
‫התנגד לדת והאמין שפענוח סודות הטבע יאדירו את הבריאה האלוהית‪ .‬גלילאו ביסס את‬
‫התפיסה ההליוצנטרית של קופרניקוס בעזרת המצאת הטלסקופ‪ ,‬אולם גלילאו לא היה מוכן‬
‫למות על תורתו או על "קידוש אמונתו"‪ ,‬ולכן היה מוכן לחזור בו מהשקפותיו‪ ,‬לפחות למראית עין‪.‬‬
‫על גלילאו הוטל מאסר למשך כל תקופת חייו‪ ,‬והוחלט‪ ,‬כנראה בגלל סימפטיה כלשהיא לגלילאו‪,‬‬
‫שהוא ירצה את העונש במאסר בית במקום בכלא‪ ,‬ובניגוד למותו ההרואי של ברונו ג'ורדנו‪,‬‬
‫גלילאו מת בשיבה טובה בביתו‪ .‬בשנת ‪ 1822‬קיבלה הכנסייה לבסוף את התפיסה ההליוצנטרית‪,‬‬
‫אך טיהרה את שמו של גלילאו רק בשנת ‪.1992‬‬
‫התפיסה המקובלת במהפכה המדעית הייתה שהחושים אינם מדויקים ואף מעוותים את המציאות‬
‫ולכן יש להסתמך על התבונה האנושית רנה דקארט )‪" :(1650-1596‬אני חושב משמע אני‬
‫קיים" ‪ .‬מי שהשלים את המהפכה הייה אייזק ניוטון )‪ ,(1727-1642‬אשר ניסח את חוקי הפיזיקה‬
‫שאנו מכירים כיום‪.‬‬
‫האווירה היא אווירה של הפצת הידע ע"י חוברות‪ ,‬כנסים וימי עיון‪ ,‬בצרפת מוקמת אקדמיה למדעים‬
‫ובאנגליה אקדמיה להפצת הידע‪ .‬האנושות החלה להבין שבעזרת התבונה האנושית ניתן יהיה‬
‫לפענח את מטרת קיומו של האדם עלי אדמות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מאפייני המהפכה המדעית‪:‬‬
‫בחינת חוקי הטבע והקיום האנושי ע"פ התבונה האנושית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניתוק הדת מן ההשכלה ע"י העיסוק בתבונה האנושית )תחילתה של‬ ‫‪.2‬‬
‫החילוניות שתבוא במאה ה‪.(18-‬‬
 ‫אבסולוטיזם‬
‫כפי שראינו הרפורמציה חיזקה את המדינה על חשבון הדת‪ -‬אין יותר חלוקה של השלטון בין‬
‫השליט לכנסייה‪ ,‬אלא כל שליט קובע את הדת בטריטוריה שלו‪ .‬את התרומה הגדולה ביותר‬
‫לאבסולוטיזם נתן הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודן )‪ ,(1596-1520‬אשר ביסס את השלטון‬
‫האבסולוטי‪ .‬בודן סבר שמלחמות הדת הרבות מבזבזות את משאבי המדינה ומחלישות אותה‪,‬‬
‫ושיש להתחיל לחשוב על האינטרס של המדינה‪ .‬לכן כתב ספר שמטרתו למצוא בסיס לחיי‬
‫אזרחים ביחידה טריטוריאלית אחת ללא קשר לדת‪ ,‬כלומר‪ ,‬למצוא בסיס לאחדות‪ ,‬אחר מן הדת‪.‬‬
‫בפעם הראשונה עולה מושג הסוברניות )ריבונות(‪ -‬עוצמה טוטאלית אשר אינה מוגבלת ע"י כוח‬
‫אחר‪ ,‬פנימי או חיצוני‪ ,‬ולדעת בודן זו צריכה להיות עוצמתה של המדינה‪ .‬ע"פ תפיסתו‪ ,‬הריבון‬
‫קובע את המשטר וכן עליונות האינטרס המדיני על פני המימד הדתי‪ .‬הביטוי הגדול ביותר של‬
‫השלטון האבסולוטי הוא הצבא‪ ,‬צבא המלך‪ .‬כדי לממן אותו המלך דוחף לכיוון צמיחה כלכלית‬
‫בעזרת‬
‫מרקנטיליזם‪ -‬תורה כלכלית הגורסת כי עושר ושגשוג האומה תלוי במידת ההון שצברה וכי‬
‫הנפח של הסחר העולמי הינו בלתי ניתן לשינוי‪ .‬האופן הטוב ביותר להגדיל את ההון הוא יצירת‬
‫מאזן מסחרי חיובי‪ ,‬קרי הגדלת הייצוא והקטנת הייבוא‪ .‬עפ"י התורה המרקנטיליסטית הממשלה‬
‫יכולה לממש יעדים אלו באמצעות ניהול מדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית‪ :‬עידוד הייצוא והקטנת‬
‫הייבוא על ידי מיסוי‪ ,‬מכסים ומכסות‪.‬‬

‫כל זה מתרחש באירופה אך לא באנגליה‪ .‬הרפורמציה באנגליה הובילה דווקא להחלשת‬

‫האבסולוטיזם‪ ,‬ולעיצוב המשטר הפרלמנטארי‪.‬‬
‫אנגליה היא אי ולכן יכלה להפריד את עצמה מן המלחמות התכופות בשאר אירופה‪ ,‬ולא נזדקקה‬
‫למצבי חירום צבאיים תמידיים‪ ,‬והמשטר לא נזקק לסמכויות חירום נרחבות‪.‬‬
‫המלך האנגלי נזקק לאישורה של האצולה הפיאודלית )‪ ,(curia‬ולכן היה תמיד בפיקוח הפרלמנט‪.‬‬
‫בניגוד לשאר מדינות אירופה‪ ,‬האצולה הבריטית נשחקה לגמרי במלחמת השושנים )ראה‬
‫ערך(‪ ,‬והתארים והרכוש מועברים לבן הבכור בלבד‪ .‬שאר המשפחה נאלצה לחפש מקורות‬
‫הכנסה אחרים או להפוך ליצרנים‪ .‬עובדה זו מנעה מציאות של אצולה רחבה ולא יצרנית‪ ,‬ומנעה‬
‫מאבקים פנימיים‪ .‬כך נוצרו המעמדות‪ :‬אצולה‪ ,‬אצולה נמוכה ומעמדות הביניים‪ .‬לאצולה הוקם‬
‫"בית הלורדים" ולמעמדות הביניים הוקם הבית התחתון אשר החזיק ברוב העושר‪ ,‬והפך לבית‬
‫הדומיננטי‪.‬‬

‫עיצוב המשטר הפרלמנטארי באנגליה בא אחרי שתי הפיכות‪ :‬המהפכה הפוריטנית )מלחמת‬
‫האזרחים האנגלית(‪ ,‬והמהפכה "המהוללת"‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 17-‬אנגליה היא מונרכיה מוגבלת עם שני בתי פרלמנט‪ ,‬ופרוטסטנטית‪-‬‬
‫אנגליקנית‪.‬‬
‫כאשר שושלת סטיוארט עולה לשלטון היא מנסה להחזיר את אנגליה לשלטון אבסולוטי‪-‬קתולי‬
‫בהשראת תומס הובס‪ -‬היה הוגה דעות ליברליסטי ופילוסוף פוליטי אנגלי‪ ,‬אשר התפרסם בעיקר‬
‫בזכות ספרו "לוויתן" )‪ ,(Leviathan 1651‬העוסק בשלטון וסמכות‪ .‬על‪-‬פי הובס‪ ,‬מצבו הטבעי של‬
‫האדם הוא מלחמת כל‪-‬בכל‪ ,‬והוא מתאר את התפתחות החברה האנושית כהתאגדויות שונות של‬
‫בני אדם לצורך הגנה הדדית‪ .‬הובס סבר כי האדם תוקפני הן משום שהוא מעוניין בצבירת כוח‪,‬‬
‫והן משום שהוא מגן על עצמו כנגד תוקפנותם האפשרית של בני אדם אחרים‪ .‬תפקיד המדינה הוא‬
‫לעזור לאדם לעשות זאת‪ ,‬בראש המדינה עומד שליט אבסולוטי שתפקידו לספק ביטחון לאזרחים‪.‬‬

‫מלחמת האזרחים האנגלית הייתה סדרה של עימותים מזוינים ותחבולות פוליטיות בממלכת‬
‫אנגליה‪ ,‬בין תומכי הפרלמנט‪ ,‬בהנהגתו של אוליבר קרומוול לבין תומכי המלוכה‪ .‬המלחמה‬
‫התרחשה מ‪ 1642-‬עד ‪ .1651‬מלחמות האזרחים הראשונה )‪ (1645 - 1642‬והשנייה )‪- 1648‬‬
‫‪ (1649‬היו בין תומכי המלך צ'ארלס ה‪ 1-‬לבין תומכי הפרלמנט‪ .‬מלחמת האזרחים השלישית‬
‫הייתה בין תומכי המלך צ'ארלס השני לבין תומכי הפרלמנט‪ .‬מלחמת האזרחים הסתיימה בניצחון‬
‫הפרלמנט בקרב וורצ'סטר ב‪ 3-‬בספטמבר ‪.1651‬‬
‫מלחמת האזרחים הובילה להעמדה לדין והוצאה להורג של צ'ארלס הראשון‪ ,‬לגלות של בנו‬
‫צ'ארלס השני‪ ,‬ולהחלפה של המלוכה האנגלית בקומנוולת' האנגלי )‪ (1649-1653‬ואז‬
‫בפרוטקטורט )‪ ,(1653-1659‬תחת שלטון היחיד של אוליבר קרומוול‪ .‬המונופול של הכנסייה‬
‫האנגליקנית על הפולחן הנוצרי באנגליה נפסק‪ .‬מבחינה חוקתית‪ ,‬המלחמות קיבעו את הרעיון‬
‫שמלכים בריטיים אינם יכולים למשול ללא הסכמת הפרלמנט‪ ,‬אם כי רעיון זה קיבל חיזוק סופי‬
‫רק במהפכה המהוללת שבסוף המאה‪.‬‬

‫המהפכה המהוללת‪ -‬לאחר שובו של בית סטיוארט לכס המלכות באנגליה‪ ,‬אשר נלקח מן המלך‬
‫צ'ארלס הראשון על ידי אוליבר קרומוול‪ ,‬עלה לשלטון המלך ג'יימס השני‪ .‬המהפכה המהוללת‬
‫)‪ (1688‬הינה הדחתו של המלך האנגלי הקתולי ג'יימס השני‪ ,‬לטובת בתו מרי השניה‪ ,‬ובעלה‬
‫)השליט לצדה( ויליאם השלישי‪ ,‬הפרוטסטנטים‪ .‬לאירוע זה מתייחסים לעתים כ"מהפכה ללא‬
‫שפיכות דמים" )על אף שאין המדובר ב"מהפכה" אלא בהפיכה‪ ,‬ועל אף שלאחר עזיבתו של‬
‫ג'יימס את אנגליה גופא‪ ,‬השתוללו בסקוטלנד ובאירלנד קרבות קשים(‪.‬‬
 ‫המהפכה נתנה ביטוי לעוצמת הפרלמנט בעזרת מסמך הנקרא "‪ ,"bills of rights‬שהעניק שיפוט‬
‫עצמאי‪ ,‬חופש דתי וחירות ליחיד‪ .‬כדי לתווך בין הפרלמנט למלוכה נוצר "הקבינט"‪ ,‬לימים‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫תמיכה למהפכה המהוללת נתן הפילוסוף ג'ון לוק‪ ,‬בספרו "ממשל של נציגים"‪.‬‬
‫תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני‪-‬האדם" )שמוצגת בפרק ב' של "ממשל של‬
‫נציגים"( מנוגדת לראייתו של בן‪-‬תקופתו תומס הובס‪ .‬בניגוד לדברי הובס‪ ,‬לדבריו לאדם שנמצא‬
‫במצב הטבעי יש זכויות‪ .‬כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני‪-‬חברתי הוא מוותר על חלק‬
‫מזכויות אלו לטובת הריבון‪ .‬כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה‪ .‬ברגע שנפגע‬
‫עיקרון זה‪ ,‬נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה‪ .‬לוק טוען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו‬
‫האחד לשני‪ .‬לוק טוען )שוב‪ ,‬בניגוד להובס( שאדם מטבעו הוא טוב ולכן שואל‪ :‬מדוע יש לקיים‬
‫מדינה? תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים בודדים שינסו לפגוע בזכויות‪ ,‬לא יכבדו את האחר ולכן‬
‫יש צורך בשלטון מדיני‪.‬‬
‫כאן מקור התפיסה שאומרת שאין לגבות מיסים מן העם בלי לשאול אותו קודם לכך‪.‬‬

‫עידן הנאורות‬
‫הידוע גם כעידן ההשכלה או הנאורות‪ ,‬החל בפתח המאה ה‪ 18-‬באירופה‪ .‬מחולליו היו אנשים‬
‫שנקראו פילוסופים ‪ -‬הוגים אשר הגיעו מתחומי דעת שונים כגון ספרות‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוזיקה ומדעים‪,‬‬
‫וסיסמתם הייתה "העז לדעת"‪ .‬הם עודדו אנשים לשפוט על‪-‬פי שכלם והבנתם‪ ,‬ולא להיסחף אחר‬
‫הזרם שקובע הרוב או מוסדות גדולים וחזקים‪ .‬הפילוסופים היו נפגשים בסלונים ומציגים האחד‬
‫בפני רעיו את רעיונותיהם‪ ,‬דעותיהם‪ ,‬יצירות הספרות או המחזות שכתבו‪ .‬דרך יצירותיהם הכתובות‬
‫הם הביעו לא פעם את דעתם על החברה בה חיו‪.‬‬
‫אצל רבים ההשכלה נתפשה כדת של ממש – דת הומאנית הדוגלת בקדמה של האנושות‪ ,‬כלומר‬
‫באמונה שהקדמה תשפר את חייהם של בני האדם‪ .‬המשכילים האמינו שבני האדם מתפתחים‪,‬‬
‫בנוסף על ההתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬גם מבחינה מוסרית‪ ,‬ולכן לא היה להם ספק שהעתיד צופן‬
‫בחובו טוב‪ .‬אך‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬כדי להגיע לקדמה צריכים בני האדם להיחלץ מהאמונות הטפלות‬
‫ולהתחיל לחשוב בעצמם‪ .‬האמונה בקדמה היא אולי ההבדל הגדול בין זרמים דטרמיניסטיים‬
‫בדתות כגון היהדות והנצרות לבין תנועת ההשכלה‪ .‬זרמים אלו טוענים כי אין דבר הנקבע על‪-‬ידי‬
‫האדם‪ ,‬שאינו יכול לשנות במאומה את גורלו‪ .‬ההשכלה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬טוענת שיש בידו של האדם‬
‫לשנות את מצבו ואת מצב החברה בה הוא נמצא על‪-‬ידי פיתוח החשיבה והמוסר‪.‬‬
‫המשכילים סלדו מן הדת בכלל ומן הנצרות בפרט‪ ,‬אותה ביקרו בחריפות וטענו נגדה שאין זה‬
‫מוסרי לכפות על בני אדם אמונה בדת מסוימת‪ ,‬וכמו‪-‬כן אין להענישם בשל אמונתם‪ .‬טענות אלו‬
‫ואחרות הן שהפכו את ההשכלה לאויבת מושבעת של הנצרות‪ ,‬אשר שלטה באותם ימים באירופה‬
‫כולה‪ .‬וולטיר היה אחד המבקרים הגדולים של הנצרות‪ ,‬ומשום כך אולי גם אחד השנואים עליה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫מרכז ההשכלה באותם ימים היה בצרפת‪ ,‬ובעיקר בירתה פריז‪ .‬המשכילים בפריז )כגון וולטיר‪ ,‬ז'אן‬
‫ז'אק רוסו‪ ,‬מונטסקייה ואחרים( נלחמו כנגד השלטון האבסולוטי בצרפת וכנגד הכנסייה הקתולית‬
‫אשר שלטה באזור באותה תקופה‪ .‬הם הציעו מגוון דרכים לשיפור המשטרים באירופה ולשיפור‬
‫מעמדו של האזרח‪ ,‬כגון רעיון הפרדת הרשויות של מונטסקייה‪ ,‬או "האמנה החברתית" של רוסו‪.‬‬
‫רעיונות אלה גם נקלטו בצרפת יותר מאשר בכל מקום אחר‪ ,‬שכן בסוף המאה ה‪ 18-‬התחוללה‬
‫המהפכה הצרפתית שלאחריה יושם חלק ניכר מרעיונות ההשכלה‪.‬‬
‫וולטיר ראה במשטר הפרלמנטרי האנגלי כמשטר הטוב מכולם‪ ,‬והעריץ את נביאו לוק‪ .‬לדעת‬
‫וולטיר השלטון האנגלי הוא בעל עוצמה לעשיית טוב‪ ,‬ומוגבל בעשיית רע‪ ,‬והפרלמנט מרסן את‬
‫המלך ומגן על העם מפניו‪.‬‬
‫הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו מתאר טבע‪ ,‬חברה ומדינה‪:‬‬
‫טבע‪ -‬רוסו הסיק כי יצר לב האדם טוב מטבעו‪ ,‬וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל"‪.‬‬
‫חברה‪ -‬יצירתה של החברה משחיתה את האדם האצילי מטבעו‪ .‬רוסו ראה בחברה דבר מלאכותי‪,‬‬
‫וטען כי התפתחות החברה‪ ,‬במיוחד גדילת המוסדות היוצרים תלות הדדית חברתית‪ ,‬נגדה את‬
‫טובתם של בני האדם‪.‬‬
‫מדינה‪ -‬תפקיד המדינה למנוע עוולות בין בני האדם‪.‬‬
‫ע"פ רוסו יש לחנך את האדם לחשיבה על טובת הכלל‪ .‬התרבות נתפסת בעיניו כקלוקלת אשר‬
‫משחיתה את האדם‪.‬‬
‫רוסו רוצה ליצור מצב בו האדם טוב מבחינה מוסרית ובעל יסודות שכליים ולהפוך אותו לחופשי‪,‬‬
‫ע"י מיזוג עם הכלל‪ -‬חשיבה על טובת הכלל‪ ,‬והעברת השלטון לידי העם – רפובליקה‪.‬‬
‫ב‪ 1793-‬תפיסתו של רוסו תהווה את הבסיס לחוקה של המהפכן הצרפתי רובספייר‪.‬‬
 ‫החופש והחילוניות באו לידי ביטוי באומנות הרוקוקו‪ ,‬אשר מוצארט נמנה עליה‪ ,‬שתיארה את חיי‬
‫היומיום‪.‬‬
‫מעמד הביניים צומח ומתעשר‪ ,‬ורוצה חלק בשלטון‪ ,‬כמו כן יש תהליך מואץ של התפתחות‬
‫קפיטליסטית‪ .‬בניגוד לשיטה המרקנטיליסטית‪ ,‬שאפיינה את האבסולוטיזם והתאפיינה בהטלת‬
‫מכסים‪ ,‬הפיסיוקרטים הצרפתיים תענו שהאושר מתבטא גם בתבואה‪ ,‬ולא רק בכסף וזהב‪ ,‬וכדי‬
‫להגדיל את עושרה של המדינה יש להוריד את מחסומי המכס‪.‬‬
‫אדם סמית' )‪ (1790-1723‬היד הנעלמה היא מטפורה בה השתמש אדם סמית' כדי לאייר את‬
‫עקרון "האינטרס העצמי הנאור" שלו‪ .‬סמית טען בספרו "עושר האומות" כי במערכת קפיטליסטית‬
‫פעולתו האנוכית של אדם נוטה לקדם גם את טובת הקהילה‪ .‬הוא ייחס את העיקרון למנגנון חברתי‬
‫אותו כינה "היד הנעלמה"‪.‬‬

‫המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית‬

‫לשתי המהפכות מקורות דומים‪ ,‬אך יש שוני גדול בניהם‪ :‬המהפכה האמריקנית היא ניצחון של‬
‫קבוצה אחת על קבוצה אחרת‪ ,‬כלומר‪ ,‬מהפכה פוליטית‪-‬לאומית שלא הביאה לשינוי עמוק בחברה‬
‫האמריקנית‪ ,‬אלא העברת הסמכות מגורם אחד לשני‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית הביאה לשינוי מרחיק לכת בחברה הצרפתית ובהיסטוריה העולמית‪ .‬המקורות‬
‫לשתי המהפכות נמצאים במשטר האנגלי ובפילוסופים של דור ההשכלה‪.‬‬

‫המהפכה האמריקנית )‪(1776‬‬

‫המתיישבים באמריקה ברחו מן העריצות ונהנו מתחושה של חופש וחלוציות‪ .‬עד ‪ 1763‬לא היה כל‬
‫קשר בין ‪ 13‬המושבות השונות‪ ,‬ובראש כל אחת מהן עמד מושל בריטי מטעם המלך הבריטי‬
‫ואסיפת מורשים‪.‬‬
‫הכלכלה נשלטה ע"י השלטון האנגלי וכללה הסכמי סחר בין הקולוניות ותעשייה ספציפית‪.‬‬
‫‪ 10000‬חיילים בריטים שמרו על הסדר במושבות והגנו עליהן מפני הצרפתים והאינדיאנים‪ ,‬וכל‬
‫ניצוץ של מרד דוכא מייד‪.‬‬
‫מלחמת שבע השנים )‪ (1763-1756‬בין אוסטריה לפרוסיה מתפשטת גם לאמריקה )מלחמת‬
‫האינדיאנים( והאנגלים נלחמים בצרפתים ומכניעים אותם‪ .‬ב‪ 1763-‬נכנעים הצרפתים וקנדה‬
‫נמסרת לאנגלים‪ .‬שלושה גורמים ברקע למהפכה באותה תקופה‪:‬‬
‫הגעת מתיישבים העוינים את אנגליה מאירלנד‪ ,‬הולנד‪ ,‬גרמניה וסקוטלנד‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ואוכלוסיית האמריקנים צומחת מ‪ 250-‬אלף ל ‪ 2.5‬מיליון נפש‪.‬‬
‫המלחמה יצרה קשר צבאי בין המושבות ויצרה קרבה ואחדות בניהן‪ .‬התפתחה‬ ‫‪.2‬‬
‫התחושה שהמושבות אינן זקוקות לאנגלים לצורך הגנה‪.‬‬
‫המלחמה רוששה את המושבות כלכלית‪ ,‬ויצרה עומס על האוצר הבריטי שבתגובה‬ ‫‪.3‬‬
‫הגביר את המיסוי‪.‬‬
 ‫לטענת הבריטים‪ ,‬עליונות הפרלמנט בעקבות המהפכה המהוללת ב‪) 1688-‬ראה ערך(‪ ,‬אינה‬
‫ברת תוקף במושבות ולכן יש אפשרות להטיל מיסים על המושבות ללא הסכמתן‪ .‬אירוע בולט היה‬
‫"מסיבת התה של בוסטון"‪ -‬בשנת ‪ 1765‬הטיל הפרלמנט הבריטי מס על שלוש עשרה‬
‫הקולניות הבריטיות בצפון אמריקה‪ .‬מיסוי זה עורר תרעומת רבה‪ ,‬משום שלתושבי הקולוניות לא‬
‫היה ייצוג בפרלמנט‪ ,‬כך שלא הייתה להם השפעה על השימוש שנעשה במס‪ .‬סיסמתם של‬
‫המתנגדים הייתה "אין מיסוי ללא ייצוג" )‪ .(no taxation without representation‬אחד המוחים היה ג'ון‬
‫הנקוק‪ ,‬ובעקבות זאת הוחרמה ספינתו בידי המכס‪ ,‬בטענה שהוא עוסק בהברחה‪ .‬במחאה ארגן‬
‫הנקוק חרם על תה שיובא מסין בידי חברת מזרח הודו הבריטית‪ ,‬וחרם זה חיסל את מכירותיה של‬
‫החברה בקולוניות‪ .‬בשנת ‪ 1773‬מצאה החברה את עצמה עם מלאי עצום של תה שאין תקווה‬
‫למוכרו‪ ,‬משום שמבריחים כהנקוק ייבאו תה מבלי לשלם מכס‪ .‬לפתרון הבעיה חוקק הפרלמנט‬
‫הבריטי חוק לפיו חברת מזרח הודו הבריטית פטורה מהמכס על התה‪ ,‬כך שתוכל להתחרות‬
‫במבריחים‪ .‬רוב הנמלים בקולוניות סירבו לאפשר עגינה לאוניות שהובילו תה של החברה‪ ,‬ולבסוף‬
‫התאפשרה עגינתן בנמל בוסטון‪ ,‬כשהן זוכות להגנתן של ספינות מלחמה בריטיות‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬בדצמבר ‪ ,1773‬יום לפני המועד המתוכנן לפריקתו של מטען התה‪ 60 ,‬מתושבי בוסטון עלו‬
‫על שלוש אוניות שהובילו תה והשליכו את כל תכולתן )‪ 342‬תיבות( אל מי הנמל‪ .‬כל האירוע‪,‬‬
‫שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון"‪ ,‬עבר בשקט יחסי וללא אלימות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1775‬הקונגרס הקונטיננטאלי ‪ -‬הרשות המחוקקת של שלוש עשרה המושבות‬
‫האמריקניות‪ ,‬ולאחר מכן של ארצות הברית‪ ,‬מקים את הצבא הקונטיננטאלי ומעמיד בראשו את‬
‫ג'ורג' וושינגטון‪ ,‬והנמלים המקומיים נפתחו מחדש‪ ,‬כחלק מאי הציות לחוקי הנמל הבריטים‬
‫)שהערימו קשיים על העברת סחורות דרך הים(‪ .‬ב‪ 4-‬ביולי ‪ 1776‬הקונגרס אימץ את הכרזת‬
‫העצמאות האמריקנית‪.‬‬
‫הבריטים נכנעים בשנת ‪ 1783‬ובשנת ‪ 1787‬הוחלט על ממשל פדראלי המאחד את כל המושבות‬
‫בראשותו של ג'ורג' וושינגטון‪ .‬הוחלט על הקמת הקונגרס האמריקני‪ :‬הסנאט ובית הנבחרים‪.‬‬

‫המהפכה הצרפתית )‪(1789‬‬

‫"המשטר הישן" בצרפת היה מונרכיה אבסולוטית ‪ ,‬אך בפועל המלך נבלם ע"י הכמורה והאצולה‪,‬‬
‫שאריות ישנות של הפיאודליזם‪ .‬צרפת הייתה מורכבת משלושה מעמדות‪:‬‬
‫כמרים‪ -‬בעלי ‪ 10‬אחוז מהקרקעות‪ ,‬פטורים מנטל המיסים‪ ,‬בעלי בתי דין משלהם‬ ‫‪.1‬‬
‫אצולה‪ -‬מעמד בעל זכויות‪ ,‬פטור ממיסים‬ ‫‪.2‬‬
‫המעמד השלישי‪ -‬ציבור משולל זכויות המהווה את רוב האומה הצרפתית‪ ,‬נושא‬ ‫‪.3‬‬
‫בנטל המיסים‪.‬‬

‫המשטר הפיאודלי ייצר לפי הכמות הנדרשת ולא מעבר לכך‪ ,‬עובדה שגרמה לצרפת לפגר‬
‫מבחינה כלכלית ותעשייתית‪ .‬על מנת לטפל בבעיות כלכליות‪ ,‬נהגו להגדיל את נטל המס על‬
‫המעמד השלישי ולמכור תארי אצולה‪ ,‬קרקעות‪ ,‬דרגות קצונה‪ ,‬מינויים למושל וכו'‪ .‬היות ואצילים‬
‫לא שילמו מסים‪ ,‬מכירת תארי אצולה צמצמה בסופו של דבר את השכבה העשירה מבני המעמד‬
 ‫השלישי‪ ,‬ששילמה את מירב המסים‪ .‬הדבר גרם למשבר כלכלי חמור בצרפת‪ ,‬בנוסף למצבי‬
‫חירום צבאיים שהכניסו את צרפת להוצאות כלכליות‪-‬צבאיות‪.‬‬
‫כל ניסיון של שרי האוצר לבצע רפורמה במערך המיסוי נתקל בהתנגדות עזה של האצולה‬
‫והאריסטוקרטיה‪ ,‬ובמסגרת "אסיפת המעמדות" המעמד השלישי היה בנחיתות מספרית‪ .‬הנציגים‬
‫של המעמד השלישי ניסו לייעל את הגוף המייצג את אזרחי צרפת‪ ,‬והתכנסו בנפרד משני‬
‫המעמדות הראשונים בתור מה שהוגדר כ"קומונה"‪ .‬ב‪ 12-‬ביוני ‪ 1789‬הקומונה הזמינה את שאר‬
‫המעמדות להצטרף אליהם‪ .‬חלק ניכר מהמעמד הכמורה עשו כן‪ ,‬אך כמעט כל בני האצולה‬
‫סירבו‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬ביוני הקומונה קיבלה את הקמת האספה הלאומית ברוב של ‪ 490‬נגד ‪ .90‬מעמד הכמורה‬
‫הצטרף לאספה החדשה יומיים לאחר מכן‪ .‬האספה שינתה את שמה ל"האספה המכוננת‬
‫הלאומית"‪ ,‬והחלה לתפקד כרשות מחוקקת‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬ביולי ‪ 1789‬המלך הנתון להשפעתם של האריסטוקרטים רמי המעלה פיטר את שר האוצר‪,‬‬
‫ז'אק נקר‪ ,‬אשר היה אהוב על המעמד השלישי בשל ניסיונו לערוך רפורמות במס‪ .‬נפילת‬
‫הבסטיליה‪ ,‬שהתרחשה שלושה ימים לאחר מכן‪ ,‬היוותה התפתחות מכרעת‪ ,‬ולאחר מכן אף‬
‫שימשה כסמל של המהפכה הצרפתית‪ .‬למרות שבזמן כיבושה‪ ,‬היו כלואים בבסטיליה רק שבעה‬
‫אסירים‪ ,‬שימש בית הכלא המפורסם כסמל השלטון‪ ,‬ולכן כיבושה בידי המהפכנים היה אות‬
‫הפתיחה של מרי גלוי נגד המלך‪.‬‬
‫לאחר מכן‪:‬‬
‫האספה המכוננת הלאומית החליטה על ביטול תארי האצולה וזכויות היתר האחרות‬ ‫‪.1‬‬
‫של המעמד השני כגון פטור ממסים ועוד‪ .‬חרב הביטולים לא פסחה על מעמד הכמורה‬
‫שנדרש לשוויון שיפוטי ופיקוח מן המדינה‪ .‬הרפורמות האלו הביאו לביטול המשטר‬
‫הפיאודלי בצרפת‪.‬‬
‫הצהרת הזכויות האדם והאזרח היא אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של‬ ‫‪.2‬‬
‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של‬
‫האומה‪ .‬ההצהרה נתקבלה ב‪ 26-‬באוגוסט ‪ ,1789‬על ידי האספה המכוננת הלאומית‪,‬‬
‫כצעד ראשון לקראת כתיבת חוקה‪ .‬שלא כמו מגילת הזכויות האמריקאית‪ ,‬היא אמורה‬
‫להיות בעלת משמעות אוניברסאלית‪ .‬היא מגדירה לא רק את הזכויות של אזרחים צרפתים‬
‫אלא של "כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל"‪.‬‬

‫בשלב זה המהפכנים רצו ליצור מונרכיה מוגבלת‪ ,‬אך מהפכנים שנקראו "יעקובינים" רצו את‬
‫ביטולה של המונרכיה לחלוטין והקמת רפובליקה‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית הובילה לכינון הרפובליקה הצרפתית הראשונה ב ‪ 21‬בספטמבר ‪,1792‬‬
‫ולעריפת ראשו של המלך לואי‪ .‬אך שלטון המהפכנים‪ ,‬בראשותם של היעקובינים ורובספייר‪,‬‬
‫אשר החל בסיסמה "חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה"‪ ,‬הידרדר במהירות לשלטון טרור‪ ,‬אשר גרם להרג‬
‫המוני‪ ,‬ולבסוף בקרב המהפכנים עצמם‪ .‬תקופת תוהו ובוהו שלטוני‪ ,‬אשר כונתה "הדירקטוריה"‬
 ‫ולאחר מכן "הקונסולט"‪ ,‬הסתיימה עם עלייתו לשלטון של רודן צבאי‪ ,‬חייל קורסיקני בשם‬
‫נפוליאון בונפרטה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1804‬הכריז על עצמו נפוליאון כקיסר‪ .‬תקופת שלטונו הקיסרית התאפיינה בחידושים‬
‫מפליגים בתחום הממשל והחוק‪ ,‬ויצירת מוסדות ממשלתיים‪ ,‬וקוד חוקים אזרחי‪ ,‬המשמשים את‬
‫צרפת עד ימינו )הקודקס הנפוליאוני(‪ .‬מבחינת מדיניות החוץ שאף נפוליאון להגמוניה באירופה‪,‬‬
‫ובשורה של קרבות הצליח להשתלט על שטחים רבים באירופה‪ ,‬עד אשר פלישה לרוסיה‪,‬‬
‫הסתיימה באסון צבאי‪ ,‬שהוביל להדחתו של נפוליאון מן השלטון‪ ,‬ולהגלייתו בשנת ‪.1814‬‬
‫לאחר הדחתו של נפוליאון הוחלט על רסטורציה‪ -‬החזרת השלטון המלוכני לצרפת ולאירופה‪,‬‬
‫בטענה שזהו המשטר היציב והלגיטימי ביותר‪ ,‬אך המצב אינו חוזר לקדמותו מפני שהמהפכה‬
‫הצרפתית הובילה לתסיסה לאומית ורוח שינוי באירופה‪ ,‬והמושג אומה הופך לבסיס לאחדות‬
‫פוליטית‪.‬‬
‫האומה היא מקור הריבונות של העם והמהפכה הולידה את האומה המודרנית‪ .‬רוב האומות‬
‫באירופה נמצאות תחת שלטון הקיסרויות‪ :‬עות'מאנית‪ ,‬רוסית‪ ,‬הבסבורגית וכעת רוצות להשתחרר‬
‫מהן‪ .‬ישנה תסיסה לאומית בפולין‪ ,‬יוון‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה וצ'כיה כתוצאה מן המהפכה הצרפתית‪,‬‬
‫שבאו לידי ביטוי באביב העמים‪ -‬כינויו של גל מהומות בעלות אופי ליברלי ששטף מספר מדינות‬
‫באירופה בשנים ‪ .1849-1848‬המהומות אמנם דוכאו יחסית במהירות‪ ,‬אך השפיעו לטווח הרחוק‬
‫על שורה של אירועים בהמשך המאה ה‪.19-‬‬
‫האומה היחידה שהצליחה להשתחרר מעול המלוכה הייתה צרפת שבשנת ‪ 1848‬הקימה את‬
‫הרפובליקה הצרפתית השנייה אשר נתנה סמכויות מרחיקות לכת לנשיא‪ ,‬נפוליאון השלישי‪.‬‬
‫שלטונו הפך להיות דיקטטורי וסמכותי‪ ,‬עד אשר הכריז על עצמו כקיסר בשנת ‪ ,1852‬והביא על‬
‫הרפובליקה הצעירה את סופה‪.‬‬
‫הרפובליקה השלישית הנו כינויו של המשטר בצרפת בשנים ‪ ,1940 – 1871‬שהסתיים עם‬
‫כיבוש הנאצים‪.‬‬
‫הרפובליקה הרביעית הוקמה לאחר סיום הכיבוש הנאצי בשנת ‪ .1946‬במאי ‪ 1958‬תפסו‬
‫יחידות מן הצבא הצרפתי את השליטה באלג'יריה‪ ,‬וביחד עם מתיישבים צרפתים התנגדו לויתורים‬
‫שערכה ממשלת צרפת אל מול המרידה הלאומית האלג'ירית‪ .‬הממשלה הצרפתית איבדה את‬
‫השליטה‪ ,‬והגנרל דה גול נקרא ליצור ממשלת חירום‪ ,‬על מנת למנוע מלחמת אזרחים‪ .‬דה גול‬
‫החליף את החוקה הקיימת בחוקה אשר חיזקה את מעמד הנשיא‪ ,‬ונבחר להיות נשיאה הראשון‬
‫של הרפובליקה החדשה‪ -‬הרפובליקה החמישית‪.‬‬

‫הרומנטיקה‬
‫הרומנטיקה הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה במערב אירופה בשלהי המאה ה‪-‬‬
‫‪ .18‬ככלל‪ ,‬הרומנטיקנים יצאו כנגד רוחה של תנועת ההארה‪ ,‬שמשלה בחיים האינטלקטואליים‬
‫במערב אירופה ובמרכזה‪ ,‬לאורך רוב המאה ה‪ .18-‬הרומנטיקה הדגישה את האינדיבידואליזם‬
‫הפרטיקולארי‪ ,‬כלומר‪ ,‬את החד‪-‬פעמי שבאדם מסוים‪ ,‬המכונן לעצמו‪ ,‬מתוך עצמו‪ ,‬את האמת‬
‫האישית שלו‪ ,‬שאינה בהכרח משותפת לאחרים‪ .‬הרעיון הרומנטי היסודי הזה‪ ,‬כאשר הוא משפיע‬
‫על אומה שלמה‪ ,‬מתבטא ברצון לתת ביטוי לייחודי והאותנטי שברוח האומה או העם‪.‬‬
‫לאחר המהפכה הצרפתית‪ ,‬התפיסה הדומיננטית היא התפיסה הליברלית העוסקת בבסיס‬
‫הרציונאלי עליו נבנה הבסיס החברתי‪ .‬לעומתה הרומנטיקה עוסקת בהפך הגמור מן הרציונל –‬
‫הרגש‪.‬‬
‫למרות זאת ליברליזם‪ ,‬רומנטיקה ולאומיות שלובים זה בזה‪:‬‬
‫‪ .1‬אדם ליברלי הוא אדם חופשי שיכול לבטא את עצמו בכל דרך בה יחפוץ‪ ,‬כולל דרך הרגש‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬למרות‬
‫הניגוד בניהן‪ ,‬הליברליזם תרם לרומנטיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬הרומנטיקה עוסקת מחיפוש אחר המקורות ההיסטוריים של האדם‪ ,‬וחזרה לשורשים‬
‫הלאומיים‪ ,‬לכן‬
‫רומנטיקן מיסודו הוא לאומי‪ .‬הרומנטיקה הזינה את הלאומיות שהובילה לשחרור העמים‪.‬‬

‫לראשונה מאז הרנסאנס‪ ,‬החלו הוגים ואמנים לשאת עיניהם אל ימי הביניים‪ ,‬שאנשי הרנסאנס‬
‫והנאורות הדביקו להם שמות גנאי נוסח "ימי האפלה" וראו אותם כתקופת מעבר נטולת חשיבות‬
‫ואופי‪ ,‬כמושא הערצה‪ .‬פולחן האבירות והרומאנסה הביניימית בספרות מקורם ברומנטיקה‪.‬‬

‫הרומנטיקה מדגישה את החד‪-‬פעמי‪ ,‬האותנטי שבאדם )או לעתים "נפש יחידה" אחרת‪ ,‬דוגמת‬
‫אומה(‪ ,‬על חשבון האוניברסאלי‪ ,‬המשותף לכל בני אדם‪ .‬כישרונות ייחודיים של בני אנוש‬
‫מסוימים‪ ,‬מסורות עממיות ייחודיות‪ ,‬זוכים לעניין מחודש מצד הרומנטיקנים‪.‬‬
‫כמו כן הרומנטיקה היא תוצאה של המהפכה התעשייתית שגרמה להרס הטבע‪.‬‬
 ‫המהפכה התעשייתית‬

‫המהפכה התעשייתית הוא השם המקובל לשורה של שינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו‬
‫באנגליה ואחר–כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית‪ ,‬החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד‬
‫מחצית המאה התשע עשרה‪ .‬המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי‬
‫והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה‪ ,‬גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם‬
‫ותוחלת חייהם‪.‬‬
‫היו מספר סיבות עיקריות להתפתחותה של המהפכה התעשייתית‪:‬‬
‫גידול האוכלוסין באירופה כתוצאה מצמצום התמותה ושיפור המזון גרם לצורך רב‬ ‫‪.1‬‬
‫יותר של תוצרת חקלאית‬
‫מסחר מפותח עם הקולוניות שהזדקקו לתצרוכת חקלאית ושימוש בכסף‬ ‫‪.2‬‬
‫התפתחות בתחום התעברותי שאפשר את מכירת התוצרת בשווקים חדשים‬ ‫‪.3‬‬
‫במקומות מרוחקים‬

‫לסיבות השונות קשר הדוק גם למקום התרחשותה הראשוני‪ :‬באירופה ובראש ובראשונה‬
‫באנגליה‪ .‬אנגליה‪ ,‬שלא יכלה להתמודד עם המדיניות המרקנטיליסטית של המעצמות האירופאיות‬
‫כמו הקיסרות ההבסבורגית וספרד החלה להתפתח בכיוונים של מסחר‪.‬‬
‫חולשת השלטון המרכזי אפשרה הופעת מספר רב של גורמים שעסקו בייצור‪ ,‬סחר ותעבורה‪,‬‬
‫כאשר הממשל המרכזי אינו יכול לגרוף את כל הכנסותיהם‪ .‬חולשת השלטון המרכזי גם גרמה‬
‫לכך שידו קצרה מלכפות חסמים פנימיים בתוך המדינה על תעבורת סחורות‪ .‬אנגליה והולנד החלו‬
‫מתחרות זו בזו על מעמד של דומיננטיות בתחום הסחר הימי‪ ,‬בדרכי שלום ובשורה של מלחמות‬
‫במהלך המאה השבע עשרה‪ ,‬כאשר אנגליה הופכת בהדרגה לכוח הדומיננטי יותר‪.‬‬
‫השוק האנגלי החל משתנה ומתאים את עצמו‪ :‬מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה‬
‫פנימית‪ ,‬לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בינלאומי‪ .‬הביקוש לתוצרת חקלאית מחוץ‬
‫לאנגליה‪ ,‬ובמיוחד למוצרי טקסטיל‪ ,‬הוביל להופעת חקלאות בקנה מידה רחב יותר ויעיל יותר‪.‬‬
‫האיכרים הקטנים עברו במקביל לעבודה בתעשייה זעירה‪ ,‬במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית‬
‫הטקסטיל כמו אריגה וטוויה‪.‬‬
‫תופעה נוספת שהתפתחה באותה תקופה באנגליה הייתה השקעה חוזרת של הון‪ .‬בזכות העיסוק‬
‫בגידול ובייצור לצורכי סחר‪ ,‬נהנו חקלאים ותעשיינים זעירים מרווחים גדולים יותר על עמלם‪,‬‬
‫בהשוואה למצב לפני כן‪ .‬רבים מהם בחרו להשקיע את הכסף שנותר בידיהם לא רק בשיפור רמת‬
‫חייהם‪ ,‬אלא גם בשיפור התיעוש והגידול החקלאי‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית הביאה לפתיחת מפעלים‪ .‬נוצרים מרכזי תעשייה ותקופה של גאות ושפל‪:‬‬
‫מצד אחד ערים כמו לונדון גדלות ומתפתחות לערים פיננסיות עם אזורים תעשייתיים מפותחים‪ ,‬ומן‬
‫הצד השני נוצרת שכבת עוני של פועלים הנתונים לחסותו של בעל המפעל‪.‬‬
‫מעמד הפועלים מקבל מודעות לרמת חייו הירודה‪ ,‬ומתחיל לדרוש זכויות סוציאליות לשיפור‬
‫מעמדו‪.‬‬
‫לפי השקפתו של קרל מרקס‪ ,‬המציאות היא קונפליקטואלית‪ ,‬בין שני כוחות מרכזיים ‪ -‬מדכאים‬
‫ומדוכאים‪ .‬המדכאים הם בעלי אמצעי היצור והמדוכאים הם אלה שאינם בעלי אמצעי היצור‪.‬‬
‫בשלב הנוכחי אנו עדים לבורגנות המדכא את הפרולטריון‪ .‬מרקס טען שהמהפכה תבוא גם‬
‫כתוצאה מכך שהקפיטליזם יביא זאת על עצמו‪ .‬מעמד הפועלים ישתחרר מהתודעה הכוזבת ויפעל‬
‫למען שיפור תנאי חייו‪ .‬במהפכה ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור‪ ,‬יבטל את הקניין הפרטי‬
‫ויבנה את החברה הסוציאליסטית‪ ,‬שתהיה חברה שאין בה מנצלים ומנוצלים‪.‬‬
‫מרקס מבסס זאת על סמך תיאוריה מדעית ומפרסם את המניפסט הקומוניסטי בשנת ‪.1848‬‬

‫קולוניאליזם ואימפריאליזם‬
‫אימפריאליזם‪ ,‬פירושו התפשטותה של אומה אחת אל שטחים חדשים‪ ,‬לצורך הקמת מושבות‬
‫)קולוניות( ותוך אכיפת שלטונה עליהן וניצול אוצרות הטבע וכוח אדם שלהן‪.‬‬
‫האימפריאליזם דומה לקולוניאליזם האירופי שהיה בין המאות ה‪ 16-‬ועד ה‪ .19-‬ההבדל בין‬
‫הקולוניאליזם לאימפריאליזם הוא שבסיס הקולוניאליזם היה הרעיון של עליונות האדם הלבן על‬
‫העמים הנכבשים ומתפקידו של האדם הלבן להפיץ את התרבות האירופית הנעלה‪ .‬באימפריאליזם‬
‫החדש‪ ,‬לא ההתיישבות עמדה במרכז‪ ,‬אלא עצם ההשתלטות למטרות ניצול כלכלי‪ ,‬שימוש‬
‫אסטרטגי ושיקולי יוקרה‪.‬‬
‫קולוניאליזם מתייחס לתופעה של השתלטות מעצמות המערב המתקדמות תרבותית וטכנולוגית‪,‬‬
‫על שטחי קרקע חסרי בעלות מערבית מעבר לים‪ ,‬מתוך מטרה לנצל את תושבי אותם שטחים ואת‬
‫המשאבים הרבים והבלתי מנוצלים אשר אפיינו את אותם שטחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד לאימפריאליזם‬
‫המדגיש את השליטה הכלכלית‪ ,‬שם הקולוניאליזם דגש דווקא על האספקט התרבותי‪.‬‬
‫הפעילות הקולוניאלית היא תולדה של הפריפריה ולא של המרכז‪ .‬פעולות המסחר והמיסיונרים‬
‫נשלחו מטעם הכנסייה ולא מטעם המדינה‪.‬‬
‫האימפריאליזם הוא תולדה של פעילות של המרכז מתוך כוח‪ ,‬יוקרה ואינטרס לאומי כלכלי‪ ,‬אך‬
‫הכסף הרב שהושקע בפיתוח תשתיות וצבא הפך אותו לא משתלם כלכלית‪ ,‬ולכן המדינה העדיפה‬
‫את המדיניות הקולוניאלית‪ .‬הקולוניאליזם שימש גם כשסתום חברתי‪ :‬הפושעים והאוכלוסיות‬
‫הנחשלות נשלחו לקולוניות‪ ,‬ובכך נמנע משבר חברתי‪.‬‬
‫מטרות ההתפשטות הקולוניאלית‪:‬‬
‫ניצול כלכלי של משאבי הטבע באזורים הכבושים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ניצול כוח העבודה במקום הכבוש גם ובעיקר באמצעות כפייה‪.‬‬ ‫•‬
‫ניצול השטחים הכבושים לגידולים חקלאיים רבים‪.‬‬ ‫•‬
‫חיפוש שווקים חדשים לתוצרת החקלאית והתעשייתית‪.‬‬ ‫•‬
‫עקב התעצמות כוח צבאי‪ ,‬גיוסים בשטחים הנכבשים‪.‬‬ ‫•‬
‫תחרות פוליטית בין מעצמות העולם על השגת שטחים רבים חדשים‪.‬‬ ‫•‬
‫שליחות תרבותית של הפצת הנצרות ברקב הילידים ובשלב מאוחר יותר‪ ,‬הבאת‬ ‫•‬
‫התרבות האירופית‪.‬‬
‫בעיקר בראשית הקולוניאליזם‪ ,‬שליחות דתית של חיפוש אחר ממלכות נוצריות‬ ‫•‬
‫אבודות באפריקה‪.‬‬

‫מלחמת האופיום הראשונה הייתה מלחמה על זכויות סחר בין בריטניה לשושלת צ'ינג בסין‬
‫אשר נמשכה בין ‪ 1839‬ל ‪ .1842‬המלחמה‪ ,‬שנתפסת כיום כתחילתו של האימפריאליזם האירופי‬
‫בסין‪ ,‬יצרה היסטוריה ארוכה של התנגדות סינית למערב‪ ,‬התנגדות שנמשכת במובנים מסוימים‬
‫עד לימינו‪ .‬הבריטים גילו את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים קפיטליסטיים‬
‫ע"י מכירתו בכמויות גדולות בסין‪ .‬הממשלה הסינית‪ ,‬על רקע דאגתה לבריאות הציבור‪ ,‬שאפה‬
‫להפסיק את הסחר ההולך והמתגבר באופיום‪ .‬פעילות זו גררה עימות בין הצבא הבריטי לסין‬
‫ולהפצצת החוף הסיני ע"י ספינות תותחים‪,‬‬
‫)‪ ,(Diplomacy Gun Boat‬בסיום המלחמה נכנעה סין והעבירה את הונג‪-‬קונג לבריטניה למשך ‪155‬‬
‫שנים‪.‬‬

‫שלושת התיאוריות לאימפריאליזם‪:‬‬

‫תיאוריה היסטורית‪-‬פוליטית – האימפריאליזם הוא המשך של הקולוניאליזם מן‬ ‫‪.1‬‬
‫המאה ה‪ .15-‬הפצת התרבות האירופאית לכל מקום מעולם‪.‬‬
‫תיאוריה כלכלית‪-‬חברתית – מרקנטיליזם‪ -‬הגדלת הייצוא והקטנת הייבוא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פיזיוקרטיה‪ -‬העושר מהווה את סכום כל התוצרת‬
‫החקלאית‪.‬‬
‫קפיטליזם‪ -‬חופש כלכלי ושוק פתוח‪.‬‬

‫תיאוריה פסיכולוגית‪ -‬כדי לתת ביטוי לעוצמתה של המדינה‪ .‬בעלות על טריטוריות‬ ‫‪.3‬‬
‫היא סמל‬
‫סטאטוס לעוצמה‪.‬‬

‫ססיל ג'ון רודז )‪ (1902 - 1853‬היה מדינאי ואיש עסקים בריטי‪ ,‬מייסד רודזיה )קולוניה בריטית‬
‫על שטחים המהווים היום את המדינות זמביה וזימבבואה( ומראשי האימפריאליזם הבריטי בדרום‬
‫אפריקה‪ .‬רודס שאף להרחיב את האימפריה מכיוון שהוא האמין כי הגזע האנגלו‪-‬סקסי נועד‬
‫לגדולות‪ .‬בצוואתו האחרונה ציין רודס על הבריטים ‪" :‬אני בטוח כי אנו הגזע המובחר בעולם וככל‬
 ‫שנאכלס יותר ממנו כן ייטב למין האנושי"‪ .‬רודס שאף להפוך את האימפריה הבריטית למעצמה‬
‫אשר בה כל המדינות הלבנות באימפריה‪ ,‬וביניהן קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד ודרום אפריקה‪ ,‬יהיו‬
‫מיוצגות בפרלמנט הבריטי‪ .‬רודס כלל את אמריקאים‪ ,‬וכיבד גם את הגרמנים‪ .‬הוא האמין כי בסופו‬
‫של יום בריטניה‪ ,‬ארה"ב וגרמניה ישלטו יחדיו בעולם ויבטיחו את השלום‪.‬למרות שרודס נחשב ע"י‬
‫היסטוריונים לאימפריאליסט וגזען‪ ,‬הוא דווקא תמך במפלגה הליבראלית‪.‬‬
‫הרברט ספנסר ) ‪ ,(1903 - 1820‬סוציולוג ופילוסוף בריטי שעסק בפוליטיקה תיאורטית‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬נחשב להוגה תורת הדרוויניזם החברתי‪ ,‬למרות שבפועל מעולם לא השתמש במונח זה‪.‬‬

‫אימפריאליזם בלתי פורמאלי‪ -‬שליטה בכלכלה‪ ,‬בצבא ובמשאבים ללא התערבות בפוליטיקה‬
‫הפנימית בטריטוריה הכבושה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הקולוניאליזם הצרפתי התאפיין בהתערבות בחיים הפוליטיים והתרבותיים‪ ,‬וכלל‬
‫הטמעה של התרבות הצרפתית והערכים האירופאים בטריטוריות הכבושות‪ .‬לכן תהליכי השחרור‬
‫מהקולוניאליזם בקולוניות הצרפתיות היו קשים ואלימים יותר מאשר בקולוניות הבריטיות לדוגמא‪,‬‬
‫בשל החינוך שקיבלו הילידים‪.‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה‬

‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהתרחשה בין השנים ‪ ,1918 - 1914‬הייתה המלחמה הראשונה‬
‫שהיו מעורבות בה אומות המקיפות חצי מהגלובוס‪.‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שבני דורה כינוה "המלחמה הגדולה" הייתה שונה מכל מה שידע‬
‫העולם קודם‪ .‬המלחמה שההכנות לקראתה נמשכו זמן רב‪ ,‬התנהלה ארבע שנים ושלושה חודשים‬
‫ביבשה ומעליה‪ -‬באוויר‪ ,‬בים ומתחת לפני הים‪ .‬מלחמת העולם הראשונה נועדה מלכתחילה להיות‬
 ‫מלחמת תנועה מהירה‪ .‬אך עד מהרה הפכה המלחמה למלחמת חפירות‪ ,‬כוח האש; המקלע‬
‫והארטילריה עלה על כוח התנועה של הצבאות‪ ,‬והתובלה הממונעת הטנק והתעופה לא היו‬
‫מפותחים מספיק‪.‬‬
‫הגורם המיידי שהביא לפרוץ המלחמה הוא רצח פרנץ פרדיננד‪ ,‬יורש העצר האוסטרי‪ ,‬ב־ ‪ 28‬ביוני‬
‫‪ ,1914‬אולם המלחמה נתפסה כבלתי נמנעת כתוצאה מאינטרסים לאומיים וקולוניאליים רבים‬
‫באותה תקופה‪ ,‬והכרזתה נענתה בהתלהבות רבה על ידי לא מעט אנשים‪ .‬ההשקפה הרווחת הייתה‬
‫שזו תהיה מלחמה קצרה של תמרונים וכמה פעולות זריזות )"ללמד את האויב לקח"( והיא תסתיים‬
‫בכניסה מהירה לעיר הבירה )לבירת האויב‪ ,‬כמובן(‪ ,‬שיבה הביתה במצעד ניצחון וחזרה לחיים‬
‫הרגילים‪.‬‬
‫מאבקים‪:‬‬
‫מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה‪ ,‬בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס‪-‬לורן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ברית משולשת גרמניה‪-‬אוסטריה‪-‬איטליה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלייתן של שאיפות לאומניות חזקות במדינות הבלקן‪ ,‬שהשתייכו באותה תקופה‬ ‫‪.3‬‬
‫לאוסטריה‪ ,‬גרמו למתח בין אוסטריה לרוסיה‪.‬‬
‫ברית בין צרפת לרוסיה בשל כישלונה של גרמניה לחדש את הברית עם רוסיה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יצירתו של צי ימי גרמני המסוגל לאיים על שליטתה הימית של בריטניה‪ ,‬מה‬ ‫‪.5‬‬
‫שעודד את ההסכמה הלבבית בין בריטניה לצרפת בשנת ‪ ,1904‬אליה הצטרפה רוסיה ב‪-‬‬
‫‪ ,1907‬ליצירת חזית מאוחדת נגד גרמניה‪.‬‬

‫התנהלות המלחמה‬
‫תוכנית שליפן תוכנית גרמניה להתמודדות מול הברית הצרפתית‪-‬רוסית שכללה הנחתת מכה‬
‫מוחצת על הצרפתים ואז פניה כדי להתמודד עם צבאם האיטי יחסית של הרוסים‪ .‬במקום‬
‫להתמודד עם צרפת פנים אל פנים‪ ,‬נתפס כנבון יותר לתקוף אותה מהצפון‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬היה‬
‫על הצבא הגרמני לעבור דרך בלגיה‪ .‬גרמניה ביקשה מעבר חופשי דרך הטריטוריה הבלגית‪,‬‬
‫בהבטחה שבלגיה תהפוך לבת בריתה של גרמניה אם תסכים למעבר זה‪ .‬בלגיה סירבה‪ ,‬וב‪2-‬‬
‫באוגוסט החלה גרמניה בפלישה לצרפת דרך בלגיה‪ .‬הגרמנים נתקלו בהתנגדות בלגית עזה‪,‬‬
‫ובינתיים שלחה בריטניה צבא לצרפת‪ ,‬שאף התקדם לתוך בלגיה‪.‬‬
‫העיכובים שנוצרו בשל ההתנגדות הבלגית‪ ,‬הכוחות הבריטים והצרפתים והתזוזה המהירה להפליא‬
‫של הרוסים‪ ,‬שיבשו את התוכניות הגרמניות‪.‬‬
‫ההתנגדות היעילה של צבאות צרפת ובריטניה בקרב מארן הובילה למלחמת חפירות‪-‬קיפאון‬
‫וחוסר תזוזה בין הצדדים תוך שהייה בתעלות‪ ,‬ואף צד לא הצליח לשגר מכה מכריעה במשך ארבע‬
‫השנים הבאות‪ ,‬למרות הפעולות הגרמניות בקרב ורדן )‪ ,(1916‬בו נהרגו מאות אלפים חיילים‬
‫בריטים בניסיון לפרוץ את הקווים הגרמניים באזור סום‪.‬‬
‫לאיטליה ברית עם האימפריה הגרמנית והאוסטרו‪-‬הונגרית משנת ‪ ,1882‬אך הצטרפותה של‬
‫לברית ההסכמה בשנת ‪ 1915‬לא השפיעה על מהלך המלחמה‪.‬‬
‫המהפך החל ב‪ ,1917-‬עם כניסתה של ארה"ב למלחמה‪ ,‬שהובילה למעשה לסיומה בניצחונם של‬
‫מדינות ההסכמה‪ .‬ההצטרפות האמריקנית נבעה מכמה סיבות‪:‬‬
‫התעלמותה של גרמניה מההגבלות שהוטלו על לחימת צוללות‪ ,‬ופגיעה בכלי שיט‬ ‫‪.1‬‬
‫אמריקנים‪.‬‬
‫מברק צימרמן הוא מברק מוצפן שנשלח ב‪ 16-‬בינואר ‪ 1917‬על‪-‬ידי שר החוץ‬ ‫‪.2‬‬
‫של גרמניה‪ ,‬ארתור צימרמן‪ ,‬לשגריר גרמניה בארצות הברית‪ ,‬על‪-‬מנת שיעבירו לשגריר‬
‫גרמניה במקסיקו‪ .‬במברק הוסמך השגריר להציע למקסיקו ברית עם גרמניה כנגד ארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫הניסיון הכושל לבצע מהפכה דמוקרטית ברוסיה‪) ,‬מהפכה שקדמה למהפכה‬ ‫‪.3‬‬
‫הבולשביקית(‪ ,‬שכנעה את האמריקנים לצאת למלחמה‪.‬‬

‫תוצאות המלחמה‬
‫מלחמה זו שינתה את פני העולם‪ .‬אימפריות עתיקות נעלמו מהמפה ובמקומן קמו מדינות חדשות‪.‬‬
‫אימפריות אחרות דוגמת האימפריה הבריטית ירדו מכוחן ותוך כמה עשרות שנים התדרדרו למעמד‬
‫של מדינות מדרגה שנייה‪ .‬מרכז הכובד של הכלכלה העולמית עבר מבריטניה לארצות הברית‪.‬‬
‫המלחמה הייתה ידועה בכמות האבדות העצומה; במלחמה נהרגו כ‪ 10-‬מיליון בני‪-‬אדם ונפצעו כ‪-‬‬
‫‪ 20‬מיליון שהפכו לנכים לשארית חייהם‪ .‬בעקבות מלחמת העולם הראשונה הוקם ארבע עשרה‬
‫הנקודות הוא נאום שנשא נשיא ארצות הברית וודרו וילסון לקונגרס ב‪ 8-‬בינואר ‪ ,1918‬בו‬
‫הדגיש את ‪ 14‬הנקודות למען בנייה מחודשת של אירופה חדשה בעקבות מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬והובילו להקמתו ש"חבר הלאומים"‪ -‬ארגון בינלאומי שמטרתו הייתה שמירת הסדר‬
‫והשלום בעולם‪.‬‬
‫המלחמה הובילה ליצירת משטרים חדשים כמו הקומוניזם ברוסיה‪ ,‬משטר המנותק מן הדת‬
‫באימפריה העות'מאנית ואת הרפובליקה הויימארית הדמוקרטית בגרמניה‪.‬‬

‫מבחינה תרבותית‪ ,‬המלחמה ביטלה את הציות העיוור למולדת‪ ,‬והובילה למדיניות הפיוס הרופסת‬
‫כלפי גרמניה‪ ,‬במטרה למנוע מלחמה נוספת בכל מחיר‪.‬‬
‫זרמים אומנותיים שוברים את המוסכמות‪ ,‬ויש התרחקות מן התבונה והשכל ושימוש במה שלא‬
‫מקובל‪ -‬קוביזם וסוריאליזם‪.‬‬
 ‫בין שתי המלחמות‬
‫התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה‪ ,‬כלומר בשנים ‪ 1919‬עד ‪,1939‬‬
‫מאופיינת במספר תהליכים היסטוריים חשובים‪ .‬רבים רואים בתוצאות מלחה"ע הראשונה את‬
‫סיבות מלחמת העולם השנייה ויש שמרחיקים וטוענים שהראשונה הייתה הגורם לשנייה‪ .‬נראה‬
‫שהפשרה שהושגה לאחר מלחמת העולם הראשונה כפי שהוכרה בחוזה ורסאי לא ריצתה איש‬
‫ונכשלה בהשגת מטרותיה לכינון סדר עולמי יציב‪ ,‬על בסיס שוויון ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫חוזה ורסאי‪ -‬הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה‪ ,‬והוא גם החוזה הראשון שנחתם‬
‫במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה ב‪.1919 -‬‬
‫כמה מסעיפי ההסכם‪:‬‬
‫כיוון שגרמניה היא האחראית לאבידות רבות במלחמה והריסת רכוש רב במהלכה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תוגבל גרמניה באופן צבאי אשר יגביל וירסן את הצבא הגרמני‪ .‬זהו סעיף "אשמת‬
‫גרמניה"‪.‬‬
‫כוחות הצי של גרמניה יוגבלו ולא יכללו בהם צוללות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בכוחות המזוינים של גרמניה לא יכללו שום כוחות אוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גרמניה מקבלת על עצמה לשלם פיצויים עבור הנזקים שגרמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כיוון שגרמניה גרמה הרס למכרות הפחם בצפון צרפת‪ ,‬נדרשת גרמניה להעניק‬ ‫‪.5‬‬
‫לצרפת את הבעלות ואת זכות הניצול של מכרות הפחם בחבל הסאר‪.‬‬
‫שטח הריין יישאר מפורז ללא כוחות גרמניים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר בעלת חוקה דמוקרטית‪.‬‬
‫הסכמי ורסאי לא החזיקו מעמד זמן רב‪ ,‬והאומה הגרמנית הפרה אותם בהדרגה בטענה שאירופה‬
‫אינה ממלאת אחר ‪ 14‬העקרונות של ווילסון‪ .‬הפרת ההסכמים התאפשרה גם בשל מדיניות‬
‫הפיוס של מעצמות אירופה כלפי גרמניה‪ ,‬במטרה למנוע מלחמה נוספת בכל מחיר‪.‬‬
‫המערב אפשר לגרמניה להשתמט בהדרגה מתשלום הפיצויים שהוטל עליה לשלם במסגרת חוזה‬
‫ורסאי‪ ,‬מכיוון שהניח כי אכיפת התשלום תחליש את הדמוקרטיה שהושלטה שם‪ .‬חוסר התגובה‬
 ‫על יציאת גרמניה מחבר הלאומים ב‪ 1933 -‬והכרזת היטלר על ביטול חוזה ורסאי וחימוש‬
‫גרמניה ב‪ ,1935-‬המשיכו את קו הפיוס בו נקט המערב על אף המשטר הדיקטטורי שכוננה‬
‫המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫נחתם הסכם בין גרמניה לבריטניה ב‪ 1935 -‬שאפשר לצי הגרמני להגיע לגודל של ‪ 35%‬מהצי‬
‫הבריטי‪ .‬חוסר התגובה על חדירת גדודים גרמניים לגדה הימנית של חבל הריין ‪ -‬אזור מפורז עפ"י‬
‫חוזה וורסאי‪ ,‬וחוסר התגובה על סיפוח אוסטריה וחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה )הסכם מינכן( בידי‬
‫גרמניה ‪ 1938‬דווקא הגבירו את רצונם של מנהיגי אירופה לרצות את גרמניה התוקפנית‪.‬‬

‫העמדה הבריטית‬
‫הבריטים רוצים לשמור על מעמדם‪ .‬יש לעשות הכול כדי למנוע מלחמה ובכך להציל את‬
‫האימפריה הבריטית‪ ,‬שנמצאת במצב קשה‪ ,‬מהתמוטטות גמורה ולמנוע פגיעה בכלכלה הבריטית‬
‫כתוצאה מפיתוח תעשייה צבאית והגבלת הסחר הימי הבינ"ל שיגרם מהמלחמה‪ .‬ראש ממשלת‬
‫בריטניה בסוף שנות השלושים‪ ,‬צ'מברליין רצה להציל את העולם ממלחמה‪ ,‬ובכך להגדיל את‬
‫יוקרתו האישית ולחזק את בריטניה כמביאת שלום לעולם‪.‬‬
‫הבריטים האמינו כי חוזה השלום עם גרמניה היה מחמיר מדי‪ ,‬ובכדי לפצות את העם הגרמני על‬
‫הסבל שנגרם לו יש לוותר לגרמניה ואף מעבר לכך רווחה גישה כמעט פציפיסטית – שחייבים‬
‫למנוע הישנות הזוועות של מלה"ע הראשונה בכל מחיר‪.‬‬

‫העמדה הצרפתית‬
‫צרפת האמינה כי גרמניה לא תוכל לפלוש לה הודות ל"קו מז'ינו"‪ -‬קו ביצורים אדיר הנבנה‬
‫בשנות ה‪ 30 -‬באמצע הגבול הצרפתי‪-‬גרמני‪ .‬כמו‪-‬כן האמינו הצרפתים שצבאם הוא צבא "מעולה"‬
‫כשלמעשה‪ ,‬המוטיבציה בו הייתה ירודה‪ ,‬הוזרמו לו תקציבים נמוכים מדי‪ ,‬וחסר בו פיקוד מוכשר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬צרפת דאגה למערכת בריתות עם פולין‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬רומניה ויוגוסלביה הסובבות את‬
‫גרמניה‪ ,‬אך צרפת לא מספיק חזקה לבדה ולכן חייבת להתאים את מדיניותה לשל בריטניה‪.‬‬

‫איטליה‬
‫בשנת ‪ 1919‬ייסד בניטו מוסוליני את המפלגה הפשיסטית‪ ,‬ובבחירות שהתקיימו בשנת ‪1921‬‬
‫זכתה מפלגתו‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ב‪ 35 -‬מושבים מתוך ‪ 535‬מושבי הפרלמנט‪ .‬חוסר היציבות הפוליטית‬
‫הביא למצב שבו היה מוסוליני נציג המפלגה היחידה שזכתה לתמיכת מפלגות אחרות‪ ,‬דבר‬
‫שהביא את המלך שאהד את מוסוליני ומפלגתו להטיל על מוסוליני את הרכבת הממשלה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1924‬התקיימו בחירות חדשות באיטליה‪ ,‬דבר שהביא להגדלת חברי המפלגה הפשיסטית‬
‫בפרלמנט‪ .‬לאחר נצחונו בבחירות ‪ 1924‬הביא מוסוליני לחקיקה שסילקה את מפלגות האופוזיציה‬
‫מבית הנבחרים‪ ,‬והלאים את התקשורת ואת האיגודים המקצועיים‪.‬‬
 ‫בשנת ‪ 1936‬הכריז מוסוליני על ידידותו והערכתו כלפי מפלגה הנאצית בגרמניה וכלפי מנהיגה‬
‫אדולף היטלר‪ ,‬והודיע עם היטלר על הקמת "ציר רומא‪-‬ברלין"‪ .‬ב‪ 10-‬ביוני ‪ 1940‬הודיע מוסוליני‬
‫על הצטרפותה של איטליה למלחמת העולם השנייה כבת בריתה של גרמניה‪.‬‬

‫ברה"מ‬
‫המלחמה חשפה את הריקבון הפוליטי שבו הייתה נתונה המנהיגות הרוסית‪ .‬רוסיה סבלה מאבדות‬
‫עצומות‪ ,‬מיליוני הרוגים ופצועים‪ .‬רוסיה מעבירה לגרמניה שטחים רבים בפולין‪ ,‬גרוזיה וכו'‪,‬‬
‫מוותרת על רבע מאוכלוסייתה‪ ,‬שליש מבתי החרושת ושלושה רבעים מתעשיית הפחם והברזל‬
‫ולבסוף מבטיחה פיצויים כספיים לגרמניה‪ .‬שובם של מאות אלפי חיילים עריקים הביתה רק סייע‬
‫להפיץ את השמועות על זוועות המלחמה ולהוריד את המורל לשפל‪ .‬רעב כבד שרר באזורים רבים‬
‫משום שלא ניתן היה להעביר אליהם מזון עקב ביורוקרטיה מסורבלת‪ .‬מצב זה הביא את פועלי‬
‫פטרוגרד להפגין בסוף פברואר ‪ .1917‬אל המפגינים הצטרפו חיילים מצבא הצאר ועיר הבירה‬
‫הייתה שרויה באנרכיה מלאה‪ .‬כתוצאה ממצב זה נאלץ הצאר להתפטר בראשית מרץ ‪.1919‬‬
‫מבחינת רוסיה הנאציזם והפאשיזם הם הקרב האחרון של השלטון הקפיטליסטי בדרך לחיסולו‪.‬‬

‫המלחמה הקרה‬
‫עימות בין שני הגושים הגדולים בעולם‪ ,‬שהתפתח בתום מלחמת העולם השנייה‪ .‬מצד אחד עומד‬
‫הגוש המערבי ומנגד הגוש המזרחי )הקומוניסטי(‪ .‬הגוש המערבי כולל את ארצות הברית ומדינות‬
‫המערב שתמכו בה‪ .‬הגוש המזרחי כולל את ברית המועצות‪ ,‬מדינות מזרח אירופה ומדינות אחרות‬
‫בעולם שהזדהו או שנשלטו על ידי ברית המועצות‪ .‬המילה "מלחמה" מייצגת את הפער והתחרות‬
‫העצומים בין שני הגושים‪ .‬המילה "קרה" מייצגת את העובדה שלחימה ממשית לא פרצה בין‬
‫הגושים )אלא עם מדינות קשורות ובמסווה של סכסוכים מקומיים(‪ .‬העימות החל בשנות העשרים‬
‫דרך מלחמת העולם השנייה והחריף לאחר המלחמה )משנת ‪ .(1945‬העימות בין הגושים לווה‬
 ‫בחשדנות הדדית‪ ,‬פעולות ריגול‪ ,‬תחרות על כוח ועוצמה ואיומים צבאיים‪ .‬המאבק בין שני הגושים‬
‫היה מאבק אידיאולוגי‪ ,‬פוליטי וצבאי‪.‬‬
‫דוקטרינת ברז'נייב )נקראת גם דוקטרינת העצמאות המוגבלת( פורסמה בשנת ‪ 1968‬על ידי‬
‫מנהיג ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב‪ ,‬לאחר פלישת בריה"מ לצ'כוסלובקיה‪ .‬פלישה זו נעשתה‬
‫כדי לשים קץ ל"האביב של פראג" )מהחשש כי נשיאה‪ ,‬אלכסנדר דובצ'ק‪ ,‬מביא אותה לפתיחות‬
‫לקראת המערב ובכך להתרחקות מהגוש הקומוניסטי(‪ .‬עיקר הדוקטרינה ציין כי כאשר איומים‬
‫פנימיים וחיצוניים עוינים את הסוציאליזם‪ ,‬קיימת סכנה לביטחון המדינה הסוציאליסטית כולה ולכן‬
‫המדינות הקומוניסטיות יתערבו וידכאו כוחות אלו‪ ,‬על מנת למנוע זאת‪.‬‬
‫רבים בארצות‪-‬הברית קראו לחזור למדיניות הבדלנית בה נהגה עד המלחמה‪) ,‬דוקטרינת‬
‫מונרו(‪ ,‬מה שהוביל את ווינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬שכבר הודח מכהונת ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬לבקר‬
‫בארצות הברית ב‪ 1946-‬ולשאת נאום שבו הדגיש את העוינות הרוסית כלפי המערב‪ .‬צ'רצ'יל אמר‬
‫כי קיים "מסך של ברזל" המפריד בין המזרח למערב‪ ,‬שמאחוריו מתפתחת מעצמה רוסית‬
‫קומוניסטית המאיימת על מדינות המערב‪ .‬מסך הברזל חצה את אירופה מפולין בצפון ועד‬
‫לאיטליה בים התיכון‪ ,‬להוציא את יוגוסלביה‪ ,‬שהייתה אמנם קומוניסטית‪ ,‬אך לא הייתה שייכת‬
‫לגוש הקומוניסטי‪ .‬המסר בנאום צ'רצ'יל היה לאחד את השורות במערב ולהביא לשיתוף פעולה‬
‫בין בריטניה לארצות הברית מול הסכנה הסובייטית‪ .‬טרומן הושפע מצ'רצ'יל ומג'ורג' מרשל‪ ,‬שר‬
‫החוץ האמריקאי והקשיח את יחסו לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫דוקטרינת טרומן היא מדיניות אמריקנית על פיה תתמוך ארצות הברית ב"עמים חופשיים‬
‫הנאבקים בניסיונות שעבוד על ידי מיעוטים חמושים או כתוצאה מלחץ חיצוני"‪.‬‬
‫במקורה‪ ,‬הייתה הדוקטרינה מדיניות נגד לפעולות ברית המועצות )בעיקר באירופה( ובמיוחד נגד‬
‫תמיכתה בתנועות הקומוניסטיות באיראן‪ ,‬תורכיה ויוון‪ .‬מניעיו של טרומן היו אידיאולוגיים‬
‫ופרגמאטיים‪:‬‬
‫הצד הפרגמאטי היה בלימת התפשטות הקומוניזם בעולם‪.‬‬ ‫•‬
‫הצד האידיאולוגי היה ביסוס המשטרים החופשיים בעולם כולו‪ ,‬על‪-‬ידי קיום בחירות‬ ‫•‬
‫חופשיות ודאגה לחופש התקשורת‪ ,‬חופש הדת והגנה על זכויות הפרט‪.‬‬
‫תוכנית מרשל‪ ,‬או בשמה הרשמי התוכנית להבראת אירופה‪ ,‬הייתה התוכנית המרכזית של‬
‫ארצות הברית לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬היוזמה נקראה על שמו של מזכיר‬
‫המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל‪ .‬מימוש התוכנית נמשך כ‪ 4-‬שנים‪ ,‬במהלכן הושקעו כ‪13-‬‬
‫מיליארד דולר בתמיכה כלכלית ובייעוץ טכני למדינות אירופה שהצטרפו לארגון ה־ ‪) OEEC‬ארגון‬
‫למען שיתוף פעולה כלכלי(‪ .‬ברית המועצות והמדינות תחת השפעתה לא השתתפו בתוכנית שכן‬
‫סטלין‪ ,‬מנהיג ברית המועצות‪ ,‬ראה בה באיום‪.‬‬
‫בעוד שבעבר ייחסו לתוכנית את הצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה‪ ,‬כיום הדעות חלוקות לגבי‬
‫תועלתה‪ .‬יש הטוענים כי היא שיפרה אך במעט את תהליכי ההבראה שכבר החלו להתרחש‬
‫באירופה‪ ,‬ולמעשה שירתה בעיקר את היצרנים האמריקאים‪ ,‬אשר תוצרתם זכתה לשוק גדול‬
‫באירופה בזכות מאמצי התוכנית‪.‬‬
 ‫שר החוץ הסובייטי‪ ,‬ואצ'יסלב מולוטוב‪ ,‬הוזמן לפריז כדי לעיין בתוכנית‪ ,‬אך הוצבו בפניו תנאים‬
‫להם לא היה מעז להסכים לעולם‪ .‬הם העמידו את התנאי כי על כל מדינה שמצטרפת לתוכנית‪,‬‬
‫מוטלת החובה להסכים לביקורת בלתי‪-‬תלויה בכלכלתה ולתמוך ברעיון של איחוד כלכלי אירופי‪.‬‬
‫מולוטוב‪ ,‬כצפוי‪ ,‬דחה את התוכנית ועזב את פריז‪.‬‬
‫סטלין חש כי התוכנית עלולה להוות סכנה גדולה לשליטה הסובייטית במזרח אירופה וכי שיתוף‬
‫פעולה כלכלי עם המערב יעזור לגרורותיו לחמוק משליטה סובייטית‪ .‬גם האמריקאים ידעו זאת‬
‫והאמינו כי עזרה כלכלית לאזור תוכל לבלום את ההשפעה הסובייטית הגדלה‪ .‬על כן ב‪ 12-‬ביולי‪,‬‬
‫כאשר נערכה פגישה רחבה יותר בפריז‪ ,‬לא הופתעו מכך שמשלחות פולין וצ'כוסלובקיה נמנעו‬
‫מלהגיע‪ .‬בתחילה ראשי מדינות אלו דווקא אישרו את הגעתם‪ ,‬אך באחד המפגנים הבולטים ביותר‬
‫של השליטה הסובייטית באזור‪ ,‬הוזמן שר החוץ הצ'כוסלובקי למוסקבה וננזף על ידי סטלין על‬
‫עצם המחשבה להצטרף לתוכנית‪ .‬יתר מדינות מזרח אירופה סירבו מיידית לבקשה‪ .‬גם פינלנד‬
‫דחתה את ההזמנה‪ ,‬מחשש להתעוררותו מחדש של המתח בינם לבין הסובייטים‪ .‬ברית המועצות‬
‫הציגה כאלטרנטיבה לתוכנית מרשל את מה שנודע כ"תוכנית מולוטוב" ומאוחר יותר כקומקון‪.‬‬

‫בשנות החמישים והשישים פרצו מספר מלחמות מחוץ לאירופה‪ .‬היו אלה סכסוכים מקומיים‬
‫שבהם כל מעצמה לקחה צד ובכך הפכה את המאבק לבין‪-‬גושי‪ .‬ב‪ 1950-‬פלשה צפון קוריאה‬
‫לשכנתה דרום קוריאה‪ .‬הצבא הצפון קוריאני חצה את קו הרוחב ‪ 38‬וכבש את עיר הבירה של‬
‫דרום קוריאה‪ ,‬סיאול‪ .‬המתקפה נעשתה בעידודו של סטלין‪ ,‬שרצה בהתפשטות הקומוניזם ולא‬
‫האמין כי ארצות הברית תרחיק עד קוריאה ותתערב‪ .‬סטלין טעה בהערכתו זו‪ .‬הנשיא טרומן‪,‬‬
‫שחשש מהמשך התפשטות הקומוניזם לעבר יפן‪ ,‬שיגר צבא לדרום קוריאה‪ ,‬שהדף את הצפון‬
‫קוריאנים‪ .‬כוחות אמריקניים חצו שוב את קו הרוחב ‪ ,38‬כבשו את עיר הבירה של צפון קוריאה‬
‫פיונגיאנג‪ ,‬והגיעו עד סמוך לגבול הרפובליקה העממית של סין‪.‬‬
‫הסינים התערבו במלחמה ושיגרו צבא גדול‪ ,‬שהדף את האמריקנים דרומה מעבר לקו הרוחב ‪.38‬‬
‫הסינים כבשו את עיר הבירה סיאול‪ ,‬אולם האמריקנים ריכזו כוחות וכבשו בחזרה את סיאול‪ ,‬עד‬
‫שהדפו את הסינים לקו הרוחב ‪ 38‬ושם נעצרו‪ .‬מלחמת קוריאה חידדה את המשכה של‬
‫המלחמה הקרה מחוץ לאירופה‪ .‬המלחמה הגבירה את העוינות והמתח הבין‪-‬גושי‪ .‬זו הייתה אמנם‬
‫"מלחמה חמה"‪ ,‬אך נחשבה למלחמה קרה מאחר שלא התפתחה למלחמה כלל עולמית‪.‬‬
‫המלחמה העמיקה את הקרע בין המעצמות‪ ,‬ועוררה גל של אנטי‪-‬קומוניזם בארצות הברית‪ .‬ג'ון‬
‫פוסטר דאלאס‪ ,‬שר החוץ האמריקני תחת נשיאותו של אייזנהאואר‪ ,‬היה מן האויבים המושבעים‬
‫של הקומוניזם‪ ,‬ונקט מדיניות עוינת כלפי ברית המועצות יותר מכל אחד מקודמיו‪ .‬מדיניותו הייתה‬
‫"הליכה על פי תהום" – כלומר‪ ,‬ארצות הברית החליטה לבלום את הקומוניזם עד כדי הסתכנות‬
‫במלחמה אך החל מ‪ 1949-‬הייתה ברית המועצות מצוידת אף היא בנשק אטומי וארצות הברית‬
‫נמנעה מעימות ישיר עימה‪.‬‬

‫ברית נאט"ו‪ -‬ברית האמנה הצפון אטלנטית‪ ,‬היא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה בטחוני‪ ,‬שהוקם‬
‫בשנת ‪ 1949‬על‪-‬ידי ארצות הברית‪ ,‬קנדה ומדינות מערב אירופה‪.‬‬
 ‫מטרתה העיקרית של הברית‪ :‬המדינות החברות מסכימות שבמקרה של התקפה חמושה כנגד‬
‫אחת או יותר מהן‪ ,‬באירופה או בצפון אמריקה‪ ,‬תיחשב כהתקפה כנגד כולן‪ ,‬ובהתאם לכך הן‬
‫מסכימות שבמקרה של התקפה כזו‪ ,‬כל אחת מהן‪ ,‬בהתאם לזכותה להגנה עצמית‪ ,‬תסייע למדינה‬
‫או למדינות שהותקפו‪ ,‬באופן עצמאי ובשיתוף פעולה עם המדינות האחרות‪ ,‬במידה שפעולה כזו‬
‫נחוצה‪ ,‬כולל שימוש בכוחות מזוינים‪ ,‬כדי להחזיר את הביטחון לאזור הברית הצפון אטלנטית‪.‬‬
‫סעיף זה בא כהיערכות להתקפה מצד ברית המועצות‪ ,‬אך סכנה זו לא התממשה‪.‬‬

‫עימותים מרכזיים בין שני הגושים‪:‬‬

‫תוכנית ספוטניק הייתה תוכנית סובייטית לשיגור לוויינים לחלל לצורך הדגמת‬ ‫‪.1‬‬
‫האפשרות להציב עצם מלאכותי במסלול סביב כדור הארץ‪.‬‬
‫משבר הטילים בקובה היה עימות בין ארצות הברית לברית המועצות בסוגיית‬ ‫‪.2‬‬
‫הצבתם של טילים גרעיניים רוסיים בקובה ב ‪.1962‬‬
‫הפלישה למפרץ החזירים ב ‪ 1961‬הייתה פלישה כושלת של גולים קובניים‬ ‫‪.3‬‬
‫לקובה‪ ,‬כשנתיים לאחר תפיסת השלטון במדינה על ידי פידל קסטרו‪ ,‬מתוך כוונה למוטט‬
‫את המשטר החדש‪.‬‬
‫האביב של פראג‪ -‬כינוי לתקופה של ליברליזציה פוליטית בצ'כוסלובקיה‬ ‫‪.4‬‬
‫שהתחילה ב‪ 5-‬בינואר ‪ 1968‬והמשיכה עד ‪ 20‬באוגוסט באותה שנה‪ ,‬מועד שבו ברית‬
‫המועצות וחברותיה בברית ורשה פלשו למדינה‪.‬‬

‫האיחוד האירופי‬
‫המניע הראשון לייסוד מה שהפך בהמשך לאיחוד האירופי היה השאיפה לבנות את אירופה מחדש‬
‫לאחר החורבן וההרס שהביאה מלחמת העולם השנייה‪ .‬האיחוד נועד למנוע מלחמות בין המדינות‬
‫האירופיות‪ ,‬מלחמות שהרסו את אירופה מאות בשנים ועזרו לארצות הברית‪ ,‬שבה שרר שקט‬
‫בטחוני‪ ,‬להפוך למעצמת על‪ .‬בנוסף‪ ,‬היו שהאמינו ששיתוף פעולה כלכלי יאפשר שיקום יותר‬
‫מהיר של כלכלת אירופה מההרס שגרמה המלחמה‪.‬‬
‫במרס ‪ 1949‬הוקמה מדינה פדרליסטית במערב גרמניה‪ ,‬הצרפתים חששו מעימות עתידי נוסף‬
‫בינם לבין הגרמנים ולכן יזמו את הקמת קהילת הפחם והפלדה האירופית‪ -‬ארגון זה נוצר‬
‫בשנת ‪ 1951‬על ידי בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬גרמניה המערבית‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה ולוקסמבורג‪ .‬מטרתו הייתה‬
‫לשלוט במשאבי הפחם והפלדה כדי למנוע מלחמה עליהם‪.‬‬
‫כדי לנוע לתהליך של מסגרת על לאומית‪ ,‬הציע שר החוץ הצרפתי‪ -‬רוברט שומאן‪,‬ביוני ‪1950‬‬
‫לשלוף מן המדינות את התעשייה הכבדה של פחם‪ ,‬ברזל ופלדה ולהעביר אותם למסגרת על‪-‬‬
‫לאומית‪ .‬ליצור מאגר משותף שיספק את הצרכים של כל המדינות יחד‪.‬‬
‫התפיסה הצרפתית הייתה שתעשיות אלו‪ -‬התעשיות הכבדות‪ ,‬הן הבסיס ליצירת לאומנות‪ ,‬ולכן יש‬
‫למנוע מכך בכל מחיר‪ .‬זה צעד ראשון לאינטגרציה‪-‬פדרציה אירופאית‪ .‬גרמניה נענתה מיד להצעה‬
‫זו‪ ,‬גרמניה חששה מפני הלאומנות הצומחת בה‪ ,‬ולכן שאפה להיות במסגרת האירופאית‪ .‬לצרפת‬
‫וגרמניה הצטרפו איטליה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬לוקסמבורג והולנד והן יצרו את הארגון‪ -‬הקהילייה האירופאית‬
‫לפחם ולפלדה )‪ ( ECSC‬וזה ראשית האינטגרציה האירופאית‪ .‬החשש של האירופאים מפני‬
‫הסובייטים שימש כזרז לרצון להתאחד ובכך לחזק את עצמם‪.‬‬
‫שש המדינות המייסדות הקימו ב‪ 1957-‬שני ארגונים חדשים ‪ :‬סוכנות האטום האירופית והקהילה‬
‫הכלכלית האירופית שנודע בשם "השוק המשותף"‪ .‬השוק המשותף התפתח להיות הארגון‬
‫האירופי החשוב ביותר‪ .‬מטרתו הראשית הייתה להביא לביטול המכסים בין חברות האיגוד והקלה‬
‫על הסחר‪ .‬הארגונים הללו הוסדרו בהסכם רומא שנחתם ב‪ 25-‬במרץ ‪ .1957‬ביולי ‪1967‬‬
‫התאחדו שלושת הארגונים לארגון אחד בשם הקהילייה האירופית‪ ,‬ובשנת ‪ 1968‬בוטלו כל‬
‫המכסים בין המדינות‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬בפברואר ‪ 1992‬נחתמה אמנת מאסטריכט‪,‬שהובילה ליצירת האיחוד האירופי‪ ,‬בה סוכם‬
‫על איחוד כלכלי ופיננסי שבמסגרתו ייקבע מטבע משותף‪ .‬האמנה טבעה את המושג "אזרחות‬
‫אירופית"‪ :‬כל אזרח אירופי יכול לבחור ולהיבחר לעירייה במקום מגוריו; מדיניות בינלאומית‬
‫וביטחונית משותפת; שיתוף פעולה בנושא שיטור וביטחון פנים‪.‬‬

‫דה‪-‬קולוניזציה‬

‫דה‪-‬קולוניזציה הינו תהליך היסטורי שהוביל לעצמאותן המדינית של מושבות ושטחי חסות של‬
‫מדינות אירופה באסיה ובאפריקה‪ ,‬שהחל לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬תהליך זה החל בעקבות‬
‫התעוררות התנועות הלאומיות במושבות הנשלטות‪ ,‬במקביל להתפתחותה של התנועה‬
‫האינטלקטואלית פוסט קולוניאליזם‪ .‬היו כמה סיבות לתהליך הדה קולוניזציה‪:‬‬
‫המשבר הכלכלי שיצרה מלחה"ע השנייה במדינות אירופה‪ ,‬לא אפשרה להן‬ ‫‪.1‬‬
‫להמשיך להחזיק בקולוניות‪ .‬המשך השליטה חייב הוצאות גדולות על צבא‪ ,‬תשתית ועוד‪.‬‬
‫אירופה‪ ,‬שהתאוששה מהמלחמה עם תכנית מרשל לא יכלה לעמוד בזאת‪.‬‬
‫בעקבות מלחה"ע השנייה ירדה יוקרת המעצמות‪ .‬צרפת נכבשה ע"י גרמניה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ובריטניה איבדה שטחים נרחבים באסיה ליפן ה"אסייתית"‪ .‬זה עודד את התנועות‬
‫הלאומיות בקולוניות להלחם המעצמות והוריד את הביטחון העצמי של המעצמות‬
‫בעליונותן הצבאית על ילידי הקולוניות‪.‬‬
‫מעצמות העל החדשות‪ -‬ארה"ב וברה"מ‪ ,‬היו בעלות אידיאולוגיה אנטי קולוניאלית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ברה"מ האמינה כי הקולוניאליזם הוא צורה של ניצול כלכלי קפיטליסטי‪ .‬ארה"ב האמינה‬
‫בכלכלת שוק חופשי ולא בשליטה מונופוליסטית על המסחר‪ ,‬התעשייה והחקלאות‪.‬‬
‫ארה"ב גם חששה שאם בריטניה וצרפת לא תיסוגנה מהקולוניות‪ ,‬תנועות השחרור שם‬
‫יעזרו בברה"מ בשביל לקבל עצמאות‪ ,‬וכך הסובייטים יתעצמו‪.‬‬
 ‫צרפת יצרה אצת המושג‪ :‬אסימילציה ואינטגרציה‪ -‬יצירת אליטה חברתית במגמה לשלב את‬
‫האוכלוסייה של המדינות הקולוניאליות בחברה הצרפתית‪ ,‬מתוך אמונה בעליונות התרבות‬
‫הצרפתית‪ .‬המלחמה הביאה ליצירת אליטה חברתית שבראשה עמדו האינטלקטואלים של‬
‫המדינות הקולוניאליות כדי לסגל להם את דרך החשיבה של המדינות האירופאיות‪ ,‬ולחנך אותם‬
‫להיות חלק מהאומה הצרפתית‪ .‬למעשה התוצאה הייתה הפוכה‪ -‬האסימילציה הביאה לניתוק‬
‫העמים מצרפת‪ ,‬ולירידת ההשפעה הצרפתית בקולוניות‪ .‬החינוך הצרפתי לחופש שוויון ופלורליזם‬
‫חיזק את התחושות הלאומיות בקרב תושבי הקולוניות‪ ,‬ואת רצונם לעצמאות ושחרור וצרפת‪.‬‬
‫הצרפתים ראו בקולוניות מטרופולין והתקשו להיפרד מהן מה שהוביל לעימותים אלימים כמו קרב‬
‫דיין ביין פו‪ -‬קרב שנערך במהלך שנת ‪ ,1953‬בין צבאות צרפת שהיו בוייטנאם לבין צבאות‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬בו ספגה צרפת תבוסה משפילה‪.‬‬

‫ברטניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רצתה לשחרר את העמים‪ ,‬אך ליצור מסגרת שתשמור על ההשפעה‬
‫הבריטית‪ .‬משנות ה‪ 50-‬החלה ברטניה לתת עצמאות לקולוניות שלה‪ ,‬ב‪ 1947-‬שחרור הודו‬
‫ובשנת ‪ 1948‬שחרור ישראל‪.‬‬
‫לבריטים היו תפיסות עולם ליברליות ולפני שעזבו עשו תפיסות של התאמה‪ -‬שחרור עמים באופן‬
‫הדרגתי במטרה למנוע את הצטרפות המדינה המשוחררת לקומוניסטים‪ .‬בקניה ובמלזיה‪ ,‬היה‬
‫למעשה חיסול של "כינים" קומוניסטיים‪ .‬כל המדינות ששוחררו אומנם הכריזו על עצמן‬
‫כניטראליות‪ ,‬אך כולן נשאבו למלחמה הקרה‪.‬‬
‫השפעות הדה‪-‬קולוניזציה‪:‬‬
‫משבר בין המתיישבים שהחזיקו במוסדות הממשל והפקידות‪ ,‬לבין הילידים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ברודזיה למשל‪ ,‬הייתה מדיניות מפלה כלפי הרוב השחור שינקה ממדיניות האפרטהייד‬
‫של דרום אפריקה‪ .‬זה הוביל לבידוד בינלאומי ולמאבק לעצמאות שהתנהל על ידי שתי‬
‫תנועות מחתרת‪ ,‬כנגד המשטר הלבן של רודזיה‪.‬‬
‫המצב הכלכלי של המדינות השתפר‪ .‬ההשקעה והמשאבים הופנו כלפי פנימה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במקום "לזרוק" כספים לתחזוקת הקולוניה‪ ,‬ורמת החיים השתפרה פלאים במיוחד‬
‫בגרמניה‪ ,‬איטליה ויפן שנושלו מן השטחים הכבושים שלהן בעקבות תוצאות מלחה"ע‬
‫השנייה‪ .‬השחרור גם חיזק את השמרנות במדינה האימפריאליסטית ‪.‬‬
‫ניאו‪-‬קולוניאליזם ‪ -‬המעצמות מצאו דרך נוספת להמשכת ההשפעה שלהן במדינה‬ ‫‪.3‬‬
‫ע"י יצירת השוק המשותף ב‪ .1957-‬השוק המשותף נותן להן עוצמה כלכלית ומאפשר את‬
‫המשך השליטה על המדינות המשוחררות‪ .‬קוואמה נקרומה‪ ,‬מייסדה ונשיאה הראשון של‬
‫גאנה המודרנית‪ ,‬טען שאמנם המדינות השתחררו פוליטית‪ ,‬המעצמות הסתלקו‪ ,‬ויש‬
‫עצמאות פוליטית‪ ,‬אך עדיין יש שליטה כלכלית‪ .‬כל עוד השליטה הכלכלית לא תיפסק הם‬
‫יהיו נתונים לשליטת המעצמות‪.‬‬