Professional Documents
Culture Documents
מדרש אגדה ומדרש הלכה
מדרש אגדה ומדרש הלכה
מדרש הינו אחת הדרכים שבה פירשו חז"ל את המקרא שיש בו ריבוי של
מקראות סתומים ,הצורך לדרוש עלה כאשר הטקסט המקראי לא נתן את מלוא
ההסבר ,את ההנחיות הנדרשות לקיום אורח חיים .בכל מקום בו חכמים לא יכלו
למצוא את ההדרכה בתורה שבכתב ,שם הרחיבו ,תוך הקפדה על כללים )מידות
שהתורה נדרשת בהן( על מנת לייצור דרשות.
המדרש הנו שיטה המבהירה נושאים משפטיים ,מסיקה הלכות ועוסקת בחינוך
מוסרי תרבותי מתוך המקרא בעזרת אמצעים ספרותיים.
עיסוק בסוגה ספרותית זו נובע מעצם היותה נפוצה מאוד בספרות חז"ל .למעשה
ספרות המדרש ,הן מדרש האגדה והן מדרשי הלכה מופיעים בשתי צורות .האחת
– ספרים בפני עצמם כדוגמת מדרש רבה ,או המכילתא ,תנחומא ועוד .השנייה –
מדרשים המשובצים בתוך הדיון התלמודי.
גהו:
חיו ו ַי ַהַר ְ ֵ
בל א ִ
אל הֶ ֶ
קין ֶ
קם ַ
דה ו ַי ָ ָ
ש ֶ
תם בַ ׂ ָ
היו ָ
הי בִ ְ
חיו ו ַי ְ ִ
בל א ִ
אל הֶ ֶ
קין ֶ
מר ַ
)ח( ו ַֹיא ֶ
]בראשית פרק ד [
מזוָזה
אל הַ ְ
לת או ֶד ֶ אל הַ ֶגישו ֶ הים ו ְהִ ִל ִ
אל הָאֱ ֹ
ניו ֶ
ד ָגישו אֲ ֹ
ו ְהִ ִ
לםע ָבדו ל ְ ֹ
ע ָע וַ ֲ
מר ְצ ֵ ַזנו בַ ַאת א ְ ניו ֶד ָא ֹ
צע ֲ ו ְר ָ ַ
)שמות פרק כא ,ו(
שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי :ומה ראה העבד לירצע באזנו מכל איבריו?
אמר להם :אוזן ששמעה על הר סיני
"אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"...
וקיבלה עליה עול מלכות בשר ודם,
אוזן ששמעה לפני הר סיני :
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"...
והלך זה וקנה אדון אחר,
לפיכך תבא האוזן ותירצע שלא שמרה מה ששמעה!
]פסיקתא רבתי )איש שלום( פיסקא כא -י' הדברות פ' קמייתא ד"ה מבית עבדים ר' [
"ורצע את אוזנו"
עבד עברי ,שאינו רוצה להשתחרר בתום תקופת עבדות ,יכול לבקש להשאר בבית
אדוניו כ"עבד עולם" .למילוי בקשה זו נדרש טקס סמלי שאמור להביא לידי שינוי
מעמדו המשפטי .בטקס הרציעה ישנה הכרזה פורמאלית וחגיגית של העבד על
רצונו לעשות כך .יתכן והמילה "לרצוע" פירושה לנקב ובכל מקרה נשאר סימן על
אוזנו של העבד.
תי
תא ר ַבָ ִ
ק ָ
סי ְ
פ ִ
ְ
מדרש מימי הביניים ,העוסק בפרשות השבוע ובפרשות לחגים )כולל חנוכה ,שבת
הגדול ,תשעה באב וכדומה( .זמן כתיבתו המדוייק אינו ידוע ,אך נראה שהוא נערך
בארץ ישראל במאה השישית או השביעית לספירה.
מבחינת הצורה ,המדרש זהה כמעט לגמרי לפסיקתא דרב כהנא ,הקדום ממנו.
הכינוי "רבתי" )= "הגדול"( נועד להבדיל בין שני המדרשים האלו.
פרקים כ'-כ"ד בחיבור זה עוסקים במתן תורה ,והם מכונים במקומות שונים "מדרש
מתן תורה".
מא.
נחו ָ
בנו" ,כמו במדרש תַ ְ דנו ר ַ ֵ
מ ֵ
דרשות רבות פותחות במילים "י ְל ַ ְ
]מתוך [http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/80/pesikta_rabbati.htm :
רה
התו ָשת ַ
רי ַ
ד ִ
מידות ל ִ ְ
ִ
כלומר" :מידות שהתורה נדרשת בהן".
שיטות( מוגדרים ,שנועדו להרחיב את המשמעות של הכתוב המידות הן כללים ) ִ
סתום )=מה שלא מובן( מהמפורש ולקבוע הלכות חדשות המקראי ,ללמוד את ה ָ
על פי צורכי השעה.
לל הזקן את התורה רש הִ ֵד ַ
לפי מסורת התלמוד ,עוד לפני חורבן הבית השני ָ
שָווה ,בניין אב מכתוב אחד ,בניין אב משני רה ָ מר ,ג ְֵזי ָ
קל ָוחו ֶבשבע מידות שונותַ :
ענ ְָיינו.
מד מ ִ
בר הַל ָ ֵ
ד ָצא בו ממקום אחרָ , כיו ֵ כתובים ,כלל ופרט ופרט וכללַ , ְ
מהמאה השנייה לספירה גדל מספר המידות לי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
מתוךhttp://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/index.html :
חיים נחמן ביאליק
גדול המשוררים העברים בעת החדשה ומגדולי הספרות ועברית בכל הדורות .נולד
בראדי ,כפר קטן ליד ז'יטומיר שברוסיה .בן למשפחה ענייה של תלמידי חכמים.
אביו היה חוכר פונדק לאיכרים .בשנת 1879עברה המשפחה לז'יטומיר
והשתקעה בפרבר של העיר .הילד ביאליק קיבל חינוך תורני כמקובל בימים ההם.
מגיל רך למד תלמוד וספרות רבנית .שנה אחת לאחר שעברה המשפחה לעיר,
מת אביה והניחה בחוסר כל .האם נאלצה להפקיד את ילדיה בידי קרובים שונים,
ולחפש פרנסה .חיים נחמן עבר לבית סבו ,תלמיד חכם וחסיד אדוק .התעניין
בספרי פילוסופיה על היהודים בימי הביניים ,ובסתר קרא את יצירות הספרות
העברית החדשה .השתייך לתנועת ההשכלה .בישיבת וולוז'יץ ,שבה המשיך את
לימודיו ,התוודע לתנועת חיבת ציון.
את שירו הראשון "אל הציפור" פירסם בשנתו השמונה -עשרה .בשנת 1897עבר
לסוסנוביץ ,והיה מורה לעברית .שם הכין לדפוס את ספר שיריו הראשון .בשנת
1905יסד ,יחד עם כמה מחבריו,
את הוצאת הספרים "מוריה" באודסה .במרוצת הזמן נתפרסם כגדול המשוררים
העברים בדור .אהוב על קהל הקוראים העברי .בשנת 1921קיבל ביאליק
ותריסר סופרים עברים אחרים ,רשות לצאת מברית המועצות הודות להתערבותו
של הסופר הרוסי מאקסים גורקי .ביאליק ישב פרק זמן בברלין והמבורג והיה
טרוד בעבודתה של הוצאת "דביר" .בשנת 1924עלה לארץ ישראל להשתקע
בתל -אביב.
ביאליק הפך למשורר עולמי ,שיריו תורגמו לשפות רבות .כתב לילדים ולמבוגרים
מדרש אגדה ומדרש הלכה שיעור מספר :3
מטרת השיעור:
הבנת הקושי המצוי באגדה ,לדידם של חז"ל ,ככלי פרשני להכרעה
עבור לומדים
זה בעל אגדה ,שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר.
]תלמוד ירושלמי מסכת הוריות פרק ג דף מח טור ג /ה"ה [
? אלו מקורות ,על פי רבי זעירה ,אינם מקורות שיש לסמוך עליהם? ,מדוע?
? אילו מקורות לא נכללים ברשימת ה"איסורים" של זעירה ומה ניתן ללמוד מכך?
? מה אופיו של התלמוד שמאפשר את פסיקת ההלכה?
כתוב בסופה של כל שורה ,האם הכוונה למדרש אגדה או למדרש הלכה. ?
על פי ביאליק ,מה ההבדל העיקרי בין אגדה להלכה? ?
האם ביאליק ,על פי טקסט זה ,מעדיף את אחד משני סוגי המדרשים? ,אם כן, ?
איזה עדיף בעיניו ומדוע?
על פי המקורות – לאיזה סוג למידה המדרשים משמשים? למה הם נועדים? ?
מה ניתן לומר על היחס בין המדרש ללומד -האם יש תנאים מוקדמים ללמידה ?
האם ניתן ללמוד רק מדרש? ?
היבטים אקטואליים:
מערכת חוקים וכללי התנהגות מכילה בתוכה הן את הרציונאל והן את הפרקטיקה .תקנון בית ספרי,
חוקים ,אמנות נכתבים בתמצית וללא הרקע הרעיוני פילוסופי שהביא להכרעות שמובאות במסמך הסופי.
שאלת ההזדהות והקבלה של רעיון ,חוק ,דרך מסוימת הנה משמעותית לאדם .האם פועל מתוך כורח,
הזדהות ,בחירה ,מסורת וכיצד נחשף להנחות היסוד שמעבר לפרקטיקה .מה המשמעות של ההסבר לאופן
בו מקיים האדם את הדברים .משמעותם ומקומם של הסברים כיוצרים הזדהות והבנה של החוק,
המוסכמה.
ר' שמלאי
אמורא בדור השני .מבעלי האגדה .נולד ככל הנראה בבבל בעיר נהרדע .עלה
לארץ ישראל והתיישב בדרום ,בעיר לוד .רבי שמלאי היה דרשן גדול ואמירות
בשמו מופיעות כמה פעמים בתלמוד.
נהרדעא
נהרדעא ויורשתה ,פומבדיתא ,שתי ערים שישבו בין הפרת ובין החידקל בבבל ,עיראק של היום .הן ציינו
למעשה את יהדות בבל בתקופת התלמוד ,יחד עם ישיבות נוספות כמו סורא ומחוזא .נהרדעא היתה
מיושבת בעיקר ביהודים .עיר קדומה בה ישבו הגולים הראשונים שבאו לבבבל.